‫‪1‬‬ ‫אוצרות וכתיבה‪ :‬פוריה ליצ'י‬ ‫עריכה‪:‬‬ ‫רינה קלינוב‬ ‫עירית לאופר‬ ‫הערכה הופקה בסיוע ועידת התביעות‬ ‫© היצירות כולן מארכיון האמנות בבית לוחמי הגטאות‬ ‫ינואר ‪1002‬‬ ‫בית לוחמי הגטאות‬ ‫ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי ‪52552‬‬ ‫טל‪04-9958080 .‬‬ ‫פקס‪04-9958007 .‬‬ ‫‪www.gfh.org.il‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫‪ .1‬פתח דבר‬ ‫עמ' ‪3‬‬ ‫‪ .5‬היצירה האמנותית בשואה כהתנגדות רוחנית‬ ‫עמ' ‪4‬‬ ‫‪ .3‬ביבליוגרפיה‬ ‫עמ' ‪11‬‬ ‫‪ .4‬הצעות לפעילות‬ ‫עמ' ‪15‬‬ ‫‪ .2‬ביוגרפיות של האמנים‬ ‫עמ' ‪11‬‬ ‫‪ .6‬רשימת היצירות‬ ‫עמ' ‪56‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫בית לוחמי הגטאות שמח להביא בפניכם‪ ,‬אנשי חינוך ותלמידים‪ ,‬יחידה לימודית זו‪ ,‬השופכת אור‬ ‫על אחד מפניה המרתקים של ההתנגדות הרוחנית בתקופת השואה – היצירה האמנותית‪.‬‬ ‫יחידה זו מפנה זרקור אל "עקבות אדם" – אל היוצרים ויצירתם‪ ,‬ואל הנושאים הרווחים ביצירה‬ ‫האמנותית בשואה‪.‬‬ ‫היחידה כוללת‪:‬‬ ‫‪ 21 ‬הדפסים של יצירות אמנות שנוצרו בשואה‬ ‫‪ 21 ‬כרטיסים ובהם אמירות של אמנים אודות משמעותה של היצירה בשואה‪.‬‬ ‫‪ ‬מדריך למורה‬ ‫‪4‬‬ ‫היצירה האמנותית בשואה כהתנגדות רוחנית‪.‬‬ ‫יצירות רבות צוירו בתקופת השואה על ידי ציירים יהודים ואסירים פוליטיים שאינם יהודים‪.‬‬ ‫למרות שהגרמנים שמו להם למטרה לשבור את רוח האדם‪ ,‬למחוק את זהותו באמצעות סימון‪,‬‬ ‫השפלה‪ ,‬עינויים ואיומי מוות ‪ -‬המשיכו אמנים ליצור בתנאים‪-‬לא‪-‬תנאים כל עוד יכלו לעשות‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫האמנים תיעדו את המציאות הבלתי אפשרית שאליה נקלעו‪ .‬יצירתם חושפת מראות‪ ,‬רגשות‪,‬‬ ‫חלומות וגעגועים לעבר‪.‬‬ ‫מהיכן שאבו אמנים אלה את הכוח להמשיך וליצור בתקופה בה איבדו את השליטה על חייהם?‬ ‫מהיכן גייסו את כוחות ה"אני" על מנת לשרוד ולהתמודד עם ההווה? מהיכן שאבו את היכולת‬ ‫הרוחנית כדי ליצור?‬ ‫ויקטור פרנקל‪ ,‬שהיה אף הוא אסיר במחנה‪ ,‬טען ש"אוי למי שלא ראה פשר בחייו‪ ,‬לא מטרה‪ ,‬לא‬ ‫תכלית‪ ,‬ומשום כך לא ראה טעם להמשיך לחיות"‪ 1‬כי "אין לך דבר בעולם שעשוי לעזור לאדם‬ ‫להתגבר אף על הגרוע מכל‪ ,‬כמו הידיעה שיש פשר לחייו‪".‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בשביל האמנים הייתה היצירה‬ ‫שאיפה לפשר‪ :‬היא העניקה משמעות לחייהם‪ ,‬הציבה בפניהם מטרה ‪ -‬להותיר לדורות הבאים‬ ‫חותם אישי באמצעות תיעוד ההתרחשויות‪ .‬היצירה הרחיקה אותם ממציאות ההווה‪ ,‬הובילה‬ ‫אותם אל עולמות אחרים‪ ,‬שמרה והגנה על זהותם הקודמת כאדם וכיוצר‪.‬‬ ‫יצירת האמנות היוו תה בעבורם גשר בין העבר‪ ,‬אותו ניסו הגרמנים למחוק‪ ,‬לבין העתיד הלא‬ ‫נודע‪ .‬לגבי האמנים היה התיעוד חלק מהנצחת ההווה ומסירת ניסיון החיים במחנה לבאים‬ ‫אחריהם‪ .‬באמצעות היצירה‪ ,‬שביטאה את תגובתם למציאות‪ ,‬הם העבירו לאחרים לא רק מסר‪ ,‬כי‬ ‫אם גם הצהרה קיומית‪ .‬החותם שהטביעו ביצירתם הפך אותם לנצחיים גם לאחר מותם‪ .‬היצירה‬ ‫היוותה‪ ,‬אם כן‪ ,‬ביטוי של התנגדות רוחנית נגד מעשי הגרמנים והצהרה חד‪-‬משמעית על קיומו‬ ‫כאדם וכאמן‪.‬‬ ‫אומר אלכסנדר בוגן (‪" :)Alexander Bogen‬מה מניע אדם שהולך למות‪ ,‬או הולך להילחם‬ ‫בתנאים‪-‬לא‪-‬תנאים אלה‪ ,‬בחידלון‪ ,‬באבדון מוחלט – איך הוא יוצר? ומצאתי כמה תשובות‪ .‬הדבר‬ ‫הראשון‪ ...‬זה כעין שריון רוחני‪ .‬יש אמרה בלטינית האומרת 'כל זמן שאתה חושב – אתה קיים;‬ ‫כשאתה יוצר ‪ -‬אתה קיים‪ .‬זה שריון רוחני לעמוד מול הזוועות האלה או להתייצב מול האויב‬ ‫הנאצי‪ .‬אני חשבתי שהנימוק השני הוא שבתת‪-‬ההכרה איפה שהוא היה רצון להעביר לעולם‬ ‫הנאור‪ ...‬להעביר להם את העדות ‪ -‬מה שקרה‪"...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 1‬ו‪ .‬פרנקל‪ ,‬האדם מחפש משמעות‪ ,‬עמ' ‪( 89‬להלן‪ :‬פרנקל‪ :‬האדם)‪.‬‬ ‫‪ 2‬ו‪ .‬פרנקל‪ ,‬האדם‪ ,‬עמ' ‪.121‬‬ ‫‪ 3‬ד‪ .‬מיטרני‪ ,‬שואה ויצירה‪ ,‬עמ' ‪(. 23‬להלן‪:‬מיטרני‪ :‬שואה)‬ ‫‪5‬‬ ‫הגרמנים היו מעונינים לשמור על שתיקה‪ ,‬להעלים את מעשיהם מן העולם‪ .‬יצירת האמנות‬ ‫שוברת את השתיקה‪ ,‬משמיעה את קולה דרך משיכות המכחול‪ ,‬שרבוטי הדיו‪ ,‬רישומי הנוף‪ ,‬ציורי‬ ‫הדומם ותיעוד חיי היומיום במחנות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תנאי החיים הקשים לא אפשרו לאמנים להשיג חומרים ליצירה; אלה נמצאו בצמצום ואזלו במשך‬ ‫הזמן‪ .‬ועם זאת‪ ,‬מצאו האמנים דרך להמשיך בעבודתם – הם גנבו חומרים מסדנאות בהן עבדו‬ ‫עבור הגרמנים‪ ,‬יצרו צבעים מצמחים ועשבים או עפרונות‪ -‬פחם על ידי שרפת עץ‪ ,‬השתמשו‬ ‫במצעים ככל שידם השיגה בסביבתם – ניירות‪ ,‬בדים‪ ,‬עצים‪ ,‬פיסות עיתון וכל חומר שאפשר היה‬ ‫להשתמש בו שימוש משני‪ ,‬שעשוי היה להיות מצע לציור‪ .‬לא פעם שימשו רגלי הכיסאות חומר‬ ‫גלם לפיסול ‪ -‬וכדי להימנע מבזבוז חומרים ולהאריך את משך חייו של החומר‪ ,‬ערבבו צבע ודיו‬ ‫במים‪.‬‬ ‫דרכים אלה של התמודדות עם המציאות מורים עד מה גדול היה הצורך להמשיך וליצור‪" .‬הבעיה‬ ‫הייתה לא רק להישאר בחיים מבחינה פיזית" (חווה פרסבורגר ‪(Chava Pressburger‬‬ ‫‪5‬‬ ‫היה ביצירה "משהו תת הכרתי‪ ,‬שהדחף היצירתי היה חשוב יותר מערך החיים" (אלכסנדר‬ ‫בוגן)‪ .6‬לכן‪ ,‬בתנאי סכנה‪ ,‬במחבוא בצריפי המחנה‪ ,‬בעליות גג וביערות‪ ,‬המשיכו אמנים ליצור‬ ‫למרות הסכנה שנשקפה להם‪.‬‬ ‫הצורך של האמן להותיר אחריו חותם‪ ,‬להנציח את יצירתו על ידי העברתה לאחר‪ ,‬לספר את‬ ‫סיפורו לאחרים ‪ -‬הביא אמנים להוציא את יצירתם בהסתר אל מחוץ למחנות וגדרות התיל‪,‬‬ ‫בעזרת הצלב האדום‪ ,‬מכרים ואנשים זרים שהיה באפשרותם לעשות זאת‪ .‬מי שלא הצליח‪,‬‬ ‫החביא את יצירתו בין קירות עץ ואבן כדי שברבות הימים תימצא‪ .‬בפעילותם כנגד כל הסיכויים‬ ‫הטביעו האמנים את חותמם‪ ,‬התריסו כנגד הדה‪-‬הומניזציה והדה‪-‬פרסונליזציה של הגרמנים‬ ‫והחזירו לעצמם את אנושיותם וזהותם‪.‬‬ ‫האמנות אפשרה לאמנים בריחה מן המציאות האכזרית לעולמות של פנטזיה; העניקה להם את‬ ‫היכולת לבטא את עצמם באופן חופשי‪-‬רוחני‪ ,‬שלא התאפשר במציאות הפיזית היומיומית;‬ ‫ובעיקר‪ ,‬אפשרה את חופש הבחירה בעולם שהחופש נשלל ממנו‪ .‬הבחירה העניקה להם את‬ ‫היכולת להגיב על חוויות קשות‪ ,‬להתמודד עם בעיות ולתת פורקן למצוקות‪ .‬כך יכול האמן לשמר‬ ‫את עברו‪ ,‬את הידע וההתנסות האמנותית שלו בעבר ולהתמודד עם בחירות סגנוניות והעדפות‬ ‫אמנותיות כמו אקספרסיוניזם‪ ,‬ריאליזם‪ ,‬ציור אקדמי‪ ,‬קומפוזיציות‪ ,‬פרוטוטיפים ועוד‪.‬‬ ‫בעולם שהכאוס משתולל בו יכול היה האמן לפשט את הממשות ולארגנה מחדש‪ ,‬לתת ביטוי‬ ‫לעולמו הפנימי וכך לחזור לתחושת השליטה שנגזלה ממנו‪ ,‬ולו רק במהלך היצירה‪ .‬לאלה שלא‬ ‫‪J. Blatter, Art of the Holocaust p.p. 11 4‬‬ ‫‪ 5‬מיטרני‪:‬שואה עמ' ‪.1‬‬ ‫‪ 6‬מיטרני‪ :‬שואה עמ' ‪23‬‬ ‫‪1‬‬ ‫זכו לצאת מן התופת‪ ,‬היצירה היא מימוש רוחני של התנגדותם האחרונה‪ .