מע"מ
פרק יא :מס ערך מוסף פרק יא מס ערך מוסף מבוא בשנת 0211הסתכמו הכנסות המדינה ממע"מ עוסקים ,מס שכר על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים בכ 02-מיליארד ,₪זאת לעומת כ 57-מיליארד ₪בשנת 0212וכ 80-מיליארד ₪ב .0222-בניכוי שינויי חקיקה והפרשי עיתוי עלתה הגביה בשנת 0211בשיעור ריאלי של כ 0.0%-לאחר גידול של 5.4%בשנת .0212על פי נתונים ארעיים לשנת 0210הסתכמו הכנסות המדינה ממע"מ בכ 00-מיליארד ,₪עליה ריאלית של כ 1.0%-לעומת שנת .0211 הכנסות ממע"מ עוסקים הסתכמו בשנת 0211בכ 96-מיליארד ,₪עלייה ריאלית של ,3.5%זאת לאחר עלייה ריאלית של 7.7%ברכיב זה בשנת ( 0212בשיעורים אחידים) .ההכנסות ממס שכר על מלכ"רים הסתכמו ב 9.6-מיליארד ,₪ירידה ריאלית של 3.6%בהשוואה לשנת ( 0212בשיעורים אחידים) .ההכנסות ממע"מ על השכר במוסדות כספיים הסתכמו בכ 0.5-מיליארד ₪בשנת - 0211ירידה ריאלית של 12.6%לעומת שנת .0212 פרק זה נחלק לשבעה סעיפים ראשיים: .1ההכנסות ממע"מ – הגביה בשנת ,0211תוך התייחסות לגורמים אשר השפיעו על היקפה ,נטל המע"מ (באחוזי תוצר ומסך ההכנסות ממסים) וכן אומדן ההקלות במע"מ (פטור ממע"מ באילת ועל שרותי תיירות ,ומע"מ בשיעור אפס על ירקות ופירות). .0סקירה של השינויים בשיעור המע"מ בישראל בשנים האחרונות – הרקע והשיקולים שעמדו בבסיס השינויים וההשפעה שהייתה להם על הכנסות המדינה ממע"מ. .3המלצות ועדת טרכטנברג בעקבות המחאה החברתית של קיץ – 0211סקירה של המלצות ועדת טרכטנברג הנוגעות למס ערך מוסף. .4בסיס המע"מ בישראל – ניתוח רכיבי בסיס המע"מ ,אמידת פוטנציאל הגביה על בסיס נתוני החשבונאות הלאומית והפער בין פוטנציאל הגביה לגביה בפועל. .5השוואה בינלאומית של שיטת המע"מ ושעורי המע"מ – סקירה של מגמות ושינויים במדיניות המע"מ במדינות האיחוד האירופי ומדינות ה.OECD- .9יעילות גביית המע"מ – מדדי יעילות והשוואה בינלאומית. .7מינהל המס – התפלגות העוסקים ,גביה ואכיפה והעברות לרשות הפלסטינית. כתב :אלכסיי בלינסקי ,מינהל הכנסות המדינה. 1 פרק יא :מס ערך מוסף .1ההכנסות ממע"מ בשנת 0211 בשנת 0211הסתכמו הכנסות המדינה ממע"מ עוסקים ,מס שכר על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים בכ 92-מיליארד ,₪זאת לעומת כ 75-מיליארד ₪בשנת 0212וכ 99-מיליארד ₪ב .0226-בניכוי שינויי חקיקה והפרשי עיתוי עלתה הגביה בשנת 0211בשיעור ריאלי של כ ,0.0%-לאחר גידול של 7.4%בשנת .0212 הכנסות ממע"מ עוסקים הסתכמו בשנת 0211בכ 96-מיליארד ,₪עלייה ריאלית של 3.5%לאחר עלייה ריאלית של 7.5%בשנת ( 0212בשיעורים אחידים) .ההכנסות ממס שכר על מלכ"רים הסתכמו בשנת 0211ב 9.6-מיליארד ,₪ירידה ריאלית בשיעור של ,3.6%לאחר עלייה ריאלית של 5.5%בשנת ( 0212בשיעורים אחידים) .ההכנסות ממע"מ על השכר במוסדות כספיים בשנת 0211הסתכמו בכ 0.5-מיליארד ,₪ירידה ריאלית בשיעור של ,12.6%לאחר עלייה ריאלית של 12.4%שנת 0212 (בשיעורים אחידים). הגידול המתון בגביית מע"מ עוסקים בשנת 0211חל על רקע התמתנות הגידול בצריכה הפרטית .כך, בעוד שבשנת 0212חלה עלייה של 5.3%בצריכה הפרטית ,זו עלתה ב 3.9%-בשנת .0211בולט במיוחד הגידול המתון בשיעור של 4.6%ברכישת כלי תחבורה אישיים בשנת ,0211לאחר עלייה חדה של 02.6%בשנת .0212נציין כי הצריכה הפרטית מהווה כ 95%-מבסיס המע"מ (ראה לוח יא.)3- הרכיב השני במשקלו בבסיס גביית המע"מ ,הצריכה הציבורית ,רשם עלייה של 0.3%בשנת ,0211 בדומה לשיעור העלייה בשנים 0226ו .0212-מנגד ,בשנת 0211חלה ירידה חדה בשיעור ריאלי של כ 02.7%-בגביית המע"מ על רכישת דירות חדשות. בפילוח בין גביית מע"מ מקומי לגביית מע"מ על היבוא בולטת עליה חדה בגביית מע"מ על היבוא בשנים 0211ו ,0212-בשיעורים ראליים של כ 14.5%-ו ,11.9%-בהתאמה ,זאת לאחר ירידה חדה של 15%בגביית מע"מ על רכיב זה בשנת .0226מנגד ,בגביית מע"מ מקומי בשנת 0211נרשמה עליה ריאלית מתונה של 0.1%בלבד ,זאת לאחר עליה של 9.2%בשנת ,0212בהמשך לעליה של 4.4% בשנת ( 0226בערכים ריאליים ולפני החזרים) .ניתוח הממצאים מלמד כי הגידול המתון בגביית מע"מ מקומי בשנת 0211חל דווקא על רקע עליה בסך המחזור (פדיון) והוא מוסבר בירידה במשקלו של רכיב הערך המוסף במחזור .כך ,בעוד שסך המחזור (החייב במע"מ) בשנת 0211גדל ריאלית ב ,9.9%-גבוה משיעור הגידול ב ,)5.9%( 0212-סך הערך המוסף ב 0211-עלה ב ,1.6%-לעומת 5.4% בשנת .0212 0 פרק יא :מס ערך מוסף בניתוח ענפי של גביית מע"מ מקומי בשנת 0211בולטת ירידה חדה בשיעור ריאלי של כ 11%-בגביה (ברוטו) בענף התקשורת ,לאחר עליה חדה של 33%בשנת .0212הירידה החדה בגביה בענף זה נובעת הן מירידה בסך המחזור בענף והן מירידה במשקל הערך המוסף בסך המחזור ,זאת על רקע הגברת התחרות בענף .יש לציין כי בניכוי שתי חברות בענף זה היתה נרשמת יציבות בגביית הענף ב.0211- ענף נוסף שנרשמה בו ירידה בגביית מע"מ מקומי ב 0211-הינו ענף המסחר ,אם כי שיעור הירידה מתון משמעותית מזה שנרשם בענף התקשורת -ירידה ריאלית של .0.9%הירידה בגביית ענף המסחר התרכזה בעיקר בענף הדלק ,זאת בין היתר על רקע ירידה במרווחי הזיקוק .ירידה זו תרמה לירידה במשקל הערך המוסף בענף מסך המחזור ,אשר הביאה לירידה בגביית המע"מ המקומי ,זאת למרות שסך המחזור בענף עלה .יש לציין כי בניכוי שתי חברות בענף הדלק היתה נרשמה עליה בגביית המע"מ המקומי בענף המסחר (בכללו) בשנת .0211 בענף הבניה נרשמה עליה ריאלית מתונה של 0.4%בגביית מע"מ מקומי בשנת ,0211זאת לאחר עליה של 11.7%בשנת .0212הגידול המתון בגביית הענף הושפע מירידה חדה של 04%במכירת דירות חדשות בשנת 0211ומירידה במשקל הערך המוסף בסך המחזור בענף. הענף שהוביל את הגידול בגביית מע"מ מקומי ב 0211-הינו ענף שרותי בריאות ,אשר רשם גידול ריאלי של כ ,11%-בהמשך לעליה ריאלית בשיעור דומה בשנת .0212סך הגביה ברוטו בענף זה עמד בשנת 0211על 0.4מיליארד .