המאמר :הפיתוח המקצועי בעידן של רפורמות ושינויים – משמעויות של תפיסת הרצף (אורית אבידב-אונגר) הספר על הרצף 2102 סיכום ומחשבות בעקבות – ...יהודית לרנר למה פיתוח מקצועי? כי יש שינויים וחדשנות בתחום הדיסציפלינארי כי מקצוע ההוראה הוא מורכב ובמהותו המקצוע מחייב פיתוח מקצועי ,עצם העיסוק בהוראה מחייב פיתוח מקצועי .מהות :הוראה היא גם מדעית /אקדמית (לומדים אותו מתבסס על מחקרים ,ידע מצטבר) פרקט/יישומי ורפלקטיבי (מה לשפר מה לשמר דיאלוג פנימי וחיצוני) במאמר עקרונות מרכזיים בהתפתחות מקצועית מיטבית: עקרון למידה לאורך כל החיים LLL עקרון הרצף :מרגע ההכשרה הראשונית ועד הפנסיה עקרון הבחירה -שווי משקל בין צרכי בית הספר לצרכי הפרט עקרון השילוב בין תיאוריה לפרקטיקה ,בין האקדמיה לשדה ההוראה, עקרון השיתופיות בבסיס המתווים להתפתחות מקצועית נגזרו 21עקרונות פעולה שיובילו ללמידה מיטבית של המורה (עשייה ,רפלקציה ,שיתוף פעולה ,יישום ומעקב אחר עשיית התלמידים ושיתוף עמיתים). למידה לאורך כל החיים :LLL הידע והמיומנויות עומדים כל הזמן במבחן המציאות .שהרי הידע מקבל משמעות אחרת בהתאם למציאות וההווה המשתנה - .מחזק את הצורך בלמידה לאורך כל החיים . מורה מתפתח ולומד לאורך החיים ,בעל מודעות לצורך ולחשיבות הלמידה לאורך החיים, סביר שיעביר את המסר הזה גם לתלמידיו .מכאן לדעתי חשובה כל כך הרפלקציה שתלווה את המורה בעבודתו ובתהליך התפתחותו המקצועית . עקרון השילוב בין תיאוריה לפרקטיקה: הקישור המיטבי בין התאוריה לעשייה יעיל יותר בזמן בו המורים כבר מלמדים בפועל ויש להם ניסיון בהוראה .על פי התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית הלמידה היא הפנמה של "ידע ציבורי" והחצנה של "ידע שנבנה במוח הלומד" .החשיבה בעת הפעולה והחשיבה על העשייה מייצרת את הקשר בין "לדעת" לבין "לעשות" .המורה הפועל בתוך המערכת, ובמודע ,גם מתבונן מן החוץ בפעולתו ובהשפעותיו ("נוכחות כפולה") ,יודע שהוא משפיע ומושפע מהמציאות הבית ספרית מהעמיתים וכתוצאה מכך בוחר. תפיסת הרצף: רצף הקריירה של המורה יכול להיות מחולק לכמה שלבים (קיימות תפיסות שונות) :על פי חלוקה לשנות וותק ,על פי היכולת וההתמקצעות הפרופסיונאלית ,על פי היכולת להמשיך ללמוד ולהסתגל לשינויים בידע ,בכלים ,בסביבת ההוראה ,בערכי החברה ובלומדים. המורה המומחה המסתגל ,הוא מורה שמבין שהעולם מורכב שמשתנה כל הזמן .מבין שההוראה נמצאת בתוך סיטואציה חברתית משתנה ,ערכים שמשתנים ,פערים תרבותיים וכלכליים .מורה מומחה מסתגל קולט מידע חדש ,מחבר לישן ,ושותף ליצירת חדש לא משנה באיזה שלב המורה (עובד ההוראה המתפתח) ,חשוב שבתודעתו יהיה "טירון". (מאוד נכון למאה ה .20-מורה "טירון במחשבתו" לא יתבייש לשאול ,לא יפחד משינויים ,לא יפחד לטעות או "להרוג פרות קדושות" ,לא יפחד מהטכנולוגיה המתקדמת .יבין ש "הגבינה זזה כל הזמן" בכל מימד וצריך את המודעות והנכונות ללמוד את המצב החדש ולמצוא את הכלים והדרך שיעזרו לו בהתמודדותו .כל זה מדגיש את הצורך בלמידה לאורך החיים ומחזק את הצורך בפיתוח מקצועי מתמשך ( עקרון השיתופיות: יישום העקרונות מצריך שינוי בתפיסה ,תהליך של עשייה ויישום .