‫ינואר ‪2014‬‬ ‫השפעת חדירת הגז הטבעי על‬ ‫התעשייה המסורתית בישראל‬ ‫‪Dec-2013‬‬ ‫בשנים האחרונות ישנן תגליות גז משמעותיות בארה"ב‪ ,‬לתגליות אלה השפעה רב‬ ‫רקע‬ ‫במדינה‬ ‫בשנים האחרונות חווה ארה‪,,‬ב גידול משמעותי ברזרבות הגז טבעי שברשותה בעקבות התפתחויות‬ ‫כבר כיום ניתן לרא‬ ‫בארה"ב חלו תגליות גז טבעי משמעותיות בשנים האחרונות‬ ‫התפתחויות ‪.Shale‬‬ ‫בתחום ה‪gas-‬‬ ‫טכנולוגיות משמעותיות‬ ‫גילויי הגז הטבעי ע‬ ‫טכנולוגיות בתחום ה‪Shale gas-‬‬ ‫עקב‬ ‫רזרבות‪TCM ,‬‬ ‫‪$/mmbtu‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ ‬מינואר ‪ 2010‬ועד ל‬ ‫בענף הייצור התעש‬ ‫‪ ‬באחרונה מספר חב‬ ‫תוכניות להשקיע ס‬ ‫מפעלים בארה"ב‪/‬‬ ‫לארה"ב; בין היתר‬ ‫‪ BASF ,Dow‬ועו‬ ‫‪ ‬קיים צפי לגידול בפ‬ ‫בתעשייה(‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2004 2006‬‬ ‫‪2006 2008‬‬ ‫‪2008 2010‬‬ ‫‪2010201220122014E‬‬ ‫‪2014E2016E‬‬ ‫‪2016E2018E‬‬ ‫‪2018E 2020E‬‬ ‫‪2020E 2022E‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2022E‬‬ ‫טבעיגז טבעי‬ ‫מחירי גזמחירי‬ ‫טבעיטבעי‬ ‫רזרבות גז‬ ‫רזרבות גז‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ ‬נוצר פוטנציאל להק‬ ‫אנרגיה כגון תעשיו‬ ‫גילויי הגז הט‬ ‫במ‬ ‫‪as of 12‬‬ ‫‪/2013‬‬ ‫‪BPNYMEX‬‬ ‫‪statistical future‬‬ ‫‪review 2013‬‬ ‫‪, NYMEX‬‬ ‫‪future,BP‬‬ ‫‪Henry‬‬ ‫‪Hub prices‬‬ ‫מקור‪:‬‬ ‫‪Henry‬‬ ‫‪Hub prices‬‬ ‫‪statistical‬‬ ‫‪review‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫מקור‪:‬‬ ‫לגידולכן נדרש לבחון האם בתעשייה הישראלי‬ ‫מדלקיםמשמעותיות‬ ‫תגליות גז‬ ‫בשנים האחרונות גם ישראל חווה‬ ‫עקב היותו של הגז מקור אנרגיה זול משמעותית‬ ‫אלטרנטיביים‪ ,,‬על על רקע תגליות‬ ‫לאלו הקורים בתעשייה בארה"ב‬ ‫ברזרבות וירידה במחירים השלכה נרחבת על התעשייה המסורתית‪ ,‬שהינה צרכן‬ ‫‪3‬‬ ‫של דלקים בתהליך הייצור‪ .‬כבר כיום ניתן לראות השפעות ראשוניות של גילויי‬ ‫הגז הטבעי על התעשייה בארה‪,,‬ב‪:‬‬ ‫מינואר ‪ 2010‬ועד לאחרונה נוספו חצי מיליון משרות בענף הייצור התעשייתי‬ ‫בארה‪,,‬ב כתוצאה מהשפעת הגז‬ ‫באחרונה מספר חברות תעשייה מובילות הודיעו על תוכניות להשקיע סכומים‬ ‫משמעותיים בהקמת מפעלים בארה‪,,‬ב ‪ /‬העתקת מפעלים ממדינות אחרות‬ ‫לארה‪,,‬ב כתוצאה מהשפעת הגז; בין היתר הרשימה כללה את ‪ ,GE‬פורד‪Dow, ,‬‬ ‫‪ BASF‬ועוד‬ ‫קיים צפי לגידול בפעילות התעשייתית (תוצר ועובדים בתעשייה)‬ ‫נוצר פוטנציאל להקמת פעילויות בתחומים עתירי אנרגיה כגון תעשיות‬ ‫הגז הטבעי‬ ‫המשמעותיות‬ ‫בישראל‪ ,‬נדרש‬ ‫לבחון האם‬ ‫התעשייה‬ ‫הישראלית צפויה‬ ‫לעבור תהליכים‬ ‫דומים לאלו‬ ‫המתרחשים‬ ‫בתעשייה‬ ‫האמריקאית‬ ‫פטרוכימיות‪ GTL ,‬וגז טבעי נוזלי‬ ‫‪2‬‬ ‫חדירת הגז הטבעי לישראל‬ ‫תגלית הגז הטבעי הראשונה בישראל התרחשה בשנת ‪ 2001‬אל מול חופי אשקלון בדמות מאגר ‪,,‬ים תטיס‪.,,‬‬ ‫בשנים שלאחר תגלית