₪בין השנים 0211-0229עלתה הגביה בענף בשיעור ריאלי של ,32% לעומת עליה ריאלית של 15%בסך גביית מע"מ מקומי באותה התקופה .הגידול בענף שרותי הבריאות בולט במיוחד בקרב עשרים החברות הגדולות בענף זה ,אשר רשמו עליה ריאלית של 05% בגביה בשנת 0211ועליה ריאלית של 96%בשנים .0211-0229שיעורי הגידול החדים ביותר נרשמו בקרב מספר בתי חולים פרטיים. כאשר מפלחים את כלל העוסקים אשר היו פעילים הן בשנת 0212והן בשנת ,0211בין מי שרשמו גידול ריאלי בגביה לבין היתר נמצא כי 53%מהעוסקים רשמו גידול בגביה .שיעור זה נמוך בכ- 4נקודות אחוז בהשוואה לשנת ( 0212כאשר משווים את שיעור העוסקים שרשמו גידול ריאלי בגביה באותה שנה לעומת .)0226סך הגידול בגביה של עוסקים אלו ב 0211-עמד על 6.4מיליארד ,₪ המהווה גידול חד של 39%בהשוואה לסך הגביה מהם ב .0212-מנגד ,בקרב העוסקים שנרשמה אצלם ירידה בגביה ב ,0211-סך הירידה עמד על 7.6מיליארד ,₪המהווה ירידה ריאלית של כ33%- בהשוואה לגביה מהם ב .0212-ניתוח הממצאים מלמד כי הגידול בגביית המע"מ המקומי (בקרב העוסקים שרשמו גידול בגביה) היה פחות ריכוזי מאשר הירידה בגבייה (בקרב העוסקים שנרשמה אצלם ירידה) .כך ,בעוד ששלושים החברות אשר רשמו את הגידול הגבוה ביותר בגבייה ב0211- ריכזו כ 14%-מסך הגידול בגבייה ,סך הירידה בגבייה של שלושים החברות "הגדולות" ביותר (בערכים מוחלטים של ירידה בגביה) ,היווה כרבע מסך הירידה בגבייה (בקרב החברה שרשמו ירידה) .זאת בעיקר על רקע ירידה חדה ברווחיות חברות התקשורת והמסחר בדלק ומוצריו. 3 פרק יא :מס ערך מוסף לוח יא1- הכנסות ממע"מ עוסקים ,מלכ"רים ומוסדות כספיים בשנים ( 0211-0222במיליוני )₪ שנה סך כל המע"מ מע"מ מלכ"רים 1 מע"מ מוסדות 0 ,1 כספיים מע"מ עוסקים מע"מ עוסקים כ %-מהתמ"ג כ %-מסה"כ הכנסות המדינה ממסים 0222 0223 0224 0225 0229 0227 44,122 51,576 50,903 55,233 57,239 91,402 4,090 9,133 9,597 9,904 9,917 9,672 1,335 1,492 1,522 1,791 1,672 0,292 39,523 43,699 44,739 49,449 49,446 50,372 09.4% 32.9% 06.5% 09.7% 07.5% 07.4% 9.0% 9.3% 9.1% 7.6% 7.7% 7.6% 0229 95,126 7,620 1,779 55,406 32.1% 7.7% 0226 0212 97,641 75,290 7,737 9,420 0,051 0,534 57,653 94,109 33.5% 30.9% 7.5% 7.6% 0211 0,705 0,210 02,122 שינוי ריאלי לעומת שנה קודמת 30% 0.9% 1.2% 12.4% 5.5% 7.9% -12.6 -3.6% 3.3% 80,574 50.7% 5.2% 0226 0212 0211 1.0% 7.7% 3.5% שינוי ריאלי בניכוי שינוי חקיקה והשפעת הפרשי עיתוי -1.2% -0.9% 0.9% -2.9% 0226 7.5% 12.4% 5.5% 7.4% 0212 3.5% -12.6 -3.6% 0.0% 0211 מקור :רשות המסים בישראל ,הלמ"ס ,עיבודי מינהל הכנסות המדינה. הערות ללוח: ( )1מהימנות נתוני הגבייה של מע"מ מלכ"רים ומע"מ מוסדות כספיים נמוכה בשל בעיית סיווג ,ועל כן הנתונים שבטבלה הם אומדן בלבד. ( )0מע"מ על תשלומי השכר במוסדות כספיים .נוסף על כך הם משלמים מע"מ על הרווח והוא נרשם בדוח זה כחלק מגביית מס חברות. 4 פרק יא :מס ערך מוסף משקל מע"מ עוסקים בתוצר ובכלל המסים בשנת 0211נרשמה עלייה ריאלית של 3.5%בגביית מע"מ עוסקים .שיעור עלייה זה מתון מהגידול בסך ההכנסות ממסים באותה שנה ( .)4.3%לפיכך ,ירד משקל גביית המע"מ בסך ההכנסות ממסים לשיעור של 30.5%בשנת ,0211לעומת שיעור של 30.7%בשנת 0212ושיעור של 30.9%בשנת .0226 משקל גביית מע"מ עוסקים בסך ההכנסות ממסים גבוה בהשוואה לכל אחת ממדינות האיחוד האירופי למעט בולגריה (ראה גרף יא .)0-נתון זה בולט על רקע העובדה שהשיעור הסטנדרטי של מע"מ בישראל נמוך מהשיעור הממוצע במדינות האיחוד האירופי .ההסבר למשקל המע"מ הגבוה בישראל הוא ששיעור המס מוטל על בסיס רחב שכולל את מרבית הצריכה הפרטית ,בעוד שבמדינות האיחוד האירופי ישנם מוצרי צריכה רבים (מזון ,תרופות ,הלבשה וכיו"ב) עלייהם חלים שיעורי מס מופחתים. יחד עם זאת חשוב לציין ,כי הנתונים של האיחוד האירופי מתייחסים לשנת ,0212לעומת שנת 0211 עבור ישראל .מאז שנת 0212העלו מספר חברות האיחוד את שיעורי המע"מ שלהם( .ראה לוח יא.)4- גרף יא1- הכנסות ממע"מ באחוזי תוצר 12.0 9.8 9.2 9.2 8.8 8.5 8.5 8.1 7.9 7.9 7.8 7.8 7.8 7.8 7.6 7.3 7.2 7.2 7.1 7.0 7.0 6.6 6.4 6.3 6.2 6.1 5.5 6.0 6.6 8.0 8.7 10.0 4.0 2.0 0.0 ספרד לוקסמבורג איטליה סלובקיה אירלנד בריטניה לטביה צרפת צ'כיה בלגיה הולנד יוון גרמניה ממוצע EU רומניה פורטוגל פולין מלטה אוסטריה ליטא ישראל פינלנד סלובניה הונגריה אסטוניה קפריסין בולגריה שבדיה מקור :נציבות האיחוד האירופי ,עיבודי מינהל הכנסות המדינה. הערה לגרף )1( :הנתונים לישראל משנת ,0211למדינות האיחוד האירופי משנת .0212 5 פרק יא :מס ערך מוסף גרף יא0- הכנסות ממע"מ כחלק מסך המסים 40 33.7 32.5 28.6 25.8 25.7 24.8 24.5 23.3 23.2 23 22.9 22.6 22.4 22.0 21.3 20.7 20.6 20.1 18.9 18.7 18.5 17.2 16.5 16.4 16.2 14.7 20 19.1 25 24.3 30 29.3 35 15 10 5 0 איטליה בלגיה לוקסמבורג צרפת ספרד בריטניה הולנד אוסטריה גרמניה פינלנד צ'כיה דנמרק שבדיה ממוצע EU סלובניה סלובקיה אירלנד הונגריה יוון מלטה לטביה פולין פורטוגל אסטוניה קפריסין רומניה ליטא ישראל בולגריה מקור :נציבות האיחוד האירופי ,עיבודי מינהל הכנסות המדינה. הערה לגרף )1( :הנתונים לישראל משנת ,0211למדינות האיחוד האירופי משנת .0212 הטבות מס אומדן הטבות המס לשנת 0211בתחום המע"מ מסתכם בכ 3.3-מיליארד ₪לפי הפירוט הבא: 0.2מיליארד ₪בגין מע"מ בשיעור אפס על פירות וירקות. 