ערי בירה ומתחמי קודש שומרון וירושלים –

‫שומרון וירושלים – ערי בירה ומתחמי קודש‬
‫‪ .‬במקרא בא המונח רק בהקשרים של התקופה‬
‫המושג עיר בירה לא נתברר לגמרי במחקר‬
‫הפרסית‪ :‬שושן הבירה )אסתר א ‪ ,‬ב‪ ,‬ה; ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה‪ ,‬ח ועוד ; דניאל ה ‪ ,‬ב; נחמיה א ‪ ,‬א( וירושלים‬
‫הבירה )בימי שיבת ציון – נחמיה ב ‪ ,‬ח; ז‪ ,‬ב; דברי הימים א כט ‪ ,‬א; יט(‪ .‬שומרון וירושלים‬
‫מתקופת הברזל נקראות רק בשמותיהן ‪ ,‬בלא מונח מגדיר ‪ .‬הצורה הלשונית להגדרת הבירה היא‬
‫"‪ X‬מלך ב‪) -‬שם העיר ("‪ ,‬כגון במלכים א טז ‪ ,‬כג‪ ,‬כט ועוד ‪ .‬גם בדיוני החוקרים על העיר במזרח‬
‫הקדום )למשל פריק ‪ ;1997 ;1977‬פריץ ‪ ;1997 ;1990‬הרצוג ‪ (1997‬נותרו מא פייני הבירה –‬
‫פוליטית‪ ,‬דתית או שתיהן – נזילים למדי ‪ .‬השליטים איחדו לרוב את המאפיינים הללו כדי‬
‫להעצים את חשיבות המרכז שהקימו ‪ .‬משותף לחלק מערי הבירה הוא המעבר ממקום למקום ‪ ,‬על‬
‫פי האינטרסים של השושלות והשליטים ‪ .‬במצרים‪ ,‬למשל‪,‬נודדות הבירות מממפיס )ביינס ומאלק‬
‫‪ (135-134 ,1980‬לתבי )שם‪ (107-86 ,‬עם בירה דתית באבידוס )שם‪ (117-114 ,‬ובירות זמניות‬
‫בלישט )שם‪ (133 ,‬אל‪-‬עמארנה )שם‪ ,(125-123 ,‬תל א‪ -‬ד'בע‪-‬אוואריס )שןף ‪ (167 ,43 ,41‬ופי‪-‬רעמסס‬
‫)שם‪ .(166 ,84 ,46 ,‬תהליכים דומים יש באשור ‪ ,‬וניתוח הערים במצריים ובמסופוטמיה מקל על‬
‫הבנת התהליך גם בארץ‪.‬‬
‫במאמר נשווה בין הערים שומרון וירושלים לפי פרמטרים אחדים ונצביע על מאפיינים‬
‫דומים ושונים כאחד ‪ .‬נעסוק בסיבות ובשיקולים לייסודן של ערי הבירה הללו ‪ ,‬באופיין ובסיבות‬
‫שהביאו לסופן או חורבנן ‪ .‬שתיהן נוסדו ‪ ,‬בהבדל של מאה שנים ויותר ‪ ,‬כחלק מהתגבשות‬
‫‪ ,‬אך השוני ביניהן מתבלט כבר בראיה‬
‫הממלכות הישראליות באלף הראשון לפני הספירה‬
‫מקדימה‪.‬‬
‫מיקום וטופוגרפיה‬
‫ירושלים נוסדה על תל ועיר שנתקיימה ברציפות החל בברונזה הקדומה ‪ .‬הטופוגרפיה של עיר דוד‬
‫אופיינית לשורת ערים בשומרון וביהודה ‪ ,‬שראשיתן בתקופה האמורה ‪ :‬מבני השלטון והקוד ש נבנו‬
‫על כיפה שלטת והשטח הבנוי השתרע על שלוחה צרה במדרון ‪ ,‬מבודדת מסביבתה בוואדיות עם‬
‫מעיינות‪.‬‬
‫שיקולי ההתיישבות באתרים כאלה הם מקומיים ‪ :‬המים )שיקול מכריע (‪ ,‬ההגנה באמצעות‬
‫ואדיות והמיקום הגבוה והשולט של מבני הציבור )וראה גם רובין ‪ .(9-8 ,2000‬חלק מהדוגמאות‬
‫לתלים שמקומם דומה הן חי 'רבת ג 'ורייש )פינקלשטיין ולדרמן ‪ ;834-832 ,1997‬זרטל בפרסום –‬
‫איור ‪ ,(1‬אל‪-‬מח'רוק )ייבין ‪ ;19921‬זרטל ‪ ,1996‬אתר ‪ ,2005 ;269‬אתר ‪ ,(73‬ח'ירבת רחיא‬
‫)פינקלשטיין ולדרמן ‪ ;793-791 ,1997‬זרטל בפרסום ( וח' עין פרה )קלאי ‪ ,1972‬אתר ‪ .(137‬לכל‬
‫אלה מרכז על כיפה ‪ ,‬ששלוחה מדרונית בנויה יורדת ממנה ‪ ,‬עם ואדיות המבודדים את השלוחה‬
‫ומעיינות בתחתיתה ‪ .‬אבל השיקולים הגיאופוליטיים – צומת דרכים ומעמד אסטרטגי לאומי –‬
‫‪1‬‬
‫מצומצמים במקומות הללו ‪ 1 .‬האתר המקורי של ירושלים נוסד ‪ ,‬לפיכך‪ ,‬לפי עקרונות מקובלים‬
‫באלף השלישי ואינו שונה מת לים רבים כמוהו‪.‬‬
‫העיר שומרון נבנתה כעיר חדשה לפי מודל שונה ‪ .‬מבחינה מקומית ‪ ,‬זו כיפה רחבה מוקפת‬
‫מדרונות‪ ,‬ללא שלוחה מרכזית וללא מקורות מים ‪ .‬הסיבה לטופוגרפיה הזו ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬קשורה‬
‫בהערכתו של השטח הנרחב הדרוש לעיר בירה ‪ .‬דומה ששומרון נוסדה מראש כבירה גדולה ‪ 2 ,‬שלא‬
‫כירושלים שהוקמה במקום קטן )עיר דוד ( והתרחבה במשך הזמן לגבעה הדרומית‪ -‬מערבית‪ .‬מקור‬
‫ההבדל בשיקולי המייסדים ‪ :‬דוד מקים בירה מצומצמת על תל קיים ובוחר את המקום מסיבות‬
‫שתידונה להלן‪ .‬מבחינת השטח ‪ ,‬דומה שדוד 'תפר' את גודל הבירה לפי מידות הממלכה בראשיתה ‪.‬‬
‫פתרון בעיית המים בשומרון מציג את ההתקדמות שחלה בתקופה שבין המאות עשירית‬
‫ותשיעית לפני הספירה ‪ .‬ירושלים הקדומה תלויה במפעלי מים הקשורים במעיינות ; שומרון נבנתה‬
‫‪ :‬במאה‬
‫על אספקה מבורות ‪ .‬יש לשער שההבדל בין הערים נובע משטחן ומהטכנולוגיה שלהן‬
‫התשיעית היה כבר הבור אמצעי נפוץ לאגירת מ י גשם ‪ ,‬ושטחה הגדול של שומרון איפשר איסוף‬
‫‪3‬‬
‫כמויות ניכרות של מים ‪.‬‬
‫שיקולים אלה נתמכים בהערכת שטחן של הערים בהמשך קיומן ‪ .‬ירושלים מגיעה ‪ ,‬בשיא‬
‫גדלה‪ ,‬לשטח של ‪ 450‬דונם בקירוב )עיר דוד והגבעה הדרומית‪ -‬מערבית(‪ 4 .‬אם נקבל את הערכת‬