זו התגלו שדות גז נוספים אשר הגדילו משמעותית את רזרבות הגז טבעי של מדינת‬ ‫‪Practice‬‬ ‫‪Dec-2013‬‬ ‫‪Industry‬גלם‬ ‫כחומר‬ ‫בד בבד עם הגידול בהיצע חל גידול בביקוש לגז הטבעי‪ ,‬הן לטובת ייצור חשמל והן‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בתעשיות מסוימות‬ ‫‪ 50%‬מהחשמל‬ ‫מיוצר בגז‬ ‫גילוי ‪ BCM 453‬של‬ ‫גז טבעי בשדה לוויתן;‬ ‫זוהי תגלית הגז‬ ‫הגדולה ביותר בעשור‬ ‫האחרון במים עמוקים‬ ‫הממשלה מחליטה על‬ ‫ייצוא ‪ 40%‬מהגז‬ ‫תחילת הזרמת‬ ‫גז מתמר‬ ‫גילוי כ‪261-‬‬ ‫‪ BCM‬של גז‬ ‫טבעי מחוץ‬ ‫לחופי חיפה‬ ‫וחדרה )שדות‬ ‫תמר ודלית(‬ ‫המדינה הקימה את חברת‬ ‫נתג"ז‪ ,‬אשר אחראית על‬ ‫בנייה ותפעול רשת הולכת‬ ‫הגז הטבעי בישראל‬ ‫תחילת אספקת גז‬ ‫טבעי מים תטיס‬ ‫לחח"י‬ ‫תחילת‬ ‫אספקת גז‬ ‫טבעי‬ ‫ממצרים‬ ‫לחח"י‬ ‫גילוי כמויות מסחריות‬ ‫של גז טבעי בים תטיס‪,‬‬ ‫מחוץ לחופי אשקלון‬ ‫)‪(35BCM‬‬ ‫החלה אספקת גז טבעי‬ ‫למפעלי תעשייה בנגב‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪*3‬‬ ‫‪4.95‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Demand‬‬ ‫‪(BCM):‬‬ ‫‪951‬‬ ‫‪813‬‬ ‫‪765‬‬ ‫‪731‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪Reserves (BCM):‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪271‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪Reserve to demand‬‬ ‫‪ratio:‬‬ ‫* אספקת גז טבעי בשנים ‪ 2012-2011‬הייתה נמוכה יותר משנים קודמות לאור הפרעות באספקת גז טבעי ממצרים לישראל ודלדול מאגר ים תטיס‬ ‫* אספקת גז טבעי בשנים ‪ 2011-2012‬הייתה נמוכה יותר משנים קודמות לאור הפרעות באספקת גז טבעי ממצרים לישראל ודלדול מאגר ים תטיס‬ ‫‪2‬‬ ‫עקב הגידול בהיצע של גז טבעי נדרש להקים רשתות חלוקת גז אזוריות אשר תאפשרנה את הגעת הגז‬ ‫‪Dec-2013‬‬ ‫‪Industry Practice‬‬ ‫‪Industry Practice‬‬ ‫‪Dec-2013‬‬ ‫לצרכנים הסופיים‪ .‬רשתות אלו צפויות לכסות את מרבית המדינה עד לסוף העשור הנוכחי‪ .‬לקצב הפריסה‬ ‫השימוש‬ ‫בשניםאת‬ ‫הקרובות‬ ‫משמעותית בשנים‬ ‫להגביר‬ ‫להולכתגז צפויה‬ ‫אזוריותוחלוקת‬ ‫להולכת‬ ‫אזוריות‬ ‫הקמת רשתות‬ ‫את השימוש‬ ‫הקרובות‬ ‫משמעותית‬ ‫צפויה להגביר‬ ‫וחלוקת גז‬ ‫רשתות‬ ‫הקמת‬ ‫מימוש פוטנציאל הביקוש לגז טבעי‬ ‫על‬ ‫מהותית‬ ‫השפעה‬ ‫החלוקה‬ ‫רשתות‬ ‫של‬ ‫אנרגיה בישראל‬ ‫בתעשייה‬ ‫אנרגיה‬ ‫כמקור‬ ‫בתעשייה בישראל‬ ‫כמקור‬ ‫הטבעי‬ ‫בגז הטבעיבגז‬ ‫נובמבר ‪2009‬‬ ‫להתחבר‬ ‫הלקוחותהביקוש‬ ‫המהווים את רוב‬ ‫בתהליכי הקמה‪ ,‬הלקוחות‬ ‫לגז אמורים להתחבר‬ ‫אמוריםהביקוש‬ ‫לגזאת רוב‬ ‫המהווים‬ ‫בתהליכי הקמה‪,‬‬ ‫נובמבר ‪2009‬‬ ‫במהלך ‪2014/2015‬במהלך ‪2014/2015‬‬ ‫הלקוחותבמהלך‬ ‫רובלהתחבר‬ ‫אמורים‬ ‫הלקוחות‬ ‫בתהליכי‪ ,‬רוב‬ ‫‪ ‬בתהליכי הקמה‪‬מתקדמים‬ ‫אמורים‪2014‬‬ ‫מתקדמים‪,‬‬ ‫הקמה‬ ‫להתחבר במהלך ‪2014‬‬ ‫נובמבר ‪2009‬‬ ‫באחרונה‬ ‫גז טבעי‬ ‫הזרמת גז טבעי באחרונה‬ ‫החלה‬ ‫‪ ‬החלה הזרמת ‪‬‬ ‫רישיון‬ ‫רישיון‬ ‫מרכז‬ ‫‪SuperNG‬‬ ‫מרכז‬ ‫‪SuperNG‬‬ ‫נגב‬ ‫נגב גז טבעי‬ ‫נגב‬ ‫נגב גז טבעי‬ ‫נובמבר ‪2009‬‬ ‫דרום‬ ‫דרום טבעי דרום‬ ‫גז‬ ‫גז טבעי דרום‬ ‫פברואר ‪2012‬‬ ‫ראשון צפוי‬ ‫לקוח‬ ‫משפטי‬ ‫בתהליכי הליך‬ ‫הקמה‪ ,‬עוכב בשל‬ ‫‪2015‬ראשון צפוי ב‪2015-‬‬ ‫חיבורב‪-‬לקוח‬ ‫משפטי‪,‬‬ ‫חיבורהליך‬ ‫עוכב‪,‬בשל‬ ‫הקמה‪,‬‬ ‫בתהליכי‪2012‬‬ ‫פברואר‬ ‫אפריל ‪2013‬‬ ‫ולהימשך ב‪- 5‬שנים‬ ‫הרשת‪2014 -‬‬ ‫להתחיל ב‬ ‫הרשת‬ ‫הוזמנו‪ ,‬הקמת‬ ‫‪PRMS‬‬ ‫‪ 2014‬ולהימשך ‪ 5‬שנים‬ ‫צפויה להתחיל‬ ‫צפויההקמת‬ ‫הוזמנו‪,‬‬ ‫‪2013PRMS‬‬ ‫אפריל‬ ‫אפריל ‪2013‬‬ ‫בסוףשנים‬ ‫ולהימשך ‪5‬‬ ‫בסוף‬ ‫להתחיל‬ ‫הרשת‬ ‫הוזמנו‪ ,‬הקמת‬ ‫‪PRMS‬‬ ‫‪ 2014‬ולהימשך ‪ 5‬שנים‬ ‫‪2014‬להתחיל‬ ‫צפויה‬ ‫הרשת‬ ‫צפויההקמת‬ ‫הוזמנו‪,‬‬ ‫‪2013PRMS‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪SuperNG‬‬ ‫צפון‪-‬חדרה ועמקים‬ ‫צפון‪-‬חדרה ועמקים‬ ‫והגלילטבעי‬ ‫צפון‪-‬חיפהרימון גז‬ ‫צפון‪-‬חיפה והגליל‬ ‫ירושלים‬ ‫ירושלים‬ ‫זוכה במכרז‬ ‫מועד‬ ‫חתימה על‬ ‫הרישיון‬ ‫מועד‬ ‫חתימה על‬ ‫הרישיון‬ ‫זוכה במכרז‬ ‫‪SuperNG‬‬ ‫רימון גז טבעי‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫סטאטוס‬ ‫סטאטוס‬ ‫רשת‬ ‫שיאפשר הקמת‬ ‫לירושלים‬ ‫צינור‬ ‫שיאפשר הקמת רשת‬ ‫לירושלים‬ ‫צינור הולכה‬ ‫הולכההקמת‬ ‫מקדמת‬ ‫הקמתהגז‬ ‫רשות הגז מקדמת רשות‬ ‫חלוקהאין‬ ‫חלוקה‬ ‫הצרכנים‬ ‫בקרב‬ ‫הקרובות‬ ‫על טבעי‬ ‫מהותיתלגז‬ ‫להשפיעהביקוש‬ ‫מהותית על‬ ‫החלוקה‬ ‫רשתות‬ ‫התעשייתייםהתעשייתיים‬ ‫בקרב הצרכנים‬ ‫הקרובות‬ ‫בשנים‬ ‫בשנים טבעי‬ ‫הביקוש לגז‬ ‫להשפיעצפוי‬ ‫צפויהחלוקה‬ ‫רשתות‬ ‫פריסת‬ ‫קצב פריסת קצב‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כיום‪ ,‬עקב היעדר מערכות חלוקת גז בפריסה ארצית‪ ,‬מסופק‬ ‫הגז הטבעי לצרכנים הגדולים ביותר בלבד (פז‪ ,‬כי‪,,‬ל‪ ,‬בז‪,,‬ן וכו‪),‬‬ ‫קצב פריסת רשתות‬ ‫ההולכה והחלוקה צפוי‬ ‫להשפיע מהותית על‬ ‫קצב הגידול בצריכת הגז‬ ‫הטבעי במגזר התעשייתי‬ ‫צריכת גז טבעי במגזר התעשייתי בישראל‪BCM ,‬‬ ‫מקור‪ :‬רשות הגז הטבעי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Dec-2013‬‬ ‫שימוש בדלקים בתעשייה‬ ‫עד לשנים האחרונות‪ ,‬עקב היעדר רזרבות גז טבעי מקומיות‪ ,‬התעשייה הישראלית התבססה בעיקרה על שימוש‬ ‫בתזקיקי נפט‪ .‬גז טבעי כיום משמש בעיקר מפעלים גדולים‪ ,‬בין היתר בתחנות קוגנרציה ולייצור חשמל‬ ‫מחיר בז"ן בתוספת מרו‬ ‫התפלגות צריכת דלקים בתעשייה‪2012 ,‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫סולר‬ ‫גז טבעי *‬ ‫גפ"מ‬ ‫מזוט‬ ‫‪1.21‬‬ ‫‪TOE‬‬ ‫אלף‪TOE‬‬ ‫‪1,950‬אלף‬ ‫צריכה‪1,950‬‬ ‫הכולצריכה‬ ‫סךהכל‬ ‫סך‬ ‫גז טבעי***‬ ‫מקור‪ :‬התאחדות התעשיינים‪ ,‬רשות הגז הטבעי‬ ‫‪Industry Practice‬‬ ‫התאחדות התעשיינים‬ ‫מקור‪:‬עצמי‬ ‫* בעיקר לשימוש בייצור חשמל‬ ‫בתזקיקי נפט אשר מחירם גבוה‬ ‫שימוש‬ ‫ישראלית התבססה בעיקרה *על‬ ‫לשימוש עצמי‬ ‫בעיקר‬ ‫גז הטבעי‬ ‫מחיר הדלקים האלטרנטיביים גבוה משמעותית ממחירו של הגז הטבעי‪ .