‫שומרון וירושלים – ערי בירה ומתחמי קודש‬ ‫‪ .‬במקרא בא המונח רק בהקשרים של התקופה‬ ‫המושג עיר בירה לא נתברר לגמרי במחקר‬ ‫הפרסית‪ :‬שושן הבירה )אסתר א ‪ ,‬ב‪ ,‬ה; ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה‪ ,‬ח ועוד ; דניאל ה ‪ ,‬ב; נחמיה א ‪ ,‬א( וירושלים‬ ‫הבירה )בימי שיבת ציון – נחמיה ב ‪ ,‬ח; ז‪ ,‬ב; דברי הימים א כט ‪ ,‬א; יט(‪ .‬שומרון וירושלים‬ ‫מתקופת הברזל נקראות רק בשמותיהן ‪ ,‬בלא מונח מגדיר ‪ .‬הצורה הלשונית להגדרת הבירה היא‬ ‫"‪ X‬מלך ב‪) -‬שם העיר ("‪ ,‬כגון במלכים א טז ‪ ,‬כג‪ ,‬כט ועוד ‪ .‬גם בדיוני החוקרים על העיר במזרח‬ ‫הקדום )למשל פריק ‪ ;1997 ;1977‬פריץ ‪ ;1997 ;1990‬הרצוג ‪ (1997‬נותרו מא פייני הבירה –‬ ‫פוליטית‪ ,‬דתית או שתיהן – נזילים למדי ‪ .‬השליטים איחדו לרוב את המאפיינים הללו כדי‬ ‫להעצים את חשיבות המרכז שהקימו ‪ .‬משותף לחלק מערי הבירה הוא המעבר ממקום למקום ‪ ,‬על‬ ‫פי האינטרסים של השושלות והשליטים ‪ .‬במצרים‪ ,‬למשל‪,‬נודדות הבירות מממפיס )ביינס ומאלק‬ ‫‪ (135-134 ,1980‬לתבי )שם‪ (107-86 ,‬עם בירה דתית באבידוס )שם‪ (117-114 ,‬ובירות זמניות‬ ‫בלישט )שם‪ (133 ,‬אל‪-‬עמארנה )שם‪ ,(125-123 ,‬תל א‪ -‬ד'בע‪-‬אוואריס )שןף ‪ (167 ,43 ,41‬ופי‪-‬רעמסס‬ ‫)שם‪ .(166 ,84 ,46 ,‬תהליכים דומים יש באשור ‪ ,‬וניתוח הערים במצריים ובמסופוטמיה מקל על‬ ‫הבנת התהליך גם בארץ‪.‬‬ ‫במאמר נשווה בין הערים שומרון וירושלים לפי פרמטרים אחדים ונצביע על מאפיינים‬ ‫דומים ושונים כאחד ‪ .‬נעסוק בסיבות ובשיקולים לייסודן של ערי הבירה הללו ‪ ,‬באופיין ובסיבות‬ ‫שהביאו לסופן או חורבנן ‪ .‬שתיהן נוסדו ‪ ,‬בהבדל של מאה שנים ויותר ‪ ,‬כחלק מהתגבשות‬ ‫‪ ,‬אך השוני ביניהן מתבלט כבר בראיה‬ ‫הממלכות הישראליות באלף הראשון לפני הספירה‬ ‫מקדימה‪.‬‬ ‫מיקום וטופוגרפיה‬ ‫ירושלים נוסדה על תל ועיר שנתקיימה ברציפות החל בברונזה הקדומה ‪ .‬הטופוגרפיה של עיר דוד‬ ‫אופיינית לשורת ערים בשומרון וביהודה ‪ ,‬שראשיתן בתקופה האמורה ‪ :‬מבני השלטון והקוד ש נבנו‬ ‫על כיפה שלטת והשטח הבנוי השתרע על שלוחה צרה במדרון ‪ ,‬מבודדת מסביבתה בוואדיות עם‬ ‫מעיינות‪.‬‬ ‫שיקולי ההתיישבות באתרים כאלה הם מקומיים ‪ :‬המים )שיקול מכריע (‪ ,‬ההגנה באמצעות‬ ‫ואדיות והמיקום הגבוה והשולט של מבני הציבור )וראה גם רובין ‪ .(9-8 ,2000‬חלק מהדוגמאות‬ ‫לתלים שמקומם דומה הן חי 'רבת ג 'ורייש )פינקלשטיין ולדרמן ‪ ;834-832 ,1997‬זרטל בפרסום –‬ ‫איור ‪ ,(1‬אל‪-‬מח'רוק )ייבין ‪ ;19921‬זרטל ‪ ,1996‬אתר ‪ ,2005 ;269‬אתר ‪ ,(73‬ח'ירבת רחיא‬ ‫)פינקלשטיין ולדרמן ‪ ;793-791 ,1997‬זרטל בפרסום ( וח' עין פרה )קלאי ‪ ,1972‬אתר ‪ .(137‬לכל‬ ‫אלה מרכז על כיפה ‪ ,‬ששלוחה מדרונית בנויה יורדת ממנה ‪ ,‬עם ואדיות המבודדים את השלוחה‬ ‫ומעיינות בתחתיתה ‪ .‬אבל השיקולים הגיאופוליטיים – צומת דרכים ומעמד אסטרטגי לאומי –‬ ‫‪1‬‬ ‫מצומצמים במקומות הללו ‪ 1 .‬האתר המקורי של ירושלים נוסד ‪ ,‬לפיכך‪ ,‬לפי עקרונות מקובלים‬ ‫באלף השלישי ואינו שונה מת לים רבים כמוהו‪.‬‬ ‫העיר שומרון נבנתה כעיר חדשה לפי מודל שונה ‪ .‬מבחינה מקומית ‪ ,‬זו כיפה רחבה מוקפת‬ ‫מדרונות‪ ,‬ללא שלוחה מרכזית וללא מקורות מים ‪ .‬הסיבה לטופוגרפיה הזו ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬קשורה‬ ‫בהערכתו של השטח הנרחב הדרוש לעיר בירה ‪ .‬דומה ששומרון נוסדה מראש כבירה גדולה ‪ 2 ,‬שלא‬ ‫כירושלים שהוקמה במקום קטן )עיר דוד ( והתרחבה במשך הזמן לגבעה הדרומית‪ -‬מערבית‪ .‬מקור‬ ‫ההבדל בשיקולי המייסדים ‪ :‬דוד מקים בירה מצומצמת על תל קיים ובוחר את המקום מסיבות‬ ‫שתידונה להלן‪ .‬מבחינת השטח ‪ ,‬דומה שדוד 'תפר' את גודל הבירה לפי מידות הממלכה בראשיתה ‪.‬‬ ‫פתרון בעיית המים בשומרון מציג את ההתקדמות שחלה בתקופה שבין המאות עשירית‬ ‫ותשיעית לפני הספירה ‪ .‬ירושלים הקדומה תלויה במפעלי מים הקשורים במעיינות ; שומרון נבנתה‬ ‫‪ :‬במאה‬ ‫על אספקה מבורות ‪ .‬יש לשער שההבדל בין הערים נובע משטחן ומהטכנולוגיה שלהן‬ ‫התשיעית היה כבר הבור אמצעי נפוץ לאגירת מ י גשם ‪ ,‬ושטחה הגדול של שומרון איפשר איסוף‬ ‫‪3‬‬ ‫כמויות ניכרות של מים ‪.‬‬ ‫שיקולים אלה נתמכים בהערכת שטחן של הערים בהמשך קיומן ‪ .‬ירושלים מגיעה ‪ ,‬בשיא‬ ‫גדלה‪ ,‬לשטח של ‪ 450‬דונם בקירוב )עיר דוד והגבעה הדרומית‪ -‬מערבית(‪ 4 .‬אם נקבל את הערכת‬ ‫אביגד )‪ ,(1495 ,1992‬לפיה השתרעה העיר ה ישראלית בשומרון מהשער הרומאי במערב ועד‬ ‫הפורום )כ‪ 800-‬מ' לאורך( יעלה שטחה ל‪ 500 -‬דונם‪ .