מוכנות לחיים עצמאיים, צרכים לקראת היציאה מהמסגרת ותפיסת העתיד של נוער

‫מבוא‬
‫הסביבה הטבעית בה גדל ילד היא ביתו‪ .‬הוצאת ילד או נער מהבית מחייבת בחינה מעמיקה של‬
‫המשפחה והבית (כוכבי‪-‬סמסליק‪ ,‬סמדג'ה ומויאל‪ .)2007 ,‬הצורך להוציא ילד ממשפחתו ולהעבירו‬
‫למסגרת חוץ ביתית נוצר סביב קשיים של הילד והמשפחה‪ .‬השמתו של ילד במסגרת חוץ ביתית‬
‫ושהותו בה‪ ,‬מטרתן לגרום לשינויים משמעותיים בחייו‪ ,‬כך שבעתיד יתפקד כבוגר נורמטיבי‬
‫בחברה‪ .‬מסגרות חוץ ביתיות נועדו להבנות תהליך התערבות יעיל שיסייע בשיקומם של ילדים ובני‬
‫נוער אלו באמצעות קביעת גבולות ברורים ומוגדרים‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬ובאמצעות תהליך של חינוך‬
‫וטיפול‪ ,‬מאידך גיסא (גולן‪.)2002 ,‬‬
‫המסגרות החוץ ביתיות שקיימות בארץ נעות על רצף הסיכון והנסיבות בהן הוצא הילד‬
‫ממשפחתו‪ ,‬החל במשפחות אומנה ופנימיות למיניהן וכלה במעונות של חסות הנוער‪ .‬רשות חסות‬
‫הנוער הנה אחת מיחידות האגף לשירותי תקון במשרד הרווחה‪ .‬הרשות אחראית על טיפול חוץ‬
‫ביתי סמכותי‪-‬כופה בנוער הנמצא בסיכון ומאופיין בעבריינות וסטייה חברתית (בן ברוך‪.)3002 ,‬‬
‫מתבגרים אלו מצויים בקצה הרצף הטיפולי‪-‬חינוכי‪ .‬לאחר שכל ניסיונות הטיפול הקודמים‬
‫בהם לא נשאו פרי‪ ,‬הם מופנים לטיפול בחסות הנוער‪ .‬רשות חסות הנוער מהווה כלי ייחודי בנוף‬
‫הטיפולי של מדינת ישראל בכך שהיא פועלת ומפעילה את מעונותיה מכוח החוק‪ .‬הפניית הנערים‬
‫לחסות הנוער מתקיימת באמצעות בתי המשפט לנוער‪ .‬מיעוטם של הנערים מופנה בתוקף "חוק‬
‫הנוער‪ -‬טיפול והשגחה תש"ך ‪ ." 0690‬החלק הגדול יותר מאוכלוסיית הנערים מופנה בתוקף "חוק‬
‫הנוער‪ -‬שפיטה ענישה ודרכי טיפול תשל"א ‪ ."0690‬בחוקים אלו נקבעה מדיניות של מערכת אכיפת‬
‫החוק עד היום‪ ,‬המעוגנת בתפיסתם השיקומית ובייצגם אוריינטציה טיפולית מובהקת של מדינת‬
‫רווחה‪ ,‬אם כי במסגרת הליכים משפטיים (חסין‪.)0699 ,‬‬
‫מעונות החסות מהווים קהילה טיפולית המשלבת תכנים לימודיים‪ ,‬חינוכיים ומקצועיים לצד‬
‫תרפיה פרטנית וקבוצתית ומעורבות משפחתית‪ .‬תוכנית התערבות זו מספקת טיפול צמוד לנער‪/‬ה‬
‫המספק ביטחון ומאפשר פיתוח מנגנוני ריסון עצמי‪ ,‬כוחות אגו‪ ,‬בוחן מציאות ופריסת אלטרנטיבות‬
‫לבחירה אישית (ראובן‪.)3002 ,‬‬
‫חלק מהנוער אשר שוהה במעונות החסות נשאר במעונות אלו עד הגיעו לבגרות ומשימתו הבאה‬
‫הינה לצאת לחיים עצמאיים‪ .‬משימה זו מהווה אתגר הדורש מיומנויות ודרכי התמודדות מורכבות‬
‫עבור כל מתבגר אשר יוצא מביתו ואשר המערכת המשפחתית מהווה עוגן או קרש קפיצה עבורו‪ .‬קל‬
‫וחומר שיציאה זו קשה למתבגרים שיוצאים ממסגרות השמה חוץ‪-‬ביתית‪ ,‬אשר לרוב חסרים‬
‫‪1‬‬
‫רשתות תמיכה ותמיכת המשפחה לרוב מצומצמת ואף חסרה‪ .‬ככלל‪ ,‬צעירים העוזבים מסגרות‬
‫השמה חוץ‪-‬ביתית מהווים את אחת מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה (‪.)Stein, 2006‬‬
‫לבוגרים של מעונות חסות הנוער קשיים שהם מעל ומעבר לאלו שאותם חווים בוגרים של‬
‫פנימיות ואומנה‪ .‬ראשית‪ ,‬הם נמצאים בקצה הרצף מבחינת בעיות ההתנהגות שלהם והקושי שלהם‬
‫להשתלב במסגרות נורמטיביות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הם עומדים פעמים רבות גם בפני קהילות שלהן עמדה‬
‫שלילית כלפיהם עקב היותם עוברי חוק‪ ,‬כך שהאפשרויות הפתוחות בפניהם בכל הקשור להשגת‬
‫דיור ועבודה הן מצומצמות אף יותר‪ .‬משום כך‪ ,‬יש מקום לראות מתבגרים במעונות החסות‬
‫העומדים לצאת לחיים עצמאיים כקבוצה בסיכון גבוה שיש לעצב עבורה שירותים שיתמכו ביציאה‬
‫מהמסגרת (בנבנישתי וזעירא‪.)2008 ,‬‬
‫מטרתו של מחקר זה הינה לבחון את המוכנות של צעירים וצעירות בחסות הנוער (להלן ייכונו‬
‫צעירים או נערים והכוונה היא הן לצעירים ונערים והן לצעירות ונערות) ליציאה לעצמאות‪ ,‬כיצד‬
‫הם תופסים את עתידם ומה הם צרכיהם לקראת מעבר זה‪ .‬עבודת המחקר מתבססת על ניתוח‬
‫נתונים שנאספו באמצעות שאלון אנונימי שחולק ל‪ 009 -‬צעירים וצעירות בגילאי ‪ 09-09‬השוהים‬
‫במעונות חסות הנוער‪.‬‬
‫המחקר נשען על ה"תיאוריה האקולוגית של ההתפתחות" (‪ )Bronfenbrenner, 1979‬כבסיס‬
‫לפיתוח השערות בנוגע למצבם של צעירי החסות במעברם לחיים עצמאיים בהקשרים החברתיים‪,‬‬
‫המשפחתיים‪ ,‬בקשרים שנוצרו במעונות וברמות השונות והדינאמיות של חייהם‪ .‬מול גורמים אלו‬
‫אבחן את הקשר לתפיסת העתיד‪ ,‬הצרכים והמוכנות של המתבגרים ליציאה לעצמאות‪.‬‬
‫למסגרת תיאורטית זו מתלווה גם תיאורית החוסן‪ .‬במחקר אבחן מאפיינים אישיים‪,‬‬
‫משפחתיים‪ ,‬חברתיים ומאפייני מסגרת ההשמה אשר עשויים לתרום לפיתוח החוסן האישי‪ ,‬מתוך‬
‫ההנחה כי חוסן אישי יכול לקדם את רמת התפקוד ואת מידת המוכנות לקראת היציאה לחיים‬
‫עצמאיים‪ .‬במחקר הנוכחי לא ניתן לזהות האם אותם נערים שהשתתפו הינם בעלי חוסן היות‬
‫והשתתפותם הייתה טרם יציאתם לעצמאות‪ ,‬אך חשוב מאוד לזהות במתבגרים אלו את כל אותם‬
‫גורמים לחוסן אשר בהחלט יכולים לסייע להם במעבר לעצמאות (‪.)Stein, 2005‬‬
‫‪2‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫המחקר הנוכחי מתמקד בצעירים בהשמה חוץ ביתית שלהם מאפיינים מיוחדים‪ ,‬השונים מצעירים‬
‫בהשמות אחרות‪ .‬משום כך‪ ,‬בחלק הראשון אתאר בקצרה את המאפיינים המיוחדים להם ולמסגרת‬
‫שבה הם שוהים‪ ,‬משום שלהם השפעה מרכזית על הנושאים שבהם עוסק המחקר‪.‬‬
‫צעירים בחסות הנוער‬
‫עבריינות נוער מוגדרת מבחינה משפטית כמעשים המבוצעים על ידי בני נוער‪ ,‬שלו היו מבוצעים‬
‫על ידי מבוגרים היו נחשבים כעבירות פליליות‪ .‬לעבריין הצעיר מאפייני עבריינות לאורך זמן‪ ,‬וחייו‬
‫וזהותו מאורגנים סביב פעילות פלילית מתמשכת (כספי‪ .)Bynum & Thompson, 2005 ;0666 ,‬בן‬
‫ברוך (‪ )3009‬מוסיפה היבט נוסף להגדרת התופעה שמתייחס להתנהגויות ספציפיות אשר נתפסות‬
‫כהפרות של החוק הפלילי בקרב בני הנוער‪ .‬היא מגדירה עבריינות נוער כסטייה חברתית אשר‬
‫נגרמת ע"י מתבגרים בגילאים ‪ ,03-09‬האסורה ע"פ חוק ופוגעת באחרים (תקיפה‪ ,‬שוד‪ ,‬רצח‪ ,‬גניבה)‬
‫או בעצמם (סמים‪ ,‬אלכוהול) וקיימות סנקציות חוקיות כלפי מבצע סטייה זו‪.‬‬
‫מחקרים רבים מצביעים על כך שקיימת עלייה ניכרת בשיעורי המעורבות בעבריינות של נערים‬
‫בתקופת גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת‪ .‬שיעורי העבריינות הגבוהים ביותר נצפים בין הגילאים‬
‫‪Farrington, 1996; Remschmidt & Walter, 2010; Ward, Day, Bevc, Sun, ( 01-09‬‬
‫‪.)Rosenthal, & Duchesne, 2010‬‬
‫עבריינות נוער הינה אחד מהמצבים המגדירים את אוכלוסיית הנערים השוהים בחסות על קצה‬
‫רצף הסיכון וביניהם עוד‪ :‬פגיעות פיזיות ומיניות בילד‪ ,‬התנהגויות לא נורמטיביות כגון שימוש‬
‫באלכוהול וסמים‪ ,‬עיסוק בזנות‪ ,‬מצבי ניתוק מוחלט ממסגרות לימודים ועבודה‪ ,‬מצבי ניתוק‬
‫מהמשפחה‪ ,‬ניסיונות אובדניים וקשיים פסיכיאטריים ושוטטות או היעדר קורת גג (בן רבי וכאהן‪-‬‬
‫סטרבצ'ינסקי‪ ;3002 ,‬כוכבי‪ ,‬סמדג'ה ומויאל‪ ;3009 ,‬שמיד‪Bartlet, Holdich-Davis & ;3009 ,‬‬
‫‪.)Belyea, 2005‬‬
‫מאפייני הרקע של נערי החסות באים לידי ביטוי לרוב בקשיים במערך המשפחתי‪ ,‬אלימות‬
‫מילולית ופיזית במשפחה‪ ,‬הזנחה פיזית ורגשית‪ ,‬התעללות מינית במשפחה‪ ,‬תקיפה וניצול מיני‪.‬‬
‫נוסף לרקע משפחתי קשה‪ ,‬מזהה הספרות בעיות התנהגות והתנהגות אנטי סוציאלית‪ ,‬מוקד‬
‫שליטה חיצוני‪ ,‬בעיות זהות וערך עצמי נמוך‪ ,‬חוסר אמון וביטחון בקשרים בין אישיים‪ ,‬בעיות‬
‫בזהות המינית‪ ,‬פוסט טראומה ומצבי גבול פסיכיאטריים (כוכבי‪-‬סמסליק וחבריה‪ ;3009 ,‬שמיד‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ;3009‬שמש‪Agnew, 2005; Brown, Osterman & Barnes, 2009; Lopez & Emmer, ;3009 ,‬‬
‫;‪.)2002‬‬
‫מאפיינים אלו מחייבים את השימוש במערכת החוק אשר כופה על הנער‪/‬ה את דרך הטיפול‬
‫ויצירת הזדמנות לשיקום (ראובן‪ .)3003 ,‬אריקסון )‪ (Erikson, 1982‬מתאר תהליך התפתחותי‬
‫הרלבנטי לתיאור מרבית נערי החסות טרם הגעתם לחסות הנוער‪ .‬לדבריו‪ ,‬כדי להגיע למצב של בוגר‬
‫מאוזן מתקיים עימות בין "זהות האני" לבין "פיזור האני"‪" .‬פיזור האני" בא לידי ביטוי כתוצאה‬
‫מבלבול בזהותו ותחושת העצמיות של המתבגר‪ ,‬שאינו רואה קשר של המשכיות בין עבר לבין הווה‪.‬‬
‫בתקופה זו הוא סובל מחוסר ביטחון‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬חרדה ובדידות‪ .‬מתבגר שלא יצליח להתגבר על‬
‫משבר "פיזור האני" ולהגיע ל"זהות האני" יפנה לחפש פיתרון להורדת תחושת הלחץ והחרדה‪ .‬על‬
‫מנת להקל על התחושות הקשות הנגרמות מאי יכולתו להסתגל למערכת הנורמטיבית‪ ,‬הוא עלול‬
‫להתחבר לקבוצות עברייניות‪ .‬בקבוצות אלו לא קיימ ים גבולות נורמטיביים שבאמצעותם אמור‬
‫המתבגר לחזק את תחושת הזהות העצמית שלו‪.‬‬
‫השמת נערים שביצעו עבירות במסגרות של חסות הנוער מטרתה לאפשר עבודה טיפולית על‬
‫חיזוק הזהות העצמית‪ ,‬דפוסי החשיבה וההתנהגות שרכשו במהלך חייהם שבעקבותיהם עברו על‬
‫החוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬השהות במסג רת אמור לצמצם ולהרחיק את הנוער מהמשך ביצוע עבירות נוספות‬
‫(כוכבי‪-‬סמסליק וחבריה‪.)3009 ,‬‬
‫הנע רים מופנים לחסות הנוער עפ"י החוק או בצל החוק באמצעות בתי המשפט לנוער‪ .‬חלק קטן‬
‫יחסית מהנערים מופנה לחסות הנוער בתוקף "חוק הנוער‪ -‬טיפול והשגחה תש"ך ‪ ."0690‬חוק זה‬
‫מתייחס למתבגרים שגילם בין ‪ ,03-09‬הזקוקים להגנה ואשר המחוקק התיר התערבות במצבם‬
‫בניגוד לרצונם‪ ,‬ולעיתים בניגוד לרצון הוריהם‪ .‬החוק מופעל כאשר בית המשפט השתכנע שחייבת‬
‫להיות התערבות‪ ,‬שאם לא כן תחול במצבם של הנערים הידרדרות נוספת שלא תאפשר את שיקומם‬
‫ושילובם התקין בחברה (וגשל‪ ; 0669 ,‬חסין‪ .)0699 ,‬חוק זה מתמקד יותר בקטינים נזקקים‪ ,‬גם אם‬
‫חלקם חשודים בביצוע עבירות פליליות‪ ,‬כאשר מטרת ההפניה למסגרות החסות היא בעיקר לשמור‬
‫על שלומו הפיזי והנפשי של הקטין ולאו דווקא ענישה על ביצוע עבירה פלילית‪.‬‬
‫החלק הגדול יותר של הנערים מופנה ע"י בתי משפט בתוקף "חוק הנוער‪-‬שפיטה וענישה ודרכי‬
‫טיפול תשל"א‪ ."0690 ,‬חוק זה מתייחס לבני נוער שגילם בין ‪( 03‬הגבול התחתון של גיל האחריות‬
‫הפלילית) ל‪( 30 -‬הגיל העליון לגיל שפיטה בבית משפט לנוער)‪ ,‬שהואשמו בפלילים‪ .‬חוק זה קובע‬
‫‪4‬‬
‫שמתבגרים אלה יטופלו במעונות עד הגיעם לגיל ‪( 30‬וגשל‪ ; 0669 ,‬חסין‪ .)0699 ,‬חוק זה שונה‬
‫במהותו מהחוק הראשון העוסק בקטינים נזקקים‪:‬‬
‫‪ ‬חל רק על קטינים הנושאים באחריות פלילית (בין הגילאים ‪.)03-09‬‬
‫‪ ‬חל רק על קטינים החשודים בביצוע עבירה פלילית‪.‬‬
‫‪ ‬קובע הן את מסגרת ההתייחסות של המשטרה והן של שירות המבחן‪.‬‬
‫‪ ‬כולל הן את דרכי ענישה ודרכי טיפול ובכלל זה הטלת צו מעון‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬האידיאולוגיה של חוק זה‪ ,‬אשר קוויה העיקריים הנחו ומנחים עד היום את מערכת‬
‫אכיפת החוק‪ ,‬נובעת מהתפיסה‪ ,‬כי התנהגות עבריינית של נוער היא ביטוי וסימפטום למצוקה‬
‫וחוסר הסתגלות אישית וחברתית (חסין‪.)0699 ,‬‬
‫רשות חסות הנוער מפעילה מערך של כ‪ 19 -‬מוסדות‪ .‬הרשות מטפלת באלף נערים ונערות‬
‫בקירוב בנקודת זמן נתונה (כוכבי‪-‬סמסליק וחבריה‪ .)3009 ,‬מנתוני משרדי החסות נמסר כי בשנת‬
‫‪ 3000‬טופלו בחסות ‪ 0369‬בני נוער‪ ,‬כאשר ‪ 900‬מהם בנים ו ‪ 669‬מהם בנות‪.‬‬
‫ברשות חסות הנוער ארבעה מרחבים תפיסתיים‪ :‬מרחב המגן (נעול)‪ ,‬מרחב הקידום (סגור)‪,‬‬
‫מרחב השילוב (פתוח בקהילה) ומרחב התערבות במשבר (טיפול קצר מועד והסתכלות) (וגשל‪,‬‬
‫‪ (3000‬והיא פועלת כרשת המאפשרת ניוד בין המרחבים הטיפוליים השונים‪ ,‬בהתאם למצבו הנתון‬
‫של הנער וצרכיו‪.‬‬
‫א‪ .‬מרחב "המגן" (נעול(‪ " -‬הוא המסגרת הקיצונית ביותר מבחינת ההרחקה מהחברה‪ .‬זוהי‬
‫יחידה טוטאלית שמאפשרת שליטה מרבית לחוסים ולצוות‪ .‬הפעילות החינוכית‪-‬טיפולית‬
‫אינטנסיבית מאוד‪ ,‬ומאפשרת התארגנות וסוציאליזציה‪ .‬מטרה נוספת היא ליצור רגיעה‪ ,‬ולאפשר‬
‫לנער להיחשף לסביבה חדשה וללמוד דרכי התנהגות והתמודדות חדשות‪ .‬מרחב זה מנותק‬
‫מהקהילה הסובבת את המעון‪ .‬הנער יועבר למרחב הקידום‪ ,‬שהוא שלב מתקדם יותר‪ ,‬כאשר הוא‬
‫בשל לחיים בקהילה פתוחה‪ ,‬הפנים גבולות וסיגל מנגנוני ריסון בסיסיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מרחב "הקידום" (סגור)‪ -‬מהווה קהילה טיפולית בה תנאי החיים אינם מבוססים על הסביבה‬
‫הפתוחה‪ ,‬אך נגזרים ממנה ונמצאים בזיקה אליה‪ .‬הנערים במסגרת זו זקוקים להתערבות‬
‫אינטנסיבית‪ ,‬אך הם בעלי מוטיבציה בסיסית לשתף פעולה במהלך הטיפול‪ .‬המרחב הפיזי אינו מוגן‬
‫כמו ב"מגן" (חומות‪ ,‬נעילה‪ ,‬בידוד וכו')‪ ,‬אך כל צרכי המחייה וההעשרה מצויים בתוך המרחב כגון‪:‬‬
‫בית ספר‪ ,‬הכשרה מקצועית ופעילות חברתית‪ .‬הקשר עם הקהילה קיים‪ ,‬אך מבוקר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ג‪ .‬מרחב "השילוב"‪ -‬הינו מסגרת פתוחה‪ ,‬שממוקמת בבית מגורים בקהילה הפתוחה‪ .‬הנערים‬
‫במרחב זה מסוגלים לנהל אורח חיים עצמאי יחסית‪ ,‬אם כי הם עדיין נמצאים בפיקוח לאורך כל‬
‫היום‪ .‬במהלך היום הם משולבים במערכות הקהילתיות – בית ספר‪ ,‬עבודה‪ ,‬מתנ"ס וכו'‪ .‬למרחב זה‬
‫מגיעים נערים ממרחבי "המגן" ו"הקידום" לאחר תהליך טיפול ממוקד או ישירות מהקהילה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מרחב "התערבות במשבר"‪ -‬מרחב זה כולל מסגרות מסוגים שונים‪ :‬נעולות סגורות‬
‫וקהילתיות‪ .‬המטרה העיקרית בו היא אבחון ואיתור הסיבות לתהליך ההידרדרות המואץ של‬
‫המתבגרים‪ ,‬תוך שימוש בשיטת טיפול קצר מועד (עד שלושה חודשים)‪ .‬הנערים מגיעים למרחב זה‬
‫בצו בית‪-‬משפט מיוחד – צו הסתכלות‪ ,‬ולעיתים בתום התערבות קצרה ניתן להחזירם לקהילה‬
‫(ראובן‪.)3002 ,‬‬
‫המעונות במרחבים השונים מהווים קהילה טיפולית ומשלבים תכנים לימודיים‪ ,‬חינוכיים‬
‫ומקצועיים‪ ,‬לצד טיפול אישי וקבוצתי והתערבות משפחתית‪ .‬תכנית ההתערבות הסמכותית‬
‫מאפשרת טיפול צמוד שמספק בטחון ומאפשר פיתוח מנגנוני ריסון עצמי‪ ,‬חיזוק כוחות אגו פיתוח‬
‫בוחן מציאות ופריסת אלטרנטיבות לבחירה אישית‪ .‬למרות שחלק מהמרחבים אינם קשורים‬
‫לקהילה‪ ,‬וחלקם אינם קשורים לקהילת המקור של החניכים‪ ,‬מוקדשת במסגרות אלו תשומת לב‬
‫רבה לחיזוק הקשרים של בני הנוער עם גורמים קהילתיים (מקומות עבודה‪ ,‬מסגרות חינוך‪ ,‬לשכת‬
‫תעסוקה ועוד)‪ .‬דגש מיוחד מושם גם על שיקום היחסים של בני הנוער עם משפחתם‪ ,‬ושיתוף בני‬
‫המשפחה בתהליך הטיפולי ובהכרעות על המשך הדרך (כוכבי‪-‬סמסליק וחבריה‪ ;3009 ,‬ראובן‪,‬‬
‫‪.)3009‬‬
‫התפיסה החינוכית במוסדות החסות שואפת ליצירת אוירה נורמטיבית‪ .‬בשל המורכבות הרבה‬
‫של בעיות מתבגרים שרבים מהם מצויים במצב של כאוס בהגיעם למוסד‪ ,‬נוצר הצורך בהצבת‬
‫גבולות ברורים‪ .‬בשל כך אנשי הצוות‪ ,‬ובעיקר המדריכים החינוכיים מעורבים במפגשי משמעת‬
‫רבים‪ .‬סגנון התנהגות המדריך החינוכי במפגשי משמעת קשור‪ ,‬על פי ההשערה המרכזית בעבודה זו‪,‬‬
‫לתכונות המדריך‪ ,‬ליתר פירוט למרכיב הסמכותי באישיות המדריך‪ ,‬למידת האמונה שלו בעולם‬
‫צודק‪ ,‬לתפיסת התפקיד ולתפיסת עולמו של החניך (כוכבי‪-‬סמסליק וחבריה‪.)3009 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫המעבר לבגרות ולחיים עצמאיים של בוגרי השמה חוץ ביתית‬
‫תהליך המעבר לחיים עצמאיים הינו תהליך משמעותי ומאתגר עבור כל מתבגר‪ .‬עבור בוגרי‬
‫ההשמה החוץ ביתית‪ ,‬מדובר בתהליך מורכב וקשה יותר בשל הגורמים הנוספים שמשפיעים עליו‪,‬‬
‫בהשוואה למתבגרים שיוצאים לעצמאות מבית משפחתם‪ .‬עבור צעירים שגדלו בבית משפחתם‬
‫הביולוגית‪ ,‬תהליכי המעבר לבגרות ועצמאות הינם ארוכים יותר‪ ,‬לעומת בוגרי השמות‪ ,‬שהמעבר‬
‫אצלם הוא קצר וחד יותר‪ ,‬עובדה אשר מצמצמת את יכולתם לעצב זהות אשר תתאים למעבר עצמו‬
‫(בנבנישתי וזעירא‪ .) 3009 ,‬המעבר לחיים בוגרים לאחר תקופת שהותם במסגרת מורכב יותר לאור‬
‫העובדה שמוכנותם לחיים עצמאיים פחותה יותר עקב שהותם במסגרת מוסדית (בנבנישתי‪.)3009 ,‬‬
‫המעבר לעצמאות מותיר אותם ללא ליווי המסגרת ומאלץ אותם לקבל אחריות בתחומים רבים‬
‫(‪ .)Cashmore & Paxman, 2006‬מעבר לכך‪ ,‬גורם נוסף שמקשה על המעבר הינו התמיכה המועטה‬
‫או היעדר התמיכה מהסביבה החברתית והמשפחתית של הבוגרים‪ .‬בעקבות קשיי המשפחה עצמה‬
‫או קשרים בעייתיים עם המשפחה‪ ,‬רובם אינם יכולים להישען עליה כמקור תמיכה (‪Biehal & 0669‬‬
‫‪.)Wade,‬‬
‫על מנת להבין את הקושי הרב עבור בוגרי ההשמה החוץ ביתית בתהליך מואץ זה‪ ,‬יש להתייחס‬
‫למושג "בגרות בהתהוות" (‪ )Emerging Adulthood‬אשר מתאר תקופת ביניים שמתחילה בסוף‬
‫הנעורים ונמשכת לתוך שנות העשרים של האדם (‪ .)Arnett, 2000‬תקופת ביניים זו מתארת גיל‬
‫התבגרות ארוך יותר‪ .‬מצד אחד‪ ,‬בתקופתנו גיל ההתבגרות מתחיל בגילאים צעירים יותר‪ ,‬לנוכח‬
‫ההבשלה הגופנית‪ ,‬שעם העלייה בתוחלת החיים הלכה והוקדמה‪ ,‬וגם לנוכח שינויים חברתיים‪,‬‬
‫דמוגרפיים ותרבותיים שקרו בתרבות המערבית המודרנית בתקופה האחרונה‪ .‬מהצד השני‪ ,‬גיל‬
‫ההתבגרות נמשך עד גילאים מאוחרים יותר בהם תחילת הבגרות ניכרת בלקיחת תפקידים בוגרים‬
‫כגון נישואין‪ ,‬הורות ועבודה יציבה במשרה מלאה (‪ .)Arnett, 2004‬תקופת הבגרות בהתהוות הינה‬
‫בעצם תקופה ארוכה יותר בה הצעירים נשארים בסטטוס בו הם עדיין נתמכים במשפחותיהם‪ .‬הם‬
‫יכולים להתגורר בבית ההורים למשך זמן רב יותר ואף חוזרים בתקופות קושי כלכלי‪ .‬הקמת‬
‫משפחה משלהם תגיע לרוב בשלב מאוחר יותר‪ ,‬ייתכנו שינויים במקומות עבודה בתכיפות רבה יותר‬
‫לצד התמדה בלימודים גבוהים (‪.)Arnett, 2000‬‬
‫שלב הבגרות בהתהוות הינו תקופה של אפשרויות‪ ,‬תקופה שבה תחזיות שונות לעתיד האישי‬
‫עדיין אפשריות ומידת החקירה האישית והחופש גבוהים יותר ביחס לתקופות אחרות בחיים‪.‬‬
‫המעבר משלב ה"בגרות בהתהוות" לשלב ה"בגרות" הינו הדרגתי ותהליכי‪ :‬הצעירים כיום מעדיפים‬
‫‪7‬‬
‫לקבל על עצמם את האחריות הנדרשת ממבוגרים באופן הדרגתי ורק כאשר הם חשים כי הם‬
‫מוכנים לכך (‪.)Arnett, 2000‬‬
‫תקופה זו‪ ,‬המהווה שלב התפתחותי ארוך יותר עבור צעירים בדרך כלל‪ ,‬אינה מנת חלקם של‬
‫בוגרי ההשמות החוץ ביתיות‪ .‬הקשיים האישיים שהביאו את הנערים להשמה חוץ ביתית‪ ,‬השהות‬
‫הממושכת במסגרת‪ ,‬המעבר לבגרות ללא ליווי ותמיכה והיעדר האפשרות להישען על המשפחה‪ ,‬כל‬
‫אלו מהווים גורמים אשר מאיצים את תהליך המעבר לבגרות עבור בוגרי ההשמה‪ .‬מעברם‬
‫לעצמאות עם סיום תקופת ההשמה כאשר הם אינם עוד באחריות ובליווי מסגרת ההשמה מבדיל‬
‫אותם מצעירים בני גילם‪ .‬למעשה‪ ,‬על פי שלבי ה"בגרות בהתהוות" הצעירים בקהילה מקבלים על‬
‫עצמם את האחריות בתחומי הבגרות באופן הדרגתי ואיטי יותר‪ ,‬בעוד שבוגרי ההשמה נאלצים‬
‫לקבל אחריות בתחומים רבים (‪ )Cashmore & Paxman, 2006‬ובתקופת זמן קצרה ומהירה‬
‫)‪.)Stein, 2006‬‬
‫כאמור‪ ,‬צעירים שגדלו במסגרות חוץ‪-‬ביתיות העומדים בפני יציאה לעצמאות מתמודדים עם‬
‫אתגר גדול ומורכב יותר לעומת צעירים אחרים שגדלו בבית משפחותיהם ( & ‪Hines, Merding‬‬
‫‪ .)Wyatt, 2005‬בארץ ובעולם נערכו מחקרים המציגים את הקשיים הרבים איתם מתמודדים בוגרי‬
‫מסגרות חוץ ביתיות בעקבות היציאה לחיים עצמאיים‪ .‬ככלל‪ ,‬מחקרים אלו מצביעים על קבוצת‬
‫בוגרי ההשמות החוץ ביתיות כקבוצה פגיעה ובסיכון גבוה לבעיות רבות‪ :‬אבטלה‪ ,‬מצוקת דיור‪,‬‬
‫הורות בגיל צעיר‪ ,‬מאסרים‪ ,‬השכלה חלקית‪ ,‬קשיים במציאת עבודה ובכלכלה‪ ,‬בעיות בריאותיות‬
‫פיזיות ונפשיות ( & ‪Collins, 2001; Courtney et al, 2001; Lemon, Hines & McMillen‬‬
‫‪.)Tucker, 1999; Stein, 2006; Schiff & Benbenishty, 2006; Weiner & Kupermintz, 2001‬‬
‫בעיות אלו‪ ,‬בצירוף משאביהם החומריים והרגשיים המועטים עלולים להובילם להדרה חברתית‬
‫(‪ Stein, 2006‬בתוך בנבנישתי‪.)3009 ,‬‬
‫חברת ‪ Westat‬ערכה את אחד המחקרים המוקדמים והמקיפים שנערכו בתחום‪ ,‬כפי שמדווח‬
‫בספרות ע"י קוק (‪ .)Cook, 1994‬המדגם בו נעשה שימוש במחקר היה מדגם הסתברותי רב‪-‬שלבי‬
‫בו רואיינו ‪ 810‬צעירים בארה"ב בגילאים ‪ 2.5-4 ,18-24‬שנים לאחר יציאתם מהטיפול החוץ‪-‬ביתי‪.‬‬
‫מצבם של הצעירים נמצא כמתאפיין ביציבות נמוכה בעבודה‪ ,‬השכלה נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה‬
‫הכללית ובעיקר שיעורי הורות גבוהים אצל הנערות היוצאות מהטיפול‪ .‬המחקר מצא כי בנוגע‬
‫לסיום חינוך על‪-‬יסודי‪ ,‬הורות צעירה וההישענות על סיוע ציבורי‪ ,‬נוער שיצא מטיפול חוץ‪-‬ביתי‬
‫‪8‬‬
‫דומה הרבה יותר לנערים בגילאי ‪ 18-24‬החיים מתחת לקו העוני מאשר לבני אותו גיל באוכלוסייה‬
‫הכללית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בקרב האוכלוסייה הכללית של בני ‪ 78% 18-24‬מסיימים בית‪-‬ספר תיכון‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 54%-‬מהאוכלוסייה של היוצאים מטיפול חוץ‪-‬ביתי ו‪ 53%-‬של בני‪-‬נוער החיים מתחת‬
‫לקו העוני‪ 60% .‬מהנשים הצעירות היוצאות מטיפול חוץ‪-‬ביתי ו‪ 60%-‬של הנשים הצעירות מתחת‬
‫לקו העוני הביאו לפחות ילד אחד לעולם בגיל זה‪ ,‬לעומת ‪ 24%‬באוכלוסייה הכללית בגיל זה‪ .‬גם‬
‫לגבי ההישענות על הקופה הציבורית‪ ,‬אחוז תעסוקה ושכר תעסוקתי נמצאו הבדלים גדולים בין‬
‫הקבוצה של היוצאים מטיפול והסובלים מעוני לבין האוכלוסייה הכללית בגיל זה (‪.)Cook, 1994‬‬
‫מחקרים עדכניים יותר מצביעים גם הם על קשיים רבים של בוגרי מסגרות חוץ ביתיות‪ .‬זעירא‬
‫ובנבנישתי (‪ )3009‬סקרו את הספרות העדכנית בתחום זה והצביעו על כך שבוגרי השמה חוץ ביתית‬
‫סבלו מקשיים בשורה ארוכה של תחומים ובהם חינוך‪ ,‬תעסוקה ומקצוע‪ ,‬מצב בריאותי ונפשי‪ ,‬דיור‬
‫והורות‪ .‬להלן תיאור של מספר מחקרים מרכזיים הנוגעים למצבם של בוגרי ההשמה החוץ ביתית‪.‬‬
‫מ חקרם של פקורה ועמיתיו בחן את מצבם של בוגרי משפחות אומנה במספר נקודות זמן שונות‬
‫לאחר עזיבתם (‪ .)Pecora et al., 2005‬המחקר נערך בארה"ב בקרב ‪ 696‬בוגרים בני ‪ .30-22‬ממצאי‬
‫המחקר העלו כי רק חמישית מהבוגרים דיווחו על חיים נורמטיביים וחיוביים מבחינת השכלה‪,‬‬
‫הכנסה אישית ותחומי חיים אחרים‪ .‬למרבית הבוגרים היו קשיים רבים בתחומי תפקוד חשובים‪.‬‬
‫‪ 10%‬מהבוגרים דיווחו על כך שסבלו במהלך השנה האחרונה מבעיה נפשית אחת לפחות (כגון‪:‬‬
‫דיכאון‪ ,‬פוביה‪ ,‬פוסט טראומה או שימוש בסמים)‪ .‬בתחום ההשכלה נמצא כי מרבית הבוגרים‬
‫סיימו תיכון ללא נשירה אך מעטים המשיכו בלימודים לאחר התיכון‪ .‬מצבם הכלכלי נמצא חלש‬
‫במיוחד‪ .‬שיעור התעסוקה נמצא נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכוללת‪ ,‬כשליש היו מתחת לקו העוני‬
‫וכמעט לרבע מהבוגרים בייתה תקופה בה היו מחוסרי דיור‪.‬‬
‫מחקר נוסף מהשנים האחרונות של קשמור ופקסמן (‪ )Cashmore & Paxman, 2006‬מביא‬
‫ממצאים דומים למחקרים הקודמים לו‪ .‬מדובר במחקר אורך שנערך באוסטרליה בקרב ‪ 69‬בוגרי‬
‫השמות חוץ ביתיות‪ .‬שיעור המסיימים ‪ 03‬שנות לימוד נמצא כמחצית מהשיעור באוכלוסייה‬
‫הכללית‪ .‬שיעור המובטלים היה גבוה וכמעט כפול לעומת בני גילם ושיעור ההורים הצעירים היה‬
‫גבוה בהרבה לעומת האוכלוסייה הכללית (כשליש לעומת ‪ 3%‬בקרב מי שאינו בוגר השמה)‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬ערכו וינר וקופרמינץ (‪ ) Weiner & Kupermintz, 2001‬מחקר בקרב ‪ 206‬בוגרים‬
‫בגילאי ‪ 22-30‬אשר הושמו בילדותם המוקדמת (עד גיל ‪ )6‬בהשמה חוץ ביתית בצפון הארץ‪ .‬במחקר‬
‫‪9‬‬
‫התברר כי מחצית הבוגרים היו רווקים‪ 36% ,‬היו נשואים; קצת יותר ממחצית היו מועסקים‪,‬‬
‫בעיקר בעבודות של צווארון כחול; פחות ממחצית סיימו תיכון ו ‪ 61%‬שירתו בצבא‪ .‬נתון זה נמוך‬
‫מהממוצע הארצי העומד על ‪ 80.7%‬בקרב גברים (המועצה לשלום הילד‪ .)2001 ,‬החוקרים אינם‬
‫מציינים את שיעור הבוגרים אשר עברו על החוק ולהם רקע פלילי אך הם מציינים כי ‪10.2%‬‬
‫מהבוגרים לא מתפקדים כיום‪ ,‬ו‪ 12.6% -‬מתפקדים עם בעיות כאשר חלק מהבעיות הן זנות‪,‬‬
‫התנהגות פלילית ושהות בכלא‪.‬‬
‫במחקר אחר בו השתתפו ‪ 006‬בוגרי פנימיות של עמותת אור שלום ( ‪Schiff & Benbenishty,‬‬
‫‪ ) 2006‬נמצא כי קצת למעלה ממחצית מהבוגרים רכשו השכלה פורמאלית של ‪ 03‬שנות לימוד‬
‫ומעלה‪ ,‬כאשר מרבית הבוגרים בקבוצה זו סיימו ‪ 03‬שנות לימוד בלבד עם בגרות מלאה או חלקית‪.‬‬
‫שיעור המשרתים בצה"ל בקרב הגברים עמד על כ ‪ .60%‬שיעור זה תואם בוגרים ממסגרות דומות‬
‫אך נמוך מהממוצע הארצי בקרב כלל האוכלוסייה‪ .‬הזנחה הורית היוותה גורם סיכון לאי שירות‬
‫בצבא‪ .‬גם מאפייני הילד בעת הכניסה של עזובה או שוטטות‪ ,‬בעיות התנהגות ו‪ ,acting out -‬ובעיות‬
‫תפקוד בעת השהות‪ ,‬הכוללות שימוש באלימות כלפי רכוש ומעורבות בפעילות עבריינית‪ ,‬היוו גורמי‬
‫סיכון לאי שירות בצבא‪.‬‬
‫מחקרים אלו‪ ,‬מהארץ והעולם מצביעים על היבטים שונים הקשורים ליציאה מהשמה וקשיים‬
‫רבים של בוגרי מסגרות חוץ ביתיות לצאת לחיים עצמאיים‪ .‬יש לציין עם זאת‪ ,‬כי לא ניתן כמעט‬
‫למצוא בספרות מחקרים המצביעים על מצבם של מתבגרים הנמצאים על קצה הרצף‪ ,‬כגון‬
‫מתבגרים במעונות חסות הנוער‪ ,‬השוהים מחוץ לביתם ומתכוננים לחיים עצמאיים‪ .‬אחד המחקרים‬
‫הבודדים בתחום זה נערך על ידי בנבנישתי וזעירא (‪ )3009‬אשר בדקו את מוכנותם וצרכיהם של‬
‫המתבגרים בחסות הנוער‪ ,‬טרם יציאתם מהמסגרת‪ ,‬באמצעות תשאול עובדי החינוך והטיפול של‬
‫המסגרות‪ .‬בבחינת הרקע של ‪ 013‬הצעירים במחקר זה נמצא שרבים מהנערים הגיעו ממשפחות לא‬
‫שלמות ולהם הורים עם בעיות תפקוד‪ .‬לפי הערכת העובדים‪ ,‬רק לגבי כשליש מהצעירים ההורים‬
‫מהווים מקור תמיכה חיובי ומקור למשאבים אינסטרומנטאליים במידה רבה או רבה מאוד‪ ,‬לגבי‬
‫כ‪ 40%-‬הם מציעים מסגרת מגורים נורמטיבית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לגבי כ‪ 18% -‬מהצעירים צוין‬
‫שההורים מסכנים את התפתחותם הנורמטיבית‪ .‬הממצאים העלו כי המוכנות של הנערים‬
‫לעצמאות אינה גבוהה ולנע רים צרכים בתחומים מגוונים‪ ,‬כגון צורך בהכנה לשירות הצבאי וליווי‬
‫של הצעירים בעת השירות‪ ,‬דאגה למתן הכשרה מקצועית וגם צורך בתמיכה ובליווי מקצועי‬
‫‪11‬‬
‫בהמשך דרכם‪ .‬עוד העריכו העובדים שרוב הצעירים העוזבים עלולים להיתקל בקשיים‬
‫בהשתלבותם בחברה הנורמטיבית והם רואים חשיבות רבה בהתארגנות להיענות לצרכים החיוניים‬
‫שלהם במעבר מהמסגרות של החסות לחיים העצמאיים‪.‬‬
‫ממצאים אלו חשובים בהיותם היחידים בספרות המדעית העוסקים ביציאתם לחיים עצמאיים‬
‫של בוגרי מסגרות של מערכת התקון לנוער והם מאפשרים לזהות צרכים בשורה של תחומים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬חשוב לציין כי מחקר זה בודק סוגיות אלו על ידי תשאול העובדים במעונות החסות ועל פי‬
‫הערכתם התגבשו ממצאי המחקר‪ ,‬אך אינו בודק את נקודת המבט של אותם צעירים‪ .‬לזווית‬
‫הראייה של הצעירים עצמה יש חשיבות גדולה משום שהם יכולים להעיד על תחושותיהם‬
‫ומחשבותיהם האישיות סביב המעבר לעצמאות בצורה הטובה ביותר‪ .‬קיימת לכן חשיבות רבה‬
‫להבין את תפיסתם לעתיד‪ ,‬מוכנותם וצרכיהם של מתבגרים אלו מזווית הראייה שלהם ולא רק של‬
‫המטפלים בהם‪ .‬המחקר הנוכחי יתמקד לכן‪ ,‬בזווית הראייה של הצעירים בחסות הנוער לגבי‬
‫נושאים חשובים אלו‪.‬‬
‫מדיניות ושירותים עבור צעירים המסיימים את שהותם בהשמה‬
‫צעירים המסיימים את שהותם במסגרות חוץ ביתיות מהווים אוכלוסייה פגיעה במיוחד‪.‬‬
‫החוסר בתמיכה בתהליך המעבר הוא אחד הקשיים הבולטים עבור בוגרי ההשמות‪ .‬ההכרה‬
‫בפגיעות המיוחדת של צעירי מסגרות ההשמה החוץ‪-‬ביתית הובילה בעולם המערבי לשני תהליכים‬
‫מרכזיים‪ :‬הכנה של הצעירים בעת שהותם במסגרת ההשמה ליציאה ממסגרת זו‪ ,‬ולפיתוח של‬
‫תכניות ושירותים שמטרתם לסייע בידם לאחר שיצאו לחיים העצמאיים (בנבנישתי ומגנוס‪.)3009 ,‬‬
‫במדינות רבות קיימת הסכמה כי על שירותי המדינה לקחת אחריות בסיוע לאוכלוסייה זו‬
‫(בנבנישתי‪ .)3009 ,‬במדינות כמו ארה"ב‪ ,‬בריטניה ונורבגיה‪ ,‬ניתן להבחין בחקיקה אשר דואגת‬
‫להקצאת משאבים ממשלתיים לתכניות עבור בוגרי ההשמות החוץ ‪-‬ביתיות (בנבנישתי ומגנוס‪,‬‬
‫‪ .)Courtney et al, 2001 ;3009‬לקיחת האחריות המעוגנת בחוק‪ ,‬מטרתה לדאוג למענים עבור‬
‫בוגרי מסגרות ההשמה‪ ,‬ובמיוחד לאלה שהוצאו מבית הוריהם ביוזמת המדינה ובילו חלק ניכר‬
‫מחייהם מחוץ למשפחתם (‪.)Bullock, Courtney, Parker, Sinclair,& Thoburn, 2006‬‬
‫בארה"ב ובמספר מדינות באירופה החוק מחייב הכנה של צעירים השוהים בהשמה ל"חיים‬
‫עצמאיים" החל מגיל ‪ 09‬או ‪ .09‬בארה"ב החוק ( ‪)FCIA (Foster Care Independence Act, 1999‬‬
‫מקצה כספים לשירותים הניתנים לבני הנוער באומנה כדי להקנות להם מיומנויות חיים לתפקוד‬
‫‪11‬‬
‫עצמאי ומאפשר להקצות להם שיעור מסוים של כספים כדי לתמוך בהם בגילאי ‪( 09-30‬בנבנישתי‬
‫ומגנוס‪.)3009 ,‬‬
‫בריטניה היא אחת המדינות בה ניתן לראות כי קיימת לקיחת האחריות של שירותי במדינה‬
‫כלפי בוגרי ההשמות והיא מעוגנת בחוק החל משנת ‪ .0660‬במסגרת החוק‪ ,‬הרשות המקומית‬
‫מחויבת למספר תחומים‪ :‬הכנת הבוגרים לקראת היציאה מהמסגרת‪ ,‬תמיכה וייעוץ לאחר עזיבתה‪,‬‬
‫סיוע כלכלי לאחר עזיבת המסגרת וסיפוק מקום מגורים מיד לאחר היציאה מהמסגרת‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫החוק מאפשר לצעירים להגיש תלונה באם הם חשו כי הם לא קיבלו מענה הולם לצרכיהם ( ‪Biehal‬‬
‫‪ .)et al., 1994‬דוגמא נוספת מ בריטניה‪ ,‬באה לידי ביטוי בחידוש החקיקה עבור בוגרי ההשמה‬
‫ויצירת חוק חדש בשנת ‪ )CLCA- Children Leaving Care Act ( 3000‬אשר מטרתו לדחות את‬
‫מועד מעבר הצעירים ממסגרות ההשמה חיים עצמאיים‪ ,‬לשפר את ההכנות לתמיכה בצעירים ואת‬
‫תכנונה ועקיבותה ולחזק את הסידורים לסיוע כלכלי (מונרו‪.)3009 ,‬‬
‫לפי בנבנישתי‪ ,‬קנדה ואוסטרליה הינן דוגמאות למדינות אשר אמנם אין להן חקיקה מסודרת‬
‫המייצגת את אחריות המדינה כלפי בוגרי ההשמות‪ ,‬אך יחד עם זאת ניתן לראות כי קיימים‬
‫תוכניות סיוע ופרויקטים שונים לטובת הבוגרים‪ .‬בקנדה‪ ,‬מטרת רוב הפרויקטים היא קידום נושא‬
‫ההשכלה באמצעות תכניות להשלמת לימודים‪ ,‬סיוע כלכלי ומתן מלגות לסטודנטים‪ .‬באוסטרליה‬
‫הדגש בסיוע לבוגרים ניכר בעיקר במציאת פתרונות דיור ובמתן עזרה כלכלית (בנבנישתי‪.)3009 ,‬‬
‫בסקירתו את התוכניות שונות בעולם‪ ,‬מציין בנבנישתי (‪ )3009‬כי יש עדויות מסוימות לכך‬
‫ששירותים להכנת הצעירים ליציאה לעצמאות הניתנים בעת ההשמה‪ ,‬מהווים השפעה חיובית‬
‫לקידום תוצאות חיוביות לאחר היציאה לחיים עצמאיים‪ .‬ההשפעה החיובית קיימת גם לגבי‬
‫שירותים הניתנים לבוגרי ההשמה גם בתקופה שלאחר היציאה ממסגרת ההשמה‪ .‬ההשפעה‬
‫החיובית באה לידי ביטוי בהכוונה לתפקוד נורמטיבי ולהשתלבות מוצלחת בחברה‪ .‬מבין התכניות‬
‫והשירותים הקיימים ברחבי העולם עבור אוכלוסיית הבוגרים נמנים מענק כספי בעת היציאה‬
‫מההשמה‪ ,‬סבסוד לימודים גבוהים‪ ,‬מרכזים לדיור זמני ותמיכה כספית במגורים עצמאיים‪ ,‬ייעוץ‬
‫פסיכולוגי‪ ,‬הפנייה להכשרה מקצועית‪ ,‬הקלות במיסים וביטוח בריאות חינם (בנבנישתי‪.)3009 ,‬‬
‫בישראל‪ ,‬המסגרת החוקית והמנהלית לא פעלה באופן מכוון ועקבי כדי להבטיח הכנה לחיים‬
‫עצמאיים ולא יצרה שירותים ומסגרות מחייבות כדי לענות לצרכים המיוחדים של מי שמסיימים‬
‫שהותם במסגרות השמה חוץ‪-‬ביתיות‪ .‬דוגמא לניסיון לחקיקה בישראל ניתן לראות בהצעת החוק‬
‫שהוכנה ע"י ועדת רוטלוי בשנת ‪ .3002‬ועדה זו המליצה לעגן בחוק את זכותם של ילדים בהשמה‬
‫לתוכנית המכינה אותם למעבר לחיים העצמאיים‪ .‬בנוסף הוגדרו חובות המדינה להעמיד לרשות‬
‫‪12‬‬
‫בוגרי ההשמות סיוע במגוון תחומים שיקל על השתלבותם בחברה‪ .‬אולם הצעה זו טרם הונחה על‬
‫שולחן הכנסת (בנבנישתי ומגנוס‪.)3009 ,‬‬
‫בשנים האחרונות חלה עלייה רבה במודעות לצרכים של בני נוער אלו בארץ וקיימים ניסיונות‬
‫לפיתוח התערבויות המיוחדות להם ואף לעיצוב חקיקה הולמת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימים גורמים‬
‫המקשים על התמודדות זו‪ ,‬כגון מחסור במשאבים ומקום נמוך בסדר העדיפויות (בנבנישתי וזעירא‪,‬‬
‫‪ .(3009‬למעשה‪ ,‬לא קיימת כיום התייחסות בחקיקה לאוכלוסיית הבוגרים כאוכלוסייה ייחודית‬
‫אשר נמצאת בסיכון‪ .‬אי לכך אין גם התייחסות מבחינת הקצאת משאבים כוללת לאוכלוסייה זו‪.‬‬
‫קיימות אמנם דוגמאות של פרויקטים מקומיים אשר היוזמה להקמתם הגיעה לאור ההבנה כי‬
‫בוגרי ההשמה מצויים במצוקה ואי לכך היו ניסיונות להארכת שהותם במסגרת גם לאחר סיום‬
‫תקופת שהותם‪ ,‬או הקמת בתי בוגרים בכפרי הנוער עצמם‪ .‬אך הניסיון למצוא פיתרון נובע‬
‫ממאמצים מקומיים של מסגרות ההשמה השונות ועמותות במגזר השלישי ואינו נובע מתוכנית‬
‫מובנית וממדיניות כוללת המתייחסת בכובד ראש לאוכלוסייה זו כאוכלוסייה בסיכון (שילה‬
‫וגרופר‪.)3009 ,‬‬
‫דוגמא לתוכנית המסייעת לבוגרי מסגרות חוץ ביתיות וחסרי עורף משפחתי הינה תכנית‬
‫"למרחב"‪ .‬התוכנית מופעלת החל משנת ‪ 3000‬בחסות קרן "מוזס‪-‬וולפוביץ" כמענה לחסר‬
‫בשירותים הקיימים עבור אוכלוסיה זו‪ .‬מטרת התכנית לקדם צעירים בעלי כוחות ויכולות אך‬
‫נטולי תמיכה משפחתית‪ .‬ליווי הצעירים מתחיל בכיתה י"ב ונמשך עד ‪ 1‬שנים לאחר תום השירות‬
‫הצבאי או הלאומי – בסך הכול כ‪ 6-‬שנים‪ .‬התוכנית כוללת ליווי אישי ופרטני צמוד‪ ,‬עבודה‬
‫קבוצתית‪ ,‬פעילויות חברתיות ותרבותיות ומחויבות חברתית של המשתתפים המתבטאת במעורבות‬
‫בקהילה‪ .‬התכנית ערוכה ללוות בו זמנית כ‪ 010-‬צעירים ולהעניק להם משאבים רבים לצורך קידום‬
‫רווחתם‪ .‬בהשוואה למיזמים חברתיים אחרים‪ ,‬מדובר בהשקעה כספית גדולה יחסית לטובת מעט‬
‫צעירים‪ .‬כמו כן‪ ,‬התכנית מוגבלת בהיקפה הן מבחינת המשאבים הנשענים על מימון של עמותה‬
‫פרטית והן מבחינת הזמינות הגיאוגרפית שכן הפעילות מתבצעת במקום אחד בארץ‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫כתוצאה של תהליך המיון הקפדני‪ ,‬צעירים רבים הזקוקים מאד לתמיכה נותרים מחוץ לתכנית כיון‬
‫שאובחנו כחסרי כוחות מספיקים (גוטר‪-‬שגיא וניסקי‪.)3009 ,‬‬
‫פרויקט "גשר לבוגרי השמה חוץ‪-‬ביתית חסרי עורף משפחתי"‪ ,‬גם הוא דוגמא לפרויקט שפותח‬
‫והוקם ביוזמה של העמותה לילדים בסיכון תוך שיתוף פעולה עם הג'וינט‪ ,‬עמותת אשלים וגורמים‬
‫נוספים ומופעל בארץ החל משנת ‪ .3001‬מטרתו לספק רצף מענים עבור בוגרי השמות חסרי תמיכה‬
‫משפחתית אשר ייתן תשובה לצורך בדיור‪ ,‬ליווי‪ ,‬כישורי חיים‪ ,‬הכוונה‪ ,‬הכשרה מקצועית ושילוב‬
‫‪13‬‬
‫תעסוקתי‪ .‬מטרה נוספת של פרויקט זה הינה יצירת מחויבות מצד המדינה לסייע לקבוצה זו גם‬
‫לאחר גיל שמונה עשרה ומיסוד של מחויבות זו (לוי ‪ .)3009 ,‬הסיוע ניתן בהקצאת מתחם מגורים‬
‫בשטח הפנימייה עבור בוגרים שהם חסרי עורף משפחתי‪ ,‬הקצאת יחידות דיור אזוריות עבור‬
‫בוגרים של מסגרות השמה שונות בסמוך לשטח פנימייה תוך הישענות על שירותיה‪ ,‬מגורים בדירות‬
‫בקהילה אשר אינן קשורות בפנימייה כלשהי וכן סיוע הכולל תמיכה‪ ,‬יעוץ וליווי לבוגרים‬
‫"אקסטרניים" החיים בקהילה במסגרת דיור עצמאי (בנבנישתי ומגנוס‪.)3009 ,‬‬
‫בחסות הנוער קיים מספר מצומצם של אפשרויות בנוגע לבוגרי המסגרות‪ .‬קיימות מספר‬
‫מסגרות שיש ברשותן דירות מעבר לנערים ונערות‪ ,‬אשר מהוות מקום לדיור זמני הנע בין חצי שנה‬
‫לשנה‪ .‬מטרת הדירות היא להאריך את שהות הבוגרים במסגרת מוגנת ומובנית‪ ,‬לאפשר להם‬
‫לרכוש מיומנויות נוספות לחיים עצמאיים וללוותם בליווי פחות צמוד מהמסגרת בה שהו‪ .‬בחלק‬
‫מהדירות נבנות גם תוכניות של ליווי הצעיר לאחר עזיבת הדירה לחצי שנה נוספת (כוכבי‪-‬סמסליק‬
‫וחבריה‪.)3009 ,‬‬
‫במחקרו של בנבנישתי (‪ )3009‬בנושא הערכת תוכניות לבוגרים חסרי עורף משפחתי‪ ,‬נבדקו גם‬
‫דירות מעבר של בוגרי החסות‪ .‬ניכר כי המגורים בדירה עצמאית בקהילה מהווים מנוף טוב עבור‬
‫הנערים ומאפשרים להם לרכוש יכולות להתמודדות עם חיים עצמאיים‪ ,‬אופטימיות וביטחון‬
‫בעתיד‪ .‬עם זאת‪ ,‬יותר משליש מהצעירים טענו כי השהות בדירות לא סייעה להם בענייני עבודה‬
‫ולימודים ומחציתם ציינו חוסר בסיוע כלכלי‪.‬‬
‫השהות בדירות מסייעת לחלק קטן מהבוגרים ומאפשר עוד רווח נשימה בטרם יצטרכו‬
‫להתמודד עם החיים לבדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין כי מספר הבוגרים הנעזרים בדירות ההמשך‬
‫בהשוואה למספר הנערים המסיימים את שהותם במסגרות החסות‪ ,‬הינו קטן ביותר‪.‬‬
‫פתרון הדירות‪ ,‬בדומה לפתרונות במקומות אחרים לבוגרים‪ ,‬מיועד לנערים יוצאי המסגרת‬