‫אביגד )‪ ,(1495 ,1992‬לפיה השתרעה העיר ה ישראלית בשומרון מהשער הרומאי במערב ועד‬
‫הפורום )כ‪ 800-‬מ' לאורך( יעלה שטחה ל‪ 500 -‬דונם‪ .‬לדעת קניון המרחיבה )קראופוט‪ ,‬קניון‬
‫וסוקניק ‪ 5 (21 ,1996‬היה שטח העיר בתקופת הברזל זהה לזה של סבסטיה ההרודיאנית ‪ ,‬ואז יהיה‬
‫שטחה של שומרון במאה השמינית כפול מירושלים )איור ‪ .(2‬נתונים אלה מצדיקים ‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬את‬
‫שיקולי עמרי כשיסד את שומרון על כיפה גדולה ולא על שלוחה צרה ‪.‬‬
‫‪ .‬העיר יושבת על פרשת דכים‬
‫ייסוד שומרון גם הביא בחשבון שיקולים גיאופוליטיים‬
‫חשובה‪ :‬מצטלבים בה ציר הרוחב מהים התיכון לשכם ולעבר הירדן וציר האורך העולה מחברון‬
‫לעמק יזרעאל‪ .‬סביבה יש עמקים פוריים ומקורות מים לא מעטים ‪.‬‬
‫‪F0‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪F4‬‬
‫מצב המחקר‬
‫בולט גם ההבדל בין שתי הבירות ‪ ,‬במקרא ובהשקעת המחקר כאחד ‪.‬‬
‫במקרא נזכרת ירושלים ‪ 700‬פעמים )פרט לעיר דוד ( ואילו שומרון – ‪ 110‬בלבד‪ .‬בתיאורי‬
‫המקרא על שומרון נזכרים "היכל אחאב " ) מלכים א כב ‪ ,‬א( ו"בית המלך " ) שם ו ‪ ,‬יא(‪ .‬לעיר היו‬
‫חומה )מלכים ב ו ‪ ,‬ל(‪ ,‬שער ושוק מרכזי )מלכים א ז ‪ ,‬א‪ ,‬יח‪-‬יט( ו"גורן פתח שער שומרון " ) שם כב‪,‬‬
‫‪ 1‬דוגמה טובה לעיר עם מאפיינים גיאופוליטיים היא שכם ‪ ,‬צומת דרכים לאומי עם שליטה על דרך האורך ודרך הרוחב מן‬
‫החשובות בארץ‪ .‬שכם נהנית גם ממקורות מים שופעים וממרחב חקלאי נוח בעמקים המזרחיים ‪.‬‬
‫‪ 2‬עדות אפשרית לכך בעובדה שעמרי קנה הר שלם מידי שמר‪ ,‬בעל הקרקע‪" :‬וַיִּ ֶקן ֶאת‪ָ -‬ה ָהר שׁ ְֹמרוֹן‪ֵ ,‬מ ֶאת ֶשׁ ֶמר‪ְ --‬בּ ִכ ְכּ ַריִ ם‬
‫ָכּ ֶסף; וַיִּ ֶבן‪ֶ ,‬את‪ָ -‬ה ָהר‪ ,‬וַיִּ ְק ָרא ֶאת‪ֵ -‬שׁם ָה ִעיר ֲא ֶשׁר ָבּנָה‪ַ ,‬על ֶשׁם‪ֶ -‬שׁ ֶמר ֲאדֹנֵי ָה ָהר שׁ ְֹמרוֹן ן" )מלכים א טז‪ ,‬כד(‪ .‬מכאן עולה‬
‫שהעיר תוכננה ונבנתה מראש על הר שלם‪ ,‬שלא כירושלים‪.‬‬
‫‪ 3‬על בעיית המים ואספקתם ראה דיון אצל א' זרטל‪" ,‬מקור המים הקרוב לשומרון הוא המעיין בכפר א‪ -‬נקורה‪ ,‬הנמצא על‬
‫מדרון גבוה מדרום לעיר‪ ,‬כשגיא עמוק מבדיל ביניהן‪ .‬נראה שגם מפעלי המים במגידו‪ ,‬חצו ובאר שבע נוסדו בשל שטחן‬
‫המצומצם של הערים הללו‪ .‬על יעילות אספקת המים בשומרון מצביעים בעקיפין שלוש מערכות המצור על העיר ‪ :‬שתים מהן‬
‫)ארמיות( נסתיימו בכישלון והשלישית )אשורית – שלמנאסר וסרגון ב‪ 722-‬לפנה"ס( נמשכה שלוש שנים ארוכות‪ ,‬תקופה‬
‫יוצאת דופן למערכות‪-‬מצור כאלו‪.‬‬
‫‪ 4‬אין ספק שמפעל המים בירושלים )נקבת השילוח( סיפק רק חלק קטן מתצרוכת האוכלוסיה ‪ ,‬ורוב המים לצורכי אדם ובהמה‬
‫סופקו מבורות ביתיים וציבוריים ‪.‬‬
‫‪ 5‬וכך כותבת קניון‪"…it certainly suggests that early city covered almost as much ground as the city :‬‬
‫"‪.which Herod built‬‬
‫‪2‬‬
‫י; דברי הימים ב יח ‪ ,‬ט( יש גם "בריכת שומרון " ) מלכים א כב ‪ ,‬לח( שאיננו יודעים עליה דבר ‪.‬‬
‫באלה מסתכמות כמעט כל האזכרות הפיזיות והטופוגרפיות של בירת ממלכ ת ישראל‪.‬‬
‫ירושלים של המקרא ‪" ,‬מקדש מלך ועיר ממלכה "‪ ,‬כדברי מזר ‪ ,‬היא הרבה יותר מעיר בירה‬
‫סתם‪ .‬תיאוריה רבים ‪ ,‬רבגוניים‪ ,‬מפורטים ועולים בכל המובנים על אלה של שומרון ‪ .‬היא הסמל‬
‫הדתי והרוחני של העם )אופנהיימר ‪ .(200‬שלא כשומרון ‪ ,‬ירושלים גם נחפרת כמעט בלי הפסקה‬
‫החל בס וף המאה התשע‪ -‬עשרה )שילה ‪ ;1992‬גבע ‪ ,(1992‬והמידע עליה רב ועשיר במיוחד ‪ .‬שומרון‪,‬‬
‫הגדולה ממנה ‪ ,‬נחפרה רק על ידי שתי משלחות – זו של אוניברסיטת הרווארד בהנהלת רייסנר‬
‫ופישר )‪ (1910-1908‬וזו של הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל ‪ ,‬בהנהלת קראופוט וקראופוט ‪,‬‬
‫סוקניק‪ ,‬לייק‪ ,‬קניון ואביגד )‪ 6 .(1935-1931‬שתי המשלחות התרכזו בעיקר באקרופוליס שבראש‬
‫הגבעה ונגעו רק מעט בעיר התחתית מתקופת הברזל ‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬המידע על מערכות הביצור של‬
‫שומרון בתקופת הברזל ולאחריה )פרסית והלניסטית ( – מועט )קראופוט‪ ,‬קניון וסוקניק ‪,1996‬‬
‫‪ ;(21-16‬לא נתגלה שער העיר ואתריו; לא שורטטה תוכנית העיר ולא נקבעה הכרונולוגיה‬
‫‪ .‬המידע‬
‫הפנימית של התפתחותה ‪ .‬האקרופוליס עצמו גם נפגע קשות בבנייה ההרודיאנית‬
‫הארכיאולוגי על שומרון מקוטע ומצומצם ואינו מאפשר השוואה של ממש עם ירושלים ‪ .‬ההבדלים‬
‫במידע‪ ,‬שמקורם במקרא ובחפירות כאחד – מקשים על ע ימות ארכיאולוגי בין הבירות ומציעים‬