2.7מיליארד ₪בגין מע"מ בשיעור אפס על שירותי תיירות .לצורך חישוב הטבת המס בגין שירותי תיירות הנחנו שהוצאות התיירים על מזון ,שתייה ,בילויים וקניות מחוץ למלון – חייבות במע"מ ,בעוד שהוצאות על לינה ,שכירת רכב ,טיולים מאורגנים ,השתתפות בכנסים והוצאות רפואיות – פטורות ממע"מ. 2.9מיליארד ₪בגין הפטור ממע"מ בעיר אילת. 9 פרק יא :מס ערך מוסף .0סקירה של השינויים בשיעור המע"מ בישראל בשנים האחרונות התפתחות שיעורי מס הערך המוסף בישראל מאז 1258 מס ערך מוסף הוטל לראשונה בשנת .1679שיעור מע"מ עוסקים במועד הטלת המס לראשונה היה ( 9%ראה לוח יא .)0-שיעור מס השכר ורווח על מוסדות כספיים היה ,9%ושיעור מס השכר על מלכ"רים היה . 3%יצוין כי שיעור המס המופחת על מלכ"רים נועד לאזן בין הרצון להטיל מע"מ על הערך המוסף במשק ,לבין הרצון לעודד את פעילות המלכ"רים .חיוב המלכ"רים במס מאפשר שמירה על ניטראליות בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי ,שקיפות בהצגת נתוני התקציב ומניעת ניצול מעמד המלכ"רים לצורך ניהול פעילות כלכלית רגילה בפטור ממס. במועד הטלת המע"מ לראשונה היווה שיעור המס על מלכ"רים כ 39%-משיעור המס על עוסקים. שיעור זה עלה בהדרגה עד ל 50%-בשנת 0225אולם מאז ירד עד ל 44%-בשנת .0210למרות צמצום הפער היחסי בין שיעור המס על מלכ"רים לשיעור החל על עוסקים ,הפער האבסולוטי גדל מ5%- בשנת 1679ל 6.5%-בסוף ( 0210ראו לוח יא.)0- לוח יא0- התפתחות שיעורי מע"מ בישראל מע"מ עוסקים מע"מ מוסדות פיננסיים מע"מ מלכ"רים 1.7.1976 8.00% 6.00% 3.00% 1.11.1977 12.00% 9.00% 5.00% 1.4.1979 12.00% 12.00% 5.00% 1.8.1982 15.00% 15.00% 6.25% 1.6.1985 15.00% 17.00% 6.25% 1.7.1985 17.00% 15.00% 6.25% 1.10.1985 15.00% 15.00% 6.25% 1.3.1990 16.00% 16.00% 6.70% 1.1.1991 18.00% 18.00% 9.00% 1.1.1993 17.00% 17.00% 8.50% 15.6.2002 18.00% 18.00% 9.00% 1.3.2004 17.00% 17.00% 8.50% 1.9.2005 16.50% 17.00% 8.50% 1.7.2006 15.50% 15.50% 7.50% 1.7.2009 16.50% 16.50% 7.50% 1.1.2010 16.00% 16.00% 7.50% 1.9.2012 17.00% 17.00% 7.50% תחולה מקור :חוק מס ערך מוסף ,התשל"ו ;1257-ק"ת שונים 7 פרק יא :מס ערך מוסף גרף יא5- התפתחות היסטורית של שיעור המע"מ בישראל (באחוזים) יעור המע"מ י ר ל 20% 18% 16% 14% 12% 10% 8% 6% 4% 2% 0% 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 לאחר עשור בו נותר שיעור המע"מ ללא שינוי ( ,)15%הועלה שיעורו ב 0220-ב 1-נקודת אחוז. מ 0224-עד אמצע 0222החלה מגמה של הפחתה בשיעור המע"מ עד לשיעור של ,17.7%אולם מאז עלה שיעורו ונקבע ל 15%-בספטמבר .0210 כללי העלאת שיעור המע"מ ב 1% -החל מ 1.5.0222 - 1 בעקבות הירידה בהכנסות המדינה בשנת 0229ובמחצית הראשונה של שנת ,0226כתוצאה מהמיתון העולמי ,הוחלט להעלות את שיעור המע"מ מאמצע שנת 0226ב 1%-ל .19.5%-מהלך זה הניב כ 2.6-מיליארד ₪בשנת .0226יש לציין כי שתים עשרה מדינות באיחוד האירופי נקטו במהלך דומה של העלאת שיעור המע"מ בשנים 0226-0212על רקע המשבר העולמי מתוך מטרה לצמצם את הגירעונות התקציביים .לפירוט ראה הערות ללוח יא.4- ה ורדת שיעור המע"מ ב 2.7% -החל מ 1.1.0212 -לרמ ה של 18% בסוף שנת ,0226כחלק ממדיניות של הפחתת מסים ,הוחלט להקדים את הפחתת שיעור המע"מ לרמה של 19%החל מ .1.1.0212בין המניעים שהביאו להפחתה היו :הגברת הצמיחה במשק ,הגברת כוח הקנייה של השכבות החלשות ובכך צמצום הפערים .הקדמת הפחתת המע"מ התאפשרה לנוכח מגמת השיפור בצמיחה ובהכנסות המדינה .עם זאת ,ההפחתה המתונה העידה על כך שרמת אי-הוודאות במשק עדיין הייתה גבוהה וחייבה שמירה קפדנית על מסגרות התקציב ועל מתווה הגירעון היורד. 1 לסקירת השינויים בשנים קודמות ראה פרק יא בדוח מינהל הכנסות המדינה לשנים .0212-0226 9 פרק יא :מס ערך מוסף העלאת שיעור המע"מ ב 1% -החל מ 1.2.0210 -לרמה של 15% במהלך המחצית הראשונה של שנת 0210חלה האטה בצמיחתו של המשק ,זאת בין היתר עקב המשבר החמור הפוקד את אירופה .הירידה בגביית מסים ,שהגיעה בעקבות זאת ,הובילה להתרחבות הגרעון הממשלתי .בתגובה לכך ועל מנת למנוע הורדת דירוג של ישראל החליטה ממשלת ישראל לנקוט במספר צעדים הכוללים העלאת מסים וקיצוץ רוחבי במשרדי ממשלה .בין היתר הוחלט על העלאת מס ערך מוסף ב 1-נקודת אחוז לרמה של 17%החל מ.1.6.0210- .0המלצות ועדת טרכטנברג – מע"מ הוועדה המליצה כנגד הפחתה של שיעור המע"מ האחיד ועדת טרכטנברג (הוועדה לשינוי חברתי כלכלי) הייתה ועדה ציבורית ,אשר הוקמה בעקבות המחאה החברתית של קיץ .0211אחת הטענות שבדקה הוועדה ,היא שהורדת שיעור המע"מ או לחילופין החלת מע"מ מופחת על מוצרי יסוד ,תטיב באופן משמעותי עם השכבות החלשות. המלצת הוועדה שלא להוריד את שיעור המע"מ נבעה בעיקרה מההערכה ,כי הנזק של מהלך כזה יעלה על התועלת .בניגוד לתפיסה הרווחת ,מע"מ אינו מס מאד רגרסיבי ,אלא בקירוב ניטרלי להכנסות .כפי שמוסבר בדו"ח הוועדה ,ישנן שתי סיבות הגורמות לכך .הסיבה הראשונה היא, שבהסתמך על ניסיון העבר ,על כל ירידה של 1נקודת אחוז במע"מ המחירים ירדו בכ 2.4-נקודת אחוז בלבד ,כלומר פחות ממחצית מהפחתה הגיע לצרכן .יתר על כן ,למרות ששיעור ההוצאה על ה צריכה של העשירונים העליונים מתוך הכנסתם הפנויה נמוך יותר מזה של העשירונים התחתונים, סך ההוצאה של העשירונים העליונים במונחים אבסולוטיים גבוה יותר .לכן ,הנתח שלהם מסך ההפחתה גבוה יחסית .על פי חישובי בנק ישראל למעלה מ 42%-מהפחתת המע"מ שתתגלגל להפחתת מחירים תגיע לשלושת העשירונים העליונים .