‬על כן‬ ‫משמעותית להסבה לייצור באמצעות גז טבעי על חשבון דלקים אחרים‬ ‫מקור‪ :‬משרד האנרגיה‪ ,‬מש‬ ‫* המחירים אינם כוללים עלויות הסבה לגז‬ ‫כלכלית‬ ‫ישנה‬ ‫מבוסס על רמה ש‬ ‫תועלתגז טבעי‬ ‫המחיר עבור‬ ‫**‬ ‫*** מרווח השיווק של מחירי הדלקים חוש‬ ‫מחירי דלקים‪ ,‬דצמבר ‪ ,2013‬אלפי ‪ ₪‬ל‪**TOE-‬‬ ‫עשייה*‪ ,‬שנת ‪2012‬‬ ‫מחירי דלקים‪ ,‬דצמבר ‪ ,2013‬אלפי ‪ ₪‬ל‪TOE*-‬‬ ‫‪ 1,950‬אלף ‪TOE‬‬ ‫מחיר בז"ן בתוספת מרווח השיווק****‬ ‫‪,,‬‬ ‫מחיר בז ן בתוספת מרווח שיווק***‬ ‫בלו‬ ‫‪4.41‬‬ ‫בלו‬ ‫‪3.42‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪2.51‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫גפ"מ‬ ‫‪1.22‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫מזוט‬ ‫‪1.03‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪2.49‬‬ ‫‪3.31‬‬ ‫‪3.38‬‬ ‫‪1.21‬‬ ‫יה מיועדת בעיקרה לייצור חשמל בתחנות‬ ‫פעלים הגדולים במשק ולא מגיעה‬ ‫גז טבעי***‬ ‫מזוט כבד‬ ‫גפ"מ‬ ‫סולר‬ ‫מקור‪ :‬רשות הגז הטבעי‪ ,‬עיבוד ‪TASC‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫מקור‪ :‬משרד האנרגיה‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬ד חות החברות‬ ‫במקומם של הדלקים שבשימוש כיום צפוי להקטין משמעותית את הוצאות הדלקים של חברות‬ ‫באמצעות הסבה לגז‬ ‫אינם כוללים עלויות‬ ‫המחירים‬ ‫*‬ ‫השפעהטבעיעל עלויות החשמל‬ ‫עקיף‬ ‫לחיסכון‬ ‫ום כניסת הגז‬ ‫** המחיר עבור גז טבעי מבוסס על רמה של כ‪ $8/mmbtu-‬ועלות הולכה וחלוקה של כ‪$0.7/mmbtu-‬‬ ‫*** מרווח השיווק של מחירי הדלקים חושב על בסיס הרווח הגולמי של החברות שיווק הדלקים למגזר שיווק ישיר‬ ‫כחומרי זינה )כגון נפטא(‬ ‫לגז טבעי‬ ‫ה של כ‪ 8$/mmbtu-‬ועלות הולכה וחלוקה של כ‪0.7$/mmbtu-‬‬ ‫ושב כממוצע הרווח הגולמי של החברות שיווק הדלקים למגזר שיווק ישיר‬ ‫‪5‬‬ ‫חיסכון בתעשייה‬ ‫כיום‪ ,‬סך ההוצאה על דלקים וחשמל בתעשייה בישראל מסתכמת בכ‪ 8-‬מיליארד ‪ ₪‬בשנה‪ .‬במידה וימומש‬ ‫במלואו פוטנציאל ההסבה לגז של מפעלים בתעשייה צפויות ההוצאות השנתיות של התעשייה על דלקים‬ ‫וחשמל לרדת לכ‪ 5-‬מיליארד ‪ .₪‬כלומר‪ ,‬להסבה מלאה לייצור באמצעות גז טבעי ישנו פוטנציאל חיסכון של‬ ‫כ‪ 3-‬מיליארד ‪ ₪‬בשנה ברמה המשקית‪ .‬ברמת המפעל הבודד החיסכון בעלויות אלה יכול להגדיל משמעותית‬ ‫את רווחיות החברות‪.‬‬ ‫דילמות מרכזיות הנוגעות לגילויי הגז‬ ‫גילויי הגז הטבעי בישראל מעמידים דילמות בפני ‪ 3‬קבוצות של מקבלי החלטות‬ ‫ממשלה‬ ‫האם ניתן להגדיל את חלקה של התעשייה המסורתית בתוצר המשקי?‬ ‫האם מודל התמריצים הקיים‪ ,‬הנועד בדרך כלל לעודד הקמת מפעלים בתחומי הטכנולוגיה העילית‪ ,‬רלוונטי‬ ‫בעידן שבו עלויות האנרגיה בישראל זולות משמעותית מהמדינות בסביבתה?