ועדת השמות רמת גן
החוג לגיאוגרפיה וסביבה -אוניברסיטת חיפה ועדת השמות רמת גן 1945-1960 ויינר שרון 15-Nov-11 סמינר שם ומקום פרופ' מעוז עזריהו מבוא עבודה זו מתמקדת בפעילותה של ועדת השמות ברמת גן משנת 1945עד ,1960העבודה מתארת את פעילות הועדה מנסה להבין לפי איזה מדיניות נקבעו שמות הרחובות ברמת גן שרובם קיימים עד היום ,כיצד נעשה תהליך ההנצחה בשמות אלו וכיצד הם משתלבים בהיסטוריה ובמורשת המדינה והעיר .העבודה מסתמכת בעיקר על פרוטוקולים של ועדת השמות ,פרוטוקולים של ישיבות מועצת העיר ,ומכתבי התושבים בשנים הנ"ל שבהם רמת גן הפכה ממועצה עירונית לעיר בשנת ,1950וברקע אירועים הסטורים כמו פעילות המחתרות ,הכרזת האו"ם הכרזת המדינה ומלחמת העצמאות המשפיעים על חלק מהחלטות הוועדה בקביעת השמות וההנצחה ברחבי העיר אך לא רק .בחלק מהפרוטוקולים אמנם יש הסברים על ההחלטות ,אך יש גם החלטות שמעוררות מחלוקות ודיונים בלי פירוט ,ועל כך אפשר לקרוא רק בין השורות או להבין כאשר הנושא נידון יותר מפעם אחת ועל פני כמה ישיבות ,כך שאין ניסיון בעבודה זו להסביר אלא רק להביא את הדברים ולספרם כפי שניתן להבינם מהתיעוד הקיים. רמת גן רקע היסטורי : רמת-גן נוסדה ב 1921ע"ש מייסדי אגודת "עיר גנים" ,אשר שמו לנגד עיניהם כמטרה את הקמתה של עיר גנים עברית ,המשלבת בתוכה יסודות של איכות חיים כפרית עם תרבות עירונית .ברבות הימים שונה שם העיר ל"רמת-גן" .רמת גן בראשיתה הייתה יישוב חקלאי קטן בעל שטח מצומצם במסגרת הרחובות ארלוזורוב ,ביאליק ודרך אבא הלל של היום. מסביבה נבנו שכונות עצמאיות כגון נחלת גנים ,רמת יצחק שכונתה רמת-גן ב' ,תל בנימין, שכונת גפן ואחרות ,משנות הארבעים ואילך סופחו אליה שכונות אלה שהוקמו בשוליה וכולן נכללו בשטח המוניציפאלי שלה.1 ההתחלה הרחובות הראשונים ברמת גן לא נשאו שמות אלא כינויים כמו ה"עמק" או "הכביש הלבן" לרחוב ביאליק של היום ,וה"כביש השחור" או דרך פלומר לדרך ז'בוטינסקי. 2כבר בשנות ה- 30נקבעו שמות לרחובות העיר בישיבת מועצת העיר ,השמות הראשונים היו של ארלוזרוב וביאליק וכן ככר ע"ש הרמב"ם במלאות 800ליום הולדתו , 3מראיון שנערך עם מר בנימין אלגרטי (אוגוסט ,) 2011 ,עובד עירית רמת גן שהיה חבר בועדת השמות בשנת ,1956 ניתן ללמוד שהועדה הייתה מורכבת מאחד הנבחרים בד"כ סגן ראש העירייה או מזכיר 1 מתוך אתר עירית רמת-גן ,אוקטובר http://www.ramat-gan.muni.il 2011 2 מתוך אתר עירית רמת-גן ,אוקטובר http://www.ramat-gan.muni.il 2011 3 פרוטוקול 6מועצת העיר 9 ,בספטמבר 1935 2 העירייה שתפקידו היה כיושב הראש והשאר היו נבחרים מהמפלגות ולא חברי המועצה, המלחמה על התפקידים בועדות בדרך כלל נעשתה לאחר כל בחירות כשהיושב ראש הוא המכריע .למשל אפשר ללמוד מפרוטוקול ועדת השמות 7בינואר 1952על כך שצריך לפנות לעייריה לאישור כדי להתקבל לועדת השמות ,ועל אף שהוגשה בקשה למועצה לצרף את מר זליבנסקי כחבר ועדת השמות "מכיוון שידיעותיו בעניין רחובות הכרחי לוועדה" ,4ב 16בינואר 1952אושרה הבקשה לצירוף זליבנסקי רק כיועץ לועדת השמות ע"י ישיבת ההנהלה.5 ההתנהלות בכל ישיבת ועדה היו מעלים הצעות לשמות רחובות או דנים בפניות של תושבים להנציח אישים ובני משפחה ,ההצעות היו מועברות לאישור המועצה ,כאשר לפני אישור המועצה ועדת השמות מפרסמת במקומון את השמות המוצעים .6לא כל שם היה עובר במועצה וההחלטה הייתה נעשית בהצבעה .7בשנים הראשונות של העיר הרחובות היו בעיקר מספרים על המפה והיה צורף דחוף להחליף מיספרים בשמות המומלצים ע"י ועדת השמות שהתכנסה כל 2-3שבועות.8הועדה גם מפרסמת הודעות לעיתונות המקומית על כך שהאזרחים יכולים להגיש הצעות בכתב לשמות רחובות ,9ואכן לא מעט מכתבים עם בקשות והצעות הגיעו למועצת העיר ולועדת השמות. עוד אנו למדים שבאותה תקופה נוצר אפילו לחץ כך שבועדת השמות מנובמבר – 1947 מהנדס המועצה המנהל את הישיבה מדווח על שמות שאושרו בועדת השמות אך טרם אושרו ע"י המועצה והועדה מחליטה להמריץ את המועצה שתחליט .10וכך בדצמבר – 1947 הועדה רואה צורך להביא את החלטות הקודמות על השמות למועצה לאישור לפני שממשיכים לתת עוד שמות לרחובות ,ואף נקבע סיור לרחובות שעוררו מחלוקת כדי לבחון אם השמות מוצדקים.11מה שמלמד על כך שעל אף שנוצר לחץ השמות לא תמיד הוסכמו על כולם אך לא תמיד מוסבר בתיעוד מדוע נוצר ויכוח על שם מסוים ומדוע שם אחר מוסכם פה אחד. ועדת השמות עוסקת גם כיצד יראו השלטים על הרחובות – למשל בועדת השמות מפברואר 12 1948התקבלו החלטות לגבי איך יראו שלטי הרחובות כמו לנקד את השמות ,להוסיף על מספרי הבתים גם את שם הרחוב באותיות בולטות קטנות ,להאיר במנורות קטנות את 4 מכתב מועדת התרבות והשמות לעירייה 8 ,בינואר 1952 5 מכתב ממועצת העיר לועדת השמות 8 ,בינואר 1952 6 פרוטוקול ועדת השמות 30 ,באוקטובר 1950 7 ראיון עם מר בנימין אלגרטי ,אוגוסט 2011 8 פרוטוקול ועדת השמות 1 ,בינואר 1946 9 פרוטוקול ועדת השמות 22 ,לינואר 1946 10 פרוטוקול מס 1ועדת השמות 30 ,בנובמבר 1947 11 פרוטוקול ועדת השמות ,דצמבר 1947 12 פרוטוקול מס 4ועדת השמות,פברואר 1948 3 השלטים וגם במקום שאין בית לשים פנס וטבלא .