‫פרויקטים חברתיים במרכזי הצעירים בישראל‬ ‫פרק ‪ :1‬רקע כללי על פיתוח מיזמים חברתיים | יזמות חברתית |פיתוח מיזמים חברתיים וניהולים |‬ ‫מדידה והערכה של תכניות חברתיות | היזם החברתי ‪ -‬יצירת חממה ליזמות חברתית | "שכונה צעירה"‬ ‫בירושלים | פרק ‪ :2‬קבוצות מנהיגות‪ ,‬מנהיגות צעירה וסדנאות מנהיגות | מודל להקמת קבוצות מנהיגות‬ ‫ולהפעלתן | הקמת פורום ארגוני צעירים במרחב המוניציפלי | הקמת פרלמנט צעירים מקומי ותיאור‬ ‫פרלמנט צעירי דימונה | הקמת פרלמנט צעירים אזורי ותיאור פרלמנט הצעירים בנגב | פרלמנט צעירים‬ ‫בבאר שבע | "גשר חי" ‪ -‬מנהיגות ודיאלוג רב‪-‬תרבותי בין צעירים בפולין ובישראל | דיאלוג בין תרבותי‬ ‫מיסודה של המועצה הבריטית | פיתוח מנהיגות במרכז הצעירים בעכו | קורס "איכות שלטון‪ ,‬אתיקה‪,‬‬ ‫אחריות ומעורבות חברתית‪-‬קהילתית" במרכז הצעירים בעכו | קורס "מובילי שינוי חברתי" במרכז‬ ‫הצעירים בקריית ים | "מנהיגות חוצה גבולות עושה שינוי מקומי" | פורום יזמים צעירים בירושלים |‬ ‫לימו"ן ‪ -‬לימוד מעשה ונגב | חמ"ל ‪ -‬חיבור ממשל לקהילה בנתיבות | "אישה בגליל" ‪ -‬מנהיגות נשים‬ ‫למען נשים בקהילה | תכנית לפיתוח מנהיגות נשים צעירה | איגוד אוהדי הפועל פתח תקווה – היוזמה‬ ‫החברתית | פרק ‪ :3‬פרויקטים לקידום צעירים בסיכון | הקמת קבוצת שירות אזרחי לצעירים בסיכון‬ ‫|מנטורינג במרכזי הצעירים | "ציפורי לילה" ברמלה | קבוצת העצמה לצעירים עם מוגבלויות בעפולה‬ ‫| "התחלה חדשה" לשיקום אסירים משוחררים צעירים בקריית ים | חונכות חברתית לצעירים בסיכון‬ ‫ברחובות | פרק ‪ :4‬פרויקטים לקידום צעירים עולים ופעילות בחברה רב‪-‬תרבותית| "צעירים עולים‬ ‫במדיה" | העצמה ופיתוח מנהיגות צעירה בקהילה האתיופית בירושלים | קבוצת מנהיגות להגברת‬ ‫נגישות להשכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה בבאר שבע | הצמחת מנהיגים חברתיים בקהילת יוצאי קווקז‬ ‫בבאר שבע | תיאטרון "ליק" וסטודיו למשחק לדוברי רוסית בחדרה | קורס "תקשורת אפקטיבית לכל‬ ‫תחומי החיים" | מל"כ ‪ -‬מנהיגות לעתיד כולנו‪ :‬הקמת מרכז לטיפוח נוער אתיופי בכפר סבא | שיטור‬ ‫בחברה מרובת תרבויות ‪ -‬תכנית למשטרת ישראל בשיתוף מרכזי הצעירים | מועדון נוער "לילדי העגלות"‬ ‫ברמלה | קהילה בונה ‪" -‬שדות ירוקים" בדימונה | שחמט ‪ -‬לקידום תעסוקת עולים | תיאטרון בנצרת‬ ‫עילית | סדנה להורים עולים בצפת | קבוצת קצי"ר (קבוצת צעירים יוצרת רווחה) לקידום תרבות הפנאי‬ ‫באור עקיבא | פרק ‪ :5‬פרויקטים בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה | פרויקט המתמחים | "בוחרים‬ ‫מחר" ‪ -‬תכנית הרפואנים בנגב | סטודנטים למען תלמידי קריית ים | "מכוונים גבוה" באשדוד | פארק‬ ‫בטיחות "אור ירוק" בקריית ים | "חרדים להשכלה" ברמלה | ללמוד איך ללמוד בטירת הכרמל | טיפוח‬ ‫הקריאה והלמידה בקרב ילדים ובני נוער בכרמיאל | מרכז מורשת עכו ‪ -‬מרכז חינוכי‪-‬חברתי לקידום‬ ‫ערכי מורשת עכו הדמוקרטיה בעיר כמודל לרב‪-‬תרבותיות | העצמה אישית לבני נוער ולצעירים באור‬ ‫עקיבא | מרכז למידה לצעירים ברחובות | פרק ‪ :6‬פרויקטים בנושא תרבות‪ ,‬פנאי וקידום אמנים צעירים |‬ ‫"נתיבות שלי" ‪ -‬תחרות הצילום של צעירי העיר | "במה מקומית" באופקים | "בעיני המתבונן" באופקים |‬ ‫"קולנוע חברתי" באופקים | "מועדון קפה‪-‬קהילה" בחצור הגלילית | "במחשבה שנייה" בשדרות | "מיתר‬ ‫ים" בקריית ים | מרכז מוזיקה לצעירים ולבני נוער ברמלה | "מדרש חברים" באופקים | בית מדרש‬ ‫חברתי לצעירי נתיבות ג'אם בשלישי ‪" -‬במה פתוחה לכולם" בדימונה | ג'אם קפה בעכו | בנק הזמן‬ ‫| פרק ‪ :7‬פרויקטים בנושא הורות ומשפחות צעירות | התנדבות של משפחות צעירות | מרכז הורות‬ ‫בנצרת עילית | "סיירת הורים" בחצור הגלילית | "הורים מעורים" בטירת הכרמל | תיעוד פעילותה של‬ ‫פרויקטים בתחום‬ ‫חומרים‪:‬פרק ‪:8‬‬ ‫בקריית ים |‬ ‫הורית‬ ‫קבוצת "הורים מעורים" בטירת הכרמל | מרכז למנהיגות‬ ‫שגיא שיין‬ ‫ואיסוף‬ ‫עריכה‬ ‫איכות הסביבה והקיימות | מודל להקמת גינה קהילתית | גינון קהילתי ככלי לחיזוק הקהילה בחצור‬ ‫הגלילית | "מושג ירוק" בשדרות | הפנינג "עמקולוגי" בעפולה והעמקים | "פותחים את הים" בטירת‬ ‫הכרמל | "מתגלגלים‬ ‫פרוייקטים‬ ‫חברתיים‬ ‫במרכזי הצעירים בישראל‬ ‫המגבית היהודית המאוחדת ‪ -‬הפדרציה‪ ,‬ניו‪-‬יורק‬ ‫משרד הקליטה‬ ‫משרד החינוך‬ ‫משרד הרווחה‬ ‫והשירותים החברתיים‬ ‫משרד הבינוי והשיכון‬ ‫‪www.jdc.org.il‬‬ ‫עריכה ואיסוף חומרים‪ :‬שגיא שיין‬ ‫פרויקטים חברתיים‬ ‫במרכזי הצעירים‬ ‫בישראל‬ ‫דצמבר ‪ ,2011‬כסלו תשע"ב‬ ‫ספר זה מוקדש לזכרו של ד"ר ישראל (רולי) יובל ז"ל‬ ‫ממיסדי קרן גנדיר ‪ -‬איש מעשה‪ ,‬אוהב אדם‪,‬‬ ‫אשר התנדב‪ ,‬פעל ותרם למען חברה טובה יותר בישראל‬ ‫עריכה ואיסוף חומרים‪ :‬שגיא שיין‬ ‫חוברת זו נכתבה בזכות תרומתם של‪:‬‬ ‫> דני פינס‬ ‫> עמיצור דמרי‬ ‫> יפעת סלע‬ ‫> יעל בורג‬ ‫> רונית בר‬ ‫> מיכל ברוק‪-‬ויתקין‬ ‫> בועז ירדני‬ ‫> יעל חייט‬ ‫> יפעת הלל‬ ‫> רני רוזנהיים‬ ‫> יוהן אטלן‬ ‫> רעות בריימוק‬ ‫> גל אטיאס‬ ‫> מנהלי מרכזי הצעירים וצוותי מרכזי הצעירים‬ ‫תודה מיוחדת לקרן גנדיר ולדנה סבוראי ורונית עמית על הרוח הגבית‪ ,‬הסיוע המקצועי‬ ‫והתמיכה הרבה לאורך כל תהליך הפיתוח והכתיבה‪.‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬גילת עירון‬ ‫עיצוב והפקה‪ :‬פנינה נחמיאס‪ ,‬ג'וינט ישראל‬ ‫תיאום הפקה‪ :‬סימונה דוד‬ ‫מנהל הוצאה לאור‪ :‬טוביה מנדלסון‬ ‫הודפס בירושלים‬ ‫דצמבר ‪ ,2011‬כסלו תשע"ב‬ ‫ספר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד והוא מיועד לגברים ולנשים במידה שווה‪.‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫פתח דבר‬ ‫תודות‬ ‫על הספר‬ ‫פרק ‪:1‬‬ ‫רקע כללי על פיתוח מיזמים חברתיים‬ ‫יזמות חברתית‬ ‫פיתוח מיזמים חברתיים וניהולם‬ ‫מדידה והערכה של תכניות חברתיות‬ ‫היזם החברתי ‪ -‬יצירת חממה ליזמות חברתית‬ ‫"שכונה צעירה" בירושלים‬ ‫פרק ‪:2‬‬ ‫קבוצות מנהיגות‪ ,‬מנהיגות צעירה וסדנאות מנהיגות‬ ‫מודל להקמת קבוצות מנהיגות ולהפעלתן‬ ‫הקמת פורום ארגוני צעירים במרחב המוניציפלי‬ ‫הקמת פרלמנט צעירים מקומי ותיאור פרלמנט צעירי דימונה‬ ‫הקמת פרלמנט צעירים אזורי ותיאור פרלמנט הצעירים בנגב‬ ‫פרלמנט צעירים בבאר שבע‬ ‫"גשר חי" ‪ -‬מנהיגות ודיאלוג רב‪-‬תרבותי בין צעירים בפולין ובישראל‬ ‫דיאלוג בין תרבותי ‪ Active Citizens -‬מיסודה של המועצה הבריטית‬ ‫פיתוח מנהיגות במרכז הצעירים בעכו‬ ‫קורס "איכות שלטון‪ ,‬אתיקה‪ ,‬אחריות ומעורבות חברתית‪-‬קהילתית"‬ ‫במרכז הצעירים בעכו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66‬‬ ‫קורס "מובילי שינוי חברתי" במרכז הצעירים בקריית ים‬ ‫"מנהיגות חוצה גבולות עושה שינוי מקומי"‬ ‫פורום יזמים צעירים בירושלים‬ ‫לימו"ן ‪ -‬לימוד מעשה ונגב‬ ‫חמ"ל ‪ -‬חיבור ממשל לקהילה בנתיבות‬ ‫"אישה בגליל" ‪ -‬מנהיגות נשים למען נשים בקהילה‬ ‫תכנית לפיתוח מנהיגות נשים צעירה‬ ‫איגוד אוהדי הפועל פתח תקווה ‪ -‬היוזמה החברתית‬ ‫פרק ‪:3‬‬ ‫פרויקטים לקידום צעירים בסיכון‬ ‫הקמת קבוצת שירות אזרחי לצעירים בסיכון‬ ‫תכנית המנטורינג במרכזי הצעירים‬ ‫"ציפורי לילה" ברמלה‬ ‫קבוצת העצמה לצעירים עם מוגבלויות בעפולה‬ ‫"התחלה חדשה" לשיקום אסירים משוחררים צעירים בקריית ים‬ ‫חונכות חברתית לצעירים בסיכון ברחובות‬ ‫פרק ‪:4‬‬ ‫פרויקטים לקידום צעירים עולים ופעילות בחברה רב‪-‬תרבותית‬ ‫"צעירים עולים במדיה"‬ ‫העצמה ופיתוח מנהיגות צעירה בקהילה האתיופית בירושלים‬ ‫קבוצת מנהיגות להגברת נגישות להשכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה בבאר שבע‬ ‫הצמחת מנהיגים חברתיים בקהילת יוצאי קווקז בבאר שבע‬ ‫תיאטרון "ליק" וסטודיו למשחק לדוברי רוסית בחדרה‬ ‫קורס "תקשורת אפקטיבית לכל תחומי החיים"‬ ‫מל"כ ‪ -‬מנהיגות לעתיד כולנו‪ :‬הקמת מרכז לטיפוח נוער אתיופי בכפר סבא‬ ‫שיטור בחברה מרובת תרבויות ‪ -‬תכנית משותפת של אגף שילוב עולים‬ ‫בג'וינט ישראל‪ ,‬משטרת ישראל ועמותת מאר"ג‬ ‫מועדון נוער "לילדי העגלות" ברמלה‬ ‫קהילה בונה ‪" -‬שדות ירוקים" בדימונה‬ ‫שחמט ‪ -‬לקידום תעסוקת עולים‬ ‫תיאטרון ‪ K.V.N‬בנצרת עילית‬ ‫סדנה להורים עולים בצפת‬ ‫קבוצת קצי"ר (קבוצת צעירים יוצרת רווחה) לקידום תרבות הפנאי באור‬ ‫עקיבא‬ ‫<< ‪4‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪139‬‬ ‫פרק ‪:5‬‬ ‫פרויקטים בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה‬ ‫פרוייקט המתמחים‬ ‫"בוחרים מחר" ‪ -‬תכנית הרפואנים בנגב‬ ‫סטודנטים למען תלמידי קריית ים‬ ‫"מכוונים גבוה" באשדוד‬ ‫פארק בטיחות "אור ירוק" בקריית ים‬ ‫"חרדים להשכלה" ברמלה‬ ‫ללמוד איך ללמוד בטירת הכרמל‬ ‫טיפוח הקריאה והלמידה בקרב ילדים ובני נוער בכרמיאל‬ ‫מרכז מורשת עכו ‪ -‬מרכז חינוכי‪-‬חברתי לקידום ערכי מורשת עכו כמודל‬ ‫לעיר רב תרבותית‬ ‫העצמה אישית לבני נוער ולצעירים באור עקיבא‬ ‫מרכז למידה לצעירים ברחובות‬ ‫פרק ‪:6‬‬ ‫פרויקטים בנושא תרבות‪ ,‬פנאי וקידום אמנים צעירים‬ ‫"נתיבות שלי" תחרות הצילום של צעירי העיר‬ ‫"במה מקומית" באופקים‬ ‫"בעיני המתבונן" באופקים‬ ‫"קולנוע חברתי" באופקים‬ ‫"מועדון קפה‪-‬קהילה" בחצור הגלילית‬ ‫"במחשבה שנייה" בשדרות‬ ‫"מיתר ים" בקריית ים‬ ‫מרכז מוזיקה לצעירים ולבני נוער ברמלה‬ ‫"מדרש חברים" באופקים‬ ‫בית מדרש חברתי לצעירי נתיבות‬ ‫ג'אם בשלישי ‪" -‬במה פתוחה לכולם" בדימונה‬ ‫ג'אם קפה בעכו‬ ‫בנק הזמן‬ ‫פרק ‪:7‬‬ ‫פרויקטים בנושא הורות ומשפחות צעירות‬ ‫התנדבות של משפחות צעירות‬ ‫מרכז הורות בנצרת עילית‬ ‫"סיירת הורים" בחצור הגלילית‬ ‫‪141‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪184‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪199‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪>> 5‬‬ ‫"הורים מעורים" בטירת הכרמל‬ ‫"תיעוד פעילותה של קבוצת "הורים מעורים" בטירת הכרמל‬ ‫מרכז למנהיגות הורית בקריית ים‬ ‫פרק ‪:8‬‬ ‫פרויקטים בתחום איכות הסביבה והקיימות‬ ‫מודל להקמת גינה קהילתית‬ ‫גינון קהילתי ככלי לחיזוק הקהילה בחצור הגלילית‬ ‫"מושג ירוק" בשדרות‬ ‫הפנינה "עמקולוגי" בעופולה והעמקים‬ ‫"פותחים את הים" בטירת הכרמל‬ ‫"מתגלגלים בעיר" בבאר שבע‬ ‫פיתוח בר‪-‬קיימא בנתיבות‬ ‫פרק ‪:9‬‬ ‫פרויקטים בנושא דיור‬ ‫"קול הקהילה" צעירים מעורבים ומנהיגים בכפר סבא‬ ‫"דירות פתוחות" באשדוד‬ ‫קבוצת דיור בר‪-‬השגה בטירת הכרמל‬ ‫פרק ‪:10‬‬ ‫פרויקטים בתחום החינוך התעסוקה‬ ‫קליטת רופאים בעפולה ובאזור‬ ‫ג'וביטק ‪ -‬הקמת מרכז תעסוקה בדימונה‬ ‫אמץ סטודנט ברמלה‬ ‫ח"צ להצלחה ולקידום יזמים צעירים בבאר שבע‬ ‫"נשים מבשלות דיאלוג" בנצרת עילית‬ ‫‪About the Book‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫<< ‪6‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪224‬‬ ‫‪226‬‬ ‫‪228‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪232‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪246‬‬ ‫‪248‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪252‬‬ ‫‪254‬‬ ‫‪257‬‬ ‫‪262‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫מרכזי הצעירים לקידום סולידריות ושוויוניות‬ ‫בתקופה האחרונה אנו עדים למהפכות חברתיות‪ ,‬פוליטיות ואחרות בסביבתנו הקרובה‪ ,‬כאשר לנגד‬ ‫עינינו מתחוללת מהפכה חברתית‪ .‬מהפכה זו סוחפת אחריה אלפי צעירים‪ ,‬המזהים את הצורך לשלוט‬ ‫בחייהם‪ ,‬לדאוג לסביבה ולחברה שבה הם חיים‪ .‬צעירים אלה מפתחים סדר עדיפויות אחר ועדכני‪,‬‬ ‫השם דגש על צמצום פערים חברתיים‪ ,‬על חינוך איכותי ושווה לכל נפש‪ ,‬על שוויון הזדמנויות‪ .‬הם‬ ‫דורשים התייחסות אחרת למעמד הביניים ולצעירים בכלל במדינת ישראל‪ ,‬שבמשך שנים רבות סבלו‬ ‫מהתעלמות מצורכיהם‪ .‬הצעירים‪ ,‬המובילים את המהפכה החברתית‪ ,‬מבינים שעליהם בעיקר מוטלת‬ ‫האחריות להוביל שינוי תפיסתי ושעליהם לקדם את השאיפה לצדק חברתי ולא לצדקה‪ .‬הם דורשים‬ ‫מהמדינה להתייחס אליהם כאל משאב המחייב השקעה עם תמורה גדולה יותר‪.‬‬ ‫עד לפני שלוש שנים למעלה מ‪ 90%-‬מהצעירים‪ ,‬שלקחו חלק בפעילות החברתית‪ ,‬היו סטודנטים‬ ‫שפעלו במסגרת המחויבות האישית שלהם‪ .‬היום‪ ,‬אותם צעירים‪ ,‬המובילים את המחאה שאנו עדים לה‪,‬‬ ‫פועלים בהתנדבות מלאה‪ ,‬מתוך רצון לחולל שינוי ומבחירה אישית‪ .‬חשוב להבין‪ ,‬זה לא קרה מעצמו‪.‬‬ ‫הייתה יד מכוונת‪ .‬לאט ובאחריות דאגנו לבצע שינוי ולחבר צעירים וסטודנטים נוספים לרשת חברתית‪.‬‬ ‫פיתחנו זהות ארגונית‪ ,‬תורת עבודה סדורה וביססנו שותפויות בין צעירים ורעיונות‪.‬‬ ‫מי שיקרא את ספר הפרויקטים‪ ,‬המונח לפניכם‪ ,‬ומכיר את העשייה במרכזי הצעירים‪ ,‬יוכל למצוא‬ ‫נקודות ציון בהתפתחות המיזם‪ ,‬ברבגוניות שלו ובתחומים השונים שבהם הוא מאפשר לכל צעיר‬ ‫וצעירה במה להוביל מיזמים חברתיים ולקדם נושאים וצרכים משותפים‪.‬‬ ‫ספר זה מאגד תחת כריכה אחת את עיקרי הפרויקטים והמיזמים שהוקמו והופעלו במרכזי הצעירים‪,‬‬ ‫חלקם תולדה של צורך והובלה של רכזים ואנשי מקצוע וחלקם תולדה של צורך שעלה מהשטח‪.‬‬ ‫בספר מרוכזים פרויקטים‪ ,‬שזכו להצלחה‪ ,‬חוללו שינוי והשפיעו בקהילות שבהם פעלו‪ .‬שפע רב של‬ ‫פרויקטים מתוארים לפניכם ומציגים עושר בלתי רגיל של עשייה ויזמות חברתית‪ ,‬שהן תולדה של‬ ‫‪>> 7‬‬ ‫מחויבות ומעורבות מצד שותפים וארגונים‪ :‬המגזר השלישי‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬קרנות וארגונים עסקיים‪,‬‬ ‫שיחד אפשרו לפרויקטים השונים לצמוח ולהתפתח ולהפוך "לנשמה היתרה" במרכזי הצעירים‪.‬‬ ‫אין לנו ספק‪ ,‬שמרכזי הצעירים ימשיכו להיות דוגמה ומופת לשיתופי פעולה רב‪-‬מגזריים‪ ,‬יובילו מהפכות‬ ‫חברתיות ברמה המקומית וברמה הלאומית וישמשו כברומטר חברתי אמיתי בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫זו הזדמנות להודות לכל הנוטלים חלק בעשייה‪ ,‬לצוותים‪ ,‬לרכזים ולמנהלי המרכזים ובעיקר לשגיא‬ ‫שיין‪ ,‬מי שמפתח ומוביל את תחום המעורבות החברתית במרכזי הצעירים‪.‬‬ ‫‬ ‫דני פינס‬ ‫ראש אגף שילוב עולים‬ ‫ג'וינט ישראל‬ ‫<< ‪8‬‬ ‫עמיצור דמרי‬ ‫ראש תחום צעירים ומרכזי צעירים‬ ‫ג'וינט ישראל‬ ‫"ארגז כלים" לפעילים חברתיים‬ ‫קרן גנדיר מלווה את תחום המעורבות החברתית במרכזי הצעירים מצעדיו הראשונים‪ ,‬וגאה לראות את‬ ‫ההתפתחות המרשימה של תחום זה במרכזים‪.‬‬ ‫מספר רכזי המעורבות החברתית הגדל והולך‪ ,‬פורומים של צעירים המוקמים באזורים שונים בארץ‪,‬‬ ‫קורסי מנהיגות‪ ,‬המכשירים צעירים לאקטיביזם חברתי ופותחים בפניהם את האפשרות לקחת‬ ‫חלק בצורה אפקטיבית במהלכים של שינוי חברתי ‪ -‬כל אלה הם הפירות הישירים של פיתוח תחום‬ ‫המעורבות החברתית במרכזים‪.‬‬ ‫ליבה של העשייה בתחום המעורבות החברתית הוא הברק בעיניים וההתלהבות של צעירים המובילים‬ ‫שינוי חברתי ביישוביהם‪ .‬אלה הם תנאים הכרחיים‪ ,‬אם כי לא מספיקים‪ ,‬להיווצרות אקטיביזם חברתי‬ ‫אמיתי בישראל‪ .‬לא די באש הפנימית המניעה צעירים קדימה לעשייה חברתית; יש צורך בידע מקצועי‪,‬‬ ‫בהכשרה בכתיבת כרטיסי פרויקט ותכניות עבודה‪ ,‬בהגדרת מטרות ויעדים לטווח ארוך וקצר וברכישת‬ ‫כלים מעשיים‪ .‬כל אלה‪ ,‬תוך שימור ההתלהבות הראשונית‪ ,‬יסייעו לצעירים לחולל את השינוי שהם‬ ‫מובילים‪.‬‬ ‫הספר שלפניכם‪ ,‬שהוא המשך ישיר לערכת ההפעלה של התחום שקדמה לו‪ ,‬הוא בבחינת כלי מקצועי‬ ‫יקר מפז‪ .‬זהו "ארגז הכלים" של רכז המעורבות החברתית במרכז הצעירים ושל פעילים חברתיים‪,‬‬ ‫השואפים להתארגן ולהשפיע באופן יעיל ולטווח ארוך‪.‬‬ ‫בספר תמצאו שיעורים בסיסיים בתורת ניהול הפרויקטים‪ ,‬שהם בבחינת קריאת חובה לכל מי שמתחיל‬ ‫את צעדיו בתחום‪ ,‬לצד שפע של דוגמאות המתארות הצלחות מן השטח‪ .‬כל כרטיס פרויקט לדוגמה‬ ‫הוא בסיס ללמידת עמיתים במיטבה ולהבנה מה הצליח במקום מסוים שבו יושם הפרויקט‪ ,‬תוך חשיבה‬ ‫על אפשרויות יישום עתידיות במקומות נוספים‪.‬‬ ‫אנו תקווה‪ ,‬כי ספר חשוב זה יהווה מחד גיסא ספר הדרכה לרכזי מעורבות חברתית בראשית דרכם‪,‬‬ ‫ומאידך גיסא כלי עבודה מעשי‪ ,‬בשימוש יומיומי‪ ,‬לרכזים ותיקים‪ ,‬שימצאו בו בסיס לתכנון סדרי עדיפויות‪,‬‬ ‫אימוץ רעיונות לפרויקטים והתאמתם ליישוב שבו הם פועלים‪.‬‬ ‫אנו מאחלות לכם שימוש מועיל ופורה בכלי עבודה איכותי זה המוגש לכם‪ ,‬ומודים לשגיא שיין‪ ,‬מנהל‬ ‫תחום המעורבות החברתית במרכזי הצעירים‪ ,‬על היוזמה לכתיבת הספר‪ ,‬על העבודה המאומצת‬ ‫בהפקתו ובהפיכתו לחלק מהספרייה המקצועית של כל מרכז צעירים בישראל‪.‬‬ ‫בברכה חמה‪,‬‬ ‫רונית עמית ודנה סבוראי‬ ‫קרן גנדיר‬ ‫‪>> 9‬‬ ‫‬ ‫מודל המוביל שינוי חברתי בישראל‬ ‫הזכות לכתוב דבר פתיחה לספר זה‪ ,‬עבורי‪ ,‬היא מרגשת ומיוחדת‪.‬‬ ‫זהו רגע של אור‪ ,‬רגע של בריאה‪ ,‬רגע של הצלחה; זהו הרגע שבו ניתן לקחת נשימה עמוקה‪ ,‬להביט‬ ‫ולומר "יחד הצלחנו להגשים רעיון‪ ,‬חלום‪ ,‬לרקום תכנית שנכתבה על נייר ולהפכה להצלחה מוכחת"‪.‬‬ ‫זוהי הצלחה משותפת של שותפים לרעיון‪ ,‬למיזם‪ ,‬ליישומו ולהפעלתו; הצלחה משותפת לכל מי שלוקח‬ ‫חלק במפעל הציוני‪ ,‬הערכי והחברתי שאנו רואים לפנינו‪ .‬זה רגע שבו אנו יכולים להישיר מבט‪ ,‬לקרוא‪,‬‬ ‫ללמוד ולהכיר את מגוון התכניות הרחב והמיזמים היפים‪ ,‬שהתפתחו במקומות שונים במטרה לחזק‬ ‫ולקדם את אוכלוסיית צעירי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫המשנה לרה"מ‪ ,‬השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום‪ ,‬וצוות המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬פועלים‬ ‫להקמה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬חיזוק וביסוס מרכזי הצעירים בישראל‪ .‬זה חזון שהתגשם‪ ,‬רעיון של אנשי מקצוע‬ ‫צעירים בעלי חזון‪ ,‬אמונה וערכים‪ ,‬יזמים צעירים‪ ,‬שזיהו מודל בבאר שבע‪ ,‬והפכו אותו למכלול של‬ ‫מרכזי צעירים הפזורים ברחבי הארץ‪ .‬מיזם אחד‪ ,‬שהיה מכוון לתת מענה למאות משתתפים בבאר‬ ‫שבע‪ ,‬נותן היום‪ ,‬כשמונה שנים לאחר מכן‪ ,‬מענה לעשרות אלפי צעירים ברחבי הארץ‪ .‬זה רגע מרגש‪,‬‬ ‫רגע של שיא‪ ,‬שכן אנו נמצאים בלב העשייה של מיזם שצמח במגזר השלישי ומתפתח למודל ממשלתי‬ ‫המוביל שינוי חברתי בישראל‪.‬‬ ‫מרכזי הצעירים נבנו בנקודת המוצא‪ ,‬כפלטפורמה עירונית‪ ,‬כבסיס להפעלה מקומית‪-‬קהילתית‪ ,‬שעל‬ ‫בסיסה אפשר לפתח כל רעיון‪ ,‬יוזמה‪ ,‬פעילות‪ ,‬תכנית ופרויקט‪ .‬במרכזי הצעירים ניתן להפעיל מכלול‬ ‫מגוון של מענים פרטניים וקבוצתיים ולקיים אירועים קהילתיים‪ ,‬עירוניים‪ ,‬אזוריים ואף מגה‪-‬אירועים‪.‬‬ ‫ספר פרויקטים זה ממחיש את העוצמה‪ ,‬הכוח והיכולות של מרכזי הצעירים לקדם פעילות חברתית‬ ‫עשירה ומקצועית ברשויות המקומיות וברמה האזורית‪ .‬כיום‪ ,‬כל צעיר בישראל יכול לקבל מענה‪ ,‬למצוא‬ ‫אוזן קשבת ולהצטרף לפעילות מעשירה‪ ,‬מפתחת ומקדמת במרכזי הצעירים‪.‬‬ ‫מרכזי הצעירים בישראל הם פלטפורמה נדירה ליזמות חברתית וייחודית מבחינת עוצמת השותפות‬ ‫שלה; פלטפורמה אשר מאגמת את משרדי הממשלה‪ ,‬הרשויות המקומיות‪ ,‬המגזר השלישי והמגזר‬ ‫העסקי ומלווה על ידי אסטרטגיה‪ ,‬מחקר‪ ,‬מעקב‪ ,‬מדידה ולמידה‪ .‬זוהי פלטפורמה שעליה ניתן לממש‬ ‫כל רעיון צעיר‪ ,‬רלוונטי‪ ,‬רענן וחדשני‪ ,‬שמטרתו לקדם את אוכלוסיית הצעירים בישראל‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת למשנה לרה"מ השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום‪ ,‬המאפשר לצעירים‪ ,‬לחלום‬ ‫ולהצליח ומסייע מזה שנים לקבל את הגיבוי הממשלתי ההכרחי לעשייה זו‪ .‬לגב' אורנה הוזמן‪-‬בכור‪,‬‬ ‫מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬על מחויבות המשרד לפיתוח המיזם‪ ,‬ועל מתן האפשרויות‬ ‫לצעירים בנגב ובגליל להצליח‪ .‬לד"ר משה אבן חן על האסטרטגיה שאפשרה את היצירה הזו‪ ,‬לשותפים‬ ‫לדרך בארגון ג'וינט ישראל ‪ ,‬לקרן גנדיר ‪ ,‬למשרדי הממשלה הנוספים ולמנהלי וצוותי מרכזי הצעירים‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לשגיא שיין‪ ,‬שיזם וכתב ספר זה‪ ,‬שהושקעה בו מחשבה‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬אהבה ויצירה‪.‬‬ ‫יפעת קריב‬ ‫ראש אגף צעירים‬ ‫המשרד לפיתוח הנגב והגליל‬ ‫<< ‪10‬‬ ‫המנהיגות הצעירה היא העתיד‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים למעורבות גוברת והולכת של מנהיגים צעירים המובילים התפתחות ושינוי‬ ‫בכל המגזרים‪ .‬בזירה החברתית מקימים מנהיגים אלו מיזמים רבים‪ ,‬הדורשים ליווי‪ ,‬הדרכה וידע‬ ‫מקצועי‪ .‬רכזי המעורבות החברתית במרכזי הצעירים ברחבי הארץ צברו ניסיון רב בתחום זה‪ ,‬הן בליווי‬ ‫התהליך והן בצעדים הדרושים להקמתם של פרויקטים שונים‪ .‬אנו‪ ,‬בג'וינט‪-‬התנדבות‪ ,‬בשיתוף עם קרן‬ ‫גנדיר ומרכזי הצעירים‪ ,‬הבנו לפני כשנתיים את חשיבות הנושא וחברנו על מנת לפתח את הפעילות‬ ‫בתחום‪.‬‬ ‫מכון אלכא וג'וינט‪-‬התנדבות פועלים לשיפור מתמיד באיכות החיים של אזרחי ישראל ולקידומה‬ ‫של המנהיגות והחברה בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬אנו עובדים עם צמרת הממשל המרכזי והמקומי עם‬ ‫מנהיגות אזרחית במגזר השלישי ובמגזר העסקי במרכז למנהיגות מתנדבת‪ .‬פיתוח תרבות הנתינה‬ ‫וההשתתפות החברתית בישראל דורש טיפוח של רצף המנהיגות‪ ,‬מגיל הנעורים‪ ,‬דרך צעירים ועד‬ ‫למבוגרים‪ .‬המנהיגות הצעירה היא העתיד של תהליכים אלה‪ ,‬והפרויקטים המתוארים בספר זה‬ ‫מצביעים על ההישגים המרשימים של רכזי המעורבות החברתית ושל הצעירים במרכזי הצעירים בליווי‬ ‫ופיתוח מנהיגות זו‪.‬‬ ‫הספר שלפנינו פורס את מגוון הפרויקטים החברתיים המתקיימים במרכזי הצעירים בשש השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬ואת הניסיון הרב שנצבר בהפעלתם‪ .‬הספר מיועד לצוותי מרכזי הצעירים ולכל מי שמתעניין‬ ‫בהפעלת פרויקטים חברתיים בתחום‪ ,‬תוך הצגת רקע וכלים מקצועיים ותיאור המיזמים השונים‬ ‫שהופעלו‪ ,‬באופן המאפשר למידה לצורך הפעלת פרויקטים דומים בפרט‪ ,‬ולקידום מיזמים חברתיים‬ ‫בכלל‪ .‬הפרויקטים שהופעלו מחזקים את הלכידות ואת הסולידריות בחברה הישראלית‪ ,‬תוך פיתוח‬ ‫מגוון הנושאים הרלוונטיים לחייהם של צעירים‪.‬‬ ‫אני מודה לשגיא שיין‪ ,‬שהנחה את עבודת הרכזים במרכזי הצעירים וכתב את הספר בהתבסס על‬ ‫הניסיון ועל הידע שצבר בעבודתו‪ .‬תודתנו לקרן גנדיר על תמיכתה החשובה בקידום תחום המעורבות‬ ‫החברתית במרכזי הצעירים ובפרויקטים הרבים שהופעלו במסגרת זו‪.‬‬ ‫ד"ר מיכל חמו לוטם‬ ‫מנכ"לית אלכא‪ ,‬ג'וינט ישראל‬ ‫האגף להתנדבות ופילנתרופיה‬ ‫רונית בר‬ ‫מנהלת תכניות התנדבות‬ ‫‪>> 11‬‬ ‫תודות‬ ‫עם צאתו של ספר זה לאור אני חב תודות לרבים וטובים‪:‬‬ ‫לשותפינו‪ :‬רונית עמית ודנה סבוראי מקרן גנדיר‪ ,‬על התמיכה והגיבוי לאורך כל הדרך;‬ ‫יפעת קריב ממשרד נגב גליל ולמשרד נגב גליל‪ ,‬על התמיכה בתחום;‬ ‫יעל בורג ורונית בר‪ ,‬האגף להתנדבות בג'וינט ישראל;‬ ‫יפעת סלע‪ ,‬מנהלת עמותת "אלומה";‬ ‫משרד הקליטה‪ ,‬על התמיכה בפרויקטים לקידום עולים חדשים;‬ ‫משרד השיכון ‪" -‬שיקום שכונות"‪ ,‬על התמיכה בפרויקטים השונים‪.‬‬ ‫לצוות המטה במרכזי הצעירים‪ :‬עמיצור דמרי‪ ,‬מיכל ברוק‪ ,‬בועז ירדני‪ ,‬יעל חייט‪ ,‬יפעת הלל‪ ,‬רני רוזנהיים‪,‬‬ ‫גל אטיאס‪ ,‬רעות בריימוק ויוהן אטלן‪.‬‬ ‫לצוותי מרכזי הצעירים‪ :‬מנהלי המרכזים‪ ,‬רכזי המעורבות החברתית ורכזי העולים‪.‬‬ ‫למרכזי הצעירים אשר שלחו תיאורי פרויקטים לספר זה‪ :‬דימונה‪ ,‬באר שבע‪ ,‬אשדוד‪ ,‬נתיבות‪ ,‬אופקים‪,‬‬ ‫שדרות‪ ,‬עכו‪ ,‬קריית ים‪ ,‬חיפה‪ ,‬מגדל העמק‪ ,‬יוקנעם‪ ,‬מטה אשר‪ ,‬חצור הגלילית‪ ,‬נצרת עילית‪ ,‬צפת‪ ,‬טירת‬ ‫הכרמל‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬עפולה והעמקים‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬רמלה‪ ,‬חדרה‪ ,‬אור עקיבא‪ ,‬רחובות וכפר סבא‪.‬‬ ‫לארגונים אשר פיתחו פרויקטים המופעלים במרכזי הצעירים‪ :‬עמותת כ"ן (כוח נשים)‪ ,‬בת עמי‪ ,‬תכנית‬ ‫המנטורינג‪ ,‬עמותת מאר"ג‪ ,‬עמותת "רוח חדשה"‪ ,‬אגף שילוב עולים בג'וינט‪ ,‬אלכא‪ ,‬האגף להתנדבות‬ ‫ופילנתרופיה בג'וינט‪ ,‬תכנית מתו"ב‪ ,‬הסוכנות היהודית ושותפות ‪ 2000‬ועמותת שת"יל‪.‬‬ ‫יבואו כולם על התודה והברכה!‬ ‫שגיא שיין‬ ‫מנהל תחום מעורבות חברתית במרכזי הצעירים‬ ‫<< ‪12‬‬ ‫על הספר‬ ‫ספר פרויקטים זה‪ ,‬המונח לפניכם‪ ,‬מציג את היריעה הרחבה של הפעילות החברתית המתבצעת‬ ‫במרכזי הצעירים הפזורים ברחבי הארץ‪ .‬רוב הפרויקטים המתוארים פותחו ומיושמים במרכזי הצעירים‪,‬‬ ‫פרויקטים אחרים פותחו בעמותות ובארגונים שונים‪ ,‬כמפורט בספר‪ ,‬ומרכזי הצעירים מיישמים אותם‬ ‫הלכה למעשה‪.‬‬ ‫רוחב היריעה והמגוון הגדול של תחומי הפעילות מצביעים על היקף העשייה בתחום המעורבות‬ ‫החברתית במרכזי הצעירים‪ .‬תחום זה הוא שם כולל לפעילות חברתית ענפה‪ ,‬הכוללת מיזמים בתחומי‬ ‫התעסוקה‪ ,‬ההשכלה והחינוך‪ ,‬ההתנדבות‪ ,‬החברה‪ ,‬איכות הסביבה וקיימות‪ ,‬תרבות ופנאי‪ ,‬דיור בר‪-‬‬ ‫השגה וכן הקמה של קבוצות מנהיגות ומנהיגות צעירה‪ ,‬המיועדות לקידום עולים חדשים‪ ,‬צעירים‬ ‫בסיכון‪ ,‬קהילות של צעירים‪ ,‬הורים ומשפחות צעירות‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬כי אוסף הפרויקטים המופיע בספר נבחר מתוך מאות פרויקטים‪ ,‬במטרה לתת ביטוי‬ ‫ראוי למגוון הרחב‪ ,‬לניסיון הרב שנצבר במהלך הפעלתם ולהצלחתם המשמעותית של הפרויקטים‪.‬‬ ‫מטבע הדברים ומקוצר היריעה‪ ,‬פרויקטים רבים נותרו מחוץ לספר ואין בכך כדי להעיד על איכותם‬ ‫והצלחתם‪.‬‬ ‫ייחודו של הספר‬ ‫זהו ספר ראשון מסוגו‪ ,‬המאגד את הפרויקטים המובילים הפועלים במרכזי הצעירים בישראל‪ .‬הספר‬ ‫כולל ידע וניסיון שהצטברו בשמונה השנים האחרונות בפעילותם של מרכזי הצעירים‪ .‬הספר מרכז את‬ ‫הפרויקטים על פי תחומי עניין ומאפשר ללמוד על תוכנם וכיצד להפעילם‪ .‬מטרתו של הספר ‪ -‬להפיץ‬ ‫את הפרויקטים השונים ולהביא להפעלתם בכמה שיותר מקומות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫למי מיועד הספר?‬ ‫הספר מיועד לכל המתעניין בהפעלה של פרויקטים חברתיים בארגוני המגזר השלישי‪ ,‬העוסקים‬ ‫בקידום נושא הצעירים‪ ,‬ובראש ובראשונה לצוותי מרכזי הצעירים ושותפיהם‪.‬‬ ‫‪>> 13‬‬ ‫כיצד להשתמש בספר?‬ ‫הספר בנוי בצורה מודולרית‪ ,‬כך שחלק אחד איננו קשור בחלקים האחרים של הספר‪ ,‬וזאת על מנת‬ ‫שניתן יהיה להשתמש בחלקים השונים על פי הצורך ולדלג על החלקים הלא רלוונטיים‪.‬‬ ‫בפרק הראשון של הספר‪ ,‬כאמור‪ ,‬מובא רקע כללי בנושא יזמות חברתית ובניהול פרויקטים‪ .‬חלקי‬ ‫הספר האחרים בנויים מכרטיסי פרויקט‪ ,‬שכל אחד מהם כולל‪:‬‬ ‫תקציר הפרויקט;‬ ‫•‬ ‫מטרות הפרויקט;‬ ‫•‬ ‫אוכלוסיית היעד;‬ ‫•‬ ‫הצורך בפרויקט;‬ ‫•‬ ‫תיאור הפרויקט;‬ ‫•‬ ‫יעדים ותפוקות מדידים;‬ ‫•‬ ‫אבני דרך;‬ ‫•‬ ‫תקציב הפרויקט;‬ ‫•‬ ‫מסקנות ולקחים מהפעלתו של הפרויקט;‬ ‫•‬ ‫פיתוח הפרויקט (שם היוזם ומפתח הפרויקט)‪.‬‬ ‫•‬ ‫כרטיסי הפרויקט מתארים את הפרטים העיקריים הדרושים על מנת להבין את הרציונל של הפרויקט‬ ‫ולשכפלו בצורה המיטבית‪ .‬כאשר באים להשתמש בפרויקטים השונים‪ ,‬חשוב לשים לב להקשר שבו‬ ‫הפרויקט פועל ולשם מה הוא נוצר‪ .‬אין הכרח להשתמש בפרויקטים המתוארים ככתבם וכלשונם‪ .‬ניתן‬ ‫ואף רצוי להתאים את הפרויקט על פי הצרכים העולים מן השטח‪ .‬הפרויקטים הם בבחינת מסגרת‬ ‫פעילות‪ ,‬שאפשר ואף מומלץ לחרוג ממנה‪ ,‬בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬ניתן להיעזר בספר כבר בשלב מיפוי הצרכים‪ ,‬לדפדף ולמצוא תכניות מקבילות‪ ,‬הפועלות‬ ‫במקומות אחרים‪ ,‬לשוחח עם מחברי כרטיסי הפרויקט וללמוד על אודות הפרויקט‪ .‬כך‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫אפשר יהיה לנסח כרטיס פרויקט חדש לתכנית ייחודית‪ ,‬המותאמת לצורכי המקום‪.‬‬ ‫מבנה הספר‬ ‫הספר מכיל ‪ 10‬פרקים‪:‬‬ ‫הפרק הראשון הוא מבוא כללי המגדיר מהי יזמות חברתית ומהם האתגרים הייחודיים העומדים בפני‬ ‫יזמים חברתיים; מתאר את דרכי הפיתוח של מיזמים חברתיים‪ ,‬כולל שיתופי פעולה‪ ,‬גורמי הצלחה‬ ‫ומחזור החיים של מיזם וכן מפרט על תהליכי מדידה והערכה של תכניות חברתיות‪ .‬מטרתו של פרק‬ ‫זה ‪ -‬לתת כלים מקצועיים בתחום‪ .‬חלק זה מבוסס על ספרות מקצועית ועל הניסיון הנצבר בשטח‬ ‫בנושאים אלה‪.‬‬ ‫בפרק השני מתחיל תיאור הפרויקטים‪ ,‬שהם ליבת הפעילות של תחום המעורבות החברתית במרכזי‬ ‫הצעירים‪ ,‬והוא כולל מודלים‪ ,‬פרויקטים וסדנאות בתחום המנהיגות הצעירה‪ ,‬הן ברמה הלאומית והן‬ ‫ברמה הבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫הפרק השלישי מוקדש לתיאור פרויקטים בקרב צעירים בסיכון‪ .‬מרכזי הצעירים רואים חשיבות רבה‬ ‫בקידום צעירים בסיכון ומתן מענה‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬לצעירים אלה‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬מרכזי הצעירים מפעילים‬ ‫ומארחים פרויקטים רבים המטפלים בנושא זה‪ ,‬ביניהם‪ :‬קבוצות של שירות אזרחי לצעירים בסיכון‬ ‫בשיתוף הדוק עם "בת עמי – אלומה אמונה" וכן את תכנית המנטורינג של אוניברסיטת תל אביב‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬מרכזי הצעירים מפעילים תכנית ייחודית לקידום צעירים בסיכון במימונה של פדרציית ניו‪-‬יורק‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית בפעילות זו היא לאפשר לצעירים בסיכון לצרוך את שירותיו של מרכז הצעירים‬ ‫<< ‪14‬‬ ‫ולהדריכם להיות פעילים בכל הקשור לצריכת שירותים בתחום התעסוקה‪ ,‬ההשכלה ותחומים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫הפרק הרביעי מתאר פרויקטים לקידום צעירים עולים ופעילות בחברה רב‪-‬תרבותית‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫היא חברה רב‪-‬תרבותית‪ ,‬וככזאת חיים בה צעירים רבים מתרבויות שונות וכן עולים חדשים וותיקים‪.‬‬ ‫מרכזי הצעירים שמו להם למטרה לקדם אוכלוסייה זו ולפעול לחיזוק הקשרים בין התרבויות השונות‪.‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬מופעלים פרויקטים רבים‪ ,‬הקשורים לקידום ולשימור התרבות בקהילות השונות‪ ,‬לקידום‬ ‫מנהיגות‪ ,‬לרב‪-‬תרבותיות בכלל‪ ,‬כמו פרויקט "השיטור הרב‪-‬תרבותי"‪ ,‬המופעל על ידי עמותת "מאר"ג"‪,‬‬ ‫משטרת ישראל ואגף שילוב עולים בג'וינט‪.‬‬ ‫נושא החינוך וההשכלה הגבוהה מהווה אבן יסוד בפעילות מרכזי הצעירים‪ ,‬מתוך תפיסה שזה כרטיס‬ ‫הכניסה של הצעירים בכלל וצעירים מהפריפריה בפרט‪ ,‬לעולם תעסוקתי איכותי‪ ,‬למוביליות חברתית‬ ‫ולהשתלבות בחברה האזרחית‪ .‬לתיאור פרויקטים בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה מוקדש הפרק‬ ‫החמישי‪ .‬במסגרת זו מוקמים ועדי הורים‪ ,‬מרכזי למידה ופרויקטים לקירוב ההשכלה הגבוהה לבני נוער‬ ‫וצעירים‪.‬‬ ‫הפרק השישי מתאר פרויקטים בתחום תרבות ופנאי וכן כאלה המיועדים לקידום אמנים צעירים‪ .‬אחת‬ ‫ממטרותיו של מרכז הצעירים היא לפעול להישארותם של הצעירים ביישובם‪ ,‬שבו גם יקבעו את ביתם‬ ‫לעתיד‪ .‬לשם כך‪ ,‬אין די בקידום נושא הדיור‪ ,‬התעסוקה והחינוך‪ ,‬אלא חשוב גם לקדם את התרבות‬ ‫הפנאי לצעירים‪ .‬מתוך תפיסה זו מופעלים פרויקטים לקידום אמנות מקורית של צעירים במגוון‬ ‫תחומים‪ ,‬המאפשרים להם לפעול וליצור בקהילתם‪.‬‬ ‫לפרויקטים בתחום ההורות הצעירה והמשפחות הצעירות מוקדש הפרק השביעי‪ .‬זהו נושא משמעותי‬ ‫בקרב צעירים מגיל ‪ 30‬ואילך ואף לפני כן‪ .‬במסגרת זו מופעלים פרויקטים וסדנאות‪ ,‬העוסקים בקידום‬ ‫ובלימוד הנושא‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתקיימות פעילויות משותפות להורים וילדים‪ ,‬מנהיגות הורית‪ ,‬סדנאות בשיתוף‬ ‫מכון אדלר‪ ,‬ועוד‪ .‬כל זאת‪ ,‬מתוך תפיסה‪ ,‬כי בניית יסודות חברתיים חזקים בקרב ההורים הצעירים‬ ‫ורתימתם לפעילויות שונות תחזק את הקהילה שבה הם מתגוררים‪.‬‬ ‫הפרק השמיני מתאר פרויקטים הקשורים לנושאי איכות הסביבה וקיימות‪ .‬סביבה בריאה היא מרכיב‬ ‫חשוב לקהילה בריאה ולכן מתקיימים פרויקטים שונים בתחום איכות הסביבה והקיימות‪ ,‬למשל‪:‬פרויקט‬ ‫גינות קהילתיות‪ ,‬המיועדות לחזק את הקהילה המקומית ולגבשה תוך כדי שיפור פני היישוב; הנגשת‬ ‫חופי הים‪ ,‬קידום קבוצות של צעירים הפועלות בתחום הקיימות וכן פעילות התנדבותית בנושא איכות‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫נושא הדיור מדיר שינה מעיניהם של צעירים רבים והוא קשור להחלטה שלהם להישאר ולהתגורר‬ ‫ביישובם‪ .‬פרויקטים בתחום זה מתוארים בפרק התשיעי וכוללים פעילות להקמה של קבוצות מנהיגות‬ ‫בנושא דיור בר‪-‬השגה‪ ,‬הפועלות מול גורמים עירוניים ולאומיים במטרה למצוא פתרונות כדוגמת זירוז‬ ‫תכניות‪ ,‬אישור פרויקטים‪ ,‬קידום תכניות של פינוי בינוי‪ ,‬חיבור שכונות חדשות למרקם העירוני‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הפרק העשירי מוקדש לתחום התעסוקה‪ ,‬שהוא אחד משלושת תחומי הליבה של מרכזי הצעירים‪,‬‬ ‫המפעילים פרויקטים רבים לקידום תעסוקת צעירים‪ ,‬שרק חלק מהם מובא בספר זה‪ .‬למשל‪ :‬פרויקטים‬ ‫להשארת רופאים צעירים בפריפריה‪ ,‬ירידי תעסוקה‪ ,‬יזמות עסקית‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אתם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬מוזמנים לעשות שימוש בחומר המופיע בספר זה ולשכפל את הפרויקטים‬ ‫השונים על פי צורכיכם‪ .‬בכוונתנו גם להעלות לאתר האינטרנט של מרכזי הצעירים (צפוי לקום בקרוב)‬ ‫גרסה אינטרנטית של הספר‪ ,‬אשר תעודכן באופן שוטף‪.‬‬ ‫אנו מקווים‪ ,‬כי מרכזי הצעירים ימשיכו להיות בחזית הפעילות החברתית וייתנו במה לכלל הצעירים‬ ‫בישראל‪ ,‬המעוניינים להשפיע ולהיות מעורבים בקהילתם‪.‬‬ ‫‪>> 15‬‬ ‫פרק ‪:1‬‬ ‫רקע כללי על‬ ‫פיתוח מיזמים‬ ‫חברתיים‬ ‫יזמות חברתית‬ ‫מהי יזמות חברתית?‬ ‫המושג “יזמות”‪ ,‬שעד לפני שנים מספר היה שמור לתחום העסקים והתעשייה‪ ,‬התרחב בשנים האחרונות‬ ‫הרבה מעבר לגבולות אלה‪ .‬יזמות חברתית היא אסטרטגיה המשלבת את להט החזון והשליחות החברתית‬ ‫עם גישות עסקיות של פיתוח וניהול עסקים בכלים חדשניים והחלטיים‪ ,‬שיטתיים וביקורתיים‪ ,‬תוך בדיקת‬ ‫מדדי תפוקה ותחרות‪ .‬יזמות חברתית היא תפיסה המנחה היום את פעילותם של פרטים וארגונים כאחד‪,‬‬ ‫בניסיונם‪ ‬ליישם גישות עסקיות לצורך פיתוח תשובות יעילות ומועילות להתמודדות עם בעיות חברתיות‬ ‫מורכבות‪ .‬יזמות חברתית מאופיינת בתחושת מימוש שליחות חברתית‪ ,‬שילוב אזרחים ומתנדבים בעשייה‬ ‫פעילה‪ ,‬איתור מקורות מימון ציבוריים ופילנתרופיים וגיוס הון סיכון חברתי‪.‬‬ ‫יזמות חברתית מונעת על ידי אלטרואיזם ומייחסת חשיבות רבה למידת ההשפעה של היוזמה על‬ ‫החברה‪ .‬יוזמה חברתית צריכה להיות בעלת השפעה רחבה וניתנת לשכפול‪ ,‬עליה לפרוץ את גבולותיה‬ ‫המקוריים ולוודא שהשפעתה לא תהיה מוגבלת לאוכלוסייה מקומית‪ .‬מכאן‪ ,‬שיוזמה חברתית אינה יוצרת‬ ‫רק שיפור במערכת קיימת‪ ,‬כי אם מחוללת שינוי מהותי ומשמעותי‪.‬‬ ‫האתגרים הניצבים בפני היזמים החברתיים ומאפייניהם‬ ‫יזמים מחפשים שינוי‪ ,‬מגיבים אליו ורואים בו הזדמנות‪ .‬ליזמים יש יכולת יוצאת דופן לזהות הזדמנויות‬ ‫חדשות‪ ,‬הם בעלי אמביציה לנצלן ורצון להתמודד עם הסיכונים הכרוכים בהשגתן‪ .‬הם חושבים ביצירתיות‬ ‫ומפתחים פתרונות חדשים‪ ,‬המשנים את הקיימים‪ .‬יזמים אינם מנסים לשפר פתרונות קיימים ולערוך בהם‬ ‫שינויים קלים‪ ,‬אלא מוצאים דרך חדשה להתמודד עם הבעיה‪ .‬הם נוקטים פעולה ישירה ואינם מנסים‬ ‫לשכנע אחרים לפתור בעיות; לוקחים סיכונים ומפגינים אומץ; בעוד שאחרים חושבים שהפעולה בלתי‬ ‫אפשרית‪ ,‬הם מאמינים שאפשר‪ .‬השינוי יוצר סטנדרטים וכללי משחק חדשים‪.‬‬ ‫<< ‪16‬‬ ‫יזמים חברתיים מזהים בעיה חברתית ומוכנים להתמסר למימוש חזונם ולשינוי פני החברה‪ .‬הם מוכנים‬ ‫להקדיש לכך את כל זמנם ומרצם‪ .‬על פי רוב‪ ,‬חסרים להם המשאבים והתשתיות שיש ליזמים עסקיים‪,‬‬ ‫אבל עובדה זו אינה מרתיעה אותם‪ .‬הם לוקחים אחריות אישית מתוך אמונה שאפשר לעשות‪ ,‬לשנות‬ ‫ולהשפיע; מפגינים שאפתנות גבוהה ומחויבות לקידום רעיונותיהם‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬הם זקוקים לתמיכה‬ ‫ולרשת חברתית כדי להצליח‪.‬‬ ‫בתהליכי הייזום‪ ,‬ההקמה והמיסוד מתמודדים יזמים חברתיים עם בעיות ואתגרים המקבילים לאלה‬ ‫שעמם מתמודדים יזמים עסקיים‪ .‬האתגרים לאורך השלבים השונים כוללים גיוס הון סיכון לשלב הייזום‪,‬‬ ‫פיתוח תשתית פיננסית לשלבי ההקמה והמיסוד‪ ,‬פיתוח תשתית ארגונית יציבה ופיתוח מנהיגות ציבורית‬ ‫ומקצועית להובלת המיזם ולניהולו‪.‬‬ ‫פיתוח מיזמים חברתיים וניהולם‬ ‫‪1‬‬ ‫רקע‬ ‫ניהול מיזמים הוא משימה מורכבת‪ ,‬המאגדת בתוכה מדדים רבים ובנויה משלבים שונים – החל מהייזום‪,‬‬ ‫דרך גיוס משאבים ועד ההוצאה לפועל‪ .‬כפי שעולם המושגים של יזמות חברתית נגזר מתוך עולם‬ ‫העסקים והיזמות העסקית‪ ,‬כך גם נושא ניהול המיזמים החברתיים‪ .‬למעשה‪ ,‬ניהול מיזם חברתי דומה‬ ‫לניהול מיזם עסקי‪ ,‬אך בהבדל אחד‪ :‬מיזם עסקי מטרתו להשיג רווחים כספיים גדולים ככל האפשר‪,‬‬ ‫ואילו מיזם חברתי מיועד לקדם סדר יום חברתי ולתרום לכלל החברה או הקהילה‪ .‬ככל שניהול המיזם‬ ‫החברתי ייעשה ביעילות רבה יותר‪ ,‬כך סיכוייו להצליח יהיו גבוהים יותר‪.‬‬ ‫חלק ניכר ממשאביו של כל ארגון מושקע במיזמים‪ ,‬ולכן ניהולם הנכון משפיע באופן משמעותי על‬ ‫הצלחתו של הארגון‪ .‬אפשר לשפר באופן ניכר את ניהול המיזמים באמצעות שימוש מושכל בגישות‬ ‫ובמתודולוגיות שפותחו לשם כך‪.‬‬ ‫מהו מיזם?‬ ‫מיזם הוא מאמץ הנעשה בפרק זמן מוגבל‪ ,‬בדרך כלל במסגרת אילוצים‪ ,‬להשגת מטרות מוגדרות‬ ‫מראש‪ .‬האילוצים המקובלים הם‪ :‬זמן‪ ,‬עלות ותקציב‪ ,‬אך ייתכנו גם אילוצים אחרים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬חברתיים‬ ‫או חוקתיים‪ .‬מיזם יכול להיות קשור לביצוע או אף למחקר ולפיתוח‪.‬‬ ‫למיזם שלושה מאפיינים עיקריים‪:‬‬ ‫•הוא תחום בזמן‪ :‬בעל נקודת התחלה ונקודת סיום;‬ ‫•מטרתו הגשת מוצר או שירות‪ :‬לאחר שהמוצר או השירות הושגו המיזם מסתיים;‬ ‫•נועד להשיג מוצר או שירות ייחודי‪ ,‬ולכן תחזוקה ו‪/‬או תפעול אינם נחשבים כמיזם‪.‬‬ ‫שיתופי פעולה במיזם‬ ‫רוב המיזמים מורכבים ודורשים עבודה של יותר מאדם אחד ולעתים קרובות שיתוף של ארגונים אחדים‪.‬‬ ‫לצורך העניין‪ ,‬לא כל מאמץ חד‪-‬פעמי יכול להיקרא מיזם‪ .‬מיזם הוא דבר שמורכבותו ניתנת להערכה‬ ‫על פי מדדים‪ ,‬כגון‪ :‬משך הביצוע‪ ,‬עלות כוללת ושיתופי פעולה‪.‬‬ ‫פרק זה מתבסס על הספר‪ :‬שלמה גלוברזון‪ ,‬אבי שטוב‪ ,‬ניהול פרוייקטים ‪ -‬תכנון‪ ,‬ביצוע ובקרה‪ ,‬הוצאת דיונון‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ישראל‪2006 ,‬‬ ‫‪>> 17‬‬ ‫מדוע אנו זקוקים לשיתופי פעולה בהפעלת מיזמים?‬ ‫•במיזמים רבים תכולת העבודה כה גדולה‪ ,‬עד שאין אפשרות לאדם בודד לבצע את המשימה‬ ‫בזמן סביר;‬ ‫•במיזמים רבים נדרשים תחומי ידע מגוונים שאדם אחד או ארגון אחד אינם שולטים בהם;‬ ‫•במיזמים מעורבים בעלי עניין שונים‪ ,‬למשל‪ :‬מנהל המיזם‪ ,‬הגוף המבצע‪ ,‬המשתמשים בתוצרי‬ ‫המיזם‪ ,‬המממנים‪ ,‬ולהם מטרות שונות ולעתים אף מנוגדות‪ .‬שביעות רצונם מושפעת מהמידה‬ ‫שבה המיזם נותן מענה הולם למטרותיהם;‬ ‫•מיזמים שבהם שותפים יותר מארגון אחד‪ ,‬סיכוייהם להצליח גבוהים יותר‪.‬‬ ‫אי‪-‬ודאות בהפעלת מיזמים‬ ‫כל מיזם‪ ,‬ללא יוצא מהכלל‪ ,‬מאופיין במידה כזו או אחרת של אי‪-‬ודאות בהיבטים שונים‪:‬‬ ‫•תכולת העבודה שיש לבצע;‬ ‫•כמות המשאבים הנדרשים להפעלת המיזם ולגיוסם;‬ ‫•משך הזמן הנדרש לביצוע;‬ ‫•העלות הכוללת והסופית של המיזם;‬ ‫•תנאי הסביבה;‬ ‫•מידת השימוש בתוצר הסופי‪.‬‬ ‫גורמי הצלחה של מיזם‬ ‫הקונפליקטים בין בעלי עניין שונים‪ ,‬אי‪-‬הוודאות והחד‪-‬פעמיות של מיזמים הם בין הגורמים העיקריים‬ ‫לכישלונם של מיזמים רבים‪.‬‬ ‫שאלת המפתח המתבקשת היא‪ :‬מה אפשר לעשות כדי להצליח בניהול מיזמים? כמו בנושאים ניהוליים‬ ‫אחרים‪ ,‬עדיין לא נמצאה נוסחת קסם שתבטיח הצלחה בכל מיזם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברחבי העולם נערכו כמה‬ ‫מחקרים שנועדו לאתר גורמי הצלחה‪ .‬המסקנה העיקרית היא‪ ,‬כי יש להשקיע זמן רב בתכנון המיזם‪,‬‬ ‫בבירור מטרותיו ובהתאמתו לצורכיהם של הארגון ושל קהל היעד‪.‬‬ ‫מהמחקרים עולה‪ ,‬שאפשר להעריך את מידת ההצלחה של המיזם בעזרת המדדים האלה‪:‬‬ ‫•עמידה בלוח הזמנים;‬ ‫•שמירה על מסגרת התקציב;‬ ‫•ביצוע בהתאם לציפיות;‬ ‫•מתן מענה ליוזם או לקהל היעד;‬ ‫•פיתרון הבעיה שלשמה נוצר המיזם;‬ ‫•השימוש בתוצרי המיזם;‬ ‫•שביעות הרצון מאופן הביצוע והניהול של המיזם‪.‬‬ ‫גורמים מהותיים להצלחת מיזם (‪)Factors Success Critical – CSF‬‬ ‫•בהירותן של מטרות המיזם ואופן השגתן;‬ ‫•תמיכת ההנהלה הבכירה של הארגון (משאבים‪ ,‬עוצמה);‬ ‫•תכנון המיזם (ברמת המקרו וברמת המיקרו);‬ ‫•מעורבות קהל היעד או הלקוח (קשר‪ ,‬היוועצות‪ ,‬סקר שוק);‬ ‫•כוח אדם (בחירה‪ ,‬הדרכה);‬ ‫•אופן קבלת המיזם ותוצריו על ידי קהל היעד או הלקוח;‬ ‫<< ‪18‬‬ ‫•מעקב והיזון חוזר;‬ ‫•תקשורת;‬ ‫•איתור תקלות וניהול סיכונים‪.‬‬ ‫מחזור החיים של מיזם‬ ‫כל מיזם ‪ -‬עסקי‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬חברתי או אחר ‪ -‬בנוי מארבעה שלבי התפתחות‪:‬‬ ‫ •השלב המושגי‪ :‬ניתוח הדרישות של בעלי העניין השונים וחיפוש פתרון שיענה עליהן בצורה הטובה‬ ‫ביותר;‬ ‫ •השלב התכנוני‪ :‬תרגום הפתרון הנבחר לתכנית עבודה מפורטת‪ ,‬הכוללת משאבים דרושים‪ ,‬לוחות‬ ‫זמנים לביצוע וכדומה;‬ ‫ •השלב הביצועי‪ :‬הוצאת המיזם לפועל על פי התכנון;‬ ‫ •שלב הסיום‪ :‬בדיקת תוצרי המיזם מול התכנון ומול תכניות העבודה השונות‪ ,‬התקבלותו על ידי‬ ‫•קהל היעד וסגירתו האדמיניסטרטיבית‪.‬‬ ‫להלן פירוט השלבים השונים במחזור החיים של המיזם‪:‬‬ ‫השלב הראשון‪ :‬שלב הייזום (השלב המושגי)‬ ‫שלב זה מתחיל בזיהוי הצורך ומסתיים במתן אישור לביצוע מיזם מסוים‪ ,‬שעשוי להיות מיזם‬ ‫פנימי של הארגון או מיזם חיצוני שהארגון מבצע עבור גוף חיצוני‪ .‬שלב זה כולל חיפוש של מיזמים‬ ‫פוטנציאליים המשרתים את מטרות הארגון והשוואה ביניהם‪ .‬בתהליך זה מוגדרות מטרות המיזם על‬ ‫היבטיו השונים‪ .‬כדי להחליט איזה מיזם לבחור יש לענות על כמה שאלות‪:‬‬ ‫•האם המיזם תואם את האסטרטגיה של הארגון?‬ ‫•האם קיימים אילוצים משמעותיים בהשגת משאבים דרושים‪ ,‬כמו ידע‪ ,‬כוח אדם ותקציבים?‬ ‫•האם עלות המיזם סבירה או גבוהה במידה כזו שקשה לעמוד בה?‬ ‫•האם המיזם צפוי לענות על צרכים שיש להם ביקוש?‬ ‫•האם קיים מיזם דומה בשוק‪ ,‬העלול לייתר את הקמת המיזם המתוכנן?‬ ‫השלב השני‪ :‬פיתוח תכנית המיזם (השלב התכנוני)‬ ‫בשלב זה המטרה לגבש תכנית עבודה מוגדרת למיזם‪ ,‬המשמשת בסיס לביצועו ולבקרתו‪ .‬בדרך כלל‬ ‫תהליך זה חוזר פעמים אחדות במהלך ביצוע המיזם‪ ,‬שכן כל מיזם עובר שינויים‪ .‬תכנית המיזם משמשת‬ ‫למטרות אלו‪:‬‬ ‫•תיעוד הנחות התכנון;‬ ‫•תיעוד החלטות וחלופות;‬ ‫•הנחיית ביצוע המיזם;‬ ‫•פיתוח תקשורת יעילה בין בעלי עניין שונים;‬ ‫•הגדרת אבני דרך לשלבי המיזם השונים;‬ ‫•בסיס למעקב ההתקדמות אחר המיזם ולבקרתו‪.‬‬ ‫על תכנית המיזם לכלול‪:‬‬ ‫•מסמך ייזום המיזם;‬ ‫•תיאור האסטרטגיה של ניהול המיזם;‬ ‫•מבנה תכולת העבודה;‬ ‫•הערכת עלויות ולוחות זמנים;‬ ‫‪>> 19‬‬ ‫•חלוקת אחריות על תכולות העבודה;‬ ‫•אבני דרך מרכזיות ולוחות זמנים;‬ ‫•סיכונים עיקריים ודרכי ההתמודדות עמם;‬ ‫•נושאים פתוחים והחלטות להכרעה‪.‬‬ ‫שלב זה כולל‪:‬‬ ‫‪ .1‬בקרת שינויים‬ ‫מעטים המיזמים המבוצעים בהתאם לתכנון המקורי‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬כמעט כל מיזם עובר שינויים במהלך‬ ‫תקופת ביצועו‪ .‬מטרות התהליך לבקרת שינויים הן להבטיח שהשינויים אכן מועילים ותורמים לביצועו‬ ‫היעיל של המיזם‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניהול הזמן במיזם‬ ‫במהלך שלב זה יש להקפיד על‪:‬‬ ‫•הגדרת פעילויות‪ :‬זיהוי הפעילויות שיש לבצע ותיעודן‪ ,‬לשם קבלת התוצרים המוגדרים בתכנית‬ ‫העבודה‪ .‬התוצאה היא רשימת הפעילויות שיש לבצע במסגרת המיזם;‬ ‫•סדר הביצוע של הפעילויות‪ :‬תהליך של זיהוי ותיעוד קשרים וקדימויות בין הפעילויות‪ .‬בתהליך‬ ‫זה יש להתחשב בהתניות שונות הקשורות לניהול המיזם‪ :‬אובייקטיביות וחיצוניות‪ ,‬כגון קבלת‬ ‫אישורים ותקציבים;‬ ‫•הערכת משך הפעילות‪ :‬הערכת משך הזמן הנדרש לכל פעילות;‬ ‫•פיתוח לוח זמנים‪ :‬תהליך שמטרתו לקבוע את תאריכי ההתחלה והסיום לכל פעילות במיזם;‬ ‫•בקרת לוחות זמנים‪ :‬תהליך האמור לעקוב אחר העמידה בלוחות הזמנים ואחר השינויים בהם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניהול תקציב המיזם‬ ‫תכנון התקציב מאפשר התארגנות מוקדמת להשגת המימון הדרוש לביצוע המיזם‪ .‬הגדרת התקציב‪,‬‬ ‫תוך פירוט ההוצאות והתוצאות הצפויות‪ ,‬מציבה את האילוצים שבהם יש להתחשב בעת ביצוע המיזם‪.‬‬ ‫במהלך שלב זה יש להקפיד על‪:‬‬ ‫•תכנון משאבים‪ :‬כדי לבצע מיזם בהצלחה יש צורך בתכנון משאבים‪ ,‬בהקצאתם ובשליטה נכונה‬ ‫בהם‪ .‬תהליך התכנון קובע לאילו משאבים הארגון זקוק (תקציבים‪ ,‬כוח אדם‪ ,‬ציוד) ואת כמותם;‬ ‫•הערכת עלויות‪ :‬הערכת העלויות של היחידות השונות במיזם (פעילות‪ ,‬כוח אדם);‬ ‫•תקצוב העלויות‪ :‬חישוב התקציב למיזם כולו‪ ,‬תוך התייחסות למועדים שבהם צפוי להתקבל‬ ‫התקציב;‬ ‫•בקרת עלויות‪ :‬מערכת בקרה ומעקב על הוצאת התקציבים של המיזם ביחס להשגת המטרות‬ ‫והיעדים‪.‬‬ ‫‪ .4‬ניהול האיכות של המיזם‬ ‫ניהול האיכות של המיזם כולל את כל התהליכים הנדרשים כדי להבטיח שהמיזם מספק ברמה הנדרשת‬ ‫את הצרכים שלשמם הוא מבוצע‪ .‬תחום ידע זה כולל את כל הפעילויות הניהוליות הקובעות את המדיניות‪,‬‬ ‫המטרות והאחריות בתחום האיכות‪ .‬מערכת האיכות של הארגון כוללת את המבנה הארגוני של המיזם‪,‬‬ ‫אחריות‪ ,‬נהלים‪ ,‬תהליכים ומשאבים הנדרשים ליישום הפעילויות של ניהול האיכות‪ .‬אחד הרכיבים‬ ‫העיקריים בתהליך זה עוסק בבחירת סטנדרטים של איכות הרלוונטיים למיזם‪.‬‬ ‫<< ‪20‬‬ ‫‪ .5‬ניהול משאבי אנוש במיזם‬ ‫ניהול משאבי אנוש במיזם כולל תהליכים‪ ,‬שמטרתם להביא לביטוי מרבי את תרומתם של בעלי העניין‬ ‫להצלחת המיזם‪ ,‬כגון‪ :‬קהל היעד‪ ,‬העובדים‪ ,‬ההנהלה והמממנים‪ .‬במהלך שלב זה יש להקפיד על‪:‬‬ ‫•תכנון ארגוני‪ :‬זיהוי‪ ,‬תיעוד והשמה של בעלי תפקידים במיזם‪ .‬בעלי התפקידים יכולים להיות יחידים‬ ‫או קבוצות‪ ,‬גורמים פנים‪-‬ארגוניים או חוץ‪-‬ארגוניים‪ .‬התוצר העיקרי הוא מודל המתאר את המבנה‬ ‫הארגוני בעזרת תצוגה גרפית של הגורמים המעורבים במיזם‪ ,‬תחומי עבודתם ויחסי הכפיפות‬ ‫והדיווח ביניהם;‬ ‫•השמת עובדים‪/‬מלגאים‪/‬מתנדבים‪ :‬גיוס האנשים הדרושים והשמתם לעבודה במיזם‪ .‬הגיוס נעשה‬ ‫ממאגר משאבי האנוש הקיים בארגון או דרך קליטת עובדים חיצוניים‪ .‬בסופו של התהליך צריכה‬ ‫להיות הגדרת תפקיד ברורה לכל אחד מאנשי הצוות של המיזם;‬ ‫•פיתוח צוות‪ :‬תהליך שמטרתו שיפור יכולת בעלי העניין לתפקד כצוות והגדלת תרומתם של משאבי‬ ‫האנוש למיזם‪.‬‬ ‫‪ .6‬ניהול התקשורת במיזם‬ ‫כדי לאפשר זרימה מהירה ובהירה של מידע יש להגדיר היטב את מערכת הקשרים ואת ערוצי התקשורת‬ ‫בין המשתתפים השונים‪ .‬יש לפרט מי מדווח למי בכל נושא‪ ,‬למי יש סמכויות לקבל החלטות בנושאים‬ ‫שונים‪ ,‬מהו העיתוי הנכון לכל סוג תקשורת וכיצד אפשר לשתף ברעיונות את בעלי העניין השונים‪.‬‬ ‫פירוט מדויק של צורכי התקשורת הוא המפתח לזרימת מידע חלקה ושלמה במהלך המיזם‪ ,‬למניעת‬ ‫אי‪-‬בהירויות וויכוחים מיותרים‪ .‬במהלך שלב זה יש להקפיד על‪:‬‬ ‫•תכנון התקשורת‪ :‬קביעת צורכי המידע והתקשורת עבור בעלי העניין – מי זקוק למידע‪ ,‬איזה מידע‪,‬‬ ‫מתי יזדקק לו ואיך יקבל אותו‪ .‬תוצר תהליך זה הוא מסמך המציין את פירוט השיטות שישמשו‬ ‫לטיפול בסוגים שונים של מידע‪ ,‬איסופו ואגירתו;‬ ‫•הפצת המידע‪ :‬איסוף מידע הנדרש על ידי בעלי עניין‪ ,‬כגון לוח זמנים ואספקתו‪ ,‬הטמעת התכנית‬ ‫לניהול התקשורת והתגובה לבקשות מידע בלתי צפויות;‬ ‫•דיווח ביצועים‪ :‬איסוף והפצה של מידע על תכולת העבודה שבוצעה במיזם‪ ,‬לוחות זמנים‪ ,‬עלויות‬ ‫ומעטפת ביצועים‪ ,‬לצורך דיווח על מצב המיזם‪.‬‬ ‫‪ .7‬ניהול סיכונים במיזם‬ ‫המושג “ניהול סיכונים” כולל שני מסרים מרכזיים‪ :‬האחד ‪ -‬שקיימים סיכונים שהמיזם לא יסתיים בהצלחה‪,‬‬ ‫השני ‪ -‬שאפשר לנהל סיכונים אלה‪ .‬במהלך שלב זה יש להקפיד על‪:‬‬ ‫•הכנת תכנית לניהול סיכונים‪ :‬קביעת תכנית במטרה למנוע או להקטין את הסיכונים הנובעים‬ ‫מאירועים העלולים לפגוע בהצלחת המיזם;‬ ‫•זיהוי סיכונים‪ :‬איתור הסיכונים העלולים להשפיע על הצלחת המיזם ותיעוד מאפייניהם‪ .