איכות מימי החופין של ישראל 2012
התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי ISRAE L מר ISRAMAR כז ה מ י דע ה ימי הל א דוח חיא"ל H62/2013 INE DATA AR M ומי חקר ימים ואגמים לישראל ER NT CE דו”ח מדעי לשנת 2012 חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ Israel Oceanographic & Limnological Research Ltd. תל-שקמונה ,ת"ד ,8030חיפה Tel-Shikmona, P.O.B. 8030, Haifa 31080 פקס Fax: 972-4-8511911 :טלפון Tel: 972-4-8565200 : http://www.ocean.org.il התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון: (1ניטור איכות מימי חופין (2ניטור מגוון ביולוגי דו"ח מדעי לשנת 2012 דו"ח חיא"ל H62/2013 עורך הדו"ח ומנהל מדעי של תכנית הניטור – פרופ' ברק חרות חוקרים שותפים: ד"ר עדנה שפר ,נורית גורדון ,ד"ר בלה גליל ,ד"ר הדס לובינבסקי ,ד"ר גדעון טיבור ,ד"ר משה תום ,ד"ר גיל רילוב ,ד"ר אלוארו ישראל ,ד"ר ג'ק סילברמן ,פרופ' בוקי רינקביץ צוות הניטור: דיגום ,בדיקות ועיבוד נתונים :ירון גרטנר כימיה :אביב שכנאי ,ד"ר יעל סגל ,רחלי גל ,מאיה מרמורי ,רון פאר ,ד"ר אפרת שהם-פרידר חי הקרקעית :אוה מזרחי ,מרואה בולוס חישה מרחוק :ד"ר גדעון טיבור ,לנא אשקר ,יבגניה קריבנקו השפעות ביולוגיות :ד"ר יאנה יודקובסקי אקולוגיה של החוף הרדוד )אופציונאלי( :ד"ר גיל רילוב ,אוהד פלג ,אדם קונסטנטינובסקי, אודי ארקין ,אני ויצ'יק ,יריב מילר בסיסי נתונים :ד"ר איסק גרטמן ,יבגניה קריבנקו צוות ים :גדעון עמית ,אייל חנני ,ארז חגי עזרה בדיגום משקעים אטמוספיריים :איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל. תכנית הניטור של מימי החופין ממומנת ע"י המשרד להגנת הסביבה ובמימון חלקי ע"י משרד האנרגיה והמים ניטור הנמלים והמעגנות מומן ע"י חיל הים/משרד הביטחון מרץ 2014 © כל הזכויות שמורות .אין לעשות שימוש בנתונים לצורך פרסום מדעי ללא אישור בכתב מחיא"ל. שם הדו"ח לצורך ציטוט בעברית/אנגלית : חרות ב' ,שפר ע' ,גורדון נ' ,גליל ב' ,לובינבסקי ה' ,טיבור ג' ,תום מ' ,רילוב ג' ,סילברמן ג' ורינקביץ ב' ) .(2014התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון – דו"ח מדעי לשנת ,2012 דו"ח חיא"ל .H62/2013 Herut B., Shefer E., Gordon N., Galil B., Lubinevsky H., Tibor G., Tom M., Rilov G., Silverman J. and Rinkevich B. (2014). The National Monitoring Program of Israel's Mediterranean coastal waters – Scientific Report for 2012, IOLR Report H62/2013. תוכן עמוד חלק א -מבוא ,סיכום הממצאים והמלצות מבוא ומטרות סיכום הממצאים העיקריים מיפוי המצב הסביבתי היחסי לאורך החוף המלצות א1- א4- א18- א22- חלק ב -פירוט פעולות הניטור והממצאים ב – 1ניטור איכות מימי חופין מתכות בסדימנטים מתכות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות מתכות במים מתכות בבעלי חיים שוכני קרקעית מתכות בדגים סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )(Biomarkers מתכות במשקעים אטמוספיריים נוטריאנטים במשקעים אטמוספיריים נוטריאנטים בנחלי החוף הערכת עומס הנוטריאנטים באזור מימי החופין נוטריאנטים ,כלורופיל ומיקרואצות במימי החופין רשימת ספרות ב1- ב5- ב11- ב12- ב17- ב21- ב25- ב26- ב26- ב30- ב34- ב38- ב – 2ניטור המגוון הביולוגי הקדמה מיקרואצות במימי החופין אוכלוסיות חי הקרקעית ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי סיכום סקרי דגים -חקר ימים ואגמים בשת"פ המעבדה האיכיטולוגית באוניברסיטת תל אביב 2012/13 טקסונומיה מולקולרית ) (barcodingשל המגוון הימי בישראל מאגר מידע ביו-גיאוגרפי ב40- ב41- ב47- ב50- ב58- ב62- ב69- חלק ג -איורים וטבלאות נספח 1 נספח 2 נספח 3 נספח 4 נספח 5 - נספח - 6 נספח - 7 טבלת אפיון תחנות הדיגום בשנת 2012 המספר הכולל של בדיקות מתכות כבדות במסגרת תכנית הניטור שיטות הדיגום והבדיקה ובקרת איכות התוצאות מערכת SISCALלמיפוי סביבתי מנתוני לוויינים מיני המיקרופלנקטון וריכוזם במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף, אוגוסט 2012 הרכב ומספר הפרטים של חי תוך המצע ) (in faunaשנאספו בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט 2012 מילון מונחים מקצועיים חלק א -מבוא ,סיכום הממצאים והמלצות מבוא ומטרות דו"ח זה מציג מידע על איכות מימי החופין והמגוון הביולוגי בים התיכון של ישראל בשנת ,2012על סמך התוצאות של ניטור זיהום הים ומקורותיו ,ניטור המגוון הביולוגי ומחקרים נלווים ,שהתבצעו ע"י המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל" ושותפים נוספים .הדו"ח מציג גם מגמות של שינויים בזמן ובמרחב במצב מימי החופין והמגוון הביולוגי על סמך נתונים רב- שנתיים. היעד הכוללני של הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית ,ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית בעניין מניעת זיהום הים ,שמירה על המערכת האקולוגית ,יישום האמנות הבינלאומיות הרלוונטיות ,ותמיכה בקבלת החלטות על שימור ,ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של ישראל ומשאביה. המטרות הספציפיות של הניטור אשר נגזרות מהיעד לעיל הן: איתור מקורות הזיהום של מימי החופין ,הערכת תחומי השפעתם וחשיבותם היחסית; קביעת התפוצה של חומרים מזהמים במרחב מימי החופין ,זיהוי מגמות של שינויים לאורך זמן רב והתרעה על תופעות חריגות; יצירת בסיס להערכת פוטנציאל הסיכון לבריאות הציבור והנזקים האקולוגיים הצפויים כתוצאה מזיהום מימי החופין; יצירת בסיס להערכת הממצאים של תכניות ניטור מקומיות באתרים לסילוק שפכים בים. מעקב אחר שינויים במגוון המינים ומצב בתי הגידול הערכת מצב הבריאות של המערכת האקולוגית תכנית הניטור מושתתת על עקרונות הביצוע הבאים: משימה שלטונית – מחויבות של המדינה ניטור רב-שנתי; בדיקות חוזרות באותם אתרים שיטות בדיקה אחידות /ברות השוואה התאמה למחויבויות באמנות בינלאומיות שמירת הנתונים ב"מרכז המידע הימי הלאומי" שקיפות ,פתיחות ודיווח לציבור תכנית הניטור כוללת תשעה מרכיבים: ניטור זיהום מימי החופין במתכות כבדות )מתבצע מאז ;(1978 ניטור ההזרמות של נוטריאנטים )חומרי דשן( וחלקיקים למימי החופין דרך נחלי החוף )החל מ;(1990- ניטור השטפים האטמוספיריים של נוטריאנטים ומתכות כבדות למימי החופין )החל מ;(1996- ניטור ריכוזי הנוטריאנטים באזור הרדוד )עד עומק 30מטר( של מימי החופין )החל מ;(2000- א1- מיפוי סביבתי של מימי החופין מנתוני לוויינים )החל מ;(2005- ניטור סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )החל מ ,2005-לא בוצע ב 2006-כתוצאה מחוסר מימון(; ניטור אוכלוסיית המיקרואצות באזור הרדוד )עד עומק 30מטר( של מימי החופין )החל מ- ;(2000 ניטור אוכלוסיות חי הקרקעית לאורך החוף )החל מ;(2005- ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי )החל מסוף ;(2009 תכנית הניטור עודכנה במהלך השנים בהתאם למידע על מקורות הזיהום של מימי החופין .מקורות הזיהום העיקריים לאורך החוף מוצגים באיור .1תחנות הדיגום של תכנית הניטור מוצגות באיור .2 מיקום תחנות הדיגום והפרמטרים הנבדקים בכל תחנה מפורטים בנספח .1 בנוסף לתכנית הלאומית לניטור מימי החופין ,המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מבצע בדיקות תקופתיות של זיהום הים גם במסגרת תכניות ניטור מקומיות באתרים בהם מסולקים לים שפכים ופסולת )המתכונת של תכניות ניטור אלה נקבעת בהיתרי ההזרמה/סילוק הפסולת( .כמו כן מתבצעים במכון מחקרים שונים ,שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של מתכונת הניטור .הממצאים הרלוונטיים של תכניות הניטור המקומיות והמחקרים הנלווים לניטור משולבים בדו"ח זה. החל משנת 2000המכון מבצע עבור חיל הים ניטור שנתי של רמות הזיהום בנמלים ובמעגנות לאורך חוף הים התיכון ,במסגרת היישום של המלצות ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל באזור נחל הקישון )"ועדת שמגר"( .חלק מהבדיקות של תכנית ניטור זו מתבצע ע"י מעבדות של המכון הגיאולוגי ובמעבדה בארה"ב .הממצאים העיקריים של הניטור משולבים בדו"ח זה )באדיבות חיל הים/משרד הביטחון(. הדו"ח כולל שלושה חלקים ושבעה נספחים .בחלק א מוצגים עיקרי הממצאים על איכות מימי החופין והמלצות הנובעות מהם .פעולות הניטור וממצאי הניטור מפורטים בחלק ב ומוצגים באיורים ובטבלאות בחלק ג .ניתוח המגמות של שינויים בזמן ובמרחב באיכות מימי החופין מתבסס על כלל הנתונים הרב-שנתיים שנאספו במסגרת תכנית הניטור .נתונים אלה כוללים אלפי בדיקות כמפורט בנספח .2 שיטות הדיגום ,הבדיקה ובקרת איכות התוצאות במסגרת הניטור מפורטות בנספח .3המערכת למיפוי סביבתי מנתוני לוויינים מוצגת בנספח .4נספחים 5ו 6-מציגים את הרכב מיני המיקרופלנקטון וחי תוך המצע בשנת .2011נספח 7מבהיר מונחים מקצועיים שנעשה בהם שימוש בגוף הדו"ח. הנתונים הגולמיים של הניטור נשמרים ב"מרכז המידע הימי הלאומי" ,אשר מרכז ,מתעד ומפיץ נתונים ומידע על הסביבה הימית של ישראל .במרכז המידע פותחו מערכות לטיפול בנתוני הניטור, המאפשרות גישה קלה לנתונים ועיבודם למידע שימושי לצרכי ניהול סביבתי ).(www.ocean.org.il א2- כמו כן ,הוקם מרכז מידע ביו-גיאוגרפי והמרכז התשתיתי המדעי לקוד-הקווים של DNA ) (barcoding molecularשל המגוון הימי בישראל ,כחלק מפרויקט הברקודינג העולמי .מחקר זה נעשה על-ידי חקר ימים ואגמים לישראל ונעזר בטקסונומים מובילים בתחומם .הקמת המרכז התשתיתי נעזרת בשני האוספים הלאומיים הביולוגיים המצויים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית )בהם יאוכסנו כל היצורים עליהן נעשה המחקר( ובתשתית ISRAMAR )מרכז המידע הימי הלאומי בחיא"ל( ,שבו יאוכסנו ,יוצגו ויופצו התוצאות. התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון מרוכזת ע"י אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה ומהווה מרכיב של מערכת המינהל הסביבתי המופעלת ע"י הממשלה .חלק מנתוני הניטור מועבר ,באמצעות המשרד להגנת הסביבה ,למרכז של "תכנית הפעולה לים התיכון" באתונה ,אשר מנהל את הפעילות הבינלאומית לשמירת איכות הסביבה בים התיכון במסגרת "אמנת ברצלונה". בשנת 2014תכנית הניטור הלאומית הורחבה בהיבטים ביולוגיים והקשורים לשינויי אקלים, ותאפשר מענה רחב יותר ,אם כי עדיין לא מלא ,לגישת המערכת האקולוגית ) Ecosystem .(Approachגישה זו תאפשר להעריך את מצב הסביבה הימית ולשפר את התמיכה המדעית לשימור ,לניצול ולניהול מושכל של הסביבה הימית של ישראל ומשאביה .הרחבת הניטור ב2014 - תכלול את הפעולות הבאות: .1ניטור המגוון הביולוגי של מאקרו-פאונה )דגים וחסרי חוליות( על קרקע רכה. .2ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי החופין. .3ניטור המערכת ההידרוגרפית להשפעות של שינויים גלובליים ואנטרופוגניים )טמפרטורה, מליחות ,חומציות ,נוטריאנטים ,יצרנות ראשונית וחיידקית(. תכנית ניטור לאומית במתכונת מלאה ,מומלץ שתכלול את כל המרכיבים הבאים כמקשה אחת: ניטור זיהום הים והחופים )משתנים כימיים ,סמנים ביולוגיים ,היבטים רלוונטיים לבריאות הציבור(; ניטור אקולוגי ימי )הרס בתי גידול ,מגוון מינים ,פלישת מינים(; ניטור תהליכים חופיים )הרס חופים ,בליית מצוק(; ניטור השלכות של שינוי האקלים )מפלס ים ,עלייה בחומציות/טמפרטורה/מליחות ,הידרוגרפיה ,מינים פולשים( .הרחבה מלאה תאפשר גם להיערך להתאמה של ישראל למדדים הסביבתיים שאימצו מוסדות אמנת ברצלונה )שמיושמת על-ידי תכנית הפעולה לים התיכון ] [MAPבאמצעות ארגון (MEDPOLוהקהילה האירופית ) Water .(Framework Directive; Marine Strategy Framework Directive א3- סיכום הממצאים העיקריים בדו"ח מוצגת תמונת מצב ) (2012ומגמות עיקריות של השינויים בזמן ,המתייחסות לרמת הזיהום במימי החופין ,בשפכי נחלים ,בנמלים ובמעגנות ולמגוון המינים של מיקרואצות ,חי תוך הקרקעית, חברות החי בחוף הסלעי ולמינים פולשים. מגמת הירידה ברמות הזיהום שנצפו עד למחצית העשור האחרון נעצרה בחלק מן המזהמים .ערכי הזיהום של המזהמים השונים ובהם :מתכות כבדות ,חומרי דשן ומזהמים אורגניים ,התייצבו )דבר שלא בהכרח מעיד על מצב טוב( ,או שאף חלה עלייה מסוימת ברמתם .גם ניטור מגוון מיני המיקרואצות ,חי הקרקעית וחי החוף הסלעי מראה שינויים ומגמות בזמן .להלן סיכום המגמות בזמן של מספר מרכיבים. מגמות בזמן – איכות מימי החופין כספית בדגים -מאז סוף שנות ה 80-חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה .עם זאת ,במהלך העשור האחרון )החל בשנת (2004נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה .הגורם לכך עדיין לא התברר. מתכות כבדות בקרקעית -מאז אמצע שנות ה 80-פחתו ריכוזי הכספית במשקעים בקרקעית המפרץ, במיוחד בתחנות בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון .מגמה זו התמתנה ואולי אף נעצרה בשנים האחרונות .ההפחתה הדרסטית בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה .באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף .עם זאת ,שינויים רב-שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים ,שפך הירקון )החל בשנת (2000ושפך נחל שורק )החל בשנת (2003מראים מגמת ירידה משמעותית שקשורה ,ככל הנראה ,להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק .החל בשנת 1996קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי העופרת בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה. מתכות כבדות ,תרכובת אורגנית של בדיל (TBT) Tributyltinוביפנילים מותמרי כלור )(PCBs בנמלים ומעגנות -בנמל חיפה נמצאה רמת זיהום גבוהה של כספית ,ובינונית במתכות אחרות ,ללא מגמה ברורה בריכוזיהן ,למעט ירידה בריכוזי הקדמיום .בנמל אשדוד נמצאו רמות זיהום בינוניות ונצפית הפחתה ברמת הזיהום של כרום ,נחושת ,ניקל ,כספית וקדמיום במהלך השנים האחרונות. במעגנות לאורך חוף הים התיכון נמצא זיהום בינוני ללא מגמה ברורה ,למעט העשרה של כרום, נחושת וניקל במעגן חדרה ובמעגנה בתל-אביב )כולל כספית מאז .(2001 ריכוזי התרכובת האורגנית של בדיל (TBT) Tributyltinאו תוצרי הפירוק שלה (DBT) Dibutyltin ו (MBT) Monobutyltin-במעגנות ובנמלים מראים מגמת ירידה במים כביטוי לפעולות שנקטו הרשויות בשנים האחרונות להפסקת השימוש בישראל בצבעים לכלי שיט המכילים .TBTעם זאת, בקרקעית עדיין לא נצפית מגמה ברורה ,והמשקעים בנמלים עדיין מכילים ריכוזים גדולים יחסית של .TBT ריכוזי הביפנילים מותמרי כלור ) – (PCBsבקרקעית נמל חיפה ונמל אשדוד נמדדו בשנים האחרונות רמות זיהום קטנות בהרבה מסקרים קודמים ,בשנים ,2004–2001אך ללא מגמה ברורה בהמשך. א4- במעגנות לאורך חוף הים התיכון אין מגמה ברורה ,למעט עלייה במעגנת תל-אביב שרמת הזיהום בה גבוהה. ריכוזי נוטריינטים -מאז המדידות ב 2001/2002-לא נמצאה ברוב הנחלים מגמה של הקטנת ריכוזי הנוטריינטים )למעט חנקה בנחל דליה( ,ובנחלים מסוימים אף קיימת עלייה בריכוזים .ההפחתה בעומס הנוטריינטים שהוזרמו לנחל הקישון ,במיוחד בעשור הקודם ,התבטאה בירידה של ריכוזי הזרחה במי הים בכניסה לנמל חיפה .ריכוזי הנוטריינטים במי השטח בנחל ובנמל הקישון מראים יחסי חנקן/זרחן )אי-אורגניים( גבוהים יחסית להרכב ההזרמות בשנות ה) 90-יחס של כ60- באוקטובר ,2008לעומת יחס קטן מ 10-בשנות ה.(90- מגמות בזמן – מגוון ביולוגי טקסונומיה מולקולרית ) (barcodingשל המגוון הימי בישראל -עד כה נאספו למעלה מ 570-פרטים מקבוצות שונות של דגים ,חסרי חוליות ואצות .נבנה לכל דגימה דף ובו פירוט מיקום גיאוגרפי, מיספור וקיטלוג ,קידוד רצף ה-דנ"א ושאר הפרטים הדרושים על פי ה BOLD-העולמי .מאגר המידע הביו-גאוגרפי שנמצא בתהליך הקמה כולל עד כה 643 :ציטוטים )מאמרים/עבודות( מאז ,1829 מתוכם מ 115 -מוצה מידע רלבנטי ,הוזנו כ 6600 -רקורדס ,והוכנסו נתונים כמותיים של חי תוך המצע מתכנית הניטור הלאומית ותכנית ניטור ייעודית. מגוון מיני מיקרואצות )הרכב הפיטופלנקטון( – השינויים במאסף המיקרואצות לאורך החוף הוערכו באמצעות מספר המינים ו"אינדקס השונות" .נמצאה מגמת עלייה במספר המינים בתחנה הסמוכה לפתח הקישון ,בתחנות במפרץ חיפה ובמספר תחנות לאורך החוף )למעט מול חוף דדו(, במיוחד בחמש השנים האחרונות .ביומסת הדינופלגלטים עלתה בדיגום 2012ונמצאה גבוהה יחסית לשנים קודמות ,במקביל מגוון המינים של קבוצה זו עלה במיוחד במי עומק מפרץ חיפה ובתחנות הצפוניות לאורך החוף .גם הביומסה וגם מגוון מיני האצות הצורניות עלו בשנתיים האחרונות. להלן טבלה המסכמת את הופעתם של מינים רעילים בתחנות לאורך החוף בשנים .2002-2012 א5- Max Cells/L Year 958 1600 1000 4720 120 190 6920 1.6E+04 112 1.1E+04 2.8E+04 1.3E+04 2.8E+04 6.5E+04 1.1E+04 2002 2005 2009 2011 2005 2008 2009 2009 2011 2002 2003 2004 2006 2008 2009 Station offshore Yarqon Ashqelon Qishon Qishon Qishon HB5 Qishon Qishon Taninnim Alexander Ashqelon Yarqon Deep Soreq Deep Ashqelon Soreq 3.1E+06 3.1E+06 7.2E+05 2.7E+05 5.4E+05 2005 2005 2006 2007 2010 Ashqelon Shallow Ashqelon Dado HB4 Ashqelon 7.0E+06 7.0E+05 2.7E+05 2002 2007 2009 Qishon Qishon Qishon Species Dinoflagellates Akashiwo sanguinea Dinophysis caudata Dinophysis rotundata Gymnodinium cf. catenatum Karenia brevis Ostreopsis sp. Prorocentrum minimum Diatoms Pseudonitzschia spp. Raphidophyceae Hetrosigma cf. akashiwo הרכב חבורת חי הקרקעית ) – (infaunaכללית לא ניתן להצביע על מגמה ברורה במספר הפרטים ומספר המינים בתחנות לאורך החוף .יחד עם זאת מסתמנת מגמת ירידה במספר הטכסה בתחנות מול אשקלון ואשדוד .בתחנות מול נחלי פולג ותנינים ,שם היתה עליה מתמדת במספר הפרטים החל משנת ,2008נראתה בשנת 2012ירידה משמעותית במספר הפרטים .בצפון מפרץ חיפה ,תחנת פרוטרום הראתה ירידה הדרגתית במספר הפרטים החל משנת ,2007אולם בשנת 2012נמצאה עליה חדה .מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות 2010היה ,14בשנת 2011זוהו 20מינים מהגרים ובשנת 2012זוהו 27מינים מהגרים כאשר תשעה מינים הם חדשים ולא נאספו בשנים קודמות של הסקר .נראה כי אזור מפרץ חיפה עשיר במינים מהגרים ,אך גם לאורך כל רצועת החוף מאזור אלכסנדר ודרומה קיים עושר במינים מהגרים. החי בחוף הסלעי -בשנים (1 :2009-2012נמצאה שונות רבה במבנה החברה בין 11אתרים לאורך החוף .ישנם אתרים המראים שונות גדולה יותר בין השנים לעומת אתרים אחרים; (2חילזון בונה השונית ,הצינורן הבונה ,הינו עדיין נדיר ביותר וכמעט ולא נמצאו פרטים חיים לכל אורך החוף. בקיץ וסתיו 2013נמצאו מספר צברים קטנים באתרים אכזיב והבונים ,אך מוקדם ליחס בשלב זה ממצאים אלה להתאוששות של האוכלוסייה; (3החילזון הטורף הגדול ,ארגמנית אדומת-פה ,שהיה א6- נפוץ בעבר ,נכחד אקולוגית בחוף .אף פרט שלו לא נמצא בסקרי הניטור של השנתיים האחרונות. קיפודי ים היו בעבר נפוצים מאוד והיום נצפים לאורך החוף פרטים בודדים בלבד. דגים – )מנחם גורן בשת"פ עם חיא"ל( בשנים 2012ו 2013 -נערכו מספר סקרים של ביוטה באזורים שונים של הים התיכון ,במים הטריטוריאלים ובמים הכלכליים של ישראל )עומקי מים בין 10ל- 1600מטר( .בסך הכל נאספו 102מיני דגים )דגי גרם ודגי סחוס( בהם שלושה מינים שהם חדשים לים הישראלי .סרטנון מרטנס ) (Vanderhorstia mertensiונונית מנוצה )(Coryogalops ocheticus מינים ממוצא ים סופי שהיו ידועים בים התיכון אך עד כה לא דווחו מחופי ישראל .מין נוסף ,שעדיין לא ניתן לו שם עברי ,מוכר מהמים העמוקים של איזורים אחרים בים התיכון אך עד כה לא נמצא בישראל .למרות שמבחינת מספר מינים יש רוב למינים ממוצא ים תיכוני ,מבחינת הביומסה ברוב הדגימות שנעשו במים רדודים )עד 60מ'( היה רוב למינים הזרים ומתחת לעומק זה חלקם בביומסה יורד בהדרגה .בים העמוק לא היו מינים זרים כלל. מגמות בזמן -מפלס ים ,טמפרטורה ,מליחות וחומציות מפלס ים -נמדדה עליה של 12ס"מ במפלס הים מאז 1992בקצב ממוצע של כ 6 -מ"מ בשנה )נתוני תחנת חדרה .(Gloss #80 טמפרטורה ומליחות -נתונים רב-שנתיים ) 33שנים אחרונות( של מדידות CTDבמי שטח באגן הלבנט מראים עליה ממוצעת של 0.1מעלות צלזיוס בשנה בטמפרטורה ועליה של 0.01יחידות מליחות בשנה )גרטמן וחובריו .(2013ניטור הטמפרטורה בחוף הסלעי הראה ערכים גבוהים במיוחד בקיץ 2010ו .2012-גם המדידות שנעשו באמצעות חישה מרחוק ) (SISCALהראו ערכים חריגים וגבוהים במהלך .2012 חומציות -ערכי החומציות והאלקליניות באזור החוף הסלעי מראים תנודות ,אך לא ניתן לאפיין מגמה ברורה במשך 4השנים האחרונות. להלן סדרת איורים מייצגים המראים מגמות בזמן באיכות מימי החופין ומגוון המינים. א7- Contaminants in water, sediments and biota 8-א א9- Long-term trends in biodiversity aaaaaaaaaaaaaaaaaaaa 10-א Long-term changes in sea level, temperature, salinity and pH Gertman et al., 2013 11-א סיכום מצב איכות מימי החופין ב2012 - הרמה הנוכחית של חומרי דשן ,מתכות כבדות וחומרים אורגניים בחלק משפכי הנחלים ,הנמלים והמעגנות לא משביעה רצון ,מאחר שעומדת על רמת זיהום אקולוגי בינונית עד חמורה .מסיכום הממצאים ראוי לציין שאמנם רמת הזיהום ב TBT-במי נמלים ככל הנראה קטנה ,אך לא בקרקעית כמו כן נמצאה מגמת עלייה של ריכוזי הכספית בדגי מאכל מצפון מפרץ חיפה. ב 2012-נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי )או מתקנים מקובלים במדינות אחרות( לריכוז כספית ,בכ 19%-מהדגים החופיים במפרץ חיפה .בבחינת המדדים המעידים על המצב הסביבתי המושפע מהעשרה בנוטריינטים והגברת היצרנות הראשונית ומהעשרה בחומר אורגני בקרקעית נמצא ,כי מספר שפכי נחלים ומפרץ חיפה מראים את ההעשרה הגבוהה ביותר. באופן אבסולוטי ,המצב במפרץ חיפה ולאורך החוף הישראלי טוב יותר מאשר באזורים אחרים בים התיכון בהם קיימת בעיית אאוטרופיקציה .לעומת זאת ,בחלק משפכי הנחלים המצב עדיין רחוק מהסביר. סיכום ממצאי הדו"ח מוצג להלן בשני אופנים :האחד -טבלת איכות מימי החופין בשנת 2012 ומגמות בעשור האחרון עפ"י סמנים סביבתיים; השני -מפות של המצב הסביבתי היחסי של אזורים שונים לאורך החוף עפ"י מדדים סביבתיים .מפות ראשוניות אלה מבוססות על חמישה מדדים סביבתיים (1) :מצב אזור המים הרדודים עפ"י "אינדקס השונות" של אוכלוסיות המיקרואצות במים )ראה הסבר בפרק ב( -חלוקה לארבע רמות; ) (2מצב אזור המים הרדודים עפ"י הרכב אוכלוסיות חי הקרקעית המהווה מדד להעשרה בחומר אורגני; ) (3מצב שפכי )מורד( נחלי החוף עפ"י ריכוזי הכלורופיל במים -חלוקה לשלוש רמות ,לפי הקריטריונים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב ) (NOAAלאיכות מי נחלים )נספח (4) ;(7מצב הסדימנטים מבחינת זיהום במתכות כבדות DDT ,ו PCB's-ביחס לקריטריון של NOAAלסבירות גבוהה להשפעות ביולוגיות מזיקות )נספח (5) ;(7מצב הסדימנטים מבחינת הזיהום ב) TBT-ראה הסבר על החומר בנספח – (7חלוקה לשתי רמות ,מעל ומתחת ריכוז של 100מיקרוגרם/ק"ג סדימנט. א12- מצב מימי החופין בשנת 2012ומגמות בעשור האחרון סמן סביבתי מתכות כבדות בקרקעית )כספית ,קדמיום, נחושת ,אבץ ,עופרת, ניקל ,כרום( מצב בשנת 2012 מגמות בעשור אחרון פחת הזיהום בכספית עד מפרץ חיפה :רמת זיהום העשור הקודם .בעשור בינונית של כספית בצפון המפרץ האחרון מסתמנת התייצבות ובינונית-קטנה בשפך הקישון. או ירידה כתוצאה מפעילות אין שינוי משמעותי ברמות הכספית חפירה. בשפך נחל הקישון לעומת 2010 פחתו ריכוזי העופרת. נעשתה חפירת העמקה באזור. בשנים האחרונות )מאז (2004מסתמנת עלייה מסוימת שנראה שנעצרה. ריכוזים קטנים יחסית של ירידה בריכוזי הקדמיום מתכות כבדות אחרות. בדרום המפרץ. נחלים: בחלקו המלוח של נחל הקישון )גשר יוליוס-כרמלית( ובנחלים נעמן ,חדרה ,לכיש ושורק נמצאו בד"כ הריכוזים הגבוהים ביותר, וריכוזי מרבית המתכות בסדימנטים מייצגים דרגת זיהום בינונית לפי הקריטריונים של .NOAA באזור מוצא צינור אג"ן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד העשרה בכרום הן ממקור טבעי והן ממקור נוסף לא ברור. אין מגמה ברורה של שינוי בשפכי שאר הנחלים. אין מגמה ברורה במוצא שפד"ן )אולי ירידה בקדמיום(; קיימות תנודות עונתיות ברמת הזיהום כתוצאה מפיזור הבוצה בד"כ בעונת החורף במרחב משתנה. נמל חיפה :שינויים בריכוזי המתכות ללא נמלים ומעגנות :רמת זיהום גבוהה בכספית בנמל חיפה ובינונית מגמה ברורה למעט ירידה בריכוזי במעגן עכו ונמל אשדוד; רמת זיהום מסוימת הקדמיום. בינונית בכרום ואבץ בנמל חיפה חיפה ומעגן עכו; בנחושת בנמלים נמל אשדוד :הפחתה ברמת הרצליה ואשדוד ובמעגנות ת"א, הזיהום של כרום ,נחושת, בניקל עכו; ואשקלון; בעופרת מעגן ניקל ,כספית )למעט (2012 . ואשקלון עכו בנמלים חיפה ,מעגנות וקדמיום. מעגנות :אין מגמה ברורה א13- פחת הזיהום בשפך הקישון. בשנתייםן האחרונות נראית התיצבות. לאורך החוף :כללית ,במים הרדודים כל המתכות בריכוזים קטנים מהשפעות מזיקות. כמה בעיות זיהום מקומיות: באזור המוצא של שפד"ן רמת זיהום גבוהה בכספית; רמת זיהום בינונית בנחושת ואבץ. סמן סביבתי מצב בשנת 2012 מגמות בעשור אחרון למעט העשרה של כרום, נחושת ,וניקל במעגן חדרה ומרינה ת"א )כולל כספית מאז .(2001ב 2012-ירידה מסוימת. מתכות כבדות בחומר מרחף במים מפרץ חיפה ,שפכי נחלים ,לאורך החוף: אין מגמה מובהקת בחלק מהנחלים והתחנות לאורך החוף נמדדו ריכוזים גדולים יחסית של כספית ,קדמיום ,נחושת ,ריכוזי הקדמיום בדרום עופרת ,אבץ וכרום המצביעים על המפרץ פחתו החל מיולי זיהום .יחד עם זאת ,השגיאה .2000 בשיטת הקביעה גדולה. מתכות כבדות בדגים בדגים חופיים ממינים מסוימים ממפרץ חיפה העשרה בכספית יחסית לדגים מאזורים אחרים. בכ 19%-מהדגים החופיים שנבדקו במפרץ חיפה נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל. בדגים חופיים ממפרץ חיפה ריכוזי הכספית התייצבו ברמה פחותה מאשר בעשור הקודם ,אולם מראים מגמת עלייה בשנים האחרונות )החל מ.(2006 - ריכוזי קדמיום ועופרת קטנים מהקו המנחה של רשות המזון. נמצאו הבדלים בחלק מהמתכות בדגי המכמורת מאזורים שונים לאורך החוף. מתכות כבדות בבעלי חיים שוכני קרקעית מפרץ חיפה ועכו :העשרה בכספית בצדפות ובחלזונות יחסית לאזורים אחרים. ריכוזי הכספית בצדפות פחתו בשנים .1992 - 1980 העשרה מסוימת של כספית בצדפות מאז 2002החלה מגמת עלייה מתונה בריכוז מצפון המפרץ לעומת חלקו הכספית בצדפות מאזור הדרומי. עכו. ריכוזי נחושת ואבץ גדולים יותר בחלק הדרומי של המפרץ. ריכוזי ארסן בצדפות דומים בכל חלקי המפרץ. העשרה של כספית בחלזונות ממפרץ חיפה ביחס לאזורים מדרום למפרץ. העשרה מסוימת בקדמיום בחלזונות ממפרץ חיפה )למעט קריית ים( יחסית לאזורים אחרים לאורך החוף. ריכוזי הקדמיום והאבץ בחלזונות פחתו בשפך הקישון החל משנת .2000 לאורך החוף )אתרים נבחרים(: העשרה של כספית באזור פלמחים ונחושת באזור אשקלון. מתכות כבדות באבק ריכוזים דומים לאירופה וגדולים א14- ירידה בשטף האטמוספירי סמן סביבתי מצב בשנת 2012 מאשר באזורים לא מתועשים. מגמות בעשור אחרון של עופרת ,וב 6-שנים האחרונות גם של קדמיום. אין מגמה מובהקת של ריכוזי הנחושת והאבץ. מזהמים אורגניים בקרקעית נמלים ומעגנות: זיהום משמעותי של ביפנילים מותמרי כלור )(ERL<) (PCBs נמצא בסדימנטים במעגן עכו וזיהום בינוני בנמל חיפה ,נמל אשדוד וקצא"א .ריכוזי PCBsמעל סף הגילוי נמצאו גם במעגנות אחרות ,אולם הריכוזים היו קטנים מהקריטריון האקולוגי להשפעות מזיקות שצפויות רק לעיתים נדירות ).(ERL ? קטנות PCB רמות מסקרים קודמים בשנים 2004-2001ודומות לשנים .2012-2006 לא נמצאו דיאוקסינים בריכוזים גדולים מסף הגילוי הכמותי של הבדיקות. ריכוזי חומרים פוליציקלים ארומטיים ) (PAHsהיו קטנים מהקריטריון האקולוגי להשפעות מזיקות שצפויות רק לעיתים נדירות ) (ERLובד"כ קטנים מגבול הגילוי האנליטי .למעט החומר Bis (2-ethylhexyl) phthalateשנמצא במספר תחנות ובמיוחד בנמל חיפה וחומרים נוספים שנמצאו בעיקר במעגן חדרה ונמל חיפה ,Pyrene .Phenanthrene מזהמים אורגניים במים זיהום גבוה ב TBT-ונגזרותיו ) (>100 ng/gנמצא בתחנות בנמלים חיפה ,אשדוד ,מעגן עכו ומרינה ת"א. נמלים ומעגנות: ברב האתרים שנבדקו ריכוזי לא חל שינוי משמעותי המיקרומזהמים האורגניים הנדיפים והנדיפים-למחצה ) (PAHsבשנים .2011 - 2002 היו מתחת לסף הגילוי של הבדיקות או קטנים בסדר גודל ויותר מהריכוזים בהם צפויה פגיעה באוכלוסיות החי הימי .יחד עם זאת ,בנמלי חיפה ואשדוד נמצאו ריכוזים ברורים של מזהמים שונים שככל הנראה קשורים לזיהומי דלק. ריכוזי חומרים מקבוצת הPCB’s- ההדברה חומרי ורוב א15- סמן סביבתי מצב בשנת 2012 מגמות בעשור אחרון האורגנוכלוריים במים היו מתחת לסף הגילוי של הבדיקות )20 .(ng/L בנמל אשדוד ,מעגן אשכול ומרינה אשדוד נמצא חומר ההדברה .Atrazinבעתלית ובמעגן אין מגמת ברורה בנמלים , חדרה נמצא החומר Simazinבשנים .2011 - 2002 החומר נמצא עכו ובמעגן ,Terbutryneכולם בריכוזים קטנים יחסית. ב 2011-גבול הגילוי האנליטי של TBTהיה גדול מהתקן לאיכות מי- ים שנקבע ע"י המשרד להגנת הסביבה .בכל התחנות הריכוזים היו מתחת לסף הגילוי הגבוה יחסית. שטפי החנקן והזרחן תלויים בכמות המשקעים השנתית. נוטריאנטים במי גשם שטפי חנקן וזרחן גדולים מבאוקיינוסים הפתוחים ,אולם קטנים מאשר באירופה. נוטריאנטים בשפכי נחלי החוף זיהום בינוני עד חמור ברוב הנחלים. עומס נוטריאנטים ממקורות נקודתיים מוצאים ימיים< שפכי נחלים, במיוחד עבור זרחן. חלה ירידה בשנים האחרונות במוצאים מסוימים. נוטריאנטים במימי החופין מפרץ חיפה :העשרה בקרבת החוף ומול שפך הקישון ועכו. מגמת ירידה בריכוזי הפוספט בפתח נמל חיפה. לאורך החוף: השנה לא נצפית העשרה של סיליקה דרומית לאשקלון .כללית, הפחתה של ריכוזי הנוטריאנטים עם ההתרחקות מהחוף. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית ביחס חנקן/זרחן בשפך נחל הקישון. לא חל שינוי משמעותי בשטף החנקן במהלך העשור האחרון. א16- בעשור האחרון הפחתה מסוימת בריכוזי הנוטריאנטים )במיוחד בנחלים שורק וקישון( .לא חל שינוי משמעותי במהלך 6 השנים האחרונות ,למעט עלייה מסוימת של פוספאט ואמוניום בשפך נחל חדרה עד ל.2010- ? סמן סביבתי נוכחות מיקרואצות מצב בשנת 2012 מפרץ חיפה: ריכוזים גדולים יחסית לשאר החוף. כמויות גדולות במיוחד בשפך נחל הקישון. נמצאו מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים. לאורך החוף: ריכוזים גדולים יחסית במים רדודים )עד 10מ'( לעומת מים עמוקים יותר ) 30מ'(. בכל האזורים נמצאו סוגי אצות הכוללים מינים העלולים ליצור פריחות רעילות. אינדקס השונות הממוצע קטן במידה מסוימת בתחנות הדרומיות, מול הירקון ,שורק ואשקלון בשנים ,2012 – 2002יחסית לתחנות הצפוניות יותר. הרכב אוכלוסיות חי הקרקעית )סמן להעשרה אורגנית אנתרופוגנית( מגמות בעשור אחרון מפרץ חיפה :סימנים להעשרה אורגנית. לאורך החוף :סימנים להעשרה אורגנית באזור המוצא של שפד"ן )בדו"ח נפרד( ואזור אשקלון ואשדוד. סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים: * מטלותיונין )מתכות כבדות( ב 2012 -נמצאו ערכים דומים ל- .2011 * ציטוכרום P4501A )חומרים אורגניים( * כוריוגנין וויטלוגנין )חומרים משבשי פעילות רבייה( לא נמצאו השפעות של חומרים משבשי רבייה בדגים הן ממפרץ חיפה והן דרומית לו. הבדיקות החלו בשנת .2000 ומראות עליה במגוון המינים במספר תחנות לאורך החופים. בעשור הקודם נמצאו במפרץ חיפה מינים רעילים. בשפך הקישון נצפו מספר אירועי פריחות. מהתפלגות ביומסה רב- שנתית )(2012-2001 ממוצעת ,נראה שהביומסה בתחנת הירקון היא הגבוהה ביותר ,ובתחנת אלכסנדר הנמוכה ביותר .במרחק מהחוף )תחנות עמוקות( נראה שהביומסה הגדולה ביותר היא באזור אשקלון. הניטור החל ב.2005- אין מגמה ברורה ,למעט בתחנות מסוימות. הניטור החל ב) 2005-לא התקיים ניטור ב.(2006- מקרא לסימונים בטבלה: - הדגשה של מצב טוב. - הדגשה של מצב גרוע. - מגמת שיפור; אין שינוי; ? אין מספיק נתונים להערכת מגמות. - מגמת החמרה. א17- ? מיפוי המצב הסביבתי היחסי לאורך החוף א (1) .מצב אזור המים הרדודים עפ"י "אינדקס השונות" של אוכלוסיות המיקרואצות במים -חלוקה לארבע רמות ) .(EU4 – EU1כללית ,ערכים עולים של האינדקס משקפים מגמה של עלייה בעומס הנוטריאנטים .עפ"י מדד זה מפרץ חיפה חשוף לעומס הגדול ביותר. ) (2מצב שפכי )מורד( נחלי החוף עפ"י ריכוזי הכלורופיל במים -חלוקה לשלוש רמות של העשרה בנוטריאנטים )גבוהה ) ,(>60ug/L ,Hבינונית ) ,(20-60ug/L ,Mנמוכה )0- ,L ,((5ug/Lלפי הקריטריונים של NOAAלאיכות מי נחלים )נספח .(7 א18- ב .מצב אזור המים הרדודים )~ 10מ' עומק מים( עפ"י הרכב ועושר אוכלוסיות חי הקרקעית המהווה מדד להעשרה בחומר אורגני .ככל שזמינות החומר האורגני בקרקעית עולה ,גדל מספרם הכולל של התולעים ממשפחות ,Capitellidae, Syllidae, Spionidae, Maldanidae שהינן משפחות עמידות יחסית לזיהום .הגודל היחסי של העיגול מציין את מספר הפרטים הכולל של התולעים ממשפחות אלה ,והחלוקה מציגה את היחס בין המשפחות השונות. שילוב זה מהווה מדד להעשרה של חומר אורגני בקרקעית .עפ"י מדד משולב זה נמצאה העשרה בכל מפרץ חיפה; ביתר התחנות לאורך החוף נמצאה העשרה אורגנית בסמוך לתחנה באשקלון אולי כתוצאה מהזרמת ביוב לאורך החוף ברצועת עזה .באיור להלן ניתן לראות את מספר הפרטים הממוצע של שלוש משפחות אלה בין השנים 2012 - 2006ואת מספר הפרטים הממוצע בשנת 2012בלבד .ניתן לראות שהמגמה של אזורים החשופים להעשרה של חומר אורגני נשמרת לאורך כל השנים שנבדקו. א19- ג. מצב הסדימנטים מבחינת זיהום במתכות כבדות DDT ,או .PCB'sמצוינים אתרים שבהם ריכוזי אחת מקבוצות מזהמים אלה חורגים מהקריטריון של NOAAלסבירות גבוהה להשפעות ביולוגיות מזיקות ) ,ERMנספח (7ומבחינת הזיהום ב) TBT-חלוקה לשתי רמות, מעל ומתחת ריכוז של 100מיקרוגרם/ק"ג(. א20- מגוון המינים לאורך החוף הישראלי של הים התיכון גורמים טבעיים ,לא כולם מזוהים ,אבל יותר מכך השפעת האדם ופעילותו במאה ושבעים השנים האחרונות גרמו לשינויים רבים ,פיזיקו-כימיים וביוטיים לאורכו של החוף הישראלי של הים התיכון .בין הגורמים האנושיים ניתן למנות את בנייתו של סכר אסואן ,פתיחתה תעלת סואץ והרחבתה ההדרגתית ,תהליך הפיתוח והעיור של שפלת החוף עם התעבורה הימית הנלווית אליו וכן התפתחות הדייג הישראלי .בהווה מצטרף לגורמים אלה גם ניצול אוצרות הטבע במרחב הימי ,מים מותפלים וגז/נפט .כל אלה תורמים לרווחת האדם אך הביאו איתם שינויים דרמטיים בהרכב ובמגוון המינים של החברות הביוטיות לאורך החוף .משנת ,2005באינטנסיביות גדלה והולכת, עוסקת חיא"ל בניטור הביוטה לאורך החוף הישראלי של הים התיכון הן במסגרת הניטור הלאומי והן במסגרות של סקרים ייעודיים הקשורים בפיתוח המים הכלכליים של ישראל .נדגמות חברות ביוטיות קרקעיות על מצע רך ועל מצע קשה וחברות פלנקטוניות .מגמות בזמן של מגוון המינים בחברות הביוטיות השונות מוצגות בחלק קודם .חלק ב של הדוח כולל פירוט הממצאים של ניטור מיקרואצות במימי החופין ,אוכלוסיות חי הקרקעית ,ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי וסיכום סקרי דגים )חקר ימים ואגמים בשת"פ המעבדה האיכיטולוגית באוניברסיטת תל אביב .(2012/13 בנוסף ,חיא"ל מפתחת שני כלים שהם מחקריים ושימושיים כאחד ומטרתם לייעל את הניטור והאנליזה שלו ,טקסונומיה מולקולרית – barcodingו -מאגר מידע ביו-גיאוגרפי. טקסונומיה מולקולרית – - barcodingמאז שנת 2011חיא"ל עוסקת בהקמה ובפיתוח של התשתית לקוד-הקווים של (barcoding molecular) DNAשל המגוון הימי בישראל כחלק מפרויקט הברקודינג העולמי .עד כה נערך המחקר על למעלה מ 570-פרטים .המטרה העיקרית של הפעילות הנוכחית היא להקים ולפתח את המרכז התשתיתי המדעי הישראלי לקוד-הקווים המולקולרי של המגוון הימי בישראל. מאגר מידע ביו-גיאוגרפי - ISRAMAR-BIO -בימים אלה מושלמת בניית מאגר מידע ביו- גאוגרפי מתעדכן .מטרתו היא למצות בפורמט אחיד ובר השוואה את כל המידע הביו-גאוגרפי שנצבר בסביבה הימית של הים התיכון של ישראל )מתוכננת הרחבת המאגר גם לים סוף( .המאגר מתעדכן גם במידע חדש ומאפשר ניתוח נתונים בחיתוכי זמן ,מקום ומינים שונים ,כמו גם זיהוי מגמות של שינוי בהרכב הביוטה בסביבה זו .יחידת המידע במאגר היא הדגימה ) ,(recordמלווה בפרטים הבאים :מידע טקסונומי בן שלוש שכבות )משפחה ,סדרה ומחלקה( ,ציטוט מקור ,מיקום גאוגרפי ,עומק המים ,סוג סביבת החיים ,המוצא הביו-גאוגרפי של המין הגובל בחוף הישראלי, מידע לזיהוי מולקולרי )ברקוד( כאשר זמין ותיאור מילולי של פרטים .במאגר יובאו נתונים של נוכחות המין ,ובחלק מן הדגימות גם מידע כמותי הכולל את מספר הפרטים של המין בתוך הדגימה. א21- המלצות ההמלצות להלן מבוססות על נתונים שנאספו בשנת 2012במסגרת דו"ח זה ועל המגמות בזמן ובמרחב שנצפו בשנים האחרונות ,ומופנות למשרדי הממשלה הרלוונטיים )במיוחד משרדי הגנת הסביבה ,החקלאות ,הבריאות ,התחבורה והביטחון( .יישום ההמלצות יביא לצמצום זיהום מימי החופין ,מניעת הסכנות הפוטנציאליות לבריאות הציבור ונזקים אקולוגיים כתוצאה מהזיהום ושמירה על המערכת האקולוגית .למרות שנצפתה מגמת שיפור וירידה ברמות הזיהום עד השנים ) 2003-2000בחלק מן המקומות( ,בשנים האחרונות בד"כ נעצרה מגמה זו ,ובמקרים מסוימים אף נצפתה עלייה ברמות הזיהום .חלק מן ההמלצות הבאות כבר צוינו בדו"חות קודמים בהתאם לממצאים דומים. .1יש לפעול ל: א .בחינת האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה ,בגלל רמות חריגות של כספית )ביחס לקו המנחה של שירות המזון הארצי במשרד הבריאות(. ב .המשך צמצום סה"כ ההזרמות של חומרי דשן/ביוב לנחלי החוף. ג .סילוק/טיפול במשקעי קרקעית מזוהמים שהצטברו בנמל חיפה ובמעגנות לפי הצורך. .2יש לפעול לאיתור/צמצום מקורות זיהום: א .של כספית בצפון מפרץ חיפה ,בגלל מגמת העלייה הרב-שנתית ברמות הכספית בבע"ח )במיוחד דגים( באזור. ב .של מתכות כבדות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות ,במיוחד כספית וביפנילים מותמרי כלור ) (PCBsבנמל חיפה. ג .של נוטריאנטים בשפכי הנחלים. .3יש להסדיר חקיקה ולפעול לאכיפה בתחומים הבאים: א .הסדרת התקינה לריכוז המירבי המותר של כספית ,מתכות אחרות ומזהמים אורגניים בדגי מאכל ובע"ח ימיים אחרים .בהקשר למתכות ,שירות המזון הארצי במשרד הבריאות פועל לפי קווים מנחים לגבי כספית ) 0.5חל"מ חומר רטוב ,כספית אורגנית( ,קדמיום ,עופרת וארסן בדגי מאכל ,על סמך המקובל בעולם .השירות הווטרינרי )פיקוח מוצרים מן החי( במשרד החקלאות פועל ע"פ תקנות )תקנות מחלות בעלי חיים )מניעת שאריות ביולוגיות(, התש"ס (2000-בדגים עד הוצאתם משערי משק הגידול בלבד .יש צורך בשימוש במושגים אחידים והגדרות משותפות .לא ברור מעמדו של התקן לריכוז המותר המירבי של כספית בדגי מאכל ,אשר נקבע לפני שנים רבות ע"י שר הבריאות ) 1חל"מ חומר רטוב(. ב .פרסום המלצות תזונתיות לכמות מקסימלית מומלצת של צריכת דגים לפי אוכלוסיות )מבוגרים ,נשים בהריון ,ילדים עפ"י גיל( ,כמקובל במדינות מפותחות ,בעיקר בהקשר לכספית. א22- ג .איסור כל פעילות דייג במקומות מזוהמים במימי החופין ובמקומות שבהם קיים חשש להצטברות חומרים מזהמים וסיכון פוטנציאלי לבריאות הציבור .כל זאת על סמך מידע על הזרמת שפכים לים. ד .הסדרת ניטור בקטריאלי שגרתי גם בחופי רחצה לא מוכרזים אך מותרים לרחצה עפ"י החוק ,ובמיוחד בסמוך לשפכי נחלי החוף .כבשנים קודמות ,גם הממצאים בדו"ח זה מעידים על הזרמת ביוב למימי החופין דרך נחלי החוף ומעלים חשש ,שעם השפכים מוחדרים לים גם חיידקים ונגיפים ממקור צואתי ,ובכללם גורמי מחלות. .4יש לפעול לשיפור מתכונת הניטור בהיבטים הבאים: א .גיבוש ואימוץ קריטריונים לאיכות סדימנטים ימיים ,אשר ישמשו גם כמדדים מוסכמים לבחינת הממצאים של תכניות ניטור ימי מקומי ).