‫בלבד ולרוב אין תקציבים ומשאבים להקנות פתרון זה למספר רב יותר של נערים ולתקופה יותר‬
‫ארוכה‪ .‬בדומה לפרויקט "גשר"‪ ,‬גם דירות המעבר המועטות של החסות מהוות מקור תמיכה עבור‬
‫בוגרי ההשמות חסרי עורף משפחתי אך בשל היעדר מימון ממשלתי הפרויקט והדירות משרתים‬
‫קבוצה קטנה ביותר ואינם מהווים פתרון הולם למצוקת כלל בוגרי המסגרות החוץ ביתיות‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬אחת ממטרות המחקר היא לתאר את הצרכים של הצעירים‪ ,‬ובכך לתרום לפיתוח מדיניות‬
‫לקידום שירותים לבוגרי ההשמה במעונות‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מתמקד לכן בזווית הראייה של הצעירים עצמם ובוחן שלושה היבטים שנמצאו‬
‫כמרכזיים לצעירים הנמצאים על סף היציאה לחיים עצמאיים ובעיקר של בוגרי מסגרות השמה‬
‫‪14‬‬
‫חוץ ביתית‪ :‬המוכנות שלהם להתמודד עם משימות בחיים עצמאיים‪ ,‬הצרכים שלהם לקראת‬
‫היציאה והדרך שבה הם תופסים את עתידם‪ .‬מטרת המחקר היא להתייחס לכל אחד מתחומים אלו‬
‫ולזהות גורמים המנבאים את מצבם של המסיימים בתחומי חיים אלו‪ .‬אציג ראשית את המסגרת‬
‫התיאורטית המכוונת את עיצוב השערות המחקר ובהמשך אציג את הידע בספרות על כל אחד‬
‫מהמשתנים התלויים והבלתי תלויים במחקר הנוכחי‪.‬‬
‫המסגרת התיאורטית‬
‫במסגרת מחקר זה נבחנים המוכנות של הצעירים לחיים עצמאיים‪ ,‬הצרכים שלהם לקראת‬
‫היציאה ותפיסותיהם לגבי העתיד‪ .‬היות ומחקר זה בוחן את מצבם של הצעירים במעברם לחיים‬
‫עצמאיים בהקשרו החברתי‪ ,‬ובהתייחס לרמות השונות והדינאמיות בחייהם‪ ,‬הוא נשען על‬
‫ה"תיאוריה האקולוגית של ההתפתחות" (‪.)Bronfenbrenner, 1979‬‬
‫התיאוריה האקולוגית כוללת בתוכה את הרבדים השונים המרכיבים את תפיסתו של המתבגר‬
‫ומשפיעים עליה היות והיא רואה בתפקודו של הפרט פועל יוצא של אינטראקציה בין התפתחות‬
‫המתבגר לבין סביבתו (‪ .)Bronfenbrenner, 1979‬הפרט מתפתח באופן דינאמי ומשתנה בהתאם‬
‫לאופן בו הוא מבין את סביבתו ומתייחס אליה ובהתאם ליכולת שיש לו לשלוט על הסביבה שלו‪.‬‬
‫הסביבה הקיימת לכשעצמה כוללת את הגורמים המצויים במגע יומיומי עם הפרט דוגמת הגורמים‬
‫המטפלים‪ ,‬גורמים הבאים עימו במגע עקיף ומתווך – אלה האנשים המצויים בקשר עם הגורמים‬
‫העומדים עם הפרט באופן ישיר‪ ,‬וגורמים עימם לא בא הפרט במגע ישיר כלל‪ ,‬אך הוא מושפע מהם‬
‫באמצעות המגע שלו עם מערכות הקרובות אליו‪ .‬הסביבות השונות‪ ,‬אותם מעגלים המקיפים את‬
‫הפרט מהווים את מה שברונפנברנר (‪ )Bronfenbrenner, 1979‬מגדיר כ"סביבות אקולוגיות"‪.‬‬
‫הסביבות האקולוגיות למעשה שזורות אחת בשנייה וכוללות ארבע רמות‪ :‬רמת המיקרו (‪micro-‬‬
‫‪ ,)system‬רמת המזו (‪ ,)meso-system‬רמת האקסו (‪ )exso-system‬ורמת המקרו (‪.)macro-system‬‬
‫בהמשך פיתוח המודל נוספה רמה נוספת‪ ,‬רמת האינדיבידואל (‪ .)individual system‬סוגי‬
‫האינטראקציות המתקיימים במערכות אלו משתנים כאמור על פי מידת קרבתה של המערכת‬
‫(המעגל) אל הפרט‪ .‬מדובר על בחינה של כמה רבדים אשר מעצבים את תפיסתו הסובייקטיבית של‬
‫כל מתבגר את עצמו‪.‬‬
‫עטר (‪ )3009‬מציינת כי על פי התפיסה האקולוגית תפקוד חניך השוהה במסגרת חוץ ביתית‪,‬‬
‫קשור במספר מערכות וגורמים ואין גורם אחד‪ ,‬אשר עליו ניתן להצביע כאחראי בלעדי על תפקוד‬
‫‪15‬‬
‫החניך‪ .‬בעקבות עבודתה של עטר‪ ,‬במחקר הנוכחי אתייחס לרמות השונות שסובבות את הצעירים‪.‬‬
‫רמת האינדיבידואל תתייחס למאפיינים אישיים של הצעיר (גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬ארץ לידה‪ ,‬רקע עברייני‪,‬‬
‫אופטימיות)‪ .‬רמת המיקרו תכלול את ההקשר המשפחתי (רקע הורים‪ ,‬תמיכה משפחתית) וההקשר‬
‫של מסגרת ההשמה (מאפייני השהות במסגרות חוץ ביתיות ומידת התמיכה הנתפסת מאנשי הצוות)‬
‫ואבחן את הקשר בינם לבין תפיסת העתיד‪ ,‬המוכנות של הצעירים ליציאה לעצמאות וצרכיהם‪.‬‬
‫צעירי החסות מאופיינים ברקע בעל מארג של מצוקות וקשיים ושוהים במסגרות חוץ ביתיות‪.‬‬
‫יחד עם זאת קיימת הטרוגניות בכל הקשור לדרכי התמודדות עם השהות ועם תהליך המעבר‬
‫מהמסגרת לחיים עצמאיים‪ .‬חלק ממטרת המחקר הינו לגלות מה מסייע לאותם צעירים‬
‫בהתמודדות מורכבת זאת במסגרות ההשמה ובמוכנות לעצמאות‪ .‬לפיכך בחרתי גם להתייחס גם‬
‫למושג התאורטי "חוסן" (‪ )Resilience‬המוגדר כמסלול התפתחותי המאופיין בהסתגלות בריאה‬
‫למרות נסיבות של מצוקה ניכרת ( ‪ .)Luthar, Cicchetti & Becker, 2000‬כלומר‪ ,‬שמירה על יכולת‬
‫עמידות למרות קשיים רבים המאתגרים את התהליך ההתפתחותי‪.‬‬
‫לפי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה ‪American Psychological Association -‬‬
‫)‪ ,)APA, 2009‬חוסן נפשי אינו תכונה מולדת שיש או אין לאדם‪ ,‬אלא עירוב של מחשבות‪ ,‬התנהגויות‬
‫ופעולות שניתן ללמוד ולפתח בכל אדם‪ .‬הם מציינים מספר גורמים אשר תורמים לחוסן נפשי‪,‬‬
‫והגורם העיקרי תלוי ביחסים תומכים ואכפתיים בתוך המשפחה ומחוצה לה‪ .‬לפי האגודה קיימות‬
‫עשר אסטרטגיות לבניית חוסן נפשי‪ ,‬שכוללות‪ :‬יצירת קשרים טובים‪ ,‬הסתכלות אחרת על בעיות‬
‫בלתי פתירות‪ ,‬קבלת שינויים כחלק מהחיים‪ ,‬קביעת מטרות ותנועה לכיוונן‪ ,‬לפעול בנחרצות‪ ,‬חיפוש‬
‫הזדמנויות לגילוי עצמי‪ ,‬אמונה בעצמך‪ ,‬ראיית דברים בפרספקטיבה‪ ,‬שמירה על תקווה‪ ,‬שמירה על‬
‫עצמך וחיפוש דרכים נוספות לבניית חוסן אישי‪.‬‬
‫להד (‪ )3009‬מגדיר חוסן נפשי כסך כל המאמצים שהפרט עושה כדי לפגוש את החיים‪ .‬זו‬
‫היכולת הטמונה בו להתאושש בכוחות עצמו‪ ,‬בעזרת הזולת או באמצעים אחרים‪ ,‬למרות נפילות‬
‫קצרות או ממושכות‪ .‬לדעתו‪ ,‬מצב דחק עלול להתפתח למשבר בעקבות ניסיונות חוזרים ונשנים של‬
‫היחלצות ממנו‪ ,‬שאינם פותרים את הבעיה‪ .‬למעשה כל אדם מפתח את דפוס ההתמודדות הייחודי‬
‫שלו‪ .‬תהליך פיתוח זה קורה משחר ילדותנו ונמשך כל החיים‪.‬‬
‫בחייו של כל אדם קיימים גורמים שונים שיכולים להוות גורמי הגנה שיוכלו לסייע לו בפיתוח‬
‫החוסן הנפשי‪ .‬גורם הגנה הוא גורם מתווך המחזק ומעצים את החוסן הנפשי בהתמודדות עם‬
‫ההשפעות של גורמי הסיכון כדי לצמצמם‪ ,‬למתנם או לבטלם‪ .‬משמעות ההגנה הינה הרחבת תגובות‬
‫החוסן הנפשי בזמן חשיפה למצבי סיכון (‪.)Haggerty at al., 1994‬‬
‫‪16‬‬
‫ניומן ובלקבורן (‪ )Newman & Blackburn, 2002‬מדגישים שלמושג של חוסן יש משמעות‬
‫בעיקר כשהוא מצביע על גורמים סיבתיים שניתן להשפיע עליהם באמצעות התערבויות חברתיות‪,‬‬
‫משום שאז הוא נותן בידינו כלי חברתי רב משמעות להתערבות‪ .‬מקובל להצביע על שלושה תחומים‬
‫שעולים מהספרות הרלבנטית‪ :‬מאפייני הצעיר עצמו (כגון‪ ,‬מזג אישי נוח‪ ,‬התמדה‪ ,‬אינטליגנציה‪,‬‬
‫חוש הומור‪ ,‬מודעות עצמית‪ ,‬יכולת לאמפטיה‪ ,‬מראה אטרקטיבי); יחסים עם המשפחה (הורים‬
‫תו מכים‪ ,‬יחסים טובים עם הורה אחד לפחות‪ ,‬תפקיד משמעותי בטיפול בבני משפחה כמו אחים‬
‫צעירים); והסביבה החברתית בה הוא פועל (כגון‪ ,‬הצלחה בלימודים‪ ,‬פעילות התנדבותית‬
‫משמעותית‪ ,‬יחסים עם חונך‪ -‬בוגר)‪.‬‬
‫אדלשטיין וכהן (‪ )3009‬מציינים שגורמי הגנה נתפסים כגורמים המבטאים תקווה‪ ,‬אופטימיות‬
‫ומשאבים פנימיים של היחיד‪ ,‬המאפשרים לו התמודדות טובה בהווה וראייה‬
‫אופטימית וחיובית של העתיד‪ .‬רוזמן וויסמן (‪ )3001‬מבחינות בין גורמי הגנה אישיים‪ ,‬כגון‪ :‬הצלחה‬
‫לימודית‪ ,‬כשירות אישית וחוש הומור‪ ,‬לבין גורמי הגנה דינמיים‪ ,‬כגון‪ :‬קבוצת גיל נורמטיבית‪,‬‬
‫משפ חה חמה ותומכת‪ ,‬תפיסה אופטימית של החיים‪ ,‬יחסים קרובים עם אדם משמעותי וקבלת‬
‫עידוד וחיזוקים להתנהגויות חיוביות‪.‬‬
‫סטיין (‪ )Stein, 2005‬עוסק רבות במשמעות של חוסן נפשי בהקשר של בוגרי השמה חוץ ביתית‬
‫ומגדיר אותו במושגים של "התגברות כנגד כל הסיכויים"‪ ,‬התמודדות יעילה והחלמה‪ .‬הוא מצביע‬
‫על כך שיש צעירים בוגרי השמה שעבורם המעבר לחיים עצמאיים הינו מוצלח‪ .‬הוא מסביר הצלחה‬
‫זו בכך שלצעירים אלו יש יכולות המאפשרות להם להתמודד עם גורמי סיכון ולהשיג את‬
‫מטרותיהם למרות רקע של חסר‪ ,‬בעיות‪ ,‬מצוקות ולחץ שחוו בילדותם‪.‬‬
‫על פי סטיין (‪ )Stein, 2005‬קיימים מספר מאפיינים אשר יכולים לשמש כתשתית לבניית חוסן‪.‬‬
‫מדובר במאפיינים אישיים‪ ,‬משפחתיים‪ ,‬חברתיים ומאפייני ההשמה‪ .‬המאפיינים האישיים כוללים‬
‫פיתוח תחושת זהות חיובית במהלך ההשמה‪ ,‬היכרות עצמית‪ ,‬הערכה עצמית ותחושת יעילות‬
‫עצמית‪ .‬פיתוח תחושת זהות חיובית קשור באיכות הטיפול‪ ,‬במאפייני ההתקשרות‪ ,‬בידע ובהבנה‬
‫מעמיקה של הצעיר את ההיסטוריה והרקע האישיים שלו‪ ,‬בהתנסות שלו באופן בו אחרים‬
‫מתייחסים אליו ומגיבים אליו ובאופן בו הצעיר תופס את עצמו ואת האפשרויות העומדות בפניו על‬
‫מנת לעצב את עתידו‪.‬‬
‫במחקר שנערך בקרב צעירים בקולג' ששהו בעברם במסגרות חוץ ביתיות‪ ,‬הצעירים אשר‬
‫הצליחו לחוות הצלחות ביציאה ממסגרות ההשמה‪ ,‬חוו במהלך שהותם מספר גורמים מגוננים‪,‬‬
‫חיצוניים ופנימיים‪ ,‬אשר תרמו ליכולתם להיות חסינים‪ .‬בין גורמים אלו היו מזג חיובי‪ ,‬אמונה‬
‫‪17‬‬
‫עצמית ביכולות‪ ,‬אפשרויות זמינות‪ ,‬מקורות תמיכה במעברי חיים משמעותיים‪ ,‬הגעה סדירה לבית‬
‫הספר‪ ,‬תכנית לימודים מאתגרת‪ ,‬תמיכה חברתית מרובה‪ ,‬חברות בארגונים חברתיים וקבוצות‪,‬‬
‫דמויות מודל לחיקוי והערצה וחונכים אשר סיפקו גישה לידע וסייעו בשמירת הצעירים על עצמם‬
‫( ‪.)Lemon, Hines, & Merdinger,2005‬‬
‫במחקר אחר‪ ,‬שבחן סיכויי התמודדות בקרב ילדים ממשפחות אומנה‪ ,‬נמצאו גורמי‬
‫ההגנה הבאים כיעילים להתמודדות טובה יותר עם גורמי הסיכון הרבים‪ IQ :‬גבוה‪ ,‬מזג‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫יחסים טובים עם ההורים‪ ,‬מעורבות בבית הספר ותמיכה מחוץ למשפחה (‪.)Harden, 2004‬‬
‫למרות שלא ניתן למצוא קשר סיבתי ישיר בין גורמי הגנה לבין התנהגויות סיכון‪ ,‬יותר ויותר‬
‫חוקרים מוצאים קשר ליניארי בין גורמי הגנה להפחתת התנהגויות סיכון‪ .‬לדוגמה‪ :‬קרבה בין הנער‬
‫להורים קשורה לשיעור השימוש בסמים (המבורגר ואחרים‪ ;)3001 ,‬לימודים והתמדה בבתי ספר‬
‫קשורים לשיעורי העבריינות בקרב בני נוער (נתוני למ"ס‪.)3009 ,‬‬
‫ניומן ובלקבורן (‪ ) Newman & Blackburn, 2002‬מציינים כי לתמיכה המשפחתית יש את‬
‫התרומה הגדולה ביותר לבניית חוסן וליכולת להגיע לתוצאות טובות‪ ,‬גם מול מצבי חיים קשים‪.‬‬
‫רבים ממסיימי ההשמה אינם יכולים להישען על תמיכה ממשפחתם‪ ,‬עקב קשיי המשפחה עצמה‬
‫(בנבנישתי‪ .) 3009 ,‬כמו כן‪ ,‬בקרב רבים מעוזבי מסגרות ההשמה הקשר עם משפחותיהם עלול להיות‬
‫חסר או בעייתי‪ ,‬יותר מאשר מספק תמיכה (‪ .)Biehal & Wade, 1996‬אחד המקורות המרכזיים‬
‫לקשיים של בוגרי השמה במעבר שלהם לחיים עצמאיים הוא רמת התמיכה הנמוכה לה הם זוכים‬
‫מסביבתם החברתית (בנבנישתי‪ .)3009 ,‬כאשר לאדם יש הרגשה שקיימת תמיכה חברתית מבוססת‬
‫ואוהדת‪ ,‬כושר עמידתו בפני אירועי חיים מלחיצים גבוה יותר‪ ,‬אך כאשר הוא חש בודד ועזוב‪ ,‬יכולת‬
‫ההתמודדות שלו נמוכה יותר (אליצור‪ ,‬טיאנו‪ ,‬מוניץ‪ ,‬נוימן‪.)3009 ,‬‬
‫במחקר הנוכחי לא ניתן לבדוק אמנם האם הנערים היו בעלי "חוסן" בעת יציאתם לעצמאות‪,‬‬
‫משום שרואיינו עוד טרם יציאתם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן לומר כי צעיר בוגר השמה בעל חוסן‪ ,‬הוא זה‬
‫שיראה בדרכי התמודדותו הסתגלות חיובית במעבר לחיים עצמאיים ולבגרות‪ ,‬למרות מצבי הלחץ‬
‫והקושי שחווה בחייו‪ ,‬שעלולים היו לפגוע ביכולת התמודדותו )‪.)Newman & Blackburn, 2002‬‬
‫מכיוון שעל פי הספרות קיימת חשיבות גדולה בבניית חוסן בעת השהות בהשמה על מנת להגיע‬
‫לתוצאות טובות גם מול מצבי חיים קשים בעתיד‪ ,‬מן הראוי לזהות בקרב הנערים השוהים‬
‫במעונות החסות את המקורות שעשויים להצביע על חוסן בהמשך ההתמודדות עם היציאה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫המחקר הנוכחי בוחן היבטים שנמצאו מנבאים את החוסן של הצעירים בעת ההתמודדות שלהם עם‬
‫החיים שלאחר השהות בהשמה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫כאמור‪ ,‬המחקר יבחן שלושה היבטים בתפיסות של צעירים במעונות של החסות‪ -‬עד כמה הם‬
‫מרגישים מוכנים ליציאה לחיים עצמאיים‪ ,‬כיצד הם רואים את עתידם‪ ,‬ומה הם הצרכים שלהם‬
‫לקראת המעבר לחיים עצמאיים‪ .‬בחלקים הבאים אסקור את הספרות על כל אחד מהתחומים‪.‬‬
‫מוכנות לחיים עצמאיים‬
‫המושג מוכנות לעצמאות מתגבש אצל כל נער באופן אישי ומייצג את תפיסת יכולתם של‬
‫הצעירים להתמודד עם משימות המעבר לחיים עצמאיים‪ .‬על מנת לבחון מושג זה איעזר בתיאורית‬
‫"החוללות העצמית" (‪ )Self Efficacy‬של בנדורה (‪ )Bandura, 1997‬המתייחסת למידה בה האדם‬
‫מאמין ומעריך את יכולתו לבצע מערך התנהגויות ולהפעיל שליטה על אירועים אשר יובילו לתוצאה‬
‫מסוימת בחייו‪ .‬הנחת התיאוריה הנה כי היחיד מעריך באופן תמידי את טווח היכולות שלו ואלו‬
‫משפיעות על התנהגותו בכל זמן נתון‪ .‬חוללותו העצמית הנה למעשה שיפוטו את יכולותיו לארגן‬
‫ולבצע פעולות על מנת להשיג את המטרות בהן הוא חפץ‪ .‬צעיר שלו תפיסת חוללות עצמית גבוהה‬
‫יותר ייטה להתמיד לקראת מטרות הרצויות לו מאשר צעיר המאופיין בחוללות עצמית נמוכה יותר‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬ניתן להעריך שצעירים שלהם תפיסה גבוהה יותר של מוכנות יתמודדו בעתיד בצורה‬
‫יעילה יותר עם המטלות של הבגרות‪.‬‬
‫במודל של מלוציו ושותפיו (‪ )Maluccio, Krieger, & Pine, 1990‬המוכנות לחיים‬
‫עצמאיים מוגדרת כיכולת של הפרט לספק את צרכיו‪ ,‬להרגיש בנוח עם עצמו ולהיות מסופק לגבי‬
‫קשרים ומערכות יחסים עם אחרים משמעותיים במשפחה‪ ,‬בקהילה ובחברה‪ .‬נולן ועמיתיו‬
‫(‪ )Nollan, Horn, Downs, Pecora, & Bressani, 2001‬מדברים על כך שניתן לחלק יכולות אלו‬
‫לשתי קבוצות‪ ,‬האחת מוחשית (כגון מיומנויות עבודה‪ ,‬יכולת לימודית) והשנייה מופשטת יותר‬
‫(כגון יכולת לשליטה עצמית‪ ,‬פתרון בעיות)‪ .‬שיף ובנבנישתי (‪ )2004‬ובנבנישתי וזעירא (‪)2008‬‬
‫השתמשו במסגרת מושגית זו ויצרו כלי שמטרתו לזהות מוכנות ליציאה לחיים עצמאיים בקרב‬
‫בוגרי השמה הנמצאים על סף היציאה לחיים עצמאיים‪ .‬המוכנות היא ההערכה עד כמה הצעיר יכול‬
‫להתמודד ביעילות עם משימות חיים שונות כגון חיפוש עבודה‪ ,‬ניהול משק בית‪ ,‬שמירה על חיים‬
‫נורמטיביים וכד'‪ .‬חשוב לציין כי הם בחנו את המוכנות מזווית הראייה של האחראים על הצעירים‪.‬‬
‫שיף ובנבנישתי (‪ )Schiff & Benbenishty 2006‬טוענים כי ניתן להעריך את מוכנות המתבגר‬
‫לעצמאות הן מנקודת המבט של המסגרת שמטפלת בו והן מנקודת המבט של המתבגר עצמו‪.‬‬
‫ההערכה של הגוף המקצועי יכולה לשפוך אור לגבי מצבו של המתבגר בכל הקשור לתפקודו ובאילו‬
‫‪19‬‬
‫תחומים עליו להתחזק כדי לצאת לעצמאות‪ .‬הפרספקטיבה הסובייקטיבית של המתבגר אינה פחות‬
‫חשובה ויש לה השפעה רגשית ישירה על היכולת להתמודד עם היציאה לעצמאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬המתבגר‬
‫יכול להעיד על תחושת יכולת לחולל שינוי לעתיד‪ ,‬מוטיבציה ויכולת להשתלב במשימות חשובות‬
‫שהעתיד צופן לו‪.‬‬
‫במחקרם של בנבנישתי ומגנוס (‪ )2008‬נתבקשו צעירים בוגרי השמה חוץ ביתית ומבוגרים‬
‫אחראיים שליוו אותם להעריך את המוכנות לעצמאות בתחומים שונים בחיי הצעירים כגון‬
‫לימודים‪ ,‬צבא עבודה‪ ,‬כספים‪ ,‬יחסים בין אישיים והתנהגויות סיכון‪ .‬ממצאי המחקר הראו כי‬
‫לצעירים הייתה הערכה חיובית יותר באופן מובהק באשר למיומנויות החיים שלהם‪ ,‬מאשר‬
‫למלווים שלהם‪ .‬ההבדלים ה בולטים בהערכות היו בתחומי החינוך ובתחום היחסים בין אישיים‪.‬‬
‫ממצאים אלו מלמדים שלא תמיד קיימת התאמה בין שתי פרספקטיבות אלו‪ ,‬אך קיימת חשיבות‬
‫לשלב ביניהן‪.‬‬
‫במחקר (בנבנישתי‪ )2008 ,‬אשר בודק את מוכנותם וצרכיהם של המתבגרים בחסות הנוער‪ ,‬עלו‬
‫מספר תחומים שבהם היכולות של הצעירים הוערכו על ידי העובדים כנמוכות במיוחד‪ .‬בתחום של‬
‫הלימודים היו העובדים בטוחים רק לגבי כ‪ 01%-‬שיוכלו לקבל תעודות בגרות מלאה‪ .‬בתחום‬
‫השירות הצבאי נראה שהצפייה היא לקשיים רבים בשירות‪ .‬ההערכות היו נמוכות באשר ליכולות‬
‫של הצעירים בתחום ניהול הכספים שלהם‪ .‬לגבי מגורים‪ ,‬עולה שלגבי יותר ממחצית מהצעירים‪,‬‬
‫העובדים חושבים או בטוחים שאין להם יכולת לחפש דירה באופן יעיל‪ ,‬לחתום על חוזה לשכירת‬
‫דירה‪ ,‬להעריך באופן ריאלי את ההוצאות הנדרשות לשכירת דירה ואחזקתה‪ ,‬לשלם חשבונות בזמן‪,‬‬
‫לערוך קניות ולנהל תקציב בדרך יעילה ואחראית‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי אשלים את המידע שהתקבל ממחקרם של זעירא ובנבנישתי (‪ )2008‬ואתמקד‬
‫בפרספקטיבה של צעירי חסות הנוער בכל הנוגע להתייחסותם למוכנות לעצמאות‪.‬‬
‫תפיסת העתיד‬
‫בתקופת השהות במעונות החסות‪ ,‬המתבגרים מגבשים את זהותם וככל שהם מתקרבים לתום‬
‫שהותם במסגרת‪ ,‬מתגבשת אצלם תפיסת העתיד‪ .‬תפיסת העתיד כוללת את הנטייה של האדם‬
‫לצפות קדימה ולהעריך השלכות ארוכות טווח של התנהגות עכשווית וכן את המעורבות והערך‬
‫האישי המיוחסים אל העתיד (‪ . )Seginer, 1988; Shell & Husman, 2001‬הציפיות של המתבגרים‬
‫בנוגע לעתיד כוללות את התכניות‪ ,‬השאיפות והפחדים הנוגעים לאירועים שונים במגוון תחומי‬
‫חיים בעתידם הקרוב והרחוק (‪ .)Seginer, 2009‬מתבגרים צריכים להתמודד מול מספר משימות‬
‫‪21‬‬
‫חיים הקשורות לתקופת גילם ומושפעות מהסובבים אותם‪ ,‬הוריהם‪ ,‬מוריהם וקבוצת חברים‪.‬‬
‫משימות אלה קשורות להתפתחות הצפויה לאורך החיים ולכן בעלות חשיבות בתהליך תכנון העתיד‬
‫(‪ .)Nurmi, 2005‬סגינר זיהתה שמונה תחומי חיים דומיננטיים שכלפיהם קיימת תפיסת העתיד‬
‫בישראל‪ :‬בית ספר ובחינות בגרות‪ ,‬שרות צבאי (עבור מתבגרים יהודים)‪ ,‬השכלה גבוהה‪ ,‬עבודה‬
‫וקריירה‪ ,‬חתונה ומשפחה ונושאים קולקטיביים (‪.)Seginer, 1988‬‬
‫תפיסת העתיד נמצאה תורמת להבנת חיי הפרט בהווה והתנהגותו ביומיום‪ .‬גונזלס וזימברדו‬
‫(‪ )Gonzals & Zimbardo,1985‬טענו כי תפיסה זו הכרחית לשם עמידה במחויבויות‪ ,‬לקיחת‬
‫אחריות והגדרת מטרות וציפיות ואף ליצירת תחושה של עצמיות ואישיות‪ ,‬המעוצבת דרך הזמן‪.‬‬
‫אחת הסוגיות המרכזיות בחקר תפיסת העתיד מתמקדת בזיהוי המשתנים המשפיעים על עיצובה‪.‬‬
‫כיום הספרות מתמקדת בשני סוגי משתנים‪ :‬משתנים דמוגרפים ומשתנים אישיותיים‪ .‬משתנה‬
‫דמוגרפי הרווח בספרות שנמצא כמשפיע על תפיסת העתיד הוא גיל ( ‪Gonzals & Zimbardo,‬‬
‫‪.) ;1985; Nurmi, 1987‬‬
‫נמצא כי מחשבות על העתיד ותכנונו מאפיינים במיוחד את גיל ההתבגרות (‪ )03-09‬שבו מתחיל‬
‫העיסוק בקבלת החלטות חשובות לחיים‪ ,‬זאת על אף שההחלטות המשמעותיות ביותר כמו עבודה‬
‫ומשפחה מופיעות בגיל מאוחר יותר (‪ .)Nurmi, 1987‬החלטות בקרב מתבגרים בנוגע לעתידם כמו‬
‫בחירת קריירה‪ ,‬לימודים והקמת משפחה נמצאו כבעלות השפעה גדולה על חייהם הבוגרים‬
‫(‪.)Nurmi, 2005‬‬
‫מחקרים בקרב ילדים ומתבגרים במצבי סיכון מראים כי הציפיות מהעתיד של מתבגרים‬
‫יכולות להשפיע על המוטיבציה ויכולתם לממש את מטרותיהם בהצלחה‪ ,‬מיד אחרי עזיבת המסגרת‬
‫וכמו כן שנים מאוחר יותר כבוגרים‪ .‬ציפיות חיוביות לעתיד נמצאו כגורם מגן ומקדם חוסן‪,‬‬
‫הסתגלות חברתית ורווחה נפשית )‪ Wyman, Cowen, Work & Kerley, 1993‬בתוך ‪Sulimani-‬‬
‫‪.)Aidan & Benbenishty, 2011‬‬
‫סולימני‪-‬אעידן ובנבנישתי (‪ )Sulimani-Aidan & Benbenishty, 2011‬חקרו את ציפיותיהם‬
‫לעתיד של ‪ 399‬בוגרי פנימיות חינוכיות וטיפוליות בארץ סביב המעבר לחיים עצמאיים‪ .‬הציפיות‬
‫סביב השלמת לימודי תיכון או לימודים אקדמאיים נמצאו נמוכות יחסית‪ .‬כמו כן‪ ,‬חלק מהצעירים‬
‫‪21‬‬
‫העלו ספקות לגבי יכולותיהם לספק לילדיהם סביבה בטוחה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הממצאים העלו כי‬
‫מרבית הצעירים מתבוננים באופן חיובי ואופטימי על עתידם‪.‬‬
‫צעירי החסות נמצאים בשלב בו הם לקראת יציאה לעצמאות וקיימת משמעות חשובה לתפיסת‬
‫עתידם‪ .‬לאור דברים אלו אבחן במחקר זה את תפיסת העתיד של הצעירים בתחומים השונים של‬
‫חייהם ואשער כי יימצא קשר חיובי בין תפיסת העתיד למוכנותם ליציאה לעצמאות‪.‬‬
‫הערכת הצרכים‬
‫לקראת היציאה לחיים עצמאיים קיימים צרכים שונים בקרב צעירי החסות‪ .‬הצרכים קשורים‬
‫למאפיינים המיוחדים של אותם צעירים‪ ,‬להכנה ליציאה לחיים עצמאיים ולחוויותיהם בעת‬
‫היציאה‪ .‬ממחקרם של בנבנישתי ומגנוס (‪ )3009‬על צעירים בוגרי מסגרות השמה חוץ‪-‬ביתיות חסרי‬
‫ע ורף משפחתי‪ ,‬ניתן להבין כי צרכי הצעירים נובעים מהשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים (מעבר‬
‫ממעמד של מתבגר לזה של בוגר עצמאי) ומקבלים משנה תוקף ומשמעות עקב הקשיים האישיים‬
‫והמשפחתיים שהביאו אותם להשמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עקב השהות הממושכת במסגרת חוץ‪-‬בית ועצם‬
‫העובדה כי לצעירים אלו אין את האפשרות להישען על משפחותיהם כדי להמשיך בתהליך‬
‫התפתחות נורמטיבי לקראת חיים עצמאיים‪ ,‬מתעצב סל צרכים של צעירים אלו‪ .‬הסל כולל צרכים‬
‫אשר באים לידי ביטוי בהקניית מיומנויות חיים הרלוונטיות ליציאה לחיים עצמאיים כגון חיפוש‬
‫דירה‪ ,‬חיפוש עבודה וניהול תקציב‪ .‬כמו כן‪ ,‬תחום הלימודים ותהליך הגיוס לצבא נמצאו כתחומים‬
‫בהם הצעירים זקוקים לליווי והכוונה‪.‬‬
‫במחקרה של אליאל‪-‬גב (‪ )3000‬אודות מוכנותם וצרכיהם של בוגרי פנימיות רווחה בארץ עלו‬
‫צרכים רבים של הבוג רים לקראת המעבר לחיים עצמאיים‪ .‬מרבית הצעירים הוערכו כבעלי יכולות‬
‫בינוניות ונמוכות בתחומים השונים הקשורים בתפקוד עצמאי‪ ,‬ביניהם התמודדות עם קשיים‬
‫רגשיים‪ ,‬מציאת מקום מגורים‪ ,‬רכישת מקצוע במסגרת לימודים מוכרת וניהול משק בית‪.‬‬
‫התחומים בהם נמצא שיעור גבוה של חניכים הזקוקים לעזרה כללו‪ :‬רכישת מקצוע במסגרת‬
‫לימודים מוכרת‪ ,‬התמודדות עם קשי ים רגשיים‪ ,‬מציאת מקום מגורים והשתלבות במסגרת‬
‫לימודים גבוהה‪.‬‬
‫בנבנישתי וזעירא (‪ )3009‬בדקו את מוכנותם וצרכיהם של המתבגרים בחסות הנוער ע"י הערכת‬
‫המטפלים‪ .‬ממחקרם עלו צרכים לסיוע כספי להמשך הלימודים וייעוץ בנושא הלימודים‪ .‬בכל‬
‫הקשור לשירות צבאי או לאומי‪ ,‬הצורך הבולט ביותר נוגע לליווי אישי בתהליך הגיוס והשירות‪,‬‬
‫מתן מידע על האפשרויות השונות בצבא ומתן מעמד של חייל בודד‪ .‬בתחום המגורים‪ ,‬לכרבע עד‬
‫‪22‬‬
‫שליש מהצעירים יש צורך סיוע במיומנויות של חיפוש מגורים וחיים במגורים עצמאיים‪ .‬בתחום‬
‫העבודה עלה הצורך המשמעותי ביותר‪ 66% -‬מהצעירים מתן הכשרה מקצועית הוא צורך חיוני‬
‫וליותר משליש מהצעירים יש צורך חיוני בסיוע במיומנויות של חיפוש עבודה‪ ,‬בסיוע ישיר בחיפוש‬
‫עבודה ובאף במציאת מקום עבודה המוכן לקבל צעירים כמוהם‪ .‬בכל הקשור לתמיכה פסיכו‪-‬‬
‫סוציאלית המטפלים מעריכים כי למעלה מ‪ 62%-‬מהצעירים בעלי צורך חיוני בהמשך תמיכה וליווי‬
‫ולייעוץ או טיפול מקצועי‪.‬‬
‫ניתן לראות כי צרכי הצעירים במסגרות השונות הינם רבים וכוללים מספר תחומים עיקריים‬
‫כמו דיור‪ ,‬מיומנויות חיים‪ ,‬סיוע רגשי‪ ,‬השכלה‪ ,‬תעסוקה וסיוע בתהליך הגיוס‪ .‬הקניית מיומנויות‬
‫חיים רלוונטיות וסיוע וליווי הצעי רים לאחר עזיבתם את המסגרות יכולים לענות על צרכי אותם‬
‫צעירים‪ .‬במחקר הנוכחי אבדוק אילו צרכים עולים מצעירי החסות ואבחן אותם יחד עם הצרכים‬
‫שזוהו על ידי המטפלים במחקר של בנבנישתי וזעירא (‪ ,)3009‬בתקווה כי המידע שייאסף יוכל‬
‫להרחיב את ההבנה לגבי צרכיהם‪.‬‬
‫גורמים המנבאים את המוכנות לחיים עצמאיים‪ ,‬הצרכים ותפיסת העתיד של צעירים‬
‫המחקר הנוכחי מבקש לזהות גורמים המנבאים את המוכנות לחיים עצמאיים‪ ,‬הצרכים‬
‫ותפיסת העתיד של צעירים השוהים במעונות של החסות‪ .‬המסגרת התיאורטית של התיאוריה‬
‫האקולוגית מכוונת אותנו לזהות גורמים במספר רמות‪ ,‬הצעיר עצמו‪ ,‬המשפחה‪ ,‬והמסגרת בה הוא‬
‫שוהה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הספרות העוסקת בגורמים התורמים לחוסן מצביעה על גורמים שנמצאו רלבנטיים‬
‫לבניית חוסן והם ייבחנו במחקר הנוכחי‪.‬‬
‫מאפייני הצעיר‬
‫מגדר‪ -‬תרומתו של משתנה המגדר לתפיסת העתיד קשורה לחלוקה המסורתית בין תפקידי‬
‫המינים המקובלים באותה חברה‪ .‬כאשר מדובר בחברה הדוגלת בשוויון בין המינים ישנם פחות‬
‫הבדלים בתפיסת העתיד בין נשים לגברים ויחד עם זאת ניתן לראות כי גברים מדווחים על תפיסת‬
‫עתיד ממוקדת מטרות וחיובית יותר‪ .)Gonzals & Zimbardo, 1985; Nurmi, 1987( .‬אחד‬
‫הממצאים ממחקרה של שיף (‪ )Schiff, 2006‬הצביע על חששות רבים יותר שעלו בקרב הצעירות‬
‫סביב המעבר לחיים עצמאיים לעומת הצעירים‪ .‬בסתירה למחקרים אלו‪ ,‬קיימים מחקרים אשר לא‬
‫מצאו הבדלים בין המגדרים בנוגע לתפיסת העתיד (‪Schiff & Benbenishty, 2006; Sulimani-‬‬
‫‪.)Aidan & Benbenishty, 2011‬‬
‫‪23‬‬
‫בהתיי חסות רחבה יותר להבדלים בין נערים לנערות‪ ,‬יש להביא בחשבון כי מדובר בנוער‬
‫הנמצא בגיל ההתבגרות בו תהליך גיבוש הזהות העצמית המתרחש במלוא עוצמתו משפיע על נערות‬
‫בשונה מנערים‪ .‬גיליגן (גיליגן‪ 0661 ,‬בתוך גולן‪ )3003 ,‬מדגישה כי נערות בתהליך זה מאבדות משהו‬
‫מהעצמי (‪ )self‬שלהן ומתקשות לבטא את קולן ולסמוך על עצמן‪ .‬מדובר בהבדל מגדרי ובסיסי‪ .‬אם‬
‫נוסיף למאפיין זה כי מדובר בנערות במצוקה ובסיכון אשר שוהות במסגרות של חסות הנוער‪,‬‬
‫תתקבל תמונה מורכבת ומדאיגה של הצעירות‪ .‬במחקרה של גולן (גולן‪ )0666 ,‬בקרב ‪ 699‬נערים‬
‫ונערות אשר שהו במעונות חסות הנוער נמצא כי קיימים הבדלים רבים בין נערים ונערות במצוקה‬
‫וכי מצבן של הנערות השוהות במעונות חסות הנוער מדאיג יותר‪ .‬ניכר כי גם אם נער ונערה הגיעו‬
‫למעונות מרקע סוציו אקונומי דומה וגם אם יש דמיון בסיבות הגעתם למעון‪ ,‬הבדלי המין‬
‫משפיעים על תפיסתם את אק לים משפחתם‪ ,‬התייחסות המשפחה אליהם ועל הסתגלותם למעון‪.‬‬
‫הנערות נמצאות בקונפליקט קיומי‪ .‬מצד אחד החברה המערבית מנסה לייצר אצל האישה סימני‬
‫סטאטוס כמו כוח‪ ,‬הישגיות‪ ,‬רמת השכלה ומקצוע המעידים על צמיחה אישית ושאיפה‬
‫להתקדמות‪ .‬מצד שני‪ ,‬קיבלו הנערות חינוך שמרני המנציח את מעמד האישה כמשני‪ .‬מגיל צעיר‬
‫הנערות מנותבות לסיוע בעבודות הבית וטיפול באחים הקטנים והמשפחה פחות דוחפת את הנערה‬
‫למושגים של הצלחה (‪ Rollins-Bohannon & White, 1999‬בתוך גולן‪.)0666 ,‬‬
‫הנערים גם הם מגיעים ממשפחות שמרניות אך הם אינם חווים את הקונפליקט ההישגי בצורה‬
‫כ"כ חמורה כפי שהוא נחווה ע"י הנערות (גולן‪ .)0666 ,‬כלומר‪ ,‬מעצם היותו נער הגדל במשפחה‬
‫פטריארכאלית מקנה לו סטאטוס חברתי שאומר שגם אם ביצע עבירות‪ ,‬הוא יקבל גיבוי משפחתי‬
‫וציפייה מהמשפחה להצלחה להבדיל מנערות שיתויגו כסוטות וההתייחסות המשפחתית אליהן‬
‫תהיה חמורה ונוקשה יותר (‪ Duncan & Duncan, 1978‬בתוך גולן‪.)0666 ,‬‬
‫אחד המאפיינים הבולטים בהבדלים בין נערים לנערות במצוקה הוא בתחום הקוגניטיבי בו‬
‫לחלק ניכר מהנערות יש חשיבה קונקרטית בלתי מתוכננת וקשיים בבחירת אלטרנטיבות ובצפייה‬
‫מראש של המתרחש (ברגר ושכטר‪ .)0696 ,‬קיימת חשיבות להתייחס לסימפטומטולוגיה של נערות‬
‫במצוקה אשר שונה משל נערים‪ .‬הנערות מפנימות את בעיותיהן ולרוב מזיקות לעצמן יותר מאשר‬
‫לחברה‪ .‬מצוקת הנערות באה לידי ביטוי לרוב בהתנהגות מינית לא מבוקרת‪ ,‬ניסיונות התאבדות‬
‫הפגנתיים‪ ,‬ניתוק פסיכולוגי וחברתי‪ ,‬מוכנות להיחשף לניצול‪ ,‬פסיביות וחוסר מוטיבציה להשתלב‬
‫ולהשתקם והיעדר כלים חברתיים אשר נובע מהכוונתן לתפקידים ביתיים ולא חברתיים‪ .‬לאור‬
‫דברים אלו אחת ההשערות במחקר זה היא שתפיסת העתיד תהיה חיובית יותר בקרב הנערים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫נטייה לאופטימיות ‪ -‬משתנה אישיותי זה נמצא כמשפיע על רווחתו הנפשית והפיסית של‬
‫האדם ונראה כי הוא תורם לחוסן ויכול להוביל אל הסתגלות ותוצאות חיוביות‪ ,‬על אף נסיבות‬
‫חיים מלחיצות ומצוקה‪ .‬מחקרים על ילדים ומתבגרים במצבי סיכון‪ ,‬מציינים באופן עקבי את‬
‫האופטימיות בנוגע לעתיד כאחד המרכיבים התורמים לחוסן (‪.)Boman, Smith & Curtis, 2003‬‬
‫אופטימיות מהווה מרכיב משמעותי בסגנון התמודדות השייך לאלו המוגדרים בעלי חוסן גבוה‪.‬‬
‫האופטימיות מסייעת לשנות את תפיסת האירועים הלוחצים בחייהם אשר עלולים לאיים על‬
‫רווחתם ולהפכם להזדמנויות לצמיחה ולהתפתחות אישית‪ .‬סגנון ההתמודדות הינו אקטיבי‬
‫ואופטימי משום שהם מכוונים עצמם כל הזמן לקראת דרכי פעולה חדשות שיאפשרו שליטה על‬
‫גורמי הלחץ (מרום‪.)0666 ,‬‬
‫במחקרי אורך שנערכו בקרב צעירים בוגרי השמה נמצא כי צעירים שהיו פחות אופטימיים‬
‫לגבי העתיד‪ ,‬הראו תוצאות חיוביות פחות‪ 6-1 ,‬שנים לאחר העזיבה ( ‪Cashmore & Paxman,‬‬
‫‪ .)2006‬במחקרם של סולימני‪-‬אעידן ובנבנישתי (‪ )Sulimani-Aidan & Benbenishty, 2011‬בקרב‬
‫בוגרי פנימיות‪ ,‬האופטימיות הייתה בעלת ערכים גבוהים מאוד ונמצאה כקשורה לציפיות עתיד‬
‫חיוביות ולקיומם של גורמים מגנים של חוסן נפשי בקרב הצעירים‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי אבחן את המשתנה של נטייה לאופטימיות כמרכיב אישיותי של הצעירים כפי‬
‫שהוא בא לידי ביטוי בראייתם את חייהם ובתפיסת עתידם‪ ,‬ואשער כי יימצא קשר חיובי בין נטיית‬
‫הצעירים לאופטימיות למוכנותם ליציאה לעצמאות ותפיסתם את עתידם‪.‬‬
‫ערך עצמי‪ -‬בנוסף‪ ,‬תפיסת העתיד מושפעת מהאמונות שאדם מחזיק לגבי עצמו‪ ,‬ובעיקר‬
‫דימויו העצמי‪ .‬חוקרים רבים מחזיקים בגישות שונות להגדרת המושג 'הערך העצמי'‪ ,‬אך‬
‫המשותף לכולן הוא שהן מתייחסות לתפיסת העצמי‪ :‬כלומר‪ ,‬הפרט מתייחס אל עצמו כאל‬
‫אובייקט הנתפס ע"י הסביבה‪ .‬למרות השוני הקיים בתפיסת האני‪ ,‬קיימת הסכמה בקרב‬
‫החוקרים שהערך העצמי הינו מימד מרכזי בהתנהגות האדם‪ .‬מרבית התיאוריות מתארות את‬
‫התפתחות הערך העצמי מגיל ילדות ובתחילה מושפע מהערכת ההורים‪ .‬בהמשך מתרחב המעגל‬
‫ואליו מצטרפת השפעת החברה‪ ,‬קבוצת הגיל ומתחיל תהליך של השפעה הדדית בין הערכה‬
‫עצמית לבין הערכת אחרים כולל ההורים (‪ Rogers, 1954‬בתוך ראובן‪.)3009 ,‬‬
‫לדעת רוג'רס (‪ Rogers, 1954‬בתוך ראובן‪ )3009 ,‬ה"עצמי‪ ,‬הוא מבנה מארגן של התפיסות‬
‫והחוויות של הפרט ושל הערכות הזולת כלפי הפרט‪ .‬יש להבחין בין "עצמי ריאלי" ל"עצמי‬
‫‪25‬‬
‫אידיאלי" וככל שיש יותר הלימה בין מושגים אלו‪ ,‬האדם בריא יותר‪ ,‬מסוגל לשיפוט מציאותי‬
‫יותר של עצמו ושל הסביבה‪.‬‬
‫בהתייחס למונח ערך עצמי‪ ,‬בייחוד בקרב מתבגרים‪ ,‬יש להבין את ההקשרים של ה'עצמי'‬
‫בחיי המתבגר‪ .‬הערך העצמי הוא התפיסה העצמית שמתפתחת בהתחשב בהערכה רגשית‪,‬‬
‫חברתית ובמידת השליטה בעולם החיצוני (‪ .)Offer, Ostrov, & Howard, 1981‬הערך העצמי‬
‫יכול להשתנות בתקופות שונות של חיי האדם ובתפקידים שונים באותה תקופת חיים‪.‬‬
‫תאורטיקנים שונים (‪ )Offer, Marohn & Ostrov,1979‬מייחסים פגיעה בדימוי העצמי‬
‫לפגיעה התפתחותית בינקות ו‪/‬או בגיל הרך המובילה להתפתחות מבנה אישיות פתולוגי‪ .‬אישיות‬
‫זו מאופיינת בקושי בוויסות הערך העצמי‪ ,‬תלות בהערכה חיצונית וביטחון עצמי נמוך או‬
‫שברירי‪ .‬ילד עם פגיעה התפתחותית רגשית יתקשה להתמודד עם משימות התפתחותיות כגון‬
‫היווצרות סופר אגו‪ ,‬ספרציה‪ ,‬אינדיבידואציה אמון בסיסי‪ ,‬אדפטיביות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬תחושת‬
‫קומפטנטיות‪ ,‬התפתחות החשיבה המוסרית וגיבוש זהות (בנצר‪ .)3000 ,‬ניתן לראות כי הערך‬
‫העצמי הינו מימד אישי מכריע בחשיבותו בגיל ההתבגרות וקשור קשר הדוק במשימה‬
‫ההתפתחותית של יצירת זהות‪.‬‬
‫במחקר שנערך בקרב מתבגרים בישראל (‪ )Zeira & Dekel, 2005‬נמצא כי מתבגרים‬
‫במחקר‪ ,‬שהיו בעלי ערך עצמי גבוה וראייה חיובית של עצמם‪ ,‬ביטאו ביטחון גבוה ביכולתם‬
‫להשלים את הבגרות‪ ,‬לשרת בצבא‪ ,‬להגיע למצב כלכלי סביר‪ ,‬להתחתן ולהקים משפחה‪.‬‬
‫לאור דברים אלו אשער שגם במחקר הנוכחי צעירים במעונות החסות‪ ,‬בעלי ערך עצמי גבוה‬
‫יביעו בטחון רב יותר בעתידם וירגישו מוכנים יותר ליציאה לעצמאות‪.‬‬
‫מידת עבריינות ‪ -‬הדאגה לגבי עתידם של בוגרי החסות נובעת בין השאר ממצאי מחקרים על‬
‫בוגרים של השמה חוץ ביתית בארצות אחרות‪ .‬במחקר שנערך בארה"ב בקרב בוגרים בגילאי ‪09‬‬
‫במסגרות האומנה בהשוואה לאוכלוסייה כללית בגילאים אלו‪ ,‬נמצא כי בוגרי המסגרות נעצרו או‬
‫נפתחו להם תיקים פליליים באחוזים אשר עולים פי עשרה על פני האוכלוסייה הכללית & ‪(Cusick‬‬
‫)‪ .Courtney, 2007‬מחקר נוסף שנערך באוסטרליה בקרב בוגרים של מסגרות חוץ ביתיות ואומנה‬
‫בגילאי ‪ 09-30‬מצא כי למעלה מחמישים אחוז מהם דיווחו על ביצוע עבירות פליליות לאחר עזיבת‬
‫המסגרת )‪ .(Maunders et al., 1999‬טאוסינג (‪ )Taussing, 2002‬דיווח גם הוא במחקר שערך כי‬
‫בין שנה לשנה וחצי לאחר עזיבת הבוגרים את מסגרות האומנה‪ 39% ,‬מהבנים ו ‪ 00%‬מהבנות נעצרו‬
‫ע"י המשטרה בגין עבירות שונות‪ .‬עוד מחקר אורך שנערך בארה"ב בקרב בוגרי משפחות אומנה‬
‫‪26‬‬
‫מציג נתונים מדאיגים בהם כשליש מבוגרי ההשמות דיווחו על מעצרים ורבע מהם דיווחו שבילו‬
‫לפחות לילה אחד במתקן כליאה בתקופה של עד שנתיים לאחר עזיבת המסגרת ( & ‪Courtney‬‬
‫‪.)dworsky, 2006‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬הספרות בעולם מביאה נתונים אודות צעירים בוגרי השמה על מעורבות רבה‬
‫יותר עם רשויות החוק המתבטאת ברישומים פליליים‪ ,‬מעצרים ושהייה בכלא‪ .‬נתונים אלו‬
‫מרחיקים את אותם בוגרים מהשתלבות נורמטיבית בחברה ומגבילים את אותם בוגרים מבחינת‬
‫התפתחות תקינה בעתיד (‪ )Courtney & dworsky, 2006‬מחקרים אלו מעידים כי נערים אשר‬
‫שוהים במסגרות חוץ ביתיות בעלי סיכון גדול יותר להיות מעורבים בעבריינות לאחר יציאתם‬
‫לעצמאות‪.‬‬
‫באשר למחקרים בארץ בנושא זה‪ ,‬ניכר כי הספרות האמפירית דלה‪ .‬קיימים מעט מאוד‬
‫מחקרים אשר בדקו את מצבם של הבוגרים לאחר עזיבתם את המסגרת ובייחוד חסרה הבדיקה‬
‫אודות החשיפה להתנהגויות סיכון ועבריינות‪ .‬במחקר המבוסס על ראיונות טלפוניים עם בוגרי‬
‫פנימיות "אור שלום" שקיימו שיף ובנבנישתי (‪ )Schiff & Benbenishty, 2006‬מחצית מהגברים‬
‫שרואיינו דיווחו על הסתבכות עם החוק וכי לשליש מהגברים נפתח תיק פלילי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש‬
‫לציין כי מס' המשיבים היה קטן יחסית (‪ )29‬ולכן קשה להתייחס לנתונים אלו‪ .‬נתונים יותר‬
‫אופטימיים התקבלו ממחקר אורך שמטרתו הייתה לעקוב אחר בוגרי מסגרות חוץ ביתיות‬
‫בפנימיות רוחה וכפרי נוער של משרד החינוך כשנה לאחר עזיבתם את המסגרת‪ .‬עולה מהמחקר כי‬
‫רובם הגדול של הבוגרים הצליח להשתלב במסגרות חברתיות שונות כמו צבא‪ ,‬שרות לאומי‪ ,‬מכינה‬
‫צבאית‪ ,‬שנת שרות‪ ,‬לימודים ומסגרות תעסוקה‪ .‬במקביל‪ ,‬ניכר כי מעורבותם של הצעירים‬
‫בהתנהגויות מסכנות ומעורבות בפלילים או שימוש בחומרים הייתה יחסית נמוכה וכי ל‪ 9% -‬בלבד‬
‫הייתה מעורבות עם המשטרה )‪ .)Sulimani-aidan & Benbenishty, 2011‬אך גם למחקר זה עלינו‬
‫להתייחס בזהירות היות ומדובר בנוער אשר מבחינת הפרופיל אינו נמצא בקצה הרצף הטיפולי‬
‫ואינו בעל רקע עברייני בדומה לנערי חסות הנוער‪ .‬בהתייחס לנערי החסות‪ ,‬מדובר בנערים שכבר‬
‫היו מעורבים בעבריינות ואי לכך רמת הסיכון עולה לגבי עבריינות חוזרת לאחר יציאתם לעצמאות‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי מניחה שצעירים בחסות הנוער שלהם רמות גבוהות יותר של עבריינות יהיו פגיעים‬
‫יותר במעבר לחיים עצמאיים בקהילה‪ .‬משום כך אשער שככל שרמת העבריינות הצעיר גבוהה יותר‪,‬‬
‫מידת המוכנות ותפיסת העתיד נמוכות יותר ורמת הצרכים גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מאפייני הקשר עם הסביבה‬
‫קשר עם המשפחה ‪ -‬טיב הקשר עם בני המשפחה נמצא כמשתנה תורם לתפיסת העתיד‪ .‬ילדים‬
‫שקיבלו פחות תמיכה במשפחתם דיווחו על אופטימיות נמוכה יותר והיו פחות משוכנעים באשר‬
‫ליכולתם להשפיע על עתידם (‪.) Aronowitz & Morrison-Beeby, 2004 ; Nurmi, 1987‬‬
‫מחקרים רבים טוענים כי יש להכיר בחשיבות הקשר של הצעירים עם משפחותיהם‬
‫הביולוגיות ובתרומת הקשר למוכנותם של הצעירים לחיים העצמאיים בקהילה‪ ,‬גם אם משפחות‬
‫אלו הן רב בעייתיות (בנבנישתי ושיף‪Courtney, Piliavin, Grogan-Kaylor, & Nesmith, ;2003 ,‬‬
‫‪.) ;2001 McMillen & Tucker, 1999‬‬
‫תמיכה חברתית‪ -‬כמו כן‪ ,‬כאשר לאדם יש הרגשה שקיימת תמיכה חברתית מבוססת ואוהדת‪,‬‬
‫כושר עמידתו בפני אירועי חיים מלחיצים עולה‪ ,‬אך כאשר הוא חש בודד ועזוב‪ ,‬יכולת ההתמודדות‬