‫השוואה עקיפה‪ ,‬סביבתית וספרותית ‪.‬‬
‫‪F5‬‬
‫מערכת הגנה היקפית‬
‫‪ :‬הן גבוהות מסביבתן הקרובה ונמוכות‬
‫שתי הערים נוסדו על פי נוסחה טופוגרפית קבועה‬
‫מסביבתן הרחוקה יותר ‪ .‬שתיהן מוקפות רכסים סובבים ‪ ,‬גבוהים במאה מטר או יותר מעל העיר‬
‫ומרוחקים ממ נה מרחק מסוים ‪ .‬שומרון הוקפה מערכת הגנה היקפית כזאת ‪ ,‬שנחקרה בחלקה‬
‫‪7‬‬
‫בסקר הר מנשה )זרטל תשנ "ח(‪ .‬היא כוללת ארבעה‪ -‬עשר אתרים ‪ ,‬שתוכניתם מזכירה מצודות ‪.‬‬
‫אלו מצויים על הרכסים המקיפים את שומרון מצפון ‪ ,‬ממזרח ומדרום ‪ ,‬חמישה‪-‬שישה קילומטרים‬
‫מהעיר‪ .‬לכל האתרים קשר עין לעיר הבירה )איור ‪.(3‬‬
‫‪ ,‬קו הגנה‬
‫לדעתי‪ ,‬שיקול חשוב של עמרי בקביעת מקומה של שומרון היו הרכסים הללו‬
‫)זרטל תשנ "ח‪ .(23-22 ,‬המצודות הללו ‪ ,‬שקראנו להן‬
‫המעניק שעות התרעה מפני הגעת אויב‬
‫"העיניים של שומרון "‪ ,‬צופות אל רוב הדרכים החשובות אל הבירה ‪ :‬בצפון הן שולטות על הדרך‬
‫מעמק יזרעאל ועמק דותן ‪ ,‬במזרח אל הדרכים המגיעות מנחל תרצה ובדרום – אל הדרך של נחל‬
‫שכם‪ .‬רק במערב‪ ,‬שם הרכסים נמוכים יותר מגבעת שומרון ‪ ,‬לא מצאנו מצודות‪.‬‬
‫עיר דוד מוקפת ברכסים של הר הצופים והר הזיתים במזרח ‪ ,‬הר ציון במערב וג 'בל מכאבר‬
‫בדרום )קרמון תשכ "ט(‪ .‬מאפייניהם של הרכסים הללו דומים במקצת לאלה שסביב שומרון אך‬
‫הם מוגבלים בהיקפם ‪ ,‬קטנים ונמוכים בהשוואה לאחרונה ‪ .‬אין מידע על קיומן של מצודות תצפית‬
‫בהר הצופים ובסביבות ירושלים ‪ ,‬אך בהר חברון והר יהודה בכלל נרשמו מצודות מתקופת הברזל‬
‫‪ ,2‬שאפיין אחיד למדי )ברוך תשנ "ה; תשנ"ח(‪ .‬מזר )תשמ"א( כבר עמד על חולשת העיר ‪ ,‬בכתבו‬
‫"ירושלים עצמה ממוקמת במקום נמוך ‪ ,‬עובדה שחייבה הקמת מצודות ומגדלים על הרכסים‬
‫‪F6‬‬
‫‪ 6‬יש להזכיר עוד שתי משלחות‪ :‬ב‪ 1967-1965-‬חפרה משלחת קטנה בהנהלת זיאדין וב‪ 1968-‬חפר הנסי במערב התל‪ ,‬בקנה‬
‫מידה מצומצם‪.‬‬
‫‪ 7‬אחד מהאתרים לא נחפר‪ ,‬והשיקולים העקיפים לזיהויים כמצודות נובעים ממקומם ומ התוכניות שורטטו בסקר ‪ .‬עד המשך‬
‫המחקר יש לראות את ההצעה כמשוערת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫המקיפים אותה " ) שם‪ .(247 ,‬גם מבחינה זו נחות מקומה של ירושלים מזה של שומרון‬
‫מעלה תמיהה נוספת לגבי הסיבות לעמידותם של העיר והמושג ירושלים לאורך הדורות‪.‬‬
‫‪ ,‬והדבר‬
‫בירה ושבט‬
‫גם השיקולים השבטיים של שתי הבירות שונים ביסודם ‪ .‬דוד מייסד את ירושלים ב "שטח הפקר "‬
‫‪ .‬חברון היא עיר יהודאית‬
‫בין הנחלות ‪ ,‬כדי להימנע ממסורות שבטיות של בנימין או יהודה‬
‫מובהקת‪ ,‬ולכן מעביר דוד את בירתו משם )וראה גם כוגן ‪.(71-70 ,2000‬‬
‫שומרון נוסדה בנחלת מנשה ‪ ,‬השבט המרכזי בהיסטוריה הקדומה של ישראל עד המאה‬
‫האחת‪-‬עשרה לפני הספירה ‪ .‬דעת מזר )‪ ;304 ,1971‬תשמ"ט(‪ ,‬לפיה היה ההר של שמר בתחום‬
‫יששכר – אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו ‪ .‬המקור בדברי הימים א ז ‪ ,‬א כולל בתוכו מידע‬
‫קומפילטיבי מזמנים שונים ‪ 8 ,‬וגם א ין ודאות על מקור השם "שומרון" באותו מקור ‪ .‬נחלת מנשה‬
‫)זרטל ‪ ,(425-400 ,2000‬שיששכר‬
‫שימשה "כור היתוך " לשבעה גרעינים קדומים של שבטים‬
‫ביניהם‪ ,‬לכן אין זה מן הנמנע שתחומים כאלה או אחרים נשתייכו למשפחות משבטים אחרים ‪.‬‬
‫ניתוח חרסי שומרון מצביע על האזור כולו כתחום מנש ה )למייר ‪ 64-59 ,1977‬ואיור ‪ ,4‬זרטל ‪,1984‬‬
‫‪ 9 ,(53-50‬ובפאזה הקדומה שלו היה השבט ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מעין "ארגון גג" לחלק חשוב משבטי ישראל‪.‬‬
‫על פי מחקרים חדשים )זרטל ‪ (273-260 ,2000 ;1998‬נכנסו האוכלוסיות של ראשית תקופת‬
‫הברזל ממזרח ‪ ,‬דרך בקעת הירדן ‪ ,‬בעיקר לאזור של נחלת מנשה ‪ .‬מסורת זו עומדת ביסוד מיקומן‬
‫– שכם‪ ,‬פנואל‪ ,‬תרצה ושומרון – בנחלת מנשה )המזרחי‬
‫של כל הבירות של ממלכת ישראל‬
‫והמערבי כאחד (‪ .‬התופעה עומדת ‪ ,‬אגב‪ ,‬בסתירה לעליית אפריים בשלב המאוחר של ממלכת‬
‫ישראל‪ ,‬הנקראת בשם זה בפי הנביאים המאוחרים )ישעיהו ט ‪ ,‬ח; הושע ו ‪ ,‬א ועוד (‪ .‬נראה שמנשה‬
‫ויהודה היו שני השבטים "המלכותיים" של ישראל ‪ :‬במנשה נוסדת המלוכה על ידי אבימלך‬
‫)שופטים ט‪ ,‬כב( וביהודה – על ידי דוד‪ 10 .‬כשייסד את שומרון התבסס עמרי על המשכיות שלטונית‬
‫במנשה‪ ,‬ומכאן קביעת מקומן של ערי הבירה בנחלתו ‪.‬‬
‫נקודת השוואה נוספת בין מנשה ליהודה קשור ה בחלוקה למחוזות ‪ :‬חרסי שומרון )רייסנר‬
