‫ההתנחלות החדשה‬
‫מבוא‬
‫עמותת אלע"ד – אל עיר דוד (‪ )6891‬פועלת בעיקר בכפר הפלסטיני סילוואן שנמצא במזרח‬
‫ירושלים‪ ,‬דרומית לעיר העתיקה והר הבית‪ .‬מטרת העמותה לייהד את הכפר וליצור התיישבות‬
‫יהודית קרובה להר הבית‪( .‬סילוואן נמצאת במרחק של כמה עשרות מטרים ממסגד אל‪-‬אקצא)‪.‬‬
‫מושגים חשובים להמשך‬
‫חוק נכסי נפקדים‪ :‬החוק משנת ‪ 6891‬התייחס בשלב הראשון לבית או רכוש של אדם אשר‬
‫במהלך שנת ‪ 6891-6899‬עזב‪/‬ברח‪/‬גורש מרכושו ואדמתו והגיע למדינת אויב‪ .‬רכושו של אותו‬
‫אדם עובר לרשות המדינה (האפוטרופוס לנכסי נפקדים)‪ .‬החוק במתכונתו המקורית התייחס‬
‫לרכוש פלסטיני שנעזב‪/‬הועזב בשנים של קום המדינה ובעליו נמצא בלבנון‪ ,‬ירדן או סוריה או כל‬
‫מדינת אויב אחרת‪ .‬בשנת ‪ 6811‬עם כיבוש שטחי הגדה וסיפוח כפרים מסביב לירושלים לשטח‬
‫העיר החוק הוחל על רכוש פלסטיני שבעליו נמצא במדינות אויב‪ .‬השימוש בחוק במזרח ירושלים‬
‫נעשה במשורה רבה לכל אורך השנים‪ .‬בראשית שנות ה ‪ 81‬הממשלה התירה לעמותות ימניות‬
‫כדוגמת אלע"ד ועטרת כוהנים לקבל חזקה על בתים ושטחים תוך שימוש ב"חוק נכסי נפקדים"‬
‫כלומר‪ ,‬שטחים שבעליהם נמצאים בשטח אויב‪ .‬חשוב לציין שכל הבתים היו מאוכלסים בדיירים‬
‫(שוכרים‪ ,‬דיירים מוגנים או טוענים לבעלות)‪ .‬לדוגמא‪ :‬בעל בית או אדמה בסילוואן שחי בירדן‬
‫בשנת ‪ ,6811‬רכושו עובר לתחום האחריות של האפוטרופוס על נכסי נפקדים‪ .‬ברוב המקרים‬
‫ביתו הושכר לתושב הכפר על בסיס דייר מוגן‪.‬‬
‫אדמות שבאחריות מנהל מקרקעי ישראל‪ :‬בשנת ‪ 6886‬העבירה מדינת ישראל נכסי נפקדים‬
‫בסילוואן לקק"ל; במקביל‪ ,‬הועברו נכסי המקרקעין בבעלות קק"ל ורשויות המדינה בעיר דוד‪ ,‬לידי‬
‫עמותות ימניות‪ ,‬ללא כל מכרז ובניגוד למינהל התקין‪ .‬בכך לדעתנו נקבע העיקרון לפיו נכסים‬
‫בבעלות יהודית בסילוואן יועברו לעמותות ימניות‪..‬‬
‫האדמות היהודיות בסילוואן‪ :‬אדמות קק"ל בסילוואן הגיעו אליהם משני מקורות עיקריים‪.6 :‬‬
‫אדמות שקנה הברון רוטשילד בתחילת המאה ה ‪ 01‬לצורך קיומם של חפירות ארכיאולוגיות‬
‫(ואכן נעשו בהם חפירות בשנות העשרה והעשרים של המאה ה ‪ .0 .)01‬אדמות ובתים שקנו‬
‫יהודי הישוב הישן במאה ה ‪( 68‬בית מיוחס) ואדמות ששימשו לבניית מגורים לתימנים בסוף‬
‫המאה ה ‪ .68‬אדמות אלו הן חלק קטן מאוד משטח הכפר‪.‬‬
‫תולדות עמותת אלע"ד בסילוואן‬
‫כבר מראשית ימיה‪ ,‬עמותת אלע"ד מתבססת על חוק נכסי נפקדים ואדמות שהיו שייכות ליהודים‬