‫שלו פוחתת (אליצור‪ ,‬טיאנו‪ ,‬מוניץ‪ ,‬נוימן‪ )3009 ,‬לתמיכת החברים וקבוצת השווים ישנה חשיבות‬
‫רבה בעיקר בגיל ההתבגרות משום שהיא משמשת כמקור לאישור עצמי‪ ,‬חיבה ואינטימיות ועזרה‬
‫הדדית (‪ ,)Newman, Newman, Griffen, O'Connor & Spas, 2007‬בעיקר כאשר המבוגרים בחיי‬
‫המתבגר אינם זמינים או אדישים לצרכיו‪.‬‬
‫ניתן לראות כי קיימת חשיבות גדולה לתמיכה המשפחתית והחברתית בחייהם של הצעירים‬
‫ובהשפעתן על איכות חייהם ורווחתם הנפשית‪ .‬לכן אשער כי הימצאותם של גורמים אלו יהיו‬
‫קשורים באופן חיובי לתפיסתם של צעירי החסות את עתידם ואת מוכנותם לעצמאות‪.‬‬
‫מאפייני מסגרת ההשמה‬
‫משך השהות במסגרת ‪ -‬מקדונלד ועמיתיו ( ‪McDonald, & Allen, Westerfelt, Piliavin,‬‬
‫‪ )1993‬טוענים כי קיימת עדות נרחבת התומכת ביתרונות הרבים שיש לשהות ארוכה במסגרות‬
‫השמה חוץ ביתיות‪ .‬ילדים אשר שהו פרק זמן ארוך בהשמה חוץ ביתית הראו רמה גבוהה יותר של‬
‫שביעות רצון מהחיים‪ ,‬תפקוד בוגר בריא יותר‪ ,‬תפקוד נפשי טוב יותר ופחות התנהגות עבריינית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬היות ומדובר בנערים שמצבם אינו יציב מלכתחילה ויחד עם זאת עליהם להרחיב את‬
‫תחומי האחריות שלהם על מנת לצאת לחיים עצמאיים‪ ,‬חוסר היציבות במסגרות יכול להצביע על‬
‫קשיים עתידיים בהשתלבות בחיים עצמאיים (‪ .)Cashmore & Paxman, 2006‬בהסתמך על‬
‫ממצאים אלו שיערתי כי ככל ששהותם של הנערים במסגרות חוץ ביתיות עד ליציאתם לחיים‬
‫עצמאיים ארוכה יותר‪ ,‬המוכנות לעצמאות גבוהה יותר ותפיסתם את העתיד חיובית יותר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תמיכת הצוות‪ -‬הדמויות המטפלות במסגרות ההשמה החוץ ביתיות נתפסות כבעלות חשיבות‬
‫משמעותית בהכנת הצעירים במסגרת לחיים העצמאיים בקהילה‪ .‬דמויות אלו אמורות להקנות‬
‫לצעירים מוכנות קוגניטיבית ורגשית לחיים העצמאיים‪ .‬קשר טוב ביניהן ובין הצעירים אמור‬
‫לאפשר הקניה מוצלחת של מוכנות זו (‪.)Cashmore & Paxman, 2006; Courtney et al., 2001‬‬
‫בנבנישתי ושיף (‪ )3006‬בחנו את תפיסת הצעיר את קשריו עם העובד הסוציאלי במסגרת‪.‬‬
‫ממחקרם עלה שקשר אינטנסיבי יותר עם העובד קשור עם מוכנות גבוהה יותר של הצעיר לחיים‬
‫העצמאיים‪.‬‬
‫לנוכח ממצאים אלו שיערתי במחקר הנוכחי כי זמן ההשמה במסגרת והתמיכה הנתפסת‬
‫מהדמויות המטפלות במסגרת יהוו גורמים הקשורים למוכנות גבוהה יותר של הצעיר לעצמאות‬
‫ולתפיסת עתיד חיובית יותר‪.‬‬
‫שאלות המחקר וההשערות‬
‫מטרת המחקר הנה לתאר את מצבם של צעירי חסות הנוער על סף יציאתם לחיים עצמאיים‪-‬‬
‫מוכנותם ליציאה‪ ,‬צרכיהם ותפיסת עתידם‪ ,‬ולבחון גורמים המנבאים אותם‪.‬‬
‫השערות‬
‫‪ .0‬תפיסת העתיד תימצא חיובית יותר בקרב צעירי החסות לעומת הצעירות‪.‬‬
‫‪ .3‬יימצא קשר חיובי בין ערך עצמי של הצעירים לבין תפיסת המוכנות ותפיסת העתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬יימצא קשר חיובי בין נטייה לאופטימיות של הצעירים לבין תפיסת המוכנות ותפיסת העתיד‪.‬‬
‫‪ .6‬ככל ששהותם של הנערים במסגרות חוץ ביתיות עד ליציאתם לחיים עצמאיים ארוכה יותר‪,‬‬
‫המוכנות לעצמאות גבוהה יותר ותפיסתם את העתיד חיובית יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬ככל שרמת העבריינות הצעיר גבוהה יותר‪ ,‬מידת המוכנות ותפיסת העתיד נמוכות יותר ורמת‬
‫הצרכים גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ .9‬יימצא קשר חיובי בין המוכנות של המתבגר לקראת היציאה לעצמאות ותפיסת עתיד חיובית‬
‫יותר לבין‪:‬‬
‫א‪ .‬תחושת הצעיר שהמשפחה תומכת בו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תחושת הצעיר שיש לו תמיכה חברתית מחבריו‪.‬‬
‫ג‪ .‬תחושת הצעיר שיש לו תמיכה מהצוות‪.‬‬
‫‪ .9‬יימצא קשר שלילי בין מידת המוכנות לעצמאות ותפיסת העתיד של הצעיר לבין רמת צרכיו‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫שיטת המחקר‬
‫מחקר זה מתבצע במסגרת סדרת מחקרים על מצבם של צעירים על סף היציאה ממסגרות חוץ‬
‫ביתיות שונות‪ -‬פנימיות חינוכיות‪ ,‬פנימיות רווחה‪ ,‬צעירים במשפחות אומנה ובמסגרות של חסות‬
‫הנוער‪.‬‬
‫אוכלוסייה ומדגם‬
‫אוכלוסיית המחקר הינה כל החניכים במעונות חסות הנוער בגילאים ‪ .09-09‬ההערכה היא שגודל‬
‫האוכלוסייה הוא כ‪ 300-‬חניכים‪ ,‬אין בידי הפיקוח הארצי הערכה מדויקת יותר‪ .‬לצורך המחקר‬
‫הועברו שאלונים על ידי החוקרת בקרב כלל הנערים והנערות בין הגילאים ‪ 09-09‬אשר שוהים‬
‫במסגרות שונות של החסות כגון מעונות נעולים והוסטלים‪ .‬נעשה מאמץ להגיע לכל הצעירים‬
‫הנמצאים במסגרות אלו בטווח הגילאים המדובר‪ .‬אולם‪ ,‬בפועל השתתפו במחקר ‪ 009‬צעירים‬
‫וצעירות‪ .‬בחלוקת המינים‪ ,‬השתתפו ‪ 99‬בנים ו‪ 66 -‬בנות‪.‬‬
‫מערך והליך המחקר‬
‫המחקר הינו מחקר כמותי אשר התבסס על סקר חד פעמי‪ .‬הנתונים שנאספו מהשאלונים‬
‫שמילאו הנערים מהווים את הבסיס לניתוח הכמותי במחקר זה‪ .‬הנתונים נאספו מחניכי המעונות‬
‫באמצעות שאלונים אנונימיים אשר חולקו להם לרוב באופן קבוצתי בנוכחותי ובלוויית איש צוות‬
‫מהמעון‪ .‬בטרם מילוי השאלונים ע"י הנערים‪ ,‬נשלחו מכתבים להוריהם אשר מסבירים אודות‬
‫המחקר ובמידה והייתה התנגדות מצידם של ההורים‪ ,‬צורף מכתב אשר מבקש את חתימתם‬
‫להתנגדות זו‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים‪ ,‬ניתן סיוע לצעירים במילוי השאלון של איש צוות או בת‪/‬בן שירות לטובת‬
‫נערים שהתקשו במילוי השאלון לבדם לאור אורכו של השאלון ובעיות קשב וריכוז של חלק‬
‫מהנערים‪ .‬לצורך איסוף נתונים זה ניתן אישור ממספר גורמים בחסות הנוער ובהם מפקחת הטיפול‬
‫של אזור ת"א והמרכז‪ ,‬מפקחת ארצית לאבחון והשמה והמפקחת הארצית על הפרט ומעקב‬
‫בוגרים‪.‬‬
‫בחלק מהמעונות הייתה היענות רבה לעריכת מחקר זה ושיתוף פעולה מלא‪ .‬בחלק אחר של‬
‫המעונות ניכר קושי בשיתוף הפעולה‪ ,‬בעיקר סביב תהליך קבלת האישורים מההורים של הנערים‬
‫להשתתפות במחקר וסביב הקצאת זמן למילוי השאלונים עם הנערים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫כלי המחקר‬
‫כלי המחקר הוא שאלון למילוי עצמי המורכב ממספר חלקים (נספח ‪.)2‬‬
‫נתונים אישיים‪ -‬חלק זה בשאלון מורכב ממספר שאלות רקע הכוללות פרטים כגון‪ :‬שנת לידה‪,‬‬
‫מגדר‪ ,‬שנת עלייה לארץ‪ ,‬מצב משפחתי של ההורים‪ ,‬הגדרת מידת דתיות‪ ,‬ומשך השהות במסגרת‪.‬‬
‫ערך עצמי‪ -‬דימויו העצמי של הצעיר נמדד באמצעות הכלי של רוזנברג (‪)Rosenberg, 1979‬‬
‫המורכב מ‪ 00-‬פריטים חיוביים ושליליים כגון‪" :‬לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת"‪" ,‬יש לי יחס‬
‫חיובי כלפי עצמי"‪ .‬הצעירים התבקשו לדרג את מידת הסכמתם עם ההצהרות על סולם בעל ארבע‬
‫דרגות הנע מ‪" -1‬מסכים מאוד" עד ‪ -4‬מאוד לא מסכים"‪ .‬הציון חושב לפי ממוצע התשובות‪ .‬ככל‬
‫שהממוצע נמוך יותר כך הערך העצמי חיובי יותר‪ .‬המהימנות הפנימית של השאלון במחקר הנוכחי‬
‫הינה ‪.α= .91‬‬
‫אופטימיות‪ -‬גישתם לחיים של הצעירים נמדדה באמצעות הכלי ‪The Life ,Orientation Test‬‬
‫(‪ .)(LOT-R) Scheier, Carver & Bridges, 1994‬בכלי נעשה שימוש נרחב בעולם והוא מורכב מ‪-‬‬
‫‪ 10‬פריטים חיוביים ושליליים כגון‪" :‬אני תמיד אופטימי בנוגע לעתיד"‪ ,‬אני כמעט ולא מצפה‬
‫שדברים יסתדרו לי"‪ .‬הצעירים התבקשו לדרג את מידת הסכמתם עם ההצהרות על סולם בעל‬
‫ארבע דרגות הנע מ‪" -0‬מסכים מאוד" עד ‪ -6‬מאוד לא מסכים"‪ .‬מתוך ‪ 00‬פריטים אלו‪,‬ארבעה‬
‫מסיחים לא הוכנסו לחישוב הציון הכולל‪ .‬הציון חושב לפי ממוצע התשובות‪ ,‬כאשר ציון נמוך‬
‫מצביע על מידת אופטימיות רבה יותר‪ .‬המהימנות הפנימית של השאלון במחקר הנוכחי הינה ‪.α=90‬‬
‫מוכנות לחיים עצמאיים‪ -‬בדיקת החוללות העצמית של הצעיר כפי שהיא מתבטאת במוכנותו‬
‫לחיים עצמאיים‪ ,‬נבדקה על ידי הכלי שפותח על ידי בנבנישתי ועמיתיו (בנבנישתי וזעירא‪;3009 ,‬‬
‫‪ .)Benbenishty & Schiff in press‬הכלי מורכב מ‪ 39-‬פריטים וחולק ל‪ 9-‬תחומים‪ :‬השכלה‪ ,‬שירות‬
‫צבאי‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬אחזקת דירה‪ ,‬ניהול חיי היומיום‪ ,‬קשרים בינאישיים ואינטימיים‪ ,‬התנהלות חיים‬
‫נורמטיביים‪ .‬כל שאלה מתחילה ב‪" -‬כשתצא מהמסגרת האם אתה חושב ש‪ ."...‬השאלות נמדדות‬
‫בסולם הנע מ‪" -0-‬בטוח שכן" עד ‪-6‬בטוח שלא"‪ .‬ממוצע הפריטים משקף את הציון הכללי ומעיד על‬
‫כך שככל שהממוצע גבוה יותר‪ ,‬תפיסת מוכנותו של הצעיר טובה יותר‪ .‬המהימנות הפנימית של‬
‫המדד הכולל במחקר הנוכחי הינה ‪. α= .63‬‬
‫שאלון תפיסת העתיד‪ -‬משתנה זה נמדד על‪-‬ידי סולם שנבנה במיוחד עבור ההקשר של המחקר‬
‫הנוכחי (זעירא ובנבנישתי‪ .)3009 ,‬השאלון הורכב על ידי צירוף והתאמה של שני שאלונים‪" :‬ציפיות‬
‫‪31‬‬
‫העתיד של מתבגרים" (‪ )McWhirter & McWhirter, 2008‬ושאלון "העתיד שלי‪ ",‬שנבנה להקשר‬
‫של השמה חוץ ביתית ( ‪ )Zeira & Dekel, 2005‬בכדי להעריך את המידה שבה הנבדק מאמין בשורה‬
‫של הצהרות בנוגע לעתידו‪ .‬השאלון הראשון תורגם מאנגלית על ידי צוות המחקר של בנבנישתי‬
‫וזעירא‪ .‬הפריטים מתמקדים בהישגים בתחומי העבודה וההשכלה‪ ,‬ציפיות לנישואין והקמת‬
‫משפחה‪ ,‬השתתפות בפעילויות קהילתיות וציפיות להיות מנהיג בקהילה‪ .‬כל הפריטים מתחילים‬
‫ב‪":‬כאשר אהיה מבוגר"‪ ...‬דוגמא לפריטים הנכללים‪" :‬יהיו לי חברים טובים"‪ ,‬אספק לילדים שלי‬
‫מקום טוב למגורים"‪ .‬התשובות מדורגות על סולם של ‪ 6‬דרגות (‪-0‬בטוח שכן עד ‪-6‬בטוח שלא)‪.‬‬
‫הציון חושב לפי ממוצע התשובות‪ ,‬כאשר ציון גבוה מצביע על תפיסת עתיד חיובית‪ .‬המהימנות‬
‫הפנימית של המדד במחקר הנוכחי הינה ‪α= .63‬‬
‫תמיכה משפחתית‪ -‬תפיסת התמיכה של הורי הצעיר ו‪/‬או קרוב משפחה משמעותי נבדקה בשני‬
‫היבטים‪:‬‬
‫מידת הקשר עם המשפחה‪ .‬במידה והצעיר דיווח שהוא נמצא בקשר עם הוריו ("האם אתה‬
‫נמצא בקשר כלשהו עם הוריך הביולוגיים?" (כן‪/‬לא)‪ .‬לאחר מכן נמדדו תדירות המפגשים עם הוריו‬
‫הביולוגיים באמצעות ממוצע בין שתי שאלות הלקוחות ממחקרה של שיף (‪,)Schiff, 2006‬‬
‫העוסקות בתדירות המפגשים הפיזיים עם ההורים ובתדירות שיחות הטלפון של הצעיר עם הוריו‬
‫בשנה האחרונה‪ .‬שתי השאלות נמדדות בסולם בן חמש דרגות (‪ -0‬לפחות כל שבוע שני ועד ‪ -1‬אף‬
‫פעם או כמעט אף פעם)‪ ,‬ונמצאה להן במחקר הנוכחי מהימנות פנימית טובה ‪.α= .99‬‬
‫תמיכת המשפחה‪ .‬התמיכה המשפחתית לכשעצמה נמדדה על ידי שאלון‪The Relationship -‬‬
‫‪ .)with Father/Mother Questionnaire , (RFMQ, Mayseless & Hai, 1998‬השאלון המקורי‬
‫מורכב מ‪ 039-‬פריטים‪ ,‬אולם לאחרונה נעשה בו שימוש בגרסא מקוצרת ( למשל ‪Scharf,‬‬
‫‪ .)Mayseless & Kivenson-Baron, 2004‬הצעירים התבקשו לדרג ‪ 00‬פריטים בסולם של ‪ 1‬דרגות‬
‫(‪=0‬בכלל לא נכון ועד ‪=1‬נכון במידה רבה מאוד) את התנסויותיהם ותחושותיהם לגבי האם‪ ,‬האב‬
‫וקרוב משפחה משמעותי בנפרד כאשר לכל דמות מחושב ציון ממוצע התשובות (לדוגמא‪' ,‬אני‬
‫מרגיש שהוא מבין את מה שעובר עלי'‪' ,‬התייחסותו עוזרת לי להתמודד')‪ .‬אין מידע לגבי התכונות‬
‫הפסיכומטריות של השאלון הקצר‪ .‬במחקר הנוכחי המהימנות הפנימית עבור מדד תמיכת האם‬
‫הייתה ‪ ,α= .96‬עבור האב ‪ α= .62‬ועבור האחר ‪.α= .99‬‬
‫‪32‬‬
‫תמיכה חברתית‪ -‬הכלי לבחינת רשת התמיכה החברתית‪The Medical Outcomes Study -‬‬
‫‪ ))(MOS), Sherbourne & Stewart, 1991‬מורכב מ‪ 06-‬פריטים המחולקים לחמישה תחומי‬
‫תמיכה‪ :‬תמיכה מוחשית‪ ,‬תמיכה רגשית‪ ,‬הבעת חיבה‪ ,‬מידע ואינטראקציות חברתיות חיוביות‪.‬‬
‫בכלי נעשה שימוש בהקשרם של צעירים המסיימים השמה חוץ ביתית‪ ,‬הן בארה"ב על ידי קורטני‬
‫ועמיתיו (‪ )Courtney et al., 2004‬והן בישראל על ידי בנבנישתי ושיף ( ‪Benbenishty & Schiff, in‬‬
‫‪ .)press‬סולם המדידה מורכב מחמש דרגות הנעות מ ‪" -0‬אף פעם" עד ‪" -1‬תמיד"‪ ,‬כאשר ככל‬
‫שהציון בסולם גבוה יותר‪ ,‬הדבר מצביע על תמיכה חברתית גבוהה יותר‪ .‬במחקר הנוכחי המהימנות‬
‫הפנימית עבור המדד הייתה ‪.α= .61‬‬
‫תמיכת מסגרת ההשמה‪ -‬תמיכת צוות המסגרת נמדדה על ידי שימוש בגרסה נוספת של הכלי‬
‫לבחינת רשת התמיכה החברתית ‪ )The Medical Outcomes Study (MOS‬של & ‪Sherbourne‬‬
‫‪ ))Stewart, 1991‬שעמו נמדדה גם תמיכת קבוצת הגיל ‪ .‬השאלון מורכב מ‪ 00-‬פריטים‪ ,‬לאחר‬
‫שהורדו הפריטים שפחות רלוונטיים לצוות מסגרת ההשמה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הנחיית השאלון מתייחסת‬
‫לצוות‪" :‬האם יש לך מישהו בצוות המסגרת ש"‪..‬בהתייחס לשאלות כגון‪" :‬אוהב אותך ונותן לך‬
‫הרגשה שאתה נחוץ?"‪" /‬מקשיב לך כשאתה מרגיש צורך לדבר?"‪ .‬הציון חושב לפי ממוצע‬
‫התשובות‪ ,‬כאשר ציון גבוה מצביע על תמיכה ממסגרת ההשמה כגבוהה יותר‪ .‬העקביות הפנימית‬
‫של המדד הייתה ‪.α= .61‬‬
‫שאלון צרכים‪ -‬שאלון הבוחן את הצרכים שאותם ציינו הצעירים כזקוקים לסיוע‪ ,‬תמיכה‬
‫וליווי‪ .‬בשאלון ‪ 9‬שאלות הבודקות צרכים כגון חינוך‪ ,‬חיפוש עבודה‪ ,‬שירות צבאי‪ ,‬לימודים‪ ,‬דיור‬
‫וצרכים רגשיים‪ .‬סולם התשובות מדורג לשלוש תשובות הנעות בין " ‪ -0‬אין לי צורך רציני בסיוע"‬
‫לבין ‪ -3‬יש לי צורך רציני בסיוע"‪ .‬הציון חושב לפי ממוצע התשובות‪ ,‬כאשר ציון גבוה מצביע על‬
‫רמת צרכים גבוהה‪ .‬בנוסף קיימת שאלה פתוחה לנושאים שהנערים ראו לנכון לציין‪ .‬העקביות‬
‫הפנימית של מדד הצרכים במחקר הנוכחי היא ‪.α= .90‬‬
‫שיקולים אתיים‬
‫כדי להבטיח את זכויותיהם ופרטיותם של החניכים‪ ,‬הם קיבלו מידע על המחקר וניתנה להם‬
‫האפשרות לבחור האם להשתתף בו או לא‪ .‬הובטח לצעירים שההשתתפות אינה חובה ולא ייגרם‬
‫להם נזק אם יחליטו לא להשתתף‪ .‬כמו כן התקבל אישור מהורי מתבגרים מתחת לגיל ‪ .09‬לצורך‬
‫‪33‬‬
‫קבלת אישור זה‪ ,‬פעלנו במעונות על בסיס הסכמה אקטיבית‪ ,‬ע"י יצירת קשר עם משפחות‬
‫המתבגרים אשר היו אמורים להשתתף במחקר לצורך עדכונם בקיום המחקר וקבלת אישורם‪.‬‬
‫השאלונים היו אנונימיים ולא היו בהם פרטים מזהים על החניכים‪ .‬בחלוקת השאלונים צפיתי‬
‫לבעיה סביב היכרותי האישית עם חלק מהנערים במעונות‪ .‬החשש היה כי נערים שהכירו אותי‬
‫יחששו להיחשף על ידי מילוי השאלון‪ .‬בפועל‪ ,‬לאור זה שהשאלון הינו אנונימי ולאור היכרותי עם‬
‫חלק מהנערים‪ ,‬ההיכרות האישית דווקא תרמה למוטיבציה של אותם נערים לשתף פעולה במילוי‬
‫השאלון‪ .‬בנוסף‪ ,‬במצבים שכאלו נעזרתי בעמיתיי במסגרות השונות בהעברת השאלונים לאחר‬
‫שהכנתי אותם והבהרתי את עניין האנונימיות והסודיות‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫תיאור מאפיינים דמוגרפיים של הנבדקים במדגם‬
‫במחקר השתתפו ‪ 009‬חניכים של חסות הנוער‪ ,‬מתוכם ‪ 99‬בנים (‪ )19.9%‬ו‪ 66 -‬בנות (‪91 .)63.3%‬‬
‫חניכים (‪ )96.9%‬מחניכי המדגם נולדו בישראל‪ 39 ,‬חניכים (‪ )32.2%‬נולדו בחבר המדינות‪ 9 ,‬חניכים‬
‫(‪ )1.3%‬נולדו באתיופיה‪ 9 ,‬חניכים (‪ )9%‬נולדו בארצות אמריקה ואירופה וחניך אחד (‪ )0.9%‬נולד‬
‫בארצות אסיה‪-‬אפריקה‪ .‬טווח הגילאים נע בין ‪ 01.31‬ל‪ .30.09 -‬הגיל הממוצע הוא ‪ ( 09.26‬ס‪.‬ת ‪)0.06‬‬
‫והחציון ‪.09.66‬‬
‫מצב משפחתי של הורי החניכים – ‪ )60.6%( 69‬נשואים או חיים יחד‪ )29.6%( 66 ,‬פרודים או‬
‫גרושים‪ )9.9%( 6 ,‬מעולם לא נישאו‪ ,‬בקרב ‪ )03.0%( 06‬מהמשפחות אחד ההורים נפטר‪ ,‬ולגבי‬
‫משפחה אחת (‪ )0.6%‬המצב המשפחתי אינו ידוע‪.‬‬
‫מצב החניכים‪ -‬ממוצע הגילאים למעבר למסגרת חוץ ביתית הינו ‪( 14.00‬ס"ת ‪ )2.51‬כאשר‬
‫טווח הגילאים ליציאה למסגרת חוץ ביתית נע בין ‪ 6‬ל‪ .18 -‬מהחישוב עולה שמשך השהות הממוצע‬
‫במסגרות חוץ ביתיות הוא ‪( 2.06‬ס"ת=‪ .)3.90‬עבור ‪ 29‬חניכים (‪ )25%‬מדובר במסגרת חוץ ביתית‬
‫הראשונה שלהם‪ ,‬עבור ‪ 36‬חניכים (‪ )31%‬זוהי המסגרת השנייה עבורם‪ 27 ,‬חניכים (‪ ,)23.3%‬זוהי‬
‫המסגרת השלישית עבורם ו‪ 24 -‬חניכים (‪ )20.7%‬דיווחו כי שהו ביותר משלוש מסגרות עד כה‪.‬‬
‫לימודים‪ )15.5%( 18 -‬חניכים לומדים בבי"ס עיוני‪ )11.2%( 13 ,‬חניכים לומדים בבי"ס‬
‫מקצועי‪ ,‬שני (‪ )1.7%‬חניכים לומדים בבי"ס לחינוך מיוחד‪ ,‬חניך אחד (‪ )0.9%‬לומד בכיתה מקדמת‬
‫בחינוך הרגיל‪ ,‬ו‪ )50%( 58-‬חניכים לומדים בתוכנית היל"ה‪ ,‬תכנית לימודים אשר נהוגה במסגרות‬
‫‪34‬‬
‫של חסות הנוער‪ .‬מספר ניכר של חניכים ‪ )20.7%( 24‬ציינו 'אחר' בתשובתם‪ .‬מס' ניכר של חניכים‪,‬‬
‫‪ )70.7%( 82‬למדו בשלב כלשהו בחייהם בבי"ס לחינוך מיוחד‪ .‬כמחצית מהחניכים (‪ 53‬שהם‬
‫‪ )45.7%‬מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה לגבי הערכתם את עצמם בהשוואה לתלמידים אחרים בשכבה‪)25%( 29 ,‬‬
‫חניכים העריכו את עצמם כתלמידים טובים מאוד‪ )37.9%( 44 ,‬כתלמידים טובים‪)29.3%( 34 ,‬‬
‫כתלמידים בינוניים‪ )5.2%( 6 ,‬כתלמידים חלשים ו‪ )2.6%( 3-‬כתלמידים חלשים מאוד‪ .‬באשר‬
‫לבחינות הבגרות‪ )54.3%( 63 ,‬מהחניכים ציינו כי הם לומדים לקראתן‪ .‬באשר לעתיד‪ ,‬כשליש‬
‫(‪ )33.6%‬מהחניכים העריכו כי תהיה להם בגרות מלאה‪ )48.3%( 56 ,‬מהחניכים העריכו כי תהיה‬
‫להם בגרות חלקית ו‪ )18.1%( 21 -‬מהחניכים העריכו כי לא תהיה להם בגרות‪.‬‬
‫עבודה ‪ )89.7%( 104 -‬חניכים ציינו כי הם עובדים כיום או עבדו בעבר בתשלום‪ ,‬כאשר ‪64‬‬
‫(‪ )55.2%‬ציינו כי היום אינם עובדים‪.‬‬
‫קשרים של החניכים עם משפחותיהם‪ )73.3%( 85 -‬מהחניכים דיווחו כי בזמן חופשות הם‬
‫יוצאים לבית ההורים‪ )9.5%( 11 ,‬דיווחו כי יוצאים למשפחה מורחבת‪ )16.4%( 19 ,‬ציינו כי מדובר‬
‫בסידור אחר וחניך אחד לא ענה על סעיף זה‪ .‬באשר לתכיפות הפגישות עם ההורים‪60.3% ,‬‬
‫מהחניכים ציינו כי רואים את הוריהם אחת לשבועיים‪ 27.6% ,‬ציינו כי רואים את הוריהם אחת‬
‫לחודש ומדובר בפחות מ‪ 5% -‬שציינו כי רואים את הוריהם בתכיפות של אחת לשנה או כמעט אף‬
‫פעם‪ .‬באשר לתכיפות קשר טלפוני‪ 59.5% ,‬מהחניכים ציינו כי הם מדברים עם הוריהם לפחות‬
‫פעמיים‪-‬שלוש בשבוע‪ 27.6% ,‬דיווחו על פעם בשבוע ומעל ל‪ 10% -‬דיווחו על קשר של אחת לכמה‬
‫חודשים או כמעט אף פעם‪ .‬מעל למחצית מהחניכים (‪ )19.6%‬ציינו על קשר קרוב עם בן משפחה‬
‫אחר‪ ,‬לרוב אחים וחלק ציינו גם דודים וסבים וסבתות‪.‬‬
‫התפלגות המשתנים הבלתי תלויים במודל‬
‫מידת העבריינות‪ -‬מדד זה מתייחס למס' התיקים הפליליים שנפתחו לצעיר‪/‬ה כפי שציינו‬
‫בשאלון‪ .‬מהנתונים עלה כי ‪ 86‬חניכים (‪ )74.1%‬נעצרו ע"י המשטרה כאשר ל‪ 79 -‬חניכים (‪)68.1%‬‬
‫נפתחו תיקים במשטרה‪ .‬מס' התיקים נע בין ‪ 1‬ל‪ .20-‬ממוצע התיקים הפליליים בקרב אלו שיש להם‬
‫תיק פלילי הוא ‪( 1.29‬ס"ת = ‪ ,)6.91‬ובמדגם כולו הממוצע של מספר התיקים שנפתחו לחניך הוא‬
‫‪( 2.16‬ס”ת ‪.)4.55‬‬
‫‪35‬‬
‫תמיכת המשפחה‪ -‬מדד תמיכת המשפחה מתייחס לתפיסת הצעיר את תמיכת אמו‪ ,‬אביו ובן‬
‫משפחה נוסף הקרוב אליו במשפחה (כגון אח‪ ,‬דוד או סבא)‪ .‬לוח ‪ 1‬מציג את הממוצעים וסטיות‬
‫ה תקן של התשובות של הצעירים‪ .‬מהלוח עולה כי הצעירים חווים את תחושת התמיכה הגבוהה‬
‫ביותר מבן משפחה קרוב ומהאם‪ .‬מתשובות הצעירים באשר לתמיכת אמם עולה כי ממוצעי‬
‫התשובות הגבוהים ביותר קשורים להיגדים‪" :‬אמי מקשיבה למה שיש לי לספר" (‪ ,3.94‬ס‪.‬ת ‪,)1.36‬‬
‫"אמי מפנקת אותי" (‪ ,3.83‬ס‪.‬ת ‪" )1.38‬ונלחצת ממה שעובר עליי" (‪ ,3.82‬ס‪.‬ת ‪ .)1.35‬מתשובות‬
‫הצעירים באשר לתמיכת האב עולה כי ציוני הממוצעים הנמוכים ביותר מתייחסים להיגדים "אבי‬
‫אומר לי לא לעשות עניין ממה שקורה לי" (‪ ,2.52‬ס‪.‬ת ‪ )1.49‬ו"אני משתף אותו במה שעובר עליי"‬
‫(‪ ,2.75‬ס‪.‬ת ‪.)1.53‬‬
‫כמח צית מהצעירים התייחסו גם לבן משפחה קרוב‪ .‬סביר להניח שהם בחרו קרוב שעמו יש‬
‫להם קשר משמעותי‪ .‬ואמנם‪ ,‬מהתשובות נראה כי הצעירים שהזכירו קרוב משפחה חשים שהוא‬
‫"מקשיב למה שיש להם לספר" (‪ ,4.38‬ס‪.‬ת ‪“ ,)1.05‬שבע רצון מהתגובות שלו כלפיהם" (‪ ,4.07‬ס‪.‬ת‬
‫‪" )1.16‬ונותן להם עצות כיצד להתמודד" (‪ ,3.98‬ס‪.‬ת ‪.)1.21‬‬
‫מתוצאות המדד הכולל של תמיכת המשפחה ניתן לראות כי הממוצע הגבוה ביותר הוא של‬
‫קרוב המשפחה (‪ ,3.78‬ס‪.‬ת ‪ )0.89‬ואילו הנמוך ביותר הוא של האב (‪ ,3.09‬ס‪.‬ת‪.)1.16.‬‬
‫לוח ‪ :1‬ממוצעים (ס"ת) של תמיכת המשפחה‬
‫אם‬
‫אב‬
‫בן משפחה קרוב‬
‫(‪)N=103-105‬‬
‫(‪)N=83-88‬‬
‫(‪)N=53-57‬‬
‫אני משתף אותו במה שעובר עלי‬
‫‪)1.35( 3.34‬‬
‫‪)1.53( 2.75‬‬
‫‪)1.43( 3.68‬‬
‫אני מרגיש שהוא מבין את מה שעובר עלי‬
‫‪)1.46( 3.47‬‬
‫‪)1.50( 3.05‬‬
‫‪)1.31( 3.95‬‬
‫ההתייחסות שלו עוזרת לי להתמודד‬
‫‪)1.46( 3.55‬‬
‫‪)1.55( 3.21‬‬
‫‪)1.14( 3.96‬‬
‫אני שבע רצון מהתגובות שלו כלפי‬
‫‪)1.36( 3.41‬‬
‫‪)1.44( 2.98‬‬
‫‪)1.16( 4.07‬‬
‫הוא נלחץ ממה שעובר עליי‬
‫‪)1.35( 3.82‬‬
‫‪)1.62( 3.14‬‬
‫‪)1.34( 3.78‬‬
‫הוא נותן לי עצות איך להתמודד‬
‫‪)1.42( 3.55‬‬
‫‪)1.59( 3.16‬‬
‫‪)1.21( 3.98‬‬
‫הוא מקשיב למה שיש לי לספר‬
‫‪)1.36( 3.94‬‬
‫‪)1.58( 3.38‬‬
‫‪)1.05( 4.38‬‬
‫הוא מעדיף לא לשמוע את מה שעובר‬
‫עליי*‬
‫‪)1.27( 1.77‬‬
‫‪)1.56( 2.26‬‬
‫‪)1.22( 1.73‬‬
‫‪36‬‬
‫אם‬
‫אב‬
‫בן משפחה קרוב‬
‫(‪)N=103-105‬‬
‫(‪)N=83-88‬‬
‫(‪)N=53-57‬‬
‫הוא מפנק אותי‬
‫‪)1.38( 3.83‬‬
‫‪)1.52( 3.37‬‬
‫‪)1.14( 4.02‬‬
‫אומר לי לא לעשות עניין ממה שקורה לי‬
‫‪)1.43( 2.63‬‬
‫‪)1.49( 2.52‬‬
‫‪)1.46( 3.00‬‬
‫הוא מתערב יותר מדי במה שקורה לי‬
‫‪)1.40( 3.04‬‬
‫‪)1.45( 2.77‬‬
‫‪)1.47( 2.95‬‬
‫מדד כולל‬
‫‪)0.96( 3.53‬‬
‫‪)1.16( 3.09‬‬
‫‪)0.89( 3.78‬‬
‫ממוצעים וסטיות תקן על סולם‪=1 :‬בכלל לא נכון‪=2 ,‬לא נכון‪ =3 ,‬לפעמים נכון ולפעמים לא נכון‪ =4 ,‬נכון‪,‬‬
‫‪=5‬נכון במידה רבה מאוד‪.‬‬
‫*‪-‬פריטים שעברו היפוך בעת חישוב המדד המסכם‪.‬‬
‫תמיכת חברים‪ -‬מדד תמיכת החברים (לוח ‪ )2‬מתחלק לשלושה תחומים‪ :‬תמיכה רגשית ומידע‪,‬‬
‫תמיכה מוחשית ואינטראקציות חברתיות חיוביות‪ .‬תמיכה רגשית ומידע כוללת ביטויים של‬
‫השפעה חיובית‪ ,‬הבנה ואמפטיה ועידוד להבעת רגשות‪ ,‬כמו גם להערכה חיובית של מתן עצות‪,‬‬
‫מידע‪ ,‬הדרכה ומשוב‪ .‬תמיכה חומרית משמעה סיוע חמרי או עזרה בהתנהלות‪ .‬באינטראקציות‬
‫חברתיות חיוביות הכוונה לזמינות של חברים לפעילות מהנה ולביטויי חיבה ואהבה‪ .‬מהנתונים‬
‫עולה כי בכל תת התחומים‪ ,‬הצעירים במסגרות באופן כללי מדווחים כי הם מקבלים תמיכה‬
‫חברתית במרבית הזמן ‪.‬‬
‫בתחום התמיכה הרגשית והמידע‪ -‬למעלה משני שליש מהצעירים מדווחים כי תמיד או רב הזמן‬
‫יש להם חבר שמבין אותם (‪ ,)71.5%‬שמקשיב להם כאשר יש להם צורך לדבר (‪ ,)80.5%‬ויכול לתת‬
‫להם עצה טובה ומידע (כ ‪ .)73.4%-‬יחד עם זאת‪ ,‬אחוז נמוך יותר של צעירים (‪ )53.1%‬ציינו כי אכן‬
‫יש להם חבר שהיו רוצים מאד את עצתו‪.‬‬
‫בתחום התמיכה המוחשית‪ -‬רב הצעירים מדווחים כי יש להם רב הזמן או תמיד‪ ,‬עזרה מחברים‬
‫במקרים שבהם יביאו להם אוכל מחדר האוכל (‪ )80.9%‬או הלוואת כסף (‪ .)74.7%‬אחוז נמוך יותר‬
‫מהצעירים מדווחים על סיוע מחבר בעת מחלה (‪.)62%‬‬
‫בתחום האינטראקציות החברתיות החיוביות‪ -‬אחוז גבוה מהצעירים מדווח כי בדרך כלל או‬
‫תמיד יש להם חבר שהם יכולים לבלות איתו (‪ )84.8%‬או לעשות איתו משהו של כיף (‪.)79.3%‬‬
‫אחוז דומה מהצעירים דיווח כי יש לו חבר שמגלה להם חיבה ואהבה תמיד או רב הזמן (‪,)79.3%‬‬
‫ושאוהב אותם ונותן להם הרגשה שהם נחוצים תמיד או רב הזמן (‪.)73.2%‬‬
‫‪37‬‬
‫מממוצעי שלושת תחומי התמיכה החברתית‪ ,‬ניתן ללמוד כי תחום האינטראקציות החברתיות‬
‫החיוביות זוכה לממוצע הגבוה ביותר (‪ ,4.17‬ס‪.‬ת ‪ ,)0.87‬בעוד שלתחום התמיכה הרגשית והמידע‬
‫הממוצע הנמוך ביותר (‪ ,3.93‬ס‪.‬ת ‪ ,)0.94‬אך גם הוא מצביע על שיעור תמיכה גבוה למדי ‪.‬‬
‫לוח ‪ :2‬התפלגות תמיכת החברים (‪)N=110-113‬‬
‫אף פעם לעיתים‬
‫רחוקות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫האם יש לך חבר ש‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫לפעמים‬
‫‪3‬‬
‫מרבית‬
‫הזמן‬
‫תמיד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫תמיכה רגשית ומידע‬
‫מקשיב לך כשאתה מרגיש צורך‬
‫לדבר?‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪54‬‬
‫‪4.27‬‬
‫‪0.96‬‬
‫יכול לתת לך עצה טובה בזמן‬
‫משבר?‬
‫‪1.8‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪45.1‬‬
‫‪4.06‬‬
‫‪1.06‬‬
‫כשיש לך בעיה אישית ואתה‬
‫רוצה לקבל עליה עזרה‪ .‬מישהו‬
‫שיכול לתת לך מידע‪ ,‬שיעזור‬
‫להבין את הבעיה?‬
‫‪1.8‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪4.05‬‬
‫‪1.01‬‬
‫אתה יכול לסמוך עליו או לספר‬
‫לו על עצמך או על בעיותיך?‬
‫‪5.4‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪4.04‬‬
‫‪1.19‬‬
‫אתה רוצה מאוד את העצה שלו?‬
‫‪10.8‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪3.57‬‬
‫‪1.29‬‬
‫אתה יכול לספר לו על הדאגות‬
‫והפחדים האישיים ביותר שלך?‬
‫‪11.6‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪3.70‬‬
‫‪1.40‬‬
‫כשיש לך בעיה אישית‪ ,‬תוכל‬
‫לפנות אליו כדי לקבל עצה איך‬
‫להתנהג?‬
‫‪11.6‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪45.5‬‬
‫‪3.79‬‬
‫‪1.39‬‬
‫מבין את הבעיות שלך?‬
‫‪3.6‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪4.01‬‬
‫‪1.08‬‬
‫‪3.93‬‬
‫‪0.94‬‬
‫מדד מסכם‬
‫תמיכה מוחשית‬
‫יכול לעזור לך בסידורים (למשל‪:‬‬
‫ללכת לקנות אתך משהו גדול)?‬
‫‪3.5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪3.89‬‬
‫‪1.10‬‬
‫יכול לעזור לך כאשר אתה חולה‬
‫(למשל‪ ,‬להשלים חומר לימודי)?‬
‫‪11.5‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪43.4‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪1.38‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪39.3‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪1.26‬‬
‫יבוא אתך לרופא בעת הצורך?‬
‫‪38‬‬
‫אף פעם לעיתים‬
‫רחוקות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫לפעמים‬
‫‪3‬‬
‫מרבית‬
‫הזמן‬
‫תמיד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫האם יש לך חבר ש‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫יביא לך אוכל מחדר האוכל‬
‫כשאינך יכול ללכת לאכול?‬
‫‪2.7‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪60‬‬
‫‪4.28‬‬
‫‪1.08‬‬
‫יכול להלוות לך כסף אם אתה‬
‫זקוק לו?‬
‫‪4.5‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪15.3‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪52.3‬‬
‫‪4.13‬‬
‫‪1.14‬‬
‫‪3.95‬‬
‫‪0.95‬‬
‫מדד מסכם‬
‫אינטראקציות חברתיות חיוביות‬
‫מגלה לך חיבה ואהבה?‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪54.1‬‬
‫‪4.27‬‬
‫‪0.95‬‬
‫אתה יכול לבלות איתו ביחד?‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪61.6‬‬
‫‪4.36‬‬
‫‪1.02‬‬
‫מחבק אותך?‬
‫‪11.7‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪45.9‬‬
‫‪3.86‬‬
‫‪1.36‬‬
‫מישהו להעביר איתו את הזמן‬
‫בצורה רגועה?‬
‫‪2.7‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪51.8‬‬
‫‪4.21‬‬
‫‪1.03‬‬
‫אתה יכול לעשות איתו ביחד‬
‫משהו של כיף?‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪4.32‬‬
‫‪0.96‬‬
‫אוהב אותך ונותן לך הרגשה‬
‫שאתה נחוץ?‬
‫‪3.6‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪50‬‬
‫‪4.12‬‬
‫‪1.09‬‬
‫מדד מסכם‬
‫‪4.17‬‬
‫‪0.87‬‬
‫מדד כולל של תמיכת חברים‬
‫‪4.01‬‬
‫‪0.83‬‬
‫תמיכת הצוות של מסגרת ההשמה ‪ -‬מלוח ‪ 3‬עולה כי רב הצעירים מדווחים על יחס חיובי‬
‫ותמיכה מצוות המסגרת‪ .‬למעלה מ‪ 80%-‬מהצעירים מרגישים כי תמיד או במרבית הזמן אנשי‬
‫הצוות מקשיבים להם כשיש להם צורך לדבר ומעל ‪ 70%‬מהצעירים מרגישים כי מישהו מהצוות‬
‫יכול לתת להם עצה טובה בשעת משבר ואף סיוע בהבנת הבעיה‪ .‬כשני שליש מהצעירים חשים כי‬
‫ישנו איש צוות שאוהב אותם ונותן להם הרגשה שהם נחוצים ומדווחים על איש צוות שמעניק להם‬
‫חיבה ואהבה תמיד או רב הזמן‪ .‬עם זאת‪ ,‬רק כ‪ 40%-‬מהצעירים מרגישים כי הם יכולים לשתף‬
‫‪39‬‬
‫תמיד או לעיתים קרובות את אנשי הצוות בדאגות ובפחדים האישיים שלהם ורק ‪ 44.2%‬מדווחים‬
‫כי יש לעיתים קרובות או תמיד איש צוות שהם מעוניינים בעצה שלו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מהתפלגות תשובות הצעירים נראה כי רב הצעירים מרגישים כי אנשי הצוות מהווים‬
‫מקור לתמיכה‪ ,‬שעיקרה במידע ובתמיכה אינסטרומנטאלית ופחות בתמיכה רגשית בנושאים‬
‫ובפחדים יותר אישיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעל לשליש מהצעירים מבטאים תחושה פחות חיובית לגבי‬
‫התמיכה שהם מקבלים מהצוות‪ .‬נראה כי רוב הצעירים מודעים לנכונות הצוות להיות להם לעזר‪,‬‬
‫אך עם זאת לא תמיד בוחרים לסמוך עליהם ולשתפם בבעיות שהנן אישיות יותר‪.‬‬
‫לוח ‪ :3‬התפלגות תמיכת צוות המסגרת (‪)N=111-113‬‬
‫אף פעם‬
‫‪1‬‬
‫לעיתים‬
‫רחוקות‬
‫לפעמים‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫מרבית‬
‫הזמן‬
‫תמיד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫האם יש לך מישהו בצוות ש‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫מקשיב לך כשאתה מרגיש צורך‬
‫לדבר?‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪45.1‬‬
‫‪4.27‬‬
‫‪0.81‬‬
‫יכול לתת לך עצה טובה בזמן‬
‫משבר?‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪4.13‬‬
‫‪0.97‬‬
‫מגלה לך חיבה ואהבה?‬
‫‪2.7‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪24.1‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪3.97‬‬
‫‪1.07‬‬
‫כשיש לך בעיה אישית ואתה‬
‫רוצה לקבל עליה עזרה‪ ,‬מישהו‬
‫בצוות שיכול לתת לך מידע‪,‬‬
‫שיעזור לך להבין את הבעיה?‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪31‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪4.18‬‬
‫‪0.99‬‬
‫אתה יכול לסמוך עליו או לספר‬
‫לו על עצמך או על בעיותיך?‬
‫‪8.0‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪25.7‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪1.26‬‬
‫מחבק אותך?‬
‫‪19.6‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪25‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‪3.36‬‬
‫‪1.50‬‬
‫אתה רוצה מאוד את העצה שלו?‬
‫‪7.1‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪38.1‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪1.22‬‬
‫אתה יכול לספר לו על הדאגות‬
‫והפחדים האישיים ביותר שלך?‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪3.23‬‬
‫‪1.38‬‬
‫כשיש לך בעיה אישית‪ ,‬האם יש‬
‫מישהו שאתה מרגיש שתוכל‬
‫לפנות אליו כדי לקבל עצה איך‬
‫להתנהג?‬
‫‪5.3‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪3.94‬‬
‫‪1.14‬‬
‫מבין את הבעיות שלך?‬
‫‪5.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪3.77‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪41‬‬
‫אף פעם‬
‫‪1‬‬
‫לעיתים‬
‫רחוקות‬
‫לפעמים‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫מרבית‬
‫הזמן‬
‫תמיד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫האם יש לך מישהו בצוות ש‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫אוהב אותך ונותן לך הרגשה‬
‫שאתה נחוץ?‬
‫‪8.0‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪3.79‬‬
‫‪0.85‬‬
‫מדד כולל‬
‫ערך עצמי‪ -‬מלוח ‪ 4‬עולה כי מעל ‪ 90%‬מהצעירים חושבים שיש להם מס' תכונות טובות‬
‫ומאמינים כי יכולים לעשות דברים באותה מידת הצלחה כמו רוב האנשים בגילם‪ 80% .‬מהצעירים‬
‫ציינו כי הם מרוצים מעצמם ובעלי יחס חיובי כלפי עצמם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב להתייחס להיגדים‬
‫בהם מעל ‪ 30%‬מהצעירים ציינו כי הם מרגישים כי‪“ :‬לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום" או‬
‫"לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת"‪.‬‬
‫לוח ‪ :4‬התפלגות ערך עצמי (‪)N=111-113‬‬
‫מסכים‬
‫מאוד‬
‫מסכים‬
‫לא מסכים‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫מאוד לא‬
‫מסכים‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫בסך הכל אני מרוצה מעצמי‬
‫‪45.1‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.72‬‬
‫‪0.77‬‬
‫לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום *‬
‫‪9.7‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪43.4‬‬
‫‪2.97‬‬
‫‪1.05‬‬
‫אני חושב שיש לי מס' תכונות טובות‬
‫‪56.6‬‬
‫‪39.8‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪0.57‬‬
‫אני מסוגל לעשות דברים באותה מידת‬
‫הצלחה כמו רוב האנשים בגילי‬
‫‪62.8‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪0.73‬‬
‫אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות גאה‬
‫בעצמי *‬
‫‪4.4‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪46.9‬‬
‫‪3.19‬‬
‫‪0.90‬‬
‫אני חושב שאני אדם חשוב לפחות כמו‬
‫אחרים‬
‫‪58.3‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪0.68‬‬
‫לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת *‬
‫‪9.7‬‬
‫‪21.2‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪3.02‬‬
‫‪1.02‬‬
‫הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד‬
‫לעצמי *‬
‫‪45.5‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪1.83‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪41‬‬
‫מסכים‬
‫מאוד‬
‫מסכים‬
‫לא מסכים‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫מאוד לא‬
‫מסכים‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫בסך הכול אני חושב שאני כישלון *‬
‫‪1.8‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪3.53‬‬
‫‪0.72‬‬
‫יש לי יחס חיובי כלפי עצמי‬
‫‪51.3‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.63‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪0.54‬‬
‫מדד כולל‬
‫* ‪-‬פריטים שעברו היפוך בעת חישוב המדד‬
‫נטייה לאופטימיות ‪ -‬הצעירים השיבו על שאלון האופטימיות (‪)Scheier & Carver, 2001‬‬
‫המצביע על נטייה אישיותית של הצעירים להעריך או שמטרותיהם הרצויות יושגו או שתוצאות‬
‫טובות יתרחשו בעת שהם מתמודדים עם בעיות רציניות‪ .‬מנתוני לוח ‪ 5‬עולה כי ‪ 80%‬מהצעירים‬
‫מצפים שיקרו להם יותר דברים טובים מאשר רעים‪ .‬לגבי מצבים בהם אינם בטוחים מה יקרה‪,‬‬
‫כמעט ‪ 70%‬מהצעירים ציינו כי מצפים שיקרו להם דברים טובים‪ .‬נראה כי רב הצעירים מפגינים‬
‫ראייה אופטימית למדי באשר לחייהם (ממוצע ‪ ,2.43‬ס"ת ‪.)0.61‬‬
‫לוח ‪ :5‬התפלגות נטיית הצעירים לאופטימיות (‪)N= 109-111‬‬
‫מסכים‬
‫מאוד‬
‫מסכים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫ולא‬
‫מתנגד‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫‪4‬‬
‫מאוד‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪%‬‬
‫במצבים בהם אני לא בטוח‬
‫מה יקרה‪ ,‬אני בדרך כלל‬
‫מצפה שיקרה משהו טוב‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫‪37.6‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪25.7‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.99‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪11‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪43.1‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪1.02‬‬
‫אני תמיד אופטימי בנוגע‬
‫לעתידי‬
‫‪30.6‬‬
‫‪36.9‬‬
‫‪27‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.92‬‬
‫אני כמעט ולא מצפה‬
‫שדברים יסתדרו לי כמו‬
‫שאני רוצה*‬
‫‪12.6‬‬
‫אם משהו יכול להשתבש‬
‫(להתקלקל) עבורי‪ ,‬זה יקרה*‬
‫‪14.4‬‬
‫‪34.2‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪3.14‬‬
‫‪1.21‬‬
‫‪42‬‬
‫מסכים‬
‫מאוד‬
‫מסכים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫ולא‬
‫מתנגד‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫‪4‬‬
‫מאוד‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫אני בקושי סומך על כך‬
‫שדברים טובים יקרו לי*‬
‫‪13.6‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪29.1‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪3.26‬‬
‫‪1.27‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬אני מצפה‬
‫שיקרו לי יותר דברים טובים‬
‫מאשר רעים‬
‫‪52.7‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪12.7‬‬
‫מדד כולל‬
