‫מחקר חלוץ ליישום גישת שירותי המערכת האקולוגית בתכנון ובניהול מרחב שקמה‬ ‫סקר עבור תושבים מקומיים במרחב השקמה‬ ‫למטרת פרויקט שירותי המערכת האקולוגית במרחב שקמה איתרנו צורך בהעברת סקר‬ ‫בקרב התושבים המקומיים לשתי מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגדלת המודעות לשמ"א בקרב התושבים במרחב והטמעת השיח בקרב מקבלי‬ ‫ההחלטות‪:‬‬ ‫אחת ממטרות הפרויקט להערכת שמ"א היא לחולל שינוי במערך קבלת ההחלטות‪ ,‬תכנון‬ ‫וניהול של שימושי הקרקע בישראל ולהטמיע את השיח של שמ"א כשיקול מרכזי בתוכו‪.‬‬ ‫התוצר של פרויקט הערכת שמ"א בחלופות ממשק שונות במרחב שקמה מיועד לשמש‬ ‫כבסיס ידע עבור מקבלי ההחלטות‪ .‬הכללת שיקולים העוסקים בניהול שמ"א בתהליך קבלת‬ ‫ההחלטות‪ ,‬דורשת מודעות של בעלי העניין לתלות שלהם בשמ"א‪ .‬לשם כך אנו שואפים‬ ‫שבמהלך הפרויקט בעלי העניין יחשפו לשפה החדשה של שמ"א ומודעותם לשירותי‬ ‫המערכת בסביבתם תגדל‪.‬‬ ‫בכדי להגדיל את מודעות בעלי העניין לשמ"א שבסביבתם ולהטמיע את דרך החשיבה של‬ ‫שמ"א (הכולל‪ :‬הכנסת השיח של שמ"א בשיקולים) בקרב קבוצות שונות של מקבלי החלטות‬ ‫ובעלי עניין במרחב שקמה‪ ,‬מוצע לקיים מספר ראיונות פתוחים וסקר שיספק מידע מפורט‬ ‫ומהימן על מודעות בעלי העניין לשמ"א‪ ,‬ובכך יגרום להם לחשוב על נושאים אלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬התייחסות תושבים מקומיים לשטחים הפתוחים ולפיתוח מתקנים סולאריים‬ ‫בסביבתם‪:‬‬ ‫להתקנת מיזמי אנרגיה סולארית עלולה להיות השפעה ניכרת על הנוף ועל תחושת המקום‬ ‫והמרחב שמעניקים השטחים הפתוחים לציבור (שירותי תרבות)‪ ,‬במיוחד במידה והם מוצבים‬ ‫בלב השטחים הפתוחים‪ ,‬במקרה של שקמה בשטח חקלאי‪.‬‬ ‫אנו מעוניינים לכלול בסקר שאלות לגבי התייחסות הציבור להצבת מתקני אנרגיה סולארית‪.‬‬ ‫הסקר יכלול את האספקטים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערך הנוף עבורם (גם במונחים כלכליים של "מוכנות לשלם")‬ ‫דעותיהם על הפגיעה של המתקנים הסולאריים במיקומים שונים על הנוף ועל‬ ‫תחושת המקום והמרחב שלהם‪.‬‬ ‫מודעותם לנושאים סביבתיים‬ ‫יחסם לחשיבות השימוש באנרגיות מתחדשות‬ ‫*רעיון מוצע‪ :‬הצגת תמונות עם סימולציה של הנוף עם הפאנלים הסולאריים‪.‬‬ ‫ביצוע הסקר כולל את השלבים הבאים (בשלבי עבודה)‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .1‬ביצוע ראיונות פתוחים עם בעלי עניין למטרת‪:‬‬ ‫‪ ‬מיפוי מקבלי החלטות ובעלי עניין רלוונטיים אחרים לשאלות החקר (למשל‪ :‬חקלאים‪,‬‬ ‫יזמי אנרגיה סולארית‪ ,‬תושבים מקומיים ועוד) וניתוח השימוש בשמ"א לפי קבוצות‬ ‫עניין‪.