‫במאה ה ‪ 68‬או ראשית המאה ה ‪ 01‬כמכשיר לקבלת חזקה על בתים ודרך לפנות תושבים‬
‫פלסטינים מבתיהם ואדמותיהם‪ .‬אל הבתים הראשונים העמותה נכנסה בשנת ‪ .6886‬סיפור‬
‫הכניסה לבית משפחת עאבסי מלמד על דרכי העבודה של העמותה‪ .‬הכניסה לבית זה מלווה באי‬
‫חוקיות שנקבעה מאוחר יותר בבית המשפט (ת‪.‬א‪.)168619/86 .‬‬
‫להלן הסיפור על השתלטות בית משפחת עבאסי בסילוואן כפי שמתאר זאת העיתונאי מירון‬
‫רפופורט‪:‬‬
‫מיכל בארי מספרת באותה שיחה המתועדת בארכיון על אחד התרגילים העקומים האלה‪ .‬בארי שם עין על בית משפחת‬
‫עבאסי שנמצא ליד מעיין השילוח‪ .‬הוא חשב שאפשר יהיה אולי להכריז עליו כעל נכס נפקד‪ ,‬ואז להחרים אותו ולהעבירו‬
‫ל ידי המדינה‪" .‬דוידל'ה לקח כרטיס של מדריך טיולים מחבר שלו‪ ,‬שם תמונה שלו‪ ,‬שם את הכובע ואת התג‪ ,‬ותקופה‬
‫ארוכה היה לוקח תיירים מדומים לסיור"‪ ,‬סיפרה בארי‪" .‬לאט לאט הוא התיידד עם עבאסי‪ ...‬באיזשהו שלב עבאסי התחיל‬
‫להזמין אותו‪ ,‬וזה מה שהוא (דוידל'ה‪ ,‬מ"ר) רצה"‪ .‬התרגיל הצליח‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 81-‬הכריז האפוטרופוס לנכסי‬
‫נפקדים‪ ,‬אולי גם בהסתמך על מידע שהעבירה לו אלעד‪ ,‬על ביתו של עבאסי כנכס נפקד‪ .‬הנכס הועבר לידי אלעד‪ ,‬ועבאסי‬
‫מצא את דוידל'ה‪ ,‬מדריך התיירים המדומה והידיד המדומה‪ ,‬מתיישב לו בתוך הבית‪ ,‬בעוד הוא‪ ,‬עבאסי‪ ,‬מגורש ממנו‪.‬‬
‫מ אוחר יותר‪ ,‬כשהעניין התפוצץ‪ ,‬התברר בוועדת קלוגמן (ועדה שהוקמה אז בראשות מנכ"ל משרד המשפטים)‪ ,‬כי עורכי‬
‫הדין של אלעד ושל עטרת כהנים הם שהביאו לאפוטרופוס את התצהירים המעידים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 6880‬עמותת אלע"ד יחד עם אריאל שרון‪ ,‬שר השיכון דאז‪ ,‬מתכננים בניית ‪ 011‬יחידות‬
‫דיור בסילוואן‪ .‬בשטח העתיקות של עיר דוד‪ .‬רשות העתיקות מתנגדת נחרצות בטענה שהבניה‬
‫תגרום להרס וחיסול האתר הארכיאולוגי והרעיון נופל‪.‬‬
‫באותה השנה מקימה ממשלת רבין ועדת בדיקה ממלכתית בראשותו של מנכ"ל משרד‬
‫המשפטים דאז‪ ,‬חיים קלוגמן‪ ,‬ובספטמבר ‪ 6880‬הגישה ועדת קלוגמן את ממצאיה לממשלת‬
‫ישראל‪ .‬בין השאר‪ ,‬קבעה הועדה שהשתלטותן של עמותות המתנחלים על הנכסים במזרח‬
‫ירושלים‪ ,‬ובכלל זה עמותת אלע"ד‪ ,‬לוותה בשימוש שיטתי בתצהירים כוזבים‪ ,‬שימוש לרעה בחוק‬
‫נכסי נפקדים‪ ,‬העברה בלתי חוקית של נכסים בבעלות ציבורית לידי גופים אידיאולוגיים והעברה‬
‫שלא כדין של כספי ציבור בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לידי העמותות‪.‬‬