(compliance monitoring ב .מומלץ לבדוק זיהום בקטריאלי בדגי מאכל בסמוך לשפכי נחלי החוף ומוצאים ימיים. ג .יש להפעיל באופן שוטף במשרד להגנת הסביבה את המערכת שפותחה לניהול נתוני ההזרמות של שפכים אל הים .בדומה ,יש לפתח ולהפעיל מערכת לארגון וניהול נתוני ההזרמות לנחלים .מערכות אלה ישפרו את היכולת להעריך את עומס הזיהום המוחדר למימי החופין ויאפשרו היזון חוזר בין המידע על מקורות הזיהום ותוצאות הניטור במימי החופין. ד .יש לקדם את התיאום בין הגופים השונים העוסקים בפעילות ניטור לאורך החוף ,בנחלי החוף ובמקורות הזרמת שפכים .לצורך כך מומלץ להקים ועדת היגוי לגיבוש תפישה כוללת למתכונת הניטורים הנדרשים. ה .כפי שנכתב בפרק המבוא ,על מנת שתכנית הניטור תענה לנדרש בפרוטוקול הניהול החופי המשולב ) (ICZMוב"גישת המערכת האקולוגית" Ecosystem Approachושיטת הניהול ) ,(ECAPשאומצו על-ידי מוסדות אמנת ברצלונה )מיושמת ע"י תכנית הפעולה לים התיכון ) (MAPבאמצעות ארגון ,(MEDPOLמתחייב להרחיב את תכנית הניטור הלאומית. הרחבה זו תאפשר הלימה לדירקטיבות האירופיות ובמיוחד דירקטיבת האסטרטגיה הימית ) .(MSFDהרחבה זו חיונית לשיפור התמיכה המדעית לניצול וניהול מושכל של הסביבה הימית של ישראל ומשאביה ואמורה לכלול כמקשה אחת את הנושאים הבאים: ניטור זיהום הים והחופים )פרמטרים כימיים ,סמנים ביולוגיים ,בריאות הציבור(; ניטור אקולוגי ימי )הרס בתי גידול ,מגוון מינים ,פלישת מינים(; ניטור תהליכים חופיים )הרס חופים ,בליית מצוק(; ניטור השלכות שינויי אקלים )מפלס ים ,החמצה/טמפ'/מליחות ,מינים פולשים(. א23- חלק ב -פירוט פעולות הניטור והממצאים חלק ב - 1ניטור איכות מימי חופין מתכות בסדימנטים נבדקו מתכות כבדות בסדימנטים )משקעי קרקעית( בשלושה אזורים :מפרץ חיפה ,מדף היבשת לאורך החוף ומוצאי נחלי החוף )איור .(2הסדימנטים במפרץ חיפה נדגמו בחודש יולי ב14- תחנות; סדימנטים ממדף היבשת )לאורך החוף מאשדוד ועד חיפה( נדגמו בחודש אוגוסט ב17- תחנות בעומק מים של 10 – 5מטרים; הסדימנטים במוצאי נחלי החוף נדגמו בחודש מרץ ב26- תחנות. מפרץ חיפה -תפוצת ריכוזי הכספית בסדימנטים משקפת השפעתם בעבר של שני מוקדי זיהום עיקריים :מפעל "התעשיות האלקטרוכימיות" בצפון ,שנסגר בנובמבר ,2004ושפך נחל הקישון בדרום .מוקד הזיהום הצפוני הוא הסדימנטים המזוהמים באזור שמול המפעל .עוצמתם של שני מוקדים אלה והשפעתם על המפרץ השתנו במידה ניכרת במהלך השנים מאז תחילת הניטור ,לפני יותר משני עשורים .ההשפעה העיקרית על תפוצת הכספית בסדימנטים היא של המוקד הצפוני. מאז אמצע שנות השמונים פחתו ריכוזי הכספית בסדימנטים של המפרץ ,במיוחד בתחנות בחלקו הצפוני של המפרץ )בפקטור של פי 3לערך( ובאזור שפך נחל הקישון ,כפי שמוצג באיור .3מגמה זו התמתנה בשנים האחרונות ומראה הבדלים קטנים בין 2010ל) 2012-איור .(3תפוצת ריכוזי הכספית בתחנות בצפון המפרץ השתנתה .בעוד בעבר הריכוזים הגדולים ביותר נמדדו בתחנות מול "התעשיות האקלרוכימיות" ,כיום הריכוזים הגדולים ביותר נמדדים בתחנות סמוך לעכו )תחנות 1 ו .(2-למרות מגמת ההפחתה ביחס למצב בשנות ה ,80-הסדימנטים בחלקו הצפוני של המפרץ ,עד כ 5-ק"מ דרומית לעכו ,מראים דרגת זיהום בינונית של כספית ,לפי הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב )) (NOAAראה הסבר הקריטריונים בנספח .(7ההפחתה בריכוזי הכספית נראית בבירור בתחנות מס' 3) 8מ' עומק מים( ו 6) 9-מ' עומק מים( ,הקרובות לאתר בו הייתה בעבר ההזרמה של שפכי "התעשיות האלקטרוכימיות" )איור ,(4 אולם קצב ההפחתה בשנים האחרונות קטן ביותר .באזור שמול המפעל )תחנות (11-8ההפחתה בריכוזי הכספית היא בפקטור של פי 3לערך ,באזור עכו בפקטור ,2ומידת ההפחתה קטנה בהדרגה ככל שמדרימים או מצפינים )איור .(3בעשור האחרון קטן גם ההבדל בריכוז הכספית בין תחנה 8 לבין תחנה ,9ובהתאם נעלם הגרדיאנט של ריכוזי הכספית כתלות במרחק מהחוף )תחנות 8עד .(11 מגמת השינוי הרב-שנתי של מאגר הכספית בסדימנטים בצפון המפרץ נראית גם מתפוצת הכספית בגלעיני סדימנט שנדגמו כל 4שנים בתחנה 9מאז .1985כמות הכספית הצבורה בסדימנט עד לעומק של כ 30-ס"מ קטנה בכ 70%-מהכמות ב .1985-משינויים אלה נמצא ,שקצב הסילוק באזור הרדוד בצפון המפרץ הוא איטי ביותר )נראה שכמעט ונעצר( ,ולכן סביר להניח שאזור זה יישאר מזוהם במשך שנים רבות .זאת למרות שבאוקטובר 2003הופסק הייצור במפעל "התעשיות ב1- האלקטרוכימיות" ,ובנובמבר 2004הופסקה לחלוטין הזרמת השפכים ממנו לאחר שנסגר. השינויים בכמות הכספית שהוזרמה מאז הקמת המפעל ועד לסגירתו מוצגים באיור .5 כפי שהוסבר בעבר ,הסיבה העיקרית להידלדלות מאגר הכספית בשני העשורים האחרונים היא הרחפת חלקיקי סדימנטים מועשרים בכספית ,במיוחד בעת סערות ,והסעתם אל הים הפתוח, ובמידה פחותה יותר -גם לכיוון החוף .אכן בדיגום גלעיני סדימנט ,שנעשה מערבית למפרץ חיפה, נמצאה העשרה אנטרופוגנית של כספית בחלקו העליון של הגלעין ,שמקורה בהסעה של חלקיקים עשירי כספית מהמפרץ )ברקת מ' ,2014עבודת מסטר( .ייתכן שבנוסף מתקיימת פליטה של כספית גזית מהמים לאוויר .כמו כן ,חלק קטן מהכספית עובר לבע"ח )דגים ,רכיכות( ,שבד"כ מראים העשרה ברמות הכספית ביחס לאותם מינים מחוץ למפרץ )ראה בפרקים להלן( .ייתכן שה"עצירה" של הפחתת ריכוזי הכספית בצפון המפרץ נובעת גם מהפחתה משמעותית של אספקת חול נילוטי וירידה בקצבי הסדימנטציה בצפון המפרץ )או עצירה מוחלטת ואולי אף גריעה(. חלקיקים עשירים בכספית מצטברים בסדימנטים בנמלי חיפה וקישון ובמעגן עכו ,בהם ריכוזי הכספית גדולים ביחס לאתרים אחרים במפרץ ולאורך החוף )איור ,(6ומייצגים דרגת זיהום גבוהה או בינונית ,לפי הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב ).(NOAA למעט כספית ,קדמיום ועופרת ,ריכוזי המתכות בסדימנטים בשפך הקישון ב) 2012-תחנה מס' 27 ונמל חיפה( היו מעט גדולים יותר מאשר בשאר שטחו של מפרץ חיפה .ריכוזי הכספית והקדמיום בסדימנטים בתחנה ,27אשר נבדקה ברציפות במשך כשני עשורים ,מייצגים מאז 2003ערכים קרובים ,אך קטנים מגבול הקריטריונים של NOAAלהשפעות מזיקות ,ובשנת 2012התייצבו על ערכים דומים ל) 2011 -איור .(7השינויים ברמת המתכות בשלוש השנים האחרונות קשורים ,ככל הנראה ,לפעילות החפירה בבניית נמל הכרמל ולביצוע חפירת העמקה באתר התחנה .כללית, השינויים בריכוזי המתכות בתחנה זו במהלך 20השנים האחרונות משקפים כמה גורמים :שינויים בהזר מת מתכות לנחל ,שינויים במשטר ההידרולוגי של הנחל ומוצאו הימי ופעולות חפירה באזור. כתוצאה מהשילוב של גורמים אלה ,רמת הזיהום בכספית ובקדמיום ירדה מאז ) 1992באותה שנה אירע בקישון שיטפון גדול אשר הסיע לשפך הנחל כמויות גדולות של סדימנטים מזוהמים(. מהשינויים שנצפו בשנים 2012-2003נראה שהירידה בריכוזי הקדמיום בשפך הנחל יותר משמעותית מאשר הירידה בריכוזי הכספית )פקטור של כ 50-לעומת ,6בהתאמה( ונובעת ,ככל הנראה ,מההפחתה הדרסטית בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון החל משנת ) 2000רשות נחל הקישון .(2004 ,מגמה זו באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וברכיכות מאזור שפך נחל הקישון ודרום מפרץ חיפה .באזור שבין נמל חיפה לנמל הקישון )חוף שמן( ,אשר כולל את מיקום תחנה ,27נמצאה שונות רבה בריכוזי המתכות הן בשכבה העליונה של הסדימנט והן בתת- הקרקע .באזור זה התקיימה פעילות ההרחבה של נמל חיפה )הקמת "נמל הכרמל"( ומתוכננת העמקת תעלת הכניסה והארכת שובר הגלים .פעילויות אלו ישפיעו על הרכב הקרקעית בתחנה .27 מערבית לתחנה זו ,בתוך נמל חיפה ,נמצאו ריכוזי מתכות המייצגים דרגת זיהום בינונית עד גבוהה לפי הקריטריונים של .NOAA ב2- ממצאים נוספים של ניטור ,המתבצע באזור שפך הקישון ודרום המפרץ 1ובמוצא צינור א.ל.א .בצפון המפרץ ,2מפורטים בדו"חות נפרדים המוגשים להתאחדות התעשיינים ולחברת א.ל.א תשתיות בע"מ )הגורמים עבורם מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה .בדיגום קרקעית שבוצע בניטור מוצא צינור א.ל.א .בשנת 2011נמצאה העשרה של כספית ,בדומה לממצאי הניטור הלאומי ,ולא נמצאה העשרה של המתכות האחרות )ניטור נוסף נעשה ב.(2013 - מאז 1996פחתו רמות העופרת בסדימנטים במפרץ חיפה )איור ,(8בדומה למצב בסדימנטים מהאזור הרדוד מחוץ למפרץ .נתוני 2007 - 2005מצביעים בד"כ על מגמת התייצבות ונתוני - 2008 2011על מגמת עלייה מסוימת ,וירידה ב .2012 -מגמה רב-שנתית זו משקפת כנראה את ההפחתה בפליטות העופרת כתוצאה מהמעבר לשימוש בדלקים דלי עופרת באירופה )סוף שנות ה,(80- בישראל )אמצע שנות ה (90-ובמצרים )סוף שנות ה .(90-יחד עם זאת ,בשלוש השנים האחרונות נמצאה העשרה יחסית הדורשת המשך מעקב .מאחר שהעשרה זו נצפית בתחנות שונות במפרץ חיפה ,נראה שהיא קשורה בשינוי השטף האטמוספירי או פיזור חלקיקים מרחפים עשירים יחסית בעופרת בכל האזור הרדוד של המפרץ. שינויים רב-שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנה ) 23מול קריית ים( )איור (9 מראים מגמת ירידה משמעותית החל משנת ,2000שקשורה ככל הנראה להפחתה המשמעותית בהזרמת מתכות כבדות )במיוחד קדמיום( אל נחל הקישון החל משנת ) 2000רשות נחל הקישון, .(2004בשנים 2011-2010נמדדה עלייה קטנה בריכוז הקדמיום ,שייתכן שקשורה לפעילות חפירה בנמל ,וירידה מסוימת ב .2012 -גם בתחנות בצפון המפרץ נצפו שינויים דומים אבל פחות משמעותיים בריכוזי הנחושת בסדימנט .השינויים בעשור האחרון קשורים ככל הנראה בעיקר להפחתת עומס המתכות שהוזרם לנחל הקישון. מדף היבשת -בדומה לשנים קודמות ,גם ב 2012-לא נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות כבדות בסדימנטים הרדודים לאורך החוף ,למעט בכמה אתרים ממוקדים )איור .(10 בסדימנטים בשטח של כמה קמ"ר בסמוך למוצא צינור הבוצה של המפעל לטיפול בשפכי גוש דן, הנמצא במרחק של כ 5-ק"מ מהחוף ,נמצאה דרגת זיהום גבוהה )לפי הקריטריונים של (NOAAשל כספית ,דרגת זיהום בינונית של נחושת ואבץ והעשרה של קדמיום ועופרת .בבעלי חיים שוכני קרקעית באזור )חסרי חוליות ודגים( לא נמצאה העשרה במתכות .ממצאים מפורטים של הניטור השנתי באזור מוצא הבוצה כלולים בדו"ח נפרד ,המוגש ל"מי אזור דן" אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ )הגורם שעבורו מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה. 1ניטור זה אינו מתבצע ע"י "חקר ימים ואגמים לישראל". 2עד שנת 2009ניטור זה לא התבצע ע"י "חקר ימים ואגמים לישראל". ב3- כמו בשנים קודמות ,באזור המוצא של צינור השפכים של אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד ,מול תחנת הכוח באשדוד ,נמצאה העשרה בכרום )עד 140מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש( ,המלווה בהעשרה במנגן וברזל; לא נמצא זיהום במתכות אחרות .למרות שקיימת העשרה טבעית של כרום בסדימנטים בכל חלקו הדרומי של חוף הים התיכון של ישראל )אשקלון-פלמחים( ,רמות הכרום והמנגן באזור המוצא חורגות מהערכים הטבעיים ומצביעות על זיהום אנתרופוגני שמקורו לא ברור. כפי שהוצג בדו"ח קודם ,הקשר בין כרום לברזל בסדימנטים לאורך החוף ,בגלעיני סדימנט מאשקלון ופלמחים ובסדימנטים בשפכי הנחלים מצביע על כך ,שהסדימנטים הרצנטים בחלקו הדרומי של החוף וסדימנטים שהצטברו לפני עשרות שנים במדף היבשת הם בעלי ריכוזים טבעיים של כרום ,הגדולים מערכי .ERLהעשרה זו קשורה ככל הנראה למקור מינרלוגי טבעי )מינרלים כבדים( בעל תכולה גבוהה יחסית של כרום וברזל. ממצאים מפורטים של הניטור שמתקיים באזור המוצא כלולים בדו"חות נפרדים ,המוגשים לאגן יצרני כימיקלים בע"מ ולפז-בית זיקוק אשדוד בע"מ )הגורמים עבורם מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה. באופן כללי ניתן לומר כי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי שאר המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף .הריכוזים היו קטנים מהקריטריונים של NOAAלהשפעות מזיקות .כאמור, החל משנת 1996קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי העופרת בכל התחנות לאורך החוף )איור .(8יחד עם זאת ב 2011 - 2008-נמצאה העשרה מסוימת ,וירידה מסוימת ב .2012 -העשרה מקומית נמצאה מול שפכי הנחלים אלכסנדר ותנינים ,שייתכן שקשורה לתחנת הכח אורות רבין בחדרה. שינויים רב -שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנות מול תנינים ,שפך הירקון ושפך נחל שורק )) (H18 ,H17 ,H8איור (9מראים מגמת ירידה משמעותית מול הירקון )החל משנת (2000 ושורק )החל משנת ,(2003שקשורה ,ככל הנראה ,להפחתה המשמעותית בהזרמת הנחושת מתחנת הכח רידינג ובהזרמה מנחל שורק .מול שפך תנינים לא נצפית מגמה ברורה עם הזמן. מוצאי נחלי החוף -הסדימנטים במרבית נחלי החוף ,בסמוך למוצאיהם לים ,מועשרים במתכות לעומת הסדימנטים במדף היבשת ,במיוחד לעומת סדימנטים חוליים באזור הרדוד .אם נתעלם מהשפעות גודל הגרגר על ריכוז המתכות ,הסיבות לכך הן כנראה הזרמת שפכים לנחלים והעדר זרימת מים טבעית בהם ,פרט לשיטפונות בתקופת החורף. הטבלה להלן ממיינת את מצב הסדימנטים במורד נחלי החוף ,עפ"י הקריטריונים לאיכות סדימנטים של ) NOAAנספח .(7לא כלולים בטבלה נחלים שבהם רמות הזיהום קטנות מERL- )בסוגריים ריכוזי המתכות ביחידות מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש( .לא נמצאו ריכוזים המייצגים דרגת זיהום גבוהה לפי הקריטריונים של .NOAAבחלקו המלוח של נחל הקישון )גשר יוליוס- כרמלית( ובנחלים נעמן ,חדרה ,לכיש ושורק נמצאו בד"כ הריכוזים הגבוהים ביותר ,וריכוזי מרבית המתכות בסדימנטים מייצגים דרגת זיהום בינונית לפי הקריטריונים של .NOAAבסדימנטים בנחל ב4- נעמן נמצאה העשרה בכספית ) 0.18מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש( .מקור הכספית בנעמן הוא כנראה זיהום שאריתי מהתקופה בה פעלו "התעשיות האלקטרוכימיות" הסמוכות לשפכו. Cr Ni Pb Zn Cu Cd Hg קישון )(116 בצת )(96 חדרה )(101 בצת )(40 אלכסנדר )(26 חדרה )(36 שורק )(25 קישון )(48 לכיש )(25 לכיש )(80 קישון )(236 לכיש )(177 קישון )(68 חדרה )(41 לכיש )(50 קישון )(1.92 נעמן )(0.18 קריטריון ≥ERM >ERL <ERM מתכות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות במסגרת סקר שבוצע עבור חיל הים נבדקו מתכות כבדות ומזהמים אורגניים במים ובסדימנטים בנמלי חיפה ,הקישון ואשדוד ובמעגנות חדרה ,עתלית ,מכמורת ,הרצליה ,ת"א ,אשדוד ,אשקלון וקצא"א .מים מעומק של עד 5ס"מ מפני השטח וסדימנטים של פני שטח נדגמו בחודש אוגוסט . 2012מתכות כבדות נבדקו ע"י חקר ימים ואגמים לישראל בשיטות המפורטות בדו"ח זה וע"י המכון הגיאולוגי במערכת .ICP-MSמזהמים אורגניים נבדקו ע"י מעבדת Columbia Analytical Servicesבארה"ב ומעבדת "אמינולב" בישראל. איכות מי הים בנמלים ובמעגנות .1ריכוזי המתכות הכבדות במים )ריכוזים מומסים( היו בד"כ קטנים מסף הגילוי .ריכוזי כל המתכות הכבדות היו קטנים מערכי התקן הסביבתי ,מערכי תקן מי השתייה של ישראל )תקנות בריאות העם -איכות התברואה של מי שתייה תשל"ד ,1974נוסח משולב התש"ס (2000או של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב ) (EPAומהתקנים לאיכות מי ים )ריכוזים מומסים בהם לא ב5- צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי כתוצאה מחשיפה מתמשכת( ,המומלצים ע"י המשרד להגנת הסביבה או ע"י ה .EPA-ריכוזי הנחושת במרינות הרצלייה ותל אביב חרגו מהתקן האקולוגי המומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה ) ,(5 ug/Lובמרינות אשקלון ואשדוד מהתקן האקולוגי הכרוני המומלץ ע"י ה.(3.1 ug/L) EPA - .2ריכו זי פורמאלדהיד במים נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי ) (0.5mg/Lומהתקן המוצע ע"י ועדת "אמיתי-אלמוג" ).(1mg/L .3ריכוזי התרכובות הנדיפות שנמצאו במים היו קטנים מסף הגילוי האנליטי )> .(ug/L 0.05-100 כללית ,הריכוזים קטנים מערכים בהם צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי. .4ריכוזי המיקרו-מזהמים האורגניים הנדיפים-למחצה במים ) (PAHsהיו מתחת לסף הגילוי של בדיקות המעבדה בארץ ) ,(10-5 g/Lאולם בחלק גדול מהתחנות מעל סף הגילוי של המעבדה בארה"ב ) .(~2 ng/Lכללית ,הריכוזים שנמצאו קטנים מהריכוזים בהם צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי )ערכים מומלצים ע"י מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב - .(NOAAיחד עם זאת במספר מרינות ובנמלים נמצאו ריכוזים ברורים של מזהמים שונים שככל הנראה קשורים לזיהומי דלק ,ראה טבלה להלן. מול מעגן בה"ד נמל אשדוד נמל חיפה נמל חיפה מעגן חדרה מרינה אשקלון מרינה תל אביב מרינה הרצליה unit Constituent <4.4 <3.4 <3.6 <2.6 <2.3 <2.5 <2.9 <4.3 <3.4 <2.5 <4.4 <3.8 <4.4 9J <3.6 <2.6 <2.3 <2.5 <2.9 <4.3 <3.4 <2.5 <4.4 6.1 J <4.4 24 <3.6 <2.6 <2.3 <2.5 <2.9 <4.3 <3.4 <2.5 <4.4 9.1 J <4.4 15 J <3.6 <2.6 <2.3 <2.5 <2.9 <4.3 <3.4 <2.5 9.2 J 5.1 J <4.4 11 J <3.6 <2.6 <2.3 <2.5 <2.9 <4.3 <3.4 <2.5 <4.4 7.5 J <4.4 22 <3.6 <2.6 <2.3 <2.5 <2.9 <4.3 <3.4 <2.5 <4.4 12 J 5.1 J 36 3.7 J <2.6 <2.3 <2.5 <2.9 <4.3 <3.4 <2.5 <4.4 17 J 4.7 J 34 3.6 J <2.6 <2.3 <2.5 <2.9 <4.3 <3.4 <2.5 <4.4 14 J ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L <2.6 10 J 5.4 J <3.5 8.3 J <4.6 <2.6 15 J 16 J <3.5 19 J <4.6 <2.6 39 15 J 4.8 J 25 <4.6 <2.6 3.2 J 12 J 14 J 5.1 J <4.6 <2.6 44 14 J <3.5 32 4.6 J <2.6 48 27 5.7 J 49 8.2 J <2.6 130 36 6.5 J 81 9.7 J <2.6 83 31 5.8 J 60 9.4 J ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L ng/L Acenaphthene Acenaphthylene Anthracene Benz(a)anthracene Benzo(b)fluoranthene Benzo(k)fluoranthene Benzo(g,h,i)perylene Benzo(a)pyrene Chrysene Dibenz(a,h)anthracene Fluoranthene Fluorene Indeno(1,2,3cd)pyrene Naphthalene Phenanthrene Pyrene 2-Methylnaphthalene Dibenzofuran J The result is an estimated value. ב6- .5ריכוזי התרכובת האורגנית של בדיל (TBT) Tributyltin :ו/או בתוצרי הפירוק שלה Dibutyltin ) (DBTו) (MBT) Monobutyltin-ראה הסבר בנספח (7נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי ) 12 (ng/lבכל האתרים .סף הגילוי האנליטי של TBTהיה גדול מהתקן הסביבתי ) (2ng/Lומהתקן לאיכות מי ים ) (2 ng/Lהמומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה או הסוכנות להגנה על הסביבה של ארה"ב ) .(10 ng/L EPAבהרבה מהתחנות נמצאו ריכוזים של התרכובת (Dibutyltin) DBTשהינה תוצר פירוק של TBTאך אינו נכלל בתקן הסביבתי )איור .(11סביר להניח שנוכחות DBTמעידה על ערכים קטנים יחסית של .( ng/L 12>) TBT בשנת 2004נמצאו רמות זיהום גבוהות במיוחד של (>100 ng/L) TBTבנמלים )חיפה ואשדוד(, בשנת 2009הערכים ברוב הנמלים והמעגנות נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי ),(<0.5 ng/L בשנת 2010שוב נמצאו ערכים גבוהים יחסית של ,TBTובשנים 2011ו 2012 -שוב ערכים נמוכים. כלומר ,נצפית מגמת ירידה ,כפי שהיינו מצפים כביטוי לפעולות שננקטו לאחרונה ע"י הרשויות להפסקת השימוש בישראל בצבעים לכלי שייט המכילים .TBTיחד עם זאת הסדימנטים בנמלים עדיין מכילים ריכוזים גדולים יחסית של TBTכמפורט להלן .פעולות אלה עדיין לא באות באופן מלא לידי ביטוי סביבתי. .6ריכוזי חומרים מקבוצת ה PCB’s-ורוב חומרי ההדברה האורגנוכלוריים במים היו מתחת לסף הגילוי של הבדיקות .בעתלית בדומה לשנת 2011נמצא החומר .Simazinכמו כן ,בעתלית ובמעגן חדרה נמצא חומר ההדברה .(D (2,4-dichlorophenoxyacetic acid-2,4כאמור ריכוזי החומרים נמצאו קטנים מערכי הייחוס הסביבתיים. .7ריכוזי דיאוקסינים במים היו מתחת לסף הגילוי של הבדיקה ).(~1pg/L איכות הסדימנטים בנמלים ובמעגנות רמות הזיהום של הסדימנטים במתכות ובמזהמים אורגניים נבחנו עפ"י הקריטריונים לאיכות סדימנטים של ) NOAAנספח .(7הטבלה להלן ממיינת את מצב הסדימנטים בנמלים ובמעגנות ביחס לקריטריונים אלה .בסדימנטים בחלק מהנמלים והמעגנות שנבדקו נמצאו רמות זיהום בינוניות עד גבוהות במתכות כבדות ,ב TBT-ובנמל חיפה בביפנילים מותמרי כלור ).(PCBs ב7- הטבלה להלן ממיינת את מצב תחנות הדיגום ביחס לקריטריונים: PCB`s DDT Zn Ni Pb Cr Cu Cd As מעגן עכו נמל חיפה ,קצא"א, נמל אשדוד Ag Hg נמל חיפה מעגן עכו ,נמל חיפה נמל חיפה ,מעגן עכו ,מרינה אשקלון מעגן עכו נמל חיפה ,מעגן עכו ,מרינה הרצליה ,מרינה ת"א ,מרינה אשקלון ,נמל אשדוד מעגן עכו ,נמל חיפה נמל חיפה ,עכו- נמל חיפה ,מעגן נמל חיפה ,עכו- נמל חיפה ,עכו- ביה"ס קציני ים, נמל חיפה ,עכו- עכו ,עכו-ביה"ס נמל חיפה ,עכו- ביה"ס קציני ים, ביה"ס קציני ים, עתלית ,מעגן נמל חיפה ,עכו- ביה"ס קציני ים, ביה"ס קציני ים ,קציני ים ,עתלית, עתלית ,מעגן עתלית ,מעגן חדרה ,מעגן ביה"ס קציני ים, עתלית ,מעגן מעגן חדרה ,מעגן עתלית ,מעגן חדרה ,מעגן חדרה ,מעגן מכמורת ,מרינה עתלית ,מעגן חדרה ,מעגן מכמורת ,מרינה חדרה ,מעגן מכמורת ,מרינה מכמורת ,מרינה הרצליה ,מרינה חדרה ,מעגן מכמורת ,מרינה הרצליה ,מרינה מכמורת ,מרינה הרצליה ,מרינה הרצליה ,מרינה ת"א ,נמל מכמורת ,נמל הרצליה ,מרינה ת"א ,נמל הרצליה ,מרינה ת"א ,נמל אשדוד, ת"א ,נמל אשדוד, אשדוד ,נמל אשדוד ,מרינה ת"א ,נמל אשדוד, אשדוד ,נמל ת"א ,נמל אשדוד, נמל היובל ,מרינה נמל היובל ,מרינה אשדוד ,נמל היובל ,היובל ,מרינה נמל היובל ,מרינה היובל ,מרינה נמל היובל ,מרינה אשדוד ,מרינה אשדוד ,מרינה אשדוד ,מרינה מעגן קצא"א אשדוד ,מעגן אשדוד ,מרינה אשדוד ,מרינה אשקלון ,מעגן אשקלון ,מעגן אשקלון ,מעגן קצא"א אשקלון ,מעגן אשקלון קצא"א קצא"א קצא"א קצא"א ב8- מעגן עכו ,נמל חיפה >ERM נמל חיפה ,מעגן >ERL עכו ,נמל אשדוד, עכו-קציני ים <ERM נמל חיפה ,מעגן נמל חיפה ,עכו- נמל חיפה ,מעגן עכו ,עכו-ביה"ס נמל חיפה ,עתלית, ביה"ס קציני ים, עכו ,עכו-ביה"ס קציני ים ,עתלית ,מעגן חדרה ,מעגן עתלית ,מעגן קציני ים ,עתלית, מעגן חדרה ,מעגן מכמורת ,מרינה חדרה ,מעגן מעגן חדרה ,מעגן הרצליה ,מרינה מכמורת ,מרינה מכמורת ,מרינה מכמורת ,מרינה הרצליה ,מרינה ת"א ,נמל אשדוד, הרצליה ,מרינה הרצליה ,מרינה ת"א ,נמל אשדוד ,ת"א ,נמל אשדוד ,ת"א ,נמל אשדוד ,נמל היובל ,מרינה אשדוד ,מרינה נמל היובל ,מרינה נמל היובל ,מרינה נמל היובל ,מרינה אשקלון ,מעגן אשדוד ,מרינה אשדוד ,מרינה אשדוד ,מרינה קצא"א אשקלון ,מעגן אשקלון ,מעגן אשקלון ,מעגן קצא"א קצא"א קצא"א <ERL רמות זיהום גבוהות של כספית בסדימנטים נמצאו בנמל חיפה .רמות זיהום בינוניות של רוב המתכות הכבדות נמצאו בנמל חיפה ושל חלק מהמתכות במעגנות ונמלים נוספים. כללית רב החומרים הפוליציקלים הארומטיים ) (PAHsנמצאו מתחת לגבול הגילוי האנליטי ,למעט החומר Bis (2-ethylhexyl) phthalateשנמצא במספר תחנות ובמיוחד בנמל חיפה וחומרים נוספים שנמצאו בעיקר במעגן חדרה ונמל חיפה .Phenanthrene ,Pyrene זיהום משמעותי של ביפנילים מותמרי כלור ) (ERM<) (PCBsנמצא בסדימנטים במעגן עכו .ריכוזי PCBsגדולים יחסית )< (ERLנמצאו בנמל חיפה ,נמל אשדוד ומעגן קצא"א .ריכוזים מעל סף הגילוי נמצאו גם במעגנות אחרות ,אולם הריכוזים היו קטנים מהקריטריון האקולוגי להשפעות מזיקות שצפויות רק לעיתים נדירות ).(ERL כללית ,למעט DDEבמעגן עכו ,לא נמצאו שאריות של חומרי הדברה אורגנוכלוריים מעל גבול הגילוי האנליטי. ריכוז הדיאוקסינים בסדימנטים היה מתחת לסף הגילוי של הבדיקה. ריכוזי התרכובות הנדיפות בסדימנט נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי )> 0.2-100ננוגרם/גרם יבש או רטוב(. זיהום משמעותי של TBTונגזרותיו בסדימנטים )< (100 ng/gנמצא בתחנות בנמלים חיפה, אשדוד ,מעגן עכו ומרינה ת"א .היחס הגבוה יחסית של Tributyltin/Dibutyltinבנמלים ובמעגנות רבות מלמד על זיהום טרי יחסית )איור .(12 מגמות ההשתנות בזמן של ריכוזי המזהמים בסדימנטים איור 13מציג נתונים רב-שנתיים )בשנים (2012 – 2000של מתכות כבדות )כספית ,קדמיום ,ניקל, נחושת וכרום( ומזהמים אורגניים ) (TBT ,PCBsבסדימנטים )משקעי קרקעית( בתחנות נבחרות שנדגמו בנמלים ומעגנות .השינויים בריכוזי המזהמים בתחנות מוכתבים על-ידי :שינויים בכמויות המזהמים המוחדרות אל הים ממקורות יבשתיים; שינויים בקצבי הסדימנטציה המקומיים; פעולות חפירה והעמקה ובהרחפה והסעה של הסדימנטים בהשפעת הגלים ופעילות ימית. סיכום הממצאים העיקריים של המגמות בזמן מוצג להלן: ב9- סמן סביבתי מצב* ומגמות בשנים 2012 - 2000 מתכות כבדות בקרקעית נמל חיפה :רמת זיהום גבוהה של כספית ובינונית במתכות אחרות .שינויים בריכוזי המתכות ללא מגמה ברורה למעט ירידה מסוימת בריכוזי הקדמיום. נמל אשדוד :רמות זיהום בינוניות .הפחתה ברמת הזיהום של כרום ,נחושת ,ניקל ,כספית )למעט (2012וקדמיום. מעגנות לאורך חוף הים התיכון :זיהום בינוני במספר מעגנות ,אין מגמה ברורה למעט העשרה של כרום ,נחושת ,וניקל במעגן חדרה ומרינה ת"א )כולל כספית מאז .(2001ב2012- ירידה מסוימת. נמל חיפה :רמות זיהום קטנות בהרבה מסקרים קודמים בשנים 2001-2004וללא מגמה ברורה בהמשך3. ביפנילים מותמרי כלור )(PCBs בקרקעית נמל אשדוד :רמות זיהום קטנות מסקרים קודמים בשנים ,2001-2004ללא מגמה ברורה בהמשך. מעגנות לאורך חוף הים התיכון :אין מגמה ברורה למעט עליה במעגן חדרה .במעגן עכו ב- 2012נמצאה רמת הזיהום גבוהה במיוחד. נמל חיפה :רמות זיהום גבוהות ,ייתכן מגמת TBTונגזרותיו בקרקעית הפחתה. נמל אשדוד :רמת זיהום בינונית עד גבוהה, ייתכן מגמת הפחתה. מעגנות לאורך חוף הים התיכון :ייתכן מגמת הפחתה. חומרים פוליציקלים רב החומרים נמצאו מתחת לגבול הגילוי ארומטיים האנליטי ,למעט החומר )Bis (2-ethylhexyl ) (PAHsבקרקעית 3ייתכן שחלק מהשינוי קשור לשינוי המעבדה האנליטית. ב10- סמן סביבתי מצב* ומגמות בשנים 2012 - 2000 phthalateשנמצא במספר תחנות ובמיוחד בנמל חיפה וחומרים נוספים שנמצאו בעיקר במעגן חדרה ונמל חיפה ,Pyrene .Phenanthreneכל הריכוזים קטנים מערך הייחוס הסביבתי. * עפ"י קריטריונים לאיכות סדימנטים המתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות מזיקות על בעלי חיים ימיים. מתכות במים ריכוזי החומר המרחף במים והריכוזים של מתכות כבדות בחומר המרחף )ריכוזים חלקיקיים( נבדקו ב 8-אתרים לאורך החוף בין אשקלון לחיפה בעומקי מים של כ 10-5-מטרים )אוגוסט(; ב 14-אתרים במפרץ חיפה )יולי/אוגוסט( וב 19-ו 18-תחנות בשפכי נחלי החוף )מרץ וספטמבר, בהתאמה(. תפוצת ריכוזי החומר המרחף לאורך החוף מוכתבת בעיקרה ע"י שפכי הנחלים וכמה מוצאים ימיים .בים הרדוד ,מחוץ למפרץ חיפה ,תפוצת החומר המרחף ) 4.1 – 0.7מ"ג בליטר באוגוסט (2012 מושפעת בין היתר מעוצמת הזרימה בנחלים ,מוצאים ימיים ומצב הים ,ולכן היא משתנה עונתית וכתלות במרחק מהחוף .ריכוזי החומר המרחף בנחלים בד"כ גדולים )בממוצע בסדר גודל( מהריכוזים לאורך החוף )איור .(14תחום ריכוזי החומר המרחף בשפכי הנחלים בחודש מרץ 2012 ) 97 - 3מ"ג בליטר( דומה לתחום הריכוזים שנמדד בחודש ספטמבר 220 - 3) 2012מ"ג בליטר( .יחד עם זאת ,ברוב הנחלים הריכוזים במרץ גדולים מאלה של ספטמבר .במחקר על הסעת רחופת על- ידי הנחלים קישון ואלכסנדר 4נמצא ,שעיקר כמות הרחופת השנתית מוסעת ע"י הנחלים אל הים במספר מצומצם של אירועים שטפוניים ,ושקיימת שונות גדולה בין השנים ,בעיקר כתוצאה משינויים במשטר ההידרולוגי. ריכוזי אלומיניום וברזל בנחלים היו בד"כ גדולים יותר מאשר בים ,אולם יחסי ברזל/אלומיניום היו דומים )איור .(14בחומר המרחף בשפכי הנחלים נמדדו בד"כ ריכוזים דומים של מתכות כבדות בדיגומי מרץ וספטמבר ,למעט עבור אלומיניום וברזל .בחלק מהנחלים והתחנות לאורך החוף נמדדו ריכוזים גדולים יחסית של כספית ,קדמיום ,נחושת ,עופרת ,אבץ וכרום המצביעים על זיהום .יחד עם זאת ,השגיאה בשיטת הקביעה גדולה )עשרות אחוזים( ,בגלל שהבדיקות נעשות על כמות קטנה של חומר מרחף )מ"ג בודדים(. 4הסעת רחופת על-ידי נחלי החוף אל מדף היבשת של ישראל – נחל קישון ונחל אלכסנדר .דינה וכטמן ,עבודת מגיסטר ,אוניברסיטת חיפה ,פברואר .2004 ב11- כדי לאפיין את מקור המתכת החלקיקית במים )טבעי או אנתרופוגני( ו/או את מנגנון ההסעה של המתכות ,נעשה שימוש גם בניתוח סטטיסטי מסוג .(Principal Component Analysis) PCA מניתוח זה מתקבל ,שעיקר השונות של הריכוזים החלקיקיים של המתכות במים מוכתבת ע"י כמה מרכיבים עיקריים ) .(PC'sמרכיב עיקרי מבדיל באופן ברור בין מתכות ממקורות אנתרופוגניים לעומת אלה שמקורן טבעי .בחומר המרחף במי הים המקור העיקרי של אלומיניום ,ברזל ומנגן הוא טבעי .נראה שהמתכות האחרות הן בעיקר ממקור אנתרופוגני )או שלחלקן מנגנון הסעה שונה( )איור .(15 מתכות בבעלי חיים שוכני קרקעית ריכוזי מתכות כבדות נבדקו ברקמות של 104פרטים של צדפות 342 ,פרטים של חלזונות ו111- פרטים של סרטנים כלהלן 2 :פרטים של הצדפה Mactra corallinaממפרץ חיפה; 80פרטים של הצדפה Donax sp.ממפרץ חיפה וממעגן מיכאל; 19פרטים של הצדפה Rudicardium tuberculatumממפרץ חיפה; 18פרטים של החילזון )גסטרופוד( Strombus decorus persicus ממפרץ חיפה; 191פרטים של החילזון Patella sp.שנאספו במפרץ חיפה ,בחוף אכזיב ,חוף שמן, תל שקמונה ,מעגן מיכאל ,עתלית ,חדרה ,מכמורת ,פלמחים ומרינה אשדוד; 59פרטים של החילזון Cellana rotaשנאספו באכזיב ,נמל עכו ,בקריית ים ,בחוף שמן ,תל שקמונה ,בעתלית, בחדרה ,בפלמחים ובמרינה אשדוד; 65פרטים של החילזון Arcularia gibbosulaממפרץ חיפה; 9פרטים של החילזון Siphonaria crenataו 111-פרטים של סרטן נזיר )(Diogenes pugilator ממפרץ חיפה 3 .פרטים של הצדפה . Neverita josephinie במהלך שלושת העשורים האחרונים מתקיים מעקב אחר ריכוזי הכספית בצדפות מהמין Donax sp.שנדגמו במפרץ חיפה .במהלך העשור האחרון התייצבו הריכוזים ברמה נמוכה ,לאחר ירידה חדה בשני העשורים הקודמים )איור .( 16אזור צפון מפרץ חיפה בקרבת שפך נחל הנעמן מיוצג ע"י פרטים של ,Donax trunculusשנדגמו בשנים 2007ו 2008-הן באזור הדיגום שמול התעשיות האלקטרוכימיות )לשעבר( והן מאזור דיגום שמול חוף התמרים )אתר חדש יחסית בדרום עכו( .שתי התחנות מראות בשנים האחרונות ריכוזים דומים של מתכות כבדות .הואיל והאזור מול תעשיות אלקטרוכימיות נחסם למעבר ,הצדפות נדגמו החל משנת 2009רק בתחנה מול חוף התמרים .משנת 2007לא חל שינוי משמעותי בריכוזי הכספית בתחנה זו והם התייצב על ריכוזים ממוצעים שבין 25-34 ng/gבחומר הרטוב .אולם ב 2012-שוב נצפתה עליה בריכוז הכספית ונמדדו ערכים של ) 57.1±28.8בהשמטה של 2דגימות שבהן הריכוז בחומר הרטוב היה 1530ו 570-חלקים לטריליון(. בריכוזי המתכות אבץ ,נחושת וארסן לא נראים שינויים משמעותיים בשנים .2012-2007ריכוזי הנחושת נעים בין ,2.49-0.84ריכוזי האבץ 10.5-4.8וריכוזי הארסן ) 1.46-0.66חלקים למיליון בחומר הרטוב(. ב12- במפרץ חיפה ריכוז הכספית גבוה משמעותית ביחס למה שנמצא ב Donax -מאזור שפך נחל תנינים ) 9.1±1.3חלקים לטריליון( .לעומת זאת ,ריכוזי המתכות נחושת ,אבץ וארסן דומים לאלו שנמצאו בחיות מחוץ למפרץ )אזור שפך התנינים בשנת .(2012 החל מ 2006-נמצאו צדפות מהמין Donax trunculusגם באזור שמול קריית חיים בדרום המפרץ, לאחר מספר שנים שבהן לא נמצאו בתחנה זו .אולם בשנת 2010שוב לא נמצאו צדפות בתחנה זו. בשנת 2011נמצאו צדפות בתחנה זו ,אבל הן היו קטנות משמעותית מאשר הצדפות בתחנות האחרות ומאלו שנדגמו ב .2009-גם ב 2012 -נמצאו פרטים קטנים עם ריכוזי הכספית מעט גבוהים אבל לא שונים משמעותית מ .2011 -ריכוז הנחושת האבץ והארסן ירדו משמעותית יחסית לרמה ב 2011 -והתייצבו לרמות שנמצאו בשנים קודמות ) .(2007-2010ייתכן שהשינויים ברמות הנחושת ,האבץ והארסן שנמצאו בשנים קודמות בפרטים מדרום המפרץ נובעים מפעולות חפירה תחזוקתית בנמלים ואלה שהתבצעו במסגרת הקמת נמל הכרמל. בפרטים מחוף קריית ים נמצאה עלייה בריכוז הכספית ) .(94.8±78.1ריכוז האבץ )(10.3±3.72 נמצא במגמת ירידה מאז .2009ריכוז הנחושת עלה מעט בהשוואה לשנת .2011ריכוז ארסן ירד בהשוואה לשנים ,2010-2011אולם ב 4-השנים האחרונות 2012-2009עדיין גבוה בהשוואה ל2008-- .2007 בשנים 2012- 2010נמצא רק מספר מועט של צדפות ממין Donax trunculusבאזור מעגן מיכאל, לאחר שבשנת 2009לא נמצאו צדפות כלל .ריכוז הכספית בצדפות אלו קטן משמעותית יחסית לפרטים שנדגמו במפרץ ).(9.1±1.3 ppb השוואה של ריכוז המתכות בצדפות מהתחנות השונות במפרץ חיפה מראה ,כי ריכוז הכספית הגבוה ביותר נמצא בצדפות מחוף התמרים )אם לא משמיטים 2תוצאות חריגות ,(305±526 ppbאך אינו שונה משמעותית מריכוז הכספית שנמצא בפרטים שנדגמו באזור קריית ים )) (95±78 ppbטבלה ,1איור .(17ריכוז הכספית יורד משמעותית בצדפות מקריית חיים ).(27±29 בשנת 2012לא נמצאו הבדלים משמעותיים בריכוזי האבץ והארסן בצדפות שנדגמו באזור קריית חיים ,קרית ים איזור חוף התמרים ומעגן מיכאל )תנינים( .נמצאה העשרה יחסית של נחושת בפרטים מקריית חיים ומקרית ים יחסית לצדפות שנדגמו באיזור חוף התמרים ובמעגן מיכאל. בהשוואה של ריכוזי המתכות בצדפות מהמפרץ לאלו שמחוץ למפרץ )שפך נחל תנינים( ,ריכוז הכספית גבוה משמעותית בצדפות מהמפרץ .אין הבדל בין ריכוזי האבץ והארסן בצדפות מקריית ים ,חוף התמרים וקריית חיים לריכוזים שנמצאו בצדפות משפך נחל תנינים .ריכוז הנחושת בצדפות מקרית חיים וקריית ים היה גבוה משמעותית מאשר בצדפות ממעגן מיכאל )איור .(17 בצדפות מהמין ,Mactra corallinaשנדגמו בצפון מפרץ חיפה ,נמצאה מגמה של ירידה חדה בריכוזי הכספית בין השנים ) 1994 - 1980איור .(18השינויים הרב-שנתיים ) (2012-1980בריכוזי כספית בצדפות ממין זה מצפון מפרץ חיפה נבדקו סטטיסטית באמצעות Univariate Analysis Procedure (General Linear Model) GLMבתוכנת .SPSSבדיקת קיומן של מגמות בזמן נעשתה על שתי תקופות 1994-1980 ,ו ,2012-2003-על פרטים מתחנות במפרץ חיפה על-פי החלוקה להלן :מקבץ תחנות מול פרוטרום ) ,(12,11,10,9,8שתי תחנות ליד עכו ) (2,1ותחנה מול הקריות ),18 ב13- ללא 2009מאחר שלא נמצאו פרטים( )איור .(18הנתונים עד 1994מראים כאמור מגמת ירידה מובהקת .בשנת 1992נראים ערכים גבוהים יחסית ,שייתכן שנבעו מאספקה מוגברת של כספית בחורף הגשום של ) 1991/2ספיקות גדולות יחסית של הנחלים ונגר עילי( .באותה שנה נמדדו ערכים גבוהים במיוחד של כספית בסדימנטים בתחנה בשפך הקישון )תחנה ,27איור .(7בשנים - 2003 2010ריכוזי הכספית הראו מגמת עלייה בתחנות 1ו 2-בצפון המפרץ ליד עכו )לא נמצאו פרטים בשנת (2011-2012ובתחנה 18מול הקריות )לא נמצאו פרטים ,(2012ואילו בתחנות 12-8בצפון המפרץ הערכים היו ללא שינויים משמעותיים בשנים .2012-2003 כמות הצדפות ממין זה נמצאת בירידה החל משנת .2001בעוד שעד 2001נדגמו כמה מאות פרטים, הרי בשנים 2005 - 2002נדגמו כמאה פרטים ,והחל מ 2006-עשרות פרטים בלבד בכל תחנות המפרץ. בשנת 2008נדגמו 3פרטים בתחנות 18ו 22-לעומת כ 30-חיות בתחנות הצפוניות ) ,(12-1ובשנת 2009נדגמו 4פרטים בתחנות הצפוניות בלבד .בשנת 2010נדגמו 65פרטים של הצדפה .מתחנה 1 נדגמו 3פרטים בלבד .בשנת 2011נדגמו רק 14פרטים של הצדפה .Mactra carrolinaלא נמצאו צדפות ממין זה בתחנות 1ו .2-בתחנות 12-8נמצאו 11צדפות שהיו קטנות יחסית )ממוצע 23מ"מ( עם ריכוז כספית של 49±22ng/gבחומר הרטוב .אין הבדל בריכוז הכספית ביחס לערכים שנמדדו בשנת .2010בשתי הצדפות מתחנה 18נמצא ריכוז ממוצע של 24ng/gבחומר הרטוב .בשנת 2012 נדגמו רק 2פרטים של הצדפה ,שניהם מתחנה .10ריכוז הכספית הממוצע היה .37.2 ng/g בשנת 2012נדגמו 18פרטים מהצדפה 10 .Rudicardium tuberculatumפרטים נדגמו בתחנות ,1 ,10, 2ו 10 .11 -פרטים נדגמו בתחנות 23-ו 26-הפרטים שנדגמו בתחנות בצפון המפרץ קטנים משמעותית ) 19.9±11מ"מ( מהחיות שנדגמו בתחנות 36±8) 23-26מ"מ( .ריכוז הכספית בתחנות 2 ,1ו 10-אינו שונה משמעותית מזה שנמצא בשנים .(22.6±15 ng/g wet wt.) 2011-2006אולם ריכוז הכספית במין זה גבוה משמעותית בצדפות שנדגמו בתחנות בצפון המפרץ ביחס לצדפות שנדגמו בתחנות 23ו .26-ריכוז האבץ בחיות מתחנות 26ו 23-גבוה משמעותית מאשר בחיות מהתחנות הצפוניות. מהצדפה Camelea galinaלא נמצאו פרטים בדיגום זה. החלזונות ממין ,Patella sp.אשר חיים בצמוד למצע קשה )בד"כ סלעים באזור משברי הגלים(, נדגמו באתרים רבים לאורך החוף )טבלה ,1איור .(19ריכוז הכספית בחלזונות מקריית ים ) (24.4±15.2 ppbהיו גבוהים משמעותית מהחלזונות שנדגמו בתחנות צפוניות אחרות )עכו ,אכזיב וחוף שמן( ,וכמובן גבוהים משמעותית מריכוזים שנמדדו בחלזונות שנדגמו לאורך החוף מחוץ למפרץ )איור .(19ריכוזי הכספית בפטלות מנמל עכו ב 2012 -היו זהים ) (11.4±5.1 ppbלריכוז הכספית שנמצא בפטלות מחוף שמן )איור .(20ריכוז הכספית בחלזונות מנמל עכו בשנת 2012הוא הנמוך ביותר שנמצא במהלך השנים האחרונות ) (2007-2012בתחנה זו .בפטלות מחוף שקמונה לא נמצאה מגמה ברורה בשנים האחרונות )איור .(20 ב14- בפרטים שנדגמו בנמל עכו נמצאו ריכוזי קדמיום גדולים יחסית ,אולם לא שונים משמעותית מהריכוזים שנמצאו בפרטים מתחנות צפוניות אחרות )אכזיב ותל שקמונה( .יוצא מהכלל הוא ריכוז הקדמיום הנמוך שנמצא בפטלות מחוף קריית ים ) .(0.172±0.067 ppmקיים הבדל משמעותי בריכוז הקדמיום בחלזונות מקרית ים יחסית לפרטים מאתרים אחרים לאורך החוף )אכזיב, פלמחים ואשדוד ,איור .(19 בפרטים מחוף שמן )שפך הקישון( נמצא הריכוז הגבוה ביותר של קדמיום ) ,(0.437±0.137יחסית לתחנות אחרות .ריכוז גבוה של קדמיום נמצא השנה גם בחלזונות מאיזור פלמחים ).0.329±0.1 בחלזונות מחוף שמן נצפתה מגמת ירידה בריכוזי הקדמיום החל משנת ) 2000איור ,(21ככל הנראה כתוצאה מההפחתה בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון ,בעיקר ממפעל "חיפה כימיקלים" )החל מחודש יוני ;2000רשות נחל הקישון.(2004 , בשנת 2012ניכרת ירידה בריכוז הקדמיום בפטלות מחוף שמן ) (0.437±0.137יחסית לשנת 2011 ) (0.525±0.104ריכוז הקדמיום גבוה בהשוואה ל 2010-2009-אולם נמוך בהשוואה לרמות שנמצאו בשנים .2008-2007 בפטלות מחוף שמן נמצאה ירידה משמעותית בריכוז העופרת בשנים .2007-2010על אף הריכוז הנמוך יחסית ריכוז העופרת עלה משמעותית בשנת (0.200±0.08 ppb) 2012בהשוואה למה שנמצא בשנת .(0.130± ppb) 2011 בריכוזי מתכות אחרות לא נמצאו שינויים משמעותיים. בפטלות מנמל עכו נמצאה עליה בריכוזי הנחושת ,האבץ והארסן יחסית לשנת ,2011וירידה משמעותית בריכוזי הכספית ,הקדמיום והעופרת. בפטלות מקריית ים נמצאה עלייה משמעותית בריכוזי הארסן והנחושת וירידה בריכוזי הקדמיום, העופרת והאבץ .בפטלות מקרית ים נמצא בשנת 2012ריכוז קדמיום של ׁ 0.172±0.067ppbשהוא נמוך בהשוואה למה שנמצא ב .(0.283±0.089) 2011הריכוז בשנת 2012דומה לשנים .2009-2010 אין שינוי בריכוז הכספית יחסית ל .2011-ריכוזי הכספית הממוצעים בשנים 2007-2012נעים בין .16.4-30.6 ppb בפטלות שנדגמו בתחנות לאורך החוף )מחוץ למפרץ חיפה( לא חל שינוי בריכוזי הכספית ,פרט לפטלות מחדרה שבהם נמצאה ירידה משמעותית בריכוז הכספית ובחלזונות ממכמורת בהם נמצאה עליה יחסית לריכוזים שנמצאו ב .2011עלייה בריכוזי הקדמיום נמצאה רק בפטלות מחדרה ,אולם הריכוז קטן מזה שנמצא בשנים .2008-2010בכל שאר התחנות חלה ירידה משמעותית או שלא חל שינוי יחסית למה שנמצא ב .2011עלייה בריכוז הנחושת ,נמצאה בפטלות מעתלית ומאשדוד .בכל שאר התחנות נמצאה ירידה או שלא חל שינוי ביחס לשנה הקודמת .עלייה בריכוז הארסן נמצאה בפטלות מחדרה ,אשדוד ותל שקמונה ,ובשאר התחנות )עתלית ,מעגן מיכאל, חדרה ,מכמורת ופלמחים( לא חל שינוי .ירידה משמעותית בריכוז העופרת נמצאה בפטלות מחוף שקמונה ,חדרה ,פלמחים ואשדוד .