ועדת השמות רמת גן

‫החוג לגיאוגרפיה וסביבה ‪ -‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ועדת השמות רמת גן‬
‫‪1945-1960‬‬
‫ויינר שרון‬
‫‪15-Nov-11‬‬
‫סמינר שם ומקום פרופ' מעוז עזריהו‬
‫מבוא‬
‫עבודה זו מתמקדת בפעילותה של ועדת השמות ברמת גן משנת ‪ 1945‬עד ‪ ,1960‬העבודה‬
‫מתארת את פעילות הועדה מנסה להבין לפי איזה מדיניות נקבעו שמות הרחובות ברמת גן‬
‫שרובם קיימים עד היום ‪ ,‬כיצד נעשה תהליך ההנצחה בשמות אלו וכיצד הם משתלבים‬
‫בהיסטוריה ובמורשת המדינה והעיר‪ .‬העבודה מסתמכת בעיקר על פרוטוקולים של ועדת‬
‫השמות ‪ ,‬פרוטוקולים של ישיבות מועצת העיר‪ ,‬ומכתבי התושבים בשנים הנ"ל שבהם רמת‬
‫גן הפכה ממועצה עירונית לעיר בשנת ‪ ,1950‬וברקע אירועים הסטורים כמו פעילות‬
‫המחתרות‪ ,‬הכרזת האו"ם הכרזת המדינה ומלחמת העצמאות המשפיעים על חלק מהחלטות‬
‫הוועדה בקביעת השמות וההנצחה ברחבי העיר אך לא רק‪ .‬בחלק מהפרוטוקולים אמנם יש‬
‫הסברים על ההחלטות‪ ,‬אך יש גם החלטות שמעוררות מחלוקות ודיונים בלי פירוט‪ ,‬ועל כך‬
‫אפשר לקרוא רק בין השורות או להבין כאשר הנושא נידון יותר מפעם אחת ועל פני כמה‬
‫ישיבות‪ ,‬כך שאין ניסיון בעבודה זו להסביר אלא רק להביא את הדברים ולספרם כפי שניתן‬
‫להבינם מהתיעוד הקיים‪.‬‬
‫רמת גן רקע היסטורי ‪:‬‬
‫רמת‪-‬גן נוסדה ב ‪ 1921‬ע"ש מייסדי אגודת "עיר גנים"‪ ,‬אשר שמו לנגד עיניהם כמטרה את‬
‫הקמתה של עיר גנים עברית‪ ,‬המשלבת בתוכה יסודות של איכות חיים כפרית עם תרבות‬
‫עירונית‪ .‬ברבות הימים שונה שם העיר ל"רמת‪-‬גן"‪ .‬רמת גן בראשיתה הייתה יישוב חקלאי‬
‫קטן בעל שטח מצומצם במסגרת הרחובות ארלוזורוב‪ ,‬ביאליק ודרך אבא הלל של היום‪.‬‬
‫מסביבה נבנו שכונות עצמאיות כגון נחלת גנים‪ ,‬רמת יצחק שכונתה רמת‪-‬גן ב'‪ ,‬תל בנימין‪,‬‬
‫שכונת גפן ואחרות‪ ,‬משנות הארבעים ואילך סופחו אליה שכונות אלה שהוקמו בשוליה וכולן‬
‫נכללו בשטח המוניציפאלי שלה‪.1‬‬
‫ההתחלה‬
‫הרחובות הראשונים ברמת גן לא נשאו שמות אלא כינויים כמו ה"עמק" או "הכביש הלבן"‬
‫לרחוב ביאליק של היום‪ ,‬וה"כביש השחור" או דרך פלומר לדרך ז'בוטינסקי‪. 2‬כבר בשנות ה‪-‬‬
‫‪ 30‬נקבעו שמות לרחובות העיר בישיבת מועצת העיר‪ ,‬השמות הראשונים היו של ארלוזרוב‬
‫וביאליק וכן ככר ע"ש הרמב"ם במלאות ‪ 800‬ליום הולדתו‪ , 3‬מראיון שנערך עם מר בנימין‬
‫אלגרטי (אוגוסט‪ ,) 2011 ,‬עובד עירית רמת גן שהיה חבר בועדת השמות בשנת ‪,1956‬‬
‫ניתן ללמוד שהועדה הייתה מורכבת מאחד הנבחרים בד"כ סגן ראש העירייה או מזכיר‬
‫‪1‬‬
‫מתוך אתר עירית רמת‪-‬גן ‪,‬אוקטובר ‪http://www.ramat-gan.muni.il 2011‬‬
‫‪2‬‬
‫מתוך אתר עירית רמת‪-‬גן‪ ,‬אוקטובר ‪http://www.ramat-gan.muni.il 2011‬‬
‫‪3‬‬
‫פרוטוקול ‪ 6‬מועצת העיר‪ 9 ,‬בספטמבר ‪1935‬‬
‫‪2‬‬
‫העירייה שתפקידו היה כיושב הראש והשאר היו נבחרים מהמפלגות ולא חברי המועצה‪,‬‬
‫המלחמה על התפקידים בועדות בדרך כלל נעשתה לאחר כל בחירות כשהיושב ראש הוא‬
‫המכריע ‪ .‬למשל אפשר ללמוד מפרוטוקול ועדת השמות ‪ 7‬בינואר ‪ 1952‬על כך שצריך לפנות‬
‫לעייריה לאישור כדי להתקבל לועדת השמות‪ ,‬ועל אף שהוגשה בקשה למועצה לצרף את מר‬
‫זליבנסקי כחבר ועדת השמות "מכיוון שידיעותיו בעניין רחובות הכרחי לוועדה"‪ ,4‬ב ‪ 16‬בינואר‬
‫‪ 1952‬אושרה הבקשה לצירוף זליבנסקי רק כיועץ לועדת השמות ע"י ישיבת ההנהלה‪.5‬‬
‫ההתנהלות‬
‫בכל ישיבת ועדה היו מעלים הצעות לשמות רחובות או דנים בפניות של תושבים להנציח‬
‫אישים ובני משפחה‪ ,‬ההצעות היו מועברות לאישור המועצה‪ ,‬כאשר לפני אישור המועצה‬
‫ועדת השמות מפרסמת במקומון את השמות המוצעים‪ .6‬לא כל שם היה עובר במועצה‬
‫וההחלטה הייתה נעשית בהצבעה‪ .7‬בשנים הראשונות של העיר הרחובות היו בעיקר‬
‫מספרים על המפה והיה צורף דחוף להחליף מיספרים בשמות המומלצים ע"י ועדת השמות‬
‫שהתכנסה כל ‪ 2-3‬שבועות‪.8‬הועדה גם מפרסמת הודעות לעיתונות המקומית על כך‬
‫שהאזרחים יכולים להגיש הצעות בכתב לשמות רחובות‪ ,9‬ואכן לא מעט מכתבים עם בקשות‬
‫והצעות הגיעו למועצת העיר ולועדת השמות‪.‬‬
‫עוד אנו למדים שבאותה תקופה נוצר אפילו לחץ כך שבועדת השמות מנובמבר ‪– 1947‬‬
‫מהנדס המועצה המנהל את הישיבה מדווח על שמות שאושרו בועדת השמות אך טרם‬
‫אושרו ע"י המועצה והועדה מחליטה להמריץ את המועצה שתחליט‪ .10‬וכך בדצמבר ‪– 1947‬‬
‫הועדה רואה צורך להביא את החלטות הקודמות על השמות למועצה לאישור לפני‬
‫שממשיכים לתת עוד שמות לרחובות ‪ ,‬ואף נקבע סיור לרחובות שעוררו מחלוקת כדי לבחון‬
‫אם השמות מוצדקים‪.11‬מה שמלמד על כך שעל אף שנוצר לחץ השמות לא תמיד הוסכמו על‬
‫כולם אך לא תמיד מוסבר בתיעוד מדוע נוצר ויכוח על שם מסוים ומדוע שם אחר מוסכם פה‬
‫אחד‪.‬‬
‫ועדת השמות עוסקת גם כיצד יראו השלטים על הרחובות – למשל בועדת השמות מפברואר‬
‫‪ 12 1948‬התקבלו החלטות לגבי איך יראו שלטי הרחובות כמו לנקד את השמות‪ ,‬להוסיף על‬
‫מספרי הבתים גם את שם הרחוב באותיות בולטות קטנות ‪ ,‬להאיר במנורות קטנות את‬
‫‪4‬‬
‫מכתב מועדת התרבות והשמות לעירייה‪ 8 ,‬בינואר ‪1952‬‬
‫‪5‬‬
‫מכתב ממועצת העיר לועדת השמות‪ 8 ,‬בינואר ‪1952‬‬
‫‪6‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 30 ,‬באוקטובר ‪1950‬‬
‫‪7‬‬
‫ראיון עם מר בנימין אלגרטי ‪ ,‬אוגוסט ‪2011‬‬
‫‪8‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 1 ,‬בינואר ‪1946‬‬
‫‪9‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 22 ,‬לינואר ‪1946‬‬
‫‪10‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 1‬ועדת השמות ‪ 30 ,‬בנובמבר ‪1947‬‬
‫‪11‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ ,‬דצמבר ‪1947‬‬
‫‪12‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 4‬ועדת השמות‪,‬פברואר ‪1948‬‬
‫‪3‬‬
‫השלטים וגם במקום שאין בית לשים פנס וטבלא‪ .‬וכשיש בעיה בתרגום השלטים של‬