‫‪4.5‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.77‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪2.43‬‬
‫‪0.61‬‬
‫* ‪-‬פריטים שעברו היפוך בעת חישוב המדד‬
‫התפלגות המשתנים התלויים‬
‫לאחר הצגת מאפייני המדגם והתפלגות המשתנים הבלתי תלויים המופיעים במחקר‪ ,‬יוצגו‬
‫בחלק זה ההתפלגויות של המשתנים התלויים בהם נעשה שימוש במחקר הנוכחי והעוסקים‬
‫בתפיסת מוכנות הצעירים לחיים עצמאיים ולתפיסת עתידם לקראת סיום שהותם במסגרת‪.‬‬
‫מוכנות ליציאה לחיים עצמאיים‬
‫המוכנות של הצעירים לקראת יציאה לחיים עצמאיים מורכבת מבדיקת הערכתם ושליטתם‬
‫במיומנויות בשבעת התחומים הבאים‪ :‬לימודים‪ ,‬עבודה‪ ,‬מגורים‪ ,‬ניהול משק בית‪ ,‬שמירה על‬
‫הבריאות‪ ,‬יחסים בינאישיים והתנהגות נורמטיבית (לוח ‪.)6‬‬
‫לימודים‪-‬כפי שנראה בלוח ‪ 6‬קרוב ל ‪ 90%‬מהצעירים חושבים או בטוחים כי יידעו לבחור את‬
‫מקום הלימודים ואת תחום הלימודים שירצו‪ .‬אחוזים דומים של הצעירים (‪ )89.3%‬העידו כי הם‬
‫בטוחים או חושבים שידעו איך להירשם ללימודים שירצו‪.‬‬
‫עבודה‪ -‬קרוב ל ‪ 70%‬מהצעירים בטוחים כי יידעו איך לחפש עבודה‪ .‬מעל ‪ 50%‬מהצעירים‬
‫בטוחים כי יצליחו בראיון עבודה‪ .‬בכל הקשור בלהחזיק מעמד בעבודה ולהסתדר עם המנהל‬
‫האחראי עליהם‪ ,‬שיעור הנערים שבטוחים בעצמם בתחומים אלו נמוך יותר (‪.)47.3%-46.4%‬‬
‫מגורים‪ -‬מיומנויות המגורים כוללות את יכולת הצעיר לחפש דירה ולהתנהל עם תשלומים‬
‫לאחזקתה‪ .‬מחצית מהנערים בטוחים כי יידעו כיצד להתנהל עם תשלומים והפקדת צ'קים‪ .‬אחוזים‬
‫זהים של הצעירים (‪ )42.9%‬בטוחים כי יידעו כיצד לחפש דירה או לשלם שכ"ד בזמן‪ .‬פחות משליש‬
‫‪43‬‬
‫מהנערים ציינו כי בטוחים שיידעו כיצד לחפש עזרה כספית בדיור‪ .‬בהשוואה לתחומים אחרים‬
‫במוכנות לעצמאות‪ ,‬נראה כי תחום זה פחות מוכר לנערים ואינם מרגישים בטוחים בו‪.‬‬
‫ניהול משק בית‪ -‬כפי שניתן לראוות מהלוח‪ ,‬לרוב הצעירים יש ביטחון גבוה ביכולתם לנהל‬
‫בעתיד את משק הבית‪ .‬מעל ‪ 90%‬מהצעירים בטוחים או חושבים כי יידעו לשמור על ניקיון הדירה‬
‫בה יתגורר‪ ,‬להכין אוכל ולכבס לעצמם ולערוך קניות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מעל ‪ 10%‬מהנערים חושבים‬
‫שלא יידעו כיצד להתמודד עם תקלות בדירה‪.‬‬
‫שמירה על הבריאות ‪ -‬היכולת לשמור על בריאות תקינה מהווה אף היא מיומנות חשובה לקראת‬
‫חיים עצמאיים‪ .‬מהנתונים עולה כי רב הצעירים בטוחים כי יידעו איך לקבוע תור לרופא בעת הצורך‬
‫(‪ .)75%‬אחוז נמוך יותר מהצעירים בטוח כי יידע כיצד לטפל בעצמו כשיהיה חולה (‪.)62.5%‬‬
‫יחסים בינאישיים‪ -‬תחום היחסים הבינאישיים מורכב מיחסים עם חברים ומקשר רומנטי עם‬
‫בת או בן זוג‪ .‬על פי דיווחי הצעירים‪ 75.7% ,‬בטוחים כי יוכלו לעזור לחברים כשיצטרכו‪ ,‬וכ‪69.4%-‬‬
‫בטוחים כי יידעו איך למצוא חברים‪ .‬באשר לזוגיות‪ ,‬אחוז נמוך יותר מהצעירים בטוחים ביכולתם‬
‫למצוא בן או בת זוג (‪ .)60.7%‬מעל לשני שליש מהצעירים בטוחים כי יוכלו לתת ולקבל אהבה מבני‬
‫או בנות זוגם ולהקפיד על מין בטוח‪.‬‬
‫התנהגות נורמטיבית ‪ -‬מהלוח עולה כי באופן יחסי‪ ,‬הצעירים הכי בטוחים ביכולתם להימנע‬
‫משימוש בסמים (‪ )71.4%‬והכי פחות בטוחים ביכולתם להימנע מלהסתבך בחברה לא טובה‬
‫(‪ .)51.8%‬חשוב להתייחס לנתונים שבהם כמעט ‪ 20%‬מהצעירים חושבים או בטוחים כי לא יידעו‬
‫כיצד להימנע מלהשתכר וכעשרה אחוזים שאינם חושבים או בטוחים כי לא יידעו כיצד להימנע‬
‫משימוש בסמים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נשאלו הצעירים האם הם חושבים כי הם מוכנים לעזוב את המסגרת ולצאת לחיים‬
‫עצמאיים‪ .‬מעל ‪ 80%‬מהצעירים השיבו כי הם בטוחים או חושבים כי הם מוכנים לכך‪.‬‬
‫לוח ‪ :6‬התפלגות הערכת מוכנות הצעירים לחיים עצמאיים לפי תחומים (‪)N=111-115‬‬
‫בטוח‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שלא‬
‫בטוח‬
‫שלא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫השכלה‬
‫אם תרצה להמשיך ללמוד תדע איך‬
‫‪50‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪1.63‬‬
‫‪44‬‬
‫בטוח‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שלא‬
‫בטוח‬
‫שלא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫לבחור מקום לימודים ואת תחום‬
‫הלימודים שאתה רוצה?‬
‫אם תרצה להמשיך ללמוד תדע איך‬
‫להירשם?‬
‫‪47.3‬‬
‫‪42‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2.7‬‬
‫מדד מסכם‬
‫‪1.66‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪1.64‬‬
‫‪0.65‬‬
‫עבודה‬
‫תדע איך לחפש עבודה?‬
‫‪67.9‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪0.55‬‬
‫תוכל להצליח בראיון עבודה?‬
‫‪52.7‬‬
‫‪41.1‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.55‬‬
‫‪0.67‬‬
‫תחזיק מעמד בעבודה?‬
‫‪47.3‬‬
‫‪49.1‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.57‬‬
‫‪0.6‬‬
‫תדע להסתדר עם אחראי עליך?‬
‫‪46.4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.58‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.51‬‬
‫‪0.45‬‬
‫מדד מסכם‬
‫מגורים‬
‫תדע איך לחפש דירה?‬
‫‪42.9‬‬
‫‪40.2‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪1.78‬‬
‫‪0.81‬‬
‫תדע איך לחפש עזרה כספית בדיור?‬
‫‪31.3‬‬
‫‪45.5‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.94‬‬
‫‪0.77‬‬
‫תדאג לשלם שכר דירה בזמן?‬
‫‪42.9‬‬
‫‪49.1‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪50‬‬
‫‪35.7‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪1.78‬‬
‫‪0.62‬‬
‫תדע להפקיד צ'קים ולהסתדר עם‬
‫תשלומים?‬
‫מדד מסכם‬
‫ניהול משק בית‬
‫תדע לשמור על ניקיון הדירה שתגור‬
‫בה?‬
‫‪72.1‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.34‬‬
‫‪0.61‬‬
‫תדאג להזמין מישהו שיתקן נזילות‬
‫או דברים מקולקלים בדירה או‬
‫תדאג לתקן בעצמך?‬
‫‪62.5‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪0.72‬‬
‫תדע לערוך קניות של מצרכי מזון?‬
‫‪73.0‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪45‬‬
‫תדע להכין אוכל ולכבס לעצמך?‬
‫בטוח‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שלא‬
‫בטוח‬
‫שלא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫‪72.1‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.34‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪1.33‬‬
‫‪0.52‬‬
‫מדד מסכם‬
‫שמירה על הבריאות‬
‫תדע איך לקבוע תור לרופא?‬
‫תדע לטפל בעצמך כשאתה חולה?‬
‫‪75‬‬
‫‪22.3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪62.5‬‬
‫‪33‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪1.35‬‬
‫‪0.47‬‬
‫מדד מסכם‬
‫יחסים בינאישיים‬
‫תוכל לעזור לחברים כשיצטרכו‬
‫עזרה?‬
‫‪75.7‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.26‬‬
‫‪0.5‬‬
‫תדע איך למצוא חברים לבלות‬
‫אתם?‬
‫‪69.4‬‬
‫‪27‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.35‬‬
‫‪0.58‬‬
‫תוכל למצוא בן או בת זוג כדי‬
‫לצאת ולבלות אתו?‬
‫‪60.7‬‬
‫‪35.7‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪0.6‬‬
‫תוכל לתת ולקבל אהבה מבן או בת‬
‫זוג?‬
‫‪69.6‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪0.61‬‬
‫תדע איך להקפיד על "מין בטוח"‬
‫(שימוש בקונדום‪ ,‬אמצעי מניעה‬
‫אחרים)?‬
‫‪73.2‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.33‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪1.34‬‬
‫‪0.42‬‬
‫מדד מסכם‬
‫התנהגות נורמטיבית‬
‫תדע איך לא להסתבך בחברה לא‬
‫טובה?‬
‫‪51.8‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.59‬‬
‫‪0.69‬‬
‫תדע איך להימנע מלהשתכר?‬
‫‪59.8‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪1.66‬‬
‫‪0.93‬‬
‫תדע איך להימנע משימוש בסמים?‬
‫‪71.4‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪0.84‬‬
‫תדע איך לא להסתבך עם החוק?‬
‫‪60.7‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪0.72‬‬
‫‪46‬‬
‫בטוח‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שלא‬
‫בטוח‬
‫שלא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫מדד מסכם של התנהגות‬
‫נורמטיבית‬
‫‪1.54‬‬
‫‪0.66‬‬
‫מדד כולל של המוכנות ליציאה‬
‫לעצמאות‬
‫‪1.51‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪1.84‬‬
‫‪0.87‬‬
‫באופן כללי ובסה"כ‪ ,‬האם אתה‬
‫חושב שאתה מוכן לעזוב את‬
‫המסגרת ולצאת לחיים עצמאיים?‬
‫‪41.1‬‬
‫‪40.2‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪6.3‬‬
‫תחושות החניכים באשר לעזיבת המסגרת‬
‫מידת החשש של הצעירים מעזיבת המסגרת נבחנה על ידי השאלה "עד כמה את‪/‬ה חושש‪/‬ת‬
‫מעזיבת המסגרת ויציאה לחיים עצמאיים?" (‪=1‬חושש‪/‬ת מאוד ועד ‪ -5‬מאוד לא חושש‪/‬ת)‪.‬‬
‫מהתשובות עולה שתשעה חניכים (‪ )7.8%‬חוששים מאוד לעזוב את המסגרת ולצאת לחיים‬
‫עצמאיים‪ 30 ,‬חניכים (‪ )25.9%‬ציינו כי חוששים מהעזיבה‪ 27 ,‬חניכים |(‪ )23.3%‬ציינו כי לא כ"כ‬
‫חוששים ואילו ‪ 46‬חניכים‪ ,‬כ‪ 40% -‬ציינו כי אינם חוששים מעזיבת המסגרת‪.‬‬
‫החניכים נשאלו גם למידת שמחתם לאור עזיבת המסגרת‪ 87 .‬חניכים המהווים כ‪ 75% -‬מכלל‬
‫החניכים ציינו כי הינם שמחים עד שמחים מאוד מעזיבת המסגרת והיציאה לחיים עצמאיים‪20 .‬‬
‫חניכים (‪ )17.2%‬אינם שמחים מהעזיבה ושישה חניכים (‪ )5.2%‬מאוד לא שמחו לקראת העזיבה‪.‬‬
‫בהתייחסות החניכים לשאלה האם לדעתם הרקע העברייני יכול להוות מכשול בצאתם לחיים‬
‫עצמאיים‪ 28 ,‬חניכים (‪ )24.1%‬ציינו כי הרקע העברייני אכן יכול להוות מכשול‪ 24 ,‬חניכים‬
‫(‪ )20.7%‬לא היו בטוחים ואילו ‪ 52‬חניכים אשר מהווים ‪ 50%‬מהמדגם חושבים עד בטוחים שהרקע‬
‫העברייני לא יהווה מכשול ביציאה לעצמאות‪ .‬חשוב לציין כי ‪ 12‬חניכים (‪ )10.3%‬לא השיבו על‬
‫שאלה זו‪.‬‬
‫תפיסת העתיד של הצעירים‬
‫לתפיסת העתיד של הצעירים שלושה תחומים‪ :‬הישגים בעתיד‪ ,‬ציפיות הצעירים באשר להישגים‬
‫עתידיים בתחומי הלימודים‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬הניידות והדיור (כגון‪" :‬אשיג עבודה קבועה ויציבה"‪,‬‬
‫‪47‬‬
‫"תהייה לי השכלה אקדמית")‪ ,‬תחום היחסים עם המשפחה והחברים (הכולל היגדים כגון‪" :‬יהיו לי‬
‫חיי נישואין טובים"‪" ,‬יהיו לי חברים טובים")‪ ,‬ותחום המתייחס לקשיים עתידיים וציפיות שליליות‬
‫מהעתיד (כגון‪":‬אתגרש"‪" ,‬אהיה מובטל")‪ .‬בהתייחס לכלל התחומים ניתן לראות כי בסה"כ ציפיות‬
‫הצעירים בנוגע לעתידם הנן חיוביות‪ .‬להלן פירוט תתי התחומים כפי שמוצג בלוח ‪.7‬‬
‫הישגים בעתיד‪ :‬עבודה‪ ,‬השכלה‪ ,‬דיור‪ ,‬ניידות ומעורבות קהילתית‪ -‬בחינת הלוח מעלה כי לאחוז‬
‫ניכר מהצעירים ציפיות חיוביות באשר לעתידם‪ ,‬בעיקר בתחומים הקשורים לתעסוקה‪ ,‬דיור וניידות‪.‬‬
‫מעל ל‪ 90% -‬מהצעירים בטוחים או חושבים כי בעתיד תהייה להם עבודה טובה ויציבה‪ ,‬דירה ורכב‪,‬‬
‫ושיהיו מרוצים מחייהם‪ .‬אחוז נמוך יותר של צעירים בטוחים או חושבים כי ישלימו את מבחני‬
‫הבגרות וירכשו השכלה אקדמית (‪ .)67-80%‬כלומר‪ ,‬כשליש מהצעירים חושבים או בטוחים שלא‬
‫ילמדו במוסד אקדמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬האחוזים הנמוכים ביותר בתחום זה ניכרו כאשר נשאלו הצעירים לגבי‬
‫מעורבותם בקהילה‪ ,‬מעל ‪ 40%‬מהצעירים ענו כי הם בטוחים או חושבים שלא יהיה להם תפקיד‬
‫חשוב בקהילה‪.‬‬
‫משפחה וחברים‪ -‬כפי שניתן לראות בלוח‪ ,‬ציפיות הצעירים לעתיד בתחום זה מאוד גבוהות‪.‬‬
‫למעלה מ‪ 90% -‬מהצעירים בטוחים או חושבים כי יינשאו ויביאו לעולם ילדים במסגרת נישואין‬
‫טובה‪ ,‬ושירכשו חברים טובים‪ .‬חשוב לציין כי בכל ההיבטים בתחום זה‪ ,‬הצעירים הציגו ביטחון רב‬
‫בציפיותיהם החיוביות לעתיד‪.‬‬
‫ציפיות שליליות וקשיים‪ -‬ניתן לראות כי בכל אשר לצפיית קשיים מצד הצעירים‪ ,‬האחוזים הם‬
‫נמוכים‪ .‬האחוז הגבוה ביותר של הצעירים בטוח או חושב שלא יהיו לו בעיות של אבטלה‪ ,‬שלא‬
‫יתגרש‪ ,‬שלא ייתקל בבעיות עם המשטרה וימצא עצמו בכלא (‪ .)90-96%‬כמו כן‪ ,‬למעלה מ‪90% -‬‬
‫מהצעירים חושבים או בטוחים כי ילדיהם לא יהיו במסגרות חוץ ביתיות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬האחוזים‬
‫הנמוכים ביחס לשאר בולטים בתחום הנוגע לבריאות הנפשית‪-‬כ‪ 22%-‬מהצעירים בטוחים או‬
‫חושבים שיהיו להם קשיים נפשיים בעתיד‪.‬‬
‫לוח ‪ : 7‬התפלגות ציפיות הצעירים לגבי העתיד (‪) N =110-113‬‬
‫בטוח שכן‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫חושב שכן‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫חושב שלא‬
‫בטוח שלא‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫הישגים בעתיד‪ :‬עבודה‪ ,‬השכלה‪ ,‬דיור‪ ,‬ניידות ומעורבות קהילתית‬
‫תהייה לי פרנסה טובה‬
‫‪54‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪54‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.58‬‬
‫‪48‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בטוח שכן‬
‫חושב שכן‬
‫חושב שלא‬
‫בטוח שלא‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫במקומות בהם אעבוד‬
‫אתקדם בדרגות‬
‫‪55‬‬
‫‪48.7‬‬
‫‪52‬‬
‫‪46‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.58‬‬
‫‪0.62‬‬
‫אשיג עבודה קבועה‬
‫ויציבה‬
‫‪64‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪44‬‬
‫‪39.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪0.60‬‬
‫העבודה שלי תספק לי‬
‫הזדמנויות להרגיש גאה‬
‫בעצמי‬
‫‪60‬‬
‫‪53.1‬‬
‫‪48‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪0.61‬‬
‫יהיה לי מקצוע טוב‬
‫‪59‬‬
‫‪52.2‬‬
‫‪48‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.54‬‬
‫‪0.63‬‬
‫תהייה לי דירה בבעלותי‬
‫‪59‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪43‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.57‬‬
‫‪0.68‬‬
‫אנשים יבקשו עצה‬
‫והכוונה ממני‬
‫‪39‬‬
‫‪34.8‬‬
‫‪55‬‬
‫‪49.1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.82‬‬
‫‪0.71‬‬
‫יהיה לי תפקיד חשוב‬
‫בקהילה‬
‫‪29‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪35‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪42‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪0.9‬‬
‫יהיה לי רכב חדש וטוב‬
‫בבעלותי‬
‫‪52‬‬
‫‪46.4‬‬
‫‪47‬‬
‫‪42‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪0.73‬‬
‫אשלים את מבחני הבגרות‬
‫‪52‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪42‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪0.86‬‬
‫תהיה לי השכלה אקדמית‬
‫‪34‬‬
‫‪30.9‬‬
‫‪41‬‬
‫‪37.3‬‬
‫‪26‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪2.09‬‬
‫‪0.93‬‬
‫אשיג את מה שאני רוצה‬
‫לעשות בחיי‬
‫‪54‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪56‬‬
‫‪49.6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1.55‬‬
‫‪0.55‬‬
‫אהיה מרוצה מחיי‬
‫‪56‬‬
‫‪49.6‬‬
‫‪53‬‬
‫‪46.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.55‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪1.68‬‬
‫‪0.49‬‬
‫מדד מסכם‬
‫משפחה וחברים‬
‫יהיו לי ילדים‬
‫‪79‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪30‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.35‬‬
‫‪0.61‬‬
‫אתחתן‬
‫‪76‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪31‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪0.68‬‬
‫יהיו לי חיי נישואין טובים‬
‫‪53‬‬
‫‪47.3‬‬
‫‪52‬‬
‫‪46.4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.62‬‬
‫‪0.69‬‬
‫אהיה הורה טוב‬
‫‪85‬‬
‫‪75.2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪0.58‬‬
‫אספק לילדים שלי מקום‬
‫טוב למגורים‬
‫‪88‬‬
‫‪77.9‬‬
‫‪22‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.27‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪49‬‬
‫בטוח שכן‬
‫חושב שכן‬
‫חושב שלא‬
‫בטוח שלא‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫לילדים שלי יהיה טוב‬
‫בחיים‬
‫‪73‬‬
‫‪64.6‬‬
‫‪34‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪0.71‬‬
‫יהיו לי חברים טובים‬
‫‪68‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪42‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1.43‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪0.48‬‬
‫מדד מסכם‬
‫ציפיות שליליות וקשיים‬
‫אהיה בכלא*‬
‫‪3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪19‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪90‬‬
‫‪79.6‬‬
‫‪3.73‬‬
‫‪0.61‬‬
‫יהיו לי בעיות עם‬
‫המשטרה*‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪39‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪66‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪0.68‬‬
‫יהיו לי בעיות של אבטלה*‬
‫‪1‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪60‬‬
‫‪53.1‬‬
‫‪45‬‬
‫‪39.8‬‬
‫‪3.32‬‬
‫‪0.63‬‬
‫יהיו לי קשיים נפשיים*‬
‫‪8‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪41‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪47‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪0.92‬‬
‫אתגרש*‬
‫‪4‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪55‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪44‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪3.26‬‬
‫‪0.74‬‬
‫הילדים שלי יהיו בפנימייה‬
‫או הוסטל*‬
‫‪2‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪23‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪81‬‬
‫‪71.7‬‬
‫‪3.62‬‬
‫‪0.69‬‬
‫מדד מסכם‬
‫‪3.42‬‬
‫‪0.38‬‬
‫מדד כולל של ציפיות‬
‫חיוביות‬
‫‪1.58‬‬
‫‪0.39‬‬
‫* פריטים שעברו היפוך בחישוב המדד הכולל של הצפיות החיוביות‬
‫‪ – 1‬ממוצע וס‪.‬ת על הסולם‪ = 1 :‬בטוח שכן ‪ = 2‬חושב שכן ‪ = 3‬חושב שלא ‪ = 4‬בטוח שלא‬
‫ציפיות הצעירים באשר לשירותם הצבאי‪/‬הלאומי‬
‫ציפיות הצעירים בנוגע לשירותם הצבאי (לוח ‪ )8‬מורכבות גם מהיגדים המתייחסים לאופי‬
‫השירות ומהלכו התקין (ציפיות להשתלבות והתקדמות) כגון‪" :‬אתקדם בסולם הדרגות" ו"ואשרת‬
‫בתפקיד קרבי"‪ ,‬וגם להיגדים המתקשרים לקשיים ולבעיות במהלך השירות (ציפיות לקשיים)‬
‫כגון‪":‬יהיו לי בעיות כלכליות במהלך השירות הצבאי"‪.‬‬
‫מהלוח עולה כי כ‪ 90%-‬מהצעירים בטוחים או חושבים כי ישלימו שירות צבאי או לאומי מלא‪,‬‬
‫יהיו להם חברים טובים מהשירות הצבאי וכי השרות יתרום להם בהמשך החיים‪ .‬כ‪70% -‬‬
‫מהצעירים בטוחים או חושבים שירכשו מקצוע בעת השירות הצבאי ורק כשליש מהצעירים‬
‫‪51‬‬
‫בטוחים כי ימלאו תפקיד קרבי (‪ .)36.4%‬יחד עם זאת‪ ,‬שליש (‪ )34.9%‬מהצעירים בטוחים‬
‫שישרתו ביחידה מיוחדת במהלך שרותם הצבאי‪ .‬חשוב לציין כי רק ‪ 18%‬מהצעירים בטוחים כי‬
‫יתקדמו לתפקידי קצונה בצבא‪.‬‬
‫באשר לקשיים שייתכנו במהלך השירות‪ ,‬ניתן לראות כי כ‪ 40%‬מהצעירים בטוחים או חושבים‬
‫שיהיו להם קשיים פיזיים ו בעיות כלכליות בצבא‪ .‬כרבע מהצעירים חושבים או בטוחים כי יהיו‬
‫להם בעיות משמעת‪ ,‬בעיות מגורים וקשיים נפשיים במהלך תקופה זו‪.‬‬
‫לוח ‪ :8‬ציפיות הצעירים בנוגע לשרותם הצבאי‪/‬הלאומי (‪)N=105-110‬‬
‫בטוח שכן‬
‫חושב שכן‬
‫חושב שלא‬
‫בטוח שלא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫‪%‬‬
‫ציפיות להשתלבות והתקדמות‬
‫אשלים שירות‬
‫צבאי‪/‬לאומי מלא‬
‫‪76‬‬
‫‪69.1‬‬
‫‪22‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪0.83‬‬
‫ארכוש לי מקצוע בעת‬
‫השירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫‪35‬‬
‫‪31.8‬‬
‫‪46‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪21‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪2.02‬‬
‫‪0.90‬‬
‫השירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫יתרום לי בחיים‬
‫‪73‬‬
‫‪67.0‬‬
‫‪26‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪0.74‬‬
‫אמלא את תפקידי‬
‫בשירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫בהצטיינות‬
‫‪43‬‬
‫‪39.8‬‬
‫‪51‬‬
‫‪47.2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪0.75‬‬
‫אשרת ביחידה קרבית‬
‫בצבא‬
‫‪39‬‬
‫‪36.4‬‬
‫‪29‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪1.17‬‬
‫אתנדב לשרת ביחידה‬
‫מיוחדת (כמו צנחנים‪,‬‬
‫סיירת) בצבא‬
‫‪37‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪26‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪2.29‬‬
‫‪1.18‬‬
‫יהיו לי חברים טובים‬
‫מהצבא‪/‬שירות לאומי‬
‫‪46‬‬
‫‪42.2‬‬
‫‪53‬‬
‫‪48.6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪0.71‬‬
‫אתקדם בסולם הדרגות‬
‫בצבא‬
‫‪33‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪39‬‬
‫‪36.4‬‬
‫‪22‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪1.00‬‬
‫אהיה קצין בצבא‬
‫‪19‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪32‬‬
‫‪30.5‬‬
‫‪29‬‬
‫‪27.6‬‬
‫‪25‬‬
‫‪23.8‬‬
‫‪2.57‬‬
‫‪1.05‬‬
‫‪1.97‬‬
‫‪0.68‬‬
‫מדד מסכם‬
‫ציפיות לקשיים‬
‫‪51‬‬
‫בטוח שכן‬
‫חושב שכן‬
‫חושב שלא‬
‫בטוח שלא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫יהיו לי בעיות כלכליות‬
‫בעת השירות‬
‫הצבאי‪/‬לאומי*‬
‫‪8‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪36‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪51‬‬
‫‪47.2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪2.64‬‬
‫‪0.79‬‬
‫יהיו לי בעיות מגורים‬
‫בעת השירות‬
‫הצבאי‪/‬לאומי*‬
‫‪10‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪48‬‬
‫‪44.9‬‬
‫‪33‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪2.97‬‬
‫‪0.92‬‬
‫יהיו לי קשיים נפשיים‬
‫בעת השירות‬
‫הצבאי‪/‬לאומי*‬
‫‪10‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪49‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‪33‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪2.98‬‬
‫‪0.91‬‬
‫יהיו לי קשיים פיזיים‬
‫בעת השירות‬
‫הצבאי‪/‬לאומי*‬
‫‪11‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪33‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪45‬‬
‫‪41.7‬‬
‫‪19‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪2.67‬‬
‫‪0.89‬‬
‫יהיו לי בעיות משמעת‬
‫בעת השירות‬
‫הצבאי‪/‬לאומי*‬
‫‪12‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14.8‬‬
‫‪51‬‬
‫‪47.2‬‬
‫‪29‬‬
‫‪26.9‬‬
‫‪2.90‬‬
‫‪0.93‬‬
‫מדד מסכם‬
‫‪2.83‬‬
‫‪0.58‬‬
‫מדד כולל לצפיות‬
‫חיוביות לגבי השירות‬
‫‪2.05‬‬
‫‪0.52‬‬
‫*פריטים שעברו היפוך בחישוב המדד הכולל‬
‫צרכי הצעירים לקראת עזיבתם את המסגרת‬
‫החניכים נשאלו לגבי צרכיהם בתחומים שונים לסיוע לקראת סיום שהותם במסגרת‪ .‬לגבי‬
‫‪ 96.9%‬לא זוהו כלל צרכים חיוניים‪ ,‬ולגבי השאר‪ ,‬לרוב זוהה רק צורך חיוני אחד (‪ .)09.0‬לארבעה‬
‫חניכים זוהו ארבעה צרכים חיוניים ולשני חניכים נאמר להם שיש להם צרכים חיוניים בכל חמשת‬
‫התחומים (הממוצע הוא ‪ 0.90‬ס"ת ‪ .)0.30‬לוח ‪ 9‬מציג את דיווחי החניכים שחשבו שיש להם צורך‬
‫בכל אחד מהתחומים‪ .‬מתוך הלוח נראה כי כמעט בכל התחומים קיימים צרכים ליותר מ ‪50%‬‬
‫מהחניכים‪ .‬הצרכים הבולטים יותר היו בתחום הצבא וסיוע בחינוך ומגורים עצמאיים‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫לוח ‪ :9‬התפלגות צרכי החניכים לקראת סיום שהותם במסגרת (‪)N = 113‬‬
‫אין לי‬
‫צורך‬
‫רציני‬
‫בסיוע‬
‫יש לי‬
‫צורך‬
‫‪1‬‬
‫יש לי‬
‫צורך‬
‫רציני‬
‫בסיוע‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫ממוצע‬
‫ס"ת‬
‫חינוך (הכנה לבגרות ופסיכומטרי)‬
‫‪42.5‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.69‬‬
‫עבודה (להתכונן לראיון עבודה‪ ,‬הכשרה‬
‫מקצועית)‬
‫‪46.9‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪0.69‬‬
‫מגורים וחיים עצמאיים בקהילה (עזרה בשכר‬
‫דירה)‬
‫‪44.2‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.71‬‬
‫התמודדות עם קשיים רגשיים (טיפול פסיכולוגי)‬
‫‪49.6‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪0.64‬‬
‫‪0.70‬‬
‫שירות צבאי ‪/‬לאומי (ליווי בתהליך הגיוס‬
‫והשירות)‬
‫‪38.1‬‬
‫‪43.4‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪7660‬‬
‫‪76.0‬‬
‫מדד כולל‬
‫מלבד צרכים אלו‪ 21 ,‬חניכים (‪ )18.1%‬ציינו כי קיימים צרכים נוספים‪ .‬בפירוט זה הם חזרו‬
‫לרוב על הצרכים המצוינים לעיל רק במילים שונות‪ .‬כמו כן הוסיפו את הצורך בליווי בתהליך‬
‫המעבר והדגישו את הצורך בסיוע במציאת מגורים ועבודה‪.‬‬
‫החניכים נשאלו למי יפנו במידה ויזדקקו לעזרה‪ .‬מלוח ‪ 10‬עולה כי רוב הצעירים יפנו לחברים‬
‫או לבני משפחה‪ .‬שיעור ניכר (‪ )62.9%‬ציין את חברי הצוות במסגרת‪ .‬רק מספר קטן יחסית ציינו‬
‫את גורמי הרווחה (‪ )25.9%‬ואנשים אחרים (‪.)29.3%‬‬
‫לוח ‪ :10‬התפלגות פניית החניכים לגורמים שונים בבקשה לעזרה במידת הצורך (‪.)N = 116‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫חברים‬
‫‪90‬‬
‫‪77.6‬‬
‫הורים או בני משפחה אחרים‬
‫‪85‬‬
‫‪73.3‬‬
‫חברי צוות המסגרת‬
‫‪73‬‬
‫‪62.9‬‬
‫אנשים אחרים‬
‫‪34‬‬
‫‪29.3‬‬
‫גורמי רווחה‬
‫‪30‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪53‬‬
‫בחינת השערות המחקר על קשרים בין משתני המחקר‬
‫השערות המחקר התמקדו בקשר שבין משתני המודל למצב הצעירים על סף המעבר לחיים‬
‫עצמאיים‪ ,‬כאשר המשתנים הבלתי תלויים כוללים את מאפייניהם האישיים של הצעירים (נטייה‬
‫לאופטימיות ומגדר) ומאפייני רשת התמיכה של הצעירים (תמיכת המשפחה‪ ,‬החברים וצוות מסגרת‬
‫ההשמה)‪ ,‬ו המשתנים התלויים כללו את מוכנות הצעירים ליציאה לחיים עצמאיים‪ ,‬ציפיותיהם‬
‫חששותיהם לקראת עזיבת המסגרת‪:‬‬
‫‪ .0‬תפיסת העתיד תימצא יותר חיובית בקרב צעירי החסות לעומת הצעירות‪ -‬מצאתי כי אין‬
‫קשר בין המגדר לתפיסת העתיד‪ .‬הצעירים דיווחו על ממוצע חיובי באשר לתפיסת העתיד‬
‫(‪ )M=1.61, SD=0.33‬אשר הינו מעט גבוה לעומת זה של הצעירות (‪)M=1.55, SD=0.47‬‬
‫פער קטן זה לא נמצא מובהק ((‪ (t(111)=0.53‬ל‪.‬מ‪.‬‬
‫‪ .3‬יימצא קשר חיובי בין דימוי העצמי של הצעירים לבין תפיסת המוכנות ותפיסת העתיד‪-‬‬
‫הניתוח העלה כי קיים קשר חיובי מובהק בין המשתנים (‪ )r(111)=0.59, p<0.001‬לפיו‪ ,‬ככל‬
‫שעולה הערך העצמי של הצעירים כך עולה המוכנות לחיים עצמאיים‪ ,‬ולהיפך‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הניתוח העלה כי קיים קשר חיובי מובהק בין ערך עצמי לתפיסת העתיד ( ‪r(111)=0.52,‬‬
‫‪ )p<0.001‬ולפיו‪ ,‬ככל שעולה הערך העצמי של הצעירים כך תפיסת העתיד חיובית יותר‬
‫ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .2‬יימצא קשר חיובי בין נטייתם של הצעירים לאופטימיות לבין תפיסת המוכנות ותפיסת‬
‫העתיד‪ -‬הניתוח העלה כי קיים קשר חיובי מובהק בין המשתנים (‪)r(109)=0.41, p<0.001‬‬
‫לפיו‪ ,‬ככל שעולה רמת האופטימיות של הצעירים כך עולה המוכנות לחיים עצמאיים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הניתוח העלה כי קיים קשר חיובי מובהק בין רמת האופטימיות של הצעיר לתפיסת‬
‫העתיד (‪ )r(109)=0.43, p<0.001‬לפיו‪ ,‬ככל שעולה רמת האופטימיות של הצעירים כך גם‬
‫תפיסת העתיד חיובית יותר ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .6‬ככל ששהותם של הנערים במסגרות חוץ ביתיות עד ליציאתם לחיים עצמאיים ארוכה‬
‫יותר‪ ,‬המוכנות לעצמאות גבוהה יותר ותפיסתם את העתיד חיובית יותר‪ -‬ההשערה אוששה‬
‫חלקית‪ .‬הניתוח לא העלה קשר מובהק בין שהות ארוכה יותר במסגרות חוץ ביתיות לבין‬
‫מוכנות לעצמאות )‪ .(r(112)=-0.12, n.s‬לעומת זאת‪ ,‬בבדיקת הקשר בין שהות ארוכה‬
‫יותר במסגרות חוץ ביתיות לבין תפיסת עתיד חיובית יותר של הצעיר‪ ,‬הניתוח העלה קשר‬
‫מובהק (‪ .( r(113)= -0.199, p < 0.05‬כזכור‪ ,‬ציונים נמוכים יותר בהערכת המוכנות לחיים‬
‫‪54‬‬
‫עצמאיים מצביעים על מוכנות גבוהה יותר‪ ,‬והמתאם השלילי מצביע על כך שצעירים‬
‫השוהים זמן רב יותר מרגישים מוכנים יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬ככל שרמת העבריינות גבוהה יותר‪ ,‬מידת המוכנות ותפיסת העתיד נמוכות יותר‪ -‬ההשערה‬
‫אוששה חלקית‪ .‬הניתוח העלה קשר מובהק בין רמת העבריינות לבין מידת המוכנות‬
‫ליציאה לעצמאות (‪ .)r(107)=-0.20, p < 0.05‬אך באשר לתפיסת העתיד‪ ,‬הניתוח לא‬
‫העלה קשר מובהק בין מידת העבריינות לתפיסת עתיד חיובית יותר של הצעיר‬
‫(‪.)r(107)=0.10, n.s‬‬
‫‪ .9‬יימצא קשר חיובי בין המוכנות של המתבגר לקראת היציאה לעצמאות ותפיסת עתיד‬
‫חיובית יותר לבין תחושת הצעיר שהמשפחה תומכת בו‪ -‬ההשערה אוששה חלקית‪ .‬על פי‬
‫הממצאים אין קשר בין תמיכת האב והאם למוכנות הצעיר ליציאה לחיים עצמאיים או‬
‫לתפיסת עתיד חיובית יותר‪:‬‬
‫‪.9‬א‪ .‬תמיכת האם‪ -‬הניתוח לא העלה קשר מובהק בין המשתנים לגבי מוכנות לעצמאות‬
‫)‪ (r(103)=-0.11, n.s‬או לגבי תפיסת העתיד )‪.(r(86)=-0.15, n.s‬‬
‫תמיכת האב‪ -‬הניתוח לא העלה קשר מובהק בין המשתנים לגבי מוכנות לעצמאות ‪(r(86)=-‬‬
‫)‪ 0.15, n.s‬או לגבי תפיסת העתיד )‪.(r(86)=0.03, n.s‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הניתוח לא העלה קשר מובהק בין תמיכת קרוב משפחה אחר (לא האב או האם)‬
‫בצעיר לבין מוכנות הצעיר לחיים עצמאיים (‪ .)r(55)=-0.25 n.s‬אך באשר לתפיסת העתיד‪,‬‬
‫ניכר כי קיים קשר בין תמיכת קרוב המשפחה לתפיסת עתיד חיובית יותר של הצעיר‬
‫(‪.)r(86)=-0.36, p<.01‬‬
‫‪.9‬ב‪ .‬יימצא קשר חיובי בין המוכנות של המתבגר לקראת היציאה לעצמאות ותפיסת עתיד‬
‫חיובית יותר לבין תחושת הצעיר שיש לו תמיכה חברתית מחבריו‪-‬הניתוח העלה כי קיים‬
‫קשר מובהק בין המשתנים (‪ .)r(111)=-0.44, p<0.001‬לפיו‪ ,‬ככל שלצעיר יש יותר תמיכה‬
‫חברתית‪ ,‬עולה המוכנות לחיים עצמאיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הניתוח העלה כי קיים קשר מובהק בין‬
‫התמיכה חברתית לתפיסת העתיד (‪ )r(111)=-0.50, p<0.001‬לפיו‪ ,‬ככל שקיימת תמיכה‬
‫חברתית רבה יותר בחיי הצעיר‪ ,‬כך גם תפיסת העתיד תהיה חיובית יותר (כזכור‪ ,‬ציונים‬
‫נמוכים יותר מצביעים על תפיסת עתיד חיובית יותר)‪.‬‬
‫‪.9‬ג‪ .‬יימצא קשר חיובי בין המוכנות של המתבגר לקראת היציאה לעצמאות ותפיסת עתיד‬
‫חיובית יותר לבין תחושת הצעיר שיש לו תמיכה מהצוות‪ .‬השערה זו אוששה‪ .‬נמצא קשר‬
‫‪55‬‬
‫מובהק בין תפיסת התמיכה של הצעירים את תמיכת אנשי הצוות למוכנותם ליציאה לחיים‬
‫עצמאיים‪.)r(113)=-0.26, p<0.01( ,‬בנוסף‪ ,‬הניתוח העלה כי קיים קשר מובהק בין תפיסת‬
‫התמיכה של הצעירים את תמיכת אנשי הצוות לתפיסת העתיד (‪.)r(111)=-0.30, p<0.01‬‬
‫‪ .9‬יימצא קשר שלילי בין מידת המוכנות לעצמאות ותפיסת העתיד של הצעיר לבין רמת צרכיו‪.‬‬
‫השערה זו לא אוששה‪ .‬הניתוח העלה שהקשר בין מידת המוכנות לעצמאות של הצעיר לבין‬
‫רמת צרכיו אינו מובהק)‪ .(r(114)=0.16, n.s‬כמו כן‪ ,‬הניתוח לא העלה קשר מובהק בין‬
‫תפיסת העתיד של הצעיר לבין רמת צרכיו )‪.(r(114)=0.02, n.s‬‬
‫בבחינה של כלל הממצאים הנוגעים להשערות ניתן לראות שדפוס הממצאים לגבי מידת‬
‫המוכנות לעתיד ולגבי תפיסת העתיד דומה למדי‪ .‬בבדיקה נמצא ששני משתנים אלו נמצאים‬
‫במתאם חיובי גבוה ביניהם המסביר את דפוס הקשרים הדומה (‪.) r(112) =0 .59, p < 0 .001‬‬
‫לוח ‪ 11‬מסכם את הקשרים הדו‪-‬משתנים (המתאמים) שנמצאו בין שני המשתנים התלויים‬
‫של מוכנות ושל תפיסת עתיד לבין המשתנים הבלתי תלויים במחקר‪.‬‬
‫לוח ‪ :11‬מתאמים בין הערך העצמי‪ ,‬הנטייה לאופטימיות של הצעיר‪ ,‬זמן שהות במסגרות חוץ‬
‫ביתיות‪ ,‬רמת העבריינות והתמיכה שהוא מקבל לבין מוכנות ותפיסת עתיד‪.‬‬
‫מוכנות‬
‫תפיסת עתיד‬
‫ערך עצמי‬
‫‪**0.59‬‬
‫‪**0.52‬‬
‫נטייה לאופטימיות‬
‫‪**0.41‬‬
‫‪**0.43‬‬
‫זמן שהות במסגרות‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪*-0.19‬‬
‫רמת עבריינות‬
‫‪-0.16‬‬
‫‪0.12‬‬
‫תמיכת האם‬
‫‪-0.12‬‬
‫‪-0.08‬‬
‫תמיכת האב‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪0.36‬‬
‫תמיכת קרוב משפחה‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪**-0.36‬‬
‫תמיכת חברים‬
‫‪**-0.44‬‬
‫‪**-0.50‬‬
‫תמיכת צוות‬
‫‪**-0.26‬‬
‫‪**-0.30‬‬
‫‪*P < .05 ** P < .01 *** P< .001‬‬
‫‪56‬‬
‫לאחר בדיקת הקשרים הדו‪-‬משתנים ועל מנת לבחון את השערות המחקר לגבי תרומתם‬
‫המשותפת של כלל המשתנים‪ :‬הערך העצמי‪ ,‬הנטייה לאופטימיות של הצעיר‪ ,‬זמן שהות במסגרות‬
‫חוץ ביתיות‪ ,‬רמת העבריינות ותמיכת האם‪ ,‬האב‪ ,‬חברים וצוות המסגרת לניבוי המוכנות ליציאה‬
‫לעצמאות‪ ,‬נערך ניתוח רגרסיה מרובה‪ .‬בניתוח בחרתי לא לכלול את המשתנה "תמיכת קרוב‬
‫משפחה" היות ורק מעט חניכים ענו על חלק זה‪ ,‬והכללתו הייתה מפחיתה מאוד את מספר‬
‫המשתתפים בניתוח‪ ,‬וגורמת לניתוח לעסוק רק בתת קבוצה של צעירים שבחרו לענות על שאלה זו‪.‬‬
‫למודל הרב משתנה נמצאה תרומה מובהקת לניבוי מידת המוכנות לעצמאות ‪,p<.001 ,adjusted‬‬
‫‪.R² (adjusted) =0.47 ,F(8,73)= 9.00‬‬
‫לוח ‪ 12‬מציג את מקדמי הרגרסיה הסטנדרטיים למשתנים המנבאים וערכי ה‪ t-‬שלהם‪.‬‬
‫לוח ‪ :12‬תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה עבור מוכנות ליציאה לעצמאות‪.‬‬
‫‪Beta‬‬
‫‪t‬‬
‫ערך עצמי‬
‫‪.421‬‬
‫***‪4.081‬‬
‫נטייה לאופטימיות‬
‫‪.142‬‬
‫‪1.442‬‬
‫זמן שהות במסגרות‬
‫‪-.101‬‬
‫‪-1.152‬‬
‫רמת עבריינות‬
‫‪-.176‬‬
‫‪-1.902‬‬
‫תמיכת האם‬
‫‪.062‬‬
‫‪.643‬‬
‫תמיכת האב‬
‫‪-.048‬‬
‫‪-.519‬‬
‫תמיכת חברים‬
‫‪-.181‬‬
‫‪-1.665‬‬
‫תמיכת צוות‬
‫‪-.133‬‬
‫‪-1.372‬‬
‫‪***p<.001‬‬
‫מתוך המשתנים שנכללו בקבוצה זו ניתן לראות שמקדם הרגרסיה הגבוה ביותר היה למשתנה‬
‫ערך עצמי‪ -‬ערך עצמי גבוה מנבא מידת מוכנות לעצמאות גבוהה‪ .‬כמו כן ניתן לראות שמשתנה זה‬
‫היה היחיד שהייתה לו תרומה מובהקת להסבר השונות‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שלמשתנים האחרים שנכללו‬
‫ברגרסיה יש קשרים דו‪-‬משתנים מובהקים עם המוכנות לעצמאות‪ .‬ממצא זה נובע מכך שערך עצמי‬
‫נמצא קשור באופן חזק למשתנים הבלתי תלויים האחרים‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫על מנת לבחון את השערות המחקר לגבי תרומתם של המשתנים‪ :‬הערך העצמי‪ ,‬הנטייה‬
‫לאופטימיות של הצעיר‪ ,‬זמן שהות במסגרות חוץ ביתיות‪ ,‬רמת העבריינות‪ ,‬תמיכת האם‪ ,‬האב‪,‬‬
‫חברים וצוות המסגרת לניבוי תפיסת העתיד של הצעיר‪ ,‬נערך ניתוח רגרסיה מרובה נוסף‪ .‬המשתנה‬
‫המנובא היה תפיסת העתיד של הצעיר‪ .‬למודל נמצאה תרומה מובהקת לניבוי תפיסת העתיד של‬
‫הצעיר ‪.R²=0.47 ,F(8,73)=6..6 ,p<.001 ,adjusted‬‬
‫לוח ‪ 13‬מציג את מקדמי הרגרסיה הסטנדרטיים וערכי ‪ t‬לאפקטים של המשתנים המנבאים‪.‬‬
‫לוח ‪ :13‬תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה עבור תפיסת העתיד‪.‬‬
‫‪Beta‬‬
‫‪t‬‬
‫ערך עצמי‬
‫‪.381‬‬
‫***‪3.710‬‬
‫נטייה לאופטימיות‬
‫‪.163‬‬
‫‪1.661‬‬
‫זמן שהות במסגרות‬
‫‪-.191‬‬
‫***‪-2.189‬‬
‫רמת עבריינות‬
‫‪.122‬‬
‫‪1.332‬‬
‫תמיכת האם‬
‫‪-.039‬‬
‫‪-.405‬‬
‫תמיכת האב‬
‫‪.096‬‬
‫‪1.042‬‬
‫תמיכת חברים‬
‫‪-.234‬‬
‫***‪-2.165‬‬
‫תמיכת צוות‬
‫‪-.094‬‬
‫‪-.968‬‬
‫‪***p<.001‬‬
‫מתוך המשתנים שנכללו בקבוצה זו ניתן לראות שמקדם הרגרסיה הגבוה ביותר היה למשתנה‬
‫ערך עצמי וכי המשתנה הינו מובהק ויכול לנבא תפיסת עתיד חיובית‪ .‬בנוסף ניתן היה להבחין כי‬
‫המשתנים זמן שהות במסגרות ותמיכת חברים בעלי מקדם רגרסיה נמוך יותר אך מובהק‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫זמן שהות רב במסגרות וכמו כן תחושה שיש תמיכת חברים גבוהה מהווים מנבאים נוספים לתפיסת‬
‫עתיד חיובית יותר של הצעיר‪ ,‬גם מעל ומעבר לניבוי הנובע מערך עצמי גבוה‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫דיון‬
‫השהייה במסגרות חוץ ביתיות אינה פשוטה לילדים ומתבגרים‪ ,‬אך לעיתים הפנייתם למסגרות‬
‫חוץ ביתיות בלתי נמנעת והכרחית‪ .‬המסגרות החוץ ביתיות שקיימות בארץ נעות על רצף הסיכון‬
‫והנסיבות בהן הוצא הילד ממשפחתו‪ .‬הרצף מתחיל במשפחות אומנה ופנימיות למיניהן ומסתיים‬
