‫מערכת עצבים מרכזית ‪ -‬מוחות הגלגלת‬
‫נערך ע"י ד"ר רוני מזרחי‬
‫המוח המתעתע = אשליה אופטית‬
‫‪ =A‬משולש קניצה המפורסם אינו משולש אמיתי ‪--‬‬
‫שלושת הפקמנים יוצרים משולש וירטואלי שנתפס‬
‫על‪-‬ידי תאים בקליפת המוח הויזואלית כממשי‪.‬‬
‫‪ =B‬כמה נקודות שחורות אתם סופרים?‬
‫‪ =C‬האם העיגול המרכזי בפרח השמאלי גדול‬
‫מהעיגול המרכזי בפרח הימני?‬
‫‪ =D‬מקדו מבטכם בנקודה המרכזית ואז הטו‬
‫ראשכם קדימה ואחורה‪ .‬רואים מעגלים בתנועה?‬
‫‪ =E‬כמה רגליים לפילפילון?‬
‫המוח אינו מתרגם פסיבי של אינפורמציה חושית‬
‫(ראיה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬מגע)‪ ,‬אלא פרשן אקטיבי‪.‬‬
‫‪perception is not reception‬‬
‫רשת הנוירונים במוח‬
‫• במוח ‪ 100‬ביליון‬
‫נוירונים‪ ,‬המסתעפים‬
‫ויוצרים ‪ 100‬טריליון‬
‫מפגשים ביניהם‬
‫(סינפסות)‬
‫• זכרון לטווח ארוך =‬
‫יצירת סינפסות חדשות‬
‫אספקת דם למוח‬
‫• בכל פעימה של הלב –‬
‫‪ 20-25%‬מכמות הדם‬
‫מגיעה למוח‬
‫• כשחושבים – התאים‬
‫מנצלים יותר חמצן‬
‫וגלוקוז מהדם‬
‫מילים‪....‬מילים‪....‬‬
‫• ‪ PET-scan‬של המוח‬
‫מדגים מרכזים פעילים‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫קוראים מילים‬
‫שומעים מילים‬
‫חושבים על מילים‬
‫אומרים מילים‬
‫מוחות הגלגלת – חתך סגיטלי‬
‫‪ .1‬המח הגדול‬
‫)‪-(cerebrum‬‬
‫–‬
‫–‬
‫קליפה (‪)cortex‬‬
‫תת‪-‬קליפה (דיאנצפלון)‬
‫‪ .2‬גזע המוח )‪(brainstem‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫המוח התיכון )‪(midbrain‬‬
‫הגשר )‪(pons‬‬
‫המוח המאורך )‪(medulla‬‬
‫‪ .3‬המח הקטן‬
‫)‪(cerebellum‬‬
‫גזע המוח )‪(brainstem‬‬
‫עשוי ‪ 3‬חלקים‪:‬‬
‫(מלמעלה למטה)‬
‫‪ .1‬מח תיכון )‪(midbrain‬‬
‫‪ .2‬הגשר )‪(pons‬‬
‫‪ .3‬המח המאורך (מדולה‪,‬‬
‫‪)medulla‬‬
‫גזע המוח‪:‬‬
‫מח תיכון = ‪midbrain‬‬
‫• רפלקסים הקשורים בראייה‬
‫ושמיעה – למשל‪ :‬סיבוב הראש‪,‬‬
‫הצוואר והגוף בתגובה למידע חושי‬
‫• גרעיני בסיס החיוניים לתנועה‬
‫• "הגרעין האדום" –‬
‫– שרירים דיסטליים‬
‫• "החומר השחור" –‬
‫– ייזום פעולות‬
‫גזע המוח‪:‬‬
‫הגשר והמוח המאורך (מדולה)‬
‫• הגשר )‪(pons‬‬
‫– עירנות ושינה‬
‫– מקשר בין מח גדול לצרבלום‬
‫• מדולה )‪(medulla‬‬
‫– בקרה על קצב לב‪ ,‬נשימות‪ ,‬ל"ד‬