‬היא הופכת ליצירת‬ ‫אלמוות שאין למדוד אותה בערכים אמנותיים‪-‬אסתטיים אלא לראותה כדוקומנט לדורות הבאים‪.‬‬ ‫היא המשמרת את הזיכרון ובכך מנציחה את אלה שלא זכו לראות את סופה של המלחמה‪.‬‬ ‫הציורים מתמקדים בכמה נושאים‪ :‬דיוקנאות‪ ,‬ציורי נוף וציורי דומם‪ ,‬ציורים המתארים את חיי‬ ‫היום יום באופן ריאליסטי וקריקטורות‪ .‬נושאים אלה‪ ,‬החוזרים על עצמם אצל רבים מן האמנים‪,‬‬ ‫מבטאים את הצורך של כלל האמנים בתקופת השואה למחות כנגד מטרת הגרמנים למחוק את‬ ‫זהותם‪ .‬הם מרמזים על התפקיד הנכבד שהיה להם בשמירה על זהותם ואנושיותם של האמנים‪,‬‬ ‫ועל הרצון להותיר חותם לעתיד‪.‬‬ ‫הדיוקן‬ ‫" אמנות הדיוקן מייצגת את הניסיון הנואש לאחוז במה שאינו בר אחיזה‪ ,‬לשמר את מה שאינו ניתן‬ ‫לשימור‪ ,‬לכפור בחלופיות של בן התמותה ובקיצו של אדם מסוים…"‬ ‫‪7‬‬ ‫ציורי הדיוקן מייצגים גישה אמנותית‪ ,‬המעמידה את האדם במרכז התודעה ומתייחסת אליו כאל‬ ‫נזר הבריאה‪ 8.‬תורת הגזע שברה תפישה זו‪ .‬ומכאן‪ ,‬מאבקם של האמנים כנגד מחיקת צלם האדם‪,‬‬ ‫שביטוי לו ניתן ביצירתם‪.‬‬ ‫בתקופת השואה הרבו אמנים לצייר דיוקנאות של עצמם ושל אנשים בסביבתם הקרובה‪ .‬לדיוקן‬ ‫משמעות עמוקה עד כדי מאגיה‪ ,‬במיוחד כאשר הוא מצויר בתקופה בה עוסקים‪ ,‬הלכה למעשה‪,‬‬ ‫במחיקת זהותו של האדם ובדיכוי אישיותו‪ ,‬כפי שעשו הגרמנים‪ .‬אמן‪ ,‬שצייר את דיוקנו שלו או‬ ‫של חברו לחדר‪ ,‬מנציח בכך את עצמו או את ה"אחר"‪ ,‬נותן ביטוי לכוחות האצורים בו ומשאיר‬ ‫את נוכחותו במרחב ובזמן‪ .‬יצירת הדיוקן כמוה כהכרזה "אני קיים"‪" ,‬אני חי"‪ .‬משמעותו של‬ ‫הדיוקן היא נוכחות תמידית‪ ,‬גם כאשר האדם הולך לעולמו (לכן לא מפתיעה העובדה שדיוקנאות‬ ‫משמשים גם לצורכי פולחן המת)‪ .‬בציור הדיוקן מקיים האמן קשר ומגע עם עצמו או עם חברו‪,‬‬ ‫חודר למ עמקי הנפש של המודל בדרך של הזדהות אישית‪.‬‬ ‫שאלק‪ ).Schalkova( ,‬בציורה דיוקן עצמי (תמונה ‪ ,)4‬שצויר בטרזין‪ ,2444 ,‬מציירת את‬ ‫עצמה מן הכתפיים ומעלה בתנוחה חצי פרונטלית‪ ,‬פונה‪-‬לא‪-‬פונה אל המתבונן‪ .‬הדגש הוא על‬ ‫פניה‪ ,‬התופסים את החלל המרכזי של הציור‪ .‬משיכות העיפרון וגירי השמן רכים מאוד ויוצרים‬ ‫מבע רך ועדין‪ .‬העיניים‪ ,‬שהן ראי הנפש‪ ,‬עצומות ואין אפשרות לחדור דרכן‪ .‬הצורה החיצונית‪,‬‬ ‫הרכה‪ ,‬יוצרת אווירה של מלנכוליה‪ ,‬עצב‪ ,‬חוסר אונים; הדמות הולכת לאיבוד בתוך החלל שנוצר‬ ‫‪ 7‬ד‪ .‬פייפר‪( ,‬עורך) אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול‪ ,‬יסודות בהבנת האמנות‪ ,‬עמ' ‪( .33‬להלן‪ :‬פייפר‪:‬‬ ‫אנציקלופדיה לאמנות)‪.‬‬ ‫‪ 8‬ע‪ .‬שלמון‪,‬ת‪ .‬שץ‪ ,‬הדיוקן העצמי‪ ,‬מוזיאון ישראל אגף הנוער‪ ,‬עמ' ‪.5-7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫סביבה‪ .‬הניסיון של הציירת לערפל את תחושותיה הפנימיות חושף ביתר שאת את המתח הנפשי‪,‬‬ ‫העוגמה והעצב שהיא שרויה בהם‪.‬‬ ‫בציורה של אולומוצקי (‪( )Olomucki.‬תמונה ‪ )10‬הדמויות פרונטליות‪ ,‬הפנים פונים אל‬ ‫המתבונן‪ ,‬העיניים פקוחות ומגלות בבירור את הסבל העובר על הדמויות‪ .‬קווי העיפרון הרוטטים‪,‬‬ ‫גוני האפור‪-‬שחור‪ ,‬העיניים הבולטות והמודגשות משדרים את המתרחש בעולמן הפנימי – עולם‬ ‫של סבל וכאב‪.‬‬ ‫ואן דאם (‪( )Van-Dam‬תמונה ‪ ,)1‬המתאר את דודו בגיל ‪ ,49‬משתמש באותה תחבולה של‬ ‫שאלק‪ :‬הוא עוצם את העיניים נוכח המתבונן‪ ,‬אך המצח הרחב והבולט‪ ,‬חסר הצבע‪ ,‬מרמז על‬ ‫ניסיון וחכמה רבת שנים‪ .‬הגוף השחוח‪ ,‬הסנגווין הכהה מצד שמאל‪ ,‬מעל ראש הדמות‪ ,‬מעיק על‬ ‫הראש ומשדר תחושה שמועקת השנים רובצת עליו והוא אינו יכול עוד לשאת במעמסת הזמן‪.‬‬ ‫ציורי הדיוקן שימשו אשנב לנפש‪ ,‬תיארו מצבים נפשיים ‪ -‬סבל‪ ,‬בדידות‪ ,‬כאב וגעגועים‪ .‬אמנים‬ ‫בחרו לעצב ולהציג מהויות פנימיות באמצעים אמנותיים ‪ ,‬כל אחד בדרכו הוא‪.‬‬ ‫ציורי הדיוקן שימשו גם כדרישת שלום לקרובי העצירים‪ .‬לא פעם יופו הדיוקנאות משום‬ ‫שאנשים היו מעונינים להזכיר לאהוביהם ולעצמם את דמותם טרם מלחמה‪ ,‬הם רצו שיזכרום‬ ‫במלוא תפארתם כבני אנוש (תמונה ‪ .)24‬בכך מחו כנגד ה"יש"‪ .‬הדיוקן המשמר את חיצוניות‬ ‫האדם‪ ,‬כפי שנראתה לפני המלחמה‪ ,‬את יופיו ואת אישיותו‪ ,‬היה אקט התנגדות ומחאה כלפי אלה‬ ‫שהפכום לצל אדם‪.‬‬ ‫ההזדמנות‪/‬היכולת לחזור וליצור את עצמו מחדש באמצעות הציור‪ ,‬אפשרה לאמן לשמור על‬ ‫האנושי שבו ונתנה לו‪ ,‬במציאות בלתי אפשרית זו‪ ,‬לגעת ביצירה האמנותית‪ ,‬שהייתה חלק בלתי‬ ‫נפרד מאישיותו בעבר‪.‬‬ ‫ציורי הנוף‬ ‫נושא ציורי הנוף חוזר אצל אמנים שונים בתקופות שונות ובסגנונות שונים‪ .‬הציור מאפשר לאמן‬ ‫להביע את רגשי ההתפעלות שלו מקסם הבריאה‪ ,‬מחליפות עונות השנה‪ ,‬מן החזרה הריתמית‬ ‫המחזורית והאינסופית של התופעות הקוסמיות ומאינסופיות החלל‪ 9.‬בציורי הנוף מנסה האמן‬ ‫לפענח את סודות הבריאה‪ ,‬להשתלט על הטבע נורא ההוד ולהיטמע בתוכו‪ .‬התוצאה היא יצירות‬ ‫חלומיות ומראות פיוטיים‪.‬‬ ‫ביצירות של אמנים בתקופת השואה אנו מוצאים ציורים של נופים מחוץ למחנות ולגטאות‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫נופים של הפירנאים‪ ,‬ונופים המבטאים את חלופות עונות השנה‪ .‬בצד נופים המתארים מראות‬ ‫מחוץ למחנה‪ ,‬מצויים ציורי נוף המתעדים את גדרות התיל‪ ,‬צריפי המחנה ומגדלי השמירה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פייפר‪ :‬אנציקלופדיה לאמנות‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כיצד מסוגל אמן‪ ,‬הנאבק על קיומו‪ ,‬לצייר את יפי הבריאה? להתפעל מן הסובב בעוד חייו‬ ‫אפורים‪ ,‬קשים ומצויים תחת איום מתמיד?‬ ‫יעקב צים ( ‪ ) Ya'akov Zim‬אומר בעדותו‪" :‬אני הייתי מודע ליפי הטבע‪ ...‬לו היו מספרים לי‪,‬‬ ‫לא הייתי מאמין ‪ -‬זה כוח החיים‪ ,‬זה כוח היצירה‪ ...‬עצם הדבר שבצעדת מוות כזו ראיתי את היופי‬ ‫של הטבע‪ ,‬זה כוח החיים‪ ,‬זה שמחת החיים‪ ,‬זה הניצחון הרוחני‪"...‬‬ ‫‪10‬‬ ‫דווקא בתוך הזוועה‪ ,‬האפרוריות והקושי רואה הצייר את העולם ה"אחר" – עולם‪ ,‬שלאין ערוך‬ ‫עולה ביופיו על המציאות שבה הוא חי‪ .‬הקושי‪ ,‬הכאב והסבל יוצרים מצב דיכוטומי ומקצינים את‬ ‫ה"יפה"‪ .‬ציורי הנוף מילאו תפקידים שונים אצל האמנים‪ .‬אצל רבים‪ ,‬במחנות ובגטאות‪ ,‬הם‬ ‫ביטאו את הגעגועים לנופים אחרים‪ ,‬אלה שמחוץ לגדרות התיל והחומות; הם היו ביטוי לרצון‬ ‫הנואש של האמנים להשתלב ביופיו של הטבע ולהרגיש עצמם כבני אדם חופשיים‪ ,‬כפי שהרגישו‬ ‫פעם‪.‬‬ ‫ציורי הטבע והנוף אפשרו לאמן להתרחק מן המציאות הקודרת ולו לזמן קצר בו מתהווה היצירה‪,‬‬ ‫ליצור אשליה של יופי ושלווה‪ .