" דלקים אלטרנטיביים " : ישראל בת קיימא תקצירי ההרצאות

‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫יום העיון‬
‫ישראל בת קיימא‪" :‬דלקים אלטרנטיביים"‬
‫יום שני‪ 41 ,‬בינואר ‪1043‬‬
‫כרמיאל‪ ,‬קמפוס המכללה‪ ,‬בניין ‪ EF‬חדר ‪VIP‬‬
‫תקצירי ההרצאות‬
‫מסלולי פיתוח משק האנרגיה בישראל‬
‫ד"ר יואל כהן‪ ,‬מנהל תחום פרויקטים‪ ,‬משרד האנרגיה והמים‬
‫ההרצאה הנוכחית תעסוק בתיאור מסלולי המדען הראשי של משרד האנרגיה והמים לתמיכה‬
‫במחקר ופיתוח‪ ,‬בתחום האנרגיה המתחדשת והבעייתיות של החדרתה לרשת החשמל בארץ‪.‬‬
‫בהקשר זה תתואר ראיית המשרד עבור תחום דלקים אלטרנטיביים בטווח הקצר והארוך‪ ,‬תוך‬
‫מתן דוגמאות לפרויקטים שבהם תומך כיום המדען הראשי במשרד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫ייצור גפ"מ‪ ,‬בנזין‪ ,‬סולר ודס"ל סינטטיים מגז טבעי בישראל‬
‫ד"ר גיל כ"ץ‪ ,‬יו"ר ועדת דלקים אלטרנטיביים ואנרגיות מתחדשות‪ ,‬המכון‬
‫הישראלי לאנרגיה וסביבה‪ ,‬יועץ למשרד האנרגיה ומשרד ראש הממשלה‬
‫בנושא אנרגיה וסביבה‬
‫ייצור דלק סינטטי מגז טבעי בישראל הינו בעל מספר יתרונות חשובים‪:‬‬
‫· אסטרטגי – הורדת התלות בנפט או תזקיקים מיובאים‬
‫· סביבתי – דלק ידידותי יותר לסביבה – תכולה אפסית של גופרית ותרכובות חנקן‬
‫· כלכלי – זול‪ ,‬בהתייחס כיום למחירי בנזין‪ ,‬סולר ונפט גולמי‪.‬‬
‫טכנולוגית ייצור דלקים סינטטיים מגז הינה טכנולוגיה מוכחת ותעשייתית בשימוש בעולם מזה‬
‫‪ 00‬שנה‪.‬‬
‫בהרצאה נציג טכנולוגיות העיקריות לייצור דלק סינטטי מגז‪:‬‬
‫תהליך סינטזה להידרוקרבונים (‪,(F.T.) )Fischer – Tropsch‬‬‫טכנולוגיות ‪F.T. – SHELL ,F.T. – SASOL‬‬‫טכנולוגיה ‪,(MTG) Methanol to Gasoline – EXXON MOBILE‬‬‫כמו כן‪ ,‬נדון בשתי דרכים לייצור דלקים סינטטיים בישראל‪ ,‬ונתייחס להערכת העלויות בתהליך‬
‫ייצור דלקים סינטטיים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫דלקים לתחבורה ‪ -‬המצב היום בישראל‬
‫והדלקים האלטרנטיביים העתידיים האפשריים‬
‫מר משה בוסני‪ ,‬מנהל סחר דלקים‪ ,‬טכנולוג ראשי‪,‬‬
‫דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ‬
‫דלקים לתחבורה כוללים בתוכם דלקים המיועדים לכלי רכב יבשתי (פרטי‪ ,‬משא‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬רכבות ועוד)‪,‬‬
‫לתעופה ולהנעה ימית‪ .‬ההרצאה תתמקד בדלקים המיועדים לכלי רכב יבשתי‪.‬‬
‫מספר כלי הרכב היבשתי בעולם עבר את המיליארד יחידות וגדל בקצב של כ ‪ 02‬מיליון כלי רכב בשנה‪ .‬מגמה זו‬
‫תמשך בעיקר במדינות המתפתחות כמו סין והודו‪ .‬בישראל יש כ ‪ 0.2‬מיליון כלי רכב רובם ככולם מונעים בבנזין‬
‫וסולר‪ ,‬מיעוטם בגפ"מ (כ ‪ 020222‬כלי רכב) וברכב חשמלי ששיווקו החל לאחרונה‪.‬‬
‫ניסיונות רבים נעשו ברחבי העולם להשתמש בדלקים אלטרנטיביים כבר עם הצגתם של כלי הרכב הראשונים לקראת‬
‫סוף המאה ה ‪ .01‬בין השאר היה שימוש באנרגיה חשמלית (אשר לה יש היום שימוש נרחב בהנעת רכבות)‪,‬‬
‫שימוש בשמנים צמחיים‪ ,‬כוהלים ועוד‪ .‬זמינותם של הבנזין והסולר‪ ,‬מחירם הנמוך ויעילותם גרמו לשליטתם‬
‫הכמעט מוחלט בשימוש בכלי רכב‪.‬‬
‫מקורות האנרגיה בעולם משמשים בעיקר לייצור חשמל ולשימוש תחבורתי‪ .‬לייצור חשמל משתמשים כמעט בכל סוגי‬