‫במעונות של חסות הנוער‪ .‬רשות חסות הנוער נמצאת על קצה הרצף הטיפולי‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר‬
‫במערכת הכופה טיפול חוץ ביתי‪ ,‬אינטנסיבי וסמכותי לנוער הנמצא בסיכון ומאופיין בעבריינות‬
‫וסטייה חברתית‪ .‬רשות זו הינה אחת מיחידות האגף לשירותי תקון במשרד הרווחה‪ .‬אותם נערים‬
‫אשר מגיעים בצו בית משפט‪ ,‬על פי חוק הנוער טיפול והשגחה או ע"פ צו שפיטה וענישה ודרכי‬
‫טיפול‪ ,‬קרוב לוודאי שיופנו למסגרות של חסות הנוער‪.‬‬
‫קבוצה גדולה של צעירים השוהים במעונות החסות נשארים במעונות עד לגיל בוגר ויוצאים‬
‫מהמעונות לחיים עצמאיים‪ .‬המעבר לחיים עצמאיים עבור נוער אשר חי בחיק משפחתו ומקבל את‬
‫התמיכה והליווי הנדרשים אינו פשוט בפני עצמו (‪ .)Arnett, 2004‬קל וחומר כי מעבר זה יהווה‬
‫אתגר קשה יותר עבור נוער אשר שוהה במסגרות חוץ ביתיות (‪ )Stein, 3001‬ועל אחת כמה וכמה‬
‫שהאתגר יהיה גדול יותר כאשר מדובר בנוער ששוהה במסגרות חסות הנוער‪ .‬בפני הצעירים‬
‫במעונות דרישה קיומית להתמודד עם מצוקות ההווה‪ ,‬הבאות לידי ביטוי בקשיים כלכליים של‬
‫המשפחות‪ ,‬סביבה אשר מסכנת את הצעיר‪ ,‬ולכן הורחק ממנה‪ ,‬חולי נפשי ופיזי של ההורים ועוד‪.‬‬
‫ההתמודדות עם מצוקות אלו‪ ,‬אשר מאפיינות את מרבית הנערים במעונות חסות הנוער‪ ,‬בשילוב‬
‫עם היעדר רשתות תמיכה משפחתית או חברתית מקשים על הדרישה מהנערים לתכנן את עתידם‬
‫טרם הגיעם לגיל ‪ ,09‬שהינו מועד עזיבתם את המסגרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬היציאה מהמסגרת הינה קשה בפני‬
‫עצמה וודאי כאשר הצעיר צריך להמשיך ולהתמודד עם מצוקות אלו וגם להשתלב בחברה‪ ,‬אשר‬
‫אינה צפויה לקבלו לאור עברו הפלילי‪.‬‬
‫מטרת המחקר הייתה לתאר בפעם הראשונה כיצד צעירים בחסות הנוער הנמצאים על סף‬
‫היציאה לחיים עצמאיים מעריכים את המוכנות שלהם לחיים עצמאיים‪ ,‬רואים את עתידם ואת‬
‫הצרכים שלהם בעת המעבר מתוך המסגרת של חסות הנוער אל חיים בקהילה כבוגרים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫שאלות המחקר היו האם יש קשר בין מאפייני החניך ומשפחתו‪ ,‬מאפייני התמיכה החברתית שהוא‬
‫מקבל ממקורות שונים ומאפייני השהות שלו במסגרת לבין מידת מוכנותו לקראת חיים עצמאיים‪,‬‬
‫תפיסת העתיד שלו ומידת הזדקקותו לעזרה לצורך מימוש יכולות הקשורות בהתמודדות עם חיים‬
‫עצמאיים‪ ,‬כפי שאלה מוערכות על ידי הצעירים עצמם‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫התשתית העיונית להשערות המחקר נבעה משתי תפיסות תיאורטיות‪ .‬תפיסת המוכנות של‬
‫הצעירים ומידת הצורך לעזרה נבחנו במחקר זה מזווית הראייה של חוסן‪ .‬כלומר‪ ,‬הצעירים אשר‬
‫נמצאו מוכנים יותר לעצמאות והביעו פחות צרכים לעזרה נתפסו במחקר זה כבעלי חוסן רב יותר‪,‬‬
‫למרות שלא הייתה לי האפשרות לבחון את התמודדתם בפועל לאחר יציאתם לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫התיאוריה האקולוגית‪ ,‬הבוחנת את האינטראקציה בין התפתחות הצעיר לבין מערכות שונות‬
‫בסביבתו‪ ,‬כיוונה את השערות המחקר המתייחסות למצב הצעירים במעברם לחיים עצמאיים‬
‫בהקשר החברתי‪ ,‬המשפחתי ובהתייחסות לרמות השונות והדינאמיות בחייהם‪ .‬המחקר התבסס על‬
‫ניתוח כמותי של נתונים אשר נאספו באמצעות מילוי שאלונים של ‪ 009‬צעירים השוהים במעונות‬
‫החסות בגילאי ‪.09-09‬‬
‫בדיון במחקר זה אציג את הממצאים ואדון במשמעותם לאור שאלות המחקר והמסגרת‬
‫העיונית שבה הוא נערך‪ .‬לבסוף‪ ,‬אציג את המסקנות העולות מהמחקר ומהן ההשלכות של מסקנות‬
‫אלו על הפרקטיקה והתייחסות למחקר עתידי בנוגע למתבגרים בקצה רצף הסיכון בכלל ובחסות‬
‫הנוער בפרט‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי בחן שלושה תחומים הרלבנטיים למצבם של צעירים במעונות של חסות‬
‫הנוער העומדים לפני יציאה לחיים עצמאיים‪ :‬מוכנותם לחיים עצמאיים‪ ,‬תפיסת העתיד שלהם‬
‫וצרכיהם לקראת עזיבת המסגרת‪ .‬מכיוון שהמחקר הנוכחי הוא הראשון שבחן בצורה מפורטת את‬
‫שלושת התחומים האלה מזווית הראייה של הצעירים ועל בסיס מדגם גדול למדי‪ ,‬אתייחס בדיון‬
‫ראשית למצבם של הצעירים בתחומים אלו ולהשלכות הנובעות מכך‪ .‬בהמשך אדון בהשערות‬
‫המחקר שנגעו לגורמים המנבאים את מצבם של הצעירים בתחומים אלו‪.‬‬
‫מוכנות לחיים עצמאיים‬
‫במחקר זה בחנתי את המוכנות של הצעירים מזווית הראייה שלהם בשבעת התחומים הבאים‪:‬‬
‫לימודים‪ ,‬עבודה‪ ,‬מגורים‪ ,‬ניהול משק בית‪ ,‬שמירה על הבריאות‪ ,‬יחסים בינאישיים והתנהגות‬
‫נורמטיבית‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬בתחום ניהול משק הבית‪ ,‬השמירה על הבריאות‪ ,‬בהימנעות משימוש בסמים‬
‫ובמציאת חברים וסיוע להם‪ ,‬מרבית הצעירים בטוחים בעצמם ומוכנים להתמודדויות בתחומים‬
‫אלו‪ .‬מוכנות נמוכה יותר נמצאה באשר למציאת בן או בת זוג‪ ,‬להצליח להסתדר עם מעסיק במקום‬
‫עבודה וביכולת הנערים להימנע מלהסתבך בחברה לא טובה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫מטרת חסות הנוער בעבודה עם הנערים‪ ,‬הינה לקדם את השתלבותם בחברה נורמטיבית‪ .‬לפיכך‬
‫יש להתייחס לאותם ממצאים המצביעים על כך שחלק ניכר מהנערים מרגישים כי עדיין לא יצאו‬
‫מכלל סיכון להתחברות לחברה לא נורמטיבית ולעיסוקים לא חוקיים‪.‬‬
‫ניתן לראות כי מעל ‪ 90%‬מהצעירים בטוחים או חושבים כי הם מוכנים לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫מרביתם מרגישים בטוחים בעצמם לגבי‪ -‬בחירת מקום לימודים‪ ,‬מציאת עבודה‪ ,‬דאגה לעצמם‬
‫מבחינה בריאותית וביצירת יחסים בינאישיים חיוביים‪ .‬תחושת הביטחון העצמי בתחומים אלו‬
‫קשורה לעצם העובדה כי מדובר בתחומים שהם חווים ומלווים ע"י הצוות במהלך שהותם במסגרת‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כנראה שבתחומים ש הם פחות מתנסים בהם במהלך שהותם במסגרת ומקבלים פחות‬
‫ליווי והכוונה‪ ,‬תחושת הביטחון העצמי נמוכה יותר‪ .‬מדובר בתחומים הקשורים בהסתגלות‬
‫והחזקת מעמד בעבודה‪ ,‬היכולת להסתדר עם המנהל האחראי עליהם ומציאת מקום מגורים‪.‬‬
‫במחקרם של בנבנישתי וזעירא (‪ )3009‬עובדי החסות העריכו‪ ,‬בדומה לממצאים שעלו במחקר זה‪ ,‬כי‬
‫התחומים של תעסוקה‪ ,‬מציאת מגורים וניהול תקציבי הינם תחומים בהם יש לחזק את מיומנויות‬
‫הצעירים עוד בזמן שהותם במסגרות החסות‪ .‬לכן סביר הוא שהביטחון העצמי שלהם באשר ליכולת‬
‫ההתמודדות העצמאית שלהם בתחומי חיים אלו נמוך יותר היות ומדובר בתחומים שהצעירים‬
‫אינם חשופים להם ואינם מקבלים ליווי וסיוע בזמן שהותם במסגרת‪.‬‬
‫במחקרם של בנבנישתי וזעירא (‪ )3009‬עובדי החסות העריכו כי לרבע מהצעירים יהיה קושי‬
‫להימנע מהתנהגויות בעייתיות כגון שימוש בסמים או באלכוהול‪ ,‬התנהגות אלימה או הסתבכות עם‬
‫החוק‪ .‬במחקר הנוכחי רק ‪ 00%‬מהנערים העריכו קשיים להימנע מסמים‪ .‬באשר לאלכוהול‪,‬‬
‫הערכות העובדים היו ‪ 23.6%‬לעומת ‪ 30%‬מהנערים את עצמם במחקר הנוכחי‪ .‬פערים נוספים‬
‫בהערכות נצפים גם בהשוואה בתחום המעורבות בפלילים‪ .‬במחקר הנוכחי רק כ‪ 9% -‬מהצעירים‬
‫העידו על עצמם כי בטוחים או חושבים שיסתבכו עם החוק לאחר עזיבתם את המסגרת לעומת‬
‫הערכה גבוהה מעט יותר‪ ,‬של כ‪ 02%-‬של עובדי החסות במחקרם של בנבנישתי וזעירא (‪ .)3009‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬הערכה אחת נמצאה כמעט זהה בהשוואה בין העובדים שהעריכו כי ‪ 10.2%‬מהצעירים‬
‫במחקרם של בנבנישתי וזעירא (‪ )3009‬לעומת ‪ 10.9%‬מהצעירים בהערכת הצעירים את עצמם‪ ,‬לגבי‬
‫יכולתם להימנע מלהסתבך בחברה לא טובה‪.‬‬
‫ממצאים אלו מעלים שתי סוגיות חשובות לדיון‪ .‬ראשית‪ ,‬צעירים לא מעטים בחסות הנוער‪ ,‬גם‬
‫לאחר שהותם במסגרת‪ ,‬חשים שלא יצליחו להימנע מהתנהגויות סיכון מהסתבכות בחברה לא‬
‫טובה‪ .‬ייתכן ששיעור הצעירים שחשים כך הוא נמוך יחסית למצבם בתחילת דרכם בחסות‪,‬‬
‫והשיעור שמצאתי משקף התקדמות במצבם וביכולתם להתמודד עם פיתויים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ברור‬
‫‪61‬‬
‫שיש קבוצה לא קטנה של צעירים החשה שעם היציאה לחיים עצמאיים יהיו עדיין בסיכון‬
‫להידרדרות‪.‬‬
‫הסוגיה הנוספת היא פער בין התמונה המתקבלת מזווית הראייה של המטפלים לזו המתקבלת‬
‫מהצעירים עצמם‪ .‬הערכת הצעירים את עצמם בתחומי השימוש בסמים ואלכוהול הייתה חיובית‬
‫יותר בהשוואה הערכת העובדים אותם‪ .‬פער זה מצביע על מודעות נמוכה של הצעירים לקשיים‬
‫הצפויים להם‪ .‬כמו כן‪ ,‬המודעות העצמית מסתמנת כנמוכה בתשובות הנערים להתנהגויות מסכנות‬
‫ולהתייחסותם לשאלה האם לדעתם הרקע העברייני יכול להוות מכשול בצאתם לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫רק רבע מהצעירים ציינו כי הרקע העברייני אכן יכול להוות מכשול ואילו חצי מהנערים חושבים עד‬
‫בטוחים שהרקע העברייני לא יהווה מכשול ביציאה לעצמאות‪.‬‬
‫היות ומדובר בנערים פגיעים במיוחד‪ ,‬עולה חשש גדול לעתידם משום שלסביבה עלולה להיות‬
‫סטיגמה כלפיהם כי הם עבריינים‪ .‬הסטיגמה מהווה בסיס להפליה שיכולה להוות קושי משמעותי‬
‫עבור אותם נערי חסות בתהליך המעבר לחיים עצמאיים‪ .‬ניכר כי רק רבע מהצעירים חושש מכך‪.‬‬
‫מצד אחד ממצא זה מעיד על אופטימיות שבה מחזיקים הנערים ויכולה לסייע להם בהתמודדויות‬
‫השונות‪ .‬מצד שני‪ ,‬ייתכן ומדובר במנגנון הדחקה שמפעילים הנערים על מנת באמת להתמודד עם‬
‫שלל המשימות הגדול שיש להם במטרה לצאת לעצמאות ועם התגובות הצפויות של החברה‪ .‬לכן יש‬
‫להכין אותם גם למכשולים שבהם עלולים להיתקל כמו הפליה ודחייה בעקבות העברות שביצעו‪.‬‬
‫לאור דפוס ממצאים זה‪ ,‬נראה כי קיימת חשיבות להיערכות המסגרת והצוות להכנת הצעיר‬
‫להתמודדות עם תחומי חיים שונים‪ .‬סדנה להקניית כישורים עצמאיים וליווי צמוד של חונכים‬
‫אישיים או מדריכים במשימות שציינו הצעירים כי קשות עבורם‪ .‬אחת ההמלצות הבולטות‬
‫ממחקרם של בנבנישתי ומגנוס (‪ )3009‬אשר העריכו את התכנית "גשר לבוגרי השמה חוץ‪-‬ביתית‬
‫חסרי עורף משפחתי" הייתה החשיבות הגדולה של ליווי הבוגרים‪ .‬חלק חשוב מהליווי מטרתו‬
‫בקידום המיומנויות שקשורות בחיים עצמאיים כגון ניהול תקציב‪ ,‬אחזקה‪ ,‬תשלום חשבונות‪ ,‬פנייה‬
‫לגורמים קהילתיים כמו עירייה או בנק ופנייה לראיונות עבודה‪ .‬כל אלו צריכים להיות חלק מובנה‬
‫מתכנית עבודה שנתית שקיימת לכל מסגרת‪ .‬הכנסה של נושא היציאה לעצמאות של בוגרי המסגרת‬
‫לתכנית השנתית תארגן מחדש את סדרי העדיפויות בבניית תכנית אישית לכל נער ותדגיש את‬
‫החשיבות להתייחסות לנושא זה‪ ,‬בעיקר עבור בוגרי המסגרת‪ .‬התייחסות זו לקראת עזיבת הבוגרים‬
‫את המסגרות יכולה לסייע ולהפחית את החששות מתחומים שאינם מוכרים להם‪.‬‬
‫חשוב עוד לציין כי במחקר עלה כי ‪ 91%‬מהנערים שמחים לקראת עזיבת המסגרת אך כמעט‬
‫‪ 60%‬חוששים מהמעבר לחיים עצמאיים‪ .‬אין לבלבל בין השמחה לסיים שהות במסגרת חוץ ביתית‬
‫‪62‬‬
‫מתוך תחושת מיצוי והרצון להתחיל חיים בהם "אני אדון לעצמי"‪ ,‬לבין החשש הטבעי הקשור‬
‫בהתמודדות עם החיים באופן עצמאי‪ .‬ההכנה הטובה ביותר שיכולה להיות עבורם היא לאפשר להם‬
‫לצאת ולהתנסות בחוץ במשימות שונות כמו מציאת עבודה‪ ,‬הסתגלות והתמודדות עם מעסיק‪,‬‬
‫חיפוש דירה ועוד‪ .‬ההכנה תהיה מועילה כאשר יהיה ליווי לכל נער במשימות אלו‪ ,‬כמו מדריך‬
‫אחראי או חונך אשר ילווה‪ ,‬יכוון וייעץ לנער בנוגע למשימות השונות‪ .‬הליווי שיקבל כל נער יכול‬
‫להוות את ההבדל ממצ ב בו הנערים צריכים להתמודד עם שלל המשימות בגפם לאחר עזיבתם את‬
‫המסגרת‪ ,‬לבין ההתמודדות עם עוד מישהו שמדריך ומסייע‪.‬‬
‫נושא חשוב נוסף שעלה בממצאים הינו תחום הלימודים‪ .‬הממצאים מעלים כי רוב הנערים‬
‫חושבים או בטוחים כי יידעו להירשם ללימודים‪ ,‬לבחור את מקום הלימודים ואת התחום שירצו‬
‫ללמוד‪ .‬על פניו‪ ,‬ממצא זה יכול להצביע כי הצעירים בחסות אכן מוכנים לעצמאות בתחום זה‪ .‬אך‬
‫אם נצרף ממצא נוסף בתחום הלימודים בו ניתן לראות כי רק כשליש מהחניכים העריכו כי תהיה‬
‫להם בגרות מלאה‪ ,‬בעוד שכמחצית מהחניכים העריכו כי תהיה להם בגרות חלקית‪ ,‬ההתרשמות‬
‫שמתקבלת היא כבר פחות חיובית‪ .‬בהשוואת ממצאים אלו לממצאים שהתקבלו מאנשי הצוות של‬
‫צעירי החסות במסגרת מחקרם של בנבנישתי וזעירא (‪ ,)3009‬רק ‪ 01%‬מהצעירים הוערכו‬
‫כמסוגלים לסיים עם בגרות מלאה‪ .‬הערכה הנמוכה בהרבה מהערכת הצעירים את עצמם במחקר‬
‫הנוכחי‪ .‬מחקרם של שמעוני ובנבנישתי (‪ )3000‬מתאר תמונת מצב אף יותר מדאיגה בממצאיו באשר‬
‫לשיעורי הצלחה במבחני בגרות בקרב בני נוער ששהו בהשמות החוץ ביתיות של משרד הרווחה‬
‫כאשר השיעור בקרב הנערים ששהו בחסות הנוער היה הנמוך ביותר (‪ .)6.2%‬פערים אלו מחייבים‬
‫התייחסות ועבודה משותפת לשם זיהוי המקורות לפערים אלו‪ ,‬וכדי להגיע לתוכנית משותפת לגבי‬
‫ההכנה לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫מסדרת ממצאים אלו עולה כי ייתכן כי תפיסתם של הצעירים את עצמם בכל הקשור ללימודים‪,‬‬
‫כפי שבאו לידי ביטוי במחקר הנוכחי אינה ריאלית‪ .‬הערכה זו מתחזקת כשבוחנים את כלל המידע‬
‫על הרקע והמצב של צעירי החסות בתחום הלימודים‪ .‬בין יתר הממצאים ניתן לציין שכמעט‬
‫שלושה רבעים מהצעירים ציינו כי למדו בשלב כלשהו בחייהם בבי"ס לחינוך מיוחד‪ ,‬וכמחצית‬
‫מהחניכים מאובחנים עם לקויות למידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמחצית מהנערים במחקר ציינו כי הם לומדים‬
‫בתוכנית היל"ה בבתי ספר בתוך המעונות‪ ,‬תכנית לימודים אשר נהוגה במסגרות של חסות הנוער‬
‫ולרוב מיועדת לנוער אשר נפלט ממסגרות החינוך הפורמאליות‪ .‬אי לכך‪ ,‬מדובר בתוכנית להקניית‬
‫השכלה המעמידה ציפיות נמוכות יותר עבור אותם נערים (כוכבי‪ -‬סמסליק וחבריה‪.)3009 ,‬‬
‫‪63‬‬
‫לאור דברים אלו בנוגע לתחום הלימודים בקרב צעירי החסות‪ ,‬מסתמן פער מאוד גדול בינם‬
‫לבוגרי השמות אחרות וודאי שלעומת כלל האוכלוסייה בגילם‪ .‬קיימת חשיבות גדולה לסייע להם‬
‫בדרכים נוספות שארחיב עליהן בהמשך‪.‬‬
‫חוסר ביטחון ומוכנות נמוכה לעצמאות בלטו גם בתחום המגורים‪ .‬פחות ממחצית מהנערים‬
‫בטוחים כי יידעו כיצד לחפש דירה או לשלם שכ"ד בזמן וכמו כן כיצד להתנהל עם תשלומים‬
‫והפקדת צ'קים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬פחות משליש מהנערים ציינו כי בטוחים שיידעו כיצד לחפש עזרה‬
‫כספית בדיור‪ .‬בהשוואה לתחומים אחרים במוכנות לעצמאות‪ ,‬נראה כי תחום זה הכי פחות מוכר‬
‫לנערים ואינם מרגישים בטוחים בו‪.‬‬
‫במחקר הערכה שנערך בארה"ב בקרב בוגרי משפחות אומנה‪ ,‬דיווחו הצעירים על צרכים‬
‫בתחומים שונים כהכנה לחיים עצמאיים כגון לימודים‪ ,‬סיוע במציאת תעסוקה‪ ,‬דיור ועוד‪.‬‬
‫הממצאים של מחקר זה העלו כי כמעט בכל התחומים‪ ,‬יותר ממחצית מהצעירים לא קיבלו סיוע‬
‫בזמן שהותם במסגרות האומנה‪ .‬בהתמקדות בנושא הדיור‪ ,‬מחקר זה מצא כי מעל ‪ 91%‬מהצעירים‬
‫לא קיבלו הכשרה או סיוע בתחום‪ .‬מסקנות המחקר היו חד משמעיות כי יש לצייד את הצעירים‬
‫במיומנויות בסיסיות טרם יציאתם לחיים עצמאיים (קורטני‪ ,‬טראו ובוסט‪.)3009 ,‬‬
‫אחד הפתרונות שהוצעו כדי לסייע לצעירים לרכוש מיומנות הקשורות לדיור עצמאי היא להכין‬
‫עבורם דירות מעבר‪ ,‬כשלב ביניים לפני צאתם לחיים עצמאיים בקהילה‪.‬‬
‫כיום יש מספר מועט של דירות שכאלה בחסות הנוער‪ .‬הייחוד של דירות אלו‪ ,‬שהן למעשה‬
‫יוצרות מעבר ביניים בין שהות במסגרת עם חוקים רבים‪ ,‬כללים ומעטפת של אנשי צוות שרואה‬
‫ומלווה את הצעיר רוב הזמן לבין מגורים משותפים עם מספר צעירים נוספים‪ ,‬ניהול חיים עצמאי‬
‫הכולל לימודים‪/‬עבודה וניהול משק בית אך קיים איש מקצוע אחראי על דירה זו‪ .‬אותו איש מקצוע‬
‫אחראי לסייע לכל צעיר לבנות תכנית ממוקדת לכיוון חיים עצמאיים ומלווה אותו בהתמודדויות‬
‫שונות כמו מציאת עבודה‪ ,‬תהליך הגיוס וכדומה‪ .‬הליווי והתמיכה שמוענקים לצעירים הם בעלי‬
‫חשיבות והמגורים בדירות אלו‪ ,‬בקהילה מהווים מנוף לרכישת מיומנויות לחיים עצמאיים (שרביט‬
‫ווגשל‪.)3009 ,‬‬
‫במחקרם של מץ' ועמיתיו (‪ )Mech et al., 1994‬נערכה השוואה בין שלושה סוגי מסגרות בקרב‬
‫‪ 126‬צעירים ומצאו כי צעירים בדירות מעבר השיגו את הציון הגבוה ביותר בסולם הבודק את‬
‫המוכנות לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫במחקרם של בנבנישתי וזעירא (‪ )3009‬בחסות הנוער העריכו העובדות כי שליש מהצעירים‬
‫זקוקים לפתרונות דיור בעלי מאפיינים מיוחדים ההופכים אותם מתאימים לבוגרי מעונות החסות;‬
‫‪64‬‬
‫דירות מעבר הינן פתרון מעין זה‪ .‬מחקרה של כהן (כהן‪ )3009 ,‬בקרב צעירים בוגרי אור שלום מצביע‬
‫על כך כי אלו אשר שהו בדירות מעבר היו מוכנים יותר ליציאה לעצמאות‪.‬‬
‫במחקרו של בנבנישתי (‪ )3009‬בנושא הערכת תוכניות לבוגרים חסרי עורף משפחתי‪ ,‬נבדקו גם‬
‫דירות מעבר של בוגרי החסות‪ .‬ממחקרו ניכר כי המגורים בדירה עצמאית בקהילה מהווים מנוף‬
‫טוב עבור הנערים‪ .‬בתחומים של רכישת יכולות להתמודדות עם חיים עצמאיים‪ ,‬אופטימיות‬
‫וביטחון בעתיד וגם בתחום הקשרים הבינאישיים חלה התקדמות ניכרת בקרב הבוגרים‪ .‬הבוגרים‬
‫ה ביעו הערכה שהתוכנית עזרה להם בענייני השירות הצבאי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יותר משליש מהצעירים טענו‬
‫כי התוכנית אינה עוזרת להם בענייני עבודה ולימודים‪ ,‬ורק כמחציתם ציינו שההשתתפות בתוכנית‬
‫מסייעת להם מבחינה כלכלית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערכה נמוכה יותר ניתנה לשינויים שחלו בתחום של‬
‫התנהגות נורמטיבית‪.‬‬
‫ממצאים אלו רק מחזקים את המודעות לצרכים של קבוצת הבוגרים של חסות הנוער‪ .‬קבוצה זו‬
‫המאופיינת בקשיים רגשיים‪ ,‬נפשיים והתנהגותיים‪ ,‬מהווה קבוצה פגיעה יותר אשר זקוקה‬
‫לתמיכה במגורים בתום שהותם במסגרות‪ .‬במחקרם של וייד ודיקסון (‪)Wade & Dixon, 2006‬‬
‫ניתן לראות כי בקבוצות פגיעות יותר ניכר הצורך להשתמש במגורים נתמכים‪ .‬תמיכה במגורים‬
‫למעשה העניקה לצעירים הזדמנות לחזק את כישוריהם לחיות חיים עצמאיים ולעבור מעבר‬
‫הדרגתי לעצמאות גדולה יותר‪.‬‬
‫דירות המעבר היא אחד מהמענים שיכולים לסייע לבוגרי החסות במעבר יותר "חלק" לחיים‬
‫עצמאיים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אוכלוסיית בוגרי ההשמות הינה אוכלוסייה הטרוגנית ( ‪Wade & Dixon,‬‬
‫‪ )2006‬ויש להתאים לכל בוגר תכנית מגורים ע"פ צרכיו‪ .‬על מנת שתהיה גמישות בהפניית בוגרים‬
‫ע"פ צרכיהם‪ ,‬צריכה להיות רשת מענים מגוונת ולצורך יצירת רשת שכזו‪ ,‬צריך לחול שינוי ברמת‬
‫המדיניות כלפי כלל בוגרי השמות חוץ ביתיות‪ .‬דוגמא לשינוי שכזה ניתן לראות במאמרה של מונרו‬
‫(מונרו‪ )3009 ,‬המתאר את שהתרחש באנגליה‪ .‬לאחר הבאה למודעות הציבורית למצבם של בוגרי‬
‫השמות חוץ ביתיות נחקק חוק חדש‪ ,Children (Leaving Care) Act 2000 ,‬אשר מטרתו לדחות‬
‫את המעבר ממסגרות ההשמה לחיים עצמאיים‪ ,‬ובאמצעות מינוי מלווה אישי ופיתוח תכנית פעולה‬
‫לשפר את ההכנות לתמיכה בצעירים ולחזק את התמיכה מבחינת דיור וכלכלה‪ .‬מחקר שנערך מאז‬
‫החלתו של חוק זה גילה שהחוק שיפר את הנגישות לתמיכה במגורים ושהמעברים הפכו חלקים‬
‫יותר בעזרתם של צוותים שהעניקו לצעירים בוגרי השמות הן תמיכה מעשית והן תמיכה רגשית‬
‫(‪.)Broad, 2005‬‬
‫‪65‬‬
‫תפיסת העתיד‬
‫תפיסות העתיד של מתבגרים יכולות להשפיע על המוטיבציה שלהם ויכולתם לממש את‬
‫מטרותיהם בהצלחה‪ ,‬מיד אחרי עזיבת המסגרת וכמו כן שנים מאוחר יותר כבוגרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ציפיות‬
‫חיוביות לעתיד נמצאו כגורמי מגן ומקדמי חוסן‪ ,‬הסתגלות חברתית ורווחה נפשית ‪Wyman,‬‬
‫)‪ .)Cowen, Work & Kerley, 1993‬משום כך נשאלו הצעירים במחקר הנוכחי על הציפיות שלהם‬
‫בשורה של תחומי חיים וביניהם תחום היחסים עם המשפחה והחברים‪ ,‬הלימודים‪ ,‬התעסוקה‪,‬‬
‫הניידות‪ ,‬הדיור ותחום המתייחס לקשיים עתידיים וציפיות שליליות מהעתיד‪ .‬מהממצאים עולה כי‬
‫רמת הציפיות של הצעירים באשר לתחום הקמת משפחה וחברה גבוהות עד מאוד‪ .‬הרוב הגורף של‬
‫הצעירים מאמין כי יינשא ויביא לעולם ילדים במסגרת נישואין טובה‪ ,‬ושירכוש חברים טובים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬רובם חושבים או בטוחים כי ילדיהם לא יהיו במסגרות חוץ ביתיות‪ .‬האחוז הגבוה ביותר של‬
‫הצעירים בטוח או חושב שלא יהיו לו בעיות של אבטלה‪ ,‬שלא יתגרש‪ ,‬שלא ייתקל בבעיות עם‬
‫המשטרה וימצא עצמו בכלא (מעל ל‪.)60% -‬‬
‫ממצא שבלט ביחס לשאר‪ ,‬הינו בתחום הנוגע לבריאות הנפשית בו כרבע מהצעירים בטוחים או‬
‫חושבים שיהיו להם קשיים נפשיים בעתיד‪ .‬ממצא זה‪ ,‬להבדיל מממצאים אחרים‪ ,‬מצביע על מודעות‬
‫עצמית גבוהה של הצעירים לקשיים שבהם הם עלולים להיתקל בעתיד‪ .‬ההבנה כי הגיעו עם צרכים‬
‫נפשיים שמקבלים מענה במסגרת בה הם נמצאים אינה פשוטה בתהליך טיפולי של כל נער‪ .‬היכולת‬
‫לציין את הצורך האפשרי בעתיד בסיוע נפשי ראויה להערכה ומציינת כי מדובר בנערים שעתידם‬
‫חשוב להם וכי הם רוצים להצליח בו‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מסמנת שיש סיכוי שצעירים אלו יהיו מוכנים‬
‫לקבל סיוע נפשי בהמשך דרכם‪ .‬ממצא זה יכול לתרום בבניית תוכניות המשך לנערים ביציאתם‬
‫מהמסגרות‪ .‬על ידי יצירת קשר עם גורמי הרווחה או גורמי בריאות הנפש‪ ,‬ותאום המשך סיוע רגשי‬
‫לנערים בקהילה ניתן יהיה להתגבר על הידרדרות הנערים לאחר שובם לקהילה‪ .‬תאום הקשר טרם‬
‫צאתו של הנער מהמסגרת והפנייתו להמשך מעקב וטיפול בקהילה יכול להיות מאוד משמועתי עבור‬
‫כל אותם נערים שציינו כי זקוקים לסיוע זה‪.‬‬
‫חלק מציפיות העתיד שנשאלו הצעירים היו קשורות לשירות הצבאי‪/‬לאומי בהמשך דרכם‪ .‬גם‬
‫ממצאים אלו חיוביים בצורה גבוהה אך ההערכה לגבי קשיים נראית מציאותית‪ .‬אמנם מהממצאים‬
‫עלה כי ‪ 60%‬מהצעירים בטוחים או חושבים כי ישלימו שירות צבאי או לאומי מלא‪ ,‬יהיו להם‬
‫חברים טובים מהשירות הצבאי וכי השרות יתרום להם בהמשך החיים‪ .‬סביר שלציפיות חיוביות‬
‫אלו תהייה תרומה בכך שהצעירים יעשו מאמץ להתקבל לשירות צבאי‪ .‬זהו ממצא מעודד משום‬
‫ששירות בצבא יכול לסייע לצעירים אלו להשתלב בחברה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הממצאים העלו כי ‪40%‬‬
‫‪66‬‬
‫מהצעירים בטוחים או חושבים שיהיו להם קשיים פיזיים ובעיות כלכליות בצבא‪ ,‬וכרבע מהצעירים‬
‫חושבים או בטוחים כי יהיו להם בעיות משמעת‪ ,‬בעיות מגורים וקשיים נפשיים במהלך תקופה זו‪.‬‬
‫בהשוואת ממצאים אלו לממצאי הערכת העובדות הסוציאליות במחקרם של בנבנישתי וזעירא‬
‫(‪ )3009‬נמ צא פער גדול בתפיסת המסגרת הצבאית ביניהן ובין הצעירים עצמם‪ .‬למעשה‪ ,‬רק לגבי כ‪-‬‬
‫‪ 09%‬מהצעירים‪ ,‬העובדות בטוחות שישרתו שירות צבאי מלא‪ .‬ואילו רק לגבי כ‪ 9%-‬הן מאמינות‬
‫שהשירות יהיה משמעותי‪ .‬באשר לשירות לאומי‪ ,‬העריכו העובדות כי אינו נראה רלבנטי בעתידם‬
‫של צעירי החסות‪ .‬הצגת פער זה בין המחקרים מצטרפת לשאלה האם תפיסת המציאות של הנערים‬
‫ריאלית‪ .‬נראה כי מרבית הנערים במחקר הנוכחי תולים בצבא תקוות רבות‪ ,‬כמסגרת שיכולה‬
‫לאפשר להם לפתוח דף חדש ושם יוכלו להתפתח ולהתקדם‪ ,‬דבר שלא התאפשר להם בחייהם‬
‫האזרחיים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הערכת הנערים במחקר הנוכחי לגבי קשיים בצבא אכן ריאלית היות ותחום זה הינו‬
‫מוכר יותר לצעירים מחוויות של קרובים אליהם כגון אחים או חברים‪ .‬ומכאן אולי קיימת הבנה‬
‫שיותר מחוברת לדרישות המערכת מהם בעתיד‪ .‬מודעות זו לקשיים עתידיים בצבא‪ ,‬במקביל להערכה‬
‫החיובית של הסיכויים להתגייס ולסיים שירות צבאי‪ ,‬בהחלט מעודדת‪ .‬נכונות לשרת יחד עם מוכנות‬
‫לקראת קשיים עשויה לסייע לנערים להתמודד עם הקשיים הצפויים להם בשירות‪ .‬הנערים הערים‬
‫לקשיים הצפויים עשויים להיות שותפים טובים יותר לתהליכי הכנה לשירות‪.‬‬
‫לאור דברים אלו קיימת חשיבות שצוות המסגרת יהיה חלק מתהליך הגיוס של הנערים‪ .‬בחלק‬
‫האחרון של פרק זה ארחיב בהצעות קונקרטיות שיסייעו בהתמודדות עם התמונה שעולה מן‬
‫הממצאים‪.‬‬
‫צרכים‬
‫מחקרים רבים בארץ ובעולם מעידים על כך שלקראת היציאה לעצמאות קיימים צרכים רבים‬
‫לבוגרי ההשמות החוץ ביתיות (בנבנישתי וזעירא ‪ ;3009‬זלכה ושומן‪ ;3002 ,‬כהן‪ ;3009 ,‬קורטני‪,‬‬
‫טראו ובוסט‪Cashmore & Paxman, 2006 Courtney & Dworsky, 2006 ; Sinclair et 3009 ,‬‬
‫‪ .)al., 2005‬במחקר זה בחנו את הצרכים של הצעירים מזווית הראייה שלהם‪ .‬הצעירים נשאלו לגבי‬
‫צרכיהם בתחומים של חינוך‪ ,‬עבודה‪ ,‬מגורים‪ ,‬קשיים רגשיים ושירות צבאי‪ .‬מהממצאים עולה כי‬
‫כמעט בכל התחומים מעל למחצית מהצעירים מזהים שיש להם צרכים הזקוקים למענה‪ .‬הצרכים‬
‫הבולטים יותר היו בתחום השירות הצבאי וסיוע בהשלמת חינוך ומגורים עצמאיים‪ .‬בנוסף עלה גם‬
‫הצורך לליווי והכוונה בתעסוקה‪ .‬בדומה לממצאים אלו‪ ,‬גם מחקרם של בנבנישתי וזעירא (‪)3009‬‬
‫מעלה שהעובדות הסוציאליות זיהו צרכים דומים‪ .‬מחקרם העלה כי תחום התעסוקה דורש את‬
‫‪67‬‬
‫הסיוע הרב ביותר עבור הצעירים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הליווי לתהליך הגיוס‪ ,‬הסיוע בהשלמת חינוך והקניית‬
‫מיומנויות חיפוש מגורים וחיים עצמאיים במגורים עלו כצרכים בולטים‪ .‬נראה‪ ,‬שהעובדים העריכו‬
‫כי מרבית מהצעירים העוזבים עלולים להיתקל בקשיים רבים בהשתלבותם בחברה הנורמטיבית‪,‬‬
‫והם רואים חשיבות רבה בהתארגנות להיענות לצרכים החיוניים שלהם במעבר מהמסגרות של‬
‫החסות לחיים העצמאיים‪.‬‬
‫גם ממחקרם של בנבנישתי ומגנוס (‪ )3009‬בקרב צעירים בוגרי מסגרות השמה חוץ‪-‬ביתיות חסרי‬
‫עורף משפחתי עולים צרכים דומים בתחום הלימודים‪ ,‬הגיוס לצבא והקניית מיומנויות חיים‬
‫הרלוונטיות ליציאה לחיים עצמאיים‪ .‬רוב רובם של צרכי הצעירים נובעים מהשלב ההתפתחותי בו‬
‫הם נמצאים‪ ,‬מעבר ממעמד של מתבגר לזה של בוגר עצמאי‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם מקבלים משנה תוקף‬
‫ומשמעות עקב הקשיים האישיים והמשפחתיים שהביאו אותם להשמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעקבות השהות‬
‫הממושכת במסגרת חוץ‪-‬בית ועצם העובדה כי לצעירים אלו אין את האפשרות להישען על‬
‫משפחותיהם כדי להמשיך בתהליך התפתחות נורמטיבי לקראת חיים עצמאיים‪ ,‬צרכים אלו עולים‬
‫ביתר שאת‪.‬‬
‫על אף הממצאים שמראים כי המעירים מרגישים שהם מוכנים לעצמאות ותפיסתם את העתיד‬
‫היא חיובית‪ ,‬ניכר כי הם מסוגלים להעיד על צרכיהם ולמפות אותם‪ .‬כך ניתן לזהות שהם‬
‫מתייחסים בצורה דיפרנציאלית למצבם ולעתידם‪ ,‬ובשילוב עם האופטימיות הם גם מזהים קשיים‬
‫אפשריים וצרכים‪ .‬שילוב זה מעורר תקווה‪ .‬זאת‪ ,‬משום שתפיסה חיובית של העתיד תיתן להם‬
‫מוטיבציה להתמודד בחיים העצמאיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬שילוב זה מעיד כי הנערים לא ויתרו על עתידם‬
‫ואינם רואים את עצמם כקבוצה אבודה שאינה שייכת לחברה‪ ,‬אלא שותפים לציפיות הנורמטיביות‬
‫בקרב צעירים בני גילם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המודעות שלהם לקשיים אפשריים נותנת בידי המטפלים‬
‫בהם מנוף לעבודה עמם כדי לתכנן את ההתמודדות שלהם עם הקשיים הצפויים ומתוך מענה‬
‫לצרכים שהם עצמם זיהו‪.‬‬
‫לאור דברים אלו‪ ,‬קיימת חשיבות גבוהה להתייחסות לצרכים שעלו ובאמצעותם להבין כיצד‬
‫ניתן לסייע בידי נערי החסות לקראת המעבר לחיים עצמאיים‪ .‬ההתייחסות לצרכים אלו דורשת‬
‫פיתוח מדיניות ושירותים שיתנו מענה לאוכלוסיה זו‪ .‬אפרט הצעות אלו בהרחבה בסוף פרק זה‪.‬‬
‫בחינת השערות המחקר‬
‫בחלק הבא של הדיון אתייחס להשערות המחקר‪ .‬השערות המחקר מבוססות על הספרות‬
‫הקיימת‪ ,‬התיאוריה האקולוגית והמסגרת העיונית של חוסן‪ .‬התיאוריה האקולוגית מהווה בסיס‬
‫למחקר לאור הבחינה של מצב הנערים ומאפייניהם האישיים במעברם לחיים עצמאיים בהקשר‬
‫‪68‬‬
‫החברתי‪ ,‬המשפחתי ובהתייחסות לרמות השונות והדינאמיות בחייהם‪ .‬המחקר הנוכחי בחן מה הם‬
‫הגורמים המנבאים את מצבם של הצעירים במימדים השונים שבחנתי‪ ,‬מוכנות לחיים עצמאיים‪,‬‬
‫תפיסת עתיד וצרכים‪.‬‬
‫בהשערה הראשונה שערתי כי תפיסת העתיד תימצא חיובית יותר בקרב צעירי החסות לעומת‬
‫הצעירות‪ -‬לא נמצא קשר בין המגדר לתפיסת העתיד‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההשערה לא אוששה‪ .‬ההשערה‬
‫נתמכה על הספרות ומחקרים קודמים משום שקיימים מחקרים רבים שמעידים על תפיסת עתיד‬
‫חיובית יותר בקרב בנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מצבם הרגשי וההתנהגותי של הנערות אשר ניכר כקשה יותר מן‬
‫הנערים‪ ,‬סייע בבניית השערה זו‪ .‬הממצאים במחקר הנוכחי דומים למחקרים נוספים שלא מצאו‬
‫הבדלים בציפיות מהעתיד בין הנערים לנערות ( ‪Schiff & Benbenishty, 2006; Sulimani-Aidan‬‬
‫‪.)& Benbenishty 2011‬‬
‫ההסבר להיעדר ההבדלים בתפיסת העתיד בין המינים יכול לבוא לידי ביטוי אולי בהפרדה בין‬
‫התחומים השונים הקיימים בתפיסת העתיד‪ .‬במחקרם של זעירא ודקל (‪)Zeira & Dekel, 2005‬‬
‫נמצא כי למתבגרות ציפיות גבוהות יותר לעתיד בתחום המשפחה והנישואין בעוד שלמתבגרים‬
‫הציפיות הגבוהות השתייכו לתחום הכלכלי ויצירת חיים נורמטיביים‪ .‬בדיקה יותר מעמיקה על ידי‬
‫הפרדה בין התחומים‪ ,‬ייתכן והייתה מוצאת הבדלים בין המינים בהקשר של התחומים השונים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ייתכן ובמידה והיינו בודקים את תפיסת העתיד בקרב צעירים וצעירות נורמטיביים‪,‬‬
‫לעומת פרופיל הצעירים של החסות‪ ,‬הממצאים היו שונים ואולי תפיסת העתיד אכן הייתה חיובית‬
‫יותר בקרב הצעירים לעומת הצעירות‪ .‬בוגרי החסות‪ ,‬אשר נמצאים בקצה הרצף הטיפולי בעלי‬
‫מאפיינים ייחודיים בהתחשב ברקע המשפחתי והאישי וברמות הסיכון והעבריינות שהיו בהם טרם‬
‫הגעתם למסגרות החסות‪ .‬ייתכן ומאפיינים אלו‪ ,‬אשר יוצרים פרופיל ייחודי לכל מתבגר מגמדים‬
‫בעצם את ההבדלים המגדריים ואולי לכן לא נמצא הבדל כ"כ משמעותי בתפיסת עתידם‪.‬‬
‫תיאוריית החוסן מובילה להשערה שתפיסת העתיד וכמו כן‪ ,‬גם המוכנות לעצמאות תלויות‬
‫במטען האנושי ובמשאבים האישיים של הצעיר‪ .‬הערך העצמי הוא חלק מהגורמים שיכולים להוות‬
‫כח לצעירים‪ .‬לכן שיערתי שיימצא קשר חיובי בין הערך העצמי של הצעירים לבין תפיסת המוכנות‬
‫ותפיסת העתיד‪ .‬ראשית‪ ,‬בחנתי את הערך העצמי בקרב צעירי החסות‪ ,‬ומצאתי כי ‪80%‬‬
‫מהצעירים מרוצים מעצמם ובעלי יחס חיובי כלפי עצמם‪ .‬ניכר על פי תשובותיהם של הנערים כי‬
‫דימוים העצמי אמנם גבוה והינם מרוצים מעצמם‪ ,‬אך חשוב גם להתייחס להיגדים בהם מעל ‪20%‬‬
‫‪69‬‬
‫מהצעירים ציינו כי הם מרגישים כי‪“ :‬לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום" או "לפעמים אי‬
‫חושב שאני חסר תועלת"‪.‬‬
‫בעקבות דברים אלו נשאלת השאלה לגבי הערך העצמי שנמצא גבוה‪ .‬על פי מה שידוע על ערך‬
‫עצמי ולאור הרקע ממנו באים נערי החסות‪ ,‬הייתה ציפייה כי הערך העצמי יהיה נמוך וישפיע‬
‫כמובן על תפיסת העתיד והמוכנות לעצמאות‪ .‬גולן ( ‪ Castan, 1980‬בתוך גולן‪ )0690 ,‬מביאה הסבר‬
‫מעניין במאמרה באשר לנערי החסות המאופיינים בעבריינות‪ ,‬שייתכן שהעבריינות הינה‬
‫אסטרטגיה של התמודדות בדימוי העצמי הנמוך‪ ,‬שהוא מצידו תוצאה של פגיעה שנפגע הנער‬
‫בהיותו חבר בתרבות הלא‪-‬עבריינית‪ .‬בעצם נוצר מעגל שבו הפרט רואה עצמו כ"רע"‪ ,‬בלתי מסתגל‬
‫ופועל בהתאם‪ .‬התנהגות זו מאשרת בעיניו את הערך העצמי שלו‪ ,‬והתגובות והמשוב החוזר של‬
‫הסביבה מאשרים את אותו דימוי כמובן‪ .‬על מנת לעזור לנער לצאת מהמעגל הזה‪ ,‬יש לעבוד עימו‬
‫על דימויו העצמי ועל התנהגותו‪ .‬שזו למעשה‪ ,‬אחת מסיבות ההפניה של הנערים למעונות החסות‪.‬‬
‫ייתכן וזה גם ההסבר לדימוי העצמי הגבוה שנמצא אצל מרבית מהנחקרים‪ ,‬בהנחה שהשהייה‬
‫במעונות והעבודה על העצמי אכן הניבה פירות ונערים הצליחו לפתח ערך עצמי גבוה‪.‬‬
‫מהממצאים עולה שההשערה שערך עצמי קשור לתפיסת עתיד ולמוכנות לחיים עצמאיים‬
‫אוששה‪ .‬נמצא קשר מובהק בין ערך עצמי לתפיסת העתיד והמוכנות‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬בניתוחי הרגרסיות‬
‫ניתן לראות כי מקדם הרגרסיה הגבוה ביותר היה למשתנה ערך עצמי כמנבא מידת מוכנות‬
‫לעצמאות גבוהה וכמנבא תפיסת עתיד חיובית‪.‬‬
‫ממצאים אלו מחזקים את ההערכה שהערך העצמי מהווה אחד מגורמי ההגנה של חוסן ( ‪Stein,‬‬
‫‪ .)2005‬צעירים עם ערך עצמי גבוה יהיו בעלי משאבים וכוחות רבים יותר אשר יאפשרו להם‬
‫להתמודד בצורה טובה יותר בהווה (אדלשטיין וכהן‪ .)3009 ,‬לפיכך‪ ,‬הקשר שנמצא בין קיומו של‬
‫ערך עצמי לתחושת מוכנות לעצמאות ותפיסת עתיד חיובית יכול להיות מובן לאור העובדה‬
‫שנדרשים משאבים אישיים רבים לצורך פיתוח תחושות אלו בקרב הנערים‪.‬‬
‫משתנה אישיותי נוסף שציפיתי שינבא תפיסת עתיד חיובית ומוכנות לעצמאות הוא הנטייה‬
‫לאופטימיות‪ .‬לכן שיערתי כי יימצא קשר חיובי בין נטייתם של הצעירים לאופטימיות לבין תפיסת‬
‫המוכנות ותפיסת העתיד‪ -‬נמצא קשר חיובי מובהק בין המשתנים לפיו‪ ,‬ככל שעולה רמת‬
‫האופטימיות של הצעירים כך עולה המוכנות לחיים עצמאיים ותפיסת העתיד חיובית יותר‪ .‬מרכיב‬
‫האופטימיות משפיע על רווחתו של הצעיר ברמה הפיזית והנפשית ומהווה אחד מהמאפיינים‬
‫האישיים של בעלי חוסן נפשי (‪ .)Sinclaire &Wallston, 2004; Carver, 1998‬בייחוד בקרב‬
‫מתבגרים בסיכון‪ ,‬כמו נערי החסות‪ ,‬חשוב לציין כי הנטייה לאופטימיות יכולה להוביל להסתגלות‬
‫‪71‬‬
‫ותוצאות חיוביות‪ ,‬למרות שברקע נסיבות חיים מלחיצות ומצוקה ( ‪Boman, Smith & Curtis,‬‬
‫‪.)2003‬‬
‫הנטייה לאופטימיות מהווה אחד מגורמי ההגנה של חוסן‪ .‬צעירים עם נטייה לאופטימיות יהיו‬
‫בעלי משאבים פנימיים עשירים יותר אשר יאפשרו להם להתמודד בצורה טובה יותר בהווה וכמו‬
‫כן‪ ,‬נטייה זו תקרין ותשפיע על תפיסת עתיד חיובית יותר (אדלשטיין וכהן‪ .)3009 ,‬קיימים גורמי‬
‫הגנה אישיים הכוללים הצלחה לימודית‪ ,‬כשירות אישית וחוש הומור כאשר נטייה לאופטימיות‬
‫הינה חלק מגורמי הגנה דינמיים שביניהם נכללים גם קבוצת גיל נורמטיבית‪ ,‬משפחה חמה‬
‫ותומכת‪ ,‬יחסים קרובים עם אדם משמעותי וקבלת עידוד וחיזוקים להתנהגויות חיוביות (רוזמן‬
‫וויסמן‪.)3001 ,‬‬
‫אחד המאפיינים האישיים החשובים בהקשר הנוכחי הוא המידה שבה הצעיר מעורב בפעילות‬
‫עבריינית‪ .‬מעל ‪ 90%‬מהצעירים במחקר הנוכחי נעצרו ע"י המשטרה כאשר לרובם נפתחו תיקים‬
‫במשטרה‪ .‬בקרב מי שיש להם‪ ,‬מספר התיקים הממוצע הינו מעל לחמישה תיקים פליליים‪ .‬הרקע‬
‫העברייני הינו מאפיין משמעותי אשר ביכולתו להשפיע על עתידם של צעירי החסות ואי לכך עולה‬
‫דאגה לקראת יציאתם מהמסגרות‪ .‬לאור נתונים אלו וסקירת הספרות המחקרית שיערתי כי ככל‬
‫שרמת העבריינות גבוהה יותר‪ ,‬מידת המוכנות ותפיסת העתיד יהיו נמוכות יותר‪ .‬גם כאן ניתן‬
‫לראות כי ההשערה אוששה חלקית‪ .‬נמצא קשר מובהק בין רמת העבריינות הגבוהה לבין מידה‬
‫נמוכה של המוכנות ליציאה לעצמאות‪ .‬אך באשר לתפיסת העתיד‪ ,‬לא נמצא קשר מובהק בין מידת‬
‫העבריינות לתפיסת עתיד חיובית יותר של הצעיר‪.‬‬
‫על מנת להסביר את החלק הראשון של ההשערה‪ ,‬יש להבין כי כניסתו של נער למוסדות חסות‬
‫הנוער היא לרוב מתוקף מצבו המסוכן והקשה‪ .‬העובדה כי הנערים מגיעים למצב של חוסר‬
‫מוטיבציה וחוסר אמונה כי מצבם יכול להשתנות מחייבת הפעלה של אלמנטים כופים כדי ליצור‬
‫התחלה של טיפול‪ .‬זוהי בעצם אולי הזדמנותם האחרונה לשינוי ושיקום (ראובן‪.)3003 ,‬‬
‫רמת עבריינות גבוהה תבוא לידי ביטוי בדפוסי התנהגות של אלימות רבה‪ ,‬ונדליזם‪ ,‬פגיעה‬
‫עצמית וניסיונות אובדניים‪ ,‬לקיחת סי כונים קיצוניים‪ ,‬הרגלי בריאות והיגיינה לקויים‪ ,‬התנסות‬
‫בסמים‪ ,‬מעורבות בתת‪ -‬תרבות ובפעילות עבריינית ובהפנמת נורמות‪ ,‬עמדות ודפוסי התנהגות‬
‫העוינים נורמות של חוק וסדר חברתי (שהם‪ .)0669 ,‬לצורך התמודדות עם דפוסי התנהגות אלו‪,‬‬
‫הנערים מופנים למעונות החסות‪ .‬המעון מהווה סביבה טיפולית‪-‬חינוכית עבור הנערים אשר מספקת‬
‫ביטחון והגנה‪ ,‬לרוב באמצעות המבוגרים‪ .‬מדובר ב"סביבה מחזיקה" אשר מסוגלת לקלוט‪ ,‬להכיר‪,‬‬
‫להבין‪ ,‬ללמוד ולפרש את הידע המורכב והמוצפן ב‪ acting-out -‬של הנער‪ ,‬ולהפוך אותו למסר שעם‬
‫‪71‬‬
‫הזמן הנער יהיה מסוגל להבינו ולשנותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬סביבת המעון מספקת הגנה מפני נערים אחרים‪,‬‬
‫מפני אובדן שליטה עצמית וכן מפני התערבויות חיצוניות (חרדות מהעבר וחוויות מחוץ למסגרת‪-‬‬
‫הורים‪ ,‬משטרה)‪ .‬שגרת היומיום במסגרת יוצרת השפעה מרגיעה על הנערים וסביבה זו מאפשרת‬
‫לנערים לשמור על איזון פנימי (אשל‪ ;0669 ,‬כוכבי‪-‬סמסליק‪ ,‬סמדג'ה‪ ,‬מויאל‪ .)3009 ,‬המעון הינו‬