‫הרחובות – מחליטים להשתמש בינתיים בשלטים בטרנסקריפציה לפי השיטה האנגלית‪,‬‬
‫לנקד את העברית ‪,‬להשתמש בשלטים גדולים יותר ולכתוב כתיב מלא כגון רחוב ולא רח' ‪.13‬‬
‫באפריל ‪ 1950‬הועדה דנה באפשרות של תחרות בין גרפיקאים על איך יראו השלטים של‬
‫רחובות רמת גן‪ .14‬יש לציין שועדת השמות עוסקת גם במתן שמות לגנים בעיר ולא רק‬
‫בשמות הרחובות‪ ,15‬והפרוטוקולים משנת ‪ 1949‬מעידים שועדת השמות הופכת לועדת‬
‫התרבות והשמות וחלק מהדיונים נעשים גם על אירועי התרבות בעיר למשל בפרוטוקול של‬
‫ועדת השמות והתרבות מ ‪ 29‬למאי ‪ – 1949‬דנו בהצעות לחבר שיר לזכר שמואלי ז"ל‬
‫‪,‬בהקמת אוניברסיטה עממית ע"י ועדת התרבות ‪ ,‬ובפעולות תרבותיות בקולנוע גל אור ‪.‬‬
‫העקרונות למתן שמות לרחובות‬
‫במסמך מפברואר ‪ 1945‬מדובר על מתן שמות לרחובות שנעשית לפי עקרונות הבאים ‪ -‬לא‬
‫לתת שמות לועזיים ולהנציח רק שמות של אישים שהלכו לעולמם‪ .16‬עדות נוספת לכך‬
‫שהמגמה הייתה להשתמש בשמות עבריים היא מתוך תיעוד על חבר מועצת רמת גן דר‬
‫ישעיהו אליהו ‪ :‬כאשר הציע ד"ר אלימלך רימלט ממפלגת 'הציונים הכלליים' בישיבת המועצה‬
‫'בשם ועדת השמות‪ :‬רשימה של שמות חדשים' לרחובות‪ ,‬חלקם עבריים וחלקם לועזיים‪ .‬טען‬
‫עברים קשים‪ ,‬ולא לקרוא רחובות על‬
‫כנגדם ישעיהו בלהט ובזעף‪' :‬לא לחשוש לשמות ִ‬
‫שמותיהם הלועזיים של הגדולים‪ ,‬כי אם על שמותיהם הפרטיים [העבריים]' ‪ . 17‬ראש העיר‬
‫דאז קריניצי רצה בעיקר לתת שמות של פרחים ועצים לרחובות רמת גן ‪ ,18‬כך שבינואר‬
‫‪ 1946‬קיבל על עצמו אחד החברים להכין לישיבת הועדה הבאה רשימת צמחים הבאים‬
‫בחשבון כשמות לרחובות ‪ 19‬לכן כשבתחילת שנות החמישים מוקם שיכון הותיקים והפקידים‬
‫לותיקי רמת גן נקראים כמעט כל הרחובות בשיכון בשמות צמחים ועצים‪.20‬‬
‫ביוני ‪ 1950‬מסביר מר ארצי ( חבר ועדת השמות) בישיבת הנהלת העיר את קווי קביעת‬
‫השמות לרחובות לפיהם עובדת הועדה ‪" :‬בדרך כלל לוקחים בחשבון קבוצת רחובות‬
‫וסמטאות ונותנים להם שמות שיש ביניהם קשר אחד עם השני ‪ ,‬ונראה לוועדה כי שיטה זו‬
‫מביאה תועלת לציבור להתמצא ביתר קלות במציאת הרחוב המבוקש גם לפי הקבוצה‬
‫שרחוב זה קשור אליה "‪ ,21‬עוד הוחלט בועדת השמות לקרוא לסמטאות קטנות בשם מבוא‬
‫‪13‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ ,‬מאי ‪1949‬‬
‫‪14‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 11,‬באפריל ‪1950‬‬
‫‪15‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 1 ,‬ביוני ‪1948‬‬
‫‪16‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪,‬פברואר ‪1945‬‬
‫‪17‬‬
‫אר"ג‪ ,‬י"א‪ ,16/47-50 ,‬ב' אדר א' תש"ח ‪ ,1.5.48‬עמ' ‪87‬‬
‫‪18‬‬
‫ראיון עם מר בנימין אלגרטי ‪ ,‬אוגוסט ‪2011‬‬
‫‪19‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 1 ,‬בינואר ‪1946‬‬
‫‪20‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 15 ,‬באוגוסט ‪1952‬‬
‫‪21‬‬
‫פרוטוקול ישיבת הנהלת מועצת העיר‪ 6 ,‬ביוני ‪1950‬‬
‫‪4‬‬
‫בצרוף השם של הרחוב הגדול הסמוך לדוגמא מבוא מודיעין‪ ,‬מבוא העמל‪ ,‬מבוא השדרה‬
‫(שדרת הגיבורים)‪ ,‬מבוא הקשת ומבוא יהלו"ם ‪.22‬‬
‫ממכתב שנכתב בנובמבר ‪ 1951‬למועצת נהרייה אפשר ללמוד עוד על היסודות לקביעת‬
‫שמות רחובות עליהם הוחלט בועדת השמות ברמת גן‪:‬‬
‫"כלל ראשון לקבוע שורה של רחובות באזור אחד בשמות קשורים אחד לשני‪ ,‬כמו שמות‬
‫המסמלים את מלחמת השחרור‪ ,‬גדולי הציונות ‪ ,‬אישים מפורסמים וכ"ו ‪ ,‬כן אין אנו נוהגים‬
‫לציין שמות לועזיים ובמקום זה אנו קוראים לרחוב בשם שמסמל את האיש או את המאורע‬
‫שאנו מעוניינים להנציח‪ ,‬מלבד זאת הננו נוהגים לקרוא רחובות בפרט רחובות קטנים על‬
‫שמות צמחים האופייניים לאותו רחוב ‪ ,‬גם כאן מקובלת אותה שיטה של קבוצת רחובות עם‬
‫שמות של צמחים‪ ,‬כמו כן נוהגים אנו לקרוא רחובות סמטאות או רחובות קטנים בשמות‬
‫המסמלים את צורת הרחוב או סימני הכר המזכירים את צורת הרחוב ‪ .‬בשלטים הנקבעים‬
‫בפינת הרחוב ניתן ביאור לשם במקרה והשם של הרחוב אינו מבטא די הצורך את הכוונה‬
‫הקשורה בדבר" ‪.23‬‬
‫יישום הכללים‬
‫שמות הקשורים אחד לשני‬
‫בתיעוד קיימות דוגמאות רבות בהם ועדת השמות מחליטה על שורה של שמות לרחובות‬
‫באזור אחד הקשורים אחד לשני‪ ,‬למשל ביולי ‪ 1950‬דנה הועדה ברחובות שיוצאים מרחוב‬
‫החשמונאים ונותנת להם את השמות יהונתן ושמעון על שם בניו של מתתיהו החשמונאי‬
‫ויוחנן רחוב שמחבר ביניהם שהוא בנו של שמעון‪ ,24‬ובהמשך ליד רחוב מתתיהו החשמונאי‬
‫יקרא רחוב אלעזר החשמונאי בנו של מתתיהו ורחוב בית חורון ( קרב החשמונאים) ‪ .25‬בנוה‬
‫יהושע שנמצא בסוף רחוב הירדן מחליטים שהרחובות בפנים יקראו בשמות הקשורים לנהר‬
‫הירדן כמו‪ :‬ארנון‪ ,‬החולה‪ ,‬דן‪ ,‬כנרת‪ ,‬קדרון וחרוד‪ ,26‬בשכונה שגובלת בבני ברק מוצעים‬
‫השמות הבאים ישעיה‪ ,‬ירמיהו‪ ,‬יחזקאל‪ ,‬יהושע‪ ,‬עמוס‪ ,‬עובדיה‪ ,‬מיכה‪ ,‬נחום‪ ,‬חגי‪ ,‬זכריה‪,‬‬
‫דניאל‪ ,‬סנהדרין ותנאים‪.27‬‬
‫בינואר ‪ 1955‬נקבעים שמות רחובות חדשים על שמות נקודות ישוב שנפלו בידי האויב‬
‫ואבדו לנו כמו בית הערבה‪ ,‬עין צורים‪ ,‬רבדים‪ ,‬משואות יצחק‪ ,‬נווה יעקוב‪ ,‬ועטרות‪ .‬עוד‬
‫מעלים לדיון גם רשימה של שמות ספרים לרחובות כמו דרך רחובות הנהר (ספר של צבי‬
‫‪22‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 6 ,‬בפברואר ‪1951‬‬
‫‪23‬‬
‫מכתב מועדת השמות והתרבות למועצת נהריה‪ 19 ,‬בנובמבר ‪1951‬‬
‫‪24‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 18 ,‬ליולי ‪1950‬‬
‫‪25‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 18 ,‬בפברואר ‪1952‬‬
‫‪26‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 30 ,‬באוגוסט ‪1951‬‬
‫‪27‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 2 ,‬ביולי ‪1953‬‬
‫‪5‬‬
‫גרינברג )‪ ,‬בהלחם ישראל (ספרו ומפעל חיו של בן גוריון )‪ ,‬היוצרים והבונים ( ספרו של‬