השאלה איך יוצרים את ההבנה בצורך בשינוי ,ואיך יוצרים מחויבות? -הופכים את הקבוצה לשותפים מלאים בכל תהליך השינוי ובקביעת המטרות ודרכי היישום .חשוב שהשינוי לא יהיה הנחתה מלמעלה אלא מתן מרחב פעולה ופיתוח בשדה . עקרון הבחירה ,שיווי משקל בין צרכי בית הספר לצרכי הפרט :הפיתוח הוא 01שעות .לרוב המנהל בוחר השתלמות בית ספרית (בנושא רוחב) והמורה יכול לבחור השתלמות מחוץ לבית הספר. מסגרות פיתוח מקצועי :הפיתוח המקצועי מתקיים מחוץ ובתוך בית הספר .השתלמות היא דרך ממוקדת להתפתחות מקצועית( .צריך לראות איך מביאים לידי ביטוי את 21עקרונות הפעולה בהשתלמות) אפשר לתת למורה במה בהשתלמויות .למשל ,מורה יציג את העבודה שלו במליאה ומרצה ועמיתים ימשבו תוך קיום דיון ,יצירת פורום וירטואלי ודיון סביב תוצרי/שאלות מורים ,צפייה במורה בשדה בחומר הרלוונטי להשתלמות וקיום דיון ,סימולציות רלוונטיות של המשתלמים תוך משוב ותמיכה של מרצה. גם תרבות בית ספרית כקהילה מקצועית לומדת ,משתפת ותומכת -מקדמת פיתוח מקצועי. הפיתוח הפנים ארגוני של המורה בבית הספר ממשיך את רצף ההכשרה לפני ,בהתחלה ובמהלך הקריירה .פעולות אפשריות בבית הספר הם מתן במה ללמידת עמיתים – מורה מציג לעמיתיו את שלמד ומעלה דיון רלוונטי .מורה מיישם את שלמד ומורה אחר צופה וממשב ,מורים לומדים ביחד נושא ומביאים למליאה או מציגים דרך נוספת לקידום הישגי תלמידים. שילוב התקשוב בפיתוח המקצועי מאפשר למידה מכל מקום וזמן ,סביבה לימודית דיגיטאלית המאפשרת איגום משאבים ,תיעוד חומרים באופן מושכל ונגיש ,תקשורת מקדמת וקיום פורומים ללמידה שיתופית .הקשוב בכלל מאפשר השתתפות בקהילות מקצועיות לומדות, גישה למשאבי ידע מקוונים והתנסות בתהליכי למידה עם כלים מעודכנים. יש הגדרות רבות למושג "פיתוח מקצועי" :פיתוח מקצועי כהעמקת ההבנה של המורה בנוגע לתהליכי הוראה למידה וביחס לתלמידים ,רכישת מיומנויות וידע שיובילו את התלמידים להישגים גבוהים יותר ,רכישת ידע בהוראה ועל ההוראה ,רכישת כישורים וערכים תוך התעמקות ובירור הזהות המקצועית כמורה וכאדם בחברה .כל אלה תוך פיתוח אחריותיות ומחויבות לתפקיד .הייתי אומרת גם פיתוח גאווה מקצועית. סיכום הגדרה :פיתוח מקצועי :קידום מתמיד והרחבה של ידע ,מעמיק תובנות (רפלקציה ,הערכה ,למידה) ,מפתח דרכי הוראה חדשות ,משכלל מיומנויות לאורך החיים המקצועיים ,כחלק מובנה בעבודתו של המורה (כי חשוב שהקורס יהיה בזמן בו יש למורה את האופציה ליישם הנלמד) הפיתוח המקצועי צריך שיהיה בכמה ממדים :למידה בפועל של המורים ,מודעות לתהליכים שהם עוברים בעבודה ובפיתוח המקצועי (הגורמים לשינוי בידע ,בהבנה מיומנויות) ,והשפעה על הפרקטיקה :מה יעשו אחרת בעבודתם בכיתה עם התלמידים .למידת המורים מניבה ויוצרת את למידת התלמידים . למידה בפועל :פיתוח מקצועי זו אמירה לאומית .יש חשיבות למסגרות הפיתוח והדרכים לקדמה .למשל ,פיתוח מקצועי ביפן ובאיסלנד הינו על פי חוק .ההכרה בצורך בפיתוח המקצועי גבוהה עד כדי הפניית מורים לשנת שבתון בשכר לצורך לימודים (מעבר למחזוריות של 7שנים .פיתוח מקצועי זו אמירה לאומית (. ביפן ,האחריות לפיתוח המקצועי של המורים היא בידי מנהלי בתי הספר .