‬במהלך היצירה התמזג היוצר בנופים אחרים‪ ,‬בחיים אחרים‪,‬‬ ‫וברגעים אלה שכח את מצוקתו וסבלו (תמונה ‪.)1‬‬ ‫במכתב ששולח קרל שווזיג (‪ )Karl Schwesig‬ממחנה סאן סיפראן (‪ )Saint Syprien‬לסופר‬ ‫אפטון סינקלייר (‪ )Sinclair‬ב‪ ,14.1.2440-‬הוא כותב‪" :‬הייתי יכול לשכוח את כל הכאב והסבל‬ ‫נוכח יופיים של נופי דרום צרפת‪ ,‬על מטעי הגפנים וההרים שבהם‪ ,‬לו רק הייתי מביא עמי צבעי‬ ‫מים‪ ,‬עפרונות ונייר"‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ציורי הטבע המנוגדים להוויית החיים היומיומית ביטאו מחאה כנגד סדרי העולם החדשים‪ ,‬במקום‬ ‫שמחאה אחרת הייתה בלתי אפשרית‪.‬‬ ‫מראות הנוף הם ביטוי למצבו הנפשי של האמן המצייר‪ .‬מראות הנוף הקודרים‪ ,‬המתארים עצים‬ ‫בשלכת בצבעי אוקר (תמונות ‪ )21 ,22 ,2‬חשרת עננים שחורה‪-‬כחולה המעיבה על המחנה‬ ‫(תמונה ‪ )22‬הם מטאפורות למצבם הנפשי‪ ,‬המלנכולי‪ ,‬חסר התקווה של הציירים‪ .‬העצים‬ ‫העומדים‪ ,‬זועקים את בדידותם של היושבים במחנה‪ .‬לעיתים יופיעו בציורים דמויות אדם מעטות‬ ‫או מרוחקות‪ ,‬כמו אובדות ברקע‪ .‬לעיתים יהיה המחנה ריק מאדם (תמונות ‪ .)22 ,22‬תיאורים‬ ‫אלה מעצימים את תחושת הריקנות – ריקנותו הנפשית של הצייר‪ ,‬בדידותו וחוסר האונים שלו‪.‬‬ ‫בציורו של אברהם יוסף ברלין (‪( )Abraham Berlin‬תמונה ‪ ,)24‬מעומתים זה מול זה‪,‬‬ ‫באמצעות הצבע‪ ,‬העצים הירוקים מול הבתים האדומים ואלה משרים‪ ,‬בעזרת הטונציה הצבעונית‪,‬‬ ‫תחושת חום וקור‪ ,‬ריחוק וקירבה‪ .‬כהותן של הדמויות הפוסעות בשדרת העצים‪ ,‬בין הירוק‬ ‫‪ 10‬מיטרני‪ :‬שואה‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬ ‫‪ 11‬פ‪ .‬רוזנברג‪ ,‬סלון המסורבים‪ ,‬אמנות במחנות בצרפת ‪.1838-1845‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לאדום‪ ,‬מכהות את האדום הזועק את זעקת הפוסעים בשבילי המחנה‪ .‬יכולתו של האמן לשמר את‬ ‫כוח היצירה‪ ,‬לראות עדיין יופי בעולם שהשתבש‪ ,‬להשתמש במטאפורות ודימויים ציוריים‪ ,‬לתת‬ ‫ביטוי חופשי לתחושותיו‪ ,‬היא ביטוי לעמידתו הרוחנית‪ ,‬להתנגדות ולמחאה כנגד מי שניסה לגזול‬ ‫ממנו כוחות אלה‪.‬‬ ‫תיעוד חיי היום יום‬ ‫חלק הארי של הציורים שצוירו על ידי ציירים בשואה מתעדים את חיי היום יום במחנות‬ ‫ובגטאות‪ .‬אומרת אסתר לוריא‪" :‬כל המתרחש סביבי היה כה מוזר‪ ...‬התעורר בי הרצון לצייר‬ ‫מתוך מציאות חדשה זו‪ ,‬למסור את הדברים כפי שראיתים!"‪)Konienczny) 12‬‬ ‫אינה רוצה להעמיד את יצירתה לביקורת אמנותית אסתטית‪" :‬אני רוצה שיתייחסו אליהם‬ ‫(לציורים) כאל דוקומנטים חיים ומזעזעים של עולם נורא"‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫חווה פרסבורגר מסבירה את הסגנון הפיגורטיבי כחלק מן "הצורך במסר ברור ובתיעוד של כל‬ ‫הקורה מסביב"‪.‬‬ ‫הרצון לספר לעולם היה חלק חשוב במלאכת היצירה של האמנים‪ .‬היצירה נשאה מסרים אותם‬ ‫רצו האמנים להותיר אחריהם‪ .‬הם האמינו שהם רושמים את ההיסטוריה האמיתית‪ ,‬וזו תהיה‬ ‫חתומה לנצח באמצעות עבודותיהם‪ .‬למרות האיסורים שהטילו הגרמנים על היצירה‬ ‫האינדיבידואלית שברו האמנים את האיסור‪ ,‬פרצו את המחסומים ואפשרו לכל מי שלא היה שם‬ ‫לעבור את "גדר התיל" ולחזות בסבל‪ ,‬באובדן‪ ,‬בתנאים הקשים במחנות העבודה‪ ,‬בצפיפות‬ ‫וברעב‪ ,‬בעבודות הכפייה‪ ,‬בחוסר הפרטיות‪ ,‬בעינויים‪ ,‬בסלקציות ובמוות‪ .‬כך הנציחו את‬ ‫ההתרחשויות ואת תהליכי הדה‪-‬הומניזציה שהפעילו הגרמנים‪.‬‬ ‫בבחירת הנוף האנושי הם מבטאים את הלך נפשם ומחשבותיהם ואומרים אמירה על חייהם‪ .‬הם‬ ‫מציירים מחנות הומים מאדם (תמונות ‪ ,)14 ,14‬ולעומתם מחנות כמעט ריקים (תמונה ‪ .)22‬בצד‬ ‫ציורי חברותא (תמונות ‪ )21 ,14‬מצויים ציורים המתארים בדידות (תמונות ‪ ,)12 ,24‬ציורים‬ ‫הומוריסטיים (תמונות ‪ )21 ,4‬בצד ציור מצבים של כאב וסבל (תמונות ‪.)10 ,9‬‬ ‫בניסיונם להיאחז בחיים ולשמור על שפיות הדעת הם חוזרים ומציירים פרטי פרטים של פעולות‬ ‫יומיומיות כגון‪ :‬חפיפת ראש‪ ,‬תור לאוכל (תמונה ‪ ,)11‬שינה (תמונה ‪ ,)11‬שיחת רעים (תמונה‬ ‫‪ )14‬ונגינה (תמונה ‪ .)21‬הם מתעדים את מהלך החיים האנושיים הזורמים‪ ,‬הבנויים מפרטי‬ ‫פרטים‪ ,‬ועל ידי כך חווים מחדש את חוויית הקיום שנגזלה מהם‪ .‬הציורים הללו מעבירים לתודעת‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מיטרני‪ :‬שואה עמ' ‪.1‬‬ ‫‪.z. Amishi-Maisels, Depiction and Interpretation p.6‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המתבונן את הידיעה שאפילו פעולות הנראות כה פשוטות ויומיומיות אינן דבר מובן מאליו‪.‬‬ ‫לאנשים החיים בתנאים‪-‬לא‪-‬תנאים‪ ,‬שקיומם הפיזי והרוחני נתון בסכנה מתמדת ‪ -‬ציורים אלה‬ ‫המציגים פעילויות שוליות לכאורה‪ ,‬הם אמצעי שמירה על צלם אנוש‪ .‬העיסוק היצירתי אפשר‬ ‫לאמן לשמור על עצמו בתוך שגרת אימים חסרת סיכוי‪ .‬האמן נותן פשר לכל פעולה כדי לשמור‬ ‫על "טעם החיים"‪ ,‬אל מול כוונת הגרמנים לשבור אותו‪.‬‬ ‫הקריקטורה‬ ‫" עצם הדבר שהיה לי חוש הומור לצייר את הדברים האלה בצורה קריקטוריסטית זה מה‬ ‫שמפתיע‪ ...‬אני לא יודע אם ה ייתה פה מחשבה לצייר על נייר שיישאר דוקומנט או פשוט מאוד‬ ‫הצורך לעשות זאת‪( "...‬יעקב צים)‬ ‫‪14‬‬ ‫הקריקטורה שימשה לאמנים אמצעי לחימה כנגד הגרמנים‪ .‬עיצוב קריקטוריסטי של דמות הקאפו‪,‬‬ ‫הסוהר‪ ,‬הקצין הגרמני‪ ,‬אפשר להם ללעוג ולצחוק למעשיהם ולהשקפת עולמם ‪ -‬דבר שבמציאות‬ ‫החיים הקיימת לא ניתן היה לעשותו אלא בדרך זו (תמונה ‪.)12‬‬ ‫הקריקטורה אפשרה ליוצריה התמודדות ישירה והעברת רגשות של כעס ושנאה כלפי הרוצח‬ ‫והמתעלל‪ .‬היא הייתה אמצעי של התגוננות נפשית‪ ,‬פורקן וביטוי של התנגדות ומחאה כלפי‬ ‫הגרמנים‪ .‬ישנן גם קריקטורות וציורים סטיריים שבהם מלגלג האמן על עצמו או על הסיטואציות‬ ‫שאליהן נקלע (תמונות ‪ .)21 ,4‬הצחוק היה לאמן‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬גורם משחרר שאפשר לו לצאת‬ ‫מתוך עצמו‪ ,‬לתת פורקן למתח ולחרדה ולהרגיש אדם חופשי‪ ,‬הנותן דרור לרגשותיו ולו לזמן‬ ‫קצר‪ " .‬הניסיון לפתח חוש הומור ולראות דברים באור הומוריסטי היה בבחינת להטוט שאדם‬ ‫לומד בשעה שהוא מסגל לו את אמנות החיים‪ .‬על פי אמנות חיים זו אפשר לנהוג גם במחנה‬ ‫ריכוז‪ ,‬על אף הסבל הממלא את ההוויה כולה רגע רגע ושעה שעה"‪.‬‬ ‫‪ 14‬מיטרני‪ :‬שואה עמ' ‪.33‬‬ ‫‪ 15‬פרנקל‪ :‬האדם‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫מיטרני דפנה ושביט מרב (‪ .)2441‬שואה ויצירה‪ .‬אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון‪ .‬באר שבע‪.‬‬ ‫פייפר דיויד ( עורך ) (‪ .) 2412‬אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול‪ ,‬יסודות בהבנת האמנות‪ .‬הוצאת‬ ‫כתר ירושלים‪.‬‬ ‫פרנקל ויקטור (‪ .)2412‬האדם מחפש משמעות ‪ .‬הוצאת דביר תל אביב ‪.‬‬ ‫שלמון עירית‪ ,‬שץ תמר (תש"לח)‪ .‬הדיוקן העצמי‪ .‬מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫רוזנבלום פנינה ( ‪ .)1000‬סלון המסורבים אמנות במחנות בצרפת ‪ .2424-2441‬הוצאת בית לוחמי‬ ‫הגטאות ‪.‬‬ ‫‪Z.Amishi- Maisels 1993. Depiction and Interpretation. Pergamon press.‬‬ ‫‪J.Blatter Janet and Sybil Milton 1981. Art of The Holocaust . Publised in United‬‬ ‫‪States. Rutledge Press.