‫דוח ניטור מעבר הרצף בקטע ‪18‬‬ ‫ד"ר תמר אחירון‪-‬פרומקין‬ ‫עבור חברת כביש חוצה ישראל‬ ‫תפקידם של מעברים לבעלי חיים‬ ‫על המעברים לאפשר חמישה תפקודים ביולוגיים‪:‬‬ ‫א) צמצום התמותה והגברת התנועה בין אוכלוסיות‪ ,‬הכוללת גם‬ ‫חילופי חומר גנטי;‬ ‫ב) מילוי צרכים ביולוגיים כמו חיפוש מזון‪ ,‬מחסה ובני זוג;‬ ‫ג) תפוצה מתחומי מקום הלידה לכתמים אחרים ואכלוס כתם מחדש‬ ‫לאחר היעדרות ממושכת;‬ ‫ד) פיזור מחדש של האוכלוסייה בין כתמים במרחב בתגובה על‬ ‫שינויים סביבתיים והפרעות ועקות שונות;‬ ‫ה) קיום ארוך טווח של תהליכים ברמת המערכת האקולוגית ומטה‪-‬‬ ‫אוכלוסיות‪.‬‬ ‫תפקודים אלה כוללים שלוש רמות ארגון ביולוגיות – הרמה הגנטית‪,‬‬ ‫רמת האוכלוסייה והמין‪ ,‬רמת החברה והמערכת האקולוגית‪.‬‬ ‫תכנית הניטור‪ )1( :‬בחירת מיני היעד‬ ‫בחירת מיני היעד – צבי ישראלי‬ ‫הוצע להמשיך ולאמץ את השאלה המרכזית שהוגדרה בעבר‪" :‬האם‬ ‫הצבאים ברמת מנשה משתמשים במעברים הקיימים‪ ,‬הן בשני מעברי‬ ‫הרצף העיליים (השונים זה מזה)‪ ,‬והן בעמקי הנחלים מתחת לגשרים‬ ‫הגבוהים והארוכים יחסית?"‬ ‫מכאן נגזרה המטרה העיקרית של תכנית הניטור‪ ,‬והיא בדיקת התפקוד‬ ‫והיעילות של מעברים שונים מעל הכביש ומתחתיו‪ ,‬כאשר‪:‬‬ ‫א) הדגש נקבע על מעבר צבאים במעברים העיליים ומתחת לגשרים;‬ ‫ב) יש לבדוק גם את השימוש במעברים אלה על‪-‬ידי בעלי‪-‬חיים אחרים‪.‬‬ ‫תכנית הניטור‪ )2( :‬בחירת קנה המידה במרחב ובזמן‬ ‫מרחב הניטור‪ :‬הניטור מתמקד‬ ‫בכביש ובמרחב שסביבו‪.‬‬ ‫משך הניטור‪ :‬ניטור שנה לפני‬ ‫ההקמה ושנה לאחר ההקמה‬ ‫(בשלב ראשון‪ ,‬לאחר פרק זמן‬ ‫של התבססות)‪.‬‬ ‫תכנית הניטור‪ )3( :‬מתודולוגיה‬ ‫אמצעי המיתון שנוטרו‪:‬‬ ‫‪ ‬מעברי רצף (מצלמות‪ ,‬פסי טשטוש‪ ,‬תצפיות או ראשון)‬ ‫‪ ‬מעברים מתחת לגשרים הארוכים (סיורים ופסי טשטוש‪,‬‬ ‫מדי פעם מצלמות)‬ ‫כייוון ניטור נוסף‪:‬‬ ‫‪ ‬פעילות צבאים במרחב הסובב את הכביש (מצלמות‪,‬‬ ‫תצפית‪ ,‬סיורים‪ ,‬פסי טשטוש)‬ ‫השיטות ששימשו לכך‪ :‬מצלמות בעלי חיים‪ ,‬סיורים בתוואי‬ ‫קבוע‪ ,‬תצפית מנקודה קבועה‪ ,‬עקבות בפסי טשטוש‪,‬‬ ‫סיורים באזורים נוספים‬ ‫תדירות הניטור‪:‬‬ ‫‪ ‬אחת ל‪ 5-3‬שבועות סיור‪ /‬תצפית‪ /‬עקבות בפסי טשטוש‬ ‫משך המדידות‪:‬‬ ‫‪ ‬במצלמות‪ :‬לילה או לפרק זמן (בין מועדי הסיור)‬ ‫לכל אחת מהשיטות שיושמו יש מגבלות (טכניות או אחרות)‬ ‫מצלמות הוצבו פעמים ספורות ולתקופות קצרות‪ ,‬בעיקר‬ ‫ללילה אחד‪ ,‬גם בערוצי הנחלים דליה ומנשה בנקודות‬ ‫היציאה מתחת לגשרים הארוכים‪ ,‬ובגבעת ניל"י‪ ,‬בחלקה‬ ‫העליון של הגבעה המחבר בין הצדדים מעל למנהרה‪.