כרמל - במרחב הגליל המערבי ה של סחף נחלים וקרקעות גיאוכימי

‫משרד התשתיות הלאומיות‬
‫המכון הגיאולוגי‬
‫גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי ‪ -‬כרמל‬
‫משה שירב‪-‬שורץ‪ ,‬שמעון אילני‪ ,‬לודביג הליץ‪ ,‬אולגה יופה‬
‫דוח מס' ‪GSI/31/2009‬‬
‫ירושלים‪ ,‬כסלו תש"ע‪ ,‬דצמבר ‪2009‬‬
‫תקציר‬
‫סקר גיאוכימי מקיף נערך במרחב הגליל המערבי ומסוכם כאן יחד עם סקר דומה שכלל את הר‬
‫הכרמל והאזור העירוני של חיפה אשר בוצע בעבר‪ .‬השטח הנסקר משתרע על פני כ‪ 1650 -‬קמ"ר‬
‫ובמהלכו נדגמו ‪ 1823‬דוגמאות‪ .‬כל אלו עברו אנליזה לכשלושים יסודות ראשיים ויסודות קורט‪.‬‬
‫ניתוח התפוצה המרחבית של היסודות כמו גם ניתוחים סטטיסטיים מלמדים כי את מירב השונות‬
‫בדוגמאות ניתן להסביר על ידי הרכבים טבעיים של מינרלים כבדים‪ ,‬חרסיות ותכולת הקרבונט‪,‬‬
‫אסוציאציה של יסודות האופייניים לסלעים וולקניים‪ ,‬יסודות הקשורים בסלעי חבורת הר הצופים‬
‫העשירים יחסית בפוספט וריכוזים גבוהים יחסית של היסוד בריום המאפיין סלעים מחבורת עבדת מגיל‬
‫אאוקן‪ .‬כ‪ 13% -‬מהשונות מוסברת על ידי דוגמאות המועשרות במגוון מתכות – קדמיום‪ ,‬עופרת‪,‬‬
‫אנטימון‪ ,‬אבץ‪ ,‬ובמידה פחותה מוליבדן‪ ,‬כרום ונחושת – שמקורן בזיהומים שונים‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מצביע על אזור נחל גדורה‪ ,‬האזור שמדרום לנמל הקישון‪ ,‬האזור הקרוב לקיבוץ‬
‫אלונים ונחל געתון עליון ליד מעונה ומעלות כעל אתרים שבהם ריכוזים חריגים של מתכות קורט‪,‬‬
‫שמקורם בפעילות תעשייתית או סילוק פסולת ממוקדת‪ .‬באזור האורבאני של חיפה‪ ,‬בעורף הקריות‬
‫ובאזור טבעון קיים ריכוז עודף של יסודות מתכתיים מסוימים‪ ,‬כנראה כתוצאה מפעילות ארוכת שנים של‬
‫התעשייה באזור‪ ,‬הובלתם על ידי נגר עילי ומערכות מזג האוויר האופייניות לאזור ושקיעתם‪.‬‬
‫הנתונים שנאספו והמרוכזים במערכת מידע גיאוגרפית מהווים בסיס נתונים המאפשר לימוד‬
‫מגמות השינויים הסביבתיים בשנים הבאות‪ ,‬נדבך בהבנת קשרים אפשריים לתחלואה וכלי עזר בידי‬
‫הרשויות לביצוע פעילות ניקוי או אכיפה‪.‬‬
‫המחקר בוצע במימון חלקי של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫המחברים מבקשים להודות למר יעקב רפאל אשר נשא בעיקר הנטל הטכני של הפרויקט בשדה ובמשרד‪.‬‬
‫כן יבואו על התודה מר רמי מדמון ומר מיכאל קיטין על עזרתם בשדה‪ ,‬מר יעקב לקטוש מן המעבדה‬
‫הסדימנטולוגית ועובדי המעבדות לגיאוכימיה‪.‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫תקציר‬
‫מבוא ‪........................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫שיטות המחקר ‪............................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫תיאור אזור הסקר ‪.......................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫הצגת הנתונים ‪............................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫סיכום ‪.......................................................................‬‬
‫‪39‬‬
‫ספרות מצוטטת ‪..........................................................‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫במסגרת פרויקט נמשך להכרת הרקע הגיאוכימי של ישראל‪ ,‬הסתיים סקר גיאוכימי מפורט‬
‫באזור הגליל המערבי‪ ,‬חלקו המערבי של עמק יזרעאל‪ ,‬רמות מנשה ורכס הכרמל‪ .‬אזור הכרמל היווה‬
‫בזמנו מקרה בוחן בו נבחנו שיטות הדיגום והאנליזה באזור בו שורר אקלים גשום יחסית‪ ,‬בו קרקעות‬
‫מפותחות על גבי מסלע גירני‪ ,‬קירטוני ווולקני והוא כולל הן סביבות טבעיות והן אזורים עירוניים‬
‫צפופים‪ .‬תוצאות הסקר בכרמל סוכמו בדו"ח מפורט ]‪ [1‬והן נכללות גם בדו"ח הנוכחי‪ .‬באזור עמק זבולון‬
‫בוצע שלב נוסף של דגימה בצפיפות גבוהה בהזמנת ובמימון המשרד להגנת הסביבה ותוצאות שלב זה‬
‫פורסמו בדו"ח המכון הגיאולוגי ]‪.[2‬‬
‫הסקר הגיאוכימי מתבסס על דגימת סחף נחלים וקרקעות בצפיפות של עד שתי דוגמאות לקמ"ר‪,‬‬
‫ואנליזה של הפרקציה הדקה מ‪ 150 -‬מיקרון‪ .‬האנליזה המלאה של הדוגמאות כללה יותר משלושים‬
‫יסודות עיקריים )‪ (majors‬וקורט )‪ .(traces‬שיטת הדיגום שנבחרה ממצעת את התרומה הטבעית של‬
‫הסלע והקרקע באגני הניקוז‪ ,‬ובאזורים אורבאניים – גם את אבק הרחוב )‪ (street dust‬הנשטף אל‬