‫מעטפת שמכילה ומציבה גבולות לנערים‪ .‬בסביבה הטיפולית במעון לנערים יש אפשרות להתעמת‬
‫מול הגבולות בכל כוחם ועוצמתם‪ .‬בדרך זו הם בונים את גבולותיהם וזהותם‪ .‬העימות לא נעים אך‬
‫הוא מאפשר לנערים לחולל שינוי בחייהם ולהפוך למבוגרים (סמסליק‪ ,‬סמדג'ה‪ ,‬מויאל‪.)3009 ,‬‬
‫תהליך טיפולי זה במעון החסות אמור לכונן עם הנער מערכת יחסים המושתת על עיקרון המרחב‬
‫הטיפולי‪ ,‬בדומה לקשר שהתינוק יוצר עם אמו בשלבי ההתפתחות הראשוניים של היחסים ביניהם‬
‫(ויניקוט‪ 0669 ,‬בתוך סמסליק‪ ,‬סמדג'ה‪ ,‬מויאל‪ .)3009 ,‬ניתן להבין לכן כי ככל שרמת העבריינות‬
‫גבוהה יותר אצל הנער‪ ,‬מוקד הטיפול יהיה בסיוע שינוי דפוסי ההתנהגות שלו‪ .‬עבודה מרובה‬
‫ואינטנסיבית זו מתמקדת באלמנטים יותר ראשוניים‪ .‬לכן ניתן להבין מדוע ככל שרמת העבריינות‬
‫גבוהה‪ ,‬כלומר דפוסי התנהגות רבים להתמודדות ולטיפול‪ ,‬תופסים נפח רב ממוקד הטיפול ולא‬
‫מותירים מקום גם להכנה לעצמאות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬העובדה שלא נמצא קשר בין רמת העבריינות לתפיסת עתיד חיובית‪ ,‬הינו ממצא‬
‫מעודד‪ .‬שהרי חלק מהתפיסה הטיפולית– חינוכית הוא העלאת ביטחונם העצמי‪ ,‬עידון התוקפנות‪,‬‬
‫העלאת הערך העצמי‪ ,‬העצמה אישית וחברתית‪ ,‬פיתוח חשיבה חיובית ולעודד את הנערים לעתיד‬
‫(כהן‪ .) 3001 ,‬כלומר‪ ,‬על אף הדפוסים הקשים עימם מגיעים הנערים‪ ,‬ייתכן והתהליכים הטיפוליים‬
‫במעון בשיתוף ליווי הצוות מצליחים להשפיע לחיוב על הנערים‪ ,‬לעודד אותם לפתח תפיסה חיובית‬
‫לעתיד למרות הרקע ונסיבות הגעתם למעון‪ .‬ייתכן שהתהליכים הטיפוליים עם העבריינים הקשים‬
‫יותר הצליחו למתן את הקשיים ולטשטש את ההבדלים בינם לאחרים מבחינת התקווה שלהם‬
‫לעתיד והדרך שבה הם רואים את הסיכויים שלהם להגיע להישגים בעתיד‪.‬‬
‫מעבר למאפיינים האישיים של הנערים‪ ,‬בחנתי במסגרת המחקר את משך שהותם במעונות‬
‫החסות כמנבא של מידת מוכנותם ותפיסת עתידם‪ .‬חוסר היציבות בחיי הנער‪/‬ה במשפחה לרוב‬
‫מהווה את הגורם הראשון להוצאתו למסגרת חוץ ביתית‪ .‬חוסר יציבות זו עלולה להימשך גם אחרי‬
‫היציאה הראשונה מהבית‪ ,‬משום שעבור חלק מהנערים היציאה הראשונה לרוב לא תהיה‬
‫האחרונה‪ .‬אמנם עבור חלק מהנערים הנקלטים בחסות יכולה זו להיות יציאתם הראשונה מביתם‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬חלקם יגיעו למסגרת זו לאחר שהייה במסגרות פחות כופות‪ ,‬ייתכן והתקשו להסתגל‬
‫או שמצבם החריף‪ ,‬נפלטו ובהמשך הגיעו למסגרות של חסות הנוער‪ ,‬לעיתים גם לאחר מעברים‬
‫‪72‬‬
‫רבים בין מסגרות‪ .‬ואמנם‪ ,‬במחקר הנוכחי נמצא כי מעל ל‪ 90%-‬מהצעירים שהו במסגרת אחת או‬
‫יותר טרם הגעתם למסגרות של חסות הנוער ורק רבע מהנערים אשר נקלטו בחסות הנוער הוצאו‬
‫מביתם לראשונה‪ .‬מחקרים מראים כי מעברים של צעירים בין מסגרות שונות של מערכת הרווחה‬
‫והטיפול עד אשר מתמקמים ומסתגלים למסגרת ומצליחים להישאר בה‪ ,‬מעלים את הסיכויים‬
‫למעורבות הצעירים בפלילים והפנייה לשרות מבחן ומערכת המשפט ‪(Leve & Chamberlain,‬‬
‫)‪ .2007‬כמו כן‪ ,‬קיימת חשיבות ליציבות הצעיר במסגרת קבועה ושלא יעבור מאחת לאחרת‬
‫(‪ .)McDonald et al., 1993 ; Ryan & Testa, 2005‬ייתכן ושהות ארוכה במסגרת או במספר‬
‫מסגרות יכולה להצביע על מוכנות נמוכה יותר לעצמאות ולנבא קשיים גדולים יותר בהמשך חייו‬
‫של הצעיר (‪.)Courtney & Dworsky, 2006‬‬
‫למעשה‪ ,‬לצורך הסתגלות למסגרת‪ ,‬לפיתוח יכולתו של הנער להיקשר ולשמור על יציבות במקום‬
‫נדרש זמן‪ ,‬ולעיתים זמן רב‪ .‬בייחוד כאשר הצעירים צריכים להתמודד עם ההשלכות של גדילה בבית‬
‫לא מתפקד והוצאתם משם למסגרת (‪ .)Leichtman, 2006‬נדרש זמן להיווצרות קשר טיפולי‪,‬‬
‫להסתגלות הצעיר במסגרת ונדרשת עקביות על מנת שיחול שיפור במצבו של הצעיר ( ‪Howes,‬‬
‫‪ .)1999; McDonald et al., 1993‬במידה והנער מצליח במשימה לא פשוטה זו‪ ,‬הדבר יכול להעיד‬
‫על כוחותיו של הנער‪ .‬בהסתמך על דברים אלו שיערתי כי ככל ששהותם של הנערים במסגרות חוץ‬
‫ביתיות עד ליציאתם לחיים עצמאיים ארוכה יותר‪ ,‬המוכנות לעצמאות גבוהה יותר ותפיסתם את‬
‫העתיד חיובית יותר‪ .‬ההשערה אוששה חלקית‪ .‬לא נמצא קשר מובהק בין שהות ארוכה יותר‬
‫במסגרות חוץ ביתיות לבין מוכנות טובה יותר לעצמאות‪ ,‬אך בבדיקת הקשר בין שהות ארוכה‬
‫במסגרות חוץ ביתיות לבין תפיסת עתיד חיובית יותר של הצעיר‪ ,‬נמצא כי לצעירים השוהים זמן רב‬
‫יותר במעון יש תפיסת עתיד חיובית יותר‪.‬‬
‫במחקרה של עטר‪-‬שוורץ (עטר‪-‬שוורץ‪ )3000 ,‬נבדק הקשר בין משך השהות בפנימייה לבין‬
‫תפקודם הרגשי וההתנהגותי של החניכים ונמצא כי ככל שמשך השהות של החניך במסגרת עולה‪,‬‬
‫מצבו התפקודי של החניך משתפר‪ .‬בדומה למחקר זה‪ ,‬יתרונות נוספים למשך שהות ארוך במסגרות‬
‫השמה חוץ ביתיות מוזכרים במחקרם של מקדונלד ועמיתיו (‪ ,)McDonald et al, 1993‬כמו‬
‫שביעות רצון מהחיים‪ ,‬הפחתה בהתנהגות עבריינית‪ ,‬תפקוד בוגר בריא יותר ותפקוד נפשי טוב יותר‪.‬‬
‫ההנחה היא שהשהות במסגרת מצליחה לענות על צרכי הצעירים מבחינת קבלת סביבה תומכת‬
‫ומיטיבה מצוות המסגרת אשר מאפשרת לצעיר להתקדם ואף לשאוף בצורה רצינית לעתיד (עטר‪-‬‬
‫שוורץ‪.)Zemach-Marom et al., 2002 ;3000 ,‬‬
‫‪73‬‬
‫ממצאים אלו זהים לממצאים במחקר הנוכחי‪ ,‬שבהם נמצא קשר בין שהות ארוכה במסגרת‬
‫לתפיסת עתיד חיובית יותר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא נמצא קשר בין משך השהות במסגרת לבין המוכנות‬
‫לעצמאות‪ .‬ייתכן והתשובה לכך אולי טמונה בסוג המסגרת החוץ ביתית‪ .‬במחקרם של מץ' ועמיתיו‬
‫( ‪ )Mech, Ludy-Dobson & Hulseman, 1994‬בקרב צעירים אשר שהו במסגרות אומנה נמצא כי‬
‫סוג ההשמה יכול להיות קשור לרמת המוכנות לחיים עצמאיים‪ .‬תוצאות המחקר העלו כי צעירים‬
‫אשר שהו בדירות היו עם רמת מוכנות גבוהה לחיים עצמאיים לעומת צעירים אשר שהו‬
‫במשפחתונים‪ .‬במחקר הנוכחי‪ ,‬הנערים משתייכים למסגרות החסות שלמעשה מאופיינות במעטפת‬
‫אינטנסיבית של חינוך‪ ,‬טיפול והשגחה‪ ,‬להבדיל משהות בדירות‪ ,‬ששם הדגש הוא על הכנתם לחיים‬
‫עצמאיים ולפיכך טבעי הדבר שתחושת המוכנות לעצמאות בקרב מי שחיים בדירות מעבר תהיה‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬חוסר הקשר בין משך השהות למוכנות לעצמאות מפתיע ואף מטריד‪ .‬הממצא‬
‫למעשה מרמז שהשהות הארוכה יותר אינה 'מנוצלת' לשם בניית תחושה מוכנות להתמודדות עם‬
‫החיים העצמאיים בקרב הנערים‪ .‬קיימים אתגרים ספציפיים של החיים העצמאיים כמו מציאת‬
‫עבודה‪ ,‬מגורים‪ ,‬המשך לימודים‪ ,‬והימנעות מפעולות לא נורמטיביות שהנערים צריכים להתמודד‬
‫עימם‪ .‬לאור הממצאים יש מקום לחשוב על דרכים כיצד ניתן לנצל בצורה יעילה יותר את השהות‬
‫במסגרת כדי לבנות באופן הדרגתי את המיומנויות לחיים עצמאיים ואת הביטחון שלהם במהלך‬
‫השהות‪ .‬ייתכן שחלק מהתוכנית הטיפולית‪ ,‬כבר בעת הכניסה למסגרת‪ ,‬צריכה לכלול תוכנית‬
‫מפורטת לבנייה הדרגתית ולאורך זמן של כישורי חיים המכינים לחיים עצמאיים לאחר סיום‬
‫השהות‪.‬‬
‫היות והמחקר הנוכחי נשען על התיאוריה האקולוגית התייחסתי בהשערותיי לרמות התמיכה‬
‫השונות בחייהם של הנערים‪ .‬הרמה הראשונה היא משפחתו של הנער‪ .‬מבחינת רקע משפחתי ניתן‬
‫לראות כי מעל למחצית ממשפחות הנערים הינן חד הוריות‪ .‬משפחות הנערים במעונות של חסות‬
‫הנוער הן משפחות שפגעו‪ ,‬התעללו והזניחו את הנערים (סמסליק‪ ,‬סמדג'ה‪ ,‬מויאל‪ .)3009 ,‬משפחות‬
‫אלו נמצאות לרוב בקצה הרצף של תפקוד משפחה אופטימאלית ‪Olson, Sprenkle & Russel,‬‬
‫)‪ 1979‬בתוך סמסליק‪ ,‬סמדג'ה‪ ,‬מויאל‪ .) 3009 ,‬משפחות אלו לוקות בחוסר גמישות‪ ,‬אי יכולת של‬
‫המערכת המשפחתית להסתגל לשינויים וכן בקשרים בעייתיים מאוד בתוך המשפחה ומחוצה לה‬
‫(סמסליק‪ ,‬סמדג'ה‪ ,‬מויאל‪ .)3009 ,‬למעשה‪ ,‬במרבית מהמקרים הנערים מופנים למסגרות החסות‬
‫‪74‬‬
‫בצל החוק לאור העובדה כי המשפחה מתקשה להכיל את הנער ולקדמו‪ ,‬ובמצבים יותר קשים אף‬
‫מהווה לו סביבה מסוכנת ופוגענית )‪.(Fergusson et al., 1994‬‬
‫הגישה המסורתית בתחום הטיפול והחינוך בפנימיות לנערים ונערות בסיכון ובמצוקה הייתה‬
‫לאפשר לנערים אלו הזדמנות נוספת ע"י השמתם במסגרת תומכת שתקדם אותם ברמה האישית‬
‫וברמה החברתית תוך כדי ניתוקם מהסביבה המשפחתית והחברתית שהשפיעו עליהם לרעה וגרמו‬
‫להם להידרדר‪ ,‬לשוטט ולעבור עבירות (וייס‪ .)0699 ,‬גישה זו ראתה את מצבו של הנער כתוצאה של‬
‫כישלון המשפחה והניחה כי הניתוק יאפשר לנערים לשקם את חייהם‪ .‬אולם‪ ,‬גישה זו יצרה‬
‫קונפליקט אצל הנער‪/‬ה והמשפחה‪ ,‬היות ונוצר ריחוק וניכור בין הנער‪/‬ה למשפחה ובין המשפחה‬
‫לצוות המטפל‪ .‬קונפליקט זה לא אפשר לצוות לראות את החלקים החיוביים של המשפחה‬
‫וכוחותיה (כוכבי‪ ,‬סמסליק‪ ,‬סמדג'ה ומויאל‪.)2007 ,‬‬
‫כיום‪ ,‬הגישה השתנתה וקיימת הבנה כי גם למשפחות שלא מילאו את תפקידן כראוי וסיכנו את‬
‫ילדיהן עד שהיה צורך להוציאם מהבית בכפייה‪ ,‬יש חשיבות מכרעת בטיפול ובשיקום הנערים‬
‫והנערות (ראובן‪ .)3003 ,‬גם במחקר הנוכחי ניתן להבחין כי על אף מאפיינים רבים של המשפחה‬
‫המעידים על חוסר יציבות‪ ,‬המשפחה נחווית כמקור תמיכה עבור מרבית מהחניכים‪ .‬דוגמא לכך‬
‫היא היציאה לחופשות של הנער‪/‬ה לבית המשפחה‪ .‬אמנם לאור מגבלות תנאי השהות במסגרות‬
‫החסות‪ ,‬הנערים יוצאים לחופשות רק אחת לשבועיים אך מעל ל‪ 90%-‬מהנערים יוצאים לחופשות‬
‫למשפחותיהם‪ .‬מצד אחד ייתכן שלמשפחות אלו אין משאבים רבים שניתן לבנות עליהם בתכנון‬
‫המהלכים לקראת עצמאות‪ ,‬אך מצד שני משפחות אלו רלבנטיות לצעירים אלו ויש מקום לשלב‬
‫אותם בתכנון המעבר לעצמאות‪.‬‬
‫ההשערה הראשונה צמחה מתוך הבנה כי הרקע המשפחתי של נערי החסות מורכב ונדרשים‬
‫כו חות מרובים על מנת להצליח בתוך מסגרת ואף מעבר לכך‪ ,‬לצאת מהמסגרת לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫הציפייה הייתה כי הכוחות יוכלו להתעצם לנוכח תמיכה שיקבל הנער מגורמים בסביבתו‪ .‬ההשערה‬
‫הייתה כי יימצא קשר חיובי בין המוכנות של המתבגר לקראת היציאה לעצמאות ותפיסת עתיד‬
‫חיובית יותר‪ ,‬לבין תחושת הצעיר שהמשפחה תומכת בו‪ -‬ההשערה אוששה חלקית‪ .‬על פי‬
‫הממצאים לא נמצא קשר בין תמיכת האב‪ ,‬האם או קרוב משפחה אחר למוכנות הצעיר ליציאה‬
‫לחיים עצמאיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נמצא קשר בין תמיכת האב או האם לתפיסת עתיד חיובית יותר‪.‬‬
‫הקשר המובהק היחיד שנמצא הוא בין תמיכת קרוב המשפחה לתפיסת עתיד חיובית יותר של‬
‫הצעיר‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫הצעירים במסגרות ההשמה מושפעים ממצבם הפסיכו‪-‬סוציאלי של הוריהם ומהמשאבים‬
‫הרגשיים והחומריים שהוריהם יכולים לספק להם סביב התקופה הקריטית של המעבר לחיים‬
‫עצמאיים‪ .‬חלק ניכר ממסיימי מסגרות ההשמה נהנים מתמיכה מועטה בלבד מצד משפחתם לאור‬
‫בעיות בקשר בין הצעיר לבין משפחתו ולאור התמקדות המשפחה בקשיי ההישרדות שלה עצמה‪.‬‬
‫בעקבות קשיי המשפחה ובעיות בתפקוד‪ ,‬נראה כי רבים ממסיימי ההשמה אינם יכולים להישען על‬
‫תמיכה ממשפחתם (בנבנישתי‪ .)3009 ,‬מחקרם של בנבנישתי וזעירא (‪ )3009‬בקרב עובדים של חסות‬
‫הנוער מצא אמנם כי אכן מרבית הנערים מגיעים ממשפחות לא שלמות ולהם הורים עם בעיות‬
‫תפקוד אך לשיעור ניכר מהצעירים יש בכל זאת תמיכה מההורים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לגבי חלק‬
‫מהצעירים צוין שההורים מסכנים את התפתחותם הנורמטיבית ומעל ל‪ 60%-‬רואים את הוריהם‬
‫כגורמים ללחצים ולקשיים רגשיים‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך כי ייתכן והתמיכה המשפחתית יכולה לסייע לנער‬
‫ברמה האינסטרומנטאלית או הרגשית אך לא בהכרח תשפיע או תסייע בהכנתו לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬במידה והמשפחה אינה מהווה מקור לתמיכה אלא מהווה מקור ללחצים וקשיים‬
‫רגשיים‪ ,‬השפעתה השלילית יכולה לחבל במסוגלות הנער להתכונן לעצמאות‪.‬‬
‫מחקרים בעולם מציינים כי גורם התמיכה המשפחתית הינו משמעותי ביותר בתרומתו בבניית‬
‫חוסן אישי ובתפקוד חיובי בבגרות ( & ‪Cashmore &Paxman, 2006; Stein, 2005; Newman‬‬
‫‪ .)Blackburn, 2002‬יחד עם זאת‪ ,‬מחקרים בארץ במסגרות חוץ ביתיות‪ ,‬בדומה למחקר הנוכחי‪ ,‬לא‬
‫מצאו קשרים בין תמיכת המשפחה לבין מוכנות הצעירים ליציאה לעצמאות (אליאל‪ ;3000 ,‬כהן‪,‬‬
‫‪ .)3009‬מחקרם של קורטני ודוורסקי (‪ )Courtney & Dworsky, 2006‬מביא הסבר אפשרי לחוסר‬
‫הקשר בין תמיכת המשפחה לתחושת המוכנות‪ ,‬בו נמצא כי על אף תרומת התמיכה המשפחתית של‬
‫הצעירים לתוצאות טובות יותר ביציאתם לחיים העצמאיים‪ ,‬רובם אינם יכולים לסמוך על כך‬
‫שיקבלו תמיכה שכזו‪ ,‬בדיוק מאותן הסיבות שהוצאו מביתם‪ .‬סמסליק‪ ,‬סמדג'ה‪ ,‬מויאל (‪)3009‬‬
‫מוסיפים כי המהלך המכריע‪ ,‬עצם הוצאת הנער מביתו בכפייה והשמתו במסגרת חסות הנוער‪,‬‬
‫מערער את כוחם של ההורים ופוגע בתפקודם שלרוב היה לקוי עוד קודם לכן ובקרב הנערים יוצר‬
‫פגיעות ותחושה של חוסר שייכות ואי יכולת לקיים תלות הדדית או לבקש תמיכה בעת הצורך‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬גם במהלך השהות במסגרות עשויים להיות שינויים בסטאטוס המשפחתי עבור כל נער‪.‬‬
‫לעתים מה שנדמה כעורף משפחתי אפשרי‪ ,‬מתגלה כבלתי אפשרי כעבור זמן (פלד‪-‬אמיר‪.)3006 ,‬‬
‫‪76‬‬
‫מחקר נוסף שיכול להסביר את חוסר הקשר בין המוכנות לעצמאות של הצעיר לבין תפיסתו את‬
‫תמיכת המשפחה הינו מחקרה של אליאל (‪ )3000‬שנערך על הערכות של אנשי מקצוע את הצעירים‬
‫בני ‪ 09-09‬העומדים לסיים את שהותם בפנימיות רווחה‪ .‬נמצא כי קיימים קשרים בין מקורות הלחץ‬
‫מצד ההורים הביולוגיים והמשפחה המורחבת ובין הערכות המוכנות ליציאה לעצמאות‪ .‬ההשפעה‬
‫השלילית של גורמים בסביבתו הטבעית של החניך על הערכות המוכנות והצורך בעזרה לקראת‬
‫המעבר לחיים עצמאיים‪ ,‬מתחברת לסיבת הוצאת חניכים אלה מביתם מלכתחילה והשמתם‬
‫במסגרת חוץ‪-‬ביתית‪ .‬ממצאים אלו עשויים להסביר לפחות במידה מסוימת את חוסר הקשר בין‬
‫תמיכת המשפחה לבין המוכנות ליציאה לעצמאות או תפיסת עתיד חיובית יותר‪ .‬ייתכן והנערים‬
‫מבינים כי אינם יכולים להסתמך על תמיכת המשפחה כמשאב לכוחות או יצירת עתיד חיובי‬
‫עבורם‪.‬‬
‫ממצא מעודד הינו הקשר שנמצא בין תמיכת קרוב משפחה אחר לבין תפיסת עתיד חיובית‬
‫יותר‪ .‬משמע‪ ,‬על אף התחושה כי ההורים אינם יכולים לתרום במעבר לחיים עצמאיים‪ ,‬ובמידה‬
‫וקיים עוגן אחר בתוך המשפחה‪ ,‬הוא יכול להוות משאב תמיכתי עבור הנער ולסייע לפחות ביכולת‬
‫של הנער להתבונן בעתיד באופן חיובי יותר‪ .‬ממצאים אלו עשויים להצביע על כיוון פעולה אפשרי‬
‫לגורמים המטפלים בנערי החסות‪ .‬נראה שיש מקום לגיוסם של קרובי המשפחה שאותם רואים‬
‫הנערים כמקורות תמיכה כדי לתרום לתהליך ההכנה של הנערים ליציאה לעצמאות‪ .‬יש לבדוק‬
‫באילו משפחות ניתן למצוא את המשאבים ומקורות התמיכה עבור הנער ברמת הצרכים הבסיסיים‬
‫והרגשיים‪ .‬קיימת חשיבות למצות את הקשרים שקיימים לנערים בשיתוף המשפחות ואנשים‬
‫אחרים החשובים להם בתהליך משמעותי זה של הכנת הנערים לקראת עצמאות‪.‬‬
‫ר מת התמיכה השנייה שנבדקה במחקר זה היא ממעגל בני הגיל של הנערים‪ .‬ממצאי המחקר‬
‫עולה שרמת התמיכה גבוהה‪ .‬הספרות על התפתחות מצביעה על כך שבגיל ההתבגרות מערכת‬
‫היחסים של המתבגר עם בני הגיל שלו מקבלת משמעות גדולה יותר ותופסת מקום מרכזי בחייו‬
‫(רוזמן‪ ,‬פרנקל וזלצמן‪ .)0669 ,‬מתבגרים יכולים לעצב את דפוסי חייהם של חבריהם ויכולים לעזור‬
‫להם לאמץ התנהגויות ולעצב את זהותם‪ .‬בשלב זה אינטנסיביות הקשר עם בני גילם אינה דומה‬
‫לשום שלב אחר בחיי האדם‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין ההורים יכולים לתת את התמיכה הנדרשת לאור השינויים‬
‫הרבים שחווה הנער ובשל הצורך של הנער בהיבדלות מההורים בתהליך בניית זהותו הנפרדת‬
‫(הראל‪ ,‬קני ורהב‪ .)0669 ,‬בנוסף‪ ,‬הכניסה לקבוצת נערים בתוך המעון והעבודה הקבוצתית‬
‫שמתקיימת במסגרות החסות מהווה עבור הנער בתחילה מקור להתנגדות אך בהמשך‪ ,‬קבוצת‬
‫‪77‬‬
‫שייכות‪ .‬ההתמודדות עם תהליך טיפולי אישי ופרטני‪ ,‬אינטנסיביות של מגורים משותפים‪ ,‬לימודים‪,‬‬
‫פעילויות ועוד מייצרת קירבה ותחושת שותפות בין הנערים ובעצם יוצרת עבור הנער קבוצת שווים‬
‫חדשה (כוכבי‪-‬סמסליק וחבריה‪ .)3009 ,‬קבוצת השווים מתמודדת עם אותם שינויים וצרכים‬
‫והמתבגר חש נוח יותר להזדהות ולשתף את קבוצת המתבגרים (סמילנסקי‪.)0696 ,‬‬
‫הכרה בקיומה של הקבוצה הפורמאלית וגם הבלתי פורמאלית שנוצרה במסגרת מאפשרת לבני‬
‫הנוער שמגיעים במצבי משבר קשים לחוות את הסביבה כמרגיעה ולשאוב תמיכה מעצם הפעילות‬
‫במסגרת הקבוצה‪ .‬בתוך התהליך הטיפולי שעוברים הנערים במסגרות‪ ,‬התמיכה החברתית מהווה‬
‫מרכיב משמעותי ביותר המאפשר לחניכים לעבור תהליך של שינוי חיובי בתפקוד ההתנהגותי‪ -‬רגשי‬
‫שלהם (כוכבי‪-‬סמסליק וחבריה‪ ;3009 ,‬עטר‪-‬שוורץ‪.)3009 ,‬‬
‫לעיתים הקשרים שנוצרים בקבוצה נועדו להגן על הנערים מפני עולם המבוגרים שפגעו בהם‬
‫(‪ .)Redl & Wineman, 1965‬הפגיעות מעולם המבוגרים‪ ,‬תחושת החסר בתמיכה מהם בחיי‬
‫הנערים‪ ,‬חוסר הזמינות ולעיתים גם האדישות מצדם‪ ,‬כל אלו מעלים את חשיבותה של תמיכת‬
‫החברים וקבוצת השווים בחיי הנערים‪ .‬חשיבות זו משמעותית ורבה בעיקר בגיל ההתבגרות משום‬
‫שהיא משמשת כמקור לאישור עצמי‪ ,‬חיבה ואינטימיות ועזרה הדדית (‪.)Newman et al. 2007‬‬
‫לאור חשיבותה של התמיכה מבני הגיל בגיל ההתבגרות בכלל ובקרב צעירים במסגרות החסות‬
‫בפרט‪ ,‬ההשערה הייתה כי יימצא קשר חיובי בין המוכנות של המתבגר לקראת היציאה לעצמאות‬
‫ותפיסת עתיד חיובית יותר לבין תחושת הצעיר שיש לו תמיכה חברתית מבני הגיל השוהים עמו‬
‫במסגרת‪ .‬הניתוח העלה כי ההשערה אוששה‪ ,‬ככל שלנער יש יותר תמיכה חברתית‪ ,‬כך המוכנות‬
‫לחיים עצמאיים גבוהה יותר ותפיסת העתיד חיובית יותר‪ .‬ממצאים אלו משקפים את החשיבות‬
‫המיוחדת של התמיכה החברתית עבור צעירים אלו‪ .‬במחקרם של סולימני‪-‬אעידן ובנבנישתי‬
‫( ‪ )Sulimani-Aidan & Benbenishty 2011‬ניתן למצוא תמיכה בממצאי המחקר הנוכחי לנוכח‬
‫הקשר החיובי שנמצא בין קיומה של תמיכה חברתית בחיי בוגרי פנימיות לבין תפיסת עתיד‪.‬‬
‫התמיכה החברתית מהווה גורם מגן נוסף המסייע בבניית החוסן בקרב הנערים (‪)Stein, 2005‬‬
‫ותחושת השייכות שנבנית כתוצאה מהתמיכה החברתית מסייעת להתמודד עם אירועי חיים‬
‫מלחיצים וקשים (אליצור‪ ,‬טיאנו‪ ,‬מוניץ‪ ,‬נוימן‪ .)2006 ,‬לכן ניתן להבין את הקשר בין התחושה של‬
‫הנער שיש לו תמיכה חברתית לבין המוכנות לעצמאות ותפיסת עתיד חיובית יותר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש‬
‫לקחת בחשבון כי מקור כוח משמעותי זה יכול להוות גם מכשול לאחר המעבר לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫היות והנערים הורחקו מהסביבה הטבעית ויצרו קשרים חברתיים בתוך המסגרת עצמה‪ ,‬לאחר‬
‫‪78‬‬
‫המעבר חלקם עלולים להישאר ללא תמיכה לאור העובדה כי הנערים מתפזרים‪ ,‬כל אחד לדרכו‪.‬‬
‫דאגה זו עולה גם במאמרו של קולינס (‪ )Collins, 2001‬שמציין כי קיימת ציפייה מבוגר ההשמה‬
‫לייצר לעצמו אורח חיים עצמאי‪ ,‬פרודוקטיבי ויציב בעיקר בכוחות עצמו‪ .‬התמודדות זו קשה לאור‬
‫העובדה שהתמיכה החברתית שצבר עם הזמן התפוגגה היות וחבריו להשמה התפזרו למקומות‬
‫שונים בארץ‪.‬‬
‫ההשערה השלישית התייחסה לרמת התמיכה מצד צוות המסגרת‪ .‬לכן שיערתי כי יימצא קשר‬
‫חיובי בין המוכנות של המתבגר לקראת היציאה לעצמאות ותפיסת עתיד חיובית יותר לבין תחושת‬
‫הצעיר שיש לו תמיכה מהצוות‪ .‬בדומה להשערה אודות תמיכת החברים‪ ,‬גם בהשערה זו נמצא קשר‬
‫מובהק בין תפיסת התמיכה של הצעירים את תמיכת אנשי הצוות למוכנותם ליציאה לחיים‬
‫עצמאיים ולתפיסת עתיד חיובית‪.‬‬
‫תמיכת הצוות הינה מרכיב משמעותי נוסף אשר מאפשר לחניכים לעבור תהליך של שינוי חיובי‬
‫בתפקוד ההתנהגותי‪ -‬רגשי שלהם (עטר‪-‬שוורץ‪ .)3009 ,‬תהליך זה הינו ספיראלי‪ ,‬כלומר התחושה כי‬
‫קיימת תמיכה מהצוות מרגיעה ומאפשר לנערים להרשות לעצמם לקבל סיוע (סמסליק‪ ,‬סמדג'ה‪,‬‬
‫מויאל‪ .)3009 ,‬המעטפת שנוצרת עבור הנער במסגרות החסות מכילה אנשי צוות רבים כגון מנהלים‪,‬‬
‫רכזים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬מדריכים‪ ,‬מורים‪ ,‬מתנדבים ועוד‪ .‬כל אותם אנשי צוות נמצאים‬
‫במסגרת במטרה ליצור קשר של אמון וביטחון אשר יוכל להכיל את צרכיו של הנער ולסייע לו לפתח‬
‫תפיסה אחרת על העולם והתמודדות אחרת עם האתגרים שהחיים מציבים לו‪ .‬מעבר לקבלת הסיוע‪,‬‬
‫ניכר כי תמיכת הצוות מהווה גורם מקדם בתהליך הטיפולי‪ .‬מחקרם של ובנבנישתי ושיף (‪)3006‬‬
‫ממחיש זאת בתחום היחסים של המתבגרים עם העובדת הסוציאלית‪ .‬במחקר נמצא כי ככל‬
‫שהיחסים בין המתבגר לעובדת הסוציאלית הוערכו באופן חיובי‪ ,‬כך תחושת המתבגרים כי הם‬
‫יכולים להימנע מהתנהגויות סיכון ולעמוד במשימות חיי היומיום הייתה חזקה יותר והמוכנות‬
‫לחיים עצמאיים גבוהה יותר‪.‬‬
‫מחקרים רבים מצאו כי הצוות המטפל במסגרות ההשמה החוץ ביתיות מהווה גורם משמעותי‬
‫בהכנת הצעירים במסגרת לחיים העצמאיים בקהילה‪ .‬תפקידו של הצוות להכין את הצעירים ברמה‬
‫הקוגניטיבית והרגשית לחיים העצמאיים‪ .‬במידה ונוצר קשר טוב בין הצוות לנערים‪ ,‬יכולה‬
‫להתאפשר הכנה טובה יותר של האחרונים לעצמאות ( ‪Cashmore & Paxman, 2006; Courtney et‬‬
‫‪.)al., 2001; Pecora et al., 2003; Williams et al., 2003‬‬
‫במחקרם של קשמור ופקסמן (‪ .)Cashmore & Paxman, 2006‬בקרב צעירי השמות חוץ ביתיות‬
‫נמצא כי צעירים אשר חוו קשרים חיוביים עם הדמויות המטפלות הינם בעלי סיכויים גבוהים יותר‬
‫‪79‬‬
‫להתגבר על המצוקות שחוו טרם כניסתם למסגרת ההשמה ובתקופת השמתם ויצליחו יותר כאשר‬
‫יעזבו את המסגרת‪ .‬מחקרה של איגלהרט (‪ )Iglehart, 1995‬בקרב מתבגרים במשפחות אומנה מצא‬
‫קשר בין תפיסתו החיובית של המתבגר את הקשר שלו עם הדמויות המטפלות במסגרת לבין מוכנות‬
‫לחיים עצמאיים‪ .‬הממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי מהווים חזרה וחיזוק למחקרים אלו‪,‬‬
‫ומרחיבים אותם בכך שהם מתייחסים לאוכלוסייה של עבריינים צעירים השוהים במעונות‪ ,‬בעוד‬
‫שהמחקרים האחרים התייחסו בעיקר לילדים במשפחות אומנה ובמסגרות אחרות של רווחת הילד‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לציין כי רוב הצעירים במחקר הנוכחי מרגישים כי אנשי הצוות אכן מהווים‬
‫מקור לתמיכה אך שעיקרה במידע ובתמיכה אינסטרומנטאלית ופחות בתמיכה רגשית בנושאים‬
‫ובפחדים יותר אישיים‪ .‬ממצאים כמעט זהים עלו במחקרם של סולימני‪-‬אעידן ובנבנישתי‬
‫( ‪ )Sulimani-Aidan & Benbenishty 2011‬כאשר תמיכת הצוות מהווה מקור תמיכה‬
‫אינפורמטיבי וממשי אך פחות מקור שהנערים מרגישים שיכולים לשתף בתכנים אישיים או דאגות‪.‬‬
‫דברים אלו מלמדים כי קבוצות השווים שנוצרות בתוך המסגרות נתפסות ע"י הנערים כמקום בטוח‬
‫יותר‪ .‬אין ספק שלצוות יש חלק מהותי בבניית אותן קבוצות שבהן הנערים מצליחים ליצור קשרים‬
‫חברתיים ראויים וכנראה מספיק קרובים‪ ,‬שגורמים לנערים להרגיש כי התמיכה החברתית הינה‬
‫הכי גבוהה‪ .‬אך גם תמיכת הצוות מהווה מקור כוח עבור הנערים ויש להקדיש מחשבה כיצד ניתן‬
‫לסייע בידי הצוות להיות גם כתובת לשיתוף בפחדים ונושאים יותר אישיים‪ .‬בחלק מהמסגרות‬
‫קיימת ת כנית בה לכל נער שנקלט מצוותים "מדריך אישי"‪ .‬כלומר‪ ,‬לכל מדריך בצוות יש אחריות‬
‫למפגשים אישיים יותר‪ ,‬מעבר לזמן שהם מבלים עם הנערים במהלך משמרת‪ .‬תכנית זו מאפשרת‬
‫יצירת קשר יותר אישי ובלתי פורמאלי בין מדריך לנער‪ .‬אימוץ תכנית זו בצורה מסודרת בכל‬
‫המסגרות יכולה ליצור מצב בו הנערים יוכלו להרגיש קצת יותר קרובים לאחד מאנשי הצוות ואולי‬
‫ירגישו יותר בנוח להיפתח ולשתף גם בנושאים יותר אישיים‪.‬‬
‫לסיכום הממצאים בתחום שלושת מעגלי התמיכה של הצעירים‪ ,‬עולה כי התחושה החזקה‬
‫ביותר בקרב הצעירים היא התחושה של התמיכה החברתית מבני הגיל‪ ,‬יותר מאשר התמיכה‬
‫מהמשפחה או מהצוות‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬שיערתי כי נערים אשר הצליחו במהלך שהותם לפתח תפיסת עתיד חיובית ומרגישים‬
‫מוכנים לצאת לחיים עצמאיים‪ ,‬יעריכו שרמת הצרכים שלהם נמוכה‪ ,‬בהשוואה לצעירים חשים‬
‫פחות מוכנים ולהם תפיסת עתיד פחות חיובית‪ .‬לכן שיערתי כי יימצא קשר שלילי בין מידת‬
‫המוכנות לעצמאות ותפיסת העתיד של הצעיר לבין רמת צרכיו‪ .‬השערה זו לא אוששה‪ .‬הניתוח לא‬
‫העלה קשר מובהק בין מידת המוכנות לעצמאות או תפיסת העתיד של הצעיר לבין רמת צרכיו‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫הממצא הנוכחי מבלבל ואף נראה סותר ממצאים אחרים במחקר‪ .‬נשאלת השאלה כיצד זה שאלו‬
‫שהרגישו מוכנים יותר או שתפיסת עתידם הייתה חיובית יותר משל אחרים‪ ,‬עדיין הביעו רמת‬
‫צרכים דומה למי שהרגישו מוכנים פחות או שתפיסת עתידם פחות חיובית‪.‬‬
‫בניסיון להסביר ממצא זה‪ ,‬חשוב להתייחס קודם לכך שממצא זה מעיד על הבנה מציאותית‬
‫שקיימת בקרב הנערים‪ .‬הנערים מבינים כי אין זו משימה פשוטה לצאת מהמסגרת בה הם שוהים‬
‫שמהווה עבורם חממה אל החיים העצמאיים‪ .‬השהות במסגרת המלווה באנשי צוות‪ ,‬טיפול‬
‫אינטנסיבי הטומן בחובו עבודה התנהגותית ורגשית‪ ,‬דאגה לכל צרכיהם ותקופת הזמן בה הם‬
‫מתבגרים במסגרת‪ ,‬כל אלו מסייעים לנערים לפתח תחושה כי הם אכן עוברים תהליך ומסוגלים‬
‫יותר להתמודדות מול אתגרים נוספים‪ .‬ייתכן וגם התהליך שהם עוברים מסייע להם לבנות תפיסת‬
‫עתיד יותר חיובית‪ .‬פיתוח תחושות אלו הוא חיוני ומשמעותי לבניית העצמי של הנערים‪ ,‬אך חשוב‬
‫להתייחס לכך כי מדובר ברמה הרגשית‪ .‬בפועל‪ ,‬ברמה הקונקרטית‪ ,‬נדרשים כישורי חיים‬
‫והזדמנויות נוספות להתנסויות 'בשטח'‪ ,‬מחוץ למסגרת‪ ,‬כדי שהמוכנות לעצמאות ותפיסת העתיד‬
‫תתעצבנה ויהיו מחוברות לקשיים שעימם על הנערים להתמודד‪ .‬ייתכן והנערים מצליחים לזהות‬
‫את חלק מהקשיים שצפויים להם במעבר לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫נקודה שיכולה להוות דוגמה על הסתירה שמסתמנת בממצא זה היא בתחום הצבא‪ .‬ניכר כי‬
‫קיימת תחושת מוכנות להתגייס ושהצבא משולב באופן משמעותי בתפיסת עתידם של הנערים‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬הם מציינים צרכים בנושא זה‪ .‬הפער בין תחושת המוכנות לגיוס‪ ,‬לבין הצרכים שעולים‬
‫בתחום זה יכול להעלות סימני שאלה אודות מוכנותם לצבא‪ .‬בדומה לתחום זה‪ ,‬ניתן להתייחס גם‬
‫לתחומים האחרים שעולים כצרכים ואולי לתרגם את ממצאי ההשערה להבנה כי הצרכים קיימים‬
‫ונאמרים ע"י הנערים בעצמם ואמירה זו דורשת התייחסות במסגרות‪ .‬כמו בתחום הצבא‪ ,‬כך גם‬
‫בתחום ההשכלה‪ ,‬התעסוקה והדיור יש להרחיב את דרכי הפעולה במסגרות החסות ולדאוג להוסיף‬
‫לטובת הבוגרים את כל אותן התכניות שציינתי לעיל במטרה לספק את הצרכים שעולים ולאפשר‬
‫להם לממש חלק מתפיסת עתידם‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‬
‫מחקר זה מהווה מקור להתבוננות מעמיקה יותר על מצבם של הבוגרים העתידים של חסות‬
‫הנוער‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לתת את הדעת גם על מגבלות המחקר‪ .‬בתחילה אציין כי המחקר בוחן את‬
‫הקשר בין מוכנות הנע רים לחיים עצמאיים ובין המשתנים הבלתי תלויים המוצגים בנקודת זמן‬
‫אחת‪ .‬מחקר כזה אינו מאפשר בחינת ההשתנות של מוכנותם לחיים העצמאיים על פי מאפייני‬
‫‪81‬‬
‫השהות במסגרת ותהליכים נוספים אותם עוברים הנערים במסגרות החוץ ביתיות‪ ,‬ככל שהם‬
‫מתקרבים יותר לגיל בו הם צריכים לצאת ממסגרת ההשמה‪ .‬הוא אינו מאפשר בדיקה האם‬
‫הקשרים שנמצאו כאן משקפים סיבתיות או קשרים סטטיסטיים הנובעים ממקורות אחרים‪,‬‬
‫שאינם סיבתיים‪ .‬בהקשר זה יש לציין‪ ,‬שהמחקר אינו בודק באופן ישיר את החוסן האישי של‬
‫הצעירים‪ ,‬אך הוא יוצא מנקודת ההנחה כי הערכת המוכנות לעצמאות הינה כתוצאה מקיומו של‬
‫חוסן אישי‪ .‬ההנחה היא כי צעיר אשר יימצא כמוכן יותר לקראת חיים עצמאיים‪ ,‬הוא צעיר בעל‬
‫יותר חוסן‪ .‬הנחה זו לא נבדקה במחקר הנוכחי‪.‬‬
‫אחת הדרכים להתמודד עם מגבלה זו בעתיד היא בעריכת מחקר אורך שבו ניתן יהיה לעקוב‬
‫אחר אותו נע ר מידי שנה וכך לבחון האם מצבו בנקודת זמן אחת היה קשור למצבו בנקודת זמן‬
‫מתקדמת יותר במהלך השהות‪ .‬לכן אמליץ בעתיד לנסות ליצור מחקר אורך שיימשך גם לאחר‬
‫יציאתו של הנער לחיים העצמאיים‪ ,‬על מנת שניתן יהיה לבחון האם הערכת מוכנותו אכן מנבאת‬
‫את החוסן שלו ואת תוצאותיו בפועל‪ ,‬כאשר הוא מגיע להתמודדות עם המשימות העומדות בפניו‪.‬‬
‫לשיטת המחקר העומדת בבסיס עבודה זו יתרון גדול בכך שאיסוף הנתונים נעשה ממקור‬
‫ראשון‪ ,‬הצעירים עצמם‪ ,‬עובדה המאפשרת לקבל מידע רב על האופן שבו הצעירים מרגישים סביב‬
‫המעבר לעצמאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יתרון זה יכול להוות גם מגבלה בהישענות על זווית הראייה של‬
‫הצעירים עצמם‪.‬‬
‫הצעירים נמצאים בגיל ובתקופה בה הערכותיהם עשויות להיות הערכות לא מציאותיות‬
‫הנובעות מחוסר היכרותם עם האתגרים הצפויים להם בעתיד‪ ,‬עם יציאתם לחיים עצמאיים (שיף‬
‫ובנבנישתי‪ .) 3006 ,‬השוואה של דיווחי אנשי הצוות מול הערכת הצעירים במסגרות יכולה ליצור‬
‫תמונה יותר מקיפה ורחבה אודות מצבם של הצעירים‪ .‬במחקרים בעתיד יש מקום לנסות ולחקור‬
‫במקביל מספר זוויות הראייה‪ ,‬הצעיר‪ ,‬איש הצוות ואולי גם חברי המשפחה המלווים את הצעיר‪.‬‬
‫היבט נוסף שעשוי ליצור הטיה במחקר זה‪ ,‬קשור בגיל הצעירים בעת מילוי השאלונים‪ .‬ניתן‬
‫להניח כי הערכותיהם של צעירים שגילם בין ‪ 09-09‬יעריכו עצמם במידה שונה מצעירים בגילאי ‪09‬‬
‫שמועד עזיבתם את המסגרת עוד רחוק מהם‪ .‬למשל‪ ,‬בהתייחס לתהליך טיפולי שצעירים עוברים‬
‫במה לך שהותם במסגרות‪ ,‬יכול להיווצר הבדל משמעותי בין הבוגרים לצעירים יותר באופן שבו הם‬
‫מרגישים מוכנים לעצמאות‪ ,‬כיצד הם תופסים את עתידם והיכולת שלהם לציין מה הם צרכיהם‪.‬‬
‫מחקר אורך עתידי עשוי לתרום לבחינה של סוגיה זו‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫יש לציין כי תגובות מצידם של הנערים אודות השאלונים היו כי השאלונים היו ארוכים והרגישו‬
‫קושי למלאם עד סופם‪ .‬ייתכן ועובדה זו השפיעה על תשובות הנערים ופגמה בכנות התשובות‪.‬‬
‫קיימת חשיבות לבדוק כיצד ניתן לקצר את השאלון ולהתאימו לאוכלוסיית הנערים של החסות‪.‬‬
‫מסקנות והשלכות לפרקטיקה ולמדיניות‬
‫מאז ומתמיד נשאלה השאלה לגבי עתידם של נערים אשר מתבגרים בחסות‪ .‬לכל נער צרכים‬
‫ייחודיים שכל מסגרת מנסה למפות באופן מקצועי ולהתייחס אליהם בצורה קבוצתית‬
‫ואינדיבידואלית‪ .‬התהליך הטיפולי מתייחס לצרכים אלו במהלך שהותו של הנער במסגרת ומאפשר‬
‫לנערים לגלות את הכוחות שבהם ואפילו להצליח להתבונן לעתיד‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬חלקם מצליחים‬
‫לעבור שינוי משמעותי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בתחומים רבים בחייהם‪ .‬חלקם מצליחים להיכנס‬
‫לתלם הלימודים‪ ,‬ובחלק מהמשפחות‪ ,‬הקשר עם הצעיר מקבל משמעות אחרת על אף הקשיים‬
‫הנובעים משהותו במסגרת כופה‪ .‬חלקם מצליחים לרכוש מיומנויות חברתיות ומצליחים להימנע‬
‫מהתנהגויות מסכנות שנהגו בעברם‪.‬‬
‫בסופו של כל תהליך‪ ,‬כאשר מגיע הרגע‪ ,‬בין אם מדובר בסיומו של צו בימ"ש עבור הנער או‬
‫בסיום השהות של הנער במעון‪ ,‬נשאלת השאלה לגבי עתיד הנער‪ .‬מה יעלה בגורלו לאחר שיעזוב‬
‫מסגרת שעטפה‪ ,‬הגנה‪ ,‬הקנתה מיומנויות וע רכים‪ ,‬הכילה רגשית וסייעה בכל תחומי חייו? שאלה זו‬
‫מהווה מכנה משותף כמעט לכל מסגרת בחסות הנוער‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים נמצאים פתרונות "יצירתיים" באופן פרטני עבור כל נער‪ .‬אך בפועל‪ ,‬לא קיימת‬
‫מדיניות או תכנית מערכתית מובנית שדואגת להמשך ליווי של נערים אלו בתום שהותם במסגרות‬
‫החסות‪.‬‬
‫מהתייחסות הנערים למשפחותיהם‪ ,‬ניתן להבחין כי מרבית הנערים יוצאים לחופשות לבית‬
‫המשפחה וייתכן כי חלק מההורים מהווים מקור תמיכה עבור ילדיהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬על פי‬
‫הממצאים לא נמצא קשר בין תמיכת ההורים או קרוב משפחה אחר למוכנות הצעיר ליציאה לחיים‬
‫עצמאיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נמצא קשר בין תמיכת ההורים לתפיסת עתיד חיובית יותר‪ .‬הקשר המובהק‬
‫היחיד שנמצא הוא בין תמיכת קרוב המשפחה לתפיסת עתיד חיובית יותר של הצעיר‪ .‬עולה כי על‬
‫אף התחושה כי המשפחה אינה מהווה חלק בבניית תחושת המוכנות לחיים עצמאיים בקרב הנער‪,‬‬
‫עדיין לעיתים קיים קרוב משפחה שמהווה משאב תמיכתי עבור הנער ומסייע לפחות בבניית תפיסת‬
‫עתיד חיובית יותר‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫ממצאים אלו מדגישים את האתגר שיש בהבטחת חיים נורמטיביים לבוגרי החסות‪ .‬למעשה‬
‫המשפחה אינה מהווה גורם מלווה ואין לצפות שהיא תסייע לנער בהכנה לחיים העצמאיים‪ .‬היות‬
‫וגם הנערים נפגשים עם משפחותיהם בתדירות נמוכה‪ ,‬הגיוני הדבר כי תפקיד הליווי וההכנה של‬
‫הנער לחיים עצמאיים לא יהיה נתון בידי המשפחה אלא נתון בידי המסגרת האחראית על הנער‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬המחקר מצביע על החשיבות הגדולה שבעבודה עם המשפחות גם בנושא של‬
‫ההכנה ליציאה לחיים עצמאיים‪ .‬על אף שננקטת כיום עמדה מצד המסגרת כלפי המשפחות‪,‬‬
‫הכוללת את שיתוף המשפחה בחיי הנער במעון‪ ,‬ניכר כי קיים צורך להתערבות משפחתית יותר‬
‫מעמיקה‪ .‬התערבות טיפולית של איש מקצוע בתהליך משפחתי בו הנער והמשפחה יכולים לחלוק‬
‫דברים יכולה להיות מאוד משמעותית לגיוס הנער לתהליך טיפולי‪ ,‬לגיוס המשפחה לטובת הנער‬
‫ולסייע בתקשורת בין המשפחה לנער‪.‬‬
‫התערבות משפחתית יכולה לסייע גם בידי הצוות להתאים את תכנית הטיפול לנער ולסייע‬
‫להורים להתמודד עם ילדם בתקופת שהותו במסגרת ובהמשך לקראת החזרה שלו לבית המשפחה‪.‬‬
‫בהתייחסות ממוקדת יותר לקראת עזיבת הנער את המסגרת‪ ,‬ההתערבות המשפחתית מקבלת‬
‫חשיבות נוספת ומהותית‪ .‬באמצעותה ניתן יהיה לבנות תוכנית הכנה ליציאה והערכת המוכנות‬
‫והצרכים של הנער על סף העזיבה היא חיונית וחשוב שתעשה בשיתוף פעולה בין הנער‪ ,‬המסגרת‬
‫והמשפחה‪ .‬במצבים בהם המשפחה מעוניינת לקחת חלק בתהליך הטיפולי‪ ,‬חשוב לראות כיצד ניתן‬
‫לקיים זאת בכל מסגרת‪ ,‬היות ונדרש לשם כך תקציב נוסף להקצאת מטפלים להתערבות‬
‫משפחתית זו‪.‬‬
‫התערבות משפחתית שלא צלחה‪ ,‬יכולה גם היא להוות מקור מידע חשוב לטובת בניית תכנית‬
‫טיפולית לנער מתוך הבנה שהמשפחה לא יכולה להוות מקור תמיכה משמעותי עבורו‪ .‬בחסות הנוער‬
‫קיימים לא מעט מצבים בהם ההורים אינם מעורבים במתרחש עם בנם או בתם מסיבות שונות‪ .‬יש‬
‫להביא בחשבון כי לא כל המשפחות רוצות או מסוגלות להתגייס לתהליך שכזה‪ .‬לעיתים מדובר‬
‫במשפחות שאינן נורמטיביות ושאין ביכולתן לקחת חלק בתהליך הטיפולי‪ .‬ולעיתים מדובר‬
‫במשפחות שמייצרות התנגדות לאור משבר האמון שקיים מצידן מול הממסד שלמעשה הוציא את‬
‫בנם מהבית‪ .‬במקרים אלו יש לבדוק‪ ,‬בייחוד לאור הדברים שעלו מהנערים‪ ,‬האם קרוב משפחה יכול‬
‫להוות מקור תמיכה משמעותי עבור הנער‪ .‬לפיכך‪ ,‬העבודה מצד המסגרת נעשית בשיתוף קרוב‬
‫משפ חה כגון אח גדול‪ ,‬סבתא או דוד קרוב שמביעים עניין ורצון לקחת חלק בתהליך הטיפולי מול‬
‫הנער‪ .‬במצבים אלו‪ ,‬לרוב התקשורת תתקיים בעיקר מול דמות זו‪ ,‬והשיתוף לגבי מצבו של הנער‬
‫‪84‬‬
‫יהיה הדדי ודו כיווני‪ .‬קיימת חשיבות גדולה לנוכחות של דמות משמעותית בתהליך הטיפולי של‬
‫הנער‪ .‬הידיעה כי אינו לבד מהותית לטובת היכולת להתקדם במסגרת ולהצליח‪.‬‬
‫המידע שנאסף במחקר הנוכחי אודות התמיכה המשפחתית עבור הנערים אינו מספיק כדי‬
‫להבין לעומק את היחסים בין הנערים למשפחותיהם ובאלו דרכים המשפחה מהווה גורם בעל‬
‫כוחות או גורם מחליש עבור הנערים‪ .‬יש מקום למחקר איכותני שיבחן לעומק את היחסים עם‬
‫המשפחות במהלך השהות והדרכים שבהם בני המשפחה והצעיר רואות את היחסים שלהם לאחר‬
‫העזיבה‪.‬‬
‫מצבם הלימודי של נערי החסות מהווה נתון מדאיג נוסף בהתייחס ליציאתם לעצמאות‪ .‬במחקר‬
‫של שמעוני ובנבנישתי (‪ )3000‬נמצא ששיעור ההצלחה במבחני בגרות בקרב נערי חסות הנוער היה‬
‫הנמוך ביותר‪ ,‬פחות מחמישה אחוז‪ .‬ממצאים אלו דומים לממצאי מחקרים אחרים בעולם‬
‫שהתייחסו לבוגרי השמה והראו שמצבם הלימודי בעת סיום ההשמה אינו טוב (אלתרמן‪ ;3000 ,‬שיף‬