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הצעות לפעילות‬ ‫ההצעות לפעילות אינן מתייחסות לכיתה מסוימת‪ .‬אלה הצעות כלליות מתוכן יוכל המורה לבחור את‬ ‫הפעילות המתאימה לתלמידיו‪.‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לחדד את ההתבוננות ביצירה שנוצרה בתנאים בלתי אפשריים ובמצוקה קשה‬ ‫להעלות שאלות באשר למניעי היצירה בשואה‬ ‫להדגיש את מנגנוני ההגנה האנושיים‪ ,‬המאפשרים לאדם לשמור על צלם אנוש במצבים קשים‪,‬‬ ‫כאשר האדם נמצא בתחתית‪.‬‬ ‫פעילות ‪ 1‬יצירת האמנות ואמירות האמן – היצירה כדוקומנט‬ ‫פתיחה במליאה‬ ‫המורה יתלה בכתה את תערוכת יצירות האמנות‪.‬‬ ‫כל תלמיד יקבל אחד מכרטיסי האמירות שבערכת האמנות‪.‬‬ ‫משימת התלמיד‪ :‬לזהות בתערוכה ציור שמתאים לאמירה שבידו‪.‬‬ ‫עבודה בקבוצות‬ ‫כל תלמיד בקבוצה יציג את בחירתו כשהשאלות המנחות הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬מה הקשר בין הציור והאמירה‪.‬‬ ‫‪ .5‬האם יש יצירות נוספות שנ בחרו על ידי תלמידים בקבוצה שמתקשרות גם הן לאמירה‬ ‫שהציג התלמיד‪.‬‬ ‫הקבוצה תבחר באחת האמירות וביצירות המתחברות לאמירה ותתכונן להציג אותן בפני‬ ‫הכתה‪.‬‬ ‫דיון במליאה‬ ‫כל קבוצה תציג את האמירה ואת והיצירות המתאימות במליאה‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬האמירה "הרישומים שלי לא יכולים לעמוד בבקורת אומנותית אסתטית‪ .‬אני רוצה‬ ‫שיתיחסו אליהם כדוקומנטים חיים ומזעזעים של עולם נורא"‪ .‬לאמירה מעין זו יבחרו‬ ‫התלמידים בוודאי את הציורים המתייחסים לתיעוד המציאות‪.‬‬ ‫בדיון במליאה אפשר להעלות שאלות כגון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה המשותף ליצירות אלה?‬ ‫‪‬‬ ‫מה סגנון הציור ביצירות לדעתך?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד מתועדת המציאות על ידי האומן?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד בא לביטוי העולם הנורא?‬ ‫‪13‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם לדעתך התיעוד יכול להכנס תחת הכותרת יצירה אמנותית?‬ ‫‪‬‬ ‫האם יש בציורי התיעוד גם ביטוי לעולם אוטופי? נמק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬תפקידה של האמנות באותה תקופה?‬ ‫הערה‪ :‬בכתות מתקדמות אפשר להעביר את הדיון לתפקידה של התקשורת‪ ,‬והאם קיימת‬ ‫אפשרות למצוא קשר בין ציורי האמנות ובין תפקידו של הצלם ועורך החדשות בימינו?‬ ‫‪‬‬ ‫מה קורה לאדם המתבונן בציורים אלה?‬ ‫‪‬‬ ‫האם אפשר להשוות בין תפקיד התקשורת היום לפונקציה שמלאו יצירות האומנות‬ ‫בשואה?‬ ‫פעילות ‪ 5‬כרטיסי מילים בעקבות יצירת האמנות – הדיוקן‬ ‫פעילות במליאה או בקבוצות‬ ‫המורה יבחר מספר ציורים עליהם יחליט לעבוד בכתה‪ .‬התלמידים מקבלים כרטיסים שעליהם כתובות‬ ‫מילים שיש ביניהן ניגוד‪.‬‬ ‫(אפשרות אחרת – ליצור קופה של מילים בערמה‪ ,‬התלמיד לוקח מילה ומניח אותה במקום המתאים ליד‬ ‫אחד הציורים)‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫שמח‬ ‫עצוב‬ ‫הומוריסטי‬ ‫מופנם‬ ‫חברותא‬ ‫בדידות‬ ‫אנונימיות‬ ‫חופשי‬ ‫מוחצן‬ ‫התבוננות פנימית‬ ‫רציני‬ ‫קרבה‬ ‫רכות‬ ‫נוקשות‬ ‫התבוננות חיצונית‬ ‫בנוסף לכרטיסים הכתובים יקבלו התלמידים כרטיסים ריקים עליהם יוכלו לכתוב מילים נוספות לאחר‬ ‫שיתבוננו בתערוכה‪.‬‬ ‫כל תלמיד יניח מתחת לכל תמונה את הכרטיס שלפי דעתו מביע את התרשמותו מן היצירה‪ .‬לאחר שהונחו‬ ‫הכרטיסים‪ ,‬יבדקו התלמידים מה המילים שהונחו ליד כל אחד מהציורים‪.‬‬ ‫סיכום במליאה‬ ‫כל תלמיד או קבוצה (אם עבדו בקבוצות) יציגו את החלטתם וינמקו מדוע הניחו את הכרטיס במקום‬ ‫שבחרו‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬ציור מס' ‪ – 4‬דיוקן עצמי של מאלוה שאלק‪.‬‬ ‫הכרטיסיות שהונחו‪ :‬עצב‪ ,‬בדידות‪ ,‬מופנם‪ ,‬התבוננות פנימית‪ ,‬איפוק‪ ,‬רכות‪.‬‬ ‫התלמידים יסבירו את תחושת הבדידות והדרך שהיא מועברת למתבונן ע"י הרקע הריק‪ ,‬העיניים‬ ‫המושפלות‪ ,‬הפנים העצובות‪ ,‬הקו הרך והצבעוניות המונוטונית‪.‬‬ ‫העיניים המושפלות שאינן מגלות את ההתרחשות הפנימית ומרמזות על כך באופן עקיף‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בדרך פעילות זו תהיה התיחסות הן ברמת התוכן והן ברמת השפה האומנותית‪ :‬סוגי קווים‪ ,‬צבעוניות‬ ‫החלל‪ ,‬ריתמוס וכו'‪.‬‬ ‫לאחר שהסבירו התלמידים את בחירתם‪ ,‬י קראו התלמידים לסיכום את הביוגרפיה של שאלק ויתייחסו‬ ‫לציוריה הנוספים‪" ,‬אישה בוכה" ו"פנים חדר בטרזינשטאט"‪.‬‬ ‫בסיכום ניתן לקיים דיון סביב השאלות‪:‬‬ ‫‪ ‬האם הביוגרפיה מוסיפה אינפורמציה על מניעי היצירה של האמנית?‬ ‫‪ ‬מה החשיבות שייחסה האמנית לעבודתה?‬ ‫‪ ‬מדוע ציירו אומנים את דיוקנאותיהם?‬ ‫עבודה על דיוקנאות (אפשרות להרחבה)‬ ‫אם בחרו לעבוד על דיוקן אפשר לערוך השוואה בין היצירה שנבחרה ליצירות דיוקן נוספות בערכה‪.‬‬ ‫בעזרת הכרטיסים ניתן לנסות להבחין בין הסגנונות השונים ודרכי ההבעה שיש בהם מן המשותף והשונה‪,‬‬ ‫ולהעלות השערות מדוע הרבו לצייר דיוקנאות בתקופת השואה (ראה המאמר את פרק הדיוקן)‪.‬‬ ‫לסיום יבחרו התלמידים מספר אמירות מתוך המבחר‪ ,‬המתאימות לדברים שעלו במהלך הפעילות‪.‬‬ ‫פעילות ‪ 3‬פעילות בעקבות אמירות של האומן ‪ -‬המחאה‬ ‫המורה יבחר אמירה מתוך כרטיסי האמירות‪:‬‬ ‫דוגמא‪" :‬כל אדם מגיב נוכח המציאות – האחד בזעקה‪ ,‬השני עם רובה והשלישי בעפרון"‪.‬‬ ‫דיון במליאה‬ ‫הדיון יתמקד סביב סוגי המחאה השונים‪ ,‬האם קיים הבדל בין דרכי המחאה השונות – זעקה‪,‬‬ ‫רובה‪ ,‬עפרון‪ .‬במהלך הדיון יושם דגש על מחאה פסיבית ואקטיבית והשאלה המרכזית שתוצג‪ :‬מה‬ ‫עם העפרון‪ ,‬איך הוא מגיב?‬ ‫המורה יברר עם התלמידים מה הם מצפים לראות כאשר העפרון מגיב (זוועה? עינויים? סבל?)‪.‬‬ ‫פעילות של התלמידים‬ ‫מערך הציפיות יבדק על ידי התלמידים תוך התבוננות בציורים‪ .‬האם הציורים מבטאים את‬ ‫השערותיהם?‬ ‫דיון במליאה‬ ‫‪15‬‬ ‫לאחר התבוננות‬ ‫בתערוכת הציורים יתקיים דיון כתתי‪ ,‬התלמידים ידרשו להביא דוגמאות‬ ‫לדבריהם מתוך הציורים‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‬ ‫‪ .2‬מה המציאות אותה מתארים האומנים?‬ ‫‪ .1‬האם תאור המציאות מביע לדעתכם‪ ,‬מחאה?‬ ‫‪ .2‬אם יש מחאה‪ ,‬באיזה אמצעים בחר האמן לבטא את המחאה‪ :‬התכנים שנבחרו‪ ,‬האופן בו‬ ‫צוייר הציור – שפת הציור‪ :‬קו‪ ,‬ריתמוס‪ ,‬רקע‪ ,‬צבעוניות?‬ ‫‪ .4‬האם מערכת הציפיות שלכם תואמת את מה שפגשתם בציורים? האם יש שוני? ממה‬ ‫לדעתכם נובע השוני?‬ ‫לסיכום יחזור המורה לשאלת המחאה ויבקש מן התלמידים לבחור ציור נוסף ולהסביר בכתב‬ ‫באיזו דרך בחר הצייר לבטא את מחאתו‪.‬‬ ‫את ההסבר יניחו התלמידים מתחת לציור‪.‬‬ ‫פעילות ‪ 4‬דיוקן‪ ,‬נוף‪ ,‬תיעוד וקריקטורה‬ ‫עבודה בקבוצות‬ ‫המורה יגיש לתלמידים ציורים ממוינים על פי נושאים‪ .‬דיוקן‪ ,‬נוף‪ ,‬תיעוד‪ ,‬קריקטורה‪1-4( .‬‬ ‫ציורים)‪.‬‬ ‫הכתה תתחלק לקבוצות וכל קבוצה תעסוק באחד הנושאים‪.