‫– רפלקס שיעול‪ ,‬עיטוש‬
‫– מרכז ההקאה‬
‫– (אל הגשר צמוד מאחור הצרבלום)‬
‫‪Reticular formation‬‬
‫• חשוב למצבי ערנות ושינה‬
‫• חיוני לשמירה על מצב‬
‫הכרה‬
‫המוח הקטן = צרבלום‬
‫שווי משקל‬
‫•‬
‫• קואורדינציה של תנועות מורכבות‬
‫• טונוס שרירים‬
‫• חשוב מאד בתהליכי למידה ובקרת‬
‫איכות על פעולות רצוניות!!!‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מקבל מידע ממפרקים ושרירים על‬
‫מיקום במרחב (מערכת‬
‫פרופריוצפטיבית)‬
‫מקבל מידע מקליפת המוח על התנועה‬
‫הרצונית המתוכננת‬
‫עורך תיקונים ומדייק בתנועה‬
‫מעביר לקליפת המוח דיווח על תוצאות‬
‫לצורך למידה תנועתית‬
‫המוח הגדול‬
‫הקליפה ומה שמתחתיה‬
‫ההמיספירות של המוח‬
‫מקושרות ע"י כפיס המוח )‪(corpus callosum‬‬
‫התמחות המיספרית‬
‫• שמאל‪( :‬דומיננטי)‬
‫– מרכז הדיבור ומרכז השפה‬
‫– חשיבה מתמטית‪-‬אנליטית‪-‬‬
‫מילולית‬
‫• ימין‪:‬‬
‫– חשיבה מטפורית‪-‬‬
‫מוסיקלית‪-‬אינטואיטיבית‬
‫– בשמאלית‪ :‬ריכוז גבוה יותר של‬
‫דופאמין‬
‫– בימנית‪ :‬ריכוז גבוה יותר של‬
‫נוראדרנלין‬
‫קליפת המוח הגדול‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צבעה – אפור‪.‬‬
‫עוביה – ‪ 2-4‬מ"מ‬
‫עשויה גבעות וחריצים‬
‫כל האיזורים בקליפה עוסקים ב‪:‬‬
‫– אחסון חוויות (זכרון)‬
‫– החלפת מידע עם איזורים אחרים‬
‫(אסוציאציה)‬
‫– העברת מסרים לאיזורים תת‪-‬קליפתיים‬
‫האיזור התת‪-‬קליפתי במוח הגדול‬
‫• מתחת לקליפה –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מסלולים עצביים‬
‫לבנים‪ :‬הולכת מידע‬
‫"גרעיני הבסיס"‬
‫האפורים‪ :‬תבניות‬
‫תנועה‬
‫מבנים של הדיאנצפלון‬
‫חדרי המוח‬
‫מח גדול ‪ -‬קליפת המוח – ‪ 4‬אונות‬
‫אונה פרונטלית‪:‬‬
‫‪ ‬מרכז מוטורי‬
‫‪ ‬מרכז הדיבור ע"ש‬
‫ברוקה (שמאל)‬
‫‪ ‬תכנון‪ ,‬קבלת‬
‫החלטות‪ ,‬מבנה‬
‫אישיות (חלק קדמי)‬
‫קדמת האונה המצחית של קליפת המוח –‬
‫מבנה אישיות‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬תכנון פעולות מורכבות‬
‫‪ – 1848 .1‬מנהל עבודה בשם ‪ Gage‬נפצע ממוט‬
‫ברזל שחדר למצחו‪.‬‬
‫לא נגרם לו נזק גופני משמעותי‪ ,‬אך אישיותו‬
‫השתנתה = ”‪“Gage was no longer Gage‬‬
‫"הפך לילד ביכולתו השכלית‪ ,‬אך עם התשוקות‬
‫החייתיות של גבר חזק"‬
‫‪ – 1936 .2‬ניתוח לובוטומיה לטיפול בחולי‬
