לקריאת המאמר השלם
אמנות ההקשבה -הכשרת מטפלים בקרניוסקרל שלב 4 מערכת עצבים אוטונומית משולשת ויישומים טיפוליים /ג'ון ציטי q על פי תיאוריית הפוליווגל שפיתח דר' פורגס POLYVAGAL THEORY - By John Chitty, RPP, RCST www.energyschool.com תיאוריית הפוליווגל הינה הבנה חדשה של מערכת העצבים האוטונומית (,)ANS שפותחה ע"י דר' פורגס .התיאוריה נשענת על מחקרים מדעים ,משנה באופן עקרוני את הגישה שהייתה מקובלת קודם ל ANS -ולכן בעלת השלכות חשובות למטפלים בטראומה. היות ואחד מרכבי מערכת זו הוא עצב הוואגוס נבחר המושג פוליווגל כשם המערכת, אך ההגדרה הנכונה יותר היא "מערכת אוטונומית משולשת". מערכת העצבים האוטונומית ( )ANSהיא מבנה נוירו -אנדוקריני -חיסוני האחראי על הישרדות אקטיבית (הגנה ,חיפוש מזון) ופסיבית (עיכול). לרוב נהוג ללמד את המערכת האוטונומית כמחולקת לשני ענפים הפועלים לסירוגין - מערכת סימפתטית הפעילה בתגובה למצבי סכנה ואיום ע"י לחימה או בריחה ומערכת פאראסימפתטית ,הפעילה במנוחה ואחראית על תפקודים פנימיים כעיכול, ניקוי ובניית הגוף. תיאוריית הפוליווגל ,ששמה מתבסס על גילויו של דר' פורגס ,מביאה הסבר שונה ותובנות אחרות: לפי ד"ר פורגס ,קיימים שלושה רבדים הפועלים באופן המשכי ורציף (במקום שניים העובדים לסירוגין) .1מערכת פאראסימפתטית -מערכת בסיסית למחיה ,פעילה במנוחה ,דואגת לפעילות איברים פנימיים ,עיכול ,בניה ושמירה על תפקוד לב ריאות. .2מערכת סימפתטית -מתפתחת מאוחר יותר ומוסיפה תנועה ואפשרויות נוספות להישרדות ויצירתיות (לחימה ,בריחה ,איתור והשגת מזון) .3מערכת עצבים חברותית - Social Nervous Systemמערכת חדשה יותר של תקשורת חברתית היוצרת אפשרויות הישרדות נוספות לבע"ח "גבוהים" יותר. תמצית תיאורית הפוליווגל ההבנה של המערכת האוטונומית המשולשת מסתמכת על התפתחות אבולוציונית של יצורים חיים .לכל ייצור שיטות שונות כדי להשיג מזון ,להטמיע אותו ולסלק פסולת. היצור הפרימיטיבי ביותר ,נייח ומחכה למזון בסביבה מימית .מאוחר יותר פיתחו החיות דרכים כדי לנוע ולמצוא מזון או להתמודד עם סכנה .יצורים מתקדמים יותר - פיתחו יכולות שונות כמו -שימוש בכלים ,התארגנות חברתית ,תכנון לטווח ארוך ועוד. בשרשרת האבולוציונית ,הישרדות היא הדרך להנצחת המין. 1 אמנות ההקשבה -הכשרת מטפלים בקרניוסקרל שלב 4 ב ,ANS -המערכת הפאראסימפתטית היא העתיקה ביותר ומשקפת את כושר ההישרדות של יצור נייח ופאסיבי .המערכת מעבירה דם עשיר בחמצן ובחומרי מזון אל הגוף ,בעיקר אל המוח והאברים הפנימיים .התגובה הפאראסימפתטית למצבי סכנה ,מוגבלת להאטת קצב חילוף החמרים תוך זמן קצר (מטרה :העמדת פני "מת" כדרך לשרוד). המערכת הסימפתטית ,היא פיתוח מאוחר יותר המוסיף תנועה ומאפשר מגוון רחב יותר של תגובות להישרדות .