‬‬ ‫כל קבוצה תקבל דף שאלות שיכוון את התלמידים להתבוננות בציורים‪.‬‬ ‫תחילה יבחרו התלמידים את אחד הציורים ויתבוננו בו‪.‬‬ ‫שאלות לעבודה בקבוצות‬ ‫‪ .2‬באיזה חומרים משתמש האמן כדי לעצב את היצירה?‬ ‫‪ .1‬כיצד עובד האמן עם הצבע‪ ,‬העפרון‪ ,‬גיר השמן או הפחם?‬ ‫‪ .2‬מה אתה יכול לומר על עיצוב החלל בציור?‬ ‫‪ .4‬איזו אווירה משרה היצירה על המתבונן בה?‬ ‫‪ .1‬האם היצירה ריאליסטית‪ ,‬משקפת את המציאות?‬ ‫‪ .9‬באיזו שנה צויירה היצירה? האם לדעתכם יש קשר בין השנה בה צוירה היצירה לבין‬ ‫ההתרחשות במציאות? מדוע?‬ ‫לאחר העבודה על היצירה יבחרו התלמידים יצירה מנוגדת לבחירתם הראשונה‪ ,‬ויתבוננו בה‬ ‫באותו אופן‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אם יש שוני ינסו התלמידים להסביר אותו בעזרת הביוגרפיה של האמן‪.‬‬ ‫דיון במליאה‬ ‫כל קבוצה תציג את הנושא עליו עבדה ואת מאפייני היצירות שבחרה‪.‬‬ ‫הדגש בדיון על היצירות יהיה על הדרכים השונות או הדומות שבחרו האומנים כדי להתמודד עם‬ ‫המציאות בה חיו‪( .‬ראה מאמר התנגדות רוחנית)‪.‬‬ ‫נקודות נוספות לדיון במליאה‬ ‫‪‬‬ ‫מה היו מניעי האומנים להתמודד עם המציאות בדרך היצירה?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד מביע האמן את מחשבותיו ורגשותיו?‬ ‫‪‬‬ ‫האם יש קווים שונים או דומים בדרך הביטוי של האומנים?‬ ‫‪‬‬ ‫האם ביצירות שעוסקות באותו נושא חוזר האמן על אותן דרכי ביטוי או בוחר דרכים אחרות‪,‬‬ ‫מדוע?‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫התלמיד יבחר אמירה אחת של אמן‪ ,‬יתלה אותה מתחת לתמונה המתאימה וינמק את בחירתו‪.‬‬ ‫פעילות ‪ 2‬יצירת מילון מילים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המורה יתלה את התערוכה בכתה‪.‬‬ ‫התלמידים יסיירו בתערוכה‪.‬‬ ‫כל שניים‪-‬שלושה תלמידים יבחרו באחת היצירות ויצרו לה מילון מילים מא' עד ת'‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬בעקבות ציור מס' ‪ 14‬של מאלווה שאלק‪.‬‬ ‫א – אינטימיות‪ ,‬אפרוריות‬ ‫ב – בדידות‬ ‫ג – געגועים‬ ‫ד – דלות‬ ‫ה – הווי‬ ‫ז – זכרונות‬ ‫ח – חברותא‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אותיות שהתלמידים לא ימצאו להן ביטוי ‪ -‬יפסחו עליהן‪.‬‬ ‫פעילות בקבוצות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר יצירת המילון יתקבצו התלמידים לקבוצות עבודה‪ ,‬כל זוג תלמידים יציג בפני הקבוצה את‬ ‫התמונה שבחרו ואת מילון המילים ויסביר את בחירתו‪.‬‬ ‫הקבוצה תיצור מילון משותף שיכתב על פלקט גדול – כך שכל התלמידים יוכלו לקרוא בו‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫דיון במליאה‬ ‫המורה יבדוק עם התלמידים את הקריטריונים לפיהם נבחרו המילים המייצגות‪ .‬יש לשער שהמילים‬ ‫יתמיינו עפ"י הקריטריונים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬חיקוי המציאות‬ ‫‪ ‬ביטויי רגש‬ ‫‪ ‬שפת האמנות‬ ‫שאלות נוספות לדיון‬ ‫‪ .2‬איזה כלים משמשים את האמן לשקף את המציאות החיצונית?‬ ‫‪ .1‬באיזה כלים הוא מביע את עמדתו האישית כלפי האובייקט המצוייר?‬ ‫‪ .2‬איך משקף התאור הריאליסטי את תפיסת עולמו של האמן?‬ ‫פעילות בקבוצות‬ ‫לאחר הדיון תבחר כל קבוצה אמירה אחת התואמת את המסקנות שהגיעו אליהן במהלך הפעילות‪.‬‬ ‫האמירה תתלה מתחת ליצירה שיבחרו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬לתמונה הנ"ל אפשר לצרף את האמירה של אסתר לוריא‪:‬‬ ‫"כל המתרחש מסביבי היה כה מוזר… התעורר בי הרצון לצייר מתוך מציאות חדשה זו‪ ,‬למסור את‬ ‫הדברים כפי שראיתים…"‬ ‫סיכום במליאה‪.‬‬ ‫קריאת האמירות שנבחרו על ידי הקבוצות‪.‬‬ ‫פעילות ‪ 6‬במצב חסר סיכוי יוצרים האומנים עולם שונה‬ ‫המורה יתלה את התערוכה בכתה‪.‬‬ ‫בתחילת השיעור יכתוב המורה את האמירה הבאה על הלוח‪:‬‬ ‫"במצב חסר סיכוי יוצרים האומנים עולם שונה מהעולם הממשי בו הם חיים"‬ ‫התלמידים יעברו בתערוכה‪ ,‬יבחרו יצירה שלדעתם מחזקת את האמירה או שוללת אותה‪.‬‬ ‫לאחר שבחרו את היצירה יתבקשו לנתח אותה‪ ,‬על מנת להוכיח את דעתם‪ .‬עליהם להסתמך‪:‬‬ ‫‪ .2‬על המשמעויות שמסתתרות מאחורי הקו‪ ,‬הצורה‪ ,‬הצבע‪ ,‬החלל‪ ,‬הרתמוס ובחירת הנושא‪.‬‬ ‫‪ .1‬לבחור אמירות מתוך הכרטיסים בהם מביעים האומנים את דעתם על היצירה בשואה ולאמת זאת עם‬ ‫דעתם‪.‬‬ ‫המסקנות יובאו לדיון במליאה‪.‬‬ ‫דוגמאות נוספות לפעילות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המורה יבחר משפט משמעותי מתוך המאמר ויביא אותו לכתה‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫"בעולם שהכאוס משתולל בו יכול האמן לפשט את הממשות ולארגנה מחדש‪ ,‬לתת ביטוי לעולמו‬ ‫הפנימי ולחזור לתחושת השליטה שנגזלה ממנו…"‬ ‫התלמיד ינסה לאמת אמירה זו על ידי חקר היצירות‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלכסנדר בוגן טוען שהיצירה בתקופת השואה הייתה "שריון רוחני"‪ .‬נסה להוכיח זאת על ידי‬ ‫ניתוח יצירה אחת לפי בחירתך‪.‬‬ ‫לסיום יקרא המורה את האמירה במלואה ויקיים דיון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מציאות פנימית ומציאות חיצונית‪ .‬המורה יבחר יצירות שמביאות לביטוי את עולמו הפנימי של‬ ‫האמן באמצעות חיקוי המציאות החיצונית‪.‬‬ ‫שאלות לתלמיד‪:‬‬ ‫כיצד מציג האמן את המציאות המקומית?‬ ‫‬‫כיצד הוא מגיב לגירויים סביבתיים (נוף‪ ,‬דמויים‪ ,‬מבנים)?‬ ‫‬‫מה יש לאמן לומר על המציאות?‬ ‫‬‫(אפשר לעבוד עפ"י יצירות של אותו אומן או אומנים שונים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המורה יבחר מספר רישומים‬ ‫הנחיות ושאלות לתלמיד‪:‬‬ ‫השווה בין שיטות הרישום השונות‪.‬‬ ‫‬‫בדוק את סוגי הקו‪ :‬זורם‪ ,‬קשה עצור‪ ,‬קליל‪ ,‬מהיר‪ ,‬רוטט‪ ,‬מדוייק‪ ,‬מעובה‪.‬‬ ‫‬‫באיזה מידה מבטאים הקווים את הקשר בין מציאות חייו של האמן ומה המסר שהאומן‬ ‫‬‫רוצה למסור למתבונן ביצירתו?‬ ‫‪‬‬ ‫המורה יבחר ציורי נוף‬ ‫הנחיות ושאלות לתלמיד‪:‬‬ ‫ נסה לתאר את הלך רוחו של האמן כפי שהוא מתבטא באירגון המרחב‪ ,‬בבחירת הצבעוניות‪,‬‬‫בבחירת האובייקטים‪ ,‬בכתמים‪ ,‬ובנקודת המבט של האמן‪.‬‬ ‫ נסה לברר לעצמך מדוע ציורי הנוף הם חלק מביטוי ההתנגדות של אמנים בשואה‪.‬‬‫(הערה‪ :‬באותה דרך אפשר לעבוד על דיוקנאות‪ ,‬קריקטורות ותעוד)‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ביוגרפיות של האמנים‬ ‫אולומוצקי האלינה‬ ‫‪Halina Olomucki‬‬ ‫‪1111‬‬‫נולדה בוורשה(‪ .)Warsaw‬בהיותה נערה נפטר אביה ועול קיום המשפחה נפל על כתפי אמה‪.‬‬ ‫האלינה למדה בגימנסיה בוורשה‪ ,‬ובשעות הפנאי עסקה בציור‪ ,‬רישום‪ ,‬שירה ותיאטרון‪ .‬לדבריה‪ ,‬היא‬ ‫עסקה בציור מאז שהיא זוכרת את עצמה‪.‬‬ ‫בהיותה בת תשע‪-‬עשרה פרצה המלחמה‪ .‬בשנים שבהן הייתה בגטו‪ ,‬הסתתרה לפרק זמן מסוים בבונקר‪.‬‬ ‫האלינה המשיכה לצייר גם בהיותה במסתור ובעזרת ידיד שחי מחוץ לגטו‪ ,‬הצליחה להעביר את יצירותיה‬ ‫אל מחוץ לגטו‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2442‬נשלחה עם אמה למחנה מיידאנק (‪ .)Majdanek‬האם הופרדה מעליה ונשלחה אל מותה‪ .