‫מערכות הניקוז הטבעיות והעירוניות‪ .‬בכל סביבות הדיגום מהווה תרומת האבק לסוגיו )סערות אבק ו‪-‬‬
‫‪ – Fugitive dust‬אבק מרחף ממקור בלתי ממוקד(‪ ,‬כולל זיהומים הספוחים אליו‪ ,‬חלק מן הפרקציה‬
‫הדקה של הקרקע ]‪ [3‬המגיעה אל נקודת הדיגום‪ .‬בעבר סקרים גיאוכימיים של סחף נחלים שימשו‬
‫כשיטה מקובלת בחיפוש אחר מחצבים‪ ,‬אך עם התגברות המודעות הסביבתית החלה להתברר חשיבותם‬
‫של סקרים אלו גם בתחום הנרחב של מדעי הסביבה‪ ,‬כ ַסמָנים של זיהום אנתרופוגני וכאחד הכלים‬
‫להסברת תחלואה בבני אדם‪ ,‬בחיות ובצומח ]‪.[4‬‬
‫שיטות המחקר‬
‫המחקר שבוצע במסגרת פעילותו השוטפת של המכון הגיאולוגי כולל את האזור התחום ממזרח בקו‬
‫אורך ‪) 230000‬רשת ישראל החדשה(‪ ,‬חוף הים ממערב‪ ,‬גבול ישראל‪-‬לבנון בצפון וקו רוחב ‪720000‬‬
‫)רשת ישראל החדשה( בדרום‪ .‬השטח הנסקר מצוי בתחומי גיליונות עתלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬נצרת‪ ,‬שפרעם‬
‫ונהריה )מפות ‪ 1:50,000‬של המרכז למיפוי ישראל(‪ .‬שלבי הסקר היו‪:‬‬
‫א‪ .‬דיגום סחף נחלים מאגני הניקוז שנבחרו למחקר מפורט‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיגום קרקעות בתוך אגני הניקוז – נדגמו קרקעות בקרבת פני השטח )‪ 5-10‬הסנטימטרים‬
‫העליונים(‪.‬‬
‫ג‪ .‬אנליזה של הדוגמאות )סה"כ ‪ (1823‬לתכולת יסודות ראשיים ויסודות קורט‪ ,‬בהתאם לשיטות‬
‫שננקטו בסקרים הקודמים )ראה בהמשך(‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתוח התוצאות והעמדת בסיס נתונים ממוחשב לצורך מחקרי המשך‪.‬‬
‫לצורך האנליזות לתכולת יסודות הקורט עורבבו ‪ 500‬מ"ג מן הדוגמא עם ‪ 2‬גר' של ‪ Na2O2‬בתוך‬
‫כורית זירקון וחוממו ל‪ 500 º C -‬למשך ‪ 40‬דקות‪ .‬אחרי קירור‪ ,‬מועבר הנתך לכלי פלסטיק עם מים‬
‫מזוקקים בתוספת ‪ 20‬מ"ל של ‪ 5N HNO3‬ומעורבב עד להמסה שלמה‪ .‬התמיסה מועברת לכלי‬
‫מדידה )‪ 100‬מ"ל( עם מים מזוקקים על מנת לקבל תמיסה צלולה‪ .‬סקנדיום בריכוז של ‪ 5 ppm‬מוסף‬
‫כסטנדרט פנימי בעת ביצוע האנליזות במכשיר ‪ ;ICP-AES‬רודיום ו‪-‬רהניום בריכוז ‪ 10ppb‬הוספו‬
‫כסטנדרט פנימי בעת ביצוע אנליזות במכשיר ‪ .ICP-MS‬בכל שלבי האנליזות נעשה שימוש‬
‫‪2‬‬
‫בסטנדרטים סינטטיים וטבעיים שלתכולת היסודות בהם קיים ‪ certificate value‬בינלאומי‪ .‬מידע‬
‫נוסף בהקשר לשיטות האנליטיות‪ ,‬תחומי השגיאה‪ ,‬סף גילוי וכד' ניתן למצוא בדו"ח מאת בייט‬
‫וחובריו ]‪.[5‬‬
‫תיאור אזור הסקר‬
‫עיקר שטחו של אזור הסקר כולל את הגליל המערבי המשתרע מרכס ראש הנקרה בצפון ועד‬
‫להר הכרמל ומפרץ חיפה בדרום‪ ,‬וכולל גם את חלקו המערבי ביותר של עמק יזרעאל‪ ,‬עמק זבולון ורמות‬
‫מנשה‪ .‬הגליל המערבי מגוון מבחינת נופית וכולל חוף ים מפורץ‪ ,‬הרים ומישור חופי ברוחב משתנה )ציור‬
‫‪ .(1‬מצפון לקו עכו – כרמיאל המורפולוגיה הינה המשכית לזו של הגליל העליון ובאזור הסקר היא‬
‫מתאפיינת ברמה הררית המשתפלת מערבה מגובה של כ‪ 800-‬מ' מעל פני הים עד למישור החוף‪ ,‬וחרוצה‬
‫על ידי נחלים שכיוונם מזרח – מערב‪ .‬מדרום לקו עכו – כרמיאל האזור מתאפיין בגבעות מעוגלות‬
‫שגובהן עד כ‪ 300-‬מ' מעל פני הים )‪550‬מ' מעפה"י בגוש הרי יודפת( ומישור חוף רחב – עמק זבולון ‪-‬‬
‫המהווה המשך לחופי מפרץ חיפה‪.‬‬
‫ציור ‪ :1‬מפת תבליט של אזור הגליל המערבי‪ ,‬עמק יזרעאל‪ ,‬עמק זבולון‪ ,‬רמות מנשה והכרמל‬
‫‪3‬‬
‫הכרמל הוא רכס הרים המשתרע מצפון הרי השומרון עד למפרץ חיפה ומתנשא לגובה מרבי של‬
‫‪ 546‬מטר מעל פני הים )רום כרמל ליד עוספיא(‪ .‬צורתו של הר הכרמל היא משולש שקדקודו מדרום‬
‫למפרץ חיפה‪ .‬רכס הרי הכרמל בתחום אזור הסקר נחלק לשני אזורים גיאוגרפיים‪ :‬רמות מנשה ובחלק‬
‫הצפון מערבי הנושק למפרץ חיפה הר הכרמל עצמו‪ .‬רכס הכרמל מופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם‬
‫ונחל תות‪ .‬האזורים המאוכלסים ביותר באזור הנסקר הם חיפה‪ ,‬אזור הקריות לאורך מישור החוף של‬
‫מפרץ חיפה‪ ,‬עכו ונהריה‪.‬‬
‫המסלע באזור הסקר )ציור ‪ (2‬מאופיין בעיקרו על ידי חבורות סלע מגיל קרטיקון‪ .‬חבורת יהודה‬
‫הגירית – דולומיטית בונה את הרי הגליל המערבי הצפוני‪ ,‬הרי נצרת‪ ,‬הרי יודפת ורכס הכרמל ואילו‬
‫חבורת הר הצופים המתאפיינת בסלעים קירטוניים בונה את המורדות המערביים של הרי הגליל המערבי‪.‬‬