‫האנרגיה ‪ :‬בפחם‪ ,‬גז טבעי‪ ,‬אנרגיה גרעינית‪ ,‬אנרגיה הידרו אלקטרית ואנרגיות מתחדשות אחרות (כגון שמש‬
‫ורוח)‪ .‬הנפט הגולמי (כמזוט בעיקר אך גם כסולר) שימש בעבר לייצור חשמל אולם היום משמש בעיקר לייצור‬
‫דלקים לתחבורה ולתעשייה הפטרוכימית‪.‬‬
‫כבר בתחילת שנות השבעים וביתר שאת בשנות ה ‪ 12‬של המאה הקודמת החל תהליך הדרגתי של הפחתת הזיהום‬
‫הנפלט מתחנות כוח‪ ,‬מפעלי תעשייה וכלי רכב‪ .‬בהדרגה הופחתה תכולת הגופרית בכל סוגי הדלקים‪ ,‬הופסק‬
‫השימוש בעופרת הרעילה שהוספה לבנזין‪ ,‬הותקנו ממירים קטליטיים ועוד‪ .‬לתהליך זה הייתה הצלחה עצומה‬
‫וכמות המזהמים הנפלטת היום מכל צרכני האנרגיות לסוגם קטנה לאין שיעור‪ .‬נושא אחד נותר כבעיה מרכזית‬
‫שהתקשו לפתור אותה והיא פליטת דו תחמוצת הפחמן (‪ ,)CO2‬גז החממה העיקרי הגורם להתחממות כדור‬
‫הארץ‪ .‬פליטת ‪ CO2‬נוצרת בכל תהליך שריפה של הדלקים הפוסיליים (נפט גולמי ומוצריו‪ ,‬פחם וגז טבעי)‪.‬‬
‫העלייה החדה במחירי הנפט הגולמי ומוצריו‪ ,‬רזרבות הנפט אשר נמצאים תחת משטרים לא יציבים והצורך בהפחתת‬
‫גזי החממה יצרו לחץ אדיר למציאת מקורות אנרגיה אלטרנטיביים‪ ,‬וביניהם בתחום התחבורה אשר רובו ככולו‬
‫תלוי במקור זה‪.‬‬
‫כבר היום יש בעולם שימוש נרחב בדלקים לתחבורה ממקור צמחי‪ :‬ביודזיל המוסף לסולר אשר שימושו נפוץ בעיקר‬
‫באירופה ואתנול המוסף לבנזין אשר שימושו נפוץ בעיקר בארה"ב ובברזיל‪.‬‬
‫כדי לבחון את פוטנציאל השימוש בדלק אלטרנטיבי יש לבחון מספר פרמטרים‪ ,‬כאשר החשובים שבהם הם‪ :‬זמינותו‪,‬‬
‫פליטת ה ‪( CO2‬על פי עיקרון הבדיקה של ‪ -)WELL TO WHEEL ( WTW‬בעיקרון זה בודקים כמה ‪ CO2‬נפלט לכל‬
‫‪3‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫ק"מ נסיעה מתהליך ייצור הדלק ועד שריפתו)‪ ,‬עלות הדלק לכל ק"מ נסיעה‪ ,‬התשתית הנדרשת לשינוע הדלק‬
‫והצפיפות האנרגטית ליחידת נפח אשר קובעת את טווח הנסיעה של הרכב‬
‫ניתן לסווג את הדלקים הפוטנציאליים לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬ממקורות פוסיליים וממקורות מתחדשים‪.‬‬
‫ממקורות פוסיליים ניתן למנות את המקורות הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫נפט גולמי ממנו מייצרים בנזין וסולר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גז טבעי ממנו מייצרים חשמל‪ ,‬משמש למנועים כדחוס או מנוזל‪ ,‬ניתן לייצר ממנו מתנול‪ DME ,‬ובנזין וסולר‬
‫סינתטיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פחם ממנו מייצרים חשמל‪ ,‬אך בדומה לגז הטבעי ניתן לייצר ממנו מתנול ודלקים סינתטיים אחרים‪.‬‬
‫ממקורות מתחדשים ניתן למנות בעיקר את הביודיזל‪ ,‬אתנול‪ ,‬בנזין וסולר סינתטיים (מביומסה) וחשמל (שמקורו‬
‫משמש רוח וכו')‪.‬‬
‫לממשלה יש חשיבות מכרעת בהעדפת סוגי הדלקים בהם יהיה שימוש וזאת ע"י רגולציה מתאימה‪ ,‬מדיניות מיסוי‬
‫ותמיכה בטכנולוגיות מועדפות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬לאור גילוי הכמויות הגדולות של גז טבעי בישראל‪ ,‬תהיה העדפה לדלקים לשימוש בתחבורה‬
‫שמקורם בסוג זה של אנרגיה‪ .‬בשלב הראשון יהיה שימוש בגז טבעי דחוס‪ ,‬התקן הישראלי למוצר זה כבר אושר‬
‫וכך גם התקן לתחנות דלק שיאפשרו תדלוק בגז טבעי‪ .‬סוג נוסף של דלק שמקורו מגז טבעי הוא הכוהל מסוג‬
