‫התפתחות העצמאות בגיל הרך‬
‫רוב ההורים רוצים לגדל ילד עצמאי‪ .‬ילד המסוגל לעשות דברים רבים בלי עזרה‪ :‬כמו למשל‪,‬‬
‫לאכול ‪,‬להתלבש‪ ,‬להתרחץ וגם ללכת לשירותים בעצמו‪ .‬כך גם קל יותר להורים וגם משמח‬
‫אותם לראות כיצד הילד שלהם הופך להיות גדול ועצמאי‪.‬‬
‫אם כך – מתי צריך ללמד ילד להיות עצמאי? ומדוע חשוב שילד יהיה‬
‫עצמאי?‬
‫סוג ההתקשרות שמתפתח בתקופת הינקות‪ ,‬משפיע על תחושת העצמאות של הילד‪ :‬ילדים‬
‫אשר חשים ביטחון‪ -‬חוקרים יותר את סביבתם‪ ,‬עושים צעדים בטוחים יותר לקראת עצמאותם‬
‫ומוכנים להתנסות באתגרים חדשים‪,‬כמו מאכל חדש או מתקן חדש במגרש המשחקים‪ ,‬ילדים‬
‫אלה מסתמכים פחות על אחרים ונוטים יותר לנסות טכניקות שונות של פתרון בעיות‪ -‬נטייה‬
‫שתשרת אותם בגיל מבוגר יותר‪.‬‬
‫תהליך התפתחות העצמאות‪ -‬האוטונומיה היא תוצאה של מספר‬
‫מרכיבים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫בשלות פיזית ורגשית‪ -‬הילד ההולך עצמאי יותר מהתינוק שתנועתו מוגבלת‪ ,‬הילד‬
‫שיודע להתלבש לבד עצמאי יותר מהילד שצריך לעזור לו להוריד מכנסיים בדרך‬
‫לשירותים‪.‬‬
‫הזדמנות לרכוש ניסיון‪ ,‬לתרגל ביטחון עצמי ויכולת להתמודד עם כישלון וקושי‪-‬‬
‫בלא אימון לא תושג אוטונומיה‪ .‬בתהליך המעבר מתלות לעצמאות נאלץ הילד לעמוד‬
‫מול אי הצלחות הגורמות תסכול‪ .‬סביבה תומכת וביטחון עצמי עוזרים לו לעמוד מול‬
‫הקשיים‪.‬‬
‫מוטיבציה לעצמאות‪ -‬כיוון שתהליך המעבר לעצמאות דורש עמידה בקשיים‪ ,‬הילד‬
‫צריך להרגיש שהוא מרוויח מהיותו עצמאי‪ .‬כלומר‪ ,‬שהוא זוכה לעידוד והערכה‪ ,‬מסוגל‬
‫לקבל החלטות ומשתלב בחברה‪ .‬אם יציאה לעצמאות משמעותה שהילד נעזב לנפשו‪,‬‬
‫לא תמיד כדאי לו התהליך‪.‬‬
‫אמון של הסביבה ביכולתו‪ -‬רק ילדים שהמבוגרים שמטפלים בהם נותנים אמון‬
‫בכוחם ומסוגלים להכיל את תסכולם‪ ,‬יצליחו לגדול בכיוון של עצמאות‪ .‬מבוגרים שלא‬
‫סומכים על הילד‪ ,‬שפוחדים מעצמאותו‪ ,‬שמעדיפים לא לאבד את שליטתם בילד ואת‬
‫תלותו בהם‪ ,‬לא מאפשרים לו להיות עצמאי‪.‬‬
‫מערכת תמיכה שמקטינה את הסיכון שביציאה לעצמאות ומסייעת לילד ברגע קושי‪.‬‬
‫נקודות ציון בדרך לעצמאות הילד‪:‬‬
‫עצמאות מגיל לידה עד שנה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הפניית המבט מעיני ההורה‪ :‬עבור תינוק בן יומו‪ ,‬ההחלטה להפנות את המבט‬
‫היא אחת הדרכים המוקדמות לשלוט בסביבתו‪ .‬כדאי להורים להגיב בדרכים‬
‫שיחזקו בתינוק את תחושת הביטחון העצמי שלו‪ .‬במקום לכפות עליו קשר עין‪ ,‬תנו‬
‫לו להסתכל סביב כך שירגיש תחושה של שליטה‪.‬‬
‫השפעה על הסביבה‪ :‬התינוק לומד שכאשר הוא בוכה‪ -‬אימא מגיעה‪ ,‬כשהוא‬
‫מחייך‪-‬אבא מחייך‪ ,‬כשהוא זורק צעצוע‪-‬סבתא מרימה אותו‪ .‬תגובה חיובית ואוהבת‬
‫מצד ההורים לכל אלה‪ ,‬תיתן לתינוק בסיס להערכה עצמית‪ ,‬שהיא מרכיב חשוב‬
‫בתחושה של הביטחון העצמי‪.‬‬
‫סרבנות אכילה‪ :‬כאשר התינוק מסרב לינוק‪ ,‬לשתות מבקבוק או לאכול מכפית‪,‬‬
‫הוא משתמש למעשה באמצעי הבודד שעומד לרשותו להביע את רצונו‪ .‬על ההורים‬
‫לכבד רצון זה ולא לכפות על התינוק לאכול‪.‬‬
‫הרדמה עצמית‪ :‬אם התינוק רגיל להירדם על זרועות ההורים או תוך כדי יניקה‪,‬‬
‫כדאי לגמול אותו מתלות זו ולהניח אותו במיטה לפני שהוא נרדם‪ .‬ברגע שילמד‬
‫להירגע ולהירדם בעצמו‪ ,‬הדבר יהווה צעד גדול מאוד לקראת עצמאותו‪.‬‬
‫עיסוק עצמי‪ :‬רוב התינוקות מסוגלים להעסיק את עצמם לזמן מוגבל‪ .‬כשההורים‬