המנהל מכין תוכנית ללימודי המשך של המורים שלו( .האם זה מתקיים גם בישראל) ביפן יש שילוב של מרכז הדרכה לעובדי תעשייה מודרנית ומורים מתוך ההכרה כי מורים שייחשפו ויכירו את צורכי התעשייה המתקדמת ישפרו את דרכי ההוראה ויתאימו אותה לצורכי המשק .כך סביבת בית הספר תהיה דומה לסביבת העבודה אותה יפגשו התלמידים בשוק העבודה ( .ראיתי שת"פ עם אינטל ומורי תיכון ,שיתוף עם מכון ויצמן תוך הנחיית תלמידים במחקר .זה בא לידי ביטוי גם בכניסה ושילוב של אנשי הייטק למערכת החינוך - מתוך התפיסה שניהול בית ספר יכול להיות כמו ניהול מפעל הייטק) רלוונטיות הנלמד :נמצא כי ההשתלמויות שהטביעו רושם גדול יותר הם ההשתלמויות הדיסיפלינריות -אלו חוללו שינוי בעבודת המורה (חשיבות רבה לקיום השתלמויות אלה כל שנה) קידום הישגי תלמידים :שליש דיווחו שההשתלמות סייעה להם לקדם הישגים של תלמידים שלהם (חשיבות ודגש ליישום ודרכי יישום לקידום תלמידים בהשתלמויות .יש הבדל בין תחושת היישום לבין קידום הישגי תלמידים) מורים ביסודי משתלמים יותר ,ממורי חטיבה עליונה ומתרכזים בחידושים ושיטות הוראה. מורי חטיבה עליונה נוטים להשתלמויות בידע מקצועי ובחידושים בתוכניות לימודים (בגרות, בגרות .איך מעודדים פיתוח מקצועי בקרב מורי חט"ע) 21עקרונות הפעולה העומדים בבסיס המתווים של הפיתוח המקצועי: .0למידת עמיתים תהייה מרכיב מרכזי בפיתוח המקצועי. .2יעשה מאמץ להביא לחיבור בין פרקטיקה לתיאוריה. .3ידע מורה וידע מחקרי יפעלו במשותף. .4בין הגורמים המבצעים במטה ,באקדמיה ובשדה תהיה שותפות. .5בית הספר יהיה מוקד מרכזי לפיתוח מקצועי .0הלמידה תהיה בהתאם לתפקידים במערכת ועל פי נושאים רוחביים. .7עובד ההוראה יבחר את הנלמד ואת המסגרת שילמד בה בתכנון תלת שנתי. .8הבחירה בתוכנית הפיתוח המקצועי תיעשה על פי הרלוונטיות לעשייה וליישום בתחומי החינוך וההוראה. .9יודגשו תהליכים רפלקטיביים ותהליכי חקר בפיתוח המקצועי. .01יווצר חיבור מושכל בין פדגוגיה ודיגיטציה. .00המנהל יהיה אחראי לתהליכי הפיתוח ,ליישומם ולהטמעתם בכיתה ובבית הספר ,והמוביל של תהליכים אלה. .02תכניות הפיתוח המקצועי ימסדו את מסלולי הקידום של עובדי הוראה. .03ההנחה כי הידע הפדגוגי ברמותיו השונות נמצא בעיקרו אצל עובד ההוראה והוא שצריך להמשיגו ,תבוא לידי ביטוי. .04תהליכי הפיתוח המקצועי יציעו מגוון מסגרות להתפתחות. .05תהליכי הפיתוח ילוו בתהליכי בקרה והערכה מצד אחד ,ובעידוד המורים ליצירתיות ,ליוזמות ולהגברת המוטיבציה ליצירת שינוי. .00הגופים המבצעים את התכניות לפיתוח המקצועי יהיו באישור ובפיקוח של משרד החינוך. .07בתשתית של קורסי הפיתוח המקצועי יעמדו עקרונות של למידת מבוגרים (אנדרגוגיה) .08מתודולוגיות מרכזיות בקורסים יהיו למידה עיונית ופיתוח ידע אקדמי ,למידה מעשית ופיתוח צוותים ,למידה יישומית ופיתוח ידע אישי. .09עידוד רכישת השכלה גבוהה יהיה מרכיב חשוב בפיתוח המקצועי ויבוא לביטוי בעידוד הלמידה לתארים מתקדמים. .21תהיה שותפות עם ארגוני המורים – הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים (משרד החינוך )2118
© Copyright 2024