‫פרופסור קלויזנר – במלאת לו ‪ ,) 80‬על מלאה (ספר שיריו של המשורר והמתרגם הגדול‬
‫אברהם שלונסקי )‪ ,‬הלוחות הגנוזים (ספרו של המשורר זלמן שניאור)‪ ,‬נצח ישראל ( ספרו‬
‫של נשיא ישראל מר י בן צבי ) וחד‪-‬נס ( השם הסמלי לדגל בשירו של זאב ז'בוטינסקי הגדר‬
‫) ‪ 28‬כמובן שלא כל השמות המוצעים בוועדה עוברים את אישור העירייה אבל חלקם קיימים‬
‫עד היום ‪.‬‬
‫שמות מסמלים במקום שמות לועזיים‬
‫בינואר ‪ 1946‬ועדת השמות מנסה לתת שמות חדשים לרחובות ולדבוק ברעיון שלא יהיו‬
‫שמות לועזיים‪ ,‬וכך מועלים לדיון שמות כמו רחוב ח"ן על שם חיים נחמן ביאליק ‪ ,‬רחוב חיים‬
‫על שם חיים ארלוזרוב‪ ,‬רחוב זאב על שם ז'בוטינסקי‪ ,‬רחוב הנ"ס על שם נחום סוקולוב‪,‬‬
‫רחוב מ"ן על שם מכס נורדאו‪ ,‬יוסף הגלילי על שם יוסף טרומפלדור ‪ 29‬וכן רחוב מדינת‬
‫היהודים ע"ש הרצל‪ ,30‬אך למועצת העיר יש הסתייגויות והיא מבקשת להשאיר את השמות‬
‫הלועזיים לאנשי השם כמו הרצל ביאליק סוקולוב נורדאו וזבוטינסקי‪ ,31‬ובישיבה הבאה של‬
‫ועדת השמות נדון הדבר ומתקבל "לאור הבקשה להשאיר את שמות הרחובות המוזכרים כפי‬
‫שהם ולא לקרוא את הרחובות בשמות הפרטיים של האישיים האלה"‪ .32‬הכלל נשמר לאורך‬
‫התקופה בשמות סימליים וקיצורים כמו רחוב פרוג שיקרא שמעון על שם המשורר שמעון‬
‫פרוג בהתאם למקובל לא לקרוא שמות רחובות בשמות לועזיים‪ ,33‬רחוב יונה על שם יונה‬
‫ראטין שומרה הראשון של ר"ג‪ ,34‬רחוב מל"ל על שם מ‪.‬ל לילינבלום שחי בתקופת התחייה‪,‬‬
‫רחוב הנגיד על שם שמואל הנגיד משורר שר הצבא ומדינאי בתקופת ספרד וגם חוקר‬
‫תלמודי‪ ,‬ורחוב מגדים עש מרי מגדים‪ ,35‬וגם חמש שנים מאוחר יותר עדיין דבקים בכלל‬
‫קיצור השמות כאשר נותנים שמות לרחובות על שם גדולי ישראל ואישים גדולים כמו רחוב‬
‫יוסי על שם הפייטן יוסי בן יוסי ראשון פייטני ישראל‪ ,‬רחוב הפניני על שם ידעיה הפניני‬
‫מתקופת תור הזהב‪ ,‬רחוב שי"ר על שם החכם שלמה יהודה רפופורט אבי חכמת ישראל‬
‫בתקופת ההשכלה ‪ ,‬רחוב נחמן על שם רבי נחמן קרומסל בעל מורה נבוכים‪ ,‬רחוב הסופר‬
‫אורי על שם הסופר אורי גנסין ורחוב אשר על שם הסופר אשר ברש‪ .36‬ועוד שמות סימליים‬
‫נוספים ניתנים כמו הנריטה סולד שמקבלת רחוב בשם האם‪ ,37‬הרופא הראשון של ר"ג דויד‬
‫‪28‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 28,‬לינואר ‪1955‬‬
‫‪29‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 22 ,‬לינואר ‪1946‬‬
‫‪30‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 14 ,‬לפברואר ‪1946‬‬
‫‪31‬‬
‫פרוטוקול מועצת העיר ‪ 20 ,‬לינואר ‪1948‬‬
‫‪32‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 4‬ועדת השמות ‪,‬פברואר ‪1948‬‬
‫‪33‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 12 ,‬ליולי ‪1950‬‬
‫‪34‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 2 ,‬לאפריל ‪1951‬‬
‫‪35‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 22 ,‬לינואר ‪1950‬‬
‫‪36‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 1 ,‬לינואר ‪1955‬‬
‫‪37‬‬
‫מכתב תשובה למשרד הפנים ‪ 11 ,‬לדצמבר ‪ 1960‬לאור בקשתם מ ‪ 30‬לאוקטובר ‪1960‬‬
‫‪6‬‬
‫כהן מקבל רחוב בשם הרופא‪ ,38‬ובשנת ‪ 1966‬לפי אותו כלל השוטרת הראשונה בארץ‬
‫שנהרגה בעת מילוי תפקידה ברמת‪-‬גן מקבלת את רחוב השוטרת ‪ .39‬אבל נוצרת בעיה‬
‫לועדת השמות כאשר השם הפרטי כבר "תפוס" וחייבים להשתמש בשם אחר לדוגמא כשרצו‬
‫לתת רחוב על שם הרב פרופסור שמחה אסף‪ ,‬מכיוון שהשם אסף היה קיים לציון מבצע אסף‬
‫השתמשו בשם שמחה‪.40‬‬
‫דוגמא נוספת לכלל וליוצא מהכלל הם השמות של ראשוני העיר‪ ,‬ועדת השמות הציעה‬
‫להשתמש בכינויים לרחובות על שם ראשוני רמת גן כמו רחוב דויד החלוץ לר' דויד בן‬
‫יהושע‪ ,‬רחוב דב המתיישב לדב פרידמן‪ ,‬רחוב יהודה החלמאי לר' יהודה אנגלנדר‪ ,‬רחוב צבי‬
‫הירושלמי לר' צבי הורביץ‪ ,‬ורחוב שמחה המנחיל לשמחה קרסיק ‪, 41‬אך מועצת העיר‬
‫מחליטה פה אחד להוריד את הכינויים הנוספים משמותיהם של מייסדי רמת גן ‪ 42‬כך ששמות‬
‫יקירי וראשוני העיר נשאר כמו שהוא בדומה לשמם של המנהיגים ואנשי השם ההיסטוריים‬
‫והמדיניים‪.‬‬
‫שמות לפי צורת הרחוב או משהו שנמצא בו‬
‫השימוש במתן שמות לפי צורת רחוב נעשה באופן אקראי לאורך השנים כך לדוגמא נולדו‬
‫שמות כמו רחוב הפרסה על שום צורתו ‪ ,‬רחוב המבדיל שמבדיל בין איזור תעשיה ואיזור‬
‫מגורים ‪ , 43‬רחוב שבקצהו יש בריכת מים מחליטים לקרוא – מעלה השואבה ‪ ,44‬רחוב‬
‫המיתר בגלל צורתו המחברת את הפרסה כמיתר בקשת‪ ,‬רחוב החץ בגלל צורתו ומקומו‪,‬‬
‫רחוב הסולם כי מסודר בצורת מדרגות ‪ ,‬רחוב השורה בגלל טור הברושים שבו‪ ,‬רחוב היתד‬
‫על שום צורתו כיתד התומך את רחוב הגלגל ‪ 45‬רחוב המקור – בגלל צורתו כמקור של ציפור‬
‫‪ ,‬רחוב הצלע בגלל צורתו‪ ,46‬כל השמות הנ"ל קיימים עד היום וצורתם לפי המפה העכשווית‬
‫של רמת גן עדיין נשמרה‪ .‬היו גם הצעות לשמות כמו רחוב דרך הפרדסים לרחוב שקרוב‬
‫לפרדסים ורחוב המרפא לרחוב שעובר ליד בית חולים רמת מרפא ‪47‬סמטה של תחנת‬
‫האוטובוסים שתקרא התור בגלל שזהו "שם רב משמעות גם יונה המסמל נסיעות וגם תור‬
‫שהוא הווי חיינו הנוכחי"‪ ,48‬רחוב המנורה ליד בית כנסת וצורתו דומה לסמל המנורה שהיא‬
‫‪38‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 4 ,‬לפברואר ‪1959‬‬
‫‪39‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 26 ,‬לדצמבר ‪1966‬‬
‫‪40‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 13‬ביולי ‪1954‬‬
‫‪41‬‬
‫רשימת ועדת השמות למועצת העיר ‪ 5 ,‬למרץ ‪1955‬‬
‫‪42‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 61‬ישיבת מועצת העיר‪ 11 ,‬למאי ‪1955‬‬
‫‪43‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 22 ,‬בינואר ‪1946‬‬