בפטלות מעתלית ,מעגן מיכאל ,ומכמורת לא חל שינוי בהשוואה לשנת .2011נמצאה עלייה בריכוז האבץ בפטלות מאשדוד ,וירידה בריכוז האבץ בפטלות מאכזיב, מחדרה וממעגן מיכאל .בתחנות אחרות לא חל שינוי בהשוואה לריכוזים שנמצאו ב ..2011 ב15- החל משנת 2003נדגמו חלזונות רבים מהסוג ,Cellena rotaחילזון ממשפחת הצלחיתיים שאליה משתייך גם ,Patellaאשר היגר לים התיכון מים סוף .נערכה השוואה בין ריכוזי המתכות בשני החלזונות בתחנות בהן נמצאו שני פרטים ויותר משני המינים )אכזיב ,חוף שמן ,קריית ים ,תל שקמונה ,עתלית ,חדרה ,פלמחים ואשדוד( .על אף שבחלזונות ממין Cellana rotaמחוף שמן נמצאו ריכוזים גבוהים משמעותית של אבץ ) (28.4±5.9 ppmבהשוואה לריכוזי אבץ בפטלות ) , (16.3±3.2 ppmריכוזי הכספית והנחושת בתחנה זו נמוכים יותר בחילזון זה יחסית לפטלה .כמו כן ריכוזי הארסן בחלזונות ממין Cellana rotaגבוהים יותר מאלה שבפטלות .ב3- תחנות ריכוזי אבץ גבוהים יותר בפטלות מאשר ב) Cellana-תל שקמונה ,קריית ים ואשדוד( ,בשאר התחנות לא נמצא הבדל משמעותי .ריכוזי הקדמיום גבוהים ב Cellana -ב 5תחנות )חדרה, פלמחים ,אכזיב ןתל שקמונה( ,בשאר התחנות לא נמצא הבדל משמעותי .ריכוז הכספית גדול יותר רק בפטלות מחוף שמן ומקרית ים ,בשאר התחנות לא נמצאו הבדלים בריכוזי הכספית בין שני המינים .ריכוז הנחושת גבוה יותר בפטלות מחדרה ,אשדוד ,קרית ים בהשוואה ל Cellana -מאותה תחנה .בשאר התחנות לא נמצאו הבדלים בין שני מיני החלזונות .בכל הצדפות שנבדקו מהתחנות השונות ,פרט לצדפות מקרית ים ,בהן לא היה הבדל ,ריכוז הארסן במין Cellanaהיה גבוה משמעותית מזה שבפטלה .ברוב התחנות לא היה הבדל בריכוז העופרת בשני מיני הצדפות .בחיות מעתלית היה ריכוז גבוה יותר של עופרת בפטלות ,ובחיות פלמחים ותל שקמונה היה ריכוז גבוה יותר של עופרת ב Cellana-בהשוואה לפטלות. כללית ,ב 2012-לא נמצאו הבדלים בריכוזי הכספית במרבית התחנות בהשוואה ל .2011 -נמצאה עליה קלה בריכוז הכספית בחיות ממכמורת )הריכוז של הכספית בחיות אלו הוא מספר קטן של .(ppbנמצאה ירידה בריכוז הכספית בחיות מעכו ומחדרה .בשאר התחנות לא היו הבדלים בין שנים .2011-2012נמצאה עלייה בריכוז ארסן ב 6 -תחנות ,כאשר בשאר התחנות לא היה שינוי ביחס ל- .2011ריכוז הנחושת עלה ב 3-תחנות )עכו ,עתלית ואשדוד( וירד ב 4תחנות )מעגן מיכאל ,חדרה, מכמורת וקרית ים( בשאר התחנות ללא שינוי .ריכוז הקדמיום ירד ב 6-תחנות ונשאר ללא שינוי בארבע תחנות נוספות .רק בפטלות מחדרה נמצאה עליה בריכוז הקדמיום .ריכוז האבץ ירד או נשאר ללא שינוי בכול התחנות שנבדקו ,פרט לחיות מאשדוד בהן הובחנה עליה בריכוז האבץ .ריכוז העופרת ירד אף הוא בחיות מ 6-תחנות ,או נשאר ללא שינוי בתחנות נוספות יחסית ל .2011רק בחיות מחוף שמן נמצאה עליה קלה )אך משמעותית( בריכוז העופרת. בשנת 2012נבדקו 15פרטים של החילזון Strombus decorus persicusממפרץ חיפה .מין זה נפוץ במפרץ ונמצא השנה בתחנות 6) 1-2פרטים( 5) 11 ,פרטים( בצפון המפרץ בקרבת המפעלים האלקטרוכימיים )לשעבר( ,ובתחנה 4) 23פרטים( .ריכוז האבץ והארסן בתחנות מצפון המפרץ גבוה משמעותית מריכוזם בחלזונות מהתחנות הדרומיות .לא נמצא הבדל בריכוזי הכספית ,הנחושת והקדמיום .החלזונות צמחוניים וצוברים מתכות כבדות ברמה גבוהה בהרבה מהצדפות שנמצאות באותו אזור. ב16- בחילזון ,Arcularia gibosullaהניזון מחסרי חוליות קטנים המתחפרים בחול ומבשרם של פגרים, נמצאו הבדלים בריכוז הכספית ,הקדמיום ,הנחושת והאבץ בין תחנות מצפון מפרץ חיפה ,הקרובות למפעלים האלקטרוכימיים לשעבר )תחנות 8 ,1ו ,(12-לתחנות הקרובות יותר לשפך הקישון )תחנות 22 ,18ו 23-בדרום המפרץ( .ב 2012-כמו ב 2011ריכוז הכספית היה גבוה יותר בחלזונות שנאספו בתחנות מצפון המפרץ ) 0.536±0.152חלקים למיליון ברקמת חילזון רטובה( לעומת פרטים שנאספו בתחנות הדרומיות יותר ) .(0.205±0.099לעומת זאת ,ריכוז הנחושת והאבץ גבוהים משמעותית בתחנות הדרומיות .בריכוז הקדמיום אין הבדל. ריכוזי הכספית והקדמיום בחלזונות מהאזור של צפון המפרץ לא הראו שינויים משמעותיים בשנים 2012-2007אולם קיימת עליה בריכוז הכספית ב 2012-יחסית ל .2011-ריכוז הנחושת גבוה מאשר בשנים 2007-2010וריכוז האבץ נמוך מאשר בשנים .2008-2010ריכוז הקדמיום ירד משמעותית בהשוואה לריכוז שנמצא בשנת .2011בפרטים שנדגמו מדרום המפרץ לא נמצאו הבדלים משמעותיים בריכוזי כספית ,קדמיום ,נחושת ואבץ .בריכוז הנחושת קיימת עלייה הדרגתית החל משנת .2007 השינויים בריכוזי כספית ,קדמיום ,נחושת ואבץ בחילזון Arcularia gibosullaבתחנות השונות של המפרץ בשנים 2012 - 2005מוצגים באיור .22נראה כי ריכוז הכספית והקדמיום מתייצבים בפרטים מהתחנות הדרומיות .ריכוז האבץ ירד משמעותית בתחנות הצפוניות ונצפתה גם ירידה קלה בתחנות הדרומיות .ריכוז הנחושת עלה משמעותית בתחנות הצפוניות וקיימת גם עלייה הדרגתית בריכוז הנחושת בחלזונות מהתחנות הדרומיות. ב 110-פרטים של סרטן הנזיר ) ,(Diogenes pugilatorשנמצא בתוך קונכיות של Arcularia gibosullaמתחנות בצפון המפרץ ומול הקריות ,נמצא הבדל משמעותי בריכוזי הנחושת והכספית בחיות מתחנות צפוניות לעומת דרומיות .בצפוניות ריכוז הנחושת היה נמוך יותר ) 39.9±18.7 ppm לעומת .(53±14.4 ppmבחיות מתחנות צפוניות ריכוז הכספית היה גבוה יותר )(47.3±18.4 ppm לעומת התחנות דרומיות במפרץ ) .(32.5±17.8 ppmלא נמצאו הבדלים בריכוזי האבץ. מתכות בדגים נבדקו מתכות כבדות ברקמות השריר של 255פרטים של 5מיני דגים חופיים נפוצים ו112- פרטים של דגי מכמורת מ 4-מינים .הדגים החופיים כללו 131פרטים של Lithognathus mormyrusממפרץ חיפה ,זכרון יעקב ,וניצנים 38 .פרטים של Diplodus sargusממפרץ חיפה, נהריה וזכרון יעקב-דור; 36פרטים של Siganus rivulatusממפרץ חיפה ,נהריה וגסר-א-זרקא; 42פרטים של Sargocentron rubrumמנהריה גסר-א-זרקא .כמו כן נבדקו 8פרטים של המין Mullus surmulletussמאזור שבי ציון .דגי המכמורת כללו 64פרטים של Pagellus erythrinus שנדגמו באזור הדרום והמרכז )התיכון( ובמפרץ חיפה 27 ,פרטים של Mullus barbatusמאזור ב17- המרכז ,הדרום והצפון ו 15-פרטים של Upeneus moluccensisשנדגמו באזור הצפון .כמו כן נבדקו 6פרטים של המין Namipterus randalliמאיזור נתניה ,שהוא מין פולש .בנוסף נבדקו מתכות ב 79-דגימות כבד של דגים מסוג Diplodus sargus ,Lithognathus mormyrus .Sargocentron rubrumו.Siganus rivulatus - בשנת 2007שירות המזון הארצי במשרד הבריאות אימץ ערך של 0.5חל"מ )משקל רטוב ,כספית מטילית ,עדכון ינואר ( 2009כקו מנחה לריכוז מירבי מותר בדגים )למעט מספר מינים ודגים טורפים( .כמו כן ,ריכוז מירבי דומה בדגים עד הוצאתם משערי משק הגידול בלבד אומץ ע"י השירות הווטרינרי )פיקוח מוצרים מן החי( במשרד החקלאות הפועל ע"פ תקנות )תקנות מחלות בעלי חיים )מניעת שאריות ביולוגיות( ,התש"ס .(2000-בכמה מדינות ,כגון ארה"ב ,מתקיים עתה תהליך של בחינה מחדש של התקנים לריכוז כספית בדגים ,והמגמה הכללית היא בכיוון המלצה להגבלת הכמות הנצרכת בהתאם למאפייני אוכלוסיות שונות )נשים בהריון ,ילדים וכד'(. לאור זאת וכפי שכבר הומלץ בדו"חות קודמים ,יש להאיץ ולהשלים את התהליך של בחינה וקביעה של תקן ישראלי עדכני לריכוז המותר של כספית )ומתכות נוספות( בדגי מאכל )העניין נדון לפני כמה שנים בין משרד הבריאות למשרד החקלאות אולם לא סוכם( .יחד עם זאת ,כאמור לעיל ,בשנת 2007אימץ שירות המזון הארצי במשרד הבריאות קווים מנחים לריכוז מירבי מותר בדגים )למעט מספר מינים ודגים טורפים( של כספית מטילית ,עופרת ,קדמיום וארסן אי-אורגני ),0.5 ,0.3 ,0.05 1חל"מ ,בהתאמה(. מבין הדגים שנבדקו בשנת ,2012ריכוז הכספית היה מעל 0.5חל"מ ב 12 -דגים מהסוג Sargocentron rubrumשנידוגו באיזור נהריה ,ב 10 -דגים מסוג Diplodus sargusמאזור רפאל ונהריה ,ב 2 -פרטים של Mullus surmulletusמשבי ציון .ב 3פרטים של המין Pagellus erythrinusאחד נידוג בצפון ושניים באיזור המרכז ובשני פרטים של המין Mullus barbatus שנידוגו באיזור הצפון .החריגות מייצגות 7.9%מכלל הדגים שנבדקו .בדגים החופיים שנבדקו ממפרץ חיפה ואיזור נהריה החריגה מהווה 19.5%מכלל הדגים שנבדקו מאזור זה. כמו בשנים קודמות ,בכל הדגים שנבדקו לא נמצאה העשרה במתכות האחרות )Zn, As, Cu, Cd טבלה ,(2בהשוואה לריכוזי המתכות הידועים מאזורים אחרים בים התיכון .בכל הדגים נמצאו ריכוזי קדמיום קטנים מסף הגילוי הכמותי של השיטה ) 0.035חל"מ משקל רטוב( ,ובהתאם קטנים מערך הקו המנחה לריכוז מירבי. בסקר ספרות שנעשה ע"י הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב ) (EPAפורסם ,כי ארסן אי-אורגני יכול להוות עד כ) 10%-בד"כ הרבה פחות( מהריכוז הכולל של ארסן בדגים )השאר ארסן אורגני לא מזיק( .לפיכך אפשר להניח ,כי רק בדגים בהם הריכוז הכולל של הארסן היה מעל 10חל"מ חומר רטוב ,ייתכן כי ריכוז הארסן האי-אורגני חורג מהקו המנחה .ריכוז הארסן נבדק ב 2012-במדגם של 236דגים מהמינים Sargocentron rubrum,Lithognathus mormyrus ,Diplodus sargus וכן בדג Mullus barbatusהמייצג את דגי המכמורת .תחום ריכוזי הארסן שנמצא היה 0.36-153 חל"מ חומר רטוב .ב 218-דגים ריכוז הארסן היה מעל 1חל"מ חומר רטוב וב 52-דגים היה מעל 10 ב18- חל"מ .ריכוז נמוך מ 1-חל"מ חומר רטוב נמצא ב 6-פרטים של ,Sargocentron Rubrumשני פרטים של Diplodus sargusמאיזור נהריה ו 12 -פרטים של Lithognathus mormyrusהן מאיזור מפרץ חיפה והן מאיזור הדרום .ב 22%-מהדגים שנבדקו נמצא ריכוז כללי של ארסן מעל 10חל"מ חומר רטוב ,אשר ייתכן שמעיד על ריכוז ארסן אי-אורגני גדול מהקו המנחה .על מנת לבדוק את אחוז הארסן האי-אורגני ברקמת השריר היבש של הדגים ,נשלחו ב 2011-עשר דגימות שריר דג יבש למעבדות Brooks Rand labsבארה"ב המתמחות בבדיקת מיני ארסן אי-אורגני בבע"ח ) EPA .(1632המעבדה מוסמכת ע"י National Environmental Laboratory Accreditation Program ).(NELAP הדגימות שנשלחו הן לפי הפירוט הבא: Total Arsenic Weight for Sample ppm/dry wt. )Sending (g No. Station HB 59.4 10 16395 D.Sargus HB 75.8 6.5 16399 D.Sargus HB 58.5 6 16332 D.Sargus RH 82.0 7 16327 L.Mormyrus FR 143 6 15994 L.Mormyrus FR 127 6 15995 L.Mormyrus TRC 76.9 3 16421 M.Barbatus TRC 63.0 3 16419 M.Barbatus TRC 56.6 4 16416 M.Barbatus TRC 50.0 6 16414 M.Barbatus כל התוצאות שהתקבלו עבור Diplodus sargusו Lithognathus mormyrus-הן בגבול הגילוי של השיטה ) (MDLשהוא ) ppb 10ארסן אי-אורגני( .התוצאות שהתקבלו עבור Mullus barbatusהן בין גבול הגילוי לגבול הדיווח של השיטה ) (MRLשהוא ) ppb 25ארסן אי-אורגני( .תוצאות אלו ,על אף שמהוות מדגם בלבד ,מעידות שריכוז הארסן האי-אורגני קטן מהקו המנחה ומהווה כ0.02-- 0.01%מריכוז הארסן הכללי. בהסתמך על הבדיקות שנעשו ב 2011-יש להניח כי בדגים שנידוגו בחוף הישראלי לא מצטבר ארסן איאורגני .על אף הריכוז הגבוה של ארסן כללי ,במיוחד במין Mullus barbatusללא קשר למיקום בו נידוגו הדגים. היות שבחלק ממיני הדגים קיים מתאם חיובי בין גודל הדג )אורך( או משקלו לריכוז הכספית ברקמת השריר )ביטוי לצבירת כספית עם הגיל( ,הערכה של רמת ההעשרה בכספית נעשית ע"י נרמול ריכוזי הכספית במשקל )יחס כספית/משקל( .מאז סוף שנות ה 70-נמצא שדגי Diplodus Sargocentron rubrum ,sargusו Lithognathus mormyrus-במפרץ חיפה מועשרים בכספית ביחס לפרטים של אותם מינים שנאספו באזורים אחרים )איורים ,25-23טבלה .(3במהלך שני העשורים האחרונים חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית בדגים מהמפרץ .בשנים האחרונות רמות ב19- הכספית בדגים מהמפרץ נמצאו בערכים נמוכים יחסית למצב בראשית שנות ה ,80-אבל מראים מגמת עלייה במהלך 10השנים האחרונות החל משנת ) 2002איורים .(25-23 בשנת ) 2012כמו ב (2011 -נמצא הבדל משמעותי ביחסי כספית/משקל גוף בין פרטים של דגי Sargocentron rubrumודגים מהמין Diplodus sragusשנידוגו במפרץ חיפה )רמות גבוהות יותר( ,בהשוואה לדגים מאזורים אחרים מחוץ למפרץ חיפה .בדג Lithognathus mormyrusלא נמצאו הבדלים ברמת הכספית )מנורמל למשקל דג( בין פרטים ממפרץ חיפה לעומת כאלה מאזורים אחרים )טבלה .(3 נראה כי קיימת עליה מתונה בזמן של ריכוזי הכספית )מנורמל למשקל דג( בחלק מהדגים שנידוגו במפרץ חיפה ובאיזור הצפוני של מדינת ישראל .במבחן סטטיסטי מסוג t-testנמצא הבדל משמעותי בין הרמות שנמצאו ב2007- לבין הרמות ב- ,2012 בדג sargus Diplodus ) 0.0036±0.0023,0.0017±0.0006בהתאמה( ובדג ,0.0048±0.0008) Sargocerum rubrum 0.0094±0.0031בתאמה( .גם בדג Mullus barbatusשנידוג בדיג מכמורת באזור הצפוני ריכוז הכספית )מנורמל( היה גבוה משמעותית ) ( 0.0036±0.0036ב 2012 -לעומת ריכוז הכספית ב 2008 ) .(0.0014±0.0007בדגים ממינים אלו שנידוגו באיזורים מחוץ למפרץ חיפה נמצאה ירידה ביחס זה או שלא נמצאו הבדלים. לעומת זאת ,הן במפרץ חיפה והן באזורים מחוץ למפרץ ,נמצאה ירידה עם השנים ברמת הכספית המנורמלת בדג 0.0013±0.0008) Lithognatus mormyrusב 2012 -לעומת 0.0020±0.0006 בשנת .(2007 דג המכמורת Mullus barbatusנידוג בשלושה אזורים שונים לאורך החוף ,צפון ,מרכז ודרום. נמצאו רמות גבוהות יותר של כספית )מנורמל למשקל דג( בחלק הצפוני יחסית לאזורים האחרים. נמצא כי רמת האבץ גבוהה יחסית בדגים שנידוגו בחלק התיכון והדרומי )נתניה –אשדוד( .ריכוז הארסן בדגים מהחלק התיכון היה גבוה משמעותית ) (47.2±8.8מאשר בדגים מאיזור הצפון ) (24.9±6.7והדרום ) .(11.98±2.9 בדגי Pagellus erythrinusממפרץ חיפה ומהחלק הצפוני של מדינת ישראל לא נמצאו הבדלים ברמות הנחושת והאבץ ובריכוז הכספית )מנורמל למשקל גוף( בהשוואה לדגים מהמרכז ומהדרום. על אף שבחלק מההשוואות הנ"ל בין ריכוזי המתכות בדגי המכמורת מהאזורים השונים נמצאו הבדלים משמעותיים במבחנים סטטיסטיים ,לא ברור האם הם מצביעים על משמעות אקולוגית. כפי שנכתב בדו"ח הקודם ,דגים אשר שוהים בסביבה מזוהמת יכולים בתנאים מסוימים לקלוט מזהמים כגון מתכות ,חומרים אורגניים ומיקרואורגניזמים פתוגניים .לכן מומלץ ,כאמצעי ביטחון להגנה על הציבור וגם כאשר אין עדויות להצטברות חומרים מזהמים בדגים ,לאסור כל פעילות של דייג ולאכוף איסור זה בקפדנות באזורים שבהם נמצא זיהום משמעותי או שקיים חשש לזיהום עקב הזרמת שפכים .על סמך המידע הקיים ,האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן ,המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד ,המוצא הימי של מט"ש הרצליה ,מוצאי הנחלים קישון ,שורק ,אלכסנדר ,נעמן ב20- והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות )בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג( .כפי שנמסר ע"י אגף הדייג במשרד החקלאות ,אין כיום סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים )למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים( .יש להסדיר עניין זה בחקיקה. סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )(Biomarkers סמנים להשפעות ביולוגיות של מתכות כבדות ,מזהמים אורגניים וחומרים משבשי רבייה )שאריות תרופות משימוש אנושי או חקלאי וחומרים תעשייתיים שמדמים הורמונים( נבדקו בדג הקרקעית החופי שישן משורטט ) (Lithognathus mormyrusמשנת .2004ב 2012-נבדקו דגים בשני אתרי דיגום :דרום מפרץ חיפה ) 12דגים( ,ומול המרינה של אשדוד ) 2דגים( .הדגים נידוגו בעונות החורף בעומקי מים של 10 - 5מטרים .מסיבות טכניות לא בוצע בשנת 2012הדיגום בדור והדיגומים שבוצעו בחיפה ובאשדוד מעידים על כך שרמות הסמנים יציבות בהשוואה לשנים קודמות. סמנים ביולוגיים ) (biomarkersהם פרמטרים ביולוגיים המושפעים מהפרעות סביבתיות ,ובכלל זה נוכחות של חומרים ממוצא אנתרופוגני ,כגון מתכות כבדות ,מזהמים אורגניים ומגוון של חומרים בשימוש אנושי ,אשר עלולים להימצא בביוב עירוני ,שפכי תעשייה ומי נגר חקלאיים. מדידות של סמנים ביולוגיים באורגניזמים נבחרים מספקות מידע על תגובות ביוכימיות ופיסיולוגיות לחומרים מזיקים ,ולכן על הסיכון הפוטנציאלי לחי הימי כתוצאה מנוכחותם של חומרים אלה בסביבה .מדידות אלה מספקות מידע חשוב מעבר לזה המתקבל מניטור כימי של הרמות של חומרים מזיקים בסביבה וברקמות אורגניזמים ,מאחר שהמדידות הכימיות כשלעצמן אינן מעידות בהכרח על השפעות ביולוגיות מזיקות .בשני העשורים האחרונים נעשה בעולם שימוש נרחב בסמנים ביולוגיים לזיהוי חשיפה/תגובות של יצורים ימיים לחומרים מזיקים (Moore et al. ) .2004בשנים האחרונות החל תהליך של שילוב ניטור של סמנים ביולוגים בדגים ורכיכות בתכניות ניטור לאומיות ובינלאומיות של זיהום הסביבה הימית .במסגרת פרויקט מחקר שנוהל ע"י חיא"ל )במימון האיחוד האירופי( פותחו ונבחנו סמנים ביולוגיים בדג שישן משורטט ,שרמתם משתנה בהשפעת מתכות כבדות ,מזהמים אורגניים וחומרים משבשי רבייה .סמנים אלה הם תוצרי גנים מהכבד של הדג -מקטעים של רנ"א )תעתיקים( וחלבונים הנגזרים מהם.5 רשימת הסמנים כוללת את הגן המקדד את האנזים ציטוכרום ,P4501Aשהתבטאותו מושרית ע"י מזהמים אורגניים ) ,(PCBs, PAHs, dioxinsמטלותיונין ,שהתבטאותו מושרית ע"י מתכות כבדות ,וכוריוגנין המושרה פרמקולוגית בזכרים ובנקבות מחוץ לעונת הרבייה ע"י חומרים 5הסמנים הם כלי דיאגנוסטי לזיהוי השפעות מזהמים על הדגים ואין להם כל משמעות בהקשר של שיווק ומאכל דגים. ב21- המשבשים פעילות רבייה בדגי שישן משורטט; ראוי לציין שבנקבות המפתחות שחלות רמת הכוריוגנין גבוהה מאוד באופן טבעי .הגן המקדד את בטא-אקטין נמדד אף הוא ושימש לנרמול התוצאות. בשנים 2004/5הוספנו את הניטור הביולוגי ,המבוסס על הסמנים שפותחו ,לדו"ח איכות מימי החופים של ישראל לשנת .2005הדיגום התבצע בשני אתרים (1 :דרום מפרץ חיפה ,צמוד לנמל חיפה אך מחוצה לו .אתר זה נחשב מזוהם הן בגלל קרבתו לאזור התעשייתי והאורבני של חיפה וסביבתה והן מתוך תוצאות הניטור הכימי המתבצע בו זה שנים; (2חוף דור הרחוק מאזורי תעשייה ויישוב צפופים וצמוד לשמורת הטבע הימית "הבונים" אשר נבחר כאתר נקי. התוצאות הרב-שנתיות המוצגות בטבלה להלן מראות ,שהתעתיק של ציטוכרום P4501Aהראה בשנים 2007-2004הבדלים בין שני אתרי הדיגום .בדגימות מאתר מפרץ חיפה היו ריכוזים גבוהים יותר של סמן זה בכבדי השישן .תופעה זו מצביעה על השפעה גדולה וקבועה של מזהמים אורגניים באזור מפרץ חיפה לעומת חוף דור .מטלותיונין לא הראה הבדלים גבוהים כמו אלו של ציטוכרום P4501Aבין שתי התחנות ,גם אם בשנים מסוימות ההבדלים היו משמעותיים סטטיסטית .מסקנת הביניים בשנה שעברה הייתה לכן ,שרצף זה של תוצאות מצביע ,אמנם בצורה התחלתית בלבד הנובעת מרצף השנים המועט ,כי השפעתן הביולוגית של מתכות כבדות באתר מפרץ חיפה קטנה מזו של מזהמים אורגניים שאינם מזוהים עדיין. הכוריוגנין הראה בשנים 2007-2004ערכים נמוכים מאוד בשני האתרים בכל שנות הדיגום ,ונראה שלא קיימת בחוף הישראלי השפעה של מזהמים המשבשים פעילות רבייתית בשישן .הערכים שלו זניחים שלא בנוכחות מזהמים ,הן בזכרים ,והן בנקבות בהן קוטר הביצה נמוך מ ,100 µm -מצב אופייני לחורף ,כאשר השישן אינו נמצא בפעילות רבייתית .רמות המכסימום האפשריות של תעתיק הכוריוגנין הן גבוהות מאוד ,ונמדדו בנקבות בהן קוטר הביצה עולה מעל 100 µmובזכרים שהוזרקו באסטרדיול )האסטרוגן המרכזי בדגים( .כלומר יש בידנו ערכי יחוס לרמות הכוריוגנין בזכרים ובנקבות להם ניתן להשוות את התוצאות שהתקבלו מן הדיגום בים. בשנים 2008ו 2009-לא היו הבדלים משמעותיים ברמות של אף סמן ביולוגי בין שתי התחנות )טבלה להלן ואיור .(26עובדה זו כשלעצמה מעודדת ,אבל חשוב לציין שמשמעותה האמיתית תימדד בתוך רצף עתידי של תוצאות שיצביע על מגמה .בשנת 2010ביצענו שני שינויים בתכנית הדיגום .בתחנת הדיגום של דור היו לנו קשיים טכניים לדגום בגלל פעילות דייג חזקה ,ולכן ניסינו ב 2010-לשנות את מיקום תחנת הדיגום היחסית נקייה ולדגום בחוף מכמורת .בדיעבד זה היה שינוי מוטעה, ובשנת 2011חזרנו לדגום בחוף דור על אף הקשיים הטכניים .הסיבה היא שחוף מכמורת קרוב לשפ ך נחל אלכסנדר שעדיין מנקז לים פסולת מזוהמת .שינוי שני שבו נתמיד הוא הוספת תחנת דיגום בחוף אשדוד .ב 2010-דגמנו שם יחסית מאוחר ,במאי ,כפי שצוין למעלה. היות שהניטור הביולוגי הוא תוספת חדשה לדו"ח איכות מימי החופים וכשיטה כמותית הוא חידוש בכלל ,נראה לנו נכון להוסיף הערות טכניות .כל שיטות המדידה אותן פיתחנו כוללות סטנדרטים שמטרתם ליצור תאימות בין המדידות לאורך שנים ומסקנות שאינן תלויות בהשוואה לאתר ביקורת .יחד עם זאת ,המדידה המדויקת של הסטנדרטים לא הושגה בשנים ,2004-5ואנו משערים שחלק מן ההבדל בערכים המוחלטים שנמדדו בין השנים 2004-5לשנת 2007נובע משיפור בשיטות ב22- המדידה של הסטנדרטים לתעתיקים )ראה נספח .(3לכן במסקנות אנו מתייחסים עדיין להשוואה בין שני אתרי הדיגום באותה שנה בלבד ,ולא לרצף הערכים עם הזמן .בשנת 2008הגענו ,עקב שימוש במכשור חדש מדויק יותר ,לרמת דיוק מוחלטת טובה יותר ,וניתן להשוות גם ערכים מוחלטים של רמות הסמנים הביולוגיים בין שנים שונות. גורם מפתח ,המאפשר השוואת ערכי הסמנים לאורך שנים ,הוא נירמול מדויק לגורם שרמתו בכבד קבועה תמיד .הנירמול הנוכחי של התעתיקים התבצע לרמות של בטא-אקטין ,חלבון המשתתף בבניית שלד התא ומקובל להשתמש בו כגורם מנרמל .הנושא של גורם נירמול נכון במדידת רמות של חלבונים ותעתיקים הוא קריטי למדידה נכונה ומעסיק את המחקר הביולוגי והביו-רפואי .אנחנו עוקבים אחרי מחקרים אלו וניישם אותם בצורה מושכלת בעתיד במידה ויהיו רלבנטיים. דיגום 2012היה לצערנו חלקי ,לא נדגמה תחנת הביקורת בדור מסיבות טכניות .תחנות אשדוד וחיפה מראות רמות P450ומטלותיונין דומות לרמות של 2011כך שלא ניתן להצביע על מגמה כלשהיא בשנה זו .בשנת 2010התגלו רמות ציטוכרום P450מאד נמוכות ורמות מטלותיונין מאד גבוהות יחסית בתחנת אשדוד .נתונים אלה לא חזרו על עצמם ואין לנו הסבר הקשור לתנאי סביבה להופעתם ב.2010 - המסקנות הסביבתיות מתשע השנים לאורכן מבוצע הדיגום הן: אין בסביבת החיים שנבדקה השפעה של חומרים משבשי פעילות רבייה בדגים. (1 הסמן הביולוגי שהושפע בצורה החזקה ביותר ע"י מזהמים הוא ציטוכרום .P4501Aברוב (2 השנים בהן התבצע ניטור זה היו הבדלים ברמות הסמן הזה בין שני אתרי הדיגום .הבדל זה עשוי להעיד על השפעת מזהמים אורגניים קבועה .התוצאות מצביעות על כך שיש לתת את הדעת למדידה יותר אינטנסיבית של רמות מזהמים אורגניים בסביבה נשוא דו"ח זה ,תוך שימוש בשיטות חדישות הקיימות היום של מדידת רמות של מזהמים אורגניים .שיטת מדידה כזו ,המשלבת הערכה כימית כמותית עם זיהוי השפעה ביולוגית ,הוכנסה על ידנו לארסנל הבדיקות של חקר ימים לזיהוי הרמה של חומרים דמויי דיוקסינים ,שהם מזהמים אורגניים בלתי פריקים המופיעים בסביבות ימיות רבות וידועים כמשפיעים על הרמות של ציטוכרום .P450 ההבדלים ברמות המטלותיונין בין שתי תחנות הדיגום היו קטנים לאורך השנים אף כי בשנים מסוימות היו משמעותיים סטטיסטית .כלומר רמת ההשפעה הביולוגית של מתכות כבדות היא לא גבוהה למרות נוכחותן באזור מפרץ חיפה .בשנים ) 2012 – 2010המגמה ממשיכה בשנת 2013 שתוצאותיה לא מוצגות כאן עדיין( יש עלייה ברמה המוחלטת של כל הסמנים לעומת רוב נתוני השנים הקודמות .שינוי כזה תמיד חשוד כנובע מסיבות טכניות .יחד עם זה אנו סוברים שמקורו לא טכני ,כי המדידות בוצעו ע"י אותו אדם ,עם אותם סטנדרטים ,באותו מכשיר ,ובנוסף גם בשנים 2009-2007וגם בשנים 2012-2010יש כמה נתונים חריגים כמו CYP1Aמחיפה משנת 2007וערכי CYP1Aומטלותיונין מאשדוד ,2010המעידים על כך שהשיטה מזהה ערכים נמוכים וגבוהים בצורה חריגה כאשר הם מופיעים .לכן מקור מגמת השינוי ברמה המוחלטת של הסמנים בשנים 2013 – 2010עלול להיות עלייה בלחץ הסביבתי של מזהמים בחוף הישראלי. ב23- רמות הסמנים ][femtomol β-actin / atomol כוריוגנין ציטוכרום P4501A מטלותיונין סמנים חומרים משבשי רבייה מזהמים אורגניים ][PAHs, PCBs מתכות כבדות חומרים משפיעים אשדוד מכמורת 2847±2602 )(9 198±193 )(7 )319±62 (2 )687±734 (2 חיפה דור BDL BDL 2070±1480 )(20 BDL BDL 3840±3860 )(8 540±360 )(8 0.27±0.41 )(11 0.2±0.4 )4 (12 551±444 )(11 51±32 )(11 )71±56 (11 )0.8±1.7 (12 1.9±2.0 )(11 )70±70 (12 100±100 )(12 )120±70 (12 180±100 )(12 BDL BDL )64±28 (5 )77±27 (8 )54±36 (7 )70±13 (5 )91±42 (10 349±375 )(10 אשדוד )53±21 (13 145±21 )2 (10 מכמורת 1011±647 )(10 חיפה דור 530±250 )(8 430±400 )(20 790±0480 )(20 310±470 )(20 55±51 )(11 2007 2008 2009 1473±629 )(18 )1682±21 (2 3013±1282 )(10 1580±1041 2942±2536 1887±667 )(12 )(2 )(12 אשדוד 13188±12892 )(13 1147±887 )(12 מכמורת 3554±3266 )(10 )4083±2359 (2 )5985±3470 (2 חיפה דור שנת דיגום 240±130 )(8 2004 2005 2412±1210 )(18 4051±2252 )(10 2185±1686 )(12 2010 2125±125 )1 (12 2011 2012 רמות התעתיקים של ציטוכרום ,P4501Aמטלותיונין וכוריוגנין בכבדי שישן משורטט מאתרי הדיגום השונים בשנים .2012-2004השוואת ערכים מוחלטים של רמות תעתיקים נכונה רק משנת 2007לאחר שיפור ברמת הדיוק של רמות הסטנדרטים .הסברי המונחים בטבלה נמצאים במילון המונחי ב24- מתכות במשקעים אטמוספיריים אבק מרחף )אארוסולים( נבדק ב 2012-בתל שקמונה ,חיפה ) 44דוגמאות( ובאופן חלקי ) 27דוגמאות( במעגן מיכאל )לא מוצג ות תוצאות( .הדיגום במעגן מיכאל בוצע בשיתוף עם איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל .כל דוגמה מייצגת את התכולה הממוצעת של מתכות באבק מרחף במשך כ 3-ימים .תכולת המתכות הכבדות באבק מרחף באוויר נבדקה במטרה להעריך את מקורותיהן ואת השטפים האטמוספיריים שלהן אל הים. בדומה לשנים קודמות ,מהשוואת הרכב המתכות באבק שנדגם במסגרת הניטור להרכבן באבק מדברי טבעי עולה ,שהמקור של ברזל ,אלומיניום ,מנגן וכרום )במידה רבה( באוויר לאורך החוף הישראלי הוא קרקעות ואבק מדברי טבעי .המקור העיקרי של העופרת ,הקדמיום ,הנחושת והאבץ הוא אנתרופוגני. המקור של חלק מהמתכות האנתרופוגניות באוויר הוא כנראה חלקיקי אבק מאירופה ,אולם קשה להעריך את התרומה הכמותית של מקור זה יחסית לתרומה האנתרופוגנית המקומית/האזורית. השטפים האטמוספיריים של המתכות )כמויות המתכות השוקעות על פני יחידת שטח של הים ביחידת זמן( חושבו ע"י מכפלה של ריכוזי המתכות באבק )הממוצע הגיאומטרי או החציון של הריכוזים של כל מתכת( בהערכה של מהירות שקיעת האבק .רמת אי הוודאות בהערכת השטפים האטמוספיריים של המתכות הוצגה ע"י ) Herut et al. (2001ונובעת גם מכך שהדיגום מייצג רק כשליש מימי השנה.6 השטפים המחושבים של המתכות )טבלה (4מראים שונות בין תחנות הדיגום בשנים ) 2012 – 1996בשנה זו מעגן מיכאל נדגם חלקית( ,במיוחד בריכוזי המתכות שמקורן באבק מדברי .ההבדלים בין השטפים שחושבו לשנים שונות נובעים גם מהשונות הטבעית הרב-שנתית )ארועים של סופות אבק( וגם משינויים בעוצמת הפליטה של מתכות ממקור אנתרופוגני .במהלך 16השנים האחרונות חלה ירידה של שטפי העופרת לאורך החוף הישראלי )איור ,(27כפי שמתבטא גם במגמת ההפחתה הרב-שנתית של ריכוזי העופרת בסדימנטים לאורך החוף .ב 2012-חושבו שטפי עופרת דומים לערכי .2011-2007השטפים של נחושת לא מראים מגמה ברורה בשנים ) 2012 - 1996איור .(27שטפי הקדמיום מראים ירידה בתל- שקמונה .השינויים הרב-שנתיים של השטפים של מתכות אלה דומים בשתי תחנות הדיגום ,ולפיכך ייתכן שהם מושפעים ממקורות דומים .התרומה האטמוספירית לכמויות הכוללות של עופרת ואבץ המוחדרות למימי החופין )כל אזור מדף היבשת( משמעותית ביחס לתרומה הידועה של המקורות האחרים )הזרמת שפכים לים(. בבדיקה של התפלגות צורוני המתכות בדגימות החלקיקים באוויר )באמצעות עיכול רב-שלבי של הדגימה( נמצא ,כי עבור מתכות שמקורן העיקרי הוא אנתרופוגני )כמו עופרת וקדמיום( ,הפאזה החליפה ) ,(exchangble phaseולפיכך גם זמינה ביולוגית ,כוללת את עיקר המתכת )מעל (50%בדגימה ).(Kocak et al., 2007 6במאמר שפורסם ב 2005-מוצגת הערכה כוללת יותר של שטף המתכות הכבדות עבור דרום וצפון אגן הלבנט ).(Kocak et al., 2005 ב25- נוטריאנטים במשקעים אטמוספיריים דוגמאות מי גשם נאספו במהלך חורף 38) 2012/13דוגמאות( באתר תל שקמונה .בדוגמאות נבדקו ריכוזי הנוטריאנטים וה ,pH-במטרה להעריך את השטפים ומקורות הנוטריאנטים במי הגשם. אופן ניתוח הנתונים ורמת אי הוודאות בהערכת השטפים האטמוספיריים של הנוטריאנטים פורטו ע"י ) .Herut et al. (1999השטפים האטמוספיריים חושבו ע"י מכפלה של הריכוז המשוקלל )volume- (weighted meanאו הממוצע הגיאומטרי של הנוטריאנטים המומסים במי הגשם ,בכמות המשקעים השנתית. בחורף 2012/13כ 52%-מהגשמים ) 19מתוך 36דגימות( השתייכו לקבוצת הגשמים החמוצים ).(pH<5.6 נמצא מתאם חיובי לינארי של ריכוזי הניטראט והאמוניום במי הגשם ) ,(r=0.8כמו גם ניטראט ופוספט. המקור העיקרי של ניטראט קשור ,ככל הנראה ,לשריפת דלקים ויצירת תחמוצות חנקן .מקור האמוניום במי הגשם עדיין לא ברור ,וככל הנראה קשור בחומרי דשן והפרשות בעלי חיים ,ובד"כ קשור למקורות מקומיים בגלל סילוק מהיר יחסית מהאוויר .יחד עם זאת קיימת גם אפשרות לריאקציה בין חומצה חנקתית לאמוניה היוצרת אאירוסולים של .NH4NO3 בחורף 2012/13חושבו ערכים של שטפי זרחן וחנקן מומסים במי הגשם בתל שקמונה ,מעט גדולים מהערכים שהתקבלו בחורף הקודם )איור .(28מאז חורף 1997/8נמצא מתאם חיובי בין כמות המשקעים לשטפי החנקן והזרחן )איור .(28שטף החנקן היה במגמת עלייה בין החורפים 1992/3ל- ,1996/7ובשנים שלאחר מכן התחילה מגמת התייצבות עם שינויים חדים ,למעט בארבע השנים 2008/9- ,2005/6בהן השטפים די קבועים ולאחריהן עלייה החל מחורף ) 2009/10איור .(28לעומת זאת ,שטף הזרחן הראה שינויים רב-שנתיים חדים ללא מגמה ברורה ,התייצבות בשנים האחרונות )איור .(28 כללית ,שטפי החנקן והזרחן לאורך החוף הישראלי גדולים מהשטפים שחושבו עבור אזורים נקיים יחסית ברחבי העולם ,וקטנים מהשטפים שחושבו עבור אזורים באירופה ,כמו הים הבלטי והים הצפוני. ב26- נוטריאנטים בנחלי החוף ריכוזי הנוטריאנטים ופרמטרים נוספים של איכות המים נבדקים בנחלי החוף מאז ,1990במטרה להעריך את ההשפעות האפשריות של זיהום הנחלים על איכות מימי החופין .כל נחל נדגם בשתיים או שלוש תחנות בסמוך למוצאו לים :תחנה אחת במוצא הנחל לים באזור משברי הגלים ,השנייה במעלה הנחל כ 50-מ' ממוצאו לים ,והשלישית בהמשך המעלה מתחת לגשרים של הכבישים הראשיים .עד 1997מי הנחלים נדגמו פעם בשנה בחודש מרץ .החל מ 1998-בוצעו שני דיגומים במהלך החודשים מרץ וספטמבר/אוקטובר .ב 2012-נדגמו מוצאי הנחלים בכ 26-תחנות בחודשים מרץ וספטמבר .סיכום הממצאים להלן מתייחס הן למצב הנחלים ב 2012-והן לכל התוצאות של הניטור הרב-שנתי מאז .1990 ריכוזי הנוטריאנטים שנמדדו במי הנחלים כוללים את הנוטריאנטים האי-אורגניים המומסים במים ואינם כוללים את הנוטריאנטים האורגניים המומסים ואלו הספוחים לחלקיקים .עפ"י דו"ח ניטור מים ונחלים בשנת ) 2011המשרד להגנת הסביבה ,אגף מים ונחלים( ,במים שנדגמו באביב ובסתיו בחלק מנחלי החוף ,הריכוזים הכוללים של חנקן מומס היו גדולים משמעותית מהריכוזים של הצורונים האי- אורגניים .בשנת 2012נעשתה במסגרת ניטור זה בדיקה של חנקן אורגני מומס .בבדיקה זו נמצא שהמקטע האורגני המומס של חנקן במקרים מסוימים משמעותי ביחס למקטע האי-אורגני בנחלים בהם ריכוזי החנקן קטנים יחסית )> 100מיקרומולר( .לכן סביר להניח ,שהריכוזים הכוללים של הנוטריאנטים בנחלים מסוימים גדולים מאלה שנמדדו ,ובהתאם ההערכות בדו"ח זה של כמויות הנוטריאנטים המוזרמות מהנחלים אל מימי החופין הן הערכות בחסר. ערכי מליחות ,ה pH-וריכוזי החמצן המומס והכלורופיל בשפכי הנחלים )מי שטח( מוצגים בטבלה .5 בכל הנחלים מליחות המים עולה ככל שמתקרבים לים ,כתוצאה מחדירה של מי-ים במעלה הנחל. המליחות בנחלים בדיגום מרץ הייתה בד"כ קטנה יותר מהמליחויות שנמדדו בספטמבר )בתחנות מעלה הנחל ,איור .(29ערכי ה pH-שנמדדו אינם חריגים )בין 7.5ל .(8.9-ריכוזי החמצן בנחלים השתנו בתחום רחב ,מערכי על-רוויה )עד כ (187%-ועד לכמעט חוסר חמצן )במי עומק( .העל-רוויה קשורה בד"כ לפעילות פוטוסינתטית מוגברת של אצות )איור ,(29ואילו המחסור בחמצן קשור בעומס יתר של חומרים אורגניים שמתבטא בד"כ בערכי ) BODאיור .(29בנחלים רבים ,למרות ריכוזי כלורופיל גדולים ,נמדדו ערכי חמצן נמוכים יחסית .בחלק מהנחלים נמדדה ירידה חדה בריכוזי החמצן ועלייה במליחות בשכבת המים העמוקה )איור .(30 מבחינת ריכוזי החמצן במי פני השטח ביחס לקריטריונים של NOAAלאיכות מים בסמוך לשפכי נהרות )נספח ,(7מעלה נחל חדרה )ספטמבר( נמצא במצב של עקה ביולוגית .מבחינת ריכוזי החמצן בשכבת המים העמוקה נחל לכיש בספטמבר מראה מצב של היפוקסיה והנחלים קישון ואלכסנדר מצב של עקה ביולוגית )איור .(30ערכי ה BOD-בנחלים ב 2012-היו בד"כ קטנים מ.13 mg/L- ב27- מבחינת ריכוזי הכלורופיל במי שטח ,האזורים של מעלה הנחלים נעמן ,קישון ,אלכסנדר ,שורק ולכיש היו במצב היפר-איאוטרופי ) ,(>60 ug/Lעל סמך הקריטריונים של ) NOAטבלה .(5 ריכוזי הנוטריאנטים )ניטראט ,פוספאט ואמוניום( בתחנות הדיגום מוצגים באיור .31ההבדלים בריכוזי הנוטריאנטים בין הנחלים הם בטווח של סדר גודל ויותר .באופן כללי ,ריכוזי הנוטריאנטים בנחלים גדולים מאוד בהשוואה לריכוזים המירביים שנמדדו במימי החופין .במרבית הנחלים, הריכוזים הגדולים של פוספאט ואמוניה קשורים בעיקר בהזרמת שפכים ביתיים וקולחים .מקורם של ריכוזי ניטראט גדולים הוא ,ככל הנראה ,מי נגר חקלאיים המועשרים בחומרי דשן וגלישות מבריכות לחמצון שפכים .פירוט מקורות הזיהום במעלה חלק מהנחלים )נעמן ,קישון ,תנינים ,אלכסנדר ,אילון ירקון ,שורק ,לכיש( מוצג בדו"ח ניטור מים ונחלים לשנת 2011של המשרד להגנת הסביבה/רשותהטבע והגנים ,הכולל דיווחים מרשות נחל הקישון ומרשות נחל הירקון .הסיליקה בנחלים נובעת משני מקורות עיקריים ,בליה של סלעים והזרמות של שפכים המכילים דטרגנטים )סיליקון משמש כמרכיב ראשי בדטרגנטים(. גם ב ,2012-בדומה לשנים קודמות ) ,(Herut et al., 2000נמצאו הבדלים בין ריכוזי הנוטריאנטים במי הנחלים במרץ ובספטמבר .הסיבה העיקרית להבדלים אלה היא שינויים של הזרימה הטבעית ,ובהתאם תרומות מאגן הניקוז ושינויים בהזרמות של שפכים .בהשוואה למצב בשפכי נחלים במקומות אחרים בעולם )טבלה ,(Kennish, 1997 ,1.1ריכוזי הנוטריאנטים במרבית נחלי החוף של ישראל גדולים בשיעור ניכר ,במיוחד כתוצאה מהשילוב של זרימה טבעית מועטה והזרמות של שפכים .ביחס לקריטריונים של NOAAלאיכות מים בסמוך לשפכי נהרות )נספח ,(7מרבית הנחלים מצויים בקטגוריה של רמת זיהום גבוהה. ניתן לדרג את הנחלים לפי רמת הזיהום בנוטריאנטים בשנת 2012כלהלן )נתוני חודש מרץ ,התחנות במעלה הנחלים כ 50-מ' ויותר מהמוצאים לים; בסוגריים מוצג מדגם של הריכוזים שנמדדו במיקרומול/ליטר(: עבור פוספט: פולג)<(124לכיש)<(96שורק)<(67חדרה)<(60אלכסנדר)<(22ירקון)<(15קישון)<(14.5נעמן)<(14אבטח)5 (<תנינים)<(1.2בצת).(0.8 אמוניום אלכסנדר)<(1000נעמן)<(878לכיש)<(484שורק)(459פולג)<(340חדרה)<(286ירקון)<(206קישון)<(103תנ ינים)<(72אבטח)<(2.5בצת)(1.4 ניטריט+ניטראט ב28- שורק)<(1440חדרה)<(842קישון)<(767בצת)<(461פולג)<(458נעמן)<(342תנינים)<(335אלכסנדר )<(307ירקון)<(161לכיש)<(98אבטח)(2.7 חומצה סיצילית חדרה)<(256פולג)<(212קישון)<(149לכיש)<(140נעמן)<(124תנינים)<(124אלכסנדר)<(111שורק )<(51ירקון)<(43אבטח)<(18בצת)(11 למרות הבדלים גדולים בריכוזי הנוטריאנטים שנמדדו בכל נחל בשנים שונות ,ההבדלים בין הנחלים השונים מצביעים על מגמה קבועה ,רב-שנתית של נחלים מזוהמים במיוחד. בגלל ההשפעה של גורמים רבים על ריכוזי הנוטריאנטים בנחלים כאמור לעיל ,המתכונת הנוכחית של הניטור לא מאפשרת קביעה ודאית של מגמות רב-שנתיות בריכוזי הנוטריאנטים בנחלים .יחד עם זאת, כמוצג באיורים 31ו ,32-הממצאים מצביעים בבירור על הפחתה משמעותית של ריכוזי הנוטריאנטים ברוב הנחלים המזוהמים )שורק ,פולג ,אלכסנדר ,קישון ונעמן( לעומת העשור הקודם .הפחתת הריכוזים קשורה למגמת ההפחתה בעומס הנוטריאנטים ,מוצגת בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה על עומסי מזהמים בנחלים בשנים 2001 ,2000 ,1994ועד ) 2006התפרסם ביוני ,(2008בדו"ח עומסי מזהמים בנחלים ) 2011התפרסם באוגוסט (2012ובדו"חות הניטור השנתיים של רשות נחל הקישון. מאז 2001-2ברוב הנחלים אין מגמה של הקטנת ריכוזי הנוטריאנטים )למעט ניטראט בנחל דליה(, ובנחלים מסוימים אף קיימת הגדלה של הריכוזים )איור .(32בנחלים תנינים ואלכסנדר מסתמנת עלייה קטנה בריכוזי הפוספאט בשנים ,2011-2012בנחלים אלכסנדר ,לכיש ותנינים מסתמנת עליה בריכוז האמוניום ב ,2011-12 -ובנחל חדרה עליה מסוימת בניטראט .בחלק מהנחלים קיימת תנודתיות עונתית בריכוזי הנוטריאנטים כמוזכר לעיל .הנחלים קישון ,אלכסנדר ופולג מראים עלייה משמעותית של ריכוזי החנקן )בד"כ ניטראט( בדיגום מרץ ,שנובע ככל הנראה מתרומת דשנים באגן הניקוז. כמויות הנוטריאנטים האי-אורגניים המומסים ,המוזרמות מדי שנה הידרולוגית )אוקטובר עד ספטמבר( מהנחלים אל מימי החופין )עומס הנוטריאנטים( ,חושבו ע"י הכפלת ריכוזי הנוטריאנטים במי הנחלים בנתוני הספיקה השנתית של הנחלים שהתקבלו מהשירות ההידרולוגי .הערכת עומס הנוטריאנטים באופן זה התבססה על ההנחה שריכוזי הנוטריאנטים בנחל קבועים במהלך השנה, ולפיכך העומס משתנה בהתאם לשינויי הספיקה של הנחל .החישוב נעשה על-פי הריכוזים שנמדדו בחודש מרץ .היות שבדיגום 2012המליחויות בתחנות במעלה הנחלים היו בד"כ קטנות יחסית ,בחישוב לא נלקחה בחשבון החדירה של מי-ים בעת הדיגום. חישובי עומס הנוטריאנטים השנתי מהנחלים מוצגים בטבלה .6הטבלה אינה כוללת את נחל פולג, מאחר שאין עבורו נתוני ספיקה .בשיטת חישוב העומס יש אי ודאות רבה עקב הנחות היסוד .המטרה העיקרית של הטבלה היא לספק הערכה ראשונית של תרומת הנוטריאנטים מנחלי החוף ע"מ לנסות ב29- לקשר בין ממצאי הניטור במימי החופין למקורות הזיהום .מהנתונים שבטבלה ברור שעבור נחל מסוים השגיאה עלולה להיות של סדר גודל או יותר. מבין נחלי החוף ,התורמים העיקריים של נוטריאנטים למימי החופין בשנת 2012הם: פוספאט :לכיש שורק < ירקון חדרה < קישון < אלכסנדר < נעמן < תנינים חנקן אי-אורגני :שורק < קישון < ירקון < חדרה < אלכסנדר < לכיש תנינים נעמן בנחלים קישון ,תנינים ושורק החנקן מוסע בעיקר כניטראט ,בנחלים לכיש ,אלכסנדר ,ירקון ,חדרה ונעמן בעיקר כאמוניום )טבלה .(6 טבלה 6כוללת גם את הערכת עומסי ההזרמה של חנקן וזרחן כללי אל הנחלים בשנת ,2011בעיקר ממתקני הטיפול בשפכים )דו"ח עומסים של המשרד להגנת הסביבה ,אגף מים ונחלים ,אוגוסט .(2012 הנתונים מראים שהעומס הגדול ביותר של זרחן כללי מוזרם אל הנחלים שורק )בעיקר ממט"ש ירושלים( ולאחריו ירקון < נעמן < אלכסנדר קישון .הזרמות החנקן הכללי מדורגות כלהלן: שורק<ירקון<אלכסנדר<קישון<נעמן<חדרהתנינים<לכיש. ברור שצפויים הבדלים בין ההערכות של דו"ח זה לבין האומדן המבוסס על ההזרמות לנחלים ,הן מאחר שהאחרון מתייחס לריכוזים הכוללים של חנקן וזרחן )תרכובות אורגניות ואי-אורגניות( ,הן כתוצאה מתהליכי שיקוע ,צריכה ופירוק )דניטריפיקציה( של הנוטריאנטים בנחלים עצמם ,והן מאחר שההזרמות לנחלים מתייחסות לשנת ) 2011שנה קלנדרית ולא הידרולוגית(. על אף אי הוודאות הרבה בחישובי עומס הנוטריאנטים ,התרומה הכוללת של נחלי החוף לזיהום מימי החופים בנוטריאנטים מהווה כנראה מרכיב משמעותי ביותר של עומס הזיהום הכולל ממקורות יבשתיים )ראה להלן הערכת עומס הנוטריאנטים ממקורות יבשתיים( .