‫תיירות וקדּושה‪:‬‬
‫מרכז דוידסון‪ ,‬הגן הארכיאולוגי‬
‫ופינת הכותל המערבי‬
‫כר‬
‫יכה‬
‫א‬
‫ח‬
‫ו‬
‫רית‬
‫כר‬
‫יכה‬
‫ק‬
‫ד‬
‫מ‬
‫י‬
‫‪2015‬‬
‫ת‬
‫אוגוסט ‪2015‬‬
‫כתיבה‪ :‬רז קלטר‬
‫תחקיר‪ :‬גדעון סולימני‪ ,‬יונתן מזרחי‬
‫עריכת מידע‪ :‬אנה וידר‬
‫עריכה לשונית‪ :‬דליה טסלר‬
‫מיפוי‪ :‬ליאור כהן‬
‫הגהה‪ :‬מעין בן הגיא‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬ליאור כהן‬
‫צילום‪ :‬עמק שווה‬
‫© עמק שווה (חל“צ) | ‪[email protected] | www.alt-arch.org‬‬
‫עמק שווה הוא ארגון של ארכיאולוגים ופעילים קהילתיים‪ ,‬העוסק במקומה‬ ‫של הארכיאולוגיה בחברה‬
‫הישראלית ובסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ .‬אנו רואים בא‫רכיאולוגיה אמצעי לגישור וקירוב בין עמים‬
‫ותרבויות בכלל‪ ,‬וכגורם בעל השפעה‬‫על הדינמיקה של הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני בפרט‪‬.‬‬
‫הפרסום הופק על ידי ארגון עמק שווה (חל”צ) ונתמך בידי שגרירות נורווגיה בישראל‪ ,‬המחלקה‬
‫הפדרלית לענייני חוץ‪ ,‬שוויץ (‪ ,)FDFA‬קורדייד (‪ )Cordaid‬ומשרד החוץ האירי‪ .‬המידע המפורסם הוא‬
‫באחריות ארגון עמק שווה בלבד‪ ,‬ואינו מייצג את דעת התומכים הנ”ל‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מרכז דוידסון‬
‫‪5‬‬
‫בניית המרכז‪ ,‬המימון‪ ,‬הניהול‪ ,‬והמצב החוקי‬
‫‪5‬‬
‫רשות העתיקות מגנה על מרכז דוידסון מפני ה”דתיים”‬
‫‪8‬‬
‫רשות העתיקות מכניסה את אלע”ד למרכז דוידסון דרך תעלת ניקוז‬
‫‪10‬‬
‫רשות העתיקות ואלע”ד במחילה אחת בצמוד לכותל המערבי‬
‫‪15‬‬
‫אידיאולוגיה וכסף‬
‫‪17‬‬
‫פרויקטים נוספים – כל השרידים “שלנו”‬
‫‪18‬‬
‫סיכום‬
‫‪19‬‬
‫נספחים‬
‫‪23‬‬
‫לאחר מלחמת ‪ 1967‬והריסת שכונת המוגרבים נוצרה חלוקה בלתי‬
‫רשמית בין שני אזורים של הכותל המערבי‪ ,‬המופרדים על ידי גשר‬
‫המוגרבים‪ .‬מצפון היתה רחבת הכותל‪ ,‬ששימשה לתפילה; אזור זה הוגדר‬
‫כאתר קדוש והופקד בידי משרד הדתות‪ .‬האזור שמדרום לגשר המוגרבים‬
‫לא הוגדר מבחינה חוקית כחלק נפרד‪ ,‬אך הפך בפועל לאתר חפירות‬
‫‪1‬‬
‫ארכיאולוגיות‪ ,‬שכללו גם את השטח הצמוד לכותל הדרומי של הר הבית‪.‬‬
‫במשך כעשור חפר במקום בנימין מזר‪ ,‬ואחריו באו חוקרים נוספים‪.‬‬
‫‪ 11‬עוזי בנזימן‪ ,‬ירושלים – עיר ללא חומה‪.1973 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫מרכז דוידסון‬
‫בשנות התשעים למאה העשרים היה האזור לגן ארכיאולוגי פתוח (לא מקורה)‪ ,‬ובשנת ‪ 2001‬נפתח‬
‫למבקרים מרכז דוידסון בתוך הגן‪ .‬המרכז הוקם בתוך אחד המבנים מהתקופה האומאית (ראשית‬
‫התקופה המוסלמית – המאה השביעית לספירה); זהו מבנה מודרני שרובו משוקע בקרקע ואינו‬
‫פוגע בנוף מסביב‪ .‬במהלך החפירות נמצאו בו שרידי מבנים מן התקופה המוסלמית הקדומה (המאות‬
‫השביעית והשמינית לספירה)‪ ,‬מן התקופות הרומיות והביזנטית (המאות השביעית עד הראשונה‬
‫לספירה) ומעט שרידים מן התקופה ההלניסטית והתקופות שקדמו לה (מן המאה השנייה לפנה"ס‬
‫ועד למאה השמינית והשביעית לפנה"ס)‪ .‬במרכז דוידסון מוצגים ממצאים מן החפירות במקום‪,‬‬
‫בדגש על שתי תקופות שנחשפו‪ :‬ימי בית שני‪ ,‬בעיקר המאה הראשונה לספירה (רחוב‪ ,‬חנויות‪,‬‬
‫שרידים מחורבן העיר בידי הרומאים) והתקופה האומאית (מערכת של ארבעה מבני מינהל)‪ .‬במרכז‬
‫המבקרים אפשר לצפות בסרטון הממחיש למבקר את חוויותיו של עולה רגל יהודי העולה להר הבית‬
‫כדי לקנות כבש שנועד לקורבן‪ .‬מודל וירטואלי מאפשר למבקר לשוטט ברחבי הר הבית בתקופה זו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫גם לתקופה האומאית הותקן מודל וירטואלי‪.‬‬
‫בניית המרכז‪ ,‬המימון‪ ,‬הניהול‪ ,‬והמצב החוקי‬
‫מרכז דוידסון הוקם על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י) ורשות העתיקות (רע"ת)‪ .‬רע"ת‬
‫השתתפה בתכנון והיא זו שגייסה את התרומה למימון המרכז‪ ,‬ובמשך כמה שנים אף היתה רע"ת‬
‫שותפה בניהול השוטף שלו‪ .‬המרכז הוקם ללא היתר בנייה‪ .‬רע"ת‪ ,‬פמ"י‪ ,‬מנהל הפרויקט והאדריכל‬
‫"פעלו מתוך הנחה כי עבודות אלו נכללות בהגדרה של 'חפירות ארכיאולוגיות'‪ ,‬הנחה מופרכת מן‬
‫היסוד"‪ 2.‬המרכז גם פעל על בסיס תשתיות שחוברו בניגוד לחוק‪ .‬ממשלת ישראל החכירה את השטח‬
‫לחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי (שפר"י)‪ ,‬וזו החכירה אותו לפמ"י‪ .‬אולם בין שתי החברות‬
‫הממשלתיות נוצרה מחלוקת עזה על הפעלת מרכז דוידסון‪ .‬לטענת פמ"י‪ ,‬במשך שנים התירה‬