וכשיש בעיה בתרגום השלטים של הרחובות – מחליטים להשתמש בינתיים בשלטים בטרנסקריפציה לפי השיטה האנגלית, לנקד את העברית ,להשתמש בשלטים גדולים יותר ולכתוב כתיב מלא כגון רחוב ולא רח' .13 באפריל 1950הועדה דנה באפשרות של תחרות בין גרפיקאים על איך יראו השלטים של רחובות רמת גן .14יש לציין שועדת השמות עוסקת גם במתן שמות לגנים בעיר ולא רק בשמות הרחובות ,15והפרוטוקולים משנת 1949מעידים שועדת השמות הופכת לועדת התרבות והשמות וחלק מהדיונים נעשים גם על אירועי התרבות בעיר למשל בפרוטוקול של ועדת השמות והתרבות מ 29למאי – 1949דנו בהצעות לחבר שיר לזכר שמואלי ז"ל ,בהקמת אוניברסיטה עממית ע"י ועדת התרבות ,ובפעולות תרבותיות בקולנוע גל אור . העקרונות למתן שמות לרחובות במסמך מפברואר 1945מדובר על מתן שמות לרחובות שנעשית לפי עקרונות הבאים -לא לתת שמות לועזיים ולהנציח רק שמות של אישים שהלכו לעולמם .16עדות נוספת לכך שהמגמה הייתה להשתמש בשמות עבריים היא מתוך תיעוד על חבר מועצת רמת גן דר ישעיהו אליהו :כאשר הציע ד"ר אלימלך רימלט ממפלגת 'הציונים הכלליים' בישיבת המועצה 'בשם ועדת השמות :רשימה של שמות חדשים' לרחובות ,חלקם עבריים וחלקם לועזיים .טען עברים קשים ,ולא לקרוא רחובות על כנגדם ישעיהו בלהט ובזעף' :לא לחשוש לשמות ִ שמותיהם הלועזיים של הגדולים ,כי אם על שמותיהם הפרטיים [העבריים]' . 17ראש העיר דאז קריניצי רצה בעיקר לתת שמות של פרחים ועצים לרחובות רמת גן ,18כך שבינואר 1946קיבל על עצמו אחד החברים להכין לישיבת הועדה הבאה רשימת צמחים הבאים בחשבון כשמות לרחובות 19לכן כשבתחילת שנות החמישים מוקם שיכון הותיקים והפקידים לותיקי רמת גן נקראים כמעט כל הרחובות בשיכון בשמות צמחים ועצים.20 ביוני 1950מסביר מר ארצי ( חבר ועדת השמות) בישיבת הנהלת העיר את קווי קביעת השמות לרחובות לפיהם עובדת הועדה " :בדרך כלל לוקחים בחשבון קבוצת רחובות וסמטאות ונותנים להם שמות שיש ביניהם קשר אחד עם השני ,ונראה לוועדה כי שיטה זו מביאה תועלת לציבור להתמצא ביתר קלות במציאת הרחוב המבוקש גם לפי הקבוצה שרחוב זה קשור אליה " ,21עוד הוחלט בועדת השמות לקרוא לסמטאות קטנות בשם מבוא 13 פרוטוקול ועדת השמות ,מאי 1949 14 פרוטוקול ועדת השמות 11,באפריל 1950 15 פרוטוקול ועדת השמות 1 ,ביוני 1948 16 פרוטוקול ועדת השמות ,פברואר 1945 17 אר"ג ,י"א ,16/47-50 ,ב' אדר א' תש"ח ,1.5.48עמ' 87 18 ראיון עם מר בנימין אלגרטי ,אוגוסט 2011 19 פרוטוקול ועדת השמות 1 ,בינואר 1946 20 פרוטוקול ועדת השמות 15 ,באוגוסט 1952 21 פרוטוקול ישיבת הנהלת מועצת העיר 6 ,ביוני 1950 4 בצרוף השם של הרחוב הגדול הסמוך לדוגמא מבוא מודיעין ,מבוא העמל ,מבוא השדרה (שדרת הגיבורים) ,מבוא הקשת ומבוא יהלו"ם .22 ממכתב שנכתב בנובמבר 1951למועצת נהרייה אפשר ללמוד עוד על היסודות לקביעת שמות רחובות עליהם הוחלט בועדת השמות ברמת גן: "כלל ראשון לקבוע שורה של רחובות באזור אחד בשמות קשורים אחד לשני ,כמו שמות המסמלים את מלחמת השחרור ,גדולי הציונות ,אישים מפורסמים וכ"ו ,כן אין אנו נוהגים לציין שמות לועזיים ובמקום זה אנו קוראים לרחוב בשם שמסמל את האיש או את המאורע שאנו מעוניינים להנציח ,מלבד זאת הננו נוהגים לקרוא רחובות בפרט רחובות קטנים על שמות צמחים האופייניים לאותו רחוב ,גם כאן מקובלת אותה שיטה של קבוצת רחובות עם שמות של צמחים ,כמו כן נוהגים אנו לקרוא רחובות סמטאות או רחובות קטנים בשמות המסמלים את צורת הרחוב או סימני הכר המזכירים את צורת הרחוב .בשלטים הנקבעים בפינת הרחוב ניתן ביאור לשם במקרה והשם של הרחוב אינו מבטא די הצורך את הכוונה הקשורה בדבר" .23 יישום הכללים שמות הקשורים אחד לשני בתיעוד קיימות דוגמאות רבות בהם ועדת השמות מחליטה על שורה של שמות לרחובות באזור אחד הקשורים אחד לשני ,למשל ביולי 1950דנה הועדה ברחובות שיוצאים מרחוב החשמונאים ונותנת להם את השמות יהונתן ושמעון על שם בניו של מתתיהו החשמונאי ויוחנן רחוב שמחבר ביניהם שהוא בנו של שמעון ,24ובהמשך ליד רחוב מתתיהו החשמונאי יקרא רחוב אלעזר החשמונאי בנו של מתתיהו ורחוב בית חורון ( קרב החשמונאים) .25בנוה יהושע שנמצא בסוף רחוב הירדן מחליטים שהרחובות בפנים יקראו בשמות הקשורים לנהר הירדן כמו :ארנון ,החולה ,דן ,כנרת ,קדרון וחרוד ,26בשכונה שגובלת בבני ברק מוצעים השמות הבאים ישעיה ,ירמיהו ,יחזקאל ,יהושע ,עמוס ,עובדיה ,מיכה ,נחום ,חגי ,זכריה, דניאל ,סנהדרין ותנאים.27 בינואר 1955נקבעים שמות רחובות חדשים על שמות נקודות ישוב שנפלו בידי האויב ואבדו לנו כמו בית הערבה ,עין צורים ,רבדים ,משואות יצחק ,נווה יעקוב ,ועטרות .