‬זיהוי מקורות‬ ‫הסיכונים‪ ,‬סיווג תרחישים אפשריים ויצירת רשימה של תרחישים אפשריים;‬ ‫•ניתוח איכותי של סיכונים‪ :‬ניתוח סיכונים שאי‪-‬אפשר לתת להם ערך מספרי בעל משמעות‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫לא ניתן לכמת את הפסד המוניטין בעקבות יריד תעסוקה שלא עלה יפה;‬ ‫•ניתוח כמותי של הסיכונים‪ :‬ניתוח סיכונים שאפשר לחשב בעבורם את הערך של הנזק הכרוך בהם‬ ‫ולבטאו ביחידות כמותיות‪ ,‬כגון שקלים;‬ ‫•תכנון תגובה לסיכונים‪ :‬פיתוח צעדי תגובה לגורמים ולאירועים בדרגת סיכון גבוהה ביותר‪ ,‬כולל‬ ‫בחירה בין תגובות אפשריות‪ ,‬כגון‪ :‬הימנעות מהסיכון‪ ,‬הקטנת השפעת הסיכון‪ ,‬קבלת הסיכון‪ ,‬תכנון‬ ‫צעדי תגובה וביטוח‪.‬‬ ‫‪>> 21‬‬ ‫השלב השלישי‪ :‬ביצוע המיזם (השלב הביצועי)‬ ‫שלב זה הוא הליבה של המיזם ומהווה ‪ 80%‬ממנו‪ .‬במהלכו באים לידי ביטוי כל התכנונים המוקדמים‬ ‫במגוון התחומים‪ .‬במרבית המקרים מדובר במיזם חדש לארגון המבצע‪ ,‬וגם התכנון הטוב ביותר לא‬ ‫תמיד יודע לחזות במדויק את כל המדדים‪ .‬לכן חשוב להיות גמישים במהלך העבודה על המיזם ולהביא‬ ‫בחשבון את האפשרות לשינויים במהלך העבודה‪.‬‬ ‫השלב הרביעי‪ :‬סיום המיזם (שלב הסיום)‬ ‫סיום המיזם הוא חלק חשוב ביותר‪ .‬במונח “סיום” הכוונה לפרק הזמן שבו המשאבים הדרושים לצורך‬ ‫ביצוע המיזם פוחתים עד לנקודה שבה אין עוד צורך בהם ומנהל המיזם מסיים את תפקידו‪ .‬בשלב זה‬ ‫יש להתייחס למספר נתונים‪:‬‬ ‫•שמירת יכולות‪ :‬כיצד לתכנן את אחסון המשאבים והמידע שנדרשו לצורך ביצוע המיזם‪ ,‬כך שיתאפשר‬ ‫להשתמש בהם בנקל למיזמים דומים בעתיד;‬ ‫•החלטה לגבי המשאבים שנותרו‪ :‬יש להחליט אילו מן המשאבים – כוח אדם‪ ,‬ציוד וכו’ – נשארים‬ ‫בארגון עצמו ואיזה שימוש ייעשה בהם;‬ ‫•הפעלת המיזם מול הלקוח או מול קהל היעד‪ :‬שלב זה דורש אינטראקציה מורכבת בין מנהל המיזם‬ ‫לבין הלקוח‪ .‬ביצועו מותנה ביכולת תקשורת טובה ובאמון הדדי;‬ ‫•ניתוח סופי של המיזם‪ :‬איסוף המידע ותיעודו באופן שיאפשר לשפר את ביצועי הארגון בעתיד‪.‬‬ ‫<< ‪22‬‬ ‫מדידה והערכה של תכניות חברתיות‬ ‫‪2‬‬ ‫מהי הערכה ומה מעריכים באמצעותה‬ ‫“הערכה” הוא מושג רחב‪ ,‬הכולל בתוכו מושגים רבים‪ .‬הערכה היא פעולה‪ ,‬שיש בה משום מתן חוות דעת‪,‬‬ ‫והיא יכולה להיות סובייקטיבית או אובייקטיבית‪ .‬הערכה מתייחסת לחוות דעת ממגוון סוגים‪ ,‬שהמכנה‬ ‫המשותף שלהם הוא שיפוט‪.‬‬ ‫הערכת תכניות חברתיות משמעותה שימוש בשיטות המחקר המקובלות במדעי החברה על ידי מעריכים‪,‬‬ ‫אנשי מינהל או אנשי מעשה‪ ,‬כדי לבחון את התכנון‪ ,‬את היישום או את תוצאותיה של תכנית חברתית‬ ‫בסביבה ציבורית ופוליטית נתונה‪.‬‬ ‫תהליך הערכה‬ ‫הכרות עם‬ ‫נושא ההערכה‬ ‫תכנית‬ ‫גיבוש והבהרה‬ ‫של סטנדרטים‬ ‫להערכה‬ ‫היכרות‬ ‫יסודית עם‬ ‫התכנית‬ ‫המוערכת‬ ‫הערכת‬ ‫התכנית‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫שיפור‬ ‫התכנית‬ ‫או קבלת‬ ‫החלטות‬ ‫הכנסת שינויים‬ ‫בתכנית‬ ‫את פעולות הערכה אפשר לסווג במגוון דרכים‪ ,‬כגון‪ :‬הערכה ממוקדת תהליך והערכה ממוקדת תוצאות;‬ ‫הערכה מעצבת או הערכה מסכמת‪ .‬הסוג הנפוץ של הערכה לתכניות חברתיות מתייחס למאפייני‬ ‫התכנית‪ :‬הצרכים שהתכנית מיועדת לענות עליהם‪ ,‬התהליך שבו התכנית מתבצעת‪ ,‬סוגי התוצאות של‬ ‫התכנית ויעילותה‪ .‬מדובר בתהליך אינטגרטיבי‪ ,‬הכולל ארבעה שלבים‪:‬‬ ‫הערכת צרכים‬ ‫שלב זה מתמקד בהערכת האופן שבו מתכנני התכנית העריכו את הצרכים או את הבעיות של אוכלוסיית‬ ‫היעד שהתכנית מכוונת אליה‪ .‬הערכה מבקשת לזהות ולתאר את הצרכים של הארגון‪ ,‬הערכהשל‬ ‫הקהילה או של האנשים העשויים להזדקק לתכנית וליהנות ממנה‪ .‬הערכה זו מתמקדת הערכה מבקשת‬ ‫לזהות ולתאר את הצרכים של הארגון‪ ,‬של הקהילה או של האנשים העשויים להזדקק לתכנית וליהנות‬ ‫ממנה‪ .‬הערכה זו מתמקדת בשאלה‪ :‬מה האנשים צריכים כדי שאפשר יהיה להכין תכנית שתענה על‬ ‫הצרכים‪ ,‬תפתור בעיה וכדומה‪.‬‬ ‫סוגי ההערכה‬ ‫קיימים סוגים שונים של הערכה‪:‬‬ ‫•הערכת תהליך‬ ‫כשתכנית מופעלת‪ ,‬המעריכים מנסים לעמוד על האופן שבו היא מתבצעת‪ :‬מי האנשים הפועלים‪,‬‬ ‫מה הם עושים וכיצד‪ ,‬מי מקבל את השירות‪ ,‬מהם האמצעים שנעשה בהם שימוש‪ .‬הערכת התהליך‬ ‫חלק זה מבוסס על הספר‪ :‬יצחק פרידמן‪ ,‬מדידה והערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות‪ ,‬מכון הנרייטה סאלד‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ירושלים‪2005 ,‬‬ ‫‪>> 23‬‬ ‫כוללת גם בדיקה של ההנחות שהתכנית מתבססת עליהן‪ ,‬כדי לבדוק אם התכנית אכן תואמת‬ ‫להנחות היסוד שלה‪ ,‬ואם היא מתייחסת לצרכים שנקבעו בשלב הערכת הצרכים‪.‬‬ ‫•הערכת תוצאות‬ ‫כשמחקר התהליכים מראה שהתכנית פועלת ומיושמת כהלכה‪ ,‬זה הזמן להעריך את תוצאותיה‪.‬‬ ‫הערכת התוצאות יכולה להיעשות בשתי רמות‪ :‬ברמה הראשונה נבדק האם הושגו התוצאות שהיו‬ ‫מתוכננות והאם מקבלי התכנית שבעי רצון מן התוצאות שהושגו‪ .‬ברמה השנייה נבדק הקשר בין‬ ‫התכנית לבין התוצאות‪ .‬הערכה מנסה לבדוק אם אמנם התכנית היא שהביאה לידי שינוי ושיפור‬ ‫במצבם של המשתתפים בה‪.‬‬ ‫•הערכת היעילות‬ ‫כאשר נמצא שהתכנית תרמה למשתתפים בה‪ ,‬יש לעסוק בשאלת עלויותיה‪ .‬רצוי להשוות את‬ ‫העלויות של תכנית אחת לעלויות של תכנית אחרת‪.‬‬ ‫רצף הביצוע בהערכה אינטגרטיבית של תכנית‬ ‫הערכת‬ ‫צרכים‬ ‫תכנון‬ ‫תכנית‬ ‫ביצוע‬ ‫התכנית‬ ‫הערכת‬ ‫תוצאות‬ ‫הערכת‬ ‫תוצאות‬ ‫הערכת‬ ‫יעילות‬ ‫המטרות העיקריות של תהליך הערכה‬ ‫•הערכה לשם שיפור התכניות‪ :‬כאשר הערכה נעשית כדי לשפר את התכנית‪ ,‬מטרתה העיקרית‬ ‫לחשוף את ההשפעות או את התוצאות של התכנית‪ .‬כלומר‪ ,‬לגלות מהם השינויים שהיא מחוללת‬ ‫בקרב משתתפיה‪.‬‬ ‫•הערכה לשם קבלת החלטות‪ :‬ההערכה המועילה ביותר היא הערכה המכוונת לקבלת החלטות‪.‬‬ ‫ניתן למנות שלושה סוגי החלטות עיקריים‪ :‬החלטה על תיקונים באמצע הדרך; החלטה על המשך‬ ‫התכנית או הפסקתה; החלטה על בחירת חלופות מועדפות‪.‬‬ ‫•הערכה כביטוי לאחריותיות (‪ :)accountablilty‬מדובר במושג המתייחס למצב‪ ,‬שבו מפעילי תכנית‪,‬‬ ‫המקבלים משאבים וכלים לביצוע‪ ,‬נדרשים בדרך כלל על ידי יוזמי התכנית ומממניה לדווח באופן‬ ‫שיטתי ומסודר על המתרחש בה‪ .‬מפעילי התכנית הם למעשה אחראים לתוצאות שיושגו‪.‬‬ ‫•הערכה לשם למידה ארגונית‪ :‬להערכה עשויה להיות תרומה ברמה הארגונית‪ ,‬למשל‪ :‬הבהרת‬ ‫מטרות התכנית‪ ,‬מתן משוב לאנשי הביצוע ולתיעוד התכנית‪.‬‬ ‫תנאים המקשים על ההערכה‬ ‫בטרם ניגשים לביצוע מקצועי של הערכה‪ ,‬חשוב לבחון מצבים שבהם לא מומלץ לבצע מחקר הערכה‪,‬‬ ‫למשל‪:‬‬ ‫•כאשר התכנית אינה יציבה והמבצעים עדיין משנים אותה ולא ברור מהי התכנית ומהו הכיוון הרצוי‬ ‫שלה;‬ ‫•כאשר אנשים הקשורים לתכנית אינם מגיעים להסכמה על יעדי התכנית ומטרותיה; או כשהתכנית‬ ‫אינה נשענת על רציונל ברור ומפעיליה פועלים בכיוונים מנוגדים‪ .‬במצב כזה‪ ,‬התכנית עצמה עדיין‬ ‫לא בשלה להערכה‪ ,‬אם כי ייתכן שיש מקום להערכת התהליכים הפנימיים המתרחשים בארגון;‬ ‫•כאשר מזמין ההערכה מציב גבולות ברורים ונוקשים למה שמחקר הערכה צריך לחקור ומרחיק‬ ‫או מונע טיפול בסוגיות חשובות אחרות‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ייתכן שהמזמין מחפש “כיסוי” ומצפה מן‬ ‫<< ‪24‬‬ ‫החוקר המעריך שיממש כוונה זו;‬ ‫•כשאין מספיק משאבים (ובכלל זה צוות מיומן) לביצוע הערכה‪ .‬הערכה היא עניין תובעני הדורש‬ ‫זמן‪ ,‬כסף‪ ,‬דמיון‪ ,‬מיומנות ודבקות במטרה‪ .‬ללא מידה מספקת של כל אלה‪ ,‬ההערכה עלולה לספק‬ ‫מידע מטעה‪.‬‬ ‫היערכות לקראת הערכת תכנית‬ ‫היערכות לקראת מחקר הערכה היא תהליך מורכב‪ ,‬הכולל שלבים אחדים המכוונים לתת תשובות‬ ‫לשאלות לא מעטות‪ .‬בראשית התהליך יש לשאול ‪ -‬מהי נקודת הזמן הראויה ביותר להעריך תכנית?‬ ‫מהם הנושאים שההערכה צריכה להתמקד בהם? האם לנקוט שיטות כמותיות או איכותניות? באילו כלי‬ ‫מחקר להשתמש? מהן הדרכים הטובות ביותר לאסוף את המידע הנדרש ומהו מבנה המחקר הנכון?‬ ‫יש לענות על שאלות אלו בטרם ניגשים למחקר הערכה‪.‬‬ ‫מתי רצוי להעריך תכנית?‬ ‫אין תשובה ברורה לשאלה זו‪ .‬ישנם הטוענים‪ ,‬שתהליך הערכה צריך להתחיל עם תחילת תכנון התכנית‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬יש הסבורים‪ ,‬שההערכה צריכה להיעשות רק לאחר שהתכנית כבר התנהלה במשך פרק זמן‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬בטרם תחילת ההערכה יש לוודא קיומם של שלושה תנאים‪:‬‬ ‫•התכנית פועלת כמתוכנן;‬ ‫•התכנית יציבה באופן יחסי;‬ ‫•התכנית מניבה תפוקות‪.‬‬ ‫היכרות עם התכנית המוערכת‬ ‫על מנת להעריך תכנית בצורה טובה ויעילה חשוב להכיר את התכנית לעומק‪ ,‬להבין כיצד תוכננה‪ ,‬כיצד‬ ‫היא פועלת ובייחוד כיצד היא מקווה להשיג את התוצאות המתוכננות‪ .‬תכניות בתחום החברתי‪ ,‬בניגוד‬ ‫למה שנהוג לחשוב‪ ,‬הן מורכבות ביותר; יש להן שמות ותיאורים‪ ,‬אך לפעמים תיאורים אלה אינם אלא‬ ‫משאלת לב של מתכנני התכנית או של מפעיליה‪ ,‬ואילו המציאות עצמה שונה‪ .‬לכן‪ ,‬על מעריכי תכניות‬ ‫להכיר היטב את התכנית המוערכת‪ ,‬ללמוד באופן מעמיק ויסודי את המתרחש בה ולא להסתפק בהגדרות‬ ‫ובתיאורים שמוסרים מתכנני התכנית ומפעיליה‪ .‬היכרות עם התכנית ועם מטרותיה כוללת‪:‬‬ ‫•סקירה כללית של התכנית ושל הרציונל שלה;‬ ‫•הבנת מטרות התכנית;‬ ‫•בחינת שיטות ההתערבות הכלולות בתכנית;‬ ‫•צפייה בתכנית;‬ ‫•ההקשר והסביבה המקצועית של התכנית;‬ ‫•מחקרי הערכה על תכניות דומות;‬ ‫•המיקום והמערך שבמסגרתם התכנית מופעלת;‬ ‫•עלויות התכנית ודרכי מימונה;‬ ‫•הצרכנים של התכנית;‬ ‫•מאפייני הצוות המספק את השירות;‬ ‫•סוגיות הקשורות ביישום התכנית;‬ ‫•חשיפת התיאוריה שביסוד התכנית‪.‬‬ ‫‪>> 25‬‬ ‫מה להעריך?‬ ‫במה יש להתמקד כאשר באים להעריך תכנית? התשובה לשאלה זו תלויה בעיקר במזמיני ההערכה‪.‬‬ ‫בעת הערכת תכנית יש להבהיר ולנסח היטב את התפוקות המתוכננות של התכנית במונחים של ידע‪,‬‬ ‫דפוסי התנהגות או מאפיינים רלוונטיים אחרים‪ .‬ניסוח בהיר ומפורט של התפוקות האלה משמש בסיס‬ ‫להכנת רשימה של נושאים שמעריך התכנית יבקש להתמקד בהם‪ .‬רשימה כזאת מייעלת מאוד את‬ ‫עבודת ההערכה‪ ,‬משום שהיא מאפשרת להתמקד בנושאים החשובים ביותר‪ .‬ככל שתפוקות התכנית‬ ‫מוגדרות טוב יותר ומנוסחות באופן המאפשר מדידה‪ ,‬כך תגדל התועלת מן ההערכה‪.‬‬ ‫הערכה כמותית והערכה איכותנית‬ ‫אפשר לבצע הערכה על פי גישה כמותית או איכותנית‪ .‬הערכה כמותית עוסקת במספרים ואילו‬ ‫הערכה איכותנית עוסקת במילים‪ .‬בהערכה כמותית אוספים נתונים שניתן להפוך אותם למספרים‪,‬‬ ‫כך שהניתוח והדיווח יהיו בעיקרם סטטיסטיים‪ .‬הערכה איכותנית נוטה להתבסס על ראיונות בלתי‬ ‫מובנים ועל טכניקות של תצפיות‪ ,‬כך שהניתוח והדיווח הם מילוליים ופרשניים‪ .‬הערכה איכותנית‬ ‫מדגישה יותר הבנה של אירועים מאשר מדידה מדויקת שלהם‪ .‬במחקר איכותני ניתנת תשומת לב‬ ‫מעטה להשוואה בין קבוצות‪ .‬הערכה איכותנית נוטה להישען על היכרות מפורטת ומעמיקה עם תהליכי‬ ‫התכנית והשפעתם על המשתתפים‪ ,‬בלי להיזקק להשוואות סטטיסטיות‪.‬‬ ‫הערכת התכנית על ידי משתתפיה‬ ‫דרך פשוטה ביותר להעריך תכנית היא לשאול את האנשים המעורבים בה ‪ -‬אנשי צוות‪ ,‬מנהלים‬ ‫ולקוחות ‪ -‬מה הם חושבים עליה‪ .‬אנשי צוות יודעים מה קורה בתכנית ברמה היומיומית‪ ,‬הם יכולים‬ ‫לשפוט מה מתקדם בהתאם לתכנון ומה לא והם מהווים מקורות מידע טובים מאוד‪ .‬למרות חולשתם‬ ‫של המקורות (סובייקטיביות‪ ,‬היעדר שיטתיות‪ ,‬ידיעה חלקית)‪ ,‬שיפוטם של האנשים המעורבים בתכנית‬ ‫הוא בעל ערך רב‪ .‬סוג זה של הערכה עשוי להיות משולב בהערכות מורכבות יותר‪.‬‬ ‫שיפוט מומחים‬ ‫שיפוט מומחים הוא צעד מתקדם יותר והוא כולל שימוש בחוות דעתם של אנשים בעלי ידע שאינם‬ ‫מעורבים בתכנית‪ .‬הערכות רבות נעשות באופן זה ויכולות לכלול את התכנית כולה או רק שלבים‬ ‫בביצועה‪ .‬ככל שיוקרתם של המעריכים גדולה יותר‪ ,‬כך לחוות דעתם השפעה רבה יותר‪ .‬המומחים‬ ‫שופטים את התכנית על בסיס ניסיונם הרב והם גם יכולים להשוות בין התכנית הנבדקת לבין תכניות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫מומלץ לשים לב לכך‪ ,‬ששיפוט מומחים טוב כדי להעריך תהליכים יותר מאשר להעריך תוצאות‪.‬‬ ‫כשהמומחים מתבקשים להעריך תהליך‪ ,‬הם יכולים להישען גם על ניסיונם של אחרים‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר‬ ‫הם מתבקשים לקבוע תוצאות ואם התכנית הנבדקת טובה יותר או פחות מתכניות אחרות‪ ,‬הם עלולים‬ ‫להתקשות בכך‪.‬‬ ‫כלי מחקר במחקרי הערכה‬ ‫במחקרי הערכה‪ ,‬כמו בכל מחקר‪ ,‬נאספים נתונים ומידע‪ ,‬הנבחנים ומשמשים להסקת מסקנות ולקבלת‬ ‫החלטות‪ .‬הנתונים נאספים באמצעות כלי מחקר שונים‪ :‬ראיונות פורמליים ובלתי פורמליים‪ ,‬תצפיות‬ ‫משתתפות ובלתי משתתפות‪ ,‬שאלונים בכתב‪ ,‬מסמכים הקשורים לתכנית וכל דרך אחרת לאיסוף‬ ‫מידע ממוסדות וממקורות אחרים‪.‬‬ ‫ •ראיונות ותצפיות‪ ,‬שהם שיח בין החוקר לבין מקור מידע אנושי‪ ,‬יכולים להיות פורמליים או בלתי‬ ‫<< ‪26‬‬ ‫פורמליים‪ .‬ראיונות בלתי פורמליים הם שיחות‪ ,‬ראשוניות ומוקדמות בדרך כלל‪ ,‬עם מנהלי תכניות‪,‬‬ ‫עם הצוות המפעיל את התכנית ועם משתתפיה‪ .‬ראיונות אלה נועדו לאפשר לחוקר לקבל תמונה‬ ‫כללית על התכנית‪ ,‬מי קשור בה‪ ,‬מי מממן אותה ומי נהנה ממנה‪ .‬במחקר איכותני‪ ,‬כאמור‪ ,‬הראיון‬ ‫הוא הכלי המרכזי המשמש את החוקר‪ .‬תצפיות הן התבוננות של החוקר במתרחש בתכנית והן‬ ‫יכולות להיעשות בהשתתפותו הפעילה או הסבילה של החוקר‪.‬‬ ‫ •שאלונים למילוי עצמי בכתב‪ ,‬הם כלי מחקר נפוץ ביותר‪ .‬הם מאפשרים לחוקר לשאול שאלות‬ ‫רבות המכסות טווח רחב של נושאים‪ .‬חלק מהשאלות עשוי להיות “פתוח”‪ ,‬כלומר שאלות‬ ‫המאפשרות לנבדקים לענות על פי הבנתם‪ .‬לשאלונים יש יתרונות רבים‪ ,‬אולם גם חסרונות לא‬ ‫מעטים וחשוב להכיר אותם בטרם משתמשים בכלי מסוג זה‪.‬‬ ‫ •סקרים‪ ,‬נועדו לאסוף מידע בנקודת זמן מסוימת במטרה לתאר מצב קיים‪ ,‬כדי לגבש סטנדרטים‬ ‫שלעומתם יהיה אפשר להשוות תנאים קיימים‪ ,‬או כדי לקבוע את היחסים הקיימים בין מצבים‬ ‫שונים‪ .‬סקרים נבדלים אלה מאלה בהיקפם וברמת הפירוט שלהם‪ .‬הכנת סקרים בצורה טובה‬ ‫ומהימנה הוא לא דבר פשוט ויש לקחת בחשבון גורמים רבים הקשורים לסוג הדגימה‪ ,‬גודל‬ ‫המדגם‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫מחקרי הערכה והערכת תכניות הם כלים חשובים ביותר להצלחה ולהתפתחות של תכניות והם כלי‬ ‫ניהולי בעל חשיבות רבה‪ .‬ביצוע של מחקרי הערכה נעשה לרוב על ידי חברות מקצועיות‪ ,‬אנשי מקצוע‬ ‫ואקדמיה ולכן עלותם גבוהה מאוד‪ .‬אולם‪ ,‬ניתן לבצע מחקרי הערכה בצורה מצומצמת יותר ובאופן‬ ‫עצמאי (אם כי הם לעולם לא ישיגו את אותה תוצאה שמחקרים מקצועיים ישיגו)‪.‬‬ ‫חשוב לזכור‪ ,‬כי מחקרי הערכה אינם מסוגלים להשיב על כל השאלות‪ ,‬ובוודאי שלא לפתור את כל‬ ‫בעיות התכנית‪ .‬הערכה יכולה לסייע‪ ,‬לתמוך ולשפר תכניות‪ .‬לעתים‪ ,‬שינויים “קטנים”‪ ,‬שמקורם במחקר‬ ‫הערכה‪ ,‬הם בעלי חשיבות רבה‪ .‬ממצאי ההערכה עשויים גם לספק יחסי ציבור טובים לתכניות מוצלחות‬ ‫ולשמש בסיס חשוב לדיאלוג בין מפעילי התכנית‪ ,‬משתתפיה‪ ,‬מקבלי ההחלטות והציבור הרחב‪ .‬דיאלוג‬ ‫זה חשוב כשלעצמו‪ ,‬והוא חשוב שבעתיים כאשר הוא פותח דרכים חדשות לטיפול בנושאים קיימים‪.‬‬ ‫‪>> 27‬‬ ‫היזם החברתי ‪-‬‬ ‫יצירת חממה‬ ‫ליזמות חברתית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פיתוח תכנית להקמה‪ ,‬ליווי‪ ,‬הכשרה והעצמה של יזמים‬ ‫חברתיים ביישובי הפריפרייה הגיאוגרפית והחברתית‪,‬‬ ‫המאפשרת הצמחה של יזמים חברתיים‪ ,‬תוך מתן מעטפת‬ ‫תומכת ויצירת רשת חברתית בין היזמים השונים‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬ ‫פיתוח פלטפורמה להצמחת יזמים חברתיים במרכזי הצעירים באמצעות יצירת מעטפת מקצועית‬ ‫ותומכת המאפשרת הצמחה של יזמים חברתיים ביישובי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ויצירת‬ ‫רשת חברתית בין היזמים השונים‪.‬‬ ‫מטרת העל היא הפיכת מרכזי הצעירים לחממות להצמחת יזמים חברתיים‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫אזורי הפריפריה בישראל מאופיינים בעזיבה נמשכת של אוכלוסיות חזקות והגעה של אוכלוסיות‬ ‫מוחלשות‪ .‬אם תינתן לצעירים פלטפורמה לשינוי‪ ,‬הם לא רק ישפיעו על עתיד היישוב שלהם‪ ,‬אלא גם‬ ‫נכונותם להישאר ביישוב תגבר‪.‬‬ ‫שינוי חברתי משמעותי מתקיים בעקבות אנשים הקמים ועושים מעשה‪ .‬צעיר בעל יוזמה‪ ,‬שזיהה צורך‬ ‫מסוים ופועל למימוש רעיון‪ ,‬אשר ייתן מענה לצורך זה‪ ,‬הוא יזם חברתי המוביל שינוי‪ .‬כך קמו להן‬ ‫עמותות רבות וחשובות וכן פרויקטים חברתיים משמעותיים‪.‬‬ ‫לעתים קרובות‪ ,‬בעיקר בפריפריה‪ ,‬צעירים בעלי יוזמה ועניין לא מצליחים להוציא לפועל את הרעיון‬ ‫שהגו מסיבות שונות‪:‬‬ ‫ •חוסר זמן הנובע מכך שהם צריכים לעבוד לפרנסתם;‬ ‫ •חוסר משאבים;‬ ‫ •חוסר ידע ומידע כיצד לייזום פרויקט ולהוציאו לפועל;‬ ‫ •חוסר גב ארגוני ‪ -‬הם לא יודעים למי לפנות‪ ,‬מאיפה להתחיל‪ ,‬אל מי לפנות;‬ ‫ •חוסר ביטחון עצמי ‪ -‬הצעיר לא תמיד מאמין שהוא יכול להוביל שינוי אמיתי‪.‬‬ ‫<< ‪28‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫ייזום מודל‪ ,‬הפועל במרכזי הצעירים‪ ,‬להקמה‪ ,‬ליווי‪ ,‬הכשרה והעצמה של יזמים חברתיים באזורי‬ ‫הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בכל יישוב שבו הפרויקט פועל מאותרים צעירים‪/‬סטודנטים‪ ,‬העונים על הקריטריונים של התכנית‪.‬‬ ‫צעירים אלה זוכים בחבילת סיוע אשר עוזרת להם לצמוח כיזמים חברתיים‪ .‬החבילה כוללת‪:‬‬ ‫ •מלגה גבוהה המאפשרת זמן לעיסוק בנושא (ניתנת על ידי אחת מקרנות המלגות‪ ,‬שהן חלק‬ ‫מהמיזם);‬ ‫ •ליווי אישי של חונך (מנטור) מהעולם העסקי;‬ ‫ •ליווי אישי ומקצועי הניתן על ידי מרכז הצעירים בתחום של יזמות חברתית;‬ ‫ •תכנית הכשרה בתחום היזמות (בשיתוף מט”י);‬ ‫ •גב ארגוני של מרכז הצעירים אשר יאפשר להוביל פרויקטים ביישוב‪.‬‬ ‫מטרתה של המעטפת לאפשר לצעירים להצמיח תכניות חדשניות בתחום החברתי ולהוציאן לפועל‪.‬‬ ‫בשלב השני (ובמקביל לשלב הראשון) נבנית רשת חברתית ארצית‪/‬אזורית בין הצעירים הפעילים‬ ‫במיזם‪ ,‬במטרה לקדם למידת עמיתים ולהעצים את הפעילות‪.‬‬ ‫בשלב השלישי נערכת תחרות‪ ,‬בהשתתפות כל מרכזי הצעירים‪ ,‬של יזמות חברתית‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח מודל ישים ליזמות חברתית במרכזי הצעירים בפריפריה הגיאוגרפית‬ ‫והחברתית;‬ ‫•הקמת תכנית ליזמות חברתית בארבעה עד שישה מרכזי צעירים בשנת ‪;2011‬‬ ‫•הקמת רשת של יזמות חברתית‪ ,‬המקיימת מפגשי עמיתים מדי רבעון ומשתפת בידע‬ ‫באמצעות אתר אינטרנט הזמין לכל;‬ ‫•חיבור היזמים החברתיים ליזמים עסקיים מובילים‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בניית מודל להפעלת הפרויקט ברמה המקומית והארצית;‬ ‫•חיבור עם שותפים מקומיים;‬ ‫•הפעלת תכנית היזמות ביישובי הפריפריה;‬ ‫•הקמת פורום אזורי‪/‬ארצי של יזמות חברתית;‬ ‫•קידום פרויקט אחד לפחות מטעם כל יזם על בסיס תכנית עבודה מובנית והכישורים‬ ‫שהתכנית תקנה למשתתפיה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ע”י שגיא שיין‪ ,‬מנהל תחום מעורבות חברתית במרכזי הצעירים‬ ‫‪>> 29‬‬ ‫"שכונה צעירה"‬ ‫בירושלים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫בערים גדולות מרכז הצעירים מתקשה להגיע למספר גדול‬ ‫של צעירים ולתת להם שת שירותיו‪ .‬על מנת לחשוף צעירים‬ ‫רבים יותר לפעולותיו של המרכז ולתת להם מענה מיטבי‬ ‫פותח הפרויקט "שכונה צעירה"‪ ,‬הכולל הקמה של "שלוחות"‬ ‫של מרכז הצעירים בשכונות שונות בעיר‪ .‬במסגרת הפרויקט‬ ‫נכתבת תכנית עבודה שכונתית לצעירים כדי לייצר אופק‬ ‫לקשירת עתידם בירושלים‪ ,‬הן ברמה העירונית והן ברמה‬ ‫השכונתית‪ .‬ניתן מענה מקיף למשפחות צעירות ולצעירים‬ ‫ברמת השכונה‪ ,‬תוך פעולה במספר מישורים‪ ,‬במישור הפיזי‪,‬‬ ‫במישור החברתי‪-‬קהילתי ובמישור ההסברתי‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •צמצום ההגירה השלילית של משפחות צעירות מירושלים ב‪ 10% -‬מידי שנה;‬ ‫ •העמקת השירותים של מרכז הצעירים בתוך השכונות ומתן מענה אפקטיבי לכל‬ ‫שכונה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫בשנים האחרונות ירושלים סובלת מהגירה שלילית של צעירים‪ ,‬המתקשים לחיות בעיר מסיבות‬ ‫שונות‪ ,‬ביניהן יוקר הדיור‪ ,‬המחסור במקומות עבודה והקושי לקיים איכות חיים סבירה‪ .‬בעיר גדולה‬ ‫כמו ירושלים‪ ,‬מרכז צעירים אחד אינו יכול לספק מענה לדרישות הצעירים ועל כן יש צורך בהפעלת‬ ‫שלוחות של מרכז הצעירים בשכונות רבות ברחבי העיר‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫התכנית פועלת בשלושה מישורים‪:‬‬ ‫מישור פיזי‪-‬תשתיתי‪ :‬יצירת תיק משימות לכל שכונה על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים לה‪ ,‬בתחומי‬ ‫חינוך‪ ,‬שפ”ע‪ ,‬דיור ותעסוקה‪.‬‬ ‫מישור קהילתי‪-‬חברתי‪-‬שכונתי‪ :‬פעילות ופרויקטים בתוך השכונה‪ ,‬שמטרתם יצירת זירות פעולה‬ ‫לצעירים‪ ,‬שיפור תחושת השייכות מתן מענה לצרכים שונים של הצעירים בשכונה‪.‬‬ ‫מישור הסברתי‪ :‬יצירת תכנית שיווקית לשכונות עבור צעירים‪.‬‬ ‫בכל שכונה נבחר מנהל פרויקט‪ ,‬המהווה גורם מתאם בין הגורמים השונים ומלווה את פיתוח הפרויקטים‬ ‫בשכונה‪.‬‬ ‫<< ‪30‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בניית תכנית עבודה כוללת לצעירים בשכונה;‬ ‫•הקמת פורום צעירים שכונתי;‬ ‫•קידום פרויקט פיזי בשכונה;‬ ‫•קיום שני אירועי תרבות גדולים הפונים לקהל צעיר בשכונה;‬ ‫•עלייה בשביעות הרצון של הצעירים והמשפחות הצעירות מרמת השירות בשכונה‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מיפוי השכונות בעיר בהן ניתן להפעיל את הפרויקט;‬ ‫•גיוס שותפים בתוך השכונה;‬ ‫•גיוס תקציב;‬ ‫•הכנת תכנית עבודה;‬ ‫•גיוס רכז;‬ ‫•תחילת הפעילות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בירושלים‪.‬‬ ‫‪>> 31‬‬ 32 << ‫פרק ‪:2‬‬ ‫קבוצות מנהיגות‪,‬‬ ‫מנהיגות צעירה‬ ‫וסדנאות מנהיגות‬ ‫מודל להקמת קבוצת מנהיגות ולהפעלתן‬ ‫רקע‬ ‫אחד מיעדיו העיקריים של מרכז הצעירים הוא לשמש פלטפורמה מקצועית להובלת שינויים במגוון‬ ‫תחומים‪ ,‬על ידי צעירים בני המקום‪ .‬שינויים אלה מתרחשים‪ ,‬כשקבוצה של צעירים מתארגנת לפעולה‬ ‫בנושא הקרוב ללבה‪ ,‬למשל‪ :‬תעסוקה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬דיור בר‪-‬השגה‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬ועוד‪ .‬התארגנות זו‬ ‫מהווה קבוצת מנהיגות ו‪/‬או קבוצת משימה‪ ,‬הכוללת צעירים‪ ,‬מנהיגים חברתיים‪ ,‬המחליטים לקבל‬ ‫אחריות על המקום שבו הם חיים ופועלים לשנות ולשפר דברים מסוימים‪.‬‬ ‫במסגרת מרכזי הצעירים פועלות כ‪ 82-‬קבוצות מנהיגות‪ ,‬המובילות שינויים אמיתיים בקהילותיהם‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬קבוצת המנהיגות “אשדוד מתעוררת” הובילה מהלך של הקמת מנהלת לקידום תעסוקה‬ ‫ותעשייה בעלות של כ‪ 10-‬מליון שקלים ולמנות מחזיק תיק לתעסוקת צעירים; קבוצת המנהיגות‬ ‫“הורים מעורים” בטירת הכרמל הצליחה לשנות את תכנית הלימודים של בית הספר שבו לומדים‬ ‫ילדיהם‪ .‬אלו הן רק שתי דוגמאות לחשיבות הפעילות של קבוצות המנהיגות וליכולתן לחולל שינוי‪.‬‬ ‫לאור המשמעות הרבה בפעילותן של קבוצות המנהיגות נבנה מודל מיוחד להצמחה ולהפעלה של‬ ‫קבוצות מנהיגות‪.‬‬ ‫אחריות אזרחית‬ ‫סוגיית אחריות המדינה אל מול אחריות האזרח מלווה את עולם ההתנדבות והפעילות החברתית למן‬ ‫תחילתה‪ .‬חשוב לזכור‪ ,‬שמתנדבים ופעילים חברתיים אינם אמורים לבצע את עבודתה של הממשלה‪,‬‬ ‫‪>> 33‬‬ ‫אלא להשפיע עליה‪ ,‬לעצבה ולהשלימה בעת הצורך‪ .‬המתנדבים והפעילים החברתיים היו תמיד בחזית‬ ‫השינוי‪ .‬הם זיהו צרכים חדשים‪ ,‬מצאו פתרונות יצירתיים‪ ,‬דרשו פתרונות ממשלתיים לצרכים אלה ובו‪-‬‬ ‫בזמן סיפקו פתרונות חדשניים בכוחות עצמם‪ .‬אותם פעילים נטלו יוזמה בע ִתות משבר‪ ,‬פעלו בשיתוף‬ ‫פעולה עם הממשלה לפתרון בעיות חברתיות ולעתים אף נקטו בפעולות מחאה נגד הממשלה‪.‬‬ ‫התפקיד החשוב ביותר של החברה האזרחית ושל פעיליה אינו‪ ,‬אם כן‪ ,‬לתפוס את מקומה של הממשלה‪,‬‬ ‫אלא לפעול לכך שהיא תעשה את המוטל עליה‪ .‬מסיבה זו חשוב להפעיל קבוצות מנהיגות בתחום‬ ‫השינוי החברתי‪.‬‬ ‫המטרה‬ ‫אחת ממטרותיו של מרכז הצעירים היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬פיתוח פלטפורמה מקצועית ותומכת לשינוי חברתי‬ ‫ולהשארת צעירים בפריפריה‪ ,‬באמצעות הקמת קבוצות מנהיגות ממוקדות משימה‪.‬‬ ‫אזורי הפריפריה מאופיינים בעזיבה תמידית של אוכלוסיות חזקות והצטרפות של אוכלוסיות חלשות‪.‬‬ ‫אם לצעירים תינתן פלטפורמה לשינוי‪ ,‬לא רק שהם ישפיעו על עתיד היישוב שלהם‪ ,‬אלא גם תגבר‬ ‫נכונותם להישאר בו‪ .‬לשם כך‪ ,‬מיועדות קבוצות המנהיגות המקומיות‪ .‬הן מעודדות את הצעירים‬ ‫להישאר בפריפריה ואף מושכות צעירים איכותיים‪ .‬הרעיון הוא להפוך את הקבוצות ביישובים השונים‬ ‫לרשת‪ ,‬שבה קבוצה אחת לומדת מרעותה והידע נשמר ומפותח לכדי מודל ארצי‪ .‬כך‪ ,‬אפשר יהיה‬ ‫לראות שינוי ברמה ארצית‪.‬‬ ‫מהי קבוצת מנהיגות ו‪/‬או קבוצת משימה?‬ ‫קבוצת מנהיגות היא קבוצה של פעילים צעירים‪ ,‬מנהיגים חברתיים‪ ,‬שהתאגדו להובלת משימה‬ ‫כלשהי‪ .‬הקבוצה יכולה לקום למטרה חד‪-‬פעמית‪ ,‬לצורך פעילות מסוימת‪ ,‬או לפעול לטווח ארוך במגוון‬ ‫תחומים‪.‬‬ ‫קבוצת מנהיגות שונה מקבוצות אחרות בכך שהיא מורכבת מפעילים מובילים‪ ,‬שהחליטו להנהיג‬ ‫שינויים ביישוב שבו הם פועלים‪ .‬בכוחם של חברי הקבוצה להוביל שינויים משמעותיים בתחום שבו‬ ‫הם פועלים‪ ,‬אולם הדבר תלוי מאוד בחברי הקבוצה‪ .‬יש דוגמאות רבות לקבוצות מנהיגות‪ ,‬שהובילו‬ ‫שינויים משמעותיים‪ :‬למשל‪ ,‬עמותת “רוח חדשה”‪ ,‬שהובילה את מהפכת הצעירים בירושלים והעלתה‬ ‫את נושא הצעירים בבירה לראש סדר העדיפויות של העירייה‪ .‬עמותה זו התחילה את דרכה לפני כשש‬ ‫שנים כקבוצת מנהיגות של חבר’ה צעירים‪ ,‬בראשותו של יקיר שגב‪ ,‬והיום היא עמותה גדולה וחזקה‪,‬‬ ‫שהשפעתה ניכרת בתחומים רבים בעיר‪.‬‬ ‫קבוצת מנהיגות נמדדת לא רק בשינויים שהיא מצליחה להוביל‪ ,‬אלא גם בכמות האנשים שהיא‬ ‫מצליחה לרתום למגוון פעילויותיה‪ .‬למעשה‪ ,‬עניין זה קובע האם מדובר בקבוצת מנהיגות או בקבוצה‬ ‫ארעית של אנשים‪ .‬היכולת להוביל ולרתום אנשים נוספים לפעילות הוא הערך המוסף של קבוצת‬ ‫מנהיגות‪ ,‬שכשמה כן היא‪ :‬מורכבת מצעירים‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬המצליחים להוביל אנשים אחריהם‪.‬‬ ‫בניגוד לקבוצת מנהיגות‪ ,‬קבוצת משימה קמה למטרה ברורה ומסוימת והיא צפויה להתפרק לאחר‬ ‫השגתה‪ .‬קבוצת משימה אינה שואפת להוביל ולרתום אנשים נוספים לפעילות‪ .‬היא פועלת לרוב‬ ‫להובלת שינויים מקומיים‪ ,‬ללא ראייה רחבה יותר של הנעשה במרחב‪.‬‬ ‫<< ‪34‬‬ ‫הקשר בין מרכזי הצעירים לקבוצות המנהיגות ולקבוצות המשימה‬ ‫תחום המעורבות החברתית משמש למעשה “הזרוע המבצעת” של מרכזי הצעירים‪ .‬באמצעות‬ ‫תחום זה מרכזי הצעירים יכולים להוביל שינויים במקומות שבהם הם פועלים‪ ,‬לשנות מדיניות ולגרום‬ ‫לצעירים להיות מעורבים ומשפיעים‪ .‬קבוצות מנהיגות הן חלק מרכזי במעורבות חברתית‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫הובלת השינויים ושינוי המדיניות מתאפשרים אך ורק באמצעות הפעלה של קבוצות מנהיגות‪ .‬מכאן‬ ‫ברור האינטרס של מרכזי הצעירים בהפעלת קבוצות מנהיגות‪.‬‬ ‫מרכזי הצעירים מהווים פלטפורמה מקצועית להפעלת קבוצות מנהיגות‪ ,‬מספקים להן מקום מפגש‪,‬‬ ‫הנחיה מקצועית‪ ,‬קורסי מנהיגות וסיוע בהובלת מיזמים שונים‪.‬‬ ‫להפעלת קבוצות מנהיגות באמצעות מרכזי הצעירים יתרונות אחדים‪:‬‬ ‫ •מיצוב מרכזי הצעירים כפלטפורמה מקצועית להובלת שינויים ולהפעלת קבוצות מנהיגות‪.‬‬ ‫עובדה זו מושכת צעירים רבים לפעילות במרכזים ובמקביל המרכזים נתפסים כגוף מקצועי‬ ‫בעיני צעירי המקום;‬ ‫ •מיצוב מרכזי הצעירים‪ ,‬בעיני מקבלי ההחלטות בעיר‪ ,‬כמקום המוביל שינויים חברתיים ומפעיל‬ ‫קבוצות צעירים איכותיות;‬ ‫ •מיצוב מרכזי הצעירים כגוף מרכזי בכל הקשור לקביעת סדר יום ומדיניות בנושא הצעירים‬ ‫ביישוב;‬ ‫ •יצירת תשתית במרכזי הצעירים להצמחת מנהיגות צעירה;‬ ‫ •מיצוב מרכזי הצעירים כגוף המעודד מעורבות חברתית והפעלת צעירים‪ ,‬ולא רק כגוף‬ ‫המספק שירותים‪.‬‬ ‫יצירת התנאים להצמחת קבוצות מנהיגות במרכזי הצעירים‬ ‫חיבור קבוצות המנהיגות למרכזי הצעירים אינו דבר מובן מאליו‪ .‬לרוב‪ ,‬חברי הקבוצה רואים עצמם כגוף‬ ‫עצמאי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מרכזי הצעירים נתפסים לא פעם כגוף ממסדי‪ ,‬וכאשר קבוצת המנהיגות פועלת‬ ‫נגד הממסד מתעוררת בעיה מעצם פעולתה במסגרת גוף השייך לממסד‪ .‬מכאן‪ ,‬שהאתגר העומד בפני‬ ‫מרכזי הצעירים הוא‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬להקים קבוצות מנהיגות חזקות ועצמאיות‪ ,‬שיובילו שינויים משמעותיים‬ ‫במגוון תחומים‪ ,‬ומצד שני לחברן לפעילות המרכז ולגרום להן לראות בו בית לפעילותן‪.‬‬ ‫‪>> 35‬‬ ‫מודל להקמת קבוצות מנהיגות במרכזי הצעירים‬ ‫פירוט סדר‬ ‫הפעולות להקמת‬ ‫קבוצת מנהיגות‬ ‫במרכז הצעירים‬ ‫<< ‪36‬‬ ‫קבלת החלטה בתוך מרכז הצעירים על הפעלה של קבוצת מנהיגות‬ ‫טרם הקמת קבוצה‪ ,‬על מנהל מרכז הצעירים וצוותו לקבל החלטה אם הם מעוניינים להקים ולהפעיל‬ ‫קבוצת מנהיגות‪ .‬עליהם להירתם לעניין ולהתגבר על רגישויות פוליטיות‪ ,‬אם ישנן‪ .‬אין זה ברור מאליו‬ ‫שמרכז צעירים יכול להתמודד עם הקמת קבוצה מעין זו‪.‬‬ ‫בניית תכנית לקורס מנהיגות‬ ‫כדי שקבוצת מנהיגות תצליח חשוב לספק לה הכשרה מתאימה‪ ,‬אם בדרך פורמלית של קורס מנהיגות‬ ‫ואם בדרך לא פורמלית של הדרכה וליווי‪ .‬בדרך כלל נהוג לשלב הכשרה פורמלית עם הכשרה לא‬ ‫פורמלית‪ .‬מטרתו של קורס מנהיגות לתת לקבוצה כלים ראשוניים כיצד לפעול בזירה העירונית‬ ‫והארצית‪ ,‬לבחור נושא לפעילות‪ ,‬לנהל מאבקים‪ ,‬לגבש את הקבוצה וכדומה‪.‬‬ ‫ישנם מודלים שונים לקורס מנהיגות‪ .‬הדבר החשוב ביותר הוא להתאים את הקורס לסוג הקבוצה‪.‬‬ ‫למרות ההבדל בין הקורסים והקבוצות השונות‪ ,‬בכל קורס חייבים להקפיד על‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיבוש הקבוצה ותיאום ציפיות;‬ ‫•מתן תכנים בתחום המנהיגות‪ ,‬העצמה אישית‪ ,‬ניהול והובלה של פרויקטים ותכנים מקצועיים‬ ‫הנוגעים לפעילות הקבוצה;‬ ‫•הכשרה לעבודה מול הרשויות המקומיות והארציות;‬ ‫•תכנון אסטרטגי וכתיבת תכניות עבודה‪.‬‬ ‫להלן דוגמה לסילבוס של קורס מנהיגות‪ ,‬שהפיק מרכז הצעירים בכרמיאל‪:‬‬ ‫מועד המפגש‬ ‫פירוט‬ ‫מספר המפגש והנושא‬ ‫‪2.12.2009‬‬ ‫מפגש ‪1‬‬ ‫דברי פתיחה‬ ‫היכרות‪ ,‬גיבוש ותיאום ציפיות‬ ‫‬ ‫‬ ‫•דברי פתיחה וברכות‪.‬‬ ‫•היכרות מעמיקה וגיבוש בין חברי הפורום תוך‬ ‫כדי תיאום ציפיות הדדי‪.‬‬ ‫‪9.12.2009‬‬ ‫‪23.12.2009‬‬ ‫מפגש ‪3 + 2‬‬ ‫ •ניהול ומנהיגות‬ ‫ •פרואקטיביות וקבלת‬ ‫אחריות אישית‬ ‫ •פרדיגמות ‪ -‬בדרך‬ ‫למנהיגות אישית‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מה בין ניהול למנהיגות?‬ ‫•הצגת מודל הטווח המלא של המנהיגות‪,‬‬ ‫הכולל מכוונות משימה מול מכוונות אנשים‪,‬‬ ‫מודל אדיג’ס (‪.)I.A.E.P‬‬ ‫•זיהו הפרדיגמות המעכבות אותנו בדרך‬ ‫להשגת מטרותינו והשתחררות מהן‪.‬‬ ‫‪30.12.2009‬‬ ‫מפגש ‪4‬‬ ‫ •היכרות מעמיקה עם‬ ‫העיר כרמיאל ומוסדותיה‬ ‫ •היכרות עם מיזמים שונים‬ ‫תכניות קהילתיות בכרמיאל ‪-‬‬ ‫•מנהל אגף הנוער‪.‬‬ ‫‬ ‫•מנהלת תחום הגיל הרך‪.‬‬ ‫‬ ‫•מ”מ ראש העיר ויו”ר רשת‬ ‫‬ ‫המתנ”סים‪.‬‬ ‫•ראש מינהל שירותי רווחה‪.‬‬ ‫‬ ‫סיכום המפגש‪.‬‬ ‫מפגש ‪5‬‬ ‫מנהיגות – סיכום‬ ‫גיוס משאבים‬ ‫‬ ‫‪6.1.2010‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מנהיגות ‪ -‬סיכום שני המפגשים‬ ‫הקודמים‪.‬‬ ‫•גיוס משאבים לטובת תכניות‬ ‫קהילתיות‬ ‫‪>> 37‬‬ ‫מועד המפגש‬ ‫‪15-16.1.2010‬‬ ‫פירוט‬ ‫מספר המפגש והנושא‬ ‫סמינר סוף שבוע‬ ‫ •חזון ארגוני וחזון אישי‬ ‫ •עבודת צוות‬ ‫ •הכנה למיזמי‬ ‫ •פעילות חברתית‬ ‫מפגש חווייתי המסכם את החומר הנלמד ומאפשר‬ ‫למשתתפים לחוות את המורכבות של תהליכי הניהול‬ ‫באמצעות סדנה שתורכב ממשימות ותרגילים שונים‬ ‫המביאים לידי ביטוי יכולות הקשורות בעבודת צוות‪ ,‬ניהול‬ ‫ומנהיגות‪ ,‬הבנת הסביבה והובלה בתוך קבוצה‪ .‬נלמד גם‬ ‫מהו חזון וכיצד הדברים מתקשרים ליצירת חזון אישי‪.‬‬ ‫במהלך הסדנה ייערכו עיבודים כדי לשקף ולהבין מה‬ ‫קורה בתוך התהליך‪ .‬הסדנה האחרונה תתמקד בהנחיה‬ ‫לגבי המיזמים ובשאר הזמן תעסוק בגיבוש פעילות‬ ‫תרבותית וחברתית‪.‬‬ ‫‪20.1.2010‬‬ ‫מפגש ‪6‬‬ ‫תכנון אסטרטגי‬ ‫מהו תכנון אסטרטגי?‬ ‫‪27.1.2010‬‬ ‫מפגש ‪7‬‬ ‫מהו מיזם קהילתי‬ ‫כרטיס מיזם‬ ‫שיווק ופרסום למיזם שיתוף הקבוצה‬ ‫במיזמים‬ ‫למידת מודל ‪T.O.W.S‬‬ ‫הרצאת אורח‪ :‬מנכ”לית העירייה – תכנון העיר כרמיאל‬ ‫ותהליך המיתוג‪.‬‬ ‫חלק א‪ :‬מי קהל היעד שלנו? כיצד פונים אליו? כיצד‬ ‫לקיים קבוצות מיקוד ואיתור צרכים? כרטיס פרויקט‪,‬‬ ‫מטרות ויעדים‪ .‬חלוקת הקבוצות לפי מיזמים‪.‬‬ ‫חלק ב‪ :‬שיתוף הקבוצה במיזמים‪.‬‬ ‫אפשרות ליום סיור בעיר בהתאם‬ ‫לצרכים ממוקדים שיעלו או סיור‬ ‫ולמידה במרכז צעירים בטירת‬ ‫הכרמל‬ ‫מפגשים אישיים (או קבוצות קטנות)‬ ‫להנעת המיזמים‬ ‫מפגש ראשון לליווי אישי בהנחיית המיזם‪.‬‬ ‫‪3.2.2010‬‬ ‫מפגש ‪8‬‬ ‫ניהול קונפליקטים ופתרון משברים‬ ‫שיתוף הקבוצה במיזמים‬ ‫חלק א‪ :‬ניהול נכון של קונפליקטים ותיעולם ללמידה‬ ‫ולשיפור‪ .‬מהו קונפליקט‪ ,‬מדוע יש קונפליקטים‪ ,‬אילו‬ ‫טעויות אנחנו נוטים לעשות בהתנהלות בתוך קונפליקט‬ ‫וכיצד יוצאים ממנו מחוזקים‪.‬‬ ‫חלק ב‪ :‬שיתוף הקבוצה במיזמים‪.‬‬ ‫‪10.2.2010‬‬ ‫מפגש ‪9‬‬ ‫קהילה והתנדבות‬ ‫שיתוף הקבוצה במיזמים‬ ‫חלק א‪ :‬מהי התנדבות‪ ,‬מניעיה וניהול מתנדבים – מנהלת‬ ‫היחידה להתנדבות; מהי קהילה? סוגי קהילות ועוד‪.‬‬ ‫חלק ב‪ :‬שיתוף הקבוצה במיזמים‪.‬‬ ‫‪17.2.2010‬‬ ‫מפגש ‪10‬‬ ‫קבלת החלטות‬ ‫שיתוף הקבוצה במיזמים‬ ‫חלק א‪ :‬מודל קבלת החלטות רציונלי‪ ,‬הטיות בקבלת‬ ‫החלטות והדרכים להימנע מהן‪.‬‬ ‫המשתתפים יתבקשו להביא אירועים ודילמות מהשטח‬ ‫וינסו למצוא פתרונות נכונים על פי המיומנויות שנרכשו‪.‬‬ ‫חלק ב‪ :‬שיתוף הקבוצה במיזמים‪.‬‬ ‫‪24.2.2010‬‬ ‫מפגש ‪11‬‬ ‫שיחות אישיות ובדיקת המצגות‬ ‫המנחה תקיים שיחות אישיות עם חברי הפורום לקראת‬ ‫הצגת המיזמים‪.‬‬ ‫‪3.3.2010‬‬ ‫מפגש ‪12‬‬ ‫הצגת המיזמים‬ ‫מפגש סיכום חגיגי שבו יוצגו המיזמים לעיריית כרמיאל‬ ‫והגופים התומכים בה‪.‬‬ ‫איתור פעילים צעירים להקמת הקבוצה ולפעילות בה‬ ‫איתור וגיוס הצעירים הוא הבסיס להקמת קבוצת מנהיגות‪ .‬ללא פעילים איכותיים ומלאי מוטיבציה‬ ‫הקבוצה לא תקום ואם תקום – לא תוכל לפעול‪ .‬הדרך הטובה ביותר היא‪ ,‬כאשר קבוצה של פעילים‬ ‫צעירים פונה אל מרכז הצעירים ומבקשת לפעול במסגרתו בנושאים שונים‪ .‬במצב כזה‪ ,‬יש לארגן את‬ ‫הצעירים לקבוצה פורמלית‪ ,‬לתת להם הכשרה וליווי ולצאת לדרך‪ ,‬אך ברוב המקרים אין זה כך ויש‬ ‫לנקוט בפעולות מסוימות על מנת לאתר פעילים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫ •פתיחת קורס מנהיגות והרשמת צעירים לקורס‪ :‬בדרך זו מושכים את הצעירים להגיע למרכז‬ ‫<< ‪38‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫כדי לקבל משהו‪ ,‬במקרה זה קורס מנהיגות‪ ,‬שעשוי לשמשם גם בעתיד‪ .‬מטרת מנהל המרכז‬ ‫היא להביא את הצעירים האלה לפעול כקבוצה פעילה כבר במהלך הקורס או מיד בסיומו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש לפעול לגיבוש הקבוצה‪ ,‬למתן תכנים מתאימים ולהתניית השתתפות בקורס בפעילות‬ ‫מסוימת עוד במהלכו‪.‬‬ ‫•איתור צעירים מובילים ביישוב‪ :‬בכל קבוצה אפשר למצוא אדם אחד לפחות העשוי להוביל את‬ ‫הקבוצה ולשמש כמנהיגה‪ .‬אמנם לא קל למצוא אדם כזה‪ ,‬אבל בדרך כלל זה אפשרי‪ ,‬משום‬ ‫שלמרכז הצעירים מגיעים צעירים רבים מהיישוב‪.‬‬ ‫•קיום ערב חשיפה‪/‬כנס צעירים‪ :‬אחת המטרות של הפעלת קבוצות מנהיגות היא‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫מיצוב מרכז הצעירים כפלטפורמה מקצועית להובלת שינויים ולהפעלת קבוצות מנהיגות‬ ‫וקבוצות משימה‪ .‬הפקה של ערבי חשיפה וקיום כנס צעירים מקומי ממצבים את המרכז כגוף‬ ‫מקצועי‪ ,‬היודע להפעיל קבוצות מעין אלו וחושפים צעירים לפעילותו‪.‬‬ ‫•מיפוי קבוצות מנהיגות קיימות ויצירת שיתוף פעולה עמן‪ :‬לא תמיד צריך להמציא את הגלגל‪.‬‬ ‫פעמים רבות פועלות קבוצות מנהיגות בעיר במסגרות עצמאיות שונות‪ . .‬חשוב לעשות מיפוי‬ ‫של הקיים ובמידת האפשר לחבר את הקבוצות הפועלות למרכז הצעירים‪ .‬לשם כך‪ ,‬חשוב‬ ‫להציג את הערך המוסף של מרכז הצעירים ואת דרך פעולתו הייחודית‪ ,‬שתקדם את הקבוצות‪,‬‬ ‫אך קודם לכן‪ ,‬יש לבדוק האם שיתוף פעולה מסוג זה רצוי מבחינת מרכז הצעירים‪.‬‬ ‫•חיבור עם תכניות מנהיגות של נוער‪ :‬ביישובים רבים מופעלות תכניות שונות למנהיגות של‬ ‫בני נוער‪ ,‬כמו עמ”ן (עיר מתנדבת נוער)‪ ,‬תכניות של משרד החינוך‪ ,‬ועוד‪ .‬יצירת היכרות בין‬ ‫התכניות הללו ומשתתפיהן לבין מרכז הצעירים‪ ,‬גם אם תיתן את פירותיה בטווח הרחוק יותר‪,‬‬ ‫עשויה לשמש מאגר חשוב לקבוצות מנהיגות עתידיות במרכז הצעירים‪.‬‬ ‫•שיווק רשמי ושיווק “מפה לאוזן”‪ :‬שיווק הוא אחד הכלים החשובים לגיוס פעילים‪ .‬השיווק יכול‬ ‫להתבצע באמצעות עיתונות מקומית‪ ,‬פלאיירים‪ ,‬שלטי חוצות‪ ,‬כנסים‪ ,‬וכן שיווק בין‪-‬אישי‪.‬‬ ‫הכוונה היא‪ ,‬שפעילים במרכז הצעירים “יפיצו את הבשורה” בקרב חבריהם‪ .‬התדמית החיובית‬ ‫של המרכז ומקצועיותו מהווים גורם משיכה לצעירים איכותיים‪.‬‬ ‫קבלת ברכת הדרך מראש העיר‬ ‫קבוצת מנהיגות עוסקת לא פעם בנושאים המחייבים מאבקים עם הרשויות‪ .‬מאבקים אלה עלולים‬ ‫לעתים לפגוע בפעילות הקבוצה וליצור התנגדות לקיומה‪ .‬כשהקבוצה פועלת תחת כנפי מרכז‬ ‫הצעירים יש להיזהר במיוחד‪ ,‬משום שהמרכז ממומן בחלקו על ידי העירייה ואין זה רצוי שהוא ייתפס‬ ‫בעיני ראש העיר כגוף מאיים‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב מאוד לקבל את ברכת הדרך מראש העיר‪ .‬יש להסביר לו‬ ‫את מטרת הפעילות של הקבוצה ואת העובדה שהקבוצה מעוניינת לפעול בשיתוף פעולה איתו ועם‬ ‫העירייה‪ .‬בדרך זו הקבוצה תוכל להגיע להישגים רבים בקלות רבה יותר‪.‬‬ ‫בחירת נושא או מיזם לפעילות הקבוצה‬ ‫קבוצת מנהיגות מוגדרת כקבוצת משימה הפועלת לקידום נושאים מסוימים‪ .‬הקבוצה אינה מתקיימת‬ ‫לצורך מפגשי חברה בלבד וללא נושא משמעותי לטפל בו היא תתפרק מהר מאוד‪ .‬הדבק הראשוני בין‬ ‫חברי הקבוצה הוא הנושא או המיזם‪ ,‬שהם בחרו לטפל בו‪ ,‬למשל‪ :‬איכות הסביבה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מדיניות‬ ‫כלפי צעירים‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬דיור בר‪-‬השגה‪ .‬לרוב‪ ,‬קבוצה בוחרת נושא ומתאגדת סביבו וכך למעשה‬ ‫מתחילה הפעילות‪ .‬חשוב מאוד להקפיד על כך‪ ,‬שבחירת הנושא תתבצע בצורה משתפת‪ ,‬כלומר‬ ‫בדיאלוג בין הקבוצה לבין מרכז הצעירים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬חשוב שחברי הקבוצה לא ירגישו שמנחיתים‬ ‫עליהם נושאים‪ ,‬שהם לא מתחברים אליהם‪ ,‬ומצד אחר‪ ,‬חשוב שהנושא יתאים למדיניות של מרכז‬ ‫הצעירים‪.‬‬ ‫‪>> 39‬‬ ‫נקודה נוספת שיש להתייחס אליה היא אופי הפעילות והמיזם‪ .‬קבוצת מנהיגות ‪ -‬כשמה כן היא ‪ -‬קבוצה‬ ‫של צעירים מנהיגים‪ .‬על כן‪ ,‬חשוב שהמיזם יהיה משמעותי ובעל פוטנציאל להשפעה רחבה‪.‬‬ ‫בניית תכנית לליווי הקבוצה על ידי מרכז הצעירים ורכז המעורבות החברתית‬ ‫ליווי והדרכה הם גורמים משמעותיים ביותר בכל הקשור להצלחת הקבוצה‪ .‬ליווי נכון מבטיח‪ ,‬שהקבוצה‬ ‫תפעל לטווח ארוך ותהיה מחוברת למרכז הצעירים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ליווי נכון ומקצועי יוביל לתוצאות‬ ‫טובות של פעילות הקבוצה ולהשגת מטרותיה‪ .‬קבוצת מנהיגות עוסקת פעמים רבות בנושאים פוליטיים‬ ‫ובנושאים רגישים מבחינת הרשויות‪ .‬הליווי חיוני‪ ,‬גם מהבחינה הזאת‪ ,‬שמרכז הצעירים יוודא שלא ייגרם‬ ‫נזק ביחסים בינו לבין הרשויות השונות‪.‬‬ ‫חשוב להגדיר גורם אחד שיהיה אחראי מטעם המרכז על הקבוצה‪ .‬לרוב יהיה זה רכז המעורבות‬ ‫החברתית‪ ,‬אולם אם פעילות הקבוצה נוגעת לתחום המקצועי של רכז תעסוקה או רכז אחר‪ ,‬חשוב‬ ‫שאותו רכז יהיה מעורב בפעילות ואף יוביל חלק ממנה‪ .‬יש להגדיר מסגרת לליווי הקבוצה‪ :‬כמה פעמים‬ ‫בחודש היא תיפגש‪ ,‬מי הם נציגי הקבוצה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫קביעת מסגרת לפעילות הקבוצה‬ ‫לאחר כל ההכנות הכוללות‪ :‬קבלת החלטה על הקמת הקבוצה‪ ,‬גיוס אנשים‪ ,‬העברת קורס מנהיגות‪,‬‬ ‫בחירת נושא לפעילות‪ ,‬קבלת ברכת הדרך מראש העיר וקביעת הדרך לליווי הקבוצה‪ ,‬מגיע השלב שבו‬ ‫הקבוצה מוכנה לתחילת הפעילות‪ .‬הדבר היחיד שנותר להגדירו הוא מסגרת הפעילות‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫•היחסים בין הקבוצה למרכז הצעירים;‬ ‫‬ ‫•היחסים בין הקבוצה לבין העירייה וראש העירייה;‬ ‫‬ ‫•דרך קבלת ההחלטות בתוך הקבוצה;‬ ‫‬ ‫•אופי פעילות הקבוצה (למשל‪ ,‬מספר המפגשים‪ ,‬תדירותם‪ ,‬ועוד);‬ ‫‬ ‫•סוג הנושאים והמיזמים שהקבוצה תטפל בהם‪.‬‬ ‫‬ ‫<< ‪40‬‬ ‫הקמת פורום‬ ‫ארגוני צעירים‬ ‫במרחב‬ ‫המוניציפלי‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת פורום ארגוני צעירים במרחב המוניציפלי‪ .‬הפורום כולל‬ ‫נציגים של ארגוני המגזר השלישי‪ ,‬נציגי הרשות המקומית‬ ‫ונציגי המגזר העסקי‪ .‬הפורום עוסק בקידום הפעילות בנושא‬ ‫צעירים ומעורבות חברתית ביישוב‪ ,‬בראייה מתכללת של מרב‬ ‫המשאבים העומדים לרשות הרשות המקומית וארגוני המגזר‬ ‫השלישי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הפורום מקדם שיתוף פעולה בין‪-‬מגזרי‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫התמודדות עם אתגרים הקשורים בהתרחבות פעילותה של החברה האזרחית במגזר המוניציפלי‪.‬‬ ‫הפורום חותר לנתב את הפעילות והיזמות של ארגוני הצעירים השונים לאפיקים יעילים ופוריים למען‬ ‫הצעירים ביישוב‪ ,‬באמצעות יצירת תשתית ארגונית וניהולית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫מנהלים ונציגים של ארגוני צעירים וארגונים העוסקים בצעירים ובמעורבות חברתית בעיר‪.‬‬ ‫היעדים המרכזיים לפיתוח שיתופי פעולה במרחב המוניציפלי‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שיפור התשתית הניהולית בתחום ארגוני הצעירים והארגונים העוסקים במעורבות חברתית;‬ ‫•מיצוב תחום הצעירים והמעורבות החברתית במקום מרכזי בקרב מקבלי ההחלטות ואנשי‬ ‫המקצוע ברמה העירונית‪ ,‬וזאת על ידי העלאת המודעות לפוטנציאל הקיים באוכלוסייה הצעירה;‬ ‫•יצירת תשתית ארגונית למפגש בין המערכת המוניציפלית (על חלקיה השונים) למגזר השלישי‪,‬‬ ‫ובמיוחד לארגוני הצעירים והארגונים העוסקים במעורבות חברתית;‬ ‫•יצירת תיאום בין הרשות המקומית לארגונים ובין הארגונים לבין עצמם;‬ ‫•חיזוק שיתוף הפעולה ואיגום משאבים בין הרשות המקומית לארגונים ובין הארגונים לבין עצמם‪.‬‬ ‫המשאבים כוללים תקציב‪ ,‬תשתיות פיזיות‪ ,‬ניסיון‪ ,‬ידע‪ ,‬קשרים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫השחקנים במרחב המוניציפלי‬ ‫המרחב המוניציפלי‪ ,‬שבו פועלים מרכזי הצעירים‪ ,‬רווי בשחקנים ובארגונים שונים ויש להכירם בטרם‬ ‫באים ליצור שיתופי פעולה‪ .‬השחקנים בזירה המוניציפלית נחלקים לכמה קבוצות; אפשר לשתף‬ ‫‪>> 41‬‬ ‫פעולה עם כולן או עם חלקן‪ .‬קבוצות אלו הן‪:‬‬ ‫ •המגזר השלישי‪ ,‬הכולל ארגונים ועמותות חברתיות‪ ,‬העוסקים במגוון תחומים של החברה‬ ‫האזרחית ובעיקר כאלה שעניינם צעירים ומעורבות חברתית;‬ ‫ •השלטון המקומי‪ ,‬הכולל אגפים ויחידות במגוון תחומים‪ ,‬למשל‪ :‬ראש העיר‪ ,‬אגף רווחה‪ ,‬אגף‬ ‫חברה‪ ,‬אגף חינוך;‬ ‫ •משרדי ממשלה‪ ,‬השותפים בתכניות שונות הקשורות לצעירים‪ ,‬כגון‪ :‬משרד נגב‪-‬גליל‪ ,‬משרד‬ ‫הרווחה‪ ,‬שיקום שכונות ומשרד החינוך;‬ ‫ •המגזר העסקי ופילנתרופים;‬ ‫ •קבוצות צעירים לא ממוסדות‪ ,‬כגון קהילות צעירים וקבוצות מנהיגות;‬ ‫ •מוסדות אקדמיים‪.‬‬ ‫הרציונל לפיתוח שיתופי פעולה במרחב המוניציפלי‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬המגזר השלישי ופעילות החברה האזרחית בכלל נמצאים בפריחה חסרת תקדים‪,‬‬ ‫המביאה עמה מורכבות הקשורה בהתנהלות המגזר השלישי בינו לבין עצמו ובינו לבין המגזר הציבורי‪.‬‬ ‫מורכבות זו מתייחסת לעניינים‪ ,‬כמו‪ :‬יחסי עבודה‪ ,‬חלוקת עבודה‪ ,‬חלוקת תקציבים‪ ,‬גיוס משאבים ושימור‬ ‫מעמדו של המגזר הציבורי לצד חיזוקו של המגזר השלישי‪ .‬מורכבות זו מצויה הן ברמה הארצית והן‬ ‫ברמה המקומית‪ ,‬אך מתבטאת ביתר שאת ברמה המוניציפלית‪ .‬כמענה למצב זה‪ ,‬חשוב לפתח שיתופי‬ ‫פעולה במרחב המוניציפלי‪ ,‬כמו פורומים של ארגונים ותכנית מתו”ב‪.‬‬ ‫ייחודו של השדה המוניציפלי בכל הקשור לפעילות בתחום ההתנדבות נובע משני גורמים עיקריים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬שטח גיאוגרפי מוגדר היוצר שדה מוגבל לפעילות הארגונים ופוטנציאל לתחרות;‬ ‫(‪ )2‬תחרות בין ארגונים מקומיים לארגונים ארציים הפועלים במרחב המוניציפלי‪.‬‬ ‫לצד התחרות קיימת גם כפילות בפעילות השונה המתרחשת בשדה המוניציפלי‪ .‬פיתוח שותפויות בין‬ ‫הארגונים לבין הרשות יביא לייעול הפעילות ולהסרת כפילויות וישמש בסיס לפעילות יעילה יותר‪.‬‬ ‫התיאום בין הארגונים השונים לבין עצמם אינו פשוט‪ ,‬והתיאום ביניהם לבין הרשות המקומית מסובך‬ ‫אף יותר‪ .‬הרשות המקומית היא גורם ציבורי‪ ,‬ממלכתי וקבוע‪ ,‬המייצג את המדינה בטריטוריה מוגדרת‪.‬‬ ‫היא בעלת סמכויות פורמליות ומתוקף מעמדה יש לה נגישות לתקציבים ציבוריים ולמשאבים שונים‪.‬‬ ‫לעומתה‪ ,‬החברה האזרחית היא גורם הקשור ביוזמות פרטיות והיא פועלת במרחב שאינו בסמכות‬ ‫הרשות המקומית ואינו דורש מעורבות של חוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬ארגוני החברה האזרחית מאופיינים בגמישות‬ ‫פעולה‪ ,‬בקרבה אישית לתושבים וביכולת הנעה שלהם‪ .‬שיתוף פעולה פורה בין שני הגורמים הללו‬ ‫מצריך מנגנונים לפיתוח יכולותיו של כל צד‪ ,‬לחיזוק הדיאלוג ביניהם‪ ,‬ללמידה הדדית וכן לניסוח‬ ‫עקרונות לפעולה ולהתנסות משותפת מוצלחת‪.‬‬ ‫השלבים בהקמת פורום ארגוני צעירים ביישוב‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫<< ‪42‬‬ ‫‪1‬גיוס ראש העיר וגורמים רשמיים בעירייה לתמיכה בפורום‪ .‬יש להימנע מלתת לפורום ולשלוחותיו‬ ‫צביון פוליטי;‬ ‫‪2‬מיפוי מקיף של ארגוני החברה האזרחית וארגוני הצעירים הפועלים במרחב העירוני‪/‬יישובי;‬ ‫‪3‬גיוס ארגונים להשתתפות בפורום וקביעת הרכבו‪ .‬מומלץ שהפורום יכלול‪ :‬נציגות של נבחרי ציבור‬ ‫מהרשות המקומית‪ ,‬נציגות מקצועית מהרשות המקומית‪ ,‬נציגי הארגונים המרכזיים ביישוב‪ ,‬נציגי‬ ‫מרכז הצעירים ונציגות של מנהיגות בלתי פורמלית ביישוב (אישי ציבור‪ ,‬אנשי עסקים);‬ ‫‪4‬קביעת נוהלי עבודה לפורום‪ ,‬דרכי עבודה ותפקידים;‬ ‫‪5‬הקמת “שולחן עגול”‪ ,‬המשויך לפורום‪ ,‬לחיזוק התיאום ושיתוף הפעולה בין ארגוני הצעירים‬ ‫לארגוני החברה האזרחית;‬ ‫‪6 .6‬במידת הצורך הקמת ועדות משנה או אשכולות עבודה של הפורום לטיפול בסוגיות שונות;‬ ‫‪7 .7‬קביעת נושאים ומיזמים שבהם יפעלו הפורום ו”השולחן העגול”‪.‬‬ ‫יתרונות בפעילות הפורום הרחב ו”השולחן העגול” של ארגוני החברה האזרחית‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מתן הזדמנות למפגש בין השותפים לעבודה על נושאים משותפים‪ :‬מהו סוג הממשק‬ ‫שמבקשים לקדם בין הרשות המקומית לחברה האזרחית; מה מידת המחויבות של כל צד;‬ ‫חששות ודרכים להתגבר עליהם;‬ ‫•יצירת זהות קבוצתית בקרב ארגוני החברה האזרחית ביישוב;‬ ‫•יצירת כתובת מזוהה המייצגת את ארגוני החברה האזרחית ביישוב;‬ ‫•יצירת תשתית לאיגום משאבים ולפיתוח יוזמות משותפות;‬ ‫•זיהוי נושאים חדשים לטיפול ברמה משותפת‪.‬‬ ‫תהליך הקמת פורום ארגוני צעירים ביישוב‬ ‫המהלך‬ ‫התוצר ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪>> 43‬‬ ‫הקמת פרלמנט‬ ‫צעירים מקומי‬ ‫ותיאור פרלמנט‬ ‫צעירי דימונה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפרלמנט היא שדולה אזרחית וקבוצת עשייה פעילה‪ ,‬השואפת‬ ‫לייצג את כלל צעירי דימונה בדגש על עקרונות פלורליסטיים‬ ‫ודמוקרטיים‪ .‬חברי הקבוצה לקחו על עצמם לקדם כל נושא שלו‬ ‫השלכה על עתיד הצעירים בעיר‪ .