‫סכיזופרניה‪.‬‬
‫גרם לשינוי התנהגותי בחולים וירידה בהתנהגות‬
‫התוקפנית שלהם‪:‬‬
‫"משעממים‪ ,‬אפטיים‪ ,‬מחוסרי אנרגיה‪ ,‬ללא כל‬
‫הנעה‪ ,‬שקטים ומאולפים‪ ,‬ילדותיים‪,‬‬
‫פאסיביים‪ ,‬חסרי מטרה והתכוונות‪ ,‬ללא כל‬
‫ספונטניות ותלותיים עד מאד"‪.‬‬
‫אונות המוח ‪ -‬התמחות‬
‫אונה פריטאלית‪:‬‬
‫‪ ‬מרכז סומטוסנסורי‬
‫‪ ‬מרכז טעם‬
‫אונה טמפורלית‪:‬‬
‫‪ ‬מרכז השמיעה‬
‫‪ ‬מרכז השפה ע"ש‬
‫וורניקה (שמאל)‬
‫אונה אוקסיפיטלית‪:‬‬
‫‪ ‬מרכז הראייה‬
‫תפקודי אונות המוח – בהרחבה‪...‬‬
‫– פרונטלית‪ :‬חשיבה אבסטרקטית‬
‫ופתרון בעיות‪ ,‬תוקפנות‪,‬‬
‫התנהגות מינית‪ ,‬חוש ריח‪ ,‬דיבור‪,‬‬
‫שליטה על תנועות רצוניות‪.‬‬
‫– פריטאלית‪ :‬מודעות תחושתית‬
‫לגוף‪ ,‬חוש טעם‪ ,‬תקשורת‬
‫מילולית (סמלים)‪ ,‬חשיבה‬
‫מתמטית‬
‫– טמפורלית‪:‬‬
‫• החלק הלימבי‪ :‬ביטוי רגשי‬
‫(אהבה‪ ,‬כעס‪ ,‬אגרסיה‪,‬‬
‫כפייתיות‪ ,‬מיניות)‬
‫• החלק שאינו‪-‬לימבי‪ :‬פרשנות‬
‫לשפה‪ ,‬הבחנה בצלילים‬
‫(שמיעה)‬
‫– אוקסיפיטלית‪ :‬קליטת מידע‬
‫ויזואלי (והשוואתו לזכרון)‬
‫מרכזי הדיבור והשפה –‬
‫בהמיספירה דומיננטית‬
‫מרכז השפה ע"ש וורניקה‬
‫מרכז הדיבור ע"ש ברוקה‬
‫הומונקולוס = "האיש הקטן"‬
‫קורטקס פריטאלי – מרכז סומטוסנסורי‬
‫קורטקס פריטאלי – מרכז סומטוסנסורי‬
‫דרמטומים‬
‫העברת תחושות‬
‫•‬
‫הדחפים המועברים על‪-‬ידי נוירונים מרכזנים מן הסביבה ומתוך הגוף‬
‫(מהם חלק מגיע לתודעתנו) ‪ ,‬מכונים בשם תחושות ולקליטתן‬
‫משמשים אברי‪-‬תחושה‪.‬‬
‫•התחושות המיוחדות (ריח‪ ,‬טעם‪ )...‬נקלטות כל אחת על ידי אבר‬
‫חוש מיוחד; תחושות אלו מועברות כל אחת באמצעות עצב‪-‬ראש‬
‫מיוחד מהאבר הקולט אל המח‪.‬‬
‫•התחושות הכלליות נקלטות מכל אזורי הגוף בשתי דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬דרך קצות דנדריטים חופשיים ‪ ,‬המסתיימים בין תאי‪-‬הגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות גופיפי‪-‬תחושה מיוחדים ‪ ,‬שהם תולדות של העור ולא‬
‫של מערכת העצבים‪.‬‬
‫הדנדריטים של הנוירונים התחושתיים צומחים לתוך גופיפי התחושה‬
‫‪ .‬כאשר גופיף תחושה מתגרה‪ ,‬הריהו מעביר את הדחף לאכסון ודרכו‬
‫לקרן האחורית בעמוד השדרה‪ .‬תחושות אלו הן תחושות המגע‪,‬‬
‫הלחץ‪ ,‬הכאב‪ ,‬הקור והחום ‪.‬‬