‬ ‫האם ישנו מקום לקדם תוכנית תמריצים‪ ,‬השואפת לנצל את היתרונות היחסים שגילוי הגז מעניק לתעשייה‬ ‫המקומית ולעודד חברות להגדיל את נפח הייצוא?‬ ‫מנכ‪,,‬לים של חברות תעשייה‬ ‫האם בהינתן האפשרות לשימוש בגז טבעי החברה פועלת בפרופיל האנרגטי היעיל ביותר (קוגנרציה‪ ,‬הסבה לגז‬ ‫וכו‪?),‬‬ ‫האם קיים היגיון כלכלי בהקמה‪/‬הרחבה של מפעלי ייצור תעשייתי בישראל לנוכח הירידה הצפויה בהוצאות‬ ‫הדלקים והחשמל?‬ ‫במידה וישנו תכנון להעתקה‪/‬הקמה של מפעלים בחו‪,,‬ל‪ ,‬האם קיים היגיון להשאירם בארץ?‬ ‫האם החיסכון בעלויות הייצור הנובע מכניסת הגז הטבעי יהפוך את החברה לתחרותית בשווקים חדשים‪,‬‬ ‫ויאפשר לחברה להתחרות בשוק הגלובלי?‬ ‫שוק ההון‬ ‫אילו תעשיות מושפעות מהתמורות בשוק האנרגיה?‬ ‫מה היקף צמצום ההוצאות עבור כל סוג תעשייה‪ ,‬ומה ההשלכות על שווי החברה?‬ ‫האם צמצום עלויות הייצור‪ ,‬הנובעות מהתמורות בשוק האנרגיה‪ ,‬יאפשרו לחברות להיות תחרותיות יותר‬ ‫בשווקים הבינלאומיים?‬ ‫מהי זמינות הגז הצפויה למפעלים השונים?‬ ‫‪6‬‬ ‫בחינה בינלאומית השוואתית של עלויות אנרגיה במגזר‬ ‫התעשייתי‬ ‫פיתוח מאגרי הגז‬ ‫הטבעי בישראל צפוי‬ ‫להקנות לתעשייה‬ ‫הישראלית יתרון‬ ‫תחרותי על פני‬ ‫מתחרותיה באירופה‬ ‫כיום במרבית המפעלים התעשייתיים בישראל לא משתמשים‬ ‫בגז בתהליך הייצור‪ ,‬על כן עלויות האנרגיה בישראל גבוהות‬ ‫משמעותית מאשר עלויות האנרגיה במרבית מדינות ה‪OECD-‬‬ ‫בהן ישנה נגישות לגז הטבעי‪ .‬עם זאת מרבית הגז הטבעי‬ ‫במדינת ה‪ OECD-‬בכלל ובאירופה בפרט הינו גז שמקורו‬ ‫בייבוא‪ ,‬מה שמייקר משמעותית את מחירו‪.‬‬ ‫לאחר פיתוח מאגרי הגז המקומיים ואספקת הגז מהם למשק‬ ‫הישראלי‪ ,‬מחיר הגז בישראל צפוי להיות נמוך משמעותית‬ ‫מהמחיר במדינות אירופה החברות ב‪. OECD-‬‬ ‫על כן‪ ,‬המעבר לשימוש בגז טבעי‪ ,‬יחד עם הירידה הנגררת‬ ‫הצפויה במחירי החשמל‪ ,‬צפויים לתת לתעשייה הישראלית‬ ‫‪Industry Practice‬‬ ‫‪Dec-2013‬‬ ‫יתרון משמעותי בעלויות האנרגיה מול מרבית מדינות‬ ‫הגורם אשר צפוי להגדיל את מידת התחרותיות של התעשייה בישראל הינו ההפחתה הצפויה בעלויות‬ ‫ה‪OECD-‬‬ ‫הדלקים בתעשייה עקב מעבר לגז טבעי‬ ‫‪($/MMbtu2012‬‬ ‫לתעשייה*‪) 2012,‬‬ ‫ממוצעים גז לתעשייה*‪,‬‬ ‫מחירי‬ ‫מחירי גז‬ ‫‪21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫(‪)$/MMbtu‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪7.7-8.7‬‬ ‫המעבר לשימוש בגז טבעי‪ ,‬יחד עם הירידה הצפויה במחירי החשמל‪ ,‬צפויים לתת לישראל יתרון משמעותי בעלויות האנרגיה‬ ‫מקור‪ ,IEA, Key world energy statistics :‬ניתוח ‪TASC‬‬ ‫מול מרבית מדינות ה‪OECD-‬‬ ‫* המחיר כולל תעריף הולכה וחלוקה‬ ‫‪ ** 1‬המחיר מבטא את מחיר תמהיל הדלקים המשמשים כיום בתעשייה בישראל ללא הגז הטבעי‬ ‫*** מחיר הבסיס ללא עלויות הולכה וחלוקה הינו ‪7-8$/MMbtu‬‬ ‫* המחיר כולל תעריף הולכה וחלוקה‬ ‫** המחיר מבטא את מחיר תמהיל הדלקים המשמשים כיום בתעשייה בישראל ללא הגז הטבעי‬ ‫*** מחיר הבסיס ללא עלויות הולכה וחלוקה הינו ‪ , $7-8/MMbtu‬עלות הולכה וחלוקה הינה ‪ ; $0.7/MMbtu‬מחיר זה משקף ממוצע בין לקוחות תעשייתים‬ ‫גדולים שרמת המחיר שלהם יכולה להיות נמוכה יותר לבין לקוחות תעשייתים קטנים בעלי רמת מחיר גבוהה משמעותית‬ ‫‪7‬‬ ‫סקירת התעשיות המסורתיות בישראל‬ ‫סקטור התעשייה בישראל מורכב מענפים רבים בעלי מאפיינים שונים האחד מהשני‪ .