‫מתנול‪ .‬יש כוונה להקים מפעל גדול לייצור מתנול אשר ישמש כחומר גלם בתעשייה הכימי וכחומר דלק כתחליף‬
‫לבנזין‪ .‬אפשרות נוספת היא ייצור בנזין וסולר מגז טבעי‪ ,‬אולם אפשרות זו דורשת השקעה כבדה מאד בהקמת‬
‫המתקן המתאים‪.‬‬
‫למרות הניסיונות להשתחרר מהתלות בדלק הפוסילי לתחבורה‪ ,‬ההערכות של רוב המומחים בעולם הן שבטווח של ה‬
‫‪ 02‬שנים הקרובות לפחות התלות של העולם בדלק פוסילי בכלל ובנפט גולמי בפרט לדלקים בתחבורה תהיה‬
‫מוחלטת‪ .‬האם ישראל תהיה במצב דומה?‬
‫‪4‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ דלקים אלטרנטיביים‬:‫ישראל בת קיימא‬
Biofuels – review
Liron Tamir, Grand Technion Energy Program, Technion
Rising fossil fuel prices and policies to tackle global climate change have given new momentum to
research, development, and investment in renewable energy sources. Among renewable energy
sources, bio-energy derived from plant materials is one of the most rapidly growing sectors. Research
has recently been directed to explore biofuels as a supplement or substitute for fossil fuel. Biofuels
include
fuels
derived
from biomass conversion,
as
well
as solid
biomass, liquid
fuels and
various biogases. By natural photosynthesis, plants, algae and cyanobacteria can fix inorganic carbon
into energy-reach molecules, and therefore be used as a biodegradable, renewable, non-toxic and low
pollutant emission energy source. Biodiesel is a vegetable oil based substitution for petroleum-based
diesel fuels, consisting of long-chain alkyl esters. Biodiesel is meant to be used in standard diesel
engines and can be used alone, or blended with petrodiesel. Bioethanol is the same type
of alcohol found in alcoholic beverages, obtained by microbial fermentation of sugars. Cellulosic
ethanol is a biofuel produced from wood, grasses, or the non-edible parts of plants by saccharification
of lognocellulose, a structural material that comprises much of the mass of plants.
Water that is used for bioenergy such as for biofuel cannot be used for food production, for drinking
water or for maintaining natural eco-systems. This lends an extra dimension to the bioenergy debate:
until now, the discussion has mainly focused on the question of whether it should be allowed to use
food crops for fuel. An important question is whether we should apply our freshwater resources
to the production of bioenergy or to food crops. Furthermore, Food vs. fuel is the dilemma
regarding the risk of diverting farmland or crops for biofuels production in detriment of the food supply
on a global scale. The "food or fuel" debate is international in scope, with good and valid arguments on
all sides of this issue. Hence, there is a need for improvement of crop through biotechnological
methods with an ultimate goal to have more biofuel feedstock grown on fewer water supplies, in
non agricultural land or in extreme climates without yield losses.