‫•בין השרירים ובתוך הפרקים מפוזרים גופיי‪-‬תחושה‪ ,‬הקולטים‬
‫ידיעות על המתח ועל תנוחת האיברים בחלל‪ ,‬מעבירים אותן‬
‫ומסייעים בכך למערכת שיווי‪-‬המשקל ולהפעלה יעילה של השרירים‪.‬‬
‫תחושה זו קרויה פרופריוצפטיבית ‪proprioceptive‬‬
‫קורטקס מוטורי‬
‫קורטקס פרונטלי – מרכז מוטורי‬
‫מסלולים יורדים‬
‫שליטה על פעילות מוטורית‬
‫גרעיני הבסיס )‪(basal ganglia‬‬
‫תנועות מתובנתות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תבניות תנועה‬
‫מערכת אקסטרה‪-‬‬
‫פירמידלית‬
‫שמירה על טונוס שרירים‬
‫משפיעים על תיקוני יציבה‬
‫לא‪-‬מודעים‬
‫"מוח הביניים" ‪ -‬דיאנצפלון‬
‫• תלמוס ("הרמה")‬
‫– עיבוד וממסר מידע תחושתי‬
‫• היפותלמוס ("תת‪-‬רמה")‬
‫– בקרה הורמונלית וסימפטטית‬
‫– רעב‪ ,‬שובע‪ ,‬צמא‪ ,‬טמפ'‪ ,‬מין‬
‫• אפיתלמוס ("בלוטת‬
‫האיצטרובל")‬
‫בלוטות הורמונליות במוח‬
‫•‬
‫בלוטת האיצטרובל )‪(pineal gland‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫•‬
‫מפרישה הורמון מלטונין ("הורמון‬
‫השינה") בתגובה לחושך‬
‫נחשבת כ"שעון הביולוגי" – מווסתת‬
‫ביוריתמוס של הגוף‬
‫כונתה "העין השלישית" בימי קדם‬
‫בציפורים חשובה לניווט ונדידה‬
‫בלוטת יותרת המוח (היפופיזה‪,‬‬
‫‪)pituitary‬‬
‫– מפרישה הורמונים שונים – חלקם‬
‫משפיעים על בלוטות אחרות בגוף‬
‫(שחלות ואשכים‪ ,‬בלוטת תריס‪,‬‬
‫יותרת הכליה)‬
‫– ובנוסף – פרולקטין‪ ,‬אוקסיטוצין‪,‬‬
‫הורמון הגדילה‬
‫המערכת הלימבית – (המערכת הגובלתית)‬
‫"משכן הנפש" = מוח הרגשות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצה של מבנים מוחיים שמעורבים‬
‫ברגשות (פחד‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬עונג‪)...‬‬
‫כוללת את האונה הלימבית בקורטקס‬
‫‪ +‬מבנים פנימיים בליבת המוח‬
‫ממונים על אגירה של זכרונות‬
‫המערכת הלימבית שבליבת המוח‬
‫משפיעה על מערכות העצבים‬
‫וההורמונים בגוף ועל דפוסי‬
‫ההתנהגות שלנו‪.‬‬
‫המערכת הלימבית אצל האשה גדולה‬
‫מזו שאצל הגבר – מיטיבה להתחבר‬
‫לרגשות ולהביע אותם‪ ,‬יכולת‬
‫תקשורת טובה יותר‬
‫המערכת הלימבית‬
‫"היפוקמפוס" (סוסון‪-‬ים) ‪-‬‬
‫אחראי על ניווט ועל אחסון זכרונות חדשים –‬
‫בעיקר בעלי אופי של התנסות אישית‪.‬‬
‫ממיר זכרון‪-‬קצר‪-‬טווח לזכרון לטווח‪-‬ארוך‪-‬‬