‫שפר"י לפמ"י "לפתח את האתר‪ ,‬ורק לאחר תנופת הפיתוח ובניית המרכז ניסתה להשתלט על האתר‬
‫‪3‬‬
‫מבלי לשאת בנטל כספי כלשהו"‪.‬‬
‫חברת פמ"י ורע"ת יזמו תוכנית מתאר ל"הכשרת" המרכז (תוכנית ‪ ;)10294‬אך התוכנית המקורית‬
‫אבדה‪ ,‬והתהליכים התעכבו‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במשך שנים סירב מנכ"ל שפר"י לחתום על התוכנית‪ ,‬ובכך‬
‫מנע את אישורה‪ .‬בדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים ביום ‪ 21.7.2009‬ציין עו"ד אלי‬
‫שמואליאן‪ ,‬סמנכ"ל תשתיות בפמ"י‪ ,‬שהמימון לתוכנית בא כולו מרע"ת‪:‬‬
‫"אדון דוידסון‪ ,‬זה שתרם את מרכז דוידסון הראשון‪ ,‬הוא תרם ‪ 5‬מיליון דולר למרכז‬
‫‪4‬‬
‫הקודם‪ ,‬לפני מותו הוא תרם ‪ 2.5‬מיליון דולר נוספים שהם קיימים ברשות העתיקות"‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2012‬עודכנה התוכנית‪ .‬מעבר להכשרת המרכז ביקשו היזמים (רע"ת ופמ"י) להרחיבו‬
‫בכ‪ 400-‬מ"ר לתוך מבנה אומאי ממזרח למרכז הקיים‪ ,‬וכן לאשר הריסה בעתיד של מבנה הכניסה‬
‫למרכז – אם תתחייב הריסה כזאת עקב התוכנית הכללית של אדריכל גובי קרטיס לרחבת הכותל‪.‬‬
‫במסגרת תוכנית זו ייחפר וייבנה מחדש כל אזור הכניסה לכותל מכיוון שער האשפות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪22‬‬
‫‪33‬‬
‫‪44‬‬
‫ ‪archpark.org.il‬‬
‫ "הליכי רישוי למרכז תצוגה והמחשה על שם דוידסון"‪ ,‬דו"ח מבקרת עיריית ירושלים‪ ,‬מאי ‪ ,2005‬עמ' ‪.1013‬‬
‫ "הליכי רישוי למרכז תצוגה והמחשה על שם דוידסון"‪ ,‬דו"ח מבקרת עיריית ירושלים‪ ,‬מאי ‪ ,2005‬עמ' ‪.1021‬‬
‫ ועדה מחוזית לבנייה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישיבה ‪ , 2009013‬פרוטוקול מיום ‪ ,21.7.2009‬עמ' ‪.84‬‬
‫‪5‬‬
‫כל אותה עת נמשך הוויכוח בין שתי החברות הממשלתיות שפר"י ופמ"י‪ ,‬ואף הגיע לדיון משפטי‪ .‬בית‬
‫המשפט פסק בדצמבר ‪ 2013‬שעל פמ"י לפנות את הנכס ולהעבירו לבעלותה של שפר"י‪ .‬במקביל‬
‫הגישה שפר"י נגד פמ"י תביעה כספית על חוב דמי שכירות‪ .‬לגבי חוב זה הגיעו החברות להסכמה‪,‬‬
‫שלפיה עמותת אלע"ד תשלם לשפר"י את החוב ובתמורה "תפעיל" אלע"ד את מרכז דוידסון‪ .‬בהסכם‬
‫מיום ‪ 28.10.13‬בין אלע"ד לשפר"י נקבע כי מרכז דוידסון "מהווה המשך מבחינה פיזית‪ ,‬ארכיאולוגית‬
‫ותיירותית" לאתר של סילואן‪/‬עיר‪-‬דוד; וכי אלע"ד תתפעל את המרכז‪ ,‬תגבה אגרות כניסה‪ ,‬תישא‬
‫‪5‬‬
‫בהוצאות התפעול השוטף וכן תפתח אותו בתיאום עם רשות העתיקות‪.‬‬
‫בעת חתימת ההסכם שלטו בפמ"י השר נפתלי בנט (שר הכלכלה והשר לירושלים ולתפוצות)‬
‫ובשפר"י אורי אריאל (שר השיכון‪ ,‬שהוא גם יו"ר "השדולה למען הארכיאולוגיה" בכנסת); שניהם‬
‫‪6‬‬
‫מסיעת הבית היהודי‪.‬‬
‫לאחר שהתפרסם ההסכם נמתחה ביקורת נוקבת‪ ,‬לרבות מטעם ארגון "עמק שווה"‪ ,‬על הכוונה למסור‬
‫אתר כה רגיש לידי עמותה פרטית‪ .‬כמו כן פנו תנועות רפורמיות וקונסרבטיביות ו"נשות הכותל"‬
‫לממשלה במחאה‪ ,‬בטענה שההסכם מסכן את היכולת להפעיל אתרי תפילה מתאימים עבורן‪ .‬המדינה‬
‫עתרה נגד ההסכם ובית המשפט ביטל אותו‪ .‬הסיבות המהותיות לביטול ההסכם היו אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬בית המשפט קבע כי אין לעמותת אלע"ד כל זכויות קנייניות במקרקעין של מרכז‬
‫דוידסון והגן הארכיאולוגי‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט נוכח לדעת שאין מדובר בהסכם תפעול שיגרתי‪ ,‬כגון אחזקת קיוסק‬
‫או שירותי ניקיון‪ ,‬אלא בהסכם גורף שמקנה לאלע"ד שליטה בשיווק האתר‪ ,‬בהדרכת‬
‫מבקרים‪ ,‬בניהול מפעלי פיתוח וחפירה‪ ,‬בהצגת הלוגו שלה בהקשר לאתר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט קבע כי‪:‬‬
‫"מתחמי קרקע בעלי ייחוד היסטורי‪-‬ארכיאולוגי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬דתי‪ ,‬או לאומי צריכים‬
‫להישאר בידיה של הרשות הציבורית‪ ,‬כנאמן של הציבור ‪ ...‬הפעלת האתר על ידי עמותה‬
‫אינה יכולה להבטיח את העיקרון שלמקום רגיש וחשוב כדוגמת השטח במחלוקת יהיה‬
‫‪7‬‬
‫'אופי כלל ישראלי ויהודי ללא פעילות סקטוריאלית מכל סוג שהוא'"‪.‬‬
‫מכיוון שמדובר באתר עתיקות חשוב‪ ,‬שבעבר פותח ונוהל על ידי רשות העתיקות‪ ,‬נשאלת השאלה‬
‫מה היתה עמדתה בעניין זה?‬
‫‪ 55‬תא (י‪-‬ם) ‪ 60379-03-14‬מדינת ישראל נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ‬
‫(פורסם בנבו ‪.)8.9.2014‬‬