‬הפרלמנט נפגש עם ראש העיר‪,‬‬ ‫מפעיל ועדות משנה המטפלות בנושאים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬תעסוקה‬ ‫לצעירים‪ ,‬מיתוג‪ ,‬תרבות‪ ,‬דיור בר‪-‬השגה ותחבורה צעירה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט מבוסס על מודל מתו”ב‪ ,‬שפותח באלכא‪-‬ג’וינט ישראל על ידי הצוות המוניציפלי וצוות‬ ‫מתו”ב‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫כיום ישנן מספר קבוצות עשייה אזרחיות צעירות‪ ,‬הפועלות ביישובים שונים‪ ,‬ביניהן‪ :‬פרלמנט הצעירים‬ ‫של דימונה‪ ,‬פרלמנט הצעירים של באר שבע‪ ,‬קצ”ב שדרות‪ ,‬גרעין התיישבות נתיבות וכן קהילות שונות‬ ‫וקבוצות מנהיגות הפועלות בנגב‪ ,‬בגליל ובמרכז הארץ‪ .‬פרלמנטים מקומיים וקבוצות עשייה הטרוגניות‬ ‫מהווים את הבסיס היציב ביותר להתארגנות אזרחית של צעירים‪ ,‬תוך כדי שמירה על עקרון הייצוגיות‪.‬‬ ‫התשתית הארגונית הטובה ביותר לתמיכה בקבוצות אלו ולעידודן קיימת במרכזי הצעירים השונים‬ ‫ברחבי הארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לעידוד הקמתן של קבוצות עשייה ביישובים שבהם לא‬ ‫פועלים מרכזי צעירים וזאת על ידי תמיכה וליווי של קבוצות עשייה מקומיות ועידודן לאימוץ מודל‬ ‫הפרלמנט‪.‬‬ ‫מודל הפרלמנט המקומי הוא תכנית המשדרגת את קבוצות המנהיגות השונות אשר פועלות ברחבי‬ ‫הארץ‪ .‬הפרלמנט הוא שדולה אזרחית וקבוצת עשייה פעילה‪ ,‬השואפת לייצג את כלל צעירי המקום‬ ‫בדגש על עקרונות פלורליסטיים ודמוקרטיים‪ .‬חברי הקבוצה לוקחים על עצמם לקדם כל נושא‬ ‫שיש לו השלכה לגבי עתיד הצעירים ביישוב‪ .‬הפרלמנט נפגש עם ראש העיר ועם גורמים משפיעים‬ ‫נוספים ברשות‪ ,‬נחלק לוועדות משנה המטפלות בנושאים‪ ,‬כגון‪ :‬תעסוקה לצעירים‪ ,‬דיור בר‪-‬השגה‬ ‫ותחבורה צעירה‪ .‬הפרלמנט נפגש בפורום מליאה (פורום גדול)‪ ,‬פעם בחודש ואחת לשבועיים בוועדות‬ ‫המשנה‪ .‬יש לדאוג לפיתוח ולמינוף התשתית הקיימת לפעולה על ידי התאמת המודל הקיים ויישומו‬ ‫לרשויות מקומיות ולקהילות בעלות מאפיינים דמוגרפיים מגוונים‪ .‬זאת‪ ,‬ועל ידי פיתוח כלים מקוונים‬ ‫שיאפשרו גיבוש קהילה מקומית ופיתוח רשת חברתית אשר יהוו תשתית לשיתופי פעולה אזרחיים‬ ‫בעלי אוריינטציה חברתית וקהילתית‪.‬‬ ‫<< ‪44‬‬ ‫הצורך‬ ‫פיתוח פלטפורמה לפעילות הצעירים בעיר במגוון תחומים‪ ,‬מתוך מטרה לחבר אותם לעיר ולצמצם‬ ‫את ההגירה השלילית‪.‬‬ ‫דוגמה לתשתית מקומית להקמת פרלמנט מקומי‬ ‫השלבים עד להקמתו של פרלמנט מקומי‬ ‫שיווק‬ ‫יום חשיפה‬ ‫חלוקה לצוותי חשיבה‪ :‬שלב הלימוד ‪-‬‬ ‫הגדרת הבעיה‬ ‫מיפוי הקונטקסט‬ ‫אסטרטגיה ‪ -‬כתיבת תוכנית עבודה‬ ‫מפגשים עם משפיעים‬ ‫המשך עבודה במסגרת תוכנית‬ ‫הפרלמנט‬ ‫הצלחה ראשונית ‪ -‬מיצוב הפרלמנט‬ ‫הפקת לקחים‬ ‫התארגנות מחדש‬ ‫‪>> 45‬‬ ‫פרלמנט הצעירים של דימונה‬ ‫פרלמנט הצעירים של דימונה פועל מזה כשנתיים בהצלחה רבה‪ ,‬על פי המודל המתואר לעיל‪ ,‬והוא‬ ‫מהווה את תכנית הדגל של “מרכז יעדים דימונה”‪ .‬בשנים הקודמות הפרלמנט עסק בהצלחה בקידום‬ ‫נושא הדיור והתחבורה בעיר‪ ,‬בפרויקט תחרות הצילום במסגרת ועדת המיתוג‪ ,‬בפרויקט ועדי בתים‬ ‫במסגרת דיור בר‪-‬השגה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ראש העיר רואה בפרלמנט ועדה עירונית לענייני צעירים‪.‬‬ ‫תכנית עבודה להקמת פרלמנט צעירים מקומי‬ ‫‪.1‬‬ ‫‬ ‫א‬ ‫‬ ‫‬ ‫ב‬ ‫‬ ‫ג‬ ‫‬ ‫ד‬ ‫‪.2‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫<< ‪46‬‬ ‫‪1‬מטרות‬ ‫טיפוח גוף צעיר‪ ,‬מגובש‪ ,‬בעל חזון חברתי וקהילתי אשר יוביל ויקדם נושאים בוערים בקרב‬ ‫צעירי העיר;‬ ‫הפעלת גוף זה כגורם המשפיע על סדר היום הציבורי‪-‬עירוני;‬ ‫בניית מסגרת עצמאית לפעילות הקבוצה;‬ ‫גיבוש קבוצה הטרוגנית השואפת לייצג את כלל תושבי דימונה‪.‬‬ ‫‪2‬יעדים‬ ‫אהיענות והשתתפות של כ‪ 20-‬איש בקבוצה;‬ ‫בקיום מפגש מליאה אחת לחודש;‬ ‫גבניית תכנית שנתית חדשה לפרלמנט‪ ,‬הכוללת חזון‪ ,‬מטרות ויעדים;‬ ‫דהוצאה לפועל של התכנית השנתית;‬ ‫ההשתתפות בוועדות עירוניות;‬ ‫ומפגשים רבעוניים עם מנהיגות העיר‪.‬‬ ‫מדדי תפוקה‬ ‫אהקבוצה תכיל גרעין של לפחות ‪ 12‬משתתפים;‬ ‫בלפחות ארבעה מפגשים עם נציגי הרשות המקומית;‬ ‫גלפחות חמישה מפגשים בהנחיית חברי הקבוצה;‬ ‫דעד פברואר תוגש תכנית שנתית לעבודת הפרלמנט;‬ ‫ההשתתפותם של לפחות שלושה עולים ובני הקהילה העבריים‪.‬‬ ‫‪3‬מדדי תהליך‬ ‫שביעות רצון גבוהה של המשתתפים;‬ ‫לפחות ‪ 10‬מפגשים במהלך השנה;‬ ‫ועדות הפרלמנט יממשו ‪ 50%‬מן היעדים בתכנית השנתית במהלך השנה‪.‬‬ ‫‪4‬אוכלוסיות היעד‬ ‫מאפיינים‪ :‬צעירים בגילאים ‪ 21‬עד ‪ ,35‬בעלי מוטיבציה ורצון לבנות את עתידם בדימונה;‬ ‫היקף‪ :‬כ‪ 25-‬משתתפים בקבוצה‪.‬‬ ‫‪5‬תהליכים ופעולות להשגת היעדים‬ ‫מיפוי האוכלוסייה וזיהוי מועמדים פוטנציאליים נוספים לקבוצה;‬ ‫המשך קיום מפגשים קבועים;‬ ‫בחירת יו”ר פרלמנט קבוע;‬ ‫סיום כתיבת תכנית העבודה;‬ ‫ליווי הקבוצה והנחייתה‪ ,‬תוך דגש על בניית מודל לעבודה עצמאית;‬ ‫קיום שני ימי גיבוש לקבוצה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪6‬תשומות‬ ‫כוח אדם‪ :‬רכז צעירים עם אוריינטציה לעולים אשר מנחה את הקבוצה ועובד האחראי על‬ ‫ריכוז וליווי הקבוצה (עדיפות לאדם עם אוריינטציה של הנחיה\מדעי החברה\פוליטיקה‬ ‫וממשל);‬ ‫תקציב פעולה‪ 40,000 :‬ש”ח‪ .‬העלות כוללת הנחיה (‪ 20,000‬ש”ח)‪ ,‬הרצאות של מומחים‬ ‫בתחומים רלוונטיים‪ ,‬תקציב עבור פרויקטים של הקבוצה וכיבוד (‪ 20,000‬ש”ח);‬ ‫ג גורמי מימון‪ :‬שיקום שכונות‪ ,‬נגב‪-‬גליל‪.‬‬ ‫‪7‬גורם מפעיל‪/‬אחריות‪ :‬רכז מעורבות חברתית‪.‬‬ ‫תיאור מקרה‪ :‬מאבק לקידום נושא התחבורה הציבורית בדימונה‬ ‫אחד מחמשת הנושאים שהפרלמנט לקח על עצמו לקדם היה בתחום התחבורה‪ .‬הקבוצה אכן זכתה‬ ‫להצלחה גדולה בקידום משמעותי של התחבורה בעיר‪ ,‬בהתאם לצורכי התושבים‪.‬‬ ‫יוצאים לדרך‬ ‫תהליך קידום הטיפול בנושא התחבורה הציבורית החל בהגדרת הבעיה ובניסוח היעד‪ ,‬שאותו שואפים‬ ‫להשיג‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬חברי הקבוצה החלו למפות את שירותי התחבורה הציבורית בעיר‪ ,‬בהתאם לצורכי‬ ‫האוכלוסייה ולהשוותם לשירותים הניתנים בערים אחרות‪ ,‬בסדר גודל דומה ועם מאפיינים דומים‪.‬‬ ‫הבדיקה העלתה שקיימים פערים משמעותיים בין השירותים הניתנים בדימונה לבין שירותים הניתנים‬ ‫בערים אחרות ובין הצרכים של התושבים‪ .‬הניסוח הסופי של הבעיה אפשר להציגה באופן שיווקי ולגייס‬ ‫את תושבי העיר לטובת המאבק‪ .‬המהלך הוגדר כ”מאבק למען תחבורה ציבורית טובה יותר” ובו הושם‬ ‫דגש חזק על שיתוף פעולה עם כל הגורמים המשפיעים בהקשר זה‪ :‬הרשות המקומית‪ ,‬חברת אגד‬ ‫ומשרד התחבורה‪.‬‬ ‫המהלכים הבאים כללו בניית תכנית תחבורה ציבורית ‪ -‬מסלולים‪ ,‬קווים‪ ,‬לו”ז ותחנות חדשות לצורך‬ ‫שיפור צורכי התושבים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נעשתה פנייה להנהלת אגד דימונה במטרה להציע את התכנית‬ ‫החדשה וכן התקיימו פגישות עם ראש העיר בנושא‪.‬‬ ‫מחסומים בדרך‬ ‫על אף שהרשות המקומית והעומד בראשה בחרו לקדם את הנושא‪ ,‬הנהלת אגד דימונה סירבה‬ ‫להיענות לבקשת החברים לפגישה‪.‬‬ ‫גיוס הציבור ‪ -‬חותמים על עצומה‬ ‫לאור סירובה של הנהלת אגד‪ ,‬הוחלט על גיוס הציבור לטובת קידום הנושא במטרה להשפיע על‬ ‫הנהלת אגד‪ .‬למטרה זו נוסחה עצומה‪ ,‬שעליה חתמו ‪ 3,000‬מתושבי דימונה מכל שכבות האוכלוסייה‬ ‫והגילאים‪.‬‬ ‫פנייה להנהלת אגד הארצית ולשר התחבורה‬ ‫עם גיוס הציבור‪ ,‬קיבל המאבק לגיטימציה והצליח לעורר הדים‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬נשלחו מכתבים להנהלת‬ ‫אגד הארצית ולמשרד התחבורה‪ .‬בעקבותיהם תואמו פגישות עם בכירים בחברת אגד‪ .‬לזכותה של‬ ‫הנהלת אגד יאמר‪ ,‬כי היא הייתה קשובה לצורכי התושבים ובטווח זמן קצר יחסית עשתה שינויים מרחיקי‬ ‫לכת במערך התחבורה הציבורית בעיר‪ :‬נוספו קווים ותחנות‪ .‬הלו”ז הותאם לצרכיהם של הסטודנטים‬ ‫‪>> 47‬‬ ‫והצעירים‪ .‬האוטובוסים גבוהי הקומה‪ ,‬ששימשו לצורכי תחבורה פנימיים‪ ,‬הוחלפו באוטובוסים נמוכי‬ ‫קומה‪ ,‬בעלי תו תקן סביבתי‪ ,‬נגישים לנכים‪ ,‬לקשישים ולנוסעים עם עגלות ילדים‪.‬‬ ‫החשש העיקרי של אגד היה‪ ,‬שהתושבים לא יצרכו את השירותים החדשים‪ .‬לכן‪ ,‬תוכננה תכנית‬ ‫שיווקית‪ ,‬בשיתוף עם אגד וחברי הפרלמנט‪ ,‬שמטרתה לחשוף את התושבים לשירות החדש ולהגביר‬ ‫את הצריכה בו‪.‬‬ ‫סוף טוב‪ ,‬הכול טוב‬ ‫כיום מספר האוטובוסים בעיר עלה באופן משמעותי (פי ‪ 5‬אוטובוסים בקווים השונים)‪ .‬הקווים הפנימיים‪,‬‬ ‫כמו גם החיצוניים‪ ,‬משרתים אלפי תושבים בכל יום‪ .‬השימוש במוניות פחת באופן משמעותי‪ .‬בני נוער‪,‬‬ ‫קשישים‪ ,‬זוגות צעירים‪ ,‬סטודנטים ונכים מקבלים שירות תחבורה טוב יותר‪ ,‬העונה על צרכיהם‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫המודל פותח על ידי יוהן אטלן‪ ,‬מנהל תחום מעורבות חברתית בדרום ומרכז הצעירים בדימונה ועל ידי‬ ‫צוות רכזי מעורבות חברתית במרכזי הצעירים‪ .‬הפרויקט פועל במרכזי צעירים רבים והמודל מותאם‬ ‫למקומות השונים בהם הוא פועל‪.‬‬ ‫<< ‪48‬‬ ‫הקמת פרלמנט‬ ‫צעירים אזורי‬ ‫ותיאור פרלמנט‬ ‫צעירים בנגב‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פרלמנט הצעירים הוא גוף אזרחי‪ ,‬השואף לייצג את כלל צעירי‬ ‫האזור והפועל תחת חזון אזורי משותף‪ .‬חברי הקבוצה מהווים‬ ‫שדולה בעלת השפעה‪ ,‬המחויבת לקידום שינוי אמיתי באזור‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות לצרכיהם של הצעירים החיים בקהילות השונות‪.‬‬ ‫תפקיד הפרלמנט לקבץ את קולות הצעירים מרחבי האזור לכדי‬ ‫קול ברור‪ ,‬הנשמע באוזניהם של קובעי המדיניות בארץ ובאזור‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫פיתוח פלטפורמה מקצועית ותומכת בשינוי חברתי‪ ,‬הגברת הדמוקרטיה והשארת צעירים בפריפריה‪,‬‬ ‫באמצעות הקמת קבוצות של צעירים‪ ,‬ממוקדות משימה‪ ,‬ביישובי הפריפריה וביישובים מעורבים‪ ,‬יצירת‬ ‫רשת חברתית בין הקבוצות וחיבורן לפרלמנט צעירים אזורי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים מכל שכבות האוכלוסייה‪ ,‬בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫אוכלוסיית מדינת ישראל מונה כיום כ‪ 7.5-‬מיליון איש‪ .‬מתוכם ‪ 37%‬הם צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪ .35‬על‬ ‫אף שאחוז הצעירים באוכלוסייה הוא גבוה‪ ,‬בשנים האחרונות שיעור המשתתפים בבחירות ובתהליכים‬ ‫דמוקרטיים שונים הוא נמוך מאוד‪ .‬הבעיה חמורה אף יותר בקרב אוכלוסיית הערבים בישראל‪.‬‬ ‫אחת הדרכים להתמודד עם תופעה זו ולהגביר את מעורבותם של הצעירים בחיים הדמוקרטיים היא‬ ‫לשתפם בתהליכים חברתיים ובקבלת החלטות בקהילה‪ .‬מחקרים רבים מראים‪ ,‬שצעירים מעורבים‬ ‫ומשפיעים לוקחים חלק רב יותר בתהליכים דמוקרטיים‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬בנוסף למרכזי הצעירים‪ ,‬המספקים שירותים שונים לצעירים‪ ,‬פועלים בנגב מאות גופים‪,‬‬ ‫עמותות וארגונים שונים המפעילים תכניות העצמה ומנהיגות לצעירים ורבים מצעירי הנגב הם בוגרי‬ ‫התכניות הללו‪ .‬עם זאת‪ ,‬עד כה לא קמה התארגנות צעירה ברמה האזורית‪ ,‬אשר יכולה להוות כוח‬ ‫אזרחי צעיר ואקטיבי לשינוי חברתי בנגב‪ .‬הסיבות לכך שונות וביניהן‪ :‬המרחק הגיאוגרפי בין היישובים‬ ‫בנגב וחוסר שיתוף הפעולה בין הארגונים השונים הפועלים באזור‪.‬‬ ‫הצורך בהקמתו של גוף אזרחי של צעירים עלה לראשונה בפורום מרכזי צעירים בדרום‪ ,‬מיסודו של‬ ‫ג’וינט ישראל‪ ,‬ומונף באופן משמעותי בפורום הארגונים הצעירים בנגב‪ ,‬מיסודם של “סטארט אפ” ‪-‬‬ ‫‪>> 49‬‬ ‫מרכז הכוונה לצעירים בבאר שבע ושתי”ל דרום‪ .‬הרציונל העומד מאחורי רעיון הפרלמנט האזורי נגזר‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬מן ההבנה כי הצעירים‪ ,‬המהווים את המפתח לשינוי בר‪-‬קיימא בנגב‪ ,‬חסרים את הפלטפורמה‬ ‫האזורית המתאימה להשמעת קולם‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫פרלמנט צעירים אזורי מציע מודל להתארגנות ולעשייה של נציגים צעירים מרחבי הנגב‪ ,‬תחת חזון‬ ‫אזורי משותף‪ .‬חברי הקבוצה כוללים נציגים של הקהילות המקומיות באזור והם מהווים שדולה בעלת‬ ‫השפעה המחויבת לקידום שינוי אמיתי באזור‪ ,‬תוך התייחסות לצרכיהם של הצעירים החיים בקהילות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫מקור כוחו העיקרי של גוף אזרחי של צעירים טמון ביכולתו לגבש סדר יום משותף‪ ,‬המייצג את כלל‬ ‫אוכלוסיית הצעירים באזור‪ .‬משום כך‪ ,‬הערכים שלאורם פותח המודל היו ערכים של ייצוגיות‪ ,‬דמוקרטיה‬ ‫ופלורליזם‪.‬‬ ‫חברי הפרלמנט עוברים תקופת הכשרה לגיבוש חזון ולכתיבת תכנית עבודה‪ .‬לאחריה‪ ,‬הם נחלקים‬ ‫במהלך‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫תכנית‬ ‫הפרלמנטקדם את‬ ‫חבריהוועדות ומ‬ ‫עבודת‬ ‫חברי במסגרת‬ ‫מלא או‬ ‫בנושאיםלחודש‬ ‫לפחות אחת‬ ‫לוועדותפגש‬ ‫הפרלמנט נ‬ ‫הוועדות‬ ‫ראשי‬ ‫בוחרים את‬ ‫הפרלמנט‪.‬‬ ‫בפורום ידי‬ ‫הנקבעים על‬ ‫משנה‬ ‫שונים‬ ‫כלים‬ ‫מקבלים‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫הפרלמנט‬ ‫חברי‬ ‫בפני‬ ‫להרצות‬ ‫שונים‬ ‫בנושאים‬ ‫מומחים‬ ‫מוזמנים‬ ‫‪,‬‬ ‫הפרלמנט‬ ‫במסגרת‬ ‫העבודה‬ ‫ואת יושב הראש לפרלמנט‪ .‬הפרלמנט נפגש לפחות אחת לחודש בפורום מלא או במסגרת עבודת‬ ‫בפרלמנט‪.‬‬ ‫לעבודתם‬ ‫הנוגעים‬ ‫תכנית העבודה‪ .‬במהלך העבודה במסגרת הפרלמנט‪ ,‬מוזמנים מומחים בנושאים‬ ‫ומקדם את‬ ‫הוועדות‬ ‫שונים להרצות בפני חברי הפרלמנט‪ ,‬המקבלים כלים שונים הנוגעים לעבודתם בפרלמנט‪.‬‬ ‫גופים עירוניים‬ ‫צעירים‬ ‫<< ‪50‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫שלב א'‬ ‫פורום‬ ‫נבחרי‬ ‫הפרלמנט‬ ‫שלב ב'‬ ‫ועדות פרלמנט‬ ‫הצעירים של הנגב‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •גיבוש סדר יום וחזון המשותפים לכלל צעירי הנגב – “הנגב וצעיריו על סדר היום הלאומי”;‬ ‫ •יצירת פלטפורמה מתאימה להשפעה על מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בנוגע לקידום‬ ‫צעירים בנגב;‬ ‫ •הובלתו של גוף זה כגורם המשפיע על סדר היום הציבורי‪-‬אזורי וארצי;‬ ‫ •גיבוש קבוצת נציגים השואפת לייצג את כלל תושבי הנגב;‬ ‫ •יצירת התנאים המיטביים לעידוד רב‪-‬שיח צעיר בנושא עתיד הצעירים בנגב;‬ ‫ •בניית מסגרת עצמאית לפעילות הקבוצה;‬ ‫ •הקמת אתר אינטרנט אשר ישרת את הפרלמנט האזורי ואת הפרלמנטים המקומיים‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫פיתוח מודל ישים להפעלת פרלמנט צעירים אזורי‪ ,‬אשר יחזק את הדמוקרטיה ואת‬ ‫השתתפותם של הצעירים בתהליכים חברתיים‬ ‫יעדים‬ ‫מיפוי הצרכים והפעילות‬ ‫הקיימת בשטח בערים‬ ‫המעורבות‪.‬‬ ‫מדדי הצלחה‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בניית כלים למיפוי‪.‬‬ ‫•הצגת תכנית מפורטת של‬ ‫הפעילויות הקיימות בערים‬ ‫המעורבות‪.‬‬ ‫•הכנת מפת צרכים של הצעירים‬ ‫היהודים והערבים בערים‬ ‫המעורבות‪.‬‬ ‫‬ ‫•הכנת תכנית עבודה מפורטת‬ ‫לכל פרלמנט‪.‬‬ ‫‬ ‫פיתוח מודל להפעלת‬ ‫פרלמנט מקומי ופרלמנט‬ ‫אזורי‪.‬‬ ‫לו”ז‬ ‫אפריל ‪2011‬‬ ‫רבעון ‪2011 ,2‬‬ ‫הכשרת רכזי הפרלמנטים (מקומיים ואזורי) ופיתוח המשאב האנושי‬ ‫הקניית כלים מקצועיים‬ ‫לצוות הרכזים בתחום‬ ‫המנהיגות‪ ,‬המעורבות‬ ‫החברתית והובלת‬ ‫פרויקטים בתחום‬ ‫המיומנויות האישיות‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫יצירת מסגרת של מפגשים ‬ ‫אישיים וליווי מקצועי של‬ ‫רכזי התכנית‪.‬‬ ‫•כתיבת תכנית הדרכה לשנת‬ ‫‪.2012 – 2011‬‬ ‫•קיום ימי הדרכה וסדנאות‬ ‫(לפחות ‪ )20‬אשר יקנו לצוות‬ ‫כלים מקצועיים שונים‪.‬‬ ‫•השתתפות ‪ 90%‬מהרכזים‬ ‫לפחות בכל אחד מימי‬ ‫ההדרכה‪.‬‬ ‫•שביעות רצון של ‪85%‬‬ ‫מהרכזים מימי ההדרכה‪.‬‬ ‫•מפגשים קבועים‪ ,‬לפחות אחת‬ ‫לשבוע‪ ,‬של מנהל המיזם עם‬ ‫כל אחד מהרכזים‪.‬‬ ‫אפריל ‪2011‬‬ ‫לאורך שנים‬ ‫‪2012 – 2011‬‬ ‫לאורך כל‬ ‫התקופה‬ ‫‪>> 51‬‬ ‫גיבוש צוות הרכזים לגוף‬ ‫מלוכד הפועל בשיתוף‬ ‫פעולה ומרחיב את מעגלי‬ ‫הפעילות על ידי עבודה‬ ‫משותפת‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת שיתוף פעולה בפעילויות לאורך כל תקופת‬ ‫הפרויקט‬ ‫השונות בין הרכזים‪.‬‬ ‫•יצירת פעילות חווייתית‬ ‫ומגבשת לצוות במהלך השנה‪.‬‬ ‫•יצירת תנאים ללמידת עמיתים‬ ‫משמעותית בין הרכזים‪.‬‬ ‫הקמת פרלמנטים אזוריים‬ ‫בחירת האזורים שבהם‬ ‫יפעלו הפרלמנטים‪.‬‬ ‫התוויית רשת שותפים‬ ‫אזוריים לתמיכה‬ ‫בפרלמנטים‪.‬‬ ‫גיוס רכז ומתנדבים‬ ‫לפרלמנטים‪.‬‬ ‫בחירת שני אזורים‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫בוצע‬ ‫•לפחות שבעה שותפים‬ ‫אזוריים‪.‬‬ ‫•הקמת ועדת היגוי אזורית‪.‬‬ ‫רבעון ‪2011 ,4‬‬ ‫•גיוס רכז לפרלמנטים‪.‬‬ ‫•קיום ימי ראיונות למועמדים‬ ‫הפוטנציאליים‪.‬‬ ‫•בחירת ‪ 30‬עד ‪ 40‬מתנדבים‬ ‫להשתתפות בפרלמנט‪.‬‬ ‫רבעון ‪2011 ,4‬‬ ‫הבניית תכנית הכשרה‬ ‫לפרלמנט‪.‬‬ ‫כתיבת תכנית הכשרה לחברי‬ ‫הפרלמנט‬ ‫כתיבת תכנית עבודה‬ ‫לפעילות הפרלמנט‪.‬‬ ‫תכנית עבודה מאושרת על ידי ועדת רבעון ‪2011 ,4‬‬ ‫ההיגוי‪.‬‬ ‫הכוונת הפרלמנט לפעילות ‬ ‫משמעותית היוצרת שינוי‬ ‫אמיתי‪ ,‬זאת לאור מיפוי‬ ‫צרכים של הצעירים‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫•חלוקת בפרלמנט לקבוצות‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫•בחירת נושאים לפעילות‪.‬‬ ‫•הוצאת הפרויקטים לפועל‪.‬‬ ‫רבעון ‪2011 ,4‬‬ ‫החל מהרבעון הראשון‬ ‫של ‪2012‬‬ ‫פיתוח ומיסוד שיתופי הפעולה והקשרים בין הפרלמנטים לבין עצמם ובין הפרלמנטים‬ ‫לבין שותפים חיצוניים‬ ‫חיזוק הקשר אל מול‬ ‫השלטון המקומי‪.‬‬ ‫‬ ‫•חיבור הרשות המקומית‬ ‫לפעילות הפרלמנטים ופירוק‬ ‫חסמים העלולים להתגלות בין‬ ‫הפעילים לבין הרשות‪.‬‬ ‫•הגדלת תקציבי המעורבות‬ ‫החברתית על ידי הרשות‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫‬ ‫•חיזוק הקשר עם תורמים‬ ‫וקרנות קיימות‪.‬‬ ‫•חיבור תורמים וקרנות חדשות‬ ‫לתחום‪.‬‬ ‫•הקמת פורום קרנות לתמיכה‬ ‫בתחום המעורבות החברתית‪.‬‬ ‫‬ ‫חיזוק הקשר מול תורמים‬ ‫פרטיים וקרנות‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪52‬‬ ‫במהלך כל תקופת‬ ‫הפעילות‬ ‫במהלך‬ ‫כל תקופת‬ ‫הפעילות‬ ‫‬ ‫•הקמת פורום ארגונים בהובלת‬ ‫מרכז הצעירים‪.‬‬ ‫•יצירת פעילויות משותפות‬ ‫בתחום המעורבות החברתית‪.‬‬ ‫במהלך‬ ‫כל תקופת‬ ‫הפעילות‬ ‫‬ ‫•חיבור המגזר העסקי לקידום‬ ‫היזמות החברתית‪.‬‬ ‫•חיבור המגזר העסקי לקידום‬ ‫המנהיגות הצעירה‪.‬‬ ‫במהלך‬ ‫כל תקופת‬ ‫הפעילות‬ ‫חיזוק הקשר ויצירת‬ ‫שיתוף פעולה עם משרדי‬ ‫הממשלה השונים‪.‬‬ ‫‬ ‫•חיבור משרדי ממשלה‬ ‫לתמיכה בהקמת פרלמנטים‬ ‫ובפעילותם‪.‬‬ ‫במהלך‬ ‫כל תקופת‬ ‫הפעילות‬ ‫יצירת שיתופי פעולה בין‬ ‫הפרלמנטים‪.‬‬ ‫‬ ‫•קיום מפגשים קבועים בין נציגי‬ ‫הפרלמנטים‬ ‫•קיום שני כנסים שנתיים של‬ ‫כלל חברי הפרלמנטים‪.‬‬ ‫לאורך כל‬ ‫התקופה‬ ‫חיזוק הקשר מול המגזר‬ ‫השלישי‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר מול המגזר‬ ‫העסקי‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הקמת אתר אינטרנט לתמיכה בפעילות הפרלמנטים‬ ‫אפיון אתר האינטרנט‪.‬‬ ‫איתור חברה לבניית אתר‬ ‫האינטרנט‪.‬‬ ‫העלאת האתר לאוויר‪.‬‬ ‫אישור האפיון על ועדת ההיגוי של‬ ‫המיזם‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הוצאת מכרז וקבלת שלוש‬ ‫הצעות לפחות‪.‬‬ ‫•חתימת חוזה עם החברה‬ ‫הנבחרת‪.‬‬ ‫תחילת פעילות האתר‪.‬‬ ‫נובמבר ‪2011‬‬ ‫דצמבר ‪2011‬‬ ‫רבעון ‪2012 ,1‬‬ ‫ביצוע מחקר ליווי והערכה של הפרויקט‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•אפיון מחקר הערכה‪.‬‬ ‫•בחירת חברה לביצוע‬ ‫המחקר‪.‬‬ ‫‬ ‫•ביצוע המחקר‪.‬‬ ‫•יישום הלקחים ושיפור‬ ‫המיזם‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫•כתיבת תכנית אפיון למחקר‪.‬‬ ‫•קבלת הצעות משלוש חברות‬ ‫לפחות‪.‬‬ ‫•ביצוע המחקר על פי המתוכנן‪.‬‬ ‫המחצית‬ ‫השנייה של‬ ‫‪2012‬‬ ‫תקציב‬ ‫תקציב הפעילות כולל שכר לרכז הקבוצה‪ ,‬פעילות שיווקית‪ ,‬פעילות שוטפת‪ ,‬פרסום וכדומה‪ .‬תמחור‬ ‫פעילות הקבוצה תלוי במידה רבה בסוג הקבוצה ובמטרותיה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫פרלמנט צעירי הנגב הוקם על ידי‪ :‬מרכז הצעירים ‘סטארט אפ’ בבאר שבע‪ ,‬מרכז הצעירים בדימונה‪,‬‬ ‫מרכז הצעירים בשדרות‪ ,‬שת”יל‪ ,‬עלמי”א‪ ,‬ארגון הבוגרים של אחרי‪ ,‬צעירים יוזמים עתיד ועמותת אהבת‬ ‫הנגב‪.‬‬ ‫הפרויקט פותח ומלווה על ידי יוהן אטלן‪ ,‬מנהל תחום מעורבות חברתית בדרום‪.‬‬ ‫‪>> 53‬‬ ‫פרלמנט צעירים‬ ‫בבאר שבע‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פרלמנט צעירים הוא ממשק עירוני עם צעירים תושבי המקום‪,‬‬ ‫אשר מוזמנים לקחת חלק ולהיות שותפים אמיתיים של הרשות‬ ‫המקומית בכל הקשור לצעירי העיר‪ .‬חברי הקבוצה מייצגים את‬ ‫צעירי המקום ופועלים כיד ימינו של ראש העיר בתחום הצעירים‪,‬‬ ‫כאשר מטרת העל היא חיבור הצעירים לעיר ומניעת ההגירה‬ ‫השלילית שלהם‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫הקמת ממשק השפעה עירוני לצעירים אשר יפעל באופן דמוקרטי וייצוגי ובשותפות מלאה עם ראש‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים‪ ,‬תושבי העיר‪ ,‬חיילים משוחררים וסטודנטים במכללות ובאוניברסיטה‪ ,‬קבוצות מנהיגות‬ ‫עירוניות‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫בעיר באר שבע חיים למעלה מ‪ 60-‬אלף צעירים‪ .‬לרוב‪ ,‬אין להם מסגרת פעולה אשר תאפשר להם‬ ‫להשמיע את קולם‪ ,‬להיות שותפים לקבלת החלטות ברמה העירונית ולקחת אחריות על נושאים בעלי‬ ‫עניין לצעירים‪.‬‬ ‫<< ‪54‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫שלב‬ ‫גיוס‬ ‫מיון‬ ‫וגיבוש‬ ‫הקבוצה‬ ‫הכשרה‬ ‫ובניית‬ ‫מודל‬ ‫העבודה‬ ‫הפעלה‬ ‫שוטפת‬ ‫יעד‬ ‫אמצעים להשגה‬ ‫•לפחות ‪ 50‬פניות •שיווק עירוני נרחב באמצעות חלוקת‬ ‫פלאיירים‪ ,‬עיתונות מקומית‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬ ‫של מועמדים‪.‬‬ ‫•הגעה של לפחות •הפצה ברשתות חברתיות של צעירים‪.‬‬ ‫‪ 50‬צעירים לערב •פנייה ממוקדת לצעירים מתאימים‪:‬‬ ‫חיילים משוחררים‪ ,‬בוגרי תנועות נוער‬ ‫חשיפה‪.‬‬ ‫ומועצות‪.‬‬ ‫•גיבוש קבוצה בת‬ ‫‪ 30‬איש‪.‬‬ ‫המועמדים יגישו קורות חיים בצירוף‬ ‫ראיון אישי לכל‬ ‫שאלון‪ .‬לכל מועמד ייקבע ראיון אישי‪.‬‬ ‫מועמד‪.‬‬ ‫ההצטרפות לפרלמנט על פי קריטריונים‪:‬‬ ‫•חיבור לעיר‬ ‫•רקע בעבודה חברתית בעיר‬ ‫•רצינות ויכולת להתחייב לתהליך‬ ‫הקבוצה תעבור תהליך לצורך תהליך בניית החזון ומודל העבודה‬ ‫לבניית חזון ולגיבוש‬ ‫הקבוצה תעבור תהליך הנחייה‪ ,‬הכולל‪:‬‬ ‫מודל‪ .‬תוצרי העבודה ‪1 .1‬גיבוש‬ ‫‪2 .2‬מפגש עם דמויות מפתח בעיר‬ ‫תוך שישה חודשי‬ ‫‪3 .3‬קביעת מבנה ארגוני‪ :‬יו”ר‪ ,‬ועדות‪,‬‬ ‫פעילות‪.‬‬ ‫תדירות מפגשים ואופן העבודה‬ ‫(עבודה בוועדות ועדכון במליאה;‬ ‫עריכת “מרחב פתוח” לכלל הצעירים‬ ‫אחת לתקופה; נקודות יציאה וכניסה‬ ‫מהפרלמנט)‪.‬‬ ‫‪4 .4‬החלטה על מטרות‪ ,‬יעדים‪ ,‬נושאים‬ ‫לעבודה בוועדות‪.‬‬ ‫‪5 .5‬קבלת ברכת הדרך לתכנית העבודה‬ ‫במפגש עם ראש עיריית באר שבע‬ ‫רוביק דנילוביץ’ ויו”ר ועדת צעירים‬ ‫עירונית ולרי מגירוב‬ ‫הפרלמנט נפגש ופועל פרלמנט באר שבע פועל‪:‬‬ ‫‪1 .1‬הקבוצה ממשיכה לקבל הכשרה‬ ‫בוועדות תוך ליווי‪.‬‬ ‫נקודתית בתדירות נמוכה יותר‪.‬‬ ‫‪2 .2‬הוועדות נפגשות ופועלות להשגת‬ ‫המטרות שהוגדרו‪ ,‬תוך ליווי רכזת‬ ‫מעורבות חברתית‪.‬‬ ‫‪3 .3‬הקבוצה נפגשת בתדירות אשר‬ ‫נקבעת מראש עם ראש העיר‬ ‫לפגישת עדכון‬ ‫הערות‬ ‫תכנית הכשרה‬ ‫ממוקדת יותר‬ ‫תיבנה בשיתוף‬ ‫מנחה מקצועי‬ ‫אשר יועסק‬ ‫לצורך הכשרת‬ ‫הקבוצה‪.‬‬ ‫‪>> 55‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •פיתוח מודל ישים להקמת קבוצות שינוי מקומיות לצעירים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית;‬ ‫ •הקמה של שלושה צוותי משימה לפחות‪ ,‬שיפעלו למען צעירי העיר;‬ ‫ • שינוי מדיניות בתחום אחד לפחות‪ ,‬בשנה הראשונה לפעילות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ופועל במרכז הצעירים בבאר שבע‪.‬‬ ‫<< ‪56‬‬ ‫"גשר חי" מנהיגות‬ ‫ודיאלוג רב‪-‬תרבותי בין‬ ‫צעירים בפולין ובישראל‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫תכנית רב‪-‬שנתית להקמת קבוצות מנהיגות בילטראליות של‬ ‫צעירים‪ ,‬אשר יפעלו לחיזוק הקשרים בין העמים‪ ,‬לקידום פרויקטים‬ ‫חברתיים משמעותיים‪ ,‬ליצירת דיאלוג על פי נושאים בעלי עניין‬ ‫משותף ולפיתוח תוצרים לטווח הרחוק‪ .‬במסגרת התכנית ישהו‬ ‫הצעירים שבוע בפולין‪ ,‬ושבוע בישראל על בסיס נושא משותף‬ ‫שייבחר ושעליו יוסכם מראש‪ ,‬ואשר יכלול תוצר או פרויקט שיופעל‬ ‫על ידי הצעירים משתי המדינות‪ .‬בכל משלחת ‪ 10‬צעירים מישראל‬ ‫ו‪ 10-‬צעירים מפולין‪.‬‬ ‫רקע‪ :‬יחסי ישראל‪-‬פולין‬ ‫העם היהודי והעם הפולני חיים ביחד על אדמת פולין במשך כ‪ 1,000-‬שנה‪ .‬שני העמים היו קשורים זה‬ ‫בזה בכל תחומי החיים והשפעתם של היהודים הורגשה היטב בכלכלה‪ ,‬בתרבות ובחברה הפולנית‪.‬‬ ‫בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה היו היהודים כ‪ 10%-‬מאוכלוסיית פולין ובערים המרכזיות‬ ‫כוורשה ולודז’ היוו ‪ 30%‬מאוכלוסיית העיר‪ .‬כתוצאה מהשואה‪ ,‬אשר חיסלה את מרבית יהודי פולין‪,‬‬ ‫ובהמשך רדיפות המשטר הקומוניסטי‪ ,‬נותקו הקשרים בין שני העמים‪ .‬היחסים עם מדינת ישראל יכלו‬ ‫להתפתח רק לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬על אף הקשרים הדיפלומטיים והרשמיים המצוינים בין שתי המדינות‪ ,‬עדיין קיימות דעות קדומות‬ ‫בחלקן שליליות‪ ,‬בכל הנוגע לעם הפולני‪ .‬למעלה מ‪ 20-‬שנה מתקיימים סיורים של בני נוער במחנות‬ ‫ההשמדה הפזורים ברחבי פולין‪ .‬בטרם יציאתם לסיורים‪ ,‬עוברים בני הנוער הכנה ולימוד של ההיסטוריה‬ ‫היהודית בפולין‪ .‬הפולנים מרגישים שהעמדה שלהם אינה באה לידי ביטוי‪ ,‬כפי שהיו רוצים‪ ,‬ולבני הנוער‬ ‫הישראלים תובנה חלקית בלבד בקשר אליהם‪ .‬תחושתם‪ ,‬שלא ניתנת להם האפשרות לקיים דיאלוג‬ ‫פתוח עם צעירי ישראל‪ ,‬לא רק בנושאי השואה‪ ,‬אלא גם בנושאים אחרים‪ ,‬העשויים לחזק את הקשר‬ ‫והאמון בין שני העמים‪ .‬גם ביקורי הפולנים בישראל‪ ,‬אשר ברובם הם עלייה לרגל למקומות הקדושים‬ ‫לנוצרים‪ ,‬לא מאפשרים היכרות עמוקה עם העם והחברה בישראל‪.‬‬ ‫חזון‬ ‫"גשר חי פולין‪-‬ישראל" יהווה פלטפורמה לקידום דיאלוגים רב‪-‬תרבותיים בין צעירים‪ .‬צעירים מובילים‬ ‫משתי המדינות‪ ,‬ישמשו קבוצת מנהיגות בקרב הצעירים במדינתם ויפעלו לקידום המנהיגות הצעירה‬ ‫בשתי המדינות‪ ,‬חיזוק הקשר וההיכרות בין שני העמים ופיתוח פרוייקטים חברתיים‪.‬‬ ‫‪>> 57‬‬ ‫יעד אסטרטגי‬ ‫יצירת קבוצות מנהיגות בילטראליות‪ ,‬המובילות פרויקטים למעורבות חברתית ויוצרים שינוי בקרב‬ ‫צעירים משני העמים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח יחסי אמון בין צעירים משני העמים‪ ,‬על מנת להכין את הקרקע לפיתוח פרויקטים‬ ‫משותפים לקידום החברה האזרחית בין המדינות;‬ ‫•הבניית קשר ארוך טווח בין צעירים וארגונים‪ ,‬ישראלים ופולנים‪ ,‬העוסקים בתחומי המעורבות‬ ‫החברתית והמנהיגות הצעירה;‬ ‫•פיתוח פרויקטים בילטראליים יוצרי שינוי‪ ,‬הניתנים לשכפול ולהפצה‪ ,‬לקידום החברה האזרחית‬ ‫בשתי המדינות;‬ ‫•פיתוח ידע ויצירת שפה משותפת והפצתם ככלי להובלת שינוי‪.‬‬ ‫מטרות אלו יאפשרו שילוב של כוחות ומאמצים שונים למאמץ מרכזי מתואם היוצר שינוי‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪58‬‬ ‫•הכרה רשמית של ממשלת ישראל וממשלת פולין בפרויקט;‬ ‫•גידול בביקוש של הצעירים להשתתפות בפרויקט;‬ ‫•הרחבת מעגלי שיתופי הפעולה במסגרת הפרויקט;‬ ‫•חיבור של מוסדות אקדמיים בישראל ובפולין לפרויקט;‬ ‫•למידת עמיתים וחשיפה של העמדות בקרב הצעירים המשתתפים בתכנית;‬ ‫•העמקת ההיכרות בין שתי המדינות;‬ ‫•הגדלת הרשת החברתית של הצעירים המשתתפים בפרויקט;‬ ‫•שינוי תפיסה‪ ,‬עמדות ודעות קדומות‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפרויקט מושתת על‪:‬‬ ‫ •אינטגרציה‪ :‬יצירת קבוצה וחיבור בין הצעירים לצורך הבניית סביבת עבודה ידידותית;‬ ‫ •ידע‪ :‬מקבלים מתן ידע בסיסי על יחסי פולין וישראל במגוון תחומים בעבר‪ ,‬בעתיד ובהווה‪.‬‬ ‫ •סטריאוטיפים‪ :‬קיום דיונים בנושא הסטריאוטיפים הקיימים בין העמים ומנסים להתמודד עמם‪.‬‬ ‫ •בניית הפרויקט‪.‬‬ ‫הקמת קבוצות מנהיגות בילטראליות של צעירים אשר יפעלו לחיזוק הקשרים בין העמים‪ ,‬לקידום‬ ‫פרויקטים חברתיים משמעותיים‪ ,‬ליצירת דיאלוגים על פי נושאים בעלי עניין משותף ולפיתוח תוצרים‬ ‫לטווח הרחוק‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית הצעירים שוהים שבוע בפולין ושבוע בישראל‪ ,‬על בסיס נושא משותף‪ ,‬שנבחר על ידי‬ ‫שתי הקבוצות ושעליו מוסכם מראש‪ ,‬ואשר כולל תוצר באחריות הצעירים להפעלתו‪.‬‬ ‫בכל משלחת ‪ 10‬צעירים מישראל ו‪ 10-‬צעירים מפולין‪.‬‬ ‫שלב א’ ‪ -‬הכנה למפגש המשלחות‬ ‫ •הקמת קבוצת מנהיגות צעירה בישראל ובפולין‪ .‬הקבוצה תורכב מצעירים בגילאים ‪ 21‬עד ‪,35‬‬ ‫פעילים חברתיים או בעלי ניסיון בפעילות חברתית‪ .‬כל קבוצה תמנה עד ‪ 10‬חברים;‬ ‫ •קיום פעילויות קבוצתיות בכל ארץ‪ ,‬הכוללות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬גיבוש הקבוצה לקבוצת מנהיגות;‬ ‫‪2 .2‬גיבוש הזהות העצמית של הקבוצה;‬ ‫‪3 .3‬בחינת המטרות לפעילות;‬ ‫‪4 .4‬בחירת נושא‪/‬פרויקט לקידום בילטראלי;‬ ‫‪5 .5‬בניית “ארגז כלים” לפעילות הקבוצה במגוון תחומים‪ :‬מנהיגות‪ ,‬זהות‪ ,‬ניהול פרויקטים חברתיים;‬ ‫‪6 .6‬לימוד מעמיק על יחסי ישראל‪-‬פולין‪.‬‬ ‫ •יצירת מארג של שיתופי פעולה עם ארגונים שונים אשר יסייעו בהמשך הדרך בהוצאה לפועל של‬ ‫הפרויקט שייבחר על ידי שתי הקבוצות‪.‬‬ ‫‪>> 59‬‬ ‫שלב ב’ ‪ -‬מפגש בין המשלחות‬ ‫ •מפגש בילטראלי בין המשלחות אשר יתקיים בישראל ובפולין;‬ ‫ •גיבוש אסטרטגיה של הפעלה למפגשים בין צעירים משני העמים;‬ ‫ •בניית “ארגז כלים” למגוון נושאים אשר יתואמו בין פולין וישראל וישמשו כתשתית למפגשים‬ ‫הבאים;‬ ‫ •בניית פיילוט ראשון למפגש של צעירים והגדרת הנושא המרכזי;‬ ‫ •הגדרת תהליך השיווק של הפרויקט בישראל ובפולין;‬ ‫ •בניית סל נושאים ומפגשים עתידיים;‬ ‫ •בחירת פרויקט וכתיבת תכנית עבודה להוצאתו לפועל‪.‬‬ ‫• שלב ג’ ‪ -‬ביצוע והערכה‬ ‫ •המשך עבודה על הפרויקט והוצאתו לפועל;‬ ‫ •בניית מודל ארוך טווח לקשר בין הקבוצות (באמצעות פורומים באינטרנט‪ ,‬ביקורים הדדיים’);‬ ‫ •מדידה והערכה של הפרויקט ובחינת האפקטיביות שלו לאור המטרות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •צעירים בגילאים ‪ 21‬עד ‪;35‬‬ ‫ •צעירים בעלי זיקה לקשר הדדי בין העמים ובעלי רצון לטיפוח הקשר ולפיתוחו;‬ ‫ •צעירים המעורבים בפעילות חברתית במסגרת ארגון‪/‬עמותה כמתנדבים או כאנשי צוות‪.‬‬ ‫תוצרים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•למידת עמיתים וחשיפה של העמדות בקרב הצעירים המשתתפים בתכנית;‬ ‫•היכרות עם ישראל ופולין;‬ ‫•העמקת הידע בתחום הנלמד בתכנית;‬ ‫•הגדלת הרשת החברתית של המשתתף בפרויקט;‬ ‫•חיבור בין ארגונים‪/‬צעירים לבניית פרויקטים נוספים;‬ ‫•שינוי תפיסה‪ ,‬עמדות ודעות קדומות ביחס למצב המשתתף בכניסה לפרויקט‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט הינו פיתוח ייחודי של בועז ירדני‪ ,‬מנהל אזו אהצפון במרכזי הצעירים וחברת ‪,Spark Pro‬‬ ‫והוא מופעל במרכזי הצעירים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫<< ‪60‬‬ ‫דיאלוג בין תרבותי‬ ‫מייסודה של‬ ‫המועצה הבריטית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫‪ Active Citizens‬הוא פרויקט של המועצה הבריטית לקידום‬ ‫דיאלוג בין‪-‬תרבותי ולבניית קהילה של "אזרחים גלובליים"‪ .‬הפרויקט‬ ‫מעניק למשתתפים הבנה עמוקה יותר של הקהילה המקומית שלהם‬ ‫ושל האופן שבו היא משתלבת במרקם החברתי הגלובלי‪.‬‬ ‫הצעירים המשתתפים בפרוייקט זוכים להכשרה בהובלת פרויקטים‬ ‫חברתיים ובהוצאתם לפועל וזאת בליווי צמוד‪ ,‬לאורך שנה שלמה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬הצעירים משתתפים במפגשים בין‪-‬לאומיים בתחום‬ ‫המנהיגות והמעורבות החברתית‪.‬‬ ‫חזון‬ ‫יצירת חברה גלובלית של אזרחי העולם‪ ,‬שבה כל אחד יכול לזהות את יכולתו לחולל שינוי בקהילה‬ ‫המקומית והבין‪-‬לאומית שבה הוא חי ולממשה באמצעות אחריות אישית ושיתוף פעולה עם אחרים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •הקניית הבנה עמוקה יותר של הקהילה המקומית של המשתתפים ושל האופן שבו היא משתלבת‬ ‫במרקם החברתי הגלובלי;‬ ‫ •תרומה משמעותית לשינוי חברתי בקהילה ולהתפתחות עולמית בת‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫ •פיתוח קשרים אישיים ומקצועיים עם חברים בקהילה ומנהיגים חברתיים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 21‬עד ‪ 35‬בעלי המאפיינים הבאים‪:‬‬ ‫ •מחויבות גבוהה לצדק חברתי;‬ ‫ •קשרים מבוססים בקהילה המקומית והלאומית;‬ ‫ •קשר עמוק לתרבות ולזהות המקומית;‬ ‫ •שאיפה מתמדת ללמוד ולהרחיב אופקים;‬ ‫ •כישורי תקשורת ומנהיגות מפותחים‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫חיזוק המנהיגות המקומית וחיבור למנהיגים צעירים ברמה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬על מנת לחזק את המחויבות‬ ‫החברתית בקרב צעירים בישראל‪.‬‬ ‫‪>> 61‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפגשת קבוצות מגוונות של מתנדבים צעירים בקהילה לפעילות משותפת‪ ,‬הכוללת‪:‬‬ ‫ •הכשרה מקומתית‪ :‬סדנאות באזרחות גלובלית‪ ,‬עבודה בסביבה של שונות תרבותית וקביעת מד�י‬ ‫ניות‪ ,‬במטרה לקדם הבנה של הקהילה המקומית ושל הקשרים ההדדיים בין קהילות שונות ברמה‬ ‫הגלובלית;‬ ‫ •יוזמות לפעולה חברתי‪:‬ת‪ :‬באמצעות הידע שרכשו בסדנאות‪ ,‬המשתתפים מתכננים ומבצעים יו�ז‬ ‫מות לשינוי חברתי‪ .‬כל קבוצה פועלת בתחום שבו היא חשה צורך ויכולת לחולל שינוי לטובה‬ ‫במסגרת הקהילה המקומית;‬ ‫ •תכניות חילופין ויצירת קשרים בין‪-‬לאומיים‪ :‬מתן הזדמנות לצעירים להתנסות בתהליכי עבודה‬ ‫בין‪-‬לאומיים וללמוד מניסיונם של פעילים חברתיים במדינות אחרות‪.‬‬ ‫ברמה המקומית הפרויקט בנוי על מודל עסקי‪ ,‬המורכב משלושה נדבכים של הכשרה ויצירת קבוצות‬ ‫פעולה בקהילה המקומית‪:‬‬ ‫המועצה הבריטית מכשירה שני מנחים בכירים מכל מדינה בהכשרה בין‪-‬לאומית‬ ‫מנחים אלה עובדים עם ‪ 30‬מדריכים מקומיים בהכשרה מקומית‬ ‫המדריכים עובדים עם משתתפים ומתנדבים ומכשירים אותם לתכנית‪ .‬כל מדריך עובד בשני שלבים‪:‬‬ ‫שלב ראשון ‪ 20 -‬משתתפים‪ ,‬שלב שני ‪ 20 -‬משתתפים נוספים‬ ‫המשתתפים והמתנדבים עובדים יחד על פרויקטים חברתיים בקהילה שלהם‬ ‫ברמה הבין‪-‬לאומית‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•אירועים בין‪-‬לאומיים לכינון קשרים בין מנהיגים בקהילה;‬ ‫• חילופי משתתפים עם הקהילות הבריטיות המשתתפות בפרויקט;‬ ‫• עבודה מקבילה ושיתוף פעולה עם משתתפי הפרויקט בבריטניה;‬ ‫• מעורבות במחקר אירופאי שיתקיים בכל המדינות המשתתפות;‬ ‫• נסיעות הכשרה בין‪-‬לאומיות באירוח שותפים ממדינות אחרות;‬ ‫• מחקר ודיאלוג בין‪-‬לאומי בנושא מדיניות חברתית;‬ ‫• פיתוח משותף של תכנים ברמה הבין‪-‬לאומית;‬ ‫•הקמת מרחב אינטרנטי משותף לכל הקהילות החברות בפרויקט‪ ,‬להעלאת תכנים‪ ,‬סקרים‪ ,‬בלוי‬ ‫גים ולהתכתבות בין המשתתפים‪.‬‬ ‫יעדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪62‬‬ ‫•חקירת זהויות;‬ ‫•כינון ערכים התומכים בהבדלים ובשונות תרבותית (ובכלל זה נקודת המבט הבריטית) של מעוי‬ ‫רבות דמוקרטית;‬ ‫•עידוד הכרה בבריטניה כזירה בין‪-‬לאומית של מעורבות דמוקרטית;‬ ‫•קידום מחויבות לפתרון סוגיות גלובליות ברמה המקומית;‬ ‫•שיפור מיומנויות תקשורת ודיאלוג בין‪-‬תרבותיים‪ ,‬ושימוש בכלים אלה בפעילות בקהילה‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•איתור מנחים בכירים שיעברו הכשרה של המועצה הבריטית‪ ,‬על מנת להכשיר מדריכים מקומיים‬ ‫בקהילה;‬ ‫•תמיכה בהתאמת ההדרכה להקשר המקומי;‬ ‫•הענקת מקומות ומבנים לקיום פעילויות;‬ ‫•סיוע בבחירת המשתתפים;‬ ‫•קידום יוזמות חברתיות‪ ,‬בין אם מדובר בתכנית מלהיבה של אחד השותפים ובין אם ביוזמה חדשה‬ ‫בתכנון הקבוצה;‬ ‫•הדרכה ותיאום בין המשתתפים ביוזמות החברתיות;‬ ‫•איתור מארחים עבור תכניות החילופין‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫התכנית היא מייסודה של המועצה הבריטית ומופעלת על ידי חברת ‪ Spark Pro‬אשר קיבלה את‬ ‫הזיכיון להפעלת הפרויקט בארץ‪ .‬הפרויקט מופעל במרכזי הצעירים השונים‪.‬‬ ‫‪>> 63‬‬ ‫פיתוח מנהיגות‬ ‫במרכז הצעירים‬ ‫בעכו‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פיתוח סדנת מנהיגות סביבתית‪ ,‬המגבשת קבוצת מנהיגות‬ ‫מקומית לפעילות במגוון תחומים לקידום ענייני הצעירים בעיר‪.‬‬ ‫הקבוצה מורכבת מצעירים יהודים וערבים‪ ,‬וזאת על מנת לקרב‬ ‫בין האוכלוסיות השונות‪ .‬לאחר תקופת הכשרה הקבוצה מפעילה‬ ‫פרויקטים משותפים ברחבי העיר בתמיכת מרכז הצעירים‪..‬‬ ‫מטרה‬ ‫פיתוח מנהיגות חברתית‪-‬סביבתית בעכו‪ ,‬בעלת ידע‪ ,‬כלים ומיומנויות‪ ,‬היודעת לאתר מטרות משמעותיות‬ ‫ולפעול במגוון דרכים להשגתן‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫עשרה צעירים יהודים וחמישה צעירים ערבים תושבי עכו‪ ,‬ממרכז הצעירים‪ ,‬בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫צעירים רבים בעיר מעוניינים לפעול ולהשפיע על עתיד העיר מתוך רצון להישאר ולגור בה‪ .‬הם‬ ‫מעוניינים להיות מעורבים בקביעת מדיניות העירייה כלפי הצעירים בעיקר בנושאים כמו‪ :‬תעסוקה‪,‬‬ ‫השכלה ואיכות הסביבה‪ .‬אולם‪ ,‬לצעירים רבים חסרים הכלים לעשות זאת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מרכז הצעירים‬ ‫עמד על הצורך לפעול לקירוב לבבות בין אוכלוסיית הערבים בעיר לאוכלוסיית היהודים‪ .‬אחת הדרכים‬ ‫לעשות זאת היא באמצעות קבוצות מנהיגות משותפות‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיבוש קבוצה של ‪ 13‬צעירים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬לפעילות משותפת;‬ ‫•הגעה של המשתתפים ל‪ 90%-‬מהמפגשים לפחות;‬ ‫•הוצאה לפועל של פרויקט משותף במהלך שנת הפעילות הראשונה;‬ ‫•קיום פעילויות גיבוש של הקבוצה במהלך השנה הראשונה לפעילותה‪.‬‬ ‫מבנה‬ ‫ •‪ 10‬מפגשים קבוצתיים עם מנחה מקצועי אשר יעסקו בנושאים מגוונים;‬ ‫<< ‪64‬‬ ‫ •פגישות אישיות עם נציגי העירייה ועם בעלי תפקידים רלוונטיים;‬ ‫ •תכנון פרויקטים משותפים;‬ ‫ •גיבוש הקבוצה לכדי קבוצת מנהיגות מגובשת‪.‬‬ ‫תכנית המפגשים‬ ‫תאריך‬ ‫הנחיה‬ ‫נושא‬ ‫הערות‬ ‫‪13.1.11‬‬ ‫מכון יוספטל‬ ‫היכרות‪ ,‬תיאום ציפיות וחוזה קבוצתי‪.‬‬ ‫בהשתתפות המנחה‬ ‫מאל”ס‬ ‫‪27.1.11‬‬ ‫מכון יוספטל‬ ‫תקשורת בין‪-‬אישית‪.‬‬ ‫‪10.2.11‬‬ ‫‪24.2.11‬‬ ‫‪10.3.11‬‬ ‫מכון יוספטל פיתוח וגיבוש חזון חיובי קהילתי‪.‬‬ ‫מכון יוספטל פיתוח וגיבוש חזון חיובי קהילתי‪.‬‬ ‫עמותת אל”ס א‪ .‬מונחי יסוד בחברה וסביבה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האקטיביזם הסביבתי והמעבר‬ ‫מהתפיסה של שמירה על הטבע‪,‬‬ ‫לתפיסה כוללנית של חברה וסביבה‪.‬‬ ‫עמותת אל”ס א‪ .‬צדק סביבתי‪ :‬דוגמאות של פעילות‬ ‫ומאבקים מקומיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בניית תכנית פעולה‪ ,‬הגדרת מטרות‪,‬‬ ‫יעדים ומדדי הצלחה לפרויקטים של‬ ‫המשתתפים‪.‬‬ ‫‪7.4.11‬‬ ‫עמותת אל”ס א‪ .‬התקשורת כמעצבת תרבות‪ ,‬בזירה‬ ‫המקומית והארצית ומפגש עם אנשי‬ ‫תקשורת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המשך גיבוש הפרויקטים והתחלה‬ ‫של יישום‪.‬‬ ‫עמותת אל”ס א‪ .‬השפעה של בעיות סביבתיות על‬ ‫הבריאות בכלל ועל ילדים בפרט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דיווח על התקדמות בפרויקטים‪.‬‬ ‫עמותת אל”ס סיור‪[ :‬יתוכנן ביחד עם הקבוצה]‪.‬‬ ‫‪24.3.11‬‬ ‫‪5.5.11‬‬ ‫‪19.5.11‬‬ ‫או‬ ‫‪20.5.11‬‬ ‫‪2.6.11‬‬ ‫משותפת‬ ‫בהתאם לתכנים‬ ‫שהועברו במחצית‬ ‫הראשונה של‬ ‫התכנית‬ ‫סיכום ותכנון להמשך הדרך של כל מנהיג‪/‬ה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫התכנית פותחה ומופעלת במרכז הצעירים בעכו בשיתוף מכון יוספטל ועמותת אל”ס‪.‬‬ ‫‪>> 65‬‬ ‫קורס "איכות השלטון‪,‬‬ ‫אתיקה‪ ,‬אחריות‬ ‫ומעורבות חברתית‪-‬‬ ‫קהילתית"‬ ‫מרכז הצעירים בעכו‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקורס עוסק בנושאי אתיקה‪ ,‬איכות השלטון ומעורבות חברתית‪-‬‬ ‫קהילתית וכולל שבעה מפגשים בני שלוש שעות כל אחד וכן הכנת‬ ‫מיזם בעבודה עצמית של המשתתפים‪ .‬הקבוצה עוסקת בנושאים‬ ‫שונים‪ ,‬כגון‪ :‬חילופי סטודנטים‪ ,‬שיתוף פעולה עירוני‪ ,‬קידום נושא‬ ‫העולים‪ ,‬הגירה שלישית ועוד‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קידום ושיפור תרבות ההנהגה הצעירה ואיכותה בעיר עכו מבחינה ערכית ואתית;‬ ‫•חיזוק המודעות הציבורית והקהילתית‪ ,‬תוך לימוד ובחינה ביקורתית;‬ ‫•הבלטת היבטי אתיקה‪ ,‬ערכים ושמירה על איכות שלטונית בתהליכים עירוניים;‬ ‫•הגברת תחושת היכולת והמסוגלות ללקיחת יוזמה;‬ ‫•פיתוח פתרונות לצרכים חברתיים;‬ ‫•הובלת שינוי חברתי עתידי דרך תהליך מונחה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪ ,35‬בני העיר עכו‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫פיתוח תכנית מנהיגותית איכותית ויוקרתית בעיר אשר תמשוך צעירים לפעילות משמעותית במרכז‬ ‫הצעירים המקומי‪.‬‬ ‫תיאור הקורס‬ ‫הקורס עוסק בנושאי אתיקה‪ ,‬איכות השלטון ומעורבות חברתית‪-‬קהילתית‪ .‬פירוט המפגשים‪:‬‬ ‫ •היכרות‪ ,‬מטרות‪ ,‬מדדי ‪;SWOT‬‬ ‫ •מעורבות חברתית‪-‬אזרחית ואחריות חברתית (‪ ,)Social Responsibility‬הצגת עכו בתחום‬ ‫החברתי‪ -‬קהילתי בעשור הקרוב‪ ,‬נוהלי הכנת מיזם;‬ ‫ •המשך הכנת המיזם‪ ,‬הצעות הקבוצה למיזמים שונים הקשורים לאיכות השלטון ומדדים‪ .‬הרצאת‬ ‫ראש העיר על מנהיגות עירונית ועל הישגי העיר;‬ ‫<< ‪66‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•המשך דיון במיזמים‪ ,‬הרצאת ראש אגף רווחה בעירייה וכן הרצאה בעניין חשיפת שחיתויות בנמל‬ ‫חיפה;‬ ‫•על אתיקה שלטונית‪ :‬הרצאת סגנית ראש מינהל החינוך בעירייה‪ ,‬היגדים על מנהיגות‪.‬‬ ‫•כתיבת המיזמים בקבוצות;‬ ‫•הצגת המיזמים ודיון‪.‬‬ ‫הצעות המשתתפים לפעילויות בעקבות הקורס‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•עידוד הגעה לעיר והישארותה של אוכלוסייה חזקה‪ ,‬צעירה ומבוססת‪ ,‬בעלת תודעה ומחויבות‬ ‫חברתית;‬ ‫•דור צעיר מזדהה ומכיר את מורשת עכו;‬ ‫•חיזוק השותפויות בין המגזרים בעיר;‬ ‫•הקמת ועדי שכונות וועדי הורים;‬ ‫•פיתוח מדיניות המעודדת הטרוגניות בדיור ובעסקים;‬ ‫•עכו כמודל לשילוב תרבותי‪ ,‬דמוקרטי ושוויוני;‬ ‫•פיתוח מקומות בילוי ותרבות;‬ ‫•מודעות סביבתית‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫עלות הקורס ‪ 10,000‬ש”ח‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‬ ‫הקורס פותח על ידי המכללה לאיכות השלטון והוא מתקיים במרכז הצעירים בעכו‪.‬‬ ‫‪>> 67‬‬ ‫קורס מובילי שינוי‬ ‫חברתי ‪ -‬מרכז‬ ‫הצעירים בקרית ים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פיתוח מנהיגות מקומית באמצעות הכשרת צעירים כמובילי שינוי‬ ‫חברתי וכמנהיגים מקומיים בעלי תודעה חברתית רחבה‪ .‬הקורס‬ ‫מתמקד במתן כלים לשינוי חברתי והוא מיועד לפעילים חברתיים‬ ‫צעירים‪ .‬הקורס כולל ‪ 10‬מפגשים קבוצתיים עם מרצים מן האקדמיה‬ ‫ומפגשים נוספים להובלת פרויקטים שונים בליווי מרכז הצעירים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •פיתוח מנהיגות מקומית בעלת תודעה חברתית רחבה ובעלת יכולת לבקר את המציאות הקיימת‪,‬‬ ‫תוך ניתוח והבנה של תהליכי עומק חברתיים וכלכליים; ויכולת לגבש ולהוביל פרקטיקות של‬ ‫השפעה על מדיניות ועל מסגרות של שינוי;‬ ‫ • יצירת שותפות של הצעירים במסגרת החיים הקהילתיים והעירוניים;‬ ‫ •חיבור פעילים חברתיים מובילים לפעילות במרכז הצעירים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫פעילים חברתיים מוכרים בעיר בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫בקריית ים פועלים פעילים חברתיים במסגרות שונות ולמען מטרות שונות‪ .‬חיבור בינם לבין מרכז‬ ‫הצעירים יביא לפעילות יעילה יותר במגוון תחומים‪.‬‬ ‫הרעיון המארגן של התכנית הוא לבנות מסגרת קבוצתית אינטימית‪ ,‬שבה המשתתפים ינהלו דיאלוג עם‬ ‫תושבים ופעילים מובילים למען שינוי חברתי בישראל‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת לאפשר למשתתף לגבש תפיסת‬ ‫עולם באשר למצוי ולראוי בסביבתו וליכולתו לקדם שינוי במסגרת הקהילתית והעירונית בתוכה הוא‬ ‫פועל‪ .‬דגש מיוחד ניתן לניתוח ולהבנה של תהליכים ומדיניות חברתית‪ ,‬הכרת “ארגז הכלים” העדכני‬ ‫לייזום והובלת שינוי חברתי והשימוש המושכל בו לקידום הקהילה המקומית‪ ,‬תוך היכרות עם “מקרי‬ ‫מבחן” ברמה המקומית והארצית‪.‬‬ ‫<< ‪68‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיבוש קבוצה של ‪ 16‬פעילים חברתיים;‬ ‫•חיבור הקבוצה לפעילות במרכז הצעירים;‬ ‫•קבלת ברכת הדרך של ראש העיר;‬ ‫•השתתפות מלאה של הפעילים במשך כל תהליך ההכשרה;‬ ‫•הוצאה לפועל של לפחות פרויקט אחד משותף במהלך השנה הראשונה‪.‬‬ ‫מסגרת כללית‬ ‫הקורס כולל ‪ 20‬שעות אקדמיות‪ ,‬הנחלקות ל‪ 10-‬מפגשים‪ ,‬בני שעתיים אקדמיות כל אחד‪ .‬כל פגישה‬ ‫כוללת הרצאה ושיחה‪ .‬רכז קורס ורכז מטעם מרכז הצעירים בקריית ים מלווים ומנחים את הקורס‪.‬‬ ‫מרצים‬ ‫מיטב המרצים מן האקדמיה והשדה העוסקים בשינוי חברתי בישראל‪.‬‬ ‫מבנה ונושאים‬ ‫חטיבה ‪ :I‬מושגי יסוד בתהליכים חברתיים וכלכליים (ארבעה מפגשים)‪ ,‬הרצאות ודיון‬ ‫ •ההיגיון המבני של המשטר הכלכלי‪-‬חברתי בישראל;‬ ‫ •“הכלכלה בשירות המדינה” או “המדינה בשירות הכלכלה”‪ :‬ניהול חברתי מול ניהול ה”שוק”‪,‬‬ ‫הפרטה מול הלאמה‪ ,‬רווחה ציבורית מול רווחים תאגידיים;‬ ‫ •המערכת הגלובלית‪ :‬מוסדות הסדר העולמי החדש‪ ,‬מרכז מול פריפריה‪ ,‬משק גלובלי מול משק‬ ‫מקומי;‬ ‫ •החוק בשירות השלטון‪ :‬שחיתות ושלטון‪ ,‬פשיעה ומעמדות;‬ ‫ •שוויון מגדרי והפוליטיקה של המגדר;‬ ‫ •אוכלוסיות זרות ומיעוטים לאומיים‪ :‬האתגר הלאומי‪ ,‬העירוני והמקומי;‬ ‫ •תפיסות ומאבקים של צדק סביבתי;‬ ‫ •ביקורת חברתית ומאבק פוליטי‪ :‬בין פוליטיקה של זהויות לפוליטיקה של מעמד;‬ ‫ •פעולה אזרחית‪ :‬איגודים מקצועיים‪ ,‬תנועות מחאה‪ ,‬מפלגות ושינוי חברתי;‬ ‫ •יחסי שלטון מקומי וארצי בישראל;‬ ‫ •קיימות וכלכלה מקומית;‬ ‫ •קהילתיות והתארגנות מקומית בעולם – ‪Think Global Act Local‬‬ ‫חטיבה ‪ :II‬אסטרטגיות להובלת שינוי חברתי (ארבעה מפגשים) בדגש על הצגת “מקרה מבחן” מהשטח‬ ‫והכרת ארגונים וקבוצות לשינוי חברתי‬ ‫ •שימוש במדיות חדשות ובתקשורת‪ :‬עיתונות מקומית‪ ,‬התארגנויות מקומיות מפיצות מידע (עיתון‬ ‫תלמידים‪ ,‬מפגשי חברים)‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬בלוגים וקהילות;‬ ‫ •סביבה וקהילה‪ :‬לדוגמה‪ :‬אנטנות סלולריות‪ ,‬תאגידי המים‪ ,‬תחלואה וזיהום סביבתי;‬ ‫ •צדק חברתי בקהילה‪ :‬חינוך ציבורי‪ ,‬שירותי רווחה‪ ,‬דיור בר‪-‬השגה;‬ ‫ •דמוקרטיה קהילתית‪ :‬שיתוף הציבור בתהליכי תכנון‪ ,‬סנגור קהילתי;‬ ‫ •ממשקים ומנופים‪ :‬קשר עם רשויות מקומיות‪ ,‬עם הממשלה‪ ,‬עם ארגונים אחים‪ ,‬עם השוק‬ ‫הפרטי‪.‬‬ ‫‪>> 69‬‬ ‫חטיבה ‪ :III‬תפיסת ה”אני” האישי והמקצועי (שני מפגשים דינמיים ואישיים עם פעילים מרכזיים)‬ ‫ •למה אני? ומה זה אומר להוביל שינוי חברתי;‬ ‫ •דרכים לגיבוש תפיסה ערכית וחזון חברתי והובלתו;‬ ‫ •בחירת זירות ואסטרטגיות אישיות לפעולה ולהשפעה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‬ ‫הקורס פותח על ידי מרכז הצעירים בקריית ים‪.‬‬ ‫<< ‪70‬‬ ‫"מנהיגות חוצה‬ ‫גבולות עושה שינוי‬ ‫מקומי"‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פיתוח מודל להקמה‪ ,‬לליווי ולהכשרה של קבוצות מנהיגות‬ ‫מקומיות באזורי הפריפריה וחיבורן לרשת חברתית בארץ‬ ‫ובארצות הברית‪ .‬הקבוצות מקיימות למידת עמיתים‪ ,‬דיאלוג‬ ‫ועשייה חברתית משותפת בכל הקשור למנהיגות צעירה‪,‬‬ ‫מניעת הגירה שלילית וחיבור הצעירים לקהילתם‪ .‬החיבור‬ ‫לקבוצות בחו”ל מאפשר החלפה ויישום של רעיונות חדשים‪,‬‬ ‫לצד שינוי חברתי בתחום מסוים‪ ,‬בכל קהילה‪ ,‬בארצות הברית‬ ‫ובישראל‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫פיתוח פלטפורמה מקצועית ותומכת לשינוי חברתי והשארת צעירים בפריפריה‪ ,‬באמצעות הקמת‬ ‫קבוצות מנהיגות מקצועיות ממוקדות משימה ביישובי הפריפריה ויצירת רשת חברתית בין הקבוצות‬ ‫וחיבורן לקבוצות דומות בארצות הברית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים פעילים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫אזורי הפריפריה בישראל מאופיינים בהגירה שלילית ‪ -‬עזיבה של אוכלוסיות חזקות והצטרפות של‬ ‫אוכלוסיות מוחלשות‪ .