ליצורים בעלי מערכת סימפתטית ,קיימות אפשרויות רבות יותר לשמירה על צרכים חיוניים כהולדה ,אכילה והתגוננות -פיתוח איברים לתנועה והגדלת המודעות החושית ,רקמות השרירים והמבנה נעשו מתוחכמים יותר. המערכת הסימפתטית משמשת כמפקחת על המערכת הפאראסימפתטית הקדומה, כדי לאפשר מבחר רחב יותר של תגובות :העברת משאבים לשרירים ואברי תנועה או לאברים פנימיים על פי הצורך ההישרדותי. ד"ר פורגס מביא סימוכין לכך שיש רובד נוסף מתקדם יותר של ה ,ANS -עם ערך הישרדותי הייחודי ליצורים מפותחים יותר ,בעיקר יונקים עילאיים .השם שנתן לרובד שלישי זה הוא :מערכת עצבים חברותית .SNS - Social Nervous System - עם התפתחות המוח ,נדרש ליילודים זמן רב יותר להגיע לעצמאות; למין האנושי נדרשות שנים רבות עד שיכולת וכושר ההישרדות מתפתחים במלואם .לפיכך התפתח מבנה להבטחת תמיכה לאורך זמן .השפעות רגשיות שונות ,כאהבה והקשר בין האם לתינוק ,שייכות למנגנון הישרדות זה. מערכת העצבים החברותית -מפקחת על המערכת הסימפתטית למיתון תגובות לחימה/בריחה כדי להתאימה למצב הרצוי. מבנה המערכת החברותית ,כולל כלים ליצירת קשר ( )bondingבין הילוד לאם או למטפל ,דרך השמיעה ,קשר עין והבעות הפנים ,כאשר כל אחד מאלו מגרה נוירוטרנסמיטורים הגורמים לתחושות הנאה אצל המטפל. תפקודים טרום קוגניטיביים אלו ,קיימים מלידה וגורמים לתהליכים ביוכימיים, המפתחים ומחזקים את הקשרים הרגשיים ,אותם נפרש כאהבה .הקשר הרגשי שנוצר מבטיח טיפול מגונן ליילוד עד שיוכל לדאוג לעצמו .תינוק בריא יפגין התנהגות חברותית מיד עם הלידה .יילוד שיחווה גישה הפוכה (לדוגמא עזיבה או ניכור מצד המטפל) יפרש אותה כסכנת חיים מיידית ובצדק. בהסתמך על תיאורית ה )J.H. Jackson, ca. 1910( Dissolution -מראה ד"ר פורגס כי: תחת לחץ ,אדם ינסה תחילה את הכלי הכי חדיש ,מתוחכם ויעיל .אם גישה זו לא תענה על הצרכים ,יעבור לאסטרטגיה קדומה יותר .אם גם היא לא תועיל ,תופעל הגישה הקדומה ביותר. לכן כדי לשרוד ,אדם במצב סכנה ינסה להפעיל תחילה את הגישות החברותיות- תקשורתיות ,לאחר מכן יפעיל את גישת הלחימה/בריחה ,ורק לאחר מכן את חוסר תנועה -הקיפאון. 2 אמנות ההקשבה -הכשרת מטפלים בקרניוסקרל שלב 4 לכל גישה סימנים מאפיינים .ניתן לראות בבהירות כי במצב טראומטי היכולת להשתמש בגישה החדישה נשחקת והגישות הקדומות יותר ,מופעלות בתגובה. יישומים בטיפולי מגע בטיפולי מגע שונים ,מתייחסים לטיפול במערכת עצבים אוטונומית בהצלחה חלקית. במקביל למקרים רבים בהם הוכח כי ניתן לעזור במגע למטופלים בעלי סימפטומים טראומטיים ,קיימים מקרים אחרים ,שטיפול מסוג זה עורר בעיות ואף החמיר את המצב. הידע שמביא מחקר מערכת העצבים המשולשת ,מאפשר גישה נוספת שתוכל לעזור. ד"ר פורגס תאר שימוש בשערים ," Portal" -רכיבים אנטומיים במבנה ה ANS -שניתן לגרות פיזית כדי לזרז את מילוי הצרכים בכל אחת מהמערכות .הוא גילה שגירוי העצבים של SNSדרך הפעלת שרירים משפר באופן מובהק התנהגות חברותית ותקשורתית אצל מטופלים אוטיסטים. שימוש בעיקרון ה"שער" מאפשר לשפר את תפקוד ה ANS -דרך מגע וגירוי ה"שערים"- אותם רכיבים אנטומיים בהתאם לכל רובד .