לכן ,כפי שכבר הומלץ בשנים קודמות ,לצורך גיבוש מתודולוגיה אמינה יותר להערכת הכמויות הכוללות של נוטריאנטים המוזרמות מהנחלים אל הים ,יש לבצע מחקר אינטנסיבי במשך שנתיים על השינויים העונתיים בריכוזי הנוטריאנטים בשפכי כמה מנחלי החוף )המזוהמים ביותר( ותלותם בעוצמת מקורות הזיהום ,הספיקה ועוד. הערכת עומסי הנוטריאנטים והמתכות באזור מימי החופין כמויות משמעותיות של נוטריאנטים ,מתכות כבדות וחומרים אורגניים )אלפי טונות של חנקן ,זרחן ופחמן ומאות עד אלפי ק"ג של מתכות )ראה איור להלן( מוחדרות למימי החופין של ישראל בים התיכון, הן ממקורות נקודתיים )מוצאי שפכים ונחלי החוף( הן ממקורות מבוזרים )מי נגר ,דליפת מי תהום והסעה אטמוספרית( .המידע המלא על המקורות להעשרת מימי החופין של ישראל במזהמים עדיין ב30- לוקה בחסר ,מאחר שיש צורך לשפר את יכולת ההערכה של עומס המזהמים משני הסוגים של המקורות .במשרד להגנת הסביבה קיים מידע על מקורות זיהום נקודתיים ,המבוסס בעיקר על היתרים להזרמת שפכים לים )על פי חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים( ועל ניטור של ההזרמות. כיום קיימים היתרי הזרמה לים התיכון לכ 70-מפעלים .משנת 2000חלה הפחתה דרסטית )כ(90%- בהזרמת המתכות הכבדות וחומרי הדשן אל נחל הקישון ולנחלים נוספים לאורך החוף .במהלך העשור האחרון ) (2012–2004חלה הפחתה בעומסי המזהמים המוזרמים לים ממקורות נקודתיים במסגרת היתרי הזרמה לים ,כ 20%-הפחתה בחנקן ופחמן 40% ,בזרחן ,כ 50%-במתכות אבץ ,עופרת ,כרום, ניקל ונחושת וכ 80%-בקדמיום )איור להלן( .הערכה של עומס ההזרמות מנחלי החוף )אמיר-שפירא ד. .2012עומסי מזהמים בנחלים .2011 ,המשרד להגנת הסביבה ,אגף מים ונחלים( מראה שמקור זה משמעותי ביחס לאחרים ,ומדגישה את הצורך באומדן כמותי משופר. המקורות הנקודתיים העיקריים של נוטריאנטים הם :מוצא הבוצה המשופעלת של המפעל לטיהור שפכי גוש דן )שפד"ן( ,המוצא הימי לשפכי מפעלי "אגן-כימיקלים" ובתי הזיקוק אשדוד ,המוצאים הימיים של מט"ש הרצליה ,מוצא ימי א.ל.א ,.הזרמת מקורות באשקלון ונחלי החוף .הערכת התרומה הכוללת של נחלי החוף )טבלה להלן( מראה ,שמקור זה משמעותי ביחס למקורות האחרים ומדגישה את הצורך באומדן כמותי משופר. ב31- להלן השינויים בכמויות החנקן ,הזרחן ,הפחמן והמתכות הכבדות שהוזרמו במשך העשור האחרון למימי החופין דרך מוצאים ימיים .נתוני המשרד להגנת הסביבה ,אגף ים וחופים. Nitrogen Phosphorous TOCx10 5,000 )Linear (Nitrogen 4,000 )Linear (Phosphorous 2,000 Load ton/year 3,000 1,000 2013 2011 2009 2007 2005 0 2003 10,000 Hg Cd 1,000 Cu Cr 100 Pb Zn 2013 2011 2009 ב32- 2007 2005 10 2003 Load kg/year Ni להלן הערכה כמותית גסה של מקורות הנוטריאנטים הידועים: משקעים אטמוספיר יים3 סה"כ מוצאים ימיים מקורות מט"ש מוצא ימי אשקלון2 אשדוד2 אג"ן/בז"א2 מוצא ימי שפד"ן2 מוצא ימי הרצליה2 קישון2 מפעלי מוצ א ימי אלא כלל נחלי החוף1 נחל הקיש ון1 שנה נוטריאנט 2 ~5000 ~150 3978 61 321 2983 265 349 1776 960 2004 4773 368 278 3453 325 350 1557 668 2005 4064 49 114 188 3174 294 238 6.6 2177 679 2006 4433 46 159 171 3403 342 304 7.8 1795 186 2007 4294 3789 58 35 276 3448 293 181 3.4 1332 135 2008 56 9.8 236 3189 91.3 201 6.1 1536 185 2009 3069 54.1 143.9 2540 70 257 3.6 2984 131.1 86.8 2541 82 139 3.7 152 2011 3261 166.3 38.4 2838 70.5 144 4.1 1166 1142 #2706 1856 436 2010 363 2012 1523 29.6 5.9 1420 59.1 7.7 144 88 2004 1628 40.9 12.0 1510 59.5 5.2 344 49 2005 1714 0.5 20.8 0.2 1633 52.1 6.2 0.8 452 68 2006 1607 0.4 14.0 0.3 1529 54.5 8.2 0.3 230 20 2007 1465 1177 1.2 19.1 1.4 1387 47.0 8.9 0.2 168 9 2008 1.2 1.6 3.94 1138 24.7 6.6 0.6 196 6.4 2009 1143 1.2 7.6 1097 29 7.7 0.05 876 4.5 4.6 834 27 5.6 0.4 929 4.91 3.4 889 26.7 5 0.4 21841 1191 20347 170 134 2004 23646 1350 21984 169 142 2005 23780 80.8 93 #306 136 18.9 2010 12 2011 13 2012 1335 22140 159 103 43 2006 18475 23168 39 1276 16884 112 108 55 2007 50 1567 21246 125 152 28 2008 22517 5 356 21950 74 111 20.5 2009 22088 272.3 21628 65 112 11.1 2010 21302 203.9 20925 74 87 12.2 19128 123 18854 67.4 70 13.5 87 2011 2012 הערות לטבלה .1מבוסס רק על הממצאים בדו"ח זה )בהקשר לתרומת נחלי החוף ראה הערה 1בטבלה .(6הערכה זו כוללת את עומס החנקן והזרחן האי-אורגניים במרבית נחלי החוף המתייחסים לשנה הידרולוגית )אוקטובר 2011עד ספטמבר 2012ולא לשנה הקלנדרית של .(2012 ב33- חנקן טון/שנה זרחן טון/שנה פחמן אורגני טון/שנה .2עומס החנקן והזרחן הכללי )אי-אורגני+אורגני( .הערכים חושבו על סמך דיווחי המפעל על הזרמות בשנת ,2012נתוני המשרד להגנת הסביבה # .דו"ח עומסי מזהמים בנחלים ,2011המשרד להגנת הסביבה ,אגף מים ונחלים )אוגוסט .(2012 .3תרומת המשקעים האטמוספיריים חושבה לכל שטח מימי החופין של ישראל בים התיכון ) 180ק"מ( עד למרחק 12מילים ימיים מהחוף .החישוב כולל חנקן וזרחן מומסים במי גשם מאזור תל שקמונה ותוספת חנקן וזרחן באבק )נבדק במחקר נפרד.(Herut et al., 1999; 2002 , לפי הנתונים שבטבלה ,הכמות הידועה הכוללת של נוטריאנטים אשר מוחדרת מדי שנה למימי החופין ממקורות נקודתיים היא כ 5,000-טון חנקן וכ 1,000-טון זרחן .לכך יש להוסיף את הכמות המוחדרת במשקעים אטמוספיריים וכמויות שעדיין לא הוערכו של נוטריאנטים המוזרמות לים במי נגר ,מי תהום ,דרך נחלים שלא נכללו בטבלה ומקורות נקודתיים קטנים יחסית ,כגון שפכי בריכות דגים והזרמות חרום של ביוב עירוני .כמו כן יש להוסיף את הכמויות של הנוטריאנטים האורגניים המומסים והחלקיקיים המוזרמות דרך כל נחלי החוף. נוטריאנטים ,כלורופיל ומיקרואצות במימי החופין מעקב אחר תפוצת הנוטריאנטים ,הכלורופיל והאצות התבצע באזור המים הרדודים לאורך החוף )עד עומק של כ 30-מטר או כ 5-ק"מ מהחוף( .דוגמאות מי פני שטח נדגמו בהפלגות ב 33-תחנות לאורך החוף במהלך אוגוסט .בנוסף נדגמו במפרץ חיפה 14תחנות ביולי ו 5-תחנות באוגוסט .דוגמאות מי שטח לבדיקת מיקרואצות נדגמו ב 11-תחנות לאורך החוף וב 5-תחנות במפרץ חיפה באוגוסט .מיפוי של הרמות היחסיות של כלורופיל במימי החופין על סמך נתוני לוויינים בוצע באמצעות מערכת .(Satellite Information System on Coastal Area and Lakes)SISCAL כללית ,עודפי נוטריאנטים בסביבה הימית ,עקב העשרה אנתרופוגנית ,עלולים לגרום לתהליכי אאוטרופיקציה )פריחות מסיביות של אצות והגברת פעילותן( ולשינויים בהרכב אוכלוסיות האצות, וכתוצאה מכך להפרת המאזן האקולוגי הכולל .התופעות המדאיגות ביותר העלולות להתפתח בתנאים אלה הן פריחות של מיני אצות מיקרוסקופיות המייצרות רעלנים .אצות כאלה עלולות להופיע באזורים חופי ים שיש בהם העשרה כללית ברמת הנוטריאנטים או שינויים ביחסים בין חנקן לזרחן כתוצאה מתרומות אנתרופוגניות של נוטריאנטים ,גם כאשר לא מתפתחים תנאי אאוטרופיקציה חמורים. ההשפעות המזיקות של העשרה בנוטריאנטים מורגשות במיוחד באזורים חופיים שתחלופת המים בהם מוגבלת .במימי החופין של ישראל תנאים כאלה קיימים רק באזורים מסוימים במפרץ חיפה ובחלק מנחלי החוף בהם מתקיימת חדירה של מי-ים .כתוצאה מהזרמה חריגה של נוטריאנטים למפרץ דרך נחל הקישון ,אירעו בו בשנות ה 2000-כמה פריחות חריגות של אצות ,שכללו מינים המשתייכים לקבוצות המייצרות רעלנים ומינים שגרמו למטרדים בחופי הרחצה ,ובשנים האחרונות פריחות חריגות במורד נחל הקישון. ב34- .2002-2012 להלן סיכום של הופעת מינים רעילים בתחנות לאורך החוף בשנים Species Station Year Max Cells/L Dinoflagellates Akashiwo sanguinea offshore Yarqon Ashqelon Qishon Qishon 2002 2005 2009 2011 958 1600 1000 4720 Dinophysis caudata Qishon 2005 120 Dinophysis rotundata HB5 2008 190 Gymnodinium cf. catenatum Qishon 2009 6920 Karenia brevis Qishon 2009 1.6E+04 Ostreopsis sp. Prorocentrum minimum Taninnim Alexander Ashqelon Yarqon Deep Soreq Deep Ashqelon Soreq 2011 112 2002 2003 2004 2006 2008 2009 1.1E+04 2.8E+04 1.3E+04 2.8E+04 6.5E+04 1.1E+04 2005 3.1E+06 Ashqelon 2005 2006 2007 2010 3.1E+06 7.2E+05 2.7E+05 5.4E+05 Qishon 2002 7.0E+06 Qishon 2007 7.0E+05 Qishon 2009 2.7E+05 Diatoms Pseudonitzschia spp. Raphidophyceae Hetrosigma cf. akashiwo Ashqelon Shallow Ashqelon Dado HB4 מחוץ למפרץ חיפה קיימים תנאים נוספים היכולים לעודד התפתחות פריחות מזיקות של אצות בנוכחות ,( שיכוב עמודת המים במשך חלק ניכר של השנה )המגביל את תחלופת המים:עודפי נוטריאנטים כגון מתכות ותרכובות אורגניות, קרינת אור חזקה ונוכחות גורמי גידול,טמפרטורת מים גבוהה על מנת להעריך את הפוטנציאל להתפתחות ריכוזים חריגים של אצות )ובכללן.ממקורות זיהום שונים 35-ב אצות מזיקות( במימי החופין כתוצאה מהעשרה בנוטריאנטים ,מופו ריכוזי הנוטריאנטים והכלורופיל באזור הרדוד של מימי החופין. נוטריאנטים מפרץ חיפה :בשפך נחל הקישון בדרום המפרץ נמצאו ריכוזים גדולים יחסית של נוטריאנטים )ניטראט, אמוניום ,פוספאט וחומצה סיליצית( .גם בשפך נחל הנעמן )צפון המפרץ( נמדדו ריכוזים יחסית גדולים. שני הנחלים תורמים חנקן וזרחן בכמויות יחסיות שונות .יחסי חנקן/זרחן )יחס מולארי( בשפכי הנחלים הקישון והנעמן <<) 16יחס רדפילד(. למרות יחסי חנקן/זרחן גדולים במי השטח בנחל הקישון ,לא נצפתה העשרת חנקן )יחסי חנקן/זרחן < ) 16יחס רדפילד(( במי המפרץ .במי המפרץ נמדדו יחסי חנקן/זרחן קטנים יחסית ,דומים או קטנים מיחס רדפילד .הסבר אפשרי לשינוי היחס בדרום המפרץ הוא סילוק של חנקן בחלקו התחתון של נחל הקישון )והנעמן( כתוצאה מקבורה בסדימנט ,וייתכן תהליכי דניטריפיקציה. אורך החוף :תפוצת ריכוזי הנוטריאנטים )ניטראט ,פוספאט וחומצה סיליצית( באזור הרדוד של מימי החופין דרומית למפרץ חיפה בקיץ )אוגוסט( 2012מוצגת באיור .34בד"כ ריכוזי הנוטריאנטים יורדים ככל שמתרחקים מהחוף ,אולם במקומות מסוימים ,בסמוך לשפכי נחלים והזרמות של קולחים, קיימים מוקדי העשרה .תפוצת ריכוזי הפוספאט והניטראט בתחום הרדוד של מימי החופין מוכתבת, לפיכך ,בעיקר ע"י מקורות זיהום יבשתיים מצד אחד ,וקצב צריכתם ע"י היצרנים הראשוניים מצד שני. כלורופיל מדידות במים :ריכוזי הכלורופיל הגדולים ביותר נמצאו בדרום מפרץ חיפה בשפך נחל הקישון .מחוץ למפרץ חיפה ,התפוצה המרחבית של ריכוזי הכלורופיל באוגוסט 2012מראה מגמה כללית של ירידה ככל שמתרחקים מקו החוף )איור .(34dהגרדיאנט של הירידה בריכוזי הכלורופיל עם הריחוק מקו החוף )פקטור של כ (3-נובע מההשפעה של החדרת חומרי דשן ממקורות יבשתיים .הריכוזים האבסולוטיים של כלורופיל ,באתרים לאורך חופי ישראל בהם נמצאה העשרה ,אינם גבוהים ביחס לערכים שנמדדים באזורים המוגדרים כאאוטרופים הן בים התיכון והן בימים אחרים בעולם. תפוצת כלורופיל על סמך צילומי לוויינים במהלך 2012נקלטו ועובדו במערכת 287 SISCALצילומי לוויין מסוג (Aqua & Terra) MODIS ברזולוציה 1X1ק"מ .בחודש אפריל 2012סוכנות החלל האירופית איבדה קשר עם לווין הEnvisat- שבו נמצא גם הסנסור של MERISולכן אין יותר צילומים ברזולוציה של 300X300מטר .הלווין החדש VIIRSשל סוכנות החלל האמריקאית ששוגר באוקטובר 2011עם רזולוציה של 700X700 מטר צפוי להתחיל לספק צילומים באופן רציף בסוף שנת .2013לווין זה ישולב במערכת SISCAL עד לשיגור של לווין ברזולוציה גבוהה שיחליף את סנסור ה.MERIS- ב36- משנת 2008מתבצע כיול של האלגוריתים של כלורופיל באמצעות הפלגות דיגום מזדמנות .נתוני הכיול אפשרו לנו לכייל רק את האלגוריתם של ים פתוח )דו"ח חיא"ל .(H19/2009בדו"ח זה הערכים של ריכוזי כלורופיל מלוויין ה MODIS-הם בערך יחסי .האנליזות של ריכוזי הכלורופיל ,טמפרטורת פני הים ועומק סקי במדף היבשת של ישראל מאפשרות מעקב סינופטי אחר שינויים עונתיים ורב-שנתיים של מאפייני המים ,תוך איתור והערכת השפעתם של מקורות יבשתיים על איכות המים. תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשיים הממוצעים במימי החופין )ממרחק של 2ק"מ מערבית לחוף ועד לקצה המדף )עומק מים של 200מטר( ,בערכים יחסיים ) ,(1-0כפי שהתקבלה מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ) MODISרזולוציה 1X1ק"מ( ,מוצגת באיור .35תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשים הממוצעים במזרח הים התיכון בערכים אמיתיים מוצגת בתמונה הקטנה באיור .35אנליזה זו בוצעה ע"י NASA והיא ברזולוציה של 4X4ק"מ ומתבססת על צילומי לווין ה . MODIS -כללית ,ניתן לעקוב אחר השינויים העונתיים הטבעיים של ריכוזי הכלורופיל ולאתר מוקדים בהם הריכוזים היחסיים גבוהים ) .(hot spotsכמו כן ניתן לראות בברור את השפעת המרחק מהחוף והמרחק מהדלתא של הנילוס על ריכוזי הכלורופיל ,בעיקר בחלקו הדרומי של מדף היבשת .בעקבות ריבוי התשתיות )תחנות כוח ,מתקני התפלה ,כלובי דגים ועוד( לאורך החוף ,פיתחנו כלים אינטרנטיים המאפשרים לצפות על אזורים אלו ברזולוציה גבוהה יותר. באיור 35ניתן לראות את הפיזור המרחבי של ההתפלגות החודשית הממוצעת של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( לאורך מדף היבשת ובתמונות הקטנות את הערכים האמיתים במזרח הים התיכון .בים העמוק במזרח הים התיכון ניתן לראות שהריכוזים היחסית גבוהים ) ( 0.2-0.3 mg/m3הם בחודשים ינואר- מרץ ונובמבר-דצמבר ואילו בשאר החודשים הריכוזים הם .0.03-0.1 mg/m3השפעת הנילוס נראית היטב עם ריכוזים שמגיעים עד ~ 3 mg/m3בעיקר בחודשים דצמבר-מרץ .השינויים בריכוזים לאורך החוף מושפעים משלושה גורמים עיקריים :השינויים באגן המזרחי )ינואר-מרץ ונובמבר-דצמבר ריכוזים יחסית גבוהים ואפריל-אוקטובר ריכוזים יחסית נמוכים( ,הסעה מהדלתא של הנילוס שהשפעתה מגיע עד אזור נתניה-חדרה )ינואר-אפריל ,יולי ,ספטמבר-נובמבר( והשפעה של גורמים מקומיים )כגון :שפכי נחלים ,מוצאים ימיים ,הביוב של עזה( .עקב הפסקת פעולתו של לווין הMERIS - עם הרזולוציה הגבוהה לא ניתן לראות בצורה ברורה את הגורמים המקומיים. השוואה של הערכים היחסיים הממוצעים בשנת 2012בכל המדף יחסית ל 2011-מראה ,שהתופעות הסינופטיות הן די דומות אולם בעוצמות שונות )איור .(36הערכים הממוצעים התבססו על כ 6-תמונות לווין טובות בכול חודש .בשנת 2011הריכוז הגבוה ביותר התקבל בחודש מרץ ) (0.94ואילו הנמוך ביותר ) (0.13בחודש יוני .ריכוזים מעל 0.3נמדדו בחודשים ינואר-מרץ ,יולי ובנובמבר -דצמבר .בהשוואה לשנת 2011הריכוזים השנה היו נמוכים יותר למעט חודשים ינואר-מרץ ונובמבר .גרף השוואתי משנת 2005מוצג בנספח .4 ב37- 1רשימת ספרות חלק ב ASTM (1983) Designation - D3683-78. Standard test method for trace elements in coal and coke ash by atomic absorption. American Society for Testing and Materials Publisher. Pennsylvania, USA .pp.472-475. Booth, B.C. (1987). The use of autofluorescence for analyzing oceanic phytoplankton communities. Marina. 30: 101-108. Cuhel, R.L. and Waterbury, J.B. (1984). Biochemical composition and short term nutrient incorporation patterns in unicellular marine cyanobacterium, Synechococcus (WH7803) Limnol. Oceanogr.29(2): 370-374. Gordon, N. Angel, D. L., Neori, A., Kress, N. and Kimor, B. (1994). Heterotrophic dinoflagellates with symbiotic cyanobacteria and nitrogen limitation in the Gulf of Aqaba. Mar. Ecol. Prog. Ser. 107: 83-88. Herut, B., Nimmo, M., Medway, A., Chester, R. and Krom, M. D. (2001). Dry atmospheric inputs of trace metals at the Mediterranean coast of Israel (SE Mediterranean): sources and fluxes. Atmos. Environ., 35: 803-813. Herut, B. and Kress, N. (2000). Nutrients pollution at the lower reaches of Mediterranean coastal rivers in Israel. Wat. Sci. & Tech., 24: 147-152. Herut, B., Krom, M.D., Pan, G. and Mortimer, R. (1999). Atmospheric input of nitrogen and phosphorus to the SE Mediterranean: sources, fluxes and possible impact. Limnol. & Oceanog., 44, 1683-1692 Herut, B., Collier, R. and Krom, M.D. (2002). The role of dust in supplying N and P to the SE Mediterranean. Limnol. & Oceanog., 47, 870-878. Hewes, C.D. and Holm-Hansen, O. (1983). A method for recovering nanoplankton from filters for identification by microscope. The filter-transfer-freeze (FTF) technique. Limnol. Oceanogr. 28: 389-394. Karydis, M. and Tsirtsis, G. (1996). Ecological indices: a biometric approach for assessing eutrophication levels in marine environment. Sci. Total Envir.186: 209-219; Kennish, M.J. (1997). Estuarine and Marine Pollution. CRC Marine Sciences Series. CRC Press, Boca Rato, 524 pp. Koçak, M., Kubilay, N., Herut, B. and Nimmo, M. (2005). Dry atmospheric fluxes of trace metals (Al, Fe, Mn, Pb, Cd, Zn, Cu) over the Levantine Basin; A refined assessment. Atmos. Environ. 39: 7330-7341. Koçak, M., Kubilay, N., Herut, B. and Nimmo, M. (2007). Trace Metal Solid State Speciation in Aerosols of the Northern Levantine Basin, East Mediterranean. J. Atmos. Chem. 56: 239-257. Li, W.K.W. (1986). Experimental approaches to field mesurments: methods and interpretation. In: Platt, T. and Li, K.W. (eds.) Photosynthetic Picoplankton.Canad. Bul. Fish. and Aquatic Sci. 214, pp. 251-286. 38-ב Li, W.K.W., Dickie, P.M., Irwin, B.D. and Wood, A.M. (1992). Biomass of bacteria, cyanobacteria, prochlorophytes and photosynthetic eukaryotes in the Sargasso Sea. Deep Sea Res. 39(3/4): 501-519. Long, E.R., MacDonald, D.D., Smith, S.L. and Calder, F.D. (1995). Incidence of adverse biological effects within ranges of chemical concentrations in marine and estuarine sediments. Environmental Management,19, 81-97. Strathman, R.R. (1967). Estimating the organic carbon content of phytoplankton from cell volume or plasma volume. Limnol .Oceanogr. 12: 411-418. דו"ח עומסי מזהמים בנחלים ) ,(2011 ,2009 ,2003, ,2001 ,2000 ,1994המשרד לאיכות הסביבה ),2012 .(2004 גורדון ,נ' ,חרות ,ב' ,קרס ,נ' .2012 ,אפיון קבוצות המיקרואצות במי נחל הקישון המלוח .דו"ח ניטור אוקטובר ,2011מוגש לרשות נחל הקישון .דו"ח חיא"ל .H58/2012 טיבור ,ג' ,אלמוגי-לבין ,א' ,חרות ,ב' .2009 ,כיול חישה מרחוק למיפוי סינופטי של כלורופיל וחומר מרחף במדף היבשת של הים התיכון ,ישראל .דו"ח חיא"ל .H19/2009 קרס ,נ' ,גליל ,ב' ,שהם-פרידר ,א' .2012 ,השפעה בוצה משופעלת על הסביבה הימית תוצאות הניטורים שנערכו בשנת 2011באזור המוצא הימי של השפד"ן .דו"ח סופי ,מוגש למי אזור דן אגודת מים שיתופית. דו"ח חיא"ל .H22/2012 שהם-פרידר ,א' ,קרס ,נ' ,גורדון ,נ' ,גליל ,ב' .2012 ,ניטור במוצא הימי של שפכי המפעלים אגן יצרני כימיקלים בע"מ ופז בית זיקוק אשדוד בע"מ .דו"ח סופי לדיגומי ,2011מוגש לאגן יצרני כימיקלים בע"מ ולפז-בית זיקוק אשדוד בע"מ )טיוטה להערות( .דו"ח חיא"ל .H20/2012 תקנות בריאות העם – איכות התברואה של מי שתייה תשל"ד ,1974נוסח משולב התש"ס .2000 "תקני סביבה לאיכות מי הים התיכון בישראל" המשרד לאיכות הסביבה ,אוגוסט .2002 הסעת רחופת על-ידי נחלי החוף אל מדף היבשת של ישראל-נחל קישון ונחל אלכסנדר .דינה וכטמן, עבודת מגיסטר ,אוניברסיטת חיפה ,פברואר .2004 דו"ח ניטור מים ונחלים בשנת ) 2008רשות הטבע והגנים ,יוני .(2009 ב39- חלק ב - 2ניטור המגוון הביולוגי הקדמה גורמים טבעיים ,לא כולם מזוהים ,אבל יותר מכך השפעת האדם ופעילותו במאה ושבעים השנים האחרונות גרמו לשינויים רבים ,פיזיקו-כימיים וביוטיים לאורכו של החוף הישראלי של הים התיכון. בין הגורמים האנושיים ניתן למנות את בנייתו והרחבתו ההדרגתית של סכר אסואן ,פתיחתה והרחבתה ההדרגתית של תעלת סואץ ,תהליך הפיתוח והעיור של שפלת החוף עם התעבורה הימית הנלווית אליו וכן התפתחות הדייג הישראלי .בהווה מצטרף לגורמים אלה גם ניצול אוצרות הטבע הנמצאים לאורך החוף ,מים מותפלים ודלק/גז .כל אלה תורמים לרווחת האדם אך הביאו איתם השפעות על איכות מימי החופין וכן שינויים דרמטיים בהרכב ובמגוון המינים של החברות הביוטיות לאורך החוף. בשני העשורים האחרונים ,באינטנסיביות גדלה והולכת ,עוסקת חיא"ל בניטור הביוטה לאורך החוף הישראלי של הים התיכון הן במסגרת הניטור הלאומי והן במסגרות של סקרים ייעודיים הקשורים בפיתוח המים הכלכליים של ישראל .נדגמות חברות ביוטיות קרקעיות על מצע רך וקשה וחברות פלנקטוניות .בנוסף ,מפתחת חיא"ל משנת 2012שני כלים שהם מחקריים ושימושיים כאחד ומטרתם לייעל את הניטור והאנליזה שלו ,להלן: - 1הגדרת המין של פרטים נדגמים היא מדד המפתח בתיאור הרכב ומגוון המינים .הגדרה זו דורשת מומחיות שאינה זמינה בישראל לגבי כל קבוצת מינים וודאי שאינה זמינה על בסיס של דיגום שיגרתי לאורך זמן .הטקסונומיה המולקולרית או בשמה המוכר בירקוד היא כלי מחקרי חדש המבוסס על רצפי דנ"א ספציפיים כמדד לזיהוי מינים ואוכלוסיות .חשיבותה המחקרית של השיטה גדולה וחורגת בהרבה מן ההקשר הנוכחי המצומצם של הניטור ולא נדון בה כעת .בהקשר הנוכחי היא מאפשרת זיהוי מהיר ומדויק של מינים ,שאינו דורש מיומנות טקסונומית קלאסית ומסייעת להתגבר על הקושי בהגדרה שגרתית של פרטים נדגמים .לכן ,מתבצע כעת בחיא"ל פרויקט בירקוד מיני החוף הישראלי. - 2מעקב אחרי שינויים בהרכב חברות החי ומגוון המינים בהן ,בסביבת חיים נתונה בתחום הגאוגרפי של החוף הישראלי וסביבתו הקרובה דורשים כלי לריכוז הנתונים שנאספו במהלך 170השנים האחרונות ,נאספים בהווה ויאספו בעתיד .הדרישה מכלי כזה היא שיאפשר השוואה ארוכת טווח של הרכב ומגוון המינים וייתן קנה מידה מגובה זמן לעוצמת השינוי בהרכב ובמגוון ולמהירות הווצרותו. לכן נבנה בחיא"ל מאגר מידע ממוחשב של נתוני הדיגום ההיסטורי והעכשווי שיתעדכן עם כל נתון עתידי )מאגר מידע ביו-גיאוגרפי( .למאגר המתמלא בימים אלה בתוכן גם יכולות אנליטיות שיאפשרו זיהוי וניתוח מגמות ושינויים. לסיכום ,שלושת המרכיבים שתוארו בהקדמה ,ניטור ביוטי תקופתי ,שנתי או אחת לכמה שנים בכל סביבות החיים הימיות-ים תיכוניות של ישראל ,מאגר מידע בעל יכולות אנליטיות ושילוב של יכולות הגדרה מולקולרית ומורפולוגית נותנים מענה לסוגיית הניטור הביוטי שהוא מרכיב חיוני בכל ניטור סביבתי .תיאור מפורט של כל אחד מן המרכיבים מופיע בסעיפים הבאים. ב40- אוכלוסיות המיקרואצות 2012-2002 הרכב אוכלוסיית המיקרואצות נבדק ב 4-תחנות במפרץ חיפה )משפך הקישון לים הפתוח( ו12- תחנות לאורך החוף בין ראש כרמל לאשקלון ,בעומק מים של כ 6 -ו 30 -מטר )מול חוף דדו ,נחל תנינים ,נחל אלכסנדר ,נחל ירקון ,נחל שורק ואשקלון(. האצות סווגו לשתי קבוצות גודל .1 :אצות קטנות מ 5m-כללו בתוכן את הפיקופלנקטון ,שחולק בדו"ח לשתי קבוצות :א .בקטריות כחוליות חד-תאיות מהסוג .Synechococcusב .אצות אאוקריוטיות קטנות מ .2 .5m-אצות גדולות מ 5m-שכללו את הננופלנקטון והמיקרופלנקטון ובהם הדינופלגלטים והצורניות ,ובנוסף פלגלטים מקבוצות שונות. תקציר ריכוז התאים ,הביומסה וריכוז הכלורופיל היו הגבוהים ביותר במפרץ חיפה בפתח הקישון ונמצאו בירידה עם ההתרחקות מפתח הקישון לעבר המים העמוקים )איורים .(37,38הביומסה הגבוהה יחסית בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו נבעה בעיקר מביומסה גבוהה של בקטריות כחוליות חד תאיות מהמין ) Synechococcus sp. (2המאפיינות שתי תחנות אלה גם בדיגומים קודמים ומביומסה גבוהה של מיקרואצות קטנות מ – ) 5µmאיור .(39לאורך החוף הביומסה הייתה הגבוהה ביותר בתחנת אשקלון ,במים הרדודים )איור ,(40בדומה לשנתיים קודמות .הביומסה הגבוהה בתחנה זו נבעה גם השנה בעיקר מביומסה גבוהה של אצות צורניות )איור .(41ריכוז הכלורופיל ,לעומת זאת ,נמצא הגבוה ביותר בירקון במים הרדודים )איור .(40דיגום זה מאופיין במגוון גדול יחסית לדיגומים קודמים של מיני מיקרופלנקטון במיוחד במפרץ חיפה ,במי התחנות העמוקות ,ובתחנות הצפוניות לאורך החוף )חוף דדו-אלכסנדר( )איור .(42במפרץ חיפה נמצאה עלייה בריכוז הכלורופיל והביומסה הכללית בכל התחנות ,להוציא ,HB5הסמוכה לפתח הקישון ,יחסית לשנה קודמת .כמו בשנים קודמות נמצא הבדל מובהק בהתפלגות המינים השונים בין תחנת פתח הקישון והתחנה הסמוכה לה ובין מי התחנות העמוקות יותר )איור .(43מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו בריכוז נמוך יחסית )נספח .(5 לאורך החוף נמצא הבדל מובהק במגוון המינים בין המים הרדודים לעמוקים ובין שלוש התחנות הצפוניות לאלה הדרומיות )ירקון-אשקלון( )איור ,(43כפי שנמצא בשנים קודמות .נמצאה עלייה משמעותית בביומסת הדינו פלגלטים השנה בכל התחנות ,בשני העומקים ,ובמיוחד בתחנות הדרומיות )איור .(44גם ביומסת הצורניות עלתה בעיקר בתחנות הצפוניות )במיוחד במים הרדודים בחוף דדו(. בדיגום 2012במפרץ חיפה נמצאה עלייה משמעותית במספר המינים בתחנה הסמוכה לפתח הקישון HB5ובשתי התחנות העמוקות במפרץ )איור .(42בתחנה HB2נראתה מגמת עלייה במספר המינים לאורך השנים ומגמת עלייה מובהקת באינדקס השונות לאורך השנים )איור .(56לאורך החוף ,בכל התחנות נראית מגמה מובהקת של עלייה במספר המינים במים הרדודים והעמוקים ,לאורך השנים, להוציא התחנה מול חוף דדו דרומית לחיפה. אצות במפרץ חיפה – ריכוז התאים בפתח נמל הקישון היה גבוה באופן משמעותי יחסית לתחנות האחרות והוא הלך וירד עם ההתרחקות מפתח הקישון לעבר עומק המפרץ )איור .(37הבקטריה הכחולית מהמין ) ,Synechococcus sp. (2איפיינה כמו בשנים קודמות בעיקר את תחנת פתח הקישון ב41- והתחנה הסמוכה לה ,והיוותה בתחנות אלה 54%ו – 34%מריכוז התאים הכללי בהתאמה )איור .(46 ריכוז המין ) ,Synechococcus sp. (1השכיח יותר במפרץ חיפה ולאורך החוף ,היה הגבוה ביותר בפתח הקישון ,וירד בהדרגה לכיוון המים העמוקים שבמפרץ ,כפי שנמצא בדיגומים קודמים )איור ,(45כאשר בתחנות העמוקות ,HB2-HB1היווה בממוצע 95%±2מריכוז התאים הכללי בדומה לתחנות לאורך החוף )איור .(46 ביומסת האצות וריכוז הכלורופיל נמצאו הגבוהים ביותר בפתח הקישון ,בהתאמה לריכוז התאים ,והם הלכו וירדו עם היציאה מהמים הרדודים לחלקו המערבי העמוק של המפרץ )איור .(38גרדיאנט הירידה בביומסה לכיוון המים העמוקים איפיין את כל קבוצות המיקרופלנקטון )איור .(39הביומסה הממוצעת בתחנת פתח הקישון והתחנה הסמוכה היו גבוהים מאד יחסית לביומסה הממוצעת בתחנות הרדודות לאורך החוף .בתחנות המרוחקות יותר HB1 – HB4הביומסה נמצאה גבוהה יחסית לשנה קודמת והיתה דומה יותר לממוצע התחנות הרדודות לאורך החוף )איור .(38בקטריות כחוליות חד תאיות מהמין ) Synechococcus sp. (2היוו את עיקר הביומסה בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה ,HB5 ושיעורן עמד על 35%±5מהביומסה הכללית )איור .(47הביומסה של הבקטריות הכחוליות הנפוצות, ) ,Synechococcus sp. (1ירדה בהדרגה מפתח הקישון לכיוון עומק המפרץ )איור ,(39וזאת ביחס הפוך לעלייה בשיעורם היחסי בביומסה הכללית לכיוון עומק המפרץ )איור .(47ביומסת בקטריות אלה ירדה יחסית לשנה קודמת במיוחד בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לה )איור .(48הקבוצה השנייה מבחינת חשיבותה בביומסה הייתה קבוצת המיקרואצות הקטנות מ – ,5µmשהביומסה שלהן עלתה משמעותית יחסית לשנה קודמת בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו )איור (48והם היוו כ25% - מהביומסה הכללית בתחנות אלה .ביומסת הדינופלגלטים הייתה גבוהה יחסית בפתח הקישון )איור (39ומיני דינופלגלטים קטנים מ ,15m -היוו חלק ניכר מהביומסה של הדינופלגלטים בתחנה זו ) .(85%קבוצה זו של מיני דינופלגלטים קטנים מ 15m -היוותה חלק ניכר מהביומסה של הדינופלגלטים גם בתחנות האחרות במפרץ חיפה ,ולאורך החוף )נספח .(5מינים שכיחים נוספים שתרמו לביומסה הגבוהה יחסית של הדינופלגלטים בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו ,היו מיני Protoperidiniumובהם P. bipesוהמין ,Protoperidinium sp. (54) -השכיח בכל הדיגומים במפרץ חיפה ולאורך החוף .המינים השכיחים Prorocentrum micansו – ,Prorocentrum gracileהנפוצים בכל הדיגומים ,הופיעו בריכוז עולה מהמים העמוקים לכיוון פתח הקישון .באופן דומה התפלגה תפוצתו של המין ,Fragilidium mexicanumשנראה לראשונה ובריכוז גדול יחסית במפרץ. ביומסת האצות הצורניות עלתה בכל תחנות מפרץ חיפה יחסית לשנה קודמת )איור (48ושיעורן היחסי בביומסה הכללית נמצא בעלייה מפתח הקישון למים העמוקים )איור .(47המינים הנפוצים בקבוצת הצורניות במפרץ היו המין Thalassiosira pseudonanaהמוכר כיוצר פריחות בעיקר בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו .מין זה היווה 70%מביומסת הצורניות בפתח הקישון .מיני Chaetoceros spp. היו נפוצים בכל התחנות ושיעורן בביומסת הצורניות היה גדול במיוחד בשתי התחנות העמוקות HB1- ב42- 94%) HB2מביומסת הצורניות( .המינים Navicula sp.והמין Leptocylindrus danicusהיו גם הם נפוצים יחסית ,בדומה לדיגומים קודמים )נספח . .(5 מיקרואצות מקבוצות שונות -כמו בשנים קודמות ,בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו ,הופיעו ,בריכוז גבוה יחסית פלגלטים מקבוצת ה – Cryptophyceaeהנפוצים בקישון והמאפיינים מים במליחות נמוכה ממי ים. בדומה לשנה קודמת גם השנה הופיעו בכל התחנות בקטריות כחוליות חוטיות ,אולם ריכוזן היה נמוך יחסית לשנה קודמת כמו גם המגוון שלהן )נספח .(5 מגוון המינים – בהשוואה עם שנה קודמת ,בתחנה הסמוכה לפתח הקישון ובשתי התחנות העמוקות יותר במפרץ הייתה השנה עלייה משמעותית במספר הכללי של המינים ובאינדקס השונות )המתחשב במספר המינים ובביומסה( )איורים .(56 ,42עלייה זו נובעת מעלייה חדה במגוון מיני הדינופלגלטים והצורניות בתחנות אלה .מספר מיני הבקטריות הכחוליות לעומת זאת ,ירד באופן ניכר בהשוואה לשנה קודמת .אינדקס השונות עלה משפך נחל הקישון לכיוון המים העמוקים )איור ,(56אולם בתחנה העמוקה ביותר HB1הוא נמצא קטן יותר מזה שבתחנה הסמוכה ,וזאת משום מגוון מינים קטן יותר וביומסה גבוהה יותר .בניתוח היררכי של מגוון המינים )איור ,(43נמצא שתחנות פתח הקישון והתחנה הסמוכה אליה נבדלו באופן מובהק מהתחנות האחרות במפרץ ומכל התחנות לאורך החוף .כמו כן מגוון המינים בתחנת HB1שבעומק המפרץ ,נמצא דומה לזה שבתחנה הסמוכה ,HB2ודומה למגוון בחוף דדו ,ולתחנות אחרות לאורך החוף. מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים -דינופלגלטים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו בדיגום זה בריכוז נמוך יחסית .ריכוז הדינופלגלט מהמין Akashiwo sanguineaשהופיע ב 2011-בריכוז גבוה יחסית בתחנות הרדודות במפרץ חיפה ובאשקלון ,הופיע בריכוז נמוך משמעותית השנה ,מאידך ריכוזו עלה )לריכוזים נמוכים עדיין( בתחנות הצפוניות .מינים אחרים שהופיעו בריכוז נמוך היו המינים ,Karenia brevis ,Dinophysis rotundata ,Dinophysis caudataוהמין ,Prorocentrum minimum שהופיע במספרים בודדים וריכוזו היה הנמוך ביותר בכל שנות הדיגום .פלגלט מקבוצת ה – ,Raphidophyceaeככל הנראה המין Heterosigma cf. akashiwoשהוא בעל פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיע בריכוז בינוני בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה .מין זה הופיע בעבר בפריחה בפתח הקישון ב – ,2002ובריכוז בינוני בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו ,בשנים 2007ו – .2009 אצות לאורך מדף היבשת -הביומסה וריכוז הכלורופיל היו גבוהים באופן מובהק במים הרדודים לאורך החוף ,יחסית למים העמוקים ,בדומה לממצאים בדיגומים קודמים )איור .(40הביומסה במים הרדודים עלתה מכיוון צפון לדרום ,מנחל תנינים לאשקלון .גם במים העמוקים הביומסה המכסימלית נמצאה באשקלון .בחוף דדו הביומסה הייתה גבוהה השנה יחסית לשלוש שנים קודמות ,בעיקר משום עלייה בביומסת הצורניות והדינופלגלטים. הריכוז הממוצע של תאי המיקרופלנקטון במים הרדודים ) (1.2x108 ± 2.1x107היה גדול מזה שבמים העמוקים )) (9x107 ± 2.5x107איור .(37ריכוז התאים במים הרדודים נמצא דומה לשנה קודמת ואילו ב43- בעמוקת נמצאה עלייה באלכסנדר ושורק לעומת ירידה בדדו והיא נבעה בעיקר מתנודות בריכוז הבקטריות הכחוליות מהמין )) Synechococcus sp. (1איור .(45הבקטריות הכחוליות הללו היוו בממוצע 96%± 1%מסך כל ריכוז התאים בכל התחנות ,בדומה לשנים קודמות ו 33%±8 -מהביומסה הכללית בממוצע מכל התחנות לאורך החוף )איור .(50הביומסה שלהן ירדה במרבית התחנות יחסית לשנה קודמת ,ובאופן ניכר במיוחד בחוף דדו בשני העומקים .גם ביומסת המיקרואצות הקטנות מ – 5µmירדה בכל התחנות לאורך החוף ,והם היוו 13%±3מהביומסה הכללית בממוצע מכל התחנות. ביומסת הצורניות ,לעומת זאת ,עלתה השנה בעיקר בתחנות הצפוניות ,ובאופן ניכר בחוף דדו )איור .(44 באשקלון ,ביומסת הצורניות בשני העומקים ירדה מעט אולם נמצאה עדיין ,בדומה לשנה קודמת, גבוהה יחסית לתחנות האחרות .הצורניות היוו 32%±10מהביומסה הכללית בממוצע מכל התחנות )איור .(50המינים הדומיננטיים מבין האצות הצורניות היו מיני Chaetoceros spp.הנפוצים לאורך החוף ,שהופיעו בריכוז גדול יותר במים הרדודים )נספח (5מינים אלה הופיעו בריכוז הגבוה ביותר במים הרדודים בחוף דדו והיוו בתחנה זו ובתחנות הצפוניות כ 90% -מהביומסה של הצורניות .המין Bacteriastrum sp.גם הוא ממשפחת ה – Chaetocerotaceaeהיה נפוץ יותר בתחנות הדרומיות. בתחנות הדרומיות ,שורק ואשקלון נמצאה ביומסה גדולה יחסית של צורנית מהמין Guinardia striataהשכיחה לאורך החוף ,ובדרך כלל בריכוז נמוך .בתחנה זו הופיע גם ריכוז גבוה יחסית של הצורנית Pseudonitzschia sp.שחלק מהמינים בקבוצה זו הם בעלי פוטנציאל טוקסי .המין הנפוץ בדרך כלל ,Cylindrotheca closteriumהופיע בעיקר בתחנות הרדודות לאורך החוף. נמצאה עלייה מובהקת בממוצע ביומסת הדינופלגלטים מכל התחנות ,בשני העומקים ,יחסית לשנים קודמות )איור ,(44והם היוו בממוצע 20%±9מהביומסה הכללית .מבין הדינופלגלטים המינים הקטנים )עד (15mהיו הנפוצים ביותר )נספח (5והיוו בממוצע כ 60%±19-מביומסת הדינופלגלטים בכל התחנות .מיני Protoperidinium spp.היו השכיחים ביותר לאורך החוף ,במיוחד בתחנות הדרומיות ובמים הרדודים ,בהם הם היוו כ – 30%מביומסת הדינופלגלטים .המין Protoperidinium ) sp. (54היה השכיח ביותר ,כפי שנמצא בדיגומים קודמים ,דינופלגלטים מהמינים Protoperidinium abeiו – Diplopsalis spp.היו שכיחים יותר בתחנות הדרומיות הרדודות .מיני Gymnodinium spp. היו שכיחים בכל התחנות .דינופלגלטים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו בדרך כלל בריכוז נמוך מאד גם לאורך החוף .המין Akashiwo sanguineaהופיע בריכוז נמוך בכל התחנות ובמספרים גבוהים יותר במים הרדודים )נספח .(5המין Gonyaulax spiniferaהופיע בעיקר בשתי התחנות הדרומיות. המין Ostreopsis sp.המופיע בדרך כלל בריכוזים נמוכים מאד בתחנות תנינים ואלכסנדר ,הופיע השנה במים הרדודים בתנינים בריכוז נמוך משנה קודמת ,ועדיין גבוה יחסית לשנים קודמות .מינים אחרים בעלי פוטנציאל ליצירת פריחות רעילות הופיעו בריכוז נמוך מאד. מגוון המינים – נמצא הבדל מובהק במגוון המינים בין המים הרדודים לעמוקים ובין שלוש התחנות הצפוניות לאלה הדרומיות )איור .(43במרבית התחנות ,להוציא שתי התחנות הדרומיות ,נראתה השנה ב44- עלייה במספר המינים יחסית לשנה קודמת )איור (42ומקורה בעיקר בעלייה במגוון מיני האצות הצורניות והדינופלגלטים .אינדקס השונות עלה בצורה ניכרת יותר בשתי התחנות הצפוניות ,דדו- תנינים בשני העומקים )איור .(56מגוון הבקטריות הכחוליות ירד בהשוואה לשנה קודמת להוציא תחנת חוף דדו ,בה המגוון גדל .גם השנה ,בדומה לשנה שעברה ובשונה משנים קודמות התחנה הרדודה בתנינים לא נבדלת במגוון המינים יחסית לתחנות האחרות. מגמות בזמן ובמרחב )(2012 – 2002 אצות במפרץ חיפה – קיימת מגמה רב-שנתית במפרץ חיפה של גידול הביומסה וריכוז הכלורופיל מעומק המפרץ לכיוון שפך נחל הקישון )איורים .(51,52,גם הרכב המינים משתנה בכיוון זה ,כאשר קרוב לשפך מופיעים מיני צורניות קטנות בריכוז גבוה ,מיני פלגלטים סבילים למליחות נמוכה יותר, ומיני דינופלגלטים המאפיינים מים חופיים ועשירים יותר בנוטריאנטים בריכוז גבוה יחסית .השנה נראתה עלייה חדה במגוון מיני הדינופלגלטים בשתי התחנות העמוקות במפרץ .בתחנה HB2נראית מגמת עלייה במספר מיני הדינופלגלטים בפרט ומספר המינים בכלל בחמש שנים אחרונות .בפתח הקישון נשמרת המגמה של שיעור )באחוזים מהביומסה הכללית( נמוך יחסית של ביומסת בקטריות כחוליות מהמין הנפוץ בים ) Synechococcus sp. (1בפתח הקישון ,ועלייה הדרגתית לכיוון המים העמוקים במפרץ )איור ,(47ובאופן דומה נשמרת מגמת שיעורן הגדול יותר ,במים העמוקים יחסית למים הרדודים לאורך החוף )איור .(50 הביומסה בפתח הקישון גבוהה השנה בהשוואה עם ממוצעי הביומסה בשנים ) 2002-2012איור .(51 ריכוז הכלורופיל לעומת זאת דומה לממוצע הרב שנתי )איור .(52בתחנה HB5הביומסה וריכוז הכלורופיל נמוכים השנה מהממוצע הרב שנתי ,ואילו בשתי התחנות העמוקות של המפרץ ממוצע ביומסת האצות וריכוז הכלורופיל נשארים נמוכים יחסית )למרות העליה בביומסה השנה( וקבועים לאורך השנים. אצות לאורך מדף היבשת – קיימת מגמה רב-שנתית שמראה ביומסה של מיקרופלנקטון וריכוז כלורופיל גדולים יותר במים הרדודים יחסית למים העמוקים בתחנות השונות לאורך החוף )איורים .(53,54בנוסף ,בהשוואה רב שנתית )שנים (2002-2012בין התחנות לא נמצא הבדל בביומסה במים הרדודים בין תחנות ירקון ואשקלון ובשתיהן הייתה הביומסה גבוהה באופן יחסי לתחנות האחרות )איור .(53במים העמוקים באשקלון הביומסה הייתה הגבוהה ביותר יחסית למי עומק התחנות האחרות .הבדל זה נמצא מובהק כאשר נעשתה השוואה בין התחנות העמוקות בלבד. נשמרה בדיגום זה המגמה הרב שנתית של ממוצע ביומסה גדול באופן מובהק בתחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף באזור הדרום והמרכז )אשקלון-ת"א( יחסית לחלקו הצפוני של החוף )איור .(53בהשוואת ממוצעי הביומסה של הדינופלגלטים במים הרדודים והעמוקים בתחנות לאורך החוף, נמצא כי הביומסה של הדינופלגלטים גבוהה באופן מובהק בדיגום 2012יחסית לשנים קודמות ,יתר התחנות לא נבדלו בינהן בין השנים .ממוצע ביומסת האצות הצורניות עלה בשנתיים האחרונות במים הרדודים והעמוקים בתחנות לאורך החוף. ב45- מעקב אחר מגוון המינים מאפשר לאמוד את השינויים בהרכב הפיטופלנקטון לאורך החוף .מגוון מינים קטן מאפיין בדרך כלל מים איאוטרופיים ,ומלווה תדיר בפריחה של מספר מצומצם של מיני אצות כפי שנמצא לדוגמא בפתח נמל הקישון .במים אוליגוטרופיים מגוון המינים בד"כ כלל גדול הרבה יותר. השינויים במאסף המיקרואצות לאורך החוף הוערכו באמצעות "אינדקס השונות" המחושב כמספר המינים מחולק בשורש הריבועי של ביומסת התאים .מפרץ חיפה -אינדקס השונות קטן לכיוון פנים מפרץ חיפה ,ונמצא קטן באופן מובהק בתחנת פתח הקישון ,ובתחנה הסמוכה לו יחסית לתחנות האחרות במפרץ ,ולאורך החוף )איורים .(55-56 ,49בדיגום 2012נמצאה עלייה משמעותית במספר המינים בתחנה הסמוכה לפתח הקישון HB5ובשתי התחנות העמוקות במפרץ )איור .(42בפתח הקישון ובשתי התחנות הסמוכות לו מספר המינים בשנתיים האחרונות גדול יחסית לשנים קודמות .בתחנה HB2נראתה מגמת עלייה במספר המינים לאורך השנים ומגמת עלייה מובהקת באינדקס השונות לאורך השנים )איור .(56 לאורך החוף ,בדיגום ,2012נראתה עלייה במספר המינים ,בתחנות הצפוניות )איור .