‫‪44‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 2‬ועדת השמות‪ 21 ,‬בדצמבר ‪1947‬‬
‫‪45‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 20 ,‬באוקטובר ‪1950‬‬
‫‪46‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 6 ,‬בפברואר ‪1951‬‬
‫‪47‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 3‬ועדת השמות ‪ 5‬בינואר ‪1948‬‬
‫‪48‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 18 ,‬במאי ‪1950‬‬
‫‪7‬‬
‫סמל המדינה‪ ,49‬וארבע סמטאות קצרות בצורת זיזים בשכונת עמידר שיקראו – מזרח מערב‬
‫צפון ודרום‪ . 50‬שמות אלו לא נשמרו והתחלפו ברבות הימים לשמות אחרים‪.‬‬
‫משיכונים לשכונות‬
‫בשנות החמישים כאשר סופחו שיכונים שונים לרמת גן והבניה הייתה בתנופה נוצרו שתי‬
‫בעיות‪ ,‬הראשונה הייתה של חוסר שמות לרחובות – ועדת השמות ומועצת העיר לא עמדה‬
‫בקצב‪ ,‬כך נשלחו מכתבים רבים מתושבים המבקשים שייתנו בבקשה שם לרחוב שהם גרים‬
‫בו "כי אנשים מחפשים ולא מוצאים היכן אנו גרים" ‪" , 51‬כי זה גורם לנו נזק והדואר לא‬
‫מגיע"‪" ,52‬כי הדיירים רוצים כתובת מדויקת ולא הבית מאחורי הבית ברח קוק" ‪ 53‬וגם כי‬
‫נגרמת סכנת חיים "כי קראנו רופא לחולה אנוש והוא לא מצא את המקום" ‪ , 54‬לחלק‬
‫מהמכתבים קיימים מכתבי תשובה של העירייה שהרחוב כבר קיבל שם כזה או אחר ויש‬
‫עיכוב בשלטים‪ .55‬וכך נולדים מצבים שתושב מתלונן לעייריה שאינו יודע את שם הרחוב בו‬
‫הוא מתגורר כי עדיין אין שלט אבל בקבלות של חברת חשמל מופיע שם הרחוב ‪. 56‬‬
‫הבעיה השנייה הייתה לא רק של שמות הרחובות אלה גם רצון התושבים להשתייך לשכונה‬
‫עם שם מתאים‪ ,‬וכך ב ‪ ,1953‬פונים תושבי שיכון רסקו לעייריה ומבקשים שם לשכונתם‪,‬‬
‫ששמשה בראשית מלחמת השחרור בסיס של הכפר סלמה להתקפות תכופות על שכונות‬
‫הספר של רמת‪-‬גן‪ ,‬נחסמה במבצע חפץ עי ההגנה והייתה למקום פעילות של ההגנה‪ ,‬שיציין‬
‫את הפעולות הנ"ל‪ ,57‬תגובת העירייה הייתה שנקבעו שמות רחובות בשיכון הקשורים ברובם‬
‫למלחמת השחרור‪ .58‬ב ‪ 1954‬המשתכנים והועדים השונים בשיכון רסקו ביקשו לקרוא את‬
‫כל שיכון רסקו בשם רמת חן ‪ ,‬אך היות ואין לפצל את העיר רמת גן לשכונות בעלות שם‬
‫מיוחד‪ ,‬החליטה הועדה להנציח את השם המתאים והנאה על אחד הרחובות בשיכון זה‪ ,‬וכך‬
‫הרחוב שמחבר את שיכון רסקו עם תל אביב ייקרא רחוב רמת חן "לציון הרמה הנאה‬
‫והחיננית שהתווספה באחרונה לרמת גן"‪ .59‬יותר מאוחר הופכת השכונה לשכונת רמת חן‬
‫כשההסבר לשם שניתן לשכונה באתר העירייה ‪" -‬כיוון שהצירוף ח"ן הוא ראשי תיבות של‬
‫חילות ונביאים שכן רובם המכריע של הרחובות בשכונה קרויים על שמם של חילות ויחידות‬
‫‪49‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 18 ,‬בפברואר ‪1952‬‬
‫‪50‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 1 ,‬ליולי ‪1953‬‬
‫‪51‬‬
‫מכתב למועצת עירית רמת גן ‪ 26,‬ליוני ‪1950‬‬
‫‪52‬‬
‫מכתב מדיירי בית לעירית רמת גן ‪ 25,‬בספטמבר ‪1951‬‬
‫‪53‬‬
‫מכתב לעירית רמת גן‪ 7 ,‬לספטמבר ‪1952‬‬
‫‪54‬‬
‫מכתב לעירית רמת גן‪ 1 ,‬לספטמבר ‪1952‬‬
‫‪55‬‬
‫מכתבי תשובה מעירית רמת גן‪ 8 ,‬ו ‪ 11‬בספטמבר ‪1952‬‬
‫‪56‬‬
‫מכתב מתושב‪ 10 ,‬באוגוסט ‪1952‬‬
‫‪57‬‬
‫מכתב מתושב שיכון רסקו לעירית רמת גן ‪ 7 ,‬לאפריל ‪1953‬‬
‫‪58‬‬
‫תשובת עירית רמת גן‪ 29 ,‬ליוני ‪1953‬‬
‫‪59‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 13 ,‬ליולי ‪1954‬‬
‫‪8‬‬
‫צה"ל ונביאי התנ"ך כגון ‪ -‬פלמ"ח‪ ,‬גולני‪ ,‬עודד‪ ,‬המאה ואחד‪ ,‬ישעיהו‪ ,‬ירמיהו‪ ,‬דניאל וכו' " ‪.60‬‬
‫עוד הוכחות לכך שהעייריה לא מעוניינת לתת שמות נפרדים לשכונות ברמת גן נובע ממכתב‬
‫שכותב תושב שיכון ותיקים לעייריה בו הוא מסביר מדוע קיימת שגיאה בשם שיכון הותיקים‬
‫שמופיע על שלטי דן שבא מהפועל שכן (ירמיה) – "אנחנו לא גרים בשיכון אלא במשכן‬
‫(מקראות) או בשכונה ( משניות) ויוצאי החומות בנו את מושבותיהם מחוץ לחומה בשם‬
‫"משכנות" כי לא רצו להשתמש בשם המקודש מישכן ‪ ,‬מותר להשתמש בשם שיכון רק לשם‬
‫ציון הפעולה" ‪ 61‬התשובה מהעירייה לא מאחרת לבוא‪" :‬שכון ותיקים הוא לא שם רשמי של‬
‫העירייה שמתאמצת לבטל את השמות הנפרדים של שיכונים או פרברים מימים עברו שחלק‬
‫מהם מציין יחידה מוניציפאלית עצמאית עם ועד נפרד וכ"ו למשל רמת יצחק‪ ,‬נחלת גנים‪,‬‬
‫וכו‪ .,‬אולם נצטרך למצוא כינוי לרובע בו נמצאת שכונתנו ואז יעלם השם שכון הותיקים‬
‫משלטי דן" ‪ 62‬מה שלא מסביר איך עד היום נשמר השם שיכון ותיקים לשכונה זו‪ .‬ודוגמא‬
‫נוספת לסירובה של העירייה לתת שמות לשכונות עד שנות ה‪ 60‬הם מכתבים חוזרים ונשנים‬
‫מתושבי שכונת סלמה ג' ‪ ,‬שמבקשים שם עברי יפה לשכונתם כי השכונה מתחדשת והשם‬
‫מעלה אסוציאציה של כפר ערבי ישן שאין לו שייכות לרמת גן ‪ ,63‬כשהתגובה מתעכבת שוב‬
‫כותב התושב מכתב לראש העיר שהיה ויכוח במספרה בשכונה על הנושא והתושבים כועסים‬
‫על העיכוב‪ ,64‬כשמפורסם לבסוף ב‪ 1960‬שהעירייה החליטה לקרוא לשכונה רמת‪-‬גן דרום ‪,‬‬
‫מתקומם אותו אזרח על השם שהוא לא שימושי וגורם לפילוג רמת גן לצפון ודרום ומבקש‬
‫שם כמו רמת אילן בגלל הקרבה לפארק הלאומי ‪ ,65‬ותושבת אחרת של השכונה כותבת שוב‬
‫ל הנהלת העירייה ומבקשת להחליף את השם לשם לווית חן על שם בית כנסת המפואר‬
‫בשם לווית חן שנבנה בשכונה ומוצא חן בעיני כל השכונה‪ ,66‬נראה שהמכתבים לבסוף‬
‫השפיעו כי כיום השכונה נקראת רמת שקמה על שם עץ שקמה עתיק אשר נמצא במקום ‪.67‬‬
‫הקשר העדתי בשכונות‬
‫בתחילת דרכה של כל שכונה ברמת גן היו תושביה בעלי רקע ומוצא זהה כך בסלמה ג'‬
‫(לימים רמת השקמה ) הועברו תושבי המעברות חיריה סקייה וסלמה‪ ,‬שיכון רסקו ( לימים‬
‫רמת חן ) הייתה מיועדת ל שיכון אנשי צבא קבע ובשכונת תל‪-‬יהודה היו תושבים ממוצא‬
‫תימני שפונו משכונת כרם התימנים בתל אביב בעקבות מאורעות ‪ .1939 – 1936‬בפברואר‬
‫‪60‬‬
‫אתר עירית רמת –גן שכונות ורחובות‪ ,‬נקרא אוקטובר ‪2011‬‬