‬אם תינתן לצעירים פלטפורמה לשינוי‪ ,‬הם לא רק ישפיעו על עתיד היישוב שלהם‪,‬‬ ‫אלא גם נכונותם להישאר ביישוב תגבר‪ .‬קבוצות מנהיגות מקומיות ישמרו את הצעירים בפריפריה‬ ‫ואף ימשכו צעירים איכותיים נוספים לעיר‪ .‬הפעלת הקבוצות השונות ברשת חברתית‪ ,‬במסגרתה הן‬ ‫מקיימות למידת עמיתים ומשמרות את הידע‪ ,‬תחולל שינוי ברמה הארצית‪.‬‬ ‫תופעת העזיבה של צעירים אינה מאפיינת רק את הפריפריה בישראל‪ .‬גם קהילות יהודיות בארצות‬ ‫הברית סובלות מהיעדר זיקה של הצעירים לקהילה ולמוסדותיה‪ .‬לימוד הדדי מהמודל הישראלי‪ ,‬כמו‬ ‫גם מהמודל האמריקני‪ ,‬ישביח כל מודל בפני עצמו‪.‬‬ ‫לצד המודל של שינוי יישובי‪ ,‬יש צורך בהפעלת רשת של קבוצות על בסיס אזורי או ארצי‪ ,‬דבר שלא‬ ‫קיים היום‪ .‬הרשת תפעל לשימור הידע ולהפיכתו זמין לכל באמצעות האינטרנט‪ ,‬כמו גם יצירת תשתית‬ ‫ארוכת טווח לשינוי חברתי בפריסה גיאוגרפית רחבה‪ .‬הקבוצות הישראליות‪ ,‬כמו גם האמריקניות‪,‬‬ ‫עוסקות בשאלות שלא נכללות כיום בשיח היומיומי של הצעירים‪ :‬מידת חיבור הפרט לקהילה‪ ,‬עיסוק‬ ‫במקורות היהודיים באמצעות לימוד‪ ,‬בירור רעיוני‪-‬ערכי ורכישת כלים לביצוע שינוי חברתי מקומי‪.‬‬ ‫‪>> 71‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫פיתוח מודל להקמה‪ ,‬לליווי ולהכשרה של קבוצות מנהיגות מקומיות באזורי הפריפריה‪ ,‬בנוסף לקבוצות‬ ‫הקיימות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הקבוצות בישראל יחוברו לרשת של קבוצות מנהיגות אזורית‪/‬ארצית שתחובר‬ ‫לקהילות בארצות הברית‪.‬‬ ‫בכל יישוב מאותר גרעין של ‪ 10‬עד ‪ 20‬צעירים מקומיים‪ ,‬בגילאים ‪ 18‬עד ‪ ,40‬המעוניינים להוביל שינוי‬ ‫ביישובם‪ ,‬אך חשים חסרי כלים וגב ארגוני‪ .‬הקבוצה עוברת הכשרה אחת לשבועיים‪ ,‬על ידי מנחה‬ ‫המתמחה בתהליכי שינוי חברתי והיא בוחרת את התחום שבו היא רוצה להוביל שינוי‪ .‬הבחירה נעשית‬ ‫על בסיס תהליך היכרות עם הקהילה‪ ,‬למידה על נקודות החוזק והחולשה‪ ,‬יחסי מגזר ציבורי‪ ,‬עסקים‬ ‫ועמותות‪ ,‬כלים לשינוי חברתי ושדולה‪ .‬כל קבוצה מאתרת נושא אחד שאותו תרצה לקדם ברמה‬ ‫היישובית‪ ,‬למשל בתחומי חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬תרבות‪ ,‬ולהגיע להישגים מדידים‪.‬‬ ‫אחת לרבעון נציגים מכל הקבוצות הישראליות נפגשים לימי למידה משותפים‪ .‬לאחר שנת הפעילות‬ ‫הראשונה‪ ,‬כאשר שש הקבוצות הישראליות יתגבשו‪ ,‬יתקיים סמינר משותף בישראל‪ ,‬אליו יוזמנו שש‬ ‫קבוצות אמריקניות מקבילות‪ .‬משלב זה‪ ,‬הקבוצות המשותפות יקיימו למידת עמיתים וקשרים בין‪-‬‬ ‫אישיים‪ .‬במקביל‪ ,‬נמשכים מפגשי המנהיגות הישראלית‪ ,‬אחת לרבעון‪ .‬בסוף שנתיים של פעילות‬ ‫יתקיים סמינר בין‪-‬לאומי נוסף בישראל‪ ,‬הכולל שני נציגים מכל קהילה‪ ,‬כלומר ‪ 12‬נציגים ישראלים‬ ‫ו‪ 12-‬נציגים אמריקנים‪.‬‬ ‫החיבור הבין‪-‬לאומי יאפשר היכרות‪ ,‬דיאלוג‪ ,‬עשייה חברתית משותפת‪ ,‬החלפת רעיונות בכל הקשור‬ ‫למנהיגות צעירה‪ ,‬מניעת הגירה שלילית וחיבור הצעירים לקהילה‪ ,‬כמו גם עיסוק במקורות היהודיים‬ ‫וזהות יהודית‪.‬‬ ‫התכנית נשענת על פלטפורמות קיימות ביישובים (דוגמת מרכזי צעירים) ופונה לערים יהודיות‪ ,‬כמו גם‬ ‫מעורבות‪ .‬הניסיון בארץ מלמד‪ ,‬כי פעילות מעין זו יוצרת שינוי ברמת המעורבות של הצעירים ביישוב‬ ‫והתפיסה משתנה משפה של “מגיע לי” ל”אני לוקח אחריות על חיי”‪ .‬תפיסה זו מחלחלת למעגלי חיים‬ ‫נוספים של המשתתפים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬רואים שינוי גם בדיאלוג שבין תושבים לבעלי תפקידים בעירייה‪.‬‬ ‫במקום התנצחות ומאבק ‪ -‬הבנה שפעולה משותפת מקדמת את כלל התושבים‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח מודל ישים לקבוצות מנהיגות מקצועיות וממוקדות משימה בפריפריה;‬ ‫•הקמת שש קבוצות מנהיגות מקומיות – בהיקף של ‪ 10‬עד ‪ 20‬צעירים בכל יישוב‪ ,‬על בסיס שותפות‬ ‫בין לפחות שלושה ארגונים מובילים;‬ ‫•רישות הקבוצות בישראל לרשת של קבוצות מנהיגות אזורית‪/‬ארצית‪ ,‬המקיימת מפגשי עמיתים‬ ‫מדי רבעון ומשתפת בידע באמצעות אתר אינטרנט הזמין לכל;‬ ‫•חיבור קבוצות המנהיגות המקומיות לשש קבוצות וקהילות מקבילות בארצות הברית באמצעות‬ ‫סמינר בישראל ל‪ 24-‬משתתפים‪ ,‬שיחות ועידה ותקשורת אינטרנטית לאורך השנה‪ .‬סמינר נוסף‬ ‫בתום השנה השנייה‪ ,‬גם הוא בישראל‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪72‬‬ ‫•בניית מודל להפעלת הפרויקט ברמה המקומית‪ ,‬הארצית והבין‪-‬לאומית;‬ ‫•חיבור עם שותפים מקומיים והקמת קבוצות מקומיות;‬ ‫•הפעלת תכנית המנהיגות ביישובי הפריפריה;‬ ‫•הקמת פורום אזורי‪/‬ארצי של הקבוצות הישראליות;‬ ‫•קידום פרויקט אחד לפחות מטעם כל קבוצה על בסיס תכני;‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫• הכשרת הפעילים;‬ ‫•איתור שש קבוצות בארצות הברית והכנתן לקראת המפגש;‬ ‫•בתום כל שנה‪ ,‬סמינר של חמישה ימים ל‪ 24-‬צעירים‪ ,‬נציגי ‪ 12‬קבוצות;‬ ‫•בשנה השנייה עבודה רציפה בין הקבוצות המקומיות לקבוצות מארצות הברית‪.‬‬ ‫מקום הפעילות‬ ‫שישה יישובים מהפריפריה הגיאוגרפית או שכונות מהפריפריה החברתית בצפון ובדרום‪ .‬היישובים‬ ‫ייבחרו ממקומות אלה‪ :‬באר שבע‪ ,‬דימונה‪ ,‬ערד‪ ,‬עפולה‪ ,‬מגדל העמק‪ ,‬נצרת עילית‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬ירושלים‬ ‫ורמלה‪ .‬ערים חד‪-‬לאומיות או מעורבות‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫מרכזי הצעירים ביישובים‪ ,‬ג’וינט ישראל‪ ,‬קהילות שח”ף‪ ,‬אלכא (באמצעות הכשרות)‪ ,‬קהילות מקומיות‬ ‫והרשויות המקומיות‪ .‬יש לאתר שותפים בארצות הברית בסיוע חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח כמודל לפעילות במרכזי הצעירים על ידי שגיא שיין‪ ,‬מנהל תחום המעורבות החברתית‬ ‫במרכזי הצעירים‪.‬‬ ‫‪>> 73‬‬ ‫פורום יזמים צעירים‬ ‫בירושלים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פורום יזמים ובעלי עסקים צעירים (עד גיל ‪ )35‬מקיים מפגש‬ ‫חודשי מונחה‪ ,‬הכולל הרצאה בנושאים עסקיים וניהוליים‬ ‫ולאחריה קבוצת דיון ומרחב פתוח‪ ,‬שבו צעירים בעלי עסק‬ ‫או המעוניינים להקים עסק נפגשים עם צעירים בעלי אתגר‬ ‫דומה והתמודדויות דומות‪ .‬הפורום משמש פלטפורמה‬ ‫ליצירת קשרים עסקיים‪ ,‬להרחבת הרשת העסקית והחברתית‪,‬‬ ‫ליצירת שותפויות‪ ,‬ללמידה‪ ,‬להתעדכנות ולתמיכה‪ .‬כל‬ ‫המהלך מלווה בהנחיה מקצועית ובליווי אישי וקבוצתי לאורך‬ ‫כל התכנית (סך הכול ‪ 32‬שעות‪ ,‬שמונה מפגשים בשנה)‪.‬‬ ‫המנחה המקצועי‪ ,‬שהוא יועץ עסקי‪ ,‬משמש בין היתר כמנטור‬ ‫למשתתפים‪.‬‬ ‫מטרות ויעדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•עידוד וסיוע ליזמים צעירים בירושלים על מנת לעודדם להישאר בעיר ולתרום לכלכלתה;‬ ‫•מתן כלים מקצועיים להתנהלות אפקטיבית וניהול עסקי נכון;‬ ‫•מיפוי והטמעת ידע אפקטיבי לצורך הקמת עסק והפצתו בחוברת קצרה אשר תחולק בפורום –‬ ‫בשיתוף האגף לקידום עסקים;‬ ‫•הקמה וביסוס גרעין של יזמים צעירים (‪ )10‬אשר יקדמו את הפורום ויהיו שותפים לתכנים שיועברו‬ ‫בו‪ .‬לאחר תקופה של שמונה חודשים חברי הפורום ינהלו אותו;‬ ‫•קידום המיזמים מבחינה מעשית (רישום עסק והתחלת קבלת אישורים) ומבחינה קוגניטיבית‬ ‫(הבנה ברורה של היזם האם הוא מחליט לקדם את רעיון העסק או לא);‬ ‫•הכרה באוכלוסיית היזמים הצעירים ככזו שיש לטפחה; מינוי של עובד מיוחד באגף לקידום‬ ‫עסקים בנושא צעירים;‬ ‫•יצירת רשת חברתית‪-‬עסקית תומכת;‬ ‫•הנגשת מידע וגופים רלוונטיים בירושלים ליזמים צעירים לצורך פתרון בעיות ברמה עירונית;‬ ‫•איתור צרכים נוספים מתוך הקבוצה‪ ,‬אשר ייחודיים לקושי בפיתוח ובהקמת עסק בירושלים וטרם‬ ‫טופלו עד היום;‬ ‫•מתן מענה נקודתי ודרכי התמודדות עם השלכות פרויקט הרכבת הקלה;‬ ‫•רתימת גופים עירוניים לטיפול ולטיפוח אוכלוסיית היזמים הצעירים בירושלים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫יזמים ובעלי עסקים צעירים עד גיל ‪.35‬‬ ‫<< ‪74‬‬ ‫הצורך‬ ‫במהלך העבודה עם צעירים אשר פועלים בתחום היזמות העסקית בירושלים הועלו שני צרכים‬ ‫בסיסיים‪ :‬האחד‪ ,‬קבלת תמיכה וליווי מקצועיים כהכנה לכניסה מוצלחת לעולם העסקי והאחר‪ ,‬רצון‬ ‫להיפגש עם קבוצת הדומים‪ .‬לטענתם‪ ,‬רוב חבריהם סטודנטים ושכירים והם חסרים תמיכה חברתית‬ ‫ולעתים משפחתית בכיוון היזמי‪ .‬הפעלת התכנית אמורה לספק את המסגרת והתמיכה שכה חסרה‬ ‫לצעירים יזמים ותסייע להם לקדם את היוזמות שלהם‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה בין ארגונים רלוונטיים לתחום מהווה יתרון יחסי‪.‬‬ ‫מדדי הערכה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•תחילת מפגשי הפורום בחודש אוגוסט;‬ ‫•הגעה של כ‪ 25-‬יזמים לפחות לכל פגישה;‬ ‫•גידול מספר היזמים מהמפגש הראשון לשישי ב‪;30%-‬‬ ‫•הקמת של ‪ 50%‬של יזמים‪ ,‬שהחליטו ללכת קדימה עם רעיונם בטווח של שנה מהמפגש‬ ‫הראשון;‬ ‫•קיומה של ועדת היגוי חזקה אשר תורכב מנציגים מן הארגונים וגרעין היזמים אשר נכחו בפורום‬ ‫לצורך ניהולו בשנה הבאה;‬ ‫•הישארות ‪ 75%‬מן היזמים בירושלים (בתום התואר אם הם סטודנטים);‬ ‫•שביעות רצון של היזמים מן התכנים המועלים בפורום;‬ ‫•נוכחות משמעותית של נציג מן האגף לקידום עסקים בישיבות הפורום;‬ ‫•כתיבת חוברת סיכום אשר ממפה בקצרה את צורכי היזם הצעיר בירושלים‪.‬‬ ‫גורמי מפתח להצלחה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•עבודה מסודרת ומאורגנת של צוות הפרויקט‪ :‬עמידה בלוחות זמנים‪ ,‬לקיחת אחריות אישית‪ ,‬ביצוע‬ ‫ומעקב אחר משימות כנדרש‪ ,‬שמירה על יחסים בין‪-‬אישיים טובים בין חברי הפורום והשותפים;‬ ‫•הגדרת סדר יום לפעילות הפורום;‬ ‫•מחויבות חברי הפורום לרעיון ולתהליך;‬ ‫•שותפות עם גורמי מפתח בעלי השפעה וקשרים‪ ,‬למשל‪ :‬האגף לקידום עסקים בעיריית ירושלים‪,‬‬ ‫האגף לתכנון אסטרטגי‪ ,‬משרד התמ”ת;‬ ‫•השגת מימון וחיבור לגורמים בעלי יכולת פיננסית לסייע בטווח הקצר והארוך;‬ ‫•המחשת התועלת הקיימת בחשיבה עתידנית ולטווח רחוק‪ ,‬במישור הפרטי והמוסדי‪ ,‬לשם הגברת‬ ‫המחויבות של השותפים לרעיון;‬ ‫•נכונות משרדי הממשלה ומוסדות נוספים לקחת חלק פעיל בעשייה‪ ,‬באופן רציף;‬ ‫•גיבוש צוותי חשיבה‪ ,‬קיום עבודה רציפה בצוותים והתייחסות רצינית לתוצרים שלהם‪.‬‬ ‫•ארגון תכני ולוגיסטי מקצועי של מפגשי הפורום;‬ ‫•שמירה על הצביון הייחודי של הפורום על מנת שלא ייבלע במסגרות אחרות;‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח על ידי מרכז הצעירים בירושלים בשיתוף עמותת “רוח חדשה”‪.‬‬ ‫‪>> 75‬‬ ‫לימו"ן ‪ -‬לימוד מעשה‬ ‫ונגב‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפעלת קבוצת מנהיגות של סטודנטים לתואר שני ושלישי‪,‬‬ ‫הנפגשת פעם בשבוע‪ .‬חברי הקבוצה מתנדבים בארגונים‬ ‫שונים‪ ,‬יוזמים פרויקטים חברתיים ומתחברים לנגב בסיורים‪.‬‬ ‫בין מטרות הפרויקט‪ :‬פיתוח מודעות חברתית‪ ,‬חשיפה לסוגיות‬ ‫חברתיות בוערות מנקודת מבט ביקורתית עם דגש על באר‬ ‫שבע והדרום‪ ,‬עשייה קהילתית מתוך ראייה חברתית רחבה‬ ‫וטיפוח כישורי מנהיגות‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח מודעות חברתית וחשיפה לסוגיות חברתיות בוערות מנקודת מבט ביקורתית עם דגש על‬ ‫באר שבע בפרט והדרום בכלל;‬ ‫•חיזוק הזיקה למסורת היהודית‪-‬מזרחית‪ ,‬שבמרכזה ערכים חברתיים;‬ ‫•עשייה קהילתית מתוך ראייה חברתית רחבה וטיפוח כישורי מנהיגות חברתית;‬ ‫•העמקת המחויבות והזיקה אל באר שבע בפרט והדרום בכלל ויצירת בסיס לקהילה צעירה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים לתואר שני ושלישי בגילאים ‪ 25‬עד ‪ ,35‬תושבי באר שבע והסביבה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫סטודנטים רבים המגיעים ללמוד באוניברסיטת בן גוריון עוזבים את באר שבע והנגב עם תום לימודיהם‪.‬‬ ‫מרכז הצעירים בבאר שבע שם לו למטרה לחזק את הקשר של הצעירים לעיר ולנגב ולהשאיר בהם‬ ‫כמה שיותר צעירים איכותיים‪ ,‬וזאת באמצעות הובלת פרויקטים אשר יפעלו לחיבור הצעירים לעיר‪.‬‬ ‫במהלך מיפוי הצרכים הסתבר‪ ,‬כי אין כמעט פעילות עם סטודנטים לתארים מתקדמים‪ .‬מכאן עלה‬ ‫הרעיון להפעיל פרויקטים התנדבותיים ומנהיגותיים בקרב אוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפעלת קבוצת מנהיגות של סטודנטים לתארים מתקדמים‪ ,‬המתגוררים בבאר שבע והסביבה‪.‬‬ ‫הסטודנטים מקבלים הכשרות בנושאים הקשורים למעורבות חברתית‪ ,‬למידה מהמקורות‪ ,‬במסגרת‬ ‫של בית מדרש‪ ,‬העצמה אישית וקבוצתית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הסטודנטים פועלים במגוון ארגונים חברתיים‪,‬‬ ‫<< ‪76‬‬ ‫מתנדבים ומבצעים פרויקטים שונים‪ .‬הסטודנטים יוצאים לסיורים ומקיימים תכניות שונות המיועדות‬ ‫להדק את החיבור שלהם לנגב‪ .‬הפעילות נעשית תמורת מלגה‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת קבוצת מנהיגות בת ‪ 15‬סטודנטים לתארים מתקדמים;‬ ‫•הוצאה לפועל של לפחות שלושה פרויקטים חברתיים משמעותיים במהלך השנה;‬ ‫•הגעה קבועה של המשתתפים לפעילויות ולמפגשים;‬ ‫•הגדלת הביקוש להשתתפות בקבוצה‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס תקציב למלגות עבור הסטודנטים;‬ ‫•יצירת שיתופי פעולה עם ארגונים רלוונטיים;‬ ‫•הכנת תכנית עבודה;‬ ‫•פרסום התכנית וגיוס המשתתפים;‬ ‫•הפעלת התכנית;‬ ‫•הערכה ובקרה של התכנית‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫התכנית פועלת בשיתוף עם עמותת “ממזרח שמש” ועם תכנית “בוחרים מחר” של הסוכנות היהודית‪.‬‬ ‫הערכת התכנית‬ ‫התכנית פועלת מזה כשלוש שנים במרכז הצעירים בבאר שבע ומעוררת עניין רב בקרב הסטודנטים‬ ‫לתארים מתקדמים‪ .‬התכנית מחברת את הסטודנטים לפעילות חברתית בנגב ובבאר שבע והמשתתפים‬ ‫בה מציינים את הערך המוסף הגדול שלה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח על ידי הסוכנות היהודית‪ ,‬שותפות ‪ 2000‬ומרכז הצעירים “סטארט אפ” בבאר שבע‪,‬‬ ‫המפעיל את הפרויקט‪.‬‬ ‫‪>> 77‬‬ ‫חמ"ל ‪ -‬חיבור‬ ‫ממשל לקהילה‬ ‫בנתיבות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפעלת קבוצת מנהיגות של סטודנטים לתואר שני ושלישי‪,‬‬ ‫הנפגשת פעם בשבוע‪ .‬חברי הקבוצה מתנדבים בארגונים‬ ‫שונים‪ ,‬יוזמים פרויקטים חברתיים ומתחברים לנגב בסיורים‪.‬‬ ‫בין מטרות הפרויקט‪ :‬פיתוח מודעות חברתית‪ ,‬חשיפה לסוגיות‬ ‫חברתיות בוערות מנקודת מבט ביקורתית עם דגש על באר‬ ‫שבע והדרום‪ ,‬עשייה קהילתית מתוך ראייה חברתית רחבה‬ ‫וטיפוח כישורי מנהיגות‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫חשיפת תושבי נתיבות לשיח הפוליטי הארצי והפגשתם עם דמויות מפתח בחיים הפוליטיים והציבוריים‪,‬‬ ‫על מנת לחזק את השתתפותם בדמוקרטיה הישראלית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית יעד‬ ‫תושבי נתיבות בגילאי ‪ 18‬ומעלה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫טענה רווחת בקרב תושבי נתיבות היא ש”לא שומעים אותם מספיק” או “אם הייתי בכנסת הכול היה‬ ‫שונה”‪ ....‬הרעיון הוא ליצור מפגש ולאפשר לתושבי העיר למצוא אוזן קשבת בקרב קובעי המדיניות‪.‬‬ ‫אחת לחודש מתקיים במרכז צעירים בעיר מפגש עם שרים וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית‪ ,‬שבו‬ ‫מוזמנים התושבים להשמיע את דבריהם‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫המפגשים מתקיימים אחת לחודש‪ ,‬במשך כל השנה‪ ,‬ועוסקים במגוון נושאים‪ .‬לפני המפגש מתקיימת‬ ‫הכשרה קצרה לאישיות המוזמנת ולתושבים בנושא הנבחר‪ ,‬כדי לאפשר התייחסות רצינית לנושא‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •הגעה של לפחות אישיות ציבורית אחת לחודש למרכז הצעירים בנתיבות;‬ ‫ •השתתפות של לפחות ‪ 60‬איש בכל מפגש;‬ ‫ •חיזוק המעורבות החברתית והפוליטית של תושבי נתיבות בעקבות המפגשים‪.‬‬ ‫<< ‪78‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת קשר עם אנשי הציבור והפוליטיקאים הרלוונטיים;‬ ‫•פרסום הפרויקט;‬ ‫•הכנת הציבור למפגשים;‬ ‫•הוצאת המפגשים לפועל;‬ ‫•הערכת הפרויקט‪.‬‬ ‫הערכת הפרויקט‬ ‫הפרויקט פועל מזה כשנה במרכז הצעירים בנתיבות ועד כה השתתפו בו מאות תושבים‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫עלות הפרויקט לשנה ‪ 8,000 -‬ש”ח‪ .‬התקציב כולל פרסום‪ ,‬כיבוד והוצאות שונות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בנתיבות‪.‬‬ ‫‪>> 79‬‬ ‫"אישה בגליל"‬ ‫ מנהיגות נשים‬‫למען נשים בקהילה‬ ‫בכרמיאל‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמה של קבוצות מנהיגות של נשים‪ ,‬הפועלות לקידום‬ ‫צורכי הנשים בקהילה‪ .‬הנשים‪ ,‬דתיות וחילוניות‪ ,‬מארגנות את‬ ‫הפעילויות ומשווקות אותן‪ ,‬הנשים הפעילות עוברות קורס‬ ‫הכשרה בן שישים שעות העוסקות בהתמודדות של נשים‬ ‫צעירות בעידן העכשווי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מתקיימות פעילויות שונות‬ ‫לאורך השנה ושני ימי שיא המיועדים לקבוצת נשים גדולה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •מתן כלים לנשים להתמודד עם האתגרים שמציבה המציאות העכשווית;‬ ‫ •יצירת קבוצה של נשים‪ ,‬העוסקות ומאותגרות על ידי אותם נושאים‪ ,‬ומתן תמיכה ועצות האחת‬ ‫לחברתה;‬ ‫ •העלאת המודעות בקרב הנשים הצעירות לנושא בריאותן הפיזית והנפשית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫נשים צעירות בגילאים ‪ 21‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫האישה בעידן של היום מנסה לאזן בין התפקידים השונים שהיא ממלאה ולהישאר אדם שלם ‪ -‬היא‬ ‫אימא‪ ,‬רעיה‪ ,‬בעלת קריירה ותמיד שואפת לאחדות ולשלמות‪ .‬הקבוצה באה לענות על הצורך של‬ ‫הנשים בקהילה להעצמה ולקידום במגוון רחב של נושאים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקמה של קבוצת מנהיגות והעצמה לנשים‪ .‬את הקבוצה מפעילות נשים מתנדבות‪ ,‬הפועלות זו השנה‬ ‫השלישית‪ ,‬לאחר שקיבלו הכשרה‪ .‬קבוצת המנהיגות מורכבת מנשים חילוניות ומסורתיות והן אלו‬ ‫שבודקות את הצורך‪ ,‬מארגנות את הפעילויות‪ ,‬משווקות אותה ומלוות את הנשים לכל אורך הפעילות‪.‬‬ ‫פעמיים בשנה מתקיימים ימי כיף ומודעות לבריאות האישה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬מתקיים קורס בן חמישה מפגשים‪ ,‬העוסק בהתמודדות של נשים צעירות בעידן העכשווי‪.‬‬ ‫<< ‪80‬‬ ‫הקורס “זמן אישה” מתייחס לנושאים‪ ,‬כמו‪ :‬האישה בעיני עצמה‪ ,‬זוגיות‪ ,‬האישה כאם‪ ,‬האיזון בין קריירה‬ ‫למשפחה‪ ,‬מכלול התפקידים ולבסוף מפגש עם בני הזוג‪.‬‬ ‫יעדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קיום שני ימי שיא‪ ,‬העוסקים במודעות לבריאות האישה;‬ ‫•הקמת קבוצת נשים‪ ,‬הלוקחת חלק בסדנה בת מספר מפגשים ועוברת תהליך משמעותי‪ ,‬שאותו‬ ‫ניתן למדוד באמצעות משובים;‬ ‫•מפגשים קבועים‪ ,‬אחת לחודש‪ ,‬עם קבוצת המנהיגות;‬ ‫•ייזום פרויקטים חברתיים בהובלת הנשים בקבוצה‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מיפוי צרכי קהל היעד‬ ‫•הכנת התכנים לקורס המנהיגות;‬ ‫•גיוס הנשים לקבוצות המנהיגות;‬ ‫•תכנון תכנית שנתית בהתאם לצרכים שנבדקו;‬ ‫•תיאום מול השותפים על קיום ימי השיא;‬ ‫•תכנון הסדנה‪ ,‬בחירת מנחה‪ ,‬שיווק והרצת המפגשים‪.‬‬ ‫•משוב והפקת לקחים‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בכרמיאל בשיתוף עם החברה למתנ”סים‪.‬‬ ‫‪>> 81‬‬ ‫פיתוח מנהיגות‬ ‫נשית צעירה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פיתוח תכנית מנהיגות לנשים אשר תעצים את הנשים‬ ‫הצעירות ביישוב באמצעות הכשרה ממוסדת וחניכה אישית‪.‬‬ ‫התכנית מלווה על ידי אנשי מקצוע ונשים מנהיגות בזירה‬ ‫הציבורית והעסקית‪ .‬לאחר תום ההכשרה הנשים יפתחו‬ ‫פרויקטים חברתיים ויקיימו פעילויות שונות‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫לסייע לנשים צעירות להשתלב בחברה ולהנהיג בתחומים ציבוריים‪ ,‬תוך מודעות לקידום תכנים‬ ‫ונושאים‪ ,‬המובילים לשיפור באיכות החיים של נשים משכבות אוכלוסייה שונות ומרקעים שונים‪ ,‬ותוך‬ ‫מחויבות לסייע באופן פעיל לנשים אחרות להתקדם‪ ,‬להתפתח ולהצטרף למעגל ההשפעה וההנהגה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫נשים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫ייצוגן של נשים בישראל בתפקידי מנהיגות והשפעה בזירה הציבורית‪ ,‬הפוליטית והחברתית מוגבל‪.‬‬ ‫מספרן של נשים בתפקידי מפתח בכנסת‪ ,‬בממשלה‪ ,‬במועצות של רשויות מקומיות וכראשי ערים‬ ‫ומועצות עדיין מצומצם והעלייה בייצוג מתקדמת בקצב איטי‪ .‬יש צורך לפעול לקידום הנשים לעמדות‬ ‫בכירות במשק הישראלי ובזירה הציבורית‪.‬‬ ‫הנחות יסוד נבחרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪82‬‬ ‫•מנהיגות והשפעה הן יכולות שעל פי מחקרים שונים אפשר ללמד ולפתח אצל מרבית האנשים;‬ ‫•היכולת להנהיג מורכבת ממוטיבציה‪ ,‬פוטנציאל מנהיגותי‪ ,‬ניסיון העבר‪ ,‬ידע ומיומנויות‪ .‬אפשר‬ ‫לטפח כישורים אלה בתהליך הכשרה;‬ ‫•זהות מנהיגותית מתפתחת באמצעות תהליך של ניסיון לפעול כמנהיג‪/‬ה ולקבל הכרה במנהיגות‬ ‫מהאחר‪/‬ים‪ .‬תהליך זה של ‪ claiming‬ו‪ granting -‬של מנהיגות חשוב שיתרחש לצורך גיבוש‬ ‫זהות מנהיגותית;‬ ‫•למידה מתרחשת מהתנסות ישירה ומתצפית;‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•כדי לפתח מנהיגות יש צורך באתגרים התפתחותיים ‪;challenge Developmental‬‬ ‫•זמינות לקבלת משוב על עצמי מהווה תפקיד מרכזי בהתפתחות מנהיגות;‬ ‫•לנשים מחסומים שונים בדרך אל המנהיגות‪ .‬החוויה וההתנסות שלהן בהשגת השפעה והובלה‬ ‫שונה מהחוויה של גברים‪ .‬חשוב שנשים יבינו ויכירו תהליכים אלה כדי שיוכלו להתמודד איתם;‬ ‫•חניכה (‪ )mentoring‬היא מרכיב מרכזי בהצלחה של נשים מובילוּת‪.‬‬ ‫תיאור התכנית‬ ‫התכנית מבוססת על מרכיבי הליבה הבאים‪:‬‬ ‫ •הקניית ידע תיאורטי ותכנים רלוונטיים (ידע בתחום השפעה‪ ,‬תהליכי שינוי‪ ,‬מגדר ומנהיגות‪ ,‬נשים‬ ‫ופוליטיקה בארץ‪ ,‬ועוד);‬ ‫ •רכישת מיומנויות מנהיגותיות (רישות‪ ,‬פוליטיקה ארגונית‪ ,‬גיוס משאבים‪ ,‬גיבוש חזון‪ ,‬הובלת‬ ‫שינוי);‬ ‫ •למידה ישירה ועקיפה (התנסות דרך צפייה ועשייה);‬ ‫ •קשר עם נשים בפוליטיקה המקומית‪ ,‬המלוות את הקורס‪ ,‬נפגשות עם המשתתפות ומהוות מודל‬ ‫לחיקוי;‬ ‫ •משוב אישי ועבודה קבוצתית על סיפור החיים שלי והיכולות שאני מביאה איתי להנהגה‪.‬‬ ‫התכנית מאפשרת למידה בפורומים שונים‪:‬‬ ‫ •למידה אישית;‬ ‫ •למידה משותפת בקבוצות קטנות;‬ ‫ •למידה קבוצתית כוללת‪ :‬קבוצת עמיתות מובילות‪.‬‬ ‫במהלך התכנית או בסיומה יינתנו‪:‬‬ ‫ •חניכה וליווי‪ :‬של הנשים המשתתפות בתכנית על ידי נשים מנוסות יותר;‬ ‫ •רישות‪ :‬תוקם רשת של בוגרות‪ ,‬שישלבו כוחות כדי ליצור השפעה רחבה;‬ ‫ • סיוע לנשים‪ ,‬שירצו להתמודד לבחירות או לתפקיד הובלה (ליווי‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬תקציב‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫הרכבת הקבוצה ומבנה המפגשים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מיון והרכבת קבוצת המשתתפות‪ :‬מומלץ להרכיב קבוצה של נשים בעלות מוטיבציה גבוהה ועם‬ ‫ניסיון בהובלה של פרויקטים שונים;‬ ‫•בניית הקבוצה‪ :‬על מנת להקים קבוצה בעלת דימוי עצמי גבוה‪ ,‬יש לקיים ראיון מקדים עם הנשים‬ ‫המתעניינות‪ ,‬לבקש המלצות‪ ,‬למלא שאלון על ניסיון העבר ולברר באיזה תחומים הן רוצות‬ ‫להשפיע;‬ ‫•מספר מפגשים‪ :‬שבעה עד עשרה מפגשים‪ ,‬כל אחד בין ארבע לחמש שעות; המפגשים מתקיימים‬ ‫אחר הצהרים או בערב או בימי שישי‪.‬‬ ‫•הנחיה‪ :‬לכל קבוצה יש מלווה בעלת מומחיות (בהנחיית קבוצות‪ ,‬בפיתוח מנהיגות‪ ,‬בעבודה עם‬ ‫נשים) ובתחומי התוכן‪ .‬מתקיימות הרצאות אורח‪ ,‬אירוח ובניית פורום של נשים מקומיות לתמיכה‬ ‫בקבוצה‪ .‬מומלץ שבפורום תהיינה חברות נשים הפעילות בקידום מעמד האישה‪ ,‬נשים במועצות‬ ‫שונות ונשים בפוליטיקה המקומית‪.‬‬ ‫•בסיום התכנית הקבוצה מציגה את תוצריה‪.‬‬ ‫‪>> 83‬‬ ‫פירוט המפגשים‬ ‫מפגש ‪:1‬‬ ‫מבוא ותיאום צפיות‪ :‬מטרות הקורס‪ ,‬מטלות ותיאור פרויקט מסכם‪ .‬המנחות מספרות על המפגשים‬ ‫והקורס‪.‬‬ ‫היכרות‪ :‬סיפור החיים שלי והתרומה שלו למנהיגות שלי‪ ,‬סיפורי מנהיגות אישיים‪.‬‬ ‫משימה לעבודה עצמית‪ :‬אישה משנה אישה – מטלה שבה כל אישה צריכה לבחור אתגר לשינוי‬ ‫עצמי ולתעד זאת‪.‬‬ ‫מפגש ‪:2‬‬ ‫הרצאה ודיון‪ :‬נשים ומנהיגות חברתיות וציבוריות‪/‬מגדר ומנהיגות‪.‬‬ ‫רקע תיאורטי על נשים ומנהיגות בארץ ובעולם‪ .‬דיון במורכבות הייחודית העומדת בפני נשים‬ ‫בעולם המנהיגות וההשפעה‪.‬‬ ‫מיומנויות מנהיגותיות ‪-‬תרגול במפגש‪ :‬קריאת מפה וניתוח ארגוני – מיפוי של הקשר ארגוני שבו‬ ‫נשים רוצות להוביל שינוי‪ .‬תרגול ניתוח המפה הארגונית‪ ,‬היחסים המגדריים‪ ,‬יחסי הכוחות הרחבים‬ ‫יותר‪ ,‬התרבות הארגונית‪ ,‬גורמים מקדמי שינוי ובולמי שינוי‪ ,‬מצב רצוי ומצוי‪.SWOT ,‬‬ ‫מפגש ‪:3‬‬ ‫הרצאה ודיון‪ :‬נשים בפוליטיקה בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫הרצאה המציגה נתונים‪ ,‬תהליכים ודינמיקות של ייצוג נשים בזירה הפוליטית המנהיגותית‪ ,‬היכרות‬ ‫עם מודלים שונים מהעולם‪.‬‬ ‫מיומנויות מנהיגותיות – תרגול במפגש‪ :‬גיבוש חזון‪ ,‬יעדים‪ ,‬פרויקט ותכנית עבודה‪.‬‬ ‫כל אישה מצהירה על שאיפות‪/‬חלומות‪ ,‬מטרות‪ ,‬חזון והדרך להובלת השינוי‪.‬‬ ‫משימה לעבודה עצמית‪ :‬ניסוח מסמך של כוונות‪ ,‬יעדים ומצע‪.‬‬ ‫מפגש ‪:4‬‬ ‫הרצאה ודיון‪ :‬נשים בשוליים ורב‪-‬תרבותיות – מה רוצות נשים ומה ניתן לשנות?‬ ‫רקע על המצב של נשים ממעמדות שונים בארץ‪ ,‬הסתכלות על המורכבות החברתית בישראל‪,‬‬ ‫מורכבות מבחינת קבוצות מרכז ושוליים‪ ,‬קבוצות שונות של נשים עם צרכים ייחודיים‪ ,‬נשים עם‬ ‫מגבלות‪ ,‬מעדות שונות מרקעים שונים‪ ,‬דתות שונות ומעמדות סוציו‪-‬אקונומיים שונים‪.‬‬ ‫מיומנויות מנהיגותיות – תרגול במפגש‪ SWOT :‬אישי מנהיגותי – בחינת היכולות שיש לי שיסייעו לי‬ ‫בתחום‪ ,‬בחינת עצמי מנהיגותי‪ .‬כל אישה בוחנת ומבררת בסיוע הקבוצה מה הפרופיל המנהיגותי‬ ‫המיטבי שלה‪ ,‬כמו גם מהם המגבלות והאתגרים שיש לה‪.‬‬ ‫משימה לעבודה עצמית‪ :‬ראיון של נשים משפיעות מהסביבה הקרובה שלהן‪.‬‬ ‫<< ‪84‬‬ ‫מפגש ‪ :5‬תכנים רלוונטיים מתחום מדע המדינה‬ ‫הרצאה בהקשר רלוונטי לקבוצה‪ ,‬למשל‪ :‬על מבנה מועצת העיר ו‪/‬או הרשות המקומית‪ .‬איך פועל‬ ‫הסקטור הציבורי ‪ -‬אתגרים והזדמנויות להשפעה בסקטור הציבורי המקומי (זירה בית‪-‬ספרית‪,‬‬ ‫מועצת העיר‪ ,‬עמותות לשינוי חברתי ועוד)‪.‬‬ ‫מיומנות מנהיגותיות ‪ -‬תרגול במפגש‪ :‬מיפוי מקורות הכוח של כל משתתפת‪.‬‬ ‫אירוח של אישה משפיעה בפוליטיקה המקומית ‪ -‬מפגש עם סיפורי הצלחה של נשים ‪-‬‬ ‫למידה מהצלחות‪.‬‬ ‫משימה לעבודה עצמית‪ :‬התחייבות לשינוי והתחלת עבודה על פרויקט גמר של הובלת שינוי‬ ‫בתחום מסוים‪ .‬הכנה ורקע ראשוני‪.‬‬ ‫מפגש ‪:6‬‬ ‫הרצאה ודיון‪ :‬פוליטיקה ארגונית‪.‬‬ ‫תובנות לעולם של פוליטיקה והשפעה ארגונית‪.‬‬ ‫מיומנויות מנהיגותיות ‪ -‬עבודה מעשית‪ :‬בחירת נושא לפרויקט הסיום וכיצד להתקדם בו‪.‬‬ ‫משימה לעבודה עצמית‪ :‬המשך עבודה על פרויקט הגמר‪.‬‬ ‫מפגש ‪:7‬‬ ‫הרצאה ודיון‪ :‬מאחורי הקלעים של מימוש פרויקט – רשתות‪ ,‬משאבים‪ ,‬כסף‪.‬‬ ‫מיומנות מנהיגותיות – תרגול במפגש‪ :‬מבוא לרשתות – עבודה ברשת‪ ,‬מנהיגות ברשתות של‬ ‫קשרים ושל ארגונים‪ ,‬כיצד יוצרים רשתות‪ ,‬מה היתרונות של סוגי רשתות שונות?‬ ‫מפגש ‪:8‬‬ ‫הרצאה ורקע‪ :‬הובלת שינוי ועבודה בין‪-‬מגזרית‪.‬‬ ‫עקרונות של הובלת שינוי ועבודה עם שיתופים ובזירה בין‪-‬מגזרית‪.‬‬ ‫מיומנות מנהיגותיות – תרגול במפגש‪ :‬חניכה (‪ – )mentoring‬בירור המושג חניכה‪ .‬היכן אני פועלת‬ ‫כחונכת? היכן אני מקבלת חניכה? איך להשיג חניכה משמעותית‪ .‬בירור הפונקציות השונות של‬ ‫חניכה‪.‬‬ ‫מפגש ‪:9‬‬ ‫הצגת פרויקט גמר – אישה משנה קהילה‪.‬‬ ‫הצגה של פרויקט המבטא ניסיון להשפיע על הקהילה‪ .‬הפרויקט כולל מיפוי הזירה‪ ,‬חזון‪ ,‬מטרות‬ ‫ודרכי הפעולה לשינוי‪ ,‬כולל התחלה של פיילוט והתנסות בשינוי‪ .‬חשיבה על משאבים‪ ,‬רשתות‬ ‫ושיתופי פעולה שיסייעו לקידום השינוי בקהילה‪.‬‬ ‫סיכום הקורס‪ :‬דיון מסכם‪.‬‬ ‫‪>> 85‬‬ ‫תקציב הפרויקט‬ ‫התקציב כולל את הנחיית הקבוצה והוצאות נלוות של הפעילות‪ .‬סה”כ‪ 25,000 ,‬ש”ח להפעלת קבוצה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח בעמותת כ”ן (כוח נשים) ומופעל ב‪ 12-‬מרכזי צעירים בארץ‪ .‬הפרויקט מלווה על ידי‬ ‫ד”ר רונית קרק‪ ,‬פסיכולוגית ארגונית‪ ,‬מרצה בכירה בתחומי מנהיגות ומגדר‪ ,‬התכנית ללימודי מגדר‬ ‫והמחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬ ‫<< ‪86‬‬ ‫איגוד אוהדי הפועל‬ ‫פתח תקווה ‪-‬‬ ‫היוזמה החברתית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫חיזוק קהילת אוהדי הפועל פתח תקווה ופעילות למניעות אלימות‬ ‫בספורט‪ .‬הקבוצה מקבלת הנחיה והדרכה מסודרות בנושא בניית‬ ‫קהילת אוהדים‪ ,‬דרכי פעולה אפשריות‪ ,‬קביעת חזון קבוצתי‪ ,‬מטרות‪,‬‬ ‫דרכי פעולה ומדדי הצלחה‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות קורס מיוחד‪ ,‬המתקיים‬ ‫בשיתוף פעולה עם ארגון “היציע” וקבוצת האוהדים ומקדם פעילויות‬ ‫חברתיות‪-‬קהילתיות לטובת הקבוצה והעיר‪ .‬הקורס מקנה כלים‬ ‫להתמודדות עם סוגיות של אלימות וגזענות בספורט ומשלב תכנים‬ ‫מהעולם המקצועי של ההתנדבות ביחד עם מנהיגות חברתית‪.‬‬ ‫זהו פרויקט ייחודי המשלב בתוכו מנהיגות‪ ,‬בניית קהילה ומאבק‬ ‫באלימות בספורט‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫בקרב קבוצת האוהדים קיימת הכרה‪ ,‬כי הם קהילה חברתית‪ ,‬בעלת אינטרסים ומטרות משותפות‪,‬‬ ‫העשויה להשפיע על קיום שיח חברתי שיוביל לעיצוב תפיסה קהילתית‪ ,‬יוזמה חברתית ופעילות‬ ‫בקהילה‪ .‬אפשרות הפעולה היא פנימה והחוצה‪ :‬פנימה ‪ -‬באמצעות בניית תרבות אהדה‪ ,‬התומכת‬ ‫בקבוצה ולוקחת חלק חיובי משמעותי ופעיל בקבוצה; החוצה ‪ -‬תכנון פרויקטים חברתיים למען‬ ‫הקבוצה‪ ,‬שבה האוהדים לוקחים חלק פעיל והופכים למעשה ליזמים חברתיים‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫מניעת האלימות בספורט באמצעות בניית קהילת אוהדים‪ ,‬המפעילה פרויקטים חברתיים לטובת‬ ‫הקבוצה והעיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫אוהדי הפועל פתח תקווה בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫קהילת האוהדים מורכבת מטווח גילאים רחב של נוער‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪ ,‬כאשר ליבת האוהדים‪ ,‬המי‬ ‫כונה גם “הגרעין הקשה” מורכבת מקהל צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.30‬‬ ‫הצורך‬ ‫בעידן הנוכחי‪ ,‬קהילות חברתיות הופכות לרוב למצרך יקר‪ .‬החברה הופכת לאינדיבידואלית ומנוכרת‬ ‫והיכולת לגייס אנשים וקבוצות לתהליכי חברתיים קשה יותר‪ .‬הציבור ממעט לצאת למאבקים‪ ,‬לפעוי‬ ‫לות מחאה‪ ,‬להפגנות ואינו מאמין ביכולתו לחולל שינוי חברתי משמעותי‪.‬‬ ‫קבוצת הכדורגל ואוהדי הקבוצה הם נכס חברתי וקהילתי המאגדים סביבם קהילה בעלת כוח משיכה‬ ‫‪>> 87‬‬ ‫והזדהות‪ ,‬שבה ניתן לקיים תהליכים חברתיים וחינוכיים‪.‬‬ ‫הקבוצה הגיעה בעצמה להכרה שהיא זקוקה להנחיה ולהדרכה מסודרות לגבי בניית קהילת אוהדים‪,‬‬ ‫דרכי הפעילות האפשריות‪ ,‬קביעת חזון קבוצתי‪ ,‬מטרות‪ ,‬דרכי פעולה ומדדי הצלחה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫קהילת האוהדים זיהתה את מרכז הצעירים כפלטפורמה לצורך הנחיה ופעילות‪.‬‬ ‫“החממה” ‪ -‬מרכז הצעירים בפתח תקווה העמיד לרשות הקבוצה קורס הכשרה למנהיגות קהילתית‪.‬‬ ‫תכני הקורס כללו רכישת כלים להקמה של פרויקטים קהילתיים‪-‬חברתיים ותהליך הנחיה מסודר שבי‬ ‫סופו תכנית עבודה מקיפה ודרכי פעולה ליצירת שיח ערכי ומשמעותי‪.‬‬ ‫לתהליך הצטרף גם ארגון “היציע” (ע”ר)‪ ,‬אשר הוקם במטרה לפעול למען האוהדים ולמען הכדורי‬ ‫גל והספורט הישראלי‪ .‬הארגון עוסק בפעילויות שונות‪ ,‬המכוונות כולן לבנייה ולהעצמה של קהילות‬ ‫אוהדים‪.‬‬ ‫השילוב בין שלושת הגופים ‪ -‬מרכז צעירים‪ ,‬ארגון “היציע” וקהילת האוהדים מוביל לחיזוק הרעיון‬ ‫הקהילתי‪ ,‬המעורבות והפעולה החיובית‪ ,‬הקשר בין קהילת האוהדים למועדונים‪ ,‬וכן ליוזמה של פעולות‬ ‫חברתיות‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫ •טיפוח תרבות אוהדי קבוצות הספורט בישראל;‬ ‫ •חיזוק ועידוד הקשר בין קהילת האוהדים לקבוצת הספורט;‬ ‫ •הובלה של מאבקים שישפיעו על תרבות הספורט בישראל‪ ,‬למשל המאבק בנגע האלימות והגי‬ ‫זענות בספורט‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיבוש אוהדי הקבוצה והפיכתם לכוח מחולל שינוי חיובי בקהילת הכדורגל המקומית;‬ ‫•הגברת המוטיבציה והנעת המשתתפים לחשיבה אקטיביסטית ופעילות חברתית;‬ ‫•יצירת פרויקטים חברתיים לטובת הקהילה על ידי מתן כלים מתחום היזמות החברתית;‬ ‫•בניית חזון משותף לאיגוד האוהדים‪ ,‬מטרות ויעדים מוגדרים בזמן ותכנית עבודה לפעילות‬ ‫הקבוצה‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪88‬‬ ‫•יצירת קשר עם נציגי האוהדים וראשי הקבוצה וחיבורם לפרויקט;‬ ‫•בניית תכנית עבודה לפעילות האוהדים בפרויקט;‬ ‫•ארגון טורניר אוהדים לחיזוק הקשר עם קהילת האוהדים;‬ ‫•חיזוק המורשת והקהילתיות בקרב מחלקות הילדים והנוער באמצעות סדרת מפגשים בנושא‬ ‫מורשת‪ ,‬אימון והעצמה‪ ,‬גיבוש חברתי;‬ ‫•פיתוח קבוצת נוער “הפועל הצעיר” בבתי הספר ליצירת דור האוהדים הבא;‬ ‫•המשך פיתוח הפרויקט לאור הפעילות המתקיימת‪.‬‬ ‫ההישגים שהושגו בשנת ‪2010‬‬ ‫ •בחודש מרס‪ ,‬לפני הדרבי‪ ,‬התקיים טורניר אוהדים‪ .‬בפעילות נכחו ‪ 120‬אוהדים אשר שיחקו ב‪16-‬‬ ‫קבוצות‪ .‬נעשו תהליכי גיוס ויצירת קשר ראשוני עם האוהדים שהגיעו לאירוע‪.‬‬ ‫ •בחודש אפריל התקיימה סדרת מפגשי מורשת וחיזוק הקהילתיות במחלקות הנוער‪ ,‬תוך שיתוף‬ ‫פעולה מצד הנהלת הקבוצה‪ ,‬מאמן הבוגרים ומאמני מחלקות הנוער‪ .‬נבחנת האפשרות להרחיב‬ ‫את הפרויקט למתכונת שנתית‪ ,‬במהלכה יקבלו בני הנוער גם סיוע בלימודים‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫התקציב גמיש ומורכב מהנחיית הקבוצה‪ ,‬פעילות שוטפת ומלגות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ופועל במרכז הצעירים בפתח תקווה‪.‬‬ ‫‪>> 89‬‬ 90 << ‫פרק ‪:3‬‬ ‫פרוייקטים‬ ‫לקידום צעירים‬ ‫בסיכון‬ ‫‪>> 91‬‬ ‫הקמת קבוצת‬ ‫שירות אזרחי‬ ‫לצעירים בסיכון‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצה של שירות אזרחי לצעירים בסיכון ו‪/‬או צעירים עם‬ ‫מוגבלויות‪ ,‬שבה ‪ 15‬עד ‪ 20‬צעירים‪ .‬הפרויקט מיועד לצעירים ולצעירות‪,‬‬ ‫ביניהם עולים חדשים‪ ,‬במצבי מצוקה וסיכון‪ ,‬שקיבלו פטור משירות צבאי‪,‬‬ ‫על רקע אי‪-‬התאמה ואינם מצליחים להשתלב בשירות לאומי רגיל בשל‬ ‫נסיבות חייהם‪ ,‬מכשולים ומגבלות‪ ,‬הקשורים גם ברקע האישי והמשפחתי‪.‬‬ ‫הצעירים מאותרים בשיתוף עם רשויות הרווחה בעיר ומתנדבים במקומות‬ ‫שמרכז הצעירים מאתר עבורם על פי האפיון הרלוונטי להם‪ .‬בנוסף‬ ‫להתנדבות‪ ,‬הצעירים מגיעים ליום לימודים‪ ,‬פעם בשבוע‪ ,‬המקנה להם‬ ‫מגוון כלים בתחומי החיים‪ ,‬ומטרתו להכינם בצורה טובה יותר לחיים לאחר‬ ‫השירות האזרחי‪ .‬את הקבוצה מלווה עובדת סוציאלית בחצי משרה ורכזת‬ ‫הכשרה ברבע משרה‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫עמותת “בת עמי” מפעילה תחום שירות לאומי ייחודי לצעירים במצבי מצוקה וסיכון‪ ,‬החל משנת‬ ‫‪ .2004‬הפרויקט מיועד לצעירים וצעירות‪ ,‬ביניהם עולים חדשים‪ ,‬שקיבלו פטור משירות צבאי‪ ,‬על רקע‬ ‫אי‪-‬התאמה ואינם מצליחים להשתלב בשירות לאומי רגיל בשל נסיבות חייהם‪ ,‬מכשולים ומגבלות‪,‬‬ ‫הקשורים גם ברקע האישי והמשפחתי‪ .‬בשל ייחודיות הפרויקט וחשיבותו לפיתוח הצעירים הללו‪ ,‬חברו‬ ‫מרכזי הצעירים לעמותת “בת עמי” להפעלה משותפת של הפרויקט‪ .‬החיבור הביא לחיזוק הפרויקט‬ ‫ולהרחבתו‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •השתלבות הצעירים בפעילות התנדבותית אינטנסיבית בתחומי הרווחה והחינוך;‬ ‫ •השתלבות הצעירים בתכניות לימודים והכשרה בתחומים של‪ :‬עבודה עם ילדים‬ ‫• ונוער‪ ,‬פיתוח כישורי חיים‪ ,‬אזרחות פעילה והכוונה לימודית‪-‬תעסוקתית;‬ ‫ •פיתוח מיומנויות התמודדות בתחום האישי והבין‪-‬אישי‪ ,‬חיזוק תחושת המסוגלות‪ ,‬יכולת‬ ‫ •הצבת מטרות והשגתן‪ ,‬זיהוי יכולות אישיות‪ ,‬מיומנויות בתקשורת בין‪-‬אישית‪ ,‬ועוד;‬ ‫ •הידוק קשרים בין הצעירים לבין מוסדות קהילתיים שונים;‬ ‫ •בחינת המושג “קהילה” תוך יצירת מקום לשייכות בטוחה ונכונה;‬ ‫ •עידוד הצעירים לשרת שירות לאומי במשך שנתיים‪ ,‬על מנת ליצור תהליך עמוק ומבוסס אשר יכין‬ ‫אותם לחזרה למסגרת;‬ ‫ •שילוב בוגרי התכנית בתכנית ההמשך‪.‬‬ ‫<< ‪92‬‬ ‫רציונל וצורך‬ ‫השירות הלאומי‪-‬אזרחי הוא אמצעי משמעותי עבור צעירים במצבי מצוקה וסיכון‪ .‬השתלבות במסגרת‬ ‫חיים נורמטיבית‪ ,‬הכנה לחיי עבודה לצד יצירת שייכות וחיבור לקהילה‪ ,‬עשויים למנוע את הידרדרותם‬ ‫של הצעירים ולהעלותם על הדרך הישרה‪.‬‬ ‫השירות הלאומי‪-‬אזרחי המוצע לצעירים אלה הוא מחד גיסא‪ ,‬שירות לאומי לכל דבר במובנים החוקיים‬ ‫ובזכויות שהוא מקנה‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬בזכות תנאי העבודה‪ ,‬שילוב וליווי אינטנסיביים‪ ,‬הוא מהווה תכנית‬ ‫התערבות ייחודית לצעירים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים עולים בגילאים ‪ 17.5‬עד ‪ ,21‬שקיבלו פטור משירות צבאי ולא נקלטו לשירות לאומי רגיל;‬ ‫מטופלים או שטופלו במסגרות טיפוליות‪ ,‬כמו‪ :‬חסות הנוער‪ ,‬מפתנים‪ ,‬פרויקט צה”ל‪ ,‬פנימיות ומרכזי‬ ‫“עד”י”‪.‬‬ ‫מדדים להצלחת התכנית‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫• ‪ 90%‬מהצעירים משתלבים ומתמידים בשירות לאומי ובתכנית ההכשרה הנלווית לאורך שנה‬ ‫מלאה‪ ,‬לשביעות רצונם ולשביעות רצון המסגרות‪ ,‬וכן משתלבים בלימודים ובתעסוקה בתום שנת‬ ‫השירות;‬ ‫• אצל ‪ 95%‬מהצעירים חל שיפור ניכר במיומנויות ההתמודדות האישיות‪ ,‬הבין‪-‬האישיות והמקצועיות‬ ‫והם יודעים לצרוך את השירותים הקהילתיים המגיעים להם;‬ ‫• ‪ 90%‬מהצעירים ממשיכים לשנה נוספת בשירות הלאומי;‬ ‫• ‪ 95%‬מהצעירים מצטרפים לתכנית המשך ומתמידים בה לאורך כל התקופה‪.‬‬ ‫השתלבות צעירים עולים בחברה‬ ‫מורכבות המרקם החברתי הישראלי וההטרוגניות באוכלוסיותיה השונות מעמידות את הארגונים‬ ‫החברתיים בפני אתגרים חדשים ורגישים לבניית תכניות ומסגרות מותאמות לכל אוכלוסייה‪ ,‬על‬ ‫מאפייניה הייחודיים‪ .‬צעירים אשר אינם עוברים את המסלול העיקרי לחברות בחברה הישראלית‪,‬‬ ‫משתייכים בדרך כלל לקבוצות פריפריאליות בחברה ונדחפים לשוליים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הם אינם נהנים‬ ‫משוויון הזדמנויות בלימודים ובתעסוקה‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬השתלבותם כ”אזרחים אפקטיביים” בחברה‬ ‫הישראלית היא חלקית בלבד‪ .‬מכאן שקיים צורך ביצירת מסגרות עבור צעירים אלה‪ .‬מסגרות שיכשירו‬ ‫אותם להשתלבות בחברה ויסייעו בהקטנת הפערים בחברה הישראלית‪ .‬התכנית שירות אזרחי‪-‬לאומי‬ ‫בקהילה מאפשרת את שילוב הצעירים בחברה‪.‬‬ ‫צעירים בסיכון‪ :‬תמונת מצב‬ ‫מדינת ישראל נותנת מענים פורמליים מערכתיים לילדים ולבני נוער בסיכון (עד גיל ‪ .)18‬מעבר לגיל זה‬ ‫לא קיימים היום מענים מערכתיים‪ ,‬למעט יוזמות מקומיות‪ .‬כיוון שלא קיימת הגדרה פורמלית מטעם‬ ‫הרשויות לצעירים בסיכון מעל גיל ‪ ,18‬נגזרת הגדרתם מזו של הצעירים‪“ :‬צעיר בסיכון יוגדר כצעיר‬ ‫(בגילאים ‪ 18‬עד ‪ )35‬הנמצא במצב הפוגע או עלול לפגוע ביכולתו להשתלב באורח החיים התקין‬ ‫בחיי החברה‪ ,‬במשפחה ובתעסוקה או במצב שיש חשש ממשי למימוש הפוטנציאל האישי שלו‪ ”.‬גורמי‬ ‫סיכון מרכזיים הם‪ :‬עוני‪ ,‬סביבה חברתית עבריינית ותפקוד משפחתי לקוי‪ .‬רובם של הילדים ובני הנוער‬ ‫המוגדרים בסיכון לא למד‪ ,‬כאשר היוזמה להפסקת הלימודים הייתה בדרך כלל מצד בית הספר‪,‬‬ ‫ברוב המקרים עקב קושי בלימודים ובעיות התנהגות‪ .‬רבים נוטים להשתמש בחומרים ממכרים ולהיות‬ ‫מעורבים בפעילות בעלת אופי עברייני‪.‬‬ ‫‪>> 93‬‬ ‫יש לזכור שקיים רצף של סיכון‪ .‬ניתן לבחון את מידת היותו של צעיר בסיכון לפי רמת השתייכותו‬ ‫למסגרות חברתיות נורמטיביות‪ ,‬כגון‪ :‬צבא‪/‬שירות לאומי (בגילאים ‪ 18‬עד ‪ 20‬בחברה היהודית); מקום‬ ‫עבודה; משפחה; חברים‪ .‬ככל שצעירים מנותקים יותר ממסגרות‪ ,‬כך גדלה הסבירות שיידרדרו למצבי‬ ‫סיכון‪ .‬רוב הצעירים בסיכון נמצאים במצב של סיכון נמוך ובינוני ומשולבים באופן חלקי בלבד במסגרות‬ ‫נורמטיביות‪.‬‬ ‫בישראל חיים כ‪ 350,000-‬ילדים ונוער בסיכון (עד גיל ‪ , )18‬ואחוז משמעותי מהם נותר במצב סיכון גם‬ ‫במעבר לבגרות הצעירה‪ .‬הערכת גורמי מקצוע היא‪ ,‬שכ‪ 10%-‬מבני ובנות כל שנתון מוגדרים בתוך‬ ‫הרצף של “צעירים בסיכון‪ ”.‬זהו המאגר הפוטנציאלי של מתנדבי שא”ל (שירות אזרחי לאומי) הנמצאים‬ ‫על רצף הסיכון‪ .‬על סמך הנחה שמרנית‪ ,‬כי גודלו של כל שנתון הוא כ‪ 100,000-‬צעירים‪ ,‬נגזר כי‬ ‫כ‪ 10,000-‬צעירות וצעירים נמצאים ברצף הסיכון בכל שנתון‪ .‬חלקם מצליח להשתלב במסגרת הצבא‬ ‫או שא”ל‪ ,‬אך אחוז משמעותי מהם מקבל פטור מגיוס לצבא על רקע קשיי הסתגלות ואי‪-‬התאמה ונותר‬ ‫ללא מסגרת וללא מענה‪ .‬צעירים אלה נמצאים במסלול של הדרה ושוליות‪ .‬מעורבות מרכזי צעירים‬ ‫בשא”ל נגזרת מהתפיסה‪ ,‬כי בנקודה משמעותית זו בחייהם של צעירים בסיכון‪ ,‬אנו‪ ,‬כחברה‪ ,‬מחויבים‬ ‫לספק להם הזדמנות משמעותית להשתלבות נורמטיבית‪ .‬מסגרת שא”ל יכולה לספק מענה מיטבי‬ ‫לאותם צעירים באמצעות חוויה של תרומה משמעותית לקהילות המוצא שלהם והשתתפות במסלולי‬ ‫התחנכות והכשרה‪.‬‬ ‫מה בין מרכזי צעירים לבין שירות לאומי‪-‬אזרחי לצעירים עולים בסיכון?‬ ‫מיזם מרכזי הצעירים בג’וינט ישראל מבקש ליצור תכנית אסטרטגית‪-‬מערכתית השמה את נושא‬ ‫הצעירים על סדר היום הלאומי ומגבשת מענה כולל‪ ,‬מוסדר ומקיף לצרכיהם‪ .‬כיום‪ ,‬כל מערך השירות‬ ‫הלאומי‪-‬אזרחי נמצא באחריות העמותות המוכרות ולא קיימת כל התייחסות מערכתית ברמה עירונית‬ ‫לקבוצה משמעותית זו ‪ -‬הן ביחס לכלל המשרתים בשירות לאומי‪-‬אזרחי והן ביחס לצעירים בסיכון‪,‬‬ ‫המשתלבים בשירות לאומי‪-‬אזרחי באמצעות תקני המנהלת לשירות אזרחי‪-‬לאומי‪ .‬מטרת החיבור‬ ‫בין מרכזי צעירים‪ ,‬אשר מהווים פלטפורמה עירונית הפועלת בשיתוף הרשות המקומית‪ ,‬לבין מסגרת‬ ‫השירות הלאומי‪-‬אזרחי היא יצירת אחריות של היישוב ‪ -‬קרי הרשות המקומית ושותפים נוספים‬ ‫מהמגזר הציבורי‪ ,‬השלישי והעסקי ‪ -‬לצעירים ביישוב המשרתים בשירות לאומי‪-‬אזרחי‪ .‬תשומת‬ ‫הלב מכוונת כעת לצעירים עולים בסיכון‪ ,‬אך הפוטנציאל העתידי רחב יותר ומתייחס לכל הצעירים‬ ‫המשרתים בשירות לאומי‪-‬אזרחי ביישוב‪.‬‬ ‫לאור הנאמר עד כה‪ ,‬הרעיון הוא‪ ,‬כי מרכז צעירים ישמש גוף מתכלל ביצירת קבוצת שירות לאומי‪-‬‬ ‫אזרחי של צעירים בסיכון ביישוב ובהפעלתן‪ .‬פעילות זו צריכה אמנם להתבצע ברמת היישוב הבודד‪,‬‬ ‫אך באותה עת יש לייצר מטרייה ארגונית ברמה הארצית‪ ,‬שתיתן מענה לצרכים ולאתגרים המשותפים‬ ‫המתגלים בפעולה ברמה המוניציפלית‪.‬‬ ‫מרכז הצעירים אחראי‪ ,‬אם כן‪ ,‬להובלה ולתכלול המהלך של יישום התכנית ביישוב‪ .‬מהלך זה כולל בניית‬ ‫קשרים עם גופים רלוונטיים ביישוב ורתימת שותפים מקומיים‪ ,‬סיוע באיתור ובגיוס הרכז‪ ,‬מיצוב התכנית‬ ‫ביישוב וסיוע לרכז בכל הנוגע להוצאת התכנית אל הפועל‪ .‬התפקיד המרכזי של מרכז הצעירים הוא‬ ‫להוות את הפונקציה המניעה והמתכללת של תהליך יצירת השותפויות ואיגום המשאבים‪ .‬המרכז דואג‬ ‫לאיתור השותפים הפוטנציאלים‪ ,‬בודק מהם הנכסים שביכולתם להביא לתכנית ומאגם את המשאבים‬ ‫ביישוב לצורך הקמת הקבוצה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬המרכז מקצה ממשאביו לצורך פיתוח התכנית ויישומה‪.‬‬ ‫תפקידי מרכז הצעירים‬ ‫ • הנעת השותפות ושימורה לאורך השנה באמצעות ועדות היגוי;‬ ‫<< ‪94‬‬ ‫ • גיוס מימון נוסף על התקן שניתן על ידי המנהלת לשירות אזרחי‪-‬לאומי‪ .‬באמצעות השותפויות‬ ‫מרכז הצעירים ירחיב את משאבי התכנית;‬ ‫ • תכלול המהלך לאיתור מתנדבים ביישוב‪ ,‬אשר יזכו במלגות ותמורת זאת יתמכו במשתתפי‬ ‫התכנית;‬ ‫ • הענקת שירותי המרכז למשתתפים בתכנית‪ ,‬כמו‪ :‬סדנאות‪ ,‬הכוונה לימודית‪-‬מקצועית;‬ ‫ • הענקת שוברים (ואוצ’רים) להכשרה מקצועית במהלך ו\או בתום השירות;‬ ‫ • מתן מקום פיזי למפגש;‬ ‫ • שותפות בפיתוח‪ ,‬במימון ובהפעלת תכניות המשך‪.‬‬ ‫ייחודיות התכנית בליווי שהצעירים בסיכון מקבלים וביום הלימודים הניתן להם‪.‬‬ ‫יום הלימודים ושילובו בפעילות המתנדבים‬ ‫יום הלימודים השבועי הוא זכות המוקנית למשתתפים בשנת ההתנדבות בקהילה‪ .‬זכות זו נשענת על‬ ‫תפיסת היסוד‪ ,‬כי משמעות שנה זו אינה רק בתרומה מהמתנדב אל הקהילה‪ ,‬אלא גם בתהליך האישי‬ ‫ובהעצמתו האישית והחברתית של המתנדב עצמו‪ .‬הלמידה מתקיימת בתחומים שונים‪ ,‬העשויים לקדם‬ ‫את הצעירים לכיווני תעסוקה והשכלה גבוהה בעתיד‪ ,‬תוך פיתוח מודעות אישית‪ ,‬חברתית וקהילתית‬ ‫לצרכיהם האמיתיים‪ ,‬קבלת כלים לצמיחה אישית‪ ,‬שיפור ופיתוח יכולותיהם והעצמת תחושת המסוגלות‬ ‫שלהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬משמש יום זה להעשרה וללמידה בנושאים הנוגעים בתחומי ההתנדבות שבהם עוסקים‬ ‫הצעירים‪ .‬יש להקפיד‪ ,‬כי הלימודים ירוכזו ביום אחד‪.‬‬ ‫יום הלימודים עוסק במספר תחומים מרכזיים‪:‬‬ ‫ •התפתחות והעצמה אישית‪ :‬באמצעות ליווי והנחיה על ידי המנחה הקבוצתי וגורמים מקצועיים‬ ‫רלוונטיים‪ ,‬המוזמנים מעת לעת;‬ ‫ •העשרה והתמקצעות בתחום ההתנדבות שבו עוסקים המתנדבים‪ :‬בהתאם לצרכים העולים‬ ‫במהלך ההתנדבות‪ ,‬הן על ידי המתנדבים והן על ידי המסגרות המפעילות את המתנדבים‪,‬‬ ‫נחשפים המתנדבים לתחום הדעת שעליו נשענים התפקידים ההתנדבותיים שלהם ומקבלים‬ ‫כלים מקצועיים למילוי תפקידם באופן המיטבי‪ .‬חשוב ליצור תכנית העשרה והדרכה מובנית‬ ‫להמשך שנת הפעילות‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬להשאיר מקום למתן מענה לצרכים חדשים העולים במהלך‬ ‫הפעילות;‬ ‫ •בניית תמונת עתיד‪ :‬תכנית העצמה והתפתחות אישית לקראת בחירת כיווני תעסוקה והשכלה‬ ‫גבוהה‪ .‬במסגרת התכנית נערך מפגש עם מודלים שהצליחו בחברה‪ ,‬סיור במוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה‪ ,‬סיור במקומות תעסוקה‪ ,‬ראיונות ומפגשים עם קבוצות אחרות‪ ,‬סיורים לימודיים‪ ,‬הרצאות‬ ‫של מרצים אורחים‪ ,‬ועוד;‬ ‫ •אזרחות פעילה‪ :‬התפתחות אישית בממד החברתי‪-‬קהילתי באמצעות תהליך למידה ובירור‬ ‫עמדות אישיות‪ ,‬חברתיות ואזרחיות‪ .‬תהליך הלמידה נשען על תכנית מובנית‪ ,‬שמעביר המנחה‬ ‫הקבוצתי;‬ ‫ •לקראת לימודים גבוהים‪ :‬העשרת השפות ערבית‪ ,‬עברית ואנגלית‪ ,‬קריאת טקסטים‪ ,‬שיחה‪.‬‬ ‫בנוסף לתכניות אלו‪ ,‬לכל קבוצה נבנית תכנית ייחודית על פי צורכי המתנדבים והמשאבים שיאוגדו על‬ ‫ידי ועדת ההיגוי המקומית‪ .‬לדוגמה‪ :‬קורס פסיכומטרי‪ ,‬שעלה כצורך על ידי מתנדבות בתכנית ואורגן‬ ‫במסגרת שנת התנדבות‪.‬‬ ‫‪>> 95‬‬ ‫תכנית עבודה שנתית לדוגמה‬ ‫תאריך‪/‬עד תאריך‬ ‫‪1/6/11‬‬ ‫‪15/6/11‬‬ ‫‪5/7/11‬‬ ‫‪10/7/11‬‬ ‫‪15/7/11-25/7/11‬‬ ‫‪26/7/11-27/7/11‬‬ ‫‪30/7/11‬‬ ‫‪13/8/1-17/9/11‬‬ ‫‪10/9/2011‬‬ ‫אחת לשבוע‪ ,‬ביום‬ ‫הלימודים החל מה‪-‬‬ ‫‪10/9‬‬ ‫משך כשעה וחצי‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫מפגש דו‪-‬חודשי ‪-‬‬ ‫אוקטובר‪ ,‬דצמבר‪,‬‬ ‫פברואר‪ ,‬אפריל‪ ,‬יוני‬ ‫מפגש דו‪-‬חודשי ‪ -‬כנ”ל‬ ‫אחת לשבועיים – אחת‬ ‫לחודש בהתאם לצורכי‬ ‫הארגון והרכז‬ ‫אחת לשבוע‪/‬שבועיים‬ ‫סוף כל שליש ‪ -‬לו”ז בית‬ ‫ספרי‬ ‫לאורך השנה ביום‬ ‫הלימודים‬ ‫<< ‪96‬‬ ‫שלב‬ ‫בחירת מקומות ההתנדבות והסכמה על תהליכי שיתוף‬ ‫הפעולה‪.‬‬ ‫מיון ראשוני ושליחת מכתב הזמנה להצגת מועמדות; פרסום‬ ‫פומבי‪.‬‬ ‫הגשת מועמדות (שאלונים אישיים)‪.‬‬ ‫זימון לראיונות אישיים‪.‬‬ ‫ראיונות אישיים‪.‬‬ ‫סדנאות מיון קבוצתיות‪.‬‬ ‫קבלת המועמדים לתכנית וחתימת חוזה אישי‪.‬‬ ‫הכשרת מתנדבים‪ ,‬כולל תצפיות במקומות‬ ‫ההתנדבות‪,‬הכשרת הצוות החינוכי‪ ,‬מפגש בין הורי הצעירים‬ ‫למתנדבים‪.‬‬ ‫כניסה לתפקיד ההתנדבות‪.‬‬ ‫מפגשי המתנדבים עם רכז ההתנדבות היישובי ועם מנחה‬ ‫הקבוצה‪ ,‬בפורום מלא או על פי קבוצות תפקיד‪ ,‬לסיכום‬ ‫שבועי; העלאת בעיות ביישום ההתנדבות וליבון קשיים‬ ‫וצרכים‪.