(42אינדקס השונות ומספר המינים ב – 2012עלו בתחנות הצפוניות וירדו או נותרו ללא שינוי בתחנות הדרומיות )שורק ואשקלון( )איורים .(42,55ממוצע אינדקס השונות מהשנים 2002-2012נמצא גדול באופן מובהק במים העמוקים יחסית למים הרדודים )איור .(55אינדקס השונות הממוצע במים הרדודים בתחנת אשקלון נמצא הקטן ביותר יחסית לתחנו ת הרדודות האחרות ,אולם הוא לא נבדל באופן מובהק מתחנת דדו וירקון .אינדקס השונות הממוצע בתחנות הדרומיות קטן באופן מובהק ,בשנים ,2012 – 2002יחסית לתחנות הצפוניות )איור .(55בכל התחנות נראית מגמה מובהקת של עלייה במספר המינים במים הרדודים והעמוקים ,לאורך השנים ,להוציא תחנת דדו .ובהתאמה מגמת עלייה באינדקס השונות במים הרדודים בכל התחנות הרדודות )להוציא דדו( ובמי עומק תנינים .בפני שטח תחנת ירקון נראתה העלייה המובהקת ביותר במספר המינים ובאינדקס השונות ,לאורך השנים )איור .(56 לסיכום :נמצאו הבדלים מובהקים במגוון המינים ,בביומסה ובאינדקס השונות בין התחנות הצפוניות לדרומיות .ביומסת הדינופלגלטים עלתה בדיגום 2012ונמצאה גבוהה יחסית לשנים קודמות ,במקביל מגוון המינים של קבוצה זו עלה במיוחד במי עומק מפרץ חיפה ובתחנות הצפוניות לאורך החוף .גם ביומסת האצות הצורניות עלתה בשנתיים האחרונות ,לפני שנה בתחנות הדרומיות והשנה בתחנות הצפוניות ,ואיתה עלה מגוון המינים של קבוצה זו .ריכוז תאים גבוה ,ביומסה גדולה וריכוז כלורופיל גבוה בתחנות הרדודות יחסית לתחנות העמוקות יחד עם אינדקס שונות קטן יחסית בתחנות הרדודות לעומת התחנות העמוקות מצביעים על העשרה של חומרי דשן במים הרדודים לאורך החוף .במפרץ חיפה בתחנות הקרובות לשפך נחל הקישון ,הפרמטרים של ריכוז תאים וביומסה גדולים הרבה יותר יחסית לעומק המפרץ ולכל התחנות לאורך החוף ,ובהתאמה אינדקס השונות נמצא בהם קטן יותר, במיוחד בשפך נחל הקישון .מאידך ,נראתה מגמת עלייה במספר המינים ובאינדקס השונות בחלק מהתחנות במפרץ חיפה ,ובמיוחד בתחנה ,HB2ולאורך החוף במי שטח כל התחנות ,להוציא דדו ,ובחלק מהתחנות העמוקות. ב46- אוכלוסיות חי הקרקעית הרכב חברות חי הקרקעית ) (infaunaנבדק ב 4-תחנות במפרץ חיפה )נעמן – 7.5מ' ,פרוטארום – 8.8מ' וקריית חיים בעומק 9.8מ' לערך ,ומול מוצא הקישון בעומק 11מ'( ו 9-תחנות לאורך החוף בין ראש כרמל לזיקים ,בעומק מים של כ 13.7-8.6-מ' )חוף דדו ,מול הנחלים :תנינים ,אלכסנדר ,פולג, מוצא קולחי הרצליה ,ירקון ,שורק ,אשדוד ואשקלון( .בסה"כ נאספו ,מוינו ונספרו 43,113פרטים של חי הקרקעית .הטכסה הנפוצים ביותר היו תולעים ממשפחות 6,231) Spionidaeפרטים( ו- ,(1,427) Syllidaeסרטנאים ממחלקת ה- 7.(18,929) 1Copepoda רשימות בעלי החיים שנאספו בכל הדגימות מוצגות בנספח .6במרבית תחנות הדיגום ההבדלים בין הדגימות החוזרות היו קטנים .מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות 2010היה 14וב 2011 -זוהו 20 מינים מהגרים .בשנת 2012מספר מיני הרכיכות המהגרות עמד על 27מינים ,מתוכם 18מינים שהיו גם בשנת 2011ו 9מינים חדשים שלא נדגמו בפרויקט זה בשנים קודמות. המין Cristapeudes omercooperiהיה נפוץ בשנים 2010ו 2011בערכים דומים )כ 3,500 -פרטים( ואילו בשנת 2012נספרו רק 523פרטים .המין Apseudes mediterraneusשהיה נפוץ בשנת 2011כמעט בכל התחנות לאורך החוף בשנת 2012נספרו ממנו 289פרטים בלבד כאשר 234פרטים נמצאו בתוך מפרץ חיפה .מהצדפה Mactra stultorumנספרו בשנת 7,314 2010פרטים )רובם באשקלון( ובשנים שלאחר מכן ) 2011ו (2012 -נספרו עד 300פרטים בלבד .מספר הפרטים של הצדפה Dosinia lupinus בשנת 2010עמד על 1,576פרטים ,ב 487 2011 -פרטים ובשנת 2012מספר הפרטים עומד על 144פרטים בלבד .גם בשנה זו ,כמו בשנים קודמות ,מערכת ה Phoronida -נאספה כמעט אך ורק בתחנה אחת בקריית חיים וכללה 1,166פרטים וכולם היו בתחנה אחת בקריית חיים. קרקע חולית מהווה בית גידול הומוגני )בעל נישות אקולוגיות מועטות יחסית( ובעל יציבות ומורכבות נמוכה )גרגרי החול/טין מהווים תשתית הנתונה להשפעת זרמים והפרעות מכניות( ,דבר המכתיב מגוון מינים נמוך יחסית .ככל שמרחיקים מהחוף ומעמיקים אל תוך הים ,פוחתת השפעת הגלים על הקרקעית ויוצרת תנאים יציבים יותר .תשתיות חוליות תומכות בקיומם של חברות בעלי חיים שונות )על הקרקעית ובין גרגרי החול( .הרכב האוכלוסייה של הקרקעית נקבע על סמך מכלול של תנאים כגון תנאים פיזיקו-כימיקלים )הרכב כימי של המים ,זרמים ,הרכב סדימנט ,גודל גרגר ,עומק ,תכולת חומר אורגני( ,אינטראקציות ביולוגיות שמעצבות את החברה )כגון תחרות ,טריפה( וכמובן השפעות אנתרופוגניות שנכפות על המערכת ) לדוגמה.(Gray and Elliott, 2009 , בסביבה בעלת תנאים יציבים אוכלוסיית בעלי החיים הבנטית עוברת שינויים קטנים במשך הזמן .שינוי בתנאים הסביבתיים )ממקור טבעי ו /או ממקור אנתרופוגני( ,עלול לגרום לשינויים בפרמטרים הבסיסיים של חברת בעלי החיים כמו שינוי בהרכב המינים ,בשכיחותם ובביומסה ) Pearson and 7לא הוגדרו לרמת מין ב47- .(Rosenberg, 1978מעקב אחר מגוון המינים ,מספר הפרטים ,ביומסה ,יחסים בין טקסה שונים ועוד מאפשר לנו לאמוד את השינויים המתרחשים בבית הגידול לאורך זמן. אחת ההשפעות האנתרופוגניות הבולטות לאורך החוף הישראלי היא העשרה בחומר אורגני במקומות מסוימים .תגובת חברות החי לרמות נמוכות של חומר אורגני היא עלייה בשונות החי )מגוון המינים(. רמות גבוהות יותר של חומר אורגני מביאות לירידה בשונות ,אף כי הייצור יכול להישאר גבוה .תולעים רב-זיפיות ממשפחות מסוימות מהוות סמנים ) (indicatorsלהעשרה אורגנית ,משום שהן יצורים אופורטוניסטים המצויים בכמויות גדולות יותר באזורים מופרעים. הדגימות שנאספו במפרץ חיפה מול נחל הקישון ,קרית חיים ופרוטרום ,היו מן העשירות ביותר במספר הפרטים כתוצאה מחשיפה לעומס אורגני גדול יחסית ,אך גם בתחנות אשקלון ,הרצליה ואשדוד נמצא עושר רב של בעלי חיים .אמנם מספר הפרטים של תולעים ממשפחת ה Spionidae -וממשפחת ה- Syllidaeהוא גדול יותר באזור שפך הקישון )נספח (6ומעיד על זיהומו ,אולם המספר הרב של תולעים עמידי זיהום בכל המפרץ מעיד על חשיפתו לעומס אורגני/לחץ סביבתי .תולעים רב זיפיות העמידים בפני זיהומים נפוצים גם בדוגמאות מאשקלון. התחנות בהן נמצא המספר הגבוה ביותר של פרטים )ממוצע של שלוש דגימות חוזרות בתחנה( הן )בסדר יורד( :אשקלון ,הרצליה ,קרית חיים ,הקישון ואשדוד ) 1,505 ,1,585 ,1,790 ,2,090בהתאמה(. המספרים הנמוכים ביותר נמצאו מול חוף דדו ) ,(329אלכסנדר ) (516ופולג ) .(542ביתר התחנות נמצאו ערכי ביניים )איור .(57בשנת 2012מספר הפרטים הרב ביותר שנספר היה באשקלון ) (6,270ואילו בשנת 2011מספר הפרטים באשקלון היה מן הנמוכים ביותר שנספרו לאורך החוף ) .(1,107מספר המינים הממוצע הגבוה ביותר נצפה בתחנת הקישון )למעלה מחמישים מינים( ובמפרץ חיפה בכלל )כארבעים מינים( ובשאר החוף מספר המינים הממוצע לתחנה היה יחסית אחיד ) 30מינים בממוצע( )איור .(58 היחס בין מספר התולעים הרב-זיפיות לבין מספר הפרטים הכולל באתרי הדיגום מוצג באיור .59היחס בין מספר התו לעים הרב זיפיות לבין שאר הפרטים שנספרו בכל דגימה הוא גבוה באזור מפרץ חיפה ובאשקלון .בנעמן היוו התולעים כמעט 60%מסך הפרטים שנאספו ובאשקלון היוו התולעים כ50% - מסך הפרטים שנאספו ,בפרוטרום ,בקרית חיים ובקישון היוו התולעים כ 40% -מסך הפרטים שנאספו. בשאר החופים שנדגמו היוו התולעים כעשרה אחוזים בלבד מסך הפרטים שנאספו )איור .(59 הנתונים נבחנו כדי לייחד קיבוצי חי וזיהוי תחנות שתכולתן הפאוניסטית דומה .שיטות המיון שנבחרו הן אגד היררכיאלי )) (clusteringאיור (60ופסיקה )) (ordinationאיור .(61קיבוץ היררכיאלי של הנת ונים נעשה בנתונים שעברו טרנספורמציה של פעמיים שורש מרובע באמצעות מקדם דמיון Bray- ,Curtisהיעיל לסקירת חברות ימיות בהיותו חסר רגישות לערכים גבוהים )- MDS .(FAO, 1992 Multi Dimensional Scalingהיא השיטה המועדפת בשיטות הפסיקה במחקרים העוסקים בהפרעות ב48- סביבתיות ,ונבדקת באמצעות התוכנה Plymouth Routine In Multivariate Ecological ,Primer 5 .Research אנו רואים כי התקבלו שני צוברים כאשר צובר אחד כולל את נעמן והקישון והצובר השני ,המורכב משני תתי צוברים ,מכיל את שאר התחנות ,כאשר תת צובר אחד כולל את פרוטרום וקרית חיים ותת הצובר השני את השאר .אחוז הדמיון בין שני הצוברים הוא נמוך ) 40%דמיון( ,כאשר שתי התחנות הנמצאות בו גם שונות זו מזו )איורים 60ו stress=0.05) ,(61המטריצה מייצגת את הנתונים בצורה הטובה ביותר ללא חשש להצגה לא נכונה של התוצאות(. תולעים רב זיפיות ממשפחת ה Capitellidae -האופייניות לאזורים מופרים )עשירים בחומר אורגני( היו שכיחות בפאונה שנמצאה בקישון ופחות מכך בנעמן ,אך לעומת זאת היו נדירות בשאר האתרים .גם תולעים ממשפחת ה Hesionidae -היו נפוצים אך ורק בתחנות נעמן וקישון ,יתכן וזו הסיבה להיבדלותן של שתי תחנות אלה משאר התחנות שנבדקו. השוואה בין נתוני 2012והשנים הקודמות מראה כי השנה לא ניתן להצביע על מגמה כלשהי של עליה או ירידה במספר הפרטים ומספר המינים פר תחנה .בחלק מהתחנות היתה ירידה משמעותית במספר הפרטים בהשוואה לשנים קודמות כמו קרית חיים ,קישון ,תנינים ופולג ובחלק מהתחנות חלה עליה במספר הפרטים כמו בהרצליה ,אשדוד והבולט ביותר באשקלון .בתחנות פולג ותנינים ,שם היתה עליה מתמדת במספר הפרטים החל משנת 2008היתה בשנת 2012ירידה משמעותית במספר הפרטים. בפרוטרום ,שם היתה ירידה הדרגתית במספר הפרטים החל משנת ,2007היתה השנה עליה בולטת במספר הפרטים )איור .(62בשונה מהשנה שעברה ) ,(2011בכל האתרים ,מספרי הטכסה בדגימות ירדו )ירידה של כ 35%בתחנות כמו תנינים ,ירקון ושורק( )איור .(63 מספר התולעים הכולל של ארבעת המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות ) Capitelliae, Sillidae, (Spyonidae, Maldanidaeמושפע מהעשרה בחומר אורגני ובהתאם גדל באזורים מופרים בהעשרה בחומר אורגני .איור 64aמציג את הגודל היחסי של מספר הפרטים הכולל של התולעים ממשפחות אלה בשנת .2012לפי מדד זה אזור מפרץ חיפה מועשר בחומר אורגני בהשוואה לשאר האזורים לאורך החוף, אולם גם האזור מול אשקלון מציג אזור המועשר אורגנית .איור 64bמראה שמגמה זו נצפית לאורך השנים ) (2005-2012של ביצוע הניטור .באיור 64cרואים את הנתונים המספריים המוצגים באיור .64b רואים כי עושר בתולעים קיים במפרץ חיפה בכל שנות ביצוע הסקר ,אולם ניתן לראות כי בתחנה בפרוט רום יש ירידה משמעותית לאורך השנים בכמות התולעים ואילו בתחנה בקרית חיים יש עליה בכמות התולעים עם השנים ואילו באשקלון היה עושר בתולעים בשנים 2010 ,2009ו 2012 -בלבד. מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות 2010היה ,14בשנת 2011זוהו 20מינים מהגרים ובשנת 2012 זוהו 27מינים מהגרים כאשר תשעה מינים הם חדשים ולא נאספו בשנים קודמות של הסקר. איור 65aמציג את אחוז המינים המהגרים במערכת הרכיכות מסך כל המינים שזוהו/נספרו )בכל המערכות( ואת היחס בין מספר הפרטים המהגרים במערכת הרכיכות לבין סך הפרטים שנספרו .ניתן לראות כי אחוז המינים המהגרים גבוה בהשוואה למספר הפרטים המהגרים ,דבר המעיד על כך ב49- שמבחינה מספרית חלקם היחסי באוכלוסיה קטן ,למעט באזור הנעמן ,שם נמצאו פרטים רבים של החילזון המהגר .Cerithium scabridumמהדיגום בשנת 2012נראה כי אזור מפרץ חיפה עשיר במינים מהגרים ,אך גם לאורך כל רצועת החוף מאזור אלכסנדר ודרומה קיים עושר במינים מהגרים .איור 65b מציג את מספר הפרטים ומספר המינים של הרכיכות המהגרות שנספרו לבין שאר הפרטים והמינים שנספרו ממערכת הרכיכות .ניתן לראות שמבחינת מספר המינים יש עליה של מספר המינים המהגרים העומדת על כ 30%ולעיתים אף יותר )נעמן ,קישון ,דדו ,אשדוד( וגם מבחינת מספר הפרטים המהגרים שמגיעים בתחנת נעמן ליותר מ 95% -פרטים מהגרים .צריך לעקוב ולראות האם מדובר בדחיקה תחרותית של מינים מקומיים שהיו נפוצים לאורך החוף על ידי מינים מהגרים .גם בתחנות פולג והרצליה רואים שמספר הפרטים המהגרים מן הרכיכות עולה על 60%מסך הפרטים שנספרו ממערכת הרכיכות. ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי ניטור של חברת החי והצומח על טבלאות הגידוד החל בסוף .2009במסגרת התכנית נדגמים אחד עשר אתרים פעם בשנה בעונת הסתיו ,וארבעה אתרי ליבה )אכזיב ,שקמונה ,הבונים ופלמחים( נדגמים עונתית על מנת לבחון שינוים עונתיים )ראה איור להלן( .הדיגום נעשה בעזרת ריבועי דיגום בגודל 50 על 50ס"מ ,המונחים לאורך חתכים המסומנים בעזרת ברגי נירוסטה בארבע רצועות המקבילות לקו החוף מקו המים ועד גב הטבלאות .ישנן שתי רצועות בחגורת הכרית האמצעי-תחתון ) low-mid (shoreעל טבלת הגידוד :שולי הטבלה ) (platform edgeבאזור הכרכוב ומרכז הטבלה ) platform ,(centerושתי רצועות בגב הטבלה המאופיינת לרוב בסלע באוריינטציה אנכית או במדרון מתון: אמצע כרית תחתון ) (low-mid shoreואמצע כרית אמצעי ) (mid-mid shoreהנדגמות רק באתרי הליבה .במקביל לדיגום הביולוגי ,מתבצע בארבעה אתרי הליבה ניטור של תנאים סביבתיים, הכוללים טמפרטורת מי ים בעזרת אוגרי נתונים דיגיטליים קבועים על הסלע וכן נתונים ביוכימיים )נוטריאנטים וכלורופיל( .הטבלה להלן מפרטת את תכנית הניטור .עד כה נעשה ניטור מסתיו 2009 עד קיץ ) 2013בדו"ח זה נעשה ניתוח עד לחורף 2012-13בנתונים הביולוגים ועד קיץ 2013בנתונים הפיסיקו-כימיים( .דיגום המים החל בסוף פברואר .2010הדיגום האקולוגי של חברות החי והצומח בקיץ הינו בעייתי ,בשל מפלסי ים גבוהים ומצב ים גרוע לאורך כל העונה שמאפשר לעיתים דיגום חלקי בלבד. טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל הינן בית גידול סלעי ייחודי ,המצוי רק בחופים דרומיים של הים התיכון במקומות בהם הסלע רך יחסית )כמו כורכר או גיר( .מיקומן בקצה האגן המזרחי של הים התיכון מהווה גם את קצה גבול התפוצה של חלק מן המינים הים תיכוניים .אחד הגורמים העיקרים ההופכים את טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל לבית גידול ייחודי מסוגו הינו קיום של מבנה ביוגני מוגבה בשולי הטבלה )כרכוב( ,ברוחב וגובה של כ 20-10-ס"מ ,הנוצר על-ידי צינורות גירניים אותם ב50- בונים חלזונות קבועי מקום מהמין צינורן בונה .Dendropoma petraeum ,ההשערה היא כי בנייה ביוגנית מתמדת זו של צינורות החילזון שומרת על הטבלה מפני בליית הסלע בגובה פני הים .בית גידול זה לא נחקר באופן רציף עד כה ,ועד סוף 2009קיימים רק נתונים מועטים ביותר על השונות במרחב ובזמן במבנה החברה האקולוגית .מאידך ,בית גידול זה חשוף לעקות רבות ,הן מקומיות והן אזוריות, היכולות להשפיע על החברה האקולוגית. טבלת הפרמטרים השונים הנבדקים במהלך פרויקט הניטור ,כולל פרויקט נלווה של מדידת גיוס של חסרי חוליות דומיננטיים .האותיות מראות את תדירות הדיגום לפי הפירוט למטה. ביולוגיה פיז' פיזיקה YSI כימיה דגימות מים קה ילי ס פט וס פ יה מונ א רט יט נ יט טר י נ פיל ור כל צ ן חמ ות יח ל מ PH פ' טמ TI DB IT lo ים gg וט ersבל ס ות מפ' גיו דפ ט צ גיוס ית כר ית לוג קו א רה חב קל אל צ פ ו ן מ ר כ ז ות יני אזור אתר ד ום ר Y ראש הנקרה S אכזיב Y עכו שיקמונה צפון S שיקמונה מרכז Y Y הבונים צפון S הבונים מרכז Y שדות ים Y מכמורת Y בת ים S פלמחים M M C M M M M M M M M M M M M M C M M M M M M M M M M M M M C M M M M M M M M M M M M M C M M M M M M M M M M M חברה אקולוגית = עושר מינים ושכיחות של כל המאקרו אצות וחסרי החוליות בחמישה-עשר ריבועים לאורך חתכים בארבע )אתרי ליבה( או שתיים )אתרים שנתיים( חגורות אנכיות או אופקיות בבית הגידול Oct-Nov Oct-Nov, Jan-Feb, Apr-May, July-Aug הפרמטרים בכחול נ מדדים בש דה בעזרת הYSI - הפרמטרים בירוק מחושבים במעבדה מדג ימות מים הנאספות כל חודש ב51- Y = yearly S = Seasonally M = Monthly C = Continuous מפת אתרי הדיגום בתכנית הניטור .באדום – אתרי הליבה .צילום אילוסטרציה מחוף דור-הבונים המדגים את מיקום חגורות הדיגום בתכנית הניטור הנתונים המתוארים מטה מתייחסים רק לשתי חגורות הכרית על פני הטבלה )השוליים ומרכז הטבלה(. עושר מינים עד כה בכל תקופת הדיגומים נספרו סך הכל 82טקסונים ,מהם 51אצות ו 31-חסרי חוליות .חשוב לציין כי בסקר מסוג זה ישנה הערכת חסר גדולה של סרטנים ניידים ודגים וכן מינים קריפטיים יותר, כמו שושנות ים .לצורך תיעודם הכמותי יש צורך בשיטות משלימות ,שייתכן שיתוספו לניטור בהמשך. בכל ארבע שנות הניטור נמצא כי עושר המינים גבוה יותר בשולי הטבלה ברוב האתרים ,לעומת מרכז הטבלה )איור .(66נראה כי ב 2011-ו 2012 -עושר המינים גדול יותר מאשר בשנים הקודמות במרבית האתרים )איור 66 ( .הסיבה לכך קרוב לוודאי היא שיפור ביכולת הזיהוי וההפרדה בין המינים עם התקדמות של תכנית הניטור ,אך יתכן גם כי ישנם הבדלים אמיתיים בין השנים .המשך הניטור בשנים הבאות יאפשר להבחין בשינויים ומגמות בזמן ולהבין אותם בקונטקסט הסביבתי .השוואת עושר ומגוון המינים בארבעת ב52- אתרי הליבה במרכז ושולי הטבלה מראה כי המגוון הגדול ביותר בכל האתרים מתקיים בעונות החורף והאביב ,והוא גבוה יותר בשוליים לעומת מרכז הטבלה בכל העונות )איור .(67 מבנה חברות בעזרת שימוש בתוכנת PRIMER-6התבצעה אנליזה רבת-משתנים של מדדי דמיון בין חברות ,ונבדק מבנה החברה וכיצד הוא משתנה במרחב ובזמן. שונות מרחבית – נתוני סתיו 11אתרים נתוני הסתיו בארבע שנות הניטור הראשונות מאפשר בחינת שונות מרחבית ב 11-אתרים והאם היא משתנה בזמן .ניתוח הנתונים מראה שונות רבה במבנה החברה בין האתרים השונים לאורך החוף שהיה קונסיסטנטי בכל ארבע השנים )איור .(68ניתן לראות שישנם אתרים בהם ההבדלים בין השנים מועטים )הסמלים שלהם מקובצים מאוד ,לדוגמא שיקמונה 1ואכזיב( ובאתרים אחרים ההבדלים ניכרים יותר )ישנו פיזור גדול בין השנים ,לדוגמא שיקמונה .(2ישנם אתרים שמאוד נבדלים מכל האחרים ,לדוגמא עכו בשולי הטבלה .כאשר בוחנים את הדמיון בין האתרים השונים ב"מיצוע" של הנתונים מכל ארבעת שנות המחקר ניתן לראות בעזרת דנדוגרמה כי כל האתרים הצפוניים דומים זה לזה מאוד ושונים מן האתרים המרכזים והדרומיים ,וכי באזור שולי הטבלה גם האתרים הדרומים שונים מאתרי המרכז )איור .(69כלומר מסתמן כי ישנו מרכיב ביוגאוגרפי במבנה החברה לאורך החוף. אנליזה סטטיסטית של דמיון בעזרת PERMANOVAמצביעה על השפעה חזקה של אזור )צפון ,מרכז, דרום( ,שנה ,ואתר בתוך אזור על השונות במבנה החברה .לכל שלשת הפרמטרים הללו השפעה סטטיסטית מובהקת ביותר ,אך למרכיב הגאוגרפי )אזור ואתר( תרומה גבוהה יותר לשונות מאשר להבדלים הרב שנתיים )בין הסתווים השונים(. ב53- טבלה .1ניתוח PERMANOVAשל התרומה לשונות במבנה החברה של הפרמטרים :אזור ,אתר ושנה וכן האינטראקציה בין אזור לשנה. Unique perms 4075 9923 9880 9912 Unique perms 8326 9920 9891 9898 MS )Pseudo-F P(perm 8829.6 4.4734 0.0005 2070.1 3.1712 0.0002 1973.8 3.0237 0.0001 581.45 0.89074 0.6293 652.77 SS 17659 6210.2 15790 3488.7 15666 60905 MS )Pseudo-F P(perm 7943.1 3.0414 0.0033 1715.7 2.0273 0.0222 2572.5 3.0396 0.0001 991.15 1.1711 0.2718 846.33 SS 15886 5147.2 20580 5946.9 19466 68171 df 2 3 8 6 24 43 df 2 3 8 6 23 42 Platform Edge Source Region Year )Site(Region RegionxYear Res Total Platform Center Source Region Year )Site(Region RegionxYear Res Total באנליזת dbRDAרואים יפה את ההפרדה בין האתרים בשלשת האזורים לאורך החוף ,וניתן להבחין כי ישנם מספר מינים שהם האחראים העיקריים לשונות זו )איור .(70למשל ,האצה Acantophora najadiformisוהחילזון הורמטיד Vermetus triquetrusמאפינים מאוד את האתרים הצפוניים והם נדירים ביותר באתרים המרכזים והדרומיים .לעומת זאת האצה הקטנה והמרפדת Ectocarpus spp. אופיינית יותר לאזור המרכז והדרום ,ונדירה למדי בצפון 25% .מן השונות בשולי הטבלה מוסברים על ידי המרכיב הגאוגרפי ובמרכז הטבלה כ 35% -מוסברים על ידו. שונות עונתית ורב-שנתית )ארבעה אתרי ליבה( באורדינציה המתארת את דמיון החברות בארבעת אתרי הליבה בעונות הדיגום השונות לאורך ארבע שנים )איור (71ניתן לראות בברור את השינוי העונתי במבנה החברה ,כאשר ברוב המקרים החברות באותה עונה בשנים שונות באותו אתר דומות יחסית ,ושונות מן העונות האחרות .בעיקר ניתן לראות דמיון בין החורף לאביב ובין הקיץ לסתיו .הביטוי של הנתונים משולי הטבלה באנליזת פיזור )טבלה ,(2 וגם המופע באורדינציה )איור ,(70מראים כי השינוי העונתי והרב-שנתי ניכר באתר פלמחים במידה הפחותה ביותר והחברה האקולוגית באתר זה נבדלת מאוד משאר האתרים ,בעוד שאתר הבונים היה המשתנה ביותר .במרכז הטבלה ,אתר שיקמונה היה הנבדל מכולם והבלתי משתנה ביותר .באתר הבונים מבנה החברה האקולוגית בשני האזורים בטבלת הגידוד הוא המשתנה ביותר )טבלה 2להלן(. ב54- ממחקר שנעשה במקביל לניטור נמצא כי הטבלה בחוף פלמחים היא הנמוכה ביותר ,עובדה שאולי יכולה להסביר את ההבדל הרב שיש בחברה הנמצאת עליה לעומת האתרים האחרים. טבלה . 2מדדי הפיזור של תוצאות הדיגומים )הרכב החברה( בארבעת אתרי הליבה באזור שולי ומרכז הטבלה .ככל שהערך נמוך יותר הפיזור )כלומר השונות( נמוך יותר ,משמע הדיגומים באותו אתר לאורך זמן דומים יותר זה לזה. Center Site Dispersion Shikmona1 0.812 Akhziv 0.906 Palmachim 1.098 Habonim2 1.17 Dispersion 0.643 0.881 1.113 1.345 Edge Site Palmachim Akhziv Shikmona1 Habonim2 ניתוח ) PERMANOVAטבלה 3להלן( מראה כי לאתר ולעונה השפעה חזקה ביותר על מבנה החברה והאתר מסביר יותר מהשונות מאשר עונה. טבלה .3ניתוח PERMANOVAשל התרומה לשונות של אתר ועונה וכן האינטראקציה בין אזור לשנה. Platform Edge PseudoUnique % variability MS F P(perm) perms explained 10083 13.827 0.0001 9905 35.2 4440.7 6.0895 0.0001 9913 21.9 883.07 1.211 0.1282 9840 8.9 729.23 34.1 PseudoUnique % variability MS F P(perm) perms explained 13512 12.52 0.0001 9911 34.0 4567.2 4.2319 0.0001 9922 17.8 1584.4 1.4681 0.0256 9862 13.5 1079.2 34.7 ב55- SS 30249 13322 7947.6 25523 78323 df 3 3 9 35 50 Source Site Season SixSe Res Total Platform Center df SS 3 40535 3 13702 9 14259 35 37773 50 1.11E+05 Source Site Season SixSe Res Total איורים 72עד 74מדגימים בצורה ברורה את העונתיות של מיני אצות שונים ,שהינם דומיננטיים לפחות בחלק מאתרי הליבה בחלק מן השנה .ניתן גם לראות את השוני הרב בדגמי התפוצה בין האזורים השונים בטבלה ובין האתרים השונים ,עובדה המדגישה את החשיבות של דיגום מספר אתרים לאורך החוף ומספר בתי גידול בתכנית הניטור .כפי שניתן לראות ,ישנה שונות רבה גם לאורך החוף .לדוגמא, באיור 72ניתן לראות ש ,Jania rubens -שהיא אצה אדומית גירנית המהווה את המין הנפוץ ביותר על טבלאות הגידוד מאפיינת את עונת הקיץ והסתיו בצפון הארץ )אכזיב( במרכז הטבלה ,אך מראה שכיחות גבוהה דווקא בחורף באתרי שקמונה והבונים ,ומראה עונתיות ברורה פחות באתר הדרומי ובאזור שולי הטבלה ברוב האתרים .לעומתו ,הטקסון ,Laurencia spp.הכולל שני מינים המאכלסים את אותה הנישה ולעיתים קשים להבדלה מורפולוגית בשדה ,מראה באכזיב והבונים מופע חורפי בעיקרו בעוד שבקיץ הוא מאוד נדיר ,ובשקמונה ובפלמחים המין הזה נדיר ביותר בנישה זו בכל ימות שנה ,בעוד שבשולי הטבלה הטקסון שכיח באכזיב ,פחות בשקמונה ונדיר למדי בהבונים ופלמחים, ומראה פחות עונתיות בכל האתרים. מצבו של הורמטיד ,צינורן בונה גם בשנת 2012בכל האתרים ובכל העונות לא נמצאו פרטים חיים של הצינורן הבונה )איור .(75לעומת זאת ,בקיץ וסתיו 2013נמצאו מספר צברים קטן של המין באכזיב ובחוף הבונים ,אך ממצא זה מהווה את יוצא הדופן ,וברמת האוכלוסייה לאורך החוף הוא זניח ולא מעיד בהכרח על התאוששות האוכלוסייה .אם להתחממות מי הים קשר להעלמות הצינורן הרי שיתכן והטמפ' הנמוכות של קיץ ,2013יחסית לשנות המחקר הקודמות ,אפשרו שרידות וגדילה של מספיק פרטים שאפשרה התבססות ניכרת לעין של מספר צברים בצפון הארץ ומרכזה .בכל מקרה יש להמשיך לבדוק הסיבה לשינויים. לקריסת אוכלוסיות החילזון בונה הכרכוב מחופינו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על בית הגידול והחברה האקולוגית המתקיימת בו .ייתכן שבית הגידול כולו מצוי בסכנה הכחדה עקב בלייה מכיוון שנעלמה ההגנה הביוגנית והבניה המפצה על הבליה הכימית והפיסית של תשתית הטבלאות. החשיבות של הצינורן לקיום בית הגידול הסלעי עצמו הינה קריטית ,ולכן חשוב לעקוב אחר מצב הצינורן ולהבין את ההשלכות של היעלמותו מהחוף הישראלי ,או לחלופין ,לראות אם האוכלוסייה מתאוששת. בשימוש בנתונים משנות התשעים ומתוכנית ניטור זו אפשר לראות את הקריסה של אוכלוסיות מין חשוב נוסף ,החילזון הטורף הגדול ארגמנית אדומת פה ) ,(Stramonita haemastomaשהיה פעם נפוץ בחופינו )איור .(75האוכלוסייה הגדולה ביותר שנדגמה בשנות התשעים הייתה באתר מסוים באכזיב. נמצא כי בתקופה האחרונה אוכלוסייה זו לא קיימת יותר ,והמין נעשה נדיר ביותר ולמעשה לא נצפה באף אחד מן החתכים גם בשנת .2012בכל ארבעת השנים ,רק שלושה פרטים גדולים וזקנים שלו נמצאו בלגונה בעכו בשנת 2009ועוד אחד בצלילה בחוף הבונים ב .2010-במהלך שנות התשעים נמצא ,כי לא היה כל גיוס של פרטים צעירים של חילזון זה באף אחד מאתרי הדיגום ,כך שאין זה מפתיע שמין זה בסכנת הכחדה כיום .בשל העובדה שלא נעשה ניטור מסודר של החברה בבית הגידול הנ"ל ,לא ניתן לומר אם קריסת האוכלוסיות של שני מינים אלה הייתה מהירה או איטית ,ולא ניתן לדעת מה הגורם ב56- העיקרי לקריסה זו .העלמות מינים אלה מעידה על תופעה רחבה יותר שבה מינים רבים אחרים כנראה הולכים ונעלמים מחופינו .דוגמה חשובה היא נדירות קיפודי הים לאורך החוף בסלעי התת-כרית )איור ,75עבור הקיפוד הסגול (Paracentrotus lividusשנצפתה במחקר מקביל בשנים האחרונות .קיפודי ים היו בעבר נפוצים מאוד והיום נצפים לאורך החוף פרטים בודדים בלבד .בשלב זה קשה לומר אם העלמות מינים אלה נגרמת מסיבות דומות ,למשל שינוי אקלים ,או שכל אחד נעלם מסיבתו הוא .ניסויי שדה ומעבדה שביצענו מצביעים על כך שהקיפודים מתים בזמן החשיפה לטמפ' המקסימום הנמדדות כיום בשיא הקיץ ,אך שורדים את טמפ' המקסימום שהיו לפני שני עשורים )כ 2-מעלות פחות( .ניסויים נוספים הראו גם ירידה בתפקוד הפיזיולוגי )אפקט סב-לטאלי( של הקיפודים בטמפ' גבוהות .זוהי עדות ראשונית לכך שכנראה העלמות הקיפודים )ויתכן גם מינים אחרים( קשורה לעליית טמפרטורת הים הנובעת משינוי האקלים הגלובלי .זהו אות אזהרה לסכנות שינוי האקלים ,ועדות לחשיבות של תכנית הניטור האקולוגי בחופי הים התיכון. נתוני דגימות מים כאמור ,בארבעת אתרי הליבה נדגמים המים פעם בחודש לכלורופיל ונוטריאנטים .התוצאות גם ב- 2012ורוב 2013מראות שאתר אכזיב בעל ערכי כלורופיל גבוהים באופן משמעותי מאתרים אחרים ברוב מועדי הדגימה ,ואילו בשיקמונה הם הנמוכים ביותר ,בעיקר בתקופת סוף האביב ותחילת הקיץ )איור .(76באתר אכזיב נמצאו גם ערכי ניטראט גבוהים ביותר מסדר גודל לעומת האתרים האחרים. ייתכן שבאזור יש דליפה של נוטריאנטים ממי תהום ,אך בשלב זה אין הסבר מלא לתופעה ויש צורך להמשיך ולחקור אותה .במספר מועדים נראים דווקא הערכים הגבוהים ביותר באתר פלמחים .יתכן שעובדה זו קשורה לשטיפה של זיהום אורגני בחורף מנחל שורק בעת שיטפונות המגבירה את היצרנות הראשונית באזור .נושא זה דורש בדיקה מעמיקה. ערכי הנוטריאנטים שנמדדו במהלך 2010-12בארבעת אתרי הליבה מוצגים באיור .77המגמות העיקריות הנשקפות מנתונים אלה מראות ,כי ערכי החנקן הכללי ) (TNהגבוהים ביותר נמדדו ברוב החודשים באתר אכזיב ,כאשר התרומה המרכזית כאמור היא זו של הניטרט ) .(NO3ישנם גם כמה שיאים של ערכי חנקן בשיקמונה הראויים לתשומת לב בעיקר שניים ,בינואר 2010ו .2012 -בשלב זה אין לנו הסבר לשיאים אלה אך יתכן שהם קשורים למי נגר מהיבשה בעת גשמים חזקים .ערכי הפוספט היו גבוהים יותר באזור פלמחים ברוב חודשי השנה אך לא באופן משמעותי .ערכי הסיליקה מראים גרדיאנט ברור מדרום לצפון ,הערכים הגבוהים ביותר בפלמחים והנמוכים ביותר באכזיב .יתכן וגרדיאנט זה קשור במקורות או לחלופין לגרדיאנט בצריכת הסיליקה בכיוון זה. נתונים פיסיקו-כימיים שנמדדו פעם בחודש באתרי הליבה מוצגים באיור .78כצפוי ,ניכרת עונתיות ברורה בטמפרטורת פני הים ,וניתן להבחין בערכים גבוהים יותר בקיץ 2010ו .2012-גם חורף 2012-13 היה קר יותר מהחורפים הקודמים ובנתוני המליחות ניתן להבחין בירידה חדה במיוחד בחורף זה ,יתכן בשל גשמים רבים שירדו בו .רמות החמצן מראות על-רוויה בפני המים עם ערכים גבוהים ביותר ב57- בתקופה האביב ,ככל הנראה בשל עלייה ביצרנות הראשונית בעונה זו .ערכי החומציות והאלקליניות מראים תנודות ,אך חוסר במגמה ברורה .ההבדלים בין האתרים נובעים כנראה בעיקר מהבדלים בשעת הדיגום ביממה .פלמחים תמיד נדגם בבוקר מוקדם ,הבונים בצהרים המוקדמים ,בעוד שאכזיב ושקמונה נדגמו אחר הצהרים כשחם יותר ואחרי פעילות פוטוסינתטית לאורך היום. סיכום סקרי דגים של חקר ימים לישראל והמעבדה האיכיטולוגית באוניברסיטת תל אביב 2012/13 מנחם גורן ,המחלקה לזואולוגיה והמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט -המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי בישראל ,אוניברסיטת תל אביב בשת"פ עם בוקי רינקביץ בשנים 2012ו 2013 -נערכו מספר סקרים של ביוטה באזורים שונים של הים התיכון ,במים הטריטוריאלים ובמים הכלכליים של ישראל .הסקרים שנעשו בעומקים שונים שבין 10ל 1600מטר בוצעו בעזרת רשתות מכמורת מטיפוסים שונים ובעזרת רשתות זימים )איור 3להלן(. בסך הכל נאספו במהלך המחקרים 102מיני דגים )דגי גרם ודגי סחוס( בהם שלושה מינים שהם חדשים לים הישראלי .סרטנון מרטנס )) (Vanderhorstia mertensiאיור 1להלן( ונונית מנוצה ) Coryogalops (ocheticusמינים ממוצא ים סופי שהיו ידועים מים תיכון אך עד כה לא דווחו מחופי ישראל .מין נוסף, שעדיין לא ניתן לו שם עברי ,מוכר מהמים העמוקים של איזורים אחרים בים התיכון אך עד כה לא נמצא בישראל .רשימת כל מיני הדגים שנמצאו בסקרים ומוצאם הביוגיאוגרפי מוצגים בטבלה 1להלן )למעט המין שעדיין לא דווח( .מכל המינים נלקחו דגימות DNAלבדיקות ברקוד במעבדה המולקולרית של חיא"ל בחיפה והדגים נשמרו כאסמכתאות )ואוצ'רים( באוסף הדגים של המוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט .בנוסף לכך הדגים הטריים נבדקו במעבדת הספינה )וחלקם מאוחר יותר במעבדה האיכטיולוגית( לצורך מציאת טפילים )איור 3להלן( .בכפי שמסתבר מהטבלה 34ממיני הדגים שנאספו היו ממוצא ים סופי והשאר ממוצא ים תיכוני .למרות שמבחינת מספר מינים יש רוב ברור למינים ממוצא ים תיכוני ,מבחינת הביומסה ברוב הדגימות שנעשו במים רדודים )עד 60מ'( היה רוב למינים הזרים ומתחת לעומק זה חלקם בביומסה יורד בהדרגה .סיכום השוואת הפרופורציות של ביומסת המינים הזרים וביומסת המינים המקומיים מוצג באיור 2להלן .בים העמוק לא היו מינים זרים כלל. עניין מיוחד עוררה מציאתו של סרטנון מרטנס שבמקום חיותו הטבעי בים סוף הוא חי בשיתופיות עם סרטן )נקשן( ולצורך קיומו הוא זקוק לסרטן המארח .מציאותם של מספר דגי סרטנון מעידה גם על קיום הסרטן המארח .הדג התגלה לפני מספר שנים בתורכיה ,אך עד לסקרים אלה לא נמצא בישראל. כיום אנו יודעים על קיום מושבות קטנות של הדג במפרץ חיפה ובפלמחים .הנונית המצויה שהייתה ידועה רק ממצרים )ימת ברדוויל ואזור פתח תעלת סואץ( מלפני שנים רבות )לפחות 50שנה( נמצאה לראשונה סמוך לחופי ישראל רק בסקרים הנוכחיים. ב58- אחד המאפיינים הבולטים בדגימות במים הרדודים )עד 100מ( היא השונות הגדולה בין אזורי הארץ השונים ובעונות השונות .יתכן ששונות גבוהה זו נובעת מכך שרוב הדגים הם צעירים )או שייכים למינים קטנים( ואחוזי ההישרדות הנמוכים שלהם גורמים לשינויים תכופים במבנה אוכלוסיית הדגים. ששה עשר מבין הדגים שנאספו בסקרים הם דגי עומק מובהקים המצויים במזרח הים התיכון בעיקר במים עמוקים מ 1000מטר .הם מהווים 40%מסך דגי העומק הידועים במזרח הים התיכון )בין איטליה וישראל( .בגלל המספר הקטן של הדיגומים ופיזורם הגדול ,אין אפשרות להעריך בדיוק את צפיפות הביומסה בעומק ,אך ההערכה היא שצפיפות הביומסה במים העמוקים היא כ 1%מזו שבמים הרדודים. מאפיין בולט של המים העמוקים הוא הרכב חברת הדגים שכולם נמצאים ברמה תזונתית (Trophic ) levelגבוהה .אחוזון ביומסת הכרישים במים העמוקים גבוה בהרבה מאחוזון הביומסה של הכרישים במים רדודים ,אם כי מספר המינים הכולל קטן. איור 1.סרטנון מרטנס ) (Vanderhorstia mertensiממפרץ חיפה )צילום עוז ריטנר( איור .2סיכום השוואת אחוזוני ביומסת המינים הזרים וביומסת המינים המקומיים על הקרקעית הרכה לאורך חופי ישראל. ב59- משמאל ניר שטרן מחלץ כריש שנדוג בעומק.3 איור למעלה שבי רוטמן מחפשת טפילים על. מ920 של כ .(זימי דגים )צילומים שבי רוטמן .2012-2013 דגים שנאספו במהלך הסקרים בים התיכון בתקופה.1 טבלה . מטר( כתובים בפונט אדום1000דגי הים העומק )נמצאו בסקרים מתחת ל Species origin 17 Lagocephalus suezensis Alien 1 Alepes djedaba Alien 18 Nemipterus randalli Alien 2 Apogon fasciatus Alien 19 Pempheris rhomboidea Alien 3 Apogon smithi Alien 20 Plotosus lineatus Alien 4 Apogonichthyoides pharaonis Alien 21 Pomadasys stridens Alien 5 Bregmaceros atlanticus Alien 22 Sargocentron rubrum Alien 6 Callionymus filamentosus Alien 23 Saurida macrolepis Alien 7 Coryogalops ocheticus Alien 24 Scomber japonicus Alien 8 Cynoglossus sinusarabici Alien 25 Siganus luridus Alien 9 Decapterus russelli Alien 26 Siganus rivulatus Alien 10 Dussumieria elopsoides Alien 27 Sillago sihama Alien 11 Equulites klunzingeri Alien 28 Sphyraena chrysotaenia Alien 12 Etrumeus teres Alien 29 Stephanolepis diaspros Alien 13 Fistularia commersonii Alien 30 Terapon puta Alien 14 Herklotsichthys punctatus Alien 31 Torquigener flavimaculosus Alien 15 Lagocephalus sceleratus Alien 32 Upeneus moluccensis Alien 16 Lagocephalus spadiceus Alien 33 Upeneus pori Alien 60-ב 34 Vanderhorstia mertensi Alien 41 Pagellus erythrinus Native 1 Argyropelecus hemigymnus Native 42 Pagrus caeruleostictus Native 2 Ariosoma balearicum Native 43 Pagrus pagrus Native 3 Arnoglossus laterna Native 44 Phycis blennoides Native 4 Atherina boyeri Native 45 Phycis phycis Native 5 Balistes capriscus Native 46 Pomadasys incisus Native 6 Bathypterois dubius Native 47 Pteroplatytrygon violacea Native 7 Boops boops Native 48 Raja miraletus Native 8 Bothus podas Native 49 Rhinobatos rhinobatos Native 9 Buglossidium luteum Native 50 Sardina pilchardus Native 10 Caranx crysos Native 51 Sardinella aurita Native 11 Centrophorus granulosus Native 52 Seriola dumerili Native 12 Chauliodus sloani Native 53 Serranus cabrilla Native 13 Chelidonichthys lucerna Native 54 Serranus hepatus Native 14 Chimaera monstrosa Native 55 Solea solea Native 15 Citharus linguatula Native 56 Sparus aurata Native 17 Conger conger Native 57 Sphyraena sphyraena Native 18 Dasyatis pastinaca Native 58 Spicara maena Native 19 Diplodus annularis Native 59 Spicara smaris Native 20 Diplodus sargus Native 60 Synodus saurus Native 21 Diplodus vulgaris Native 61 Torpedo marmorata Native 22 Echelus myrus Native 62 Torpedo torpedo Native 23 Echeneis naucrates Native 63 Trachinus araneus Native 24 Engraulis encrasicolus Native 64 Trachinus draco Native 25 Epinephelus aeneus Native 65 Trachurus mediterraneus Native 26 Etmopterus spinax Native 66 Trachurus trachurus Native 27 Galeus melastomus Native 67 Xyrichthys novacula Native 28 Gobius niger Native 29 Gymnura altavela Native 30 Helicolenus dactylopterus Native 31 Hoplostethus mediterraneus Native 32 Hymenocephalus italicus Native 33 Lampanyctus crocodilus Native 34 Lepidotrigla cavillone Native 35 Lithognathus mormyrus Native 36 Mullus surmuletus Native 37 Nettastoma melanurum Native 38 Nezumia sclerorhynchus Native 39 Oblada melanura Native 40 Pagellus acarne Native 61-ב טקסונומיה מולקולרית ) (barcodingשל המגוון הימי בישראל מאז שנת 2011חיא"ל עוסקת בהקמה ובפיתוח של התשתית לקוד-הקווים של DNA ) (barcoding molecularשל המגוון הימי בישראל כחלק מפרויקט הברקודינג העולמי .עד כה נערך המחקר על למעלה מ 570-פרטים .המטרה העיקרית של הפעילות הנוכחית היא להקים ולפתח את המרכז התשתיתי המדעי הישראלי לקוד-הקווים המולקולרי של המגוון הימי בישראל ,לאור השנויים הנצפים במדעי הימים בארץ בעידן של שינויים גלובליים ופיתוח סביבתי מואץ .ברור לנו שהפעילות הנוכחית מהווה רק נקודת הפתיחה למחקר ארוך שנים שבו יבוסס הברקודינג הימי הישראלי .הקמת המרכז התשתיתי נעזרת בשני האוספים הלאומיים הביולוגים המצויים באוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה העברית )בהם מאוכסנות החיות עליהן נעשה המחקר( ועל תשתית ) ISRAMARמרכז המידע הימי הלאומי שבמכון לחקר ימים בחיפה( ,שבו מאוכסנות ,מוצגות ומופצות תוצאות המחקר .מטרה נוספת וחשובה של המחקר היא להביא את מדינת ישראל כחברה שוות ערך במרכז העולמי לקוד-הקווים המולקולרי הימי. ההערכות לגבי המגוון הביולוגי מציגות שמספר המינים באוקיינוסים ובימים בעולם ,המייצגים 31 קבוצות של אורגניזמים רב תאיים ,עולה על מספר מיליונים .חיזוי העושר והמגוון של בעלי החיים/הצמחים הימיים בעולם הינו קשה ביותר וממדיו המדויקים של המגוון הביולוגי הזה לא יוודעו כנראה לעולם בשל המורכבות הרבה ושיעור ההכחדה הגבוה .בנוסף ,הכחדת מינים מחד, והעברת מינים לבתי גדול חדשים מאידך ,נעשים בקצב מהיר יותר מאשר גילויים ,מצב המחזק את הצורך בתיעוד מהיר ויעיל של המגוון הביולוגי.בעוד שקיימת הסכמה כללית שהכלים הטקסונומיים הקלסיים מאפשרים להגדיר שבריר מכלל המינים הקיימים ,מינים שאינם מוכרים, תת-מינים וקבוצות טקסונומיות נוספות מקשים על החוקרים לנטר את מגוון היצורים הרב תאיים הימיים ,קל וחומר ,את מגוון היצורים החד-תאיים. מצג עגום זה מציין גם את האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון .אזור זה נתון כבר למעלה ממאה וחמישים שנים תחת איומי פלישה ביולוגית .למעלה מ 550-מינים זרים של דגים ,חסרי חוליות ,ואצות כבר הוגדרו בעזרת הטקסונומיה הקלאסית כמינים פולשים ברוב בתי הגידול לחופי הים התיכון .לצערינו ,קיים מידע מועט על השפעתם האקולוגית של מינים אלו על הצמחיה והחי בים התיכון )מלבד מינים בודדים( ,אם כי ההשערה הרווחת היא כי מינים זרים ,עשויים לגרום לשינויים גדולים למגוון הביולוגי .מספרם של המינים הפולשים גדל משמעותית וקיים חשש שמס' רב של מינים פולשים נוספים לא הוגדרו עדיין .סביר להניח שהשפעת פעילות האדם יחד עם ההשפעות בעקבות שינויים אקלימיים רק יגבירו את קצב הפלישה ובתי גידול וסביבות ימיות המצויים בשלבי הרס מתקדמים יהיו פגיעים עוד יותר למינים הפולשים .המידע המצוי כיום ,מצביע גם על קשר ברור בין פלישת מינים לבין אזורים מזוהמים בהם קיימת פעילות דיג מרובה ,במיוחד בנתיבי שיט בינלאומיים .