‫‪61‬‬
‫מכתב מתושב שיכון ותיקים‪ 17 ,‬לפברואר ‪1959‬‬
‫‪62‬‬
‫מכתב תשובה מסגן ראש העיר‪ 19 ,‬לפברואר ‪1959‬‬
‫‪63‬‬
‫מכתב מתושב סלמה ג'‪ 20 ,‬לדצמבר ‪1957‬‬
‫‪64‬‬
‫מכתב לראש העיר‪ 8 ,‬לינואר ‪1958‬‬
‫‪65‬‬
‫מכתב לראש העיר‪ 21 ,‬לפברואר ‪1960‬‬
‫‪66‬‬
‫מכתב לעירית רמת גן‪ 2 ,‬לספטמבר ‪1960‬‬
‫‪67‬‬
‫אתר עירית רמת גן‪ ,‬שכונות ורחובות ‪,‬נקרא אוקטובר ‪2011‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 1948‬פונים תושבי שכונת תל יהודה לועדת השמות בבקשה לקרוא בשכונתם רחובות על‬‫שם הגאון שלום שבזי ורבי שלמה חתוכה כי "הם גאוני הדור ויביא סיפוק לתושבי השכונה‬
‫וכדי שהועדה לא תקפח את ציבור השכונה"‪ ,68‬רק במאי ‪ - 1949‬דנים בועדת השמות על‬
‫הבקשה לקרוא שני רחובות בשכונה ע"ש גאוני היהדות התימנית ומחליטים לכתוב להם‬
‫"שבדרך כלל אין הועדה נוטה להנציח שמות לפי שיטה עדתית ודווקא בשכונה של אותה‬
‫עדה" ‪ ,‬שמות של גאוני התימנים אפשר לקרוא גם בשכונות אחרות אבל בכל זאת יינתן שם‬
‫הקשור עם הרב שבזי לפי הבקשה במכתב ‪ 69‬וכך נקבע השם נווה שלום – על שם הגאון‬
‫שלום שבזי לרחוב הראשי בשכונת תל יהודה ‪ , 70‬השם מוחזר לדיון מישיבת המועצה‬
‫שמבקשת לשנות את המילה נווה‪ ,71‬ובינואר ‪ 1950‬כאשר הועדה דנה בשינויים של המועצה‬
‫– השם נווה שלום נהיה יד שלום ‪72‬ולמרות שבנובמבר ‪ 1960‬שוב מתעורר ועד בית הכנסת‬
‫בשכונת תל יהודה ומבקש להחליף את השם יד שלום לרחוב שלום שבזי כי יד שלום לא‬
‫מנציח את שם הגאון (מכתב מועד בית הכנסת שלום שבזי לועדת השמות ‪ 16 ,‬לנובמבר‬
‫‪ ) 1960‬תשובת העירייה לנושא הוא "שועדת השמות האזורית למחוז תל אביבי מחייבת את‬
‫כל הערים באזור להימנע מנתינת שמות שקיימים בערים הסמוכות ומכיוון שבתל אביב יש‬
‫רחוב שבזי מאד מפורסם אנחנו בחרנו בשם יד שלום כדי למנוע כפילות וגם בגלל הצליל‬
‫היפה של השם" העירייה תתקין שלט עם הסבר על השם בתחילת הרחוב ‪ 73‬וכך נשמר השם‬
‫יד שלום עד ימינו‪ .‬בישיבה נוספת בפברואר ‪ 1950‬כבר אין שום בעיה לקרוא שמות‬
‫הקשורים למוצא התושבים בשכונת תל יהודה ונקבעים שמות נוספים בגוון עדתי כמו רחוב‬
‫כנפי נשרים לציון מרבד הקסמים (עלית תימן)‪ ,‬רחוב ליד יקרא רחוב אלישיב על שם הכפר‬
‫אלישיב של עולי תימן‪ ,‬רחוב המלך יוסף על שם יוסף בן השבט היהודי ששלט תקופה‬
‫מסוימת כמלך תימן‪ ,‬ורחוב רוחמה לציון גלות תימן שרוחמה ונפדתה‪ .74‬כך גם לגבי שכונה‬
‫אחרת שכונת תל גנים שנועדה לשיכון יהודים אנגלוסכסים שם ניתנים שמות כמו רחוב‬
‫מרדכי על שם מרדכי אליאש צירה הראשון של ישראל באנגליה‪ ,‬רחוב יוסף צבי על שם הרב‬
‫הרץ רב ראשי באנגליה‪ ,‬רחוב קיש על שם הבריגדיר פ‪.‬ה‪ .‬קיש שנהרג במדבר המערבי‬
‫במלחמת העולם השנייה‪ ,‬ורחוב גדעון לציון המבצעים של וינגייט בישראל שנקראו "מבצעי‬
‫גדעון"‪ ,75‬וכן לפי בקשת חברת תל גנים שמייסדיה ומתיישביה הם מיוצאי אנגליה נקרא רחוב‬
‫ברודצקי בשכונה על שם פרופסור ברודצקי ‪.76‬‬
‫‪68‬‬
‫מכתב מועד שכונת תל יהודה לועדת השמות ‪ 3 ,‬בפברואר ‪1948‬‬
‫‪69‬‬
‫פרוטוקול ישיבת ועדת התרבות והשמות ‪,‬מאי ‪1949‬‬
‫‪70‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 29‬במאי ‪1949‬‬
‫‪71‬‬
‫מכתב לועדת השמות ממליאת המועצה‪ 27 ,‬ליוני ‪1949‬‬
‫‪72‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 10 ,‬בינואר ‪1950‬‬
‫‪73‬‬
‫מכתב ליו"ר בית הכנסת שלום שבזי ממנהל מחלקת התרבות ‪ 15 ,‬למרץ ‪1961‬‬
‫‪74‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 14 ,‬בפברואר ‪1950‬‬
‫‪75‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 11 ,‬באפריל ‪1950‬‬
‫‪76‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 13 ,‬ליולי ‪1954‬‬
‫‪01‬‬
‫השפעה דתית‬
‫השפעה דתית על שמות הרחובות ברמת גן קיימת בעיקר מהנציגים הדתיים במועצה ועיקר‬
‫הבקשות לועדת השמות מגיעות מהם כמו הבקשה לקרוא רחובות על שמות "האישים‬
‫הדגולים בין היהדות החרדית בגולה שאינם כבר" ‪ ,77‬החלטה להפוך את רחוב התיכון לרב‬
‫עוזיאל בהתאם להמלצת מועצת העירייה שביקשה לקבוע על שמו רחוב גדול יותר‪ ,78‬מזכר‬
‫דחוף מהעירייה לפי החלטת הנהלת העירייה לקרוא רחוב על שם הרב הרצוג ז"ל ‪ ,‬שהיה‬
‫הרב האשכנזי הראשי של ישראל ליום השנה לפטירתו‪ ,‬ומבקשת אישור ועדת השמות‬
‫ומועצת העיר‪ ,79‬כאשר מסתבר שכמה חודשים אחר כך כשניסו לקיים טקס לקריאת השם‬
‫הטכס התבטל וועדת השמות שלחה מכתב לעייריה שההכנות לטכס לא נעשו בתאום ועדת‬
‫התרבות והשמות‪ ,‬לכן היה משבר שגרם צער למשפחת הרצוג ‪ 80‬כיום אין ברמת גן רחוב‬
‫ע"ש הרב הרצוג אלא רק בגבעתיים השכנה‪ .‬התערבות דתית אחרת היא הפיכת שמות‬
‫ל"כשרים" או נכונים למשל הצעה לקרוא רחוב בשם בית אל על שם בית הכנסת "בית יעקוב"‬
‫ברחוב ‪ 81‬שבעקבותיה מגיע מכתב מהרב שלמה זליקנד לנדרס – שטוען "שהשם בית‪-‬אל‬
‫הוא שם קדוש ואי אפשר להזכיר או לקרוא לרחוב על שם בית אל ‪ ,‬שעמד שמה העגל של‬
‫ירבעם ושם בית אל לא ישמע פירשו "‪.82‬‬
‫הנצחת המאורעות‬
‫שמות רחובות על שם מאורעות מההיסטוריה היהודית והישראלית ניתנים לרחובות שונים‬
‫לאורך השנים‪ ,‬אם זה כאשר מתרחש המאורע עצמו כמו ב ‪ 30‬לנובמבר ‪ 1947‬כאשר יום‬
‫קודם הוחלט באו"ם על הכרזת מדינה עברית ומחליטים להנציח את המאורע בקריאת כמה‬
‫רחובות בשמות מתאימים –כמו ככר י"ז בכסלו ע"ש יום העצמאות‪ ,‬ורחוב החרות‪ ,83‬ובמאי‬
‫‪ ,1948‬כאשר מתקיימת ישיבה ראשונה מאז הכרזת עצמאות ישראל‪ ,‬יש הצעה לקבוע שם‬
‫מתאים כדי להנציח את ההכרות על עצמאות ישראל ולהפוך את ככר י"ז לכיכר העצמאות‬
‫‪ .84‬כמובן שמות שונים הקשורים בהיסטוריה ההתיישבותית של ישראל ניתנים לרחובות‬
‫שונים‪ :‬רחובות על שם העליות ראשונה שנייה שלישית ‪ ,‬גאולת הארץ ‪ ,‬נטר (קרל נטר) חנה‬
‫(סנש) חביבה (ריך) ביל"ו ‪ ,‬גיאוני ( התישבות בצפת ) שובה ישראל (רעיון השבות )‪.85‬‬