‫הצהרתי‪ = :‬זכרון של עובדות‪ :‬שמות‪,‬‬
‫פנים‪ ,‬אירועים‪ ,‬חפצים‪...‬‬
‫"אמיגדלה" (גרעין‪-‬השקד)‬
‫מעורבת בזיהוי והפקה של רגשות כעס ופחד‬
‫שמאלית – מטפלת באותות הקוליים של הפחד‬
‫ימנית – מתארת מחוות‪ ,‬תנועות גוף והבעות פנים‬
‫של הפחד‬
‫חשובה ביצירת זכרון‪-‬לא‪-‬הצהרתי (כמו‬
‫הרפלקס המותנה של פחד בעקבות כאב‬
‫בעבר)– "מחליטה" אילו חוויות ראויות‬
‫להיזכר – על בסיס הערך הריגשי שלהן!‬
‫מסלולי הפחד‬
‫איום נקלט בחושים‬
‫מועבר לתלמוס‬
‫(מסלול קצר) אל האמיגדלה‪:‬‬
‫מכריזה על מצב חירום‬
‫מכוונת את הגוף למצב ‪FFF‬‬
‫(מסלול ארוך) לקורטקס – להערכת מצב‪ ,‬שיקול והחלטה‬
‫ולאמיגדלה שתיצור תגובה בהתאם למצב‪.‬‬
‫האמיגדלה והפחד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המידע החושי העושה את דרכו מן התלמוס ישירות אל גרעיני השקד מגיע במהירות אך‬
‫במצב גולמי‪-‬יחסית‪ ,‬בלתי מעובד‪ .‬למשל ‪ -‬אתה פוסע נעול סנדלים ביום קיץ בשדה‪.‬‬
‫פתאום מתגלה משהו גלילי‪ ,‬ארוך ומפותל ‪ -‬נחש? אתה קופא על מקומך‪ ,‬נעשה דרוך‪,‬‬
‫הלב מאיץ ‪ -‬העיניים הפעילו את התלמוס‪ ,‬והתלמוס הזדרז להפעיל את גרעיני האמיגדלה‬
‫הצדדים‪ ,‬מהם הועבר מידע לגרעיני האמיגדלה המרכזיים ואלה הפעילו תגובות‬
‫אוטונומיות שנועדו למנוע ממך סכנת חיים והשרו בך לרגע תחושת פחד‬
‫או‪-‬אז מגיע סוף‪-‬סוף לאמיגדלה המידע המפוענח‪-‬היטב מאתרי זיהוי הדמויות שבאזורי‬
‫הראיה של קליפת המוח הגדול‪ ,‬ואתה נרגע ‪" -‬אה‪ ,‬סתם חתיכת צינור ישן" אתה אומר‬
‫לעצמך בהקלה; הלב חוזר לקצב רגוע‪ ,‬הפחד מתפוגג‪ ,‬תגובת הרתיעה הופכת להליכה‬
‫נינוחה ומשוחררת‪.‬‬
‫ואילו ההיפוקמפוס ‪ -‬הוא מספק לאמיגדלה מידע הנוגע בעיקר למיקום‪ :‬כשאתה מגיע‬
‫לאותה סמטה צרה ואפלולית בה התנפלו עליך השודדים‪ ,‬אתה חש דפיקות לב מוגברות‪.‬‬
‫מרכז ההנאה בליבת המוח‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מיקומו‪" :‬הגרעין הנסמך" )‪–(nucleus accumbens‬‬
‫מכיל ריכוז גבוה של דופאמין‬
‫התגלה ב‪ 1954-‬ע"י הביולוג ג'יימס אולדס‬
‫מצוי במוחם של כל היונקים – מנגנון הישרדות חשוב‬
‫מרגיע כאב‪ ,‬ממתן חרדה‬
‫גורם לתחושת הנאה בזמן סיפוק הצרכים הבסיסיים של הגוף‬
‫מגורה ע"י‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫דופאמין (מעורב בתהליכי למידה‪ ,‬תנועה ועוררות)‬