עוד מעלים לדיון גם רשימה של שמות ספרים לרחובות כמו דרך רחובות הנהר (ספר של צבי 22 פרוטוקול ועדת השמות 6 ,בפברואר 1951 23 מכתב מועדת השמות והתרבות למועצת נהריה 19 ,בנובמבר 1951 24 פרוטוקול ועדת השמות 18 ,ליולי 1950 25 פרוטוקול ועדת השמות 18 ,בפברואר 1952 26 פרוטוקול ועדת השמות 30 ,באוגוסט 1951 27 פרוטוקול ועדת השמות 2 ,ביולי 1953 5 גרינברג ) ,בהלחם ישראל (ספרו ומפעל חיו של בן גוריון ) ,היוצרים והבונים ( ספרו של פרופסור קלויזנר – במלאת לו ,) 80על מלאה (ספר שיריו של המשורר והמתרגם הגדול אברהם שלונסקי ) ,הלוחות הגנוזים (ספרו של המשורר זלמן שניאור) ,נצח ישראל ( ספרו של נשיא ישראל מר י בן צבי ) וחד-נס ( השם הסמלי לדגל בשירו של זאב ז'בוטינסקי הגדר ) 28כמובן שלא כל השמות המוצעים בוועדה עוברים את אישור העירייה אבל חלקם קיימים עד היום . שמות מסמלים במקום שמות לועזיים בינואר 1946ועדת השמות מנסה לתת שמות חדשים לרחובות ולדבוק ברעיון שלא יהיו שמות לועזיים ,וכך מועלים לדיון שמות כמו רחוב ח"ן על שם חיים נחמן ביאליק ,רחוב חיים על שם חיים ארלוזרוב ,רחוב זאב על שם ז'בוטינסקי ,רחוב הנ"ס על שם נחום סוקולוב, רחוב מ"ן על שם מכס נורדאו ,יוסף הגלילי על שם יוסף טרומפלדור 29וכן רחוב מדינת היהודים ע"ש הרצל ,30אך למועצת העיר יש הסתייגויות והיא מבקשת להשאיר את השמות הלועזיים לאנשי השם כמו הרצל ביאליק סוקולוב נורדאו וזבוטינסקי ,31ובישיבה הבאה של ועדת השמות נדון הדבר ומתקבל "לאור הבקשה להשאיר את שמות הרחובות המוזכרים כפי שהם ולא לקרוא את הרחובות בשמות הפרטיים של האישיים האלה" .32הכלל נשמר לאורך התקופה בשמות סימליים וקיצורים כמו רחוב פרוג שיקרא שמעון על שם המשורר שמעון פרוג בהתאם למקובל לא לקרוא שמות רחובות בשמות לועזיים ,33רחוב יונה על שם יונה ראטין שומרה הראשון של ר"ג ,34רחוב מל"ל על שם מ.ל לילינבלום שחי בתקופת התחייה, רחוב הנגיד על שם שמואל הנגיד משורר שר הצבא ומדינאי בתקופת ספרד וגם חוקר תלמודי ,ורחוב מגדים עש מרי מגדים ,35וגם חמש שנים מאוחר יותר עדיין דבקים בכלל קיצור השמות כאשר נותנים שמות לרחובות על שם גדולי ישראל ואישים גדולים כמו רחוב יוסי על שם הפייטן יוסי בן יוסי ראשון פייטני ישראל ,רחוב הפניני על שם ידעיה הפניני מתקופת תור הזהב ,רחוב שי"ר על שם החכם שלמה יהודה רפופורט אבי חכמת ישראל בתקופת ההשכלה ,רחוב נחמן על שם רבי נחמן קרומסל בעל מורה נבוכים ,רחוב הסופר אורי על שם הסופר אורי גנסין ורחוב אשר על שם הסופר אשר ברש .36ועוד שמות סימליים נוספים ניתנים כמו הנריטה סולד שמקבלת רחוב בשם האם ,37הרופא הראשון של ר"ג דויד 28 פרוטוקול ועדת השמות 28,לינואר 1955 29 פרוטוקול ועדת השמות 22 ,לינואר 1946 30 פרוטוקול ועדת השמות 14 ,לפברואר 1946 31 פרוטוקול מועצת העיר 20 ,לינואר 1948 32 פרוטוקול מס 4ועדת השמות ,פברואר 1948 33 פרוטוקול ועדת השמות 12 ,ליולי 1950 34 פרוטוקול ועדת השמות 2 ,לאפריל 1951 35 פרוטוקול ועדת השמות 22 ,לינואר 1950 36 פרוטוקול ועדת השמות 1 ,לינואר 1955 37 מכתב תשובה למשרד הפנים 11 ,לדצמבר 1960לאור בקשתם מ 30לאוקטובר 1960 6 כהן מקבל רחוב בשם הרופא ,38ובשנת 1966לפי אותו כלל השוטרת הראשונה בארץ שנהרגה בעת מילוי תפקידה ברמת-גן מקבלת את רחוב השוטרת .39אבל נוצרת בעיה לועדת השמות כאשר השם הפרטי כבר "תפוס" וחייבים להשתמש בשם אחר לדוגמא כשרצו לתת רחוב על שם הרב פרופסור שמחה אסף ,מכיוון שהשם אסף היה קיים לציון מבצע אסף השתמשו בשם שמחה.40 דוגמא נוספת לכלל וליוצא מהכלל הם השמות של ראשוני העיר ,ועדת השמות הציעה להשתמש בכינויים לרחובות על שם ראשוני רמת גן כמו רחוב דויד החלוץ לר' דויד בן יהושע ,רחוב דב המתיישב לדב פרידמן ,רחוב יהודה החלמאי לר' יהודה אנגלנדר ,רחוב צבי הירושלמי לר' צבי הורביץ ,ורחוב שמחה המנחיל לשמחה קרסיק , 41אך מועצת העיר מחליטה פה אחד להוריד את הכינויים הנוספים משמותיהם של מייסדי רמת גן 42כך ששמות יקירי וראשוני העיר נשאר כמו שהוא בדומה לשמם של המנהיגים ואנשי השם ההיסטוריים והמדיניים. שמות לפי צורת הרחוב או משהו שנמצא בו השימוש במתן שמות לפי צורת רחוב נעשה באופן אקראי לאורך השנים כך לדוגמא נולדו שמות כמו רחוב הפרסה על שום צורתו ,רחוב המבדיל שמבדיל בין איזור תעשיה ואיזור מגורים , 43רחוב שבקצהו יש בריכת מים מחליטים לקרוא – מעלה השואבה ,44רחוב המיתר בגלל צורתו המחברת את הפרסה כמיתר בקשת ,רחוב החץ בגלל צורתו ומקומו, רחוב הסולם כי מסודר בצורת מדרגות ,רחוב השורה בגלל טור הברושים שבו ,רחוב היתד על שום צורתו כיתד התומך את רחוב הגלגל 45רחוב המקור – בגלל צורתו כמקור של ציפור ,רחוב הצלע בגלל צורתו ,46כל השמות הנ"ל קיימים עד היום וצורתם לפי המפה העכשווית של רמת גן עדיין נשמרה .היו גם הצעות לשמות כמו רחוב דרך הפרדסים לרחוב שקרוב לפרדסים ורחוב המרפא לרחוב שעובר ליד בית חולים רמת מרפא 47סמטה של תחנת האוטובוסים שתקרא התור בגלל שזהו "שם רב משמעות גם יונה המסמל נסיעות וגם תור שהוא הווי חיינו הנוכחי" ,48רחוב המנורה ליד בית כנסת וצורתו דומה לסמל המנורה שהיא 38 פרוטוקול ועדת השמות 4 ,לפברואר 1959 39 פרוטוקול ועדת השמות 26 ,לדצמבר 1966 40 פרוטוקול ועדת השמות 13ביולי 1954 41 רשימת ועדת השמות למועצת העיר 5 ,למרץ 1955 42 פרוטוקול מס 61ישיבת מועצת העיר 11 ,למאי 1955 43 פרוטוקול ועדת השמות 22 ,בינואר 1946 44 פרוטוקול מס 2ועדת השמות 21 ,בדצמבר 1947 45 פרוטוקול ועדת השמות 20 ,באוקטובר 1950 46 פרוטוקול ועדת השמות 6 ,בפברואר 1951 47 פרוטוקול מס 3ועדת השמות 5בינואר 1948 48 פרוטוקול ועדת השמות 18 ,במאי 1950 7 סמל המדינה ,49וארבע סמטאות קצרות בצורת זיזים בשכונת עמידר שיקראו – מזרח מערב צפון ודרום . 