Recently, we were able to generate transgenic plants that can survive severe drought episodes and
that can grow under restricted water regimes with minimal yield losses. Expression of an IPT gene,
driven by a maturation- and stress-induced promoter, induced the synthesis of cytokinins in the plant
which contributed to the enhanced drought tolerance of the transgenic plants. This system is now been
introduce into biomass plants like Canola, Jatropha and Indian Mustard.
5
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ דלקים אלטרנטיביים‬:‫ישראל בת קיימא‬
‫ חזון העצמאות האנרגטית לישראל‬- ‫פצלי השמן‬
Oil Shale and Israel’s Energy Independence
Israel Energy Initiatives Ltd ‫ חברת‬,‫ מדען ראשי‬,‫ד"ר הרולד וינגר‬
Contrary to the popular thinking of a few years ago, Israel is blessed with abundant
amounts of hydrocarbon resources. The natural gas discoveries in the eastern Mediterranean
exceed 37 trillion cubic feet while the in situ oil shale deposits are conservatively 250 billion
barrels – about the size of Saudi Arabia’s proven reserves.
Israel’s oil shale deposits are one of the richest, thickest and largest deposits in the
world. Oil shale is a sedimentary rock containing solid hydrocarbons called kerogen. When oil
shale is heated slowly in situ to about 300oC using heater wells, the kerogen generates light
hydrocarbon liquids and gases. The shale oil products are in the gasoline, jet, and diesel range
of transportation fuels, as well as natural gas, LPG (ethane, propane and butane), and
hydrogen. These light products are extracted through production wells, while coke is
sequestered in the post-heating reservoir. The process partially refines the shale oil in situ by
thermal cracking, in situ hydrogenation, and distillation using the slow heating rate and
subsurface pressures to improve the product quality.
There are important synergies between Israel’s abundant natural gas and oil shale.
Natural gas is the best fuel for subsurface heating. The energy content and economic value of
natural gas can be multiplied many times by using some of it as a fuel for heating oil shale in
situ. Thus, the combination of abundant natural gas and oil shale can create a secure and
sustainable energy future.
6
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ דלקים אלטרנטיביים‬:‫ישראל בת קיימא‬
‫הפקת דיזל מפסולת אורגנית‬
A Transportable Organic Waste to Diesel System
‫ רפאל‬,‫ד"ר בני קרן‬
The main discussion issues are:
KDV Technology – Catalytic Depolimerization as a way from solid organic waste to diesel:
- Novel technology originally from Siemens (Germany)
- Competitive with oil at $50 per barrel
- Diesel is produced from all types of bio-mass
- Drop in fuel, can be used for industry and transportation
- 80% of our trash can be converted into diesel with KDV Technology
Objective: Develop a transportable organic waste to diesel system:
- 150 liter per hour unit
-organic waste (agricultural, industrial, urban and other bio-mass)
- a plug-and-play independent production unit
- partners: Rafael, Global, Covanta, Bird Fund
Advantages of KDV Technology:
- enable production of diesel at competitive prices, without subsidies, even per $50/barrel
reference
- energetically efficient, even at T<300°C
- 80% of bio-mass is converted to diesel
- chimney-less, clean process without Nox, SOx
- produces diesel, no need for fuel mixing.