‬בחנו את הענפים‬ ‫המרכזיים תוך הסתכלות על מספר פרמטרים מרכזיים‪:‬‬ ‫סך ההוצאה על אנרגיה מהערך המוסף בתעשייה הרלוונטית בחלוקה הבאה‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הוצאה על חשמל‬ ‫‪o‬‬ ‫הוצאה על דלקים‬ ‫בנוסף‪ ,‬ההשפעה של חדירת הגז על תעשיות יצואניות צפויה להיות גדולה יותר מאשר תעשיות אשר מוטות‬ ‫לשוק המקומי‪ ,‬ובפרט‪ ,‬עקב היתרון האזורי שיש לישראל במחירי האנרגיה‪ ,‬צפוי כי ההשפעה הרבה ביותר‬ ‫תהיה בתעשיות מוטות ייצוא אזורי (לדוגמא אירופה)‬ ‫על כן בחנו שני פרמטרים נוספים בתעשיות אלו‪:‬‬ ‫מידת ההטיה ליצוא‪/‬שוק מקומי‬ ‫זהות שווקי היעד העיקריים‬ ‫ענפי התעשייה המסורתית‪:‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בחינת המאפיינים של כל ענף‬ ‫במסגרת הבחינה של העצימות האנרגטית של כל ענף‬ ‫בתעשייה בחנו את אחוז ההוצאה על דלקים וחשמל מתוך‬ ‫הערך המוסף של הענף ואת אחוז החיסכון הפוטנציאלי‪ ,‬תחת‬ ‫הנחה של ירידה במחירי החשמל והסבה מלאה לייצור בגז‪.‬‬ ‫בנוסף בחנו את שיעור הייצוא בכל ענף מהפדיון בכלל ואת שיעור‬ ‫הייצוא לאירופה בפרט‪.‬‬ ‫בחינה של שני המאפיינים הנ‪,,‬ל יחד מאפשרת לקבץ את ענפי‬ ‫עצימות אנרגטית‬ ‫ואופי הייצוא‪ ,‬הינם‬ ‫הפרמטרים המרכזיים‬ ‫הקובעים את מידת‬ ‫ההשפעה של חדירת‬ ‫הגז על התעשייה‬ ‫התעשייה השונים ל‪ 3-‬קבוצות לפי מאפיינים דומים‪ .‬בכל קבוצה‬ ‫דרושה אסטרטגיית פעולה שונה אשר תאפשר למצות את‬ ‫הפוטנציאל מהחדירה של הגז הטבעי‬ ‫‪Industry Practice‬‬ ‫‪Dec-2013‬‬ ‫מקרא‬ ‫‪ %‬ייצוא מהפדיון‬ ‫גודל פדיון‬ ‫‪90%‬‬ ‫ייצוא מוטה אירופה*‬ ‫‪3‬‬ ‫מכונות‬ ‫‪80%‬‬ ‫כריית חול‪ ,‬מחצבים וחציבת אבן‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כימיקלים ומוצריהם וזיקוק נפט‬ ‫כלי הובלה‬ ‫‪60%‬‬ ‫מוצרי פלסטיק וגומי‬ ‫‪50%‬‬ ‫טקסטיל‪ ,‬הלבשה‪ ,‬נעליים עור ומוצריו‬ ‫‪40%‬‬ ‫מתכת בסיסית‬ ‫ומוצרי מתכת‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נייר ומוצריו‬ ‫‪20%‬‬ ‫מזון משקאות וטבק‬ ‫מוצרים מינראליים אל‪-‬מתכתיים‬ ‫הוצאה לאור ודפוס‬ ‫עץ ומוצריו‬ ‫‪ %‬החיסכון‬ ‫הפוטנציאלי מהערך‬ ‫המוסף‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪18%10%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬ניתוח ‪TASC‬‬ ‫* ייצוא מוטה אירופה מוגדר כייצוא אשר לפחות ‪ 30%‬ממנו הינו למדינות אירופה‬ ‫‪9‬‬ ‫מסקנות‬ ‫‪,,‬‬ ‫מנכ לים של חברות תעשייה‬ ‫‪,,‬‬ ‫עבור מנכ לים של חברות תעשייתיות‪ ,‬קיימות מסקנות שונות עבור כל קבוצת תעשיות משנה‬ ‫‪1‬‬ ‫תעשיות