‫‪ ;1924‬למייר ‪ ;81-21 ,1997‬אחיטוב ‪ (205-162 ,1992‬הוכיחו שלרשימת עשרת המחוזות במנשה‬
‫ביהושע י "ז‪ ,‬ה‪ ,‬יש בסיס גיאוגרפי וכלכלי ‪ .‬חלוקה דומה אינה ידועה בשום שבט אחר ‪ ,‬פרט‬
‫למחוזות יהודה ביהושע ט "ו‪ .‬אלה תוארכו על ידי אחדים )אלט‪ ,‬וראה סקירה כללית אצל קלאי‬
‫‪ (6-3 ,1967‬לימי יאשיהו ‪ ,‬אך קביעה זו אינה מוחלטת ‪ ,‬וחשוב לציין שרק שני השבטים הללו נחלקו‬
‫למחוזות‪.‬‬
‫‪F7‬‬
‫‪F8‬‬
‫‪F9‬‬
‫מתחמי קודש ואתרי פולחן‬
‫במאמרים שנכתבו לפני שנים רבות העלה מזר )תשי"ז‪ ;30-26 ,‬תשכ"ט( את השאלה המעניינת‬
‫מדוע בחר דוד דווקא בירושלים כביר תו‪ .‬לעיר זו רק מעט יתרונות טבעיים ‪ :‬אין היא עומדת על‬
‫דרך חשובה ‪ ,‬אין לה קרקע חקלאית ‪ ,‬מקורות המים דלים ומרחבה הטופוגרפי מוגבל לשלוחה של‬
‫‪ 8‬כידוע‪ ,‬מקור זה נחשב קדום במכלול רשימות – היחס של מנשה‪ ,‬אך עיקר התייחסותו היא לעבר הירדן‪ ,‬וראה למשל‬
‫אולברייט ‪.1925‬‬
‫‪ 9‬בדעת מזר תומך גם בורנשטיין )‪ ,(140-138 ,1993‬ואין זה מן הנמנע ששכנו באזור כמה משפחות מיששכר‪ ,‬על פי הסכימה‬
‫של "גרעיני שבטים" בתוך מנשה; אבל הנחלה השבטית הפורמלית היתה מנשית ללא כל ספק‪.‬‬
‫‪ 10‬שאול‪ ,‬המלך הראשון על כלל ישראל‪ ,‬הוא מבנימין‪ ,‬אבל קדם לו אבימלך‪ ,‬שמלך על מנשה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫"שטח הפקר " שבטיח ומעלה גם את המסורות‬
‫עיר דוד ‪ 11 .‬מזר מציין את היותו של המקום‬
‫הפולחניות הקשורות בירושלים ‪ .‬שומרון‪ ,‬שלא כירושלים ‪ ,‬היא עיר "חילונית" מראשית ימיה‪.‬‬
‫ירושלים נוסדה ‪ ,‬כנראה מראש ‪ ,‬על הבסיס של מקום פולחן ‪ .‬דוד מעביר את הבירה מחברון‬
‫ודואג להביא את ארון הקודש לעיר דוד )מלכים ב ו ‪ ,‬א‪-‬יז(‪ .‬מזר )תשי"ז‪ ;30-27 ,‬תשכ"ט‪(7-5 ,‬‬
‫מצביע על המסורות הקשורות בגורן ארונה היבוסי )שמואל ב כד ‪ ,‬טז(‪ ,‬שם קבע דוד את מקום‬
‫‪F10‬‬
‫המקדש לעתיד לבוא ‪ .‬בצדק מצביע מזר על שם "ארונה" מהמקור ההודו‪ -‬אירופי ‪ – ewrina‬אדון‪,‬‬
‫פיאודל‪ ,‬ובעיקר מעניינת תפיסת ה "גורן" כמקום פולחן ‪ .‬ה"גורן" היא מתחם עגול מוקף קיר‬
‫אבנים‪ .‬מתחמים כאלה הם צורת ההתיישבות העיקרית בבקעת הירדן שנתגלתה בסקר הר מנשה‪,‬‬
‫עם חדירת האלמנטים הנוודיים ממזרח הנהר למערבו )זרטל ‪ .(69-64 ,2005‬זו‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם צורתם‬
‫של חלק מה "גילגלים" – מרכזים חברתיים ‪ ,‬מרכזי פולחן ומונח המופיע שלושים ושבע פעמים‬
‫"גילגלים" המזוהים ‪ 12‬בבקעת הירדן ובמזרח‬
‫במקרא‪ .‬המקורי המקראי ממקם את רוב ה‬
‫השומרון‪ ,‬אבל אחד או שניים מהם נמצאים גם בגב ההר )זרטל ‪.(250-246 ,2000‬‬
‫"גילגלים" מבחינת ארכיאולוגית ‪ ,‬למרות הספרות‬
‫עד לפני זמן קצר לא נודע אופי ה‬
‫שהוקדשה להם במחקר )זלין ‪ ;1917‬קראוס ‪ ;1951‬מוילנבורג ‪ ;1955‬בנט ‪ ;1972‬לנדס ‪;1972‬‬
‫‪ ;1975‬קוטר ‪ .(1992‬התגליות האחרונות מציעות את או פי ה "גילגלים" וחלוקתם לסוגים ‪:‬‬
‫המתחמים העגולים הם הפשוטים ביניהם ‪ ,‬והמורכבים יותר הם המתחמים הגדולים בצורת‬
‫ה"סנדל"‪ ,‬שנתגלו לא מכבר בבקעת הירדן ובנחל תרצה )זרטל ‪ ,1996‬אתר ‪247-245 ,1998 ;160‬‬
‫ואיור ‪ ,2005 ;8‬אתרים ‪ ;105 ,65‬בן יוסף ‪" .(2005‬גילגל" מסוג כזה‪ ,‬מתחם עגול בעל צביון פולחני ‪,‬‬
‫נחפר על ידי מזר )‪ (1982‬כבר בראשית שנות השמונים )"אתר הפר " ליד ג 'נין(‪ ,‬וקביעת המזבח‬
‫במתחם מסוג זה על ידי דוד מתקבלת מאוד על הדעת ‪ .‬נראה שהצדק עם מזר )תשי"ז‪(28-27 ,‬‬
‫בקבעו שדוד העביר בכוונה את המרכז הפולחני מהבמה הגדולה אשר בגבעון ‪ ,‬שקדמה לירושלים‪,‬‬
‫אל גורן ארוונה‪.‬‬
‫שומרון נקבעה מראש כבירה חילונית ‪ ,‬למרות כמה אזכרות למקומות מקודשים שם ‪.‬‬
‫ָקם ִמ ְז ֵבּ ַח ‪ַ ,‬ל ָבּ ַעל‪ֵ ,‬בּית ַה ַבּ ַעל ‪ֲ ,‬א ֶשׁר ָבּנָה ְבּשׁ ְֹמרוֹן " )מלכים‬
‫במקרא מופיע הביטוי הקשור באחאב " ַויּ ֶ‬
‫‪13‬‬
‫א טז ‪ ,‬לב( אך לא נזכר מתחם קודש לאלוהי ישראל ‪ .‬ידין )תשל"ד‪ (58-55 ,‬הציע שהמקום הזה‬
‫היה מחוץ לעיר שומרון ‪ ,‬ובורנשטיין )תשס"ד‪ (226-225 ,‬טען שמקומו אולי בא‪ -‬סירטסה‪ ,‬תל שולט‬
‫מתקופת הברזל על הרכס של חומש‪ -‬פנדקומיה )זרטל ‪ ,1992‬אתר ‪.(137‬‬
‫תולדות מתחמי הקודש של שבטי יוסף מגוונים וקדומים לאלה של יהודה ‪ .‬האתר המקודש‬
‫הראשון לאחר הכניסה לכנען הוא המזבח בהר עיבל )דברים כז ; יהושע ו – זרטל ‪,(1987-1986‬‬
‫ומיד אחריו ‪ ,‬או איתו ביחד ‪ ,‬המתחם המקודש בשכם )יהושע כד (‪ .‬אתרים נוספים עם מסורות‬