‫אנדורפין (משכך כאבים)‬
‫סרוטונין (מעורב בזכרון ולמידה‪ ,‬מרגיע ומפיג דכאון)‬
‫ליבת המוח‬
‫(אמיגדלה ‪Cingulate gyrus +‬‬
‫קדמי)‪:‬‬
‫משכן האופטימיות‬
‫כשהנבדקים דמיינו אירועים‬
‫עתידיים משמחים‪:‬‬
‫נצפתה ב‪ fMRI -‬פעילות מוגברת‬
‫באיזור ליבת המוח‬
‫(התפרסם ב‪)2007 ,nature-‬‬
‫‪:Mammillary bodies‬‬
‫•‬
‫•‬
‫מעורב בתהליכי עיבוד זכרון לצורך‬
‫זיהוי עתידי‬
‫כנראה מוסיף את אלמנט הריח לזכרון‬
‫מרכזי עיבוד הרגשות בקליפת המוח‬
‫מיקום הפעילות החשמלית‪:‬‬
‫• מחשבות של אושר והתרוממות‪-‬רוח‪:‬‬
‫קדמת האונה הקדמית השמאלית‬
‫• מחשבות של כעס‪ ,‬פחד וצער‪:‬‬
‫קדמת האונה הקדמית הימנית‬
‫אצל מי שהראה פעילות מוגברת יותר בצד ימין‬
‫(מחשבות שליליות) ‪-‬‬
‫נצפתה תגובה חלשה יותר לחיסון שפעת (‪ 6‬ח'‬
‫אחרי מתן החיסון)‬
‫‪Dr. Richard J. Davidson (Affective neuroscience,‬‬
‫‪Wisconsin, USA),‬‬
‫‪Proc. Natl. Acad. Sci. 2003‬‬
‫אופטימיות מאריכה חיים‬
‫גישה אופטימית לחיים מקטינה סיכויי התמותה ב‪55%-‬‬
‫(וסכנת התמותה ממחלות לב קטנה ב‪)25% -‬‬
‫‪Giltay Erik J.‬‬
‫מחקר הולנדי‬
‫‪ 999‬אנשים‪ ,‬בני ‪65-85‬‬
‫מעקב משך ‪ 10‬שנים‬
‫‪Arch Gen Psych. 2004; 61: 1126-1135‬‬
‫על התמחות המיספרית‬
‫מתוך גיליון ‪( 107‬יולי ‪ )2007‬של מגזין "גלילאו"‬
‫כתב‪ :‬צבי עצמון‪ ,‬העורך המדעי של "גליליאו"‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫להמיספרה השמאלית יתרון בניתוח סדרתי של מידע (כמו סדרת המילים בדיבור‪,‬‬
‫בקריאה)‪ ,‬בעוד שלימנית יתרון בתפישה כולית (הוליסטית)‪ ,‬כמו תפישת תמונות ומבנים‬
‫תלת‪-‬ממדיים וזיהוי פרצופים‪.‬‬
‫יש גם עדויות המורות כי למחצית השמאלית יתרון בניתוח לוגי‪ ,‬וכן במתן פרשנות‪ ,‬בעוד‬
‫שלמחצית הימנית יתרון בתפישת מצבים חברתיים ורגשיים‪.‬‬
‫למחצית הימנית חשיבות יתר בזיהוי פרצופים‪ ,‬וכן בזיהוי (וגם בביצוע) האינטונציה של‬
‫הדיבור (חיווי לעומת שאלה‪ ,‬למשל‪ ,‬או חיווי ישיר לעומת אירוני)‪.‬‬
‫טוענים כי ההמיספרה השמאלית היא "שמרנית" בעוד הימנית מתעדכנת באופן מתמיד‪,‬‬
‫למשל ביחס למצב הגוף וליכולותיו‬
‫נראה גם שההמיספרה השמאלית עוסקת בחיפוש שיטתי של פתרונות‪ ,‬בעוד הימנית‬
‫חשובה יותר לפתרונות "הברקה"‬