‬‬ ‫תכנית הניטור‪:‬‬ ‫(‪ )4‬סטנדרטים‬ ‫מינים המשתמשים במעבר (מגוון‪ ,‬תדירות)‪:‬‬ ‫א) נוכחות‪ :‬מי משתמש‬ ‫ב) תדירות השימוש‬ ‫הבדלים לעומת ממצאי הניטור לפני ההקמה‬ ‫תוצאות‪( :‬א) תפקוד מעברי הרצף‬ ‫מעבר הרצף (דליה)‪:‬‬ ‫‪ (1‬מגוון מינים עושים שימוש במעבר (תועדו במצלמות‪ ,‬בתצפית ישירה ובפסי טשטוש)‪.‬‬ ‫• מינים עיקריים שתועדו‪ :‬בעיקר חזירי בר (נקבות וצעירים‪ ,‬זכרים)‪ ,‬תנים (בודדים‪,‬‬ ‫זוגות וקבוצה)‪ ,‬שועלים מצויים (בודדים וזוגות)‪ ,‬דרבנים (בודדים‪ ,‬זוגות וזוג עם צעיר)‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים תועדה נמייה פעמים אחדות‪ .‬קיפוד תועד פעמים ספורות‪,‬‬ ‫וארנבת – פעם אחת בתחילת הניטור‪[ .‬חזירים – השהות הארוכה ביותר כנראה‬ ‫בשטח המעבר לאירוע מתועד] [לא ברור אם נצפו עטלפים]‬ ‫• צבי ישראלי תועד פעם אחת בחודש נובמבר‪ ,‬בשני ימים עוקבים בחודש מרס ופעם‬ ‫נוספת בחודש מאי‪.‬‬ ‫• עופות תועדו אף הם במצלמות (עורבני‪ ,‬עורב אפור‪ ,‬צוצלת וכרוון‪ ,‬תנשמת?) ונצפו‬ ‫במעבר (ציפורי שיר‪ ,‬בזים‪ ,‬קוקייה)‪.‬‬ ‫• מינים וקבוצות נוספים‪ :‬מלבד זאת נצפו בשטח המעבר או נראו עקבות של מכרסמים‬ ‫ושל זוחלים (לטאה זריזה‪ ,‬נחש בלמ"ז)‪ .‬נראו תלוליות של חולדים ומגוון של חסרי‪-‬‬ ‫חוליות (נמלים‪ ,‬עכבישים‪ ,‬דבורים‪ ,‬שפיריות‪ ,‬פרפרים‪ ,‬חיפושיות‪ ,‬כנימות‪ ,‬חלזונות)‪.‬‬ ‫• אותו מין – יכול להופיע כמה וכמה פעמים בלילה אחד‪ :‬פרטים זהים או שונים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מידת השימוש במעבר משתנה לפי מין (ועונת שנה? ונוכחות‬ ‫ספציפית במינים טריטוריאליים)‪.‬‬ ‫יש התווספות הדרגתית של מינים עם הזמן‪.‬‬ ‫[מגבלות של מתודולוגיה‪ :‬מידת התיעוד לא זהה על פני כל המעבר‪ :‬יש מקומות שיותר נוטים‬ ‫לעבור בהם‪ .‬הדגימה לא מלאה‪ ,‬ויש מגבלות נוספות ליכולת המצלמות לתעד (למשל‪:‬‬ ‫המצלמות הופעלו אך לא ניתן לראות מה הפעיל‪ ,‬כנראה בגלל עננות כבדה)‪ .‬חשוב להבדיל‬ ‫בין עובדות למגבלות טכניות בסטנדרטיזציה]‬ ‫פעילות בני אדם על המעבר תועדה באופן רצוף במעבר הרצף‪:‬‬ ‫• כוללת בעיקר רוכבי אופניים ומטיילים‪ ,‬בעיקר בשעות היום‪.