‫וקושר‪ .)Pecora, White, Jackson & Wiggins, 2009; 3001 ,‬ניכר כי מצבם הלימודי של נערי‬
‫החסות הינו הקשה ביותר‪ .‬הפער המאוד גדול שקיים בין בוגרי החסות לעומת בוגרי השמות אחרות‬
‫ולעומת כלל האוכלוסייה בגילם מחייב לקיים חשיבה מעמיקה לאופן שבו ניתן לסייע להם בדרכים‬
‫נוספות ברכישת תעודת בגרות‪.‬‬
‫התייחסות ללקויות הלמידה‪ ,‬שלעיתים אינן מאובחנות אצל כל נער יכולה להוות צעד מקדים‬
‫ביכולת לסייע לנערים במסלול הלימודים‪ .‬לפיכך‪ ,‬דאגה לאבחון דידקטי עבור כל נער שנקלט‬
‫במסגרת יכול לסייע רבות באבחון ומיפוי יכולותיו הלימודיות של הנער‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב לתמוך‬
‫בניסיונות שלהם לרכוש תעודת בגרות במידה ויעד זה אכן אפשרי ומציאותי‪ ,‬בהתחשב בלקויות‬
‫הלמידה שלהם ובהישגים הלימודיים הנמוכים שעמם מגיעים הצעירים לחסות הנוער‪.‬‬
‫קיימים בוגרים שיש ביכולותיהם הקוגניטיביות לסיים תעודת בגרות ואף להתקבל למוסדות‬
‫להשכלה גבוהה‪ ,‬אך ייתכן ומציאות חייהם לא יכולה לאפשר זאת מבחינה כלכלית ומעשית‪.‬‬
‫במקרים כאלו‪ ,‬בניית תכנית מכינה הכוללת מגורים‪ ,‬שכר לימוד ומלגת מחיה יכולה להוות קרש‬
‫קפיצה לאותם בוגרים‪ .‬בכל מוסד אקדמי כיום קיימות הקצאות תקציביות למיעוטים ולצעירים‬
‫פגיעים‪ .‬הכרה בבוגרי השמות חוץ ביתיות לתכנית מתוקצבת שכזו יכולה לסייע בצמצום הפער‬
‫ההשכלתי הגדול שקיים כיום‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬קיימת התייחסות משמעותית לכל נושא ההשכלה במסגרות החסות ועידוד ותמיכה‬
‫מרביים לטובת לימודי בגרות או השלמת ‪ 03‬שנות לימוד עבור כל נער‪ .‬במידה והנער בעל מסוגלות‬
‫ורצון קיימת תמיכה של שיעורי עזר ומורים פרטיים במסגרת תכנית היל"ה ובשיתוף עם בתי"ס‬
‫‪85‬‬
‫בקהילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השלמת בגרויות אינו המסלול הרלוונטי היחיד עבורם‪ .‬במקרים רבים מסלול זה‬
‫אינו אפשרי ומציאותי בהתחשב בהישגים הנמוכה ולקויות הלמידה שעמם מגיעים הצעירים לחסות‬
‫הנוער‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא תמיד קיימת מוטיבציה ונכונות להשקיע בלימודים‪ .‬לכן‪ ,‬לבוגרים אלו יש‬
‫להמציא פתרונות אחרים שיוכלו לסייע בידם בחיים העצמאים כמו רכישת מקצוע‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כיום גם הכשרה מקצועית דורשת למידה והשכלה ואינה מבוססת רק על עבודת כפיים‪,‬‬
‫אך ייתכן שבזכות הרלבנטיות של הלמידה להשגת מקצוע מפרנס יהיו הנערים מוכנים להשקיע‬
‫הרבה יותר‪ ,‬כדי להגיע למקצועות שהם חשים שיתנו בידם עתיד טוב יותר‪ .‬מן הראוי שההכשרה זו‬
‫תתקיים עוד בשהותם במסגרות עצמן‪ .‬המסגרות צריכות להיערך לכך ולשלב הכשרה מקצועית לצד‬
‫הלימודים לבגרות או להשלמת ‪ 03‬שנ"ל‪ .‬במידה ואין הדבר מתאפשר‪ ,‬כל מסגרת צריכה לדאוג‬
‫להפניית הצעירים‪ ,‬בהתאם לכישוריהם להכשרה מקצועית מחוץ למסגרת‪ .‬מצב בו כל נער יוכל‬
‫לצאת משהותו במסגרת עם תעודת בגרות או תעודה מקצועית‪ ,‬יכול להוות קרקע יותר בטוחה‬
‫מבחינת תחושת המסוגלות והאפשרות להשתלבות בחיים עצמאיים‪.‬‬
‫מממצאי המחקר עולה שמרבית הנערים תולים תקוות רבות בהשתלבותם במסגרת הצבאית‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬יש לסייע בידם להתכונן לתהליך הגיוס ברמה הרגשית והפיזית‪ .‬לשם כך על המסגרות‬
‫לחבור לאיש קשר מטעם הצבא‪ ,‬שיכול לסייע בידי הצוות לקדם את התאמת החניך שהצוות מכיר‬
‫לתפקיד תואם‪ .‬כמו כן‪ ,‬איש קשר מהצבא יוכל לסייע בסיפוק מידע על תפקידים שונים וקידום‬
‫תנאי החניך במידת הצורך‪ ,‬כגון סיוע לחייל עם צרכים מיוחדים או לחייל בודד הכולל סיוע כלכלי‬
‫ומגורים עוד בטרם גיוסו‪ .‬במקרים רגילים‪ ,‬נדרשת תקופת זמן עד אשר חייל יכול לקבל מעמד של‬
‫חייל בודד‪ ,‬תקופה שיכולה להיות קריטית עבור בוגרים שאין להם מענה של דיור לאחר עזיבת‬
‫המסגרת‪ .‬לכן החיבור המוקדם בין המסגרת לבין המערכת הצבאית עשויה לקצר את זמן ההמתנה‬
‫ואי הוודאות‪ .‬הקשר הקבוע של נערים עם גורם אנושי מהצבא יכול להפחית חרדות‪ ,‬לצמצם‬
‫תחושה גדולה של אי וודאות‪ ,‬להעלות את המוטיבציה וליצור הכנה רגשית טובה יותר עבור הנערים‬
‫לקראת גיוסם‪.‬‬
‫הכרות עם המערכת הצבאית יכולה לבוא לידי ביטוי גם ביצירת קשר עם בוגרים מהמסגרת‬
‫שנמצאים בשירות צבאי‪ .‬יש מקום להזמנתם למסגרת במטרה לספר ולשתף את החניכים במסגרת‬
‫בחוויית הגיוס וההשתלבות בצבא‪ .‬מפגש זה יאפשר לנערים לשאול שאלות ולהתרשם מסיפור אישי‬
‫שיכול בעצם בעתיד להיות גם הסיפור שלהם‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬גם יום סיור באחד מבסיסי צה"ל‬
‫והכרות עם תפקידים שונים וחיילים באותו היום‪ ,‬יכול להיות חווייתי ומשמעותי עבור הנערים‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫החשיפה לנושא תוכל להעלות שאלות רבות בקרב הנערים ואפשרות לתת מושג קצת יותר ברור‬
‫לגבי מה מצופה מהם כחיילים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות החלו לפעול בחלק מהמסגרות תוכניות הכנה לצבא של עמותת "אחריי" אשר‬
‫דואגת להכין את הנערים (הבנים) לקראת השירות הצבאי מבחינה פיזית ומוראלית‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪,‬היא מוגבלת‪ .‬ראשית‪ ,‬אין מדובר בתכנית מובנית באופן מערכתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תכנית "אחריי"‬
‫מיועדת רק לבנים‪ .‬תכנית הכנה לצבא כמו "אחריי" שפועלת בחלק מהמסגרות צריכה לפעול בכל‬
‫מסגרת של החסות‪ ,‬כולל מסגרות של בנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא תמיד קיימת הכנה אישית לכל נער ולעיתים‬
‫קיימים מצבים בהם הנערים מסיימים את שהותם במסגרות החסות וחוזרים לביתם עד הגיוס‪,‬‬
‫במידה ואכן מיועדים לגיוס‪ .‬חשוב לציין כי חלק מהנערים בוחרים להישאר במסגרות ולהאריך את‬
‫הצו המשפטי עד גיוסם או שהמסגרת מבקשת הארכת שהותם עד הגיוס‪ .‬במקרים כאלו‪ ,‬היכולת‬
‫של המסגרת ללוות את הנער ואף לעמוד עמו בקשר בתקופה הראשונה לגיוסו יותר טובה‪ .‬אך גם‬
‫פתרון זה הוא אינדיבידואלי ולא גורף‪ .‬אי לכך‪ ,‬גם בנושא זה קיימת חשיבות רבה להתייחס לנושא‬
‫זה טרם עזיבתם את המסגרת‪.‬‬
‫על מנת שקשרים כאלו יהיו קבועים ולא ארעיים בהתאם לכל מסגרת‪ ,‬יש להתייחס למצב‬
‫באופן מערכתי ויצירת הקשר מול הצבא צריכה לבוא מטעמה של חסות הנוער ולא באופן פרטני של‬
‫כל מסגרת מול גורמים שונים בצבא‪ .‬יצירת קשר ואף בניית תכנית שנתית ללומדי י"ב בחסות‪ ,‬בה‬
‫איש קשר מטעם הצבא יגיע למסגרת‪,‬יעביר תכנים אודות הצבא ויהווה גורם לפניות וסיוע עבור כל‬
‫אותם מתגייסים לעתיד יהוו מענה חשוב עבור הצרכים שעלו מהמחקר מטעמם של הנערים סביב‬
‫תהליך הגיוס‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬הליווי הראשוני של נער בחבלי קליטתו לצבא יכול להיות מאוד מהותי‪ .‬שמירה על‬
‫קשר עם אותו חניך יכולה להוות עבורו אוזן קשבת וכתובת לקשיים שעולים בתחילת הדרך‪.‬‬
‫החשיבות בסיוע וליווי בתקופה זו גדולה‪ ,‬כי לא פעם קשיים בהסתגלות למערכת הצבאית גורמים‬
‫לחניכים רבים לנשור‪ ,‬מה שמגדיל את הסיכון עבורם לחזור לקהילה ולקבוצה העבריינית שממנה‬
‫יצא ומגדיל את הקושי להשתלב בחברה באופן נורמטיבי‪ .‬הצעה זו דורשת חשיבה מערכתית‪ .‬בפועל‬
‫קשרים בין מסגרות החסות וגורמי צבא נוצרים ע"י מסגרות שונות של החסות מול לשכות הגיוס‬
‫השונות‪ ,‬ולא כחלק משיתוף פעולה מערכתי‪ .‬אם יהיו אנשי קשר קבועים‪ ,‬מחולקים מבחינה אזורית‬
‫ושיתוף הפעולה בין המסגרות לאותם אנשי קשר יהיה מעוגן במדיניות מוסכמת של כל הגופים‬
‫הרלבנטיים‪ ,‬ייתכן ותהליך הגיוס יהיה תהליך פשוט יותר עבור הנערים‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫באשר לחניכים שיימצאו כפחות מתאימים למערכת הצבאית יש לחשוב גם על שירות לאומי‬
‫כמסגרת שהיא למעשה פחות נוקשה אך הזכויות למשרתים בהם תואמות את זכויותיו של חייל‬
‫בצבא‪ .‬חשוב לציין כי מסגרת השירות הלאומי מהווה מסגרת רלוונטית עבור חלק מנערות החסות‬
‫אשר בוחרות בה‪ .‬הבחירה לעיתים נעשית לאור סירובו של הצבא לגייס חלק מהנערות לנוכח הרקע‬
‫שלהן ולעיתים מתוך הבנה שאכן מדובר במסגרת פחות נוקשה ומחמירה בדרישותיה‪ .‬באשר לנערי‬
‫החסות‪ ,‬מעט מאוד בוחרים במסגרת זו אם בכלל‪ .‬לשירות הלאומי קיימות היום תוכניות שירות‬
‫לאומי לצעירים בסיכון אך ייתכן שההיכרות עם תוכניות אלו בקרב אנשי המקצוע והצעירים‬
‫המסגרות עדיין מצומצמת‪ .‬לפיכך קיימת חשיבות להרחיב את הידע לגבי מסגרות אלו במטרה‬
‫להרחיב את אפשרויות הנערים להשתלב במסגרות לאחר עזיבתם את מסגרות החסות‪.‬‬
‫מלבד הדאגה לתחום הלימודים וההכנה לקראת הגיוס‪ ,‬יש לפתח תכנית שתועבר במסגרות‬
‫החסות שמטרתה הקניית כישורי חיים לקראת הבגרות והמעבר לחיים עצמאיים‪ .‬כישורי חיים‬
‫ומיומנויות חברתיות אינם נרכשים באופן מיידי‪ .‬יש להתחיל בתכנית המכשירה את הצעירים‬
‫להתמודדות עם משימות החיים העצמאיים עוד בטרם הגיעם לזמן עזיבתם את המסגרת‪.‬‬
‫על מנת להדגיש את חשיבותה של תכנית הכשרה שכזו‪ ,‬יש להתייחס בתחילה לאוכלוסיית‬
‫הנערים בחסות הנוער שמלבד מאפייני הרקע הקשים רובם גם עברו על החוק‪ .‬בין ממצאי המחקר‬
‫נמצא קשר מובהק בין רמת העבריינות הגבוהה לבין מידה נמוכה של המוכנות ליציאה לעצמאות‪.‬‬
‫מלבד הצורך הבסיסי של כל נער להבין למעשה כיצד להתמודד בחיים העצמאיים‪ ,‬מדובר בנערים‬
‫שאימצו במהלך חייהם דרכים אחרות להתמודדות וחלק מתהליך העבודה עימם הוא קודם כל‬
‫להבין מדוע אותן דרכים בהן עברו על החוק לא יוכלו לקדמם ולאחר מכן להקנות בידיהם דרכים‬
‫חלופיות להתמודדות כאזרחים מן המניין‪ .‬כלומר‪ ,‬תכנית ההכשרה צריכה להתחיל עם תכנים‬
‫בסיסיים יותר עבור נערי החסות כמו הקניית מיומנויות לתיעול כעסים‪ ,‬מיומנויות ליצירת דיאלוג‪,‬‬
‫המשמעות של סיום הצו עבור כל נער‪ ,‬ובהמשך להתייחס להתמודדויות יומיומיות עצמאיות‪ .‬חשוב‬
‫לציין כי חלק מתכנים אלו הינם תכנים שהינם בשגרה עבור חלק מהנערים במפגשים שלהם עם‬
‫אנשי הצוות במעונות‪ ,‬ותכנים אלו עולים על פי קשיים שעולים מצד הנערים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הבנייה‬
‫של תכנית מסודרת‪ ,‬ארוכת טווח והמכילה התייחסות מפורשת לחיים שלאחרי עזיבת המסגרת‪,‬‬
‫יכולה להיות רלוונטית לכל הנערים‪ ,‬גם אם מדובר גם בנערים שרמת העבריינות שלהם נמוכה‪.‬‬
‫תכנית הכשרה במסגרות עצמן תאפשר הפנמה טובה יותר של כישורי החיים והצורך בהם‬
‫ותספק הזדמנות לצעירים לתרגל את המיומנויות שרכשו תוך קבלת סיוע וליווי מצד צוות המסגרת‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬בחלק מהמסגרות פועלת תכנית השלבים‪ ,‬כתכנית התקדמות עבור כל נער בהתאם‬
‫‪88‬‬
‫ליכולותיו‪ .‬מעבר שלב עבור נער בשהותו במסגרת מהווה התקדמות בה הנער מקבל על עצמו‬
‫אחריות גדולה יותר בהתנהלותו האישית והקבוצתית במקום‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אפשרות לעבוד‪ ,‬או לשוב‬
‫בשעה מאוחרת יותר לאחר שיצא וכדו'‪ .‬חשוב לשלב את תכנית השלבים עם תהליך הלמידה של‬
‫המיומנויות הנדרשות לניהול חיים עצמאיים‪ .‬צעירים העומדים בפני עזיבת המסגרת צריכים להיות‬
‫מסוגלים להתנהל באופן עצמאי יותר במסגרת ולהתנסות בביצוע חלק מהמשימות כגון חיפוש‬
‫עבודה‪ ,‬הכנה לראיון עבודה‪ ,‬חיפוש דירה‪ ,‬ניהול תקציב ועוד‪ .‬תכנית שכזאת אשר תהווה חלק שוטף‬
‫משאר הפעילויות שעוברים הצעירים במסגרת תעלה על סדר היום לצעירים וגם לצוות את‬
‫החשיבות של רכישת מיומנויות אלו‪.‬‬
‫חשוב להצביע על כך כי במחקר הנוכחי נמצאו קשרים בין גורמים אישיותיים כמו ערך עצמי‬
‫ונטייה לאופטימיות בקרב הנערים למוכנות לעצמאות ותפיסת עתיד חיובית יותר‪ .‬ניכר כי נכסים‬
‫אלו מאפשרים לנערים‪ ,‬על אף פגיעותם ומצבם‪ ,‬להתבונן לעתיד ולהרגיש מוכנים למשימה הבאה‬
‫עבורם והיא היציאה לחיים עצמאיים‪ .‬ממצא זה עומד בהלימה לתיאוריות ולממצאים על חוסן‬
‫(‪ )resiliency‬המוצאים קשר בין מאפייני אישיות אלו לבין יכולת להתמודד מול קשיים‬
‫אובייקטיביים גדולים‪ .‬האופטימיות מהווה מרכיב משמעותי בסגנון התמודדות השייך לאלו‬
‫המוגדרים בעלי חוסן גבוה היות והיא מסייעת לשנות את האירועים הלוחצים בחייהם‪ ,‬אשר‬
‫עלולים לאיים על רווחתם‪ ,‬ולהפכם להזדמנויות לצמיחה ולהתפתחות אישית (מרום‪.)0666 ,‬‬
‫אמנם‪ ,‬חלק נכבד ממאפיינים אלו קשורים למבנה אישיות של הצעירים‪ ,‬אך יש מקום גם‬
‫לניסיונות לקדם את הערך העצמי והאופטימיות של הצעירים בחסות הנוער‪ .‬אי לכך מוטלת‬
‫האחריות על המסגרות בשיפור וחיזוק הערך העצמי של כל צעיר ולסייע בידם להצליח ולפתח‬
‫התבוננות אופטימית‪ .‬בפועל‪ ,‬התהליך הטיפולי אליו נכנס כל נער בהיקלטו במסגרת מסייע ע"י‬
‫טיפול פרטני וקבוצתי להכיר את עצמו טוב יותר ולחזק את אותן נקודות שמקשות עליו ומכשילות‬
‫אותו‪ .‬הליווי האינטנסיבי והדגשת אותן נקודות קושי מצד אנשי הצוות מסייעים לנער לעבוד על‬
‫עצמו ואותה עבודה ניכרת בשינויים יומיומיים שחווה הנער וכמו כן שינויים רגשיים ויכולת לסגל‬
‫פרספקטיבה אחרת לחיים‪ .‬בתחום זה ניכר כי המסגרות עושות את עבודתן נאמנה וככל הנראה‪,‬‬
‫ע"פ ממצאי המחקר‪ ,‬נכסים אלו מצליחים להתרבות בקרב הנערים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לראות את‬
‫הרחבת הנכסים הללו כיעד טיפולי שיכול להתחבר להמלצה הקודמת שצוינה‪ .‬קיומה של תכנית‬
‫הכשרה למיומנויות החיים העצמאיים תדרוש מהנער להתמודד בזמן אמיתי עם משימות שאינן‬
‫מוכרות לו‪ .‬לדוגמא לגשת לראיון עבודה‪ .‬יהיה לנער ליווי ומקום גם להתמודד עם כישלונה של‬
‫‪89‬‬
‫משימה ואף את הבמה לנסות שוב‪ .‬חוויה מעין זו יכולה לחזק את בטחונו העצמי ודימויו של הנער‬
‫ולאפשר לו להרגיש מוכן לא רק בגלל שהוא אופטימי אלא גם כי ההתנסות מוכרת לו‪.‬‬
‫הנערים יוצאים מהמסגרות כשיש פערים ניכרים במוכנות שלהם להתמודד עם האתגרים‬
‫בקהילה‪ .‬משום כך‪ ,‬יש מקום לחשוב על המשך תמיכה גם בהמשך דרכם‪ .‬נערים שסיימו את‬
‫שהותם במסגרת ושבים לביתם יזדקקו לרוב לסיוע להשתלב חזרה באופן עצמאי ונורמטיבי‬
‫בקהילה‪ .‬הציפייה היא כי שרותי הרווחה יהוו כתובת רלוונטית עבור בוגרים אשר שבים לביתם‬
‫לקבלת סיוע ותמיכה‪ .‬אך מהממצאים שעלו במחקר זה ניכר כי רוב הנערים לא יפנו לשירותי‬
‫הרווחה במידת הצורך‪ .‬מניסיוני כעובדת סוציאלית במסגרות החסות והיכרותי את אוכלוסיית‬
‫הנערים‪ ,‬לרוב קיימת התנגדות לקשר עם עובד סוציאלי מהרווחה‪ ,‬היות וקשר זה לרוב מייצג את‬
‫ההוצאה מהבית ומחזיק במטענים הרגשיים שמלווים בכך‪.‬‬
‫לאור תמונת מצב זו אני מאמצת את אחת ההמלצות ממחקרה של אליאל‪-‬גב (‪ ,)3000‬לאחר‬
‫שחקרה את מוכנותם לעצמאות של בוגרי פנימיות רווחה בארץ‪ .‬היא ממליצה להקים מרכז ייחודי‬
‫שאמור להוות כתובת עבור אותם בוגרים השבים לביתם ולספק פתרונות ברמת הצרכים הפיזיים‬
‫הבסיסיים ו הרגשיים סביב המעבר לעצמאות‪ :‬החל ממקום מגורים ותמיכה אינסטרומנטלית וכלה‬
‫בשירותי הכוונה ויעוץ בתחום התעסוקה‪ ,‬השירות הצבאי וההשכלה‪ .‬המלצה זו יכולה להיות‬
‫רלוונטית באותה המידה‪ ,‬אם לא יותר‪ ,‬גם לבוגרי חסות הנוער‪.‬‬
‫במדינת ישראל כיום‪ ,‬קיימים גורמים מועטים אשר דואגים לליווי ותמיכה בצעירים ששהותם‬
‫במסגרות החוץ ביתית הסתיימה‪ .‬בסקירת הספרות ניתן לראות כי לרוב מדובר בגורמים הפועלים‬
‫במסגרת פרויקטים מצומצמים ללא מימון ממשלתי‪ .‬נראה כי פתרונות ההמשך עבור הבוגרים הם‬
‫מועטים ולרוב אינם מתאימים לפרופיל הנערים המדובר‪ .‬הבעיה הגדולה יותר קיימת עבור בוגרים‬
‫שאינם יכולים או רוצים לשוב לבתי משפחותיהם‪ ,‬אם קיימים בתים כאלו עבורם‪ .‬במצב כזה‬
‫מדובר בצעירים שרוצים להמשיך ולהתקדם‪ ,‬נגד כל הסיכויים‪.‬‬
‫במחקרו של בנבנישתי (‪ )3009‬בקרב בוגרי פנימיות ובוגרי החסות שאין להם רשת חברתית‬
‫ומשפחתית היכולה לסייע להם‪ ,‬נבדק מודל לתכנית דירות ההמשך‪ .‬המודל כלל מקום מגורים‪ ,‬ליווי‬
‫לצעירים‪ ,‬התנסויות בניהול חיים עצמאיים וסיוע בגישה למשאבים ולשירותים נלווים לצעירים‪.‬‬
‫מרכיבים אלו אמורים לקדם את התפתחותו הנורמטיבית של הצעיר ולתת בידיו כלים להמשך‬
‫התפתחות עצמאית בחייו הבוגרים‪ .‬הממצאים במחקר זה העלו כי מודל זה מסייע באופן משמעותי‬
‫לצעירים וכי קיימות קבוצות נוספות בחסות הנוער שזקוקות למענה שכזה‪ .‬משום כך אני ממליצה‬
‫ליצור מערך רחב יותר של דירות המשך לבוגרי החסות‪ .‬נכון להיום יש מעט דירות המתאימות‬
‫‪91‬‬
‫להכיל רק מעט נערים‪ .‬הרחבת מערך זה צריכה להיות חלק מהמדיניות של חסות הנוער מתוך הבנה‬
‫שנערי החסות הם בעלי צרכים רבים יותר ממסגרות השמה אחרות‪ ,‬שלהן מוקצות בתקופה‬
‫האחרונה דירות (בנבנישתי ומגנוס‪.)3009 ,‬‬
‫רעיון חדש שיש לשקול בחיוב ובכובד ראש הוא הקמת כפר מעבר לחלק מבוגרי החסות לקראת‬
‫השתלבות בחיים עצמאיים‪ .‬מכיוון שככל הידוע לי הצעה זו לא הועלתה בעבר‪ ,‬ארחיב עליה כאן‪.‬‬
‫הרעיון של כפר מעבר נשאב מדירות ההמשך שקיימות כיום אך במהותן יכולות להתאים לנערים‬
‫יותר עצמאיים‪ .‬מהות הכפר היא בהענקת רשת מענים רחבה יותר עבור נערים שמוכנותם לעצמאות‬
‫טרם הבשילה ולאור גילם (מעל ‪ )09‬נאלצו לסיים את השהות במסגרות החסות הקיימות‪ .‬חשוב‬
‫להדגיש כי להבדיל מנערים שמופנים לדירות מעבר‪ ,‬נערים שיופנו לכפר יהיו מאופיינים בכוחות‬
‫דלים יותר ויכולות התמודדות נמוכות יותר עם החיים העצמאיים בגפם‪ .‬נערים אלו זקוקים עדיין‬
‫לליווי אינטנסיבי יותר והכוונה צמודה יותר ברכישת כלים למיומנויות עצמאיות‪.‬‬
‫נערים יגיעו לכפר זה מתוך בחירה ולא מכפייה‪ .‬הבחירה הינה משמעותית לשהות במקום‪ ,‬כי‬
‫מטרת הקליטה במקום הינה לאפשר להם לצלוח את תקופת המעבר לחיים עצמאיים‪ .‬הנערים יופנו‬
‫בהמלצותיהן של המסגרות ששהו בהן שיעריכו כי אותם נערים זקוקים לתקופת שהות נוספת‬
‫במסגרת על מנת להיערך לחיים עצמאיים‪ .‬לכל נער שייקלט ייערך מיפוי צרכים עימו‪ ,‬לטובת הכנתו‬
‫לקראת החיים העצמאיים‪ .‬הצוות בכפר‪ ,‬בשיתופו של הנער יבנה מטרות שלשמן הנער הגיע לכפר‬
‫ויעדים שברצונו להשיג עד סיום שהותו בכפר‪.‬‬
‫לכפר יהיו מספר תחומי מקצוע שיוכל להכשיר את הנערים הנקלטים כגון מכונאות רכב‪,‬‬
‫מסעדנות‪ ,‬אלקטרוניקה ועוד‪ .‬כמו כן ניתן יהיה בכפר להשלים תעודת בגרות לאלו הרוצים‬
‫ומסוגלים לכך‪ .‬הכפר יספק סיוע רגשי לאלו הרוצים בכך ולכל נער יהיה מבוגר מלווה‪ ,‬אחד מאנשי‬
‫הצוות של הכפר‪ ,‬שיהיה בקשר יותר אישי עם הנער‪ ,‬ילווה אותו במיומנויות יומיומיות ויהווה‬
‫כתובת עבורו‪.‬‬
‫אחד היתרונות בכפר שכזה‪ ,‬שהינו מכיל נערים נוספים שבאים מאותו הרקע וזקוקים כל אחד‬
‫לסיוע על פי צרכיו‪ .‬קבוצת הנערים שתיווצר במקום יכולה להוות מקור כוח חשוב שיכול לקדם את‬
‫הנערים‪ ,‬מקור כוח שנעלם כאשר הנער עוזב את המסגרת בה שהה‪ .‬מדובר בכפר יצרני‪ ,‬אשר כל נער‬
‫מתחייב לעבוד במקום ולתרום את חלקו‪ .‬המטרה היא לייצר מחויבות של הנערים לכפר‪ ,‬לסייע‬
‫להם לפתח עצמאות ואחריות ולאפשר להם עוד אורך נשימה שלאחריו יוכלו לצאת לדרכם מצוידים‬
‫בתחושת ביטחון וכלים נוספים לשימוש בחייהם העצמאיים‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫הרעיון של כפר מעבר לבני ‪ 09‬ומעלה משלב בתוכו פתרון של דיור‪ ,‬יצירת תחושת השתייכות‬
‫לקהילה‪ ,‬פיתוח עצמאות‪ ,‬קבלת ליווי וסיוע וקבלת כלים ומיומנויות לחיים עצמאיים ‪ .‬שילוב‬
‫מענים לסל הצרכים עבור בוגרי החסות תחת קורת גג אחת של כפר המעבר יכול לתת לכל נער‬
‫הזדמנות אמיתית להמשיך בתהליך שהחל במסגרת הקודמת אך לאור גילו נאלץ להפסיקו‪.‬‬
‫בהתייחס לרעיון זה‪ ,‬חשוב לציין כי מנגד קיימת דעה רווחת שהרעיון לקבץ נערים‪ ,‬עם רקע‬
‫עברייני וליצור כפר של בוגרי החסות‪ ,‬יכול להיות בעייתי מבחינת התנהגויות סיכון שיכולות‬
‫להתקיים במקום‪ ,‬כמו אלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬מתירנות מינית‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת דעה נוספת כי רעיון זה‬
‫יכול לחזק את הסטיגמטיזציה שמלכתחילה קיימת אודות צעירים בוגרי החסות לאור עברם‬
‫העברייני וכמו כן‪ ,‬קיבוצם בכפר אחד יכול לחזק את התלותיות והקושי לפתח עצמאות‪ .‬דעות אלו‬
‫יתמכו יותר בשילוב הנער בקהילה בסיום שהותו במסגרות החסות‪.‬‬
‫חששות אלו צריכים להשפיע על אפיון פרופיל הצעירים שיכולים להתאים לקליטה לכפר‪.‬‬
‫מדובר בקליט ה רצונית בלבד והמיונים לקליטה יהיו קפדניים ויסתמכו על המידע שתעביר המסגרת‬
‫בה שהה הנער לצורך בדיקה עד כמה הנער רוצה להסתייע במקום כדי להגיע לנקודה בה הוא מרגיש‬
‫בטוח יותר להסתדר בכוחות עצמו‪ .‬מהיכרותי בשטח עם נערים ונערות רבים‪ ,‬הבנתי כי לחלקם‬
‫עזיבת המסגרת מהווה צומת קשה ומלחיצה שלא תמיד מוכנים אליה‪ .‬הנקודה שמנחה אותי היא‬
‫האמונה בתהליך הטיפולי שמתקיים במסגרות החסות‪ ,‬האופן שבו נערים משתנים ומתבגרים‪.‬‬
‫המענה של הכפר הוא לאלו שעברו תהליך אך זקוקים לפרק זמן נוסף לסיוע שהמסגרת בפועל‪ ,‬אינה‬
‫יכולה להמשיך לספק להם ולאלו שהמעבר לדירות המשך הוא אתגר גדול מידי‪ .‬ניתן לשקול‬
‫המשכיות והרחבת העצמאות של הנערים ע"י מעבר מהכפר לדירות בקהילה‪.‬‬
‫עבור מערך דירות רחב יותר או הקמתו של כפר מעבר נדרשים משאבים רבים‪ .‬אך בטרם יהיו‬
‫מאמצים לגיוס משאבים חייב להתחולל שינוי תודעתי אשר יוכל להוביל לשינוי במדיניות‪ .‬מדובר‬
‫בנערים שבתום שהותם במסגרות‪ ,‬חלקם חוזרים לסביבה בה הם עברו על החוק או הוזנחו עד אשר‬
‫הוצאו מבתיהם בהתערבות צו כופה‪ .‬חלקם חוזרים למציאות זו ואינם מצליחים לעמוד בפיתויים‬
‫או בקשיים וחוזרים לאותו מעגל התנהלות קודם‪ .‬המצב כיום הוא שהמדינה לוקחת אחריות על‬
‫צעירים אלו באופן רשמי עד אשר מגיעים לגיל ‪ .09‬לאחר מכן‪ ,‬נדרשות המסגרות למצוא פתרונות‬
‫יצירתיים ואינדיבידואליים עבור כל נער שזקוק לעוד ליווי‪ ,‬תמיכה‪ ,‬פתרון דיור וסיוע‪ .‬במצב זה‬
‫המדינה אינה חלק בתמונה ואינה לוקחת אחריות על כל אותם נערים שדאגה להוציא מבתיהם על‬
‫מנת להגן עליהם‪ .‬אי לכך‪ ,‬יש לחשוב בכובד ראש כיצד מסייעים להם לקבל גיבוי ותמיכה נוספים‬
‫בטרם משאירים אותם חסרי אונים להתמודדות מורכבת מול החיים העצמאיים‪ .‬התמודדות זו‬
‫‪92‬‬
‫אינה מנת חלקו גם של נוער נורמטיבי בגילאי ‪ 09‬ומכאן שהציפייה שהתמודדות זו תהיה מנת חלקם‬
‫של צעירים הנמצאים בסיכון אינה מציאותית‪ .‬המדינה מחויבת להמשיך ולתמוך בנערים אלו כחלק‬
‫מתהליך שיקומם‪ ,‬שאצל רבים לא מסתיים בגיל ‪ ,09‬כדי לאפשר להם את ההזדמנות להשתלב‬
‫באופן נורמטיבי בחברה הישראלית‪.‬‬
‫לשינוי בתפיסה ולעיצוב מדיניות כוללת עשויה להיות תרומה ביצירת מערכת מתואמת ומקיפה‬
‫של שירותים עבור הצעירים המסיימים שהותם במסגרות החסות‪ .‬כיום ניכר כי ההכרה בצרכיהם‬
‫הייחודיים של צעירים אלו גוברת במשרד הרווחה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נדרשת התערבות מערכתית ארצית‬
‫כוללת על מנת לסייע לענות על צרכים אלו בצורה מקיפה ומאורגנת‪ .‬יהיה צורך בשיתוף פעולה בין‬
‫משרדי (כמו למשל עם משרד החינוך והתמ"ת) במטרה לבנות תכנית שתכלול בתוכה תוספת‬
‫משמעותית של משאבים‪ ,‬שינויי חקיקה‪ ,‬פיתוח תכניות סיוע בדיור‪ ,‬הכשרה תעסוקתית סיוע‬
‫בהשמה וליווי וסיוע בשירותי בריאות‪ .‬כל זה צריך להתקיים במקביל לתמיכה ולליווי הטיפוליים‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬חשוב לשקול הקמת גוף בין‪-‬משרדי אשר יתאם בניית תכנית שכזו (שרביט ווגשל‪.)3009 ,‬‬
‫גוף כזה יוכל לקום רק כאשר המדיניות תשתנה‪ ,‬ושינוי במדיניות יוכל להתרחש רק כאשר התפיסה‬
‫תהיה בעלת קו חשיבה מחודש אשר יכיר בצרכים הייחודיים של אוכלוסיית הבוגרים‪.‬‬
‫ממצאי המחקרים של בנבנישתי ועמיתיו התפרסמו לפני מספר שנים וגם הם העלו‬
‫במסקנותיהם את הצורך בהמשך ליווי מקצועי ותמיכה בנערים בהמשך דרכם‪ ,‬בין אם מדובר‬
‫בסיוע בתהליכי גיוס‪ ,‬מציאת דיור‪ ,‬מציאת מקום עבודה ועוד‪ .‬על אף מסקנות אלו‪ ,‬ניכר כי עדיין לא‬
‫נערך שינוי במדיניות וביכולת ליצירת מערכת תמיכה מתמשכת עבור נערים העוזבים את המסגרות‪.‬‬
‫גם המחקר הנוכחי‪ ,‬המבוסס על שמיעת קולם של מספר רב יחסית של צעירים בחסות הנוער‪,‬‬
‫מחייב את ראשי המערכת לבחון את ההמלצות השונות שלי‪ ,‬של בנבנישתי וחוקרים רבים נוספים‪.‬‬
‫בחינה זו תאפשר גיבוש מדיניות שונה וברורה יותר אשר תתמקד בשאלת המעבר לחיים עצמאיים‪.‬‬
‫מדיניות זו תכלול גם את הנערים בחסות הנוער ותהייה בהלימה לכלל הפתרונות עבור צעירים‬
‫בוגרי השמה חוץ ביתית‪ ,‬גם ממסגרות אחרות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לדעתי נדרשת חקיקה שתהווה שינוי במדיניות הרווחת כיום‪ .‬יש להפוך את אחריות‬
‫המדינה על נערים אלו לרשמית ולעגן בחוק את זכויותיהם כשם שמדינות מערביות אחרות עשו‪,‬‬
‫כמו ארה"ב‪ ,‬נורבגיה ובריטניה‪ . .‬חשוב לציין כי הומלץ לעגן בחוק את זכותם של ילדים בהשמה‬
‫לתוכנית המכינה אותם למעבר לחיים העצמאיים וכן את זכותם של בוגרי ההשמה החוץ‪-‬ביתית‬
‫לסיוע במגוון תחומי החיים עם עזיבת המסגרת בבגרותם בהצעת החוק שהוכנה ע"י ועדת רוטלוי‬
‫‪93‬‬
‫בשנת ‪ .3002‬אולם המלצה זו‪ ,‬המהווה חלק מהצעת חוק השמה חוץ‪-‬ביתית‪ ,‬טרם הונחה על שולחן‬
‫הכנסת (בנבנישתי ומגנוס‪.)3009 ,‬‬
‫חקיקה תחייב את המדינה להקצות משאבים עבור בניית מסגרות ייחודיות עבור בוגרי השמות חוץ‬
‫ביתיות כגון המסגרות שצוינו במחקר זה‪ .‬עם משאבים ראויים ניתן יהיה להקים מרכז המהווה‬
‫כתובת לבוגרים ששבו לקהילה‪ ,‬הרחבת מספר דירות ההמשך וכמו כן‪ ,‬לאלו הזקוקים למענה יותר‬
‫אינטנסיבי הכולל דיור וליווי צמוד יותר‪ ,‬כפר מעבר לבוגרים‪.‬‬
‫כולי תקווה כי הבאת ממצאים מהמחקר הנוכחי‪ ,‬כאשר הדברים מגיעים ממקור ראשון‪ ,‬מפי‬
‫הנערים‪ ,‬תקדם את התהליך לכיוון שינוי המדיניות ולספק לנערים את צרכיהם הרבים טרם‬
‫עזיבתם את המסגרת וגם לאחר עזיבתם את המסגרת‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫אדלשטיין‪ ,‬א' כהן‪ ,‬ש' (‪ .)3009‬גורמי סיכון וגורמי הגנה להתנהגות אובדנית בקרב בני נוער יוצאי‬
‫אתיופיה"‪ .‬מניתוק לשילוב‪. 062-090 ,01 ,‬‬
‫אליאל‪ ,‬מ' (‪ .)3000‬הערכת מוכנותם של מתבגרים בפנימיות וצרכיהם לקראת עזיבת המסגרת‬
‫והיציאה לחיים עצמאיים‪ .‬אוניברסיטת בר אילן‪ -‬בית הספר לעבודה סוציאלית על שם‬
‫לואיס וגבי וייספלד‪.‬‬
‫אליצור‪ ,‬א'‪ ,‬טיאנו‪ ,‬ש'‪ ,‬מוניץ‪ ,‬ח'‪ ,‬נוימן‪ ,‬מ' (‪ .)3009‬פרקים נבחרים בפסיכיאטריה‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫פפירוס‪.‬‬
‫אשל‪ ,‬ע' (‪ acting-out" .)0669‬והינכחות המטפל או‪ :‬אל תוך עין הסערה"‪ ,‬שיחות‪ ,‬י"ג‪.6-09 ,0 ,‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר'‪ ,‬שיף‪ ,‬מ' (‪ .)3002‬מחקר מעקב אחר בוגרי "אור שלום" בגילאי ‪ 09‬ומעלה (דו"ח מחקר)‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית‪ :‬קבוצת‬
‫המחקר בריאות נפש ורווחה של ילדים‪.‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר' שיף‪ ,‬מ' (‪ .)3006‬מצבם של מתבגרים באומנה ותפיסת מוכנותם לחיים עצמאיים‬
‫בתום השהות בה (דו"ח מחקר)‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר' (‪ .)3009‬צעירים הבוגרים ממסגרות של השמה חוץ ביתית‪ :‬אתגרים ושירותים‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר' (‪ .)3009‬הערכת תוכניות לבוגרים של מסגרות השמה חוץ–ביתית חסרי עורף משפחתי‪-‬‬
‫דוח מסכם המוגש לקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי‪ .‬אוניברסיטת בר אילן‪-‬‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית על שם לואיס וגבי וייספלד‪.‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר'‪ ,‬מגנוס‪ ,‬א' (‪ .) 3009‬הערכת התוכנית "גשר לבוגרי השמה חוץ ביתית חסרי עורף‬
‫משפחתי"‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית‪ ,39 ,‬עמ' ‪.61-92‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר'‪ ,‬זעירא‪ ,‬ע' (‪ .)3009‬לקראת יציאה לחיים עצמאיים‪ :‬הערכת מוכנות וצרכים של‬
‫מתבגרים בפנימיות שבפיקוח משרד הרווחה‪ -‬דוח ממצאים‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר'‪ ,‬זעירא‪ ,‬ע' (‪ .)3009‬מעקב אחר צעירים בוגרים של פנימיות חינוכיות‪ -‬דוח ממצאים‬
‫מסכם‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר'‪ ,‬זעירא‪ ,‬ע' (‪ .)3009‬הערכת מידת השליטה של מתבגרים בהשמה חוץ‪-‬ביתית‬
‫במיומנויות חיים וצורכיהם לקראת עזיבתם את המסגרת‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית‬
‫סוציאלית‪ ,39 ,‬עמ' ‪.09-66‬‬
‫‪95‬‬
‫בן‪-‬ברוך‪ ,‬ס' (‪ .)3009‬עבריינות נוער‪ :‬מציאות ודרכי התמודדות במשטרת ישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬משטרת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בנצר‪ ,‬נ‪ .)3000( .‬השפעת אירועי לחץ לאומיים על בני נוער בתלות בדימוי העצמי‪ :‬רצח רבין ופיגועי‬
‫טרור‪ .‬חיבור לשם קבלת התואר למוסמך למדעי החברה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫בן רבי‪ ,‬ד' וכאהן‪-‬סטארבצ'ינסקי‪ ,‬פ' (‪ .)3002‬תכנון שירותים והתערבויות לילדים ובני נוער בקצה‬
‫רצף הסיכון‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט מכון ברוקדייל ואשלים‪.‬‬
‫ברגר‪ ,‬ר'‪ ,‬שכטר‪ ,‬י' (‪ .)0696‬חבילת התערבות לעבודה עם נערות במצוקה‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬ט'‪ ,‬עמ'‬
‫‪.331-326‬‬
‫גוטר‪-‬שגיא‪ ,‬נ'‪ ,‬ניסקי‪ ,‬מ' (‪ .)3009‬תכנית "למרחב" – מענה לצעירים יוצאי השמה חוץ ביתית‪ .‬מפגש‬
‫לעבודה חינוכית ‪-‬סוציאלית‪.91-66 ,39 ,‬‬
‫גולן‪ ,‬מ' (‪ .)0666‬הקשר בין דימוי עצמי לבין הסתגלות אצל נערות החוסות במוסדות רשות חסות‬
‫הנוער‪ .‬עבריינות וסטייה חברתית‪ ,‬י"ד‪.10-92 ,‬‬
‫גולן‪ ,‬מ' (‪ .)3003‬הבדלים בין נערים לנערות במצוקה השוהים במסגרת חוץ ביתית כפויה‪ .‬חברה‬
‫ורווחה ‪ ,‬כ"ב (‪ ,)6‬עמ' ‪.106-166‬‬
‫המבורגר‪ ,‬ר' אזרחי‪ ,‬י' רוזינר‪ ,‬א' ושטיינברג‪ ,‬ד' (‪ .)3001‬השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים בקרב‬
‫תושבי מדינת ישראל‪ .‬דו"ח מחקר מסכם‪ .‬הרשות הלאומית למלחמה בסמים‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫הראל‪ ,‬י' קני‪ ,‬ד' ורהב‪ ,‬ג' (‪ .)0669‬נוער בישראל‪ :‬רווחה חברתית והתנהגויות בסיכון במבט בין‬
‫לאומי‪ .‬ג'וינט‪ -‬מכון ברוקדייל ואוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ :‬המגמה לסוציולוגיה של הבריאות‪.‬‬
‫וגשל‪ ,‬מ' (‪ .)0669‬רשות חסות הנוער‪-‬מבנה וייעוד‪ .‬מתוך‪ :‬מ' גולן ומ' חובב (עורכים‪ :‬שירותי תקון‬
‫והעבודה הסוציאלית‪ ,‬עמ' ‪ ,19-90‬ת"א‪ :‬פפירוס‪.‬‬
‫וייס‪ ,‬ק' (‪ .)0699‬התפתחות ושינויים כאידיאולוגיה בתפיסה הטיפולית ובטיפול של צוות עובדים‬
‫במעונות לעוברי חוק צעירים‪ .‬עבריינות וסטייה חברתית‪.26-10 ,06 ,‬‬
‫זעירא‪ ,‬ע' ובנבנישתי‪ ,‬ר' (‪ .)3009‬בוגרים של פנימיות חינוכיות בישראל‪ :‬תמונת מצב‪ .‬מפגש לעבודה‬
‫חינוכית‪-‬סוציאלית‪.61-026 ,39 ,‬‬
‫חסין‪ ,‬י' (‪ .)0699‬עבריינות נוער בישראל‪ -‬תמונת מצב‪ .‬עבריינות נוער בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫הנרייטה סאלד‪ ,‬המרכז למידע במדעי החברה‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬י' (‪ .)3009‬מוכנות לחיים עצמאים של מתבגרים בהשמה חוץ ביתית באור שלום‪ .‬עבודה לשם‬
‫קבלת תואר מוסמך‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫כוכבי‪-‬סמסליק‪ ,‬א' סמדז'ה‪ ,‬נ' ומויאל‪ ,‬ח' (‪ .)3009‬מסע החסות אל הנוער‪ -‬תפיסת ההתערבות של‬
‫רשות חסות הנוער‪ .‬תל אביב‪ :‬עמותת ענב‪.‬‬
‫להד‪ ,‬מ' (‪ .)3009‬מציאות פנטסטית‪ -‬הדרכה יצירתית בתרפיה‪ .‬חיפה‪ :‬נורד‪.‬‬
‫למ"ס (‪ .)3009‬ניתוח מאפייני נוער מטופל בקידום נוער‪ .‬מינהל חברה ונוער‪ .‬מסמך פנימי‪.‬‬
‫מונרו‪ ,‬א‪ .‬ר‪ .)3009( .‬פיתוח מסגרות תמיכה לעוזבי מסגרות חוץ ביתיות שהגיעו לבגרות‪ :‬מסרים‬
‫מאנגליה ומנורווגיה‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית‪.011-092 ,39 ,‬‬
‫מרום‪ ,‬מ' (‪ .)0666‬לחצים כרוניים‪ ,‬מטרידים ואירועי חיים קריטיים כמנבאים של בריאות נפשית‬
‫ותהליך עזיבת ארגון בקרב עובדים חדשים‪ :‬ההשפעה המיתונית של חוסן נפשי ותמיכה‬
‫חברתית‪ .‬עבודה לשם תואר דוקטור‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫סמילנסקי‪ ,‬מ‪ .)0696( .‬אתגר ההתבגרות‪ .‬כרך ג'‪ :‬יחסי מתבגרים הורים‪ .‬נט"ע‪ -‬מעבדה לטיפוח‬
‫חינוכי חברתי‪ .‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫עטר‪ ,‬ש' (‪ .)3009‬מאפיינים של הילד המשפחה והפנימייה כמנבאים תפקוד פסיכו‪-‬חברתי וחינוכי של‬
‫ילדים ובני נוער בפנימיות שיקומיות‪ ,‬טיפוליות ופוסט‪-‬אשפוזיות‪ .‬עבודה לשם קבלת תואר‬
‫דוקטור‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫עטר‪-‬שוורץ‪ ,‬ש' (‪ .)3000‬תפקודם הרגשי‪-‬התנהגותי של חניכים בפנימיות שיקומיות וטיפוליות‪:‬‬
‫תרומתם של מאפיינים אישיים‪ ,‬מאפיינים מוסדיים‪ ,‬ומאפייני אקלים חברתי‪ .‬דו"ח סיכום‬
‫למשרד העבודה והרווחה‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫פלד‪-‬אמיר‪ ,‬ת' (‪ .)3006‬צעירים בוגרי מסגרות חוץ ביתיות‪ -‬המעבר לחיים עצמאיים בבגרות‪ .‬פיתוח‬
‫תפיסה להתייחסות ושירות מלווה‪ .‬בית הספר למנהיגות חינוכית‪ ,‬מכון מנדל‪.‬‬
‫קורטני‪ ,‬מ' טראו‪ ,‬ש' ובוסט‪ ,‬נ' (‪ .)3009‬הערכת תפקוד בבגרות של צעירים מסיימי שהות באומנה‪:‬‬
‫תמונת מצב בארה"ב‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית‪.021-012 ,39 ,‬‬
‫ראובן‪ ,‬י‪ .)3003( .‬רשות חסות הנוער‪ -‬מבנה‪ ,‬ייעוד ומגמות‪ .‬פרסום פנימי‪ .‬אגף התקון‪ -‬משרד‬
‫העבודה והרווחה‪.‬‬
‫ראובן‪ ,‬י‪" .)3009( .‬קורבנות בילדות‪ ,‬עבריינות מתבגרים ומה שביניהם"‪ ,‬מתוך‪ :‬ד‪ .‬הורוביץ‪ ,‬י‪ .‬בן‬
‫יהודה‪ ,‬מ‪ .‬חובב (עורכים)‪ :‬התעללות והזנחה של ילדים בישראל –הנפגעים‪ ,‬אכיפת החוק‬
‫מהמשפט‪ ,‬רפואה‪ ,‬חינוך ורווחה‪ .‬ירושלים‪ :‬אשלים‪.‬‬
‫רוזמן‪ ,‬מ' וויסמן‪ ,‬צ' ( ‪ .)3001‬סיכוי גבוה‪ :‬תוכנית למניעת השימוש לרעה בסמים בקרב בני נוער‬
‫בסיכון גבוה‪ .‬עיריית תל אביב המחלקה לקידום נוער והרשות הלאומית למלחמה בסמים‪.‬‬
‫עמ' ‪.01‬‬
‫‪97‬‬
‫שילה‪ ,‬י' וגרופר‪ ,‬ע' (‪ .)3009‬התפתחויות עדכניות במדיניות משרד החינוך בתחום הטיפול בבוגרי‬
‫פנימיות חינוכיות בכלל ובחסרי עורף משפחתי בפרט‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית‪,39 .‬‬
‫‪.091-090‬‬
‫שיף‪ ,‬מ'‪ ,‬בנבנישתי‪ ,‬ר' (‪ .)3006‬מצבם של מתבגרים באומנה ותפיסת מוכנותם לחיים עצמאיים בתום‬
‫השהות בה‪ -‬דוח מחקר‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫ולרווחה חברתית‪ ,‬קבוצת המחקר בריאות נפש ורווחה של ילדים‪.‬‬
‫שמיד‪ ,‬ה' (‪ .)3009‬דין וחשבון הועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬משרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫שמעוני‪ ,‬ע'‪ ,‬בנבנישתי‪ ,‬ר' (‪ .)3000‬ילדים נפגעי התעללות והזנחה השוהים במסגרות חוץ ביתיות‬
‫והמטופלים בקהילה – רקע ותוצאות‪ .‬טיוטת דוח שנתי מסכם‪ .‬הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה בשיתוף מכון חרוב ואוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫שמש‪ ,‬א' (‪ .)3009‬נוער בסיכון‪ -‬התופעה בפרספקטיבה‪ .‬מניתוק לשילוב‪.0-39 ,02 ,‬‬
‫שרביט‪ ,‬ר'‪ ,‬וגשל‪ ,‬מ' (‪ .)3009‬צעירים מעל גיל ‪ 09‬בטיפול אגף התקון‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית‪ ,39 ,‬עמ' ‪.090-091‬‬
‫‪Agnew, R. (2005). Juvenile delinquency: Causes and control (Second ed.). Los‬‬
‫‪Angeles, CA: Roxbury Publishing Company.‬‬
‫‪APA, 2009. The Road to Resilience. Retrieved on 30.06.00 from‬‬
‫‪http://www.apahelpcenter.org/featuredtopics/feature.php?id=6&ch=1‬‬
‫‪Arnett, J. J. (2000). Emerging adulthood: A theory of development from the late teens‬‬
‫‪through the twenties. American Psychologist, 55, 469-480.‬‬
‫‪Arnett, J.J. (2004). Emerging adulthood: The winding road from the late teens through‬‬
‫‪the twenties. New York: Oxford University Press.‬‬
‫‪Aronowitz, T., Morrison-Beeby, D. (2004). Resilience to risk taking behaviors in‬‬
‫‪improvised African American girls: The role of mother-daughter connectedness.‬‬
‫‪Research in Nursing & Health, 27, 29-39.‬‬
‫‪98‬‬
Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral
change.