‬‬ ‫יום לימודים‪ :‬שער לתעסוקה‪ ,‬אזרחות פעילה‪ ,‬מפגש קבוצה‪,‬‬ ‫העשרה פדגוגית‪/‬התנדבותית‪ ,‬העצמה והתפתחות אישיים‪.‬‬ ‫מפגשים‪ :‬רכז ההתנדבות היישובי או העשרה על ידי מנחה‬ ‫חיצוני ‪ +‬גננות ‪ +‬מדריכת גננות‪/‬מפקחת (מפגש יוני‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ייוחד למשוב מהצוות החינוכי ביחס לתכנית)‪ .‬המפגשים‬ ‫עוסקים בדילמות ובעיות בהפעלת המתנדבים‪ ,‬העשרה‬ ‫בתחום ניהול והפעלת מתנדבים‪.‬‬ ‫מפגשים‪ :‬רכז ההתנדבות היישובי ‪ +‬מורי בית הספר ‪+‬‬ ‫מדריך‪/‬ה ‪ +‬מנהל בית הספר‪ .‬תכנים – כנ”ל‪.‬‬ ‫מפגשים אישיים‪ :‬רכז ההתנדבות היישובי ‪ +‬מנהלי בתי‬ ‫הספר‪/‬גננות‪.‬‬ ‫מפגש‪ :‬גננת‪/‬מורה ‪ +‬מתנדב (סיכום שבוע‪ ,‬הגדרת משימות‪,‬‬ ‫תיאום ציפיות )‪.‬‬ ‫שיחות משוב והערכה תקופתיות‪ :‬גננת‪/‬מורה ‪ +‬מתנדב‪.‬‬ ‫השתלמות מתנדבים בנושאי התנדבות‪/‬נושאים חינוכיים‬ ‫מקצועיים על פי תכנית העשרה‪.‬‬ ‫אחת לחודשיים‪ .‬ועדה‬ ‫ראשונה בתחילת חודש‬ ‫יוני ‪2011‬‬ ‫במהלך חודש מאי‬ ‫במהלך חודש יוני‬ ‫חודשים יולי ‪ -‬אוגוסט‬ ‫שלוש פעמים במהלך‬ ‫השנה – דצמבר‪ ,‬אפריל‪,‬‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ועדת היגוי – בהשתתפות נציגי כל השותפים בתכנית‪.‬‬ ‫תכנון פעילות מתנדבים לחודשים יולי‪-‬אוגוסט (פעילות‬ ‫קייטנות)‪.‬‬ ‫הכשרת מתנדבים לעבודה בקייטנות‪/‬פעילויות קיץ יישוביות‬ ‫ייחודיות והכשרת מפעילי המתנדבים בקייטנות‪.‬‬ ‫התנדבות בקייטנות‪/‬פעילויות קיץ יישוביות לצעירים וילדים‪.‬‬ ‫ימי תגמול ושימור מתנדבים‪.‬‬ ‫מסיבת סיום שנת התנדבות‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫עלות התכנית לקבוצה אחת בת ‪ 15‬צעירים‬ ‫עלות‬ ‫סוג ההוצאה‬ ‫‪ 261,284‬ש”ח‬ ‫תקן למשרתי השירות‬ ‫האזרחי‪-‬לאומי‬ ‫מעטפת נוספת כולל‬ ‫ריכוז וליווי הקבוצה על‬ ‫ידי עובדת סוציאלית‬ ‫השכלה והכשרה‬ ‫סך הכול‬ ‫הערות‬ ‫מימון התקנים על ידי המדינה‬ ‫(מנהלת או משרד ממשלתי)‬ ‫לקבוצה של ‪ 15‬צעירים‬ ‫‪ 36,000‬ש”ח‬ ‫‪ 90,000‬ש”ח‬ ‫‪ 387,284‬ש”ח‬ ‫מתוכם ‪ 261,284‬ש”ח ממומן‬ ‫על ידי המדינה‬ ‫תקציב נדרש ע”י מרכז‬ ‫הצעירים‪ 126,000 :‬ש”ח‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫התוכנית פותחה על ידי עמותת "בת עמי" ומופעלת על ידה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתוך מרכזי הצעירים‪.‬‬ ‫‪>> 97‬‬ ‫מנטורינג במרכזי‬ ‫הצעירים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫מטרתו של פרויקט המנטורינג‪ ,‬המתקיים בבית ספר לעבודה‬ ‫סוציאלית ע”ש בוב שאפל‪ ,‬באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬לתמוך‬ ‫ולסייע לנערות עם מצוקות שונות באמצעות נערות בוגרות‪,‬‬ ‫ש”היו שם” ונמצאות בתהליך שיקום מתמשך‪ .‬הפרויקט‬ ‫מכשיר נערות בוגרות להיות חונכות לנערות עם מצוקות‬ ‫בתחילת הדרך‪ .‬זאת‪ ,‬במסגרת תכנית המשך לפרויקט‬ ‫המנטורינג ‪ -‬תכנית הבוגרות ‪ -‬הרואה בחזונה את שילובן של‬ ‫בוגרות התכנית ככוח אדם קבוע ובשכר‪ ,‬המספק שירותים‬ ‫לנערות במצוקה‪ ,‬תוך עבודה משמעותית עם הבוגרות ובניית‬ ‫קהילת השתייכות עבורן‪.‬‬ ‫החונכות פועלות בתוך מרכזי הצעירים ומלוות נערות‬ ‫מקבוצות השירות האזרחי או נערות במסגרות אחרות מרקע‬ ‫דומה‪ .‬מרכז הצעירים מהווה פלטפורמה עבור הנערות‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח תחומי עבודה חדשים בשכר לנערות‪ ,‬תוך שימת דגש להבניית מודלים ייחודיים לעשייה‬ ‫זו;‬ ‫•העצמת יכולתן והתפתחותן של הנערות והעצמתן האישית כחונכות‪ ,‬תוך פיתוח מערך הדרכה‪,‬‬ ‫ליווי וייעוץ לנערות המועסקות כחונכות;‬ ‫•פיתוח כוח אדם חדשני לשיפור ולשדרוג העבודה עם נערות בסיכון וסיוע לאנשי מקצוע;‬ ‫•פיתוח קהילה של בוגרות התכנית;‬ ‫•יצירת שותפויות ארגוניות רחבות עם גופים ותחומים העוסקים בתחומים משיקים;‬ ‫•שיתוף פעולה בין מיזמים שעניינים קידום צעירים וצעירות בסיכון ושילובם באופן מיטבי בחברה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫מרכזי הצעירים רואים חשיבות רבה בפיתוח תכניות לחיזוק צעירים בסיכון וחיבור בין אוכלוסיות‬ ‫חלשות לאוכלוסיות חזקות‪ .‬קבוצות השירות האזרחי הן דוגמה אחת לפעילות מסוג זה‪ ,‬כמו גם‬ ‫התכנית לבוגרות פרויקט המנטורינג‪ .‬הכוונה שהבוגרות החונכות משתלבות במרכזי הצעירים כקבוצה‬ ‫של שירות אזרחי ופועלות בקרב הצעירים המגיעים למרכז הצעירים‪ .‬מבחינת מרכז הצעירים‪:‬‬ ‫ •החונכות מועסקות במרכז הצעירים מקבלות תמיכה וליווי מצוות המרכז‪ ,‬הן ברמה האישית והן‬ ‫ברמה המקצועית;‬ ‫ •רכז המעורבות החברתית במרכז הצעירים הוא איש הקשר עם החונכות;‬ ‫ •מרכזי הצעירים אחראים לאיתור הצעירות אשר יקבלו חניכה מהחונכות‪.‬‬ ‫•מבחינת פרויקט המנטורינג‪:‬‬ ‫<< ‪98‬‬ ‫ •צוות הפרויקט אחראי לאיתור החונכות;‬ ‫ •החונכות מקבלות חניכה וליווי מצוות פרויקט המנטורינג‪ ,‬באמצעות אוניברסיטת תל אביב;‬ ‫ •הפעלת החונכות משותפת למרכז הצעירים ולפרויקט המנטורינג‪.‬‬ ‫ראוי להדגיש‪ ,‬כי החונכות הבוגרות משולבות במרכזי הצעירים‪ ,‬עומדות בקשר שוטף עם רכזי‬ ‫המעורבות החברתית‪ ,‬רכזי התעסוקה ורכזי השכלה גבוהה ליצירת מענה תעסוקתי וכללי הולם‬ ‫לצעירות הצורכות את שירותיהן‪ .‬כמו כן‪ ,‬החונכות מאתרות את הצעירות ביישובים‪ ,‬מביאות אותן‬ ‫למרכזי הצעירים ושומרות על קשר שוטף עמן‪.‬‬ ‫תקציב הפרויקט‬ ‫העסקת חונכת לשנה ‪ 11,000 -‬ש”ח (לפי ‪ 25‬ש”ח לשעה)‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח על ידי תכנית המנטורינג אשר פועלת באוניברסיטת תל אביב בבית הספר לעבודה‬ ‫סוציאלית‪.‬‬ ‫‪>> 99‬‬ ‫"ציפורי לילה"‬ ‫ברמלה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפעלת פרויקט לקידום נוער בסיכון באמצעות יצירת‬ ‫מתחמים בטוחים עבורם בשכונות ברמלה‪ .‬הפרויקט כולל‬ ‫גיוס מתנדבים אשר מפעילים את המתמחים ומקיימים בהם‬ ‫פעילויות חברתיות‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת לצמצם את שוטטות הרחוב‬ ‫ואת האלימות בשעות הערב והלילה במהלך חופשת הקיץ‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •יצירת מתחמים בטוחים עבור בני נוער בשעות הערב והלילה במהלך חופשת הקיץ;‬ ‫ •חיזוק מעמדם של צעירים‪ ,‬תושבי השכונות ברמלה‪ ,‬כמועמדים הראשונים לתפקידי הדרכה‬ ‫וחינוך בקרב בני נוער בעיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •מדריכים צעירים בגילאים ‪ 21‬עד ‪ 35‬מכל קבוצות האוכלוסייה בעיר;‬ ‫ •מקבלי שירות – בני נוער וילדים בסיכון;‬ ‫הצורך‬ ‫בעיר רמלה ישנם בני נוער המסתובבים בלילות ברחובות ונמצאים במצבים של סיכון‪ .‬התופעה מתגברת‬ ‫יותר בחופשות ובעיקר בחופשת הקיץ‪ .‬במהלך שנת ‪ 2007-8‬פעלה ב”קשתות” תכנית “סימני דרך”‬ ‫של עמותת “גוונים” והג’וינט‪ ,‬אשר הכשירה צעירים‪ ,‬בני השכונות‪ ,‬לתפקידי הדרכה ויזמות חברתית‬ ‫בעיר‪ .‬במסגרת התכנית הצעירים הפעילו בהתנדבות תכניות חד‪-‬יומיות עבור בני נוער בעיר וחלקם אף‬ ‫השתלבו בתפקידי הדרכה בשכר בפרויקטים עירוניים (רכזת מועדון נוער פידל‪“ ,‬רכזת מוגנות” בחטיבת‬ ‫ביניים‪ ,‬מפעילת פעילות אתגר לבני נוער בסיכון‪ ,‬רכז ליגת קט‪-‬רגל בשכונות ומדריכים בליגה)‪.‬‬ ‫שיא הפעילות של משתתפי “סימני דרך” היה בהיותם שותפים בכירים בתכנון תכנית “ציפורי לילה”‬ ‫בקיץ שעבר‪ ,‬יחד עם יחידת הנוער של אגף החינוך בעירייה ותנועת הנוער העובד והלומד‪ .‬התכנית‬ ‫פעלה במהלך החודשים יולי‪-‬אוגוסט בארבעה מתחמים בעיר‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט ואבני דרך‬ ‫הפעלת מתנדבים במתחמים מוגדרים בעיר‪ ,‬לטיפול בבני הנוער בסיכון בשעות הלילה‪ ,‬במהלך חופשת‬ ‫<< ‪100‬‬ ‫הקיץ‪ .‬המתנדבים עוברים הכשרה מיוחדת לטיפול בבני הנוער‪.‬‬ ‫ •הכנת תכנית על ידי בוגרי “סימני דרך”‪ ,‬נציגי הנוער העובד והלומד ויחידת הנוער של אגף החינוך‬ ‫על בסיס התכנית של שנה שעברה ושדרוגה; שיווק הפעילות בבתי הספר ובשכונות על ידי‬ ‫המדריכים (משלושת הגופים);‬ ‫ •בניית צוותים קבועים לכל מתחם וחלוקת תפקידים;‬ ‫ •התכנית מתבססת על פעילות קבועה (משחקי קט‪-‬רגל וכדור עף‪ ,‬סרט‪ ,‬בית קפה‪ ,‬משחקי‬ ‫“פלייסטיישן” ופעילות שיא ‪ -‬אתגר‪ ,‬סדנה למניעת השימוש בסמים ובאלכוהול‪ ,‬חפש את המטמון‪,‬‬ ‫ערב עדות‪ ,‬שירים ישראליים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬בכל ערב מוגשת ארוחת ערב קלה (פרוסות וממרחים)‪ ,‬אשר‬ ‫התבררו כהכרחיים מפעילות שנה שעברה;‬ ‫ •רכזת מתנדבים מבין בוגרי “סימני דרך” מרכזת את חלוקת העבודה של צעירי “קשתות” והכנת‬ ‫הפעילות;‬ ‫ •בכל ערב עובד מדריך אחד מצעירי “קשתות” בשכר ושניים אחרים בהתנדבות‪ .‬התפקיד בשכר‬ ‫עובר ברוטציה בין כל המשתתפים‪.‬‬ ‫יעדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שלושה מתחמים‪ ,‬בלב השכונות‪ ,‬מופעלים בימים קבועים במהלך השבוע (כל מתחם ביום אחר)‪,‬‬ ‫במשך החודשים יולי‪-‬אוגוסט;‬ ‫•‪ 500‬בני נוער בגילאים ‪ 13‬עד ‪ 18‬משתתפים בפעילות מדי שבוע;‬ ‫•שילוב בין פעילות פנאי וחוויה לבין פעילות חינוכית ומניעתית;‬ ‫•הפעלת המתחמים בין השעות ‪ 20:00‬עד ‪ ,24:00‬שהן שעות השיא של השוטטות‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫עמותת על”מ‪ ,‬עיריית רמלה ועמותות מקומיות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים ברמלה‪.‬‬ ‫‪>> 101‬‬ ‫קבוצת העצמה‬ ‫לצעירים עם‬ ‫מוגבלויות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫עידוד צעירים בעלי מוגבלות פיזית למנהיגות והעלאת‬ ‫הצרכים הבלתי מסופקים שלהם על סדר היום‪ .‬הקמת קבוצה‬ ‫של צעירים בעלי מוגבלות פיזית אשר מקיימת פעילויות‬ ‫העצמה בתחומי התעסוקה‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬המנהיגות והמעורבות‬ ‫החברתית‪ .‬חברי הקבוצה מקבלים הדרכה בנושאים הקשורים‬ ‫לתעסוקה‪ ,‬כגון‪ :‬כתיבת קורות חיים‪ ,‬איך לחפש עבודה‬ ‫וכדומה‪ ,‬ובמקביל משובצים במקומות התנדבות‪ ,‬מתמחים‬ ‫במקומות תעסוקה ומפעילים פרויקטים חברתיים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •הקמת קבוצה של צעירים בעלי מוגבלות פיזית‪ ,‬תוך שימת דגש על גיבוש‪ ,‬פעילויות חברתיות‬ ‫והגדלת מעגל החברים;‬ ‫ •עידוד הצעירים למנהיגות ולקידום פרויקטים של צרכים שאינם ממומשים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בעלי מוגבלות פיזית בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫הפרויקט פותח בעקבות פנייתו של מקסים קוסייב‪ ,‬תושב העיר‪ ,‬משותק המרותק לכיסא גלגלים‪ ,‬אשר‬ ‫ביקש להעלות את צרכיהם של בעלי המוגבלויות לסדר היום הציבורי וליצור מסגרת אשר תאפשר‬ ‫להם יכולת ביטוי ועשייה‪.‬‬ ‫הוקם פורום מיוחד‪ ,‬הכולל חברים בוגרים‪ ,‬שרובם עזבו את מסגרות החינוך בבית הספר‪ ,‬דבר היוצר‬ ‫חסך במילוי הצרכים השונים שלהם‪ .‬ניתן דגש על גיבוש הקבוצה ועל הקמת פרויקט העונה על צורך‬ ‫שאין לו מענה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקמת קבוצה של צעירים‪ ,‬בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬הפועלת להעצמת הצעירים בתחומי ההשכלה‪,‬‬ ‫התעסוקה‪ ,‬מיומנויות החיים‪ ,‬מנהיגות ומעורבות חברתית‪.‬‬ ‫מרכז הצעירים מאתר קבוצה של צעירים בעלי מוגבלויות אשר מעוניינים להשתלב בפרויקט‪ .‬הצעירים‬ ‫מקבלים הכשרה בנושאים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬כתיבת קורות חיים‪ ,‬סדנה לחיפוש עבודה‪ ,‬חשיפה להשכלה‬ ‫<< ‪102‬‬ ‫גבוהה‪ ,‬קורס מנהיגות‪ ,‬סיורים‪ ,‬ועוד‪ .‬הצעירים משובצים במקומות התנדבות והתמחות על פי יכולתם‪.‬‬ ‫הקבוצה נפגשת אחת לשבוע ובמהלך השנה מוציאה לפועל לפחות פרויקט חברתי אחד בליווי של‬ ‫רכזת המעורבות החברתית‪.‬‬ ‫יעדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס קבוצה של כ‪ 10-‬חברים בעלי מוגבלויות פיזיות בטווח הגילאים ‪ 18‬עד ‪;35‬‬ ‫•קיום מפגשים סדירים אחת לשבוע – שבועיים;‬ ‫•השמת הצעירים במקומות התנדבות;‬ ‫•הוצאה לפועל של לפחות פרויקט חברתי משותף אחד של חברי הקבוצה;‬ ‫•קידום חברי הקבוצה בנושא התעסוקה וההשכלה‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת שיתוף פעולה עם הגופים הרלוונטיים בעיר;‬ ‫•הכנת תכנית הליווי של הקבוצה;‬ ‫•גיוס הצעירים לקבוצה;‬ ‫•הפעלת הקבוצה;‬ ‫•גיוס ההורים לפעילות עם הצעירים‪.‬‬ ‫הערכת הפרויקט‬ ‫הפרויקט פועל מזה כשנה במרכז הצעירים בעפולה‪ .‬הקבוצה מונה שמונה צעירים בעלי מוגבלויות‪ .‬הם‬ ‫מגיעים באופן קבוע לפעילויות ואף משובצים במקומות התנדבות שונים‪ .‬צעירים אחדים זכו בהצעות‬ ‫עבודה בעקבות פעילותם‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫בהתאם לפעילויות של הקבוצה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בעפולה‪.‬‬ ‫‪>> 103‬‬ ‫"התחלה חדשה"‬ ‫לשיקום אסירים‬ ‫משוחררים צעירים‬ ‫תושבי קריית ים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפרויקט מתקיים בקריית ים ומיועד לשיקום אסירים משוחררים‬ ‫צעירים והחזרתם למסגרת חיים נורמטיבית‪ .‬הפרויקט מקנה ידע‬ ‫בסיסי בעולם האינטרנט ושימושי המחשב לאסירים משוקמים‪,‬‬ ‫הנמצאים בליווי ובמעקב מטעם היחידה לטיפול בהתמכרויות‪.‬‬ ‫הפרויקט פותח במסגרת שיתופי הפעולה עם לשכת הרווחה‬ ‫ועל בסיס מיפוי צרכים עירוני במטרה לקדם אוכלוסייה‬ ‫מוחלשת‪ .‬במקומות תעסוקה ומפעילים פרויקטים חברתיים‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫שילוב אסירים משוקמים בחברה ובקהילה‪ ,‬באמצעות מתן כלים טכנולוגיים ישימים לתקשורת ונגישות‬ ‫למאגר הידע ולפיתוח אישי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫אסירים משוחררים משוקמים‪ ,‬תושבי קריית ים‪ ,‬בגילאים ‪ 18‬עד ‪ .35‬האסירים המשוקמים מופנים‬ ‫באמצעות אגף הרווחה ועוברים ליווי מקצועי על ידי עובד סוציאלי ומדריך‪ .‬מתקבלים צעירים המתאימים‬ ‫לדרישות הקורס וברמת מוכנות מתאימה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫שיקום אסירים משוחררים והחזרתם לחיק החברה באמצעות הכשרה בתחום המחשוב‪ ,‬האינטרנט‬ ‫והטכנולוגיה‪ .‬ההכשרה ניתנת על ידי אנשי מקצוע מומחים‪.‬‬ ‫הקבוצה נפגשת אחת לשבוע‪ ,‬במשך שעתיים לקורס מתחילים‪ ,‬הנמשך חודשיים; קורס ברמת ביניים‬ ‫הנמשך חודש וקורס מתקדמים ‪ -‬חודש נוסף‪ .‬בסך הכול הלימודים נמשכים ארבעה חודשים ולאחריהם‬ ‫מתקיימת בחינה ומוצעות אפשרויות למידה נוספות‪.‬‬ ‫יעדים ותפוקות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪104‬‬ ‫•השתתפות קבועה ורציפה של ‪ 15‬משוקמים‪ ,‬בליווי של עובד סוציאלי‪ ,‬ומדריך מקצועי ובהנחיית‬ ‫שני מדריכי מחשבים‪ .‬כל זאת‪ ,‬באחריות רכזת הכשרה מקצועית;‬ ‫•ליווי ההכשרה המקצועית של הקבוצה מרמת בסיס עד רמת מתקדמים ובפתיחת קורסים נוספים‬ ‫על פי הצורך והכישורים;‬ ‫•לפחות ‪ 90%‬מהמשתתפים בקורס מדווחים על שליטה במיומנויות המחשב;‬ ‫• ‪ 100%‬מהמשתתפים מדווחים‪ ,‬באמצעות משובים‪ ,‬על רמת שביעות רצון גבוהה מהתכנית‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קבלת החלטה במרכז הצעירים על הקמת פרויקט מסוג זה;‬ ‫•חיבור אגף הרווחה‪ ,‬שיקום שכונות ושותפים נוספים לפרויקט;‬ ‫•הכנסת האגף לשיקום אסירים בשב”ס לליווי הפרויקט;‬ ‫•כתיבת תכנית עבודה להפעלת הפרויקט;‬ ‫•הפעלת הפרויקט תוך ליווי האסירים המשוחררים‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫התקציב כולל את המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫ •חדר מחשבים;‬ ‫ •הכשרה מקצועית;‬ ‫ •תקציב שוטף לפעילות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פועל במרכז הצעירים בקריית ים בשיתוף גורמי הרווחה בעיר ושיקום שכונות‪.‬‬ ‫‪>> 105‬‬ ‫חונכות חברתית‬ ‫לצעירים בסיכון‬ ‫ברחובות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫חונכות חברתית של סטודנט המלווה צעיר בסיכון‪ ,‬שלוקח‬ ‫חלק בפעילויות מרכז הצעירים‪ .‬הסטודנט החונך מלווה את‬ ‫הצעיר למשך שעתיים בשבוע ומסייע לו בהקניית מיומנויות‬ ‫חברתיות‪ ,‬תעסוקתיות ולימודיות‪ .‬החונך מלמד את הצעיר‬ ‫לצרוך את השירותים השונים של מרכז הצעירים ופועל‬ ‫לחיזוק הביטחון העצמי של אותו צעיר‪ .‬ניתן לגייס חונכים‬ ‫באמצעות פרויקטים‪ ,‬כגון‪ :‬תכנית אפיקים‪ ,‬השירות האזרחי‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקניית כישורים חברתיים לצעירים בסיכון;‬ ‫•הפחתת תחושת הבדידות של הצעירים המשתתפים בפרויקט;‬ ‫•חיזוק מיומנויות הקריאה והכתיבה בקרב הצעירים בסיכון‪ ,‬המשתתפים בפרויקט;‬ ‫•סיוע בהתארגנות כללית ובצריכת שירותים של מרכז הצעירים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫‪1 .1‬חונכים ‪ -‬סטודנטים;‬ ‫‪2 .2‬נחנכים ‪ -‬צעירים בסיכון‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫צעירים רבים‪ ,‬המגיעים למרכז הצעירים במסגרת תכניות שונות‪ ,‬זקוקים למענים נוספים‪ .‬קשר בינם‬ ‫לבין סטודנט‪ ,‬בן גילם‪ ,‬עשוי לסייע להם לצרוך שירותים וללמדם מיומנויות בתחומי התעסוקה‪ ,‬החינוך‬ ‫והחברה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫בין המשתתפים בתכניות שונות של מרכז הצעירים ישנם צעירים רבים המגיעים מרקע סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫קשה ולרוב הם חסרי כישורי חיים ומיומנויות חברתיות‪ .‬צעירים אלה עשויים להפיק תועלת רבה מקשר‬ ‫קרוב עם סטודנט‪ ,‬בן גילם‪ ,‬המקנה להם כישורים חברתיים ומסייע להם בהפחתת תחושת הבדידות‬ ‫והניכור שהם חווים‪.‬‬ ‫הצעיר והסטודנט נפגשים במהלך שנת לימודים אקדמית‪ ,‬פעם בשבוע למשך שעתיים‪ .‬הם מקיימים‬ ‫<< ‪106‬‬ ‫שיחות הנחיה בנושאים שונים‪ ,‬כמו כישורי חיים‪ ,‬היגיינה אישית‪ ,‬לבוש‪ ,‬ואף יוצאים לבילויים משותפים‪.‬‬ ‫הסטודנט זוכה אף הוא להנחיה מקצועית מסודרת מרכז מעורבות חברתית במרכז הצעירים ומרכז‬ ‫התכנית שהצעיר הנחנך משתייך אליה‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •שביעות רצון של הצעירים מהמפגשים‪ ,‬המתבטאת בשיתופי פעולה עם הסטודנט‪ ,‬הגעה‬ ‫למפגשים ומלל;‬ ‫ •ירידה בתחושת הבדידות והניכור של הצעיר ובתגובות האגרסיביות;‬ ‫ •התנהלות טובה יותר בעבודה ובהתארגנות הכללית‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים ברחובות‪.‬‬ ‫‪>> 107‬‬ 108 << ‫פרק ‪:4‬‬ ‫פרוייקטים לקידום‬ ‫צעירים עולים‬ ‫ופעילות בחברה‬ ‫רב‪-‬תרבותית‬ ‫‪>> 109‬‬ ‫"צעירים עולים‬ ‫במדיה"‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פיתוח מודל אשר מקדם צעירים עולים כעיתונאים‪ ,‬נותן‬ ‫להם כלים לתפקד כעיתונאים בשטח ומכשיר אותם לעבודה‬ ‫בעיתונות קהילתית ולמעורבות חברתית‪ .‬בתום ההכשרה‬ ‫מוקמת מערכת תקשורת‪ ,‬במסגרתה מופק עיתון קהילתי‪,‬‬ ‫המקדם מעורבות קהילתית ומופץ בתוך הקהילות‪ .‬שילוב‬ ‫צעירים עולים בתחום התקשורת משפר את סיכוייהם‬ ‫להשתלב בעבודה איכותית ובחברה בכלל‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫התכנית מפתחת את המעורבות החברתית והקהילתית של‬ ‫הצעירים העולים‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫יצירת מסגרת תקשורתית לצעירים עולים‪ ,‬הכוללת הכשרה‪ ,‬ליווי ועבודה מעשית‪ ,‬כל זאת על מנת‬ ‫להעניק להם ניסיון תקשורתי‪ ,‬לחברם לקהילה ולשפר את סיכוייהם להשתלב בחברה ובגופי תקשורת‬ ‫למיניהם‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים עולים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫לאמצעי התקשורת בישראל יכולת השפעה רבה על תהליכים וקביעת מגמות בחברה הישראלית‪,‬‬ ‫כמו גם על קביעת דעת הקהל בתחומי החברה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬הפוליטיקה ונושאים נוספים‪ .‬באמצעות‬ ‫התקשורת ושלוחותיה ניתן להשתלב בחברה הישראלית‪ .‬על אף שעולים חדשים השתלבו במגוון‬ ‫תחומים במדינת ישראל‪ ,‬מסתבר שבעולם המדיה יש רק מעט עולים חדשים‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬כי אוכלוסיית‬ ‫העולים החדשים (חבר העמים ואתיופיה בעיקר‪ ,‬אבל גם מצרפת וממקומות נוספים) היא אוכלוסייה‬ ‫מודרת מהתקשורת הישראלית‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫פיתוח מודל להקמה‪ ,‬לליווי ולהכשרה של קבוצות תקשורת מקומיות של עולים חדשים‪ ,‬באזורי‬ ‫הפריפריה החברתית והגיאוגרפית‪ .‬בשלב ראשון יוקמו שלוש קבוצות תקשורת‪ ,‬בנות ‪ 10‬עד ‪ 20‬צעירים‬ ‫עולים‪ ,‬אשר ישתפו בקורס שבועי בן ‪ 60‬שעות לימוד‪ ,‬שכלל בין השאר‪ :‬כתיבה עיתונאית‪ ,‬אתיקה‪,‬‬ ‫צילום‪ ,‬מבנה מערכת עיתון‪ ,‬דרכי העבודה בתקשורת‪ ,‬תחקירים וסיקור חדשותי‪ ,‬תורת הראיון‪ ,‬תפקיד‬ ‫העיתונות בחברה‪ ,‬יחסי ציבור‪.‬‬ ‫<< ‪110‬‬ ‫בתום ההכשרה העיתונאית מוקמת מערכת תקשורת‪ ,‬במסגרתה מופק עיתון קהילתי‪ .‬העיתון מעודד‬ ‫מעורבות קהילתית בתוך הקהילה ומופץ בקהילות השונות‪ .‬קיימת אפשרות להקים גם קבוצת תקשורת‬ ‫לאינטרנט וכן קבוצה המשדרת ברדיו מקומי‪.‬‬ ‫המערכות של העיתון הקהילתי מקיימות‪ ,‬אחת לשבועיים‪ ,‬ישיבות מערכת להעלאת נושאים שעל סדר‬ ‫היום הציבורי של צעירים ושל הקהילה כולה‪ .‬באמצעות פעילות זו מגבירים את המודעות והחינוך‬ ‫לנושאים מובילים‪ ,‬כגון‪ :‬מעורבות‪ ,‬התנדבות‪“ ,‬והדרת פני זקן”‪ ,‬נוער שוליים‪ ,‬השפה העברית‪ ,‬השתלבות‬ ‫בקהילה‪ ,‬צבא‪ ,‬ביטחון ופוליטיקה מקומית‪ ,‬שיווק‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אחת לחודש או חודשיים הקבוצות מפיקות עיתון קהילתי‪ .‬את הקבוצות מלווים רכזי עולים ורכזי‬ ‫מעורבות חברתית במרכזי הצעירים‪ ,‬בהנחיית עיתונאית ועורכת בכירה‪.‬‬ ‫התכנית נשענת על מרכזי הצעירים כפלטפורמה לאיתור הצעירים ולמתן מסגרת לפעילות הקבוצות‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח מודל ישים להקמת קבוצות תקשורת לצעירים עולים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית;‬ ‫•הקמת שלוש קבוצות תקשורת בנות ‪ 10‬עד ‪ 20‬משתתפים‪ ,‬בשלושה יישובים שונים;‬ ‫•הפעלת קורס תקשורת ועיתונות להכשרת הקבוצות;‬ ‫•הפקת עיתון קהילתי אחת לחודש עד חודשיים בכל אחת מהקבוצות‪.‬‬ ‫•אבני דרך‬ ‫•בניית מודל להפעלת קבוצות תקשורת לצעירים עולים;‬ ‫•חיבור הקבוצות עם מערכות העיתונים והתקשורת הארציים‪ ,‬המקומיים והקהילתיים;‬ ‫•הפעלת התכנית בשלושת היישובים הנבחרים;‬ ‫•תחילת תכנית ההכשרה לקבוצות;‬ ‫•הפקת עיתון קהילתי על ידי הקבוצות;‬ ‫•הפעלת פרויקטים תקשורתיים על ידי הקבוצות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח עבור מרכזי הצעירים על ידי שגיא שיין‪ ,‬מנהל תחום מעורבות חברתית במרכזי‬ ‫הצעירים‪.‬‬ ‫‪>> 111‬‬ ‫העצמה ופיתוח‬ ‫מנהיגות צעירה‬ ‫בקהילה האתיופית‬ ‫בירושלים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצת מנהיגות לצעירים אתיופים אשר פועלת‬ ‫להעצמה ולטיפוח מנהיגות בקרב צעירי העדה‪ ,‬מחזקת את‬ ‫תחושת המסוגלות שלהם בתחומי החיים השונים ומקדמת‬ ‫פרויקטים חברתיים בליווי מרכז הצעירים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•טיפוח מנהיגות צעירה בקהילה האתיופית בירושלים‪ ,‬המחוברת לאינטרסים של הקהילה ושל‬ ‫כלל החברה;‬ ‫•העצמה וקידום אישי של משתתפי התכנית;‬ ‫•חיזוק תחושת המסוגלות של המשתתפים בתחומי החיים ובעיקר בלימודים ובתעסוקה;‬ ‫•גיבוש קבוצה שתצליח להוביל יחד פרויקט;‬ ‫•הפיכת הקבוצה למותג עירוני‪ ,‬המשפיע על סדר היום העירוני ומעודד הקמת קבוצות נוספות‬ ‫בעיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים יוצאי אתיופיה‪ ,‬בגילאים ‪ 20‬עד ‪ ,30‬הנמצאים בצמתים שונים בחייהם‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫בירושלים קיימת אוכלוסייה גדולה של צעירים יוצאי אתיופיה‪ ,‬שאינם מצליחים להשתלב בחברה‪.‬‬ ‫הקמה של קבוצת מנהיגות לצעירים יוצאי אתיופיה‪ ,‬אשר תפעל להעצמתם ולשילובם בחברה‪ ,‬תקדם‬ ‫אותם ובו בזמן תסייע לחיזוק בני העדה בכלל‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪112‬‬ ‫•גיבוש קבוצה של ‪ 15‬צעירים יוצאי אתיופיה אשר יהיו מחויבים לתהליך;‬ ‫•השתתפות הצעירים ב‪ 90% -‬מההכשרות ומפעילויות של התכנית;‬ ‫•הובלת פרויקט משמעותי אחד לפחות על ידי חברי הקבוצה;‬ ‫•המשך פעילות הקבוצה גם לאחר סיום ההכשרה הרשמית‪.‬‬ ‫מתווה לתכנית ההעצמה‬ ‫‪ .1‬תהליך מקדים‬ ‫ •תהליך גיוס ומיון‪ :‬לפני תחילת תקופת ההכשרה ועל מנת להבטיח את הצלחתה המרבית‪,‬‬ ‫מתקיים תהליך גיוס ומיון קפדני בקרב צעירים יוצאי אתיופיה בירושלים‪ .‬מטרת תהליך המיון היא‬ ‫לגבש קבוצה של צעירים בעלי פוטנציאל מנהיגותי‪ ,‬אוריינטציה לאזור‪ ,‬אכפתיים ומעורבים‪ .‬המיון‬ ‫מתבצע על ידי ראיונות עומק אישיים ומרכז הערכה קבוצתי‪ .‬משך תהליך המיון‪ 16 :‬שעות (יומיים‬ ‫נפרדים)‪.‬‬ ‫ •הקמת צוות היגוי‪ :‬המורכב מאנשי ציבור‪ ,‬פעילים‪ ,‬מתנדבים ואנשי מקצוע‪ .‬חברי הצוות מתווים את‬ ‫תכנית ההכשרה‪ ,‬קובעים את מטרותיה ומלווים אותה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ליווי הקבוצה ופיתוח מיומנויות מנהיגות‬ ‫הליווי נמשך כחצי שנה (‪ 13‬מפגשים)‪ ,‬כאשר כל מפגש בן שלוש שעות ומתקיים בתדירות של אחת‬ ‫לשבועיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תכני המפגשים‬ ‫ •מנהיגות ‪ -‬מושגים ותהליכים בנושא‪ :‬מקורות הכוח של המנהיג;‬ ‫ •היחיד והקבוצה;‬ ‫ •עבודת צוות אפקטיבית;‬ ‫ •תקשורת בין‪-‬אישית ומתן משוב;‬ ‫ •טכניקות ליצירת השפעה אישית וקהילתית;‬ ‫ •איתור צרכים בקהילה‪ ,‬תכנון תכניות התערבות ופרויקטים‪.‬‬ ‫סילבוס ‪ -‬קורס מנהיגות צעירים יוצאי אתיופיה‬ ‫מפגש‬ ‫תכנים‬ ‫הערות‬ ‫מפגש מס’ ‪1‬‬ ‫מפגש פתיחה‪ ,‬היכרות בין‬ ‫המשתתפים‪ ,‬חוזה הקבוצה‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪2‬‬ ‫“להיות על המגרש” ‪ -‬תפקיד המנהיג‪ ,‬משימה ‪ -‬לבקר במוסד חינוכי‪,‬‬ ‫לשוחח עם הורים ועם אחים‪.‬‬ ‫מקורות הכוח של המנהיג‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪3‬‬ ‫החזון האישי‪-‬קבוצתי‪ ,‬שליחות‪,‬‬ ‫משימות‪ ,‬הדגל שאנו מניפים‪.‬‬ ‫משימה ‪ -‬כתיבת מכתבי‬ ‫הוקרה‪ ,‬כתיבת החזון האישי‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪4‬‬ ‫תקשורת ומנהיגות ‪ -‬מר דני אדינו‬ ‫אבבה‪ ,‬כתב “ידיעות אחרונות”‪.‬‬ ‫חשיבה שיווקית‪ ,‬מיקוד‪ ,‬משיכת‬ ‫התקשורת למינוף מטרות‪.‬‬ ‫משימה ‪ -‬הערך המוסף‪,‬‬ ‫החוזקות שניתן למנף‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪5‬‬ ‫מפגש מרוכז‬ ‫חמישי‪-‬שישי‬ ‫מנהיגות במקורות‪ ,‬מקורות העוצמה‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫הסופר שלמה נדב‪ ,‬מחבר הספר‬ ‫“‪ SMS‬מארכימדס”‪.‬‬ ‫צפייה בסרט “לתפוס את הרגע”‪.‬‬ ‫יומיים בבית הארחה יהודה‬ ‫ובנאות קדומים‪.‬‬ ‫“מנהיגות צומחת מן השדה” ‪ -‬סיפור‬ ‫החזון של נגה הראובני‪ .‬סיפורי‬ ‫מנהיגות באמצעות הפעלה בשדה‪.‬‬ ‫‪>> 113‬‬ ‫מפגש‬ ‫תכנים‬ ‫מפגש מס’ ‪6‬‬ ‫מנהיגות פוליטית ‪ -‬מר שלמה מולא‬ ‫ראש המחלקה למפעלים מיוחדים‬ ‫בסוכנות היהודית‪“ .‬היחיד והקבוצה‪,‬‬ ‫מעגלי ההשפעה שלי”‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪7‬‬ ‫“מחזון למציאות” ‪ -‬תכנית העבודה‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪8‬‬ ‫סדנה‪“ :‬אמנות הפרזנטציה”‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪9‬‬ ‫תקשורת בין‪-‬אישית במצבי קונפליקט‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪10‬‬ ‫מנהל רשות הקליטה‪ ,‬מר פיני‬ ‫גלינקביץ וצוות רשות הקליטה‪.‬‬ ‫שאילת שאלות וחקירה‪ ,‬איתור צרכים‬ ‫בקהילה‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪11‬‬ ‫תרגול ופרזנטציות‪.‬‬ ‫מפגש מס' ‪12‬‬ ‫מפגש יחד עם המוקד לעולי אתיופיה‪.‬‬ ‫בירור ציפיות לקראת השתלבות‬ ‫בפרויקטים לטובת הקהילה‪ .‬הצגת‬ ‫פרויקטים להשתלבות כמנהיגים‬ ‫בעיר‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪13‬‬ ‫הערות‬ ‫שילוב או התבדלות‪:‬‬ ‫מנכ”ל ג’וינט ישראל‪ ,‬ארנון מנטבר;‬ ‫מנהל אגף שילוב עולים בג’וינט‬ ‫ישראל‪ ,‬דני פינס‪ ,‬וצוות האגף‪.‬‬ ‫מפגש ‪14‬‬ ‫מפגש סיכום ומשוב‪.‬‬ ‫מפגש ‪15‬‬ ‫טקס סיום חלק א’ של הקורס‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיבוץ משתתפי הקורס בפרויקטים בקהילה‬ ‫שלב זה כולל שילוב של צעירים יוצאי אתיופיה בפרויקטים בעיר‪.‬‬ ‫בשלב הראשון של הקורס המשתתפים נחשפים לצרכים השונים של הקהילה האתיופית בעיר ושל‬ ‫רשות הקליטה‪ .‬מרכז הצעירים ביקש מהמוקד לעולי אתיופיה להציג מפרט של פרויקטים העוסקים‬ ‫בקידום העדה בעיר‪ ,‬שבהם הצעירים יכולים להשתלב‪ .‬המפרט כלל פירוט של מספר צעירים הנדרשים‬ ‫לפרויקט‪ ,‬שעות וימי התנדבות‪ ,‬שמו של איש הקשר וכן שמו של מנחה הפרויקט‪ .‬בין הפרויקטים‪ ,‬שבהם‬ ‫השתלבו הצעירים‪ :‬ליווי ועדת חינוך של הורים יוצאי אתיופיה בבית ספר בעיר‪ ,‬ליווי ועד יוצאי אתיופיה‬ ‫בשכונה‪ ,‬הכנת חוברת על זכויות לעולים יוצאי אתיופיה‪ ,‬קידום שדולה של צעירים יוצאי אתיופיה‬ ‫במועצת העיר‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫המשתתפים נפגשים אחת לחודש כקבוצה ואחת לשבוע עד עשרה ימים בצוותים של שלושה עד‬ ‫ארבעה חברים לפי פרויקטים‪ .‬כל צוות בוחר ראש צוות אשר אחראי לקיום הפגישות הצוותיות‪.‬‬ ‫בפגישות הקבוצתיות כל קבוצה מדווחת על ההתקדמות בפרויקט שלה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הקבוצה זוכה‬ ‫למפגשי העשרה בנושאים רלוונטיים‪ ,‬כמו‪ :‬שיווק וגיוס משאבים‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בירושלים‪.‬‬ ‫<< ‪114‬‬ ‫הקבוצת מנהיגות‬ ‫להגברת הנגישות‬ ‫להשכלה גבוהה ליוצאי‬ ‫אתיופיה בבאר שבע‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫התכנית מיועדת לחזק את קהילת הצעירים יוצאי אתיופיה‬ ‫ולהוות דוגמה למנהיגות צעירה בקהילה בבאר שבע ובנגב‬ ‫בכלל‪ .‬זאת‪ ,‬על ידי מתן מעטפת כוללת לסטודנטים בני‬ ‫העדה והקמת קבוצת מנהיגות‪ .‬ערכים מובילים בפעילות‬ ‫הקבוצה הן עשייה ותרומה לקהילה האתיופית‪ .‬באמצעות‬ ‫התכנית‪ ,‬הקבוצה מועצמת ותורמת להעצמת הקהילה‬ ‫האתיופית בבאר שבע‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •חיזוק והעצמה של קבוצת סטודנטים בני העדה האתיופית;‬ ‫ •הכשרת קבוצה של מנהיגים צעירים בני העדה להובלת פרויקט קהילתי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים יוצאי אתיופיה‪ ,‬הלוקחים חלק בתכנית נגישות להשכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫העלייה מאתיופיה לוותה בקשיים כלכליים רבים לצד פערים חברתיים שנבעו מתרבויות שונות‪ .‬רבים‬ ‫מעולי אתיופיה עדיין לא חשים חלק מהחברה הישראלית ובקרב הצעירים קיים קושי להשתלב בעולם‬ ‫ההשכלה הגבוהה ובתעסוקה‪ .‬הצמחה של קהילת צעירים חזקה עשויה לעורר אווירה חיובית בקרב‬ ‫בני הנוער‪ ,‬מודלים חיוביים לחיקוי ולמעורבות בחיי הקהילה והחברה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫גיוס קבוצה של ‪ 10‬צעירים שתעבור תהליך הכשרה מנהיגותי‪ ,‬רקע ופרקטיקה בהקמת פרויקטים‬ ‫קהילתיים‪ ,‬תקבל כלים להתמודדות עם לימודים ועבודה באמצעות סדנאות העצמה (ניהול זמן ותקציב‪,‬‬ ‫קבלת החלטות‪ ,‬פיתוח קריירה)‪ .‬חברי הקבוצה עוברים הכשרה במשך שני סמסטרים‪ ,‬במפגשים של‬ ‫פעם בשבוע‪ ,‬וזוכים לליווי צמוד מרכז הפרויקט‪ .‬בתום ההכשרה הקבוצה יוזמת פרויקט קהילתי‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •השתתפות מרבית במפגשים;‬ ‫ •תכנון והפעלה של פרויקט קהילתי‪.‬‬ ‫‪>> 115‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיבוש חברתי של הקבוצה – עד אמצע סמסטר א’;‬ ‫•גיבוש רעיון לפרויקט – עד סוף סמסטר א’;‬ ‫•הכנות לביצוע הפרויקט – תחילת סמסטר ב’;‬ ‫•הוצאה לפועל של הפרויקט – עד אמצע סמסטר ב’‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בבאר שבע‬ ‫<< ‪116‬‬ ‫הצמחת מנהיגים‬ ‫חברתיים צעירים‬ ‫בקהילת יוצאי קווקז‬ ‫בבאר שבע‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הצמחה של קהילת צעירים חזקה ומנהיגה‪ ,‬המעוררת אווירה‬ ‫חיובית בקרב בני הנוער‪ ,‬מספקת מודלים חיוביים לחיקוי‬ ‫ומעודדת מעורבות בחיי הקהילה והחברה‪ .‬הקבוצה מקבלת‬ ‫כלים להתמודדות עם לימודים ועבודה באמצעות סדנאות‬ ‫העצמה (ניהול זמן ותקציב‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬פיתוח קריירה)‪.‬‬ ‫הכשרת הקבוצה נמשכת שלושה חודשים‪ ,‬במפגשים של‬ ‫פעם בשבוע‪ .‬חברי הקבוצה זוכים לליווי צמוד מרכז הפרויקט‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫הכשרת קבוצה של מנהיגים צעירים בני העדה‪ ,‬שיובילו פרויקט קהילתי וישמשו חונכים לבני נוער‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •חיילים משוחררים בני העדה הקווקזית‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬צעירים המשלימים בגרויות‪ ,‬צעירים‬ ‫המתכוננים לבחינות הפסיכומטריות או כאלה הלומדים בקורסים להכשרה מקצועית‪ .‬הצעירים‬ ‫נבחרים באמצעות ראיונות‪ ,‬תוך עדיפות לבעלי פוטנציאל להצלחה בתהליך התקדמות מפסיביות‬ ‫למנהיגות‪ ,‬מבדלנות למעורבות בקהילה ובחברה;‬ ‫ •בני נוער בני העדה‪ ,‬הנבחרים על ידי קבוצת הצעירים המנהיגים‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫הקהילה הקווקזית בבאר שבע היא אחת הגדולות בארץ ומהווה כ‪ 20,000-‬תושבים‪ .‬בקרב חברי‬ ‫הקהילה קיימת נטייה לבדלנות תרבותית ולשמירה קפדנית על ערכי המסורת‪ .‬המעבר לתרבות‬ ‫הישראלית מהווה קושי בפני בני העדה‪ .‬קושי זה בא לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באחוזי פשיעה גבוהים של בני‬ ‫נוער ובאחוזי גיוס נמוכים לשירות בצבא‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫גיוס קבוצה של ‪ 10‬צעירים (חיילים משוחררים‪ ,‬סטודנטים במכינה או סטודנטים באקדמיה) והכשרתם‬ ‫למנהיגות ולמעורבות בקהילה‪ .‬הצעירים נבחרים באמצעות ראיונות‪ ,‬תוך עדיפות לבעלי פוטנציאל‬ ‫להצלחה במעבר מפסיביות למנהיגות‪ ,‬מבדלנות למעורבות בקהילה ובחברה‪ .‬חברי הקבוצה רוכשים‬ ‫כלים להתמודדות עם לימודים ועבודה ומשתתפים בסדנאות העצמה שונות‪ .‬לאחר שלושה חודשי‬ ‫ההכשרה חברי הקבוצה מתכננים פרויקט קהילתי לבני נוער ומבצעים אותו במשך כשישה חודשים‪.‬‬ ‫‪>> 117‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•‪ 80%‬מהמשתתפים מסיימים את ההכשרה;‬ ‫•העברת שאלוני משוב במהלך ההכשרה;‬ ‫•תכנון והפעלה של פרויקט קהילתי‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת ועדות היגוי עם שותפי הפרויקט;‬ ‫•סיום ההכשרה (כולל דיון על הפרויקט שהקבוצה בחרה);‬ ‫•תכנון והפעלה של פרויקט קהילתי עבור בני הנוער‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫התכנית מופעלת במרכז הצעירים “סטארט‪-‬אפ” בבאר שבע‪.‬‬ ‫<< ‪118‬‬ ‫תיאטרון "ליק"‬ ‫וסטודיו למשחק‬ ‫לדוברי רוסית בחדרה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫העצמת צעירים עולים מחבר המדינות באמצעות הקמת‬ ‫סטודיו למשחק בעיר חדרה והעלאת הצגות על ידי הצעירים‪.‬‬ ‫הקמת הסטודיו מאפשרת לצעירים המעוניינים בכך לרכוש‬ ‫ניסיון חשוב בתחום אמנותי זה וכן להתחבר לשורשיהם‬ ‫התרבותיים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התיאטרון יוצר חיבור בין הקהל‬ ‫הישראלי לתרבות הרוסית‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת סטודיו למשחק לצעירים עולים דוברי רוסית;‬ ‫•העצמה של צעירים עולים ומתן משמעות נוספת לחייהם;‬ ‫•שיפור תרבות הפנאי בקרב צעירים דוברי רוסית בעיר;‬ ‫•חשיפת כישרונות צעירים בקרב העולים ומתן הזדמנות לביטוי אמנותי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים עולים מחבר המדינות‪ ,‬בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫תיאטרון ומשחק הם חלק בלתי נפרד מהתרבות של יוצאי חבר המדינות‪ .‬ספרות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬בלט ואופרה‬ ‫היו חלק בלתי נפרד מהחיים ומהפנאי‪ .‬גם הדור הצעיר ספג ערכים אלה בבית הוריהם‪ .‬צעירים עולים‬ ‫רבים צמאים לעושר התרבותי הזה שהיה בחייהם בעבר‪ .‬כשהם מגיעים למרכז הצעירים בחדרה‪ ,‬הם‬ ‫קובלים על כך שאין בעיר מספיק עשייה תרבותית ואין להם אפשרויות לביטוי אמנותי‪ .‬הקמת סטודיו‬ ‫למשחק נותנת מענה לחוסרים אלה‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הוקמה בעיר קבוצת תיאטרון של צעירים דוברי‬ ‫רוסית‪ ,‬פרי יוזמה של ילנה לויצקי‪ ,‬במאית ועולה מסן פטרסבורג‪ .‬במשך כשנה וחצי חברי הקבוצה‬ ‫נפגשו ולמדו את אמנות המשחק ואף העלו את ההצגה “נישואי פיגרו”‪ .‬ההצגה הייתה מושקעת מאוד‪,‬‬ ‫עם תלבושות ותפאורה אשר הצעירים ארגנו מכספם‪ .‬גם השיווק נעשה באופן עצמאי ללא עזרה‬ ‫מבחוץ‪ .‬לפני כשנה‪ ,‬בעקבות פגישה שהתקיימה בין נציגי מרכז הצעירים לבין הגורמים התומכים‬ ‫ביוזמה‪ ,‬הוחלט על שדרוג היוזמה והקמת סטודיו למשחק לדוברי רוסית‪.‬‬ ‫‪>> 119‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫כ‪ 17-‬צעירים משתתפים בסטודיו למשחק‪ ,‬שקיבל תקציב מיוחד ממרכז הצעירים וכן הבטחה לתקציב‬ ‫ממשרד הקליטה ומשאבים שווי כסף מעיריית חדרה‪ .‬חברי התיאטרון כבר העלו את המחזה “הצל”‬ ‫מאת שוורץ באולם “מופת” בעיר‪ ,‬שהיה מלא עד אפס מקום‪ .‬לאור הביקוש הרב‪ ,‬ההצגה הועלתה‬ ‫עוד מספר פעמים ובערים אחרות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ההצגה תורגמה לעברית והועלתה בפני קהל מקומי‪.‬‬ ‫הקבוצה עובדת עתה על הצגות נוספות‪ .‬הפרויקט מתועד לצורכי פרסום וגיוס משאבים‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•כתיבת תכנית עבודה לפעילות הסטודיו;‬ ‫•גיוס קבוצה של ‪ 10‬עד ‪ 20‬צעירים עולים להשתתפות בפרויקט;‬ ‫•גיוס מדריכים‪/‬מנחים לקבוצה אשר יהוו את הבסיס לסטודיו;‬ ‫•יצירת שיתופי פעולה עם גופי תרבות רלוונטיים בעיר;‬ ‫•חיבור הצעירים לפעילות נוספת המתקיימת במרכז הצעירים‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פועל במרכז הצעירים בחדרה‪.‬‬ ‫<< ‪120‬‬ ‫קורס "תקשורת‬ ‫אפקטיבית‬ ‫לכל תחומי החיים"‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫קורס בתקשורת בין‪-‬אישית במגוון רחב של תחומי חיים‪:‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬השכלה‪ ,‬חיי משפחה‪ ,‬זוגיות‪ ,‬ועוד‪ .‬הקורס מיועד‬ ‫לאפשר לצעירים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם והוא‬ ‫כולל עשרה מפגשים‪ .‬עיקר המשתתפים הם עולים חדשים‪,‬‬ ‫אך גם ילידי הארץ יכולים להשתתף‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •הקניית מיומנויות תקשורת אפקטיבית;‬ ‫ •שיפור הרגלי ההתנהגות של הצעירים;‬ ‫ •העלאת הביטחון העצמי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים עולים וילידי הארץ סביב גילאי ה‪ ,25-‬המעוניינים לפתח את כישוריהם בתחום התקשורת‬ ‫האפקטיבית‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫תקשורת בין‪-‬אישית מהווה מפתח להצלחה במגוון רחב של תחומי חיים‪ :‬תעסוקה‪ ,‬השכלה‪ ,‬חיי‬ ‫משפחה‪ ,‬זוגיות‪ ,‬חברות‪ ,‬ועוד‪ .‬התאמת סוגי תקשורת נכונים למצבים שונים בחיי היומיום מסייעת‬ ‫להתקדם במסלול החיים ולשמור על יחסים טובים עם הסביבה‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •גיוס קבוצה של ‪ 15‬עד ‪ 20‬צעירים;‬ ‫ •העברת קורס בן ‪ 10‬מפגשים;‬ ‫ •נוכחות ברוב המפגשים‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫ •פרסום הקורס;‬ ‫ •ראיונות קבלה‪ ,‬שיתקיימו על ידי מנחי הקורס;‬ ‫‪>> 121‬‬ ‫ •נכונות הצעירים לשלם ‪ 50‬ש”ח דמי השתתפות;‬ ‫ •קיום המפגשים אחת לשבוע;‬ ‫ •מסיבת סיום בסיום הקורס‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫יחידת הקליטה העירונית‪ ,‬מסל”ן‪ ,‬המינהל לסטודנטים עולים‪ ,‬מרכז הצעירים “סטארט‪-‬אפ” בבאר‬ ‫שבע‪.‬‬ ‫דרכי שיווק ופרסום‬ ‫התכנית משווקת לסטודנטים הנמצאים בקשר עם המינהל לסטודנטים עולים וכן לצעירים המגיעים‬ ‫לתכניות של מרכז הצעירים‪.‬‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫היקף‪ 10 :‬מפגשים‪ .‬משך המפגש‪ :‬שעתיים אקדמיות‪.‬‬ ‫מפגש מס’ ‪ :1‬היכרות‪ ,‬תיאום ציפיות‪ ,‬חוזה קבוצתי;‬ ‫מפגש מס’ ‪ :2‬האני האמיתי‪ ,‬האני המדומה והאני החברתי (בהסתמך על חלון ג’והרי ו”הצגת האני בחיי‬ ‫היום יום” של גופמן);‬ ‫מפגשים ‪ 3‬ו‪ :4-‬זהות אישית‪ ,‬חברתית וקהילתית – השפעות ההגירה על גיבוש הזהות;‬ ‫מפגשים ‪ 5‬ו‪ :6-‬תקשורת בין‪-‬אישית;‬ ‫מפגש מס’ ‪ :7‬ההשפעות של תפיסות ועמדות בחיים על ההתנהגות;‬ ‫מפגש מס’ ‪ :8‬מיפוי עולם הערכים האישי;‬ ‫מפגשים ‪ 9‬ו‪ :10-‬השפעתו של עולם הערכים על חוויית העצמי ועל הבחירות בחיים;‬ ‫מפגש מס’ ‪ :10‬סיכום ופרידה‪.‬‬ ‫פיתוח הקורס‬ ‫הקורס פותח במרכז הצעירים “סטארט‪-‬אפ” בבאר שבע‪.‬‬ ‫<< ‪122‬‬ ‫מל"כ ‪ -‬מנהיגות לעתיד‬ ‫כולנו‪ :‬הקמת מרכז‬ ‫לטיפוח נוער אתיופי בכפר‬ ‫סבא‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת מרכז לטיפוח ולהכשרה של בני נוער ממוצא אתיופי‪,‬‬ ‫תוך הקניית כלים וסיוע אקדמי‪ ,‬חברתי ורגשי‪ .‬המרכז מהווה‬ ‫מסגרת חברתית ו”משפחתית” עבור בני הנוער‪ ,‬מקדם‬ ‫אינטגרציה‪ ,‬מטפח מנהיגות צעירה ומכשיר את בני הנוער‬ ‫להתמודדות בחברה ובמשק הישראליים‪ .‬כל זאת‪ ,‬באמצעות‬ ‫שימוש בכלים של פסיכולוגיה חיובית ובחוזקות קיימות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬המרכז מעודד מעורבות חברתית ותרומה לקהילה‪ .‬המרכז‬ ‫מופעל על ידי מתנדבים וצעירים שזכו במלגות מטעם המרכז‬ ‫לצעירים‪ ,‬לצד אנשי מקצוע‪ ,‬בשיתוף גורמים רלוונטיים בכפר‬ ‫סבא‪ .‬הכוונה שהמרכז ישמש מודל לבניית מרכזים נוספים‬ ‫ביישובים אחרים בארץ‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •בניית מרכז לטיפוח בני נוער ממוצא אתיופי‪ ,‬תוך הקניית כלים וסיוע אקדמי‪ ,‬חברתי ורגשי;‬ ‫ •יצירת מסגרת חברתית ו”משפחתית” המהווה מקור גאווה;‬ ‫•הכשרת בני הנוער להתמודדות בחברה ובמשק הישראליים;‬ ‫ • הכוונה‪ ,‬ליווי וייעוץ לצעירים אחרי צבא‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •קהל יעד עיקרי ‪ -‬בני נוער ממוצא אתיופי‪ ,‬תלמידי החטיבה העליונה וכן צעירים אחרי צבא‪,‬‬ ‫הנמצאים בשלב של בחירת מסלול לימודים או מקצוע;‬ ‫ •קהל יעד משני ‪ -‬בני נוער שאינם ממוצא אתיופי‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫הקהילה האתיופית סובלת מקשיים רבים‪ :‬קשיי שפה‪ ,‬עוני‪ ,‬אפליה בקבלה לבתי ספר ולעבודה‪ ,‬בעיות‬ ‫ברכישת השכלה‪ ,‬ועוד‪ .‬בעיקר בולטת העובדה‪ ,‬שבני הקהילה מכונסים בתוך עצמם ואינם משתלבים‬ ‫בחברה הישראלית‪ .‬הדבר מתבטא בייצוגם החסר בבתי הספר‪ ,‬באוניברסיטאות‪ ,‬באופי שירותם הצבאי‬ ‫וכמובן בנוכחותם בתפקידים בכירים במשק‪.‬‬ ‫הפסיכולוגיה החיובית החלה את דרכה ב‪ ,1998-‬כאשר מרטין סליגמן‪ ,‬פסיכולוג אמריקני יהודי‪ ,‬נשיא‬ ‫האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה‪ ,‬הבין שבמקום להתמקד בתשובות ולנסות להבין מדוע אנשים אינם‬ ‫מאושרים יש להתמקד בשאלות עצמן ולעבור מהמודל השלילי למודל החיובי‪ ,‬המתמקד בחוזקות‬ ‫של האדם‪ .‬עיסוקה העיקרי של הפסיכולוגיה החיובית הוא לטפח כישרונות ותחומי חוזק מרכזיים‪,‬‬ ‫הטבועים באדם מיום היוולדו‪ .‬הגישה שמה דגש על כך‪ ,‬שלאדם יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור וכי‬ ‫הוא פועל לחיפוש משמעות‪ ,‬יצירתיות וערכים‪.‬‬ ‫‪>> 123‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפרויקט מבוסס על שלושה תחומים עיקריים‪ :‬התחום הלימודי‪ ,‬התחום החברתי והתחום הרגשי‪,‬‬ ‫כמפורט להלן‪:‬‬ ‫תחום לימודי‬ ‫המטרה‬ ‫דרך הפעולה‬ ‫‪ .1‬העלאת‬ ‫עזרה בשיעורים‪ ,‬חיזוק‬ ‫החוללות‬ ‫ותגבור החומר הנלמד‬ ‫העצמית‬ ‫תוך תרגול‪ ,‬התנסות‪ ,‬ומתן‬ ‫חיזוקים חיוביים‬ ‫‪ .2‬העצמה‬ ‫פעילות והרצאות על מורשת‬ ‫והגדלת תחושת והיסטוריה של הקהילה‬ ‫השייכות‬ ‫האתיופית‬ ‫והגאווה‬ ‫ניהול המקום על ידי‬ ‫‪ .3‬העלאת‬ ‫סטודנטים אתיופים ולא‬ ‫המוטיבציה‬ ‫אתיופים שישמשו כדמויות‬ ‫סמכות‬ ‫תוצאה‬ ‫העלאת הביטחון של הנוער‬ ‫בשיעורים הנלמדים בביה"ס יאפשר‬ ‫להם להגיע ללימודים עם תחושת‬ ‫מסוגלות גדולה יותר‬ ‫הגדלת תחושת השייכות והגאווה‬ ‫במורשת‬ ‫חשיפה של הנוער לסטודנטים‬ ‫שמהווים דוגמה אישית ומודל‬ ‫לחיקוי עבורם‪ .‬על ידי כך חשיפתם‬ ‫לאפשרויות נוספות שקיימים‬ ‫עבורם‪ .‬הסברה והכוונה על הדרכים‬ ‫הקיימות‪ ,‬הגדרת שאיפות וחלומות‬ ‫תלמידים בוגרים יחנכו‬ ‫‪ .4‬מעגל חניכה‬ ‫הגברת הטרמה חיובית‪ ,‬הטמעת‬ ‫תלמידים צעירים יותר ויעבירו החומר‪ ,‬המחשת ערך הנתינה‪.‬‬ ‫את זה הלאה‬ ‫העלאת המסוגלות עצמית בכך‬ ‫שהצליחו ליישם ולעשות טוב לאחר‪,‬‬ ‫סיפוק מנתינה‬ ‫‪ 5‬הרחבת‬ ‫שימוש בתחומי עניין‬ ‫עקיפת המחסומים ופיתוח כישורים‬ ‫הכישורים‬ ‫ומשאלות לב כמו כתיבה‪,‬‬ ‫והיכולות‬ ‫ומוזיקה ללימוד אנגלית‪,‬‬ ‫עברית ועוד‬ ‫‪ .6‬הצבת יעדים‪,‬‬ ‫הרחבת אופקים ולמידה‬ ‫העלאת המודעות‪ ,‬והבנת הדרך‬ ‫שאיפות‪ ,‬מטרות על אישים משפיעים‪.‬‬ ‫וחלומות‬ ‫חלקם מהקהילה וחלקם‬ ‫לא‪ .‬מה היום הגורמים‬ ‫להצלחה?! דוגמה אישית‬ ‫של הסטודנטים (עו"ד‬ ‫פסיכולוגים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬אנשי‬ ‫מחשבים שעושים את זה‬ ‫ונמצאים בתהליך)‪.‬‬ ‫<< ‪124‬‬ ‫תחום חברתי‬ ‫המטרה‬ ‫‪.1‬‬ ‫העצמה‬ ‫חברתית‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ .3‬מיגור תופעת‬ ‫ילדי הברזלים‬ ‫‪ .4‬בניית קשרים‬ ‫חברתיים‪,‬‬ ‫העלאת‬ ‫החוללות‬ ‫העצמית‬ ‫מבחינה‬ ‫חברתית‬ ‫והגדלת הרצון‬ ‫לאינטגרציה‬ ‫והטמעה‬ ‫בחברות נוספות‬ ‫דרך הפעולה‬ ‫מקום בו יוכלו להגיע אליו‬ ‫אחרי בית הספר לשחק‬ ‫וללמוד‪ .‬מקום שכיף לבוא‬ ‫אליו ולהיות בו‪ .‬מאפשר‬ ‫להגיע אל הנוער‪ ,‬להתקרב‪,‬‬ ‫להכיר וללוות את הקשיים‬ ‫גיוס הנוער לתרומה לקהילה‬ ‫תוצאה‬ ‫הטרמה חיובית‪ ,‬מתן פתרונות‬ ‫מיידים והכוונה לאנשי רווחה‬ ‫במקרים אחרים‬ ‫הטרמה חיובית‪ ,‬הטמעת ערך נתינה‬ ‫והעלאת החוללות העצמית‬ ‫מקום לפעילויות מהנות‪ ,‬בית מיגור ומניעת המשיכה לפשע ונוער‬ ‫חם‪ ,‬תומך ומכוון בשעות אחר השוליים‬ ‫הצהריים‬ ‫בית שיכיל אוכלוסיות שונות‪ :‬קבלת ביטחון לחבור לחברות‬ ‫סטודנטים‪/‬נוער‪/‬צעירים‪/‬‬ ‫חדשות‪ ,‬יתכן גם מלומדות יותר‪.‬‬ ‫מבוגרים‪ ,‬בעלי סמכות‪/‬‬ ‫יצירה של הרמוניה ושיתוף‬ ‫חברים‪ ,‬בני עדתם‪/‬בני דות‬ ‫אחרות‪ .‬שהייה ממושכת‬ ‫בקרב אוכלוסיות שונות‬ ‫תקנה תחושת ביטחון‬ ‫שתלווה ותיושם גם במקומות‬ ‫אחרים בחוץ‬ ‫‪>> 125‬‬ ‫תחום רגשי‬ ‫המטרה‬ ‫‪.1‬‬ ‫בניית דימוי‬ ‫עצמי חיובי‬ ‫‪ .2‬מקום לביטוי‬ ‫אישי‬ ‫‪ .3‬הקטנת‬ ‫האנטגוניזם‬ ‫לתחום‬ ‫הפסיכולוגיה‬ ‫דרך הפעולה‬ ‫מקום לפעילויות מהנות‪ ,‬בית מתן פתרונות מיידים והכוונה לאנשי‬ ‫חם‪ ,‬תומך ומכוון בשעות אחר רווחה במקרים נדרשים‬ ‫הצהרייים‬ ‫העלאת תחושת המסוגלות‪ ,‬החוי‬ ‫התנסויות‪ ,‬חיזוקים חיובים‪,‬‬ ‫הגדלת הכישורים החברתיים ללות העצמית‬ ‫שימוש בחוזקות הקיימות של מעבר ממודל של כור היתוך למודל‬ ‫העדה ושילובם עם החוזקות של שילוב חוזקות‬ ‫של המקום‬ ‫חיזוק והעצמה של תחומי‬ ‫עניין ומשאלות לב (יצירה‪,‬‬ ‫כתיבה‪ ,‬מוזיקה) בניית חדר‬ ‫מוזיקה‬ ‫עבודה ופעילות עם‬ ‫עקיפת המחסומים‬ ‫סטודנטים לפסיכולוגיה‪-‬‬ ‫הכרת התחום והקטנת‬ ‫האנטגוניזם‬ ‫תקציב‬ ‫תשלום עבור מקום לפעילות‪ ,‬הדרכה‪ ,‬תפעול‪ ,‬אמצעי לימוד וכיבוד קל‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח על ידי מרכז הצעירים כפר סבא‪.‬‬ ‫<< ‪126‬‬ ‫תוצאה‬ ‫שיטור בחברה מרובת‬ ‫תרבויות ‪ -‬תכנית משותפת‬ ‫של אגף שילוב עולים‬ ‫בג'וינט‪ ,‬משטרת ישראל‬ ‫ועמותת מאר"ג‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫תכנית שיטור בחברה מרובת תרבויות עוסק במפגש הטעון שבין‬ ‫משטרת ישראל לקהילה האתיופית‪ .‬התכנית משולבת הכשרה‪,‬‬ ‫לימוד‪ ,‬חינוך והטמעה בקרב שוטרי סיור ובלשים במשטרת ישראל‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית לומדים השוטרים על שיטור בחברה מרובת‬ ‫תרבויות‪ ,‬שיטור חסר ויתור‪ ,‬חוויית האחרות והכרת הקהילה‬ ‫האתיופית‪ .‬שיאה של התכנית במפגש מובנה עם אנשי מקצוע‬ ‫וצעירים מהקהילה לליבון ולשיחה‪ .‬התוכנית מופעלת על ידי‬ ‫עמותת מאר"ג‪ ,‬באחריות ג'וינט ישראל‪ .