‫‪ 66‬ניר חסון‪" ,‬המדינה תעניק שליטה בחלק מהכותל המערבי לעמותת הימין אלע"ד ללא מכרז"‪ ,‬הארץ‪.25.2.2014 ,‬‬
‫‪ 77‬פסק דין "מדינת ישראל נגד החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי"‪.8.9.2014 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫במת התפילה במתחם דוידסון‬
‫בר מצווה במתחם דוידסון‬
‫‪7‬‬
‫רשות העתיקות מגנה על מרכז דוידסון מפני ה"דתיים"‬
‫לא פעם התפארה רע"ת שהיא זו שהקימה את המרכז ואת הגן הארכיאולוגי‪:‬‬
‫"הגן הארכיאולוגי ירושלים היה פרויקט הדגל של רשות העתיקות בעשור הראשון‬
‫להקמתה‪ ...‬רשות העתיקות השקיעה כסף רב בפיתוח האתר המרשים כדי להסדיר בו‬
‫ביקורי קהל ולהציג בו את ממצאי החפירות‪ .‬כמו כן הקימה הרשות במקום את 'מרכז‬
‫‪8‬‬
‫דוידסון לתצוגה והמחשה" [‪]...‬‬
‫כש"נשות הכותל" ניהלו מאבק לקבלת מקום לתפילה בכותל המערבי‪ ,‬התנגדה תחילה רשות‬
‫העתיקות לאפשר להן להתפלל באזור הגן הארכיאולוגי‪ .‬ג'ון זליגמן‪ ,‬ארכיאולוג מרחב ירושלים דאז‪,‬‬
‫כתב ל"נשות הכותל" ביולי ‪:2010‬‬
‫"הנדון‪ :‬כנס בנושא רחבת הכותל‬
‫אציין רק שרשות העתיקות הקימה את הגן הארכיאולוגי בירושלים כדי לאזן את המחשת‬
‫הכותל לציבור במקום שנושא ירושלים והכותל מוסבר על ידי גורמים דתיים שונים‪.‬‬
‫מטרת הקמת הגן היתה לתת מבט חילוני ומחקרי על תולדות ירושלים וכותל לכלל עם‬
‫ישראל ואף לתיירים מחו"ל‪ .‬לצערנו‪ ,‬נאלצנו על ידי בג"ץ להסכים לתפילה בשטח הגן‬
‫כאשר סברנו‪ ,‬ואנחנו עדיין סבורים‪ ,‬שמדובר במדרון חלקלק בו ישתלטו גורמים דתיים על‬
‫הגן על ידי סיפוח זוחל‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי היום בדיון כאשר נציג הקונסרבטיבים ציין‬
‫שמתוך רצונו להרחיב את התפילה בגן הוא מבקש להרחיב את שעות התפילה‪ ,‬לאפשר‬
‫כניסה חופשית לגן לצורכי תפילה ולהקים באתר מיתקנים קבועים לצרכי דת‪ .‬הדבר‬
‫פוגם בגן הארכיאולוגי כמקום פתוח לכולם ללימוד על הכותל‪ ,‬ללא נוכחות של כפייה‬
‫וסממנים דתיים‪ .‬ולצערי הרב‪ ,‬אני רואה שתביעות אלו מצד התנועה הקונסרבטיבית רק‬
‫ילכו ויוגברו במהלך השנים הקרובות‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬גם הגנה על הגן הארכיאולוגי כאתר החילוני היחיד בסביבת הכותל היא חלק‬
‫מאחריותכם כשדולה לפלורליזם [‪]...‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ג'ון זליגמן‬
‫ארכיאולוג מרחב ירושלים" (תעודה ‪ ,1‬ההדגשות שלנו) ‪.‬‬
‫זהו מכתב מרתק‪ ,‬אך מעולם לא היתה מטרה "חילונית" מוצהרת למרכז דוידסון או לגן הארכיאולוגי;‬
‫בשום מסמך הקשור למרכז הידוע לנו לא נזכרת מטרה כזאת‪ .‬כיצד אם כן יש להתייחס לטענה‬
‫שרשות העתיקות מגנה על אופיו "החילוני והמחקרי" של הגן הארכיאולוגי ומרכז דוידסון?‬
‫רשות העתיקות אולי שומרת על הגן הארכיאולוגי ומרכז דוידסון מפני גורמים דתיים – אבל בשנים‬
‫האחרונות הדברים אמורים בעיקר בקבוצות דתיות מסויימות‪ :‬התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות‬
‫ו"נשות הכותל"‪ .‬לאחר פסיקה של בג"ץ בשנת ‪ 2003‬הוכשרה לטובת "נשות הכותל" בימת תפילה‬
‫זמנית ה"צפה" מעל לגן הארכיאולוגי‪ .‬ברגע שנדמה היה כי יש כוונה להרחיב את שטח התפילה‬
‫הזה‪ ,‬הביעה רשות העתיקות את התנגדותה לכך‪ .‬כך מחו בכירי הרשות‪ ,‬ואיתם ארכיאולוגים נוספים‪,‬‬
‫‪ 88‬דבר עבר‪ ,‬עלון רשות העתיקות ‪ ,15‬אוקטובר ‪ ,2010‬עמ' ‪.17‬‬
‫‪8‬‬
‫בכל תוקף נגד יוזמתו של נתן שרנסקי‪ ,‬יו"ר הסוכנות היהודית‪ .‬מובאה מדבריו של ד"ר יובל ברוך‪,‬‬
‫ארכיאולוג מרחב ירושלים‪:‬‬
‫"גוזרים כליה על האתר החשוב במדינה"‪ ,‬אמר‪" .‬מתווה שרנסקי מדבר על ‪ 81‬מטר על‬
‫חשבון האתר הארכיאולוגי‪ .‬זהו המקום היחיד שרואים את נדבכי הכותל ואת הרחוב‬
‫ההרודיאני ואפשר לחוות את אירועי החורבן‪ .‬רשות העתיקות מתנגדת למתווה‪ ,‬והכשרת‬
‫‪9‬‬
‫השטח הנרחב תוביל להתנגדות כל הקהילה הארכיאולוגית"‪.‬‬
‫יש לתת את הדעת על נימוקיו של ברוך‪ :‬מה שראוי להגן עליו הוא נדבכי הכותל‪ ,‬הרחוב ההרודיאני‬
‫וחוויית "אירועי החורבן"; כל יתר התקופות הרבות והשרידים החשובים בגן אינם מוזכרים‪" .‬נשות‬
‫הכותל" תמכו דווקא בעמדה שאין זה ראוי לפגוע בגן הארכיאולוגי‪ :‬זו אינה תוכנית שלהן‪ 10.‬אמנם‬
‫דבר לא יצא מן התוכנית של שרנסקי‪ ,‬בעיקר משום שזמן קצר לאחר פרסומה קבע בג"ץ שיש להתיר‬
‫‪11‬‬
‫ל"נשות הכותל" תפילה כדרכן ברחבת הכותל עצמה‪.‬‬
‫עמדת רע"ת תמוהה‪ ,‬שכן לא היתה כל כוונה "לגזור כליה" על הגן הארכיאולוגי‪ ,‬אלא לכל היותר‬