בנוסף ,הפעילות לאורך חופי ישראל )בים הרדוד והעמוק כאחד( ,הקמת המתקנים לגילוי והפקת נפט וגז ,כולל תפעול תשתיות הנפט והגז ,מאיצים שינויים אלו וגורמים לפגיעות נקודתיות עד רחבות בסביבה הטבעית ,ללא מעקב מעמיק. לאור הבעיות הללו ,קיימת חשיבות עליונה למצוא כמה מינים חיים במערכת האקולוגית באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון על מנת להבין ולשמר את המגוון הקיים .יש צורך דחוף לכן, ב62- בהקמה של מאגר נתונים שלם ומהימן על היצורים הימיים בישראל ככלי טקסונומי לניטור והבנה של המגוון הביולוגי הימי בישראל .יתר על כן ,מאגר מידע כזה והשיטות התומכות בו יאפשרו לחוקרים הישראלים לפתח שיטת הגדרת מינים מהירה וישפרו את היכולת לנטר ,להגדיר ולנהל את המגוון הביולוגי בישראל עם יתרונות כלכליים וניהול יעיל יותר של חופי ישראל .מאגר שכזה עשוי אף לאפשר מציאת הווקטור של מחלות בבתי גידול ימיים וכן מחלות של האורגניזמים עצמם. אולם ,זיהוי והגדרה טכסונומית של אורגניזמים לרמת המין הוא תהליך מובנה עם כללים ברורים ודורש מומחיות ספציפית לקבוצות חי שונות .בכל זמן נתון אין טקסונומים זמינים לכל קבוצה טכסונומית שאנו מעוניינים להגדירה או שזמנם לא מאפשר שיתוף פעולה .המצב נעשה גרוע יותר עם השנים כי טקסונומיה אינה "מקצוע מבוקש" בין ביולוגים והמצב חמור עוד יותר בישראל. מאגר נתונים שלם ומהימן על היצורים הימיים בישראל יכול להבנות רק על בסיס של קידוד של .DNAקידוד DNAהינו שיטה טקסונומית המשתמשת בסמן גנטי באורגניזם על מנת להגדירו כמין מסויים .עם התפתחות הביולוגיה המולקולרית פותח בעשור האחרון כלי הגדרה מולקולרי מודרני המתבסס על רצפי דנ"א ספציפיים למין ,הנקרא ) barcodingקוד-קווים( .שיטה גנרית זו אינה דורשת התמחות ייחודית לקבוצה טקסונומית ולכן היא קלה וזמינה לביצוע .יתרון נוסף שלה הוא ניתוק ההגדרה מן המורפולוגיה של האורגניזם ,עובדה משמעותית כשמנסים להגדיר מין של אורגניזם בעל מחזור חיים מורכב עם מורפולוגיה וסביבת חיים שונה לחלוטין בכל שלב חיים ,כל זאת בלי לזנוח כלים טקסונומיים מקובלים שחשיבותם עדיין רבה .קידוד DNAיכול לשמש בהגדרת מינים קריפטיים ופולימורפיים וכן ללימוד הביולוגיה של מינים אלו .על כן ,קידוד DNA יהיה יעיל ללימוד על בעלי חיים שהמידע עבורם אינו חד משמעי או אינפורמטיבי דיו .כמו כן ,בשונה מפילוגנזה מולקולארית ,הקידוד אינו עוסק במיון חדש של מינים אלא הגדרתם במסגרת מיון קיים .קידוד ה DNA-מעניק איפה מסגרת חדשה ורבת עוצמה לניטור ולמיון של המגוון הביולוגי בישראל ובמיוחד בסביבת החיים הימית שלה. לפני כעשור )שנת ( 2003הוצע לראשונה להשתמש במקטע גן מיטוכונדריאלי ) (COIכקוד-קווים להגדרת בע"ח ,מכוון שיותר מ 95%-ממיני בעלי החיים מציגים רצוף מולקולרי מבחין באתר זה. הסיבות לבחירת DNAמיטוכונדריאלי ) (mtDNAעל פני DNAגרעיני כוללות תורשה חד-הורית )במרבית מערכות בעלי החיים( ,קצב אבולוציוני זריז ,חוסרם של אינטרונים ,מספר עותקים גדול בכל תא ושיחלוף מוגבל .קידוד DNAפותח צוהר לגיוון מולקולרי בהקשר המיגוון הביולוגי משום שמצבור של מאגרי מידע גדולים מאפשר יצירה של דרכים חדשות למיין את המיגוון הביולוגי. ההצעה ,ביחד עם מספר עבודות מובילות בתחום ,חוללה מהפכה בעולם הטקסונומיה והובילה בשנת 2004להקמת המארג העולמי לברקודינג של עולם החי והצומח ) (CBOLומיד לאחריו למארג העולמי של הברקודינג הימי ) .(MarBOLישראל עדין לא חברה ב MarBOL-ואין בישראל מרכז לאומי לקוד-הקווים .בגלל הפשטות והנוחיות שהשיטות המולקולריות מוסיפות לענף הטקסונומיה הקלסי ובגלל היכולת של הגישה המולקולרית להבחין בין מינים שיש להם מורפולוגיה זהה ,שיטת הברקודינג תופסת כיום פרק נכבד ביותר בטקסונומיה מודרנית .כמו לטקסונומיה המורפולוגית, גם לטקסונומיה המולקולרית יש כללי זיהוי מוגדרים ובמקביל למוזאונים ,בהם מופקד חומר ב63- ביולוגי משומר למטרות השוואה מורפולוגית ,נבנה מאגר מידע בינלאומי לטקסונומיה מולקולרית ) (Barcode of Life Data Base- BOLDהכולל רצפי דנ"א סמני מין .מאגר מידע בינלאומי זה רשם בשנת 2010יותר מ 5000-משתמשים עם קודים עבור למעלה מ 850,000-דגימות המייצגות כ- 100,000מינים .אורגניזמים שונים מצויים באוספי מוזיאון וה DNA-שלהם נשמר במאגר מאובטח לשימוש הדורות בעתיד .כמו כן ,המתודולוגיה של קידוד ביולוגי הינה פשוטה ואוניברסאלית. הצעות לנוהל סטנדרטי מפורסמות ומעודכנות על ידי פרוייקט )Census of Marine Life (CoML ) .project (http://phe.rockefeller.edu/PDF_FILES/DNAbarcode.pdfעל מנת לתאם את המאמצים עולמיים בנושאי המגוון הביולוגי הוקמה ברית ב 2010-בין חוקרים לבין ארגוני שימור הסביבה תחת השם project Life Of Barcode International ;(iBOL ) .http://www.ibolproject.orgמיזם זה מאגד 26בהיוסדו מדינות. בנוסף BOLD ,מציעה נוהל אחיד וכלים שיסייעו להשיג ,לאחסן ,לנתח ולפרסם קידודי DNAועל ידי כך ,לסייע באיסוף נתונים העונים על הדרישות הסטנדרטיות במאגר הנתונים הבינלאומי של רצפים גנטיים .המידע המאוחסן ב BOLD-מכיל פירוט דגימות עם קואורדינטות ,GPSתמונות, מידע טקסונומי ,רצפי ,DNAרצפים ,תחלים ) ,Electropherogram trace files ,(Primersופירוט פעולות מעבדה )הכולל פרוטוקולים של כל שלב ותמונות ג'ל( עבור הדגימות השונות .רוב המידע מאוחסן במכון Biodiversity Institute of Ontario (http://www.biodiversity.uoguelph.ca), עובדה ההופכת את BOLDככלי מועדף עבור למעלה מ 650,000-ברקודים .במקביל ,חוקרים פיתחו מערכת ממוחשבת לסיוע בבצוע קידוד ה DNA-ולנתוח של מסד הנתונים הרחב ) .(http://www.ibarcode.orgכלים אלו מאפשרים למשתמשים לנהל את מאגר נתוני הקודים שלהם ,להיפטר מרצפים לא ייחודיים ,להגדיר האפלוטיפים בתוך מין ולבחון הופעתם של תת קבוצות חדשות )תת מינים(. מתודולוגיה :לאור מצג הידע הנוכחי הדל והכיסוי התקציבי המצומצם ,חוקרי חיא"ל מתרכזים במשך ה שנים הראשונות למחקר בשלוש קבוצות ימיות עיקריות שיש עליהן ידע טקסונומי נרחב בארץ )דגים ,סרטנים ורכיכות( ובמינים החיים באתרים של הים העמוק )לאור הפיתוח הסביבתי המואץ בים העמוק בשל תגליות אנרגיה( .אנו דוגמים כבר היום אצות ,חסרי חוליות ודגים בחופי הים התיכון בתהליך המובנה הכולל הגדרה בכלים מקובלים ,צילום ,וריצוף דנ"א מאפיין מין. התהליך תואם את התקן הבינלאומי .המחקר מתנהל במקביל על אסופים יזומים ועל חומר המצוי באוספים שבאוניברסיטאות תל-אביב וירושלים ושניתן לעבדו לצורך זה )חומר ששומר באלכוהול ולא בפורמלין( .חוקרי חיא"ל עוסקים בברקודינג מולקולרי של הדגימות שנאספות ,אכסון התוצאות במאגרי מידע והצגתן .שיטות המחקר המולקולרי הן השיטות הנהוגות בברקודינג העולמי ,בעזרת ההמלצות של מרכז הברקודינג העולמי בהקשר ללקיחת המידע והצגתו. רציונל המחקר הוא להבין וללמוד בעזרת הקידוד הביולוגי את הסביבות הימיות בישראל .מאחר ולא קיימת רשימת של מינים זרים במימי ישראל ,יש להרכיב רשימה של בתי גידול ימיים בהם ב64- יבוצע הקידוד הביולוגיה מתוך אתרי אינטרנט ציבוריים ומידע זמין ברשת .עם הזמן ,נתוני קידוד חדשים ייוצרו ויקובצו מתוך ) (1מוזיאונים ישראליים ובינלאומיים אשר ישמשו לאוספים של דגימות מישראל והמזרח התיכון (2) ,דגימות חדשות ייאספו באופן קבוע בסביבה הימית בישראל. קידוד ה DNA-משולב בסקר הביוטי של חיא"ל ,ומשמש כבר כעת לשתי מטרות .האחת ,להגדיר רצפי דנ"א של מינים הנמצאים באזורנו בים התיכון ועדיין אינם ב .BOLD -השנייה היא להשתמש ב barcoding -של מינים בהם מוכר הסמן ככלי הגדרה יעיל .בייחוד חשוב הנושא בהקשר לחברות החי המיופאונליות והמקרופאונליות בסדימנט כמו גם חברות הפלנקטון הכוללות הרבה מינים קשי הגדרה .תיעוד הסמנים המולקולריים של מינים אלה חיוני כדי לאפשר בעתיד הגדרה מהירה ברמת המין הבודד .המינים הבודדים ,מספרם ומסתם הם כלי מדידה ללא תחליף באקולוגיה של חברות חי .בהתאם מ תבצע מהלך השימור של דגימות הביוטה בתאימות עם היכולת להפיק מהם אח"כ דנ"א. התהליך כולל כמה סדרות של מיזמי שטח שמטרתם להגדיר ולתעד את המינים הימיים .במעבדה, התהליך עבור כל פרט שנאסף מוגדר בפרוט :איסוף ,הגדרה ,דיגום רקמה ,צילום דיגיטלי )איור 1 להלן( ,מיקום ,GPSמיספור וקיטלוג ,וקידוד רצף ה .DNA-על מנת למצוא את מידת הפולימורפיזם של המינים ,נילקחים ,בנימצא ,לפחות 5דגימות מכל מין .כל דגימה עוברת שיוך באמצעות קידוד DNAובנוסף ,מבוצעים זיהויים מורפולוגיים ואנטומיים .המידע המולקולרי מוקלד ל BOLD-העולמי ובדיקות קידוד ה DNA-מבוצעות למציאת שיוך המינים .בדיקות טקסונומיות נוספות נערכות על פרטים בהתאם ליכולת המדעית ולצורך .במידה ויתאפשר ,מאופיינות תכונות וגטטיביות ורבייתיות החשובות להגדרה מהימנה של המינים.מידע טקסונומי על המינים המאופיינים יוצג במרכז המידע הימי בישראל ) (ISRAMARשישמש גם כיחידת הקשר הישראלית לרשת המגוון הביולוגי הבינלאומית. איור - 1צילומים דיגיטליים של מינים שנאספו ממצע קשה במפרץ חיפה ב65- תוצאות :עד כה נאספו למעלה מ 570-פרטים מקבוצות שונות של דגים ,חסרי חוליות ואצות )טבלה 1להלן( .לאחר צילום הדגימות )איור 1להלן( ,נבנה לכל דגימה דף ובו פירוט מיקום ,GPSמיספור וקיטלוג ,קידוד רצף ה-דנ"א ושאר הפרטים הדרושים על פי ה BOLD-העולמי .חיות הוואוצ'ר נשלחות לאוספים הלאומיים שבאוניברסיטאות תל-אביב וירושלים ודפי החיות נשלחות למאגר נתוני הקודים שב BOLD-העולמי ,שם איכות רצפי ה-דנ"א ושאר הפרטים עוברים תהליכי בקרת איכות .המידע הטקסונומי על המינים המאופיינים מועבר בנוסף ל BOLD-גם למרכז המידע הימי בישראל ) (ISRAMARשבחיא"ל )למאגר בחיא"ל ישנה תאימות מלאה עם מאגר המידע הבינלאומי לטקסונומיה מולקולרית( .דוגמאות של דפי מידע לקוד-הקווים המולקולרי לשני מינים ספציפיים מוצגים באיור 2להלן. טבלה :1פרוט דגימות דגים ,חסרי חוליות ואצות שנלקחו למטרות קוד-הקווים המולקולרי 30 Algae 34 Sponges 23 Annelida 10 Bryozoa 4 Cnidaria 68 Crustacea 3 Echinodermata 18 Gastropoda 22 Bivalvia 30 Tunicata 335 Fishes חדשנות ויישומיות :המרכז התשתיתי לקוד-קווים מולקולרי של המגוון הימי בישראל הינו שלב ראשון בפעילות מחקר תשתית מדעי בישראל ומיועד להמשיך ולפעול מספר רב של שנים .לפי הערכות רק לאחר שנים רבות של מחקר אינטנסיבי אפשר יהיה לסכם ולתעד חלק עיקרי של המגוון הביולוגי הימי בישראל )הכולל בע"ח ,אצות וצמחים ,וקבוצות חד תאיות מסוימות( .המרכז הינו תוצר של רצון חוקרים וחיא"ל לשים את הידע בנושא זה בקדימות גבוהה עם התחייבות רבת שנים להמשיך ולספק את התשתית המתאימה )אוספים לאומיים באוניברסיטאות ,מרכז מידע בחקר ימים ואגמים( .היישומיות של תוצאות המחקר הינה מיידית .פיתוח כלי הקידוד יעזור בהערכת המצב הסביבתי ויהיה מעורב בניטור קיים ומשודרג של הסביבה ויכולות הדיגום .בנוסף לכך ,מידע זה ישמש בפיתוח ולימוד של ממשק סביבתי הולם וביצירה של תוכניות מנהליות. ב66- איור :2שני דפים מייצגים לקוד-הקווים המולקולרי למינים ספציפיים )דג ,סרטן( ב67- ב68- מאגר מידע ביו-גאוגרפי מאגר המידע הביו גאוגרפי הוא ריכוז של כל נתוני הדיגום הביוטי שנעשו לאורך חופה הים תיכוני של ישראל ותיאורם בצורה אחודה המאפשרת השוואות בחיתוכים שונים של זמן ,מקום -במונחי עומק ,קואורדינטות ואופי סביבת החיים ,מינים ושמותיהם הנרדפים או קבוצות טקסונומיות ושיוך ביו-גאוגרפי ,כלומר אטלנטי-ים תיכוני ,אינדו-פסיפי או אנדמי לאגן הלבנט .המכנה המשותף היחידי האפשרי כאשר מעוניינים להכניס להשוואה את כל הדיגומים המופיעים בספרות המדעית הוא נוכחות או העדר המין .יחד עם זאת ישנן עבודות וגם חומר גולמי שלא פורסם וזמין לחיא"ל המספק נתונים כמותיים מדויקים יותר .לסדרות של עבודות כאלה נבנה כלי מיוחד במאגר (event ) studiesהמאפשר ניתוח יותר מדויק של שינויי הרכב ומגוון חברות החי. מבנה המאגר – המאגר משתמש בתכנת מאגר מידע גנרית MICROSOFT ACCESS ,והוא בנוי מטבלאות כאשר לכל שורה בטבלה קוד מספרי המאפשר לקשר אותה לטבלאות אחרות לצורך ניתוח נתונים .הטבלה המרכזית במאגר היא טבלת ה .RECORDS -כל שורה בטבלה זו היא דיגום ספציפי של מין .המידע המופיע בשורה מכיל את שם המין ,הקוד שלו ,קוד הציטוט ,התחלה וסיום של שנת הדיגום ,חודש הדיגום ,עומק מינימלי ומכסימלי ,ריבוע הדיגום תחום ע"י שני קווי אורך ושני קווי רוחב ,קוד בית הגידול ,הערות וסוג מסמך המקור ,עבודת שדה או סקירה של מספר עבודות )) (reviewאיור 1להלן(. איור :1טבלת RECORDSמכילה נתוני דיגום מין .מאפייני הדיגום הם שם המין ,הקוד שלו ,קוד הציטוט, התחלה וסיום של שנת הדיגום ,חודש הדיגום ,עומק מינימלי ומכסימלי ,ריבוע הדיגום תחום ע"י שני קווי אורך ושני קווי רוחב ,קוד בית הגידול ,הערות וסוג מסמך המקור ,עבודת שדה או סקירה של מספר עבודות ).(review ב69- לכל מין נדגם מצורף מידע נוסף בטבלאות נפרדות המקושרות למין הנדגם שבטבלת .RECORDS טבלאות אלה מופיעות למטה והן :טבלאות הטקסונומיה )איור 2להלן( ,טבלאות בית הגידול )איור 3להלן( טבלת הציטוטים )איור 4להלן( וטבלאות האיזורים הביו-גאוגרפיים ,שנלקחו מ- )) Spalding et al. (2007איור 5להלן(. איור : 2טבלאות הטקסונומיה מכילות לגבי כל מין את שמו ושמותיו הנרדפים ואת המשפחה ,סדרה ומחלקה אליה הוא שייך. איור : 3טבלאות בית הגידול מכילות את חלוקת החוף לבתי גידול בצורה היררכית ב70- איור :4טבלת הציטוטים .מכילה את הציטוטים מהם הוצאו ה ,RECORDS -את זמינותם במאגר ואת מצבם מבחינת הוצאת החומר מהם. איור : 5טבלת האזורים הביו גאוגרפיים מסודרים בצורה היררכית לפי ציטוטים .מכילה את הציטוטים מהם הוצאו ה ,RECORDS -את זמינותם במאגר ואת מצבם מבחינת הוצאת החומר מהם. ב71- מרכיב נוסף במאגר הם ה .event studies -אלו הם מחקרים ודיגומים שקיים לגביהם מידע כמותי מעבר לנוכחות או העדר .מחקרים אלה ,בנוסף להכנסת נתוני נוכחות או העדר שלהם לטבלת RECORDSיופיעו גם בטבלאות נפרדות הכוללות את הנתונים הכמותיים שלהם )איור 6להלן(. נתוני אתרי הדיגום מופיעים בטבלה נפרדת )איור (7וגם בטבלת ה) RECORDS -איור .(1 הטבלאות מקושרות ביניהן בצורה המאפשרת את ניתוח הנתונים )איור 8להלן( .דוגמא לניתוח נתונים היא התשובה לשאילתה אילו מינים המשתייכים למחלקת ה ,Gastropoda -סדרת ה- Heterobranchiaומשפחת ה Pyramidellidae -הופיעו במפרץ חיפה )בין קווי הרוחב (32.92 – 32.8 בין השנים ) 2012 - 2008איורים 9,10להלן( .הצגת נתונים יכולה להיות בטבלה או בתצוגה גרפית וניתן גם לייצא את הנתונים לטבלת .EXCELמן התוצאות )איור 10להלן( ניתן לראות שהמינים המופעים בדוגמא הופיעו במפרץ חיפה בשנים 2010 – 2009ולא ב.2011 - איור event study :6במקרה זה ניטור ה infauna -במסגרת פרויקט איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון . 2011בטבלה מופיעים שמות הטקסונים ברמת ההגדרה המפורטת ביותר האפשרית ,קודי השיוך הטקסונומי ומספרי הפרטים שנדגמו בכל דגימה ).(HM2a, HM2b etc. ב72- איור - event study :7נתוני אתרי הדיגום .במקרה זה ניטור ה infauna -במסגרת פרויקט איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון .2011הטבלה כוללת את שם האתר ) ,(HM2a, HM2b etc.הקואורדינטות שלו ,תאורו ועומק המים בו. איור :8קישוריות הנתונים .הקישוריות מתוכננת כך שתאפשר את ניתוח הנתונים המבוקש. איור :9תיכנון שאילתה .השאילתה היא אילו מינים המשתייכים למחלקת ה) Gastropoda -קוד (3 סדרת ה) Heterobranchia-קוד (160ומשפחת ה) Pyramidellidae -קוד (17הופיעו במפרץ חיפה )בין קווי הרוחב (32.92 – 32.8בין השנים .2012 – 2008 ב73- איור – 10תוצאות שאילתה .השאילתה )איור (9היא אילו מינים המשתייכים למחלקת ה- ) Gastropodaקוד (3סדרת ה) Heterobranchia-קוד (160ומשפחת ה) Pyramidellidae -קוד (17 במפרץ חיפה )בין קווי הרוחב (32.92 – 32.8בין השנים .2009 – 2008 הופיעו סיכום בשנה וחצי שהמאגר בבנייה הושלמה בניית המסגרת שלו על טבלאותיה כפי שתואר למעלה ,פותחו כלי עזר ממוחשבים להכנסת נתונים מהירה וכעת בצורה רציפה ממלאים את המסגרת בתוכן. מספר הציטוטים שהוכנסו למאגר )איור (4הוא 643המכילים את רוב הדיגומים שבוצעו עד היום בחוף הישראלי של הים התיכון ובסביבתו .בפועל נמצאות בידנו 455עבודות והיתר בתהליכי רכישה וסריקה .הספריה של חיא"ל מהווה מקור מרכזי לעבודות ,חלקן נדירות .מספר העבודות הנמצאות בעבודה או שמוצה מהן כל המידע הרלבנטי הוא .115מספר ה) RECORDS -איור (1שהוכנס הוא ~ .6600הוכנסו כ event study -כל נתוני הניטור הלאומי על מצע רך) (Herut et al., 2012וניטור ייעודי נוסף. מן הדוגמא שהוצגה באיורים 9ו 10 -ניתן לזהות את הפוטנציאל של מאגר כזה לזיהוי תהליכי שינוי בהרכב ומגוון המינים בחוף הישראלי של הים התיכון במאות ה.19-21 - מקורות Herut B., Shefer E., Gordon N., Galil B., Tibor G., Tom M., Rilov G. and Silverman J. 2012. The National Monitoring Program of Israel's Mediterranean coastal waters – Scientific Report for 2011, IOLR Report H78/2012. Spalding, M.D., Fox, H.E., Allen, G.R., Davidson, N., Ferdaña, Z.A., Finlayson, M., Halpern, B.S., Jorge, M.A., Lombana, A., Lourie, S.A., Martin, K.D., Mcmanus, E., Molnar, J., Recchia, C.A., Robertson, J. 2007. Marine ecoregions of the world: a bio-regionalization of coastal and shelf areas. BioScience 57 573-583. ב74- איור :1מפת מוצאי חירום ושפכים ממקורות יבשתיים. ג1 - איור :2מיקום תחנות הניטור לאורך חוף הים התיכון של ישראל ובשפכי נחלי החוף ) – Aהאזור הצפוני – B ,מפרץ חיפה – C ,האזור הדרומי – D ,אתרי דיגום של בע"ח ימיים( .המרובע מול פלמחים )מפה (Cהוא אזור הנטור של המוצא הימי לבוצת השפד"ן .תחנות ניטור חברות אקולוגיות ראה טקסט להלן ג2 - Monitoring stations, 2012 Coastal stations (water) Coastal stations (sediment & benthic fauna) Aerosol sampling station B Haifa Bay המשך:2 איור 3 -ג איור :2המשך ג4 - 33.2 D 33.0 North Akko 32.8 Haifa 32.6 Center I Hadera 32.4 Netanya 32.2 Center II Herzllya Tel Aviv Jaffa 32.0 South Ashdod 31.8 Trwal fish Coastal fish Molluscs 31.6 34.6 34.8 35.0 35.2 35.4 המשך:2 איור 5 -ג איור :2המשך ג6 - איור :3ריכוזי כספית ) (g g-1 dry wt.בסדימנטים באזור הרדוד של מפרץ חיפה בשנים 2012 - 1984 איור :4ריכוזי כספית ) (g g-1 dry wt.בסדימנטים בתחנות 8ו 9-במפרץ חיפה )מול "התעשיות האלקטרוכימיות"( ,בעומקי מים של 3ו 6-מ' ,בשנים .2012 -1981 ג7 - 2000 1000 100 1600 1200 1 0.1 1976 1981 1986 1991 1996 2001 2006 800 )Mercury input (kg/year )Mercury input (kg/year 10 400 0 2005 1995 1975 1985 1965 1955 Years איור :5שינויים בכמות השנתית של כספית שהוזרמה לים בשפכי "התעשיות האלקטרוכימיות". המפעל נסגר ב.2004 - ג8 - Cd in Sediments B Haifa Bay, 2012 1.20 to 4.00 0.10 to 1.20 0.06 to 0.10 0.00 to 0.06 איור :6ריכוזי כספית ) (Aוקדמיום ) (Bבסדימנטים ) (g g-1 dry wt.במפרץ חיפה בשנת 2012 )גודל החץ מבטא את תחום הריכוזים; נקודות הדיגום ממוקמות בבסיסי החיצים(. ג9 - איור :7ריכוזי קדמיום וכספית ) (g g-1 dry wt.בסדימנטים בשפך נחל הקישון )תחנה מס' (27 בשנים (A) .2012 - 1984סקלה לוגריתמית; ) (Bסקלה ליניארית לשנים . 2012 - 1997 ג10- איור :8מגמות ביחסי עופרת/ברזל בסדימנטים ממפרץ חיפה ) (Aולאורך החוף ) (Bבשנים .2012 – 1987 ג11- איור :9שינויים רב שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנה HM23מול קרית חיים ) ,(Aובתחנות מול תנינים ,שפך הירקון ושפך נחל שורק ) ,(Bבשנים .2012 – 1988 ג12- איור :9המשך ג13- 33.20 A 0.710 to 2.000 Bezet r. 0.150 to 0.710 33.00 0.005 to 0.150 0.000 to 0.005 Naaman r. Qishon r. 32.80 32.60 Taninim r. Hadera r. 32.40 Alexander r. Poleg r. 32.20 Yarqon r. 32.00 Soreq r. Lakhish r. 31.80 Hg in sediments, 2012 Evtach r. (µg/g dry wt.) 31.60 34.40 34.50 34.60 34.70 34.80 34.90 35.00 35.10 35.20 35.30 35.40 ( בסדימנטים לאורך חוף הים התיכון של ישראל בשנתB) ( וקדמיוםA) ריכוזי כספית:10 איור .( )גודל החצים מבטא את תחום הריכוזים2012 14-ג 33.20 B Bezet r. 33.00 Naaman r. 32.80 Qishon r. 32.60 Taninim r. Hadera r. 32.40 Alexander r. Poleg r. 32.20 Yarqon r. 32.00 Soreq r. Lakhish r. 31.80 Cd in sediments, 2012 Evtach r. 31.60 34.40 34.50 34.60 34.70 (µg/g dry wt.) 34.80 34.90 35.00 35.10 35.20 35.30 35.40 המשך:10 איור 15-ג איור :11ריכוזי TBTו DBTבמי הים )ננוגרם/ליטר( בנמלים ובמעגנות בישראל בשנת .2012 הנתונים מוצגים בסקאלה לוגריתמית. ג16- איור :12ריכוזי TBTבסדימנטים )) (Aמיקרוגרם/ק"ג -סקאלה לוגריתמית( והיחס (B) Dibutyltin/Tributyltinבנמלים ובמעגנות בישראל בשנת .2012 ג17- איור :13מגמות השתנות של ריכוזי מזהמים בסדימנטים בנמלים ומעגנות בשנים .2012 – 2000 מתכות כבדות ).(g/g dry wt.) PCB's ;(ng/g dry wt.) TBT ;(g/g dry wt. ג18- איור :13המשך ג19- איור :13המשך ג20- איור :13המשך ג21- איור :14ממוצע וסטיית תקן של ריכוזי החומר המרחף ) (Aוהקשר בין ריכוזי הברזל ) (Feלבין ריכוזי האלומיניום ) (Bבחומר מרחף בשפכי הנחלים ובמים הרדודים לאורך חוף הים התיכון של ישראל בשנת .2012 ג22- איור :15הקשר בין ריכוזים חלקיקיים של מספר מתכות במי נחלים ומי ים שנדגמו ב,(A) 2012 - ושימוש בניתוח סטטיסטי מסוג (Principal Component Analysis) PCAלהערכת מקור המתכת החלקיקית )טבעי או אנתרופוגני( במי הנחלים ו/או את מנגנון ההסעה שלה ).(B ג23- איור :16ירידת ריכוזי הכספית ) ,g g-1 wet wt.ממוצע שנתי ±סטיית תקן( בצדפות ממפרץ חיפה.(2012 - 1980) Mactra corallina ;(2012 - 1975) Donax sp. : ג24- איור :17דיאגרמות קופסא של ריכוזי כספית ,נחושת ,אבץ וארסן בצדפה Donax sp.מאזורים שונים בשנת .2012הקופסא כוללת את ערכי 50%מהדוגמאות ,הקו האופקי שבתוכה מייצג את ערך החציון ,העמודות מייצגות את ערכי ה 10%-ו 90%-והנקודות -ערכים קיצוניים. )=HOTחוף התמרים=QY ,קריית ים=QH,קרית חיים= MM ,מעגן מיכאל( ג25- איור :18שינויים בריכוזי הכספית )סקלה לוגריתמית ורגילה (g g-1 wet wt. ,בצדפה Mactra corallinaבתחנות שונות מצפון מפרץ חיפה בשנים .2012 - 1980 ג26- A איור :19דיאגרמות קופסא של ריכוזי כספית וקדמיום ) ,(Aנחושת ואבץ ) ,(Bעופרת וארסן )(C בחלזון Patella sp.שנדגמו לאורך חופי ישראל בשנת .2012הקופסא כוללת את ערכי 50% מהדוגמאות ,הקו האופקי שבתוכה מייצג את ערך החציון ,העמודות מייצגות את ערכי ה 10% -ו- 90%והנקודות -ערכים קיצוניים=ACH ) .אכזיב=AK-p ,עכו נמל=QY ,קרית ים=HS ,חוף שמן=TS ,תל שקמונה=AT ,עתלית=MM ,מעגן מיכאל=HAD ,חדרה=MIC ,מיכמורת, =PALפלמחים=ASH ,מרינה אשדוד(. ג27- B איור :19המשך ג28- C איור :19המשך ג29- איור :20שינויים בריכוז הכספית בחלזונות Patella sp.באתרים שונים לאורך החוף הצפוני של ישראל בשנים .2012 – 2001 A B איור :21ריכוזי קדמיום ) (Aואבץ ) (g g-1 wet wt.) (Bבחלזונות Patella sp.מחוף שמן בשפך נחל הקישון ) (HSומקריית ים ) (QYבשנים .2012 - 1997הקו הרציף בגרף Aמציג את השינויים בכמויות הקדמיום שהוזרמו במשך השנים לנחל הקישון. ג30- איור :22השינויים ברכוזי כספית ,קדמיום ,נחושת ואבץ בחלזון Arcularia gibosulla בתחנות השונות של המפרץ בשנים .2012 – 2005 ג31- איור :23היחס כספית/משקל דג ברקמות השריר של דגי ) Diplodus sargusממוצע שנתי +סטיית תקן( ממפרץ חיפה ומאזורים אחרים לאורך החוף הישראלי בשנים .2012 - 1979 ג32- איור :24היחס כספית/משקל דג ברקמות השריר של דגי Lithognathus mormyrus )ממוצע שנתי +סטיית תקן( ממפרץ חיפה ומאזורים אחרים לאורך החוף הישראלי בשנים .2012 - 1979 ג33- איור :25היחס כספית/משקל דג ברקמות השריר של דגי ) Sargocentron rubrumממוצע שנתי + סטיית תקן( ממפרץ חיפה בשנים .2012 - 1979 ג34- איור :26רמות התעתיקים של ציטוכרום P450ומטלותיונין מאתרי הדיגום במפרץ חיפה וחופי דור מכמורת ואשדוד בשנים .2007-2012 ג35- איור :27שטפים יבשים של עופרת ,קדמיום ,נחושת ואלומיניום בתל -שקמונה ) (TSובמעגן מיכאל ) (MMבשנים ;2012 - 1996הערכות המבוססות על דיגום של כרבע מימי השנה. ג36- איור :27המשך ג37- איור :28שטפים של זרחן אי אורגני ) (IPוחנקן אי אורגני ) (INמומסים במי גשם ) (mmol m-2 yr-1בתל-שקמונה בשנים .2012 – 1992מוצג הקשר בין השטפים לכמות המשקעים השנתית בנמל חיפה )השירות המטאורולוגי(. ג38- איור : 29הקשר בין ערכי מליחות ,אחוז הרוויה בחמצן וצריכת חמצן ביולוגית )(BOD בדיגום ספטמבר לדיגום מרץ בשפכי הנחלים בשנת .2012 ג39- איור : 30פרופילי עומק של חמצן ומליחות בשפכי הנחלים קישון ,אלכסנדר ,ירקון ולכיש במרץ וספטמבר .2012 ג40- איור :31ריכוזי פוספט ) ,(Aניטראט ) (Bואמוניום ) (Cבמים בשפכי נחלי החוף הים התיכון בשנים ) 2012 – 1990מרץ וספטמבר(. ג41- איור :31המשך ג42- איור :31המשך ג43- איור :32ריכוזי פוספט ) (Aניטראט ) (Bואמוניום ) (Cבשפכי נחלי חוף הים התיכון ,בשנים 2012 – 1990 )מרץ וספטמבר(. ג44- איור :32המשך ג45- איור :32המשך ג46- איור : 33הקשר בין עומסי החנקן והזרחן בהזרמות השפכים לנחלים ובשפכי הנחלים )ע"פ טבלה ,(A) (6והקשר בין ריכוזי חנקן אי-אורגני לריכוזי פוספאט במי מפרץ חיפה )יולי (2012ובשפך נחלי נעמן וקישון ).(B) (2012 ג47- A 32.9 Haifa 0.1 0 0.05 32.7 0. 0 5 0.1 0.2 Taninim river 0 32.5 0. 0 0.1 5 0.2 0.4 32.3 4 0. Netanya 0.6 0.2 0.2 32.1 Tel Aviv 0.4 0.6 1 0.8 0.2 0.1 0.2 1 0. 31.9 31.7 Ashqelon August 2012 35.2 35.1 35 34.9 34.8 34.7 34.6 34.5 31.5 איור :34ריכוזי נוטריאנטים ) – (Mניטראט ) ,(Aפוספאט ) ,(Bחומצה סיליצית )(C וכלורופיל (g/L) (D) aבמי שטח באזור הרדוד )עד עומק מים 30מ'( של מימי החופין בחודש אוגוסט 2012 ג 48 - 32.9 B Haifa 32.7 Taninim river 0 32.5 0. 00 5 0.0 1 0 .0 2 32.3 0.0 3 Netanya 32.1 0.0 6 4 0.0 Tel Aviv 0.05 0.02 0.02 31.9 3 0.0 31.7 Ashqelon August 2012 31.5 34.5 34.6 34.7 34.8 49 - ג 34.9 35 35.1 35.2 32.9 Haifa 32.7 1 0. 9 Taninim river 0. 8 0.8 0.9 32.5 0. 8 32.3 1 1.6 .2 22.8 0.8 1 Netanya 2 2.8 4 32.1 Tel Aviv 2.4 1.6 1.2 2 1.6 1.2 31.9 1 1 31.7 Ashqelon August 2012 31.5 34.5 34.6 34.7 34.8 34.9 35 35.1 35.2 המשך:34 איור 50 - ג 32.9 0 .1 Haifa 0.2 32.7 Taninim river 0.2 0.1 32.5 32.3 0 .6 0 .8 0 0.2 0.1 Netanya 4 0. 32.1 Tel Aviv 0.4 0.2 1.2 0.8 0. 6 1 0.1 0.4 0.2 0. 6 0.1 0.6 31.9 31.7 Ashqelon August 2012 31.5 34.5 34.6 34.7 34.8 34.9 35 35.1 35.2 המשך:34 איור 51 - ג ינואר פברואר מרץ איור :35תפוצת רי כוזי הכלורופיל החודשיים הממוצעים במימי החופין )ממרחק של 2ק"מ מערבית לחוף ועד לקצה המדף )עומק מים של 200מטר( ,בערכים יחסיים ) ,(1-0כפי שהתקבלה מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ) MODISרזולוציה 1X1ק"מ( בשנת .2012 ג52- אפריל יוני מאי איור :35המשך ג53- יולי אוגוסט איור :35המשך ג54- ספטמבר אוקטובר נובמבר איור :35המשך ג55- דצמבר איור :36ממוצע חודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ 2 -ק"מ מהחוף ועד עומק מים של 200מטר בשנים 2011-2012כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לווין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL - ג56- Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 HB1 HB2 HB4 Ashqelon HB5 Soreq Yarqon Hof Dado Taninnim Alexander Haifa Bay Millions cells/L 1200 1000 800 600 400 200 0 Qishon איור :37התפלגות ריכוז כלל תאי המיקרואצות ,במי שטח במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים 30 -מ'( באוגוסט 2012 )Chl a (µg/L 14 12 10 8 6 4 2 0 )Biomass (µgC/L 1600 1400 1200 1000 800 600 400 200 0 Biomass Chla תחנות עמוקות HB1 תחנות רדודות ממוצע אורך ממוצע אורך החוף החוף HB4 HB2 HB5 Haifa Bay פתח נמל קישון איור :38התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון וריכוז הכלורופיל בתחנות מפרץ חיפה ,כולל תחנת פתח הקישון בהשוואה עם ממוצעי התחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף באוגוסט 2012 )Biomass (µgC/L 600 500 400 300 200 100 0 HB1 HB4 HB2 HB5 Diatoms Dinoflagellates Microalgae<5µm Qishon Synechococcus sp.2 Synechococcus sp.1 איור :39התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון מהקבוצות השונות במפרץ חיפה באוגוסט 2012 ג57- Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon Biomass Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Chl a (µg/L) 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 Deep H1 Shallow H4 Biomass (µgC/L) 160 140 120 100 80 60 40 20 0 Soreq Ashqelon Chla התפלגות הביומסה הכללית וריכוזי הכלורופיל במי שטח התחנות לאורך החוף )במים:40 איור 2012 מ'( באוגוסט30 - רדודים ובמים עמוקים Biomass (µgC/L) 80 70 60 50 40 30 20 10 0 Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep H4 H1 H8 H5 H12 H9 H17 H14 H18 H21 H29 H26 Hof Dado Taninim TaninimAlexander AlexanderYarqon Yarqon Soreq Synechococcus sp.1 Microalgae<5µm Soreq AshqelonAshqelon Dinoflagellates Diatoms 2012 התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון מהקבוצות השונות לאורך החוף באוגוסט:41 איור Species No. 140 120 100 80 60 40 20 0 2008 2009 2010 Qishon Haifa Bay Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon Soreq Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 HB1 HB2 HB4 HB5 2011 2012 Ashqelon 2008-2012 התפלגות מספר המינים בתחנות השונות בשנים:42 איור 58-ג Similarity אנליזה היררכיאלית של מגוון המינים במי שטח במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף:43 איור 2012 מ'( באוגוסט30 - )במים רדודים ובמים עמוקים Biomass µgC/L Dinoflagellates Biomass µgC/L Soreq Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Yarqon Shallow H18 Alexander Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Taninnim Shallow H17 Hof Dado Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 80 70 60 50 40 30 20 10 0 Ashqelon Diatoms Hof Dado Taninnim 2007 Alexander 2008 2009 Yarqon 2010 2011 Soreq Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Deep H14 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 80 70 60 50 40 30 20 10 0 Ashqelon 2012 2007-2012 התפלגות ביומסת הדינופלגלטים והצורניות לאורך החוף בשנים:44 איור 59-ג Millions cells/L Qishon Haifa Bay Hof Dado Taninim Alexander Yarqon 2011 Soreq Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 HB1 HB2 HB4 HB5 500 450 400 350 300 250 200 150 100 50 0 Ashqelon 2012 בפני השטחSynechococcus sp.(1) התפלגות ריכוז הבקטריות הכחוליות מהמין:45 איור 2010-2012 בדיגומי אוגוסט,בתחנות הרדודות לאורך החוף Qishon HB1 HB2 HB4 HB5 Counts % 100 80 60 40 20 0 Haifa Bay Synechococcus sp.1 Synechococcus sp.2 Microalgae<5µm 2012 התפלגות באחוזים של ריכוז קבוצות המיקרופלנקטון במפרץ חיפה באוגוסט:46 איור Biomass (%) 60 50 40 30 20 10 0 HB5 HB4 Qishon Synechococcus sp.1 HB2 HB1 Haifa Bay Synechococcus sp.2 Microalgae<5µm Dinoflagellates Diatoms 2012 התפלגות באחוזים של ביומסת קבוצות המיקרואצות במפרץ חיפה באוגוסט:47 איור 60-ג Biomass (µgC/L) 600 500 400 300 200 100 0 2011 2012 2011 2012 2011 HB5 Qishon Synechococcus sp. 1 2012 2011 HB4 2012 2011 HB2 2012 HB1 Bay Dinoflagellates Haifa Diatoms Microalgae<5µm 2011-2012 השוואת התפלגות ביומסת קבוצות המיקרופלנקטון במפרץ חיפה בשנים:48 איור Diversity Index 18 16 14 12 10 8 6 d 4 2 0 b a ab HB2 HB1 c HB5 HB4 Qishon Haifa Bay 2002-2012 2012 בהשוואה עם נתוני2002-2012 השינויים בממוצע אינדקס השונות במפרץ חיפה בשנים:49 איור .( אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק בממוצע, )כולל סטיית תקן2012 שנת ( מחושב כמספר המינים מחולק בשורש הריבועי שלDiversity Index) ""אינדקס השונות .הביומסה Biomass (%) 60 50 40 30 20 10 0 Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep H4 H1 H8 H5 H12 H9 H17 H14 H18 H21 H29 H26 Hof Dado Taninnim Synechococcus sp.1 Alexander Microalgae<5µm Yarqon Soreq Dinoflagellates Ashqelon Diatoms התפלגות באחוזים של ביומסת הקבוצות השונות בתחנות לאורך החוף )במים רדודים:50 איור 2012 מ'( באוגוסט30 - ובמים עמוקים 61-ג )Biomass (µgC/L 1600 a 1400 1200 1000 800 600 400 200 0 August 20072011 2002-2012 2012 b c c c HB1 HB2 HB4 HB5 Qishon Haifa Bay איור :51ממוצע הביומסה של המיקרופלנקטון במי שטח במפרץ חיפה )שנים (2002-2012ובפתח הקישון )אוגוסט (2007-2012בהשוואה ל – ) 2011כולל סטיית תקן ,אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק( )Chl a (µg/L 25 a 20 2002-2012 2012 15 b 10 5 c c c HB1 HB2 HB4 0 HB5 Qishon Haifa Bay איור :52התפלגות ממוצע ריכוז הכלורופיל במי שטח במפרץ חיפה שנים 2002-2012לעומת 2012 )Biomass (µgC/L 200 a a b b bc b bc cd cd 100 cd d H29 H26 H18 H21 H17 H14 H12 H9 H8 H5 H4 H1 Ashqelon Soreq Yarqon Alexander Taninnim Hof Dado d 150 50 0 Deep Shallow איור :53התפלגות ממוצע הביומסה של המיקרופלנקטון במי שטח לאורך החוף )שנים 2002- (2012 ג62- Chla (µg/L) 2.5 Shallow 2 a ab Deep 1.5 bc 1 de cd de de e e e H4 H1 H8 H5 H12 H9 H17 H14 H18 H21 H29 H26 Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon 0.5 e de 0 (2002-2012 התפלגות ממוצע ריכוז הכלורופיל במי שטח לאורך החוף )שנים:54 איור Diversity Index 20 Shallow Stations a 16 bc ab 12 c d 8 4 ab bc d 0 HB5 H4 H8 H12 H17 Qishon Haifa Bay Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon H18 H29 Soreq Ashqelon 20 Deep Stations 16 12 8 4 0 H1 H5 H9 H14 H21 H26 Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon 2002-2012 2012 ממוצע אינדקס השונות בתחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף ובמפרץ חיפה בשנים:55 איור )אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק.2012 בהשוואה עם ערכי שנת2002-2012 .(בממוצע 63-ג Qishon 2002 Haifa Bay 2003 2004 Hof Dado 2005 Taninim 2006 2007 Alexander 2008 Yarqon 2009 2010 Soreq 2011 Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep H1 Shallow H4 HB1 HB2 HB4 HB5 Diversity Index 30 25 20 15 10 5 0 Ashqelon 2012 אינדקס השונות במי שטח התחנות במפרץ חיפה ולאורך החוף )במים רדודים ובמים:56 איור 2002-2012 מ'( בשנים30 - עמוקים 64-ג איור :57המספר הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט .2012 איור .58הממוצע של מספר המינים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט .2012 ג65- איור .59היחס בין המספר הממוצע של פרטי התולעים הרב זיפיות למספר הכולל הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט .2012 ג66- איור :60אנליזה היררכלית ) (clusteringשל דגימות חי תוך המצע בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט 2012 איור :61אנליזת פסיקה ) (ordinationשל דגימות חי תוך המצע בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט .2012 ג67- איור .62המספר הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי ,בשנים .2005-2012 ג68- איור :63ממוצע מספר פרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי ,בשנים .2012 – 2005 ג69- A איור :64מספר התולעים הכולל של ארבעת המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות ) Capitellidae, (Syllidae, Spionidae, Maldanidaeבשנת , (A)2012ומספר הפרטים מהשנים .(B) 2006-2012 ג70- B איור ) :64המשך( ג71- A איור :65אחוז המינים המהגרים ממערכת הרכיכות מסך כל המינים שזוהו ונספרו )בכל המערכות( והיחס בין מספר הפרטים המהגרים במערכת הרכיכות לבין סך הפרטים שנספרו בשנת ,(A) 2012ובמערכת הרכיכות בלבד ).(B ג72- B 73-ג איור :66עושר המינים באתרי הדיגום לאורך החוף )מצפון לדרום( בחגורות ה EDGE -והCENTER - בעונת הסתיו בשנים 2009-2012 איור .67עושר מינים ומגוון ביולוגי )לפי אינדקס ` (ׂShannon Hבארבעת אתרי הליבה בעונות השונות. ג74- איור .68אורדינציית MDSלבחינת דמיון בין חברות עבור מרכז הטבלה )למעלה( ושולי הטבלה )למטה( בעונת הסתיו לשנים 2009עד .2012התוויות מסמנות מספר אתר מצפון ) (1לדרום ) (11ושנת דיגום. ג75- איור .69דנדרוגרמה של מדד הדמיון בין חברות האקולוגיות ב 11 -אתרים לאורך החוף בעונת הסתיו. עבור מרכז הטבלה )למעלה( ושולי הטבלה )למטה( לשנים 2009עד .2012האנליזה התבצעה על הצנטרואידים של כל אתר באורדינטצית המרחק של ה.MDS- ג76- איור :70אורדינציית dbRDAלבחינת דמיון בין חברות של 11האתרים בסתיו עבור מרכז הטבלה )למטה( ושולי הטבלה )למעלה( לשנים 2009עד .2012הסמלים מסמנים אזורים לאורך החוף )צפון הארץ ,מרכז הארץ ודרום הארץ( .בנוסף גודל וכיוון הוקטורים מצביע על מידת התרומה של מינים עיקריים המשפיעים על ההבדלים בין האזורים )ברמת קורלציה של .(>0.25האחוזים בכל ציר מראים את תרומתו לשונות הכללית בין האתרים. ג77- איור :71אורדינציית MDSלבחינת דמיון בין בארבעת אתרי הליבה בין העונות השונות בין סתיו 2009 לאביב .2012עבור מרכז הטבלה )למטה( ושולי הטבלה )למעלה(. ג78- איור .72אחוז כיסוי של שני מיני אצות דומיננטיות Jania rubens ,ו) Laurencia spp. -ישנם שני מינים שלעיתים קשה להבדיל ביניהם( ,לפחות בחלק מארבעת אתרי הליבה. ג79- איור .73אחוז כיסוי של שני מיני אצות דומיננטיות Padina spp. ,ו) Ulva spp. -ישנם שני מינים שלעיתים קשה להבדיל ביניהם( ,לפחות בחלק מארבעת אתרי הליבה. ג80- איור .74אחוז כיסוי של שני מיני אצות דומיננטיות Corallina elongata ,ו) Ectocarpus spp. -ישנם שני מינים שלעיתים קשה להבדיל ביניהם( ,לפחות בחלק מארבעת אתרי הליבה. ג81- איור :75צפיפות הצינורן הבונה )אחוז כיסוי במפנה הצפוני של אתר הבונים( ,של ארגמנית אדומת פה )פרטים למטר מרובע( ושל קיפודי ים )בתת -כרית( באכזיב ,בקיסריה ובמכמורת ,בעבר לעומת בשנים האחרונות )שלש עד חמש שנים תלוי במשך הסקרים(. ג82- איור :76ריכוז כלורופיל למיקרוגרם לליטר מים שנדגמו בשולי הטבלה בין מרץ 2010לספטמבר .2013 ג83- איור .77ערכי הנוטריאנטים שנמדדו בדגימות מים שנלקחו בשולי הטבלה של ארבעת אתרי הליבה בין מרץ 2010לפברואר .2013 ג84- איור .78ערכי מדידות פיסיקו-כימיים של מי השטח שנמדדו מעבר לשולי הטבלה פעם בחודש בארבעת אתרי הליבה בעזרת מכשיר רב-פרמטרי ודיגום מים )לאלקליניות( .נתוני חומציות ואלקליניות אמינים היו זמינים רק לאחר תקופה מסוימת מתחילת הניטור. ג85- איור :79נתוני בקרת איכות לבדיקות קדמיום ) (Aוכספית ברקמות דגים ) (Bוכספית בסדימנטים ) .(Cהנקודות מייצגות תוצאות )ממוצע שנתי( של בדיקות סטנדרטים בינלאומיים .