‫קדושה היו בבית אל )בראשית כח ‪ ,‬יט; עמוס ג ‪ ,‬יד( ובגבעון )מלכים א ג ‪ ,‬ד(‪ .‬אבל מקום הפולחן‬
‫ה"לאומי" של בית יוסף ‪ ,‬אחרי שכם ועיבל ‪ ,‬הוא שילה ‪ .‬שם‪ ,‬בנחלת אפריים ‪ ,‬קם המרכז השבטית‪-‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪F12‬‬
‫‪ 11‬שלא כדעת מזר )תשי"ז‪ ,(26 ,‬לפיה "ירושלים מצטיינת בתכונות וסגולות נכבדות מבחינת מצבה הטופוגרפי‪ -‬אסטרטגי"‪ ,‬יש‬
‫אתרים רבים באזור בעלי תכונות טובות יותר מבחינת נתוני הטבע‪.‬‬
‫‪ 12‬המונח "גילגל" מגדיר סוג של אתר ולא‪ ,‬ככתוב אצל חוקרים שונים‪ ,‬מקום ספציפי‪ .‬יש להניח שפרט לששת‪-‬שבעת‬
‫הגילגלים‪ ,‬שזוהו במקרא בשמם‪ ,‬היו רבים נוספים‪.‬‬
‫‪ 13‬ידין )תשל"ד‪ (55 ,‬קובע משום מה ש"אין כל ספק שהאל הרשמי של ממלכת שומרון היה יהוה‪ ,‬אף על פי שאין המספר‬
‫המקראי מציין זאת‪ ".‬קביעה זו דורשת עיון‪ ,‬ודומה שהתגליות בכונתילת עג'רוד מאות תהליך מורכב יותר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫–‬
‫דתי אחרי שכם ‪ .‬ייסוד כזה מצביע על מעבר מדורג של נקודת הכובד השבטית מצפון דרומה‬
‫‪14‬‬
‫ממנשה דרך אפריים ליהודה )וראה כבר אהרוני תשכ"ט(‪.‬‬
‫המעבר הזה ‪ ,‬לאורך ההר המרכזי ‪ ,‬נראה עתה כתהליך המרכזי של גיבוש השבטים ‪ .‬יש‬
‫‪ ,1‬דרך בקעת‬
‫ראיות ארכיאולוגיות מוצקות לכניסת אוכלוסיות בראשיתה של תקופת הברזל‬
‫הירדן לנחלת מנשה )זרטל ‪ .(243-242 ,1998 ;1991‬כך נקבעו המרכזים הפולחניים‪ ,‬בתחילה‪ ,‬סביב‬
‫שכם‪ .‬משם‪ ,‬בשלב הבא‪ ,‬עבר המרכז לשילה עד חורבנה של זו ‪ ,‬אולי בידי הפלשתים ‪ .‬בסוף התהליך‬
‫נקבע המרכז הדתי‪ -‬לאומי סופית בירושלים )וראה הד לתהליך הזה בתהלים ע "ח(‪ .‬בייסודה של‬
‫‪ ,‬בלי להישען עליהן‬
‫עיר בירה בממלכה הצפונית יש מעין ניסיון של חזרה למסורות הקדומות‬
‫גיאוגרפית‪.‬‬
‫‪F 13‬‬
‫שיקולים גיאופוליטיים ודתיים‬
‫ראינו שאין לעיר דוד יתרונות גיאופוליטיים ‪ ,‬והמצב המדיני בסוף המאה האחת‪ -‬עשרה לפני‬
‫הספירה גם לא חייב שיקול כזה ‪ .‬הר יהודה הוא חבל ארץ סגור יחסית ‪ ,‬עם טופוגרפיה קשה‬
‫ותלולה – מערכות של רכסים ארוכים מבודלים בוואדיות עמוקים ‪ ,‬עם גב הר צר ומפותל ‪ .‬האזור‬
‫הזה קשה לחדירה ; האויב העיקרי של הממלכה הצעירה ‪ ,‬פלשת‪ ,‬נסוג מניסיונותיו להגיע ללב ההר‬
‫המרכזי )שמואל ב ה ‪ ,‬יז ואילך (‪ .‬מכאן ששיקוליו של המלך הצעיר למקם את בירתו על השלוחה‬
‫הצרה של עיר דוד נטועים במקום אחר ‪.‬‬
‫שומרון‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬נהנית מיתרונות גיאופוליטיים ‪ :‬צפון השומרון הוא אזור פתוח‬
‫בעיקרו‪ ,‬עם מעיינות רבים ועמקים פנימיים נרחבים )עמקי דותן‪ ,‬זבאבדה‪ ,‬טובאס‪ ,‬א‪-‬רמה והעמק‬
‫‪.‬‬
‫הקטן של סבסטיה (‪ .‬בחבל הארץ הזה עוברות הדרכים שנזכרו והוא קרוב לחופי הים התיכון‬
‫המעבר מתרצה לשומרון נערך בראש וראשונה בשל שיקולים ופיניקיה ‪ .‬קשה להפריז בחשיבות‬
‫המעבר הזה ‪ ,‬הנראה כשיקול המרכזי של עמרי )וראה גם מזר ‪ ;304-303 ,1971‬תשמ"ט(‪ .‬המעבר‬
‫‪ ,‬שלחצו על ישראל ‪ ,‬וירידית‬
‫ממזרח למערב היה תולדה של עליית ארם וממלכות עבר הירדן‬
‫מעמדם של שבטי עבר הירדן הישראליים ‪ .‬לכן‪ ,‬כנראה‪ ,‬נעזבה פנואל ואחריה תרצה ‪ .‬היה צורך‬
‫בבירה חדשה ורחבת ידיים ‪ ,‬שפניה מערבה ‪ ,‬הקשרוה בברית החדשה עם צור )וראה‪ ,‬למשל‪ ,‬עמוס‬
‫א‪ ,‬ט; תהלים מה(‪.‬‬
‫שיקול נוסף קשור בשכם ‪" ,‬המלכה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל "‪ ,‬כהגדרת אלט )רייט‬
‫‪ .(1971‬העיר היתה מרכז פוליטי ומרכז דתי קדום ‪ ,‬על מקדשיה המפותחים עוד מראשית האלף‬
‫השני לפני הספירה ‪ .‬בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת היתה שכם המרכז הפולי טי העיקרי‬
‫בהר‪ .‬אזכרותיה במקורות המצריים מתחילות עם שנוסרת השלישי )מסע ח 'ו סבק לארץ ‪– skmm‬‬
‫אנ"ט ‪ (230‬ומגיעות לשיאן במכתבי אל‪ -‬עמארנה‪ ,‬כשהעיר היא בירתו של לאביו )כוכבי‪-‬רייני ‪,2005‬‬
‫‪ .(207-191‬גם במסורות הישראליות נודעת לשכם חשיבות מרובה )מזר תשל "ד(‪ .‬היא עיר מלו כה‬
‫)מלכים א יב ‪ ,‬א( וחמש מסורות פולחניות קשורות בה ובסביבותיה )בראשית יב ‪ ,‬ו‪-‬ז; לד‪ ,‬יח‪-‬כ;‬
‫דברים כז ‪ ,‬א‪-‬י; יהושע ח ‪ ,‬ל‪-‬לה; כד(‪ .‬בתנאים כאלה היה היגיון ‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להשיב את הבירה‬
‫למקומה הטבעי‪ ,‬לאחר שירבעם כבר מלך בה לאחר הפילוג )מלכים א יב‪ ,‬כה(‪.‬‬
‫אך עמרי החליט אחרת ‪ .‬בתהליך החוזר על עצמו בקביעתן של ערי בירה ביקש לייסד עיר‬