בעלות עצימות אנרגטית בינונית ‪ -‬גבוהה והטיית ייצוא נמוכה‬ ‫ייתכן וניתן יהיה לייצר בישראל מוצרים שעד כה לא היה כלכלי לייצרם (בין היתר‪ ,‬נגזרי גז טבעי וכדומה)‬ ‫קיים פוטנציאל לחסכון כלכלי משמעותי עקב כניסת הגז הטבעי‬ ‫יש לבחון את האפשרות להתפתח לייצוא לאור הגדלת התחרותיות מול העולם תוך הסתכלות על ‪:‬‬ ‫אופי הענף‬ ‫‬ ‫‪2‬‬ ‫עלות ההובלה הימית של התוצרים‬ ‫תעשיות בעלות עצימות אנרגטית בינונית ‪ -‬גבוהה והטיית ייצוא גבוהה‬ ‫‬ ‫קיים פוטנציאל לחסכון כלכלי משמעותי עקב כניסת הגז הטבעי‬ ‫‬ ‫קיים פתח להגדלת הפעילות בשווקים הבינלאומיים (ובמיוחד באירופה) לאור הגדלת התחרותיות‬ ‫של חברות מישראל אל מול החברות מחו‪,,‬ל‬ ‫‬ ‫בין היתר‪ ,‬ניתן לשקול הסטת ייצור לייצוא‪ ,‬הגדלת קווי ייצור‪ ,‬פתיחת מפעלים חדשים וכניסה לתחומי‬ ‫מוצרים מקבילים‬ ‫‬ ‫‪3‬‬ ‫קיים פתח לשקול שנית העברה‪ ,‬באם קיים תכנון שכזה‪ ,‬של מפעלים‪/‬קווי ייצור לחו‪,,‬ל‬ ‫תעשיות בעלות עצימות אנרגטית נמוכה‬ ‫‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬עבור תעשיות אלו ישנו פוטנציאל מסוים לחסכון עקב אפקט הגז הטבעי‬ ‫‬ ‫עבור חלק מהתעשיות‪ ,‬אשר הינן לוקאליות באופיין‪ ,‬ההשפעה היחידה הצפויה הינה החיסכון‬ ‫המסוים בהוצאות‬ ‫‬ ‫חיסכון זה עשוי לסייע למפעלים שנקלעו למצוקה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עקב שינויים לרעה בשער החליפין‬ ‫‪10‬‬ ‫ממשלה‬ ‫עבור קובעי המדיניות‪ ,‬קיים צורך בהבנת התמורות עקב כניסת הגז על מדיניות התמריצים של עסקים‬ ‫ומפעלים‬ ‫בקרב מפעלים מקומיים בתעשיות עתירות אנרגיה קיים פוטנציאל צמיחה בהיקפי הייצוא‬ ‫‬ ‫בתעשיות מסוימות ישנו גידול במידת התחרותיות של המשק בישראל לעומת שווקים זרים‬ ‫ייתכן וחברות בתעשיות אלה יוכלו להגדיל את היקף הפעילות בשוקי חו‪,,‬ל‬ ‫‬ ‫‬ ‫על כן‪ ,‬על המדינה לשקול כיצד ניתן לסייע למימוש הפוטנציאל לעיל‪:‬‬ ‫קרן הלוואות להשקעות בהרחבת קווי ייצור והסבות לייצור בגז (בנוסף למימון החלקי‬ ‫במצב הקיים)‬ ‫‬ ‫עידוד הסבות לגז טבעי באמצעות ליווי מקצועי וטכני של המהלך‬ ‫‬ ‫שמירת היתרון התחרותי באמצעות אי העלאת הבלו על הגז הטבעי‬ ‫ייתכן כי קיימות אפשרויות להקמת מפעלים עתירי אנרגיה בתחום נגזרי הגז הטבעי בהן הגז משמש‬ ‫כ‪Feedstock-‬‬ ‫‬ ‫יש לבחון את מכלול האפשרויות לכניסה של מפעלים ותעשיות פטרוכימיות אשר לא היו קיימות‬ ‫בעבר בישראל‬ ‫‬ ‫בין היתר‪ ,‬ניתן למנות מפעלי ייצור אמוניה‪ ,‬מתאנול‪ GTL ,‬וכדומה‬ ‫‬ ‫בחלק מהתעשיות לעיל מחירי הגז בישראל אינם תחרותיים מול מדינות אחרות בעולם (כגון ארה‪,,‬ב‪,‬‬ ‫מדינות אפריקה וכו‪ ;),‬עם זאת בתחומים בהם התחרות הינה מול אירופה (בתי זיקוק‪ ,‬תעשיות‬ ‫פטרוכימיות וכו‪ ),‬ייתכן וקיים פוטנציאל לצמיחת תעשיות חדשות בישראל‬ ‫קיים פוטנציאל חדש במשיכת שחקנים בינלאומיים להקמת מפעלי תעשייה מסורתית בישראל‬ ‫‬ ‫באופן כללי‪ ,‬יש להחצין את היתרון בעלויות האנרגיה בישראל בכל ממשק עם