50שמות אלו לא נשמרו והתחלפו ברבות הימים לשמות אחרים. משיכונים לשכונות בשנות החמישים כאשר סופחו שיכונים שונים לרמת גן והבניה הייתה בתנופה נוצרו שתי בעיות ,הראשונה הייתה של חוסר שמות לרחובות – ועדת השמות ומועצת העיר לא עמדה בקצב ,כך נשלחו מכתבים רבים מתושבים המבקשים שייתנו בבקשה שם לרחוב שהם גרים בו "כי אנשים מחפשים ולא מוצאים היכן אנו גרים" " , 51כי זה גורם לנו נזק והדואר לא מגיע"" ,52כי הדיירים רוצים כתובת מדויקת ולא הבית מאחורי הבית ברח קוק" 53וגם כי נגרמת סכנת חיים "כי קראנו רופא לחולה אנוש והוא לא מצא את המקום" , 54לחלק מהמכתבים קיימים מכתבי תשובה של העירייה שהרחוב כבר קיבל שם כזה או אחר ויש עיכוב בשלטים .55וכך נולדים מצבים שתושב מתלונן לעייריה שאינו יודע את שם הרחוב בו הוא מתגורר כי עדיין אין שלט אבל בקבלות של חברת חשמל מופיע שם הרחוב . 56 הבעיה השנייה הייתה לא רק של שמות הרחובות אלה גם רצון התושבים להשתייך לשכונה עם שם מתאים ,וכך ב ,1953פונים תושבי שיכון רסקו לעייריה ומבקשים שם לשכונתם, ששמשה בראשית מלחמת השחרור בסיס של הכפר סלמה להתקפות תכופות על שכונות הספר של רמת-גן ,נחסמה במבצע חפץ עי ההגנה והייתה למקום פעילות של ההגנה ,שיציין את הפעולות הנ"ל ,57תגובת העירייה הייתה שנקבעו שמות רחובות בשיכון הקשורים ברובם למלחמת השחרור .58ב 1954המשתכנים והועדים השונים בשיכון רסקו ביקשו לקרוא את כל שיכון רסקו בשם רמת חן ,אך היות ואין לפצל את העיר רמת גן לשכונות בעלות שם מיוחד ,החליטה הועדה להנציח את השם המתאים והנאה על אחד הרחובות בשיכון זה ,וכך הרחוב שמחבר את שיכון רסקו עם תל אביב ייקרא רחוב רמת חן "לציון הרמה הנאה והחיננית שהתווספה באחרונה לרמת גן" .59יותר מאוחר הופכת השכונה לשכונת רמת חן כשההסבר לשם שניתן לשכונה באתר העירייה " -כיוון שהצירוף ח"ן הוא ראשי תיבות של חילות ונביאים שכן רובם המכריע של הרחובות בשכונה קרויים על שמם של חילות ויחידות 49 פרוטוקול ועדת השמות 18 ,בפברואר 1952 50 פרוטוקול ועדת השמות 1 ,ליולי 1953 51 מכתב למועצת עירית רמת גן 26,ליוני 1950 52 מכתב מדיירי בית לעירית רמת גן 25,בספטמבר 1951 53 מכתב לעירית רמת גן 7 ,לספטמבר 1952 54 מכתב לעירית רמת גן 1 ,לספטמבר 1952 55 מכתבי תשובה מעירית רמת גן 8 ,ו 11בספטמבר 1952 56 מכתב מתושב 10 ,באוגוסט 1952 57 מכתב מתושב שיכון רסקו לעירית רמת גן 7 ,לאפריל 1953 58 תשובת עירית רמת גן 29 ,ליוני 1953 59 פרוטוקול ועדת השמות 13 ,ליולי 1954 8 צה"ל ונביאי התנ"ך כגון -פלמ"ח ,גולני ,עודד ,המאה ואחד ,ישעיהו ,ירמיהו ,דניאל וכו' " .60 עוד הוכחות לכך שהעייריה לא מעוניינת לתת שמות נפרדים לשכונות ברמת גן נובע ממכתב שכותב תושב שיכון ותיקים לעייריה בו הוא מסביר מדוע קיימת שגיאה בשם שיכון הותיקים שמופיע על שלטי דן שבא מהפועל שכן (ירמיה) – "אנחנו לא גרים בשיכון אלא במשכן (מקראות) או בשכונה ( משניות) ויוצאי החומות בנו את מושבותיהם מחוץ לחומה בשם "משכנות" כי לא רצו להשתמש בשם המקודש מישכן ,מותר להשתמש בשם שיכון רק לשם ציון הפעולה" 61התשובה מהעירייה לא מאחרת לבוא" :שכון ותיקים הוא לא שם רשמי של העירייה שמתאמצת לבטל את השמות הנפרדים של שיכונים או פרברים מימים עברו שחלק מהם מציין יחידה מוניציפאלית עצמאית עם ועד נפרד וכ"ו למשל רמת יצחק ,נחלת גנים, וכו .,אולם נצטרך למצוא כינוי לרובע בו נמצאת שכונתנו ואז יעלם השם שכון הותיקים משלטי דן" 62מה שלא מסביר איך עד היום נשמר השם שיכון ותיקים לשכונה זו .ודוגמא נוספת לסירובה של העירייה לתת שמות לשכונות עד שנות ה 60הם מכתבים חוזרים ונשנים מתושבי שכונת סלמה ג' ,שמבקשים שם עברי יפה לשכונתם כי השכונה מתחדשת והשם מעלה אסוציאציה של כפר ערבי ישן שאין לו שייכות לרמת גן ,63כשהתגובה מתעכבת שוב כותב התושב מכתב לראש העיר שהיה ויכוח במספרה בשכונה על הנושא והתושבים כועסים על העיכוב ,64כשמפורסם לבסוף ב 1960שהעירייה החליטה לקרוא לשכונה רמת-גן דרום , מתקומם אותו אזרח על השם שהוא לא שימושי וגורם לפילוג רמת גן לצפון ודרום ומבקש שם כמו רמת אילן בגלל הקרבה לפארק הלאומי ,65ותושבת אחרת של השכונה כותבת שוב ל הנהלת העירייה ומבקשת להחליף את השם לשם לווית חן על שם בית כנסת המפואר בשם לווית חן שנבנה בשכונה ומוצא חן בעיני כל השכונה ,66נראה שהמכתבים לבסוף השפיעו כי כיום השכונה נקראת רמת שקמה על שם עץ שקמה עתיק אשר נמצא במקום .67 הקשר העדתי בשכונות בתחילת דרכה של כל שכונה ברמת גן היו תושביה בעלי רקע ומוצא זהה כך בסלמה ג' (לימים רמת השקמה ) הועברו תושבי המעברות חיריה סקייה וסלמה ,שיכון רסקו ( לימים רמת חן ) הייתה מיועדת ל שיכון אנשי צבא קבע ובשכונת תל-יהודה היו תושבים ממוצא תימני שפונו משכונת כרם התימנים בתל אביב בעקבות מאורעות .1939 – 1936בפברואר 60 אתר עירית רמת –גן שכונות ורחובות ,נקרא אוקטובר 2011 61 מכתב מתושב שיכון ותיקים 17 ,לפברואר 1959 62 מכתב תשובה מסגן ראש העיר 19 ,לפברואר 1959 63 מכתב מתושב סלמה ג' 20 ,לדצמבר 1957 64 מכתב לראש העיר 8 ,לינואר 1958 65 מכתב לראש העיר 21 ,לפברואר 1960 66 מכתב לעירית רמת גן 2 ,לספטמבר 1960 67 אתר עירית רמת גן ,שכונות ורחובות ,נקרא אוקטובר 2011 9 1948פונים תושבי שכונת תל יהודה לועדת השמות בבקשה לקרוא בשכונתם רחובות עלשם הגאון שלום שבזי ורבי שלמה חתוכה כי "הם גאוני הדור ויביא סיפוק לתושבי השכונה וכדי שהועדה לא תקפח את ציבור השכונה" ,68רק במאי - 1949דנים בועדת השמות על הבקשה לקרוא שני רחובות בשכונה ע"ש גאוני היהדות התימנית ומחליטים לכתוב להם "שבדרך כלל אין הועדה נוטה להנציח שמות לפי שיטה עדתית ודווקא בשכונה של אותה עדה" ,שמות של גאוני התימנים אפשר לקרוא גם בשכונות אחרות אבל בכל זאת יינתן שם הקשור עם הרב שבזי לפי הבקשה במכתב 69וכך נקבע השם נווה שלום – על שם הגאון שלום שבזי לרחוב הראשי בשכונת תל יהודה , 70השם מוחזר לדיון מישיבת המועצה שמבקשת לשנות את המילה נווה ,71ובינואר 1950כאשר הועדה דנה בשינויים של המועצה – השם נווה שלום נהיה יד שלום 72ולמרות שבנובמבר 1960שוב מתעורר ועד בית הכנסת בשכונת תל יהודה ומבקש להחליף את השם יד שלום לרחוב שלום שבזי כי יד שלום לא מנציח את שם הגאון (מכתב מועד בית הכנסת שלום שבזי לועדת השמות 16 ,לנובמבר ) 1960תשובת העירייה לנושא הוא "שועדת השמות האזורית למחוז תל אביבי מחייבת את כל הערים באזור להימנע מנתינת שמות שקיימים בערים הסמוכות ומכיוון שבתל אביב יש רחוב שבזי מאד מפורסם אנחנו בחרנו בשם יד שלום כדי למנוע כפילות וגם בגלל הצליל היפה של השם" העירייה תתקין שלט עם הסבר על השם בתחילת הרחוב 73וכך נשמר השם יד שלום עד ימינו .בישיבה נוספת בפברואר 1950כבר אין שום בעיה לקרוא שמות הקשורים למוצא התושבים בשכונת תל יהודה ונקבעים שמות נוספים בגוון עדתי כמו רחוב כנפי נשרים לציון מרבד הקסמים (עלית תימן) ,רחוב ליד יקרא רחוב אלישיב על שם הכפר אלישיב של עולי תימן ,רחוב המלך יוסף על שם יוסף בן השבט היהודי ששלט תקופה מסוימת כמלך תימן ,ורחוב רוחמה לציון גלות תימן שרוחמה ונפדתה .74כך גם לגבי שכונה אחרת שכונת תל גנים שנועדה לשיכון יהודים אנגלוסכסים שם ניתנים שמות כמו רחוב מרדכי על שם מרדכי אליאש צירה הראשון של ישראל באנגליה ,רחוב יוסף צבי על שם הרב הרץ רב ראשי באנגליה ,רחוב קיש על שם הבריגדיר פ.ה .קיש שנהרג במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה ,ורחוב גדעון לציון המבצעים של וינגייט בישראל שנקראו "מבצעי גדעון" ,75וכן לפי בקשת חברת תל גנים שמייסדיה ומתיישביה הם מיוצאי אנגליה נקרא רחוב ברודצקי בשכונה על שם פרופסור ברודצקי .76 68 מכתב מועד שכונת תל יהודה לועדת השמות 3 ,בפברואר 1948 69 פרוטוקול ישיבת ועדת התרבות והשמות ,מאי 1949 70 פרוטוקול ועדת השמות 29במאי 1949 71 מכתב לועדת השמות ממליאת המועצה 27 ,ליוני 1949 72 פרוטוקול ועדת השמות 10 ,בינואר 1950 73 מכתב ליו"ר בית הכנסת שלום שבזי ממנהל מחלקת התרבות 15 ,למרץ 1961 74 פרוטוקול ועדת השמות 14 ,בפברואר 1950 75 פרוטוקול ועדת השמות 11 ,באפריל 1950 76 פרוטוקול ועדת השמות 13 ,ליולי 1954 01 השפעה דתית השפעה דתית על שמות הרחובות ברמת גן קיימת בעיקר מהנציגים הדתיים במועצה ועיקר הבקשות לועדת השמות מגיעות מהם כמו הבקשה לקרוא רחובות על שמות "האישים הדגולים בין היהדות החרדית בגולה שאינם כבר" ,77החלטה להפוך את רחוב התיכון לרב עוזיאל בהתאם להמלצת מועצת העירייה שביקשה לקבוע על שמו רחוב גדול יותר ,78מזכר דחוף מהעירייה לפי החלטת הנהלת העירייה לקרוא רחוב על שם הרב הרצוג ז"ל ,שהיה הרב האשכנזי הראשי של ישראל ליום השנה לפטירתו ,ומבקשת אישור ועדת השמות ומועצת העיר ,79כאשר מסתבר שכמה חודשים אחר כך כשניסו לקיים טקס לקריאת השם הטכס התבטל וועדת השמות שלחה מכתב לעייריה שההכנות לטכס לא נעשו בתאום ועדת התרבות והשמות ,לכן היה משבר שגרם צער למשפחת הרצוג 80כיום אין ברמת גן רחוב ע"ש הרב הרצוג אלא רק בגבעתיים השכנה .התערבות דתית אחרת היא הפיכת שמות ל"כשרים" או נכונים למשל הצעה לקרוא רחוב בשם בית אל על שם בית הכנסת "בית יעקוב" ברחוב 81שבעקבותיה מגיע מכתב מהרב שלמה זליקנד לנדרס – שטוען "שהשם בית-אל הוא שם קדוש ואי אפשר להזכיר או לקרוא לרחוב על שם בית אל ,שעמד שמה העגל של ירבעם ושם בית אל לא ישמע פירשו ".82 הנצחת המאורעות שמות רחובות על שם מאורעות מההיסטוריה היהודית והישראלית ניתנים לרחובות שונים לאורך השנים ,אם זה כאשר מתרחש המאורע עצמו כמו ב 30לנובמבר 1947כאשר יום קודם הוחלט באו"ם על הכרזת מדינה עברית ומחליטים להנציח את המאורע בקריאת כמה רחובות בשמות מתאימים –כמו ככר י"ז בכסלו ע"ש יום העצמאות ,ורחוב החרות ,83ובמאי ,1948כאשר מתקיימת ישיבה ראשונה מאז הכרזת עצמאות ישראל ,יש הצעה לקבוע שם מתאים כדי להנציח את ההכרות על עצמאות ישראל ולהפוך את ככר י"ז לכיכר העצמאות .84כמובן שמות שונים הקשורים בהיסטוריה ההתיישבותית של ישראל ניתנים לרחובות שונים :רחובות על שם העליות ראשונה שנייה שלישית ,גאולת הארץ ,נטר (קרל נטר) חנה (סנש) חביבה (ריך) ביל"ו ,גיאוני ( התישבות בצפת ) שובה ישראל (רעיון השבות ).85 שמות נוספים להנצחת "מאבקם של אחינו בגולה