אם מניחים שחלק הארי של הסוחרים נמצא בשלושת העשירונים העליונים ,אזי חלקם של שלושת העשירונים העליונים בסך אובדן ההכנסות ממע"מ עשוי להגיע לכ.72%- 6 פרק יא :מס ערך מוסף .4בסיס המע"מ בסיס המע"מ והפער בין המע"מ התחשיבי לגביה בפועל ()Tax Gap ניתן לחלק את בסיס המע"מ בישראל לחמישה רכיבים עיקריים :צריכה פרטית של משקי בית ישראליים; צריכה ציבורית (כולל מלכ"רים פרטיים); צריכה אחרת הכוללת :צריכה של זרים, רכישת כלי רכב שאינם לתצרוכת וקניות והשקעות של מוסדות פיננסים; 2השקעה ציבורית והשקעה של מלכ"רים פרטיים; רכישת דירות חדשות מקבלנים ,בניה עצמית ושיפוצים. להלן פירוט הרכיבים ואופן חישובם: א .צריכה פרטית החייבת במע"מ – מנתוני החשבונאות הלאומית נלקח הנתון של סה"כ ההוצאה לצריכה של משקי בית ישראלים ,כאשר מנתון זה מנוכים רכיבים הפטורים ממע"מ ,כגון :צריכת ירקות ופירות ,צריכת שרותי דיור פטורה ממע"מ ,צריכה של ישראלים בחו"ל ,טיסות לחו"ל וביטוחים (למעט רכיב עמלות הסוכנים ,החייבות במע"מ) וצריכה פרטית באילת הפטורה ממע"מ. סעיף זה מהווה את חלק הארי של בסיס המע"מ ,ומשקלו בשנת 0212הגיע לכ 94.9%-מסך בסיס המע"מ. ב .צריכה של מלכ"רים המשרתים משקי בית וצריכה ציבורית (קניות) החייבת במע"מ – בסעיף זה נ ערך אומדן לגבי החלק הפטור ממע"מ בצריכה הציבורית .ההנחה היא שהחלק הפטור אינו עולה על 5%מסך הקניות .הצריכה הציבורית מהווה כ 95%-מהסך הכולל של רכיב זה .בשנת 0212היווה רכיב זה כ 15.9%-מבסיס המע"מ. ג .צריכה אחרת החייבת במע"מ – כוללת צריכת כלי הרכב שלא ע"י משקי הבית ,צריכה של זרים החייבת במע"מ (נערך אומדן לגבי החלק הפטור ממע"מ בצריכה של תיירים ועובדים זרים) וקניות והשקעות של המוסדות הכספיים .רכיב זה היווה בשנת 0212כ 9.2%-מבסיס המע"מ. ד .השקעה ציבורית והשקעה של מלכ"רים פרטיים – בסעיף זה נערך אומדן לגבי גובה ההשקעה של מלכ"רים פרטיים ,המתבסס על חלקו היחסי (שנאמד ב )15%-בסך הקניות של מגזר זה .בכל אופן, ההשקעה הציבורית מהווה את החלק המרכזי ברכיב זה .משקל ההשקעה הציבורית והשקעת מלכ"רים פרטיים בבסיס המע"מ בשנת 0212מגיע לכ.3.3%- 2 השקעות המוסדות הפיננסים נכללו בסעיף הצריכה האחרת ,אף כי נכון יותר היה להכלילם בסעיף השקעות, וזאת בשל מגבלה טכנית (האופן בו נאמד סעיף זה ע"י הלמ"ס אינו מאפשר פיצול הקניות וההשקעות של המוסדות הפיננסים). 12 פרק יא :מס ערך מוסף ה .רכישת דירות חדשות מקבלנים ,בניה עצמית ושיפוצים – רכיב זה ,המהווה את בסיס המע"מ בבניה למגורים ,הינו הבעייתי ביותר לאמידה .בהתבסס על הנתונים שבידינו ,הערכתנו היא שצורת החישוב לעיל הינה המהימנה ביותר .בשנת 0212היווה רכיב זה כ 12.0%-מבסיס המע"מ. בלוח יא 3-להלן מופיע פירוט רכיבי בסיס המע"מ בשנים ,0212-0229אשר מרביתם (למעט רכיב הדירות) חושבו בהתבסס על נתוני החשבונאות הלאומית .בשורה התחתונה בלוח מחושב "פער המס" ( )Tax Gapכאחוז מהמע"מ התחשיבי ,המבטא את הפער (ב )%-בין המע"מ התחשיבי (עפ"י נתוני החשבונאות הלאומית) לבין הגביה בפועל .שיטה זו של אומדן אובדן ההכנסות ממע"מ מתבססת על הגישה המכונה בספרות המקצועית .Top-Down Approach :נציין כי קיימת שיטה נוספת לאמידת אובדן ההכנסות ממע"מ ,הבונה את האומדן מלמטה-למעלה ( .)Bottom-Up Approachבשיטה זו מחשבים את פער המס בכל מגזר ומגזר ,תוך שימוש בנתוני מערכת המס (קבצי מודיעין ,חקירות, שומה וכו') ומגיעים לסה"כ אובדן ההכנסות .כלומר ,בעוד שבגישה הראשונה ( )Top-Downמתקבל אומדן כללי של סך אובדן ההכנסות ממע"מ ,הגישה השנייה יכולה לספק אינדיקציה למהימנות האומדן הכולל כפי שחושב בשיטה הראשונה ,כמו גם ,ובעיקר ,יחוס אותו פער מס כולל לגורמים השונים המרכיבים אותו ,כגון :סוחרים ונותני שירותים שכלל אינם מופיעים במערכת ,העלמות מס בתוך המערכת ,אי תשלום חובות וכו' .מאחר וחישוב האומדן בשיטה השנייה בישראל הינו בעייתי (בשל בסיסי נתונים חלקיים) ,התבססנו בחישוב פער המס רק על השיטה הראשונה ,אשר ממצאיה כאמור מובאים בלוח להלן. לוח יא- 5- בסיס מע"מ ופער מע"מ בסיס מע"מ 2008 2009 2010 התפלגות ינוי נומינלי לעומת 9002 צריכה פרטית החייבת במע"מ צריכה של מלכ"רים המשרתים משקי בית וצריכה ציבורית (קניות) החייבת במע"מ צריכה אחרת החייבת במע"מ השקעה ציבורית והשקעה של מלכ"רים פרטיים רכישת דירות חדשות ,עלות הבנייה העצמית ושיפוצים סה"כ בסיס המע"מ 295,250 299,250 327,104 64.6% 9.31% 76,122 76,226 80,087 15.8% 26,415 27,710 30,548 6.0% 10.24% 13,434 14,914 16,602 3.3% 11.32% 36,528 46,234 51,846 10.2% 12.14% 447,749 464,334 506,187 שיעור המס הממוצע % - 15.50% 16.00% 16.00% פוטנציאל הגבייה 59,025 64,046 69,819 גבייה בפועל "פער המס" (הפער בין הגבייה בפועל לפוטנציאל הגבייה). 55,429 57,953 64,126 -7.75% -9.51% -8.15% 5.07% 11 פרק יא :מס ערך מוסף הממצאים מצביעים על ירידה בפער המס בשנת ,0212לאחר העלייה החדה בשנת .0226יתכן והעלייה החריגה בפער המס בשנת 0226מוסברת בין היתר בגידול החד במשקלו של רכיב רכישת דירות חדשות ,בניה עצמית ושיפוצים בסך בסיס המע"מ (עלייה משיעור של 9.3%בבסיס המע"מ בשנת 0229לשיעור של 12%בשנת .)0226בהקשר זה נציין כי עבודות שנערכו בתיקי נישומים במס הכנסה העלו כי תוספות המס (הפער בין המס עליו דיווח הנישום בדו"ח השנתי למס הכנסה ,לבין המס בו חויב הנישום בשומה שהוצאה לו ע"י מס הכנסה) בענף הבניה הן מהגבוהות ביותר בחלוקה ענפית .