‫חדשה‪ ,‬שלא תהיה קשורה בחשבונות העבר ‪ .‬שכם נמצאת על גבול מנשה‪ -‬אפריים‪ ,‬ואפשר להניח‬
‫‪ 14‬אהרוני אינו עומד על הסיבות למעבר הבירות הדתיות מצפון לדרום ‪ ,‬אך הוא מציין את עצם המעבר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שלא מעט מחלוקות נקשרו בה ‪ 15 .‬עמרי בחר בעיר ללא מחלוקות קודמות ‪ ,‬אבל בזה גם ניתק עצמו‬
‫מהקשר דתי‪-‬פולחני‪ ,‬כנעני או ישראלי ‪.‬‬
‫‪F 14‬‬
‫סיכום‪ :‬הסיבות לייסוד הערים ולסופן‬
‫תדמור )תשל"ד‪ (68-67 ,‬מבחין בשני סוגים של ערי בירה במזרח הקדום ‪ :‬זו המבוססת על מסורות‬
‫קדומות וזו שנוסדה מחדש ‪ ,‬לרוב בידיו של מלך שביקש להאדיר את עצמו ואת שושלתו ‪ .‬כדוגמה‬
‫לסוג השני הוא מביא את אח 'ת‪-‬אתן )אל‪-‬עמארנה( ודור‪-‬שרכין‪ ,‬בירתו של סרגון השני באשור ‪ ,‬יחד‬
‫עם שומרון )שם‪.(67 ,‬‬
‫; ויש מקום‬
‫ראינו כבר שייסוד שומרון לא נשען על מקדש ידוע או מסורות פולחניות‬
‫לתמיהה בעניין זה ‪ .‬ייתכן מאוד שהדבר נבע מקרבתה הגיאוגרפית של שכם על מקדשיה‬
‫ומסורותיה‪ .‬גם ידיעותינו על הפולחן בשומרון ‪ ,‬בשל מיעוט המחקר ‪ ,‬לוקות מאוד בחסר ‪ .‬מעין‬
‫"חלון" עקיף לפולחן הזה נמצא במקדש הדרכים מהמאה השמינית לפני הספירה שחפר משל‬
‫)‪ (125-119 ,1976‬על גבול סיני והנגב – כונתילת ע 'רוד‪ .‬החרסים‪ ,‬הכתובות והציורים ממקום חשוב‬
‫זה‪ ,‬שמקורו בבירור בממלכת הצפון ‪ ,‬מצביעים על סינקרטיזם דתי ‪ ,‬מעין שילוב ש ל אמונות‬
‫כנעניות וישראליות ‪ .‬בייחוד ידועה הכתובת "ליהוה שמרנ ולאשרתה "‪ ,‬שזכתה לפירושים רבים‪ .‬על‬
‫דרך הפשט אפשר שהיא מסמלת את תערובת ההשפעות הפיניקיות והישראליות כאחד ‪ ,‬שרווחו‬
‫בשומרון‪ 16 .‬מכל מקום ‪ ,‬אין אנו שומעים משום מקור על עבודה מסודרת לאלוהי ישראל בשומרון ‪,‬‬
‫פרט לרמזים העקיפים הקשורים בנבואת אליהו ואלישע ‪.‬‬
‫כדי לנסות ולהסביר את אופייה של שומרון העלה אלט )‪ (251-249 ,1966 ;1959‬בזמנו את‬
‫"רעיון שתי הבירות "‪ ,‬לפיו היתה שומרון "בירה כנענית " ויזרעאל – בירה "ישראלית"‪ ,‬ונראה‬
‫שצודקים הן ידין )תשל"ד‪ (56 ,‬והן תדמור )תשל"ד‪ (69 ,‬בבקרתם על הרעיון הזה ‪ .‬אין כל סימנים‬
‫ל"כנעניותה" של שומרון או "ישראליותה" של יזרעאל ‪ ,‬ואולי אף להפך ‪ .‬בשני המקרים ‪ ,‬אגב‪ ,‬לא‬
‫קדמו לייסוד הערים הנ "ל מסורות פולחניות ‪.‬‬
‫שומרון היתה בירת ישראל במשך כמאה ושישים שנה ‪ ,‬מהקמתה ב‪ 880-‬לפני הספירה לערך‬
‫ועד כיבושה ב‪ .722 -‬אבל צריך לזכור שחשיבותה הפוליטית של העיר לא נפסקה ‪ ,‬ואף הועצמה ‪,‬‬
‫בארבע מאות שנות השלטון האשורי ‪ ,‬הניאו‪-‬בבלי והפרסי )‪ 722‬עד ‪ 330‬לפני הספירה (‪ .‬בכל‬
‫התקופות הללו היתה שומרון הבירה המדינית והכלכלית של צפון הארץ ‪ ,‬שירדה מגדולתה רק עם‬
‫הכיבוש המקדוני ‪ .‬אורכה של התקופה הז ו הוא ביטוי למקומה הגיאופוליטי הנוח והחשוב של‬
‫שומרון‪ ,‬אך ירידתה כבירה מבימת ההיסטוריה ‪ ,‬החל בתקופה ההלניסטית ‪ ,‬היא ביטוי ארוך‪ -‬טווח‬
‫ל"חילוניותה "‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דדו‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬אף שיסד את ירושלים במקום לא נוח וחסר חשיבות גיאופוליטית‬
‫השכיל להשעין את העיר על מסורות פולחניות חזקות‪ ,‬שהעצימו עם הזמן ‪ .‬כשקבע בנו שלמה את‬
‫‪F15‬‬
‫מקדש ה ' במקום המשיך את תפיסתו האחדותית של דוד ‪ ,‬אותו "איחוד אישי " ) ‪(personalunion‬‬
‫‪ 15‬מבחינת השייכות השבטית נמצאת שכם במנשה‪ ,‬כפי שעולה מרשימות היחס של השבט‪ :‬שכם הוא אחד מבני מנשה )יהושע‬
‫יז‪ ,‬ב( ומקומה בחלק ה"מנשי" של גבול מנשה‪-‬אפריים )שם‪ .(1 ,‬מאידך‪ ,‬מופיע שם ב"הר אפריים"‪ ,‬מושג שונה מנחלת השבט‬
‫)מלכים א יב‪ ,‬כה(‪ ,‬וראה ניתוחו אצל זרטל ‪.33-31 ,1984‬‬
‫‪ 16‬אפשר להוסיף לעניין זה גם את הנומנקלטורה של שמות האנשים בישראל ‪ ,‬שרווחה בה הסיומת התיאופורית "בעל"‬
‫בהשוואה ל"יו" או "יהו"‪ ,‬וראה למייר ‪.55-47 ,1977‬‬
‫‪7‬‬
‫בפי אלט‪ .‬הצירוף‪ ,‬באותו מקום עצמו ‪ ,‬של בירת השושלת‪ ,‬בירת המדינה ומקדש אלוהי ישראל הם‬
‫הם שהנציחו בזיכרון העם ‪ ,‬והעולם כולו ‪ ,‬את ירושלים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מקורות‬
‫אביגד‪ ,‬נ' ‪ " .1992‬שומרון‪ ,‬עיר"‪ ,‬בתוך שטרן ‪ ,‬א'‪ ,‬ערך‪ ,‬ואחרים האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪ ,‬כרך ‪ ,4‬ירושלים‪.1503-1492 ,‬‬
‫אולברייט ‪Albright, W.F., 1925. "The Adminstrative Division of Israel and .1925‬‬