בימי מלחמת העולם השנייה" – רחוב 77 פרוטוקול מס 4ועדת השמות 1 ,בפברואר 1948 78 פרוטוקול ועדת השמות 28 ,בינואר 1955 79 מזכר מהעירייה לועדת השמות 8 ,ביולי 1960 80 מכתב ועדת השמות להנהלת העירייה 6 ,באוקטובר 1960 81 פרוטוקול ועדת השמות 2 ,פברואר 1946 82 מכתב לעיריה ,ב כג שבט תש"ח 1948 83 פרוטוקול מס 1ועדת השמות 30 ,בנובמבר 1947 84 פרוטוקול מס 5ועדת השמות ,מאי 1948 85 פרוטוקול ועדת השמות 28 ,לינואר 1955 00 סטרומה ,רחוב מורדי הגיטו ,רחוב החרות ורחוב המעפיל רחוב גאולים .86והנצחת המאבק של הישוב היהודי לעצמאות. כאשר דנים בשמות רחובות לציון פעולות המחתרת מציינים שיש שמות שצריך להגדירם בשם כמו רחוב יאיר על שם יאיר שטרן ,רחוב על שם דויד רזיאל ורחוב גרונר ליד המצבה, ויש פעולות ושמות שאפשר לציינם כמסמלים את התקופה או את הפעולה כגון שדרות השחרור ,רחוב לוחמי המחתרת ,כובשי/פורצי עכו ,כובשי יפו ,המרד ,אצ"ל וכ"ו .87אמנם כל השמות הנ"ל עולים לדיון ב 1952אך השמות לח"י ההגנה אצ"ל ויאיר מאושרים ע"י מועצת העיר רק ב 1955ברוב של 8נגד .88 3 מכתבים רבים מגיעים באותה תקופה מגופים או יחידים המבקשים להנציח את חסידי אומות עולם או גיבורים אחרים ,במרץ 1952מגיע מכתב מתושב רמת גן לוועדה החתום ע"י שורת אזרחים בבקשה להנציח את דר' גיאובני פאלאטוצ'י חסיד אומות עולם שהציל יהודים באיטליה ,המכתב מתאר את פעילותיו וכיצד הציל כ 500יהודים מהנאצים 89באפריל נשלחים מכתבים נוספים בעברית ובאיטלקית בנושא מאנשים שונים שחיים בבית עולים בנתניה וגם בחיפה ,ובמאי אותה שנה מקריאים את המכתבים בועדת השמות ומציעים את השם הפודים "שזה מסמל את האיש הכומר האיטלקי ומעשיו" ,90ביוני מתקבל מכתב נוסף מאגודת ישראל – איטליה גם הוא בבקשה להנציח את פלטוצי גובאני 91ונשלחת תשובה שהוחלט להנציח שמו של גיאובני פלטוצי והרחוב יקרא רחוב הפודים אך עדין צריך אישור העירייה .92באותו זמן מועצת העיריה מקבלת מסמך שבה מוסבר שרחוב הפודים יקרא כך לציון זכרו של גיאובני פאלאטוצ'י בהתאם לפנית התושב מרמת גן ,עולי איטליה ובהתאם לפנית ארגון עולי איטליה 93והשם מאושר על ידי מועצת העירייה כך שבספטמבר 1952 העירייה שולחת לפרסום שמות רחובות חדשים ביניהם את רחוב הפודים ,ואז מתקבל מכתב מיועץ שר הדתות לענייני נוצרים אשר קרא בעיתון שקוראים רחוב על שם צדיקים נוצריים למען הצלת יהודים באיטליה בזמן המלחמה ,והוא כמובן רוצה לקחת חלק באירוע, לכן "ראוי שיפורסם בעיתון של משרד הדתות לעולם הנוצרי" וכן רוצה לדעת מתי הטכס שהוזמנו אליו נציגים קתוליים "שנשתמש בו לצרכינו" 94מה שמראה שהנצחת שמות לרחובות הם לעיתים עסק שמשמש גם לצורכי פרסום והסברה בינלאומיים . 86 פרוטוקול ועדת השמות 25 ,למאי 1952 87 ישיבת ועדת השמות 14 ,למאי 1952 88 פרוטוקול ישיבת מועצת העיר 11 ,למאי 1955 89 מכתב לועדת השמות 24 ,למרץ 1952 90 פרוטוקול ועדת השמות ,מאי 1952 91 מכתב מאגודת ישראל-איטליה 12 ,ליוני 1952 92 תשובת ועדת השמות 3 ,ליוני 1952 93 מכתב ועדת השמות למועצת העיריה 15 ,לאוגוסט 1952 94 מכתב מיועץ שר הדתות לעירית רמת גן 15 ,לספטמבר 1952 02 כאשר פונה הועדה להנצחת שמו של קורצ'אק לכל העיריות והמועצות להנציח את שמו 95 נשלחת תשובת ועדת השמות שהחליטה להימנע מקריאת רחוב על שם קורצ'אק כי "בגבעתיים הסמוכה יש רחוב וגן על שמו" הועדה להנצחת קורצ'אק עונה תשובה לראש העיר בחזרה שאין בגבעתיים רחוב אלא רק גן ציבורי לכן אפשר לקרוא רחוב על שמו ,והם מציעים אם לא רחוב אז מוסד חינוכי על שמו וכי "לא ייתכן שר"ג שבה אלפי יוצאי פולין לא ינציחו שמו !" 96תגובת העירייה "אנו לא נוהגים לקרוא מוסדות חינוך על שם אישים לא נוכל למלא משאלתו" – בקשה לרחוב הועברה לועדת השמות 97שנים מאוחר יותר הוסב שמו של בית הספר בשכונת תל גנים לבית ספר על שמו של יאנוש קורצ'אק ללמדנו שהחלטות ישנות משתנות במשך השנים . מלחמת השחרור והנצחת הנופלים והבנים מלחמת השחרור מונצחת בשמות רחובות בעיקר בתחילת שנות החמישים כך מוצאים שמות לרחובות כמו שדרת השחרור ורשימת השמות בטבלה הבאה:101100 99 98 רחוב הפורצים על שם גדוד פורצי הדרך לירושלים במלחמת השחרור רחוב נחשון על שם פעולת נחשון מלחמת השחרור סמטת יפתח על שם מבצע יפתח כבוש הגליל במלחמת השחרור רחוב שער הגיא על שם הקרב בבאד אל ואד ופריצת הדרך לירושלים רחוב יחיעם על שם קרבות יחיעם רחוב אסף על שם מבצע אסף רחוב יואב על שם מבצע יואב לשחרור הנגב שדרת הטייס לזכר הטייסים שנפלו שדרת טובים ע"ש עמנואל טובים מייסד חבל הימי לישראל וחלוץ הימאות רח החבלנים על שם החבלנים ממלחמת השחרור מבצע עין לציון כיבוש הנגב הדרומי 95 מכתב מהוועדה להנצחת שמו של קורצ'אק 17,לאוגוסט 1958 96 לפי תשובת ועדה השמות 2 ,לינואר 1959 97 תשובת עירית רמת גן 2 ,לינואר 1959 98 פרוטוקול ועדת השמות 11לאפריל 1950 99 פרוטוקול ועדת השמות 30 ,לאוקטובר 1950 100 פרוטוקול ועדת השמות 6 ,לפברואר 1951 101 פרוטוקול ועדת השמות 27 ,ליוני 1952 03 וב 1953רחובותיה של שכונה שלמה "מוקדשים" להנצחת מלחמת השחרור השמות בשכונת רסקו ( לימים רמת חן) : 102 רחוב התעש על שם תעשיית הנשק במחתרת רחוב אלוף שדה על שם יצחק שדה מפקד הפלמ"ח וחטיבת השיריון הראשונה במלחמת השחרור רחוב המאה ואחד לזכר 101קדושי רמת גן שנפלו במלחמת השחרור רחוב כ"ג על שם יורדי הים שיצאו לחבל במתקני הנפט הסורים ואבדו רחוב אלכסדרוני על שם החטיבה ששחררה את סביבת רמת גן רחוב גבעתי על שם החטיבה שפעלה במרחב הדרום להגנתו ולשחרורו כרמלי ,קריתי ,עודד, על שם המבצעים הראל חמץ על שם המבצע ורחוב אלוף דויד על שם דויד מרכוס שנפל בדרך לירושלים הועדה מאמינה שהשמות מדברים ומספרים על ימי מלחמת השחרור .