‫להלן חלק מדו"ח קלוגמן‪:‬‬
‫‪ .6‬הנכסים הוכרזו כנכסי נפקדים על סמך מידע שסיפקו אנשי העמותות ועל סמך תצהירים‬
‫שנחתמו על ידי עו"ד של העמותות‪ .‬האפוטרופוס לנכסי נפקדים לא בדק את אמיתות התצהירים‪,‬‬
‫את זהותו ומהימנותו של המצהיר‪ ,‬לא ביקר בנכסים‪ ,‬לא בדק האם הם כרוכים בפינוי משפחות‪,‬‬
‫ולא אפשר לטעון טיעוני נגד (‪ 69‬ב)‪.‬‬
‫‪ .0‬אותרו נכסים הניתנים לרכישה ע"י העמותות הנ"ל ובסופו של דבר נרכשו זכויות (הנכס) על‬
‫ידי העמותות‪ ,‬במימון כספי המדינה ( ‪ 60‬ב)‪.‬‬
‫‪ .3‬הזכויות בנכסים יועדו רובן ככולן לקבוצה מצומצמת של עמותות אשר קיימת זיקה בניהן‪ ,‬הן‬
‫במטרותיהן והן בנפשות הפועלות בהן (‪ 66‬א)‪.‬‬
‫‪ .9‬לא נערך כל מכרז למסירת הזכויות בנכסים‪ ,‬ונמנע מעמותות או פרטים אחרים‪ ,‬בין יהודים‬
‫ובין ערבים‪ ,‬מלהתמודד על רכישת הזכויות (‪ 66‬ג)‪.‬‬
‫‪ .9‬קשר ברור בין העמותות לחברות המנהלות את הפרוייקטים‪ ,‬והחברות המבצעות את‬
‫הרכישה‪ .‬חברת עמידר מבצעת את התשלום קיזוז חוב לעמידר עקב הוצאות משפטיות לצורך‬
‫מימוש נכסים (‪ 60‬ה ‪ .)6,0‬אנשי העמותה מאשרים תשלומים לחברות שונות כמו לחברת‬
‫השמירה‪ ,‬סחר בקרקעות ועוד (‪ 60‬ה ‪.)9 ,3‬‬
‫‪ .1‬נציגי העמותות ישבו בועדה כמנהלי פרויקטים בישיבות בהן הוחלט לאשר להם מתן כספים‬
‫וסמכויות – הן כמנהלי פרוייקט‪ ,‬כמאלסים וכמפקחים על חברות השמירה‪ .‬לרבות פיקוח ואישור‬
‫הוצאותיהן הכספיות שמומנו מכספי המדינה (‪ 60‬ה ‪.)1‬‬
‫‪ .1‬כסף שיועד לעולים חדשים ולמשפחות במצוקה הועבר לעמותות (‪ 63‬ב)‪.‬‬
‫‪ .9‬בסילוואן הועברה סמכות ייצוג המדינה לחברת "עמידר"‪ .‬עמידר פעלה בשטח בהנחייה ישירה‬
‫של משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬ללא פיקוח המשרד‪ ,‬על פי נוהלים והסדרי בקרה לקויים (‪ 69‬ה)‪.‬‬
‫החברה לא נהגה לבדוק בשטח את הנכסים אותם השכירה לעמותות‪ .‬החברה לא ניסתה לאמת‬
‫את תיאורו הפיזי של הנכס‪ ,‬מיקומו‪ ,‬שטחו‪ ,‬גובה דמי המפתח ועוד‪ .‬החברה סמכה בעניין זה על‬
‫מנהלי הפרויקטים (‪ 69‬ד)‪.‬‬
‫אלע"ד לאחר דו"ח קלוגמן‬
‫בשנת ‪ 6889‬עמותת אלע"ד והעומדים בראשה מאושמים בפגיעה בעתיקות‪ .‬התעלמות מצווי‬
‫הפסקת עבודה והמשך בניה והרס עתיקות ביודעין (פ‪.‬א‪ .)61391/89 .‬במשך השנים העמותה‬
‫קונה ומשתלטת על בתים בכל הדרכים העומדים לרשותה‪ .‬כך נרכש בית בשנת ‪ ,6889‬עוד בית‬
‫ב ‪ 6881‬וכך הלאה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 6881‬נחתם הסכם בין רשות הגנים לעיריית ירושלים על העברת האחריות על הגן‬