‫להרחיב את בימת התפילה מעליו‪ ,‬כלומר להוסיף קומה מעל לשרידים‪ .‬כיצד יכולה רע"ת להתנגד‬
‫הקרדו‬
‫לכך? הרי בעת הדיונים בבניית "בית הליבה" של העמותה למורשת הכותל מעל לשרידי ַ‬
‫הרומי ושרידים נוספים טענה רע"ת בתוקף‪ ,‬כי קירוי מעל עתיקות הוא דבר מקובל ומצוין! הקירוי‪,‬‬
‫לפי רע"ת‪ ,‬שומר על העתיקות מבלייה ומגן עליהן מפני ונדליזם ולכלוך‪ .‬אם אפשר "לקבור" עתיקות‬
‫בקומת המרתף של בית הליבה‪ ,‬מדוע לא בתחומי הגן הארכיאולוגי?‬
‫"קבורה" של עתיקות בקומת מרתף פוגעת בהן וגורעת מערכן התיירותי והחינוכי‪ .‬זהו פתרון שיש‬
‫לנקוט רק כאשר אין שום ברירה אחרת‪ .‬בבית הליבה קיבלה רע"ת את עמדת היזם‪ :‬עמותת הקרן‬
‫למורשת הכותל‪ ,‬המייצגת את זרם היהדות המרכזי (אורתודוקסי) במדינת ישראל‪ .‬נראה לכאורה‬
‫שהעניין כאן איננו דתי גרידא‪ :‬כידוע‪ ,‬מדובר ביזם מבורך בתקציבים וכוח פוליטי‪ ,‬ורע"ת נהנית‬
‫במשך שנים מתקציביה של הקרן למורשת הכותל ובהיקף גדול מאוד‪ .‬‬
‫‪ 99‬אריק בנדר‪" ,‬תוך פחות משנה – רחבה לתפילות משותפות"‪ ,‬הארץ‪.7.5.2013 ,‬‬
‫‪ 110‬בנדר‪ ,‬הערה ‪ 10‬לעיל; נדב שרגאי‪" ,‬של מי הכותל הזה"‪ ,‬ישראל היום‪.19.4.2013 ,‬‬
‫‪ 111‬יהונתן ליס ויאיר אטינגר‪" ,‬נשות הכותל חזרו בהן"‪ ,‬הארץ‪.1.5.2013 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫רשות העתיקות מכניסה את אלע"ד למרכז דוידסון דרך תעלת ניקוז‬
‫הוא הדין בעמותת אלע"ד‪ ,‬המזרימה מיליונים רבים לרע"ת בחפירותיה בסילואן‪ 12.‬אלע"ד‪ ,‬עמותה של‬
‫מתנחלים דתיים‪ ,‬גלשה מסילואן אל שטח הגן הארכיאולוגי בעידודה של רע"ת‪ .‬זה כמה שנים חופרת‬
‫רע"ת בשטח הגן הארכיאולוגי במימון אלע"ד‪ .‬מטרת החפירה איננה ארכיאולוגית‪ ,‬אלא תיירותית‬
‫ופוליטית‪ :‬ליצור חיבור תת‪-‬קרקעי של אתר אלע"ד בסילואן עם אזור הכותל המערבי בתוואי של‬
‫תעלת ניקוז עתיקה‪ 13.‬בכותל יש מיליוני מבקרים בשנה; מספיק שאחוז קטן מהם יגיע אל הכותל‬
‫מן התעלה‪ ,‬בתוספת תשלום לאלע"ד‪ ,‬כדי להעשיר את קופתה‪ .‬אך זוהי לכאורה רק מטרה משנית‪.‬‬
‫המשמעות הפוליטית חשובה הרבה יותר‪ :‬לחבר זה לזה את האתרים מבחינה תודעתית‪ ,‬כדי לטשטש‬
‫את ההבדל בין מזרח למערב ירושלים‪ .‬רוב הישראלים חושבים על הגעה למזרח ירושלים כעל חוויה‬
‫מפחידה או מסוכנת‪ ,‬לא תיירותית‪ .‬אם יגיעו אל העיר המזרחית במנהרות תת‪-‬קרקעיות ובאתרים‬
‫סגורים ומגודרים‪" ,‬מטוהרים" מפלסטינים‪ ,‬הם לא יחושו את המציאות הקרועה של ירושלים‪ .‬‬
‫באתר הרשמי של רשות העתיקות מופיעים כמה דיווחים על אתרים שנחפרו או שומרו עבור עמותת‬
‫אלע"ד‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בדף של "מינהל שימור" המדבר על "תחזוקת שימור" בעיר דוד‪ ,‬שנעשתה עבור‬
‫עמותת אלע"ד בשנים ‪ ,2011-2010‬נמצא הטקסט הבא‪:‬‬
‫"הערכת המשמעות של האתר‬
‫‪ ...‬כאן נחתם התנ"ך‪ ,‬ספר הספרים התרבותי‪-‬דתי של העם יהודי‪.‬‬
‫לאחר שנת ‪ ,1967‬עם התפתחות המחקר הארכיאולוגי וחשיפתם של ממצאים מוחשיים‬
‫המאששים את הכתובים‪ ,‬הפכה 'עיר דוד' לנדבך חשוב בתחושת הקשר בין ההוויה‬
‫הישראלית העכשווית לבין העבר הרחוק‪ ,‬המקראי‪.‬‬
‫ממצאי החפירה ב'שטח ‪ 'G‬שבמרכז האתר מספקים עדות מוחשית לכך שהבבלים‬
‫החריבו את העיר בשנת ‪ 586‬לפסה"נ‪ .‬חורבן זה וחורבן בית שני היו לאירועים הטבועים‬
‫בזיכרון הקולקטיבי של יהדות הגולה‪ ,‬והיו לאירועים מכוננים בהבניית האומה בישראל‪.‬‬
‫ב'שטח ‪ 'G‬ובשטח 'מרכז המבקרים' נחשפו טבעות חותם [‪ ]...‬ממצאים אלו קושרים את‬
‫ההוויה הישראלית העכשווית לתקופת המקרא‪ ,‬את העם היהודי לירושלים‪.‬‬
‫ההיבט הדתי‬
‫‪ .1‬יהדות – האתר מיוחס לדוד המלך‪ ,‬שאיחד את שבטי ישראל‪ ,‬קבע את מושבו בירושלים‬
‫והכתירה כבירת הממלכה‪ .‬דמותו של דוד ליוותה את עם ישראל לאורך כל התקופות‪,‬‬
‫לו מיוחס נושא 'החזרה בתשובה' וגם כתיבת ספר תהילים וקניית 'גורן ארונה'‪ ,‬הוא הר‬
‫הבית‪ ,‬שעליו הוקם בית המקדש‪.‬‬
‫‪ .2‬נצרות – הנוצרים רואים במקרא 'ברית ישנה'‪ .‬בעבורם אלו הם כתבי קודש‪ ,‬ולכן כל‬
‫קשר מוחשי אל 'הברית הישנה' נושא בקרבו משמעות דתית עמוקה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫על פי 'הברית החדשה' ישו היה נצר לבית דוד" [‪]...‬‬
‫‪ 112‬רפי גרינברג‪ ,‬מורשת מופרטת‪ :‬כיצד מוותרת רשות העתיקות על עברה של ירושלים‪" ,2014 ,‬עמק שווה"‪.‬‬
‫‪ 113‬ניר חסון‪" ,‬ירושלים של מטה"‪ ,‬הארץ‪ ;19.4.2011 ,‬יוני מזרחי‪ ,‬מסילואן להר הבית‪" ,2012 ,‬עמק שווה"‪ :‬עמ' ‪.23 ,19‬‬