‫שמות נוספים להנצחת "מאבקם של אחינו בגולה בימי מלחמת העולם השנייה" – רחוב‬
‫‪77‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 4‬ועדת השמות‪ 1 ,‬בפברואר ‪1948‬‬
‫‪78‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 28 ,‬בינואר ‪1955‬‬
‫‪79‬‬
‫מזכר מהעירייה לועדת השמות‪ 8 ,‬ביולי ‪1960‬‬
‫‪80‬‬
‫מכתב ועדת השמות להנהלת העירייה‪ 6 ,‬באוקטובר ‪1960‬‬
‫‪81‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 2 ,‬פברואר ‪1946‬‬
‫‪82‬‬
‫מכתב לעיריה‪ ,‬ב כג שבט תש"ח ‪1948‬‬
‫‪83‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 1‬ועדת השמות‪ 30 ,‬בנובמבר ‪1947‬‬
‫‪84‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 5‬ועדת השמות‪ ,‬מאי ‪1948‬‬
‫‪85‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 28 ,‬לינואר ‪1955‬‬
‫‪00‬‬
‫סטרומה‪ ,‬רחוב מורדי הגיטו ‪ ,‬רחוב החרות ורחוב המעפיל רחוב גאולים‪ .86‬והנצחת המאבק‬
‫של הישוב היהודי לעצמאות‪.‬‬
‫כאשר דנים בשמות רחובות לציון פעולות המחתרת מציינים שיש שמות שצריך להגדירם‬
‫בשם כמו רחוב יאיר על שם יאיר שטרן ‪ ,‬רחוב על שם דויד רזיאל ורחוב גרונר ליד המצבה‪,‬‬
‫ויש פעולות ושמות שאפשר לציינם כמסמלים את התקופה או את הפעולה כגון שדרות‬
‫השחרור‪ ,‬רחוב לוחמי המחתרת‪ ,‬כובשי‪/‬פורצי עכו‪ ,‬כובשי יפו‪ ,‬המרד‪ ,‬אצ"ל וכ"ו ‪ .87‬אמנם כל‬
‫השמות הנ"ל עולים לדיון ב ‪ 1952‬אך השמות לח"י ההגנה אצ"ל ויאיר מאושרים ע"י מועצת‬
‫העיר רק ב ‪ 1955‬ברוב של ‪ 8‬נגד ‪.88 3‬‬
‫מכתבים רבים מגיעים באותה תקופה מגופים או יחידים המבקשים להנציח את חסידי אומות‬
‫עולם או גיבורים אחרים ‪ ,‬במרץ ‪ 1952‬מגיע מכתב מתושב רמת גן לוועדה החתום ע"י שורת‬
‫אזרחים בבקשה להנציח את דר' גיאובני פאלאטוצ'י חסיד אומות עולם שהציל יהודים‬
‫באיטליה‪ ,‬המכתב מתאר את פעילותיו וכיצד הציל כ ‪ 500‬יהודים מהנאצים‪ 89‬באפריל‬
‫נשלחים מכתבים נוספים בעברית ובאיטלקית בנושא מאנשים שונים שחיים בבית עולים‬
‫בנתניה וגם בחיפה ‪ ,‬ובמאי אותה שנה מקריאים את המכתבים בועדת השמות ומציעים את‬
‫השם הפודים "שזה מסמל את האיש הכומר האיטלקי ומעשיו" ‪ ,90‬ביוני מתקבל מכתב נוסף‬
‫מאגודת ישראל – איטליה גם הוא בבקשה להנציח את פלטוצי גובאני ‪ 91‬ונשלחת תשובה‬
‫שהוחלט להנציח שמו של גיאובני פלטוצי והרחוב יקרא רחוב הפודים אך עדין צריך אישור‬
‫העירייה‪ .92‬באותו זמן מועצת העיריה מקבלת מסמך שבה מוסבר שרחוב הפודים יקרא כך‬
‫לציון זכרו של גיאובני פאלאטוצ'י בהתאם לפנית התושב מרמת גן ‪,‬עולי איטליה ובהתאם‬
‫לפנית ארגון עולי איטליה ‪ 93‬והשם מאושר על ידי מועצת העירייה כך שבספטמבר ‪1952‬‬
‫העירייה שולחת לפרסום שמות רחובות חדשים ביניהם את רחוב הפודים ‪ ,‬ואז מתקבל‬
‫מכתב מיועץ שר הדתות לענייני נוצרים אשר קרא בעיתון שקוראים רחוב על שם צדיקים‬
‫נוצריים למען הצלת יהודים באיטליה בזמן המלחמה‪ ,‬והוא כמובן רוצה לקחת חלק באירוע‪,‬‬
‫לכן "ראוי שיפורסם בעיתון של משרד הדתות לעולם הנוצרי" וכן רוצה לדעת מתי הטכס‬
‫שהוזמנו אליו נציגים קתוליים "שנשתמש בו לצרכינו"‪ 94‬מה שמראה שהנצחת שמות‬
‫לרחובות הם לעיתים עסק שמשמש גם לצורכי פרסום והסברה בינלאומיים ‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 25 ,‬למאי ‪1952‬‬
‫‪87‬‬
‫ישיבת ועדת השמות‪ 14 ,‬למאי ‪1952‬‬
‫‪88‬‬
‫פרוטוקול ישיבת מועצת העיר‪ 11 ,‬למאי ‪1955‬‬
‫‪89‬‬
‫מכתב לועדת השמות‪ 24 ,‬למרץ ‪1952‬‬
‫‪90‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ ,‬מאי ‪1952‬‬
‫‪91‬‬
‫מכתב מאגודת ישראל‪-‬איטליה‪ 12 ,‬ליוני ‪1952‬‬
‫‪92‬‬
‫תשובת ועדת השמות‪ 3 ,‬ליוני ‪1952‬‬
‫‪93‬‬
‫מכתב ועדת השמות למועצת העיריה‪ 15 ,‬לאוגוסט ‪1952‬‬
‫‪94‬‬
‫מכתב מיועץ שר הדתות לעירית רמת גן‪ 15 ,‬לספטמבר ‪1952‬‬
‫‪02‬‬
‫כאשר פונה הועדה להנצחת שמו של קורצ'אק לכל העיריות והמועצות להנציח את שמו‬
‫‪95‬‬
‫נשלחת תשובת ועדת השמות שהחליטה להימנע מקריאת רחוב על שם קורצ'אק כי‬
‫"בגבעתיים הסמוכה יש רחוב וגן על שמו" הועדה להנצחת קורצ'אק עונה תשובה לראש‬
‫העיר בחזרה שאין בגבעתיים רחוב אלא רק גן ציבורי לכן אפשר לקרוא רחוב על שמו ‪ ,‬והם‬
‫מציעים אם לא רחוב אז מוסד חינוכי על שמו וכי "לא ייתכן שר"ג שבה אלפי יוצאי פולין לא‬
‫ינציחו שמו !" ‪ 96‬תגובת העירייה "אנו לא נוהגים לקרוא מוסדות חינוך על שם אישים לא נוכל‬
‫למלא משאלתו" – בקשה לרחוב הועברה לועדת השמות ‪ 97‬שנים מאוחר יותר הוסב שמו של‬
‫בית הספר בשכונת תל גנים לבית ספר על שמו של יאנוש קורצ'אק ללמדנו שהחלטות ישנות‬
‫משתנות במשך השנים ‪.‬‬
‫מלחמת השחרור והנצחת הנופלים והבנים‬
‫מלחמת השחרור מונצחת בשמות רחובות בעיקר בתחילת שנות החמישים כך מוצאים שמות‬
‫לרחובות כמו שדרת השחרור ורשימת השמות בטבלה הבאה‪:101100 99 98‬‬
‫רחוב הפורצים‬
‫על שם גדוד פורצי הדרך לירושלים במלחמת השחרור‬
‫רחוב נחשון‬
‫על שם פעולת נחשון מלחמת השחרור‬
‫סמטת יפתח‬
‫על שם מבצע יפתח כבוש הגליל במלחמת השחרור‬
‫רחוב שער הגיא‬
‫על שם הקרב בבאד אל ואד ופריצת הדרך לירושלים‬
‫רחוב יחיעם‬
‫על שם קרבות יחיעם‬
‫רחוב אסף‬
‫על שם מבצע אסף‬
‫רחוב יואב‬
‫על שם מבצע יואב לשחרור הנגב‬
‫שדרת הטייס‬
‫לזכר הטייסים שנפלו‬
‫שדרת טובים‬
‫ע"ש עמנואל טובים מייסד חבל הימי לישראל וחלוץ הימאות‬
‫רח החבלנים‬
‫על שם החבלנים ממלחמת השחרור‬
‫מבצע עין‬
‫לציון כיבוש הנגב הדרומי‬
‫‪95‬‬
‫מכתב מהוועדה להנצחת שמו של קורצ'אק ‪ 17,‬לאוגוסט ‪1958‬‬
‫‪96‬‬
‫לפי תשובת ועדה השמות ‪ 2 ,‬לינואר ‪1959‬‬
‫‪97‬‬
‫תשובת עירית רמת גן ‪ 2 ,‬לינואר ‪1959‬‬
‫‪98‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 11‬לאפריל ‪1950‬‬
‫‪99‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 30 ,‬לאוקטובר ‪1950‬‬
‫‪100‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 6 ,‬לפברואר ‪1951‬‬