היות והרבדים השונים של המערכת פועלים ברצף – נצפה לתופעת "דומינו" -שיפור תפקוד אחד ,יוביל לשיפור האחרים. השערים והמבנה האנטומי "שער" המערכת הפאראסימפתטית:עצב הוואגוס והחלק המרכזי של הגוף ,ה Torso -כיחידת תפקוד אחת. "שער" המערכת הסימפטית:שרירי הגפיים וה"שרשרת" העצבית לאורך עמוד השדרה. "שער" המערכת החברותיות:עצבים קרניאליים - 11 ,11 ,9 ,7 ,5 -המופיעים אצל העובר כקבוצת ה ."Pharyngeal Arches" - הדרך להשתמש בשערים אלו תשתנה בטכניקות השונות .בתרפיית פולריטי נפעיל - כוונה אנרגטית ומגע קוטבי; בקרניוסקרל -נשתמש בעיקרון מציאת האיזון; במסאז'- נשתמש במגע ידני באזורים הרלוונטיים .בכל דרך יש חשיבות לוויזואליזציה מדויקת של המבנה האנטומי וכל מטפל יכול לבדוק כיצד להשתמש במבנים אנטומיים אלו בהתאם לדרך עבודתו. בניסיונות מוקדמים נתגלה כי שיתוף המטופלים בגירוי ה ANS -מסייע לריפוי. עבור המערכת הפאראסימפתטית ,המטופל יודרך לעקוב אחר הנשימות ותנועת הבטן. למערכת הסימפתטית ,נבקש שיאמץ שרירי ידיים ורגליים ,ישחרר וישים לב לתחושות 3 אמנות ההקשבה -הכשרת מטפלים בקרניוסקרל שלב 4 בגוף .במערכת החברותית ,נדריך אותו להיזכר באדם או בחיית מחמד אהובים ולהשתמש בדמיונו כדי ליצור תחושת חמימות וחיוך (עצבים קרניאליים )5,7 בטיפול במערכת האוטונומית המשולשת יש מעין הפעלת מניפולציות לא ישירות על האמיגדלה ,יחד עם שיתוף המטופל .האמיגדלה (גנגליונים הנמצאים משני צידי החלק הקדמי של האונה הטמפורלית כ 2.5 -ס"מ פנימית לרקות ,מאחורי ארובת העין של עצם הפרונטל ,פנימית לכנף הגדולה בספנואיד ומעט קדמית לקרן הגבית של החדר הצידי) הינה רכיב הישרדותי חשוב הממיין חוויות ,מזהה סכנה ומאפשר תגובה מיידית על סמך ניסיון העבר .יש מקרים בהם פרוש שגוי לאירוע ,יכול לגרום לאחר מכן לתגובה שאינה הולמת .לדוגמא אדם שכילד חש שנבגד ,עשוי בשלב מאוחר יותר בחייו לפרש אינטימיות כסכנה. ליצירת קשר עם האמיגדלה ,מרחוק או דרך שיתוף המטופל ,יכולות להיות השלכות חיוביות על מהלך הריפוי .אחת הגישות שהציע ניל סלייד ( )Neil Sladeמתבססת על מחקר נוירוביולוגי של ט.לינגו ( .)T.Lingoזהו תרגיל בו המטופל -בעזרת מודעות עצמית -מדמיין "דחיפת" האמיגדלה קדימה .התרגיל הביא לתוצאות טובות בניסיונות הראשונים .לאחר טיפול באמיגדלה ,ניתן לראות אצל מטופלים ,התפתחות של יכולת תקשורת חברותיות חדשה .חל שינוי בדפוסי התגובה למצבי מתח וסכנה של המערכת הסימפתטית (ברח/הילחם) או הפאראסימפתטית (חוסר תנועה) ובאופן כללי התנהגות המטופל שמחה ואופטימית יותר. יישום בפסיכותרפיה המערכת האוטונומית המשולשת מציעה מהפכה לפסיכותרפיה .הקשר האימהי והאינטימיות ,מקבלים משקל רב בעל משמעות ותובנות חדשות המתבססות גם על אנטומיה ופילוגניה (חקר התפתחות המין האנושי). שילוב עבודתו של ד"ר פורגס עם גישתו של פיטר לוין לפתרון טראומות מביא לתוצאות מצוינות. לאחר שלמדנו לחפשם ,ניתן להבחין בקלות בשלושת הרבדים של המערכת אצל המטופל .