הקו המודגש מייצג את הריכוז המדווח והקווים לצידיו את סטיית התקן. ג86- Patella sp. ובחלזוןDonax sp. - ( בצדפהµg g-1 wet wt.) ריכוזים ממוצעים של מתכות:1 טבלה אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק.2012- במפרץ חיפה בתחנות שונות לאורך החוף ב . ( Anova+dunken) Biota Length (mm) Hg Cd Cu ng/g Zn µg/g Donax sp. HOT QY QH MM 24.5±2.8 23.3±3.0 26.1±2.6 27.5±2.0 a a b a 28.0±3.5 26.6±5.4 27.0±29.2 9.1±2.9 a a b c 26.5±5.3 32.2±5.4 30±6.5 25.3±4.2 27.1±5.4 31.3±5.7 31.9±4.9 31.2±6.2 27±4.5 25.3±5.1 30.8±5.3 bc a ab c bc ab a ab bc c ab 15.4±9.1 54.2±39.6 24.4±15.2 11.6±5.9 9.3±1.84 33±17 6.79±1.9 6.05±1.33 7.05±1.22 8.8±3.5 4.9±2.6 bcd a bc cd d b 1.5±0.5 2.5±1.0 11±4.8 1.3±0.4 b b a b 7.9±2.2 10.3±3.7 18.2±5.4 9.0±2.5 b b a b c c a a c c e d de c b 9.4±1.5 12±2.1 12.6±2.2 16.3±3.2 9.32±1.84 10.5±2.3 8.19±1.52 8.2±0.7 9.8±3.2 8.32±1.28 10.6±1.3 c bc b a de cd e e de e cd Patella sp. ACH AK- P QY HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH Biota d d d d d 0.318±0.092 0.316±0.204 0.172±0.067 0.437±0.137 0.249±0.121 0.241±0.076 0.169±0.0.065 0.225±0.102 0.259±0.08 0.329±0.100 0.282±0.126 As b 0.965±0.274 1.14±0.30 b 1.86±0.41 cd 1.87±0.49 a 1.2±0.21 bcd bcd 1.15±0.33 d 0.358±0.116 bcd 0.579±0.24 bcd 0.375±0.08 1.17±0.18 ab 1.55±0.42 bc Pb µg/g wet wt. Patella sp. AK- P QY HS TS AT MM HAD PAL ASH 4.1±1.5 4±1.1 2.62±0.61 2.8±0.67 2.74±1.6 2.40±0.48 2.28±0.67 2.45±0.402 4.97±1.84 87-ג b b c c c c c c a 0.136±0.106 0.141±0.049 0.200±0.080 0.131±0.065 0.282±0.121 0.392±0.246 0.140±0.055 0.220±0.097 0.065±0.029 bc bc bc bc b a bc bc c טבלה :1המשך שפך נעמן קרית ים קרית חיים אכזיב עכו נמל חוף שמן תל שקמונה עתלית מעגן מיכאל – שפך תנינים חדרה -אולגה מכמורת פלמחים אשדוד -מרינה ג88- HOT QY QH ACH AK-P HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH טבלה .2תחום ריכוזי מתכות ברקמות השריר של דגים חופיים ודגי מכמורת שנדוגו לאורך חוף הים התיכון של ישראל בשנת .2012 As Fe Zn µg/g wet wt. Cu Species Cd Hg ng/g wet wt. Size )(mm No. of specime Location bdl bdl bdl 38-1687 50-194 10-113 125-280 155-210 115-200 15 3 9 חלק צפוני של ישראל )(TRA חלק תיכון של ישראל )(TRC חלק דרומי של ישראל )(TRD Mullus barbatus bdl 46-102 85-160 15 חלק צפוני של ישראל )(TRA Upeneus moluccensis 0.217-0.571 2.55-4.94 0.985-6.60 0.251-0.44 3.36-3.87 1.45-2.82 0.12-0.405 2.9-4.78 1.4-2.32 bdl bdl bdl 24.2-1094 216-894 22.7-190 100-200 120-185 130-210 45 9 10 חלק צפוני של ישראל )(TRA חלק תיכון של ישראל )(TRB חלק דרומי של ישראל )(TRD Pagellus erythrinus 1.00-1.73 2.6-3.44 0.181-0.278 bdl 40-123 145-175 6 חלק תיכון של ישראל )(TRB Namipterus randalli 0.78-3.00 1.41-4.13 1.38-4.11 1.62-5.54 3.64-11.56 2.71-6.71 3.33-7.77 3.63-6.77 0.189-0.522 0.168-0.276 0.128-0.310 0.179-0.409 bdl bdl bdl bdl 34-145 34.2-145 2.8-142 15-63 126-215 175-195 139-220 100-200 39 14 39 40 מפרץ חיפה קרית חיים זכרון יעקב-דור ניצנים Lithognathus mormyrus 1.41-4.51 1.68-3.48 1.00-2.39 0.198-0.465 3.09-4.66 0.100-0.274 4.33-6.17 0.215-0.349 2.31-6.10 bdl bdl bdl 104-954 105-1010 31-146 140-230 134-194 145-195 12 12 14 נהריה רפאל זכרון יעקב -דור -גסר-אזרקא Diplodus sargus 1.8-5.3 2.00-4.19 0.138-0.349 2.3-12.7 0.14-0.351 2.07-3.48 bdl bdl 39-931 46-449 120-180 130-220 20 20 נהריה זכרון יעקב -דור Sargocentron rubrum 1.7-6.4 1.47-3.45 2.59-5.64 0.187-0.363 3.76-8.01 0.22-0.566 4.15-7.52 0.241-0.387 5.9-10.6 bdl bdl bdl 12.5-31.2 6.9-479 1.7-17.2 145-170 140-225 145-195 11 7 18 נהריה עכו זכרון יעקב -דור -גסר-אזרקא Siganus rivulatus 1.00-1.73 0.181-0.278 2.60-3.44 bdl 122-763 185-210 8 דגי מכמורת 1.5-6.45 1.86-3.99 1.55-4.29 3.5-7.1 0.142-0.421 2.22-3.90 0.336-0.420 3.03-5.14 0.200-0.464 2.5-4.49 3.9-6.57 0.44-1.05 דגים חופיים ג89- שבי ציון mullus surmuletus bdl = below detection limit Cd<0.04µg/g wet wt. הבדלים ברמות הכספית )ריכוז מנורמל למשקל דג( בדגים ממינים שונים ממפרץ חיפה:3 טבלה .95% הבדל סטטיסטי מובהק ב- p<0.05 .2012 ומאזורים אחרים בשנת Coastal Fish Haifa bay Other areas p Lithognathus mormyrus 0.0013±0.0008 0.0006±0.0003 <0.0001 Diplodus sargus* Sargocentron rubrum* 0.0032±0.0023 0.0009±0.0004 <0.0001 0.0094±0.0031 0.0015±0.0007 <0.0001 * Fish from Nahariya included in Haifa bay Trawl Fish Mullus barbatus Pagellus erythrinus Upeneus moluccensis North center South 0.0036±0.0036 a 0.0034±0.0025 b 0.0051±0.0034 0.0018±0.0016 0.0070±0.0022 a 0.0010±0.0009 a a 0.0017±0.0012 c . נחושת ואבץ בדגים שונים מתחנות במפרץ חיפה ונהריה,(הבדלים ברמות כספית )מנורמל למשקל דג Hg Cu Zn HB 0.0014±0.0009 0.289±0.087 5.29±1.34 Q.Haim 0.001±0.0004 0.217±0.03 4.55±0.95 Rafael 0.0035±0.0013 0.203±0.047 4.87±0.58 Nahariya 0.0036±0.0031 0.298±0.077 3.84±0.54 0.0094±0.0031 0.224±0.066 3.4±0.229 Lithognathus mormyrus Diplodus sargus Sargocentron rubrum Nahariya 90-ג ( ומעגןTS) שקמונה-( בתלg m-2 yr-1) ערכים מחושבים של שטפים יבשים של מתכות:4 טבלה .2012 - 1996 ( בשניםMM) מיכאל Station Year Cd Cu Pb Zn Mn Cr* Fe Al TS TS TS TS TS TS TS TS TS TS TS TS TS TS TS TS TS 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2004 2005& 2006& 2008& 2009 2010 2012 7.0 198 1157 4044** 11173 1641 601927 458171 6.7 203 1038 1866 6804 1222 389454 477690 7.2 245 948 1487 14333 2357 704705 734461 6.6 152 710 595 8429 1274 341387 369135 6.0 186 652 868 11471 466954 802659 7.9 221 952 674 11678 1410 555016 642650 8.6 267 775 1055 12132 1750 536535 609921 10.4 244 664 1247 15313 1999 843581 920562 6.3 207 470 871 8725 1223 419420 446834 7.3 242 522 1261 8971 1855 473349 305288 6.7 176 457 1103 6587 1370 522146 381464 4.7 277 230 1073 14201 1463 514373 511765 3.1 188 238 974 11701 2271 549286 598004 2.5 129 167 565 5776 1175 298495 373822 3.9 197 190 695 8811 2325 492772 546473 4.6 193 237 799 8868 1543 385934 395985 2.0 131 131 425 5498 1938 262419 252681 7.1 432 2491 887 13796 1297 496060 455016 7.1 162 1213 2852 10003 3287 395393 - 6.3 173 1077 1032 8114 1490 380366 410553 6.0 140 722 508 5685 1025 257030 286231 6.4 105 395 154 4771 615 189666 302450 5.9 136 563 281 7941 731 322722 342977 8.5 221 667 739 8671 1143 361219 391416 6.7 273 472 883 10335 1810 596062 584918 6.0 266 565 864 14603 2130 766990 682634 5.4 246 455 855 8373 1619 564760 451678 4.4 281 289 1149 11244 1970 597560 599167 5.3 305 299 1130 10601 1788 530737 739835 7.1 322 265 913 11084 1614 608051 704263 4.9 286 254 877 9651 1895 487457 509505 MM MM MM MM MM MM MM MM MM MM MM MM MM MM *Probably overestimate due to association with small particles. **Possible contamination & Samples collected during Jan-May and Dec 2005; Jan-May 2006; May-Dec 2008 91-ג 2012 מאפיינים כלליים של המים בשפכי נחלי החוף בשנת:5 טבלה March 2012 Station River R1b R1c R4a R4b R5a R5c R6a R6b R6c R7a R7b R7c R8a R8b R8c R9a R9b R10b R10c R11a R11b R11c R12a R12b R12c R13a R13b בצת נעמן קישון תנינים חדרה אלכסנדר פולג ירקון שורק לכיש אבטח Temp C 17.49 16.88 15.91 16.00 17.28 17.47 21.04 21.84 22.32 23.39 23.66 18.89 17.81 17.60 16.93 20.97 20.88 21.70 20.10 20.78 20.59 19.78 18.85 20.28 20.42 16.86 Salinity DO Conc DO % ppt mg/L % 4.16 16.64 178.3 4.01 11.49 121.4 14.62 7.81 86.3 2.59 7.80 80.2 33.35 6.75 85.9 17.55 5.65 65.5 17.36 7.82 97.2 2.73 8.33 96.5 2.58 10.65 124.4 31.56 6.53 92.0 27.36 6.27 86.6 0.95 5.47 59.2 4.65 9.29 100.5 1.95 9.40 99.6 1.38 9.57 99.7 7.61 8.34 97.8 0.90 7.47 84.0 27.99 8.83 118.1 31.88 8.11 107.9 25.59 10.10 131.0 21.44 12.36 156.0 1.01 12.34 135.9 29.21 8.37 107.1 3.13 12.41 139.8 3.03 10.64 120.1 9.99 10.29 112.7 pH September 2012 8.93 8.13 8.04 7.79 8.12 7.90 7.91 7.73 7.76 7.98 8.01 7.85 8.11 8.13 8.23 7.80 7.95 8.18 8.12 8.21 8.30 8.12 8.08 8.20 8.08 Turbidity+ NTU 3.2 2.9 3.0 3.1 3.2 18.1 3.1 3.1 3.2 6.7 17.6 32.5 3.0 23.3 21.3 9.0 9.1 3.9 3.9 1.6 3.3 7.5 2.3 8.7 3.2 8.41 4.7 SPM mg/L 44.25 7.11 BOD mg/L 13.06 2.73 13.54 32.00 Chl µg/L 97.62 25.61 30.92 118.38 3.90 9.03 16.58 27.20 2.49 6.65 8.07 23.71 20.65 104.73 152.13 28.37 19.17 2.15 4.68 7.45 40.74 83.48 15.01 33.00 120.22 12.10 41.01 96.66 53.57 42.50 22.91 3.23 43.50 58.04 45.12 45.00 12.12 8.45 8.73 12.49 20.43 92-ג Temp C 28.84 Salinity DO Conc DO % ppt mg/L % 24.99 6.68 99.4 pH 8.33 Turbidity+ NTU 11.4 5.85 7.79 29.26 29.28 28.22 30.25 26.02 26.37 26.04 33.96 35.86 25.76 26.52 26.38 26.18 15.89 5.18 32.73 30.25 3.43 3.31 3.23 40.30 37.66 1.44 15.86 6.69 6.17 6.16 10.28 5.70 6.47 5.71 5.75 11.37 5.50 6.52 4.06 6.98 7.26 6.25 87.8 138.2 87.7 101.4 71.8 72.7 142.8 96.5 116.1 50.2 95.0 93.6 80.1 8.23 8.39 8.01 8.03 7.53 7.55 7.60 8.23 8.33 8.04 8.18 8.20 8.16 11.7 11.7 11.6 9.3 11.4 11.5 10.4 0.0 0.0 11.5 11.2 11.5 5.64 1.19 1.31 29.28 31.18 30.81 7.23 32.74 31.36 11.28 10.21 10.85 153.4 164.7 172.7 8.62 8.61 8.68 5.64 10.19 3.42 11.47 9.78 30.39 29.48 31.16 27.68 7.74 12.27 122.2 187.3 28.97 28.42 18.53 17.79 9.20 5.48 9.28 25.99 16.92 8.89 6.31 0.72 1.88 5.55 0.00 0.07 2.40 SPM mg/L 77.60 Chl µg/L 223.25 BOD mg/L 5.63 7.05 7.21 24.54 65.94 48.83 98.70 3.38 5.28 1.38 0.70 0.73 11.29 24.75 25.33 25.57 11.7 11.8 11.8 13.15 5.25 5.27 14.30 21.10 32.23 3.01 3.66 4.84 8.63 8.74 11.5 12.0 220.40 41.00 52.54 56.00 6.39 11.16 132.4 77.8 8.56 8.47 11.6 11.6 18.60 16.50 50.01 65.42 7.41 4.24 120.5 8.14 11.4 3.40 14.52 2.81 32.30 10.95 25.30 22.90 6.25 2.67 7.07 4.48 0.88 5.14 4.58 0.98 0.00 1.55 5.02 5.18 טבלה :6הערכת העומס השנתי )טון( של נוטריאנטים אנאורגאניים המומסים )אוקטובר עד ספטמבר( מנחלי החוף .החישוב מניח ריכוזי נוטריאנטים קבועים במהלך השנה ושינוי עומס בהתאם לספיקה .החישוב נעשה לפי הריכוזים שנמדדו במרץ .2012כמו כן ,מוצגים נתוני עומס החנקן והזרחן הכללי שהוזרמו לנחלים בשנת 2011בעיקר ממתקני טיפול בשפכים )נתוני המשרד להגנת הסביבה ,אגף מים ונחלים(. P 2Total N 2Total Si(OH)4Si PO4P Total inorg. N NH4N NO3+NO2N 91 125 313 70 160 69 465 45 2 13 0 18 8 22 33 38 93 363 90 258 208 297 427 120 67 43 0 143 157 203 103 109 26 320 90 115 51 94 324 11 Discharge River cubic meter * 1000 /yr. 21 12 7 7 13 56 188 2 101 152 91 22 210 333 1784 13 6298 16394 13986 10626 6923 40085 1770 6555 נעמן קישון תנינים חדרה אלכסנדר ירקון שורק לכיש .1בשיטת חישוב העומס יש אי ודאות רבה עקב הנחות היסוד .המטרה העיקרית של הטבלה היא לספק הערכה ראשונית של תרומת הנוטריאנטים מנחלי החוף ע"מ לנסות לקשר בין ממצאי הניטור במימי החופין למקורות הזיהום. .2נתוני המשרד להגנת הסביבה על הזרמות חנקן וזרחן כללי )אנאורגני ואורגני( לנחלים בשנת ) 2011בעיקר ע"ס דיווחי מתקני טיפול בשפכים(. .3נתוני נחלים קישון+ציפורי )ללא הזרמות מג'נין(. ג93- 2012 טבלת אפיון תחנות הדיגום בשנת:1 נספח 2012 אפיון תחנות הדיגום בשנת מיקום תחנה תאריך 1 2 8 9 10 11 12 14 18 22 23 26 27 Carmelit H1 H2 H3 H4 H5 H6 H7 H8 H9 H10 H11 H12 H13 H14 H15 H16 H17 H18 H19 H20 H21 H22 H23 H24 H25 H26 H27 H28 H29 H40 H41 H41 H42 H43 HB1 HB2 HB4 HB5 Qishon port HM10 HM21 HM23.1 HM27 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 11-Jul-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 8-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 9-Aug-12 5-Aug-12 5-Aug-12 5-Aug-12 5-Aug-12 5-Aug-12 2-Aug-12 2-Aug-12 2-Aug-12 2-Aug-12 איזור Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-off Dado beach Shallow coastal water-off Dado beach Shallow coastal water-off Dado beach Shallow coastal water-off Dado beach Shallow coastal water-off Taninim river Shallow coastal water-off Taninim river Shallow coastal water-off Taninim river Shallow coastal water-off Taninim river Shallow coastal water-off Alexander river Shallow coastal water-off Alexander river Shallow coastal water-off Alexander river Shallow coastal water-off Alexander river Shallow coastal water-off Herzlyya Shallow coastal water-off Yarkon river Shallow coastal water-off Yarkon river Shallow coastal water-off Yarkon river Shallow coastal water-off Yarkon river Shallow coastal water-off Soreq river Shallow coastal water-off Soreq river Shallow coastal water-off Soreq river Shallow coastal water-off Soreq river Shallow coastal water-off Ashdod Shallow coastal water-off Ashdod Shallow coastal water-off Ashdod Shallow coastal water-off Ashdod Shallow coastal water-off Ashqelon Shallow coastal water-off Ashqelon Shallow coastal water-off Ashqelon Shallow coastal water-off Ashqelon Shallow coastal water-off Ashqelon Shallow coastal water-off Poleg river Shallow coastal water-off Poleg river Shallow coastal water-off Poleg river Shallow coastal water-off Poleg river Haifa Bay Haifa Bay Haifa Bay Haifa Bay Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay Shallow coastal water-Haifa Bay קו רוחב 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 31 31 31 31 31 31 31 31 31 31 31 31 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 32 i 47.763 55.075 54.014 54.037 54.053 54.054 53.687 52.786 51.255 49.855 49.880 49.361 49.238 48.504 47.763 47.657 47.385 47.469 33.325 32.989 32.611 32.573 24.344 24.200 24.031 23.921 9.531 7.409 6.937 6.486 6.289 56.604 56.708 56.738 56.755 49.410 48.541 48.196 48.054 42.045 41.624 41.339 41.168 16.250 16.367 16.304 16.506 16.817 51.968 50.866 49.843 49.083 48.900 54.056 55.079 49.940 49.266 עומק קו אורך 35 35 35 35 35 35 35 35 35 35 35 35 35 35 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 34 35 35 35 35 35 35 35 4.565 4.389 4.614 4.531 4.326 4.174 4.598 4.315 3.729 2.812 2.722 2.144 1.193 1.709 55.583 56.114 56.836 57.055 52.665 53.068 53.537 53.894 50.468 50.877 51.365 51.640 47.190 45.115 45.654 45.910 46.251 42.266 41.911 41.228 40.442 36.371 36.958 37.472 37.610 31.879 32.748 33.349 33.484 49.654 49.427 49.413 48.251 48.256 58.424 59.911 1.269 1.333 1.576 4.359 4.343 2.534 1.176 מים 3.8 6.3 3.5 6.2 9.3 12.1 3.4 3.4 3.3 3.1 6.1 6.6 11.3 2 30 21 10.8 6.2 32 23 12.6 6.1 30.6 22 12.5 6.9 10.3 30 20 12.6 6.3 5.7 11.6 21.9 31.5 31.6 22.6 10.9 5.9 32.6 20 9.6 6.7 6.1 10 10 20.2 30.3 25 19 15.6 13 12.2 8.8 8 10 11 דיגום Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water, Benthic fauna Sediment, Water Sediment, Water Sediment, Water Water, Phytoplankton Water Water, Sediment, infauna Water, Sediment, Phytoplankton Water, Phytoplankton Water Water, Sediment, infauna Water, Sediment, Phytoplankton Water, Phytoplankton Water Water, Sediment, infauna Water, Sediment, Phytoplankton Water, Sediment, infauna Water, Phytoplankton Water Water, Sediment, infauna Water, Sediment Water, Sediment, Phytoplankton Water, Sediment, infauna Water Water, Phytoplankton Water Water Water, Sediment, infauna Water, Sediment Water, Phytoplankton Water Water, Sediment infauna, Water, Sediment, Phytoplankton Water, Sediment Water, Sediment, infauna Water, Sediment, infauna Water Water, Phytoplankton Water, Phytoplankton Water, Phytoplankton Water, Phytoplankton Water, Phytoplankton infauna infauna infauna infauna ( )המשך2012 אפיון תחנות הדיגום בשנת תחנה R1b R1c R4a R4b R4c R5a R5b R6a R6b R6c R7a R7b R7c R8a R8b R8c R9a R9b R10b R10c R11a R11b R11c R12a R12b R12c R13b R1b R4a R4b R4c R5a R5b R6a R6b R6c R7a R7b R7c R8a R8b R8c R9b R10b R10c R11b R11c R12b R12c TS MM תאריך 12-Mar-12 12-Mar-12 12-Mar-12 12-Mar-12 12-Mar-12 12-Mar-12 12-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 13-Mar-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 Sep-12 איזור מיקום Betzet river-50m Betzet river-500m Naaman river-mouth Naaman river-50m Naaman river-bridge Qishon port (Carmelit) Qishon river-Julius bridge Taninim river-mouth Taninim river-50m Taninim river-bridge Hadera river-mouth Hadera river-50m Hadera river-road Alexander river-mouth Alexander river-50m Alexander river-bridge Poleg river-mouth Poleg river-50m Yarkon river-50m Yarkon river-bridge Sorek river-mouth Sorek river-50m Sorek river-bridge Lachish river-mouth Lachish river-50m Lachish river-bridge Evtach river-50m Betzet river-50m Naaman river-mouth Naaman river-50m Naaman river-bridge Qishon port (Carmelit) Qishon river-Julius bridge Taninim river-mouth Taninim river-50m Taninim river-bridge Hadera river-mouth Hadera river-50m Hadera river-road Alexander river-mouth Alexander river-50m Alexander river-bridge Poleg river-50m Yarkon river-50m Yarkon river-bridge Sorek river-50m Sorek river-bridge Lachish river-50m Lachish river-bridge קו רוחב 33 4.569 33 4.550 32 54.547 32 54.606 32 54.731 32 48.524 32 48.095 32 32.370 32 32.336 32 32.966 32 27.861 32 27.879 32 28.029 32 23.707 32 23.741 32 23.631 32 16.292 32 16.227 32 6.060 32 5.947 31 56.477 31 56.433 31 56.082 31 48.922 31 48.912 31 49.038 31 44.490 33 4.569 32 54.547 32 54.606 32 54.731 32 48.524 32 48.095 32 32.370 32 32.336 32 32.966 32 27.861 32 27.879 32 28.029 32 23.707 32 23.741 32 23.631 32 16.227 32 6.060 32 5.947 31 56.433 31 56.082 31 48.912 31 49.038 קו אורך 35 6.378 35 6.592 35 4.899 35 4.924 35 5.065 35 1.736 35 2.093 34 54.133 34 54.173 34 54.923 34 53.054 34 53.306 34 54.024 34 51.929 34 51.993 34 52.175 34 49.965 34 50.028 34 46.631 34 46.660 34 42.479 34 42.507 34 43.489 34 38.379 34 38.450 34 38.924 34 35.951 35 6.378 35 4.899 35 4.924 35 5.065 35 1.736 35 2.093 34 54.133 34 54.173 34 54.923 34 53.054 34 53.306 34 54.024 34 51.929 34 51.993 34 52.175 34 50.028 34 46.631 34 46.660 34 42.507 34 43.489 34 38.450 34 38.924 Tel Shikmona Magan Michael 32 32 34 57.400 34 54.871 ii 49.579 32.946 עומק מים דיגום Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water, Sediment Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water Water משקעים אטמוספריים Dust, Rain Dust ( )המשך2012 אפיון תחנות הדיגום בשנת תחנה ACH AK-P QY AT MIC HAD PAL ASH HS MM TS EI HOT QY QH תאריך March-12 March-12 March-12 March-12 March-12 March-12 March-12 March-12 March-12 March-12 March-12 July-12 July-12 July-12 July-12 מיקום איזור Patella - Achziv (near Miluz) Patella - Akko marina Patella - Qiryat yam Patella - Atlit south Patella - Michmoret Patella - Givaat Olga Patella - Palmachim Patella - Ashdod marina Patella - Hof Shemen Patella - Taninim river Patella - Tel Shiqmona rocks Donax - Frutarom Donax - Hof Hatmarim Donax - Qiryat yam Donax - Qiryat Haim קו רוחב 33 3.894 32 55.147 32 51.328 32 40.987 32 24.132 32 26.871 31 55.808 31 47.794 32 48.874 32 32.353 32 49.579 32 54.000 32 54.807 32 51.328 32 49.542 iii קו אורך 35 6.253 35 4.241 35 3.873 34 55.682 34 51.930 34 52.741 34 41.906 34 37.535 35 0.859 34 54.044 34 57.400 35 4.667 35 4.830 35 3.873 35 2.633 עומק מים ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~5 cm ~60 cm ~60 cm ~60 cm ~60 cm דיגום Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks Mollusks , מספר כולל של בדיקות של מתכות כבדות בדגים:2 נספח . סדימנטים וחומר מרחף מאז תחילת הניטור,רכיכות (1974 – 2012) דגים Diplodus sargus Lithognathus mormyrus Mullus barbatus Sargocentron rubrum Upeneus asymmetricus Upeneus moluccensis Siganus rivulatus Mullus surmuletus Oblada melanura Pagellus erythrinus Saurida undosquamis Other סה"כ דגים 1086 1486 972 618 21 578 469 283 122 603 148 962 7348 (1975 - 2012) *רכיכות וסרטנים Mactra corrallina corrallina Astropecten bispinosus Rudicardium tuberculatum Neverita josephinia Patella sp. Diogenes pugilator Donax trunculus C. gallina Arcularia gibbosula Cellana rota Aristeus antennatus Parapenaeus longiros Donax semistriatus Penaeus japonicus other סה"כ רכיכות וסרטנים 1868 55 260 83 1696 389 710 105 450 369 20 10 11 25 442 6493 סדימנט וחומר מרחף Sea Sediments (1981-2012) River Sediments (1988-2012) SPM (1994-2012) סה"כ דוגמאות iv 939 783 1861 3524 נספח :3שיטות הדיגום והבדיקה ובקרת איכות התוצאות למחלקה לכימיה ימית בחיא"ל הסמכה מטעם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ,לביצוע בדיקות ודיגום של מים ,קרקע ויצורי מים .הבדיקות כוללות :בדיקת נוטריאנטים במי ים ,מי נחלים ומי שתייה ,ובדיקת מתכות כבדות ביצורי מים ובסדימנטים. דיגום מי -ים ומי נחלים מים וחומר מרחף נדגמו בים מספינות המחקר "שקמונה" ו"עציונה"' בעזרת בקבוקי ניסקין או דלי אל-חלד ,ובשפכי הנחלים בעזרת בקבוקי פלסטיק. המליחות או צפיפות המים ,ערכי ההגבה וריכוזי החמצן נמדדו במקום באמצעות חיישן מסוג .6600 YSIעבור בדיקות של ריכוזי נוטריאנטים )פוספאט ,ניטראט ,חומצה סיליצית ואמוניה(, ,BODכלורופיל וחומר מרחף נדגמו מים ישירות מהנחל או מהים בעזרת בקבוקים ייעודיים לסוג הבדיקה .דוגמאות מים לבדיקת נוטריאנטים הועברו למעבדה והוקפאו עד לבדיקתן. לבדיקות של חומר מרחף ,נפח ידוע של מים סונן דרך פילטרים שקולים מסוג 0.45 m ,Millipore Type HAלאחר סינון מוקדם דרך .63mהפילטרים יובשו בליאופיליזציה )הקפאה וייבוש בוואקום( במשך 24שעות ,נשקלו ונבדקו לתכולת המתכות הכבדות. דיגום סדימנטים סדימנטים ממפרץ חיפה נדגמו מספינת המחקר "עציונה" .מרבית הדיגומים נעשו בצלילה בעזרת שקיות פלסטיק תחומות במסגרת אלומיניום .הדוגמאות מייצגות 2ס"מ עליונים של הקרקעית בשטח של כ 1-מ"ר .סדימנטים בשפכי נחלים ובמוצאי שפכים לאורך החוף נדגמו בעזרת כף פלסטיק .הדוגמאות מייצגות 3ס"מ עליונים של הקרקעית .סדימנטים ממדף היבשת נדגמו מספינת המחקר "עציונה" או "שקמונה" בעזרת מחפר ) (grabמפלדת אל-חלד .הדוגמאות מייצגות 2ס"מ עליונים של הקרקעית. הדוגמאות הוקפאו ) ( -20Cבספינה או מייד עם הגעתן למעבדה ויובשו בליאופיליזציה במשך 48 שעות לפחות .הדוגמאות היבשות נופו בנפות ניילון .מקטע הגרגרים הקטנים מ 250-מיקרון נלקח לבדיקת הסדימנטים הימיים .מקטע הגרגירים הקטנים מ 1000-מיקרון נלקח לבדיקת הסדימנטים הנחליים. "ח שוכני קרקעית ודגים לבדיקות כימיות דיגום בע בע"ח שוכני קרקעית נדגמו הן מספינת המחקר "עציונה" ע"י צוללנים והן באזור הכרית. הדוגמאות קובצו לפי מינים ,נמדדו ,נשקלו ,הוקפאו ויובשו בליאופיליזציה במשך 48שעות. פרטים קטנים של אותו מין קובצו לדוגמת בדיקה אחת .פרטים גדולים נבדקו בנפרד .ברכיכות נבדקו רק החלקים הרכים. דגי מכמורת נאספו משלל דיג מסחרי בעומקי מים של 50-36מטר דגים חופיים נאספו משלל דיג מסחרי ברשתות סבחה שהוצבו לאורך החוף בעומקי v מים של 20-3מטר .הדגים נשקלו ,נמדדו ונשטפו במים מזוקקים .השריר משני צידי כל דג נדגם ונשמר בהקפאה עד לבדיקה .המתכות נבדקו לאחר ייבוש הדוגמאות בליאופיליזציה במשך 48 שעות והומוגניזציה. דיגום מי גשם ואבק מרחף מי הגשם נאספו ע"י דוגמים סטנדרטיים באמצעות משפך ובקבוק מפלסטיק ) .(UNEP, 1992החל מ 2004 -הגשם נאסף ע"י דוגם אוטומטי מסוג TPC 3000מחברת Yankee Environmental ,systems,Incהדיגום נעשה על בסיס ארועי גשם .דוגמאות משנה עבור בדיקות נוטריאנטים וערכי הגבה נלקחו מייד לאחר איסוף הגשם .דוגמאות הנוטריאנטים הוקפאו .דוגמאות עבור בדיקות המרכיבים הראשיים נשמרו במקרר לאחר סינון. אבק מרחף נדגם על גבי פילטרים מסוג Whatman 41באמצעות דוגמי אוויר .הדיגום נעשה במשך כ 60 -שעות .הפילטרים נשמרו במייבש ) (desiccatorלפני שקילתם .לאחר הדיגום הם נשמרו בהקפאה עד שקילתם ובדיקתם למתכות כבדות .הפילטרים נוטים לספוח לחות ,ולפיכך קיים חוסר דיוק בחישוב משקל האבק .בהנחה שקיים פיזור הומוגני של האבק על גבי הפילטר ,נעשה שימוש בכשמינית מהפילטר לבדיקת המתכות הכבדות. בדיקות מליחות ,טמפרטורה ,חמצן מומס וערכי הגבה )(pH מליחות ,טמפרטורה ,ערכי הגבה וריכוזי חמצן נמדדו במקום באמצעות חיישן מסוג .66006 YSI בדיקות חמצן לחישוב BOD5נעשו באמצעות חיישן מסוג .6600 YSI בדיקות נוטריאנטים נוטריאנטים )פוספאט ,ניטראט ,ניטריט ,חומצה סיליצית ,אמוניה ,חנקן כללי ופוספט אורגני מומס( נבדקו בשיטה פוטומטרית וזרימה מקוטעת במכשיר AA3 -תוצרת .Sealגבולות הקביעה של ניטראט ,ניטריט ,פוספאט ,חומצה סיליצית ואמוניום היו 0.03 ,0.008 ,0.08 ,0.08ו,M 0.05 - בהתאמה. בדיקות כלורופיל דגימות מים לבדיקת כלורופיל aסוננו דרך פילטרים של (~0.7 m) GF/Fלאחר סינון מקדים דרך ,63mנעטפו בנייר אלומיניום והוקפאו .במעבדה הפילטרים עברו סוניקציה והושרו בתמיסת אצטון 90%למשך כ 12-שעות .ריכוז הכלורופיל חושב ממדידת הפליטה הפלואורוצנטית בפלואורומטר מסוג Trilogyתוצרת .Turner designs בדיקות מתכות כבדות עבור בדיקות של Zn Ni, Cu, Pb, Cd, Hgו -ארסן ,הדוגמאות עוכלו בחומצה חנקתית מרוכזת ) (65%בתאי לחץ ) ,(Unisealבמשך 4שעות ,בטמפרטורה של .140Cעבור בדיקות של Cr, Al, Zn,Cu ,Cd ,Pb ,Mnו Fe -בסדימנטים וחומר מרחף ,הדוגמאות עוכלו בתערובת של חומצה פלואוריט ומי מלכים בשיטת .(1983) ASTM vi כספית נבדקה בספקטרופוטומטריה של בליעה אטומית ללא להבה Coleman Mercury Analyzer MAS-50Aעד 2003ואח"כ עם גלאי פלואורסצנטי במכשיר Merlin Millennium System – PS .Analyticalבשנת 2001שונה מרכיב מסוים בשיטת הבדיקה של כספית בבע"ח ,והחל שימוש בשיטה יותר רגישה בריכוזים נמוכים של כספית )פחות מעשירית מהתקן( .התוצאות בשיטה החדשה גבוהות יותר .לשינוי אין השפעה משמעותית בריכוזים גבוהים ,ולכן אין לו השלכות לגבי איכות הדגים ביחס לתקן .בהמשך ייעשה שימוש רק בשיטה החדשה .שאר המתכות נבדקו בספקטרופוטומטריה של בליעה אטומית עם להבה ) .(,Agilent 280FS AA,ובתנורי גרפיט varian 880AAו.Agilent 240Z AA - בדיקת TOCבסדימנט פחמן אורגני בסדימנט נבדק ע"י חמצון עם אשלגן די כרומט בנוכחות חומצה גופריתנית וטיטרציה פוטנציומטרית עם ברזל אמוניום סולפט. בדיקות מזהמים אורגניים מזהמים אורגניים נבדקו במעבדות מוסמכות בארה"ב בשיטות סטנדרטיות המאושרות ע"י הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב ) (US EPAובישראל ע"י מעבדות "אמינולב" .מרבית הבדיקות בוצעו באמצעות .GC-MS בקרת איכות בדיקות מתכות כבדות במקביל לכל סדרת בדיקות ,נבדקו סטנדרטים בינלאומיים מתאימים שטופלו באופן זהה לדוגמאות )Dorm-3, Dolt-3, Oyster tissue, Buffalo River Sediment, Estuarine sediment ועוד( .דוגמא לבקרה שנתית של תוצאות בדיקות החומרים הסטנדרטים מוצגת באיור .79 כמו כן ,המעבדה משתתפת בתרגילי כיול בינלאומיים תקופתיים מאז סוף שנות ה.70 - בדיקות ריכוזי מיקרואצות לבדיקת תאי כחוליות ותאי פיקופלנקטון בעלי כלורופיל )עד ,(5נעשה שימוש בשיטה המתוארת ע"י Booth, 1987עם מספר שינויים .דוגמאות המים סוננו דרך פילטר פוליקרבונט ,0.45בשתי חזרות .הפילטר עם הדוגמא המרוכזת והמשומרת הונח על גבי טיפת שמן אימרסיה שהושמה על זכוכית מכסה .על הפילטר הונחה טיפה נוספת של שמן אימרסיה והפילטר כוסה בזכוכית מכסה. הדוגמא נשמרה בהקפאה עד לספירה .הספירה נעשתה בעזרת מיקרוסקופ אפיפלואורסנטי .נספרו 30שדות אקראיים מכל שטח הפילטר באמצעות האובייקטיב .x100 לצורך ספירת המיקרופלנקטון ,דוגמאות המים סוננו דרך פילטר פוליקרבונט ,3ומהם הוכנו שני פרפרטים בשתי שיטות שונות: א .הפילטר עם הדוגמא המרוכזת והמשומרת הונח על גבי טיפת שמן אימרסיה שהושמה על זכוכית מכסה .על הפילטר הונחה טיפה נוספת של שמן אימרסיה והפילטר כוסה בזכוכית מכסה .הדוגמא נשמרה בהקפאה עד לספירה .הספירה נעשתה בעזרת מיקרוסקופ vii אפיפלואורסנטי .פילטר זה יועד לספירת המיקרופלנקטון השכיח יותר והקל לזיהוי באמצעות פלואורסנציה. ב .שיטת - (Hewes & Holm-Hansen1983, Gordon et al.1994) FTFהפילטר עם פני הדוגמא המרוכזת והמשומרת הונח על גבי טיפת מי -ים שהושמה על זכוכית נושאת ,אשר הונחה מייד על גבי משטח חלק של קרח יבש .לאחר קפיאת התאים ,הפילטר נתלש והדוגמא כוסתה בשכבת גליצרין ג'לי .עם התייבשותו הונחה עליו טיפת גליצרול שכוסתה בזכוכית מכסה. הדוגמא נשמרה בהקפאה עד לספירה .הספירה נעשתה באור רגיל באמצעות מיקרוסקופ אפיפלואורסנטי .כל פני שטח הפילטר נספרו באמצעות האובייקטיב x20או ,x40תלוי בגודל התאים .פילטר זה יועד לספירת התאים שאינם ניתנים לאבחנה או זיהוי ע"י פלורוסנציה, אלא מחייבים אור רגיל לזיהוי. ביומסת הכחוליות החד -תאיות חושבה לפי תכולת פחמן של 294 fgCלתא ) & Cuhel .(Waterbury, 1984זוהי הערכה מספרית המסתמכת על חישוב נפח התא ועל הנחת ריכוז פחמן לנפח המחושב ,לכן היא אינה מספר אבסולוטי ,ובספרות ניתן למצוא גם ערכים אחרים ) Li, .(W.K.W, 1986, 1992ביומסת המיקרופלנקטון חושבה לפי .Strathmann, 1967 מגוון המינים חושב לפי .(Karydis and Tsirtsis, 1996) Menhinick's index מדידת סמנים ביולוגים בדגי שישן משורטט הדגים נדגמו בעונת החורף )מצב אופייני של העדר פעילות רבייה( ,הומתו תוך שעתיים -שלוש, נמדדו ונשקלו .הגונדות מכל דג נדגמו ונשמרו בתמיסת פורמאלדהיד 4%לצורך קביעת הזוויג ואיפיון הפעילות הרבייתית .רמות הסמנים הביולוגיים בחומר שהופק מפיסות כבד נבדקו בשיטות המפורטות ב ,Tom et al. (2002, 2004) -עם שיפורים שהוכנסו לשימוש לאחר כתיבת המאמרים. בדיקות חי הקרקעית )(infauna משקעי הקרקעית נדגמו באמצעות מחפר ) (Van Veen grabבשטח של 0.08מ"ר .בכל תחנה נאספו שלוש דגימות .הדגימות שומרו ב 10% -פורמלין וכעבור מספר ימים נשטפו בנפה 0.25מ"מ. החומר שלא עבר את הנפה שומר בכוהל אתילי ,70%נצבע ב ,Rose Bengal-מוין בעזרת בינוקולר והוגדר לרמה הטכסונומית הנדרשת. מדידת רמות התעתיקים בכבד השישן המשורטט שיטות עבודה מולקולריות סטנדרטיות בוצעו לפי ) .Sambrook and Russell, (2001רנ"א כללי הופק מפיסות כבד .ריכוז רנ"א בדגימות ובסטנדרטים נקבע במכשיר Nanodrop (Nonodrop ) technologiesואיכותו ע"י ) .Bioanalyzer 2100 (agilentמדידה של רמות תעתיק ספציפי המשמש כסמן ביולוגי או כגורם נירמול ,בוצעה בעזרת תיעתוק הפוך שאחריו PCRכמותי לפי ).Tom et al. (2004, 2008 מיפוי סביבתי מנתוני לוויינים ראה נספח 4 viii .2012 – 2000 השתתפות המעבדה לכימיה ימית בתרגילי אינטרקליברציה בינלאומיים בשנים Organizer Date sent Name of material Material #NOAA 2000 - Nutrients in seawater Parameters measured Nitrite, nitrate, phosphate, silicic acid IAEA Mar-01 IAEA 407 Fish homogenate Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn. IAEA Nov-01 MA-Medpol-6/TM Mussel tissue Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn,C Marine sediment r. Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb, Fish homogenate Zn,Al,Cr. Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn,P Nutrients in seawater b. Nitrite, nitrate, Tuna fish phosphate, silicic acid As, Cd, Cu, Fe, Hg, Pb, Marine sediment Zn Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb, Nutrients in seawater Zn,Al,Cr. Nitrite, nitrate, Marine sediment phosphate, silicic acid Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb, IAEA ^C-MARS &Japan IAEA IAEA IAEA IAEA Jun-03 Jul-03 Jul-03 Mar-05 IAEA 433 MARS-20 IAEA 436 Sept-05 SD-medpol-TM Sept-05 Medpol/nutrients Apr-06 IAEA 158 Zn,Al,Cr,As. @ HKGL Dec-06 APLAC T057 IAEA Dec-07 MA-MEDPOL/TM IAEA IAEA IAEA IAEA IAEA Shrimp homogenate Fish tissue Cd,Pb,As Hg,Cd,Cu,Fe, Dec-07 Cocktail solution Pb,Zn,As. Hg,Cd,Cu,Fe,Ni,Pb,Zn, Nov-08 SED-MEDPOL/TM Cr,As. Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb, Nov-08 Jun -09 Sep -10 Marine sediment Zn,Al,Cr,As Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb, Cocktail solution PT 2008 IAEA 452 IAEA 456 Scallop Tissue Zn,Al,Cr,As Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Pb,Zn Sediment ,As Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb, Zn,Al,Cr,As IQTC Sep -10 APLAC Dec-10 Quasimeme Apr-10 Quasimeme Apr-10 GLHK1002 Crustacean sea food As,Cd,Pb T077 Bovine Liver Cd,Fe,Pb,Zn Round 60 AQ-1 Nutrient in sea water Nitrite, nitrate, Round 60 AQ-2 Nutrient in estuarine and phosphate, silicic acid Nitrite, nitrate, low Salinity open water phosphate, silicic acid ix Organizer Date sent Name of material Material Quasimeme July-30 Round 61 AQ-11 Parameters measured Sea water Chlorophyll a Quasimeme Oct-10 Round 60 AQ-2 Nutrient in sea water Nitrite, nitrate, Round 60 AQ-2 Nutrient in estuarine and phosphate, silicic acid Nitrite, nitrate, low Salinity open water phosphate, silicic acid Sea water Chlorophyll a Nutrient in sea water Nitrite, nitrate, Quasimeme Oct-10 Quasimeme Jan-11 VKI Nov-10 Round 61 AQ-11 phosphate, silicic acid Quasimeme Apr-11 Round 65 AQ-4 Sea water Hg in Sea Water Quasimeme July-11 Round 66 AQ-14 Sea water DOC in Sea Water IAEA Oct-11 Medpole proficiency Sediment Trace elements test IAEA May 2012 IAEA 458 Sediment Trace elements &Japan April-2012 RMNS I/C Sea water Nitrite, nitrate, Quasimeme Aug -12 Round 70 AQ-2 Sea water phosphate, silicic acid, Nutrients TDP Quasimeme Aug -12 Round 70 AQ-14 Sea water DOC Quasimeme Oct-12 Round 71AQ-4 Sea water Hg in Sea water * IAEA - International Atomic Energy Agency, Marine environmental Laboratory, Monaco # NOAA – National Oceanographic and Atmospheric Agency, USA (Willie, S., and W. Clancy, NOAA Technical Memorandum, NOS NCCOS CCMA 143. NOAA/NRC Intercomparison for nutrients in seawater. 36 pp, 2000. ^ C-MARS- Centre for marine analytical reference & standards, Department of Ocean Development, Trivandrum, India. & Japan - Intercomparison exercise for reference material of nutrients in seawater organized by the Geochemical Res. Dept. of the Meteorological Research Institute, Tsukuba, JP. @ HKGL – Hong Kong Government Laboratory, Proficiency Testing Programme on Heavy metals in Food (APLAC T057). Guangdong inspection and Quarantine technology center, Hong Kong. APLAC- HKAS – Hong Kong Accreditation Service Quasimeme- Quality Assurance of information for maine Enviromental monitoring Netherland. VKI – Eurofins Lab x נספח :4מערכת SISCALלמיפוי סביבתי מנתוני לוויינים במסגרת מחקר (Satellite Information System on Coastal Areas and Lakes) SISCALבמימון האיחוד האירופי ,פותחו כלים ייעודיים ונוחים לתפעול עבור משתמשי קצה לצורך מיפוי ,מעקב, ניהול ובקרה של הסביבה הימית ,המבוססים על פרמטרים הקשורים לאיכות מים אשר מפוענחים מנתוני לוויינים יומיים .מערכת SISCALמספקת מיפוי של טמפרטורת פני הים ) ,(SSTריכוזי כלורופיל ,ריכוזי חומר מרחף ) ,(TSMעומק סקי ועוד .מוצרים אלו מיוצרים ומועברים למשתמש הקצה דרך האינטרנט קרוב לזמן אמת ) ,(Near-Real-Timeתוך שימוש באלגוריתמים המקובלים בעולם ו/או אלגוריתמים שפותחו במיוחד לאזורים מקומיים. במסגרת המחקר פותח מודול של ממ"ג )מערכת מידע גיאוגרפית( למשתמש קצה )(EU-GIS אשר מאפשר לבצע מספר משימות :הורדת מוצרי לוויין ) (EO Productsמהשרת של ,SISCAL בניית ארכיון לסדרות זמן של מוצרי לוויין ,ניהול מערכת המידע וביצוע ניתוחים סביבתיים מורכבים באמצעות פונקציות ממ"ג ייעודיות .מערכת כזו הותקנה בחדר המצב של אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה ומתעדכנת בתדירות דו-חודשית. המיפוי מתבסס על שני לוויינים אמריקאים החולפים מעל אזור ישראל מידי יום בין השעות (MODIS-Aqua ,MODIS-Terra) 12:30 – 10:00ועד תחילת שנת 2012על לווין אירופאי ) (MERISהחולף מעל אזורנו כול שלושה ימים .לשלושת הלוויינים יש רזולוציה )גודל פיקסל( של 1X1ק"מ בערוצים המשמשים למיפוי סמנים לאיכות מי הים ) .(Ocean colorללוויין ה- MERISיש גם מצב של רזולוציה גבוהה ,שבה גודל הפיקסל 300מטר .כול צילומי הלווין מורדים בזמן אמת מהארכיונים "המתגלגלים" של NASAושל .ESAבחודש אפריל 2012 סוכנות החלל האירופית איבדה קשר עם לווין ה Envisat-שבו נמצא גם הסנסור של MERIS ולכן אין יותר צילומים ברזולוציה של 300מטר .הלווין החדש VIIRSשל סוכנות החלל האמריקאית ששוגר באוקטובר 2011צפוי להתחיל לספק צילומים באופן רציף במהלך .2013 במקביל אנחנו מבצעים התאמות בשרת של סיסקאל בגרמניה כך שנוכל לשלב את צילומי לווין ה.VIIRS - משנת 2005שולבה מערכת SISCALבתוכנית הניטור של איכות מימי החופין ובוצעו הפעולות שלהלן: כיול האלגוריתם לטמפרטורת פני הים; כיול האלגוריתם לעומק סקי כיול אלגוריתמים של כלורופיל לים עמוק xi המשך בדיקה ושיפור האלגוריתמים באמצעות דגימות ואנליזות המתבצעות במסגרת תוכנית הניטור יצירת בסיסי מידע סינופטיים של טמפרטורת פני הים )בערכים אבסולוטיים( וריכוזי כלורופיל )בערכים יחסיים( במדף היבשת ,עד עומק מים של 200מטר; מיפוי מוקדי זיהום יבשתיים )מוצאים ימיים ,תחנות כוח ועוד(; הפצת מפות באינטרנט קרוב לזמן אמת באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי; במהלך 2012נעשה עידכון של המימשק בארכיון התמונות/תוצרי האנליזות שנמצא במרכז המידע הימי הלאומי המאפשר הורדת ערכי צילום הלווין ולא רק תמונה שלו )תמונה .(1כמו כן נעשה פיתוח של ממשק לקליטת הלווין החדש .VIIRS השוואת נתוני ה SISCAL-מול מפות מפוענכות )ריכוזי כלורופיל ,טמפרטורת פני השטח ועוד (.