‫ההמיספרה הימנית היא פסימית יותר‪ ,‬בעוד השמאלית אופטימית‪ .‬הדבר מתבטא בין‬
‫השאר בכך שאנשים שעברו אירוע מוחי שפגע במחצית המוח הימנית הם במקרים רבים‬
‫אופטימיים יותר מאנשים שעברו פגיעה מקבילה במחצית השמאלית של מוחם‪.‬‬
‫חשיבות השימוש בדימויים חיוביים‬
‫• יש לדמיין את המצב החיובי‬
‫הרצוי!!‬
‫• מוח שמאל – מילים והגיון‬
‫• מוח ימין – סמלים ורגשות‬
‫• "לא" = היגד לוגי‪.‬‬
‫חסר משמעות למוח ימין‪.‬‬
‫• כשמדמיינים "מה לא רוצים" –‬
‫התמונה המשתררת במוח הימני‬
‫היא של המצב הלא‪-‬רצוי‬
‫(בהתעלמות ממילת השלילה)‬
PNI = psycho-neuro-immunology
‫כיצד אלכוהול משפיע על המוח???‬
‫אלכוהול משבש את התקשורת בין תאי עצב בעיקר עקב הגברת פעולתו המעכבת של‬
‫השליח העצבי ‪ GABA‬והתוצאה היא תחושת ישנוניות וכבדות‪ .‬הוא גורם גם לדברנות‬
‫יתר ולעלייה בביטחון העצמי‬
‫כתוצאה משינוי הממסר הכימי בין תאי העצב‪ ,‬גורם האלכוהול לשינויים בתפקוד של חלקי‬
‫המוח השונים‪ ,‬קרי‪,‬‬
‫קליפת המוח‪ ,‬שתפקידיה העיקריים הם עיבוד אינפורמציה המגיעה מהחושים‪ ,‬חשיבה‬
‫ובקרת תנועה‪ ,‬המערכת הלימבית (האמיגדלה וההיפוקמפוס) האחראית על תגובות‬
‫רגשיות ועל אחסון אינפורמציה בזיכרון‪ ,‬הצרבלום ("המוח הקטן") שתפקידו בקרה של‬
‫תנועת השרירים‪ ,‬וההיפותאלאמוס המווסת את הפרשת ההורמונים‪.‬‬
‫אלכוהול גורם לשיבוש בכושר השיפוט‪ ,‬לקהות חושים‪ ,‬לעלייה בסף הכאב ולחוסר שליטה‬
‫על תנועת השרירים‪ .‬כמו כן הוא מביא לעלייה בחשק המיני אך לירידה בתפקוד המיני‪.‬‬
‫שימוש מופרז וארוך‪-‬טווח באלכוהול מוביל לאיבוד זיכרון ולתגובות רגשיות מוגזמות‪.‬‬
‫אלומית ישי היא פרופ' לחקר המוח באוניברסיטת ציריך שבשווייץ‬
‫פורסם ב‪10:57 ,22.02.10 :YNET -‬‬
‫מדיטציה והשפעתה על המוח –‬
‫פרופ' אלומית ישי‬
‫•פרופ‘ ריצ‘ארד דייוידסון מאוניברסיטת וויסקונסין במדיסון‪ ,‬ערך ניסוי על קבוצת עובדי מפעל‬
‫ביוטכנולוגי‪ .‬העובדים קיבלו חיסון נגד שפעת ובמשך ‪ 4‬חודשים התאמנו בשיטת המדיטציה‪.‬‬
‫•בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא עסקה במדיטציה‪ ,‬בעובדים שהתאמנו בטכניקה להורדת‬
‫המתח נמצאה (בבדיקת ‪ )EEG‬עליה בפעילות החשמלית בקליפת המוח הקדמית‪.‬‬
‫• העליה בפעילות החשמלית היתה חזקה יותר בהמיספרה השמאלית שכנראה מתווכת‬