למרות שתושב אחד כותב תגובה לשמות שנבחרו בו הוא מודה של כך שיש שמות לרחובות אך מתלונן על כך שלא שיתפו אנשים שפעלו בתקופת הקרבות בגזרת החזית הנדונה בקביעת השמות .103 בשנות החמישים גם נשלחות בקשות חוזרות ונשנות מאנשים שונים הרוצים להנציח בן אח אבא שנפל במלחמה ,על פי רוב העירייה דוחה את הבקשות ,ועונה תשובה דומה שבדרך כלל לא נוהגים לקרוא רחובות בשמות של נפטרים או גיבורים שנפלו בגלל המצב המיוחד אחרי מלחמת השחרור שגבורי ר"ג רבים נפלו ,ואין אפשרות לציין שמות רחובות לכולם – אולי ימצאו אפשרות לשלב את בקשתך בציון רחוב אשר יבטא גם את המקרה הנידון ,104כך כאשר קימת בקשה נוספת להנציח שמות רחובות על שם כל אחד מ 100הבנים שנפלו במלחמת השחרור 105התשובה מהעירייה שמות הגיבורים מונצחים באופן כללי בשמות כמו שועלי שמשון ,גורי יהודה ,דרך נגבה ,ותהיה מצבה עם כל השמות , 106מתעקש אותו אב שכול במכתב תשובה שהשמות המסמלים באופן כללי כגון שועלי שמשון ,גורי יהודה הם בסדר אבל צריך לתת שמות לרחובות לפי הקרבות החשובים כמו הקסטל ושער הגיא, 102 103 פרוטוקול ועדת השמות 29 ,למאי 1953 מכתב לעירית רמת גן 3 ,ליולי 1953 104 מכתב תשובה מעירית רמת גן לאב שכול 7 ,לינואר 1952 105 מכתב לראש העיר 22 ,לפברואר 1952 106 מכתב תשובה מהעיריה 2 ,למרץ 1950 04 ואודות השם הכללי שהעירייה הציעה "יד גיבורים" -זה שם שכל העיריות נותנות למה שרמת גן לא תהיה יוצאת מהכלל ותקבע 100רחובות על שם גיבורי בניה? .107העירייה מציינת שמצבת הגיבורים ליד העירייה תנציח את כל השמות הגיבורים וועדת השמות מנציחה שמות כללים הנוגעים למלחמת השחרור .108ואמנם כאשר מבקשים בהתחלה ההורים בקשה להנציח את בנם ולהחליף רחוב שמאי לצנחן בועז הצנחן הראשון שנפל מרמת גן ,109העירייה לא נענית אך כאשר נכתב כמעט שנתיים אחר כך מכתב לראש העיר מתושבי הרחובות בית הלל ושמאי בבקשה להחליף את רחוב בית שמאי לרחוב בועז ע"ש בועז צוקר הי"ד בנם של המתיישבים הראשונים ממייסדי השכונה ,הילד הראשון שנולד והתחנך בשכונה ונפל בעת מילוי תפקידו , 110מחליטה הועדה לקרוא בשכונה רחוב הבנים, על שם הבנים שנפלו בהגנת המולדת.111 הנצחת המייסדים בשנת 1950כאשר רמת הפכה ממועצה לעיר ובמקביל להנצחת אירועי המדינה מחליטים גם להנציח את המאורעות הפנימיים כך מוצעים רחוב הראשונים ,רחוב תרפ"ב (שנת יסודה של רמת גן) ,רחוב עיר גנים ( השם הראשון של העיר) ,רחוב תרע"ד (שנת היסוד של עיר גנים וקנית הקרקע) ,112כמובן לאחר פירסום שמות אלו מתקבל מכתב מבני הראשונים שמבקש לקרוא רחובות על שמות ראשוני רמת גן ברחובות שעוברים בחלקות שלהם אנגלנדר ,גדליה קרסיק ,דב פרידמן ,צבי הורביץ ,מרדכי כהן וקפלן , 113אך הועדה מציעה שבאזור מוסררה יהיו שמות לציון ראשיתה של רמת גן כמו רחוב הנחלה ,רחוב המועצה, רחוב הועד רחוב תש"י על שם השנה שבה המועצה הפכה לעייריה ,ורחוב קדם על שם החברה שבנתה את הבתים הראשונים .114בשנת 1955שוב דנים בעניין השמות של הראשוניים ,כפי שכבר דובר בפרק על נתינת שמות מקוצרים ,ואמנם קיימים שמות רחובות על שם הראשונים אך ההחלטות על שמות רחובות אלו לא מתועדות בשנים הנדונות. הסבת שמות הסבת שמות גם היא חלק מקביעת השמות בועדת השמות חלק מהסבת השמות נעשית ברמת גן בגלל אילוצים לדוגמא רחוב ז'בוטינסקי שהוא היום רחוב שחוצה את רמת גן ומגיע מפתח תקווה לתל אביב בעבר היה רחוב אחר – בגלל הסכם בין הערים השכנות משנים את 107 מכתב מאב שכול 3 ,למאי 1950 108 פרוטוקול ועדת השמות 18 ,למאי 1950 109 מכתב לראש העיר 7לאוגוסט 1955 110 מכתב מתושבי רחובות בית הלל ושמאי 24 ,לפברואר 1957 111 פרוטוקול ועדת השמות 26 ,לפברואר 1957 112 ישיבת ועדת השמות 18 ,למאי 1950 113 מכתב להנהלת העיריה 25 ,למאי 1950 114 ועדת השמות 3 ,לספטמבר 1951 05 רחוב פוטר לרחוב ז'בוטינסקי ורחוב קשת שנהיה לז'בוטינסקי חוזר להיות רחוב הקשת ,115 גם רחוב מודיעין (היום בן גוריון ) שלפני נקרא רחוב סלמה כי זו הייתה הדרך שבה הגיעו האנגלים שחצו את הירקון לכיוון כפר סלמה – וצפונה לכיוון ירושלים מחליף את שמו אחרי אישור מעיריות בני ברק ותל אביב .116הסבת שמות נוספת היא בעקבות בקשת תושבים כמו מקרה רחובות בית הלל ובית שמאי שניתנו בינואר , 1948תושבי שכונת הלל – פונים בבקשה לעירייה אחרי שנודע על שמות הרחובות בית הלל ובית שמאי להחליף בין הרחובות כדי שביתם של הוריו של המנוח הלל לב שעל שמו נקראת השכונה ימצא ברחוב בית הלל ולא בית שמאי ,117כך מסבים את רחוב בית הלל לבית שמאי בעקבות המכתב .118ומקרה נוסף של הסבת שמות לרחובות