‫‪.Judan" JPOS V, 17-54‬‬
‫אופנהיימר ב' ‪ " .2000‬המשמעות הדתית של בית המקדש וירושלים "‪ ,‬בתוך ש ' אחיטוב וע ' מזר‬
‫)ערכו(‪ ,‬ספר ירושלים – תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪.195-175 ,‬‬
‫אחיטוב‪ ,‬ש' ‪ .1992‬אסופת כתובות עבריות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫בורנשטיין א ' ‪" .1992‬כרם נבות אשר ב ‪ ...‬שומרון – גן המלך של אחאב "‪ ,‬בתוך ז"ח ארליך וי ' אשל‬
‫)עורכים(‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון‪ ,‬דברי הכנס השני‪ ,‬קדומים‪-‬אריאל‪.149-125 ,‬‬
‫אלט ‪.Alt. A., 1959. "Der Stadtstaat Samaria", Kleine Schriften III, Muenchen .1959‬‬
‫אלט ‪Alt. A., 1966. "The Monarchy of Israel and Judah", Essays On Old .1966‬‬
‫‪.Testament History and Religion, Oxford, 239-261‬‬
‫אנ"ט‪Prichard, J. B., (ed.), 1969 (3rd ed), Ancient Near Eastern Texts (ANET), .‬‬
‫‪.Related to the Old Testament, Princeton‬‬
‫בורנשטיין א ' תשס"ד‪ .‬ממלכת ישראל בימי בית עמרי‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‪.‬‬
‫‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר ד‬
‫"ר‬
‫ביינס ומאלק ‪.Baines, J., and Malek, J., 1980. Atlas of Ancient Egypt, Oxford .1980‬‬
‫בן‪-‬יוסף‪ ,‬ד' ‪ " .2005‬ביד'ת א‪ -‬שעב – מתחם מתקופת הברזל הקדום בבקעת הירדן ‪ ,‬חפירות ‪2003-‬‬
‫‪ ,"2002‬בתוך זרטל‪ ,‬א'‪ ,‬סקר הר מנשה ד' – מנחל בזק עד הסרטבה‪ ,‬ת"א וחיפה‪.771-724 ,‬‬
‫בנט ‪Bennett, B. M., Jr., 1972. "The Search for Israelite Gilgal" PEQ 104, 111-122. .1972‬‬
‫ברוך י ' תשנ"ה‪ " .‬המצודות בהר חברון "‪ ,‬בתוך ז "ח ארליך וי ' אשל )עורכים(‪ ,‬מחקרי יהודה‬
‫ושומרון‪ ,‬דברי הכנס הרביעי‪ ,‬קדומים‪-‬אריאל‪.143-137 ,‬‬
‫ברוך י ' תשנ"ז‪ " .‬ח'רבת אל‪ -‬עיד – מצודה מתקופת הברזל בצפון‪ -‬מערב הר חברון "‪ ,‬בתוך י ' אשל‬
‫)עורך(‪ ,‬מחקרי יהודה שומרון‪ ,‬דברי הכנס השישי‪ ,‬קדומים‪-‬אריאל‪.56-49 ,‬‬
‫גבע‪ ,‬ח' ‪ " .1992‬הקברים"‪" ,‬תגליות בתחומי העיר "‪ ,‬בתוך הערך "ירושלים"‪ ,‬שטרן‪ ,‬א'‪) ,‬ערך(‪,‬‬
‫ואחרים‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל ‪ ,‬כרך ‪ ,2‬ירושלים‪,‬‬
‫‪.630-626‬‬
‫הרצוג ‪Herzog. Z. 1997. Archaeology of the City. Urban Planning ins Ancient .1997‬‬
‫‪.Israel and its Social Implications. Tel Aviv‬‬
‫זלין ‪.Sellin, E., 1917. Gilgal, Leipzig .1917‬‬
‫זרטל‪ ,‬א' ‪ .1984‬ארבות‪ ,‬חפר והנציבות השלישית של שלמה ‪ ,‬מחקר בגיאוגרפיה היסטורי ת של‬
‫המקרא‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫זרטל ‪Zertal, A. 1986-1987. "An Early Iron Age Cultic Site on Mount .1981-1986‬‬
‫‪.Ebal – Excavations 1982-1989, Preliminary Report," Tel Aviv 13-14, 105-166‬‬
‫‪9‬‬
‫זרטל ‪Zertal, A. 1991. "Israel Enters Canaan – Following the Pottery Trail", .1991‬‬
‫‪.Biblical Archaeology Review XVII/5, 12-40‬‬
‫זרטל‪ ,‬א' ‪ .1992‬סקר הר מנשה כרך א' – קער שכם‪ ,‬תל אביב וחיפה‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א' ‪ .1996‬סקר הר מנשה ב' ‪ -‬העמקים המזרחיים וספר המדבר‪ ,‬תל אביב וחיפה‪.‬‬
‫זרטל ‪Zertal. A., 1998. "The Iron Age I Culture in the Hill-Country of Canaan – .1998‬‬
‫‪A Manassite Perspective", in: S. Gitin, A. Mazar and E. Centuries BCE,‬‬
‫‪.Jerusalem, 238-251‬‬
‫זרטל א '‪ ,‬תשנ"ח‪ " .‬מערכת מצודות מתקופת הברזל סביב העיר שומרון "‪ ,‬י' אשל )ערך(‪ ,‬מחקרי‬
‫יהודה ושומרון‪ ,‬דברי הכנס השביעי תשנ"ז‪ ,1997-‬אריאל‪.27-9 ,‬‬
‫זרטל א'‪ .2000 ,‬עם נולד‪ ,‬מזבח הר עיבל וראשית ישראל ‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א' ‪ .2005‬סקר הר מנשה ד' – מנחל בזק עד הסרטבה‪ ,‬תל אביב וחיפה‪.‬‬
‫זרטל א' בפרסום‪ .‬סקר הר מנשה ה' – מנחל תרצה לים המלח‪ ,‬תל אביב וחיפה ‪.‬‬
‫ידין‪ ,‬י' תשל"ד‪ " .‬עיר בית הבעל "‪ ,‬בתוך י ' אבירם )הביא לדפוס (‪ ,‬ארץ שומרון ‪ ,‬הכינוס הארצי‬
‫השלושים לידיעת הארץ ‪ ,‬ירושלים‪.67-52 ,‬‬
‫ייבין‪ ,‬ז' ‪" .1992‬שני מגדלי נוצרים בקעת הירדן "‪ ,‬אריץ ישראל כג )ספר בירן(‪.174-155 ,‬‬
‫כוגן מ ' ‪ " .2000‬עיר מלך ועיר מקדש ‪ :‬תולדות ירושלים מימי דוד עד ימי יאשיהו "‪ ,‬בתוך ש '‬
‫אחיטוב וע' מזר )ערכו(‪ ,‬ספר ירושלים – תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪.85-67 ,‬‬