משקיעים או מדינות‬ ‫זרות בהיבטים רלוונטיים‬ ‫‬ ‫מעבר לזאת‪ ,‬ייתכן כי ניתן לנצל את גילויי הגז הטבעי לטובת משיכת השקעות בתעשייה המסורתית‬ ‫‬ ‫בתחומים בהם נוצר לישראל יתרון תחרותי‪ ,‬ניתן לפנות אקטיבית לשחקנים בינלאומיים לצורך‬ ‫עידודם להקים את מפעליהם בישראל‬ ‫‪11‬‬ ‫‪Dec-2013‬‬ ‫עבור גורמי שוק ההון‪ ,‬ניתוח הפרמטרים השונים שהוצגו בעבודה מ‬ ‫התעשייה לפי גודל התרומה הנובעת מחדירת הגז הטבעי לתעשייה‬ ‫שוק ההון‬ ‫עבור גורמי שוק ההון‪ ,‬ניתוח הפרמטרים השונים שהוצגו בעבודה מאפשרים לדרג את כלל ענפי התעשייה לפי‬ ‫פר‬ ‫דירוג התעשיות‬ ‫גודל התרומה הנובעת מחדירת הגז הטבעי לתעשייה בישראל‬ ‫מיקום בדירוג‬ ‫ענף בתעשייה‬ ‫מידת ההשפעה‬ ‫‪1‬‬ ‫כימיקלים ומוצריהם וזיקוק נפט‬ ‫‪2‬‬ ‫מוצרים מינראליים אל‪-‬מתכתיים*‬ ‫גבוהה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫טבלת הדירוג שהוצ‬ ‫הטבעי למשק‬ ‫‪‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עקב השונ‬ ‫מספר פרמטרים נוס‬ ‫טקסטיל‪ ,‬הלבשה‪ ,‬עור ומוצריו‬ ‫‪4‬‬ ‫נייר ומוצריו‬ ‫גבוהה ‪ -‬בינונית‬ ‫‪5‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוצרי פלסטיק וגומי‬ ‫‪6‬‬ ‫בינונית‬ ‫‪7‬‬ ‫מתכת בסיסית ומוצרי מתכת‬ ‫בינונית – נמוכה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ‬ ‫‪‬‬ ‫‪capacity‬‬ ‫לטובת ייצ‬ ‫‪‬‬ ‫פוטנציאל‬ ‫‪‬‬ ‫פוטנציאל‬ ‫עץ ומוצריו‬ ‫‪10‬‬ ‫כלי הובלה‬ ‫‪11‬‬ ‫‪‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫מזון‪ ,‬משקאות ומוצרי טבק‬ ‫כריית חול‪ ,‬מחצבים וחציבת אבן‬ ‫‪8‬‬ ‫נגישות גיא‬ ‫הוצאה לאור ודפוס‬ ‫נמוכה‬ ‫‪12‬‬ ‫מכונות וציוד מכונות למשרד‬ ‫‪,‬‬ ‫* מכיל תעשיות המייצרות ‪ :‬זכוכית‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬מלט‪ ,‬גבס‪,‬‬ ‫בטון וכושל חברה מחדירת הגז הטבעי למשק צריכה להיעשות ת‬ ‫הכלכליים‬ ‫בחינת היתרונות‬ ‫המאפיינים הייחודיים של החברה הנבחנת‬ ‫‪8‬‬ ‫*מכיל תעשיות המייצרות‪ :‬זכוכית‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬מלט‪ ,‬בטון‪ ,‬גבס וכו'‬ ‫‬ ‫טבלת הדירוג שהוצגה מגדירה את דירוג התעשיות לפי התועלת מכניסת הגז הטבעי למשק‬ ‫‬ ‫עם זאת‪ ,‬עקב השונות הגבוהה בין חברות שונות בכל ענף בתעשייה ישנם מספר פרמטרים נוספים‬ ‫אשר נדרש לבחון אותם ברמת החברה הבודדת‪:‬‬ ‫‬ ‫נגישות גיאוגרפית לגז טבעי‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫האם קיימת‪/‬מתוכננת תשתית הולכה‪/‬חלוקה של גז טבעי למפעלי החברה‬ ‫‬ ‫‬ ‫מועד חיבור התשתית המתוכנן‬ ‫‬ ‫‪ Spare capacity‬בכושר הייצור של המפעל שיכול להיות מנוצל לטובת ייצוא‬ ‫‬ ‫פוטנציאל להגדלת קווי ייצור‬ ‫‬ ‫פוטנציאל של הענף לייצוא משמעותי‬ ‫‪12‬‬ ‫למידע ופרטים נוספים‬ TASC ‫ר‬,,‫ יו‬,‫סלקו קליריקופר‬ [email protected] ‫ ורטיקל תעשייה‬, Principal ,‫רועי זס‬ [email protected] ‫ ורטקיל תעשייה‬,Associate ,‫לביא אברבוך‬ [email protected] 13