‫‪http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=3&id=127 114‬‬
‫‪10‬‬
‫בתיאור האתר נעלמו השכבות האסלאמיות‪ ,‬הביזנטיות‪ ,‬והרומיות על אוצרותיהן‪ ,‬וכל האתר מיוחס‬
‫למלך דוד ולעם ישראל‪ 15.‬מודגש ההיבט הדתי יהודי‪ ,‬והנוצרים זכורים לטוב‪ .‬אך גם האסלאם אינו‬
‫מתעלם מן המקרא‪ ,‬וגם באסלאם דוד המלך הוא דמות חשובה (נביא‪ ,‬מלך‪ ,‬שופט‪ ,‬ועוד)‪ .‬אבל‬
‫האסלאם ושרידים מתקופה זו אינם נזכרים כלל בטקסט‪ .‬‬
‫תחום השימור ברשות העתיקות לקח טקסט של עמותת אלע"ד‪ ,‬או כזה המבוסס על השקפות אלע"ד‪,‬‬
‫והכניס אותו לאתר רשות העתיקות‪ ,‬תוך התעלמות מכך שזוהי תעמולה‪ ,‬ולא טקסט מדעי‪ .‬האם‬
‫ייתכן שאיש ברשות העתיקות לא הבחין בכך? הצגת טקסט כזה באתר הרשמי של רשות העתיקות‬
‫מטשטשת את התחומים שבין עמותה פרטית לבין רשות ממשלתית‪ ,‬בין תעמולה לטקסט מדעי‪ .‬‬
‫לכאורה הושלמה חפירת תעלת הניקוז‪ ,‬כפי שהכריזה רשות העתיקות בינואר ‪ ;2011‬אך החפירה‬
‫צפונה נמשכת‪ .‬במסמך פנימי מספטמבר ‪ 2012‬קובע שוקה דורפמן‪ ,‬היו"ר דאז של רשות העתיקות‪,‬‬
‫כי הרשות תעביר את האחריות על התעלה מעמותה אחת לשנייה‪:‬‬
‫"תעלת הניקוז‬
‫יובל ברוך‪ :‬הנושא מופעל ע"י רב הכתל‪.‬‬
‫סולי אליאב [מנכ"ל הרשות למורשת הכותל]‪ :‬אנחנו נחפור שם‪.‬‬
‫שוקה דורפמן‪ :‬יש לעשות העברת מקל [העברת אחריות] לקרן למורשת הכותל‪.‬‬
‫החלטה‪ :‬באחריות הקרן למורשת הכותל ליזום פגישה עם דוד בארי [מנכ"ל אלע"ד]‬
‫ויובל ברוך" (תעודה ‪.)1‬‬
‫אלע"ד השיגה כבר את החיבור עם הגן הארכיאולוגי; המשך הדרך‪ ,‬מתחת לשער המוגרבים אל‬
‫מנהרות הכותל המערבי‪ ,‬אמור להיעשות במימון העמותה למורשת הכותל‪ .‬ואכן העמותה למורשת‬
‫הכותל חפצה בחיבור‪:‬‬
‫יובל ברוך‪ :‬סיימנו את החפירה בשטח של עמותת אלע"ד‪ .‬השאלה מה עושים כעת‪.‬‬
‫סולי אליאב‪ :‬תגישו תוכנית‪ .‬אנחנו בעד להמשיך את החפירה במתווה הנוכחי‪ .‬חשוב לנו‬
‫שהיא תתחבר למנהרות הכותל‪.‬‬
‫יובל ברוך‪ :‬מוציאים את העפר בחניון גבעתי‪ .‬הכול קיים בשטח‪ .‬ניתן להמשיך לעבוד‬
‫מכיוון דרום לצפון [‪]...‬‬
‫סולי אליאב‪ :‬אנחנו רוצים חיבור פיזי למנהרות [הכותל]" (תעודה ‪ ,3‬ההדגשות שלנו)‪.‬‬
‫ה"שטח" של אלעד כבר משתרע‪ ,‬לפי רע"ת‪ ,‬עד לגן הארכיאולוגי‪ .‬לאחר החפירה באים השימור‬
‫והפיתוח‪ ,‬ואלע"ד משלמת; אך המסמכים מצביעים על כך שאלע"ד המשיכה כנראה לשלם לרשות‬
‫העתיקות גם עבור חפירה בתעלת הניקוז במאי ‪ – 2013‬והסכומים נכבדים מאוד‪ .‬במקטע היחיד הזה‬
‫דובר על ‪ 335,468‬שקל (תעודה ‪ .)4‬המסמכים מעידים כי רשות העתיקות מתייחסת לאלע"ד כבעלת‬
‫בית לכל דבר‪ .‬כך בפגישה בפברואר ‪:2012‬‬
‫‪ 115‬ראו‪ :‬עתיד אחר לעתיקות‪ :‬הצעות לשימור אתרי עתיקות‪" ,‬עמק שווה"‪/http://alt-arch.org/he/another-future ,‬‬
‫‪11‬‬
‫מנהרת דוידסון בסמוך לקיר הכותל‬
‫פתקים בתעלת הניקוז‬
‫‪12‬‬
‫מנהרה מתחת לכותל המערבי‬
‫הרחוב והיציאה מהמנהרה בדוידסון‬
‫‪13‬‬
‫יובל ברוך‪ :‬עמותת אלע"ד חתמה על הסכם עם אריה רחמימוב‪ ,‬שהוא יהיה האדריכל של‬
‫פרויקט תעלת הניקוז מברכת חזקיהו עד גשר המוגרבים [‪]...‬‬
‫רענן כסלו (ראש תחום שימור ברע"ת)‪ :‬נכון להיום יש לדון מול עמותת אלע"ד בנושא‬
‫של התכנון האדריכלי [‪ ]...‬יש לקבל החלטה אופרטיבית כיצד להיכנס לעבודה‪ .‬כעת‪ ,‬יש‬
‫להשלים את התכנון על כל אורך התעלה [‪]...‬‬
‫שוקה דורפמן סיכם את הדיון‪:‬‬
‫‪ .2‬רשות העתיקות לא מחליפה את עמותת אלע"ד בניהול‪ ,‬אך יש לה אחריות כארגון‬
‫שחפר באתר (תעודה ‪.)5‬‬
‫לפי דברי דורפמן‪ ,‬משתמע כי בעלת הבית היא אלע"ד ורע"ת היא קבלן משנה‪ ,‬זאת למרות שאת‬
‫המימון למרכז דוידסון השיגה רע"ת‪ .‬את העמדה של דורפמן מגבה עוזי דהרי‪ ,‬סמנכ"ל רע"ת‪:‬‬
‫"להגיד לך שאני אוהב את זה שאלע"ד מממנים את הפרויקט [בחניון גבעתי]? אני לא‬
‫אוהב‪ .‬אבל אלע"ד היא כמו כל יזם אחר‪ ,‬היא בעלת הבית והחפירה היא חפירה מדעית [‪]...‬‬
‫‪16‬‬
‫בפוליטיקה אנחנו לא מתעסקים"‪.‬‬
‫תיקי רע"ת שהגיעו לידינו אינם מצטיינים‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬בחזון ובייעוד‪ .‬כמעט אין מסמכים‬
‫העוסקים באידאה‪ ,‬במטרה שלשמה היא פועלת‪ .‬אין דיון לגבי התוכן החינוכי‪ ,‬המדעי או האידיאולוגי‬
‫שיוקנה לאתרים לאחר שייסתיימו החפירות והשימור‪ .‬בפגישת שימור באפריל ‪ ,2012‬מי שמזכיר את‬
‫התכנים בתעלת הניקוז הם רק נציגי היזם‪:‬‬