‬‬ ‫• פעמים ספורות נצפו מטיילים מלווים בכלבים‪ ,‬רוכבים על סוסים‬ ‫מלווים בכלבים וכן רוכבים על אופנועים‪.‬‬ ‫• פעמיים (בימים סמוכים) תועד רכב שטח שפרץ את הגדר ועלה‬ ‫על "מסלול" פס הטשטוש‪.‬‬ ‫• ממצא מטריד היה פעילות חיילים במעבר בשעת לילה‪ ,‬בשעות‬ ‫שבהן מרוכזת מרבית פעילות בעלי‪-‬החיים במעבר‪.‬‬ ‫• בנוסף‪ ,‬פרות הרועות בגבעה סמוכה נכנסו אף הן למעבר‬ ‫הרצף‪ ,‬ובעקבות זאת חסמו מגדלי הבקר בתיל את אחד‬ ‫הפתחים הקטנים בגדר‪.‬‬ ‫מעבר הרצף (מנהרת נילי)‪:‬‬ ‫נראה שבית הגידול ורציפותו נשמרו‪,‬‬ ‫ותועדה נוכחות של מגוון מינים‪:‬‬ ‫• נמצאו גללי צבאים בשני צדי‬ ‫הגבעה בכמה סיורים‬ ‫• חזירים‪ ,‬שועלים ותנים צולמו‬ ‫עוברים בשטח שמעל הכביש‬ ‫ומחבר את שני חלקי הגבעה‪.‬‬ ‫תוצאות‪( :‬ב) תפקוד הגשרים הארוכים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫נדגמו רק פעמים ספורות‪ :‬קושי‬ ‫מתודולוגי‬ ‫בחינת עקבות בפסי טשטוש‬ ‫מתחת לגשרים וב"אתרי ביקורת"‬ ‫סמוכים מראה דמיון בתוצאות‬ ‫(לא נבדק סטטיסטית)‬ ‫במצלמות תועדו בערוץ נחל דליה‬ ‫– גירית‪ ,‬דרבן‪ ,‬תן‪ ,‬ובערוץ נחל‬ ‫מנשה – גירית‪ ,‬דרבן‪ ,‬תן‪ ,‬שועל‪,‬‬ ‫חתול (בית)‬ ‫תוצאות‪( :‬ג) פעילות צבאים במרחב‬ ‫• נצפו כמה פעמים במעבר הרצף‬ ‫• תועדו סימני פעילות בגבעת ניל"י‬ ‫• לא נראו סימני פעילות מתחת לגשרים‬ ‫תוצאות‪( :‬ד) שונות‬ ‫•‬ ‫לא נעשה ניטור במעברים תחתיים (נתונים אנקדוטיים‪ :‬קיפוד‪ ,‬שיירת‬ ‫מרבי רגלים – זרימת מים‪ ,‬קינון סנונית במעבר החקלאי)‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פעילות החזירים יכולה לשמש לפתיחת המרחב‬ ‫ייתכן שמצע הטשטוש הוא גורם משיכה ליונקים הגדולים‬ ‫(‪)landscape modulators‬‬ ‫רעש מהכביש‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הרעש נשמע במרחב וגם על מעבר הרצף בלילה‬ ‫במיוחד מורגשים פרצי קול הנשמעים כמו פיצוץ כשכלי רכב (בעיקר משאיות)‬ ‫עוברים על תפרי ההתפשטות של הגשר‪.‬‬ ‫בתצפיות הבוקר בולט ומעמעם (לשמיעתי) גם חלק משירת הציפורים‪.‬‬ ‫ייתכן שעבור חלק מהפרטים‪/‬מינים יש גם מרכיב של הסתגלות ולמידה ועבור‬ ‫חלקם זה מהווה מרכיב מרתיע‪.‬‬ ‫נתונים שהתקבלו מדרך ארץ מראים על שימוש קבוע גם בשעות הלילה‪,‬‬ ‫באמצע השבוע ובסופי שבוע‪ ,‬כולל כלי רכב כבדים)‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬השוואה למצב לפני ההקמה‬ ‫לפני ההקמה‬ ‫כיום‬ ‫צבאים היו פעילים באופן רצוף באזור בכל‬ ‫תקופת הסקר‪ .