‬לדעת קניון המרחיבה )קראופוט‪ ,‬קניון‬ ‫וסוקניק ‪ 5 (21 ,1996‬היה שטח העיר בתקופת הברזל זהה לזה של סבסטיה ההרודיאנית ‪ ,‬ואז יהיה‬ ‫שטחה של שומרון במאה השמינית כפול מירושלים )איור ‪ .(2‬נתונים אלה מצדיקים ‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬את‬ ‫שיקולי עמרי כשיסד את שומרון על כיפה גדולה ולא על שלוחה צרה ‪.‬‬ ‫‪ .‬העיר יושבת על פרשת דכים‬ ‫ייסוד שומרון גם הביא בחשבון שיקולים גיאופוליטיים‬ ‫חשובה‪ :‬מצטלבים בה ציר הרוחב מהים התיכון לשכם ולעבר הירדן וציר האורך העולה מחברון‬ ‫לעמק יזרעאל‪ .‬סביבה יש עמקים פוריים ומקורות מים לא מעטים ‪.‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪F1‬‬ ‫‪F2‬‬ ‫‪F3‬‬ ‫‪F4‬‬ ‫מצב המחקר‬ ‫בולט גם ההבדל בין שתי הבירות ‪ ,‬במקרא ובהשקעת המחקר כאחד ‪.‬‬ ‫במקרא נזכרת ירושלים ‪ 700‬פעמים )פרט לעיר דוד ( ואילו שומרון – ‪ 110‬בלבד‪ .‬בתיאורי‬ ‫המקרא על שומרון נזכרים "היכל אחאב " ) מלכים א כב ‪ ,‬א( ו"בית המלך " ) שם ו ‪ ,‬יא(‪ .‬לעיר היו‬ ‫חומה )מלכים ב ו ‪ ,‬ל(‪ ,‬שער ושוק מרכזי )מלכים א ז ‪ ,‬א‪ ,‬יח‪-‬יט( ו"גורן פתח שער שומרון " ) שם כב‪,‬‬ ‫‪ 1‬דוגמה טובה לעיר עם מאפיינים גיאופוליטיים היא שכם ‪ ,‬צומת דרכים לאומי עם שליטה על דרך האורך ודרך הרוחב מן‬ ‫החשובות בארץ‪ .‬שכם נהנית גם ממקורות מים שופעים וממרחב חקלאי נוח בעמקים המזרחיים ‪.‬‬ ‫‪ 2‬עדות אפשרית לכך בעובדה שעמרי קנה הר שלם מידי שמר‪ ,‬בעל הקרקע‪" :‬וַיִּ ֶקן ֶאת‪ָ -‬ה ָהר שׁ ְֹמרוֹן‪ֵ ,‬מ ֶאת ֶשׁ ֶמר‪ְ --‬בּ ִכ ְכּ ַריִ ם‬ ‫ָכּ ֶסף; וַיִּ ֶבן‪ֶ ,‬את‪ָ -‬ה ָהר‪ ,‬וַיִּ ְק ָרא ֶאת‪ֵ -‬שׁם ָה ִעיר ֲא ֶשׁר ָבּנָה‪ַ ,‬על ֶשׁם‪ֶ -‬שׁ ֶמר ֲאדֹנֵי ָה ָהר שׁ ְֹמרוֹן ן" )מלכים א טז‪ ,‬כד(‪ .‬מכאן עולה‬ ‫שהעיר תוכננה ונבנתה מראש על הר שלם‪ ,‬שלא כירושלים‪.‬‬ ‫‪ 3‬על בעיית המים ואספקתם ראה דיון אצל א' זרטל‪" ,‬מקור המים הקרוב לשומרון הוא המעיין בכפר א‪ -‬נקורה‪ ,‬הנמצא על‬ ‫מדרון גבוה מדרום לעיר‪ ,‬כשגיא עמוק מבדיל ביניהן‪ .‬נראה שגם מפעלי המים במגידו‪ ,‬חצו ובאר שבע נוסדו בשל שטחן‬ ‫המצומצם של הערים הללו‪ .‬על יעילות אספקת המים בשומרון מצביעים בעקיפין שלוש מערכות המצור על העיר ‪ :‬שתים מהן‬ ‫)ארמיות( נסתיימו בכישלון והשלישית )אשורית – שלמנאסר וסרגון ב‪ 722-‬לפנה"ס( נמשכה שלוש שנים ארוכות‪ ,‬תקופה‬ ‫יוצאת דופן למערכות‪-‬מצור כאלו‪.‬‬ ‫‪ 4‬אין ספק שמפעל המים בירושלים )נקבת השילוח( סיפק רק חלק קטן מתצרוכת האוכלוסיה ‪ ,‬ורוב המים לצורכי אדם ובהמה‬ ‫סופקו מבורות ביתיים וציבוריים ‪.‬‬ ‫‪ 5‬וכך כותבת קניון‪"…it certainly suggests that early city covered almost as much ground as the city :‬‬ ‫"‪.which Herod built‬‬ ‫‪2‬‬ ‫י; דברי הימים ב יח ‪ ,‬ט( יש גם "בריכת שומרון " ) מלכים א כב ‪ ,‬לח( שאיננו יודעים עליה דבר ‪.‬‬ ‫באלה מסתכמות כמעט כל האזכרות הפיזיות והטופוגרפיות של בירת ממלכ ת ישראל‪.‬‬ ‫ירושלים של המקרא ‪" ,‬מקדש מלך ועיר ממלכה "‪ ,‬כדברי מזר ‪ ,‬היא הרבה יותר מעיר בירה‬ ‫סתם‪ .‬תיאוריה רבים ‪ ,‬רבגוניים‪ ,‬מפורטים ועולים בכל המובנים על אלה של שומרון ‪ .‬היא הסמל‬ ‫הדתי והרוחני של העם )אופנהיימר ‪ .(200‬שלא כשומרון ‪ ,‬ירושלים גם נחפרת כמעט בלי הפסקה‬ ‫החל בס וף המאה התשע‪ -‬עשרה )שילה ‪ ;1992‬גבע ‪ ,(1992‬והמידע עליה רב ועשיר במיוחד ‪ .‬שומרון‪,‬‬ ‫הגדולה ממנה ‪ ,‬נחפרה רק על ידי שתי משלחות – זו של אוניברסיטת הרווארד בהנהלת רייסנר‬ ‫ופישר )‪ (1910-1908‬וזו של הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל ‪ ,‬בהנהלת קראופוט וקראופוט ‪,‬‬ ‫סוקניק‪ ,‬לייק‪ ,‬קניון ואביגד )‪ 6 .(1935-1931‬שתי המשלחות התרכזו בעיקר באקרופוליס שבראש‬ ‫הגבעה ונגעו רק מעט בעיר התחתית מתקופת הברזל ‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬המידע על מערכות הביצור של‬ ‫שומרון בתקופת הברזל ולאחריה )פרסית והלניסטית ( – מועט )קראופוט‪ ,‬קניון וסוקניק ‪,1996‬‬ ‫‪ ;(21-16‬לא נתגלה שער העיר ואתריו; לא שורטטה תוכנית העיר ולא נקבעה הכרונולוגיה‬ ‫‪ .‬המידע‬ ‫הפנימית של התפתחותה ‪ .‬האקרופוליס עצמו גם נפגע קשות בבנייה ההרודיאנית‬ ‫הארכיאולוגי על שומרון מקוטע ומצומצם ואינו מאפשר השוואה של ממש עם ירושלים ‪ .‬ההבדלים‬ ‫במידע‪ ,‬שמקורם במקרא ובחפירות כאחד – מקשים על ע ימות ארכיאולוגי בין הבירות ומציעים‬ ‫השוואה עקיפה‪ ,‬סביבתית וספרותית ‪.