‫רואים שהתינוק מרוכז בפעילות‪ ,‬עליהם לפנות לעיסוקיהם ולהגדיל בהדרגה את‬
‫פרקי הזמן‪ .‬אם התינוק בוכה‪ ,‬ודאו שהוא בסדר אך השהו מעט את תגובתכם‪.‬‬
‫עצמאות מגיל שנה עד שלוש‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכרזות "לא" ו"אני לבד"‪ :‬בהכרזות אלה מנסה הילד להיפרד מהוריו‪ ,‬לא צריך להגיב‬
‫לכך בחומרה ואם בריאותו וביטחונו של הילד אינם נמצאים בסכנה‪ -‬צריך לפעמים‬
‫לוותר לו‪ .‬כך הוא יתנסה בקבלת החלטה‪ .‬גם אם רוצים לבטל את התנגדותו‪ ,‬יש‬
‫לעשות זאת בשקט ובנימוס‪ " :‬אני יודעת שאתה לא אוהב שאני מחליפה לך חיתול‪,‬‬
‫אבל זה לא ייקח הרבה זמן‪ ,‬אז תשכב בבקשה בשקט"‪.‬‬
‫הצבת גבולות יציבים‪ :‬עצמאות נובעת מתחושת ביטחון וכשאין גבולות יציבים‪ ,‬תחושת‬
‫הביטחון של הילד עלולה להיפגע‪ .‬בגיל זה מתייחסים הגבולות לבריאותו ולביטחונו של‬
‫הילד‪" :‬אל תיגע בחשמל" וכו'‪ .‬הפעוט ירגיש הקלה כאשר יגלה שלמרות תחושת‬
‫עצמאותו הגוברת‪ ,‬הוא לא האחראי הבלעדי על מעשיו‪.‬‬
‫חשיבה וסקרנות‪ :‬היכולת לחשוב לבד היא חלק בלתי נפרד מביטחון עצמי‪ .‬הצביעו על‬
‫תופעות מעניינות‪-‬הנמלים הולכות בשורה‪ ,‬העלים נושרים מהעץ‪ .‬כך הילד ילמד לחקור‬
‫את העולם באופן עצמאי‪.‬‬
‫חינוך לניקיון‪ :‬יש לעודד את הילד‪ ,‬אך לא ללחוץ עליו‪ .‬תחילה צריך לעזור לו לזהות את‬
‫הצורך ללכת לשירותים‪ ,‬דבר שיהיה המפתח להורדת החיתולים‪ .‬גם ילדים שכבר‬
‫נגמלו מחיתול שוכחים מידי פעם ללכת לשירותים‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬תזכורת עדינה לא‬
‫תסכן את עצמאותם החדשה‪.‬‬
‫עצמאות מגיל שלוש עד ארבע‬
‫‪ ‬קבלת החלטות‪ :‬מלבד הכנת ארוחות לעצמו וכפתור חולצתו‪ ,‬מוכן הפעוט להשתתף גם‬
‫בקבלת החלטות ומגיב בזעם כשהוא מרגיש חסר כוח‪ .‬הדרך היעילה ביותר למנוע מצבים‬
‫כאלו היא לתת לו את ההרגשה שהוא שותף בהחלטות‪ .‬תנו לילד שתי אפשרויות בחירה‬
‫שמקובלות עליכם והוא יבחר באיזה מהן‪ .‬הדבר יעניק לו תחושת ביטחון וילמד אותו לקבל‬
‫אחריות לתוצאות בחירתו‪.‬‬
‫‪ ‬הצלחה במשימות‪ :‬אפשר להציע לילד אפשריות בחירה שבהן יש סבירות גבוהה‬
‫להצלחה‪ .‬למשל‪ :‬לסגור את הנעליים עם סקוץ' ולא עם שרוכים‪ ,‬למזוג מיץ מבקבוק קל‬
‫וקטן ולא מבקבוק גדול וכבד וכדומה‪ .‬יש לזכור שכישלונות חוזרים יגרמו לפעוט להתייאש‬
‫ואילו הצלחות חוזרות יעניקו לו תחושת ביטחון עצמי‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בתהליך התפתחותו של הילד חלים שינויים משמעותיים מתלות מוחלטת עד לעצמאות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעבר למזג הבסיסי‪ ,‬יש לסביבה תפקיד משמעותי בתהליך היציאה לעצמאות‪ ,‬הסיכויים‬
‫להתנסות‪ ,‬אמון הסביבה ביכולתו והתמיכה שהוא מקבל לנסות ולהעז גם כשהוא נכשל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעצמאות מוקדמת מדי יש חסרונות‪ :‬הסתכנות רבה‪ ,‬ויתור על הילדות ומתח רב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גם בדחייה רבה מידי או בפגיעה ביציאה מהתלות יש חסרונות רבים‪ :‬תלות באחרים‪ ,‬חוסר‬
‫ביטחון וחוסר תיאום עם בני הגיל שיוצרים קשיים רגשיים וחברתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תהליך היציאה לעצמאות מתנהל לעיתים קרובות ב"זיגזג"‪ -‬צעדים קדימה ואחורה על פי‬
‫החוויות שהילד חווה‪ ,‬מצבו הרגשי והגופני‪ ,‬אופי הקשרים שלו עם בני המשפחה וחברים‪.‬‬
‫אל תעשו בשביל הילד דברים שיכול לעשות בכוחות עצמו‬
‫קריאה מהנה !‬
‫אילנה שמידט‬
‫מנהלת מרכז להורות‬