‬מרכז הצעירים אחראי על‬ ‫גיוס הצעירים העולים וחיבורם לתחנה שבה מתבצע הפרויקט‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•חיזוק יחסי האמון ושיתוף הפעולה בין השוטרים לעולים והתייחסות מכבדת לתרבות האתיופית‬ ‫ולערכי הקהילה;‬ ‫•פיתוח ידע ומיומנויות רב‪-‬תרבותיות כחלק מארגז הכלים המקצועי של השוטר‪ ,‬המאפשרים לו‬ ‫טיפול אפקטיבי באירועים בעלי היבטים תרבותיים;‬ ‫•פיתוח כלים של דיאלוג המתמודדים עם תפיסות של עוינות‪ ,‬חשדנות וניכור כלפי הממסד;‬ ‫•הרחבת ההיכרות של חברי הקהילה עם המשטרה ושבירת סטריאוטיפים שליליים כלפיה;‬ ‫•שיפור דימוי המשטרה בעיני הקהילה וחיזוק תחושת האחריות של התושבים כלפי ביטחונם‬ ‫ורווחתם‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •שוטרים בקורס סיירות‪ ,‬שוטרי סיור ומפקדים בתחנות המשטרה;‬ ‫ •קהילות בעלות ריכוז גבוה של עולים (יוצאי אתיופיה‪ ,‬יוצאי מדינות חבר המדינות)‪ ,‬שבהן יש רכז‬ ‫קהילתי מטעם הג’וינט‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מיפוי צרכים ועמדות בקרב הקהילה ובקרב השוטרים בתחנה;‬ ‫•התאמת מודל התערבות‪ :‬איתור שותפים‪ ,‬פיתוח כלים‪ ,‬תכנון פעולות וביצוע תהליכים;‬ ‫•הגדרת יעדים משותפים עם מדדי הצלחה ברורים;‬ ‫•ליווי‪ ,‬בקרה וקביעת מדדי תפוקות;‬ ‫•הקמת מנגנונים קהילתיים;‬ ‫•הטמעה ומיסוד‪.‬‬ ‫‪>> 127‬‬ ‫רציונל וצורך‬ ‫קהילות העולים החדשים בחברה הישראלית‪ ,‬כמו קהילות מהגרים אחרות‪ ,‬מתמודדות לעתים עם שתי‬ ‫תופעות סותרות לכאורה‪ :‬שיטור חסר ושיטור יתר‪ .‬שיטור חסר מתייחס לנטייה של המשטרה להתעלם‬ ‫מהמתרחש באזורים שבהן חיות הקהילות האתניות‪ ,‬בשל הקושי או חוסר הרצון לפעול באותן שכונות‪.‬‬ ‫שיטור יתר מתייחס ליחס נוקשה של המשטרה לקבוצות אלו‪ .‬השילוב בין השניים מוביל לניכור בין‬ ‫המשטרה לקהילות העולים‪.‬‬ ‫על פי מחקרים בעולם המערבי‪ ,‬שמירה על החוק וטיפוח תחושת השייכות אינן מטרות סותרות‪ ,‬אלא‬ ‫משלימות‪ .‬הגברת ההיכרות ההדדית והמנהיגות המשתפת בין המשטרה לבין הקהילה‪ ,‬מחזקים את‬ ‫השמירה על החוק‪ .‬האתגר המרכזי של המשטרה בחברות מרובות תרבויות הוא למצוא את האיזון בין‬ ‫שמירה על חוק וסדר לבין חיזוק תחושת השייכות והשוויון של הקבוצות השונות‪.‬‬ ‫במטרה ליישם שיטור רב‪-‬תרבותי‪ ,‬נוקטות משטרות בעולם במספר אמצעים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫ •שילוב חברי הקבוצות השונות בשירות המשטרה;‬ ‫ •הכוונה והכשרה לשיטור ‘רגיש תרבות’ והקניית ידע תרבותי רלוונטי;‬ ‫ •חיזוק השותפות והתקשורת עם הקהילות השונות;‬ ‫ •חיזוק נהלים לטיפול בעבירות שוטרים על רקע גזעני או מפלה;‬ ‫ •הקמת יחידות המטפלות בעבירות על רקע שנאה וגזענות‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫מודל ההתערבות פועל בכמה צירים מקבילים‪ :‬הציר של הקהילה‪ ,‬הציר של התחנה והציר המשותף‪.‬‬ ‫מבחינת הציר של התחנה‪ ,‬מתבצע תהליך לבחינת עמדות וצרכים עם צוות התחנה ומתוכנן תהליך‬ ‫הדרכה להעמקת הידע‪ ,‬הכלים והמיומנויות הרב‪-‬תרבותיות לעבודה עם הקהילה בהתאם למאפייניה‬ ‫ולצרכיה‪ .‬בציר של הקהילה מתקיים תהליך הידברות עם המנהיגות הפורמלית והקהילתית‪ ,‬מתבצע‬ ‫תהליך של מיפוי עמדות ואיתור צרכים קהילתיים ונבחר צוות פעולה קהילתי לקביעת סדרי העדיפויות‪.‬‬ ‫הציר השלישי‪ ,‬המשותף‪ ,‬מאפשר בניית סדנאות משותפות לתיאום ציפיות‪ ,‬להתאמת יעדים משותפים‬ ‫ולקביעת סדרי עדיפויות‪.‬‬ ‫תוצאות רצויות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בנייה וחיזוק האמון בין צוות התחנה לקהילה (תהיה לכך השפעה עקיפה על דרכי העבודה עם‬ ‫קהילות עולים אחרות);‬ ‫•יצירת שיתופי פעולה בין שוטרים בתחנה לבין נציגים מהקהילה;‬ ‫•פיתוח מודל שיוטמע גם בקהילות אחרות וישמש בסיס לפתרון בעיות בקשר של התחנה עם‬ ‫קהילת העולים;‬ ‫•שילוב מפקד התחנה והשוטרים בקורסי הכשרה במסגרת התכנית‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫התקציב מתייחס לשנה אחת וכולל ‪ 10‬סדנאות במחזורים נפרדים‪ ,‬שבכל אחת מהן כ‪ 30-‬שוטרים‪ ,‬בין‬ ‫‪ 15‬ל‪ 20-‬שוטרים מצוות הפיקוד ו‪ 20-‬משתתפים בני הקהילה האתיופית‪.‬‬ ‫התקציב כולל הוצאות עבור כוח אדם‪ ,‬קורסים ומינהל בסך של ‪ 145,300‬ש”ח לשנה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫התכנית פותחה על ידי עמותת “מארג” בשיתוף אגף שילוב עולים בג’וינט ישראל ומשטרת ישראל והיא‬ ‫מופעלת ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫<< ‪128‬‬ ‫מועדון נוער‬ ‫ל"ילדי העגלות"‬ ‫ברמלה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת מועדון נוער ל”ילדי העגלות” ולנוער בסיכון‬ ‫לאוכלוסייה הערבית ברמלה‪ ,‬המיועד להעצים את בני הנוער‪,‬‬ ‫על מנת שיתפקדו כאזרחים שומרי חוק‪ ,‬שאינם תלויים‬ ‫בגורמי הרווחה‪ .‬המועדון מקיים פעילויות חינוכיות‪ ,‬פנאי‬ ‫והעצמה לבני הנוער ובמקביל מפעיל תכנית תומכת להורים‪,‬‬ ‫בשיתוף עם גורמי החינוך בעיר‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •העצמת בני הנוער ומניעת הידרדרותם לעבריינות ולתלות בגורמי הרווחה;‬ ‫ •חיזוק הדו‪-‬קיום בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בעיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫בני נוער מהמגזר הערבי‪ ,‬בגילאים ‪ 13‬עד ‪( 16‬במקרים חריגים תתאפשר כניסה של נערים צעירים או‬ ‫בוגרים יותר)‪ ,‬ממשפחות במצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬המצויים בסכנת נשירה‪ ,‬נשירה סמויה או גלויה‪.‬‬ ‫לאחר התבססות הקבוצה תתאפשר כניסה לתכנית גם של בני נוער ממשפחות נורמטיביות על מנת‬ ‫לאפשר לאוכלוסיית היעד השתלבות בחברה נורמטיבית ממקום מחוזק‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫מזה שלוש שנים מרכז הצעירים ברמלה מפעיל מתנדבים לפעילות עם עשרות בני נוער במגזר הערבי‪.‬‬ ‫בני נוער אלה מאופיינים כבעלי סכנת נשירה מלימודים ושוטטות‪ .‬הם באים ממשפחות במצב כלכלי‬ ‫וחברתי קשה במיוחד‪ ,‬חלקם עובדים באופן לא פורמלי בשוק (“ילדי העגלות”)‪ ,‬רובם דחויים חברתית‬ ‫בשל בעיות התנהגות ורקע משפחתי‪ .‬הקשר עם הנערים התחיל במגרש הכדורגל‪ ,‬כאשר עובדי מרכז‬ ‫הצעירים בעיר החלו לאמנם ולארגן עבורם משחקים‪ .‬עד מהרה עלו צרכיהם הרבים והיה ברור שדרוש‬ ‫מענה כוללני יותר‪ .‬בשנה האחרונה השתתפו חלק מאותם נערים בפעילות “ליגת קט‪-‬רגל בשכונות”‬ ‫ובפרויקט “ציפורי לילה”‪ .‬להשתתפותם הייתה השפעה חיובית בולטת על הביטחון העצמי והמוטיבציה‬ ‫שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬המענה שמספקות תכניות אלו הוא מזערי לעומת המענה האמיתי הנדרש‪ ,‬על מנת‬ ‫שהנערים יגדלו להיות אזרחים שומרי חוק ומועילים‪ ,‬שאינם תלויים בגורמי הרווחה‪.‬‬ ‫‪>> 129‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקמת מועדון לנוער בסיכון מהמגזר הערבי‪ .‬במסגרת המועדון מתקיימות פעילויות חינוכיות שונות‬ ‫וכן פעילויות תרבות ופנאי ותכנית העצמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתקיימת תכנית מיוחדת עם הורי הנערים‪ .‬בשלב‬ ‫הראשון המועדון מתבסס על מתנדבים‪.‬‬ ‫איתור בני הנוער נעשה בשיתוף עם גורמי הרווחה והחינוך בעיר ובהובלת מרכז הצעירים‪ .‬התכנית‬ ‫משמשת מסגרת אלטרנטיבית לעולם העבריינות והסמים‪ ,‬שאליו חשופים בני הנוער בסביבתם‬ ‫הקרובה ומונעת את כניסתם לעולם זה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התכנית מעלה את הדימוי העצמי של בני הנוער‪,‬‬ ‫יוצרת תחושת שייכות לקבוצה‪ ,‬מפתחת יכולות חברתיות ומשנה את התייחסות החברה אליהם (מצד‬ ‫בני נוער ומבוגרים כאחד)‪ .‬מעבר להיותה תכנית חינוכית‪ ,‬התכנית מספקת מסגרת פיזית מגנה‪ ,‬יוצרת‬ ‫פעילות לשעות הפנאי‪ ,‬מקנה כישורי חיים ונותנת מענה לצרכים נוספים של בני הנוער‪.‬‬ ‫התכנית פועלת חמישה ימים בשבוע‪ ,‬בין השעות ‪ 15.00‬עד ‪.20.00‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫ •מציאת מבנה מתאים (שבו שני חדרים וחצר) עבור הפעילות ובאזור המגורים של בני הנוער (העיר‬ ‫העתיקה והשכונות הסמוכות);‬ ‫ •רישום בני הנוער למועדון וקבלת אישור מההורים;‬ ‫ •הכשרת מתנדבים לעבודה במקום‪ .‬בהמשך‪ ,‬לאור השתתפות בני הנוער בתכנית‪ ,‬העסקת מדריך‬ ‫או שניים בשכר‪ ,‬בנוסף על המתנדבים‪.‬‬ ‫הערכה‬ ‫הפרויקט פועל מזה כשנתיים‪ ,‬ובמסגרתו פעלו עד כה עשרות בני נוער מהמגזר הערבי‪ .‬בני הנוער‬ ‫שותפים בפרויקטים ובפעילויות השונות וקיים ביקוש רב להשתתפות בתכנית‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים ברמלה‪.‬‬ ‫<< ‪130‬‬ ‫קהילה בונה ‪-‬‬ ‫"שדות ירוקים"‬ ‫בדימונה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫בסיוע מתנדבים ובהנחיית אנשי מקצוע מתבצע שיפוץ בתים‬ ‫של אוכלוסייה נזקקת‪ .‬התכנית שמה דגש על שיתוף הדיירים‬ ‫במלאכת השיפוץ והיא מציעה שלושה סלי שיפוצים‪ :‬קל‬ ‫בינוני ויסודי‪ ,‬כאשר העלויות משתנות בהתאם‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•חיזוק אוכלוסיות חלשות;‬ ‫• בניית קהילה וסביבה חברתית מקיימת;‬ ‫•העצמה ופיתוח של תהליכים חברתיים‪-‬קהילתיים שנועדו להשפיע על היבטים נוספים מלבד‬ ‫ההיבטים הפיזיים;‬ ‫•חיזוק המרקם החברתי של אוכלוסיית היעד;‬ ‫•העצמת תחושת המסוגלות של אוכלוסיית היעד;‬ ‫•יצירת תנאי דיור סבירים לאוכלוסיית היעד‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫אוכלוסיות חלשות המתגוררות בדירות שבבעלותם‪ ,‬הסובלות מתשתיות ירודות ביותר‪ ,‬ביניהם עולים‬ ‫חדשים‪ ,‬זקנים ואנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫האוכלוסיות החלשות בישראל‪ ,‬עולים‪ ,‬משפחות חד‪-‬הוריות‪ ,‬נכים ואנשים בעלי הכנסה נמוכה‪ ,‬גרות‬ ‫בתנאי דיור בעייתיים ביותר‪ .‬בדרך כלל הדירות ישנות‪ ,‬קטנות‪ ,‬רמת התחזוקה נמוכה והן אינן מתאימות‬ ‫למגורי המשפחה‪ .‬תופעה זו‪ ,‬שמימדיה אינם ידועים‪ ,‬מוכרת היטב לגורמי הרווחה‪.‬‬ ‫התכנית מושתתת על הפעלת הדיירים בשיפוץ דירותיהם‪ ,‬בסיוע מתנדבים ובעלי מקצוע‪ ,‬והיא מהווה‬ ‫כלי נוסף להעצמה‪ ,‬לשיקום המשפחה ולפיתוח תהליכים חברתיים וקהילתיים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפרויקט מתבוסס על המודל של תכנית ‪ Humanity‬שנוסדה בארה”ב לפני כ‪ 20-‬שנה‪ ,‬במטרה‬ ‫לרתום מתנדבים‪ ,‬בסיוע אנשי מקצוע‪ ,‬לשפץ בתים של אוכלוסייה נזקקת‪ .‬בעלי הדירות שותפים‬ ‫פעילים בתכנית בכל השלבים‪ .‬הם מתחייבים מראש להשקיע היקף מוגדר של שעות‪ .‬למימוש התכנית‪,‬‬ ‫‪>> 131‬‬ ‫יש להבטיח את מעורבותם של כלל הגורמים המשתתפים בפרויקט‪ :‬מתנדבים שיעסקו בשיפוץ‪ ,‬בעלי‬ ‫מלאכה שינחו את ביצוע העבודה‪ ,‬בעלי הדירות‪ ,‬נציגי הרשויות המקומיות שינהלו את רשימת הזכאים‬ ‫לשיפוץ‪ ,‬שותפים מוסדיים ופרטיים‪.‬‬ ‫התכנית מציעה שלושה סלי שיפוצים ‪ -‬קל‪ ,‬בינוני ויסודי‪ .‬העבודות מבוצעות בהתאם לסטנדרטים‬ ‫המקצועיים המקובלים‪ .‬הסלים מתומחרים על סמך מחירונים כגון אלה של חברת עמידר‪ ,‬עמיגור‬ ‫ודקל‪ .‬לצורך אומדן ראשוני‪ ,‬טווח העלויות לסלים הוא כדלקמן‪ :‬שיפוץ קל – ‪ 3,000‬עד ‪ 5,000‬ש”ח;‬ ‫שיפוץ בינוני – ‪ 5,000‬עד ‪ 7,000‬ש”ח; שיפוץ יסודי – ‪ 7,000‬עד ‪ 10,000‬ש”ח‪ .‬התמחור המדויק של הסלים‬ ‫ייקבע לאחר צבירת ניסיון בביצוע השיפוצים בפועל‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•חתימת הסכם על הפעלת הפרויקט ביישוב;‬ ‫•גיוס שותפים עסקיים וציבוריים;‬ ‫•גיוס של לפחות ‪ 20‬מתנדבים;‬ ‫•שיפוץ של לפחות ‪ 20‬דירות;‬ ‫•הקמת ועדת היגוי יישובית‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קבלת החלטה על הפעלת הפרויקט ביישוב;‬ ‫•רתימת הרשות המקומית להשתתפות בפרויקט;‬ ‫•רתימת משרדי ממשלה‪ ,‬גופים עסקיים ועמותות לטובת הפרויקט;‬ ‫•גיוס מתנדבים;‬ ‫•הפעלת הפרויקט‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל על ידי אגף שילוב עולים בג’וינט בשיתוף מרכז הצעירים בדימונה‪.‬‬ ‫<< ‪132‬‬ ‫שחמט ‪-‬‬ ‫לקידום תעסוקת עולים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫שחמט” הוא פרויקט לקידום תעסוקת עולים ואוכלוסיות‬ ‫חלשות‪ .‬מטרתו לקרב בין אוכלוסיות שונות בחברה‬ ‫הישראלית באמצעות משחק השחמט‪ .‬הפרויקט מעודד‬ ‫משתתפים בעלי ניסיון במשחק זה לעבור הכשרה וכך לזכות‬ ‫ביוקרה מקצועית וקהילתית‪ .‬משתתפים חסרי רקע זוכים‬ ‫במרחב פעולה ייחודי‪ ,‬המסייע להם לטפח את יכולותיהם‬ ‫הקוגניטיביות‪ .‬הפרויקט מחזק את תדמית השכונה והיישוב‬ ‫ומסייע להפחתת האלימות‪ .‬למדריכים המבוגרים מסייעת‬ ‫התעסוקה בפרויקט להתמודד עם קשיי החיים בגיל הזהב‬ ‫ולזכות בהשלמת הכנסה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •העצמת עולים באמצעות תחום מומחיותם ויצירת אינטגרציה חברתית סביב משחק השחמט‬ ‫כמוקד לעוצמה ולגאווה;‬ ‫ •מתן אפשרות לעולים חדשים או לוותיקים בגילאים ‪ 21‬ומעלה לעסוק בתחום שלמדו והתמחו בו‬ ‫בארצות מוצאם וליהנות מיוקרה מקצועית;‬ ‫ •טיפוח משחק השחמט באזורים ובשכונות מצוקה ככלי לפתרון בעיות חברתיות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •המדריכים ‪ -‬עולים חדשים או ותיקים‪ ,‬מעל גיל ‪ ,21‬המומחים במשחק השחמט;‬ ‫ •החניכים ‪ -‬ילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים משכונות מצוקה ומאזורי פיתוח‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫הפרויקט תורם רבות לחברה הישראלית ומחבר בין עולים לוותיקים‪ ,‬בין דתיים לחילונים ובין ערבים‬ ‫ליהודים‪ ,‬וכן מקדם ומטפח אוכלוסיות חלשות‪ .‬הוא מחזק את הקשר בין בני משפחה‪ ,‬מקדם אישית כל‬ ‫חניך בתחום יכולותיו הלימודיות והקוגניטיביות ומקנה לו כלים להגשמת שאיפותיו‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫המדריכים זוכים בתכנית הכשרה‪ ,‬הכוללת דגשים בהוראת השחמט ויוצרת רמה אחידה של הוראה‪.‬‬ ‫בתום ההכשרה המדריכים מתחילים בתכנית התמחות בת שנה‪ ,‬בתשלום‪ ,‬שבסיומה הם משתלבים‬ ‫במרכזים קהילתיים או במסגרות אחרות לצורך הוראת המשחק‪ .‬התלמידים זוכים אף הם בתכנית‬ ‫הכשרה המכינה אותם לקראת המשחק‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •הטמעת הפרויקט ברשות המקומית ובמרכז הצעירים;‬ ‫‪>> 133‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס תקציב עבור הפעלת הפרויקט;‬ ‫•הטמעת הפרויקט במערכת החינוך העירונית;‬ ‫•גיוס של עשרה מדריכים בשנה הראשונה שיעברו את ההכשרה;‬ ‫•השתתפות של לפחות ‪ 60‬בני נוער וילדים בסיכון בפרויקט‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קבלת החלטה על ביצוע הפרויקט;‬ ‫•גיוס שותפים (רשות מקומית‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מועדוני קשישים);‬ ‫•גיוס כספים;‬ ‫•פרסום הפרויקט;‬ ‫•קליטת מדריכים והכשרתם;‬ ‫•הפעלת הפרויקט‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫רשויות מקומיות‪ ,‬משרד הקליטה‪ ,‬איגוד השחמט‪ ,‬קרן יד הנדיב‪ ,‬אשל‪-‬ג’וינט‪ ,‬אגף שילוב עולים בג’וינט‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל על ידי אגף שילוב עולים בג’וינט‪.‬‬ ‫<< ‪134‬‬ ‫תיאטרון ‪K.V.N‬‬ ‫בנצרת עילית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫מזה כשש שנים פועל תיאטרון הומור לדוברי רוסית במרכז‬ ‫הצעירים בנצרת עילית‪ ,‬המוכר כ‪ .K.V.N-‬הפעילות מתבצעת‬ ‫אחת לשבוע והיא כוללת חזרות‪ ,‬מופעים‪ ,‬תחרויות‪ .‬את‬ ‫הקבוצה מלווה מנחה מקצועי‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת מסגרת לבילוי בשעות הפנאי;‬ ‫•העצמת קבוצת צעירים הפועלת בעיר מתוך עניין ותחושת מעורבות‪ ,‬המהווה מודל לחיקוי‬ ‫ולהזדהות;‬ ‫•צמצום מספר הצעירים המעורבים בפשע‪ ,‬אלימות וסמים;‬ ‫•גיבוש קבוצה אשר מייצגת את נצרת עילית בתחרויות של ליגת ההומור בארץ ובתחרויות בינ”ל‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫עולים חדשים ועולים ותיקים מחבר המדינות‪ ,‬בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫בנצרת עילית מתגוררת אוכלוסייה דוברת רוסית במספרים גדולים‪ .‬בין היתר‪ ,‬עלה צורך לפתח עבורם‬ ‫מקומות בילוי ותרבות המוכרים להם‪ .‬מחוסר פעילות נגררים רבים מהצעירים לפשע‪ ,‬לשימוש בסמים‬ ‫ובאלכוהול‪ .‬התכנית נועדה ליצור מסגרת פעילות בשעות הפנאי לצעירים‪ ,‬לרתום אותם למעורבות‬ ‫קהילתית ולפתח קשרים חברתיים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפעלת קבוצה של צעירים עולים או עולים ותיקים מחבר המדינות במסגרת פעילות של תיאטרון‬ ‫הומור‪ .‬חברי הקבוצה מקבלים הכשרות וסדנאות מקצועיים‪ ,‬מעלים מופעים ומשתתפים בתחרויות‬ ‫ארציות במסגרת תיאטרון הומור‪ .‬במקביל‪ ,‬הם מטפחים את התרבות הרוסית ופועלים לקידום אירועי‬ ‫תרבות שונים בעיר בקרב קבוצות העולים‪.‬‬ ‫קבוצת התיאטרון כוללת כ‪ 15-‬עד ‪ 20‬משתתפים‪ ,‬בגילאים ‪ ,+18‬תושבי נצרת עילית‪ ,‬ביניהם חיילים‪,‬‬ ‫סטודנטים‪ ,‬זוגות צעירים ואנשים המחפשים עיסוק אמנותי לשעות הפנאי‪ .‬חלקם בעלי כישורים‬ ‫בסיסיים במשחק‪ ,‬בימוי‪ ,‬כתיבה‪ ,‬עריכה‪ ,‬עיצוב תלבושות‪ ,‬עריכת קול‪.‬‬ ‫‪>> 135‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •העצמה וגיבוש קבוצת צעירים;‬ ‫ •השתתפות בחמש תחרויות‪/‬הצגות של הליגה הישראלית במהלך שנת ‪;2010‬‬ ‫ •קיום מפגש הדרכה בהשתתפות של ‪ 80‬אחוז מהקבוצה פעם בשבוע‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫•איתור וגיוס מועמדים הרוצים להשתתף בתיאטרון הומור קהילתי בשפה הרוסית‪ /‬עברית;‬ ‫•גיוס באמצעות פנייה של צעירים למרכז;‬ ‫•גיבוש הקבוצה באמצעות הנחיה של מדריכים‪ ,‬במאים ומוסיקאים;‬ ‫•יציה ליום גיבוש‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫תקציב הפרויקט כ‪ 50,000-‬ש”ח לשנה וכולל הדרכות מקצועיות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬ציוד הגברה‪ ,‬הסעות‪ ,‬ליווי‬ ‫וגיבוש‪.‬‬ ‫הערכת הפרויקט‬ ‫הפרויקט פועל מזה כשש שנים בנצרת עילית ומהווה “פרויקט דגל” של המרכז ביחס לאוכלוסיית‬ ‫העולים‪ .‬חברי הקבוצה משתתפים בתחרויות ומעלים מופעים בעיר‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פועל ברחבי הארץ‪ ,‬ובין השאר במרכז הצעירים בנצרת עילית‪ ,‬מרכז הצעירים בכרמיאל‬ ‫ובמרכזי צעירים נוספים‪.‬‬ ‫<< ‪136‬‬ ‫סדנה להורים עולים‬ ‫בצפת‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫במצבי שינוי בחיים חשוב לבחון מחדש אמונות וזהות‪ .‬עולה‬ ‫חדש‪ ,‬שעובר שינויים קיצוניים בתחומים רבים בו‪-‬זמנית‬ ‫מתמודד עם שאלות רבות‪ ,‬הן כלפי חוץ ‪ -‬שפה‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬ ‫מגורים והן כלפי פנים ‪ -‬דימוי עצמי‪ ,‬זוגיות‪ ,‬הורות‪ .‬על מנת‬ ‫להקל על העולים בהתמודדויות אלו פותחה הסדנה‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫לאפשר לעולה לעצור את המרוץ היומיומי ולבנות מחדש את זהותו כהורה בישראל‪ ,‬תוך כדי זהותו‬ ‫כאזרח מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫הורים צעירים עולים (גם דור שני בארץ)‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫המשפחה היא הבסיס לדפוסי ההתנהגות העתידיים של הילד‪ .‬בית ההורים הוא מקום ראשוני‪ ,‬שבו‬ ‫הילד לומד בצורה מילולית ובלתי מילולית את חוקי החיים‪ ,‬יוצר ומגבש את זהותו‪ .‬לכן‪ ,‬ישנה חשיבות‬ ‫רבה לקיים הדרכה הורית‪ ,‬פרטנית וקבוצתית‪ ,‬בעיקר בקרב אוכלוסיית עולים‪ ,‬המתמודדים עם הבדלי‬ ‫תרבות ומנטליות‪.‬‬ ‫לרוב העולים סובלים מחוסר ידע בסיסי בכל הקשור לערכים שעליהם מושתתת מערכת החינוך‬ ‫בארץ‪ .‬לא פעם‪ ,‬הם מביעים התנגדות לנורמות קיימות‪ .‬הילד חש נקרע בין העולמות וכתוצאה מכך‬ ‫לא רואה בהורים דמות סמכותית‪ .‬הסדנה המוצעת מאפשרת הנחיית הורים בהתאם למנהגי התרבות‬ ‫הקיימים‪.‬‬ ‫תיאור הפרוייקט‬ ‫הסדנה‪ ,‬פרי של שיתוף פעולה בין ארגונים מקומיים‪ :‬הסוכנות היהודית “פותחים עתיד” ועמותת עלם‪,‬‬ ‫כוללת שמונה מפגשי תוכן‪ ,‬הנותנים כלים להתמודדות‪ .‬במהלך הסדנה ההורים נחשפים לארגונים‬ ‫שונים‪ ,‬העשויים לסייע להם בשיפור התפקוד ההורי ובהקניית ידע ומיומנויות בחינוך‪ ,‬על מנת להעצימם‬ ‫ולפתח את הסמכות ההורית שלהם באמצעות תקשורת טובה והדדית עם ילדיהם‪.‬‬ ‫‪>> 137‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס קבוצה של ‪ 15‬עד ‪ 20‬הורים בעלי קשיי הסתגלות בתחום;‬ ‫•פיתוח הביטחון העצמי של ההורים;‬ ‫•הקניית מיומנויות של תקשורת הדדית;‬ ‫•יצירת קבוצת תמיכה ועזרה הדדית‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בחירת ספק להפעלת הקבוצה;‬ ‫•גיבוש קבוצת הורים;‬ ‫•פרסום התכנית בגני הילדים‪ ,‬בבתי ספר‪ ,‬בתנועות נוער‪ ,‬בלשכת הרווחה ובמקומות נוספים;‬ ‫•תחילת התכנית וקיום שמונה מפגשי תוכן;‬ ‫•משוב בכתב ובעל‪-‬פה אשר מתייחס לתוספת ידע בקרב ההורים‪ ,‬לשינוי עמדות ולשיפור‬ ‫המיומנויות שלהם;‬ ‫•אפשרות לקבוצת המשך‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פועל במרכז הצעירים בצפת‪.‬‬ ‫<< ‪138‬‬ ‫קבוצת קצי”ר‬ ‫(קבוצת צעירים יוצרת רווחה)‬ ‫לקידום תרבות ופנאי‬ ‫לצעירים באור עקיבא‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצה חברתית בתחום תרבות ופנאי לצעירים‬ ‫ולזוגות צעירים‪ ,‬שבמסגרתה הם נחשפים להצגות‪ ,‬למופעים‪,‬‬ ‫להרצאות‪ ,‬לאירועים לסיורים בארץ‪ ,‬למועדון הסרט הטוב‪,‬‬ ‫לסמינרים‪ ,‬לימי גיבוש וכיף‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫מיצוב וקידום נושא התרבות‪ ,‬הפנאי והבילוי בקרב צעירים וזוגות צעירים באור עקיבא‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 25‬עד ‪.40‬‬ ‫הצורך‬ ‫הפרויקט נולד בעקבות הרצון של צעירים וחברי קצי”ר (קבוצת צעירים יוצרת רווחה) לקדם את נושא‬ ‫התרבות והפנאי בתכנים המעניינים אותם ואת קהל היעד בעיר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬חברי הקבוצה מאמינים‪,‬‬ ‫שככל שהקבוצה תגדל יש אפשרויות להוזיל עלויות ולהוות מודל של קבוצת רכישה‪ .‬לדעתם‪ ,‬פיתוח‬ ‫נושא התרבות חשוב לא פחות מפיתוח תחומים אחרים בעיר והוא עשוי למנף את אור עקיבא כמקום‬ ‫טוב שצעירים רוצים לחיות בו‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי בשנים האחרונות אור עקיבא התפתחה וגדלה הן מבחינת‬ ‫טיב השירותים הניתנים לתושבים והן מבחינת גודל האוכלוסייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש חשיבות רבה לפיתוח תחום‬ ‫התרבות‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫חברי הקבוצה בחרו ועד‪ ,‬המורכב משניים עד ארבע משתתפים‪ ,‬הנבחר אחת למספר חודשים‪ .‬הוועד‬ ‫אחראי לבחירת התכנים והנושאים שאותם הקבוצה מקדמת על פי התכנית התקציבית‪ .‬הפעילויות‬ ‫מגוונות וכוללות‪ ,‬בין השאר‪ :‬הרצאות בנושאים שונים‪ ,‬טיולים וסיורים‪ ,‬פעילות לחגים‪ ,‬סמינרים וכדומה‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה משתתפים בעלויות מסובסדות עבור הפעילויות השונות‪.‬‬ ‫החברים עוברים הכשרה מיוחדת בנושא הובלת פרויקטים חברתיים ובנושא תרבות ופנאי וכבר ערכו‬ ‫מיפוי צרכים בקרב האוכלוסייה הצעירה בכל הקשור לצריכת התרבות והפנאי בעיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקבוצה‬ ‫פועלת לרתימת מוסדות מהעיר ומחוצה לה לקידום התחום‪.‬‬ ‫‪>> 139‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•ביצוע סקר צרכים בקרב האוכלוסייה הצעירה בעיר;‬ ‫•בחירת ועד פעולה‪ ,‬המורכב משניים עד ארבעה חברים‪ .‬הוועד מתכנן ומארגן את הפעילויות וגובה‬ ‫כספים;‬ ‫•גיוס משתתפים מקרב אוכלוסיית היעד ומיון המעוניינים;‬ ‫•קביעת תקנון לפעילות הקבוצה;‬ ‫•התחברות לארגון חברתי אשר יכול להעלות נושאים קהילתיים ואף לשמש ככוח קנייה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫חינוך‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬רווחה‪ ,‬תרבות (היכל תרבות)‪ ,‬דיור;‬ ‫•בניית תכנית לשנת ‪ 2011‬ותכנית משוערת לשנת ‪;2012‬‬ ‫•הוצאת התכניות לפועל‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•חשיפת צעירים וזוגות צעירים לתרבות‪ ,‬פנאי וזמן איכות משפחתי;‬ ‫•יצירת מתכונת של תרבות עירונית לצעירים ולילדיהם;‬ ‫•גיבוש ילדיהם של חברי הקבוצה וילדים נוספים‪ ,‬על מנת להכשירם להיות צרכני תרבות ופנאי‬ ‫כבר בגיל צעיר;‬ ‫•מתן זמן איכות להורים ולילדים וחשיפת הילדים לפעילויות שהוריהם מפיקים;‬ ‫•הקמת קבוצת רכישה ושימוש ביתרון לגודל על מנת להוזיל עלויות‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫עיריית אור עקיבא ואגפיה‪ ,‬ג’וינט ישראל‪ ,‬קרן קיסריה‪ ,‬עמותת יפת”ח‪ ,‬קרן גרוס‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫משרד הרווחה‪ ,‬הקליטה‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬משרד הביטחון ‪ -‬היחידה להכוונת חיילים משוחררים‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל במרכז הצעירים באור עקיבא‪.‬‬ ‫<< ‪140‬‬ ‫פרק ‪:5‬‬ ‫פרוייקטים בתחום‬ ‫החינוך וההשכלה‬ ‫הגבוהה‬ ‫‪>> 141‬‬ ‫פרוייקט המתמחים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫"פרוייקט המתמחים" מאפשר לסטודנט להתמחות‪ ,‬ללא‬ ‫תשלום‪ ,‬כבר במהלך הלימודים במסגרת מוסד עסקי או‬ ‫ציבורי‪ ,‬תוך ליווי וחניכה צמודים מטעם המוסד הקולט ומטעם‬ ‫הגוף המפעיל‪ .‬הסטודנט מתחייב להתמחות של כשש שעות‬ ‫שבועיות למשך תקופה של שנה אקדמית (כשמונה חודשים‬ ‫לערך)‪ .‬הסטודנט אינו מקבל שכר עבור התמחותו‪ .‬חלק‬ ‫מהסטודנטים מקבל מלגה בגובה של ‪ 3,000‬ש"ח‪ ,‬וחלק‬ ‫מקבל ניקוד אקדמי עבור ההתמחות‪ .‬הפרויקט מאפשר‬ ‫לסטודנטים לצבור ניסיון ולפתח קשרים מקצועיים‪ ,‬שיקלו על‬ ‫השתלבותם במקום עבודה איכותי‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫הפרויקט פועל מזה כשבע שנים באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ומזה כארבע שנים בחיפה‪ ,‬בעמק‬ ‫יזרעאל ובשדרות‪ ,‬והוא מבוסס על מתכונת ה‪ .Internship-‬הפרויקט הוכיח עצמו לאורך השנים כמספק‬ ‫מענה אפקטיבי ואמיתי לבעיה עימה מתמודדים סטודנטים רבים בישראל‪ ,‬המסיימים את לימודיהם‬ ‫ומגלים כי ללא ניסיון תעסוקתי מצטמצמות אפשרויות התעסוקה שלהם‪“ .‬פרויקט המתמחים” מאפשר‬ ‫לסטודנט להתמחות‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬כבר במהלך הלימודים במסגרת מוסד עסקי או ציבורי‪ ,‬תוך ליווי‬ ‫וחניכה צמודים מטעם המוסד הקולט‪ .‬הערך המוסף של פרויקט זה בא לידי ביטוי בניסיון התעסוקתי‬ ‫והמקצועי שצוברים הסטודנטים המשתתפים בו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הסטודנט מפתח רשת ענפה של קשרים‬ ‫והיכרויות על רקע מקצועי‪ ,‬המשפרים את יכולתו להשיג עבודה איכותית בעתיד‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪142‬‬ ‫•סיוע במציאת עבודה לסטודנטים המסיימים לימודיהם;‬ ‫•קידום צעירים מהפריפריה‪ ,‬המתקשים במציאת מקומות עבודה איכותיים עם סיום לימודיהם‬ ‫האקדמיים;‬ ‫•הענקת מעטפת פרקטית ללימודים האקדמיים‪ ,‬על מנת ליצור שכבה איכותית ומקצועית של‬ ‫סטודנטים מהפריפריה‪ ,‬התופסת עמדות מפתח בשוק העבודה;‬ ‫•יצירת יתרון תחרותי למוסדות האקדמיים בפריפריה על מנת לסייע במשיכת סטודנטים‬ ‫איכותיים;‬ ‫•חיזוק הקשר שבין הסטודנטים לעיר שבה הם פועלים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפרויקט החל לפעול בשנת ‪ 2003‬בירושלים‪ ,‬כאשר בתחילת דרכו השתתפו בו כ‪ 12-‬סטודנטים‬ ‫וכחמישה מעסיקים‪ .‬עד כה השתתפו בפרויקט אלפי סטודנטים ולמעלה מ‪ 450-‬מעסיקים‪ .‬במשך‬ ‫השנים הפרויקט צבר מוניטין והביקוש אליו‪ ,‬הן מצד הסטודנטים והן מצד המעסיקים‪ ,‬הלך וגבר‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬משתתפים בפרויקט בירושלים כ‪ 500-‬סטודנטים מדי שנה ולמעלה מ‪ 180-‬מעסיקים‪ .‬הפרויקט‬ ‫הוקם בעקבות הקשיים של סטודנטים המתגוררים בפריפריה להשתלב במקומות עבודה איכותיים‪,‬‬ ‫ללא ניסיון מקצועי והוא פועל בעיקר בקרב סטודנטים ממדעי החברה והרוח‪ .‬מתכונת ההתמחות‬ ‫אינה כוללת שכר בצידה‪ ,‬אלא צבירת ניסיון תעסוקתי ופיתוח קשרים מקצועיים‪ .‬הסטודנט מתחייב‬ ‫להתמחות של כשש שעות שבועיות למשך תקופה של שנה אקדמית אחת (כשמונה חודשים)‪.‬‬ ‫סטודנטים ממעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך מקבלים מלגה בגובה של ‪ 3,000‬ש”ח ואחרים מקבלים ניקוד‬ ‫אקדמי עבור ההתמחות‪ .‬הסטודנט מתמחה בפרויקט ייחודי ש”נתפר” עבורו ומאפשר לו רכישת ניסיון‪.‬‬ ‫בדרך כלל הסטודנטים אינם עוסקים בעבודה שוטפת בארגון שבו הם מתמחים‪ .‬מקום ההתמחות‬ ‫מחויב להעניק לסטודנט את האמצעים הפיזיים הדרושים (שולחן‪ ,‬מחשב) ולהצמיד לו חונך‪ ,‬אשר‬ ‫מלווה אותו ומדריך אותו במהלך תקופת ההתמחות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הסטודנט מקבל מעטפת שלמה של‬ ‫תכנים מקצועיים‪ ,‬הקשורים לתחום התמחותו‪ ,‬וזאת על ידי מרכז הצעירים והעמותה המפעילה את‬ ‫הפרויקט‪ .‬רכז הפרויקט אחראי על כ‪ 40-‬סטודנטים ומסייע להם מול מעסיקיהם בכל הנדרש‪ .‬במרבית‬ ‫המקומות הסטודנט מתמחה במסגרת קורס אקדמי במוסד שבו הוא לומד‪ .‬מדובר בקורס שליבתו היא‬ ‫ההתמחות עצמה‪ .‬לרוב‪ ,‬הסטודנט לומד תכנים תיאורטיים הקשורים לתחום התמחותו (כלכלה‪ ,‬מדעי‬ ‫המדינה וכדומה) ובמקביל הוא מבצע את ההתמחות‪ .‬בתום הקורס‪ ,‬על הסטודנט להגיש עבודה אשר‬ ‫עושה אינטגרציה בין החומר התיאורטי שנלמד בקורס לבין ההתנסות המעשית‪ .‬הסטודנט אינו יכול‬ ‫לסיים את הקורס ולקבל את הניקוד האקדמי ללא ההתמחות המעשית‪ .‬המוסדות האקדמיים שבהם‬ ‫מופעלים הקורסים הם‪ :‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬מכללת ספיר ומכללת‬ ‫עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫בין המעסיקים המשתתפים בפרויקט‪ :‬כנסת ישראל‪ ,‬משרדי ממשלה (האוצר‪ ,‬הרווחה‪ ,‬ביטחון פנים‪,‬‬ ‫החינוך)‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬עמותות שונות‪ ,‬חממות טכנולוגיות וחברות פרטיות‪.‬‬ ‫במשך שנות פעילותו הפרויקט זכה לחשיפה תקשורתית ואף זכה במקום חמישי בפרס גלובס‬ ‫למצוינות חברתית לשנת ‪.2009‬‬ ‫שלבים בהקמת הפרויקט ובהפעלתו במסגרת מוסד אקדמי‬ ‫שלב א’‪ :‬חשיפת הפרויקט ומציאת שותפים ראשוניים להקמתו ‪ -‬התמקדות במוסדות אקדמיים לקבלת‬ ‫אישור עקרוני לפתיחת הפרויקט במוסד‪ ,‬במקביל פנייה למרכזי צעירים באזור‪.‬‬ ‫ •פנייה ראשונית לגורמים שונים במטרה לאתר “צרכנים” פוטנציאליים‪ ,‬אשר יהוו שותפים‬ ‫אסטרטגיים לפיתוח הפרויקט בעיר ‪ -‬הנהלת הגופים האקדמיים והשותפים ברמת השטח‪ :‬ראשי‬ ‫חוגים‪ ,‬דיקן סטודנטים וכן לקוחות הפרויקט‪ :‬מעסיקים מובילים בעיר‪ ,‬עירייה‪ ,‬עמותות מובילות‪,‬‬ ‫גופי תעסוקה לצעירים ומרכזי צעירים‪.‬‬ ‫ •יצירת מחויבות מערכתית של האוניברסיטה – פעולה זו חיונית על מנת להתגבר על מכשולי‬ ‫המרחק‪ ,‬אשר יקשו על ניהול הפרויקט מירושלים‪.‬‬ ‫שלב ב’‪ :‬רתימת מרצים לפתיחת קורסי התמחות ייעודיים‪ .‬בשבלים הראשוניים מוצע לפתוח קורס‬ ‫אחד‪/‬שניים במוסד האקדמי‪.‬‬ ‫‬ ‫‪>> 143‬‬ ‫שלב ג’‪ :‬העסקת רכז‪ ,‬שתפקידו‪:‬‬ ‫ •איתור מקומות מתאימים להפעלת קורסי התמחות מחוגים שונים (מינהל עסקים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬יחסים‬ ‫בינ”ל‪ ,‬מדעי המדינה‪ ,‬מזרח תיכון וכדומה)‪.‬‬ ‫ •מיפוי מקומות התעסוקה בתחום הנדרש‪ ,‬בהתאם לכישורי הסטודנטים‪ ,‬ושילוב הסטודנטים‬ ‫במקומות אלה‪ .‬יש לשים דגש על מציאתן של משרות‪ ,‬המהוות אתגר עבור הסטודנטים (ולא‬ ‫בגדר עבודה פקידותית);‬ ‫שלב ד’‪ :‬פתיחת קורס אחד או שניים‬ ‫ •פתיחת קורס התמחות דורשת בניית סילבוס אקדמי ואישורו בוועדת ההוראה של המוסד‪ .‬מרכז‬ ‫המתמחים מספק ליווי מקצועי ואישי לאורך כל שלב זה;‬ ‫ •פרסום הקורס לסטודנטים והעלאת מודעותם לאפשרויות שהקורס מציע;‬ ‫ •עם פרסום הקורס‪ ,‬מתחיל תהליך השיבוץ‪ ,‬הכולל‪:‬‬ ‫ ‪ o‬ראיון אישי עם הסטודנטים המעוניינים להירשם;‬ ‫‪o o‬הסבר על מקומות ההתמחות המוצעים ובחירת שלושה מקומות מועדפים על הסטודנט‬ ‫(תפקיד הרכז לנתב בין רצונות הסטודנט ואופיו לבין המשרות המוצעות);‬ ‫‪o o‬הפניית קורות החיים של הסטודנט למעסיקים שבחר;‬ ‫‪o o‬קבלת תשובה מהמעסיק;‬ ‫‪o o‬שליחת מספר סטודנטים לראיון מעסיק ‪ -‬מספר הסטודנטים שיישלח יהיה מעל למספר‬ ‫המשרות המוצע‪.‬‬ ‫ •התהליך דומה לזה הנעשה בשוק העבודה‪ ,‬אולם ייחודו בהיותו “תהליך רך” יותר בשל הקשר‬ ‫האישי הקיים בין הרכז למתמחה וכן בשל התערבותו של הרכז לפי הצורך;‬ ‫ •חלוקת מלגות לסטודנטים נזקקים‪.‬‬ ‫שלב ה’‪ :‬הרחבת מספר הקורסים‬ ‫ •פתיחת קורסי הפיילוט תשמש כאומדן משמעותי להרחבת הפרויקט ולבחינת מידת הביקוש‬ ‫במוסד האקדמי;‬ ‫ •במהלך מחצית השנה‪ ,‬הרכז פועל יחד עם מנהל מרכז המתמחים הארצי לרחבת הפרויקט על‬ ‫ידי פנייתם לדיקנים נוספים במטרה לפתוח קורסים בתחומים נוספים;‬ ‫ •הצלחת שלב זה היא משמעותית‪ ,‬משום שהיא מסמלת את תחילת מיסודו של הפרויקט במוסד‬ ‫האקדמי;‬ ‫ •בהתאם לקורסים החדשים‪ ,‬הרכז פועל למציאת מקומות התמחות מותאמים;‬ ‫ •בהתאם לגידול במספר הקורסים יש לשקול את הרחבת צוות המתמחים ואף תוספת של רכז‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫שלב ו’‪ :‬פתיחת מרכז‪/‬מועדון המתמחים כמסגרת וולונטרית מעשירה‬ ‫ •מרכז המתמחים‪/‬מועדון המתמחים היא מסגרת וולונטרית‪ ,‬אשר מטרתה להעשיר את הסטודנטים‬ ‫ולהכינם בצורה מיטבית לשוק העבודה;‬ ‫ •פעילות המרכז מקנה מעטפת מקצועית‪ ,‬הכוללת סדנאות (כגון שיווק עצמי‪ ,‬הכנת קורות חיים‬ ‫והתאמתם למשרות משתנות‪ ,‬הכנה לראיון עבודה‪ ,‬בניית קריירה‪ ,‬שינויים בעבודה)‪ ,‬פגישות‬ ‫אישיות של כל מתמחה עם יועצת ארגונית ומפגשים עם בכירים בשוק העבודה;‬ ‫ •מסגרת זו נועדה גם לשמש כמסגרת מאחדת ומגבשת מבחינה חברתית ומקצועית עבור כלל‬ ‫המתמחים‪ ,‬אשר מטרתה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למידת עמיתים;‬ ‫ •בשנה האחרונה נוסף ממד נוסף למרכז המתמחים בירושלים (כפיילוט)‪ .‬הכוונה ‪ -‬שילובם של‬ ‫<< ‪144‬‬ ‫מסלולים ייחודיים‪ ,‬שמטרתם להעניק ערך מוסף פרקטי‪ ,‬הנעדר מלימודי התואר‪ .‬למשל‪ :‬קיומו‬ ‫של מסלול ייחודי עבור תלמידי מינהל עסקים וכלכלה לקריאת תקציב וכתיבתו‪ ,‬כתיבת תכניות‬ ‫עסקיות‪ ,‬הרחבה פרקטית על תפקידו של המנהל העסקי‪ ,‬ועוד‪ .‬דוגמה אחרת מתייחסת לתלמידי‬ ‫תקשורת ‪ -‬למידה פרקטית של עולם התקשורת הכוללת‪ :‬ביצוע יחסי ציבור‪ ,‬כתיבת כתבה‪ ,‬שיווק‬ ‫אסטרטגי ומשמעותו וכדומה‪.‬‬ ‫שלב ז’‪ :‬מיסוד הפרויקט במוסד האקדמי‬ ‫ •הפרויקט משתלב במוסד האקדמי‪ .‬מרכז המתמחים נשאר כגוף מבקר‪ ,‬מלווה‪ ,‬מעשיר ומפתח;‬ ‫ •בכל השלבים מתבצע תהליך של הערכה‪ ,‬משוב ובקרה על ידי מרכז המתמחים הארצי‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫המרכז מסייע באיתור הצוות המקצועי אשר מלווה את הפרויקט‪.‬‬ ‫היתרונות בהפעלת הפרויקט במרכז הצעירים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פרויקט המתמחים מושך אליו את אוכלוסיית הסטודנטים על גווניה השונים‪ ,‬אולם בעיקר הוא‬ ‫מושך את האוכלוסייה החזקה יותר מקרב הסטודנטים‪ .‬זוהי אוכלוסייה שלרוב איננה מגיעה‬ ‫לפעילויות השונות של מרכזי הצעירים‪ .‬הפעלת פרויקט זה כחלק אינטגרלי ממרכז הצעירים‬ ‫מהווה מקור משיכה חשוב לאוכלוסייה חדשה המגיעה למרכז הצעירים‪.‬‬ ‫•פרויקט המתמחים מהווה יתרון חשוב למוסדות האקדמיים השונים‪ ,‬היות והוא יכול למשוך‬ ‫סטודנטים לאותם מוסדות לימוד‪ .‬מוסדות לימוד אקדמיים רבים בארץ נלחמים על סטודנטים‪,‬‬ ‫ובעיקר המכללות‪ .‬אחד הדברים שהסטודנטים מחפשים הוא רכישת ניסיון מעשי תוך כדי‬ ‫הלימודים וקבלת ידע וניסיון שיעזרו להם למצוא עבודה‪ .‬לכן‪ ,‬פרויקט המתמחים מאומץ על ידי‬ ‫מוסדות אקדמיים רבים‪ .‬העובדה שמרכז הצעירים מנהל את הפרויקט מחזקת את הקשרים בין‬ ‫המוסד האקדמי לבין מרכז הצעירים באותו אזור‪.‬‬ ‫• פרויקט המתמחים מהווה כר נוסף לשיתוף פעולה בין המעסיקים לבין מרכזי הצעירים‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫הקשר העיקרי בין מרכזי הצעירים למעסיקים הוא באמצעות רכז התעסוקה‪ .‬פרויקט מסוג זה‬ ‫מחבר בין העסקים באזור לבין המעסיקים והסטודנטים‪ .‬המעסיקים מבינים שמרכז הצעירים לא‬ ‫מחפש רק מקומות עבודה עבור הצעירים‪ ,‬אלא גם מספק סטודנטים איכותיים לאותם מעסיקים‬ ‫במסגרת תכנית ההתמחות‪ .‬המעסיקים רואים‪ ,‬אפוא‪ ,‬במרכז הצעירים ספק של כוח עבודה‬ ‫איכותי‪.‬‬ ‫•אחת המטרות המרכזיות של מרכזי הצעירים היא השארת צעירים בעיר שבה הם פועלים‪.‬‬ ‫הפרויקט גורם לסטודנטים להכיר את שוק העבודה המקומי וחלקם אף נשאר לעבוד במקום‬ ‫ההתמחות‪.‬‬ ‫•הסטודנטים המשתתפים בפרויקט הם אנשים איכותיים‪ ,‬בעלי מעורבות חברתית וציבורית‪ .‬ניתן‬ ‫לנצל זאת לבנייה של צוות סטודנטים וצעירים שיהוו קבוצה שתפעל לשינוי חברתי באותו אזור‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח על ידי עמותת “רוח חדשה” ושגיא שיין‪ ,‬אשר שימש כמנהל הפרויקט במשך ארבע‬ ‫שנים בעמותת “רוח חדשה”‪.‬‬ ‫‪>> 145‬‬ ‫”בוחרים מחר" ‪ -‬תכנית‬ ‫הרפואנים בנגב‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫"בוחרים מחר" היא תכנית שעניינה השארת צעירים‬ ‫בנגב באמצעות גיבוש קבוצות סטודנטים מובילים‪ ,‬עידוד‬ ‫למעורבות קהילתית‪ ,‬מתן הכשרה‪ ,‬כלים וליווי אישי וקבוצתי‪.‬‬ ‫התכנית מתבססת על ההנחה‪ ,‬כי עידוד צעירים לחיי קהילה‪,‬‬ ‫המלווים בעשייה ובמעורבות אזרחית‪ ,‬יגדיל את מספר‬ ‫הנשארים בנגב בתום הלימודים וכי להצמחת קהילות פעילות‬ ‫בנגב מעגלי השפעה נרחבים ויכולת לחולל שינוי כלכלי‪-‬‬ ‫קהילתי ודמוגרפי‪.‬‬ ‫בשנת הפעילות הקרובה הוחלט למקד מאמצים סביב‬ ‫סטודנטים לרפואה‪ ,‬הלומדים באוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫ולפתח תכנית ייחודית לעידוד הישארותם בנגב‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שינוי חיובי בעמדות הסטודנטים כלפי העיר באר שבע והנגב;‬ ‫•השארת הסטודנטים בנגב בתום תקופת הלימודים והשתלבותם במערכות הבריאות באזור;‬ ‫•עידוד הסטודנטים לפעילות קהילתית במהלך השנה;‬ ‫•חשיפה לרעיון החיים הקהילתיים והתגבשות לכדי קבוצות משמעותיות המהוות בסיס להתגבשות‬ ‫קהילות רופאים בנגב‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •סטודנטים לרפואה באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬המעוניינים בחיים קהילתיים בנגב;‬ ‫ •סטודנטים לרפואה‪ ,‬תלמידי המוסדות ברומניה‪ ,‬אשר מגיעים לשנת הלימודים השישית בארץ‬ ‫ומחויבים בביצוע התמחות בבית החולים סורוקה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫המיקוד באוכלוסיית יעד זו הוא תולדה של מחסור גדל והולך ברופאים הבוחרים להשתלב במערכות‬ ‫הבריאות בנגב‪ .‬המחסור ברופאים מכרסם בחוסנה של מערכת הבריאות בנגב ומעיב על סיכויי האזור‬ ‫למשוך אליו אוכלוסייה צעירה וחזקה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫לתכנית “בוחרים מחר” ארבעה צירים מרכזיים‪:‬‬ ‫ •הכשרה והעשרה‪ :‬דיון בסוגיות חברתיות‪-‬כלכליות‪-‬רפואיות‪-‬קהילתיות בראי הנגב‪ ,‬סיורים‬ ‫לימודיים החושפים את ההזדמנויות והחוזקות הקיימות בנגב‪ ,‬מתן סדנאות יישומיות וכלים ביזמות‬ ‫חברתית;‬ ‫<< ‪146‬‬ ‫ •בניית קבוצה משמעותית‪ :‬חשיפה והתנסות בקהילתיות העשויים להוות בסיס לבניית קהילות‬ ‫צעירים מקרב בוגרים וסטודנטים לרפואה בנגב;‬ ‫ •יזמות חברתית בתחום הצעירים בנגב;‬ ‫ •מערכת התמריצים לסטודנטים המשתתפים בתכנית‪ :‬בנוסף לתכנית ההכשרה‪ ,‬הסטודנטים‬ ‫זוכים במלגת לימודים מלאה‪.‬‬ ‫מבנה התכנית‬ ‫ •מפגש הכשרה שבועי קבוע;‬ ‫ •יזמות חברתית בתחום הצעירים בנגב ‪ -‬היקף שעות שבועי שיוקדש ליזמות;‬ ‫ •סיורים בנגב‪ ,‬היכרות עם קהילות באזור‪ ,‬מפגשים עם אנשי מפתח ודמויות משמעותיות‪ ,‬חשיפה‬ ‫לתכניות פיתוח;‬ ‫ •מפגשי גיבוש פתוחים לבני‪/‬ות זוג‪.‬‬ ‫סך הכול‪ :‬שש שעות שבועיות‪.‬‬ ‫סך הכול מלגת לימודים‪ /‬סיוע בשכר דירה‪ 10,000 :‬ש”ח לסטודנט‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שינוי לחיוב בעמדות הסטודנטים כלפי העיר והנגב;‬ ‫•הגעה סדירה למפגשי ההכשרה ‪ -‬לפחות ‪ 80%‬נוכחות בכל המפגשים;‬ ‫•סטודנטים יוזמים ומפעילים מיזמים חברתיים מחוללי שינוי;‬ ‫•עד ‪ 20%‬נשירה בתום השנה הראשונה;‬ ‫•סטודנטים הבוחרים להישאר בנגב בתום תקופת הלימודים ולהשתלב במערכות הבריאות בנגב‬ ‫‪ 50% -‬מהקבוצה בוחרת בהתמחות בסורוקה‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•תכנון והפעלה של תכנית הכשרה בנושאים‪ :‬היכרות ותיאום ציפיות‪ ,‬גיבוש חזון משותף‪ ,‬רפואה‬ ‫ופריפריה‪ ,‬רפואה ציבורית‪ ,‬מנהיגות רפואית‪ ,‬בינוי ועיצוב אורח חיים קהילתיים‪ ,‬כלים ביזמות‬ ‫חברתית;‬ ‫•בשנה א’‪ :‬חלוקה לצוותים בהתאם ליוזמה החברתית‪ ,‬מיפוי קהילתי וקביעת צרכים‪ ,‬מענים‬ ‫ושותפים‪ ,‬הקמת הפרויקט‪.‬‬ ‫•שנה ב’‪ :‬ניהול שוטף של הפרויקט‪ ,‬מציאת ארגון גג והטמעת הפרויקט;‬ ‫•הפעלת צוותי רוחב קבוצתיים הלוקחים אחריות על גיבוש‪ ,‬תיעוד‪ ,‬יחסי ציבור‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫התכנית פועלת במרכז הצעירים “סטארט אפ” בבאר שבע‪ ,‬בשיתוף עם הסוכנות היהודית ושותפות‬ ‫‪.2000‬‬ ‫‪>> 147‬‬ ‫סטודנטים למען‬ ‫תלמידי קריית ים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫במסגרת הפרוייקט‪ ,‬סטודנטים המקבלים מלגה מהעירייה‬ ‫מוצמדים לבני נוער בסיכון ומכוונים אותם להשכלה גבוהה‬ ‫ולהגזים בלימודים‪ .‬הסטודנטים נותנים שיעורי עזר לבני הנוער‬ ‫ומעודדים אותם לפעילות התנדבותית‪ ,‬הפרויקט מתקיים‬ ‫בשיתוף עם בתי הספר בקריית ים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•עידוד הסטודנטים למעורבות חברתית;‬ ‫•פיתוח המודעות לחשיבותה של ההשכלה הגבוהה בקרב אוכלוסיות מוחלשות;‬ ‫•קידום תלמידי בתי ספר יסודיים בתחומי הלימודים השונים;‬ ‫•עזרה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת וממשפחות עולים‪ ,‬שעברית אינה שפת אמם;‬ ‫•מציאת מקור הכנסה נוסף לסטודנטים;‬ ‫•פיתוח פורום הצעירים בקריית ים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫•סטודנטים תושבי קריית ים;‬ ‫•בני נוער בסיכון מבתי הספר בעיר‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫הצורך‬ ‫בקריית ים ישנם בני נוער רבים אשר נושא ההשכלה הגבוהה איננו מונגש עבורם עקב רקע משפחתי‬ ‫ובעיות נוספות‪ .‬בני נוער רבים זקוקים לעזרה בלימודים ואינם יכולים להרשות לעצמם מורים פרטיים‪.‬‬ ‫הסטודנטים מחפשים מקורות הכנסה והחיבור בינם לבני הנוער מועיל לשני הצדדים‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪148‬‬ ‫•פרסום הפרויקט;‬ ‫•גיוס סטודנטים;‬ ‫•הכנת מאגר תלמידים באמצעות יצירת קשר עם מנהלות בתי הספר;‬ ‫•יצירת הקשר ותיאום בין התלמיד לסטודנט;‬ ‫ •יצירת קשר עם הורי התלמידים לשם אישור השתתפות ילדיהם בפרויקט‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫כל סטודנט מתנדב מספר שעות‪ ,‬בהתאם לגובה המלגה שהוא מקבל מהעירייה ונפגש עם תלמיד‬ ‫קבוע מאחד מבתי הספר היסודיים‪ .‬התלמידים מאותרים בסיוען של מנהלות בתי הספר ותכניות עולים‪,‬‬ ‫בהתאם למצבה הסוציו‪-‬אקונומי של משפחתם‪ .‬על כל הורה שמסכים להשתתף בפרויקט לשלם ‪20‬‬ ‫ש”ח לשיעור במרכז צעירים וזאת על מנת להגביר את מחויבותם להשתתפות בתכנית‪ .‬הסטודנטים‬ ‫מסייעים לתלמידים בתחום הלימודי‪ ,‬אך גם מהווים עבורם גורם שעמו ניתן להתייעץ ולשוחח על‬ ‫נושאים שונים‪.‬‬ ‫שלבים בהפעלת הפרויקט‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שלב ראשון‪ :‬יצירת קשר עם מנהלות בתי הספר לשם הצגת הפרויקט ואיתור כ‪ 50-‬תלמידים‬ ‫פוטנציאליים;‬ ‫•שלב שני‪ :‬גיוס כ‪ 50-‬סטודנטים המעוניינים להשתתף בפרויקט בתמורה למלגת עירייה‪ .‬כל‬ ‫סטודנט מתנדב במסגרת של מכסת שעות בהתאם לגובה המלגה;‬ ‫•שלב שלישי‪“ :‬שידוך” בין התלמיד לסטודנט‪ .‬הפיקוח על קיום השיעורים מתבצע על ידי החתמה‬ ‫של ההורה על טופס לאחר כל שיעור;‬ ‫•שלב רביעי‪ :‬ניתן להרחיב את השירות עבור תלמידי תיכון וסטודנטים‪ ,‬בהתאם לידע הרלוונטי של‬ ‫הסטודנטים החונכים‪.‬‬ ‫פרסום‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שליחת מיילים למאגר הסטודנטים מבקשי מלגה בקריית ים;‬ ‫•באמצעות הפייסבוק;‬ ‫•פרסום באתר מרכז צעירים;‬ ‫•באמצעות “חבר מביא חבר”‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל במרכז הצעירים בקריית ים‪.‬‬ ‫‪>> 149‬‬ ‫”מכוונים גבוה"‬ ‫באשדוד‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הרעיון המרכזי של הפרויקט הוא שסטודנטים ואקדמאים‪,‬‬ ‫תושבי העיר‪ ,‬חוזרים לתיכון שבו למדו ומכוונים תלמידים‬ ‫בכיתות י' עד י"ב ללימודים גבוהים‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות שיחות‬ ‫על נושא ההשכלה הגבוהה‪ ,‬היתרונות שבהשגת השכלה‬ ‫גבוהה‪ ,‬אופי החיים הסטודנטיאלי‪ ,‬ועוד‪ .‬הפרוייקט מתקיים‬ ‫ביוזמת קבוצת המנהיגות "אשדוד מתעוררת" ובשיתוף מרכז‬ ‫הצעירים המקומי ובתי הספר‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח המוטיבציה בקרב בני נוער לרכוש השכלה גבוהה;‬ ‫•חשיפה ראשונית של בני הנוער ללימודים גבוהים‪ ,‬שתוביל לדרישה לידע נוסף ולהרחבת אופי‬ ‫קים;‬ ‫•הטמעת החשיבות של ההשכלה הגבוהה בבתי ספר תיכוניים;‬ ‫•העמקת החיבור של צעירים אקדמאים וסטודנטים לעיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •סטודנטים תושבי העיר;‬ ‫ •אקדמאים תושבי העיר‪ ,‬בגילאים ‪ 18‬עד ‪;35‬‬ ‫ •בני נוער מבתי הספר המקומיים בכיתות י’ עד י”ב‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫השירות הצבאי יוצר נתק בין הלימודים התיכוניים לבין הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬מכאן‬ ‫החשיבות של מתן ידע לתלמידים‪ ,‬עוד בהיותם בתיכון‪ ,‬בכל הקשור להשכלה גבוהה ועידודם לשאוף‬ ‫אליה לאחר סיום שירותם הצבאי‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הסטודנטים והאקדמאים המשתתפים בפרויקט עובדים בתיאום עם בתי הספר בעיר‪ .‬הסטודנטים‬ ‫מאותרים לפרויקט על ידי מרכז הצעירים‪ ,‬באמצעות רכז המעורבות החברתית ורכז ההשכלה‪ .‬את‬ ‫הפרויקט מרכזת סטודנטית במסגרת של מלגה ותפקידיה‪:‬‬ ‫ •גיוס והדרכה של מדריכים מתנדבים לפרויקט;‬ ‫<< ‪150‬‬ ‫ •בניית מערכים מותאמים לכיתות מתקדמות וכיתות מב”ר;‬ ‫ •תיאום ההדרכות מול בתי הספר והמדריכים‪.‬‬ ‫הסטודנטים מגיעים באופן קבוע‪ ,‬במהלך שנת הלימודים‪ ,‬לכיתות י’ עד י”ב ומעבירים הרצאות בנושא‬ ‫השכלה גבוהה‪ ,‬תעסוקה וכדומה‪ .‬ההרצאות הן על בסיס הניסיון האישי שלהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסטודנטים‬ ‫מארגנים סיורים של התלמידים למוסדות אקדמיים ולמקומות עבודה רלוונטיים‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גידול במספר הכיתות והשכבות המשתתפות בפרויקט‪ :‬חמש הדרכות לפחות בכל תיכון בעיר‬ ‫במהלך שנת לימודים אחת;‬ ‫•הגדלת שיתוף הפעולה מצד כל בתי הספר התיכוניים בעיר;‬ ‫•גידול במספר המדריכים המשתתפים בפרויקט;‬ ‫•התרחבות הפרויקט לערים נוספות‪ ,‬כאשר אשדוד מהווה מודל לחיקוי‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קליטת סטודנט‪ ,‬במסגרת של מלגה‪ ,‬לריכוז הפרויקט;‬ ‫•איתור סטודנטים ואקדמאים להשתתפות בפרויקט;‬ ‫•יצירת שיתופי פעולה עם בתי הספר בעיר;‬ ‫•הכנת מערכי הרצאות לסטודנטים ולאקדמאים המשתתפים בפרויקט‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫חברי קבוצת “אשדוד מתעוררת” ‪ -‬קבוצת מנהיגות באשדוד הפועלת לשיפור איכות החיים של הצעיי‬ ‫רים בעיר‪ ,‬מרכז “כיוונים” ‪ -‬מרכז הצעירים של אשדוד‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים באשדוד‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מצגת מפורטת על הפרויקט נמצאת בכתובת האינטרנט‬ ‫‪http//upload-il.com/he/E07ACE258B‬‬ ‫‪>> 151‬‬ ‫”פארק בטיחות "אור ירוק"‬ ‫בקריית ים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפעלת פארק בטיחות של עמותת "אור ירוק" מתוך מטרה‬ ‫להגביר את המודעות לבטיחות בדרכים בקרב בני נוער‬ ‫וצעירים‪ .‬הפארק מופעל על ידי מרכז הצעירים בשיתוף‬ ‫בתי הספר בעיר וכולל הרצאות והפעלות שונות הקשורות‬ ‫לבטיחות בדרכים‬ ‫מטרות‬ ‫ •הגברת המודעות לבטיחות בדרכים בקרב בני נוער וצעירים;‬ ‫ •מתן דוגמה אישית למודל של צעירים ונוער בתחום של פעילות חברתית;‬ ‫ •חיבור בין צעירים ונוער בתחום המעורבות החברתית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •בני נוער בכיתות י’ עד י”ב;‬ ‫ •צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫היוזמה לפרויקט עלתה בפורום הצעירים של המרכז כפעולה ראשונה בעיר במסגרת של שיתוף‬ ‫פעולה עם עמותת “אור ירוק”‪ ,‬וזאת מתוך רצון להגביר את הבטיחות בדרכים בקרב הצעירים ולצמצם‬ ‫את מספר הנפגעים בתאונות דרכים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫בפארק הבטיחות מופעלות ארבע תחנות (בו‪-‬זמנית) לבני נוער‪ ,‬כאשר כל תחנה עוסקת בפעילות‬ ‫הקשורה לבטיחות בדרכים‪ ,‬למשל‪ :‬הסכנה שבאלכוהול ונהיגה‪ ,‬משקפי נהיגה‪ ,‬שמירת מרחק‪ .