‫רפי בן בסט [לשעבר קצין המבצעים של מועצת יש"ע וסגן יו"ר מועצת מטה בנימין]‪:‬‬
‫נבחר אדריכל שיתכנן את התעלה ואת סביבתה [‪ ]...‬אריה רחמימוב [‪]...‬‬
‫יהודה מאלי [מראשי אלע"ד]‪ :‬יש כעת לחשוב על הוספת התכנים ומהי חוויית המבקר‬
‫בתעלה" (תעודה ‪.)6‬‬
‫היזם מעוניין בתכנים שישרתו את האידאולוגיה שלו‪ .‬קל לנחש מה יהיו התכנים ומה תהיה חוויית‬
‫המבקר‪ .‬באתר רע"ת הופיעה הפניה לסרטון תדמית על תעלת הניקוז בכיכובו של ארכיאולוג רשות‬
‫העתיקות (באותה עת) אלי שוקרון‪:‬‬
‫"אני עכשיו עולה על המדרגה הראשונה לפני שאני עולה לבית המקדש"‪ ,‬אומר בסרטון‬
‫שוקרון‪ ,‬שיחד עם ד"ר רוני רייך ניהל את החפירה‪" .‬מפה התחילו לעלות לבית המקדש‪.‬‬
‫עלייה לאט‪-‬לאט‪ .‬אתה לא רץ לבית המקדש‪ ,‬אתה הולך לאט‪-‬לאט‪ .‬ההתרגשות שלי היא‬
‫‪17‬‬
‫מאוד גדולה‪ ,‬כי פעם ראשונה אני נוגע פה בחורבן"‪.‬‬
‫איש לא הלך אל בית המקדש בתוך תעלת ניקוז‪ ,‬אבל המשמעות ברורה‪ :‬פה מתחילה העלייה להר‬
‫הבית‪ ,‬בלשון הווה‪ .‬אין מדובר בעבר הרחוק‪ .‬אולי לעת עתה אלה הם קולות בודדים בתוך רע"ת‪ ,‬אבל‬
‫הם קורצים לציבור דתי לאומי‪-‬משיחי גדל והולך‪.‬‬
‫‪ 116‬ניר חסון‪" ,‬ירושלים של מטה – סיפורה של העיר התת‪-‬קרקעית"‪ ,‬הארץ‪.19.4.2011 ,‬‬
‫‪ 117‬מצוטט אצל ניר חסון‪" ,‬ירושלים של מטה"‪ ,‬הארץ‪ .19.4.2011 ,‬ההדגשות שלנו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫רשות העתיקות ואלע"ד במחילה אחת בצמוד לכותל המערבי‬
‫תעלת הניקוז היתה רק התחלה‪ .‬בדריסת רגל גסה הרבה יותר חופרים יחדיו רע"ת ואלע"ד לאורך‬
‫חלקו הדרומי של הכותל המערבי (ראו מפה מצורפת)‪ .‬לא ברור מהן מטרות החפירה הזאת‪ ,‬שהחלה‬
‫בראשית ‪ .2011‬הכוונה‪ ,‬עד כמה שאפשר להבינה‪ ,‬היא לחפור לאורך הקיר – כלומר פשוט לחשוף‬
‫עוד את נדבכי הכותל התחתונים‪ .‬על החפירה הזאת לא הגישה רשות העתיקות ל"עמק שווה" כמעט‬
‫אף מסמך‪ .‬בדו"ח הראשון שפורסם לא ציינו החופרים (שוקרון ורייך) מיהו היזם‪ 18.‬היזם הוא כמובן‬
‫‪19‬‬
‫עמותת אלע"ד‪ .‬החפירה נמשכה גם מדצמבר ‪ 2013‬ועד מארס ‪.2014‬‬
‫עבודה זו הוגדרה כ"חפירות הצלה" – אבל אין מדובר כלל בחפירות הצלה‪ ,‬כי אין שום כוונה‬
‫לבנות בשטח הזה או לפתח אותו בצורה כלשהי‪ .‬אין שום צורך המחייב לחפור אותו בדחיפות לפני‬
‫שייהרס‪ .‬אלה הן חפירות יזומות‪ ,‬אבל מסוג מיוחד‪ .‬לפי המסמכים היזם של החפירה הפעם הוא‬
‫רשות העתיקות‪:‬‬
‫"שוקה [דורפמן] שלום‪,‬‬
‫להלן חוות דעתי בנוגע לבקשתך להשלים את החפירות לאורך בסיס הכותל המערבי עד‬
‫הפינה הדרומית מערבית שלו‪:‬‬
‫‪ .1‬החפירות אפשריות מן הצד ההנדסי ויש בהן עניין מדעי לא מבוטל‪ :‬חשיפה של פינה‬
‫שלמה מבסיס הר הבית‪ ,‬בנקודה שממנה מן הסתם החלו לבנות את הכותל המערבי‬
‫לכיוון צפון‪ .‬באותה הזדמנות ניתן לשקול גם חפירה לאורך חלק מבסיס הכותל הדרומי‪,‬‬
‫אבל עניין זה מחייב אותנו לשיחה רצינית יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬להערכתי ניתן להשלים את העבודות בתוך כחודשיים‪.‬‬
‫‪ .3‬מן הראוי שאלי שוקרון ישלים את המלאכה [‪]...‬‬
‫יובל [ברוך]" (תעודה ‪.)11.9.2013 ,7‬‬
‫מן המסמכים עולה שלא עמותת אלע"ד כפתה את החפירות לאורך דרום הכותל המערבי על רע"ת‪ ,‬וגם‬
‫לא היא בעלת הרעיון‪ .‬רע"ת עצמה היא היוזמת‪ ,‬כאשר חפירות רע"ת מקדמות בפועל את מטרותיה‬
‫הפוליטיות של אלע"ד‪ .‬לאחר החפירה יוכלו מדריכי אלע"ד לחנך את המבקרים בשטח החפירה‬
‫בהתאם לחזונם‪ ,‬שכן אלע"ד צפויה בסופו של יום להיות "בעלת הבית" גם על פינת הכותל המערבי‪ .‬‬
‫לטענתנו‪" ,‬חפירת ההצלה" של רע"ת‪-‬אלע"ד לאורך בסיס הכותל המערבי היא דבר חמור מבחינה‬
‫מקצועית‪ ,‬מכיוון שהיא מתבצעת בטכניקה של פריצת מחילה מהצד – למרות שאיש לא כפה כאן‬
‫על רע"ת את השיטה הפסולה הזאת‪ .‬הואיל ומוסכם על הכול שמדובר באתר ארכיאולוגי חשוב מאין‬
‫כמוהו‪ ,‬ראוי שאתר כזה ייחפר בשיטת חפירה מדעית על ידי מיטב החופרים – חוקרים בעלי שם‬
‫ורקורד מוכח בפרסום התוצאות הסופיות של דוחו"ת החפירה‪ .‬הדרך המדעית לחפירה ארכיאולוגית‬
‫היא לחפור מפני השטח למטה בשיטה סטרטיגרפית‪ ,‬כלומר תוך הפרדה מסודרת של השכבות‬
‫השונות‪ ,‬בקצב איטי ובקפדנות‪ .‬אם על פני השטח יש שרידים חשובים שלא מתכוונים להרוס אותם‪,‬‬
‫קיימות כיום טכנולוגיות המאפשרות לתעד‪ ,‬לפרק‪ ,‬ולהרכיב אותם מחדש במקומם בתום החפירה‪.‬‬