7
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫סל הדלקים האלטרנטיביים – מה המשמעות של דלק ירוק?‬
‫ד"ר שרון פרל אולשוונג‪ ,‬כימאית ראשית‪ ,‬בזן‬
‫ביודיזל‪ ,DME ,‬מתנול‪ ,‬אתנול‪ ,‬גז טבעי ‪ -‬רשימה חלקית של תחליפי נפט אשר מיועדים להציל‬
‫אותנו מהתלות בנפט שהמגיע מהעולם הערבי‪ ,‬ומזיהום האוויר ההולך וגובר‪.‬‬
‫השימוש בדלקים אלטרנטיביים הוא יעד ממשלתי‪.‬‬
‫מהו דלק אלטרנטיבי‪ ,‬במה מותר להשתמש‪ ,‬מה הופך דלק לירוק‪ ,‬האם ניתן לבצע שריפה‬
‫ירוקה?‬
‫קיימות גישות רבות לבחינת משמעות המושג ירוק‪.‬‬
‫האם כל מוצר ממקורות מתחדשים הוא ירוק‪ ,‬האם מחזור הופך מוצר לירוק ואולי תרומת מוצר‬
‫לסביבה נבחנת מכיוון המחזור?‬
‫הגיע הזמן לעשות קצת סדר ולהבין מהן הברירות שקיימות היום‪ ,‬ולאן נראה כי אנו צועדים‬
‫בעתיד הקרוב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫דלק תעופתי אלטרנטיבי‬
‫רס"ן משה רבייב‪ ,‬ראש צוות הנדסת אל‪ -‬מתכות בחיל האוויר‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫דלק סילוני (דס"ל) הוא קרוסין המשמש להנעת מנועי סילון‪ .‬קרוסין הינו נוזל דליק שמתקבל מזיקוק נפט‬
‫גולמי בטווח טמפרטורות בין ‪ 150°C‬ל‪ .300°C-‬מוצאו של השם קרוסין במילה היוונית קרוס (‪,)Keros‬‬
‫שפירושה שעווה‪ .‬דס"ל נותן מענה לביצועי המנוע בטווח רחב של תנאי התפעול – טמפרטורות‪ ,‬לחצים‬
‫ועוד‪ .‬ישנה חשיבות בייצוב תכונותיו הרבות של דס"ל‪ ,‬אשר ביניהן‪ :‬מאפייני השריפה‪ ,‬נדיפות‪ ,‬צמיגות‪,‬‬
‫זרימה‪ ,‬מוליכות חשמלית ואף רמת הסיכה הנדרשת לסיכוך משאבות דלק הפועלות בלחץ גבוהה‪.‬‬
‫תכונות אלו ועוד‪ ,‬מפורטות בתקנים המגדירים את ביצועי הדלק ומהוות בסיס לתקשורת בין יצרני דס"ל‪,‬‬
‫יצרני מנועי סילון‪ ,‬חברות התעופה האזרחיות ומתפעלים צבאיים‪.‬‬
‫תהליך התפתחות מנוע הסילון וגם של דס"ל עצמו מאד שמרני‪ .‬כל שינוי במבנה המנוע או בדלק דורש‬
‫בדיקות מקיפות ויקרות‪ .‬לראיה‪ ,‬רוב סוגי הדס"ל המשמשים כיום לתעופה פותחו בשנות ה‪ 05-05-‬של‬
‫המאה ה‪.05-‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬נכנסים לשימוש דלקים אלטרנטיביים שמקורם בתהליכים ייצור נוספים לזיקוק הנפט‪ .‬הבולט‬
‫ביניהם ‪ -‬תהליך פישר‪-‬טרופש הקרוי על שם ממציאיו‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬בשלב ראשון מפיקים גז סינטטי ‪-‬‬
‫תערובת של גזי ‪ CO‬ו‪ .H0-‬בשלב הבא‪ ,‬המתרחש על מצע זרז הטרוגני‪ ,‬התערובת מגיבה ליצירת‬
‫פרפינים לא מסועפים‪ .‬הגז הסינטטי לתהליך פישר‪-‬טרופש יכול להיות מופק מפחם‪ ,‬גז טבעי‪ ,‬ביומסה‬
‫ועוד‪ .‬המחיר והזמינות של חומרי הגלם מהווים מרכיב מכריע בכלכליות התהליך‪.‬‬
‫קיימים ערוצים נוספים לקבלת דלקים אלטרנטיביים‪ ,‬כגון‪ :‬פרמנטציה של ביומסה‪ ,‬המרה קטליטית של‬
‫שמנים אורגניים‪ ,‬פוטוסינתזה מלאכותית ועוד‪.‬‬