‬‬ ‫‪ ‬בירור יחס התושבים לסביבה באופן כללי (תיאור הסביבה‪ ,‬הקשר לסביבה‪,‬‬ ‫חשיבותה עבורם)‪.‬‬ ‫‪ ‬מודעות סביבתית של בעלי העניין‪.‬‬ ‫‪ ‬בירור מודעות לשימוש ותלות בשירותי המערכת האקולוגית ‪ -‬מבלי לקרוא להם‬ ‫שמ"א‪.‬‬ ‫‪ ‬בירור הכרת המונח שמ"א‪.‬‬ ‫*נערך ראיון ראשוני עם חיים חרמוני – מרכז הוועדה החקלאות – מנהלת פארק‬ ‫שקמה ‪ -‬מ‪.‬א‪ .‬שער הנגב‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכנת השאלון לסקר המבוסס על הראיונות הפתוחים ומחקרים דומים שנעשו בארץ‬ ‫ובעולם‪.‬‬ ‫‪ ‬הסקר יכלול‪ ,‬בין השאר היגדים ומידת הסכמת בעלי העניין עם כל היגד‪.‬‬ ‫* נוצרה טיוטה ראשונית לשאלון הסקר‪.‬‬ ‫‪ .3‬העברת הסקר‪ :‬כעת נבדקות מספר אפשרויות להעברת הסקר בקרב התושבים‬ ‫המקומיים בדרך שגם תיצור העלאת מודעות הציבור לשמ"א וגם תספק את המידע הרצוי‪.‬‬ ‫נבדק שיתוף פעולה עם שלושה גורמים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫רשות הטבע והגנים – שפלה וחוף‪ :‬שילוב הסקר בתוכנית החינוכית "השטחים‬ ‫הפתוחים הם הבית שלי" המתקיימת במרחב השקמה בחמישה בתי ספר‪ .‬כחלק‬ ‫מפעילות חינוכית עם תלמידי כיתה ו' שיעבירו את הסקר בקהילתם‪ .‬הייתה פגישה‬ ‫עם רחל עברון (רכזת קהילה‪ ,‬מרכז חינוך והסברה שפלה וחוף‪ ,‬רט"ג)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫החברה להגנת הטבע – מרכז ללימודי שדה – נגב מערבי ובית ספר שדה שיקמים‪:‬‬ ‫שילוב הסקר בתכנית החינוכית של בית ספר שדה‪ .‬נוצר קשר עם ענת מלר (מנהלת‬ ‫מל"ש נגב מערבי) ואלימור פריד (מנהלת בי"ס שדה שיקמים אגף חינוך וקהילה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מכללת ספיר‪ :‬עלו מספר רעיונות לשילוב הסקרים‪:‬‬ ‫‪ o‬העברת התכנים בקורס בנושא "דילמות סביבתיות" או "סביבה ואדם" שאחת‬ ‫המטלות בו תהיה העברת הסקר‪.‬‬ ‫‪ o‬דרך תוכנית מטעם המשרד להגנת הסביבה שכוללת מערך הסברה מבית‬ ‫לבית לגבי מחזור והפרדת פסולת ואולי ניתן גם להעביר בו סקר‪.‬‬ ‫‪ o‬דרך פעילויות סביבתיות וקהילתיות שסטודנטים מעבירים במרחב‪.‬‬ ‫נוצר קשר עם שלומית תמרי (מרצה במחלקה ללימודים רב‪-‬תחומיים) ועידן גולדברגר (מנהל‬ ‫פיתוח משאבים‪ ,‬דיקן הסטודנטים ‪ -‬אחראי למלגות לסטודנטים עבור פעילויות קהילתיות‬ ‫וסביבתיות(‪.‬‬ ‫נערכה התייעצות עם המומחים הבאים‪ :‬דניאל אורנשטיין (טכניון)‪ ,‬אפרת אייזנברג (טכניון)‪,‬‬ ‫נועה אבני (מרכז מדע מצפה רמון ים המלח) וארזה צ'רצ'מן (טכניון)‪.‬‬ ‫‪2‬‬