‫‪ 118‬אלי שוקרון ורוני רייך‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות ‪.2011 ,123‬‬
‫‪ 119‬הרשאות חפירה ‪ ;7016 ,6971‬מורן חג'בי וג'ו עוזיאל‪" ,‬ירושלים‪ ,‬העיר העתיקה‪ ,‬יסודות הכותל המערבי"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות‬
‫‪.2014 ,127‬‬
‫‪15‬‬
‫אלא שרע"ת פרצה מחילה מהצד‪ ,‬כאמור‪ ,‬ופעלה בשיטה לא מדעית והרסנית‪ .‬שני דפים (תעודה‬
‫‪ )8‬מגדירים את הנחיות מהנדס השימור עופר כהן לחפירה הזאת‪ ,‬שאותן שלח ביום ‪17.12.2013‬‬
‫ליובל ברוך ולאנשי אלע"ד (הנחיות דומות נתן אותו מהנדס שימור שנה אחת קודם לכן למקטע‬
‫אחר באותה מחילה‪ ,‬אך הן לא הועברו לידיעתנו)‪ .‬לטעמנו זו פחות חפירה ארכיאולוגית ויותר עבודה‬
‫קבלנית‪ .‬היא כוללת פריצה‪ ,‬כרייה ובנייה של קונסטרוקציה מאסיבית‪ :‬קורות פלדה‪ ,‬רגלי פלדה‪ ,‬פחי‬
‫פלדה‪ ,‬ריתוכים‪ ,‬מילויים בשקי חול או בבנייה‪ ,‬דיס צמנטי‪ ,‬וכו'‪ .‬החפירה צמודה לכותל המערבי‪ ,‬אך‬
‫מהנדס השימור רושם על ההנחיות "עיר דוד"‪ .‬איננו יודעים מדוע‪ .‬ייתכן שהוא רק מעדכן תוכניות‬
‫למחילות שנפרצו קודם לכן עבור אלע"ד בסילואן; או ייתכן שמבחינתו‪ ,‬כמו גם מבחינת אלע"ד‪,‬‬
‫סילואן והכותל המערבי הם היינו הך (תעודה ‪ ,8‬דף ‪ .)2‬‬
‫כאשר רע"ת‪-‬אלע"ד חופרים בתעלת הניקוז‪ ,‬יש להם מענה חלקי לטענות בדבר שיטת חפירה לא‬
‫מדעית והרסנית‪ .‬הם טוענים שהם רק פינו עפר ומפולות מתוך תעלה שנחצבה בתקופה קדומה‪ ,‬ועל‬
‫כן הם לא חתכו שרידים ארכיאולוגיים בדרכם‪ .‬זו טענה נכונה רק באופן חלקי‪ :‬אמנם התעלה כבר‬
‫חצתה את כל השרידים הקודמים לה‪ ,‬אבל ייתכן שהונחו בתוכה שרידים מאוחרים יותר‪ ,‬מתקופות‬
‫שבהן התעלה כבר לא היתה בשימוש‪ .‬מי שמתקדם בחפירה בתעלה מן הצד‪ ,‬עתיד לחתוך ולהרוס‬
‫שרידים כאלה (בעוד שבחפירה מלמעלה היו מבחינים בהם ומתעדים אותם כהלכה)‪.‬‬
‫אין שום תעלת ניקוז צמודה לנדבכים התחתונים של הכותל המערבי! רע"ת פרצה לכיוון הכותל‬
‫בתוך שתי מחילות שחפר כבר צ'ארלס וורן במאה ה‪ 20;19-‬אבל אז היא פונה הצידה ופורצת מחילה‬
‫חדשה בצמוד לכותל‪ 21.‬זו לא חפירה ארכיאולוגית מקובלת‪ ,‬אלא חפירה שהורסת את כל רובדי‬
‫העפר‪ ,‬הבנייה ויתר השרידים בדרך‪ .‬קודם מחדירים קונסטרוקציה של פלדה‪ ,‬שבעצם הכנסתה‬
‫היא כבר שוברת והורסת שרידים שנמצאים שם; אחר כך עוקרים את התוך בחפירה מן הצד‪ ,‬בלי‬
‫אפשרות לבחון ולתעד כראוי שיכוב ומכלולים של ממצאים‪ .‬לדעתנו זו לא ארכיאולוגיה‪ .‬זהו הרס‬
‫של הארכיאולוגיה‪.‬‬
‫‪Wilson, C. 1865, Ordnance Survey of Jerusalem, London: p. 75; Warren, C. and Conder, C.R., 1884, 220‬‬
‫‪Survey of Western Palestine: p. 178‬‬
‫‪ 221‬ראו שוקרון ורייך‪" ,2012 ,‬חפירות באיזור קשת רובינזון ‪ ,"2011‬בתוך‪ :‬חידושים בחקר ירושלים ‪ .228-219 :17‬שם‪ ,‬בעמ' ‪ ,22‬הם‬
‫כותבים‪" :‬החפירה שלנו חיברה את שתי המחילות האלה לאורך פני הכותל המערבי" – ולמעשה יצרה מחילה חדשה ברוחב של כ‪2-‬‬
‫מ' ובגובה ‪ 3.5‬מ'‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אידיאולוגיה וכסף‬
‫בדיון בוועדת התיכנון והבנייה בירושלים באוקטובר ‪ 2010‬על "בית הליבה" הסביר יובל ברוך על‬
‫חשיבות המשאבים הכספיים כדי להגיע לאמת המדעית‪:‬‬
‫"זה נכון שהסוגיות האקדמיות לא התבררו בחפירות אז [של הקרדו ברובע היהודי בשנות‬
‫המ ֶטריָ ה [הכוונה לשיטות החפירה הארכיאולוגיות]‪,‬‬
‫השבעים] כמו שהן התבררו היום‪ַ .‬‬
‫הארכיאולוגים יותר מדויקים ויותר מזה‪ ,‬המשאבים שהקרן [של הכותל המערבי] העמידה‬
‫לטובת המדע [כלומר לטובת רשות העתיקות] במקרה הזה‪ ,‬היו לאין שיעור [יותר]‬
‫ממה שהם ניתנו לגופים אחרים‪ ,‬ויורם [צפריר] יכול להעיד‪ ,‬בתור אחד הארכיאולוגים‬
‫הבכירים בארץ‪ ,‬כמה חשובים המשאבים כדי להגיע לאמת המדעית‪ .‬והדבר הזה חשוב‬
‫‪22‬‬
‫שנזכור את זה כולנו‪ .‬אבל זה לא מה שעומד לנגד עינינו חלילה"‪.‬‬
‫מהאמירה הנ"ל של מר ברוך משתמע כאילו יש אמת מדעית מוחלטת וכאילו אפשר להגיע אליה רק‬
‫ה"מ ֶטריָ ה" פירושה שיטות החפירה הארכיאולוגיות‪ .‬לטענתנו‪ ,‬שיטות החפירה‬
‫בעזרת הרבה כסף‪ַ .‬‬
‫בחפירות בשנות השבעים של המאה העשרים היו טובות לאין ערוך מזו של החפירות במנהרות כיום‪.‬‬
‫"מ ֶטריָ ה" ארכיאולוגית מקובלת‪ ,‬אפילו לא במאה התשע עשרה‪ .‬‬
‫חפירה במנהרות מעולם לא היתה ַ‬
‫כך התייחסו חברי הוועדה לדברי מר ברוך בהמשך הדיון‪:‬‬
‫"מר ישי טלאור [נציג משרד התחבורה בוועדה]‪... :‬אבל מה? באזור [בית] הליבה‪ ,‬ברגע‬