‫מתוך מגוון התהליכים שתוארו לעיל‪ ,‬מתקבלים דלקים הנדרשים לעמוד ברשימה ארוכה של דרישות‬
‫תקניות‪ .‬זאת על מנת שלאחר עזיבת שערי מתקן יצור‪ ,‬הדלק יוכל להתערבב עם דלקים ממקורות‬
‫אחרים ללא כל הגבלות ותקלות‪ ,‬להיות מסופק לכל מקום בעולם ולשמש לתדלוק כלי טייס שעוד נמצא‬
‫את עצמנו על סיפונו‪.‬‬
‫מתוך הרשימה הארוכה של הדרישות‪ ,‬נציין שתי תכונות המבדילות את הדלק הסילוני מדלקים נוזליים‬
‫אחרים‪ .‬התכונה הראשונה הינה טמפרטורת הקיפאון והשנייה ‪ -‬תכולת תרכובות ארומאטיות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫טמפרטורת קיפאון‬
‫‪9‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫תפעול שדות תעופה בארצות קרות וכן טיסה בגובה רב מצריכות הגבלת טמפרטורה בה הדלק ימשיך לזרום‬
‫מבלי לשבש את פעולת מערכת הזרמת הדלק הכוללת‪ :‬משאבות‪ ,‬מסננים (בעלי רשת עם גודל חרירים‬
‫של עשרות מיקרונים בודדים) ומרססים בעלי נחירים מזעריים‪.‬‬
‫ברב סוגי הדס"ל טמפרטורת הקיפאון מוגבלת לערכים מקסימאליים הנעים בין ‪ -40°C‬ל‪ -47°C-‬ואף בחלקם‬
‫הדרישה היא ‪ .-69°C‬בטמפרטורות אלו דלקים כמו ביודיזל נמצאים במצב מוצק וסולר קונבנציונאלי‬
‫במצב דמוי שעווה‪ .‬לא ניתן להשפיע על טמפרטורת הקיפאון ע"י תוספים‪ ,‬אלא ע"י התאמת תמהיל‬
‫משפחות כימיות בעלות השפעה על תכונה זו‪ .‬משפחות אלו‪ ,‬לפי סדר עולה ברמת השפעתן הן‪:‬‬
‫איזופרפינים‪ ,‬ארומאטים וציקלופרפינים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תכולת תרכובות ארומאטיות‬
‫תכולת תרכובות ארומאטיות ברמה מסוימת נדרשת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לשמירה על אלסטומרים במערכת הדלק‪.‬‬
‫מידת תפיחת האלסטומרים מהווה את אחד הפרמטרים המאפיינים אותם‪ .‬אטם גומי המורכב במערכת‬
‫תופח במידה מסוימת וכך מקיים את האטימה‪ .‬תרכובות ארומאטיות מצטיינות בהתפחת גומי‪ ,‬מסיבה זו‬
‫ומספר סיבות נוספות‪ ,‬בדס"ל שמקורו בזיקוק נפט‪ ,‬מגבילים את ריכוזם המקסימאלי של הארומאטים‪.‬‬
‫ירידה מתחת לסף המינימאלי של תרכובות ארומאטיות גוררת התכווצות האטמים והופעת נזילות‬
‫ופריקת לחצים‪ .‬ההתכווצות נגרמת בשל הפרת שיווי משקל בין הגומי לדלק וכפועל יוצא ‪ -‬מיצוי‬
‫הארומאטים מתוך האטמים לתוך דלק‪ .‬מכיוון שקבלת תרכובות ארומאטיות בתהליך מהווה את אחד‬
‫האתגרים המשמעותיים בייצור דס"ל אלטרנטיבי‪ ,‬מגבילים את ריכוזן המינימאלי‪.‬‬
‫עם התאמת כל שאר התכונות של הדס"ל‪ ,‬ניתן לעבור משלב בדיקות מעבדה לבדיקות בשטח הכוללות‬
‫התאמת תשתיות הדלק ובהמשך מערכות הדלק בכלי טייס‪ .‬רק עם השלמת שלב זה יבוצע שלב בדיקות‬
‫הרצה של סוגי מנועים שונים על הקרקע בהמשך בטיסה‪ .‬לבסוף‪ ,‬מתקבל האישור של יצרניות המנועים‪,‬‬
‫חברות התעופה ומכוני התקנים האזרחיים והגורמים הצבאיים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫תהליך ‪ Alydro‬להנעת רכבי העתיד‬