‬הפארק‬ ‫מופעל על ידי עשרה סטודנטים‪ ,‬שזכו במלגה ועברו הכשרה מתאימה בנושא מטעם עמותת “אור‬ ‫ירוק”‪ .‬מדי שבוע מגיעים לפארק כמאה תלמידים לפחות‪ .‬משך כל פעילות כשעתיים וחצי‪.‬‬ ‫<< ‪152‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫•הפעלת פארק בטיחות לתלמידי בתי הספר התיכוניים;‬ ‫•גיוס סטודנטים להפעלת הפארק;‬ ‫••שיתוף פעולה עם נציגי “אור ירוק”‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת שיתוף פעולה עם עמותת “אור ירוק” ועם בתי הספר בעיר;‬ ‫•גיוס ‪ 30‬סטודנטים לטובת הפרויקט (בהתאם להיענות בתי הספר) והכשרתם על ידי “אור ירוק”;‬ ‫•הפעלת פיילוט;‬ ‫•תיאום הפעילות בפארק מול בתי הספר התיכוניים‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫“אור ירוק”‪ ,‬מרכז הצעירים בקריית ים‪ ,‬העירייה ובתי ספר תיכוניים‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל במרכז הצעירים בקריית ים‪.‬‬ ‫‪>> 153‬‬ ‫”חרדים להשכלה"‬ ‫ברמלה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפרויקט מיועד לחשיפת האקדמיה ונושא השכלה הגבוהה‬ ‫בקרב אוכלוסיית החרדים הצעירים בעיר רמלה‪ ,‬וזאת מתוך‬ ‫כוונה לעורר את מודעותם לחשיבותה של ההשכלה הגבוהה‪.‬‬ ‫הפרויקט כולל העברת מידע על מוסדות לימוד ומסלולי‬ ‫לימוד המותאמים לאוכלוסייה החרדית‪ ,‬הסברה‪ ,‬שיווק וייעוץ‬ ‫ייחודי‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •שינוי תפיסת החרדים בכל הנוגע להשכלה גבוהה ותפיסתה ככלי להשתלבות מיטבית בחברה;‬ ‫ •החלפת סטיגמות שליליות על האקדמיה בסטיגמות חיוביות בקרב האוכלוסייה החרדית;‬ ‫ •הגדלת כמות החרדים הלומדים באקדמיה מתוך אמונה כי רכישת השכלה גבוהה תוביל‬ ‫•להשתלבות מוצלחת ויעילה בחברה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים חרדים בגילאים ‪ 18‬עד ‪ ,35‬תושבי העיר רמלה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫על פי נתוני הלמ”ס‪ ,‬בעיר רמלה מתגוררים כ‪ 7,000-‬חרדים‪ ,‬המשתייכים לקהילות שונות‪ .‬בקרב המגזר‬ ‫החרדי קיימת נטייה לראות בהשתלבות באקדמיה וברכישת השכלה גבוהה בכלל מהלך אשר עלול‬ ‫להוביל להתרחקות מן הדת‪ .‬דעה זו נובעת לא מעט מחוסר ידע היכרות עם מוסדות להשכלה גבוהה‬ ‫המתאימים לאוכלוסייה החרדית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לרבים מבני הקהילה החרדית אין יכולות כלכליות לשלוח‬ ‫את ילדיהם ללימודים גבוהים ובקרב הגברים קיים פער לימודי משום שרובם חסרי תעודת בגרות‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪154‬‬ ‫•ריכוז מידע על מוסדות להשכלה גבוהה ועל מסלולי לימוד אשר מותאמים לאוכלוסייה חרדית;‬ ‫•איתור יעדים פוטנציאליים שדרכם אפשר לקיים פעילות הסברתית בנושאים של השכלה גבוהה‪:‬‬ ‫ריכוזי אוכלוסייה‪ ,‬אנשי מפתח‪ ,‬אירועים חברתיים‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬בתי ספר;‬ ‫•פרסום והסברה ביעדים המתאימים שאותרו‪ :‬ימי חשיפה‪ ,‬פגישות קבוצתיות‪ ,‬דיוור ישיר;‬ ‫•הזמנה ומתן ייעוץ פרטני לאוכלוסייה החרדית‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מיפוי האוכלוסייה החרדית בעיר;‬ ‫•יצירת שיתוף פעולה עם מנהיגי הציבור החרדי בעיר וקבלת ברכת הדרך מהם;‬ ‫•איסוף מידע רלוונטי בתחום ההשכלה הגבוהה עבור האוכלוסייה החרדית;‬ ‫•קיום ימי עיון‪ ,‬סדנאות ואירועים לעידוד ההשכלה הגבוהה בקרב החרדים;‬ ‫•קיום ייעוץ פרטני קבוע לאורך כל השנה;‬ ‫•הערכת הפרויקט‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים ברמלה‪.‬‬ ‫‪>> 155‬‬ ‫ללמוד איך ללמוד‬ ‫בטירת הכרמל‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפרויקט מקדם מיומנויות למידה והסרת חסמים להשכלה‬ ‫גבוהה‪ .‬מרכז הצעירים מכשיר סטודנטים הזוכים במלגה‬ ‫ומתנדבים המעבירים סדנאות בבתי הספר לבני נוער‪ ,‬וזאת‬ ‫מתוך מטרה להרחיב אופקים ולקרבם ללימודים גבוהים‪.‬‬ ‫התכנים מתמקדים בהקניית הרגלי למידה נכונים‪ ,‬שיפור‬ ‫סיכויי ההצלחה בבגרויות‪ ,‬כיצד לבחור מה ללמוד וכדומה‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫פיתוח ושכלול מיומנויות הלמידה של התלמידים‪ ,‬באמצעות חשיפתם לכלים ולטכניקות מגוונות‬ ‫ללמידה יעילה‪ ,‬אשר יגדילו את סיכוייהם לסיים את בחינות הבגרות בהצלחה ולהתקבל למוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •סטודנטים תושבי העיר בגילאים ‪ 21‬עד ‪;35‬‬ ‫ •בני נוער בכיתות ט’ עד י”ב‪ ,‬הסובלים מקשיי למידה בדרגות שונות‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫תלמידים רבים סובלים מקשיי למידה ברמות שונות‪ .‬מערכת החינוך לא תמיד יודעת כיצד לסייע להם‬ ‫והם אינם מסיימים את לימודיהם‪ .‬מצב זה מונע בעדם להמשיך ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫הרעיון הוא לסייע לאותם בני נוער לשפר את סיכוייהם לסיים את בחינות הבגרות בהצלחה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫מרכז הצעירים הקים קבוצה של סטודנטים‪ ,‬זוכי מלגות שונות‪ ,‬ומתנדבים‪ ,‬הפועלים בבתי הספר בעיר‬ ‫לקידום מיומנויות למידה והסרת חסמים להשכלה גבוהה‪ .‬הסטודנטים מקבלים ליווי והדרכה בשיתוף‬ ‫בתי הספר ומחלקת החינוך בעיר‪ .‬התלמידים נבחרים על ידי מוסדות החינוך‪ .‬המיומנויות שעליהן שמים‬ ‫דגש‪:‬‬ ‫ •פיתוח משמעת עצמית; מודעות עצמית‪ ,‬מוטיבציה ללמידה‪ ,‬מודעות לחשיבות הריכוז כחלק‬ ‫אינטגרלי מתהליך הלמידה‪ ,‬למידה בבית ובכיתה‪ ,‬התמודדות עם בעיות למידה שכיחות;‬ ‫ •התמודדות עם מקצועות רבי מלל‪ :‬תכנון זמן אפקטיבי‪ ,‬עיבוד וארגון החומר‪ ,‬טכניקות למידה‬ ‫<< ‪156‬‬ ‫(מילות מפתח‪ ,‬רעיון מרכזי‪ ,‬סיכום‪ ,‬דוגמאות)‪ ,‬למידה סלקטיבית‪ ,‬טכניקות זכירה‪ ,‬התמודדות‬ ‫יעילה בזמן הבחינה‪ ,‬התמודדות עם חרדת בחינות;‬ ‫ •פיצוח הבגרות‪ :‬יחידות לימוד‪ ,‬מבנה חזותי‪ ,‬מכלול המקצועות‪ ,‬ממוצע הבגרויות‪ ,‬חשיבות בחינות‬ ‫הבגרות וסיום הלימודים בהצלחה‪ ,‬חשיבות ההשכלה הגבוהה‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקניית הרגלי למידה נכונים;‬ ‫•עמידה בהצלחה במטלות הלימודיות;‬ ‫•שיפור סיכויי ההצלחה בבגרויות;‬ ‫•חיזוק הדימוי העצמי והיכולת להצליח בלימודים;‬ ‫•פיתוח מוטיבציה לרכישת השכלה גבוהה בסיום התיכון‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הכנת מסמך מקצועי הכולל את המיומנויות שעליהן יושם דגש בפרויקט;‬ ‫•פגישת תיאום ציפיות עם מנהל מחלקת החינוך ועם בית הספר והצוות המלווה את כיתות ט’;‬ ‫•קביעת מסגרת הפעילות מול הצוות‪ ,‬בהתאם להמלצות על תלמידים לפרויקט;‬ ‫•כניסה לבית הספר למפגשים פרטניים וקבוצתיים עם התלמידים;‬ ‫•ליווי ומעקב מול בית הספר על מגמות שינוי בתפקוד התלמידים;‬ ‫•תיעוד התהליך והפקת לקחים;‬ ‫•הכשרת הסטודנטים לביצוע הפרויקט בהיקף רחב יותר בשנה ב’‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫בהתאם לגובה המלגות ולמספר הסטודנטים הזוכים בהן‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בטירת הכרמל‪.‬‬ ‫‪>> 157‬‬ ‫טיפוח הקריאה והלמידה‬ ‫בקרב ילדים ובני נוער‬ ‫בכרמיאל‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת מרכז לטיפוח הקריאה והלמידה בקרב בני נוער וילדים‬ ‫בכרמיאל‪ .‬המרכז מופעל על ידי סטודנטים‪ ,‬זוכי מלגות‪,‬‬ ‫ומתנדבים‪ .‬המרכז מקיים פעילויות עם הילדים ובני הנוער‬ ‫ועם ההורים‪ ,‬סדנאות והרצאות בנושאים הקשורים לעידוד‬ ‫ולטיפוח הקריאה והלמידה‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫איתור המתקשים בהבנת הנקרא ועידודם לטיפוח ההבעה‪ ,‬השיח‪ ,‬הקריאה וההבנה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫הורים צעירים‪ ,‬ילדים ובני נוער עם קשיי קריאה ולמידה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫איתור מוקדם של ילדים המתקשים בקריאה ובלמידה וטיפול בהם‪ ,‬בסיוע הוריהם‪ ,‬עשוי להחזיר‬ ‫את הילדים למסגרת לימודית רגילה ובהמשך לתת להם סיכוי להשכלה גבוהה ולחיים אזרחיים‬ ‫נורמטיביים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫גיוס סטודנטים‪ ,‬הזוכים במלגות‪ ,‬ומתנדבים אשר פועלים בקרב בני הנוער והוריהם בדרכים הבאות‪:‬‬ ‫טיפוח שפה ועידוד הקריאה באמצעות‪:‬‬ ‫ •הפעלת בית ספר להורים;‬ ‫ •העשרת שפה בקרב ילדים ‪ -‬האזנה לסיפורים;‬ ‫ •סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ‪ -‬שיפור הישגי קריאה והבנת הנקרא‪.‬‬ ‫•פעילויות במרכז‪:‬‬ ‫ •סדנאות הורים לטיפוח הקריאה ‪ -‬תשתית לקראת קריאה וכתיבה;‬ ‫ •הרצאות מומחים בנושא;‬ ‫ •פעילויות לעידוד ולטיפוח השפה והקריאה בגיל הרך – בספרייה;‬ ‫ •טיפוח הקריאה ואהבת הספר בקרב תלמידי בית הספר היסודי (כיתות ה’ עד ו’) באמצעות שעות‬ ‫סיפור;‬ ‫<< ‪158‬‬ ‫ •סיוע והדרכה לילד ולהוריו בהתמודדות עם הקשיים וטיפוח לשוני לשיפור ההישגים בהבנת‬ ‫הנקרא;‬ ‫ •עידוד מעורבות קהילתית‪ :‬גיוס מתנדבים וגיוס משאבים‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הגברת המודעות ההורית ומתן כלים להורים בגיל צעיר להעשרת השפה והכתיבה;‬ ‫•טיפול בלפחות ‪ 100‬בני נוער וילדים בשנה הראשונה;‬ ‫•פעילות קבועה של המרכז לאורך כל השנה בתדירות של לפחות פעם בשבוע;‬ ‫•גיוס סטודנטים ומתנדבים להפעלת המרכז;‬ ‫•יצירת שיתופי פעולה עם בתי הספר והספריות העירוניות‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת שיתופי פעולה עם בתי הספר היסודיים ועם הספרייה העירונית;‬ ‫•גיוס מתנדבים להפעלת המרכז;‬ ‫•פרסום המרכז ותחילת פעילות;‬ ‫•סדנאות הורים לטיפוח הקריאה‪ ,‬רכישת קריאה וטיפוח לשוני;‬ ‫•הרצאות מומחים מן השטח ומן האקדמיה במרכזים קהילתיים ובבתי הספר;‬ ‫•פעילויות לעידוד וטיפוח השפה והקריאה;‬ ‫• עידוד המעורבות הקהילתית – ילדים חונכים ילדים;‬ ‫•איתור ואבחון ראשוני של מתקשים;‬ ‫•טיפול וסיוע בילד והדרכת הוריו‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בכרמיאל‪.‬‬ ‫‪>> 159‬‬ ‫מרכז מורשת עכו‬ ‫מרכז חינוכי‪-‬חברתי לקידום ערכי‬ ‫מורשת עכו והדמוקרטיה בעיר‬ ‫כמודל לרב‪-‬תרבותית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצה של “מדריכי מורשת עכו” ‪ -‬צעירים מקומיים‬ ‫השותפים בהתוויית החזון והחלום ביחס לעיר‪ .‬המדריכים‬ ‫מקבלים הכשרה בנושאים שונים‪ :‬דמוקרטיה‪ ,‬מעורבות‬ ‫חברתית‪ ,‬שוויון‪ ,‬ועוד‪ .‬עם סיום ההכשרה המדריכים מעבירים‬ ‫סמינרים וסיורים לבני נוער ותושבים מעכו ומהסביבה וזאת‬ ‫על מנת לפתח את תחושת השייכות לעיר‪ .‬המדריכים‬ ‫עובדים תחת אחריות מרכז הצעירים ובשיתוף עם הגורמים‬ ‫הרלוונטיים בעיר‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שילוב רב‪-‬תרבותי;‬ ‫•פיתוח תחושת השייכות לעיר;‬ ‫•הגדלת תחומי האחריות של הצעירים כלפי העיר על אוכלוסייתה המגוונת;‬ ‫•יצירת מעורבות בקרב הצעירים בעיר ועידודם לחיים פעילים בחברה המקומית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •המדריכים ‪ -‬צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪ 35‬תושבי עכו;‬ ‫ • החניכים – תלמידי בתי הספר בעיר‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫לעיר עכו היסטוריה בת כ‪ 5,000-‬שנה ומורשת עשירה‪ ,‬הכוללת עשרות תרבויות שהתפתחו והתקיימו‬ ‫בה במהלך השנים‪ .‬בשנים האחרונות אף הוכרה העיר העתיקה בעכו כאתר מורשת עולמי של אונסק”ו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬העיר סובלת מהגירה שלילית ומעזיבה של צעירים שגדלו בה‪ ,‬העוברים לערי הסביבה ולמרכז‬ ‫הארץ‪ .‬הילדים ובני הנוער לא מכירים בייחודה ובאוצרותיה של העיר ומתקשים לפתח זיקה ותחושת‬ ‫גאווה לעיר שבה הם חיים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקמת קבוצת “מדריכי מורשת עכו” – צעירים ובני נוער תושבי העיר‪ ,‬בני העדות השונות ובהם תלמידי‬ ‫תיכון‪ ,‬צעירים השותפים בהתוויית החזון והחלום ביחס לעיר‪ .‬המדריכים עוברים הכשרה בנושאים‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫ערכי הדמוקרטיה‪ ,‬מעורבות חברתית‪ ,‬שוויון‪ ,‬דו‪-‬קיום וקבלת השונה‪ .‬הצעירים בונים מספר מערכים‬ ‫<< ‪160‬‬ ‫(כחמישה) לסמינרים יומיים לתלמידי כיתות ד’‪ ,‬ו’‪ ,‬ח’ ו‪-‬י’ ולמבקרים והם גם מעבירים אותם‪ .‬הסמינרים‬ ‫כוללים סיורים לאתרי מורשת בעיר‪ ,‬הסברים עליהם‪ ,‬תוך דיון בדילמות ערכיות והדגשת ערכי‬ ‫הדמוקרטיה והרב‪-‬תרבותיות בעיר‪ ,‬המהווה מודל לדו‪-‬קיום בחברה הישראלית‪ .‬הסמינרים מוצעים‬ ‫חינם לבתי הספר‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת צוות היגוי לפרויקט‪ ,‬הכולל את נציגי הגופים השותפים‪ :‬מינהל החינוך‪ ,‬עמותת “איילים”‬ ‫וקיבוץ המחנכים בעכו;‬ ‫•עיצוב תכני הפרויקט ובניית תהליך ההכשרה של המדריכים;‬ ‫•גיוס שלוש קבוצות מאוכלוסיית היעד של מדריכי הפרויקט;‬ ‫• הכשרת המדריכים;‬ ‫•קיום ישיבת בקרה של ועדת ההיגוי;‬ ‫•השקה פומבית של הפרויקט וחשיפתו בפני מנהלי בתי הספר היסודיים;‬ ‫•ארגון ימי הדרכה וימי סיור בהובלת המדריכים לכלל תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר‪.‬‬ ‫מדדי הצלחה‬ ‫ •שלוש קבוצות פעילות‪ ,‬שבהן מעל ל‪ 40 -‬חברים;‬ ‫ •הדרכה של מעל ל‪ 500-‬תלמידים‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫מכללת הגליל המערבי ‪ -‬החוג לשימור‪ ,‬מדרשת הטיולים בעכו‪ ,‬המרכז הבינלאומי לשימור‪ ,‬החברה‬ ‫לפיתוח עכו העתיקה‪ ,‬מינהל חינוך – עיריית עכו‪ ,‬כפר הסטודנטים של עמותת “איילים”‪ ,‬קיבוץ המחנכים‬ ‫בעכו ומרכז הצעירים‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בעכו‪.‬‬ ‫‪>> 161‬‬ ‫העצמה אישית‬ ‫לצעירים ולבני נוער‬ ‫באור עקיבא‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫ההעצמה אישית לבני נוער‪ ,‬תלמידי תיכון “אופק”‪.‬‬ ‫חברי קבוצת “אור צעיר בעיר”‪ ,‬בוגרי קורס מנהיגות‪,‬‬ ‫מלווים את הצעירים הן בפן הפרטני‪ :‬תגבורים‬ ‫במקצועות הנלמדים ושיחות אישיות והן בפן‬ ‫הקבוצתי‪ :‬סדנאות‪ ,‬ימי גיבוש‪ ,‬טורנירים וימי כיף‪ .‬כל‬ ‫זאת‪ ,‬במטרה להעצים בני נוער במצוקה ולשפר את‬ ‫הישגיהם הלימודיים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •צמצום הנשירה מבתי הספר;‬ ‫ •חשיפת הצעירים לחשיבות שבחיים נורמטיביים בדגש על גיוס לצה”ל;‬ ‫ •עידוד הצעירים להמשך הלימודים וחשיפתם למוסדות השכלה גבוהה ו‪/‬או לקורסים מקצועיים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫תלמידי בית ספר “אופק”‪ ,‬בכיתות י’ עד י”ב‪ ,‬הזקוקים לסיוע בלימודים ולאוזן קשבת‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫אחוזי הנשירה מבית הספר “אופק” גבוהים‪ .‬חברי קבוצת “אור צעיר בעיר” מאמינים כי באמצעות‬ ‫דוגמה אישית‪ ,‬תשומת לב ועזרה בלימודים אפשר לצמצם את הנשירה ולסייע לתלמידים להמשיך‬ ‫בלימודיהם‪ ,‬לרכוש תעודת בגרות מלאה‪ ,‬להתגייס לצבא ולהתקדם במסלול חיובי בחייהם‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫קיום חונכות אישית לתלמידים אשר נבחרים על ידי מנהלת בית הספר ותלמידים המתקשים בלימודים‬ ‫ועם בעיות רגשיות‪-‬אישיות‪ .‬החונכות מתקיימת פעם בשבוע לפחות‪ ,‬כאשר הפגישה כוללת שיחות‬ ‫אישיות‪ ,‬עזרה בלימודים וכל דבר שהנער‪/‬ה זקוקים לו‪ .‬במטרה ליצור גיבוש בין המשתתפים ולחזק את‬ ‫הביטחון העצמי שלהם‪ ,‬מתקיימות פעילויות קבוצתיות ‪ -‬ימי כיף‪ ,‬טיולים‪ ,‬ימי גיבוש‪ ,‬סדנאות העצמה‬ ‫אישית‪ ,‬ועוד‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬חברי הקבוצה מלווים גם תלמידים אחרים בבית הספר‪.‬‬ ‫<< ‪162‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קיום פיילוט ראשוני לצורך קידום התלמידים;‬ ‫•ליווי קבוצה של כ‪ 20-‬תלמידים;‬ ‫•שיפור בציונים של התלמידים המקבלים ליווי;‬ ‫•צמצום אחוז הנשירה בקרב התלמידים המשתתפים בפרויקט;‬ ‫•חשיפת הפרויקט לראש העיר ולמנהל אגף החינוך וקבלת תמיכתם‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בניית תכנית בשיתוף עם הנהלת בית הספר;‬ ‫•בחירת התלמידים;‬ ‫•הכשרת הצעירים המשתתפים בפרויקט;‬ ‫•גיוס משאבים‪ ,‬שותפים וסטודנטים נוספים לעזרה ולתגבורים בבית הספר;‬ ‫•מתן מלגות לקורס פסיכומטרי לשני תלמידים בשנה‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫עבור ימי גיבוש‪ ,‬טורנירים‪ ,‬מלגות לחונכים‪ ,‬סדנאות‪ ,‬פעילויות בחגים‪ ,‬קורסים מקצועיים לבוגרי “אופק”‪,‬‬ ‫מלגות לפסיכומטרי לבוגרי “אופק”‪ .‬הסכום משתנה מתוכנית לתוכנית ואינו קבוע‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫עיריית אור עקיבא ואגפיה‪ ,‬בית ספר אופק‪ ,‬קרן קיסריה‪ ,‬קרן גרוס‪ ,‬עמותת יפת”ח‪ ,‬משרדי ממשלה‪:‬‬ ‫הרווחה‪ ,‬הקליטה‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬משרד הביטחון ‪ -‬היחידה להכוונת חיילים משוחררים וחברי קבוצות‬ ‫מנהיגות “אור צעיר בעיר”‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים באור עקיבא‪.‬‬ ‫‪>> 163‬‬ ‫מרכז למידה לצעירים‬ ‫ברחובות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫מרכז הלמידה לצעירים מהווה נדבך נוסף בשירותים‬ ‫בתחום ההשכלה וההכשרה המקצועית‪ ,‬המאפשר‬ ‫לצעירים להשלים פערים לימודיים ולהצליח‬ ‫בלימודיהם‪ .‬מרכז הצעירים "עתידים" פועל כבר‬ ‫מספר שנים ומפגיש בין חונכים לבין צעירים‪,‬‬ ‫הלומדים להשלמת ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬לבגרויות‪,‬‬ ‫לפסיכומטרי ולהכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫מתן מענה לצעירים להשלמת בגרויות ולקידום ההשכלה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪ ,30‬הלומדים במכינות לשם השלמת בגרויות‪ ,‬בחינות פסיכומטריות והכשרות‬ ‫מקצועיות‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫צעירים רבים‪ ,‬הפונים להשלמת בגרויות אחרי שירות צבאי או שירות לאומי בגיל ‪ ,20‬צריכים להתמודד‬ ‫עם פערים רבים שצברו עם השנים‪ .‬חלק מהפערים אינו קשור ישירות לחומר הנלמד‪ ,‬אלא לאסטרטגיות‬ ‫ולהרגלי למידה‪ ,‬יכולות תכנון זמן ועצם היכולת לגשת לחומר חדש‪ .‬חונכות אישית‪“ ,‬אחד על אחד”‪,‬‬ ‫מסייעת להתגבר על הפערים הלימודיים והסביבתיים וליצור מסגרת תומכת למידה המסייעת לצעירים‬ ‫להשלים את לימודיהם‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫במרכז הצעירים רשומים סטודנטים המעוניינים להתנדב בתחום החונכות הלימודית‪ ,‬במקצועות שונים‪,‬‬ ‫תמורת מלגת לימודים‪ .‬רכז החונכות במרכז הצעירים מקשר בין הסטודנט לבין הצעיר הזקוק לעזרה‬ ‫לימודית ו‪/‬או לחונכות‪ .‬הסטודנט מלמד את הצעיר את המקצועות הדרושים ומסייע לו לגשת לבחינות‬ ‫הבגרות או להשלים לימודים ולפנות ללימודי המשך מקצועיים‪.‬‬ ‫<< ‪164‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•ראיונות אישיים ובניית מאגר חונכים‪ ,‬כולל רכז שיבוצים;‬ ‫•פרסום האפשרות לקבלת חונכות בצוות המרכז ובקרב התלמידים בכיתות המרכז (פסיכומטרי‪,‬‬ ‫הכשרות מקצועיות‪ ,‬ועוד);‬ ‫•רישום שוטף של מעוניינים בחונכות‪ ,‬לפי תחומי דעת וזמינות;‬ ‫•שיבוץ וחיבור בין חונכים לתלמידים;‬ ‫•ליווי ומעקב פעיל לאורך השנה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים ברחובות‪.‬‬ ‫‪>> 165‬‬ 166 << ‫פרק ‪:6‬‬ ‫פרוייקטים בנושא‬ ‫תרבות‪ ,‬פנאי וקידום‬ ‫אמנים צעירים‬ ‫‪>> 167‬‬ ‫"נתיבות שלי" תחרות‬ ‫צילום של צעירי העיר‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפקת תחרות צילום של צעירי העיר במגוון נושאים‬ ‫על ידי מרכז הצעירים‪ .‬בדרך זו מבקש מרכז הצעירים‬ ‫לפתח את האמנים הצעירים בעיר ולחברם לעיר‪.‬‬ ‫מרכז הצעירים אחראי על הקמת חבר שופטים‪,‬‬ ‫כתיבת תקנון‪ ,‬חיבור הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הנושאים בתחרות באים לשקף אנשים‪ ,‬תרבות‪ ,‬טבע‬ ‫וסיפורי חיים בדרך שתבטא את רוח העיר מזוויתו‬ ‫האישית של הצלם‪ ,‬תוך כדי העברת מסרים של‬ ‫חוזקה‪ ,‬יופי ותקווה‪ .‬הערכת התמונות מתבססת‬ ‫על קריטריונים של אסתטיקה ושימוש אפקטיבי‬ ‫בטכניקות צילום שונות‪ .‬התמונות הזוכות הן אלה‬ ‫המצליחות להעביר את נתיבות על תושביה בצורה‬ ‫משמעותית ומרשימה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •מיתוג העיר והצגתה מזוויות שונות של עבר‪ ,‬הווה ועתיד;‬ ‫ •פתיחת אפיק אמנותי לצלמים מקצועיים וחובבים;‬ ‫ •חשיפת אתרים מיוחדים ופינות נסתרות בעיר בפני התושבים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירי העיר נתיבות וסביבותיה‪.‬‬ ‫כללי ההשתתפות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הצילומים חייבים להיות עבודה מקורית של הצלם;‬ ‫•הצלם המגיש לא זכה עד כה בתחרות צילום אחרת;‬ ‫•הצילומים יצולמו באמצעות מצלמה דיגיטלית בעלת ‪ 5‬מ”פ לפחות;‬ ‫•הצילומים יוגשו באמצעות האינטרנט בלבד‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪168‬‬ ‫•קבלת החלטה על ביצוע הפרויקט;‬ ‫•יצירת שיתוף פעולה עם הגופים הרלוונטיים בעיר;‬ ‫•כתיבת תקנון לתחרות וקביעת הפרסים;‬ ‫•פרסום הפרויקט והשתתפות של כ‪ 60-‬צעירים בתחרות;‬ ‫•הגעה של כ‪ 2,000-‬צעירים להצבעה;‬ ‫•קבלת התמונות‪ ,‬בחירה ושיפוט;‬ ‫ •קיום אירוע רב‪-‬משתתפים לציון סיום הפרויקט והכרזה על המנצחים;‬ ‫ •הצגת תערוכה וחשיפת התמונות למרבית בתי האב בעיר‪.‬‬ ‫תקציב נוסף נדרש לאירוע סיום התחרות‪ ,‬הכולל הוצאות עבור אמן אורח‪ ,‬כיבוד‪ ,‬לוגיסטיקה וכן כוח‬ ‫אדם לריכוז הפרויקט ולהפקת אירוע הסיום בסך של כ‪ 12,000-‬ש”ח‪.‬‬ ‫חבר השופטים‬ ‫חבר השופטים כולל את‪ :‬ראש העיר‪ ,‬שר‪ ,‬צלם אופנה‪/‬עיתונות מוכר‪ ,‬שני צלמים מקומיים ומנהל‬ ‫הגלובוס‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫גלובוס סנטר נתיבות‪ ,‬מרכז הצעירים‪ ,‬המתנ”ס המקומי‪ ,‬עיריית נתיבות‪ ,‬שותפות ‪.2000‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח על ידי מרכז הצעירים בנתיבות‪.‬‬ ‫‪>> 169‬‬ ‫"במה מקומית"‬ ‫באופקים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫התכנית פותחה בעקבות בקשתם של אמנים מקומיים‬ ‫לחזק את חיי התרבות והאמנות בעיר‪ ,‬בעיקר בתחום‬ ‫המוזיקה‪ ,‬ולאפשר לצעירים מעל גיל ‪ 18‬ליצור‬ ‫מוזיקה במקום ראוי לחזרות עם להקותיהם‪ .‬באופקים‬ ‫ובסביבתה נמצאים אמנים ולהקות צעירות אשר‬ ‫מחכים לרגע שבו יוכלו לפרוץ לתודעת הכלל‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•עידוד תרבות מקומית מקורית ושילובם של הרכבים ואמנים צעירים בפעילות תרבותית בעיר;‬ ‫•שינוי הרגלי צריכת התרבות לצעירים באופקים‪ ,‬תוך מתן מענה לשעות הפנאי עבור סטודנטים‬ ‫וצעירים הנמצאים מחוץ לעיר במהלך השבוע;‬ ‫•יצירת גאווה מקומית;‬ ‫•חיבור הצעירים לעיר ומניעת הגירה שלילית;‬ ‫•יצירת קהילה המבוססת על תחום עניין;‬ ‫•ביסוסו של מרכז הצעירים כמרכז תרבות לצעירים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫אמנים צעירם מקומיים מעוניינים לפעול בעיר ולפתח את התרבות בה‪ ,‬אולם נתקלים‬ ‫במחסור במקומות לחזרות ולפעילות תרבותית ראויה‪ .‬המחסור הפיזי פוגע בפיתוח‬ ‫התרבותי והאמנותי של צעירי העיר וגורם להם לעזוב‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקמת חדר חזרות עירוני‪ ,‬בסיוע כספי תרומות‪ ,‬אשר משמש כבית לאמנים צעירים בעיר ותורם לפיתוח‬ ‫חיי התרבות‪ .‬חדר חזרות קיים בעיר‪ ,‬אך משמש בעיקר את ילדי מרכז המוזיקה ואינו פנוי לשימוש‬ ‫הצעירים‪ .‬מרכז הצעירים פועל להפיכת המקום למוקד תרבותי לצעירים‪ ,‬שבו מתקיימים ערבי מוזיקה‬ ‫ותרבות‪.‬‬ ‫<< ‪170‬‬ ‫הפרויקט פועל ללא כוונות רווח‪ .‬כל ההכנסות מוחזרות לטובת המשך פעילותן של הלהקות ועידוד‬ ‫צריכת תרבות מקומית‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת חדר חזרות לשימוש הצעירים;‬ ‫•הפקת ארבעה אירועי שיא מרובי קהל‪ ,‬בהשתתפות אמנים מקומיים;‬ ‫•הפקת שלושה מופעי קיץ בהשתתפות אמנים מובילים ובשילוב אמנים מקומיים;‬ ‫•הפקת חמישה עד שבעה ערבי ג’אם של מוסיקאים מקומיים חובבים ומקצוענים בבמה‬ ‫משותפת‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל במרכז הצעירים באופקים‪.‬‬ ‫שותפים‪:‬‬ ‫ ‪‬שיקום שכונות‬ ‫ ‪‬ג’וינט ‪ -‬משרדי נגב גליל‬ ‫‪>> 171‬‬ ‫"בעיני המתבונן"‬ ‫אופקים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫במטרה להגביר את סיכויי השתלבותם של דורשי‬ ‫תעסוקה החסרים ידע ולאור ביקוש של צעירים‪,‬‬ ‫תושבי אופקים‪ ,‬חובבי צילום‪ ,‬הוחלט על פתיחת‬ ‫קורס לצילום דיגיטלי‪ ,‬שהוא מדיום המשלב‬ ‫מיומנויות טכניות ויזואליות דרכו חוקר הצלם את‬ ‫הסובב אותו ובאמצעותו מבטא את עצמו‪ .‬הקורס‬ ‫כולל חלק תיאורטי וחלק מעשי ובסיומו ועם עמידה‬ ‫בכל הדרישות מקבל המשתתף תעודת גמר מטעם‬ ‫המכללה האקדמית ספיר‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקניית כלים ומיומנויות טכניות ויכולת שליטה במצלמה;‬ ‫•היכרות עם מגמות מרכזיות בצילום;‬ ‫•הרחבת יכולת ההתבוננות במציאות ותרגומה לדימוי;‬ ‫•הנגשת מקצועות מגוונים עבור דורשי עבודה בלתי מוכשרים;‬ ‫•העמקת הקשר עם מוסדות אקדמיים באזור‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •תושבים בגילאי ‪ 19‬ומעלה‪ ,‬ללא ידע מוקדם בצילום;‬ ‫ •חובבי צילום‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫תכנון קורס מקצועי ייחודי לצעירי העיר מתוך רצון לפתח אפשרויות תעסוקה חדשות ולחזק את חיי‬ ‫האמנות והתרבות בעיר‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקורס‪ ,‬בן ‪ 78‬שעות אקדמיות‪ ,‬מתקיים פעם בשבוע במשך שלוש שעות ונחלק לחלק תיאורטי וחלק‬ ‫מעשי‪ .‬בחלק התיאורטי נלמדת הפרקטיקה של הצילום בהקשריה הרחבים כתופעה חברתית‪-‬‬ ‫תרבותית מרכזית ומתקיימות הרצאות על תפקידו של הצילום כעדות‪ ,‬כמסמך‪ ,‬ככלי מדעי‪-‬מחקרי‬ ‫לחקר אנשים‪ ,‬זהויות‪ ,‬מקום ומרחב וכן על צילום כמכונן זהות‪ .‬בחלק המעשי מתקיימת עבודת צילום‬ ‫בשטח‪ .‬בסיום הקורס מוצגת תערוכה‪ ,‬פרי יצירתם של המשתתפים‪.‬‬ ‫<< ‪172‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פתיחת קורס אחד בשנת ‪;2011‬‬ ‫•השתתפות של ‪ 15‬איש לפחות בקורס;‬ ‫•הצגת תערוכת סיום במוסדות הציבוריים בעיר;‬ ‫•הענקת תעודת גמר מטעם מכללת ספיר (לאחר עמידה בדרישות הקורס)‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫פרויקט שיקום שכונות וג’וינט ישראל‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל על ידי מרכז הצעירים באופקים‪.‬‬ ‫‪>> 173‬‬ ‫קולנוע חברתי‬ ‫באופקים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫קולנוע חברתי הוא יוזמה של קבוצת מיקוד תרבות‬ ‫הפנאי והאמן הבינלאומי ג’וזף דדון‪ ,‬הפועלים במרכז‬ ‫הצעירים באופקים ומעוניינים לעודד שימוש באמצעים‬ ‫קולנועיים‪ ,‬על מנת לתת ביטוי אישי לצעירים ומבוגרים‬ ‫כאחד‪ .‬על פי חזון הפרויקט‪ ,‬חשיפה למדיום הקולנועי‬ ‫והטלוויזיוני תגרום הן לשימוש מושכל ורגיש באמצעי‬ ‫מבע והן להגברת הצפייה המודעת והביקורתית בכלי‬ ‫התקשורת‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת מעורבות של אוכלוסיות מוחלשות וצעירים בעיר;‬ ‫•העלאת נושאים חברתיים‪-‬כלכליים ותרבותיים למודעות ולדיון;‬ ‫•תמיכה בפיתוח רוח צעירה העוסקת בנושאים חברתיים ערכיים;‬ ‫•גישור על פערים בחברה הישראלית‪ ,‬תוך התייחסות לחברות אחרות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫כלל התושבים חובבי קולנוע‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫חיזוק התרבות בקרב צעירי העיר ומתן כלים מקצועיים לניתוח תרבות וקולנוע‪ .‬העשרת הצעירים‬ ‫ופיתוח התרבות עשויים לתרום לשיפור הדימוי של העיר ולהישארותם בה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקמת מועדון קולנוע‪ ,‬אשר מעבר להקרנת סרטים איכותיים העוסקים בסוגיות רלוונטיות‪ ,‬מתקיימים‬ ‫בו דיונים בהשתתפות במאים‪ ,‬אנשי קולנוע‪ ,‬שחקנים ואנשי רוח‪ .‬הכוונה להפוך את המועדון ל”קפה‬ ‫קולנוע” עצמאי ומכניס מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪174‬‬ ‫•כתיבת סילבוס לפרויקט ובחירת הסרטים;‬ ‫•יצירת קשר עם במאים ושחקנים אשר ישתתפו בפרויקט;‬ ‫•הקרנת ‪ 10‬סרטים לפחות וקיום דיון סביבם;‬ ‫•גיוס הצעירים המשתתפים בפרויקט לפעילות חברתית במרכז הצעירים‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫העירייה ‪ -‬מחלקות הרווחה והחינוך‪ ,‬סינימטק שדרות‪ ,‬מכללת ספיר‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים באופקים‪.‬‬ ‫‪>> 175‬‬ ‫מועדון קפה‪-‬קהילה‬ ‫בחצור הגלילית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצות אינטרס ממגוון קבוצות האוכלוסייה‬ ‫בחצור הגלילית מתוך מטרה לאחד בין הקבוצות‬ ‫השונות ולפעול לקידום תחומים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬תעסוקה‪,‬‬ ‫חינוך‪ ,‬תרבות‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת פלטפורמה אשר מהווה כור היתוך למגוון האוכלוסיות השונות ביישוב;‬ ‫•חיזוק תחושת השייכות ליישוב בקרב התושבים;‬ ‫•הגדלת החוסן היישובי להתמודדות בתקופות משבר;‬ ‫•העצמת ההון האנושי ביישוב;‬ ‫•יצירת שותפות קהילתית ולקיחת אחריות ציבורית של ארגונים עסקיים וחברתיים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים מהיישוב בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫בחצור הגלילית מתגוררת אוכלוסייה המאופיינת בפסיפס אנושי מגוון – חילונים‪ ,‬דתיים‪ ,‬חרדים‪ ,‬עולים‪,‬‬ ‫גרעינים התיישבותיים‪ ,‬ועוד‪ .‬בשל הבדלי תרבות‪ ,‬דת וסגנון חיים קיימת תחושה של בידול וניכור‬ ‫בחברה וכתוצאה ממנה כל קבוצה פועלת בנפרד ואין איגום משאבים לטובת הקהילה כולה‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬לתושבים חדשים המגיעים ליישוב קשה להיקלט בעיר ורבים מהם עוזבים ליישובים סמוכים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקמת שלוש קבוצות של מנהיגות צעירה בתחומי התעסוקה‪ ,‬הדיור והמעורבות החברתית‪ .‬הקבוצות‬ ‫כוללות בין ‪ 10‬ל‪ 15-‬משתתפים והן נפגשות אחת לחודש‪ ,‬בהנחיה מסודרת‪ ,‬על מנת לקדם את הנושא‬ ‫לשמו התכנסו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתקיימות ארבע סדנאות בנושאים המעסיקים את התושבים והנקבעים לאחר‬ ‫מיפוי קהילתי וכן מוקם מועדון תעסוקתי‪ .‬בתחום החברתי מתקיימים שלושה ערבי תרבות לאורך השנה‬ ‫<< ‪176‬‬ ‫ואירועים לקראת חגים‪ ,‬כולל אירוע לכבוד יום ירושלים‪ .‬כל אלה נעשים מתוך כוונה ליצור שותפויות עם‬ ‫גורמים עסקיים וחברתיים בקהילה‪ ,‬המשקיעים משאבים לקידום הנושאים השונים‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הכשרת בת שירות לאומי לסיוע בריכוז ובהפעלה;‬ ‫•הקמת קבוצות אינטרס;‬ ‫•גיוס מנחים מקצועיים;‬ ‫•מיפוי צורכי הקהילה;‬ ‫•הקמת מועדון תעסוקתי;‬ ‫•בניית תכנית עבודה שנתית להפעלה חברתית של המועדון‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•רישום נוכחות המשתתפים בפעילויות;‬ ‫•מעקב אחר מספר הפעילויות שכל משתתף לוקח בהן חלק;‬ ‫•תוצרים אפקטיביים של קבוצות האינטרס והמועדון התעסוקתי;‬ ‫•מיזמים חברתיים פועלים ביישוב;‬ ‫•הציבור מודע לפעילות המועדון וצורך את שירותיו‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל במרכז הצעירים בחצור הגלילית‪.‬‬ ‫‪>> 177‬‬ ‫"במחשבה שנייה"‬ ‫בשדרות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצת צעירים בשדרות אשר לומדים ביחד‬ ‫נושאים הקשורים במסורת ישראל וכיצד לפתח‬ ‫מעורבות חברתית‪ .‬בדרך זו‪ ,‬חברי הקבוצה מעצימים‬ ‫את התודעה החברתית שלהם ומפעילים פרויקטים‬ ‫תרבותיים וחברתיים בעיר ובשכונות‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •חשיפה לסוגיות חברתיות שונות ולהבנה מעמיקה של הזירה החברתית‪ ,‬על מורכבותה‪ ,‬בארץ‬ ‫בכלל ובשדרות ובאזור בפרט;‬ ‫ •תרגום המוטיבציה המתעוררת במפגשי הלימוד לפעולה חברתית;‬ ‫ •פיתוח שפה יהודית‪-‬חברתית המושפעת מניסיון החיים המסורתי‪-‬מזרחי‪ ,‬תוך העמקת הזהות‬ ‫ומעגלי השייכות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫חיזוק התודעה החברתית והעשייה התרבותית בקרב צעירי העיר‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫לאחר קיום ראיונות התגבשה קבוצה של כ‪ 15-‬סטודנטים‪ ,‬המעוניינים בתהליך למידה ועשייה‪.‬‬ ‫הסטודנטים זוכים במלגה בסך של ‪ 3,000‬או ‪ 4,000‬ש”ח‪ ,‬בהתאם לשעות שהם מוכנים לתרום לפרויקט‬ ‫(‪ 45‬או ‪ 60‬שעות לחודש)‪ .‬חברי הקבוצה נפגשים מדי שבוע לקידום הפרויקטים‪ ,‬שהם מבצעים‬ ‫בהתאם למיפוי צרכים עירוני ובסוף השנה מפיקים אירוע שיא אחד‪ .‬לפרויקט מנחה בהיקף של רבע‬ ‫משרה‪ ,‬האחראי על גיוס המשתתפים‪ ,‬הנחיית המפגשים השבועיים והנחיית הפעילות המעשית של‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫<< ‪178‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫ •הקמת קבוצה של עד ‪ 15‬משתתפים‪ ,‬בני שדרות‪ ,‬בעלי מחויבות לעשייה חברתית וזיקה לעיר;‬ ‫ •הפקת אירוע שיא אחד לפחות בסוף השנה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל במרכז הצעירים בשדרות‪.‬‬ ‫‪>> 179‬‬ ‫"מיתר‪-‬ים"‬ ‫בקריית ים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת מרכז אזורי למוזיקה מודרנית לצעירים‪ ,‬אשר‬ ‫מהווה חממה לצמיחה מקצועית ולגיבוש קבוצה‬ ‫חברתית‪ ,‬שמטרתה פיתוח תחום המוזיקה באזור‬ ‫הקריות‪ ,‬משיכת צעירים ומניעת הגירה של צעירים‬ ‫מוכשרים לאזור המרכז‪ .‬התכנית מחזקת את הצעירים‬ ‫בפרט ובפריפריה בכלל‪ ,‬באמצעות פתיחת אפיקים‬ ‫יצירתיים לביטוי ולהעצמה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •פתיחה והקמת של מרכז אזורי למוזיקה מודרנית לצעירים;‬ ‫ •איגום ומינוף המשאבים הקיימים בתחום המוזיקה;‬ ‫ •פיתוח וטיפוח חיי תרבות ואמנות לצעירים באמצעות פסטיבלים שנתיים‪ ,‬קבוצות לימוד‪ ,‬סיורים‬ ‫באולפנים ומיזמים חברתיים של אמנים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •צעירים בני ‪ 20‬עד ‪ 35‬בעלי עניין ורצון ללמוד מוזיקה מודרנית;‬ ‫ •להקות מקומיות‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫תכנית מיתר‪-‬ים פותחה בעקבות פנייתו של דניאל טל‪ ,‬תושב העיר וגיטריסט מקצועי‪ ,‬המופיע בהרכב‬ ‫מצליח המופיע בכל הארץ והנקרא “מיז”‪ .‬בקריית ים ובסביבתה קיימים אמנים ולהקות צעירות אשר‬ ‫מחכים לרגע שבו יוכלו לפרוץ לתודעת הכלל‪ .‬בעבר היה קיים מקלט בשדרות הפלמ”ח‪ ,‬ששימש מקום‬ ‫לחזרות מוזיקליות עבור בני נוער ואמנים צעירים‪ .‬כיום אין מקום שבו ניתן ללמוד מוזיקה מודרנית‬ ‫ולהתאמן‪ .‬צעיר המעוניין ללמוד נגינה בגיטרה חייב לעבור דרך הקונסרבטוריון‪ ,‬המלמד נגינה קלאסית‬ ‫בלבד‪ ,‬אולם חלק גדול מהצעירים אינם מעוניינים בכך‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקמת מרכז ללימודי מוזיקה לצעירי הקריות‪ ,‬אשר מהווה פלטפורמה לקידום אמנים צעירים ומעודד‬ ‫את חיי התרבות בעיר‪ .‬הפרויקט כולל לימוד מוזיקה‪ ,‬פיתוח תשתית מוזיקלית‪ ,‬הקמת מערך מוזיקה‬ ‫עירוני והפקת אירועי תרבות לכלל האוכלוסייה‪ .‬הפרויקט מהווה חממה לצמיחה מקצועית ולגיבוש‬ ‫<< ‪180‬‬ ‫קבוצה חברתית‪ ,‬שמטרתה פיתוח תחום המוזיקה באזור הקריות‪ ,‬משיכת צעירים ומניעת הגירה של‬ ‫צעירים מוכשרים לאזור המרכז‪.‬‬ ‫הקמת המרכז מתבצעת בשלבים‪ .‬תחילתה במתן מענה מקצועי לצעירים ורק בהמשך הקמת מבנה‬ ‫ייעודי לתחום המוזיקה בעיר‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫בטווח הקצר‬ ‫ •לימוד ופיתוח מקצועי‪ :‬פתיחת קבוצה מובילה של צעירים‪ ,‬אשר תעבור תהליך של למידה‬ ‫והתפתחות‪ ,‬שבמהלכו ייפגשו עם אמנים צעירים מצליחים‪ ,‬יסיירו באולפני הקלטות‪ ,‬יפיקו שירים‬ ‫משותפים וייצגו את העיר כלהקת צעירים מובילה‪ .‬קבוצה זו תסלול את הדרך לקבוצות נוספות‪,‬‬ ‫ליזמות של אמנים וללהקות אחרות בעיר‪.‬‬ ‫ •פיתוח תשתית מקצועית מבוססת‪ :‬תשתית זו כוללת גורמים עירוניים וקהילתיים‪ ,‬אנשי מקצוע‬ ‫מומחים ומובילים‪ ,‬אמנים וספונסרים התומכים בקבוצות הקיימות ומעודדים את פריצתן לתודעה‬ ‫הציבורית‪.‬‬ ‫בטווח הארוך ‪ -‬לשנת תשע”ב‬ ‫ •הקמת מערך מוזיקה עירוני הכולל‪ :‬פסטיבל שנתי של להקות צעירות‪ ,‬מתן ייעוץ והכוונה למוזיקאים‬ ‫צעירים ולהקות‪ ,‬הקמת מרכז מוזיקה עם חדרי חזרות והקצאתם ללהקות של צעירים‪ ,‬הטמעת‬ ‫נושא המוזיקה בבתי הספר בעיר‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת קבוצת למידה לנגינה על גיטרה (או כל תחום אחר) של ‪ 25‬צעירים בני ‪ 25‬ומעלה‪ ,‬אשר‬ ‫הופנו מקידום נוער‪ .‬ביניהם צעירים חילונים‪ ,‬דתיים‪ ,‬בנים ובנות‪ ,‬ותיקים בארץ ועולים מחבר‬ ‫העמים‪ ,‬מקווקז ומאתיופיה;‬ ‫•קבלת ברכתו של ראש העיר להניע מהלך של הקמת המרכז;‬ ‫•פגישות עם גורמים עירוניים רלוונטיים;‬ ‫•איתור מבנה זמני‪/‬קבוע לצורך חזרות ואולפן הקלטות;‬ ‫•קשר עם ‪ 20‬להקות מקומיות ואזוריות לצורך הפקת פסטיבל;‬ ‫•תכנון פסטיבל של להקות מקומיות‪ ,‬בשיתוף עם כל מנהלי הארגונים בעיר;‬ ‫•פיתוח קשרים מול גורמים עסקיים לקבלת חסויות ומימון לפסטיבל;‬ ‫•פתיחת קבוצות למידה נוספות‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫העירייה‪ ,‬ארגונים נוספים‪ ,‬כמו מכב”י‪ ,‬מתו”ב‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בקריית ים‪.‬‬ ‫‪>> 181‬‬ ‫מרכז מוזיקה עירוני‬ ‫לצעירים ולבני נוער‬ ‫ברמלה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת מרכז מוזיקה עירוני‪ ,‬בשותפות עיריית‬ ‫רמלה וחברת סלקום ובתפעולו של מרכז הצעירים‪,‬‬ ‫המאפשר לבני נוער וצעירים לפתח את כישוריהם‬ ‫המוזיקליים‪ .‬מרכז המוזיקה מספק מקום פיזי‪ ,‬כלי‬ ‫נגינה‪ ,‬אנשי מקצוע ואולפן הקלטות ופותח צוהר חדש‬ ‫בפני צעירים ובני נוער מוכשרים אשר הסיכוי שהיו‬ ‫מממשים את הפוטנציאל שלהם ללא מרכז זה הוא‬ ‫קלוש‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫הקמת מרכז מוזיקה עירוני אשר משמש חממה להתפתחות מוזיקלית של בני נוער וצעירים ללא תלות‬ ‫ביכולתם הכלכלית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫בני נוער וצעירים תושבי העיר רמלה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫רמלה ממוקמת אמנם במרכז הארץ‪ ,‬אך היא בעלת מאפיינים פריפריאליים מובהקים‪ :‬בעיר חיה‬ ‫אוכלוסייה מעורבת של יהודים וערבים ויש בה אחוז גדול של עולים חדשים מארצות חבר המדינות‬ ‫(בעיקר בוכרה)‪ ,‬מאתיופיה ומדרום אמריקה‪ .‬המצב הסוציו‪-‬אקונומי של מרבית התושבים נמוך והעיר‬ ‫סובלת מהגירה שלילית‪ ,‬בייחוד של צעירים‪ .‬כעיר רב‪-‬תרבותית‪ ,‬מבחינת התחום המוזיקלי‪ ,‬יש לרמלה‬ ‫הרבה מה להציע‪ ,‬אך האפשרויות מועטות ומונעות קידום של מוזיקאים צעירים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫עיריית רמלה הקצתה שני מקלטים מתאימים להקמת מרכז מוזיקה‪ .‬האחד גדול (ברחוב הרב מימון)‪,‬‬ ‫ומיועד למוזיקה יוצרת והוא מכיל חדר חזרות‪ ,‬ציוד הגברה וכלי נגינה מתאימים‪ .‬המקלט השני‪ ,‬קטן יותר‬ ‫(ברחוב הזית)‪ ,‬ומיועד ללימוד סאונד‪ .‬בשלב השני יוקם בו אולפן הקלטות מצויד‪ .‬מספר רב של בני נוער‬ ‫וצעירים מכל הקהילות בעיר מגיעים למקלטים‪ ,‬יוצרים ומתאמנים‪ .‬במקום מתקיימות סדנאות העשרה‬ ‫והיכרות עם עולם המוזיקה‪ ,‬מפגש עם אמנים‪ ,‬גילוי כישרונות צעירים ואירועים שונים‪ .‬במקום מועסק‬ ‫רכז (בחצי משרה)‪ ,‬האחראי על הפעלת המקלטים‪ ,‬שילוב בפרויקטים עירוניים כתרומה לקהילה‪ ,‬שיווק‬ ‫ופרסום המרכז וארגון ערבי מוזיקה ומופעים‪.‬‬ ‫<< ‪182‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס מקור תקציבי עבור הפעלת רכז למרכז מוזיקה בהיקף של חצי משרה;‬ ‫•השמשת המקלטים לשימוש מוזיקלי;‬ ‫•תרומת כלי נגינה ואמצעים נלווים (מגברים‪ ,‬מיקרופונים);‬ ‫•הקמת אולפן הקלטות – כשלב שני ובמידה והפעילות במקום תצדיק זאת;‬ ‫•ליווי הרכז על ידי “מרכז קשתות” ויחידת הנוער העירונית;‬ ‫•איתור מדריך מקצועי מתחום המוזיקה‪ ,‬שידריך את הרכז בהתנדבות;‬ ‫•שיבוץ סטודנטים‪ ,‬מקבלי מלגה‪ ,‬עם אוריינטציה לתחום המוזיקלי‪ ,‬שיסייעו לרכז בהפעלת‬ ‫המרכז;‬ ‫•פרסום ושיווק המרכז בקרב הצעירים ובני הנוער בעיר;‬ ‫•תכנון תכנית עבודה‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫עיריית רמלה וחברת סלקום‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים ברמלה‪.‬‬ ‫‪>> 183‬‬ ‫"מדרש חברים"‬ ‫באופקים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת בית מדרש חברתי לצעירי אופקים לצורך‬ ‫לימוד טקסטים‪ ,‬הגברת התודעה החברתית ופעילות‬ ‫חברתית משותפת של קבוצות חברים‪ .‬בית המדרש‬ ‫מקיים אירועים על פי לוח השנה‪ ,‬מפגשי לימוד‬ ‫וסיורים סביב נושאים עיקריים של זהות יהודית‪-‬‬ ‫ישראלית‪ ,‬רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬חגים ומועדים‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫עידוד שיח פלורליסטי סביב שאלת הזהות היהודית‪-‬ישראלית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫ •סטודנטים בני העיר;‬ ‫ •צעירים עולים וותיקים בגילאי ‪ 18‬ומעלה;‬ ‫ •תושבים בוגרים‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫כחלק מתכנית שהוצעה על ידי פורום מיקוד תרבות ופנאי ובהתחשב בפסיפס התרבותי של אופקים‬ ‫עלה צורך להקים פורום למידה של צעירים‪ ,‬תוך עיסוק בשאלת הזהות היהודית‪-‬ישראלית וערכים‬ ‫יהודיים בכלל‪ .‬הקמתו של בית מדרש חברתי או “מדרש חברים” בשמו האחר‪ ,‬מספקת מקום לצעירי‬ ‫העיר לקיים דיאלוג ערכי‪ ,‬לפתח חזון צעיר ומתחדש‪ ,‬מנהיגות ומעורבות חברתית‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫בית המדרש משמש מקום ללימוד טקסטים ולהגברת המודעות החברתית‪ .‬הוא מקיים אירועים על פי‬ ‫לוח השנה וסיורים סביב נושאים עיקריים של זהות יהודית‪-‬ישראלית‪ ,‬רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬חגים ומועדים‪.‬‬ ‫הלימוד מבוסס על חברותא ‪ -‬קבוצות קטנות המתדיינות ומפענחות טקסט נתון‪ .‬הכוונה שבוגרי בית‬ ‫המדרש ישמשו סוכני שינוי חברתי בקהילה ויגשרו על פני תרבויות שונות הקיימות בעיר באמצעות‬ ‫תרבות עברית מתחדשת ועכשווית‪.‬‬ ‫<< ‪184‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•השתתפותם של כ‪ 25-‬עד ‪ 30‬משתתפים‪ ,‬בעלי עניין ומחויבות‪ ,‬מהם לפחות ‪ 10%‬עולים‪.‬‬ ‫•קיומם של כ‪ 20-‬מפגשים בתדירות של אחת לשלושה שבועות והוצאה של ארבעה סיורים‪/‬‬ ‫אירועים הקשורים בעשייה חברתית יהודית (אירוע סליחות‪ ,‬תיקון ליל שבועות‪ ,‬משתה פורים‪ ,‬ט”ו‬ ‫באב)‪.‬‬ ‫•השתתפות של לפחות ‪ 50%‬צעירים חילונים במסגרת “מדרש חברתי ‪ -‬חברותא”‪.‬‬ ‫•המשך התכנית במהלך ‪ ,2012‬תוך הרחבת מעגלי ההשתתפות ברמה היישובית‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫פרויקט פותח ומופעל על ידי מרכז הצעירים באופקים‪.‬‬ ‫‪>> 185‬‬ ‫בית מדרש חברתי‬ ‫לצעירי נתיבות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫מפגש שבועי בנושא יהדות לסטודנטים צעירים‬ ‫מהעיר נתיבות‪ .‬המפגש מחולק לשני חלקים‪ :‬הראשון‪,‬‬ ‫לימוד משותף של צעירים דתיים וחילונים סביב‬ ‫טקסטים בנושאים המחברים בין העולמות השונים‪.‬‬ ‫השני‪ ,‬מוקדש לשמיעת הרצאות על ידי אנשי רוח‬ ‫מהעולם היהודי‪ .‬הלימודים מתקיימים על בסיס לימודי‬ ‫היהדות ומיועדים לחיזוק “הרוח היהודית” בקרב‬ ‫אוכלוסייה חילונית‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •מפגש צעירים חילונים ודתיים ללימוד משותף בנושאי יהדות;‬ ‫ •הקמת קבוצה חברתית מובילה במרכז הצעירים;‬ ‫ •יצירת שיח משותף סביב נושאים המחברים בין העולמות השונים ביהדות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים צעירים‪ ,‬חילונים ודתיים‪ ,‬בגילאים ‪ 21‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫בעיר נתיבות אוכלוסייה מעורבת דתית וחרדית וכן אוכלוסייה חילונית‪ .‬קיים צורך ליצור קירוב בין‬ ‫האוכלוסיות‪ ,‬ובית מדרש מסוג זה מהווה גשר לקירוב לבבות‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •הרשמה לפרויקט של כ‪ 20-‬צעירים לפחות‪.‬‬ ‫ •מחויבות של כלל החברים‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫ •פרסום מודעת “דרושים” לחיפוש רכז לפרויקט;‬ ‫ •פגישת חפיפה עם מובילי הפרויקט בשדרות ובאשקלון;‬ ‫ •פגישת עדכון עם ראש העיר ורתימתו לפרויקט‪.‬‬ ‫<< ‪186‬‬ ‫שותפים‬ ‫“לגעת ברוח היהודית”‪ ,‬רשת המתנ”סים‪ ,‬ג’וינט ישראל‪ ,‬עיריית נתיבות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט מופעל על ידי מרכז הצעירים בנתיבות‪.‬‬ ‫‪>> 187‬‬ ‫ג'אם בשלישי "במה‬ ‫פתוחה לכולם" בדימונה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פרויקט הג’אם בדימונה מציע למוזיקאים מקומיים‬ ‫במה ביתית וחמה לשיתוף פעולה‪ ,‬תוך רצון לעודד‬ ‫אותם ליצור‪ ,‬להופיע‪ ,‬לגבש קהילה משותפת‬ ‫ולהשאיר את הצעירים בעיר‪ .‬הפרויקט מאפשר‬ ‫יצירת פלטפורמה תרבותית לפיתוח תרבות מקומית‬ ‫ומקורית‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•עידוד אמנות מקומית;‬ ‫•בניית קהילה המבוססת על תחום עניין;‬ ‫•עידוד שותפויות עירוניות;‬ ‫•עידוד מעורבות חברתית‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 21‬עד ‪ 35‬וכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫בדימונה מתגוררים צעירים רבים חובבי מוזיקה ולמרות זאת רבים מהם אינם מכירים האחד את השני‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬אמנים צעירים בעיר מחפשים במה לנגן‪ ,‬להופיע ולפתח את המוזיקה המקורית שלהם‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפרויקט החל בשנת ‪ 2008‬כפרויקט ניסיוני‪ ,‬זכה להצלחה‪ ,‬עורר סקרנות רבה והפך לפעילות תרבות‬ ‫הפנאי הפופולארית ביותר בקרב צעירי העיר‪ .‬מתוך כך הפרויקט התפתח וכבר נוצרו חמישה הרכבים‬ ‫שונים‪ ,‬המופיעים במסגרות שונות‪ .‬התכנית פועלת על פי העיקרון‪ ,‬כי העצמת הקהילה ומתן מענה‬ ‫לצורכי התושבים‪ ,‬מחזקים את מעורבותם של הצעירים ומגבשים קהילה חזקה ואכפתית‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •קיום ‪ 20‬ערבי ג’אם בשיתוף עמותת “איילים”;‬ ‫ •השתתפות של כ‪ 40-‬צעירים בממוצע בכל ערב ‪ 20%‬מהם סטודנטים מכפר “איילים”;‬ ‫<< ‪188‬‬ ‫ •גיבוש של הרכב אחד לפחות;‬ ‫ •‪ 80%‬ממשתתפי הג’אם לוקחים חלק בפעילויות אחרות של מרכז הצעירים‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מיפוי האוכלוסייה וזיהוי משתתפים פוטנציאליים;‬ ‫•שיווק ופרסום הפרויקט בתוך העיר ומחוצה לה;‬ ‫•עידוד הצעירים להשתתפות בערבי הג’אם;‬ ‫•יצירת רשת של שיתופי פעולה רחבים סביב הפרויקט‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫עיריית דימונה‪ ,‬עמותת “איילים”‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בדימונה‪.‬‬ ‫‪>> 189‬‬ ‫ג'אם קפה בעכו‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫יצירת פלטפורמה לקידום התרבות והאמנות של‬ ‫צעירים בעכו‪ .‬הג’אם הוא במה פתוחה המאפשרת‬ ‫לאמנים צעירים לנגן לקהל הרחב בעלויות נמוכות‪.‬‬ ‫הפרויקט התרחב וכולל כיום גם אמנים מוכרים‬ ‫המגיעים לעכו במחירים זולים במיוחד‪ .‬הדגש של‬ ‫הג’אם הוא על יצירת תרבות ולא על צריכת תרבות‪,‬‬ ‫כאשר הקהל הרחב שותף ביצירת הערב‪ .‬ההופעות‬ ‫מתקיימות באולמות‪ ,‬פאבים‪ ,‬בתי קפה ומקומות‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת בית לתרבות ולאמנות צעירה ומגוונת בעכו;‬ ‫•העמקת הקשר של מרכז הצעירים עם העיר והתושבים;‬ ‫•יצירת מרכז תרבותי המושך לעיר קהל מכל אזור הצפון;‬ ‫•פיתוח מודל ייחודי לחיקוי במרכזי צעירים נוספים בישראל‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫בעכו היה קיים מחסור במקומות בילוי באווירה אחרת‪ ,‬תרבותית ופתוחה‪ ,‬המאפשרת לצעירים‪ ,‬בני‬ ‫המקום‪ ,‬לתת ביטוי לכישרונותיהם‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפרויקט החל לפני כשנתיים‪ ,‬כיוזמה של מרכז הצעירים בעיר ושל “קיבוץ המחנכים” העירוני והחל‬ ‫כערבי ג’אם סשן‪ ,‬שבהם מנגנים יחד באווירה צעירה‪ .‬עם הזמן החל המקום למשוך אליו יותר ויותר‬ ‫צעירים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬מעכו ומסביבתה‪ .‬ההופעות מתקיימות מספר פעמים בשבוע‪ ,‬באולמות‪,‬‬ ‫בפאבים‪ ,‬בבתי קפה ובמקומות נוספים בעיר‪ ,‬וכל אחד יכול להשתתף בהן כצופה וכיוצר‪ .‬עלויות‬ ‫ההשתתפות נמוכות‪ ,‬מתוך העיקרון שתרבות צריכה להיות זמינה לכל‪ .‬העיקרון המוביל הוא יצירת‬ ‫תרבות ולא צריכת תרבות ולכן הקהל שותף בהתרחשויות בכל אירוע‪ ,‬כאשר לא קיימות מחיצות בין‬ ‫הקהל לאמן המופיע‪ .