כאשר גידול זה ברכיב הדיור בבסיס המע"מ ,חל בעיקר על רקע ירידה במשקלו של רכיב צריכת מלכ"רים ,המאופיין בהעלמות מס נמוכות ,הרי שהפוטנציאל לגידול בפער המס גבוה עוד יותר. .7השוואה בינלאומית – שיטת המע"מ ושיעורי המע"מ באיחוד האירופי סקירה כללית בשנים 0210-0226ניכרת מגמה של העלאת שיעור המע"מ הסטנדרטי במדינות האיחוד .כך ב 17-חברות מתוך 07הועלה שיעור המע"מ הסטנדרטי (גרף יא 4-להלן) .כתוצאה מכך שיעור המע"מ הממוצע באיחוד עלה מ 16.6%-בשנת 0226ל 02.6%-בסוף .0210בניכוי לוקסמבורג וקפריסין ,בהן שיעור המע"מ נמוך משמעותית מהשיעור במרבית מדינות האיחוד ,שיעור המע"מ הממוצע באיחוד עמד נכון ל 1.11.0210-על .01.3%שיעור המע"מ בישראל נכון ל 1.11.0210-עמד על , 17%נמוך באופן ניכר מהשיעור הממוצע באיחוד .למעשה ברוב חברות האיחוד שיעור המע"מ הסטנדרטי גבוה מ.02%- יחד עם זאת ,במרבית המדינות באיחוד האירופי קיימים שיעורי מע"מ מופחתים על חלק מהצריכה הפרטית ,בעוד שבישראל קיים שיעור מע"מ אחיד על כלל הצריכה ,למעט פירות וירקות טריים, שרותי תיירות וצריכה באילת .למרות ההסתייגות הנ"ל ,ראוי לציין ,כי קיימת מגמה של צמצום המוצרים הנהנים משיעורי מע"מ מופחת והעלאת שיעורי המע"מ המופחת באיחוד (ראה לוח יא)4- 10 פרק יא :מס ערך מוסף לוח יא4- שיעור המס בישראל ובאיחוד האירופי – 1לנובמבר 0210 ארץ מופחת מאוד ישראל 0 אוסטריה מופחת סטנדרטי 1 10 20 איטליה 4 10 21 אירלנד 4.8 13.5 23 אסטוניה 9 20 בולגריה 9 20 בלגיה 6/12 21 בריטניה 5 20 גרמניה 7 19 דנמרק 12 13.5 12 25 הולנד 6 2 הונגריה 5/18 27 יוון 5/6 13 23 לוקסמבורג 3 3/6 15 לטביה 12 2 ליטא 5/9 21 מלטה 5/7 18 סלובניה 8,5 20 סלובקיה 10 20 ספרד 4 8 18 פולין - 5/8 23 פורטוגל 6/13 23 פינלנד 9/13 23 5.5/7 19,6 קפריסין 5/8 17 רומניה 5/9 24 רפובליקה צ'כית 14 20 שבדיה 6/12 25 צרפת שיעור מס זמני 2,1 12 13 מקור :נציבות האיחוד האירופי. הערות ללוח: )1שבע עשרה מתוך עשרים ושבע מדינות באיחוד האירופי נקטו במהלך של העלאת שיעור המע"מ בין 1.1.0226לבין ,1.11.0210על רקע המשבר העולמי ,מתוך מטרה לצמצם את הגירעונות התקציביים .בולטת במיוחד בריטניה שהודיעה על העלאת שיעור המע"מ הסטנדרטי מ 17.5%-ל02%- החל מ( 4.1.0211-יש לציין כי עם פרוץ המשבר העולמי בשלהי ,0229הודיעה בריטניה על הפחתה זמנית של שיעור המע"מ מ 17.5%-ל 15%-עד סוף , 0226על מנת לעודד את הצריכה הפרטית) .המדינות הנוספות באיחוד האירופי שהעלו את שיעור המע"מ שלהן הן :רומניה (העלאה חדה של 5 נקודות אחוז ל 04%-החל מיולי ,)0212יוון (העלאה של 4נ"א במצטבר ,ל 03%-מיולי ,)0212פורטוגל (העלאה של 3נ"א במצטבר ל 03%-החל מינואר ,)0211ספרד (העלאה של 0נ"א ל 19%-החל מיולי ,)0212פינלנד (העלאה של 1נ"א ל 03%-החל מיולי ,)0212צ'כיה (העלאה של 1נ"א ל- 02%החל מינואר )0212ופולין (העלאה של 1נ"א ל 03%-החל מינואר .0211שיעור זה צפוי לעלות עד 05%ב .)0213-שתי מדינות נוספות שביצעו העלאה חדה של שתי נקודות אחוז החל מינואר 0210הן הונגריה ל 07%ואירלנד ל .03% ( )0במהלך שנת 0210המשיכה המגמה של ביטול פטורים והעלאת המע"מ :פולין ביטלה את שיעור המע"מ המופחת ,קפריסין העלתה את שיעור המע"מ בשתי נקודות אחוז ל 17%-והולנד העלתה את שיעור המע"מ בשתי נקודות אחוז לרמה של .01% ( )5בישראל המע"מ עלה ל 17%-החל מ. 1.6.0210- 13 פרק יא :מס ערך מוסף גרף יא4- שינויים בשיעורי המע"מ הסטנדרטי באיחוד האירופי 0222-0210 30 25 20 15 10 5 0 שינויים 2 -2 2 שיעור מע"מ סטנדרטי 2 מקור :נציבות האיחוד האירופי ,עיבודי מינהל הכנסות המדינה. הערה לגרף :השינויים בין תאריכים 1.1.0226-1.11.0210 כפי שניתן ללמוד מן הגרף לעיל ,קיימת שונות גבוהה בשעורי המע"מ בין מדינות האיחוד האירופי. למעשה ,כאשר מביאים בחשבון את השונות הגבוהה בהיקף המוצרים/שירותים הנהנים ממע"מ בשיעור אפס במדינות האיחוד (כך למשל ,ההיקף הנרחב בבריטניה לעומת היקף מצומצם בצרפת) ואת שעורי המע"מ המופחתים ,מתקבל כי השונות בשעורי המע"מ גדולה עוד יותר .עם זאת החל משנת 0229סוכמו כללים משותפים ) (VAT Directive 2006/112/ECעבור חברות האיחוד בדבר שיעור המע"מ המינימלי ( )15%ורשימת מוצרים מוגדרת ומוגבלת עלייהן ניתן להטיל שיעור מע"מ מופחת. 14 פרק יא :מס ערך מוסף סקירה והמלצות ה OECD-על מע"מ 3 ארגון ה OECD-פרסם בשנת 0211סקירה מקיפה על מסים המוטלים על צריכה . בפרק 0המתייחס למס ערך מוסף סוקרים הכותבים את ההתפתחות ההיסטורית של מע"מ והפיכתו למס פופולרי בשל פשטותו ויעילותו .מס זה אחראי כיום על גבייה של כ 02%-מסך המסים של חברות הארגון .כפי שמציין הדו"ח: "ביוני ,0226הסכימו שרי ה OECD-שרפורמות מיסוי מוכוונות צמיחה יערבו העברת גביה ממיסוי המוטל על חברות ועל הכנסה אישית לעבר מיסוי על צריכה ורכוש ,כולל מיסוי על ענף המגורים". המלצה זו נתמכת בין היתר על ידי מחקר ,אשר בוחן את המבנה האופטימלי של רכיבי המיסוי ,כך שיתמוך בצמיחה כלכלית: "בקשר ליעילות של מערכת המע"מ ,מחקרים מראים ,כי יהיה זה יעיל יותר להרחיב את בסיס המע"מ בשיעור סטנדרטי ,תוך כדי הסרה של מרבית הפטורים וביטול שיעורי מע"מ מופחתים". בספטמבר ,0226בפגישה בלוקרן שבשוויץ פרסמו נציגים של חברות הארגון מספר המלצות בדבר הפיכתו של המע"מ ליעיל ככל הניתן: - מע"מ עומד להפוך לכלי מרכזי ככל שהעולם יתאושש מהמיתון והמדינות יאלצו להתמודד עם החובות שלהם. - על המדינות לשדרג בעקביות את מערכות המע"מ שלהן על מנת לשמור על קצב אחיד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות. - על המדינות לפשט את מערכת המע"מ ככל הניתן ,זאת מבלי לפגוע במאבק בהונאות המס. על רשויות המס לוודא שהן מספקות ודאות ובהירות לעסקים ובכך מקטינות עלויות אכיפה. - על מנת להילחם בתופעת הונאות המע"מ על חברות הארגון לשתף פעולה תוך כדי החלפת מידע ועריכת כנסים. בפרק 3מדגישים מחברי הדו"ח את חוסר היעילות של שיעורי מע"מ מופחתים ככלי חברתי. ההסבר לכך הינו העובדה שכל השכבות באוכלוסייה ייהנו משיעור מע"מ מופחת .