‫סלעי גיר‪ ,‬קירטון וצור מגיל אאוקן )חבורת עבדת( בונים את גבעות שפרעם‪ ,‬רמות מנשה ואזור מצובה‬
‫ומישור החוף מאופיין על ידי קרקעות אלוביאליות רצנטיות ורכסי כורכר אורכיים בכיוון צפון‪-‬דרום‪.‬‬
‫סלעים וולקניים – בזלות וטופים ‪ -‬נחשפים בחלקים שונים של רכס הכרמל )מגיל קרטיקון( ובעמק‬
‫יזרעאל )מגיל ניאוגן(‪.‬‬
‫ציור ‪ :2‬מפת חבורות הסלע הנחשפות באזור הסקר )עפ"י סנה וחובריו‪([6] 2000 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫על גבי סלעי הגיר והדולומיט מתפתחת קרקע אדמדמה מסוג טרה רוסה ועליה חורש אלון ואלה עשיר‬
‫במינים‪ ,‬וכן צמחיית עשבוניים‪ ,‬גריגה ובתה‪ .‬על גבי סלעי הקירטון מתפתחות קרקעות אפורות מסוג‬
‫רנדזינה המתאפיינות בחורש אורן ירושלים ואלון מצוי דל מינים‪ ,‬בתה ועשבוניים‪.‬‬
‫הצגת הנתונים‬
‫כל נתוני הדגימות )מיקומן מופיע בציור ‪ – (6‬קואורדינאטות ותכולת יסודות ראשיים וקורט –‬
‫הוזנו למערכת מידע גיאוגרפית )‪ (GIS‬הנמצאת בשימוש במכון הגיאולוגי )‪ .(ESRI ArcInfo‬סיכום‬
‫נתונים סטטיסטיים אודות כל הדגימות מופיע בטבלה מס' ‪.1‬‬
‫טבלה ‪ :1‬סיכום נתונים סטטיסטיים של כל דוגמאות הסקר )סה"כ ‪ 1823‬דוגמאות(‪.‬‬
‫‪Std.‬‬
‫‪Dev.‬‬
‫‪Percentile‬‬
‫‪90‬‬
‫‪Percentile‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Maximum‬‬
‫‪Minimum‬‬
‫‪Median‬‬
‫‪Mean‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪90.5‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪49.5‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪3.70‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪<0.5‬‬
‫‪<0.5‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪531.5‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪62.7‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪406.5‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪56.0‬‬
‫‪47.2‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪163.5‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪38.5‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪142.7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪553‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪41‬‬
‫‪188‬‬
‫‪70‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪49‬‬
‫‪1260‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪111‬‬
‫‪42‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪407‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3‬‬
‫‪157‬‬
‫‪42‬‬
‫‪5‬‬
‫‪163‬‬
‫‪400‬‬
‫‪9900‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪73‬‬
‫‪324‬‬
‫‪104‬‬
‫‪1050‬‬
‫‪1108‬‬
‫‪13‬‬
‫‪248‬‬
‫‪5518‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1844‬‬
‫‪1240‬‬
‫‪54‬‬
‫‪2139‬‬
‫‪24‬‬
‫‪535‬‬
‫‪266‬‬
‫‪185‬‬
‫‪21‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪<0.5‬‬
‫‪<0.2‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪<1.0‬‬
‫‪<0.5‬‬
‫‪13.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪<0.2‬‬
‫‪<1.0‬‬
‫‪47.00‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪<1.0‬‬
‫‪<0.5‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪28.00‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪<2.0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪289‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪377.7‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪133.1‬‬
‫‪50.1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪801.9‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪72.1‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪211.8‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪107.0‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪120.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪140‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪30‬‬
‫‪13‬‬
‫‪77‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪19‬‬