‬ראש‬ ‫הבלוק בחר בה לרשום על קירות הבלוק סיסמאות‪ ,‬בנוסח‪" :‬שמרו על הניקיון"‪" ,‬שמרו על השקט"‬ ‫וכדומה‪ .‬היא נטלה חומרי ציור מאלה שסופקו לה לצורך עבודתה וציירה במחתרת‪ ,‬יצירות המתארות את‬ ‫הנשים הכלואות אתה‪ .‬את עבודותיה החביאה במקומות מסתור שונים‪ .‬לאחר זמן היא הועברה לאושוויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו (‪ )Auschwitz-Birkenau‬וגם שם ציירה עבור הגרמנים‪ .‬מאושוויץ‪ ,‬יצאה בצעדת המוות‬ ‫למחנה רוונסבריק (‪ ,)Ravensbrueck‬משם נלקחה לנאושטאט ((‪ Neustadt‬ובו שוחררה על ידי בעלות‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬חזרה לפולין‪ .‬בין השנים ‪ ,2441-2414‬חייתה בוורשה ובלודז'‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬בין השנים‬ ‫‪ ,2414-2441‬בפריז‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2441‬עלתה לישראל והמשיכה לעסוק בציור‪.‬‬ ‫יצירותיה מצויות ביד ושם‪ ,‬במוזיאון באושוויץ‪,‬‬ ‫במוזיאון האינוולידים בצרפת ובמוזיאון השואה‬ ‫בוושינגטון‪.‬‬ ‫אוקס (אוש) ז'ק )‪Jacques Ochs (Oks‬‬ ‫‪1191-1883‬‬ ‫נולד בניס שבצרפת‪ .‬בן למשפחה פרוטסטנטית‪ .‬הוא למד באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות בעיר לייז'‪,‬‬ ‫ולאחר מכן באקדמיה ז'וליאן‪ ,‬בפריז‪.‬‬ ‫אוקס‪ ,‬קריקטוריסט שפרסם את יצירותיו בעיתונים שונים‪ .‬ב‪ ,2412-‬מונה כמורה באקדמיה לאמנויות‬ ‫יפות בלייז' וב‪ ,2424-‬נבחר לאוצר המוזיאון לאמנויות יפות בעיר‪ .‬ב‪ ,2440-‬נעצר ונכלא למשך ארבעה‪-‬‬ ‫עשר חודשים במחנה המעצר ברנדונק (‪ ,)Breendonck‬מחנה ששימש כמתקן כליאה לעצירים פוליטיים‪,‬‬ ‫ובמשך אותם חודשים הוא תיעד את חיי המחנה בציוריו הקריקטוריסטיים‪ .‬מפקד המחנה‪ ,‬שהתפעל‬ ‫מכשרונו‪ ,‬ביקש מאוקס לתעד את מראות המחנה ואת דיוקנאות הכלואים בו‪ .‬ב‪ ,2441-‬הוברח מהמחנה‬ ‫‪23‬‬ ‫על ידי איש ס‪.‬ס‪ .‬אך נתפס ונכלא שנית‪ .‬לאחר ששהה זמן קצר במחנה מאלין (‪,)Malines-Mechelen‬‬ ‫בפברואר ‪ ,2444‬שוחרר על ידי בעלות הברית‪ ,‬ולאחר המלחמה שיחזר את זיכרונותיו באמצעות ציוריו‪,‬‬ ‫בספר‪" :‬ברנדונק‪ ,‬אסירי עבודת פרך ותליינים"‪ .‬מספר עבודות שצוירו במאלין נתרמו לאוסף בית לוחמי‬ ‫הגטאות‪.‬‬ ‫בורסובה שרלוט ‪Charlotte Buresova‬‬ ‫‪1183 1124‬‬ ‫נולדה בפראג (‪ ,)Prague‬נובמבר ‪ , 2404‬כבת יחידה לאמה ולאביה החייט‪ .‬בורסובה החלה לצייר בגיל‬ ‫שש‪ .‬הוריה עשו מאמצים להעניק לה חינוך טוב‪ ,‬שכלל נגינה בפסנתר‪ ,‬ציור וצרפתית‪ .‬בגיל צעיר‪ ,‬נישאה‬ ‫לעורך דין שאינו יהודי ולאחר שפראג נכבשה על ידי הגרמנים‪ ,‬נפרדה ממנו כדי להציל את בנם מגירוש‪.‬‬ ‫בורסובה למדה אמנות שימושית בבית ספר לאמנויות יפות ובאקדמיה לאמנות בפראג‪ .‬לפני המלחמה‪,‬‬ ‫ציירה בעיקר דמויות בסגנון קלאסי‪ ,‬פרחים ודומם‪.‬‬ ‫ביולי ‪ ,2441‬גורשה‬ ‫לטרזין (‪ )Terezin-Theresienstadt‬והוצבה בסדנת האמנות‪ .‬תפקידה היה‬ ‫להעתיק‪ ,‬עבור הגרמנים‪ ,‬יצירות מופת של רובנס ורמברנדט‪ .‬ביצירתה שלא צוירה עבור הגרמנים‪,‬‬ ‫מתוארת הפעילות התרבותית הענפה שהתקיימה בטרזין‪ ,‬דמויות של ילדים‪ ,‬דיוקנאות של מוסיקאים‬ ‫ושחקנים וחיי היום יום‪ .‬שרלוט ציירה בצבעי שמן‪ ,‬צבעי מים‪ ,‬עפרון ופחם‪ .‬לטענתה‪ ,‬בציורים שציירה‬ ‫בטרזין מורגשת הכנות הרבה ביותר‪ ,‬משום שהם אינם מושפעים מאיש ויש בהם תיאור "נקי" של‬ ‫המציאות‪ .‬בזכות קצין נאצי‪ ,‬שהתפעל מעבודתה האמנותית‪ ,‬ניצלה מן השילוחים‪ .‬שלושה ימים לפני‬ ‫השחרור‪ ,‬הצליחה להימלט לפראג במכוניתו של השגריר השוודי‪ ,‬ולאחר השחרור התיישבה בעיר וחיה‬ ‫שם עד יום מותה‪.‬‬ ‫בריינין דוד ‪David Brainin‬‬ ‫‪1122-1145‬‬ ‫נולד בחארקוב (‪ )Kharkov‬שבאוקראינה‪ ,‬ולאחר חמש שנים עבר לפריז (‪ .)Paris‬הוא למד ציור‬ ‫וכוריאוגרפיה‪ ,‬ורקד באופרה הרוסית ובקאזינו של פריז‪ .‬ב‪ ,-2422‬נסע לסיבוב הופעות בדרום אמריקה‪.‬‬ ‫עם שובו לפריז‪ ,‬החל ללמוד בבית הספר לאמנויות יפות ועבד בעיצוב תפאורות לסרטים‪.‬‬ ‫בריינין נכלא במחנות קומפיין (‪ )Compiegne‬ודראנסי‬ ‫(‪)Drancy‬שבצרפת‪ ,‬אך המשיך ביצירתו‬ ‫האמנותית‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נשלח למחנות במזרח ולא חזר משם‪ .‬יצירתו מנציחה את האירועים במחנות‪.‬‬ ‫ברלין אברהם יוסף ‪Abraham Joseph Berline‬‬ ‫‪1145-1814‬‬ ‫נולד באוקטובר ‪ 2144‬בעיירה נייז'ין (‪ )Nezhin‬שבאוקראינה‪.‬‬ ‫בהיותו בן ‪ ,21‬היגר לפריז במטרה ללמוד בבית הספר לאמנויות יפות‪ ,‬והתפרנס כנהג מונית‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫יצירתו האמנותית מתאפיינת בציורי נוף‪ ,‬שהוצגו בסלון הסתיו‪ ,‬בסלון העצמאיים ובגלריות פרטיות‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2442‬נעצר והוגלה למחנה קומפיין (‪ ,)Compiegne‬משם לדראנסי (‪ ) Drancy‬שבצרפת‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן שולח מזרחה ולא חזר משם‪.‬‬ ‫גוטקו ז'ק ‪Jacques Gotko‬‬ ‫‪1143-1122‬‬ ‫נולד באודיסה ב‪.2400-‬‬ ‫ב‪ -2401‬היגרה משפחתו לפריז‪ .‬הוא למד ארכיטקטורה ועיצוב בבית ספר לאמנויות יפות‪ ,‬והתפרנס‬ ‫מעיצוב תפאורות לסרטים‪ .‬גוטקו היה צייר אקוורלים‪ ,‬חיתוכי עץ‪ ,‬רישומים ודיוקנאות‪.‬‬ ‫ציוריו הוצגו בסלון הסתיו‪ ,‬בסלון העצמאיים ובגלריות יוקרתיות‪.‬‬ ‫ב‪ -2421‬השתקע גוטקו בעיירה השקטה שארנט‬ ‫(‪.)Charente‬‬ ‫ב‪ -2424‬הציג תערוכת אקוורלים בגלריית ז'אן קסטל שבפריז‪ .‬הייתה זו תערוכתו האחרונה‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2442‬נשלח לקומפיין (‪ .)Compiegne‬יצירותיו שנמצאו בסטודיו בשארנט הוגדרו כ"מנוונות"‪,‬‬ ‫והושמדו על ידי הנאצים‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2442‬שולח לאושוויץ ונפטר לאחר זמן קצר ממחלת הטיפוס‪.‬‬ ‫האס ליאו ‪Leo Haas‬‬ ‫‪1121-1183‬‬ ‫נולד ב‪ -2402‬באופאווה (‪ )Opava‬שבצ'כוסלובקיה‪ .‬האס היה ברוך כשרונות ‪ -‬למד פסנתר ופיתוח קול‬ ‫לצד ציור‪.‬‬ ‫את כשרון הציור שלו‪ ,‬ירש מסבו‪ ,‬שהיה צייר ציורי קיר בכנסיות‪ .‬האס התפרנס מציור אקוורלים‪,‬‬ ‫דיוקנאות ונגינה בבתי קפה‪ .‬הוא למד בבית הספר לאמנויות יפות ובבית הספר לאמנויות דקורטיביות‬ ‫בגרמניה‪ ,‬נסע לצרפת בעקבות ואן גוך ועם חזרתו לעירו‪ ,‬עסק בדפוס ובאמנות‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2441‬נכלא בטרזין ונמנה עם צוות המחלקה הטכנית‪-‬גראפית (‪ )Zeichenstube‬של הגטו‪ ,‬שעסקה‬ ‫גם בבניית מסילת הברזל שעברה בו‪ .‬האס צייר בהיחבא‪ ,‬וציוריו מתארים אנשים הממתינים לשילוחים‪,‬‬ ‫עסוקים בחיפוש אוכל‪ ,‬דיוקנאות של אסירים‪ ,‬תיאור חולים‪ ,‬זקנים‪ ,‬ועוד‪ .‬את יצירותיו‪ ,‬החביא בעליית גג‪.‬‬ ‫לקראת ביקורה של משלחת הצלב האדום‪ ,‬עסק ביצירת חזיתות מזויפות במטרה להסוות את מציאות‬ ‫החיים בגטו‪ .