עם זיהוי כל רובד פעיל ,ניתן להדריך את המטופל לסיפוק הדחפים בהתאם ולתמוך בו בזמן שהוא נע בטבעיות דרך הרצף של שלושת החלקים .המטרה היא, לחדש את התפקוד בכל הרבדים .לרוב המפתח הוא ברובד השלישי ,החברותי ,SNS -שהוא המורכב ביותר. התפיסה החדשה בפסיכולוגיה של העובר (קסטליאנו ,אמרסון) הינה שדה עשיר ליישום הבנת מערכת העצבים האוטונומית המשולשת .אחד מיתרונותיו הוא מתן תוקף רשמי להדגשת הקשר אם -יילוד (מגע עור בעור לפחות כ 21 -דקות לאחר הלידה) המקטין את הצורך בשימוש בהרדמה מקומית או החשש לגרימת טראומה באירוע כמו ברית מילה .לפני עבודתו של פורגס ,היו בבתי-החולים מומחים שהתנגדו לכך והרגישו 4 אמנות ההקשבה -הכשרת מטפלים בקרניוסקרל שלב 4 שמשהו לא בסדר אך לא שיערו את מידת הנזק .כיום ברור כי ההפרדה מהאם לאחר הלידה מדכאת את משאבי התינוק ,משפיעה על תגובה הולמת למתח אצל התינוק ויכולה לגרום לשיבוש בתגובה סימפתטית -עודף ,או בפאראסימפתטית -חוסר .עקב ההפרדה מוטבעת באמיגדלה ציפייה לדחייה במצבי קרבה ואינטימיות ,העשויה להיות הרסנית עבור ANSואיכות החיים של הילד בהווה ובעתיד. יישום בקבוצה לעבודה של פורגס חשיבות עמוקה להבנת התהליך הקבוצתי. הבנת דינאמיקה של קבוצה ,מבוססת על הבנת הפסיכולוגיה של היחיד .התהליך שמתרחש ביחיד ,הנו הבסיס לתהליך החברתי .היות וקבוצות לפי ההגדרה הן סביבה חברתית ,כדי לפענחן נשתמש בהבנות מערכת העצבים החברותית. בסביבה חברתית ,נוכל לראות את היכולות התקשורתיות של היחיד .אצל חלק מהמשתתפים ,מתפקדת המערכת החברותית ואצל אחרים התגובה האוטומטית אופיינית לתגובת המערכת הסימפתטית .במקרה של טראומה קשה ,תגובתם של חלק מהאנשים תוגבל לרמת המערכת הפאראסימפתטית. כאשר מוטלת על קבוצה משימה ,בעיקר אם היא נחשבת כקשה או כמסוכנת ,ניתן יהיה להבחין בתוכה בהופעת שלושת הרבדים .בהתחלה יופעלו אסטרטגיות חברותיות שיצליחו או יתדרדרו בהדרגה לטקטיקה סימפתטית (ברח/הילחם) ובסופו של דבר לפראסימפתטית (ניתוק) ולחוסר תנועה של היחיד והקבוצה .תיאורטית הבודדים בקבוצה ימצאו על "עקומת פעמון" ,כאשר כמה נוהגים כמובילים וכמה נגררים אחרי הרוב .בקבוצה בה הרוב עובר מניסיונות תקשורת חברותית לתגובת לחם/ברח ,חלק מהאנשים כבר יביעו קפיאה ואי -תנועה ,כשאחרים ימשיכו עדיין לקיים תקשורת חברתית. על מנת שקבוצה תתפקד באופן אופטימאלי יש צורך במסה קריטית של רוב ,השומר על הרובד האוטונומי החברותי. קבוצה יכולה לסייע ולפתח חזרה את השרשרת האוטונומית המשולשת ,בעזרת מודעות והנהגה זהירה .המפתח לכך הוא לכונן מחדש את רצף הרבדים מהיסוד (הפאראסימפתטית והסימפתטית) ע"י ההכרה בקיומם ומלוי הצרכים הפנימיים בכל רובד .רק במצב זה המערכת החברותית תוכל לתפקד ,להיתמך ,לחזק ולהוביל להגברת אמון ,תקשורת ויעילות בתוך הקבוצה. הקבוצה יכולה לשמור על התנהלות ברובד המערכת החברותית המשותפת ,אם תשים לב ליחידים או לקבוצה כולה ,המתחילים להתדרדר אל תגובה סימפתטית או פאראסימפתטית. 5
© Copyright 2024