‫כוכבי‪-‬רייני צ' ‪ .2005‬למלך אדוני – מכתבי אל‪-‬עמארנה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫למייר ‪.Lemaire, A., 1977. Inscriptions hebraiques I – les ostraca, Paris .1977‬‬
‫לנדס ‪Landes, G. M., 1975. "Report on an Archaeological 'Rescue Operation' at .1975‬‬
‫‪Suwwanet eth-Thanya in the Jordan Valley North of Jericho", BASOR sup. 21, 1‬‬‫‪.22‬‬
‫מוילנבורג ‪.Muilenburg, J., 1955. "The Site of Ancient Gilgal" BASOR 140, 11-27 .1955‬‬
‫מזר ב ' תשי"ז‪ " .‬ירושלים – מקדש מלך ובית ממלכה " בתוך יהודה וירושלים ‪ ,‬הכינוס הארצי‬
‫השנים עשר לידית הארץ ‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪.33-25 ,‬‬
‫מזר ב ' תשכ"ט‪ " .‬עיר דוד והר ציון "‪ ,‬ירושלים לדורותיה ‪ ,‬הכינוס הארצי ה "כה לידיעת הארץ‬
‫)הביא לדפוס י' אבירם(‪ ,‬ירושלים‪.12-1 ,‬‬
‫מזר ב' ‪" .1971‬עמרי"‪ ,‬אנציקלופדיה מקראית כרך ו'‪ ,‬ירושלים‪.305-303 ,‬‬
‫מזר ב ' תש"לד‪ " .‬מקום שכם – תחום מקודש לבני ישראל "‪ ,‬כנען וישראל ‪ ,‬מחקרים היסטוריים ‪,‬‬
‫ירושלים‪.152-144 ,‬‬
‫מזר ב' תשמ"ט‪" .‬בית עמרי"‪ ,‬ארץ ישראל כ' )ספר ידין(‪ ,‬ירושלים‪.219-216 ,‬‬
‫מזר‪ ,‬ע' ‪ " .1982‬אתר פולחן מתקופת השופטים בהרי שומרון "‪ ,‬ארץ ישראל טז )ספר אורלינסקי (‪,‬‬
‫‪.146-135‬‬
‫מזר‪ ,‬ע' תשמ"א‪" .‬החפירות בח ' אבו תויין ומערך המ צודות הישראליות בהר יהודה "‪ ,‬ארץ ישראל‬
‫טו )ספר אהרוני(‪.249-229 ,‬‬
‫משל ז ' ‪ " .1976‬כונתילת עג 'רוד – אתר מתקופת המלוכה בגבול סיני "‪ ,‬קדמוניות ט' )חוב' ‪,(36‬‬
‫‪.125-119‬‬
‫‪10‬‬
‫פינקלשטין ולדרמן ‪Finkelstein, I., and Lederman Z., 1997. Highlands of Many .1997‬‬
‫‪.Cultures, The Southern Samaria Survey II – The Sites, Tel Aviv‬‬
‫פריץ ‪.Fritz, V. 1990. Die Stadt im Alten Israel. Munich .1990‬‬
‫פריץ ‪Fritz, V., 1997. "Cities of the Bronze and Iron Ages". In "Cities", E. M. .1997‬‬
‫‪Myers )ed.), The Oxford Encyclopaedia of Archaeology in the Near East. Vol. 2,‬‬
‫‪.Oxford, 19-25‬‬
‫פריק ‪.Frick F. S., 1977. The City in Ancient Israel. Missoula .1977‬‬
‫פריק ‪Frick F. S., 1997. "Cities, An Overview", in: E. M. Meyers (ed.), The .1997‬‬
‫‪.Oxford Encyclopaedia of Archaeology in the Near East, Vol. 2, Oxford, 14-19‬‬
‫קוטר ‪Kotter, W. R., 1992. "Gilgal", The Anchor Bible Dictionary 2 (ed. D.N. .1992‬‬
‫‪.Freedman), New York, 1022-1024‬‬
‫קלאי‪ ,‬ז' ‪ .1967‬נחלות שבטי ישראל‪ ,‬מחקר בגיאוגרפיה ההיסטורית של המקרא ‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫קלאי‪ ,‬ז' ‪ " .1972‬הסקר בארץ בנימין והר אפרים "‪ ,‬בתוך מ ' כוכבי )ערך(‪ ,‬יהודה‪-‬שומרון‪-‬גולן‪.‬‬
‫סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ "ח‪ ,‬ירושלים‪.196-153 ,‬‬
‫קראופוט‪ ,‬קניון וסוקניק ‪Crowfoot, J. W., Kenyon, K. M., and Sukenik E. L., 1966, .1966‬‬
‫)‪.The Buildings at Samaria (Joint Expedition at Samaria on. 1‬‬
‫קראוס ‪Draus, H. J., 1951. "Gilgal, Ein Beitrag zur Kulturgeschichte Israels", VT .1951‬‬
‫‪.1, 181-191‬‬
‫קרמון י ' תשכ"ט‪ " .‬ירושלים הרים סביב לה "‪ ,‬ירושלים לדורותיה ‪ ,‬הכינוס הארצי הכ "ה לידיעת‬
‫הארץ )הביא לדפוס י ' אבירם(‪ ,‬ירושלים‪.109-96 ,‬‬
‫רובין ר '‪ " .2000 ,‬ירושלים וסביבותיה ‪ :‬השפעת התנאים הפיסיים על יישובה ש ל ירושלים "‪ ,‬בתוך‬
‫ש' אחיטוב וע' מזר )ערכו(‪ ,‬ספר ירושלים – תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪.13-1 ,‬‬
‫רייט א ' ג' ‪ " .1971‬שכם – מלכתה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל "‪ ,‬בתוך ש ' דר וי ' רות )ערכו(‪,‬‬
‫שומרון – לקט מאמרים ומקורות‪ ,‬תל אביב‪.15-4 ,‬‬
‫רייסנר ‪Reisner, G. A., 1924. in G. A. Reisner, C. S. Fischer, D. G. Lyon, .1924‬‬
‫‪.Harvard Excavations in Samaria I, Cambridge, 227-246; II, pl. 55‬‬
‫שילה‪ ,‬י' ‪ " .1992‬ירושלים – התקופות הקדומות וימי בית ראשון "‪ ,‬בתוך שטרן ‪ ,‬א'‪ ,‬ערך‪ ,‬ואחרים‪,‬‬
‫האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל ‪ ,‬כרך ‪ ,2‬ירושלים‪.626-611 ,‬‬
‫תדמור‪ ,‬ח' תשל"ד‪ " .‬קוים לתולדות שומרון למן ייסודה עד הכיבוש המקדוני "‪ ,‬ארץ שומרון ‪,‬‬
‫הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ ‪ ,‬ירושלים‪.74-67 ,‬‬
‫‪11‬‬