שגרם עגמת נפש היה רחוב על שם המהנדס אליעזר וינשל שהיה ממייסדי תל בנימין ,ב 22לאוגוסט 1954נשלח מכתב למר קריניצי ראש העיר על כך שהרחוב בתל בנימין על שם האח המנוח המהנדס אליעזר וינשל שונה ,ולא הייתה פניה לוועד השכונה בנושא וזו כמובן פגיעה בזכרו של האיש ,שם הרחוב שונה לשם אלונים ואחר כך שונה שנית לשם ג'ימס (מקדונלד במרץ , )1952המשפחה לא תתנגד אם יקראו רחוב אחר בשכונה על שמו ,119בספטמבר 1954ראש העיר ממליץ לועדת השמות לתקן את השמות כך שרחוב הארז הופך לרחוב אליעזר שמוחזר לשכונה .120כמובן ששמות שונים מוסבים בעקבות בקשות התושבים כמו רחוב הצידה הופך לרחוב אורי ניסן ע"ש סיפרו של גנסין – בעקבות בקשת תושבי הרחוב לשינוי השם הצדה 121ושנים מאוחר יותר בשכונת עמידר רחוב החבלנים מוחלף לרחוב סיירת דוכיפת בעקבות בקשה של תושבים וילדי בית ספר ברחוב שנפגשו עם ראש העיר וביקשו לחזור לשם המקורי "חבלני חיל ההנדסה" מכיוון ש"צוחקים עליהם" .122כמובן שהחלפת שמות לא תמיד רצויה על ידי השכנים שהתרגלו לשם הרחוב וכמובן אלו שהשם הישן נוגע להם ,כך קרה בשנת 1970כאשר רוצים להנציח את קריניצי ראש העיר הראשון שנהרג ומציעים להחליף את רחוב יהלו"ם לרחוב קריניצי בגלל ששם היה ביתו 123ולקרוא רחוב אחר על שמו של יהלו"ם ,נכדו של יהודה לייב מוצקין שהרחוב על שמו טוען שהשם יהלו"ם בכלל לא מנציח את שמו ומחליטים לתת את השם מוצקין לרחוב הגלגל – יש ויכוח והתנגדויות מצד השכנים שהתרגלו לשם הרחוב ,כך שהשם יהלו"ם נשאר רק לבית הספר ברחוב ,רחוב מוצקין לא קיים ברמת גן ,ואילו רחוב יהלו"ם הוסב על שם קריניצי בשנות ה . 70 115 פרוטוקול מס 4ועדת השמות 1 ,לפברואר 1948 116 הודעה לעיריות ת"א וב"ב 2 ,לפברואר 1946 117 מכתב מתושבי שכונת הלל 12 ,במרץ 1948 118 פרוטוקול ועדת השמות 18 ,למאי 1950 119 מכתב לראש העיר 22 ,לאוגוסט 1954 120 פרוטוקול ועדת השמות 6 ,לנובמבר 1958 121 פרוטוקול ועדת השמות 6 ,לנובמבר 1958 122 פרוטוקול ועדת השמות ,מאי 2000 123 פרוטוקול ישיבת מועצת העיריה 13למאי 1970 06 לסיכום מאחורי כל רחוב בעיר יש שם של איש/ה ,מאורע היסטורי ,תקופה ,עץ ,פרח או חבל ארץ, שמות הרחובות מתחלפים במשך השנים בעיר כמו דרך המואזין שהייתה לדרך מודיעין ומאוחר יותר הוחלף שמה פעם נוספת -לדרך בן גוריון .או רחוב יהל"ם שהיה לרחוב קריניצי ללמדנו שהרחובות חיים ומייצגים את המתרחש מסביב ,124עיקר נתינת השמות בעיר היאלהתמצאות בתקופה שהעיר נבנית ושכונות ורחובות חדשים נוצרים ,כדי שהרופא או חברת חשמל ימצאו את הבית אך גם קיימת הנצחת המאורעות שמספרים את ההיסטוריה הציונית ובמקביל גם את ההיסטוריה העירונית . תפקידה העיקרי של ועדת השמות היא נתינת שמות והיא נוהגת לפי כללים כאשר הכללים לפעמים משתנים כך הכלל של להנציח רק שמות של אישים שהלכו לעולמם 125נשכח כשמציעים רחוב על שם יצחק גרינבוים – מנהיג ציוני פולין ושר הפנים הראשון במדינה למלאות לו 70שנה ,126גם השר משה שפירא מקבל רחוב על שמו ובעיתון נכתב שזהו אקט של תודה גלויה למאמציו להרחיב את גבולות רמת גן 127כך שהפוליטיקה כמובן היא חלק בלתי נפרד מההחלטות ונמצאת גם היא בין השורות וכשמגיעה בקשה מסגן שר הסעד לקרוא רחוב על שם שר התחבורה המנוח ד.צ פנקס ,128גם אם הרחוב המוצא תפוס קוראים רחוב אחר על שם פנקס .129גם התושבים מעורבים לא פעם ומכתבים רבים מגיעים לעירייה באותם שנים עם בקשות חוזרות ונשנות ,להנציח אחות שמתה כי לא קיבלו אותה חולה להדסה בשום מחיר וטיפלו בה בחוץ ,130אב שכול שרוצה להנציח את בנו כי הוא הפריש רחוב מהמגרשים שלו למה שהרחוב לא יהיה על שם בנו שנפל במלחמת השחרור ,131וגם מתלוננים כמו האזרח שכותב לראש העיר – שהובא לידיעתו ש"העיר הולכת לקרוא בשמות רחובות של עורך הארץ מר הפטמן והעורך האחרון של מעריב מר קרליבך ,ואביו הוא משה קלינמן עורך "העולם" במשך 30שנה ומחבר הרבה ספרים בעברית שמת לא כובד במתן שם רחוב על שמו" ,132כמובן שהשמות שהוצעו בוועדה הם עמנואל שזהו הכינוי ספרותי של יור איגוד העיתונים ועורך הבוקר יוסף הפטמן ועזריאל על שם עזריאל קרליבך עורך עיתון 124 רחובות מספרים ,אתר עירית רמת גן ,נקרא אוקטובר 2011 125 פרוטוקול ועדת השמות ,פברואר 1945 126 פרוטוקול ועדת השמות ,ינואר 1955 127 ידיעות רמת גן כרך ה' 1958 , 128 מכתב לועדת השמות ,ינואר 1953 129 מכתב לועדת השמות 25,בינואר 1953 130 מכתבים לעירייה ,מאי , 1958יולי 1959 131 מכתב מאב שכול לעירייה 10 ,באפריל 1950 132מכתב לעירייה 23 ,ינואר 1957 07 מעריב 133כי הכלל היה לתת שמות סימליים או עבריים ,היום יש רחוב עזריאל אבל הפטמן נשאר אולי כי השם יוסף כבר היה תפוס ? כמובן שלרוב נשמרו הכללים ונראה שפעילות הועדה באותם שנים תרמה רבות להיסטוריה ולמורשת העיר ובעיקר תרמה לכך שאפשר להתמצא ברמת גן . תודות לפרופסור עזריה מעוז –שפתח עבורי צוהר לנושא שמות הרחובות והמסתתר מאחוריהם. למשה בירב – האחראי על ארכיון בבית קריניצי על העזרה במציאת החומר. למר בנימין אלגרטי – עובד עירית רמת גן שהיה בועדת השמות משנת 56על הראיון האישי. 133 פרוטוקול ועדת השמות 20,בינואר 1957 08
© Copyright 2024