יתרה מזאת ,משקי בית עשירים צורכים יותר במונחים אבסולוטיים ולכן ההטבה שהם מקבלים הינה גבוהה יותר .לעיתים ,שיעורי מע"מ מופחתים מחטיאים לגמרי את מטרתם החברתית .כך ,בחלק מהמדינות זוכים מוצרי תרבות (ספרים ,מופעים וכו') לשיעורי מע"מ מופחתים ,זאת למרות העובדה שמוצרים אלה נצרכים בעיקר על ידי משקי בית אמידים. הכותבים מסכמים " :מצב בו שיעור מע"מ אחיד המוטל על בסיס רחב של צריכה מביא למינימום עלויות גבייה ואכיפה .מצב כזה קרוב לאידיאלי מבחינת מיסוי על הצריכה, ומנקודת מבט כלכלית נטו זאת תהיה המדיניות הטובה ביותר לבחור". 3 "Consumption Tax Trends 2010", OECD 2011 15 פרק יא :מס ערך מוסף .7יעילות המע"מ והגבייה יעילות המע"מ בכדי לאמוד את האפקטיביות של גביית המע"מ נהוג להשתמש בשני כלי מדידה .הראשון הינו "שיעור פרודוקטיביות המע"מ" ( ,)VAT productivityאשר מודד את ההכנסות ממע"מ ביחס לתמ"ג ,והשני נקרא "שיעור יעילות המע"מ" ) (VAT efficiencyהמודד את ההכנסות ממע"מ ביחס לצריכה. בשנת 0211פרסם ארגון ה OECD-מדד חדש ,4אשר מאפשר לבחון את יעילותו של המע"מ מזווית של מיצוי הפוטנציאל המלא של המע"מ .המדד נקרא (Vat Revenue Ratio) VRRוהוא מאפשר לבצע השוואה בין המדינות בדבר היכולת שלהן לנצל את בסיס המע"מ הפוטנציאלי .ה VRR-מודד את ההפרש בין גביית המע"מ בפועל לבין גביית מע"מ שהיה ניתן לגבות באופן תיאורטי ,אם היו מטילים מע"מ בשיעור אחיד על בסיס המס הרחב ביותר וכל הגבייה הייתה מתקבלת .המדד מחושב לפי הנוסחה הבאה: 𝑹𝑽 𝒓∙𝑩 = 𝑹𝑹𝑽 כאשר: –VRמע"מ שנגבה בפועל – Bבסיס מע"מ פוטנציאלי – rשיעור המע"מ הסטנדרטי חשוב להדגיש ,כי בסיס המע"מ הפוטנציאלי הינו שונה מבסיס המע"מ התיאורטי אותו הצגנו כאשר חישבנו את פער המע"מ .במקרה של חישוב פער המע"מ – חישבנו את בסיס המע"מ התיאורטי, בהינתן החקיקה כיום ,זאת לעומת בסיס מע"מ פוטנציאלי ,אשר מייצג את הבסיס המקסימלי, אשר ניתן לגבות מהמשק (ללא פטורים ,שיעורים מופחתים וכו'). על מנת לחשב את הבסיס הפוטנציאלי באופן הבסיסי ביותר השתמשנו בנתוני החשבונאות הלאומית .הבסיס הינו למעשה ההוצאה המצרפית לצריכה של המשק ,המורכבת מ: )1הוצאה לצריכה פרטית של משקי בית (למעט צריכת ישראלים בחו"ל). )0הוצאה לצריכה של מלכ"רים המשרתים משקי בית. )3הוצאה ציבורית לצריכה אינדיווידואלית. )4הוצאה ציבורית לצריכה קולקטיבית. 4 "Consumption Tax Trends 2010", OECD 2011 Chapter 4 "Measuring Performance of VAT : The VAT Revenue Ratio 19 פרק יא :מס ערך מוסף מסכום הרכיבים נפחית את הגבייה בפועל ,כיוון שרכיבים אלה מוצגים בחשבונאות לאומית במחירים שוטפים כולל מע"מ. בגרף יא 5-מוצג מדד ה VRRשל ישראל בשנים האחרונות .כפי שניתן לראות יעילותו של המע"מ ירדה מ 2.96-בשנת 0227ל 2.95-בשנת .0226בשנת 0212חל שיפור קל והמדד התייצב ברמה של 2.99בשנים 0212ו .0211- גרף יא7- מדד ה VRRבין השנים 0225ל0211- 0.7 0.69 0.68 0.67 0.66 0.65 0.64 0.63 2 2 2 2 2 17 פרק יא :מס ערך מוסף גרף יא8- השוואה של מדד ה VRR-במדינות הOECD- 1.2 0.93 0.98 מדד ה VRR - 1 0.77 0.75 0.74 0.68 0.67 0.66 0.62 0.61 0.6 0.59 0.58 0.58 0.57 0.55 0.55 0.54 0.54 0.51 0.49 0.49 0.49 0.46 0.46 0.46 0.6 0.35 0.35 0.41 0.49 0.57 0.65 0.8 0.4 0.2 0 טורקיה מקסיקו איטליה בריטניה יוון ספרד אוסטרליה בלגיה פולין צרפת פורטוגל איסלנד סלובקיה אירלנד גרמניה הונגריה נורווגיה פינלנד שבדיה צ'כיה הולנד אוסטריה דנמרק דרום קוריאה ישראל יפן סלובניה קנדה צ'ילה שווי לוקסמבורג ניו ילנד מקור"Consumption Tax Trends 2010", OECD 2011 : עיבוד :מינהל הכנסות המדינה הערה לגרף :הנתונים לישראל מתייחסים לשנת ,0211לשאר המדינות שנת .0229 בגרף יא 9-מוצגת השוואה בינלאומית של מדד ה .VRR-נקדים ונציין כי מדד השווה ל ,1-פירושו הוא שהמע"מ נגבה באופן "מושלם" מכל הבסיס הפוטנציאלי לפי שיעור אחיד .מדד נמוך מ 1-יכול להיות מוסבר על ידי שני גורמים עיקריים )1 :פטורים ממע"מ ושיעורי מע"מ מופחתים על חלק מהבסיס הפוטנציאלי )0גבייה לא יעילה. לכאורה ,עפ"י הנתונים המוצגים בגרף ,מצבה של ישראל הינו טוב והיא ממוקמת שמינית מבין 30מדינות .אולם הדבר עלול להיות מטעה ,שכן מרבית רכיבי הצריכה הפרטית בישראל חייבים בשיעור מע"מ סטנדרטי ,בעוד שבמרבית מדינות ה OECD-נפוצה שיטת המע"מ הדיפרנציאלי .אם משווים את רמתו של מדד ה VRR-בישראל לזה של מדינות הדומות לנו בתחולת המע"מ (דהיינו, שיעור המע"מ הסטנדרטי חל על חלקים רחבים של הצריכה הפרטית) ,נמצא כי אנו מקדימים במעט את דנמרק וצ'כיה .מנגד ,אנו מדורגים בין היתר אחרי לוקסמבורג ושוויץ ,בהן חלים מספר שיעורי מע"מ מופחתים על רכיבים רבים בצריכה הפרטית (בכלל זה מזון ,תרופות ,עיתונים ,מסעדות ואופניים .)...נציין כי אם לוקחים בחשבון את הטבות המע"מ (פירות וירקות ,שירותי תיירות וצריכה באילת) המדד עולה מ 2.97-ל 2.7-בשנת .0211 19 פרק יא :מס ערך מוסף .5מינהל המס כללי לקראת הנהגתו של המע"מ בישראל נבחנה השאלה באיזו מסגרת מנהלית להפעילו .בסופו של דבר הוחלט ,מטעמים של נוחות מינהלית ,לפצל את הפעלת החוק וביצועו בין אגף המכס ומע"מ לאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין .גביית מע"מ עוסקים הופקדה בידי אגף המכס ומע"מ וגבייתם של מס השכר (מע"מ מלכ"רים) ומס השכר ורווח (מע"מ מוסדות כספיים) ,הופקדה בידי אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין .ב 1-ביולי 0224אוחדו שני אגפי המסים ,ומאותו מועד נגבה המע"מ ע"י רשות המסים בישראל. גביית המע"מ מבוססת על שיטת השומה העצמית ,כאשר כל עוסק מגיש דוח תקופתי ,חודשי או דו-חודשי ,בו הוא מציין את הערך הכולל של עסקאותיו בתקופת הדיווח ,את המס החל על עסקאות אלו ,את המס על תשומות ביניים שרכש ואת היתרה לתשלום או החזר .הגשת הדוחות התקופתיים מתבצעת בבנקים ,כאשר כל דוח מלווה בתשלום .אימות הדוחות מתבצע על דרך של ביקורת מדגמית ,הכוללת את ביקורת ספריו של העוסק .הזכות להגיש דיווח אחת לחודשיים ניתנת לעסקים קטנים ונקבעת לפי היקף המחזור השנתי. על רקע המשבר הכלכלי שפרץ בסוף שנת 0229ובמטרה להקל על עוסקים קטנים ,הוגדלה בשנת 0226תקרת הדיווח על בסיס דו-חודשי לסכום של 1.5מיליון ( ₪התקרה הקודמת עמדה על 935אלף .)₪כ 94.9%-מהעוסקים בשנת 0226היו חייבים בדיווח דו-חודשי ,לעומת ממוצע של 79% בשנת .0229 בשנת 0226בוצעו מספר תיקוני חקיקה שתוקפם החל בשנת :0212 תקופת הדיווח תקבע על פי מחזור עסקאות של העסק. דו"ח תקופתי למי שחייב בדיווח מפורט יהיה דו"ח חודשי. ניתנה אפשרות לשלם מע"מ על בסיס מזומן לעסקים בתחום השירותים עם מחזור של עד 15מיליון ₪ולעסקים יצרניים עם מחזור של עד 1.65מיליון .₪בסיום העסקה לאספקת שירות או מוצר ,בעל עסק יוציא ללקוח חשבונית עסקה בלבד ורק לאחר קבלת התמורה יוציא חשבונית מס. בלוח יא 5-מוצגים נתונים על מספר העוסקים בשנים ,0210-1666לפי צורת התאגדות .הנתונים מצביעים על האטה בקצב הגידול במספר העוסקים בשנים 0211ו .0210-בפרט בולטת הירידה בקצב הגידול במספר החברות בשנת ,0210לאחר שיעורי עליה גבוהים של 5.9%ו 5.2%-בשנים 0212 ו ,0211-בהתאמה .מעניין לציין כי שיעור גידול דומה לזה שנרשם בשנים 0211-0212נרשם לאחרונה רק בשנת .0220אחד המאפיינים המשותפים לשנים אלו הוא העלאה משמעותית של תקרת הפטור לביטוח לאומי (בשנת 0220בוטלה התקרה לחלוטין ,בהוראת שעה ,החל מיולי אותה שנה ועד יוני .0223במחצית 0226הוכפלה תקרת הביטוח הלאומי ,עד להורדתה באופן משמעותי בינואר .)0210 ניתוח הממצאים מלמד כי כ 0,522-עצמאים בעלי מחזור גבוה (סוג תיק )50שהיו פעילים בשנת ,0229לא היו פעילים בשנת .0212מרביתם מסווגים בענף השירותים העסקיים .יש בכך כדי לחזק 16 פרק יא :מס ערך מוסף את ההשערה לפיה הגידול המשמעותי במספר החברות בשנים 0212ו 0211-נובע באופן חלקי מהעלאת תקרת הפטור מביטוח לאומי .כפי שצוין ,בינואר 0210הופחתה תקרת הביטוח הלאומי (מ 73.4-אלף ₪ל 41.5-אלף .)₪ניתן להניח כי היתה לכך השפעה על ההאטה בקצב הגידול במספר החברות בשנת .0210 לוח יא7- התפלגות עוסקים פעילים ולא פעילים לפי מעמד בשנים 0210-1222 עצמאים 044,232 049,427 051,639 055,109 059,099 092,693 071,294 092,523 099,297 069,061 323,747 326,993 317,459 304,972 330,719 עוסקים פעילים סה"כ חברות 94,609 99,451 62,063 96,779 64,005 69,370 67,999 121,574 124,544 129,314 113,224 119,901 103,310 106,449 133,292 סה"כ 359,974 1669 356,594 1666 396,236 0222 373,441 0221 379,999 0220 395,150 0223 367,279 0224 412,456 0225 401,267 0229 433,194 0227 445,397 0229 455,255 0226 496,472 0212 493,244 0211 464,596 0210 שיעור שינוי 5.9% 0.5% 3.0% 0212 5.2% 0.3% 0.6% 0211 0.9% 0.4% 0.4% 0210 מקור :שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה. שותפויות 05,095 04,300 04,397 09,360 09,045 05,735 05,661 09,169 09,050 09,093 09,052 09,142 09,092 09,069 09,394 אחרים 0,433 0,424 0,441 0,147 0,132 0,290 0,117 0,199 0,034 0,069 0,399 0,411 0,400 0,432 0,406 עוסקים לא פעילים סה"כ 065,153 327,515 314,764 309,229 335,457 349,299 356,999 375,410 317,969 371,615 404,046 476,669 535,096 560,012 945,701 2.5% 2.1% 2.3% 2.5% 2.3% 2.2% 11.5% 12.9% 6.2% 02 פרק יא :מס ערך מוסף שיעורי הגידול במספר העוסקים המוצגים בלוח לעיל מבטאים שינוי נטו .דהיינו ,משקפים את מספר העוסקים החדשים שהצטרפו בשנה השוטפת ,בגריעת העוסקים שחדלו להיות פעילים .ניתוח הממצאים מלמד כי מאז פרוץ המשבר העולמי בשנת ,0229כ 13.7%-מהעוסקים שהיו פעילים באותה השנה ,כבר אינם פעילים ב .0211-השיעור הגבוה ביותר של תמותת עסקים נמצא בענף הארחה ( .)04%שיעור גבוה יחסית של תמותת עסקים נמצא גם בענף התקשורת (כ .)02%-יש לציין כי חלק הארי מבין העוסקים בענף התקשורת שלא שרדו עד שנת ,0211חדלו מלפעול עוד קודם פתיחת התחרות בענף (כ 94%-מהם נסגרו עוד לפני שנת .)0211 גביה ואכיפה שינויי חקיקה לייעול האכיפה במסגרת תיקון מס' 37לחוק מס ערך מוסף ,התשל"ו – ( 1675להלן "החוק") אשר פורסם ביום ,03.7.0226שונה חוק מס ערף מוסף בנוגע לתוכן הדיווח התקופתי ,אופן הגשתו ועוד. בעקבות התיקון נדרש חלק מציבור העוסקים להגיש דיווח מפורט על עסקאותיהם ותשומותיהם. הדיווח המפורט מוגש בתדירות חודשית באופן מקוון ( )on-lineוהוא כולל מידע מפורט על העסקאות והתשומות בתקופת הדיווח .