‫‪101‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 27 ,‬ליוני ‪1952‬‬
‫‪03‬‬
‫וב ‪ 1953‬רחובותיה של שכונה שלמה "מוקדשים" להנצחת מלחמת השחרור השמות‬
‫בשכונת רסקו ( לימים רמת חן) ‪: 102‬‬
‫רחוב התעש‬
‫על שם תעשיית הנשק במחתרת‬
‫רחוב אלוף שדה‬
‫על שם יצחק שדה מפקד הפלמ"ח וחטיבת השיריון הראשונה‬
‫במלחמת השחרור‬
‫רחוב המאה ואחד‬
‫לזכר ‪ 101‬קדושי רמת גן שנפלו במלחמת השחרור‬
‫רחוב כ"ג‬
‫על שם יורדי הים שיצאו לחבל במתקני הנפט הסורים ואבדו‬
‫רחוב אלכסדרוני‬
‫על שם החטיבה ששחררה את סביבת רמת גן‬
‫רחוב גבעתי‬
‫על שם החטיבה שפעלה במרחב הדרום להגנתו ולשחרורו‬
‫כרמלי‪ ,‬קריתי‪ ,‬עודד‪,‬‬
‫על שם המבצעים‬
‫הראל‬
‫חמץ‬
‫על שם המבצע‬
‫ורחוב אלוף דויד‬
‫על שם דויד מרכוס שנפל בדרך לירושלים‬
‫הועדה מאמינה שהשמות מדברים ומספרים על ימי מלחמת השחרור‪ .‬למרות שתושב אחד‬
‫כותב תגובה לשמות שנבחרו בו הוא מודה של כך שיש שמות לרחובות אך מתלונן על כך‬
‫שלא שיתפו אנשים שפעלו בתקופת הקרבות בגזרת החזית הנדונה בקביעת השמות ‪.103‬‬
‫בשנות החמישים גם נשלחות בקשות חוזרות ונשנות מאנשים שונים הרוצים להנציח בן אח‬
‫אבא שנפל במלחמה‪ ,‬על פי רוב העירייה דוחה את הבקשות‪ ,‬ועונה תשובה דומה שבדרך‬
‫כלל לא נוהגים לקרוא רחובות בשמות של נפטרים או גיבורים שנפלו בגלל המצב המיוחד‬
‫אחרי מלחמת השחרור שגבורי ר"ג רבים נפלו‪ ,‬ואין אפשרות לציין שמות רחובות לכולם –‬
‫אולי ימצאו אפשרות לשלב את בקשתך בציון רחוב אשר יבטא גם את המקרה הנידון‪ ,104‬כך‬
‫כאשר קימת בקשה נוספת להנציח שמות רחובות על שם כל אחד מ ‪ 100‬הבנים שנפלו‬
‫במלחמת השחרור ‪ 105‬התשובה מהעירייה שמות הגיבורים מונצחים באופן כללי בשמות כמו‬
‫שועלי שמשון ‪ ,‬גורי יהודה ‪ ,‬דרך נגבה ‪ ,‬ותהיה מצבה עם כל השמות ‪ , 106‬מתעקש אותו אב‬
‫שכול במכתב תשובה שהשמות המסמלים באופן כללי כגון שועלי שמשון ‪,‬גורי יהודה הם‬
‫בסדר אבל צריך לתת שמות לרחובות לפי הקרבות החשובים כמו הקסטל ושער הגיא‪,‬‬
‫‪102‬‬
‫‪103‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 29 ,‬למאי ‪1953‬‬
‫מכתב לעירית רמת גן ‪ 3 ,‬ליולי ‪1953‬‬
‫‪104‬‬
‫מכתב תשובה מעירית רמת גן לאב שכול ‪ 7 ,‬לינואר ‪1952‬‬
‫‪105‬‬
‫מכתב לראש העיר‪ 22 ,‬לפברואר ‪1952‬‬
‫‪106‬‬
‫מכתב תשובה מהעיריה ‪ 2 ,‬למרץ ‪1950‬‬
‫‪04‬‬
‫ואודות השם הכללי שהעירייה הציעה "יד גיבורים" ‪ -‬זה שם שכל העיריות נותנות למה‬
‫שרמת גן לא תהיה יוצאת מהכלל ותקבע ‪ 100‬רחובות על שם גיבורי בניה?‪ .107‬העירייה‬
‫מציינת שמצבת הגיבורים ליד העירייה תנציח את כל השמות הגיבורים וועדת השמות‬
‫מנציחה שמות כללים הנוגעים למלחמת השחרור‪ .108‬ואמנם כאשר מבקשים בהתחלה‬
‫ההורים בקשה להנציח את בנם ולהחליף רחוב שמאי לצנחן בועז הצנחן הראשון שנפל‬
‫מרמת גן‪ ,109‬העירייה לא נענית אך כאשר נכתב כמעט שנתיים אחר כך מכתב לראש העיר‬
‫מתושבי הרחובות בית הלל ושמאי בבקשה להחליף את רחוב בית שמאי לרחוב בועז ע"ש‬
‫בועז צוקר הי"ד בנם של המתיישבים הראשונים ממייסדי השכונה‪ ,‬הילד הראשון שנולד‬
‫והתחנך בשכונה ונפל בעת מילוי תפקידו‪ , 110‬מחליטה הועדה לקרוא בשכונה רחוב הבנים‪,‬‬
‫על שם הבנים שנפלו בהגנת המולדת‪.111‬‬
‫הנצחת המייסדים‬
‫בשנת ‪ 1950‬כאשר רמת הפכה ממועצה לעיר ובמקביל להנצחת אירועי המדינה מחליטים‬
‫גם להנציח את המאורעות הפנימיים כך מוצעים רחוב הראשונים‪ ,‬רחוב תרפ"ב (שנת יסודה‬
‫של רמת גן) ‪ ,‬רחוב עיר גנים ( השם הראשון של העיר)‪ ,‬רחוב תרע"ד (שנת היסוד של עיר‬
‫גנים וקנית הקרקע)‪ ,112‬כמובן לאחר פירסום שמות אלו מתקבל מכתב מבני הראשונים‬
‫שמבקש לקרוא רחובות על שמות ראשוני רמת גן ברחובות שעוברים בחלקות שלהם‬
‫אנגלנדר‪ ,‬גדליה קרסיק‪ ,‬דב פרידמן‪ ,‬צבי הורביץ‪ ,‬מרדכי כהן וקפלן ‪, 113‬אך הועדה מציעה‬
‫שבאזור מוסררה יהיו שמות לציון ראשיתה של רמת גן כמו רחוב הנחלה ‪ ,‬רחוב המועצה‪,‬‬
‫רחוב הועד רחוב תש"י על שם השנה שבה המועצה הפכה לעייריה‪ ,‬ורחוב קדם על שם‬
‫החברה שבנתה את הבתים הראשונים‪ .114‬בשנת ‪ 1955‬שוב דנים בעניין השמות של‬
‫הראשוניים‪ ,‬כפי שכבר דובר בפרק על נתינת שמות מקוצרים ‪ ,‬ואמנם קיימים שמות רחובות‬
‫על שם הראשונים אך ההחלטות על שמות רחובות אלו לא מתועדות בשנים הנדונות‪.‬‬
‫הסבת שמות‬
‫הסבת שמות גם היא חלק מקביעת השמות בועדת השמות חלק מהסבת השמות נעשית‬
‫ברמת גן בגלל אילוצים לדוגמא רחוב ז'בוטינסקי שהוא היום רחוב שחוצה את רמת גן ומגיע‬
‫מפתח תקווה לתל אביב בעבר היה רחוב אחר – בגלל הסכם בין הערים השכנות משנים את‬
‫‪107‬‬
‫מכתב מאב שכול‪ 3 ,‬למאי ‪1950‬‬
‫‪108‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 18 ,‬למאי ‪1950‬‬
‫‪109‬‬
‫מכתב לראש העיר ‪ 7‬לאוגוסט ‪1955‬‬
‫‪110‬‬
‫מכתב מתושבי רחובות בית הלל ושמאי‪ 24 ,‬לפברואר ‪1957‬‬
‫‪111‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 26 ,‬לפברואר ‪1957‬‬
‫‪112‬‬
‫ישיבת ועדת השמות‪ 18 ,‬למאי ‪1950‬‬
‫‪113‬‬
‫מכתב להנהלת העיריה ‪ 25 ,‬למאי ‪1950‬‬
‫‪114‬‬
‫ועדת השמות ‪ 3 ,‬לספטמבר ‪1951‬‬
‫‪05‬‬
‫רחוב פוטר לרחוב ז'בוטינסקי ורחוב קשת שנהיה לז'בוטינסקי חוזר להיות רחוב הקשת ‪,115‬‬
‫גם רחוב מודיעין (היום בן גוריון ) שלפני נקרא רחוב סלמה כי זו הייתה הדרך שבה הגיעו‬
‫האנגלים שחצו את הירקון לכיוון כפר סלמה – וצפונה לכיוון ירושלים מחליף את שמו אחרי‬
‫אישור מעיריות בני ברק ותל אביב‪ .116‬הסבת שמות נוספת היא בעקבות בקשת תושבים כמו‬
‫מקרה רחובות בית הלל ובית שמאי שניתנו בינואר ‪, 1948‬תושבי שכונת הלל – פונים‬
‫בבקשה לעירייה אחרי שנודע על שמות הרחובות בית הלל ובית שמאי להחליף בין הרחובות‬
‫כדי שביתם של הוריו של המנוח הלל לב שעל שמו נקראת השכונה ימצא ברחוב בית הלל‬
‫ולא בית שמאי‪ ,117‬כך מסבים את רחוב בית הלל לבית שמאי בעקבות המכתב‪ .118‬ומקרה‬