‫‪346‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪35‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪83‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪<0.1‬‬
‫‪58‬‬
‫‪17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪63‬‬
‫< מציין ערכים נמוכים מסף הגילוי‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫‪26‬‬
‫‪125‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪34‬‬
‫‪767‬‬
‫‪1‬‬
‫‪65‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪162‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪106‬‬
‫‪32‬‬
‫‪3‬‬
‫‪94‬‬
‫‪Wt%‬‬
‫‪SiO2‬‬
‫‪Al2O3‬‬
‫‪Fe2O3‬‬
‫‪CaO‬‬
‫‪MgO‬‬
‫‪TiO2‬‬
‫‪P2O5‬‬
‫‪SO3‬‬
‫‪ppm‬‬
‫‪As‬‬
‫‪Ba‬‬
‫‪Be‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪Ce‬‬
‫‪Co‬‬
‫‪Cr‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Eu‬‬
‫‪La‬‬
‫‪Mn‬‬
‫‪Mo‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Sb‬‬
‫‪Sr‬‬
‫‪Th‬‬
‫‪U‬‬
‫‪V‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Yb‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪5‬‬
‫התפלגות תכולת יסודות הקורט שנמדדו בדוגמאות הסקר ברוב המקרים הינה לוג‪-‬נורמלית‪ ,‬פרט‬
‫לאותם יסודות אשר לא נמצאה לגביהם תרומה משמעותית מעבר לערכי הרקע הטבעי )ראה הסבר בציור‬
‫‪.(3‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ציור ‪ :3‬התפלגות תוצאות הכרום )א( וה‪-‬וונדיום )ב(‪ .‬הקו האדום הינו התאמה של התפלגות נורמלית‪.‬‬
‫ערכי הרקע הטבעי של הכרום מראים התאמה להתפלגות נורמלית ואילו הערכים הגבוהים‬
‫הסוטים מקו זה מוסברים על ידי ערכים גבוהים המצויים באזורים בהם חשופים סלעים וולקניים‬
‫והגבוהים ביותר נמדדו בדוגמאות בהן קיימת תרומה משמעותית של זיהום אנתרופוגני‪ .‬ערכי ה‪-‬‬
‫וונדיום המייצגים בעיקר תרומה טבעית של סלעי הסביבה מראים התאמה להתפלגות נורמלית‪.‬‬
‫ראה גם ציורים ‪.4-5‬‬
‫‪6‬‬
‫תצוגת ההתפלגות של ריכוזי היסודות במפות המופיעות בציורים ‪ 7‬עד ‪ 26‬מבוססת על שיטת ה‪-‬‬
‫"מעברים טבעיים" )‪ (Natural Breaks‬שפותחה על ידי ‪ .[7] Jenks,1977‬על פי שיטה זו מבוססת‬
‫חלוקת הנתונים על קבוצות "טבעיות" אותן מזהה האלגוריתם במידע‪ .‬הבחירה במעברים )‪ (breaks‬בין‬
‫הקבוצות מתבצעת בעזרת ניתוח פיזור הנתונים בהיסטוגרמה‪ ,‬והערכים מחולקים לקבוצות שגבולותיהן‬
‫ממוקמים במקומות בהם מובחנות "קפיצות" חדות בין הערכים‪ .‬על פי שיטה זו‪ ,‬מרחב הערכים בתוך כל‬
‫אחת מן הקבוצות הינו יחסית המוגני‪ ,‬ואילו בין הקבוצות השונות הינה גדולה יותר‪ .‬להלן מודגמת חלוקת‬
‫נתוני שני יסודות‪ :‬הוונדיום‪ ,‬אשר על פי פיזור הנתונים ברור כי תכולתו בדוגמאות הינה טבעית‪ ,‬ללא‬
‫תרומה אנתרופוגנית משמעותית )ציור ‪ (4‬והכרום )ציור ‪ (5‬אשר דוגמאות המכילות כמויות גבוהות שלו‬
‫והמיוצגות בחלקה הימני של ההיסטוגרמה מקורן באתרים בהם קיים מרכיב אנתרופוגני משמעותי‪.‬‬
‫בציורים ‪ 7‬עד ‪ 26‬מוצגות מפות תפוצה של ‪ 15‬יסודות על רקע מפות טופוגרפיות‪ ,‬וחלקן מוצגות גם על‬
‫גבי מפת חבורות הסלע לשם ניתוח תפוצתם בהמשך‪.‬‬
‫ציור ‪ :4‬הדגמת חלוקת נתוני הוונדיום לקבוצות בשיטת ה‪ Natural Breaks -‬במערכת הממ"ג‪.‬‬
‫ציור ‪ :5‬חלוקת נתוני תכולת הכרום לקבוצות בשיטת ה‪ ,Natural Breaks -‬על‬
‫רקע ההיסטוגרמה של הנתונים‪ .‬לכל אחת מחמש הקבוצות הוסף הסימן הגרפי‬
‫המופיע על מפת התפוצה משמאל‪ .‬החלוקה מאפשרת זיהוי קל של נתוני הרקע‬
‫הטבעי לעומת חריגים שמקורם בזיהום אנתרופוגני‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ציור ‪ :6‬מיקום נקודות הדגימה‬
‫‪9‬‬
‫ציור ‪ :7‬מפה של תפוצת ארסן‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ציור ‪ :8‬מפה של תפוצת בריום‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ציור ‪ :9‬מפה של תפוצת בריום על רקע מפת חבורות הסלע ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ציור ‪ :10‬מפה של תפוצת קדמיום‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ציור ‪ :11‬מפה של תפוצת קובלט‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ציור ‪ :12‬מפה של תפוצת קובלט על רקע מפת חבורת הסלע ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ציור ‪ :13‬מפה של תפוצת