‫הארכיאולוגי "סובב חומות ירושלים" ש"עיר דוד" חלק ממנו‪ .‬במקביל מינהל מקרקעי ישראל‬
‫מעביר את השטחים שברשותו בסילוואן לידי עמותת אלע"ד‪ .‬מדובר בשטחים שקנה הברון‬
‫רוטשילד לצורך חפירות ארכיאולוגיות בראשית המאה ה ‪ 01‬ובשטחים שהיו בעבר בבעלות‬
‫היהודית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 6889‬מוגש כתב אישום כנגד עמותת אלע"ד והעומד בראשה בגין פגיעה בעתיקות‪ ,‬הרס‬
‫בזדון והתעלמות מצו הפסקת עבודה שהוצא ע"י רשות העתיקות למרות זאת ועל אף יידוע‬
‫העירייה בכתב האישום העירייה מחליטה לאפשר לאלע"ד לתחזק ולשמור על הגן הארכיאולוגי‬
‫"עיר דוד"‪.‬‬
‫פרופ' יורם צפריר‪ ,‬ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית‪ ,‬ואיתו קבוצת‬
‫ארכיאולוגים‪ ,‬מגישים בג"ץ כנגד ההחלטה למסור לגורם פרטי את ניהול האתר הארכיאולוגי של‬
‫"עיר דוד"‪ .‬רשות העתיקות מתנגדת אף היא להעברת אתר בעל חשיבות רבה כל כך לעמותה‬
‫פרטית‪ .‬לדעתה ניהול אתר ארכיאולוגי שכזה צריך להיות בתחום אחריותה של חברה‬
‫ממשלתית‪ .‬כמו כן הרשות יוצאת נגד עמותת אלע"ד אשר כנגדה יש תיק בבית משפט על פגיעה‬
‫בעתיקות ובעברה תכננה בנית שכונה בת ‪ 011‬יחידות דיור בשטח העתיקות של "עיר דוד"‪.‬‬
‫תכנון‪ ,‬שישומו היה מביא להרס חסר תקדים של האתר הארכיאולוגי‪ .‬החלטת בית המשפט‬
‫מעכבת את קבלת האחריות המלאה של האתר לידי עמותת אלע"ד‪.‬‬
‫אלע"ד והשימוש בארכיאולוגיה‬
‫בשנת ‪ 0119‬נחתם הסכם בין אלע"ד לרשות הטבע והגנים ותפעול האתר עבר לידי עמותת‬
‫אלע"ד‪ .‬המפתחות של נכסים לאומיים‪ ,‬היסטוריים וארכיאולוגיים בעיר דוד וברחבי האגן‬
‫ההיסטורי של העיר העתיקה – מהמנהרה ההרודיאנית שמתחת לרכס ארמון הנציב‪ ,‬דרך מרכז‬
‫מבקרים ביער השלום ובאבו תור ועד לעמק המלך בצפון האגן ההיסטורי – נמסרו‪ ,‬תרתי משמע‪,‬‬
‫לידי עמותת אלע"ד‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 0119‬מקציבה ממשלת ישראל סכום של ‪ 91‬מיליון ‪ ₪‬בשנה במשך שמונה שנים‬
‫לתכנית לטיפוחו ולשימורו של האגן ההיסטורי מסביב לעיר העתיקה‪ .‬חלק משמעותי מתוכנית זו‬
‫מבוצע בשיתוף ובמעורבות עמותת אלע"ד‪ ,‬שנהנית מקידום מטרותיה גם על ידי התכנית‬
‫הממשלתית‪ .‬פבנוסף‪ ,‬במסגרת פעילותה‪.,‬אלע"ד מעבירה כספים לרשות העתיקות לצורך מימון‬
‫חפירות רבות היקף ויקרות של רשות העתיקות בעיר דוד‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אלפי חיילי צה"ל בעיר דוד וסביבתה מודרכים על ידי אלע"ד‪.‬‬