רגיונאליות )רזולוציה 4X4ק"מ( שמופצות ע"י סוכנות החלל האמריקאית והארופית. תמונה :1ממשק מעודכן של SISCALלחיפוש מוצרי לווין במרכז המידע הלאומי .ISRAMARבממשק המעודכן ניתן להוריד את ערכי תמונות הלווין ע"י בחירה )חץ אדום( xii טבלה :1רשימת אלגוריתמים ששולבו במערכת הSISCAL - מיפוי סינופטי של טמפרטורת פני הים ,ריכוזי כלורופיל )יחסי( ועומק סקי ) (secchiבמדף היבשת במהלך 2012נקלטו ועובדו במערכת 287 SISCALצילומי לוויין מסוג Aqua & ) MODIS (Terraברזולוציה 1X1ק"מ. האנליזות הסינופטיות נעשו באמצעות תוכנת ה .EU-GIS-תוצאות האנליזה הסינופטית של טמפרטורת פני המים ) ,(SSTעומק סקי ) (secchiכמדד לעכירות וריכוזי הכלורופיל בערכים יחסיים במדף היבשת בשנים 2012-2007מוצגים בגרפים להלן .בשנת 2012הממוצעים מתבססים על כ 6 -תמונות בכול חודש. xiii גרף התפלגות ממוצע חודשי של טמפרטורת פני המים במדף היבשת מ 2-ק"מ מהחוף ועד קצה מדף היבשת בשנים 2007-2012כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לווין מסוג MODIS )רזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL - גרף התפלגות ממוצע חודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ 2 -ק"מ מהחוף ועד קצה מדף היבשת בשנים 2005-2012כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לווין מסוג MODIS )רזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL - xiv גרף התפלגות ממוצע חודשי של עומק סקי ) (secchiבמדף היבשת מ 2 -ק"מ מהחוף ועד קצה מדף היבשת בשנים 2009-2012כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לווין מסוג MODIS )רזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL - מיפוי סינופטי של טמפרטורת פני הים ,ריכוזי כלורופיל )יחסי( ועומק סקי ) (secchiבמפרץ חיפה במסגרת הניטורים המיוחדים באזורי עניין שהוגדרו ע"י אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה נעשו במהלך 2012אנליזות סינופטיות באמצעות SISCALשל טמפרטורה ועומק סקי. אל"א – מפרץ חיפה תרשים אזו ר האנליזה )פוליגון שחור( ומיקום תחנות הדיגום שנאספו ע"י חיא"ל )נקודות אדומות( xv גרף התפלגות ממוצע חודשי של טמפרטורת פני המים באזור אל"א ) (2010-2012כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL - גרף התפלגות ממוצע חודשי של עומק סקי באזור אל"א ) (2010-2012כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לווין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL - xvi 2012 אוגוסט- מיני דינופלגלטים וריכוזם )תאים לליטר( במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף:5 נספח Qishon Dinoflagellates Gonyaulax spinifera Gonyaulax spp. Gonyaulax taylorii Gonyaulax verior Gymnodinium cf. catenatum Gymnodinium elongatum Gymnodinium sp. (120A) Gymnodinium sp. (1402) Gymnodinium sp. (179) Gymnodinium sp. (264A) Gymnodinium sp. (291A) Gymnodinium sp. (319A) Gymnodinium sp. (320A) Gymnodinium sp. (97A) Gymnodinium spp. Gyrodinium lachryma Karenia brevis (=G. breve) Karenia papilionacea Kofoidinium sp. Lingulodinium polyedrum Mesoporos perforatus Metadinophysis sinensis Ornithocercus magnificus Ostreopsis sp. Oxyphysis oxytoxoides Oxytoxum adriaticum Oxytoxum caudatum Oxytoxum cf gladiolus Oxytoxum coronatum Oxytoxum crassum Oxytoxum curvatum Oxytoxum laticeps Oxytoxum pachyderme Oxytoxum pyramidale Oxytoxum sceptrum Oxytoxum scolopax Oxytoxum sp. (1934a) Oxytoxum sp. (292A) Oxytoxum tessellatum Oxytoxum variabile Palaeophalacroma unicinctum Peridinium quinquecorne Peridinium sp. (323A) Podolampas palmipes Haifa Bay HB5 HB4 632 236 HB2 HB1 60 112 2 4 5 10 16 39 411 33 6 10 47 40 37 486 6 313 10 3 280 50 25 10 51 33 2 5 4 3 Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 5 15 0 46 24 108 10 0 5 563 190 305 31 165 110 71 91 501 228 683 83 13 3 8 5 10 27 23 120 18 22 7 28 8 11 4 6 10 3 16 152 40 128 55 214 190 45 21 28 11 30 35 88 44 51 3 79 23 27 8 8 3 10 25 32 8 2 18 4 4 3 280 103 240 188 125 214 28 1 398 73 510 622 8 156 4 3 2 12 10 52 16 38 36 318 271 185 335 318 184 156 3 5 4 7 4 3 23 8 8 15 14 6 2 8 3 2 1 1 10 18 13 28 47 7 5 6 25 3 1 1 2 10 4 4 1 6 76 3 2 24 12 2 2 5 3 1 15 11 3 11 3 16 3 2 8 36 45 20 4 4 2 4 6 1 5 10 2 6 18 4 22 8 2 4 4 4 3 1 4 4 1 4 8 20 8 3 2 1 16 1 3 7 3 3 4 4 2 5 3 2 10 13 27 32 7 1 14 5 32 2 4 4 88 20 4 4 7 2 2 6 65 2 4 2 xvii 4 5 1 3 3 5 10 16 13 1 40 12 2 9 4 5 2 3 2 3 5 5 4 5 12 4 Qishon Haifa Bay HB5 HB4 Dinoflagellates Podolampas spinifera Polykrikos kofoidii Pronoctiluca pelagica Pronoctiluca spinifera Prorocentrum balticum Prorocentrum compressum Prorocentrum emarginatum Prorocentrum gracile Prorocentrum lima Prorocentrum micans Prorocentrum mimimum Prorocentrum oblongum Prorocentrum ovum Prorocentrum rathymum Prorocentrum rotundatum Prorocentrum sp. (170A) Prorocentrum sp. (2070) Prorocentrum triestinum Protoceratium reticulatum Protoperidinium abei 316 Protoperidinium bipes Protoperidinium brochii Protoperidinium cf obtusum Protoperidinium cf. ovum Protoperidinium conicoides Protoperidinium conicum Protoperidinium depressum Protoperidinium divergens Protoperidinium excentricum Protoperidinium nux Protoperidinium oviforme Protoperidinium pellucidum Protoperidinium pentagonum Protoperidinium solidicorne Protoperidinium sp. (1194) Protoperidinium sp. (1242) Protoperidinium sp. (1366) Protoperidinium sp. (1369a) Protoperidinium sp. (168A) Protoperidinium sp. (1794) Protoperidinium sp. (280A) Protoperidinium sp. (301k) Protoperidinium sp. (303A) Protoperidinium sp. (465k) HB2 Hof Dado Shallow H4 Deep H1 HB1 Taninim Shallow H8 Deep H5 Alexander Shallow H12 Deep H9 Yarqon Shallow H17 Deep H14 Soreq Shallow H18 Deep H21 Ashqelon Shallow H29 Deep H26 5 3 3 28 25 5 8 5 41 8 10 8 20 5 3 6 29 10 5 20 37 5 5 24 35 14 1 151 68 3 10 76 5 2 1 13 25 5 3 3 4 4 1 4 18 77 20 17 13 8 526 10 352 36 524 196 14 5 4 213 57 1 233 35 5 67 4 11 8 17 36 3 5 4 4 19 1 6 4 6 6 14 2 23 5 5 3 4 10 10 7 3 6 9 5 7 30 48 11 10 57 6 4 103 10 4 13 2 7 13 3 4 3 33 4 3 4 2 7 130 2 4 10 14 16 4 3 7 3 9 9 12 27 15 2 3 28 8 11 40 7 7 8 9 3 2 2 6 5.7E+04 7.6E+03 2 20 159 2 12 8 21 37 118 2 6 19 13 4 11 10 5 5 2 1 20 5 4 3 3 35 24 2 6 5 35 72 4 8 12 3 173 55 4 2 72 3 174 73 10 5 3 3 56 5 30 8 2 9 34 1 3 6 13 3 5 9 23 5 4 3 13 26 3 3 2 18 1 0 1 3 11 18 78 5 76 14 189 5 3 1 3 3 7 20 1 2 3 4 2 2 3 11 5 28 35 30 9 38 5 3 11 4 75 5 29 47 84 3 23 1 33 122 3 4 9 28 3 2 147 119 13 18 24 2 15 3 46 13 23 36 4 36 3 10 2 8 23 3 4 8 7 2 10 xviii 26 16 15 20 2 50 1 42 10 18 6 19 28 25 3 35 25 3 62 Qishon Haifa Bay HB5 HB4 Dinoflagellates Protoperidinium sp. (51A) Protoperidinium sp. (54) Protoperidinium spp. Protoperidinium steinii Protoperidinium subinerme Protoperidinium thorianum Pseliodinium sp. Pyrocystis sp. Pyrophacus horologium Scrippsiella spinifera Scrippsiella spp. Torodinium robustum Warnowia sp. Dinoflagellates cysts Unidentified<15µm Diatoms Achnanthes sp. Actinocyclus canestrus Amphora biggiba Amphora spp. Asterionella sp. (296A) Asterionellopsis glacialis Asteromphalus hookeri Bacillaria paxillifera Bacteriastrum sp. Bellerochea malleus Bellerochea spp. Biddulphia alternans Biddulphia rhombus Biddulphia tuomeyi Campylodiscus sp. Cerataulina bicornis Cerataulina pelagica Cerataulus radiatus Chaetoceros curvisetus Chaetoceros danicus Chaetoceros spp. Climacosphenia sp. Cochlearisigma falcatum Coscinodiscus centralis Coscinodiscus radiatus Coscinodiscus spp. Cyclotella spp. Cylindrotheca closterium 940 340 7 545 206 4 8 HB2 38 35 Hof Dado Shallow H4 Deep H1 HB1 44 27 13 20 15 3 4 279 35 Taninim Shallow H8 Deep H5 17 11 747 71 2 Alexander Shallow H12 Deep H9 12 11 3 1 656 140 5 24 16 5 2 52 4 23 8.0E+04 8 19 5.8E+04 7 9 249 3 4 128 8.1E+04 3 1 4 2 2 25 60 180 7 12 7 79 5 171 36 25 20 8 20 60 14 5 1.6E+06 4.0E+05 4.4E+04 3 3 7 6 3 6 4 6 3 3 4 7 107 44 2.2E+05 4.1E+04 13 10 18 1.4E+05 2 4 14 8 2 16 2.3E+05 2 20 12 53 959 895 3166 80 50 250 4 14 11 22 12 10 2 1120 3 2 8 5 8 41 20 10 355 208 5 11 4 4 1 90 4 41 3 12 86 720 11 69 763 403 5 858 11 8 54 20 10 29 17 65 40 19 38 9.2E+04 38 6 8 73 9200 12 4 6 3 1400 278 5 3 13 12 16 18 37 10 4 56 25 13 2.1E+05 15 18 7.3E+04 23 105 2.8E+05 71 2.3E+04 14 34 3 80 360 15 5 30 291 4 134 40 7 21 363 34 9 10 311 35 10 5 1.7E+04 5 30 8 9 3.0E+04 208 3 21 97 43 3 5 194 1.4E+05 4 4 25 4 30 2.8E+05 15 4 10 8 3.9E+04 1.5E+05 23 4 2 188 5 5 53 25 120 8.1E+05 94 70 2.1E+05 4 54 80 3.2E+05 10 10 8 58 56 1.2E+05 4 4 110 10 92 5 4 5 1 Ashqelon Shallow H29 Deep H26 5 159 1623 12 79 301 90 5 2 12 6 11 7 8080 1.5E+04 1.2E+04 327 214 267 24 38 1.2E+05 3.9E+05 1.7E+05 3.3E+05 7.3E+05 80 20 Soreq Shallow H18 Deep H21 3 4 27 307 13 2 3 4 Yarqon Shallow H17 Deep H14 2 2 8 2 2 5 7.6E+04 1 1 7 1.5E+04 4 1 4 4 2 100 8 4.1E+05 6 4 2 4.8E+04 xix 148 190 1.5E+05 250 2.4E+05 7 3 3 3 14 322 35 1.1E+05 40 112 240 48 172500 260 138 7.0E+04 313 560 3.3E+05 7 5 5.4E+04 7733 6 9 6 5 8.5E+04 3 10 4 6 28 284 9.4E+04 3 7 4 1.3E+05 Qishon Diatoms Dactyliosolen fragilissimus Diploneis bombus Diploneis didyma Diploneis sp. Entomoneis paludosa Entomoneis sp. (1622) Entomoneis sp. (BS21) Grammatophora marina Grammatophora serpentina Guinardia flaccida Guinardia striata Hemiaulus hauckii Hemiaulus membranaceus Hemiaulus sinensis Leptocylindrus danicus Leptocylindrus minimus Licmophora sp. (1291a) Licmophora spp. Lithodesmium undulatum Lyrella clavata var. caribbaea Lyrella hennedyi Melosira moniliformis Melosira setiligera Meuniera membranacea Navicula sp. (559k) Navicula cancellata Navicula eta Navicula sp. (10u) Navicula sp. (1144) Navicula sp. (1315) Navicula sp. (1360) Navicula sp. (1521) Navicula sp. (1530) Navicula sp. (1549) Navicula sp. (1557) Navicula sp. (1590) Navicula sp. (1910) Navicula sp. (1949) Navicula sp. (1962) Navicula sp. (1987) Navicula sp. (19A) Navicula sp. (1894) Navicula sp. (226A) Navicula sp. (251A) Haifa Bay HB5 HB4 HB2 1020 89 361 20 7 Hof Dado Shallow H4 Deep H1 5 HB1 Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 28 1 20 5 8 5 20 6 3 3 6 13 8 4 3 3 8 3 2 2 5 12 300 13 5 27 6 405 132 8 903 202 27 5.0E+04 3.9E+04 5053 27 16 19 5 17 370 72 5 2 12 2 2 5 15 10 10 292 4 185 100 41 44 3 9067 2.8E+04 100 25 2 521 10 1 4 2 2 3 12 8 3 1 144 70 11 127 63 13 1020 94 23 49 26 9 2228 119 1 82 356 4 6 152 5 13 22 6 3 374 240 609 90 10 4 4.9E+05 8.1E+05 2.8E+05 32 196 510 8 1635 220 16 221 520 8000 199 33 214 6167 2.5E+04 430 15 299 325 764 228 15 223 68 54 7 39 31 64 3 65 111 97 185 6 2 8 3 148 50 100 3 234 34 4 8 3 42 31 4 2 15 12 628 5 227 4 4 6 32 8 4 4 45 38 31 3 6 11 136 8 6 24 5 8 3 7 5 3 15 10 4 8 49 15 3 98 60 40 20 1 8 10 2 20 3 4 5 10 285 44 5 1858 270 25 282 2296 625 203 4 13 10 2 119 5 6 1 4 3 4 3 12 11 8 24 3 3 3 16 20 4 16 xx 5 10 4 3 2 4 4 10 2 26 23 11 3 5 3 3 5 2 30 28 5 49 80 8 105 18 5 79 108 2 29 2 11 200 160 138 5 2 7 2 3 2 10 53 8 48 38 41 10 3 96 1 3 3 3 246 61 3 3 8 113 73 23 Qishon Diatoms Navicula sp. (273A) Navicula sp. (287A) Navicula sp. (310A) Navicula sp. (313) Navicula sp. (320) Navicula sp. (321A) Navicula sp. (332A) Navicula sp. (345A) Navicula sp. (346A) Navicula sp. (38A) Navicula sp. (45A) Navicula sp. (497k) Navicula sp. (559k) Navicula sp. (588k) Navicula sp. (817) Navicula sp. (968) Navicula sp. (D255) Navicula sp. (VM15) Navicula spp. Nitzschia incerta Nitzschia longissima Nitzschia rectilonga Nitzschia sicula var. bicuneata Nitzschia sigma Nitzschia sp. (341A) Nitzschia sp. (344A) Nitzschia sp. (351k) Odontella aurita Odontella mobiliensis Pleurosigma spp. Proboscia alata Pseudonitzschia spp. Rhizosolenia calcar-avis Rhizosolenia hebetata Rhizosolenia imbricata Skeletonema costatum Streptotheca tamesis Striatella sp. (1316) Striatella sp. (307A) Striatella sp. (314A) Surirella fastuosa Surirella sp. Thalassionema nitzschioides Thalassiosira punctigera Haifa Bay HB5 HB4 12 HB2 HB1 3 2 7 8 23 4 5 4 Hof Dado Shallow H4 Deep H1 Taninim Shallow H8 Deep H5 5 3 4 5 1 3 3 6 Alexander Shallow H12 Deep H9 5 6 3 6 Yarqon Shallow H17 Deep H14 4 3 3 3 6 Soreq Shallow H18 Deep H21 2 2 9 4 Ashqelon Shallow H29 Deep H26 4 6 8 4 3 5 10 345 3 240 4 171 2 3 2 5 1 220 424 1600 103 1 259 383 2.8E+04 78 8 20 116 806 1.2E+04 162 3 4 2 8 4 21 4 4 2 4 4 5 10 5 3 1 40 2 4 4 20 23 51 181 40 7 73 606 353 5 13 33 13 22 4 20 10 5 4 3 15 33 4 20 4 4 3 2 74 2 35 5 6 95 4 10 2 8 55 1 3 4 8 43 3 32 7 4 2 6 28 3 2 4 5 2.7E+04 6 3 12 3 3 150 4 270 35 2 3 4 3 2 2 91 78 5 3 3 86 185 48 100 536 16 61 430 5 5 2 4 12 20 421 68 3 260 200 51 10 423 200 7 220 25 80 48 34 187 8 20 12 10 7 5 4 19 10 25 5 11 16 8 2 11 29 3 44 16 8 53 24 5 16 23 4 76 444 240 150 8 4 3 98 320 2.4E+04 106 3 3 1 2 3 7 25 1 8 3 12 2 xxi 9 Qishon Diatoms Thalassiosira pseudonana Thalassiosira punctigera Thalassiosira sp. (237A) Thalassiosira spp. Toxonidea sp. Trachyneis aspera Triceratium dubium Cyanobacteria Anabaena sp. Aphanocapsa sp. Aphanothece sp. (339A) Aphanothece sp. (AG9) Asterocapsa sp. (18A) Borzia sp. Calothrix spp. Chroococcopsis epiphytica Chroococcus limneticus Chroococcus microscopicus Chroococcus tenax Cyanothece sp. Eucapsis sp. Gloeocapsa sp. Gloeocapsopsis sp. Leptolyngbia spp. (535k) Lyngbia sp. (1606) Lyngbia sp. (536k) Lyngbya sp. (311A) Lyngbya sp. (AG188) Lyngbya spp. Merismopedia elegans Microchaete sp. (939) Microchaete sp. (312A) Microcrocis irregulare Microcystis spp. Oscillatoria sp. (1997a) Oscillatoria jovis Oscillatoria cf. limosa Oscillatoria sp. (328A) Oscillatoria sp. (333A) Oscillatoria spp. Oscillatoria tenuis Pseudanabaena sp. Spirulina major (length µm) Synechocystis sp. Haifa Bay HB5 HB4 HB2 8.0E+06 2.3E+06 1.7E+06 13 10 1097 304 151 Hof Dado Shallow H4 Deep H1 HB1 3 5 Taninim Shallow H8 Deep H5 12 16 2 8 8 Alexander Shallow H12 Deep H9 Yarqon Shallow H17 Deep H14 25 20 1 3 5 1 2 4 10 0 Soreq Shallow H18 Deep H21 Ashqelon Shallow H29 Deep H26 47 1 764 10 5.0 73 5 2 225 68 360 80 120 63 120 30 2100 500 82 13 52 150 96 36 642 500 50 5 32 32 16 388 20 13 292 173 500 1.25 40 80 40 8 4.6E+04 4 4 60 5 3 1370 2470 70 120 38 36 1.2E+04 6280 620 200 4 2 3 56 3200 2.7E+04 28 200 7680 1.3E+05 4675 1040 1850 288 1.5E+04 3700 40 102 22 3.4E+04 450 3310 600 525 750 115 1632 795 63 213 750 143 200 68 24 80 100 300 350 52 250 1000 125 60 125 250 1113 12 356 170 400 2100 75 4200 xxii 4960 700 144 200 670 250 900 1250 2.8E+04 2.0E+04 64 930 1333 4.6E+04 8 1250 788 300 320 Qishon Cyanobacteria Synechococcus sp. (1) Synechococcus sp. (2) Euglenophyceae Euglena sp. Eutreptia sp. Chrysophyceae Chrysochromulina sp. Raphidophyceae Fibrocapsa sp. Hetrosigma cf. akashiwo Unidentified sp. Cryptophyceae Cryptomonad spp. Hemiselmis sp. Chlorophyceae Chlorophyceae sp. (275A) Flagellate sp. (1136) Flagellate sp. (1339) Flagellate sp. (VM1) Oltmansiella sp. Oocystis borgei Oocystis sp. (1294) Oocystis sp. (1312) Scenedesmus acuminatus Scenedesmus arcuatus Scenedesmus magnus Scenedesmus quadricauda Percursaria percursa Unidentified 189A Prasinophyceae Pterosperma polygonum Pterosperma undulatum Xanthophyceae Meringosphaera mediterranea Ebriophyceae Hermesinium adriaticum Coccolithophorids Coccolithophorid 326A Ciliates Mesodinium rubrum Microalgae<5µm Total counts Cells/L Haifa Bay Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon HB5 HB4 HB2 HB1 Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 2.9E+08 1.9E+08 1.8E+08 9.8E+07 9.1E+07 9.9E+07 4.5E+07 1.0E+08 7.5E+07 1.1E+08 9.3E+07 1.1E+08 9.0E+07 1.2E+08 1.0E+08 1.6E+08 1.1E+08 5.4E+08 1.2E+08 1.4E+07 40 90 60 10 7 2 8 4 3 49 20 8 4 50 6 13 4 15 31 4 280 2.9E+04 270 6000 23 27 4.7E+06 8.2E+04 3.4E+05 1.0E+06 1.8E+05 1.8E+04 67 40 80 120 90 60 27 27 27 40 92 4 44 4 1015 56 192 3 22 20 20 44 28 182 2 20 164 3 12 2 146 8 39 38 8 6 4 18 5 190 18 16 16 4 348 29 1530 3038 5898 133 4 5 16 4.0E+04 4 41 60 6 8 5 18 2.2E+04 28 4 40 65 5 15 30 8 24 124 56 12 4 328 4 684 8 15 5 20 16 20 40 150 10 938 76 6 8 100 178 1286 2 5 12 8 397 251 45 38 18 25 22 19 42 21 51 49 69 33 3 8 2 4 3.9E+06 1.1E+08 1.9E+06 7.7E+07 4.4E+06 1.1E+08 2 3.3E+06 9.6E+07 3.6E+06 1.1E+08 2.8E+06 9.3E+07 4.7E+06 1.3E+08 3.0E+06 1.1E+08 3 3.7E+06 1.6E+08 2.0E+06 1.2E+08 6 60 10 16 1.6E+08 4.4E+07 2.1E+07 2.9E+06 5.3E+06 1.0E+09 3.5E+08 2.1E+08 1.0E+08 9.7E+07 4.4E+06 1.0E+08 4 2.2E+06 4.7E+07 xxiii .2012 אוגוסט,( שנאספו בתחנות הניטור הלאומיin fauna) הרכב ומספר הפרטים של חי תוך המצע:6 נספח Taxa Stations Polychaeta Capitellidae Chaetopteridae Cirratulidae Dorvellidae Glyceridae Hesionidae Lumbrineridae Magelonidae Maldanidae Nephtyidae Nereididae Onuphidae Opheliidae Orbiniidae Oweniidae Paraonidae Phyllodocidae Pilargidae Poecilochaetidae Sabellidae Serpulidae Sigalionidae Spionidae Syllidae Terrebelidae Amphipoda Ampelisca sp. Bathyporeia guilliamsoniana Cheiriphotis mediterranea Corophium sp. Dexamine sp. Gammaridae (species never found before) Leucothoe sp. Maera sp. Megaluropus sp. Perioculodes longimanus Photis sp. Urothoe grimaldii not identified Isopoda Copepoda Cumacea Bodotria gibba Bodotria pulchella Crustacea HM2.1a HM2.1b HM2.1c H3a H3b H3c H7a H7b H7c HM10a HM10b HM10c H11a H11b H11c H13a H13b H13c H16a H16b H16c 8 24 19 1 1 4 50 1 35 4 7 5 2 1 2 27 13 14 14 6 15 3 1 1 2 1 6 3 2 1 9 5 1 10 6 2 18 4 2 2 12 7 1 3 1 1 8 1 13 1 15 1 1 1 1 6 11 3 6 3 7 1 1 1 7 1 2 3 3 14 3 6 2 2 2 2 1 9 17 5 3 8 3 12 9 18 20 9 19 2 1 12 13 18 18 2 10 4 7 14 1 5 8 7 17 17 11 4 7 2 2 1 10 5 9 1 3 3 3 3 2 1 1 3 1 3 4 1 27 18 34 180 119 167 1 3 3 1 6 7 4 2 11 6 12 1 3 2 5 1 8 17 10 1 1 1 16 12 5 3 3 5 2 6 5 4 4 5 6 6 1 1 4 5 1 4 1 1 7 14 1 4 1 3 4 4 9 4 8 4 45 4 1 4 2 6 3 10 5 4 4 3 1 3 5 3 3 4 4 4 4 4 6 236 240 338 4 12 10 12 16 16 102 162 488 21 20 17 40 47 45 39 43 22 42 136 82 3 4 6 10 31 15 44 118 126 6 14 4 2 7 14 6 6 1 1 2 1 3 1 1 1 3 14 7 26 1 1 5 4 1 2 2 2 3 1 1 2 1 7 1 1 1 1 3 6 10 1 5 5 7 1 2 141 147 109 296 390 18 6 15 1 8 11 7 4 5 214 455 692 779 13 11 14 1 3 4 4 1 2 2 2 2 3 5 174 203 256 1 1 2 6 13 1 3 2 2 8 1 8 2 1522 996 286 534 348 8 3 6 1 23 40 122 84 1 1 xxiv 1 544 4 1 Taxa Stations Polychaeta Capitellidae Chaetopteridae Cirratulidae Dorvellidae Glyceridae Hesionidae Lumbrineridae Magelonidae Maldanidae Nephtyidae Nereididae Onuphidae Opheliidae Orbiniidae Oweniidae Paraonidae Phyllodocidae Pilargidae Poecilochaetidae Sabellidae Serpulidae Sigalionidae Spionidae Syllidae Terrebelidae Amphipoda Ampelisca sp. Bathyporeia guilliamsoniana Cheiriphotis mediterranea Corophium sp. Dexamine sp. Gammaridae (species never found before) Leucothoe sp. Maera sp. Megaluropus sp. Perioculodes longimanus Photis sp. Urothoe grimaldii not identified Isopoda Copepoda Cumacea Bodotria gibba Bodotria pulchella Crustacea H19a H19b H19c HM23.1a HM23.1b HM23.1c H24a H24b H24c HM27a HM27b HM27c H28a H28b H28c H41a H41b H41c 5 1 2 1 1 3 2 4 2 3 2 7 1 12 3 12 6 16 17 1 1 207 184 1 2 3 2 1 1 4 12 5 9 65 49 53 6 9 14 2 8 272 3 2 2 4 1 19 1 4 12 4 1 2 9 7 15 12 1 1 7 20 1 1 3 4 12 4 5 5 1 3 17 3 11 15 6 5 1 2 1 7 5 35 2 2 1 2 9 1 11 10 7 5 14 5 4 2 2 10 15 10 13 5 13 9 10 4 3 8 7 5 12 10 5 3 3 10 14 8 4 2 4 1 6 1 1 6 2 5 3 3 2 3 1 3 22 12 16 7 11 5 7 11 19 2 10 6 1 1 1 1 18 30 17 17 6 32 1 1 3 4 1 2 2 2 1 2 1 33 22 229 438 445 4 5 2 43 323 2 1 2 110 66 208 56 21 4 6 14 12 7 15 18 34 6 1 5 12 2 31 55 81 16 74 227 5 3 1120 1 769 870 7 6 2 8 10 9 25 1 2 1 1 3 1 1 1 3 3 2 1 1 1 1 3 1 1 1 4 2 1 1 5 3 4 4 2 3 11 1 2 43 2 2 3 1 1 47 6 8 1 2 1 46 13 3 3 1 1 3 1 1 2 1 3 1 2 4 2 2 1 2 1 3 2 12 12 13 175 270 1 527 696 254 278 382 584 1 1 1653 893 2 2 xxv 4 1 806 121 262 376 1 1 870 1 1 875 1411 164 2 3 1 1 Taxa Stations Crustacea Bodotria scorpioides Campylaspis glabra Cumella limicola Eocuma rosae Iphinoe sp. Pseudocuma longicorne Scherocumella gurneyi Tanaidacea Apseudes mediterraneus Cristapseudes omercooperi Tanaissus microthymus not identified Decapoda Alpheus sp Brachyura Brachyura larva Zoea Diogenes pugilator Erogosquilla massavensis Lucifer hanseri Marsupenaeus japonicus Ogyrides mjobergi Penaeid Processa sp. larva & postlarva Zoea Ostracoda Acanthocardia tubercolata Acteocina mucronata Acteon tornalis Alvania lineata Alvania cfr. Cimex Alvania cfr. Subcrenulata Anachis cfr.selaspora Anisocycla pointeli Antalis inaequicostata Bela sp. Bittium latreillei Bivalve n. sp. Mollusca Brachidontes pharaonicus Caecum trachea HM2.1a HM2.1b HM2.1c H3a H3b H3c H7a H7b H7c HM10a HM10b HM10c H11a H11b H11c H13a H13b H13c H16a H16b H16c 7 15 1 3 2 2 1 1 6 1 2 12 2 2 2 9 3 4 1 2 2 2 1 1 1 1 1 21 82 41 2 29 28 25 141 231 1 191 1 2 2 2 2 81 126 95 82 64 88 25 85 8 3 4 2 1 1 5 2 1 1 6 2 5 3 23 1 1 2 1 23 8 39 54 58 12 14 11 3 4 3 4 4 1 1 1 1 2 1 1 1 1 1 1 1 5 2 324 387 211 1 2 2 57 5 30 27 1 24 61 71 64 18 40 16 118 81 92 544 345 605 1 15 26 31 1 1 2 6 3 12 1 1 3 1 1 2 1 1 1 2 2 2 4 4 3 3 1 21 1 2 1 Cerithidium diplax Cerithidium perparvulum Cerithiopsis tenthrenois Cerithiopsis tubercularis 1 xxvi 1 Taxa Stations Crustacea Bodotria scorpioides Campylaspis glabra Cumella limicola Eocuma rosae Iphinoe sp. Pseudocuma longicorne Scherocumella gurneyi Tanaidacea Apseudes mediterraneus Cristapseudes omercooperi Tanaissus microthymus not identified Decapoda Alpheus sp Brachyura Brachyura larva Zoea Diogenes pugilator Erogosquilla massavensis Lucifer hanseri Marsupenaeus japonicus Ogyrides mjobergi Penaeid Processa sp. larva & postlarva Zoea Ostracoda Acanthocardia tubercolata Acteocina mucronata Acteon tornalis Alvania lineata Alvania cfr. Cimex Alvania cfr. Subcrenulata Anachis cfr.selaspora Anisocycla pointeli Antalis inaequicostata Bela sp. Bittium latreillei Bivalve n. sp. Mollusca H19a H19b H19c HM23.1a HM23.1b HM23.1c H24a H24b H24c HM27a HM27b HM27c H28a H28b H28c H41a H41b H41c 8 2 1 3 4 1 2 1 1 2 2 1 2 44 113 1 1 3 6 1 5 8 10 1 2 4 6 5 1 140 239 72 86 41 22 33 35 404 84 34 44 1 3 1 1 1 36 1 1 1 15 12 7 2 2 1 3 3 1 1 6 5 1 1 1 2 2 1 1 2 4 3 5 1 8 49 5 5 44 2 5 1 3 1 92 129 70 21 50 145 4 1 4 49 36 1 1 1 5 4 1 2 1 1 2 1 1 1 4 142 2 2 1 1 1 11 Cerithidium perparvulum 2 Cerithiopsis tenthrenois Cerithiopsis tubercularis 1 xxvii 123 2 1 91 241 1 4 1 1 2 3 1 Brachidontes pharaonicus Caecum trachea Cerithidium diplax 1 2 Taxa Stations Mollusca Cerithium scabridum HM2.1a HM2.1b HM2.1c H3a H3b H3c H7a H7b H7c HM10a HM10b HM10c H11a H11b H11c H13a H13b H13c H16a H16b H16c 135 139 46 Cerithium sp Chrysallida brusinae Chrysallida juliae Chrysallida limitum Chrysallida maiae Chrysallida obtusa Conomurex persicus Corbula gibba Crisilla semistriata 1 1 1 1 1 1 Cylichna villersii Cylichnina umbilicata Diplodonta bogii Donax semistriatus Donax sp. Dosinia lupinus 1 1 2 1 1 2 1 3 1 2 1 2 2 4 1 2 1 1 1 1 1 3 2 Finella pupoides 8 3 1 Fulvia fragilis Gafrarium pectinatum Hemilepton nitidum Hydrobia acuta Leucotina natalensis Loripes lucinalis Lucinella divaricata Mactra stultorum Manzonia crassa Modiolula phaseolina 1 2 1 2 2 18 23 21 7 1 2 4 18 2 24 1 3 2 3 1 Odostomia lorioli Pandora inaequivalvis Phaxas pellucidus Pseudominolia nedyma Pusillina margiminia Pusillina sp Pusillina Philippi 9 3 4 2 6 3 16 1 1 5 1 1 1 6 Murex forskoehlii Nassarius gibbosulus Neverita josephina Pinctada radiata 1 1 1 1 2 1 1 1 1 3 2 4 3 2 2 1 2 1 Retusa desgenettii Retusa fourieri Ringicula conformis Rinoclavis kochi Rissoa guerini 2 xxviii 1 2 1 Taxa Stations Mollusca Cerithium scabridum H19a H19b H19c HM23.1a HM23.1b HM23.1c H24a H24b H24c HM27a HM27b HM27c H28a H28b H28c H41a H41b H41c 2 Cerithium sp Chrysallida brusinae Chrysallida juliae Chrysallida limitum 2 1 1 1 Chrysallida maiae Chrysallida obtusa Conomurex persicus Corbula gibba Crisilla semistriata 1 1 12 3 2 2 9 3 3 1 2 Cylichna villersii Cylichnina umbilicata Diplodonta bogii Donax semistriatus Donax sp. Dosinia lupinus 1 4 2 1 9 6 8 2 3 6 1 39 1 6 65 3 51 88 1 3 31 35 1 6 5 Finella pupoides 3 1 4 25 16 Fulvia fragilis 1 1 4 12 7 1 28 Gafrarium pectinatum Hemilepton nitidum Hydrobia acuta Leucotina natalensis Loripes lucinalis Lucinella divaricata Mactra stultorum Manzonia crassa Modiolula phaseolina 1 4 2 1 1 1 1 8 4 1 4 2 2 6 7 6 8 2 7 16 7 77 10 3 67 72 4 14 6 2 8 1 1 1 1 1 4 1 Pinctada radiata Pseudominolia nedyma Pusillina margiminia Pusillina sp Pusillina Philippi 1 Retusa desgenettii 2 3 3 1 1 1 Odostomia lorioli Pandora inaequivalvis Phaxas pellucidus Rinoclavis kochi Rissoa guerini 1 1 Murex forskoehlii Nassarius gibbosulus Neverita josephina Retusa fourieri Ringicula conformis 1 1 1 12 1 22 16 1 1 1 2 xxix 1 11 4 4 6 1 1 Taxa Stations Mollusca Rissoa sp. HM2.1a HM2.1b HM2.1c H3a H3b H3c H7a H7b H7c HM10a HM10b HM10c H11a H11b H11c H13a H13b H13c H16a H16b H16c Rissoina bertholleti Rissoina bruguieri Setia turricolata Smaragdia sp Sticteulima lentiginosa 2 8 5 Strombus percicus Striarca lactea 3 Syrnola fasciata Tellimya ferruginosa Tellina fabula Tellimya ferruginosa Tellina nitida Tellina planata 1 2 1 Fish 1 3 3 5 1 3 1 1 1 4 2 3 8 5 2 5 1 1 1 1 4 1 1 1 2 4 1 2 Phoronida Sipunculida 2 1 1 1 Ophiuroidea Branchiostoma Cephalopdoda Anthozoa conger conger 1 2 Theora lubrica Thracia papyracea Turbonilla edgari Turbonilla rufa Tricolia pullus unidentified Echinodermata Echinoidea 2 1 13 1 2 1 2 1 1 3 3 3 1 1 1 2 xxx 1 12 1 8 Taxa Stations Mollusca Rissoa sp. H19a H19b H19c HM23.1a HM23.1b HM23.1c H24a H24b H24c HM27a HM27b HM27c H28a H28b H28c H41a H41b H41c 1 Rissoina bertholleti Rissoina bruguieri Setia turricolata Smaragdia sp 1 1 9 1 Sticteulima lentiginosa Strombus percicus Striarca lactea Syrnola fasciata Tellimya ferruginosa Tellina fabula Tellimya ferruginosa Tellina nitida Tellina planata 6 3 1 1 1 16 11 5 15 16 9 2 2 1 1 1 Theora lubrica Thracia papyracea 1 2 1 2 1 Turbonilla edgari Turbonilla rufa Tricolia pullus unidentified Echinodermata Echinoidea 4 1 1 1 1 1 3 2 1 2 1 1 3 7 1 2 Phoronida Sipunculida Fish 4 1 1 1 1 1 75 634 438 2 1 1 2 1 1 Ophiuroidea Branchiostoma Cephalopdoda Anthozoa conger conger 1 1 1 1 1 6 1 3 8 3 1 1 479 1 xxxi 2 3 2 1 1 נספח :7מילון מונחים מקצועיים אנתרופוגני -נובע מפעילות אנושית. הגבה - pH -מדד לחומציות/בסיסיות של המים שערכיו בתחום ) 14 - 0מוגדר כלוגריתם של אחד חלקי ריכוז יוני המימן בתמיסה המבוטא במולים( .הערך 7מציין תמיסה ניטרלית; ערכים קטנים יותר מאפיינים תמיסות חומציות ,וערכים גדולים יותר מאפיינים תמיסות בסיסיות. ויטלוגנין -גן המשתתף בבניית השחלה .ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים. מושפע גם ע"י חומרים המחקים פעילות אסטרוגנית ,מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם. נבדק ברמת התעתיק והחלבון. זיהום הסביבה הימית -ההגדרה המקובלת )בין היתר באמנת ברצלונה( היא :החדרה ע"י האדם, ישירות או בעקיפין ,של חומר או אנרגיה לסביבה הימית ,כולל שפכי נהרות ,הגורמת או עלולה לגרום להשפעות מזיקות ,כגון נזק למשאבי החי ,סיכונים לבריאות האדם ,הפרעה לפעילויות ימיות כולל דיג ,פגיעה באיכות מי הים לשימושים שונים והפחתת ההנאה ממשאבי הים .עפ"י הגדרה זו המונח "זיהום" ) (Pollutionמתייחס רק לחומרים אנתרופוגניים הגורמים לנזקים סביבתיים .בדוח זה נעשה שימוש גם במונח "העשרה" )מקביל למינוח האנגלי ,(Contamination אשר מתייחס לשינוי הריכוז הטבעי של חומר מסוים בסביבה הימית כתוצאה מתוספת אנתרופוגנית ,כאשר דרגת השינוי לא בהכרח עלולה לגרום לנזקים סביבתיים. חומר מרחף -חלקיקים ממקורות טבעיים )כגון סחף( או ממקורות אנתרופוגניים )כגון שפכים( המרחפים בגוף המים בים או בנחלים. כוריוגנין -גן המשתתף בבניית השחלה .ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים. מושפע גם ע"י חומרים המחקים פעילות אסטרוגנית ,מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם. נבדק ברמת התעתיק. כלורופיל - aפיגמנט המצוי בצמחים ובאצות )פיטופלנקטון( .מדידת ריכוז הכלורופיל במים משמשת כאינדיקציה לכמות הפיטופלנקטון. מטלותיונין -גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר מתכות כבדות דו-ערכיות ,חלקן רעילות. נבדק ברמת התעתיק .עוצמת ההשפעה היחסית של מתכות על התבטאות הגן היא > Cd > Zn .Cu > Ag > Hg מיקרואצות -אצות מיקרוסקופיות )שאינן נראות בעין( מתחלקות לכמה קבוצות גודל .בדוח זה החלוקה היא :פיקופלנקטון -אצות בגודל של עד 5מיקרון; מיקרופלנקטון )כולל ננופלנקטון( - אצות גדולות מ 5 -מיקרון. xxxii מיקרומזהמים אורגניים -בדוח זה הכוונה לתרכובות אורגניות הכלולות ברשימת המזהמים הראשיים של הסוכנות להגנה על הסביבה בארה"ב ) (USEPA, priority pollutants listעקב פוטנציאל להשפעות סביבתיות מזיקות. מתכות כבדות -ככלל ,המונח "מתכות כבדות" מתייחס למתכות שמשקלן האטומי גדול מזה של נתרן ) .(22.9בדוח זה המונח מתייחס למתכות כספית ) ,(Hgקדמיום ) ,(Cdנחושת ) ,(Cuאבץ ),(Zn עופרת ) ,(Pbכרום ) ,(Crניקל ) ,(Niמנגן ) (Mnוברזל ) .(Feמתכות אלה ,למעט ברזל ,נוכחות במרכיבי הסביבה הימית )מים ,חלקיקים ,סדימנטים ,בעלי חיים( בד"כ בריכוזים קטנים )פחות מ 1000 -חלקים למליון( ,ולכן לעיתים משתמשים לגביהן במונח "מתכות קורט" .מתכות אלה נוכחות בסביבה הימית הן באופן טבעי והן ממקורות אנתרופוגניים; חלקן ,כגון כספית וקדמיום, רעילות במיוחד בריכוזים ובתנאים מסוימים ,ואחרות עלולות להיות רעילות בתנאים מסוימים. נוטריאנטים -תרכובות זמינות ביולוגית של חנקן ,זרחן וצורן )פוספאט ,ניטראט ניטריט, אמוניום ,וחומצה סיליצית( המשמשות כחומרי דשן להתפתחות אצות .הנוטריאנטים מצויים באופן טבעי בסביבה הימית .עודפי נוטריאנטים אנתרופוגניים עלולים לגרום לפריחות מסיביות של אצות ולהגברה של פעילותן. ניטור -מדידה תקופתית של אותם משתנים )פרמטרים(. סמן ביולוגי ) - (biomarkerפרמטר ביולוגי מדיד באורגניזם המעיד על פעילות או על השפעה ביולוגית .בהקשר של דוח זה ,תעתיק או חלבון שרמתם משתנה בהשפעת מזהמים סביבתיים. סדימנטים )משקעי קרקעית( -חומר חלקיקי המונח על קרקעית הים או קרקעית נחל. פלנקטון -צורות חיים מיקרוסקופיות המרחפות במים .הפלנקטון כולל פיטופלנקטון )אצות פלנקטוניות( וזואופלנקטון )בע"ח פלנקטוניים(. ציטוכרום - P4501Aגן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר קבוצות של מזהמים אורגניים ,כמו .PCBs, PAHsנבדק ברמת התעתיק והחלבון. קריטריונים לאיכות סדימנטים -הערכת רמת הזיהום של סדימנטים במתכות כבדות ובמזהמים אורגניים בדוח זה מבוססת על הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב ) (NOAAהמבוסס על ) .Long et al. (1995קריטריונים אלה מתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות מזיקות על החי הימי ומגדירים שתי רמות זיהום - ERL :ריכוזי חומרים שמתחת להם השפעות מזיקות צפויות רק לעיתים נדירות; ERM ריכוזי חומרים שמעל להם השפעות מזיקות צפויות לעיתים קרובות .קריטריונים אלה אומצולצורך הערכת הממצאים של תכניות ניטור בארה"ב ובהרבה מדינות אחרות. xxxiii ערכי ERLו ERM-מפורטים להלן .בדוח זה ריכוזי מתכות הקרובים לערכי ERMאו עולים עליהם צוינו כמייצגים "רמת זיהום גבוהה" .ריכוזים בתחום שבין ERLל ERM -צוינו כ"רמת זיהום בינונית". ERL ERM מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש 0.15 1.2 81 34 47 21 150 0.71 9.6 370 270 220 52 410 ננוגרם/גרם סדימנט יבש 46 180 45,000 מתכת כספית קדמיום כרום נחושת עופרת ניקל אבץ מזהם אורגני 1.6 23 4000 )כולל DDT (DDE PCB`s PAH`s קריטריונים לאיכות מי הנחלים -הערכת רמת הזיהום של מי נחלי החוף בנוטריאנטים בדוח זה מבוססת על הקריטריונים של NOAAלאיכות המים בשפכי נהרות המפורטים להלן: רמת זיהום נמוכה 5-0 <7 <0.3 בינונית 60-20 70-7 3-0.3 גבוהה >60 >70 >3 כלורופיל )מיקרוגרם/ליטר( חנקן מומס כללי )מיקרומול/ליטר( זרחן מומס כללי )מיקרומול/ליטר( חמצן מומס0<hypoxia<2 mg/l : anoxia=0 mg/l 2<biological stress<5 mg/l תקן לאיכות מי-ים -המלצות לתקני סביבה לאיכות מי הים התיכון בישראל שפורסמו ע"י המשרד לאיכות הסביבה ביוני . 2002התקנים מתייחסים לריכוזי מתכות כבדות ומזהמים שונים, אולם לא כוללים נוטריאנטים. - (Tributyltin) TBTתרכובת אורגנית של בדיל בעלת רעילות גבוהה ,אשר משמשת כתוסף לצבעים של כלי שיט ומתקנים ימיים לשם מניעת צימדה ) TBT .(antifoulingמשתחרר באיטיות מהצבע אל מי הים ,ובעת שהותו במים או בקרקעית הים יכול להתפרק בתהליכים כימיים וביולוגיים לתרכובות פחות רעילות ובלתי יציבות ,תחילה (Dibutyltin) DBTובהמשך MBT ) .(Monobutyltinל TBT -המשתחרר אל מי הים יש נטייה חזקה להיצמד לחלקיקים וליצורים xxxiv המרחפים בגוף המים ולחלקיקים על פני הקרקעית ,וכתוצאה מכך הוא מצטבר בסדימנטים. יצורים חיים יכולים לקלוט TBTהן בבליעה של מזון וחלקיקים והן בספיגה ישירה מהמים. כתוצאה מתהליכים אלה החומר יכול להצטבר ברקמות של בעלי חיים ,לעבור הלאה בשרשרת המזון ולהגיע גם לדגים ,יונקים ימיים וציפורי ים .עקב הרעילות הרבה והכמעט אוניברסלית של , TBTכבר בריכוזים זעירים של כמה ננוגרמים לליטר ,ההשפעות הביולוגיות של החומר בסביבה הימית מגוונות ביותר ,מפגיעות ביוכימיות ,פיסיולוגיות ותמותה ביצורים בודדים ועד להכחדת אוכלוסיות .אחד הנזקים הבולטים של TBTהוא תופעת האימפוסקס ) (imposexבחלזונות ימיים – הופעת מאפיינים זכריים )כולל אבר מין זכרי( בנקבות ואובדן הפוריות. גן – מקטע של חומצת הגרעין דנ"א המקדד בעזרת הצופן הגנטי את האינפורמציה ליצור של חלבון ספציפי .בדגים נמצא בגרעין התא. תעתיק – מקטע של חומצת הגרעין רנ"א ,מועתק מגן בתהליך הנקרא תיעתוק ומכיל את האינפורמציה ליצור של חלבון ספציפי שהייתה בגן אשר שימש כתבנית .תפקידו הוא להעביר את האינפורמציה הגנטית מן הגרעין לאתר ייצור החלבון. סמן ביולוגי ) – (biomarkerפרמטר ביולוגי מדיד באורגניזם המעיד על פעילות או על השפעה ביולוגית .בהקשר לדו"ח זה ,תעתיק או חלבון שרמתם משתנה בהשפעת מזהמים סביבתיים. מטלותיונין – גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר מתכות כבדות דו ערכיות ,חלקן רעילות. נבדק ברמת התעתיק .עוצמת ההשפעה היחסית של מתכות על התבטאות הגן היא > Cd > Zn .Cu > Ag > Hg ציטוכרום – P4501Aגן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר קבוצות של מזהמים אורגניים כמו . PCBs, PAHsנבדק ברמת התעתיק והחלבון. כוריוגנין – גן המשתתף בבניית השחלה .ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים. מושפע גם ע"י חמרים המחקים פעילות אסטרוגנית ,מתערבים בתהליכי רביה ועלולים לשבשם. נבדק ברמת התעתיק. בטא -אקטין – גן המקדד לחלבון המהווה חלק משלד התא ומופיע ב"כ בכמויות קבועות בתא החי .משמש כגורם נירמול. – Real time PCRשיטה למדידת רמת תעתיק ספציפי בתוך תערובת של תעתיקים. שישן משורטט –) (Lithognathus mormyrusדג קרקעי חופי החי על מצע חולי או חולי -בוצי. משתייך למשפחת הספרוסיים ) (Sparidaeותפוצתו רחבה וכוללת את כל הים התיכון ואת האוקיינוס האטלנטי המזרחי .השישן נמצא באיזורים נקיים ומזוהמים של החוף הישראלי ,זמין לדיגום כל השנה וקל לאחזקה בשבי ולמניפולציות ניסוייות .לשישן מגע עם כל מרכיבי סביבתו הטבעית ,גוף המים וקרקעית .השישן הוא טורף הניזון מבעלי חיים הנמצאים על ובתוך המצע הרך וכמו חברים אחרים במשפחתו ,הספרוסיים הוא משנה את זוויגו במהלך חייו ,מתחיל מזכר והו פך לנקבה .לא ניתן לאפיין את זוויג השישן בהסתכלות חיצונית .הגונדות עוזרות באיבחון הזוויג רק כאשר הן מתפתחות .גונדות בלתי מפותחות מכילות מרכיב של אשך ושחלה בזכרים ונקבות כאחד .הקייץ היא עונת הרבייה שלו בים התיכון. xxxv
© Copyright 2024