‬ב‪ ,24.4.44-‬נעצר בגין ציוריו המחתרתיים‪ ,‬שהוגדרו "תעמולה שקרית"‪ .‬נחקר‪ ,‬עונה ונכלא‬ ‫ב"מבצר הקטן"‪ .‬בעת שהותו בכלא‪ ,‬עבד בהנחת מסילת ברזל‪ .‬לאחר מכן שולח למחנה הריכוז אושוויץ‬ ‫וסווג כאסיר פוליטי‪ .‬הוא השיג לעצמו משרה כשרטט של ד"ר מנגלה‪ .‬משם‪ ,‬הועבר למחנה זקסנהאוזן‬ ‫(‪ ,)Sachsenhausen‬השתייך ליחידה האמנותית שעסקה בזיוף מסמכים‪ ,‬תעודות וכספים‪ .‬עם השחרור‪,‬‬ ‫חזר לטרזין כדי למצוא את אוסף הציורים שהחביא בבניין המגורים "מגדבורג" ‪ .‬ואכן‪ 400 ,‬הציורים‬ ‫‪22‬‬ ‫שיצר בגטו נשמרו‪ .‬ב‪ ,2411-‬התיישב בברלין המזרחית ולמד במכון לאמנויות יפות‪ .‬האס אימץ לו לבן‬ ‫את תומס‪ ,‬בנו של פריטה חברו הטוב‪ ,‬שהיה אף הוא צייר ונספה באושוויץ‪.‬‬ ‫האס נפטר בברלין המזרחית ב‪.2412-‬‬ ‫הופשטטר אוזיאש ישעיה ‪Osias Hofstatter‬‬ ‫‪1122-1114‬‬ ‫יליד בוכניה (‪ )Bochnia‬שבגליציה (‪ ,)Galicia‬פולין‪.‬‬ ‫הופשטטר עקר לווינה ב‪ 2424-‬ועבד כסוכן ומנהל חשבונות‪ .‬ב‪ ,-2421‬נעצר על ידי הגסטאפו‪ ,‬נמלט‬ ‫לבלגיה וחי במחנה פליטים מארנף (‪.)Marneffe‬‬ ‫ב‪ ,-2440‬נשלח למחנה סאן סיפריאן (‪ )Saint Cyprien‬שבדרום צרפת‪ ,‬ובו התיידד עם האמן קרל‬ ‫שווזיג‪ .‬אחר הועבר למחנה גורס (‪ ,)Gurs‬בו היה כלוא עד אשר נמלט מהמחנה‪ ,2442 ,‬ומצא מסתור‬ ‫בבית אבות בדרום צרפת‪ .‬ב‪ ,2441-‬חצה את הגבול השוויצרי‪ ,‬ובשנים ‪ ,2442-2441‬למד אמנות‬ ‫באקדמיה לאמנות שימושית בציריך (‪ .)Zurich‬לאחר המלחמה‪ ,‬המשיך את לימודיו בווינה‪ .‬בשנים‬ ‫‪ 2441-2414‬חי בוורשה ועבד בעיתון כעורך גרפי‪ .‬ב‪ ,2414-‬עלה לישראל וחי בה עד פטירתו‪.‬‬ ‫בעת שהותו במחנות‪ ,‬הנציח בעבודותיו את מראות החיים במחנה ודמויות רבות של עצירים‪.‬‬ ‫ואן‪-‬דאם מקס ‪Max Van Dam‬‬ ‫‪1112-1143‬‬ ‫נולד בהולנד ב‪ -2420‬בעיירה קטנה וינטרסויק (‪ )Winterswijk‬שליד הגבול הגרמני‪ ,‬למשפחה יהודית‬ ‫סוציאליסטית‪.‬‬ ‫בניגוד לרצון הוריו‪ ,‬הפך לצייר וסייר בארצות שונות באירופה‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2421-2424‬למד בקולג' לאמנויות באנטוורפן‪ ,‬והציג את עבודותיו בתערוכות שונות בעיר‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2424‬חי בברחן (‪ (Bergen‬שבצפון הולנד‪ ,‬שם התוודע לחוגים ציונים סוציאליסטיים‪ .‬הוא עבר‬ ‫לאמסטרדם ב‪ ,-2421‬ומשם יצא לסיורים בצרפת‪ ,‬ספרד ואיטליה‪ .‬ואן‪-‬דאם צייר בעיקר בצבעי שמן‬ ‫ומים‪ ,‬בסגנון רומנטי ואקספרסיוניסטי ‪ -‬תיאורי נוף‪ ,‬דיוקנאות וטבע דומם‪.‬‬ ‫ביצירותיו מאותה תקופה ניכרת תחושה מוקדמת של אסון העומד להתחולל‪.‬‬ ‫בזמן הכיבוש הגרמני‪ ,‬חי תקופה מסוימת בהיחבא‪ ,‬ליד ברגן‪.‬‬ ‫בסתיו ‪ 2441‬ניסה לברוח לשוויץ‪ ,‬אך נתפס ליד הגבול הצרפתי ונשלח למחנה דראנסי (‪.)Drancy‬‬ ‫מדראנסי נשלח למחנה ההשמדה סוביבור (‪ ,)Sobibor‬שם נצטווה לצייר דיוקנאות של אנשי הס‪.‬ס‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ 2442‬מת במחנה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫לוריא אסתר ‪Esther Lurie‬‬ ‫‪1113-1118‬‬ ‫נולדה‬ ‫ב‪ ,-2422‬בעיירה לייפדה (‪ )Liepaja‬שבלטביה‪ ,‬למשפחה מסורתית שהשתייכה לקבוצת‬ ‫אינטלקטואלים יהודים‪ .‬עם סיום לימודיה בריגה (‪ ,)Riga‬למדה תפאורנות באקדמיה המלכותית לאמנויות‬ ‫יפות בבריסל (‪ .)Brussels‬ב‪ -2424‬היגרה עם משפחתה לפלסטינה‪ ,‬שם המשיכה בפעולתה האמנותית –‬ ‫יצרה רישומים‪ ,‬תפאורות תיאטרון‪.‬‬ ‫ב‪ -2421‬חזרה לאירופה כדי להמשיך בלימודי האמנות‪ .‬בדרכה‪ ,‬ביקרה אצל אחותה בליטא ושם "תפסה"‬ ‫אותה המלחמה‪.‬‬ ‫כאשר נכלאה בגטו קובנה (‪ (Kaunas;Kovno‬ביקשה ממנה "מועצת הזקנים" (‪ )Altestenrat‬ליצור‬ ‫יצירות המתעדות את חיי הגטו‪ ,‬והיא עשתה מאמצים גדולים לתעד כל פרט ופרט‪ .‬ציוריה שופכים אור על‬ ‫המצוקה‪ ,‬הרעב ותנאי החיים הקשים בגטו‪ .‬עם חיסול הגטו‪ ,‬ביולי ‪ ,2444‬הועברה למחנה שטוטהוף‬ ‫(‪ ,)Stutthof‬ובו ציירה עם חברותיה‪ .‬לא פעם נסחרו עבודותיה תמורת מזון‪ .‬באוגוסט ‪ 2444‬היא נשלחה‬ ‫למחנה לייביץ' (‪ )Leibitz‬ושוחררה בינואר ‪ .2441‬במרץ‪ ,‬הגיעה למחנה באיטליה ושם נפגשה עם‬ ‫חיילים מארץ ישראל‪ .‬אחד מהם‪ ,‬האמן מנחם שמי ארגן במחנה תערוכה‪ ,‬שבה הוצגו גם עבודותיה‪.‬‬ ‫ביולי ‪ ,2441‬חזרה לארץ ישראל‪ ,‬חייתה בתל אביב והמשיכה בפעילותה האמנותית‪ .‬ציוריה מתקופת‬ ‫המלחמה שמשו עדות במשפט אייכמן‪,‬‬ ‫וב‪ 2449-‬הוענק לה פרס דיזנגוף על הרישום‪ :‬נערה עם טלאי‪.‬‬ ‫סגל (סגלוביץ') ולדימיר )‪Vladimir Sagal (Sagalowitz‬‬ ‫‪1818-1161‬‬ ‫יליד ויטבסק (‪ )Vitebsk‬שברוסיה הלבנה (‪. )Belarus‬‬ ‫ב‪ -2429‬היגר עם בני משפחתו לשוויץ‪ .‬למד אמנות בגרמניה וב‪ -2422‬עקר לצרפת‪ .‬כשפרצה המלחמה‪,‬‬ ‫התגייס לצבא הצרפתי ושוחרר לאחר התבוסה‪.‬‬ ‫ב‪ -2444‬נכלא במחנה סן סולפיס לה פואנט (‪ )Saint- Sulpice-La-Pointe‬שליד טולוז‪.‬‬ ‫ב‪ -2442‬ברח מן המחנה לשוויץ‪.‬‬ ‫פליישמן קארל ‪Karel Fleischmann‬‬ ‫‪1819-1144‬‬ ‫נולד בפברואר ‪ 2144‬בעיר קלטובי (‪ )Klatovy‬שבצ'כוסלובקיה‪ .‬אביו היה צייר ליטוגרפיות‪ .‬פליישמן למד‬ ‫רפואה בפראג והיה ידוע כרופא דרמטולוג‪ .‬בצד לימודי הרפואה‪ ,‬לקח שעורי ציור והקדיש את זמנו הפנוי‬ ‫לציור‪ .‬הטכניקה האהובה עליו הייתה ליטוגרפיה והדפסי עץ‪ .‬פליישמן כתב שירה ופרוזה והיה ממייסדי‬ ‫‪24‬‬ ‫הקבוצה האמנותית האוונגרדית‪" ,‬הקו"‪ .‬ב‪ -21.4.41‬נכלא בטרזינשטאט)‪,) Terezin-Terezienstadt‬‬ ‫ומילא תפקידים חשובים בתחום הרפואה‪ .‬גם בגטו הקדיש את שעות הפנאי לציור וכתיבת שירה‪.‬‬ ‫ב‪ -12.20.44‬שולח לאושוויץ ומשם לא חזר‪ .‬יצירותיו מתארות את החיים בגטו‪.‬‬ ‫‪ 400‬מיצירותיו מצויות במוזיאון היהודי בפראג‪.‬‬ ‫פריטה בדזי'ך ‪Bedrich Fritta‬‬ ‫‪1126-1144‬‬ ‫נולד בספטמבר ‪ 2409‬בכפר וישנובה‪-‬פרידלנד (‪ ,)Visnova-Frydland‬כ‪ 10-‬ק"מ צפונה לפראג‪ .‬שמו‬ ‫האמיתי‪ ,‬פריץ טאוסיג‪ .‬פריטה היה גרפיקאי וקריקטוריסט‪.‬‬ ‫ב‪ -4.21.42‬הגיע לטרזין (‪ ,)Terezin-Therezienstadt‬ניהל את משרד הרישום והמחלקה הטכנית‪-‬‬ ‫גרפית (‪ )Zeichenstube‬וב‪ -24.4.44‬נעצר בגין ציוריו המחתרתיים שהוגדרו "תעמולה שקרית" ונכלא‬ ‫ב"מבצר הקטן" עם רעייתו ובנם תומס‪ ,‬בן השלוש‪.‬‬ ‫ב‪ -19.20.44‬שולח לאושוויץ ומת ממחלה ב‪.1.22.44-‬‬ ‫ברישומיו‪ ,‬שנעשו במחתרת‪ ,‬יצר כ‪ -100‬יצירות המתארות את החיים בגטו ואת האבסורד שבהם‪ .‬פריטה‬ ‫הותיר אחריו ספר ציורים‪ ,‬שצייר לבנו תומס ליום הולדתו השלישי‪.‬‬ ‫קאופמן קאראס אוטו ‪Otto Karas Kaufman‬‬ ‫‪1816-1144‬‬ ‫נולד ב‪ -2149‬בפראג‪ ,‬למד בבית הספר לאמנויות יפות ועבד כמאייר ‪.‬‬ ‫ב‪ -29.4.41‬נכלא בטרזין (‪ .)Terezin-Therezienstadt‬וב‪ 11.4.44-‬שולח‪ ,‬לא ידוע לאן‪ .‬בתקופת‬ ‫שהותו בגטו יצר כ‪ -200‬רישומים של דיוקנאות ומראות מהמחנה‪.‬‬ ‫שאלק מלווה ‪Malva Schalek‬‬ ‫‪1885-1144‬‬ ‫נולדה בפראג למשפחה אמידה ותרבותית שמקורה בבוהמיה‪.