‬‬ ‫‪F5‬‬ ‫מערכת הגנה היקפית‬ ‫‪ :‬הן גבוהות מסביבתן הקרובה ונמוכות‬ ‫שתי הערים נוסדו על פי נוסחה טופוגרפית קבועה‬ ‫מסביבתן הרחוקה יותר ‪ .‬שתיהן מוקפות רכסים סובבים ‪ ,‬גבוהים במאה מטר או יותר מעל העיר‬ ‫ומרוחקים ממ נה מרחק מסוים ‪ .‬שומרון הוקפה מערכת הגנה היקפית כזאת ‪ ,‬שנחקרה בחלקה‬ ‫‪7‬‬ ‫בסקר הר מנשה )זרטל תשנ "ח(‪ .‬היא כוללת ארבעה‪ -‬עשר אתרים ‪ ,‬שתוכניתם מזכירה מצודות ‪.‬‬ ‫אלו מצויים על הרכסים המקיפים את שומרון מצפון ‪ ,‬ממזרח ומדרום ‪ ,‬חמישה‪-‬שישה קילומטרים‬ ‫מהעיר‪ .‬לכל האתרים קשר עין לעיר הבירה )איור ‪.(3‬‬ ‫‪ ,‬קו הגנה‬ ‫לדעתי‪ ,‬שיקול חשוב של עמרי בקביעת מקומה של שומרון היו הרכסים הללו‬ ‫)זרטל תשנ "ח‪ .(23-22 ,‬המצודות הללו ‪ ,‬שקראנו להן‬ ‫המעניק שעות התרעה מפני הגעת אויב‬ ‫"העיניים של שומרון "‪ ,‬צופות אל רוב הדרכים החשובות אל הבירה ‪ :‬בצפון הן שולטות על הדרך‬ ‫מעמק יזרעאל ועמק דותן ‪ ,‬במזרח אל הדרכים המגיעות מנחל תרצה ובדרום – אל הדרך של נחל‬ ‫שכם‪ .‬רק במערב‪ ,‬שם הרכסים נמוכים יותר מגבעת שומרון ‪ ,‬לא מצאנו מצודות‪.‬‬ ‫עיר דוד מוקפת ברכסים של הר הצופים והר הזיתים במזרח ‪ ,‬הר ציון במערב וג 'בל מכאבר‬ ‫בדרום )קרמון תשכ "ט(‪ .‬מאפייניהם של הרכסים הללו דומים במקצת לאלה שסביב שומרון אך‬ ‫הם מוגבלים בהיקפם ‪ ,‬קטנים ונמוכים בהשוואה לאחרונה ‪ .‬אין מידע על קיומן של מצודות תצפית‬ ‫בהר הצופים ובסביבות ירושלים ‪ ,‬אך בהר חברון והר יהודה בכלל נרשמו מצודות מתקופת הברזל‬ ‫‪ ,2‬שאפיין אחיד למדי )ברוך תשנ "ה; תשנ"ח(‪ .‬מזר )תשמ"א( כבר עמד על חולשת העיר ‪ ,‬בכתבו‬ ‫"ירושלים עצמה ממוקמת במקום נמוך ‪ ,‬עובדה שחייבה הקמת מצודות ומגדלים על הרכסים‬ ‫‪F6‬‬ ‫‪ 6‬יש להזכיר עוד שתי משלחות‪ :‬ב‪ 1967-1965-‬חפרה משלחת קטנה בהנהלת זיאדין וב‪ 1968-‬חפר הנסי במערב התל‪ ,‬בקנה‬ ‫מידה מצומצם‪.‬‬ ‫‪ 7‬אחד מהאתרים לא נחפר‪ ,‬והשיקולים העקיפים לזיהויים כמצודות נובעים ממקומם ומ התוכניות שורטטו בסקר ‪ .‬עד המשך‬ ‫המחקר יש לראות את ההצעה כמשוערת‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫המקיפים אותה " ) שם‪ .(247 ,‬גם מבחינה זו נחות מקומה של ירושלים מזה של שומרון‬ ‫מעלה תמיהה נוספת לגבי הסיבות לעמידותם של העיר והמושג ירושלים לאורך הדורות‪.‬‬ ‫‪ ,‬והדבר‬ ‫בירה ושבט‬ ‫גם השיקולים השבטיים של שתי הבירות שונים ביסודם ‪ .‬דוד מייסד את ירושלים ב "שטח הפקר "‬ ‫‪ .‬חברון היא עיר יהודאית‬ ‫בין הנחלות ‪ ,‬כדי להימנע ממסורות שבטיות של בנימין או יהודה‬ ‫מובהקת‪ ,‬ולכן מעביר דוד את בירתו משם )וראה גם כוגן ‪.(71-70 ,2000‬‬ ‫שומרון נוסדה בנחלת מנשה ‪ ,‬השבט המרכזי בהיסטוריה הקדומה של ישראל עד המאה‬ ‫האחת‪-‬עשרה לפני הספירה ‪ .‬דעת מזר )‪ ;304 ,1971‬תשמ"ט(‪ ,‬לפיה היה ההר של שמר בתחום‬ ‫יששכר – אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו ‪ .‬המקור בדברי הימים א ז ‪ ,‬א כולל בתוכו מידע‬ ‫קומפילטיבי מזמנים שונים ‪ 8 ,‬וגם א ין ודאות על מקור השם "שומרון" באותו מקור ‪ .‬נחלת מנשה‬ ‫)זרטל ‪ ,(425-400 ,2000‬שיששכר‬ ‫שימשה "כור היתוך " לשבעה גרעינים קדומים של שבטים‬ ‫ביניהם‪ ,‬לכן אין זה מן הנמנע שתחומים כאלה או אחרים נשתייכו למשפחות משבטים אחרים ‪.‬‬ ‫ניתוח חרסי שומרון מצביע על האזור כולו כתחום מנש ה )למייר ‪ 64-59 ,1977‬ואיור ‪ ,4‬זרטל ‪,1984‬‬ ‫‪ 9 ,(53-50‬ובפאזה הקדומה שלו היה השבט ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מעין "ארגון גג" לחלק חשוב משבטי ישראל‪.‬‬ ‫על פי מחקרים חדשים )זרטל ‪ (273-260 ,2000 ;1998‬נכנסו האוכלוסיות של ראשית תקופת‬ ‫הברזל ממזרח ‪ ,‬דרך בקעת הירדן ‪ ,‬בעיקר לאזור של נחלת מנשה ‪ .‬מסורת זו עומדת ביסוד מיקומן‬ ‫– שכם‪ ,‬פנואל‪ ,‬תרצה ושומרון – בנחלת מנשה )המזרחי‬ ‫של כל הבירות של ממלכת ישראל‬ ‫והמערבי כאחד (‪ .‬התופעה עומדת ‪ ,‬אגב‪ ,‬בסתירה לעליית אפריים בשלב המאוחר של ממלכת‬ ‫ישראל‪ ,‬הנקראת בשם זה בפי הנביאים המאוחרים )ישעיהו ט ‪ ,‬ח; הושע ו ‪ ,‬א ועוד (‪ .‬נראה שמנשה‬ ‫ויהודה היו שני השבטים "המלכותיים" של ישראל ‪ :‬במנשה נוסדת המלוכה על ידי אבימלך‬ ‫)שופטים ט‪ ,‬כב( וביהודה – על ידי דוד‪ 10 .‬כשייסד את שומרון התבסס עמרי על המשכיות שלטונית‬ ‫במנשה‪ ,‬ומכאן קביעת מקומן של ערי הבירה בנחלתו ‪.‬‬ ‫נקודת השוואה נוספת בין מנשה ליהודה קשור ה בחלוקה למחוזות ‪ :‬חרסי שומרון )רייסנר‬ ‫‪ ;1924‬למייר ‪ ;81-21 ,1997‬אחיטוב ‪ (205-162 ,1992‬הוכיחו שלרשימת עשרת המחוזות במנשה‬ ‫ביהושע י "ז‪ ,‬ה‪ ,‬יש בסיס גיאוגרפי וכלכלי ‪ .