כרום‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ציור ‪ :14‬מפה של תפוצת נחושת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ציור ‪ :15‬מפה של תפוצת מנגן‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ציור ‪ :16‬מפה של תפוצת מוליבדן‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ציור ‪ :17‬מפה של תפוצת מוליבדן על רקע מפת חבורות הסלע ‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ציור ‪ :18‬מפה של תפוצת ניקל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ציור ‪ :19‬מפה של תפוצת תחמוצת זרחן‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ציור ‪ :20‬מפה של תפוצת תחמוצת זרחן על רקע מפת חבורות הסלע ‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ציור ‪ :21‬מפה של תפוצת עופרת‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ציור ‪ :22‬מפה של תפוצת אנטימון‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ציור ‪ :23‬מפה של תפוצת אורניום‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ציור ‪ :24‬מפה של תפוצת אורניום על רקע מפת חבורות הסלע ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ציור ‪ :25‬מפה של תפוצת ונדיום‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ציור ‪ :26‬מפה של תפוצת אבץ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ניתוח מרחבי של תפוצת יסודות הקורט בדוגמאות מצביע על מספר אזורים שבהם קיימים ריכוזים גבוהים‬
‫של מספר יסודות‪ ,‬הניתנים להסבר בתכונות המסלע הטבעי או בפעילות אנתרופוגנית‪ .‬בטבלה ‪ 1‬מובא‬
‫סיכום מתומצת של ריכוזי המתכות תוך הפנייה למפות התפוצה המופיעות בציורים ‪ 7‬עד ‪.26‬‬
‫טבלה ‪ :2‬סיכום התפוצה המרחבית של אזורים בהם מופיעים ריכוזים גבוהים של יסודות קורט‬
‫ציור‬
‫מקורות אנתרופוגניים‬
‫מקורות טבעיים‬
‫יסוד‬
‫מס'‬
‫‪7‬‬
‫ארסן ‪As‬‬
‫‪9 ,8‬‬
‫בריום ‪Ba‬‬
‫‪10‬‬
‫קדמיום ‪Cd‬‬
‫‪12 ,11‬‬
‫אזור מעלות – חבורת הר הצופים‬
‫נחל יקנעם ואזור שפרעם – סלעי חבורת‬
‫עבדת )אאוקן(‪ ,‬בעיקר בחלקה התחתון‪.‬‬
‫עורף הקריות‬
‫חיפה‪ ,‬קריות‪ ,‬טבעון‪ ,‬נחל גדורה‪ ,‬גדות הקישון‬
‫באזור הנמל‬
‫קובלט ‪Co‬‬
‫‪13‬‬
‫כרום ‪Cr‬‬
‫סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל‬
‫סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל;‬
‫חבורת הר הצופים‪.‬‬
‫נחל געתון עליון‬
‫נחל גדורה‪ ,‬נחל געתון עליון‪ ,‬אלונים‪ ,‬אזור‬
‫צומת יבור‪ ,‬אזור דיר אל‪-‬אסד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫נחושת ‪Cu‬‬
‫חבורת הר הצופים‬
‫נחל גדורה‪ ,‬נחל געתון עליון‬
‫‪15‬‬
‫מנגן ‪Mn‬‬
‫סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל‬
‫אזור עכו‪ ,‬צפון אזור הקריות‬
‫סלעים וולקניים בכרמל‪ ,‬חבורת הר הצופים‬
‫סלעים וולקניים בכרמל; אזור כרמיאל‪,‬‬
‫תפן‪-‬מעלות‬
‫טבעון‪ ,‬אזור הקריות‪ ,‬כפר מסריק‬
‫‪17 ,16‬‬
‫‪18‬‬
‫מוליבדן ‪Mo‬‬
‫ניקל ‪Ni‬‬
‫‪20 ,19‬‬
‫פוספט ‪P2O5‬‬
‫‪21‬‬
‫עופרת ‪Pb‬‬
‫חבורת הר הצופים‬
‫נחל געתון עליון ‪ -‬מעלות‬
‫חיפה‪ ,‬נחל גדורה‪ ,‬אלונים ‪ -‬טבעון‬
‫‪22‬‬
‫אנטימון ‪Sb‬‬
‫חבורת הר הצופים‬
‫חיפה‪ ,‬נחל גדורה‪ ,‬טבעון‪ ,‬נצרת‬
‫‪24 ,23‬‬
‫אורניום ‪U‬‬
‫‪25‬‬
‫וונדיום ‪V‬‬
‫חבורת הר הצופים‬
‫סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל;‬
‫קרקעות טרה‪-‬רוסה‬
‫גדות הקישון באזור הנמל‬
‫‪26‬‬
‫אבץ ‪Zn‬‬
‫חיפה‪ ,‬נחל גדורה‪ ,‬טבעון‪ ,‬נצרת‪ ,‬נחל געתון‬
‫עליון‬
‫סלעי חבורת הר הצופים – גירים וקירטונים עשירים יחסית בפוספט – מהווים מקור לריכוזים גבוהים‬
‫יחסית של מספר יסודות קורט ]‪ [8‬כגון‪ :‬אורניום‪ ,‬אנטימון‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ארסן‪ .‬הסלעים הוולקניים )טופים‬
‫ובזלות( המופיעים במספר אתרים בשטח הסקר בכרמל ובעמק יזרעאל מועשרים ביסודות האופייניים‬
‫לסלעים אלו – ניקל‪ ,‬כרום וקובלט‪ .‬ריכוזים גבוהים של בריום מאפיינים את הסלעים של חבורת עבדת‬
‫מגיל אאוקן ]‪ ,[9‬בעיקר בחלק התחתון של החתך במגע עם סלעי חבורת הר הצופים‪.‬‬
‫ריכוזים חריגים של מספר יסודות שמקורם בפעילות אנתרופוגנית ממוקדת נמצאו במספר אתרים‪,‬‬
‫שהבולטים בהם הם‪ .1 :‬גדותיו של נחל גדורה שלארכן נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של יסודות‬