‫בפעילות זו‪ ,‬ניכרות מספר מגמות חדשות הראויות לציון‪ .6 :‬מרכז הכובד של פעילותה של‬
‫אלע"ד הועבר מקבלת חזקה על בתים לתפעול אתרים בעלי חשיבות לאומית והיסטורית‪ .0 .‬ניכר‬
‫ניסיון מחושב מצד אלע"ד לשוות לעצמה צביון ממלכתי‪ .‬מהאתר האינטרנט של אלע"ד‪ ,‬נעלם‬
‫כמעט כליל הכינוי אלע"ד‪ .‬הפרסומים של העמותה יוצאים במשותף עם גורמים ממלכתיים‪,‬‬
‫ומתקיימים כנסים במשותף עם גורמים ממלכתיים ואקדמיים‪.‬‬
‫שטחים ציבוריים שאפשר להפקיעם מרווחת הכלל (שטחי משחק‪ ,‬שבילים‪ ,‬כבישים וכד')הופכים‬
‫לאתר חפירה‪ .‬ובהמשך לחלק מהגן הלאומי‪ .‬שטחים אלו מגודרים וסגורים לתושבים‪ .‬הפקעת‬
‫השטחים מקשה על הליכה לגני ילדים‪ ,‬מסגד‪ ,‬בתים פרטים וכד'‪ .‬דוגמאות בולטות‪ :‬בריכת‬
‫השילוח‪ ,‬שטח החפירות שנקנה על ידי רוטשילד‪ ,‬מגרשים ריקים‪.‬‬
‫באפריל ‪ 0111‬מפונה משפחת ע'וזלן מביתה על פי החלטת ביהמ"ש העליון‪ .‬משפחת ע'וזלן‬
‫הצילה את התושבים היהודים של הכפר סילוואן במאורעות תרפ"ט‪ .‬באותו היום‪ ,‬נכנסו אנשי‬
‫אלע"ד לראשונה אל מספר יחידות דיור בשכונת א‪-‬טור שברכס הר הזיתים‪ .‬מבנה בשכונת אבו‪-‬‬
‫תור שיועד למרכז לשיקום לאנשים בעלי מוגבלויות נפשיות הועבר לאלע"ד‪.‬‬
‫בסיורים המודרכים בעיר דוד‪ ,‬הן אלה המיועדים לאזרחים והן אלה המיועדים לחיילים שאין‬
‫בידיהם לבחור את מדריכיהם‪ ,‬מצוירת לפי דעתנו ותפישתנו המקצועית כארכיאולוגים‪ ,‬תמונה‬
‫צרה וחד‪-‬ממדית של ההשתלשלות ההיסטורית בעיר דוד‪ .‬דגש מרבי מונח על תקופת בית דוד‪,‬‬
‫וזו נקשרת באופן רציף עם תקופת בית שני וחידוש היישוב היהודי בימינו‪ .‬העיר הקודמת לזו של‬
‫דוד מוזכרת כבדרך אגב; ימי דוד ושלמה מודגשים – למרות הדלות הרבה של ממצא ארכיאולוגי‬
‫מתקופות אילו‪ .‬סיפורה של העיר מחורבן הבית השני במאה הראשונה לספירה ועד למאה הי"ט‬
‫– מוזכר באופן מינורי לדעתנו‪ ,‬ואף תושבי הכפר אינם מקבלים את המקום המגיע להם‪ ,‬לדעתנו‪.‬‬
‫תייר בביתך‪ :‬ארגון עצרות המוניות שבהם מוזמנים פוליטיקאים ואישי ציבור ל"חיזוק ירושלים"‪.‬‬
‫אירועי חגים יהודיים (סוכות‪ ,‬פסח‪ ,‬יום ירושלים וכד') שהופכים לסוג של הפנינג המוני‪ ,‬כחלק‬
‫מחיזוק הקשר היהודי למקום‪ .‬תושבי המקום מתקשים לצאת מבתיהם וכל יציאה מהכפר עורכת‬
‫שעות‪.‬‬
‫הבהרה‪:‬‬
‫אתר זה אינו עוסק בעבירות פליליות‪ ,‬ואין באמור בו ולעיל כדי לייחס לעמותת אלע"ד ו‪/‬או לכל‬
‫גוף אחר מעשים פליליים ו‪/‬או בעלי אופי פלילי ומעולם לא היתה כוונה כזו‪ ,‬בעלי האתר מצרים‬
‫אם הובן אחרת‪.‬‬