חובת הדיווח המפורט חלה בהדרגה על אוכלוסיות שונות של חייבים במס כהגדרתם בחוק ,על פי היקף וסוג פעילותם החל מינואר .0212 בהתאם לתיקון החקיקה מינואר ,0210הורחבה אוכלוסיית החייבים בדיווח המפורט בשנת 0210 ובהמשך בשנת ,0213לעומת אוכלוסיית החייבים בדיווח כאמור בשנת 0211כפי שיפורט להלן. הדיווח: כאמור ,חובת הגשת הדיווח המפורט מוטלת במספר שלבים על קבוצות שונות של עוסקים ,מוסדות כספיים ומוסדות ללא כוונת רווח ,למעט מלכ"רים הפטורים ממס מכוח סעיף 35לחוק מע"מ ,על פי פירוט כדלקמן (כאשר בכל שלב מצטרפת קבוצת מדווחים נוספת): 1.1.0212 עסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי בשנת 0226גבוה מ 4-מיליון ₪והם חייבים לנהל ספרי חשבונות בשיטה הכפולה על פי הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף 132לפקודת מס הכנסה. 01 פרק יא :מס ערך מוסף 1.1.0211 א .עסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי בשנת 0212גבוה מ 4-מיליון ₪ו/או הם חייבים לנהל ספרי חשבונות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול פנקסים. ב .מלכ"רים המעסיקים 322עובדים ומעלה. ג .מוסדות כספיים ,אשר מחזורם השנתי לשנת 0212גבוה מ 4-מיליון .₪ 1.1.0210 א .עסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי בשנת 0211גבוה מ 0.5-מיליון ₪ו/או הם חייבים לנהל ספרי חשבונות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול פנקסים. ב .מלכ"רים אשר מחזורם השנתי לשנת 0211גבוה מ 02-מיליון .₪ ג .מוסדות כספיים אשר מחזורם השנתי לשנת 0211גבוה מ 4-מיליון .₪ 1.1.0215 א .עסקים שמחזור עסקאותיהם השנתי בשנת 0210גבוה מ 0.5-מיליון ₪ו/או הם חייבים לנהל ספרי חשבונות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול פנקסים. ב .מלכ"רים אשר מחזורם השנתי לשנת 0210גבוה מ 02-מיליון .₪ ג .מוסדות כספיים אשר מחזורם השנתי לשנת 0210גבוה מ 4-מיליון .₪ אופן הגשת הדוח: הדוח יוגש באופן מקוון בלבד באחת משלושת הדרכים: ()1 שידור קובץ באתר של רשות המסים. ()0 הזנה ידנית (עד 122רשומות של עסקאות ועד 122רשומות של תשומות). ()3 באמצעות מייצג המקושר לשע"מ – דרך שע"מ-נט. להרחבה בנושא זה ראה פרק תיקוני חקיקה בדוח זה. העברות לרשות הפלסטינית בשנת 0211הסתכמו העברות המסים לרשות הפלסטינית בכ 5.0-מיליארד ,₪מתוכם כ 0.9-מיליארד ₪העברות מע"מ (ראו לוח יא .)9-בהשוואה לשנת 0212נרשם גידול של 9%בסך העברות המסים לרשות הפלסטינית ,כאשר הגידול בהעברות המע"מ גדל ב .12.7%-יש לציין כי שיעורי גידול אלו חלו לאחר עליה חדה של 72%בהעברות לרשות בשנת .0212ההעברות לרשות כוללות החזרי מס בשל יבוא לרשות והסחר בין הרשות ומדינת ישראל. בהתאם להסכם פריס משנת ,1664מעבירה ישראל לרשות הפלסטינית באופן שוטף כספים בשל חמישה סעיפים :מסי יבוא על תוצרת המיובאת לצריכה בשטחים ,קיזוזי מע"מ בשל הפרשים בין קניות ומכירות הדדיות ,בלו על דלקים ,מס הכנסה בשל עבודת פועלים פלסטינים בישראל ודמי בריאות המנוכים מהעובד בישראל אך מקנים לו ביטוח רפואי בשטחים. 00 פרק יא :מס ערך מוסף הסכם פריס קובע הסדר של התחשבנות בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית ,המבוסס בעיקרו על הזהות הפרסונאלית של רוכש הסחורה .לגבי היבוא נקבע ,שההכנסות ממסים יחולקו בין הצדדים לפי עיקרון מקום היעד של הסחורה .מכאן ,שמדינת ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית את ההכנסות ממסי יבוא על סחורות מיובאות המיועדות לצריכה או לשימוש בשטחים .לגבי מס קניה על הייצור המקומי ,בתחילה לא נקבעה מערכת של התחשבנות בין הצדדים וכל צד קיבל את מסי הקניה שהוטלו על ידו .הדבר יצר מבחינת הפלסטינים העדפה לייבא מוצרים החייבים במס קניה ולקבל עלייהם החזר מס קניה על אף שרכישתם בישראל זולה יותר .בשנת 0222הוחלט להעביר לרשות הפלסטינית החזרי מס קניה על רכישות של מוצרים מייצור מקומי בישראל שחל לגביהם מס קניה ,על מנת למנוע את העיוות שנוצר על ידי הטיית הסחר. לגבי המע"מ נקבעה חלוקה על בסיס עיקרון היעד .על פי עיקרון זה אין חשיבות למקום ביצוע העסקה ומקום מסירת הנכס ,אלא ההכנסות מהמס מחולקות בהתאם לזהות הצרכן הסופי .אם מוצר או שירות נמכרים לעוסק פלסטיני ,המע"מ מועבר לרשות הפלסטינית ולהפך .הדבר מתבצע באמצעות טכניקה של קיזוז החשבוניות שקיבלו העוסקים משני הצדדים ,קיזוז המתבצע על ידי רשויות המס של שני הצדדים אחת לחודש .מבחינת חלוקת ההכנסות ממע"מ ,התוצאה של הסדר זה מקבילה לתוצאה שהייתה מושגת אילו היה קיים גבול בין שתי הישויות ,אך במקום שגביית המע"מ תיעשה על ידי כל ישות בשטחה ,הגביה נעשית בעיקרה על ידי מדינת ישראל עבור הפלסטינים תמורת עמלה בשיעור של .3% 03 פרק יא :מס ערך מוסף לוח יא8- העברות לרשות הפלסטינית 1 (במיליוני ,₪במחירים שוטפים) מס קניה 19 94 095 465 793 1,123 515 321 074 357 413 559 519 926 907 475 793 764 בלו דלק סה"כ העברות מכס שנה 09 90 1664 120 746 1665 334 1343 1669 394 1941 1667 429 1696 1669 415 0494 1666 423 64 0550 0222 065 91 1749 0221 092 92 1902 0220 392 123 0261 0223 993 125 0792 0224 962 107 3510 0225 1,214 103 3429 0229 1,057 101 4295 0227 1,094 109 4205 0229 642 64 0620 0226 1,961 154 4,619 0212 1,999 173 5,012 0211 שינוי נומינלי לעומת שנה קודמת (באחוזים) 34.9 34.0 01.2 07.0 0225 -9.9 13.6 -3.1 -3.2 0229 17.9 04.2 -1.9 16.3 0227 3.2 2.9 5.9 -1.2 0229 -04.0 -05.9 -09.9 -07.6 0226 92.9 76.6 93.9 96.4 0212 4.1 -2.0 10.3 9.2 0211 מע"מ 19 593 704 790 792 699 1,542 1,271 1,229 1,071 1,576 1,636 1,751 0,279 0,229 1,396 0,329 0,555 00.9 -6.7 19.7 -3.5 -32.9 99.0 12.7 מקור :רשות המסים ,מינהל הכנסות המדינה. הערה ללוח: ( )1בנוסף לסכומים המופיעים לעיל ,מועברים לרשות הפלסטינית ניכויים שנגבו בגין שכר עבודה ודמי ביטוח בריאות של העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל. 04
© Copyright 2024