‫מתכתיים רבים שמקורם בתעשיות המגוונות הממוקמות באזור )מפעלי ציפוי מתכות‪ ,‬מוסכים וכיו"ב(;‬
‫‪ .2‬בקרבה המיידית למפעל המתכת של קיבוץ אלונים נדגמו דוגמאות עשירות בכרום וביסודות אחרים;‬
‫‪ .3‬באזור שמדרום לנמל הקישון‪ ,‬בשטחים שבהם כנראה פוזרה בוצה שהוצאה מן הנחל‪ ,‬הקרקע מועשרת‬
‫במספר יסודות בריכוזים גבוהים ביותר‪ ,‬הבולט שבהם אורניום שתכולתו מגיעה למעל ‪500 ppm‬‬
‫)נראה כי תרומה עיקרית לשאריות הבוצה באה ממפעלי הדשנים‪ ,‬על פי תכולת ה‪ P2O5-‬הגבוהה(;‬
‫‪ .4‬בחלקו העליון של נחל געתון‪ ,‬בקרבת מעלות ומעונה‪ ,‬נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות שמקורם‬
‫קרוב לודאי בסילוק לא מוסדר של פסולת לערוץ הנחל‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ריכוזי מתכות בתחום הבנוי של חיפה‪ ,‬טבעון‪ ,‬עורף הקריות ואזור עכו מוסברים על ידי פליטה ארוכת‬
‫שנים של יסודות מהתעשיות באזור )שריפת דלקים‪ ,‬מיחזור מתכות וכד'( והעשרת הקרקע בהם על ידי‬
‫האבק השוקע‪ .‬על פי הערכות המבוססות על מדידות נקודתיות במפעלי האזור‪ ,‬מאות עד אלפי טונות של‬
‫מתכות נפלטו לאויר באזור במהלך שנות ה‪ 80-‬וה‪ ,[10] 90-‬וכמות האבק השוקע באזור היא כ‪5-6 -‬‬
‫טון\קמ"ר\שנה ]‪.[11‬‬
‫בציורים ‪ 27-29‬מוצג ניתוח גיאוסטטיסטי של הנפיצות המרחבית של קדמיום‪ ,‬עופרת ומוליבדן‬
‫בקרקעות באמצעות מפות וורונוי )‪ ,1(Voronoi‬על רקע החלוקה לאזורים טבעיים המשמשת את הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה )החלוקה היא חלוקה משנית של המחוזות‪ ,‬על פי קריטריונים גיאוגרפיים(‪ .‬ציור‬
‫‪ 30‬מציג באופן אחר את הנפיצות המרחבית של קדמיום – ממוצע התכולה בכל תא סטטיסטי )המדינה‬
‫מחולקת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכ‪ 3000-‬תאים סטטיסטיים המשמשים במגוון רחב של‬
‫חישובים(‪ .‬במפות אלו נראים בבירור ריכוזים גבוהים יותר של יסודות הקורט באזור חיפה‪ ,‬עכו‪ ,‬עורף‬
‫הקריות וטבעון‪ ,‬כאשר המוליבדן מופיע גם כמרכיב טבעי באזורים בהם חשופים סלעים וולקניים בכרמל‪.‬‬
‫ציור ‪ 31‬מציג "נירמול" של תכולת הקדמיום בדוגמאות כנגד תכולת תחמוצת הזרחן‪ .‬קדמיום ידוע‬
‫כמועשר בפוספט ובדשנים הנגזרים ממנו; ערכים גבוהים של היחס המוצג מהווים עדות נוספת לתרומה‬
‫אנתרופוגנית של הקדמיום באזורים שהוזכרו‪.‬‬
‫גם ניתוח של התוצאות באמצעות אנליזת גורמים )‪ (factor analysis‬מראה מגמות זהות‪ :‬כ‪ 38%-‬מן‬
‫השונות בדוגמאות )טבלה ‪ (3‬מוסברת על ידי הרכבים טבעיים של מינרלים מתכתיים ותכולת הקרבונט‬
‫)פקטור ‪ 1‬בטבלה ‪ 12% ;(4‬מהשונות מוסברת על ידי דוגמאות המועשרות במגוון מתכות )פקטור ‪2‬‬
‫בטבלה ‪ – (4‬קדמיום‪ ,‬עופרת‪ ,‬אנטימון‪ ,‬אבץ‪ ,‬ובמידה פחותה מוליבדן‪ ,‬כרום ונחושת – שמקורן בזיהומים‬
‫שונים; ‪ 13%‬מהשונות מוסברת על ידי ריכוזים גבוהים יחסית של המינרל בריט )‪ (BaSO4‬המאפיין‬
‫סלעים מחבורת עבדת מגיל אאוקן )פקטור ‪ 5% ;(3‬מהשונות מוסברת על ידי אסוציאציה של יסודות‬
‫האופייניים לסלעים וולקניים )מגנזיום‪ ,‬כרום‪ ,‬ניקל‪ ,‬מוליבדן ‪ -‬פקטור ‪ ;(4‬וכ‪ 4% -‬מוסברת על ידי‬
‫יסודות הקשורים בסלעי חבורת הר הצופים העשירים יחסית בפוספט )זרחן‪ ,‬נחושת‪ ,‬כרום‪ ,‬אבץ – פקטור‬
‫‪ .(5‬ציור ‪ 32‬מראה את מיקום הדוגמאות אשר להן קשר משמעותי לזיהומים מתכתיים‪ ,‬בהסתמך על‬
‫הניתוח הסטטיסטי‪.‬‬
‫טבלה ‪ :3‬שונות מוסברת על ידי הפקטורים העיקריים‬
‫‪Cumulative‬‬
‫‪% Total‬‬
‫‪Eigenvalue‬‬
‫‪37.61578‬‬
‫‪37.61578‬‬
‫‪10.53242‬‬
‫‪Factor1‬‬
‫‪49.90606‬‬
‫‪12.29028‬‬
‫‪3.44128‬‬
‫‪Factor2‬‬
‫‪55.97131‬‬
‫‪6.06525‬‬
‫‪1.69827‬‬
‫‪Factor3‬‬
‫‪61.08360‬‬
‫‪5.11229‬‬
‫‪1.43144‬‬
‫‪Factor4‬‬
‫‪65.51964‬‬
‫‪4.43605‬‬
‫‪1.24209‬‬
‫‪Factor5‬‬
‫‪1‬מפות וורונוי מבוססות על חלוקת המרחב למצולעים המקיפים כל נקודת דגימה בודדת‪ ,‬כך שהמצולע מכיל את כל השטח‬
‫הקרוב ביותר לכל נקודת דגימה‪ .‬כל מצולע מקבל ערך )תכולת יסוד( המהווה ממוצע של הדגימה שבמרכזו ושל הדגימות‬
‫התחומות במצולעים המשיקים לו‪.‬‬
31
‫ עבור הפקטורים העיקריים‬loading ‫ ערכי‬:4 ‫טבלה‬
Factor1 Factor2 Factor3 Factor4 Factor5
SiO2
0.81906 0.031600 -0.037214 -0.078684 -0.174774