‫שנתנו כסף לזה הם חפרו וזה לזכותם‪ ,‬והם חופרים‪ ,‬ואני מכיר את רשות העתיקות‪.‬‬
‫אנחנו עובדים איתם המון‪ .‬ברגע שאתה נותן להם הרבה תקציב‪ ,‬אז אתה מגיע איתם תמיד‬
‫לפשרות‪ ,‬ואמר את זה יובל בפליטת פה‪ ,‬ושמנו לב פה – שקד‪ ,‬אבי ואני – ואני מתאר‬
‫לעצמי שגם אחרים שמו לב לזה"‪.‬‬
‫מר אברהם שקד [רכז שמירת הטבע בהרי יהודה בחברה להגנת הטבע‪ ,‬נציג ארגונים‬
‫סביבתיים בוועדה]‪:‬‬
‫אני שתקתי‪.‬‬
‫מר ישי טלאור‪:‬‬
‫אתה שתקת‪ ,‬אבל אני שמתי לב לזה‪ .‬הוא אמר‪ :‬תראו‪ ,‬נתנו לנו לחפור ויתנו לנו לחפור‬
‫‪23‬‬
‫הרבה כסף‪ ,‬ומי נתן את זה? נתנו את זה קרן הכותל כדי שיחפרו"‪.‬‬
‫‪ 222‬ועדת התיכנון והבניה המחוזית של ירושלים‪ ,‬ישיבת מליאה ‪ ,26.10.2010 ,2010013‬עמ' ‪.95‬‬
‫‪ 223‬ועדת התיכנון והבנייה‪ ,‬ישיבה ‪( 2010013‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪ .114‬ההדגשות שלנו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫פרויקטים נוספים – כל השרידים "שלנו"‬
‫תעלת הניקוז "של אלע"ד" וחפירת בסיס הכותל המערבי "של אלע"ד" אינם הפרויקטים היחידים‬
‫שביצעה רע"ת באזור הגן הארכיאולוגי בשנים האחרונות‪ .‬בשנים ‪ 2012-2011‬נערכו עבודות שימור‬
‫עבור "שביל המקוואות" מדרום להר הבית‪ ,‬באזור העופל‪ .‬שביל זה מדגיש רק שרידים הקשורים‬
‫לתקופות "יהודיות"‪ ,‬אף על פי שבאזור יש שרידים רבים מתקופות אחרות‪ .‬באיזור נמצאו שרידים‬
‫מתקופות רבות‪ ,‬כולל התקופה ההלניסטית‪ ,‬רומית מאוחרת‪ ,‬הביזנטית (מבנים‪ ,‬חומה)‪ ,‬האומאית‬
‫(מבני מינהל‪ ,‬שאחד זוהה כארמון ע"י בנימין מזר)‪ ,‬הפאטימית (שרידי חומה מעל לחומה הביזנטית)‪,‬‬
‫וימי הביניים (מגדל מאסיבי שחסם את רוב "שערי חולדה)‪ .‬מזרחה יותר נפתח לציבור "אתר חומות‬
‫העופל" – המציג שרידים מימי הבית הראשון (תקופת הברזל)‪ ,‬תוך התעלמות משרידים מתקופות‬
‫אחרות‪ .‬נוסף על כך החלו חפירות ועבודות שימור באזור בית הקברות באב א‪-‬רחמה‪ ,‬וגם שם המטרה‬
‫כנראה היא למצוא ולהדגיש שרידים יהודיים‪ 24.‬בספטמבר ‪ 2012‬יצאה רע"ת בהודעה על חשיפת בור‬
‫‪25‬‬
‫מים מתקופת ממלכת יהודה בעופל‪ ,‬אף על פי שתיארוך הבור אינו ודאי‪.‬‬
‫העופל‪ .‬קטע דרומי‪-‬מערבי‬
‫‪ 224‬יוני מזרחי‪" ,‬מסילואן להר הבית – חפירות ארכיאולוגיות כאמצעי לשליטה"‪" ,2012 ,‬עמק שווה"‪ ,‬עמ' ‪.21-17‬‬
‫‪ 225‬יוני מזרחי‪" ,‬עיר משתנה בעקבות עברה"‪" ,2013 ,‬עמק שווה"‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬
‫‪18‬‬
‫סיכום‬
‫בארכיאולוגית המחילות של מזרח ירושלים שולטים סטנדרטים כפולים‪ .‬הקירוי המצוין (בבית‬
‫הליבה) הוא בעצם גזירה של כליה (בגן הארכיאולוגי)‪ .‬לעמותת אלע"ד יש חזקה על תת‪-‬הקרקע‬
‫(במרכז דוידסון ולאורך הכותל)‪ ,‬אך לתושבי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה אין חזקה על תת‪-‬‬
‫הקרקע (מתחת לרצפות בתיהם הפרטיים)‪.‬‬
‫כשפורסם ההסכם למסירת הגן הארכיאולוגי ומרכז דוידסון לאלע"ד‪ ,‬וכשנדון בבית המשפט‪ ,‬לא‬
‫נשמע קולה של רע"ת בפומבי‪ .‬שתיקתה זו סייעה לדריסת הרגל של אלע"ד בתחומי מרכז דוידסון‬
‫והגן הארכיאולוגי‪ .‬הדיבורים הגבוהים על אובייקטיביות ואמת מדעית הם חסרי משמעות‪ ,‬כי‬
‫המציאות הוכיחה שרע"ת מקדמת בפועל בחפירותיה במזרח ירושלים אינטרסים של גופים לאומניים‬
‫קיצוניים‪ .‬שיתוף הפעולה בין רשות העתיקות לעמותות המתנחלים‪ ,‬ובראשן עמותת אלע"ד‪ ,‬מאפשר‬
‫לנרטיב החד‪-‬צדדי והלאומני לקבל לגיטימציה גם במרכז דוידסון‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שיתוף פעולה זה‬
‫מחזק את עמותת אלע"ד בתהליך ההשתלטות על אתרים היסטוריים וארכיאולוגים באגן ההיסטורי‬
‫של ירושלים ומאפשר לה להתקרב למקום הרגיש ביותר באזור‪ ,‬שהוא הר הבית‪ ,‬וגם למקום החשוב‬
‫ביותר לעם היהודי – הכותל המערבי‪ .‬‬
‫לטענתנו‪ ,‬חשוב שמרכז דוידסון‪ ,‬כמו כל יתר האתרים הארכיאולוגיים בירושלים‪ ,‬יציגו את השרידים‬
‫היפים שהתגלו בעיר הזאת‪ ,‬מכל התקופות ומכל התרבויות‪ .‬‬
‫‪19‬‬
‫קשת רובינסון‬
‫‪20‬‬
‫פתקים בדוידסון‬
‫‪21‬‬
22
‫נספחים (ההדגשות הן של עמק שווה)‬
‫‪23‬‬
24
25
26
27
28
29
30
‫מידע נוסף ניתן להשיג באתר האינטרנט של הארגון‪www.alt-arch.org :‬‬
‫להזמנת סיורים ארכיאולוגיים אלטרנטיביים‪ ,‬סדנאות‪,‬‬
‫הרצאות וקבלת חומר הסברה ניתן ליצור קשר בדוא”ל ‪[email protected]‬‬
‫או בטלפון ‪054-5667299‬‬
‫‪www.alt-arch.org‬‬