‫מר גדעון ימפולסקי‪ ,‬מנכ"ל חברת ‪CompuLab Ltd‬‬
‫גורמים רבים בעולם עמלים על מציאת פתרון להנעת רכבים בעידן שאחרי הנפט‪.‬‬
‫מכונית העתיד תהיה ככל הנראה חשמלית‪ ,‬אבל דרך יעילה לאכסן את החשמל הנדרש עדיין לא נמצאה‪.‬‬
‫מכוניות המונעות באמצעות סוללות ליתיום הינן בעלות טווח נסיעה של כ‪ 052 -‬ק"מ‪ ,‬מה שמגביל אותן לנסיעות‬
‫עירוניות בלבד‪ .‬אלטרנטיבה מדוברת אחרת לאכסון האנרגיה היא באמצעות מכלים עם מימן‪ ,‬שאותו ממירים‬
‫לאנרגיה חשמלית באמצעות תאיי דלק‪ .‬מגבלות טכנולוגית מימן הם קשיי אכסון‪ ,‬טווח נסיעה מוגבל וסכנת‬
‫התפוצצות‪ .‬בעולם קיימת רתיעה משימוש במימן למטרות אכסון האנרגיה‪.‬‬
‫טכנולוגיה שפותחה על ידי ‪ Alchemy Research‬מבוססת על אלומיניום כנושא אנרגיה ועל תהליך ‪Alydro‬‬
‫המאפשר המרת אנרגיה כימית העצורה באלומיניום לאנרגיה חשמלית שימושית‪ .‬אנרגיה העצורה בנפח של‬
‫ליטר אחד של אלומיניום גדולה פי ‪ 0.5‬מאנרגיה שבליטר אחד של דלק‪ ,‬מה שמציב את האלומיניום כנושא‬
‫אנרגיה יעיל במיוחד‪ .‬אלומיניום הינו חומר יציב‪ ,‬בטיחותי‪ ,‬לא מזהם‪ ,‬וניתן למחזור מלאה‪ .‬לכן כנושא האנרגיה‬
‫להנעת רכב אלומיניום הוא הפתרון המועדף‪.‬‬
‫תהליך ‪ Alydro‬הוא תהליך היחיד בעולם המאפשר שחרור מבוקר של האנרגית אלומיניום ללא עירוב של‬
‫כימיקליים וללא תוצרי לווי‪ .‬בבסיסו של התהליך מצויה תופעה פיזיקלית שקבלה את השם ‪Inverted Surface‬‬
‫‪ .Reaction‬תופעה זאת יוצרת תגובה בין אלומיניום ובין מים‪ ,‬תגובה שאינה קורת בנסיבות רגילות‪ .‬התגובה‬
‫מניבה מימן וחום רב‪ ,‬ואילו מומרים לאנרגיה חשמלית באמצעות תאיי דלק או מיקרוטורבינה‪ .‬מכונית המונעת‬
‫באלומיניום וריאקטור ‪ Alydro‬תוכל לנסוע כ‪ 0022 -‬ק"מ על תדלוק יחיד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫ישראל בת קיימא‪ :‬דלקים אלטרנטיביים‬
‫ייצור דלקים מגז טבעי והפחתת פליטות של גזי חממה‬
‫מר אסי שלגי‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬חברת גלובל גי‪.‬טי‪.‬אל‪.‬אף בע"מ‬
‫גז טבעי הוא משאב המצוי בשפע במרבית העולם המערבי עם רזרבות גדולות למאות שנים‬
‫בארה"ב אירופה סין וגם בישראל‪.‬‬
‫טכנולוגיות לייצור דלקים מגז טבעי קיימות ומתבססות על ייצור גזסינטטי ואחר כך בתהליך‬
‫"פישר טרופש" הרכבה לדלק‪.‬‬
‫מרבית הטכנולוגיות בעולם דורשות מתקנים ענק והשקעות עתק של מיליארדי דולרים‪.‬‬
‫‪ GLOBAL GTLF‬פיתחה תהליך חדשני לייצור דלקים מתערובת של ‪ CO2‬וגז טבעי‪ ,‬היחוד‬
‫בתהליך הוא מתקנים קטנים יחסית‪ ,‬ביזור אנרגיה‪ ,‬תחרות במחירי הסחורות מול חבית נפט‪,‬‬
‫ודלק שהוא ישירות למיכל ללא ערבוב‪ ,‬וללא שינוי במנוע במכונית בתחנת הדלק ובאמצעי‬
‫הניפוק והאחסון‪.‬‬
‫הטכנולוגיה מאפשרת עצמאות אנרגטית‪ ,‬והקטנת פליטות פחמן‪ ,‬וביזור אנרגיה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