Al2O3 0.88633 -0.011316 -0.142556 -0.018459 0.000528
Fe2O3 0.89344 0.025150 -0.202969 0.188380 -0.002608
CaO
-0.87145 -0.052214 0.156084 -0.027550 0.103485
MgO
-0.13478 0.023103 -0.252790 0.467298 -0.019710
TiO2
0.76979 0.009614 -0.067420 0.194124 -0.088029
P2O5 -0.06454 -0.118996 0.098765 -0.015373 0.812969
SO3
-0.07490 0.068896 0.596380 0.236530 0.217166
As
0.22999 0.083944 0.081969 -0.088364 -0.026498
Ba
0.00072 0.014560 0.729282 0.015342 -0.043568
Be
0.88284 0.007549 -0.184132 -0.023420 0.082378
Cd
-0.04753 0.650363 -0.041384 0.002930 0.312276
Ce
0.90954 -0.003000 -0.061315 -0.068732 0.005763
Co
0.77710 -0.012996 -0.129251 0.208991 0.055991
Cr
0.46308 0.385002 -0.038955 0.314472 0.500553
Cu
0.00014 0.294318 0.011088 0.063796 0.701536
Eu
0.76541 -0.080828 0.223377 0.006513 0.047998
La
0.85373 -0.064243 0.127786 -0.009118 0.182273
Mn
0.75940 0.000199 0.002817 0.031242 -0.114775
Mo
-0.01724 0.151445 0.188271 0.692127 0.025380
Ni
0.30995 -0.042148 0.233629 0.722180 0.137219
Pb
-0.03977 0.808388 0.044177 -0.012699 0.006481
Sb
-0.00550 0.794884 0.107864 0.154912 0.113438
Sr
-0.51787 0.152993 0.540283 -0.122608 0.121630
V
0.86864 -0.046956 -0.160436 0.074876 0.052078
Y
0.79942 -0.082946 0.322193 -0.129551 0.106382
Yb
0.82646 -0.076374 0.194504 -0.111665 0.245063
Zn
0.02559 0.420328 0.107290 0.044548 0.734696
‫‪32‬‬
‫ציור ‪ :27‬מפת וורונוי של תפוצת הקדמיום על רקע מפת האזורים הטבעיים )הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה(‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ציור ‪ :28‬מפת וורונוי של תפוצת העופרת על רקע מפת האזורים הטבעיים )הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה(‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫ציור ‪ :29‬מפת וורונוי של תפוצת המוליבדן על רקע מפת האזורים הטבעיים )הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה(‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ציור ‪ :30‬תכולה ממוצעת של קדמיום בתאים סטטיסטיים )על פי חלוקת הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה(‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ציור ‪ :31‬יחס תכולות קדמיום כנגד תחמוצת זרחן בדוגמאות הסקר‬
‫‪37‬‬
‫ציור ‪ :32‬תפוצת הדוגמאות )בצבעים "חמים"( בהן קיים מרכיב של זיהום אנתרופוגני על פי אנליזת‬
‫גורמים )‪.(factor Analysis‬‬
‫‪38‬‬
‫חלק הארי של הדוגמאות שבהן קיים מרכיב משמעותי של זיהום אנתרופוגני מצוי בתחום שני אזורים –‬
‫עכו וחיפה )ציור ‪ .(33‬במטרה לבדוק האם אכן דוגמאות אלו )ללא העיר חיפה והכרמל( שונות מהותית‬
‫מהדוגמאות שנדגמו בחלקים האחרים של הגליל המערבי‪ ,‬הופעל מבחן ‪- Kolmogornov-Smirnov‬‬
‫מבחן סטטיסטי לא פרמטרי הבוחן דמיון בין אוכלוסיות‪ ,‬כאשר השערת האפס היא שאין הבדל בין‬
‫המדגמים‪ .‬תוצאות המבחן המובאות בטבלה ‪ 5‬מראות כי בעוד שלגבי היסודות הראשיים )‪(Al, Ca, Fe‬‬
‫ויסודות קורט הנמצאים בתאחיזה מובהקת למינרלי החרסית ותחמוצות הברזל )‪ (Ce, Eu‬המדגמים‬
‫דומים בשני האזורים‪ ,‬הרי שלגבי קדמיום‪ ,‬נחושת‪ ,‬עופרת ואנטימון המזוהות עם זיהום אנתרופוגני –‬
‫האוכלוסיות שונות באופן מובהק‪.‬‬
‫טבלה ‪ :5‬תוצאות מבחן ‪ .Kolmogornov-Smirnov‬קבוצה‬
‫‪ 2‬כוללת את הדוגמאות באזורי חיפה ועכו )ללא העיר חיפה‬
‫והכרמל( וקבוצה ‪ 1‬כוללת את כל הדוגמאות שנדגמו מצפון‬
‫וממזרח לאזורים אלו‪.‬‬
‫ציור ‪ :33‬אזור עכו וחלק מאזור חיפה‬
‫)בוורוד( בהם מרוכזות דוגמאות שבהן‬
‫קיים מרכיב מובהק של זיהום אנתרופוגני‪.‬‬
‫יובל וברודאי ]‪ [12‬ניתחו את התפוצה המרחבית של מזהמים הנמדדים בתחנות ניטור במרחב חיפה‪ .‬על פי‬
‫המיפוי שלהם‪ ,‬הריכוזים הגבוהים ביותר של חלקיקים מרחפים בגודל ‪ 10‬מיקרון ומטה )‪(PM10‬‬
‫מצויים בתחום העיר חיפה ובעיקר במורדות הצפון מזרחיים של הכרמל‪ ,‬וכן לאורך "מסדרון" שכיוונו‬
‫צפון‪-‬מערב – דרום‪-‬מזרח ה ָתחּום על ידי מתלול הכרמל בדרום מערב )ציור ‪ .(34‬ממצאים אלו מתאימים‬
‫לתבנית תפוצת יסודות קורט בריכוזים שמעל לרקע הטבעי באזורים אלו ועשויים להסביר את הובלת‬