‬ביום תצפיות אחד נצפו‬ ‫במרחב הסקר ‪ 14-12‬צבאים שאפשר‬ ‫להניח כי הם פרטים שונים‪.‬‬ ‫נצפית פחות פעילות‪ ,‬באזור מוגבל יותר‬ ‫ובקבוצות קטנות יותר‪.‬‬ ‫באזורים המיועדים למעבר הרצף שמדרום‬ ‫לנחל דליה ולגשרים מעל הנחלים דליה‬ ‫ומנשה נראו צבאים (או עקבותיהם) רק‬ ‫פעמים ספורות‪.‬‬ ‫נצפו צבאים פעמים ספורות במעברי הרצף‬ ‫אך לא ממזרח להם וגם לא נצפו מתחת‬ ‫לגשרים (אם כי דווח על תנועה מזרחה)‪.‬‬ ‫נצפתה תנועה עונתית קלה מערבה‬ ‫בפעילות הצבאים‪ ,‬מאמצע האביב ועד‬ ‫לחורף‪.‬‬ ‫ייתכן גם כיום‪ ,‬אך לא ברור‪.‬‬ ‫במהלך הניטור נצפו ונמצאו עקבות של מגוון לא נראתה פעילות של שועלים כבעבר‪ .‬כעת‬ ‫פעילות רבה של חזירי בר במרחב‪.‬‬ ‫יונקים‪ ,‬בעיקר שועלים ותנים‪.‬‬ ‫במרחב הסקר מתקיימת פעילות אנושית‬ ‫מגוונת‪ ,‬ונראה שיש לה השפעה רבה על‬ ‫פעילות הצבאים ועל תנועתם‬ ‫ייתכן שיש הפחתה של חלק מהבעיות‪ ,‬אך‬ ‫החמרה של אחרות‪.‬‬ ‫מסקנות‬ ‫•אמצעי המיתון מתפקדים בהינתן המגבלות במרחב‪ :‬יש תנועת בעלי חיים‬ ‫הן במעברי הרצף והן מתחת לגשרים‬ ‫•מגוון קבוצות טקסונומיות משתמשות במעברי הרצף‪.‬‬ ‫‪‬אלה כוללות מגוון יונקים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬עופות‪ ,‬וחסרי חוליות‬ ‫•המינים שמשתמשים הכי הרבה במעבר הרצף‪ :‬מינים מתפרצים (שועל‬ ‫ותן) ומזיקי חקלאות (חזיר‪ ,‬דרבן)‪.‬‬ ‫•בתצפיות ובסיורים נצפו פחות בעלי חיים (שועלים‪ ,‬תנים‪ ,‬חזירים) מאשר‬ ‫בניטור לפני ההקמה‬ ‫‪ ‬ייתכן שינוי בדפוסי הפעילות‪ :‬נצפו רבים במעבר הרצף‪ ,‬בשעות הלילה‬ ‫•צבאים עדיין פעילים במרחב‪ ,‬אך נראה צמצום במרחב המחיה ובגודל‬ ‫הקבוצה‬ ‫מסקנות (המשך)‬ ‫•שימושי הקרקע במרחב השתנו מאז הניטור לפני ההקמה‪ ,‬ולא בהכרח‬ ‫בקשר לכביש‬ ‫‪ ‬קשורים בעיקר להיקף שטחי המרעה ופריסתם ולגידור שנוכחותו במרחב עלתה‬ ‫(בהיקף השטח המדובר‪ ,‬בקרבתם למעבר)‪.‬‬ ‫‪ ‬מרעה במיוחד‪ :‬מונע אפשרויות תנועה בגלל הגידור‪ ,‬נוכחות הפרות מרתיעה‪ ,‬החמור‬ ‫ביותר – חוות הצאן‪ ,‬הכוללת להקת כלבים שמסתובבים חופשי בשטח ונוכחותם‬ ‫בולטת ומרתיעה‪ .‬תצפית בצבייה שנלכדה בעמק‪.‬‬ ‫‪ ‬מרבית השטח סביב המעבר מגודר לפי חלקות‪ .‬אפשרויות המעבר הצטמצמו‪ .‬השפיע‬ ‫על נוכחות הצבאים במרחב‪.‬‬ ‫•פעילות האדם – עדיין מורכבת ובעלת השפעה במרחב‪.