‬חלוקה דומה אינה ידועה בשום שבט אחר ‪ ,‬פרט‬ ‫למחוזות יהודה ביהושע ט "ו‪ .‬אלה תוארכו על ידי אחדים )אלט‪ ,‬וראה סקירה כללית אצל קלאי‬ ‫‪ (6-3 ,1967‬לימי יאשיהו ‪ ,‬אך קביעה זו אינה מוחלטת ‪ ,‬וחשוב לציין שרק שני השבטים הללו נחלקו‬ ‫למחוזות‪.‬‬ ‫‪F7‬‬ ‫‪F8‬‬ ‫‪F9‬‬ ‫מתחמי קודש ואתרי פולחן‬ ‫במאמרים שנכתבו לפני שנים רבות העלה מזר )תשי"ז‪ ;30-26 ,‬תשכ"ט( את השאלה המעניינת‬ ‫מדוע בחר דוד דווקא בירושלים כביר תו‪ .‬לעיר זו רק מעט יתרונות טבעיים ‪ :‬אין היא עומדת על‬ ‫דרך חשובה ‪ ,‬אין לה קרקע חקלאית ‪ ,‬מקורות המים דלים ומרחבה הטופוגרפי מוגבל לשלוחה של‬ ‫‪ 8‬כידוע‪ ,‬מקור זה נחשב קדום במכלול רשימות – היחס של מנשה‪ ,‬אך עיקר התייחסותו היא לעבר הירדן‪ ,‬וראה למשל‬ ‫אולברייט ‪.1925‬‬ ‫‪ 9‬בדעת מזר תומך גם בורנשטיין )‪ ,(140-138 ,1993‬ואין זה מן הנמנע ששכנו באזור כמה משפחות מיששכר‪ ,‬על פי הסכימה‬ ‫של "גרעיני שבטים" בתוך מנשה; אבל הנחלה השבטית הפורמלית היתה מנשית ללא כל ספק‪.‬‬ ‫‪ 10‬שאול‪ ,‬המלך הראשון על כלל ישראל‪ ,‬הוא מבנימין‪ ,‬אבל קדם לו אבימלך‪ ,‬שמלך על מנשה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫"שטח הפקר " שבטיח ומעלה גם את המסורות‬ ‫עיר דוד ‪ 11 .‬מזר מציין את היותו של המקום‬ ‫הפולחניות הקשורות בירושלים ‪ .‬שומרון‪ ,‬שלא כירושלים ‪ ,‬היא עיר "חילונית" מראשית ימיה‪.‬‬ ‫ירושלים נוסדה ‪ ,‬כנראה מראש ‪ ,‬על הבסיס של מקום פולחן ‪ .‬דוד מעביר את הבירה מחברון‬ ‫ודואג להביא את ארון הקודש לעיר דוד )מלכים ב ו ‪ ,‬א‪-‬יז(‪ .‬מזר )תשי"ז‪ ;30-27 ,‬תשכ"ט‪(7-5 ,‬‬ ‫מצביע על המסורות הקשורות בגורן ארונה היבוסי )שמואל ב כד ‪ ,‬טז(‪ ,‬שם קבע דוד את מקום‬ ‫‪F10‬‬ ‫המקדש לעתיד לבוא ‪ .‬בצדק מצביע מזר על שם "ארונה" מהמקור ההודו‪ -‬אירופי ‪ – ewrina‬אדון‪,‬‬ ‫פיאודל‪ ,‬ובעיקר מעניינת תפיסת ה "גורן" כמקום פולחן ‪ .‬ה"גורן" היא מתחם עגול מוקף קיר‬ ‫אבנים‪ .‬מתחמים כאלה הם צורת ההתיישבות העיקרית בבקעת הירדן שנתגלתה בסקר הר מנשה‪,‬‬ ‫עם חדירת האלמנטים הנוודיים ממזרח הנהר למערבו )זרטל ‪ .(69-64 ,2005‬זו‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם צורתם‬ ‫של חלק מה "גילגלים" – מרכזים חברתיים ‪ ,‬מרכזי פולחן ומונח המופיע שלושים ושבע פעמים‬ ‫"גילגלים" המזוהים ‪ 12‬בבקעת הירדן ובמזרח‬ ‫במקרא‪ .‬המקורי המקראי ממקם את רוב ה‬ ‫השומרון‪ ,‬אבל אחד או שניים מהם נמצאים גם בגב ההר )זרטל ‪.(250-246 ,2000‬‬ ‫"גילגלים" מבחינת ארכיאולוגית ‪ ,‬למרות הספרות‬ ‫עד לפני זמן קצר לא נודע אופי ה‬ ‫שהוקדשה להם במחקר )זלין ‪ ;1917‬קראוס ‪ ;1951‬מוילנבורג ‪ ;1955‬בנט ‪ ;1972‬לנדס ‪;1972‬‬ ‫‪ ;1975‬קוטר ‪ .(1992‬התגליות האחרונות מציעות את או פי ה "גילגלים" וחלוקתם לסוגים ‪:‬‬ ‫המתחמים העגולים הם הפשוטים ביניהם ‪ ,‬והמורכבים יותר הם המתחמים הגדולים בצורת‬ ‫ה"סנדל"‪ ,‬שנתגלו לא מכבר בבקעת הירדן ובנחל תרצה )זרטל ‪ ,1996‬אתר ‪247-245 ,1998 ;160‬‬ ‫ואיור ‪ ,2005 ;8‬אתרים ‪ ;105 ,65‬בן יוסף ‪" .(2005‬גילגל" מסוג כזה‪ ,‬מתחם עגול בעל צביון פולחני ‪,‬‬ ‫נחפר על ידי מזר )‪ (1982‬כבר בראשית שנות השמונים )"אתר הפר " ליד ג 'נין(‪ ,‬וקביעת המזבח‬ ‫במתחם מסוג זה על ידי דוד מתקבלת מאוד על הדעת ‪ .‬נראה שהצדק עם מזר )תשי"ז‪(28-27 ,‬‬ ‫בקבעו שדוד העביר בכוונה את המרכז הפולחני מהבמה הגדולה אשר בגבעון ‪ ,‬שקדמה לירושלים‪,‬‬ ‫אל גורן ארוונה‪.‬‬ ‫שומרון נקבעה מראש כבירה חילונית ‪ ,‬למרות כמה אזכרות למקומות מקודשים שם ‪.‬‬ ‫ָקם ִמ ְז ֵבּ ַח ‪ַ ,‬ל ָבּ ַעל‪ֵ ,‬בּית ַה ַבּ ַעל ‪ֲ ,‬א ֶשׁר ָבּנָה ְבּשׁ ְֹמרוֹן " )מלכים‬ ‫במקרא מופיע הביטוי הקשור באחאב " ַויּ ֶ‬ ‫‪13‬‬ ‫א טז ‪ ,‬לב( אך לא נזכר מתחם קודש לאלוהי ישראל ‪ .‬ידין )תשל"ד‪ (58-55 ,‬הציע שהמקום הזה‬ ‫היה מחוץ לעיר שומרון ‪ ,‬ובורנשטיין )תשס"ד‪ (226-225 ,‬טען שמקומו אולי בא‪ -‬סירטסה‪ ,‬תל שולט‬ ‫מתקופת הברזל על הרכס של חומש‪ -‬פנדקומיה )זרטל ‪ ,1992‬אתר ‪.(137‬‬ ‫תולדות מתחמי הקודש של שבטי יוסף מגוונים וקדומים לאלה של יהודה ‪ .‬האתר המקודש‬ ‫הראשון לאחר הכניסה לכנען הוא המזבח בהר עיבל )דברים כז ; יהושע ו – זרטל ‪,(1987-1986‬‬ ‫ומיד אחריו ‪ ,‬או איתו ביחד ‪ ,‬המתחם המקודש בשכם )יהושע כד (‪ .‬אתרים נוספים עם מסורות‬ ‫קדושה היו בבית אל )בראשית כח ‪ ,‬יט; עמוס ג ‪ ,‬יד( ובגבעון )מלכים א ג ‪ ,‬ד(‪ .