‫המזהמים אל עבר העיר טבעון ועורף הקריות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫ציור ‪ :34‬מפת ריכוזי חלקיקים בגודל ‪ 10‬מיקרון ומטה )מתוך‪ :‬יובל וברודאי‪ .(2006 ,‬ברקע מפה של‬
‫תפוצת הקדמיום‪.‬‬
‫סיכום‬
‫הסקר הגיאוכימי במרחב הגליל המערבי והכרמל מבוסס על ‪ 1823‬דוגמאות שנדגמו בצפיפות‬
‫ממוצעת של כ‪ 1.1 -‬דוגמא\קמ"ר‪ .‬חלק הארי של השונות בדוגמאות הסקר מוסברת על ידי‬
‫הרכבים טבעיים של מינרלים כבדים‪ ,‬חרסיות ותכולת המרכיבים הקרבונטיים‪ ,‬קרקעות המתפתחות‬
‫באזורים וולקניים ועל גבי מחשופים של חבורת יהודה‪ ,‬חבורת הר הצופים וחבורת עבדת‪.‬‬
‫ריכוזים חריגים של מספר יסודות שמקורם בפעילות אנתרופוגנית ממוקדת נמצאו במספר אתרים ‪ -‬נחל‬
‫גדורה‪ ,‬מדרום לנמל הקישון‪ ,‬ובנחל הגעתון בקרבת מעלות ומעונה‪ .‬פתרון לזיהומים ממוקדים אלו מצוי‬
‫באכיפה ופעולות ניקוי‪.‬‬
‫ריכוזי מתכות בתחום הבנוי של חיפה‪ ,‬טבעון‪ ,‬עורף הקריות ואזור עכו מוסברים על ידי פליטה ארוכת‬
‫שנים של יסודות מתכתיים ממוקדי התעשיות באזור )שריפת דלקים‪ ,‬מיחזור מתכות וכד'( והעשרת‬
‫הקרקע בהם על ידי האבק השוקע‪ .‬הצטברות המזהמים המתכתיים באזורים אלו הינה תהליך מתמשך ולא‬
‫ניתן להצביע במדויק על מקורותיהם )במחקר המתנהל עתה נעשה שימוש ביחסי איזוטופים של עופרת על‬
‫מנת לקשר בין מקורות פליטה לריכוזי מתכות בקרקע(‪ .‬יש להניח כי בעקבות פעילות הרשויות האמונות‬
‫על איכות הסביבה באזור פחתה כמות המזהמים היחסית בשנים האחרונות וריכוזי המתכות המדווחים כאן‬
‫הינם אינטגרציה של תהליכי שקיעתן והרחקתן מן הקרקע במהלך עשרות השנים האחרונות‪ .‬מיפוי תפוצת‬
‫המתכות יכול להוות קירוב )‪ (proxy‬לרמות הזיהום שתושבי האזורים הללו היו חשופים להן‪ ,‬ולהוות‬
‫נדבך בהבנת סוגיות בריאותיות הקשורות לכך‪.‬‬
40
:‫ספרות מצוטטת‬
[1] Ilani, S., Shirav, M. & Halicz, L., 1992. Geochemistry of stream sediments in the
Mount Carmel area, Israel. Geol. Surv. Isr. Report 15/92, 22 p., pts., tabs.
[2] ‫ זיהוי מוקדים של זיהום במתכות קורט בעמק‬.2009 ,.‫ א‬,‫ יפה‬,.‫ ל‬,‫ הליץ‬,.‫ ש‬,‫ אילני‬,.‫ מ‬,‫שורץ‬-‫שירב‬
.'‫ עמ‬42 GSI/19/2007 '‫ דו"ח המכון הגיאולוגי מס‬.‫זבולון בשיטות גיאוכימיות‬
[3] Yaalon, D.H., 1997. Soils in the Mediterranean region: what makes them
different? Catena 28, pp. 157-169.
[4] Painter,S., Cameron, E.M., Allan, R., & Rouse, J., 1994. Reconnaissance
geochemistry and its environmental relevance. Jour. Geochemical
Exploration, Vol. 51, Issue 3, pp. 213-246.
[5] Beyth, M., Shirav, M., Halicz, L., Bogoch, R., 1988. Gechemical Orientation
Survey of Har Timna, Southern Israel. Geol. Surv. Isr. Report No. GSI/15/88,
47pp.
[6] Sneh, A., Bartov, Y., Weissbrod, T., Rosensaft, M., Hall, J.K., 2000. Geological
Shaded-Relief Map of Israel and Environs, 1:500,000. Geol. Surv. Isr.
[7] Jenks, G. F., 1977. Optimal Data Classification for Choropleth Maps'. Occasional
Paper No. 2, Department of Geography. University of Kansas.
[8] Nathan, Y., Shiloni, Y., Roded, R., Gal, I., Deutsch, Y., 1979. The Geochemistry
of the Northern and Central Negev Phosphorites (Southern Israel). Isr. Geol.
Surv., Bull. 73, 41p.
[9] Bogoch, R., Buchbinder, B., Nielsen, H., 1987. Petrography, Geochemistry and
Evolution of Barite Concretions in Eocene Pelagic Chalks from Israel. Jour.
Sed. Petr., Vol. 57, No. 3, p. 522-529.
[10] Berlin, E., Nave, E., Krikun, J., 2006. Emissions of Metals in the Haifa Area and
their Health Impacts. Israeli Association for Aerosol Research (IAAR) 20th
Ann. Meet., Haifa, Israel.
[11] ‫ ניתוח השפעת מרכיבי הפליטה של קומפלקס תעשייתי על איכות‬.1987 ,.‫ ס‬,‫ חטוקאי‬,.‫ ח‬,‫אופנברג‬
‫ אגוד ערים לאיכות‬,‫ משרד הבריאות‬.(‫ אזור התעשייה עכו דרום‬- ‫האויר הסובב )מקרה בוחן‬
.‫הסביבה גליל מערבי‬
[12] Yuval., Broday, D.M., 2006. High-resolution spatial patterns of long-term mean
Concentrations of air pollutants in Haifa Bay area. Atmospheric Environment
40, pp. 3653–3664.