Psychological Review, 84, 191-215.
Bartlett, R., Holdich-Davis, D., & Belyea, M. (2005). Clusters of problem behaviors in
adolescents. Research in Nursing & Health, 28, 230-239.
Biehal, N., & Wade, J. (1996). Looking back, looking forward: Care leavers, families
and change. Children and Youth Services Review, 18, 425-445.
Boman, P., Smith, D.C., & Curtis, D. (2003). Effects of pessimism and explanatory
style on development of anger in children. School Psychology International, 24,
80-94.
Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development. Cambridge, MA:
Harvard University.
Brown, R.P., Osterman, L.L., & Barnes, C.D. (2009). School violence and the culture
of honor. Psychological Science, 20, 1400-1405.
Bullock, R., Courtney, M. E., Parker, R., Sinclair, I., & Thoburn, J. (2006). Can the
corporate state parent? Children and Youth Services Review, 28, 1344–1358.
Bunyum, J.E., & Thompson, W.E. (2005). Juvenile delinquency: A sociological
approach. Boston: Allyn and Bacon.
Carver, S.C. (1998). Resilience and thriving: Issues; models and linkages. Journal of
Social Issues, 54 , 245-258.
Cashmore, J., & Paxman, M. (2006). Wards leaving care: Follow up five years later,
Children Australia, 31, 18-25.
Collins, M. E. (2001). Transition to adulthood for vulnerable youths: A review of
research and implications for policy. Social Service Review, 75, 271-291.
Cook, R. J. (1994). Are we helping foster care youth prepare for their future? Children
and Youth Services Review, 16, 213-229.
99
Courtney, M. E., Piliavin, I., Grogan-Kaylor, A., & Nesmith, A. (2001). Foster youth
transition to adulthood: A longitudinal view of youth leaving care. Child
Welfare, 80, 685-717.
Courtney, M., & Dworsky, A. (2006). Early outcomes for young adults transitioning
from out-of-home care in the USA. Child and Family Social Work, 11 , 209219.
Cusick, G.R., & Courtney, M. E. (2007). Offending during late adolescence: How do
youth aging out of care compare with their peers? Chapin Hall: Center for
Children. Issue Brief , 111. University of Chicago.
Erikson, E. (1982). The life-cycle completed. N.T. Norton .
Farrington, D.p. (1996). The explanation and prevention of youthful offending. In D.J.
Hawkins (Ed.), Delinquency and crime: Current theories (pp.68-148). New
York, NY: Cambridge University Press.
Gonzales, A., & Zimbardo, P.G. (1985). Time in perspective: The time sense we learn
early affects how we do our jobs and enjoy our pleasures. Psychology Today,
19, 21-26.
Haggerty, R. J., Sherrod, L., Garmezy, N., & Rutter, M. (1994). Stress, risk, and
resilience in children and adolescents: Processes, mechanisms, and
interventions. Edited by. Cambridge, UK: Cambridge University Press.
Harden, B.J. (2004). Safety and stability for foster Ccildren: A developmental
perspective children, families, and foster care. The Future of Children, 1, 31-47.
Hines, A.M., Merding, J., & Wyatt, P. (2005). Former foster youth attending college:
Resilience and the transition to young adulthood. American Journal of
Orthopsychiatry, 3, 381-394.
111
Howes, C. (1999). Attachment relationships in the context of multiple caregivers. In J.
Cassidy & P. R. Shaver, (Eds.). Handbook of attachment ( pp. 671-678). New
York: Guilford Press.
Iglehart, A., P. (1995). Readiness for independence: Comparison of foster care, kinship
care, and non-foster care adolescents. Children and Youth Services Review, 17,
417-432.
Lemon, K., Hines, A.M. & Merdinger, J. (2005). From foster care to young adulthood:
The role of independent living programs in supporting successful transitions.
Children and Youth Services Review, 27, 251-270.
Leve, L.D., & Chamberlain, P. (2007). A randomized evaluation of multidimensional
treatment foster care: Effects on school attendance and homework completion in
juvenile justice girls. Research on social work practice, 17, 657-663.
Luthar, S., Cicchetti, D. & Becker, B. (2000). Research on resilience: Response to
commentaries. Child Development, 71, 573-575.
Maluccio, A. N., Krieger, R., & Pine, B. A. (Eds.). (1990). Preparing adolescents for
life after foster family care: Guidelines for policy and program. Washington,
DC: Child Welfare League of America.
Maunders, D., Liddell, M., Liddell, M & Green, S. (1999). Young people leaving care
and protection. A report to the national youth affairs research scheme.
Australian clearinghouse for youth studies, Hobart.
McDonald, T. P., Allen, R. I., Westerfelt, A., & Piliavin, I. (1996). Assessing the longterm effects of foster care: A research synthesis. Washington, DC: CWLA
Press.
McMillen, J.C., & Tucker, J. (1999). The status of older adolescents at exit from outof-home care. Child Welfare, 78, 339-360.
111
Mech, E.V., Ludy-Dobson, C., & Hulseman, F.S. (1994). Life skills knowledge : A
survey of foster adolescents in three placement settings. Children and Youth
Services Review, 16 , 181-200.
Newman, T. & Blackburn, S. (2002). Transitions in the lives of children and young
people: Resilience factors. Edinburgh: Scottish Executive Education
Department.
Newman, B.M., Newman, P.R., Griffen, S., O’Connor, K., & Spas, J. (2007). The
relationship of social support to depressive symptoms during the transition to
high school. Adolescence, 42, 441-459.
Nollan, K. A., Horn, M., Downs, A. C., Pecora, P. J. and Bressani, R. V. (2001).
Ansell–Casey Life Skills Assessment (ACLSA) and Life Skills Guidebook
Manual. Casey Family Programs, Seattle, WA.
Nurmi, J.E. (1987). Age, sex, social class, and quality of family interaction as
determinants of adolescent's future orientation: A developmental task
interpretation. Adolescence, 88, 977-991 .
Nurmi, J.E. (2005). Thinking about the acting upon the future: Development of future
orientation across the life span. In J. Joireman, A. Strathman, & N.J. Mahwah
(Eds.), Understanding behavior in the context of time: Theory, research and
application. Mahwah, N.J: Lawrence Erlbaum Associates.
Offer, D., Marohn, R.C., & Ostrov, E. (1979). The psychological world of the
juvenile delinquent. NY: Basic Books.
Offer, D., Ostrov, E., & Howard, K.I. (1981). The Adolescent a psychological self
portrait. New York: Basic Books.
Pecora, P. J., Kessler, R. C., Williams, J., O'Brien, K., Downs, A. C., English, D.,
White, J., Hiripi, E., White, C. R., Wiggins, T., & Holmes, K. E. (2005).
112
Improving foster care: Findings from the Northwest Foster Care Alumni Study.
Seattle, WA: Casey Family Programs.
Ryan, J. P., & Testa, M. F. (2005). Child maltreatment and juvenile delinquency:
Investigating the role of placement and placement instability. Children and
Youth Services Review, 27, 227-249 .
Reschmidt, H., & Walter, R. (2010). The long-term outcome of delinquent children: A
30-year follow-up study. Biological Child and Adolescent Psychiatry, 117, 663677.
Schiff, M., & Benbenishty, R. (2006). Functioning of Israeli group-homes alumni:
Exploring gender differences and in-care correlates. Children and Youth
Services Review, 28, 133-157.
Schiff, M. (2006). Leaving care: Retrospective reports by alumni group homes. Social
Work, 51, 343-353.
Seginer, R. (1988). Adolescent's orientation toward the future: Sex role differentiation
in a socio-cultural context. Sex Roles, 18, 739-756.
Seginer, R. (2009). Future orientation: Developmental and ecological perspectives.
NY: Springer.
Shell, D.F., & Housman, J. (2001). The multivariate dimensionality of personal control
and future time perspective beliefs in achievement and self-regulation.
Contemporary Educational Psychology, 26, 481-506.
Stein, M. (2005). Resilience and young people leaving care: Overcoming the odds.
York, U.K: Joseph Rowntree Foundation.
Stein, M. (2006). Research review: Young people leaving care. Child and Family
Social Work, 11, 276-279
113
Sulimani-Aidan, Y., & Benbenishty, R. (2011). Future expectations of adolescents in
residential care in Israel. Children and Youth Service Review, 33, 1134-1141.
Taussig, H.N. (2002). Risk behaviors in maltreated youth placed in foster care: A
longitudinal study of protective and vulnerability factors. Child Abuse and Neglect,
26, 1179-1199.
Wade, J., & Dixon, J. (2006). Making a home, finding a job: Investigating early
housing and employment outcomes for young people leaving care. Child and
Family Social Work, 11, 199-208.
Ward, A.k., Day, D.M., Bevc, I., Sun, Y., Rosental, J.s., & Duchesne, T. (2010).
Criminal trajectories and risk factors in a Canadian of offenders. Criminal Justice
and Behavior, 37, 1278-1300.
Weiner, A., & Kupermintz, H. (2001). Facing adulthood alone: The long-term impact
of family break-up and infant institutions, a longitudinal study. British Journal
of Social Work, 31, 213-234.
Zeira, A., & Dekel, R. (2005). The self image of adolescents and its relationship to their
perceptions of the future. International Social Work, 48, 177-191.
Zemmach-Marom, T., Fleishman, R., & Hauslich, Z. (2002). Improving quality of care
in residential settings in Israel through the RAF method. In P.M. Bergh& E.J.
Knorth & F. Verheij & D.C. Lane (Eds.), Changing care: Enhancing
professional quality and client involvement in child and youth care services,
(pp. 30-41). Amsterdam: SWP Publishers.
114
‫נספח ‪ :1‬מכתב אישור הורים‬
‫הורים יקרים‪,‬‬
‫אנחנו עורכים מחקר גדול שמטרתו לבדוק את הצרכים והמצב של צעירים המסיימים השנה את‬
‫שהותם בפנימיות וכפרי נוער ולתאר את מצבם לאורך זמן‪ .‬המחקר נערך על ידי חוקרים‬
‫מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר‪-‬אילן ובהיתר משרד הרווחה ומשרד החינוך‪ .‬זהו‬
‫המחקר הראשון מסוג זה שנערך בארץ‪ ,‬ומטרתו ללמוד מהצעירים עצמם על מצבם ועל הדרכים‬
‫שבהם ניתן לסייע להם לאחר עזיבת המסגרת‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב לנו מאוד לשמוע את מה שיש לצעירים‬
‫עצמם לומר בנושא הזה‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬שיש לו שני שלבים‪ ,‬נערך במספר מסגרות ופנימיות שהסכימו לקחת בו חלק‪ .‬המסגרת בה‬
‫שוהה בנכם‪/‬בתכם נכללת במדגם‪ .‬המחקר הותר לביצוע ע"י משרד החינוך ונעשה בשיתוף פעולה‬
‫מלא עם המינהל לחינוך התיישבותי ועם הצוות במסגרת שבה שוהה בנכם‪/‬בתכם‪.‬‬
‫השאלונים שעליהם יענה בנכם‪/‬בתכם יוצגו לשאר החניכים במדגם‪ .‬הם כוללים שאלות על מה שהם‬
‫חושבים לגבי עצמם בתחומים שונים כגון‪ :‬הכנה לצבא‪ ,‬מצבם בלימודים‪ ,‬היחסים שלהם עם‬
‫המשפחה‪ ,‬חברים וצוות הפנימייה‪ ,‬מה התוכניות והצרכים שלהם לאחר שיעזבו בהמשך‪ ,‬והעתיד‬
‫שלהם באופן כללי‪.‬‬
‫בשלב ראשון החניכים יתבקשו למלא את השאלון באופן אנונימי‪ :‬הם יתבקשו לא לרשום את שמם‬
‫על גבי השאלון ולא לדווח על פרטים מזהים‪ .‬ההשתתפות שלהם במילוי השאלון אינה חובה‪ ,‬וכל‬
‫חניך או חניכה רשאי לא למלא את השאלון‪ ,‬או להפסיק את מילוי השאלון מבלי שייגרם לו‪/‬ה כל‬
‫נזק‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אנו נערכים לשלב השני של המחקר‪ ,‬שייערך בעוד כשנה‪ .‬מטרת השלב השני היא ללמוד‬
‫מה קרה לצעירים במהלך השנה שחלפה מסיום השהות במסגרת‪ .‬כדי שנוכל ליצור קשר עם‬
‫הצעירים בעוד שנה אנו זקוקים לפרטי ההתקשרות איתם‪ .‬אנו נבקש מילדכם למלא טופס ובו פרטי‬
‫התקשרות‪ .‬על הטופס יופיע גם קוד השאלון של ילדכם כדי שבעתיד נוכל לזהות אותו‪ .‬טופס זה‬
‫יישמר במשרדי המינהל לחינוך התיישבותי‪ .‬בעוד כשנה‪ ,‬יישלח לילדכם מכתב המידע אותו לגבי‬
‫השלב השני של ה מחקר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נציג של המינהל לחינוך התיישבותי יתקשר בטלפון אל ילדכם‬
‫ויבקש את הסכמתו להשתתף במחקר‪ .‬פרטיהם של מי שיתנו את הסכמתם יועברו אלינו לשם‬
‫המשך המחקר‪ .‬מי שלא יסכים לכך‪ ,‬טופס פרטי ההתקשרות עימו יושמד ולא נפנה אליו יותר‪.‬‬
‫ברצוננו להדגיש‪ ,‬שאין במתן פר טי ההתקשרות כל התחייבות להשתתף בשלב השני של המחקר‪.‬‬
‫ילדיכם יוכל להחליט בכל עת שאינו מעוניין להשתתף בהמשך המחקר‪ .‬לאחר שנראיין את ילדכם‬
‫אנו נשמיד את הפרטים המזהים שאותם מסר לצורך ההתקשרות עמו‪ .‬אנו מתחייבים שתהליך‬
‫הראיון והשמדת הפרטים המזהים יסתיימו כשנה לאחר התחלת התהליך כלומר עד ליוני ‪.3000‬‬
‫הניסיון מלמד שמחקרים מסוג זה נותנים בידי החניכים הזדמנות חשובה להביע את דעתם ולשתף‬
‫בחוויותיהם בצורה חופשית ופתוחה‪ .‬בעבר לא דווח על מקרים שבהם מילוי שאלונים דומים פגעו‬
‫בצעירים בדרך כלשהי‪.‬‬
‫אנו מאמינים שלמחקר תרומה חשובה‪ .‬בעזרתו אנו לומדים להבין את מצבם של בני נוער שעומדים‬
‫לסיים את השהות במסגרת ולפתח אמצעים שיעזרו לנו להכין אותם טוב יותר להתמודדות עם‬
‫האתגרים שעומדים בפניהם‪.‬‬
‫בשבועות הקרובים אנו מתכוונים להתחיל את המחקר‪ .‬רק אם יש לכם התנגדות להשתתפות‬
‫בנכם‪/‬בתכם במחקר אנא מלאו את הטופס שאנו מצרפים וחתמו עליו‪ .‬אם נקבל טופס זה חתום על‬
‫ידכם תוך עשרה ימים נקפיד שבנכם‪/‬בתכם לא ישתתף בסקר‪.‬‬
‫אנו מודים לכם על שיתוף הפעולה במאמצים לקדם את איכות החינוך שאנו מעניקים לילדינו‪.‬‬
‫בתודה ובברכה בשם צוות המחקר‪,‬‬
‫דר' ענת זעירא‬
‫‪115‬‬
‫תוכלו לפנות אלינו בכל עת לבירור פרטים נוספים על המחקר לפי הכתובת‪:‬‬
‫דר' ענת זעירא‬
‫בית‪-‬הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫הר‪-‬הצופים‪ ,‬ירושלים ‪60601‬‬
‫טלפון‪03-1990029 :‬‬
‫פקס‪03-1932199 :‬‬
‫אי‪-‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫אנא מלאו את הספח הבא רק במידה ואתם מתנגדים להשתתפות של ילדכם במחקר‪ .‬במקרה זה‪,‬‬
‫החזירו הספח למסגרת בה שוהה בנכם‪/‬בתכם תוך עשרה ימים‪.‬‬
‫לכבוד‬
‫דר' ענת זעירא‬
‫הנדון‪ :‬הבעת התנגדות לשיתוף בני‪/‬בתי במחקר‬
‫אני מביע את התנגדותי לשיתוף בני‪/‬בתי ________________ (שם הבן‪/‬הבת)‬
‫הלומד‪/‬ת במסגרת ___________________ במחקר שאת עורכת בנושא‬
‫מצבם של צעירים המסיימים שהות בכפרי נוער ומסגרות של חסות הנוער‪.‬‬
‫ולראיה באתי על החתום‬
‫_____________‬
‫תאריך‬
‫_________________‬
‫שם האב‪/‬האם‬
‫__________‬
‫חתימה‬
‫‪116‬‬
‫נספח ‪ :2‬אישור הנער‪/‬ה להשתתפות במחקר‬
‫שלום‪,‬‬
‫שמי בתיה ביבי‪-‬גואטה‪ ,‬במסגרת מחקר גדול שבודק את הצרכים והמצב של צעירים המסיימים השנה את‬
‫שהותם במסגרות חוץ ביתיות‪ ,‬שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר אילן‬
‫ובהיתר משרד החינוך ומשרד הרווחה‪ ,‬אני פונה אליך בבקשה להשתתף במחקר‪.‬‬
‫זהו המחקר הראשון מסוג זה שנערך בארץ‪ ,‬ומטרתו ללמוד מכם הצעירים על מצבכם ועל הדרכים שבהם‬
‫ניתן לסייע לכם לאחר עזיבת המסגרת בה אתם שוהים‪ .‬לכן חשוב לנו מאוד לשמוע את הקול שלכם‪.‬‬
‫ההשתתפות במחקר איננה חובה‪ ,‬וכל מה שתציין ישמר בסודיות‪ .‬פרטיך האישיים לא יופיעו על השאלון‪,‬‬
‫כך שלאף אחד לא תהיה את היכולת לחבר בין השם שלך למה שציינת‪ .‬אתה כמובן תהיה רשאי להפסיק‬
‫מתי שתרצה‪.‬‬
‫האם אתה מסכים למלא את השאלון?‬
‫כן‬
‫‪.0‬‬
‫אתה‬
‫האם‬
‫לא‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫___________________________‬
‫יכול‬
‫לשתף‬
‫אותנו‬
‫בסיבה‬
‫להתנגדות‬
‫שלך?‬
‫יכול להיות שתוך כדי מילוי השאלון תרגיש שאתה רוצה לדבר עם מישהו על הרגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬שעלו לך‬
‫תוך כדי השאלון א נא תגיד לנו את זה בבקשה‪ .‬אנו נקשיב‪ ,‬נשתדל לעזור‪ ,‬וגם נמליץ לך למי לפנות על מנת‬
‫להמשיך ולדבר‪.‬‬
‫תודה רבה!‬
‫מנהלי המחקר‪:‬‬
‫פרופ' רמי בנבנישתי אוניברסיטת בר אילן‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫דר' ענת זעירא‬
‫בתיה ביבי‪-‬גואטה אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪117‬‬
‫נספח ‪ :3‬שאלון‬
‫לקראת היציאה מהמסגרת בה אתה שוהה‬
‫שם המסגרת‪__________________________________________:‬‬
‫א‪ .‬שאלות רקע‬
‫א‪ .0‬מתי נולדת‪__ /__ /__ :‬‬
‫א‪ .3‬מגדר‪ .0 :‬גבר ‪ .3‬אישה‬
‫א‪ .2‬איפה נולדת? ‪ .0‬ישראל ‪ .3‬אחר ________ א‪ .6‬באיזו שנה עלית לארץ? _______________‬
‫א‪ .1‬היכן נולד אביך? ‪ .0‬בישראל ‪ .3‬אחר______ א‪ .9‬היכן נולדה אמך? ‪ .0‬בישראל ‪ .3‬אחר______‬
‫א‪ .9‬מה המצב המשפחתי של הוריך כיום?‬
‫‪ .3‬הם נשואים אחד לשני וחיים ביחד‬
‫‪ .0‬הם לא היו נשואים אף פעם‬
‫‪ .2‬הם גרושים או נפרדו ‪ ---‬האם מישהו מההורים התחתן שוב (סמן כל מה שמתאים)? ‪ .0‬אבא ‪.3‬‬
‫אמא‬
‫‪ .6‬הורה נפטר (סמן כל מה שמתאים)‪ .0 :‬אבא ‪ .3‬אמא אחר (אנא פרט‬
‫______________________)‬
‫א‪ .9‬בכמה מסגרות חוץ ביתיות (כמו פנימייה‪ ,‬משפחת אומנה‪ ,‬הוסטל) היית עד עכשיו?‬
‫‪ .0‬זאת הראשונה ‪ .3‬זאת השנייה ‪ .2‬זאת השלישית ‪ .6‬יותר‬
‫א‪ .6‬באיזה גיל עברת בפעם הראשונה לגור במסגרת חוץ ביתית? ___________‬
‫א‪ .00‬כמה זמן אתה נמצא במסגרת הזו (בשנים או חודשים)? _________‬
‫א‪ .00‬האם נעצרת אי פעם ע"י המשטרה? כן ‪ /‬לא‬
‫א‪ 03‬האם נפתחו לך תיקים במשטרה? כן ‪ /‬לא אם כן‪ ,‬כמה? ____________‬
‫ב‪ .‬בית הספר‬
‫ב‪ .0‬באיזה סוג בית ספר אתה לומד היום?‬
‫‪ .3‬מקצועי ‪ .2‬חינוך מיוחד‬
‫‪ .0‬עיוני‬
‫‪ .9‬אחר _________‬
‫‪ .6‬כיתה מקדמת בחינוך הרגיל‬
‫‪ .1‬תוכנית היל"ה‬
‫ב‪ .3‬האם היית בשלב כלשהו בבית ספר לחינוך מיוחד או בכיתה מקדמת בבית ספר רגיל?‬
‫‪ .0‬לא ‪ .3‬כן‪ ,‬באיזה גיל ____‬
‫ב‪ .2‬האם יש לך אבחנה של לקות למידה? ‪ .0‬לא ‪ .3‬כן‪ ,‬מאיזה גיל____?‬
‫ב‪ .6‬בהשוואה לתלמידים אחרים בשכבה שלך‪ ,‬מה מצבך בלימודים?‬
‫‪.2‬‬
‫‪ .3‬אני תלמיד טוב‬
‫‪ .0‬אני תלמיד טוב מאד‬
‫‪ .1‬אני תלמיד חלש מאוד‬
‫‪ .6‬אני תלמיד חלש‬
‫ב‪ .1‬הציונים שלך‪:‬‬
‫במתמטיקה ‪:‬‬
‫בלשון‪:‬‬
‫באנגלית‪:‬‬
‫‪ .0‬בין ‪91-000‬‬
‫‪ .0‬בין ‪91-000‬‬
‫‪ .0‬בין ‪91-000‬‬
‫‪ .3‬בין ‪90-96‬‬
‫‪ .3‬בין ‪90-96‬‬
‫‪ .3‬בין ‪90-96‬‬
‫ב‪ .9‬בסך הכל‪ ,‬האם רוב הציונים שלך הם‪:‬‬
‫‪ .2‬בינוניים‬
‫‪ .0‬גבוהים מאוד ‪ .3‬גבוהים‬
‫אני תלמיד בינוני‬
‫‪ .2‬בין ‪90-96‬‬
‫‪ .2‬בין ‪90-96‬‬
‫‪ .2‬בין ‪90-96‬‬
‫‪ .6‬נמוכים‬
‫‪ .6‬פחות מ‪90-‬‬
‫‪ .6‬פחות מ‪90-‬‬
‫‪ .6‬פחות מ‪90-‬‬
‫‪ .1‬נמוכים מאוד‬
‫ב‪ .9‬האם אתה לומד לקראת בחינות בגרות? ‪ .0‬לא ‪ .3‬כן‬
‫ב‪ .9‬אם אתה לומד לבחינות בגרות‪ ,‬בכמה מקצועות אתה מתכוון לעשות בגרות השנה? _________‬
‫ב‪ .6‬האם לדעתך בסוף לימודיך במסגרת‪ .0 :‬תהייה לך בגרות מלאה ‪ .3‬בגרות חלקית‬
‫‪ .2‬ללא בגרות‬
‫‪118‬‬
‫ג‪ .‬עבודה‬
‫ג‪ .0‬האם אתה עובד או אי פעם עבדת בתשלום? ‪ .0‬כן ‪ .3‬לא (אם לא‪ ,‬עבור לחלק הבא‪ -‬חלק ד)‬
‫ג‪ .3‬האם היום אתה עובד בתשלום? ‪ .0‬לא (אם לא‪ ,‬עבור לחלק הבא ‪ -‬חלק ד)‬
‫‪ .3‬כן‪( ,‬מה אתה עובד? __________________)‬
‫ג‪ .2‬כמה שעות אתה עובד בשבוע? ___________‬
‫ג‪ .6‬עד כמה אתה מרוצה מהעבודה שלך?‬
‫‪ .2‬די מרוצה‬
‫‪ .3‬מרוצה‬
‫‪ .0‬מאוד מרוצה‬
‫‪ .1‬לא מרוצה‬
‫‪ .6‬לא כל כך מרוצה‬
‫ד‪ .‬קשרים עם המשפחה‬
‫ד‪ .0‬בדרך כלל לאן אתה יוצא בזמן החופשות?‬
‫‪ .3‬משפחה מורחבת ‪ .2‬סידור אחר (_____________)‬
‫‪ .0‬לבית ההורים‬
‫ד‪ .3‬במהלך השנה האחרונה שלך במסגרת באיזו תכיפות אתה רואה לפחות את אחד מההורים שלך?‬
‫‪ .0‬לפחות פעם בשבועיים ‪ .3‬לפחות פעם בחודש ‪ .2‬פעם בכמה חודשים ‪ .6‬פעם‪-‬פעמיים בשנה‪.‬‬
‫‪ .1‬אף פעם או כמעט אף פעם‬
‫האם תוכל לשתף אותנו בסיבה? _________________________‬
‫ד‪ .2‬במהלך השנה האחרונה שלך במסגרת‪ ,‬באיזו תכיפות נמצא בקשר טלפוני עם לפחות אחד מההורים?‬
‫‪ .0‬לפחות פעמיים‪-‬שלוש בשבוע ‪ .3‬פעם בשבוע ‪ .2‬פעם בחודש ‪ .6‬פעם בכמה חודשים‬
‫‪ .1‬אף פעם או כמעט אף פעם‬
‫האם תוכל לשתף אותנו בסיבה? ____________________________‬
‫ד‪ .6‬האם בשנה האחרונה היה לך קשר קרוב עם מישהו אחר במשפחה? ‪ .0‬לא‬
‫‪ .3‬כן מיהו? ___________ אנא תאר את הקשר‪___________________________ :‬‬
‫ד‪ .‬תמיכת משפחה‬
‫באיזו מידה המשפטים הבאים מתארים את התנסויותיך ותחושותיך בימים אלו ביחסים שלך עם כל‬
‫אחד מהוריך ועם מישהו קרוב מהמשפחה כפי שציינת אותו בשאלה הקודמת (במידה ויש)‬
‫השתמש בסולם הבא‪( :‬לנוחיות הקריאה כל המשפטים הם בלשון זכר‪ ,‬אך הכוונה גם לאמא וגם לאבא)‬
‫‪0‬‬
‫בכלל לא נכון‬
‫‪3‬‬
‫לא נכון‬
‫‪2‬‬
‫לפעמים נכון ולפעמים לא נכון‬
‫‪6‬‬
‫נכון‬
‫אמא‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫נכון במידה רבה מאוד‬
‫אבא‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫דמות קרובה אחרת‬
‫במשפחה מי? ____‬
‫‪1 6 2 3 0‬‬
‫ד‪ .1‬אני משתף אותו במה שעובר עלי‬
‫ד‪ .9‬אני מרגיש שהוא מבין את מה שעובר עלי‬
‫ד‪ .9‬ההתייחסות שלו עוזרת לי להתמודד‬
‫ד‪ .9‬אני שבע רצון מהתגובות שלו כלפיי‬
‫ד‪ .6‬הוא נלחץ ממה שעובר עליי‬
‫ד‪ .00‬הוא נותן לי עצות איך להתמודד‬
‫ד‪ .00‬הוא מקשיב למה שיש לי לספר‬
‫ד‪ .03‬הוא מעדיף לא לשמוע את מה שעובר עליי‬
‫ד‪ .02‬הוא מפנק אותי‬
‫ד‪ .06‬אומר לי לא לעשות עניין ממה שקורה לי‬
‫ד‪ .01‬הוא מתערב יותר מידי במה שקורה לי‬
‫‪119‬‬
‫ה‪ .‬קשרים עם חברים‬
‫המשפטים הבאים מתאר ים מצבים שונים שבהם אנשים נעזרים באנשים אחרים‪ .‬לגבי כל מצב עד כמה‬
‫אתה מרגיש שיש לך כיום קשרים טובים‪ ,‬עם חברים בני הגיל שלך הנמצאים סביבך‪.‬‬
‫מרבית‬
‫הזמן‬
‫תמיד‬
‫האם יש לך חבר או מישהו קרוב ש‪:‬‬
‫אף פעם לעיתים לפעמים‬
‫רחוקות‬
‫ה‪ .0‬יכול לעזור לך בסידורים (למשל‪ :‬ללכת לקנות אתך‬
‫משהו גדול)?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .3‬יכול לעזור לך כאשר אתה חולה (למשל‪ ,‬להשלים חומר‬
‫לימודי)?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .2‬מקשיב לך כשאתה מרגיש צורך לדבר?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .6‬יכול לתת לך עצה טובה בזמן משבר?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .1‬יבוא אתך לרופא בעת הצורך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .9‬מגלה לך חיבה ואהבה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .9‬אתה יכול לבלות איתו ביחד?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .9‬כשיש לך בעיה אישית ואתה רוצה לקבל עליה עזרה‪.‬‬
‫מישהו שיכול לתת לך מידע‪ ,‬שיעזור להבין את הבעיה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .6‬אתה יכול לסמוך עליו או לספר לו על עצמך או על‬
‫בעיותיך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .00‬מחבק אותך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .00‬מישהו להעביר איתו את הזמן בצורה רגועה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .03‬יביא לך אוכל מחדר האוכל כשאינך יכול ללכת לאכול?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .02‬אתה רוצה מאוד את העצה שלו?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .06‬אתה יכול לספר לו על הדאגות והפחדים האישיים‬
‫ביותר שלך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .01‬כשיש לך בעיה אישית‪ ,‬תוכל לפנות אליו כדי לקבל עצה‬
‫איך להתנהג?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .09‬אתה יכול לעשות איתו ביחד משהו של כיף?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .09‬מבין את הבעיות שלך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .09‬אוהב אותך ונותן לך הרגשה שאתה נחוץ?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .06‬יכול להלוות לך כסף אם אתה זקוק לו?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪111‬‬
‫ו‪ .‬קשרים עם אנשי צוות במסגרת בה אתה שוהה‬
‫המשפטים הבאים מתארים מצבים שונים שבהם אנשים נעזרים באנשים אחרים‪ .‬לגבי כל מצב עד כמה‬
‫אתה מרגיש שיש אנשי צוות במסגרת היום שנמצאים אתך בקשר טוב‪.‬‬
‫לעיתים לפעמים מרבית תמיד‬
‫אף‬
‫האם יש לך מישהו בצוות המסגרת ש‪:‬‬
‫הזמן‬
‫רחוקות‬
‫פעם‬
‫ו‪ .0‬מקשיב לך כשאתה מרגיש צורך לדבר?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .3‬יכול לתת לך עצה טובה בזמן משבר?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .2‬מגלה לך חיבה ואהבה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .6‬כשיש לך בעיה אישית ואתה רוצה לקבל עליה‬
‫עזרה‪ ,‬מישהו בצוות שיכול לתת לך מידע‪,‬‬
‫שיעזור לך להבין את הבעיה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .1‬אתה יכול לסמוך עליו או לספר לו על עצמך או על‬
‫בעיותיך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .9‬מחבק אותך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .9‬אתה רוצה מאוד את העצה שלו?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .9‬אתה יכול לספר לו על הדאגות והפחדים‬
‫האישיים ביותר שלך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .6‬כשיש לך בעיה אישית‪ ,‬האם יש מישהו שאתה‬
‫מרגיש שתוכל לפנות אליו כדי לקבל עצה איך‬
‫להתנהג?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .00‬מבין את הבעיות שלך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ .00‬אוהב אותך ונותן לך הרגשה שאתה נחוץ?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‪ .‬מחשבות על עצמך‬
‫המשפטים הבאים מתארים איך צעירים חושבים על עצמם‪ .‬לגבי כל משפט תנסה לחשוב מהי התשובה‬
‫המתאימה לך ביותר‪.‬‬
‫לא מסכים מאוד לא‬
‫מסכים‬
‫מסכים‬
‫מסכים‬
‫מאוד‬
‫ז‪ .0‬בסך הכל אני מרוצה מעצמי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .3‬לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .2‬אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .6‬אני מסוגל לעשות דברים באותה מידת הצלחה כמו רוב‬
‫האנשים בגילי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .1‬אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות גאה בעצמי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .9‬אני חושב שאני אדם חשוב לפחות כמו אחרים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .9‬לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .9‬הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד לעצמי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .6‬בסך הכל אני חושב שאני כישלון‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ז‪ .00‬יש לי יחס חיובי כלפי עצמי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪111‬‬
‫ח‪ .‬מוכנות לחיים עצמאיים‬
‫נבקש ממך כעת להגיד לנו מה אתה מעריך שתוכל לעשות בצורה עצמאית‪ ,‬בלי עזרה‪ ,‬כשתצא‬
‫מהמסגרת‪.‬‬
‫בטוח שכן‬
‫‪0‬‬
‫חושב שכן‬
‫‪3‬‬
‫חושב שלא‬
‫‪2‬‬
‫בטוח שלא‬
‫‪6‬‬
‫כשתצא מהמסגרת‪ ,‬האם אתה חושב ש‪:‬‬
‫ח‪ .0‬אם תרצה להמשיך ללמוד תדע איך לבחור מקום‬
‫לימודים ואת תחום הלימודים שאתה רוצה?‬
‫ח‪ .3‬אם תרצה להמשיך ללמוד תדע איך להירשם?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .2‬תדע איך לחפש עבודה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .6‬תוכל להצליח בראיון עבודה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .1‬תחזיק מעמד בעבודה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .9‬תדע איך להסתדר עם אחראי עליך ('בוס') בעבודה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .9‬תדע איך לחפש דירה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .9‬תדע איך לחפש עזרה כספית בדיור?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .6‬תדאג לשלם שכר דירה בזמן?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .00‬תדע להפקיד צ'קים ולהסתדר עם תשלומים?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .00‬תדע לשמור על ניקיון הדירה שתגור בה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .03‬תדאג להזמין מישהו שיתקן נזילות או דברים‬
‫מקולקלים בדירה או תדאג לתקן בעצמך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .02‬תדע לערוך קניות של מצרכי מזון?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .06‬תדע להכין אוכל ולכבס לעצמך?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .01‬תדע איך לקבוע תור לרופא?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .09‬תדע לטפל בעצמך כשאתה חולה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .09‬תדע איך להגיע ממקום למקום‪ ,‬מעיר לעיר?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .09‬תוכל לעזור לחברים כשיצטרכו עזרה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .06‬תדע איך למצוא חברים לבלות אתם?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .30‬תוכל למצוא בן או בת זוג כדי לצאת ולבלות אתו?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .30‬תוכל לתת ולקבל אהבה מבן או בת זוג?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .33‬תדע איך להקפיד על "מין בטוח" (שימוש‬
‫בקונדום‪ ,‬אמצעי מניעה אחרים)?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .32‬תדע איך לא להסתבך בחברה לא טובה?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .36‬תדע איך להימנע מלהשתכר?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .31‬תדע איך להימנע משימוש בסמים?‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ח‪ .39‬תדע איך לא להסתבך עם החוק?‬
‫ח‪ .39‬באופן כללי ובסך הכל‪ ,‬האם אתה חושב שאתה מוכן‬
‫לעזוב את המסגרת ולצאת לחיים עצמאיים?‬
‫‪112‬‬
‫ט‪ .‬צבא או שירות לאומי‬
‫ט‪ .0‬האם אתה מתכוון להתגייס? א‪ .‬לשירות צבאי ב‪ .‬לשירות לאומי ג‪ .‬התנדבות ד‪ .‬לא אשרת‬
‫אם לא תשרת האם תוכל לומר לנו מדוע?_______________________________________‬
‫אם אתה מתכוון לשרת‪ ,‬מה לפי דעתך יקרה בשירות שלך?‬
‫בטוח‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫שכן‬
‫חושב‬
‫של‬
‫א‬
‫בטוח‬
‫של‬
‫א‬
‫ט‪ .3‬אשלים שירות צבאי‪/‬לאומי מלא‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .2‬ארכוש לי מקצוע בעת השירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .6‬השירות הצבאי‪/‬לאומי יתרום לי בחיים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .1‬יהיו לי חברים טובים מהצבא‪/‬שירות לאומי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .9‬יהיו לי בעיות כלכליות בעת השירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .9‬יהיו לי בעיות מגורים בעת השירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .9‬יהיו לי קשיים נפשיים בעת השירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .6‬יהיו לי קשיים פיזיים בעת השירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .00‬יהיו לי בעיות משמעת בעת השירות הצבאי‪/‬לאומי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .00‬אמלא את תפקידי בשירות הצבאי‪/‬לאומי בהצטיינות‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .03‬אשרת ביחידה קרבית בצבא‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .02‬אתנדב לשרת ביחידה מיוחדת (כמו צנחנים‪ ,‬סיירת) בצבא‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .06‬אתקדם בסולם הדרגות בצבא‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‪ .01‬אהיה קצין בצבא‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫י‪ .‬גישה לחיים‬
‫לצעירים רבים יש גישות שונות לחיים‪ .‬נבקש לציין לגבי כל אחד מהמשפטים הבאים עד כמה אתה‬
‫מסכים שהוא מתאר את גישתך לחיים‪.‬‬
‫מסכים‬
‫מאוד‬
‫מסכים‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫ולא‬
‫מתנגד‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫מאוד‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫י‪ .0‬במצבים בהם אני לא בטוח מה יקרה‪ ,‬אני בדרך כלל מצפה‬
‫שיקרה משהו טוב‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .3‬קל לי להירגע‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .2‬אם משהו יכול להשתבש (להתקלקל) עבורי‪ ,‬זה יקרה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .6‬אני תמיד אופטימי בנוגע לעתידי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .1‬אני נהנה מאוד מחברת חבריי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .9‬זה חשוב לי להיות תמיד עסוק‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .9‬אני כמעט ולא מצפה שדברים יסתדרו לי כמו שאני רוצה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .9‬אני לא מודאג בקלות‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .6‬אני בקושי סומך על כך שדברים טובים יקרו לי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪ .00‬באופן כללי‪ ,‬אני מצפה שיקרו לי יותר דברים טובים מאשר‬
‫רעים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪113‬‬
‫יא‪ .‬תפיסת העתיד‬
‫כשאתה חושב על העתיד שלך כשתהייה מבוגר עד כמה אתה בטוח שיקרה כל אחד מהדברים הבאים‪:‬‬
‫בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא‬
‫יא‪ .0‬יהיו לי חברים טובים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .3‬אתחתן‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .2‬יהיו לי חיי נישואין טובים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .6‬יהיו לי ילדים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .1‬אהיה הורה טוב‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .9‬אספק לילדים שלי מקום טוב למגורים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .9‬הילדים שלי יהיו בפנימייה או הוסטל‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .9‬לילדים שלי יהיה טוב בחיים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .6‬אתגרש‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .00‬יהיה לי רכב חדש וטוב בבעלותי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .00‬תהיה לי דירה בבעלותי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .03‬יהיה לי מקצוע טוב‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .02‬אשיג עבודה קבועה ויציבה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .06‬במקומות שבהם אעבוד אתקדם בדרגות‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .01‬תהיה לי פרנסה טובה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .09‬יהיו לי בעיות של אבטלה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .09‬העבודה שלי תספק לי הזדמנויות להרגיש‬
‫גאה בעצמי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .09‬אשלים את מבחני הבגרות‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .06‬תהיה לי השכלה אקדמית‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .30‬יהיו לי בעיות עם המשטרה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .30‬אהיה בכלא‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .33‬יהיה לי תפקיד חשוב בקהילה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .32‬אנשים יבקשו עצה והכוונה ממני‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .36‬אשיג את מה שאני רוצה לעשות בחיי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .31‬יהיו לי קשיים נפשיים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .39‬אהיה מרוצה מחיי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יא‪ .39‬עד כמה אתה חושש מעזיבת המסגרת ויציאה לחיים עצמאיים?‬
‫‪ .0‬חושש מאוד ‪ .3‬חושש ‪ .2‬לא כל כך חושש ‪ .6‬לא חושש ‪ .1‬מאוד לא חושש מעזיבת המסגרת‬
‫יא‪ .39‬עד כמה את שמח שאתה עוזב את המסגרת ויוצא לחיים עצמאיים?‬
‫‪ .0‬שמח מאוד ‪ .3‬שמח ‪ .2‬לא כל כך שמח ‪ .6‬לא שמח ‪ .1‬מאוד לא שמח שאני עוזב את המסגרת‬
‫יא ‪ .36‬האם אתה חושב שהרקע העברייני שלך יכול להוות מכשול ביציאה לחיים עצמאיים?‬
‫‪ .0‬בטוח שכן ‪ .3‬חושב שכן ‪ .2‬לא בטוח ‪ .6‬חושב שלא ‪ .1‬בטוח שלא‬
‫‪114‬‬
‫יב‪ .‬הכנה וצרכים לעתיד‬
‫האם במהלך השהות שלך במסגרת השתתפת בפעילות הכנה ל ‪:‬‬
‫לא‬
‫כן‬
‫יב‪ 0.‬חיפוש עבודה (למשל‪ ,‬איך לכתוב קורות חיים)‬
‫לא‬
‫כן‬
‫יב‪ 3.‬מבחני בגרות (למשל‪ ,‬מרתונים או שיעורים פרטיים)‬
‫לא‬
‫כן‬
‫יב‪ 2.‬צבא‪/‬שירות לאומי (למשל‪ ,‬הכנה לצבא)‬
‫לא‬
‫כן‬
‫יב‪ 6.‬ניהול כספים (למשל‪ ,‬איך לחסוך כסף)‬
‫לא‬
‫כן‬
‫יב‪ 1.‬חינוך מיני (למשל‪ ,‬שימוש באמצעי מניעה)‬
‫לא‬
‫כן‬
‫יב‪ 9.‬מגורים עצמאיים (למשל‪ ,‬איך לשלם חשבונות)‬
‫לא‬
‫כן‬
‫יש צעירים המסיימים את השהות שלהם במסגרת ויש להם צרכים‪ ,‬דברים שהם צריכים בהם עזרה‪.‬‬
‫האם אתה היית רוצה לקבל סיוע בכל אחד מהתחומים הבאים?‬
‫יש לי צורך רציני‬
‫יש לי‬
‫אין לי‬
‫בסיוע‬
‫צורך‬
‫צורך‬
‫משמעותי‬
‫בסיוע‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫יב‪ 7.‬חינוך (כמו הכנה לבגרות ופסיכומטרי)‬
‫אנא פרט‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫יב‪ 8.‬עבודה (כמו איך להתכונן לראיון עבודה‪ ,‬הכשרה למקצוע)‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫אנא פרט‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫יב‪ 9.‬מגורים וחיים עצמאיים בקהילה (כמו עזרה בדמי שכירות)‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫אנא פרט‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫יב‪ 10.‬התמודדות עם קשיים רגשיים (כמו טיפול פסיכולוגי)‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫אנא פרט‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫יב‪ 11.‬שירות צבאי ‪ /‬לאומי (כמו ליווי בתהליך הגיוס והשירות)‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫אנא פרט‪:‬‬
‫לדעתך‪ ,‬אם תזדקק לעזרה לאחר עזיבת המסגרת‪ ,‬למי תפנה בבקשת עזרה?‬
‫חושב שכן‬
‫בטוח שכן‬
‫חושב שלא‬
‫בטוח שלא‬
‫יב‪ 03.‬מהורים או מבני משפחה אחרים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יב‪ 02.‬מחברים‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יב‪ 06.‬מצוות המסגרת‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יב‪ 01.‬מהלשכה לשירותים חברתיים‬
‫(רווחה)‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫יב‪ 09.‬מאנשים אחרים (מי? ______)‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫האם קיימים צרכים נוספים עבורך לקראת עזיבת המסגרת? לא ‪ /‬כן ‪ .‬במידה וכן‪ ,‬אנא פרט‪:‬‬
‫________________________________________________________________‬
‫________________________________________________________________‬
‫________‬
‫אנו מודים לך על ההשתתפות שלך!‬
‫‪115‬‬