‬אבל מקום הפולחן‬ ‫ה"לאומי" של בית יוסף ‪ ,‬אחרי שכם ועיבל ‪ ,‬הוא שילה ‪ .‬שם‪ ,‬בנחלת אפריים ‪ ,‬קם המרכז השבטית‪-‬‬ ‫‪F1‬‬ ‫‪F12‬‬ ‫‪ 11‬שלא כדעת מזר )תשי"ז‪ ,(26 ,‬לפיה "ירושלים מצטיינת בתכונות וסגולות נכבדות מבחינת מצבה הטופוגרפי‪ -‬אסטרטגי"‪ ,‬יש‬ ‫אתרים רבים באזור בעלי תכונות טובות יותר מבחינת נתוני הטבע‪.‬‬ ‫‪ 12‬המונח "גילגל" מגדיר סוג של אתר ולא‪ ,‬ככתוב אצל חוקרים שונים‪ ,‬מקום ספציפי‪ .‬יש להניח שפרט לששת‪-‬שבעת‬ ‫הגילגלים‪ ,‬שזוהו במקרא בשמם‪ ,‬היו רבים נוספים‪.‬‬ ‫‪ 13‬ידין )תשל"ד‪ (55 ,‬קובע משום מה ש"אין כל ספק שהאל הרשמי של ממלכת שומרון היה יהוה‪ ,‬אף על פי שאין המספר‬ ‫המקראי מציין זאת‪ ".‬קביעה זו דורשת עיון‪ ,‬ודומה שהתגליות בכונתילת עג'רוד מאות תהליך מורכב יותר‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫–‬ ‫דתי אחרי שכם ‪ .‬ייסוד כזה מצביע על מעבר מדורג של נקודת הכובד השבטית מצפון דרומה‬ ‫‪14‬‬ ‫ממנשה דרך אפריים ליהודה )וראה כבר אהרוני תשכ"ט(‪.‬‬ ‫המעבר הזה ‪ ,‬לאורך ההר המרכזי ‪ ,‬נראה עתה כתהליך המרכזי של גיבוש השבטים ‪ .‬יש‬ ‫‪ ,1‬דרך בקעת‬ ‫ראיות ארכיאולוגיות מוצקות לכניסת אוכלוסיות בראשיתה של תקופת הברזל‬ ‫הירדן לנחלת מנשה )זרטל ‪ .(243-242 ,1998 ;1991‬כך נקבעו המרכזים הפולחניים‪ ,‬בתחילה‪ ,‬סביב‬ ‫שכם‪ .‬משם‪ ,‬בשלב הבא‪ ,‬עבר המרכז לשילה עד חורבנה של זו ‪ ,‬אולי בידי הפלשתים ‪ .‬בסוף התהליך‬ ‫נקבע המרכז הדתי‪ -‬לאומי סופית בירושלים )וראה הד לתהליך הזה בתהלים ע "ח(‪ .‬בייסודה של‬ ‫‪ ,‬בלי להישען עליהן‬ ‫עיר בירה בממלכה הצפונית יש מעין ניסיון של חזרה למסורות הקדומות‬ ‫גיאוגרפית‪.‬‬ ‫‪F 13‬‬ ‫שיקולים גיאופוליטיים ודתיים‬ ‫ראינו שאין לעיר דוד יתרונות גיאופוליטיים ‪ ,‬והמצב המדיני בסוף המאה האחת‪ -‬עשרה לפני‬ ‫הספירה גם לא חייב שיקול כזה ‪ .‬הר יהודה הוא חבל ארץ סגור יחסית ‪ ,‬עם טופוגרפיה קשה‬ ‫ותלולה – מערכות של רכסים ארוכים מבודלים בוואדיות עמוקים ‪ ,‬עם גב הר צר ומפותל ‪ .‬האזור‬ ‫הזה קשה לחדירה ; האויב העיקרי של הממלכה הצעירה ‪ ,‬פלשת‪ ,‬נסוג מניסיונותיו להגיע ללב ההר‬ ‫המרכזי )שמואל ב ה ‪ ,‬יז ואילך (‪ .‬מכאן ששיקוליו של המלך הצעיר למקם את בירתו על השלוחה‬ ‫הצרה של עיר דוד נטועים במקום אחר ‪.‬‬ ‫שומרון‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬נהנית מיתרונות גיאופוליטיים ‪ :‬צפון השומרון הוא אזור פתוח‬ ‫בעיקרו‪ ,‬עם מעיינות רבים ועמקים פנימיים נרחבים )עמקי דותן‪ ,‬זבאבדה‪ ,‬טובאס‪ ,‬א‪-‬רמה והעמק‬ ‫‪.‬‬ ‫הקטן של סבסטיה (‪ .‬בחבל הארץ הזה עוברות הדרכים שנזכרו והוא קרוב לחופי הים התיכון‬ ‫המעבר מתרצה לשומרון נערך בראש וראשונה בשל שיקולים ופיניקיה ‪ .‬קשה להפריז בחשיבות‬ ‫המעבר הזה ‪ ,‬הנראה כשיקול המרכזי של עמרי )וראה גם מזר ‪ ;304-303 ,1971‬תשמ"ט(‪ .‬המעבר‬ ‫‪ ,‬שלחצו על ישראל ‪ ,‬וירידית‬ ‫ממזרח למערב היה תולדה של עליית ארם וממלכות עבר הירדן‬ ‫מעמדם של שבטי עבר הירדן הישראליים ‪ .‬לכן‪ ,‬כנראה‪ ,‬נעזבה פנואל ואחריה תרצה ‪ .‬היה צורך‬ ‫בבירה חדשה ורחבת ידיים ‪ ,‬שפניה מערבה ‪ ,‬הקשרוה בברית החדשה עם צור )וראה‪ ,‬למשל‪ ,‬עמוס‬ ‫א‪ ,‬ט; תהלים מה(‪.‬‬ ‫שיקול נוסף קשור בשכם ‪" ,‬המלכה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל "‪ ,‬כהגדרת אלט )רייט‬ ‫‪ .(1971‬העיר היתה מרכז פוליטי ומרכז דתי קדום ‪ ,‬על מקדשיה המפותחים עוד מראשית האלף‬ ‫השני לפני הספירה ‪ .‬בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת היתה שכם המרכז הפולי טי העיקרי‬ ‫בהר‪ .‬אזכרותיה במקורות המצריים מתחילות עם שנוסרת השלישי )מסע ח 'ו סבק לארץ ‪– skmm‬‬ ‫אנ"ט ‪ (230‬ומגיעות לשיאן במכתבי אל‪ -‬עמארנה‪ ,‬כשהעיר היא בירתו של לאביו )כוכבי‪-‬רייני ‪,2005‬‬ ‫‪ .(207-191‬גם במסורות הישראליות נודעת לשכם חשיבות מרובה )מזר תשל "ד(‪ .‬היא עיר מלו כה‬ ‫)מלכים א יב ‪ ,‬א( וחמש מסורות פולחניות קשורות בה ובסביבותיה )בראשית יב ‪ ,‬ו‪-‬ז; לד‪ ,‬יח‪-‬כ;‬ ‫דברים כז ‪ ,‬א‪-‬י; יהושע ח ‪ ,‬ל‪-‬לה; כד(‪ .‬בתנאים כאלה היה היגיון ‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להשיב את הבירה‬ ‫למקומה הטבעי‪ ,‬לאחר שירבעם כבר מלך בה לאחר הפילוג )מלכים א יב‪ ,‬כה(‪.‬‬ ‫אך עמרי החליט אחרת ‪ .‬בתהליך החוזר על עצמו בקביעתן של ערי בירה ביקש לייסד עיר‬ ‫חדשה‪ ,‬שלא תהיה קשורה בחשבונות העבר ‪ .