‫נוסף של הסבת שמות לרחובות שגרם עגמת נפש היה רחוב על שם המהנדס אליעזר וינשל‬
‫שהיה ממייסדי תל בנימין ‪ ,‬ב‪ 22‬לאוגוסט ‪ 1954‬נשלח מכתב למר קריניצי ראש העיר על כך‬
‫שהרחוב בתל בנימין על שם האח המנוח המהנדס אליעזר וינשל שונה‪ ,‬ולא הייתה פניה‬
‫לוועד השכונה בנושא וזו כמובן פגיעה בזכרו של האיש ‪ ,‬שם הרחוב שונה לשם אלונים ואחר‬
‫כך שונה שנית לשם ג'ימס (מקדונלד במרץ ‪ , )1952‬המשפחה לא תתנגד אם יקראו רחוב‬
‫אחר בשכונה על שמו‪ ,119‬בספטמבר ‪ 1954‬ראש העיר ממליץ לועדת השמות לתקן את‬
‫השמות כך שרחוב הארז הופך לרחוב אליעזר שמוחזר לשכונה‪ .120‬כמובן ששמות שונים‬
‫מוסבים בעקבות בקשות התושבים כמו רחוב הצידה הופך לרחוב אורי ניסן ע"ש סיפרו של‬
‫גנסין – בעקבות בקשת תושבי הרחוב לשינוי השם הצדה ‪ 121‬ושנים מאוחר יותר בשכונת‬
‫עמידר רחוב החבלנים מוחלף לרחוב סיירת דוכיפת בעקבות בקשה של תושבים וילדי בית‬
‫ספר ברחוב שנפגשו עם ראש העיר וביקשו לחזור לשם המקורי "חבלני חיל ההנדסה" מכיוון‬
‫ש"צוחקים עליהם"‪ .122‬כמובן שהחלפת שמות לא תמיד רצויה על ידי השכנים שהתרגלו‬
‫לשם הרחוב וכמובן אלו שהשם הישן נוגע להם‪ ,‬כך קרה בשנת ‪ 1970‬כאשר רוצים להנציח‬
‫את קריניצי ראש העיר הראשון שנהרג ומציעים להחליף את רחוב יהלו"ם לרחוב קריניצי‬
‫בגלל ששם היה ביתו ‪ 123‬ולקרוא רחוב אחר על שמו של יהלו"ם ‪ ,‬נכדו של יהודה לייב מוצקין‬
‫שהרחוב על שמו טוען שהשם יהלו"ם בכלל לא מנציח את שמו ומחליטים לתת את השם‬
‫מוצקין לרחוב הגלגל – יש ויכוח והתנגדויות מצד השכנים שהתרגלו לשם הרחוב‪ ,‬כך שהשם‬
‫יהלו"ם נשאר רק לבית הספר ברחוב‪ ,‬רחוב מוצקין לא קיים ברמת גן‪ ,‬ואילו רחוב יהלו"ם‬
‫הוסב על שם קריניצי בשנות ה ‪. 70‬‬
‫‪115‬‬
‫פרוטוקול מס ‪ 4‬ועדת השמות‪ 1 ,‬לפברואר ‪1948‬‬
‫‪116‬‬
‫הודעה לעיריות ת"א וב"ב ‪ 2 ,‬לפברואר ‪1946‬‬
‫‪117‬‬
‫מכתב מתושבי שכונת הלל‪ 12 ,‬במרץ ‪1948‬‬
‫‪118‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 18 ,‬למאי ‪1950‬‬
‫‪119‬‬
‫מכתב לראש העיר ‪ 22 ,‬לאוגוסט ‪1954‬‬
‫‪120‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 6 ,‬לנובמבר ‪1958‬‬
‫‪121‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ 6 ,‬לנובמבר ‪1958‬‬
‫‪122‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ ,‬מאי ‪2000‬‬
‫‪123‬‬
‫פרוטוקול ישיבת מועצת העיריה ‪ 13‬למאי ‪1970‬‬
‫‪06‬‬
‫לסיכום‬
‫מאחורי כל רחוב בעיר יש שם של איש‪/‬ה‪ ,‬מאורע היסטורי‪ ,‬תקופה‪ ,‬עץ‪ ,‬פרח או חבל ארץ‪,‬‬
‫שמות הרחובות מתחלפים במשך השנים בעיר כמו דרך המואזין שהייתה לדרך מודיעין‬
‫ומאוחר יותר הוחלף שמה פעם נוספת ‪ -‬לדרך בן גוריון‪ .‬או רחוב יהל"ם שהיה לרחוב קריניצי‬
‫ ללמדנו שהרחובות חיים ומייצגים את המתרחש מסביב‪ ,124‬עיקר נתינת השמות בעיר היא‬‫להתמצאות בתקופה שהעיר נבנית ושכונות ורחובות חדשים נוצרים‪ ,‬כדי שהרופא או חברת‬
‫חשמל ימצאו את הבית אך גם קיימת הנצחת המאורעות שמספרים את ההיסטוריה הציונית‬
‫ובמקביל גם את ההיסטוריה העירונית ‪.‬‬
‫תפקידה העיקרי של ועדת השמות היא נתינת שמות והיא נוהגת לפי כללים כאשר הכללים‬
‫לפעמים משתנים כך הכלל של להנציח רק שמות של אישים שהלכו לעולמם ‪125‬נשכח‬
‫כשמציעים רחוב על שם יצחק גרינבוים – מנהיג ציוני פולין ושר הפנים הראשון במדינה‬
‫למלאות לו ‪ 70‬שנה‪ ,126‬גם השר משה שפירא מקבל רחוב על שמו ובעיתון נכתב שזהו אקט‬
‫של תודה גלויה למאמציו להרחיב את גבולות רמת גן‪ 127‬כך שהפוליטיקה כמובן היא חלק‬
‫בלתי נפרד מההחלטות ונמצאת גם היא בין השורות וכשמגיעה בקשה מסגן שר הסעד‬
‫לקרוא רחוב על שם שר התחבורה המנוח ד‪.‬צ פנקס ‪ ,128‬גם אם הרחוב המוצא תפוס קוראים‬
‫רחוב אחר על שם פנקס‪ .129‬גם התושבים מעורבים לא פעם ומכתבים רבים מגיעים לעירייה‬
‫באותם שנים עם בקשות חוזרות ונשנות‪ ,‬להנציח אחות שמתה כי לא קיבלו אותה חולה‬
‫להדסה בשום מחיר וטיפלו בה בחוץ ‪ ,130‬אב שכול שרוצה להנציח את בנו כי הוא הפריש‬
‫רחוב מהמגרשים שלו למה שהרחוב לא יהיה על שם בנו שנפל במלחמת השחרור‪ ,131‬וגם‬
‫מתלוננים כמו האזרח שכותב לראש העיר – שהובא לידיעתו ש"העיר הולכת לקרוא בשמות‬
‫רחובות של עורך הארץ מר הפטמן והעורך האחרון של מעריב מר קרליבך ‪ ,‬ואביו הוא משה‬
‫קלינמן עורך "העולם" במשך ‪ 30‬שנה ומחבר הרבה ספרים בעברית שמת לא כובד במתן‬
‫שם רחוב על שמו"‪ ,132‬כמובן שהשמות שהוצעו בוועדה הם עמנואל שזהו הכינוי ספרותי של‬
‫יור איגוד העיתונים ועורך הבוקר יוסף הפטמן ועזריאל על שם עזריאל קרליבך עורך עיתון‬
‫‪124‬‬
‫רחובות מספרים‪ ,‬אתר עירית רמת גן‪ ,‬נקרא אוקטובר ‪2011‬‬
‫‪125‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ ,‬פברואר ‪1945‬‬
‫‪126‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות‪ ,‬ינואר ‪1955‬‬
‫‪127‬‬
‫ידיעות רמת גן כרך ה' ‪1958 ,‬‬
‫‪128‬‬
‫מכתב לועדת השמות‪ ,‬ינואר ‪1953‬‬
‫‪129‬‬
‫מכתב לועדת השמות ‪ 25,‬בינואר ‪1953‬‬
‫‪130‬‬
‫מכתבים לעירייה‪ ,‬מאי ‪ , 1958‬יולי ‪1959‬‬
‫‪131‬‬
‫מכתב מאב שכול לעירייה‪ 10 ,‬באפריל ‪1950‬‬
‫‪ 132‬מכתב לעירייה‪ 23 ,‬ינואר ‪1957‬‬
‫‪07‬‬
‫מעריב ‪ 133‬כי הכלל היה לתת שמות סימליים או עבריים‪ ,‬היום יש רחוב עזריאל אבל הפטמן‬
‫נשאר אולי כי השם יוסף כבר היה תפוס ?‬
‫כמובן שלרוב נשמרו הכללים ונראה שפעילות הועדה באותם שנים תרמה רבות להיסטוריה‬
‫ולמורשת העיר ובעיקר תרמה לכך שאפשר להתמצא ברמת גן ‪.‬‬
‫תודות‬
‫לפרופסור עזריה מעוז –שפתח עבורי צוהר לנושא שמות הרחובות והמסתתר מאחוריהם‪.‬‬
‫למשה בירב – האחראי על ארכיון בבית קריניצי על העזרה במציאת החומר‪.‬‬
‫למר בנימין אלגרטי – עובד עירית רמת גן שהיה בועדת השמות משנת ‪ 56‬על הראיון האישי‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫פרוטוקול ועדת השמות ‪ 20,‬בינואר ‪1957‬‬
‫‪08‬‬