‬‬ ‫למדה את לימודיה הגבוהים בווינה (‪ ,)Vienna‬ובה חיה ויצרה‪.‬‬ ‫במרץ ‪ ,2421‬עם סיפוח אוסטריה לגרמניה‪ ,‬חזרה לפראג‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2441‬נכלאה עם אחיה בגטו טרזין למשך שלוש שנים‪ .‬מלווה הייתה אמנית בעלת שם‪ ,‬ובגטו המשיכה‬ ‫ליצור בהיחבא‪ .‬יצירותיה מתארות תמונות מחיי הגטו‪ ,‬מרביתן צוירו בעפרון‪ ,‬בפחם ובצבעי מים‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2444‬שולחה ברכבת האחרונה מטרזין לאושוויץ ומשם לא חזרה‪.‬‬ ‫לפני שילוחה‪ ,‬הצליחה להחביא חלק מיצירותיה בין קירות הצריף ואלה נמצאו לאחר שחרור טרזין‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫שווזיג קארל ‪Karl Schwesig‬‬ ‫‪1818-1122‬‬ ‫יליד גלזנקירשן (‪ )Gelsenkirchen‬שבגרמניה‪ ,‬אינו יהודי‪ .‬שווזיג למד באקדמיה לאמנויות‬ ‫בדיסלדורף(‪ )Dusseldorf‬ונמנה עם קבוצת האמנים סוציאליסטים‪" ,‬צעירי חבל הריין"‪ ,‬ובקבוצת "איי"‬ ‫(“‪ .(”Ey‬עם עלות הנאצים לשלטון‪ ,‬נכלא למשך שבעה‪-‬עשר חודשים בגלל פעילות פוליטית‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2421‬ברח לבלגיה וקיבל מקלט מדיני‪ .‬התקיים לפרנסתו ממכירת יצירותיו ומהופעות בקברט פוליטי‬ ‫של מהגרים גרמנים ‪.‬‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬רשם רישומי קריקטורות וכרזות הקוראות לסייע ללוחמי מלחמת האזרחים בספרד‪ .‬במהלך‬ ‫המלחמה‪ ,‬נדד בין ארבעה מחנות בצרפת‪:‬‬ ‫ב‪ ,-2440‬הועבר למחנה סאן סיפריאן(‪ , )Saint Cyprien‬ולאחר שיטפון שהרס את צריפי המחנה הועבר‬ ‫לגורס ((‪ ,Gurs‬משם לנואה ((‪ Noe‬ולאחר מכן‪ ,‬לנקסון ((‪ ,Nexon‬שם שוכן במגורי האסירים‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬שבודדו באמצעות גדר תיל כפולה מן האסירים האחרים‪.‬‬ ‫ב‪ ,-2442‬הועבר לבית הכלא בפריז ומשם לכלא בדיסלדורף‪.‬‬ ‫שוחרר עם כניסת כוחות בעלות הברית לגרמניה ב‪ .-2441‬לאחר שחרורו‪ ,‬חי בדיסלדורף והמשיך לצייר‬ ‫יצירות ביקורתיות מאוד כנגד המשטר‪ ,‬שלא חל בו שינוי‪ ,‬לתפיסתו‪ ,‬מאז ימי המשטר הנאצי‪ .‬יצירתו‬ ‫הסתמכה על רישומים שיצר בתקופת המלחמה ‪ -‬דמויות של אסירים‪ ,‬ציורי נוף והווי של החיים במחנה‪.‬‬ ‫שוורץ עמוס ‪Amos Szwarc‬‬ ‫נפטר‪1144‬‬ ‫לא ידוע עליו הרבה‪.‬‬ ‫נכלא בגטו לודז'(‪.)Lodz‬‬ ‫ב‪ -2444‬שולח לאושוויץ ומשם לא חזר‪ .‬לאחר המלחמה נמצאו יצירות אחדות שלו‪ ,‬בהן הוא נותן ביטוי‬ ‫לסבלות האסירים ובעיקר לסבלותיהם של הילדים‪.‬‬ ‫שלייפר סאבלי ‪Savely Schleifer‬‬ ‫‪1881-1143‬‬ ‫נולד באודסה (‪ ,)Odessa‬שם למד באקדמיה לאמנויות והשתלם בסנט פטרסבורג(‪.)Saint Petersburg‬‬ ‫ב‪ ,-2401‬היגר לפריז וקנה הכרה ומוניטין‪ .‬שלייפר חזר לסן פטרסבורג‪ ,‬עבד כתפאורן בתיאטרון‬ ‫טרוצקי(‪ )Trotsky‬ואף לחם במלחמת העולם הראשונה‪ .‬לאחר המהפכה‪ ,‬שימש כמורה במכון לאמנויות‬ ‫דקורטיביות ועיצב תלבושות לקולנוע‪ .‬ב‪ ,-2414‬חזר לפריז וב‪ ,-2442‬לאחר שגרמניה הכריזה מלחמה‬ ‫על ברה"מ‪ ,‬נעצר כנתין ארץ אויב‪ ,‬נשלח למחנה קומפיין (‪ ,)Compiegne‬משם הועבר לדראנסי‬ ‫(‪ ,)Drancy‬שולח למזרח ומשם לא חזר‪ .‬שלייפר צייר בעיקר טבע דומם‪ ,‬ומראות מהמחנה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫רשימת היצירות‬ ‫‪.2‬‬ ‫סאבלי שלייפר‬ ‫דומם‬ ‫קומפיין ‪2442‬‬ ‫צבעי מים ודיו‬ ‫‪ 20X40.1‬ס"מ‬ ‫‪ .1‬סאבלי שלייפר‬ ‫סטאלאג ‪211‬‬ ‫צבעי מים‬ ‫קומפיין ‪2441‬‬ ‫‪ 12X14‬ס"מ‬ ‫‪ .2‬אוטו קאראס קאופמן‬ ‫טרזינשטאט‬ ‫דיו על נייר‬ ‫טרזין ‪2441‬‬ ‫‪ 11X14.9‬ס"מ‬ ‫‪ .4‬מאלווה שאלק‬ ‫דיוק עצמי‬ ‫‪2444‬‬ ‫עפרון וגיר שמן צבעוני על נייר‬ ‫‪ 20X11.1‬ס"מ‬ ‫‪ .1‬מקס ואן‪-‬דאם‬ ‫דודו של האמן בגיל ‪49‬‬ ‫לא מתוארך‬ ‫סנגוין על נייר‬ ‫‪ 12X12.1‬ס"מ‬ ‫‪ .9‬מאלווה שאלק‬ ‫אשה בוכיה על מיטת חברתה החולה‬ ‫טרזינשטאט ‪2442‬‬ ‫צבעי מים‬ ‫‪ 21.1X21.4‬ס"מ‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ .4‬אסתר לוריא‬ ‫טרנספורט נכנס לגטו קובנו‪ -‬שער ראשי ויליאמפולה‬ ‫צבעי מים ודיו על נייר‬ ‫ת"א ‪2419‬‬ ‫‪ 21X11‬ס"מ‬ ‫על בסיס רישום שנעשה בגטו קובנה ב‪41-‬‬ ‫‪ .1‬עמוס שוורץ‬ ‫גירוש גטו לודז'‬ ‫עפרון על נייר‬ ‫לודז' ‪2442‬‬ ‫‪ 11X22.1‬ס"מ‬ ‫‪ .4‬אמן אנונימי‬ ‫אמן מצייר נוף ליד גדרות התיל בקומפיין‪.‬‬ ‫עפרון וצבע מים על נייר‬ ‫קומפיין ‪2441‬‬ ‫‪ 21X21‬ס"מ‬ ‫‪ .20‬דוד בריינין‬ ‫תכנית קונצרט בקומפיין‬ ‫‪1.1.2441‬‬ ‫דיו ועפרונות צבעוניים על נייר משובץ‬ ‫‪ 10.1X22‬ס"מ‬ ‫‪ .22‬אוטו קאראס קאופמן‬ ‫נוף תחנת רכבת‬ ‫‪2442‬‬ ‫צבעי מים ודיו על נייר‬ ‫‪ 20X11‬ס"מ‬ ‫‪ .21‬טיקסידור‬ ‫דיוקן ד"ר סורקיס‬ ‫מחנה וארנה (צרפת) ‪2442‬‬ ‫רישום בעפרונות צבעוניים‬ ‫‪ 20X11‬ס"מ‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ .22‬קרל שווזיג‬ ‫מחנה נואה‬ ‫צבעי מים על נייר‬ ‫יולי ‪2442‬‬ ‫‪ 20X12.1‬ס"מ‬ ‫‪ .24‬אברהם יוסף ברלין‬ ‫מראה מחנה קומפיין‬ ‫גירי שמן‪ ,‬דיו וצבעי מים‬ ‫‪ 2441‬קומפיין‬ ‫‪ 10X12.1‬ס"מ‬ ‫‪ .21‬קארל שווזיג‬ ‫סאן סיפריאן‬ ‫‪2440‬‬ ‫‪ 11X12‬ס"מ‬ ‫עפרון על נייר‬ ‫‪ .29‬עמוס שוורץ‬ ‫שלושה ילדים מגטו לודז'‬ ‫צבעי מים‬ ‫לודז' ‪2444‬‬ ‫‪14X17.8‬ס"מ !תיקון טעות לסימון בתמונה!‬ ‫‪ .24‬הלינה אולמיצקי‬ ‫נשים בבירקנאו‬ ‫בירקנאו ‪2441‬‬ ‫עפרון רך על נייר בשימוש משני‬ ‫‪ 21X12.1‬ס"מ‬ ‫‪ .21‬מאלווה שאלק‬ ‫נוף טרזין‬ ‫‪2440‬‬ ‫פחם וגירי שמן צבעוניים‬ ‫‪ 22.1X.41.1‬ס"מ‬ ‫‪ .24‬אסתר לוריא‬ ‫אסיר צעיר‬ ‫‪2444‬‬ ‫עפרון על נייר‬ ‫‪20.1X4.1‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ .10‬הלינה אולמיצקי‬ ‫דמויות בגטו וארשה‬ ‫‪2442‬‬ ‫רישום עפרון‬ ‫‪ 10X22.1‬ס"מ‬ ‫‪ .12‬ז'אק אוש (אוקס)‬ ‫שומר ה‪" SS-‬ראש סוס"‬ ‫מלין ‪2444‬‬ ‫עפרון על נייר‬ ‫‪ 21.1X12.1‬ס"מ‬ ‫‪ .11‬הופשטטר אוזיאש (ישעיה)‬ ‫פנים צריף במחנה גירס‬ ‫‪2442‬‬ ‫דיו‬ ‫‪ 24.1X12.1‬ס"מ‬ ‫‪ .12‬שרלוט בורסבה‬ ‫הצ'לן טרזינשטאט‬ ‫‪2442‬‬ ‫‪ 22X41.2‬ס"מ‬ ‫עפרון על נייר‬ ‫‪ .14‬מאלווה שאלק‬ ‫פנים חדר עם מיטות עץ‬ ‫טרזינשטאט לא מתוארך‬ ‫עפרון על נייר‬ ‫‪ 12X29.1‬ס"מ‬ ‫‪ .11‬לאו האס‬ ‫חלוקת אוכל‬ ‫טרזינשטאט ‪4.2.2444‬‬ ‫דיו על נייר‬ ‫‪ 22.1X11‬ס"מ‬ ‫‪ .19‬ז'אק גוטקו‬ ‫מראה של סטאלאג ‪211‬‬ ‫קומפיין ‪2441‬‬ ‫חיתוך על נייר‬ ‫‪ 21.2X21.2‬ס"מ‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ .14‬לאו האס‬ ‫הלוויה‬ ‫טרזין ‪2441‬‬ ‫‪ 12.4X11.4‬ס"מ‬ ‫תחריט יבש על נייר‬ ‫‪ .11‬קארל פליישמן‬ ‫טרזין‬ ‫עפרון על נייר‬ ‫‪2442-2442‬‬ ‫‪ 10X11.1‬ס"מ‬ ‫‪ .14‬בדז'יך פריטה‬ ‫מופע בטרזינשטאט‬ ‫‪2441-2441‬‬ ‫‪ 20X12.4‬ס"מ‬ ‫טוש ודיו על נייר‬ ‫‪ .20‬ולדימיר סגל‬ ‫שומר ליד גדר המחנה‪.‬‬ ‫מחנה סאן סוליפס‬ ‫דיו על נייר‬ ‫יולי ‪2442‬‬ ‫‪ 22X14‬ס"מ‬ ‫‪ .22‬קארל שווזיג‬ ‫רחצה‬ ‫‪2442-2440‬‬ ‫דיו על נייר‬ ‫‪ 21.4X21.1‬ס"מ‬ ‫‪ .21‬מאלווה שאלק‬ ‫ילדים מאזינים לנגינת גיטרה‬ ‫טרזין‬ ‫עפרון על נייר‬ ‫‪ 22.1X44.1‬ס"מ‬