‬שכם נמצאת על גבול מנשה‪ -‬אפריים‪ ,‬ואפשר להניח‬ ‫‪ 14‬אהרוני אינו עומד על הסיבות למעבר הבירות הדתיות מצפון לדרום ‪ ,‬אך הוא מציין את עצם המעבר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שלא מעט מחלוקות נקשרו בה ‪ 15 .‬עמרי בחר בעיר ללא מחלוקות קודמות ‪ ,‬אבל בזה גם ניתק עצמו‬ ‫מהקשר דתי‪-‬פולחני‪ ,‬כנעני או ישראלי ‪.‬‬ ‫‪F 14‬‬ ‫סיכום‪ :‬הסיבות לייסוד הערים ולסופן‬ ‫תדמור )תשל"ד‪ (68-67 ,‬מבחין בשני סוגים של ערי בירה במזרח הקדום ‪ :‬זו המבוססת על מסורות‬ ‫קדומות וזו שנוסדה מחדש ‪ ,‬לרוב בידיו של מלך שביקש להאדיר את עצמו ואת שושלתו ‪ .‬כדוגמה‬ ‫לסוג השני הוא מביא את אח 'ת‪-‬אתן )אל‪-‬עמארנה( ודור‪-‬שרכין‪ ,‬בירתו של סרגון השני באשור ‪ ,‬יחד‬ ‫עם שומרון )שם‪.(67 ,‬‬ ‫; ויש מקום‬ ‫ראינו כבר שייסוד שומרון לא נשען על מקדש ידוע או מסורות פולחניות‬ ‫לתמיהה בעניין זה ‪ .‬ייתכן מאוד שהדבר נבע מקרבתה הגיאוגרפית של שכם על מקדשיה‬ ‫ומסורותיה‪ .‬גם ידיעותינו על הפולחן בשומרון ‪ ,‬בשל מיעוט המחקר ‪ ,‬לוקות מאוד בחסר ‪ .‬מעין‬ ‫"חלון" עקיף לפולחן הזה נמצא במקדש הדרכים מהמאה השמינית לפני הספירה שחפר משל‬ ‫)‪ (125-119 ,1976‬על גבול סיני והנגב – כונתילת ע 'רוד‪ .‬החרסים‪ ,‬הכתובות והציורים ממקום חשוב‬ ‫זה‪ ,‬שמקורו בבירור בממלכת הצפון ‪ ,‬מצביעים על סינקרטיזם דתי ‪ ,‬מעין שילוב ש ל אמונות‬ ‫כנעניות וישראליות ‪ .‬בייחוד ידועה הכתובת "ליהוה שמרנ ולאשרתה "‪ ,‬שזכתה לפירושים רבים‪ .‬על‬ ‫דרך הפשט אפשר שהיא מסמלת את תערובת ההשפעות הפיניקיות והישראליות כאחד ‪ ,‬שרווחו‬ ‫בשומרון‪ 16 .‬מכל מקום ‪ ,‬אין אנו שומעים משום מקור על עבודה מסודרת לאלוהי ישראל בשומרון ‪,‬‬ ‫פרט לרמזים העקיפים הקשורים בנבואת אליהו ואלישע ‪.‬‬ ‫כדי לנסות ולהסביר את אופייה של שומרון העלה אלט )‪ (251-249 ,1966 ;1959‬בזמנו את‬ ‫"רעיון שתי הבירות "‪ ,‬לפיו היתה שומרון "בירה כנענית " ויזרעאל – בירה "ישראלית"‪ ,‬ונראה‬ ‫שצודקים הן ידין )תשל"ד‪ (56 ,‬והן תדמור )תשל"ד‪ (69 ,‬בבקרתם על הרעיון הזה ‪ .‬אין כל סימנים‬ ‫ל"כנעניותה" של שומרון או "ישראליותה" של יזרעאל ‪ ,‬ואולי אף להפך ‪ .‬בשני המקרים ‪ ,‬אגב‪ ,‬לא‬ ‫קדמו לייסוד הערים הנ "ל מסורות פולחניות ‪.‬‬ ‫שומרון היתה בירת ישראל במשך כמאה ושישים שנה ‪ ,‬מהקמתה ב‪ 880-‬לפני הספירה לערך‬ ‫ועד כיבושה ב‪ .722 -‬אבל צריך לזכור שחשיבותה הפוליטית של העיר לא נפסקה ‪ ,‬ואף הועצמה ‪,‬‬ ‫בארבע מאות שנות השלטון האשורי ‪ ,‬הניאו‪-‬בבלי והפרסי )‪ 722‬עד ‪ 330‬לפני הספירה (‪ .‬בכל‬ ‫התקופות הללו היתה שומרון הבירה המדינית והכלכלית של צפון הארץ ‪ ,‬שירדה מגדולתה רק עם‬ ‫הכיבוש המקדוני ‪ .‬אורכה של התקופה הז ו הוא ביטוי למקומה הגיאופוליטי הנוח והחשוב של‬ ‫שומרון‪ ,‬אך ירידתה כבירה מבימת ההיסטוריה ‪ ,‬החל בתקופה ההלניסטית ‪ ,‬היא ביטוי ארוך‪ -‬טווח‬ ‫ל"חילוניותה "‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דדו‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬אף שיסד את ירושלים במקום לא נוח וחסר חשיבות גיאופוליטית‬ ‫השכיל להשעין את העיר על מסורות פולחניות חזקות‪ ,‬שהעצימו עם הזמן ‪ .‬כשקבע בנו שלמה את‬ ‫‪F15‬‬ ‫מקדש ה ' במקום המשיך את תפיסתו האחדותית של דוד ‪ ,‬אותו "איחוד אישי " ) ‪(personalunion‬‬ ‫‪ 15‬מבחינת השייכות השבטית נמצאת שכם במנשה‪ ,‬כפי שעולה מרשימות היחס של השבט‪ :‬שכם הוא אחד מבני מנשה )יהושע‬ ‫יז‪ ,‬ב( ומקומה בחלק ה"מנשי" של גבול מנשה‪-‬אפריים )שם‪ .(1 ,‬מאידך‪ ,‬מופיע שם ב"הר אפריים"‪ ,‬מושג שונה מנחלת השבט‬ ‫)מלכים א יב‪ ,‬כה(‪ ,‬וראה ניתוחו אצל זרטל ‪.33-31 ,1984‬‬ ‫‪ 16‬אפשר להוסיף לעניין זה גם את הנומנקלטורה של שמות האנשים בישראל ‪ ,‬שרווחה בה הסיומת התיאופורית "בעל"‬ ‫בהשוואה ל"יו" או "יהו"‪ ,‬וראה למייר ‪.55-47 ,1977‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בפי אלט‪ .‬הצירוף‪ ,‬באותו מקום עצמו ‪ ,‬של בירת השושלת‪ ,‬בירת המדינה ומקדש אלוהי ישראל הם‬ ‫הם שהנציחו בזיכרון העם ‪ ,‬והעולם כולו ‪ ,‬את ירושלים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מקורות‬ ‫אביגד‪ ,‬נ' ‪ " .1992‬שומרון‪ ,‬עיר"‪ ,‬בתוך שטרן ‪ ,‬א'‪ ,‬ערך‪ ,‬ואחרים האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬ ‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪ ,‬כרך ‪ ,4‬ירושלים‪.1503-1492 ,‬‬ ‫אולברייט ‪Albright, W.F., 1925. "The Adminstrative Division of Israel and .1925‬‬ ‫‪.Judan" JPOS V, 17-54‬‬ ‫אופנהיימר ב' ‪ " .2000‬המשמעות הדתית של בית המקדש וירושלים "‪ ,‬בתוך ש ' אחיטוב וע ' מזר‬ ‫)ערכו(‪ ,‬ספר ירושלים – תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪.195-175 ,‬‬ ‫אחיטוב‪ ,‬ש' ‪ .1992‬אסופת כתובות עבריות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫בורנשטיין א ' ‪" .1992‬כרם נבות אשר ב ‪ ...