‬‬ ‫‪‬פחות פעילות צבא (אם כי לא הופסקה)‪ ,‬פחות תנועת כלי רכב‪ ,‬יותר רעייה פעילות‬ ‫פנאי ונופש קיימת (ללא מסיבות?)‪ .‬ציד לא חוקי – עדיין?‬ ‫האם יש אמצעי מיתון לא‪-‬יעילים? לא הוגדרו קריטריונים חד‪-‬משמעיים נוספים‪:‬‬ ‫‪ ‬לוודא שאמצעי המיתון שהוצבו ממלאים את מטרתם‪.‬‬ ‫‪ ‬להעריך אם האמצעים מאפשרים למתן את השפעות הקיטוע עבור מינים ועבור בתי גידול‬ ‫גם לטווח הארוך‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫א) אמצעים שאפשר לנקוט כדי לשפר את יעילותם של אמצעי‬ ‫המיתון הקיימים‪ :‬תשומת לב נוספת למיסוך תאורה ורעש‪,‬‬ ‫ניתוב למעבר‬ ‫ב) המשך ממשק צומח במעבר הרצף‪ :‬סילוק צמחים רודרליים‪.‬‬ ‫קבלת החלטה‪ :‬האם רוצים להשאיר השקיה לצומח והאם‬ ‫למקם שם נקודת שתייה (מעין שוקת)‬ ‫ג) היבטים של תכנון מרחבי מעבר ל"קו הכחול" לשיפור תפקוד‬ ‫המעברים‪ :‬טיפול בסוגיות שימושי קרקע וגידור‬ ‫ד) פעילות אדם במעברי הרצף‪ :‬עיקר נוכחות האדם הייתה בשעות‬ ‫היום‪ .‬רצוי להעמיד שילוט המסביר את מטרת המעבר ומבקש‬ ‫מהציבור לא להיכנס אליו בשעות החשכה או סמוך לה‬ ‫ה) יש להחליט בעניין המשך הניטור והרחבתו למעברים תחתיים‪.‬‬ ‫רצוי להמשיך לנטר רק לאחר שיוכנסו שיפורים שיוחלט עליהם‬ ‫המלצות‪ :‬צמצום הפרעות תאורה ורעש במעבר הרצף‬ ‫צמצום הפרעות תאורה ורעש במעבר הרצף – רצוי להתקין מחיצה המחוברת לגדר‪,‬‬ ‫במיוחד בצדו הצפוני‪ ,‬אפשר לעבות גם בשיחים‪ .‬יצמצם הפרעות מתאורה‪ ,‬אולי יסוכך‬ ‫מעט מהרעש‪.‬‬ ‫תמונה שצולמה במצלמה הפונה דרומה‬ ‫תמונה שצולמה במצלמה הפונה צפונה‬ ‫המלצות‪ :‬שימושי קרקע‬ ‫בשל השינוי בשימושי הקרקע חשוב‬ ‫ביותר לבחון את עניין מיקום שטחי‬ ‫מרעה‪ .‬במיוחד בעייתי – רעיית הצאן‬ ‫בחלק הצפוני‪ :‬הכוללת גידור ונוכחות‬ ‫מסיבית‪ ,‬עם כלבים‪.‬‬ ‫המלצות‪ :‬גידור‬ ‫מומלץ לחפש עם החקלאים חלופות‬ ‫לגידור קבוע בשטחי המטעים‬ ‫והמרעה [למשל התקנה של כמה שערים‬ ‫במתחם (כך שלא ייווצרו מלכודות) אשר‬ ‫ייוותרו פתוחים בתקופות שאין צורך לגדר את‬ ‫המתחם או גדר תלתלית שאפשר לקפלה]‪.‬‬ ‫•במיוחד חשוב לסלק גידור‪ :‬בגבעת‬ ‫מנרה‪ ,‬בינה לבין המעבר‪ ,‬ממזרח‬ ‫למעבר (גריגה)‪ ,‬בעמק נחל דליה‬ ‫ובגבעת נילי (סביב הגבעה ובמטעים‬ ‫השכנים)‪.‬‬ ‫•הגידור התוחם את מעבר הרצף –‬ ‫אפשר לרווחו עוד (חיילים ממילא‬ ‫חותכים)‪.‬‬ ‫•יש להפנות גם תשומת לב לבדיקת‬ ‫הגידור לצד הכביש (מדי פעם ניזוק‬ ‫ותוקן)‬