‫מחשבות חיוביות ומצב רוח טוב‪.‬‬
‫•בדמם של העובדים שעסקו במדיטציה נמצאה‪ ,‬חודשיים לאחר החיסון‪ ,‬תגובה חזקה יותר לחיסון‬
‫השפעת שנמדדה ביצירת נוגדנים‪!!!.‬‬
‫מהו הבסיס הפיזיולוגי המאפשר ירידה במתח ועליה בתגובה החיסונית כתוצאה ממדיטציה?‬
‫‪ .1‬במחקר שנערך בהארווארד בשנה שעברה נמצא כי עיסוק ממושך במדיטציה גורם לעליה‬
‫בעובי קליפת המוח החיצונית בה מצויים גופי התאים (”החומר האפור‘‘)‪ .‬התעבות קליפת‬
‫המוח‪ ,‬שפירושה גידול משמעותי במספר תאי העצב ותאי התמיכה נצפתה באזורים התחושתיים‬
‫והאזורים המתווכים קשב במוח‪.‬‬
‫‪ .2‬קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בוסטון מצאה לאחרונה כי יוגה מעלה את הפרשת ‪GABA‬‬
‫במוח‪ ,‬נוירוטרנסמיטר מעכב שלעליה בריכוזו יש אפקט מרגיע ואנטי‪-‬אפילפטי‪ .‬רמת‬
‫הנוירוטרנסמיטר נמדדה באצעות ספקטרוסקופיית ‪MRI‬בנבדקים לפני ואחרי שעברו אימון יוגה של‬
‫שעה‪ .‬משתתפי קבוצת הביקורת ישבו לקרוא במשך שעה‪ .‬העליה הדרמטית של ‪%27‬בהפרשת‬
‫‪GABA‬‬
‫[[רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטר מתבטאת בחרדה ודיכאון‪]].‬‬
– ‫מחשבות בוראות מציאות‬
fake it till you make it
“Your mind believes what you tell it and you become
what you have been telling yourself”.
‫"הפסימיסט רואה את הקושי בכל הזדמנות;‬
‫האופטימיסט רואה את ההזדמנות בכל קושי"‬
‫(וינסטון צ'רצ'יל)‬
‫מקורות להרחבה אופקים‪...‬‬
‫• ד"ר אילנה מודלינגר – "ליקויי‬
‫למידה" האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫‪http://techedu.huji.ac.il/teche‬‬
‫‪du/perception/limbic.html‬‬
‫• פחד‪ ,‬הבעות פנים והשקד שבפנים‬
‫מחבר‪ :‬עצמון‪ ,‬צבי תאריך‪ :‬יולי‪-‬‬
‫אוגוסט ‪ , 1999‬גליון ‪ 35‬של כתב העת‪:‬‬
‫גליליאו ‪ :‬כתב עת למדע ומחשבה עורך‬
‫הכתב עת‪ :‬אלעזר‪ ,‬מיקי הוצאה לאור‪:‬‬
‫‪SBC‬‬
‫=‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item‬‬
‫‪10345‬‬
‫• פרופ' אילנית ישי‬
‫‪http://cafe.themarker.com/post/117205/‬‬
‫מחלת אלצהיימר = מוות תאי מוח‬
‫והצטמקות המוח‬
‫אלצהיימר – מראה מיקרוסקופי‬
‫• פגיעה והרס של נוירונים‬
‫וסינפסות‬
‫• יצירת קשרים ‪" -‬פלונטר"‬
‫• השקעת משקעים‬
‫חלבוניים ‪" -‬פלאקים"‬