‬שומרון – גן המלך של אחאב "‪ ,‬בתוך ז"ח ארליך וי ' אשל‬ ‫)עורכים(‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון‪ ,‬דברי הכנס השני‪ ,‬קדומים‪-‬אריאל‪.149-125 ,‬‬ ‫אלט ‪.Alt. A., 1959. "Der Stadtstaat Samaria", Kleine Schriften III, Muenchen .1959‬‬ ‫אלט ‪Alt. A., 1966. "The Monarchy of Israel and Judah", Essays On Old .1966‬‬ ‫‪.Testament History and Religion, Oxford, 239-261‬‬ ‫אנ"ט‪Prichard, J. B., (ed.), 1969 (3rd ed), Ancient Near Eastern Texts (ANET), .‬‬ ‫‪.Related to the Old Testament, Princeton‬‬ ‫בורנשטיין א ' תשס"ד‪ .‬ממלכת ישראל בימי בית עמרי‬ ‫לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‪.‬‬ ‫‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר ד‬ ‫"ר‬ ‫ביינס ומאלק ‪.Baines, J., and Malek, J., 1980. Atlas of Ancient Egypt, Oxford .1980‬‬ ‫בן‪-‬יוסף‪ ,‬ד' ‪ " .2005‬ביד'ת א‪ -‬שעב – מתחם מתקופת הברזל הקדום בבקעת הירדן ‪ ,‬חפירות ‪2003-‬‬ ‫‪ ,"2002‬בתוך זרטל‪ ,‬א'‪ ,‬סקר הר מנשה ד' – מנחל בזק עד הסרטבה‪ ,‬ת"א וחיפה‪.771-724 ,‬‬ ‫בנט ‪Bennett, B. M., Jr., 1972. "The Search for Israelite Gilgal" PEQ 104, 111-122. .1972‬‬ ‫ברוך י ' תשנ"ה‪ " .‬המצודות בהר חברון "‪ ,‬בתוך ז "ח ארליך וי ' אשל )עורכים(‪ ,‬מחקרי יהודה‬ ‫ושומרון‪ ,‬דברי הכנס הרביעי‪ ,‬קדומים‪-‬אריאל‪.143-137 ,‬‬ ‫ברוך י ' תשנ"ז‪ " .‬ח'רבת אל‪ -‬עיד – מצודה מתקופת הברזל בצפון‪ -‬מערב הר חברון "‪ ,‬בתוך י ' אשל‬ ‫)עורך(‪ ,‬מחקרי יהודה שומרון‪ ,‬דברי הכנס השישי‪ ,‬קדומים‪-‬אריאל‪.56-49 ,‬‬ ‫גבע‪ ,‬ח' ‪ " .1992‬הקברים"‪" ,‬תגליות בתחומי העיר "‪ ,‬בתוך הערך "ירושלים"‪ ,‬שטרן‪ ,‬א'‪) ,‬ערך(‪,‬‬ ‫ואחרים‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל ‪ ,‬כרך ‪ ,2‬ירושלים‪,‬‬ ‫‪.630-626‬‬ ‫הרצוג ‪Herzog. Z. 1997. Archaeology of the City. Urban Planning ins Ancient .1997‬‬ ‫‪.Israel and its Social Implications. Tel Aviv‬‬ ‫זלין ‪.Sellin, E., 1917. Gilgal, Leipzig .1917‬‬ ‫זרטל‪ ,‬א' ‪ .1984‬ארבות‪ ,‬חפר והנציבות השלישית של שלמה ‪ ,‬מחקר בגיאוגרפיה היסטורי ת של‬ ‫המקרא‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫זרטל ‪Zertal, A. 1986-1987. "An Early Iron Age Cultic Site on Mount .1981-1986‬‬ ‫‪.Ebal – Excavations 1982-1989, Preliminary Report," Tel Aviv 13-14, 105-166‬‬ ‫‪9‬‬ ‫זרטל ‪Zertal, A. 1991. "Israel Enters Canaan – Following the Pottery Trail", .1991‬‬ ‫‪.Biblical Archaeology Review XVII/5, 12-40‬‬ ‫זרטל‪ ,‬א' ‪ .1992‬סקר הר מנשה כרך א' – קער שכם‪ ,‬תל אביב וחיפה‪.‬‬ ‫זרטל‪ ,‬א' ‪ .1996‬סקר הר מנשה ב' ‪ -‬העמקים המזרחיים וספר המדבר‪ ,‬תל אביב וחיפה‪.‬‬ ‫זרטל ‪Zertal. A., 1998. "The Iron Age I Culture in the Hill-Country of Canaan – .1998‬‬ ‫‪A Manassite Perspective", in: S. Gitin, A. Mazar and E. Centuries BCE,‬‬ ‫‪.Jerusalem, 238-251‬‬ ‫זרטל א '‪ ,‬תשנ"ח‪ " .‬מערכת מצודות מתקופת הברזל סביב העיר שומרון "‪ ,‬י' אשל )ערך(‪ ,‬מחקרי‬ ‫יהודה ושומרון‪ ,‬דברי הכנס השביעי תשנ"ז‪ ,1997-‬אריאל‪.27-9 ,‬‬ ‫זרטל א'‪ .2000 ,‬עם נולד‪ ,‬מזבח הר עיבל וראשית ישראל ‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫זרטל‪ ,‬א' ‪ .2005‬סקר הר מנשה ד' – מנחל בזק עד הסרטבה‪ ,‬תל אביב וחיפה‪.‬‬ ‫זרטל א' בפרסום‪ .‬סקר הר מנשה ה' – מנחל תרצה לים המלח‪ ,‬תל אביב וחיפה ‪.‬‬ ‫ידין‪ ,‬י' תשל"ד‪ " .‬עיר בית הבעל "‪ ,‬בתוך י ' אבירם )הביא לדפוס (‪ ,‬ארץ שומרון ‪ ,‬הכינוס הארצי‬ ‫השלושים לידיעת הארץ ‪ ,‬ירושלים‪.67-52 ,‬‬ ‫ייבין‪ ,‬ז' ‪" .1992‬שני מגדלי נוצרים בקעת הירדן "‪ ,‬אריץ ישראל כג )ספר בירן(‪.174-155 ,‬‬ ‫כוגן מ ' ‪ " .2000‬עיר מלך ועיר מקדש ‪ :‬תולדות ירושלים מימי דוד עד ימי יאשיהו "‪ ,‬בתוך ש '‬ ‫אחיטוב וע' מזר )ערכו(‪ ,‬ספר ירושלים – תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪.85-67 ,‬‬ ‫כוכבי‪-‬רייני צ' ‪ .2005‬למלך אדוני – מכתבי אל‪-‬עמארנה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫למייר ‪.Lemaire, A., 1977. Inscriptions hebraiques I – les ostraca, Paris .1977‬‬ ‫לנדס ‪Landes, G. M., 1975. "Report on an Archaeological 'Rescue Operation' at .1975‬‬ ‫‪Suwwanet eth-Thanya in the Jordan Valley North of Jericho", BASOR sup. 21, 1‬‬‫‪.22‬‬ ‫מוילנבורג ‪.Muilenburg, J., 1955. "The Site of Ancient Gilgal" BASOR 140, 11-27 .1955‬‬ ‫מזר ב ' תשי"ז‪ " .‬ירושלים – מקדש מלך ובית ממלכה " בתוך יהודה וירושלים ‪ ,‬הכינוס הארצי‬ ‫השנים עשר לידית הארץ ‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪.33-25 ,‬‬ ‫מזר ב ' תשכ"ט‪ " .‬עיר דוד והר ציון "‪ ,‬ירושלים לדורותיה ‪ ,‬הכינוס הארצי ה "כה לידיעת הארץ‬ ‫)הביא לדפוס י' אבירם(‪ ,‬ירושלים‪.12-1 ,‬‬ ‫מזר ב' ‪" .1971‬עמרי"‪ ,‬אנציקלופדיה מקראית כרך ו'‪ ,‬ירושלים‪.305-303 ,‬‬ ‫מזר ב ' תש"לד‪ " .‬מקום שכם – תחום מקודש לבני ישראל "‪ ,‬כנען וישראל ‪ ,‬מחקרים היסטוריים ‪,‬‬ ‫ירושלים‪.152-144 ,‬‬ ‫מזר ב' תשמ"ט‪" .‬בית עמרי"‪ ,‬ארץ ישראל כ' )ספר ידין(‪ ,‬ירושלים‪.219-216 ,‬‬ ‫מזר‪ ,‬ע' ‪ " .1982‬אתר פולחן מתקופת השופטים בהרי שומרון "‪ ,‬ארץ ישראל טז )ספר אורלינסקי (‪,‬‬ ‫‪.146-135‬‬ ‫מזר‪ ,‬ע' תשמ"א‪" .‬החפירות בח ' אבו תויין ומערך המ צודות הישראליות בהר יהודה "‪ ,‬ארץ ישראל‬ ‫טו )ספר אהרוני(‪.249-229 ,‬‬ ‫משל ז ' ‪ " .1976‬כונתילת עג 'רוד – אתר מתקופת המלוכה בגבול סיני "‪ ,‬קדמוניות ט' )חוב' ‪,(36‬‬ ‫‪.125-119‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פינקלשטין ולדרמן ‪Finkelstein, I., and Lederman Z., 1997. Highlands of Many .1997‬‬ ‫‪.Cultures, The Southern Samaria Survey II – The Sites, Tel Aviv‬‬ ‫פריץ ‪.Fritz, V. 1990. Die Stadt im Alten Israel. Munich .1990‬‬ ‫פריץ ‪Fritz, V., 1997. "Cities of the Bronze and Iron Ages". In "Cities", E. M. .1997‬‬ ‫‪Myers )ed.), The Oxford Encyclopaedia of Archaeology in the Near East. Vol. 2,‬‬ ‫‪.Oxford, 19-25‬‬ ‫פריק ‪.Frick F. S., 1977. The City in Ancient Israel. Missoula .1977‬‬ ‫פריק ‪Frick F. S., 1997. "Cities, An Overview", in: E. M. Meyers (ed.), The .1997‬‬ ‫‪.Oxford Encyclopaedia of Archaeology in the Near East, Vol. 2, Oxford, 14-19‬‬ ‫קוטר ‪Kotter, W. R., 1992. "Gilgal", The Anchor Bible Dictionary 2 (ed. D.N. .1992‬‬ ‫‪.Freedman), New York, 1022-1024‬‬ ‫קלאי‪ ,‬ז' ‪ .1967‬נחלות שבטי ישראל‪ ,‬מחקר בגיאוגרפיה ההיסטורית של המקרא ‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫קלאי‪ ,‬ז' ‪ " .1972‬הסקר בארץ בנימין והר אפרים "‪ ,‬בתוך מ ' כוכבי )ערך(‪ ,‬יהודה‪-‬שומרון‪-‬גולן‪.‬‬ ‫סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ "ח‪ ,‬ירושלים‪.196-153 ,‬‬ ‫קראופוט‪ ,‬קניון וסוקניק ‪Crowfoot, J. W., Kenyon, K. M., and Sukenik E. L., 1966, .1966‬‬ ‫)‪.The Buildings at Samaria (Joint Expedition at Samaria on. 1‬‬ ‫קראוס ‪Draus, H. J., 1951. "Gilgal, Ein Beitrag zur Kulturgeschichte Israels", VT .1951‬‬ ‫‪.1, 181-191‬‬ ‫קרמון י ' תשכ"ט‪ " .‬ירושלים הרים סביב לה "‪ ,‬ירושלים לדורותיה ‪ ,‬הכינוס הארצי הכ "ה לידיעת‬ ‫הארץ )הביא לדפוס י ' אבירם(‪ ,‬ירושלים‪.109-96 ,‬‬ ‫רובין ר '‪ " .2000 ,‬ירושלים וסביבותיה ‪ :‬השפעת התנאים הפיסיים על יישובה ש ל ירושלים "‪ ,‬בתוך‬ ‫ש' אחיטוב וע' מזר )ערכו(‪ ,‬ספר ירושלים – תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪.13-1 ,‬‬ ‫רייט א ' ג' ‪ " .1971‬שכם – מלכתה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל "‪ ,‬בתוך ש ' דר וי ' רות )ערכו(‪,‬‬ ‫שומרון – לקט מאמרים ומקורות‪ ,‬תל אביב‪.15-4 ,‬‬ ‫רייסנר ‪Reisner, G. A., 1924. in G. A. Reisner, C. S. Fischer, D. G. Lyon, .1924‬‬ ‫‪.Harvard Excavations in Samaria I, Cambridge, 227-246; II, pl. 55‬‬ ‫שילה‪ ,‬י' ‪ " .1992‬ירושלים – התקופות הקדומות וימי בית ראשון "‪ ,‬בתוך שטרן ‪ ,‬א'‪ ,‬ערך‪ ,‬ואחרים‪,‬‬ ‫האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל ‪ ,‬כרך ‪ ,2‬ירושלים‪.626-611 ,‬‬ ‫תדמור‪ ,‬ח' תשל"ד‪ " .‬קוים לתולדות שומרון למן ייסודה עד הכיבוש המקדוני "‪ ,‬ארץ שומרון ‪,‬‬ ‫הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ ‪ ,‬ירושלים‪.74-67 ,‬‬ ‫‪11‬‬