‬במהלך האירועים נוצר מפגש חברתי נעים ומזמין‪ ,‬היוצר קהילה צעירה ופעילה‬ ‫ומחבר אנשים רבים למרכז הצעירים‪.‬‬ ‫<< ‪190‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת מערך מתנדבים להפעלת “בית קפה תרבות” לצעירים על ידי‪ :‬מרכז הצעירים‪“ ,‬קיבוץ‬ ‫המחנכים”‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬עמותת “איילים” ותושבים;‬ ‫•מיתוג המרכז כמקום תרבותי פתוח ומזמין;‬ ‫•שימוש בהכנסות מהאירועים להמשך הפעילות;‬ ‫•יצירת רשת חברתית מקוונת המתעדכנת באירועי הג’אם ולוקחת חלק בפעילות‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫עיריית עכו‪ ,‬קיבוץ המחנכים ותיאטרון עכו‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל על ידי מרכז הצעירים בעכו‬ ‫‪>> 191‬‬ ‫בנק הזמן‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫בנק הזמן הוא פרויקט קהילתי חדשני‪ ,‬שבו כל אחד יכול לתת‬ ‫ולכל אחד מגיע לקבל‪ .‬הרעיון בבסיס הפרויקט הוא ש”זמן‬ ‫שווה זמן”‪ .‬שעה של נתינה בתחום מסוים מזכה את הנותן‬ ‫בשעה של קבלה בתחום אחר‪ ,‬שאותו הוא בוחר ממאגר‬ ‫היכולות שנצברו בקהילה‪ .‬הזמן של כולם שווה ‪ -‬כל אחד‬ ‫נותן וגם מקבל‪ .‬כל שירות מתומחר לפי משך הזמן הנדרש‬ ‫לספקו ולא לפי הערך שלו בשוק הכלכלי‪ .‬אנשים “מפקידים”‬ ‫את זמנם בבנק על ידי מתן עזרה לאחרים בתחומים מגוונים‬ ‫ו”פודים” את זמנם כאשר הם צריכים שמשהו ייעשה למענם‪.‬‬ ‫בבנק אין “מתנדבים” אלא “תורמי זמן” ו”מקבלי זמן”‪ .‬ניתן‬ ‫לתרום בכל תחום שהוא‪ ,‬מעזרה בלימודים וייעוץ כלכלי ועד‬ ‫לעזרה בגינה‪ .‬כל אדם יכול לבחור במה הוא רוצה לתרום ומה‬ ‫הוא רוצה לקבל‪ ,‬בזמן ובמקום הנוחים לו‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח סולידריות חברתית‪-‬קהילתית על ידי יצירת רשת של עזרה ותמיכה הדדית בין פרטים‪,‬‬ ‫קבוצות וארגונים;‬ ‫• קירוב בין חברי הקהילה על ידי עזרה הדדית והרחבת מעגל המענים בקהילה באמצעות ניצול‬ ‫ומיצוי היכולות האנושיות שבה;‬ ‫•עידוד פעילות עצמאית ואזרחית של פרטים לשיפור איכות החיים בקהילה באמצעות לקיחת‬ ‫אחריות לשינוי המצב החברתי והכלכלי בסביבתם;‬ ‫•פיתוח כלכלה קהילתית באמצעות משאבים הקיימים בקהילה (זמן של מבוגרים שפרשו‪ ,‬משאבי‬ ‫ידע);‬ ‫•העצמת חברי הקהילה באמצעות נתינה‪ .‬לנתינה יש ערך אנושי רב והיכולת לתת הופכת אנשים‬ ‫לבעלי תחושת ערך ושייכות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫כל חברי הקהילה אשר יש להם מה לתרום מבחינת ידע וזמן‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫בנק הזמן הוקם בתקופה קשה מבחינה כלכלית‪ ,‬חברתית וביטחונית‪ .‬המצב החברתי‪-‬כלכלי‬ ‫שאפיין את החברה הישראלית היווה תמריץ לפיתוחו של הרעיון בארץ‪ .‬הצמצום שחל בשירותים‬ ‫הניתנים על ידי המגזר הממלכתי והציבורי יחד עם הירידה בכוחו של המעמד הבינוני הביאו‬ ‫לכך שגם אנשים שחשו יציבות כלכלית החלו להתמודד עם קושי במימון השירותים שלהם הם‬ ‫זקוקים‪ .‬בנק הזמן היווה פתרון מעצם כך שהרעיון להשתמש בזמן כתחליף לכסף‪ .‬בכך מנצל‬ ‫בנק הזמן את היכולות האנושיות בקהילה ומחזק את החוסן החברתי והכלכלי של חבריה‪.‬‬ ‫<< ‪192‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרעיון המונח ביסוד בנק הזמן הוא שאנשים “מפקידים” את זמנם בבנק על ידי מתן עזרה‬ ‫לאחרים בתחומים מגוונים‪ ,‬ו”פודים” את זמנם כאשר הם רוצים שמשהו ייעשה למענם‪ .‬בבנק‬ ‫אין “מתנדבים”‪ ,‬אלא “נותני זמן” ו”מקבלי זמן”‪ .‬כל אחד יכול לתת וכל אחד יכול לקבל‪ ,‬כאשר‬ ‫המטבע המוחלף הוא “זמן”‪ .‬העיקרון הוא ששעה של נתינה = שעה של קבלה‪.‬‬ ‫בנק הזמן מתאים עצמו לנותן הזמן ‪ -‬אפשר לתרום בכל תחום שהוא מעזרה בלימודים ומתן‬ ‫טיפולים אלטרנטיביים ועד לטיול עם הכלב‪ .‬מגוון האפשרויות לנתינה ולקבלה הוא בלתי‬ ‫מוגבל ומתבסס על כל היכולות המצויות בקהילה‪ :‬עזרה לשכנה עם הקניות‪ ,‬הבאת תרופות‬ ‫לקשישים‪ ,‬חברה לאנשים בודדים‪ ,‬סיוע לימודי‪ ,‬חונכות‪ ,‬לימודי שפות‪ ,‬פיתוח קול‪ ,‬לימוד נגינה‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬למשל‪ ,‬דני נותן זמן – מלמד את שולה אנגלית‪ ,‬ומקבל זמן מטלי– הנותנת טיפול בשיאצ’ו;‬ ‫עינת מבשלת לאדון כהן ומקבלת הדרכה במחשבים ממאיה‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫כל אדם רשאי לבחור מה ברצונו לתת‪ ,‬מה ברצונו לקבל‪ ,‬מתי ואיפה‪ ,‬הכול לפי נוחותו ורצונו‪.‬‬ ‫המעורבים בחליפין יכולים להיות מכל קבוצות הגיל; הנתינה והקבלה מתרחשות בין פרטים‬ ‫בגילאים שונים ובין אנשים בעלי רקע חברתי ותרבותי שונה‪.‬‬ ‫בנק הזמן מניע יחסי גומלין בין התושבים בקהילה העוזרים והנעזרים בתחומי חיים שונים‬ ‫במסגרת של אחד על אחד‪ ,‬ומתאם ביניהם‪ .‬כל מי שנותן שעה יכול לקבל שעה בתמורה‪ .‬כל‬ ‫שירות “מתומחר” לפי משך הזמן הנדרש לספקו ולא לפי הערך שלו בשוק הכלכלי‪.‬‬ ‫המפקיד זמן לא חייב לקבל תמורה‪ ,‬ובוודאי לא מייד‪ .‬הפקדת הזמן נשמרת לזכותו (כקרדיט) –‬ ‫עד אשר יזדקק לקבל שירות כלשהו בעתיד‪.‬‬ ‫חברי הקהילה מתחברים לפרטים אחרים בקהילה וכך נוצרת בסופו של דבר רשת או שרשרת‬ ‫בין אנשים נותנים ומקבלים; רשת זו מהווה תשתית ליצירת קהילה‪.‬‬ ‫בנק הזמן פועל במקביל בשלושה מישורים‪ :‬פרטים‪ ,‬ארגונים וקבוצות‪.‬‬ ‫פרטים‪ :‬הנעת יחסי גומלין בין תושבים בקהילה העוזרים ונעזרים בתחומי חיים שונים במסגרת של‬ ‫אחד על אחד‪ ,‬ותיאום ביניהם‪ .‬חברי הקהילה מתחברים לפרטים אחרים בקהילה וכך נוצרת מסגרת או‬ ‫שרשרת של נתינה וקבלה‪.‬‬ ‫ארגונים‪ :‬יצירת קשר ותיאום שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים הפועלים ברמה השכונתית וברמה‬ ‫העירונית‪ .‬בנק הזמן מספק תורמי זמן לפעילות בארגונים‪ ,‬ובתמורה הארגונים מתחייבים לפעילות‬ ‫קהילתית ברמה ארגונית או פרטנית‪ .‬הפרט מתחבר לארגון בקהילה כדי לספק שירות בתחום מסוים‬ ‫או לקבל שירות מהארגון‪ .‬הארגון קולט את האדם‪ ,‬מלווה אותו‪ ,‬מספק לו הכשרה ועוקב אחר מהלך‬ ‫ההתנדבות‪ .‬האדם צובר שעות בארגון ובתמורה על הארגון לספק שעות לקהילה‪.‬‬ ‫קבוצות‪ :‬ייזום פרויקטים קהילתיים המפעילים קבוצות עניין בנושאים שונים‪ .‬הקבוצות פועלות על בסיס‬ ‫של נתינה וקבלה‪ .‬כל פרט בקהילה יכול להתחבר לקבוצה כזו‪.‬‬ ‫הפעלתו של בנק זמן כוללת חמישה שלבים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בניית התשתית‪.‬‬ ‫‪ .2‬איסוף מידע על הצרכים והקמה של פורום – “שולחן עגול”‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפעלה שוטפת‪.‬‬ ‫‪ .4‬מיסוד והטמעה קהילתית‪.‬‬ ‫‪ .5‬מעקב והערכה‪.‬‬ ‫‪>> 193‬‬ ‫שלב ראשון ‪ -‬בניית התשתית‬ ‫הקמת ועדת היגוי יישובית‪/‬עירונית (הגוף המלווה את הפרויקט בתהליכי גיבושו ובפעילותו)‪ :‬גופים‬ ‫יישוביים‪ ,‬כמו רשות מקומית‪ ,‬אגף רווחה‪ ,‬מתנ”ס‪ ,‬קרן עירונית וכדומה חוברים יחדיו לוועדת היגוי‬ ‫יישובית‪/‬עירונית‪ .‬הוועדה מחליטה באיזה אזור או שכונה יוקם בנק זמן‪ ,‬וממנה רכז מקצועי‪.‬‬ ‫מינוי רכז מקצועי‪ :‬הרכז (רצוי בחצי משרה) חייב להיות בעל רקע והכשרה בתחום הקהילתי‪ .‬במסגרת‬ ‫עבודתו עליו להקים את ועדת ההיגוי השכונתית‪ ,‬לגייס מפקידי זמן‪ ,‬לראיין את המשתתפים‪ ,‬לחבר בין‬ ‫הצרכים והיכולות של המשתתפים ולעקוב אחר השעות שניתנות ומתקבלות‪ .‬כמו כן‪ ,‬באחריותו של‬ ‫הרכז להקים פורום של “שולחן עגול” (ראה להלן) ולרכזו‪ ,‬לארגן מפגשים חברתיים של קהילת בנק‬ ‫הזמן ולהפיץ עלון מידע חודשי‪ ,‬למפות את כל הארגונים הקיימים בקהילה ולאתר את הצרכים של כל‬ ‫אחד מהם‪ ,‬לבדוק את עבודת המתנדבים הקיימים בכל ארגון ולהציג בפניהם את הרעיון של בנק הזמן‬ ‫ואת הפורום של ה”שולחן העגול”‪ .‬חשוב כי הרכז יהיה חלק מהצוות המתנ”ס‪/‬המינהל הקהילתי‪ ,‬יחבר‬ ‫בין הפעילות הקהילתית הקיימת לבין בנק הזמן וכן יעודד את חברי הבנק למעורבות קהילתית נוספת‪,‬‬ ‫מעבר לפעילותם בבנק‪ .‬בצורה כזו מתממש העיקרון‪ ,‬כי הבנק מהווה מנוף לעשייה קהילתית נוספת‬ ‫מעבר ל”בארטרים” המתקיימים בו‪.‬‬ ‫פיתוח תשתית מינהלית שתעמוד לרשות הרכז והצוות המפעיל‪ :‬הכוונה למשרד עם פינת ישיבה אישית‬ ‫לקיום ראיונות עם המתעניינים‪ ,‬טלפון ומחשב‪ .‬חשוב שהמקום יהיה נגיש לאנשים בעלי מוגבלויות‪.‬‬ ‫הקמת ועדת היגוי שכונתית ומשימתית‪ :‬הוועדה מורכבת מהרכז (שהוא גם מרכז הוועדה)‪ ,‬ממתנדבים‬ ‫ומפעילים‪ ,‬כולל נציגי תנועות נוער הפועלות בשכונה‪ .‬הוועדה מתחילה את פעילותה כוועדת היגוי‬ ‫לנושא בשכונה ולאחר מכן משמשת כצוות משימה‪ .‬חשוב מאוד להשקיע מחשבה באיתור האנשים‬ ‫המתאימים לכהן כחברי הוועדה‪ :‬אנשים המחויבים לעקרונות היסוד של בנק הזמן‪ ,‬מבינים את חשיבותו‪,‬‬ ‫בעלי יכולות בין אישיות גבוהות‪ .‬לצוות המשימה דרושים אנשי ביצוע אמיתיים‪.‬‬ ‫ועדת ההיגוי היישובית פעילה ברמה מערכתית רחבה יותר‪ ,‬דנה באיגום משאבים‪ ,‬ביטוח עבור חברי‬ ‫הבנק‪ ,‬ניצול הבנק ליוזמות עירוניות נוספות הקשורות במעורבות חברתית וקהילתית‪ ,‬ועוד‪ .‬לעומת‬ ‫זתאת‪ ,‬ועדת ההיגוי השכונתית עוסקת בעבודת שטח; בתחילת הדרך ‪ -‬בפרסום ובשיווק ובהכנות הדר�ו‬ ‫שות לקידום הפרויקט‪ ,‬בהמשך – ועדת ההיגוי הופכת יותר לצוות משימה העוסק בתחזוקת החברים‪.‬‬ ‫הוועדה מהווה צוות של “ראשי אשכולות”‪ ,‬שאותו מוביל הרכז‪“ .‬ראשי האשכולות” אחראים‪ ,‬כל אחד‬ ‫בנפרד‪ ,‬על אשכול של חברים ודואגים לתפקוד השוטף שלהם‪“ .‬ראשי האשכולות” נפגשים ביניהם‬ ‫ומתאמים “שידוכים” אפשריים בין חברי הבנק (מפורט בהמשך)‪ .‬הרכז משתתף בשתי ועדת ההיגוי‬ ‫(היישובית‪/‬עירונית והשכונתית) ועל כן הוא מהווה את החוליה המקשרת ביניהן‪.‬‬ ‫תפקידי ועדת ההיגוי השכונתית‬ ‫ •מיפוי המצב הקיים בשכונה בתחום ההתנדבות‪ :‬בכלל זה בדיקה ומיפוי של פוטנציאל המתנדבים‬ ‫בשכונה וביישוב‪ ,‬מי הם הגופים הזקוקים למתנדבים‪ ,‬איזה משאבים בקהילה עשויים להיעזר‬ ‫בבנק הזמן ולתרום לו‪.‬‬ ‫ •בניית תכנית פעולה המתאימה לשכונה וניסוח תקנון להפעלת הבנק בשכונה‪ .‬בכלל זה קביעת‬ ‫שיטות השיווק‪ ,‬מי יפעיל את התכנית וכדומה‪.‬‬ ‫ •חלוקת תפקידים בין חברי ועדת ההיגוי השכונתית והתקדמות לעבר השלבים הבאים‪.‬‬ ‫ •השתתפות בהכשרת הצוות של בנק הזמן‪ :‬ההכשרה חשובה כדי להבטיח רצינות ומחויבות של‬ ‫הצוות כלפי התכנית‪ .‬על ההכשרה לכלול נושאים‪ ,‬כגון‪ :‬מידע על הפרויקט בעולם ובארץ‪ ,‬סוגים‬ ‫<< ‪194‬‬ ‫שונים של בנק הזמן‪ ,‬עקרונות יסוד ועקרונות הפעלה‪ ,‬גיוס מתנדבים ושיווק הרעיון‪ ,‬שיטות לריאיון‬ ‫המתנדבים‪ ,‬אופן ההשמה ומעקב אחרי פעולת המתנדבים‪ .‬חלק חשוב בהכשרה הוא לימוד‬ ‫השימוש בתוכנת בנק הזמן‪.‬‬ ‫שלב שני ‪ -‬איסוף מידע והקמת “שולחן עגול”‬ ‫שלב זה כולל איסוף מידע על צורכי הקהילה והקמת “שולחן עגול” למעורבות חברתית של ארגונים‬ ‫בקהילה‪ .‬זהו שלב משמעותי משום שהארגונים יכולים לספק צרכים בקהילה שאליהם יופנו מפקידי‬ ‫הזמן‪ .‬לא מומלץ לגייס מפקידי זמן לפני שקיימת רשימה ברורה של צורכי הקהילה‪.‬‬ ‫הקמת הפורום היא אחד מתפקידיו של הרכז‪ .‬פורום ה”שולחן העגול” מורכב מארגונים המספקים‬ ‫והצורכים מתנדבים‪ ,‬למשל לשכת הרווחה‪ ,‬בתי הספר‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬ארגונים לאוכלוסיות‬ ‫בעלות צרכים מיוחדים (לאנשים בעלי נכות‪ ,‬לפגועי נפש‪ ,‬לאנשים בעלי פיגור)‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬ארגוני‬ ‫מתנדבים‪ ,‬ועוד‪ .‬ארגונים אלה‪ ,‬הנמצאים בשכונה‪ ,‬מוזמנים להשתתף בפורום‪ .‬על הרכז להכין רשימה‬ ‫מסודרת של כל הארגונים‪ ,‬כולל שמות אנשי הקשר‪ ,‬הצרכים והיכולות של כל ארגון‪ .‬חשוב שבפורום‬ ‫ישתתפו גם תושבים מוועדות ההיגוי השכונתית או תושבים פעילים מהשכונה‪.‬‬ ‫מטרות ה”שולחן העגול”‪ :‬לרכז את הצרכים של הארגונים השונים בתחום ההתנדבות‪ ,‬להפנות מתנדבים‬ ‫לארגונים‪ ,‬ליצור שיתופי פעולה בין הארגונים ולחבר את הארגונים לפעילות קהילתית‪.‬‬ ‫הפורום מתכנס אחת לחודש‪ .‬הפגישות הראשונות מוקדשות בעיקר להיכרות ולתיאום ציפיות‪ .‬לאחר‬ ‫מכן יוחלט ‪ -‬בשיתוף כל הארגונים והתושבים המשתתפים בפורום ‪ -‬על מטרותיו ודרכי פעולתו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כל הארגונים המשתתפים בפורום מתנדבים יחדיו‪ ,‬פעם בשנה‪ ,‬לקידום נושא נבחר למען‬ ‫הקהילה (למשל‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬קבלת השונה וכו’)‪ .‬כמו כן‪ ,‬אחת לשנה יוזמים הארגונים יריד התנדבות‬ ‫בקהילה שבו הם מציגים את פעילותם ומגייסים מתנדבים חדשים‪.‬‬ ‫שלב שלישי ‪ -‬הפעלה שוטפת של בנק הזמן‬ ‫שיווק הרעיון וגיוס מפקידי זמן חדשים‪ :‬מיצובו של בנק הזמן בקהילה הוא משמעותי ביותר‪ .‬שיווק נכון‪,‬‬ ‫המותאם לאוכלוסיית היעד של השכונה ובאמצעים המתאימים‪ ,‬הוא שעושה את ההבדל בין תכנית‬ ‫בינונית למוצלחת‪.‬‬ ‫בשלב גיוס מפקידי זמן השיווק חייב להיות אינטנסיבי ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להמשיך ולשווק את הרעיון‬ ‫במשך כל הזמן‪ .‬מומלץ‪ ,‬אחת לחצי שנה לצאת במבצע שיווק מסיבי לשיווק הבנק‪.‬‬ ‫בשיווק התכנית חשוב להדגיש נקודות אלה‪:‬‬ ‫ •הסיפוק העצמי של מפקיד הזמן‪.‬‬ ‫ •הבנה של אנשים שהקהילה היא באחריותו של הפרט‪ ,‬שיש ביכולתו לפעול לשיפור איכות החיים‬ ‫ולעשות לשינוי דברים שאינם מוצאים חן בעיניו‪.‬‬ ‫ •התאמת משימת ההתנדבות למפקיד הזמן ולא התאמת המתנדב למשימה‪ :‬מפקידי הזמן בוחרים‬ ‫את התחום שבו הם מעוניינים לפעול (למשל‪ ,‬אם את‪/‬ת אוהבים לשיר ‪ -‬תשירו בהתנדבות בבתי‬ ‫אבות; אם את‪/‬ה אוהבים להציג ‪ -‬תקימו קבוצת תיאטרון רחוב‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫ •סחר חליפין חברתי‪ :‬נותן הזמן נהנה גם משירותיהם של מפקידי זמן אחרים בקהילה‪.‬‬ ‫אמצעי שיווק נפוצים‬ ‫ •חבר מביא חבר ‪ -‬עידוד אנשים לגייס אחרים;‬ ‫‪>> 195‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת קשר עם גוף מסוים‪ ,‬למשל חברת פרסום או משרד גרפיקה‪ ,‬שיצטרפו לפרויקט בהתנדבות‬ ‫ויסייעו בבניית מערך שיווקי בקו חדשני ומושך;‬ ‫•רשימת התפוצה של המינהל הקהילתי‪/‬מתנ”ס‪ :‬פרסום הפרויקט ובקשה שכל אחד מהנמענים‬ ‫יסייע בתליית מודעות ובחלוקת מכתבים בסביבתו;‬ ‫•הצבת דוכן פרסום במקום מרכזי בשכונה‪ ,‬כדי לחלק חומר על הפרויקט ולרשום אנשים‬ ‫כמתנדבים;‬ ‫•הפצת הפרויקט באמצעות גופי התקשורת בשכונה‪ :‬טלוויזיה קהילתית‪ ,‬עיתון‪ ,‬אתר אינטרנט;‬ ‫•יצירת קשר עם גופים שונים בקהילה אשר יכולים לשמש כמספקי‪ /‬משתמשי משאבים‪ :‬הצגת‬ ‫הפרויקט ויצירת בסיס לשיתוף פעולה ביניהם ובין הגורם המתאם ‪ -‬המינהל הקהילתי;‬ ‫•תליית שלטי ענק בשכונה;‬ ‫•שיווק מדלת לדלת;‬ ‫•כתבות בעיתונות המקומית ובטלוויזיה הקהילתית בשכונה;‬ ‫תהליך השיבוץ‬ ‫ •הפונה ממלא טופס של בנק הזמן או מביע עניין להצטרף לתכנית בכל דרך שהיא‪.‬‬ ‫ •הפונה מוזמן לשיחת היכרות במינהל הקהילתי‪/‬מתנ”ס‪ .‬במהלך השיחה נבדקים הצרכים והיכולות‬ ‫של הפונה‪ .‬המצטרף החדש חותם על אמנה של בנק הזמן ומקבל דו”ח שעות שאותו עליו למלא‬ ‫אחת לחודש‪.‬‬ ‫ •המצטרף בוחר מבין האפשרויות השונות במה הוא מעוניין לתרום ולהיתרם ומדרג את בחירתו לפי‬ ‫העדפתו‪ .‬כאמור‪ ,‬כל פרט יכול לבחור ולהתנדב בקרב פרטים אחרים או בקרב ארגונים בקהילה‪.‬‬ ‫תהליך שיבוץ תורמי זמן לארגונים‬ ‫ •המראיין מתקשר לארגון שהמצטרף דירג כאפשרות ראשונה;‬ ‫ •אם הארגון מעוניין בנותן הזמן‪ ,‬עליו ליצור עמו קשר תוך יומיים לכל היותר כדי לתאם פגישת‬ ‫היכרות;‬ ‫ •לאחר הפגישה‪ ,‬על הארגון ליידע את בנק הזמן על תוצאותיה‪ .‬אם הוחלט שנותן הזמן אינו מתאים‪,‬‬ ‫יש להודיע על כך לבנק כדי שיחפש עבור המתעניין מקום פעילות אחר;‬ ‫ •אם הארגון החליט שהוא מעוניין במפקיד הזמן‪ ,‬עליו לדווח לבנק הזמן מידי חודש על העסקתו‬ ‫בארגון ועל השעות שהקדיש לתחום פעולתו;‬ ‫ •הארגונים חייבים לתרום לקהילה תמורת הזמן שהם מקבלים מתורמי הזמן כדי לממש את עקרון‬ ‫ההדדיות ‪ -‬כל אחד יכול לתת ולכל אחד מגיע לקבל‪ .‬על הארגונים להפגין אחריות כלפי המתנדב‪,‬‬ ‫להכשירו להתנדבות וללוותו במשך תקופת התנדבותו‪.‬‬ ‫תהליך שיבוץ תורמי זמן למקבלי זמן פרטיים‬ ‫ •המראיין מתקשר למקבל זמן בתחום המתאים‪ ,‬המדורג בעדיפות ראשונה‪ ,‬ולמפקיד זמן המתאים‬ ‫לתחום המדורג בעדיפות הראשונה;‬ ‫ •אם הם מאשרים שנוח להם ומתאים להם לתרום‪ /‬לקבל מאדם זה‪ ,‬הרכז נותן למרואיין את‬ ‫הטלפונים של מקבל הזמן ונותן הזמן אליהם הוא “משודך” ועל המרואיין ליצור את הקשר עימם‪.‬‬ ‫רצוי לתת גם להם את הטלפון של המצטרף החדש על מנת לזרז את תהליך יצירת הקשר;‬ ‫ •אם הקשר אינו מתאפשר בין ה”משודכים”‪ ,‬נותן‪ /‬מקבל הזמן מדווחים זאת לרכז ועל הרכז לחפש‬ ‫להם “שידוך” חדש;‬ ‫<< ‪196‬‬ ‫ •על המשתתף בבנק הזמן לדווח לצוות הבנק אודות השעות אותן הוא נותן‪ /‬מקבל‪ .‬הדיווח ייעשה‬ ‫על גבי טופס המיוחד לכך אותו יש להעביר לצוות הבנק (באמצעות הדוא”ל‪ ,‬הפקס או בדואר)‪.‬‬ ‫הפעלת מערך ממוחשב‬ ‫רישום הנתונים של המצטרפים לבנק הזמן ורישום שוטף של זמן שניתן ושנתקבל הוא רכיב חשוב‬ ‫בניהול השוטף של התכנית‪ .‬קיימת תוכנת אקסס המסייעת בניהול הזמן ובמעקב אחר “חשבונות‬ ‫הבנק” של החברים בקהילה‪ .‬התוכנה מאפשרת הצלבה של המידע והתאמה בין תורמי זמן למקבלי‬ ‫זמן‪ ,‬מעקב אחר שעות הנתינה והקבלה של כל אחד ושל הבנק כולו‪.‬‬ ‫שלב רביעי ‪ -‬מיסוד והטמעה קהילתית‬ ‫•שילוב הפעילים בהפעלת בנק הזמן‪ :‬תורמי זמן משולבים בצוות הבנק‪ ,‬יחד עם חברי ועדת‬ ‫ההיגוי השכונתית והרכז‪ .‬תפקידם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לתפעל ולקדם את פעילות הבנק‪ .‬כל מתנדב מקבל‬ ‫“אשכול” של חברי בנק והוא אחראי על הקשר השוטף עימם‪ ,‬בכלל זה שיבוץ ותיווך להחלפת זמן‪,‬‬ ‫בדיקת שביעות הרצון‪ ,‬עדכונים שוטפים וכיוצא בזה;‬ ‫•שילוב של משתתפי התכנית כפעילים בוועדות המינהל הקהילתי ובצוותי פעולה שכונתיים;‬ ‫•ארגון מערך הכשרה למשתתפים בתכנית‪ ,‬למתנדבים ולפעילים;‬ ‫•ארגון מערך תחזוקה שיספק מעדדים לתורמי הזמן והמתנדבים‪ :‬ימי עיון‪ ,‬יום כיף‪ ,‬תלושי הנחה‬ ‫בבתי מסחר‪ ,‬שליחת ברכות לאירועים אישיים וכד’;‬ ‫•כנס של כל הגופים המעורבים בפרויקט‪ :‬ארגונים תורמי זמן ומתנדבים‪ .‬הכנס משמש למספר‬ ‫מטרות‪ :‬גיבוש של כל הגופים הנוגעים בדבר כבסיס לשיתוף פעולה‪ ,‬הוקרה על תרומתם ומתן‬ ‫משוב פומבי‪ ,‬העשרה בידע נוסף‪ ,‬הזדמנות להפיק לקחים ולקבל משוב מהגופים השונים‪ ,‬תכנון‬ ‫המשך דרכי הפעולה;‬ ‫•פיתוח מנהיגות‪ :‬גיוס מתנדבים להובלה של פעולות נוספות ולתפקידי מפתח בתכנית‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫העברת האחריות על ניהול הפרויקט מאנשי מקצוע למתנדבים;‬ ‫•ייזום ותפעול פרויקטים שונים הקשורים לכלכלה קהילתית בשכונה‪ :‬הכוונה לביצוע פרויקטים‬ ‫קהילתיים בתחומים שונים שבהם יתבצע “סחר חליפין” של משאבים‪ .‬למשל‪ ,‬הפעלת חנויות “יד‬ ‫שנייה” על‪-‬ידי מתנדבים‪ ,‬הפעלת מרכז למידה שכונתי‪ ,‬הקמת קבוצה לפיתוח סביבתי שתבצע‬ ‫עבודות לשיפור פני בשכונה‪ ,‬הקמת “קואופרטיב מזון” בסגנון סנגור קהילתי‪ .‬הפעלת פרויקטים‬ ‫כגון אלה תתאפשר רק לאחר שיתבסס המערך ההתנדבותי בשכונה‪.‬‬ ‫שלב חמישי ‪ -‬מעקב והערכה‬ ‫מעקב והערכה הם תהליכים חיוניים כדי למדוד את הצלחתה של התכנית והתאמתה לצורכי הקהילה‪.‬‬ ‫הצלחת התכנית נמדדת על ידי מספר מדדים וביניהם‪ :‬עמידה בלוח הזמנים‪ ,‬ביצוע התכנית כפי שנקבע‬ ‫בתכנית הפעולה‪ ,‬הגידול בתורמי זמן חדשים שהצטרפו לתכנית‪ ,‬קיום שיתוף פעולה בין ארגונים‬ ‫התנדבותיים שונים בקהילה‪ ,‬ביצוע פרויקטים קהילתיים שונים על ידי משתתפי התכנית‪.‬‬ ‫ההערכה‪ ,‬המתבצעת על ידי שתי ועדות ההיגוי‪ :‬הוועדה העירונית והוועדה השכונתית‪ ,‬נעשית באמצעות‬ ‫שאלונים ומידע שנאספים ממשתתפי בנק הזמן ומארגונים שותפים‪.‬‬ ‫במהלך שנת הפעילות מועבר דיווח מפורט ושוטף על התכנית לוועדת ההיגוי העירונית ולגורמים‬ ‫המממנים‪ .‬ועדת ההיגוי העירונית מהווה גורם מעריך‪ ,‬מבקר ומלווה של כל הפעילות הנעשית‬ ‫בשכונה‪.‬‬ ‫ועדת ההיגוי השכונתית משמשת גורם הבוחן את המצב בשכונה בפרקי זמן קבועים‪ ,‬באמצעות‬ ‫‪>> 197‬‬ ‫שאלונים או שיחות‪.‬‬ ‫בסוף שנת הפעילות מתקיימת הערכה משותפת על ידי ועדת ההיגוי השכונתית וועדת ההיגוי העירונית‬ ‫ומופקים לקחים מההתנסות ומשאלוני הערכה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫המודל הובא לארץ על ידי האגף להתנדבות ופילנתרופיה בג’וינט ישראל והחברה למרכזים ולמינהלים‬ ‫קהילתיים בירושלים ויושם לראשונה במינהל הקהילתי “גינות העיר” בירושלים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬החומר על בנק הזמן נלקח מתוך‪ :‬ערכת הפעלה לפרויקט בנק הזמן מאת יולי בן לביא‪ ,‬איילה‬ ‫וול‪-‬טיסר ונעמה רוזנפלד‪ ,‬בהוצאת החברה למתנ”סים‪.‬‬ ‫<< ‪198‬‬ ‫פרק ‪:7‬‬ ‫פרוייקטים בנושא‬ ‫הורות ומשפחות‬ ‫צעירות‬ ‫‪>> 199‬‬ ‫התנדבות של משפחות‬ ‫צעירות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת מודל להתנדבות של משפחות צעירות בתוך מרכז‬ ‫הצעירים ובאמצעות כך חיבורן למרכז הצעירים והכנסתן‬ ‫למעגל החברתי של המרכז‪ .‬מרכז הצעירים מפעיל‬ ‫תכניות התנדבותיות ייחודיות עבור משפחות אלה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •שינוי פני ההשתתפות החברתית בחברה הישראלית‪ ,‬וזאת על ידי הטמעת תהליך חדשני של‬ ‫משפחות מתנדבות כיחידה אחת והפיכת התנדבות המשפחות לנורמה מקובלת‪.‬‬ ‫ •קידום קהילת צעירים מעורבים בעיר‪ ,‬המושתתת על שותפות כלל‪-‬משפחתית לעשייה ולמעורבות‬ ‫חברתית;‬ ‫ •חיבור בין צרכים קהילתיים לצרכים משפחתיים בעשייה קהילתית‪.‬‬ ‫יעדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פיתוח מודל חדשני ייחודי ומקצועי בתחום התנדבות המשפחות בישראל הכולל הכשרה‪ ,‬ליווי‬ ‫ותגמול‬ ‫•יצירת תשתיות חדשות המאפשרות לקבוצות למשפחות להשתתף במעשה החברתי‬ ‫•בניית מאגר תכניות חדשניות המותאמות להתנדבות משפחות‬ ‫•ייזום והפעלת מערך פעילויות ואירועים ברמה הארצית והקהילתית למשפחות המשתתפות‬ ‫במיזם‬ ‫•פיתוח והטמעה של הידע הקיים בארץ ובעולם בהתנדבות משפחות כחלק ממהלך מקצועי של‬ ‫בנייה וחיזוק התחום‬ ‫•הטמעת סגנונות התנדבות חדשים כגון התנדבות אפיזודית‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫משפחות צעירות‪ ,‬שבהן ההורים הם עד גיל ‪.35‬‬ ‫<< ‪200‬‬ ‫הצורך‬ ‫התנדבות משפחתית‪ ,‬מעבר לתרומה לחברה‪ ,‬היא פעילות המציעה למשפחות לחוות חוויות חיוביות‬ ‫ובעלות משמעות כמסגרת משפחתית‪ .‬היא מעניקה לכל אחד מבני המשפחה ‪ -‬גדול כקטן ‪ -‬אפשרות‬ ‫להפגין יוזמה‪ ,‬אחריות ועצמאות‪ ,‬וכן לבחון ולבטא את כישוריו ואת הערכים שבהם הוא מאמין‪ .‬ההתנדבות‬ ‫מאפשרת למשפחה כיחידה ולבני המשפחה כפרטים למלא תפקיד חשוב בקהילה ולהתמודד עם‬ ‫האתגרים השונים שמולם הם ניצבים‪ .‬הזדמנויות מסוג זה חשובות במיוחד בחברה שבה הן הילדים והן‬ ‫ההורים מתמודדים עם שאלות של דימוי עצמי‪ ,‬זהות‪ ,‬עצמאות וערך חברתי‪ ,‬בחברה שבה שעות “היחד‬ ‫המשפחתי” מעטות ומלוות בלחצים פנימיים וחיצוניים רבים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫שלב ההכנות ביישוב‬ ‫ •הקמת ועדה מייעצת יישוביות בניהול של המוביל המקומי‪ ,‬ובהשתתפות השותפים לפרוייקט‪.‬‬ ‫הועדה תתכנס אחת לחודש‪.‬‬ ‫ •תפקידי הועדה המייעצת הם לייעץ‪ ,‬ללוות ולנהל את הפיילוט ביישוב‪ .‬אחת ההחלטות הראשונות‬ ‫של הועדה המייעצת היא לבחור סגנון התנדבות משפחות אחד לפיילוט‪.‬‬ ‫פירוט סגנונות ההתנדבות‪:‬‬ ‫ •התנדבות קבועה וארוכת טווח‪ :‬תכנית בה המשפחות מתנדבות על בסיס קבוע במסגרת נבחרת‪,‬‬ ‫בדומה להתנדבות המסורתית המקובלת היום גם בישראל‪.‬‬ ‫ •התנדבות אפיזודית‪ :‬פיתוח של פרויקטים קצרי טווח ואירועים חד‪-‬פעמיים בהם היחידה‬ ‫המשפחתית לוקחת חלק‪.‬‬ ‫ •התנדבות המשפחה היוזמת‪ :‬משפחה המחליטה להקים מיזם התנדבותי חדש‪ ,‬לדוגמא‪ :‬ארגון‬ ‫מקלחת ותספורת לכלבים על בסיס קח‪/‬תן קהילתי ואו תרומת הכסף לעמותה שהם מאמינים‬ ‫במטרותיה‪ ,‬או מחקר של נושא המעניין אותם כגון איכות המים ביישוב‪ ,‬והצגתו בפני קהלים שונים‬ ‫(בי”ס‪ ,‬מתנ”ס‪ ,‬מועצה‪ ,‬חוגי בית‪ ,‬מועדוניות‪ ,‬בתי אימהות)‪.‬‬ ‫תחומי ההתנדבות מגוונים‪ :‬הגנה על חיות‪ ,‬סנגור‪ ,‬חינוך‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬תרבות‪ ,‬עזרה‪/‬קידום לאוכלוסיות‬ ‫מוחלשות‪ ,‬ליווי אנשים בוגרים ועוד‪ .‬רצוי לאפשר למתנדבים בולטים מהמשפחות עצמן להוביל את‬ ‫התהליך יחד עם מוביל התוכנית המקומי‪.‬‬ ‫שלב בחירת הפעילות ההתנדבותית‬ ‫ •בחירה ובנייה של “סל אפשרויות” (אירועי התנדבות למשפחות) לפני גיוס המשפחות‪.‬‬ ‫ •בירור רצונות ההתנדבות של קבוצה קיימת‪ ,‬הפועלת במסגרת מרכז הצעירים‪ ,‬ובניית תוכנית‬ ‫מקומית לפיילוט לפי רצון המשפחות‪.‬‬ ‫שלב גיוס המשפחות‬ ‫שיווק ופרסום באמצעי התקשורת המקומיים והאזוריים‪ ,‬בעזרת הרכזים השונים במתנ”ס‪ ,‬במרכזי‬ ‫צעירים‪ ,‬בקבוצות קהילתיות מאורגנות (קהילות למיניהן)‪ ,‬באתר של תנועת של”מ‪ ,‬עיתון הזוית‬ ‫להתנדבות‪ ,‬ובבתי הספר‪.‬‬ ‫‪>> 201‬‬ ‫שלב הרתימה ותחילת עבודה עם המשפחות‬ ‫עריכת מפגש ראשון בין המוביל היישובי לבין המשפחות המעוניינות להתנדב‪ .‬למפגש זה מספר‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫ •בחינת ההיענות היישובית למיזם‪.‬‬ ‫ •הצגת הפיילוט‪.‬‬ ‫ •הצגת סגנון ההתנדבות הנבחר והרציונל שמאחורי הבחירה‪.‬‬ ‫ •הצגת “סל האפשרויות” שנבנה בשלב מוקדם יותר‬ ‫ •בחירת פעילויות ההתנדבות המועדפת על כל משפחה‬ ‫הכשרות‬ ‫מערך הכשרות יבנה לקהלים שונים לפי הצורך‪:‬‬ ‫ •ימי למידה תקופתיים לבעלי התפקידים מהארגונים‪ ,‬מהרשות המקומית ומהמתנ”ס השותפים‬ ‫בתוכנית‪.‬‬ ‫ •הכשרת הארגונים בנושאי התנדבות אפיזודית‪ :‬על הארגונים לשלוח למשפחה המתנדבת במייל‬ ‫חומר הודות הארגון‪ ,‬אירוע ההתנדבות והמוטבים‪ ,‬לפני ההתנדבות‪ .‬לקיים ביום ההתנדבות‪:‬‬ ‫אוריינטציה‪ ,‬משוב ותגמול למשפחות המתנדבות‪.‬‬ ‫ •ימי למידה ואוריינטציה למשפחות המתנדבות‪ :‬חלק מההכשרות יהיו משותפות לכל המשפחה‪,‬‬ ‫וחלק מההכשרות יינתנו בנפרד למבוגרים ולילדים‪ .‬ההכשרות למשפחות יינתנו בדרך כלל לפני‬ ‫כל אירוע התנדבות ויכללו גם הכשרות מקצועיות הקשורות לתחום ההתנדבות וגם הדרכות‬ ‫בנושא של מעורבות חברתית ותרומה לקהילה‪.‬‬ ‫תפקידי המוביל היישובי‬ ‫ •ניהול פעילותה השוטפת של הועדת המייעצת היישובית‪.‬‬ ‫ •חיזוק וליווי המשפחות המתנדבות‪.‬‬ ‫ •פיתוח וריכוז העשייה ההתנדבותית‪ ,‬וניהול קשר שוטף עם הארגונים‪/‬תוכניות מתנ”ס‬ ‫והמשפחות‪.‬‬ ‫ •חשיפה תקשורתית של המיזם ברמה המקומית‪ :‬יש חשיבות גדולה בשל חדשנותו של המודל‬ ‫בישראל‪ ,‬בפנייה לקבוצות מתנדבים ביישובים אשר עוסקים בתקשורת ורתימתם לתיעוד‬ ‫האירועים‪.‬‬ ‫ •תגמול המתנדבים ברמה היישובית והארצית בשילוב הפעילות החברתית של תנועת של”מ‪.‬‬ ‫ •נוכחות באירועי התנדבות משפחות‬ ‫ •הערכת האפקטיביות וההשפעה של מיזם התנדבות משפחות על הסביבה‪ ,‬המשפחה‬ ‫והמוטבים‪.‬‬ ‫סל פעילויות אופציונלי‬ ‫ •“בייביסיטר” לחיות בית בתקופת הקיץ ‪ /‬זמן חופשות‪ :‬בזמן חופשת הקיץ משפחות רבות יוצאות‬ ‫לחופשות ונאלצות להשאיר את חית הבית לבדה‪ ,‬דבר שלעיתים גורם לנטישת החיה ומסירתה‬ ‫ל”צער בעלי חיים”‪ .‬תכנית זו מאפשרת למשפחה המתנדבת לאמץ חיות בית של משפחות אלו‬ ‫לתקופות קצרות‪.‬‬ ‫ •צביעת מועדוניות יום‪ ,‬בתים חמים ומרכזי למידה לילדים ונוער בסיכון‪ :‬גיוס משפחות לצורך צביעה‬ ‫אמנותית ושיפור פני הסביבה במועדוניות ומסגרות של ילדים ונוער בסיכון‪ .‬לפני הפעילות תינתן‬ ‫<< ‪202‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הכשרה והעשרה למשפחות בנושא של צביעה אמנותית וציורי קיר‪.‬‬ ‫•אמץ חבר בוגר‪ :‬אימוץ קשישים עריריים המתגוררים בקהילה על ידי הזמנתם לארוחות חג‪,‬‬ ‫הסעתם לרופא‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬חגיגת יום הולדתם‪ ,‬סיוע בשיפור סביבתם ושיפוץ ביתם‪.‬‬ ‫•ניחוח מהמטבח של סבתא ואמא‪ :‬הובלת משפחות של נוער בגילאי בר‪/‬בת מצווה‪ ,‬כתיבה‬ ‫משותפת של מתכונים משפחתיים והוצאת ספר משותף ביחד‪.‬‬ ‫•“פרח יום הולדת”‪ :‬מודל המציע הכשרה מקצועית להפעלת מסיבת יום הולדת אחת לחודש‬ ‫לילדים שאינם חוגגים יחד עם משפחתם‪ .‬המודל יותאם לכך שהמשפחות יוכשרו בהפעלת‬ ‫האירוע (באמצעות מתודה בה הילד במרכז האירוע) ויפעילו אותו בשיתוף מתנ”ס מקומי או כל‬ ‫מסגרת אחרת שתוכל לשתף פעולה‪.‬‬ ‫•אימוץ בית קשיש‪ :‬הפעלה של משפחות לאורך השבוע בבית קשישים בתפקידים שונים‪.‬‬ ‫•איסוף תנובת הארץ‪ :‬קבוצת משפחות יוצאת לקטיף ביחד במטרה לתרום את הפרי לעמותה‬ ‫שתחלק את התוצר למשפחות נזקקות‪.‬‬ ‫•משאלת לב‪ :‬הורים וילדים מחליטים להגשים משאלה לילד חולה‪.‬‬ ‫•מספרי סיפורים בספריה‪ :‬הובלת מערך של משפחות אשר יפעילו תוכנית של ימי הפעלה חווייתית‬ ‫בספריה‪ .‬התוכנית תותאם לפי גילאים‪ .‬הפעלות בקהילה‪.‬‬ ‫•לילה לבן בקהילה‪ :‬בניית אירוע שיא עם משפחות מתוך הקהילה בו המשפחות יקימו דוכני פעילות‬ ‫לילדים ונוער על פי תחומי עניין שונים של הנוער ותחומים אשר בני המשפחה מתמחים בהם‪:‬‬ ‫ספורט‪ ,‬בישול‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬משחקייה לילדים‪ ,‬מחשבים ואינטרנט‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬אמנות ועוד‪ .‬האירוע‬ ‫ילווה על ידי המלווה רשותי וייבנה יחד עם המשפחות והארגונים שייקחו חלק‪.‬‬ ‫•ארגון מבצע “ניקוי ארונות” משפחתי‪ :‬המשפחות ינקו יחדיו את ארונות הבית ויתרמו בגדים למען‬ ‫אוכלוסייה נזקקת‪.‬‬ ‫•שוק קח‪-‬תן‪ :‬יריד שכונתי ‪ /‬עירוני בו כל משפחה מציעה למכירה מוצרים שונים תמורת מוצרים‬ ‫של משפחה אחרת‪.‬‬ ‫•טיולים משפחתיים למען הסביבה‪ :‬תקופת הקיץ והחופש הגדול היא תקופה מצוינת לטיולים‬ ‫משפחתיים‪ .‬פרויקט זה יציע מספר מסלולי טיול לאורך תקופת הקיץ והחגים עבור המשפחות‪.‬‬ ‫בנוסף לחוויה המשפחתית ולמידת הארץ‪ ,‬במהלך הטיולים המשפחות יירתמו לפעילות למען‬ ‫איכות הסביבה‪ :‬שתילת עצים‪ ,‬ניקוי יערות ושבילים‪ ,‬צביעה ושיפוץ אתרי טבע (סימוני מסלול‪,‬‬ ‫ספסלים‪ ,‬עמדות ברביקיו)‪( .‬חיבור אפשרי לקרן קיימת לישראל והחברה להגנת הטבע)‪.‬‬ ‫•ביקורת על מתקני מחזור‪ :‬שמפוזרים בקהילה‪/‬בעיר; מיפוי של מתקני מחזור; אם יש מפגע לדווח‬ ‫לעירייה‬ ‫•ביקורת מתקנים בגני משחקים‪ :‬פעילות לכל המשפחה‪ .‬משפחה אחת יכולה לקבל ולרכז את‬ ‫הדיווחים מהמשפחות האחרות בפרויקט ולהעביר אותו בצורה מאורגנת לאגף שפ”ע (שיפור פני‬ ‫העיר) בעירייה‪.‬‬ ‫•נגישות בקהילה‪ :‬מיפו הנגישות הפיזית למרחבים‪ ,‬ארגונים ובניינים בקהילה‪/‬בשכונה‪/‬בעיר‬ ‫•מפת העיר שלי‪ :‬קבוצת משפחות הממפה את מקומות המפגש המועדפים עליה ועריכת מפת‬ ‫מפגשים עירונית‬ ‫•קיום אירועים חד פעמיים למגוון אוכלוסיות‪ :‬כגון קבלת שבת; חגים; ימי הולדת; משחקים; משפחה‬ ‫מגיעה עם כלי נגינה במועדוני יום לקשישים; נוער בסיכון; ילדים בסיכון; מוסדות ובתים לאוכלוסיות‬ ‫עם צרכים מיוחדים‬ ‫•אם למען אם‪ /‬משפחה למען משפחה‪ :‬חיבוק משפחות‪ /‬קליטה של עולים חדשים; בעתות אבל;‬ ‫שמחות; לידות; אצל חוזרים בתשובה – מנחים משפחות מה לעשות‪...‬בבית ביחד גם נכנס פה‪....‬‬ ‫‪>> 203‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•משפחה בטוחה וזהירות בדרכים‪ :‬פעילות עם עמותת אור ירוק‬ ‫•משפחה על גלגלים‪ :‬יחידת אופניים רב גילאית העוסקת בביטחון היישוב‪.‬‬ ‫•שעת משחק‪ :‬תרומת משחקים וספרים למעונות רב תכליתיים ולמידת המשחקים או קריאה‬ ‫משותפת של ילדים עם המוטבים‪ -‬הילדים במעון‪ .‬מודלינג הגורם לשבירת הקרח בקרב כל‬ ‫הילדים המעורבים ויוצר מפגשים שמחים ומלאי משמעות‪ .‬לאחר המפגש‪ ,‬ילדי המעון ידעו כיצד‬ ‫להשתמש בחומרים שנתרמו‪.‬‬ ‫•קהילה מטיילת‪ :‬אירועי טיול לקבוצות של משפחות‪ .‬המשפחות יקיימו פעילות חינוכית מתוכננות‬ ‫תוך כדי טיול‬ ‫מדדי הערכה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•לפחות ‪ 20‬משפחות המשתתפות באופן קבוע‪/‬אפיזודי במהלך השנה בפעילויות התנדבות‬ ‫משפחות (לא כולל ימי שיא בקהילה)‪.‬‬ ‫•קיום ‪ 12‬ימי‪/‬אירועי התנדבות משפחות בשנה‪.‬‬ ‫•קיום ‪ 4‬ימי התנדבות משפחות בשנה לכלל הקהילה‪.‬‬ ‫•כתיבת הפיילוט באופן שניתן יהיה ללמוד ממנו ולפתח מודל ארצי‪.‬‬ ‫•הטמעת הפעילות במרכז הצעירים כחלק בלתי נפרד מהשירות הניתן לתושבים‪.‬‬ ‫•עריכת סקר מקצועי המסכם את השנה למשפחות ולארגונים השותפים‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‪/‬שותפות‬ ‫הפרויקט מבוסס על תכנית שנכתבה על ידי רונית בר‪ ,‬מנהלת תוכניות התנדבות באגף להתנדבות‬ ‫בג’וינט ישראל‪.‬‬ ‫מובילת השותפות גולדי אורלן‪.‬‬ ‫<< ‪204‬‬ ‫מרכז הורות בנצרת‬ ‫עילית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת מרכז הורות להורים צעירים בנצרת עילית אשר‬ ‫נותן מענה בידע ובפעילות למשפחות צעירות‪ ,‬החל‬ ‫משלב ההיריון ועד לשלב גידול הילדים‪ .‬בדרך זו מרכז‬ ‫הצעירים מחזק את הקשר שלו עם הקהילה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫עם משפחות צעירות‪ ,‬רותם אותן לפעילות חברתית‬ ‫וקהילתית ומשמש כלי להקמת קהילות חדשות ולחיזוק‬ ‫הקיימות‪.‬‬ ‫‪>> 205‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת מסגרת תומכת לזוגות צעירים בשלב תכנון הורות‪ ,‬היריון ולאחר הלידה;‬ ‫•יצירת קהילת הורים מעורבת ופעילה;‬ ‫•מתן מענה לצורך בפנאי איכותי לאימהות עם תינוקות ולאבות;‬ ‫•חיזוק הקשר של מרכז הצעירים למשפחות הצעירות בעיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים‪ ,‬הורים צעירים ומשפחות צעירות בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫רבים מתושביה של נצרת עילית הם הורים לילדים קטנים‪ .‬אין בעיר גוף הנותן מענה למשפחות צעירות‬ ‫בתהליך הורות‪ ,‬בשלבי תכנון היריון‪ ,‬הריון והכנה ללידה‪ ,‬ליווי לאחר הלידה ועד גיל שנה‪ .‬רבים מתושבי‬ ‫העיר‪ ,‬המעוניינים בקורסים בנושאים אלה‪ ,‬חייבים לפנות ליישובים אחרים מחוץ לעיר‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫המרכז נותן מענה לצורך של הורים והורים לעתיד בתמיכה מקצועית ובמעגל חברתי‪-‬קהילתי תומך‬ ‫ומשמש כתובת לתושבי העיר והאזור בשלב החשוב הזה בחייהם‪ .‬בעיקר בתקופה זו‪ ,‬זקוקה המשפחה‬ ‫לסביבה תומכת ולמענה קהילתי‪ ,‬העשוי לשפר את איכות חיי המשפחה הצעירה‪ ,‬ייצור חוויה חיובית‬ ‫ואף יעודד את ההורים להישאר בעיר ולהיות בקשר עם זוגות צעירים אחרים‪ .‬המרכז רותם את הצעירים‬ ‫לעשייה משותפת למען ילדיהם‪ ,‬מפעיל סדנאות ופעילויות שונות להורים ולילדים בגיל הרך‪.‬‬ ‫הרעיון הוא כי בשלוש השנים הראשונות המרכז יפעל בצורה מסובסדת ולאחר מכן יופעל על בסיס‬ ‫כלכלי‪-‬עסקי‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•תכנון סדנאות ופעילויות;‬ ‫•גיוס של לפחות חמישה שותפים עסקיים להפעלת מרכז ההורות;‬ ‫•פרסום ושיווק הפעילויות;‬ ‫•קיום של לפחות ארבע סדנאות בחצי השנה הראשונה לפעילות;‬ ‫•גיוס ההורים הצעירים לפעילות חברתית במסגרת מרכז הצעירים‪.‬‬ ‫אבני דרך איתור וגיוס‬ ‫שותפים להקמת המרכז (עיריית נצרת עילית‪ ,‬ג’וינט ישראל‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון ‪ -‬שיקום שכונות‪,‬‬ ‫עמידר‪ ,‬נעמ”ת‪ ,‬הקיבוץ העירוני‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד קליטה); גיוס רכזת (בשכר ‪ -‬משרה חלקית)‬ ‫למרכז הורות; איתור והתאמת המבנה לצורך הקמת המרכז; ביצוע סקר צרכים על ידי מרכז צעירים;‬ ‫פתיחת המרכז;הפעלת סדנאות וקיום פעילות רציפה‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫תלוי בסוג הפעילות ובמיקום בו יופעל המרכז‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫<< ‪206‬‬ ‫"סיירת הורים" בחצור‬ ‫הגלילית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמה וגיבוש של קבוצת הורים מתנדבים לשם איתור‬ ‫נוער בשעות הערב‪ ,‬יצירת שיח ואמון עם בני הנוער‬ ‫והכוונתם לפעילויות חינוכיות‪ .‬כל זאת‪ ,‬כדי לשמור‬ ‫על ביטחון הילדים והנוער ביישוב‪ ,‬לצמצם את תופעת‬ ‫האלימות ולתת מענה לנוער בסיכון‪ .‬הקמת הקבוצה‬ ‫נעשית בסיוע מרכז הצעירים‪ ,‬תוך מתן כלים מקצועיים‬ ‫להתמודדות‪ ,‬גיבוש חברי הקבוצה והפעלתם במשימות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫הפרויקט פותח על ידי מרכז הצעירים בנצרת עילית‪.‬‬ ‫‪>> 207‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•צמצום תופעות האלימות והעבריינות בקרב בני נוער ביישוב;‬ ‫•איתור בני נוער בסיכון והפנייתם לגורמי הטיפול;‬ ‫•עידוד והכוונת בני הנוער להשתתפות בפעילויות חינוכיות וחברתיות;‬ ‫•גיבוש קבוצה של הורים מתנדבים לשמירה על ביטחון בני הנוער ביישוב ולפרויקטים נוספים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫הורים ומתנדבים תושבי חצור הגלילית בטווח גילאים רחב‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫בחצור הגלילית בני נוער רבים מסתובבים חסרי מעש בערבים ונגררים לפעילות עבריינית‪ ,‬לצריכת‬ ‫סמים ואלכוהול‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫קבוצה של מתנדבים‪ ,‬הכוללת חיילים משוחררים‪ ,‬סטודנטים והורים‪ ,‬התגבשה לפעילות‪ ,‬מתוך רצון‬ ‫לחזק את הקהילה המקומית‪ .‬הקבוצה עברה סדנה בת שישה מפגשים‪ ,‬שעסקה בהתנהגויות מסכנות‬ ‫של בני נוער‪ ,‬למשל‪ :‬הרגלי שתיית אלכוהול‪ ,‬הבנת הקשר בין מאפייני הגיל לבין אלכוהול‪ ,‬אינטרנט‬ ‫והסכנות הטמונות בו וכן הבנת האחריות ההורית להתנהגותם של בני הנוער‪ .‬חברי הקבוצה יוצאים‬ ‫בשעות הערב והלילה לסיור במוקדי הבילוי וההתכנסות של בני הנוער וכן במוקדים המועדים לאלימות‪.‬‬ ‫הם מפתחים שיחה עם בני הנוער‪ ,‬מכוונים אותם לגורמי טיפול ולמסגרות נורמטיביות ומשמשים להם‬ ‫אוזן קשבת‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הכשרת ‪ 50‬הורים בסדנה בת שישה מפגשים‪ ,‬בני שעתיים כל אחד‪ ,‬אשר יועברו אחת‬ ‫לשבועיים;‬ ‫•גיבוש הקבוצה והכנתה לפעילות;‬ ‫•פיקוח על מכירת אלכוהול לקטינים בלפחות חמש פיצוציות ודוכני מכירה ביישוב;‬ ‫•סיורי הורים בלפחות ‪ 10‬שכונות ומקומות שבהם שוהים בני הנוער על מנת לצמצם את הוונדליזם‬ ‫ביישוב‪.‬‬ ‫שיטות מעקב‬ ‫ניתן למדוד את מעשי האלימות של בני נוער על ידי דוחות המתקבלים מאגף מציל”ה וממדריך הפרויקט‪,‬‬ ‫מועסק על ידי מציל”ה וכן באמצעות סקרי שביעות רצון‪ ,‬שיבוצעו על ידי המתנ”ס‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל על ידי מרכז הצעירים בחצור הגלילית‪.‬‬ ‫<< ‪208‬‬ ‫"הורים מעורים"‬ ‫בטירת הכרמל‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצת הורים אשר פועלת לשילוב תכנית חינוכית‬ ‫ליהדות פלורליסטית‪ ,‬הכוללת מעורבות הורים גדולה יותר‬ ‫בבית ספר קיים והרחבת התכנית לשאר בתי הספר בעיר‪.‬‬ ‫מטרת הקבוצה היא לפעול לקידום תחום החינוך בעיר‪,‬‬ ‫תוך כדי גיבושם לקהילה משפיעה‪ .‬כל זאת בשיתוף עם‬ ‫העירייה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬בתי הספר והגורמים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •שדרוג וטיוב מערכת החינוך בטירת הכרמל;‬ ‫ •הקמת קבוצת הורים המעורבת בתחומי החינוך בעיר ופועלת במגוון תחומים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית יעד‬ ‫הורים‪ ,‬תושבי טירת הכרמל‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫מערכת החינוך היסודי בטירת הכרמל נחשבה בשנת ‪ 2007‬כמערכת חלשה‪ ,‬דבר אשר גרם לתלמידים‬ ‫החזקים יותר ללמוד בבתי ספר פרטיים בחיפה וביישובים בסביבה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מספר רב של‬ ‫משפחות עזבו את היישוב‪ .‬אולם‪ ,‬הורים רבים רצו להישאר בטירת הכרמל ולחזק את העיר‪ ,‬ועל כן ראו‬ ‫צורך לשפר את מערכת החינוך‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקבוצה קמה ביוזמת מספר הורים צעירים בעלי משפחות‪ ,‬שרובם גדלו בעיר‪ ,‬התחנכו בה‪ ,‬יצאו‬ ‫ללימודים אקדמיים והחליטו לחזור לעיר ולהקים בה את משפחתם‪ .‬גרעין הורים זה כבר היה פעיל‬ ‫בעבר‪ ,‬ב”מרכז הפעוט” בעיר‪ .‬במסגרת זו יזמו והפיקו מספר אירועים חברתיים המיועדים להורים‬ ‫ולילדיהם‪ .‬כשילדיהם גדלו והגיעו לבית הספר‪ ,‬ביקשו הורים אלה לשפר את מערכת החינוך‪ .‬מרכז‬ ‫הצעירים היווה עבורם פלטפורמה לגיבוש‪ ,‬העמיד להם יועץ ארגוני שליווה אותם במשך כשנתיים‪.‬‬ ‫בסיוע היועץ למדו ההורים להכיר את מערכת החינוך בעיר‪ .‬רבים מהם השתתפו בקורסים להורות‬ ‫של מכון אדלר והעמיקו את ידיעותיהם בתחום‪ .‬ההורים יצרו שיתופי פעולה עם ראש העיר ומחלקות‬ ‫העירייה ועם מנהל המתנ”ס המקומי והקבוצה החלה ליזום ולהפעיל פעילויות שונות‪.‬‬ ‫‪>> 209‬‬ ‫הפעילויות שהקבוצה קידמה בתחום החינוך בעיר‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת והנהגת ועד הורי גנים יישובי;‬ ‫•הנהגת ועד הורים יישובי אשר עובד מול בתי הספר והרשות המקומית;‬ ‫•השפעה ושינוי בבית הספר על שם זבולון המר;‬ ‫•הקמת מערך של חוגי העשרה בשעות האחרונות של יום הלימודים;‬ ‫•בשיתוף עם רשת מיתרים‪ ,‬הכנסת תכנית פדגוגית ערכית של יהדות פלורליסטית‪ ,‬הדוגלת בחיזוק‬ ‫ערכי היהדות והכרת אורחות החיים היהודיים מתוך כבוד למנהגים‪ ,‬לאמונות ולדרך החיים של‬ ‫האחר;‬ ‫•הכנסת תכנית גישור לבתי הספר;‬ ‫•שיפוץ ופתיחת אולם הספורט שהיה סגור במשך שנים;‬ ‫•גיוס של ‪ 260,000‬ש”ח לטובת בתי הספר‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•זיהוי קבוצת הורים הפעילה במסגרת מרכז הפעוט;‬ ‫•מציאת מנחה לקבוצה מתחום החינוך וקיום מפגשי הנחיה סדירים מידי שבוע;‬ ‫•היכרות עם מערכת החינוך בעיר;‬ ‫•לימוד אינטנסיבי של עקרונות החינוך הדמוקרטי ושל “הערוץ השלישי בחינוך”‪ ,‬המשלב תלמידים‬ ‫חילונים ודתיים בלמידה משותפת;‬ ‫•רכישת כלים יישומיים‪ ,‬כמו למשל‪ :‬הכנת שאלונים‪ ,‬הכנת תכניות עבודה‪ ,‬הכנת ישיבות‪ ,‬הגדרת‬ ‫יעדים‪ ,‬החלטה על חלוקת תפקידים‪ ,‬ועוד;‬ ‫•שיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים ברשות המקומית ובעיר;‬ ‫•השתתפות בוועדות עירוניות בנושאי חינוך‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫הרשות המקומית‪ ,‬מרכז הון אנושי וצעירים בעיר‪ ,‬ג’וינט ישראל‪ ,‬מרכז הפעוט‪ ,‬הקרן הקהילתית טירת‬ ‫כרמל‪ ,‬מרכז שיתופים‪ ,‬קרן אורן (קרן שח”ף)‪ ,‬קרן גנדיר ותכנית מציל”ה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט הוקם ופועל במסגרת מרכז הצעירים בטירת הכרמל‪.‬‬ ‫תיעוד פעילותה של קבוצת “הורים מעורים” בטירת הכרמל‬ ‫רקע ‪ -‬מתוך דברי הקבוצה‬ ‫“טירת כרמל היא מקום מגורינו‪ .‬מדובר בעיר מיוחדת‪ ,‬שלפרנסיה מודעות חינוכית גבוהה‪ ,‬ושעשייתם‬ ‫הייחודית בתחומי החינוך לגיל הרך מהווה מודל לתכניות ברמה הארצית‪ .‬הרשות משקיעה משאבים‬ ‫רבים ביותר במערכת החינוך ובבתי הספר משולבות תכניות חינוכיות רבות‪.‬‬ ‫בעיר מתגוררות אוכלוסיות שונות ‪ -‬דתיים‪ ,‬מסורתיים וחילוניים‪ ,‬ילידי הארץ ועולים יוצאי תפוצות‬ ‫שונות‪ .‬תחושת הקהילתיות של היישוב מקנה משמעות רבה לחיינו במקום ואנו רואים בחינוך את‬ ‫הבסיס לפיתוח קהילתי‪ .‬לפני כשנה וחצי הקמנו את קבוצת “הורים מעורים”‪ ,‬הכוללת הורים מכלל‬ ‫שכבות החברה בטירת הכרמל‪ .‬אנו רוצים להקנות לילדי טירת כרמל את נכסי צאן הברזל של התרבות‬ ‫היהודית על בסיס חווייתי ופתוח‪ .‬לשם כך פנינו אל רשת “מיתרים” וביקשנו להשתלב במסגרתה‪ ,‬כחלק‬ ‫<< ‪210‬‬ ‫מזרם החינוך החילוני‪-‬דתי המשולב‪ ,‬שהקמתו אושרה לאחרונה בכנסת‪“ .‬מיתרים” נענו לפנייתנו‪ .‬כעת‬ ‫אנו מבקשים לפתוח מסלול עצמאי של חטיבה צעירה‪ :‬גן חובה וכיתה א’ באחד מבתי הספר היסודיים‬ ‫של טירת כרמל‪ .‬המסלול יפעל כחלק מרשת “מיתרים”‪ .‬בכוונתנו להפעיל בחטיבה מודל חינוכי ייחודי‪,‬‬ ‫שיוכל‪ ,‬בזכות אנשי המקצוע הטובים בהם התברכה טירת הכרמל‪ ,‬להוות מודל עירוני לחינוך ערכי‬ ‫ולחיים בצוותא‪ .‬אנו מאמינים כי הצלחת המסלול תשפיע על מערכת החינוך הקיימת בטירת כרמל‪,‬‬ ‫תתרום לחיזוקה ותהווה מודל לחיקוי לקבוצות הורים נוספות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫איך הכול התחיל?‬ ‫קבוצת “הורים מעורים” נפגשה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬כקבוצה‪ ,‬בסוף יולי ‪ ,2007‬לאחר שקיבלה את ההכרה על ידי‬ ‫מנהלת מרכז הון אנושי וצעירים בעיר‪ ,‬שאף גייסה תקציב ייעודי לליווי הקבוצה‪.‬‬ ‫הקבוצה קמה ביוזמת מספר צעירים בעלי משפחות‪ ,‬שרובם גדלו בעיר‪ ,‬התחנכו בה‪ ,‬יצאו ללימודים‬ ‫אקדמיים (שאינם קשורים לחינוך) והחליטו לחזור ולקבוע את מעונם בעיר הולדתם ‪ -‬טירת כרמל‪,‬‬ ‫ובה לגדל את ילדיהם ולחנכם‪ .‬אותו גרעין ראשוני כבר היה מעורב בקבוצת ההורים שפעלה ב”מרכז‬ ‫הפעוט” בעיר‪.‬‬ ‫במסגרת הפעילות במרכז הפעוט‪ ,‬עסקו מספר חברים‪ ,‬בליווי מנהלת המרכז‪ ,‬בייזום ובהוצאה לפועל‬ ‫של אירועים חברתיים‪ ,‬לכלל הקהילה‪ ,‬כאלו המיועדים להורים ולילדים‪ .‬גם לאחר האיחוד בין הקבוצות‬ ‫המשיכו אותם חברים בפעילות זו בצורה סדירה‪.‬‬ ‫לפגישת ההיכרות הגיעו שבעה משתתפים ואף אורח‪ ,‬מנהל בית ספר “קשת”‪ ,‬שיחד עם קבוצת הורים‪,‬‬ ‫הקים בית ספר דמוקרטי ייחודי בזיכרון יעקב‪ .‬המנהל הציג את בית הספר בהתלהבות רבה‪ ,‬את תהליך‬ ‫ההקמה המפרך ואת תוצאות המהלך‪.‬‬ ‫בשלב הזה מתחיל התהליך של ליווי קבוצת “הורים מעורים”‪ ,‬שמטרתו הייתה לממש את רצונותיהם‪.‬‬ ‫במהלך שנתיים התקיימו מפגשים רבים במסגרתם ההורים הרחיבו את ידיעותיהם על מערכת החינוך‬ ‫המקומית‪ ,‬על סוגיות נבחרות בחינוך‪ ,‬על חינוך דמוקרטי ועל חינוך משולב של דתיים וחילונים‪ .‬ההורים‬ ‫עברו הכנות לקראת פגישות עם ראש העיר ועם גורמים רלוונטיים בעיר ובסופם של המפגשים הכינו‬ ‫מסמך כתוב ומנומק המסביר את דרישותיהם‪.‬‬ ‫תיאור תהליך העבודה של הקבוצה‬ ‫בהמשך הדרך המשיכה הקבוצה להיפגש באופן קבוע וקיבלה ייעוץ מ”שדמות” אשר עזר לקבוצה‬ ‫להתגבש כקהילה‪.‬‬ ‫במהלך המפגשים עברו חברי הקבוצה חמישה תהליכים מרכזיים‪:‬‬ ‫תהליך חברתי‪ ,‬תהליך לימודי‪ ,‬תהליך חבירה לצמתים מרכזיים של קבלת החלטות בטירת כרמל‪,‬‬ ‫תהליכי חבירה לגורמים ולגופים חיצוניים ותהליכי שיווק‪.‬‬ ‫כל חמשת התהליכים המצוינים לעיל הביאו את הקבוצה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להיות מגובשים סביב‬ ‫מסמך קוהרנטי המגדיר את חזונם ואת דרך הוצאתו אל הפועל‪ ,‬כשלצידם‪ ,‬כל הגורמים המשמעותיים‬ ‫והרלוונטיים‪ ,‬שיוכלו לסייע בידם לממש את החלום ולהתקדם במהלכים שישפיעו ויובילו לשיפור של‬ ‫כלל מערכת החינוך בעיר‪.‬‬ ‫התהליך החברתי‬ ‫התהליך החברתי הוא אחד מהתהליכים המרכזיים והמשמעותיים של הקבוצה‪ ,‬אשר אפשר לקבוצה‬ ‫לצמוח בצורה כה מהירה‪ .‬התהליך החברתי נמשך כבר למעלה משלוש שנים והוא חלק מהותי‬ ‫מהקבוצה‪.‬‬ ‫‪>> 211‬‬ ‫אחרי שלב ההיכרות המעמיקה יותר בין חברי הגרעין המורחב‪ ,‬ואחרי שפרסו את החלום החינוכי‪,‬‬ ‫שבגינו הצטרפו לקבוצה‪ ,‬התחילו להתעורר שאלות מהותיות‪ ,‬לגבי הכיוון שאליו תתכוונן עשיית‬ ‫הקבוצה‪ :‬האם להקמת בית ספר פרטי חדש‪ ,‬או להשפיע על בסיס תשתית של בית ספר קיים‪ ,‬או לייצר‬ ‫תהליכי השפעה על כלל מערכת החינוך בעיר‪ ,‬כשבית ספר חדש או אחר‪ ,‬הוא רק אחת האופציות‬ ‫האפשריות‪.‬‬ ‫זהו למעשה‪ ,‬הצומת הראשון בו עמדה הקבוצה במבחן‪ .‬הם עמדו בו‪ ,‬תוך הסכמה חברית ועניינית‪,‬‬ ‫כי הקבוצה תפעל‪ ,‬הן להקמת מערכת חלופית בתוך העיר‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬גם להשפיע בערוצים נוספים‪,‬‬ ‫כשהגדרת היעד הכללי המוסכם של הקבוצה הוא שדרוג וטיוב מערכת החינוך בעיר‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬השכילה הקבוצה לחזור בה מהחלטותיה‪ ,‬כשנוכחה‪ ,‬שאין באפשרותה לעמוד בהן‪ .‬חלקם היו‬ ‫מעוניינים להתפרש על מגוון אפיקי עשייה‪ ,‬וביניהם‪ ,‬הובלת כנס חינוך ארצי גדול‪ .‬הכוונה הייתה לקיים‬ ‫כנס בנושא מעורבות הורים בחינוך‪ ,‬שאמור היה למתג את העיר כמובילה בתחום‪ .‬כשהתברר‪ ,‬כי אין די‬ ‫משאבי כוח אדם‪ ,‬לקחו שתיים מחברות הקבוצה את האחריות לקדם את הנושא‪ ,‬תוך שיתופי פעולה‬ ‫עם גורמים אחרים‪ ,‬ולא להתבסס על האנרגיה והזמן של חברי הקבוצה בלבד‪ .‬זוהי דוגמה למתן חופש‬ ‫ליחידים להתקדם אל המטרה‪ ,‬בכיוונים מגוונים‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬לאגם את עיקר הכוח אל יעדים ממוקדים‪.‬‬ ‫משבר נוסף אותו צלחה הקבוצה בהצלחה‪ ,‬היה כשקרסה האופציה של “החלוץ החינוכי”‪ ,‬בשיתוף‬ ‫פעולה עם המכון לחינוך דמוקרטי‪ .‬אחרי חודשים של עבודה‪ ,‬למידה‪ ,‬השקעת זמן ואנרגיה‪ ,‬השגת‬ ‫חוזה עם העירייה ועוד‪ ,‬הובהר‪ ,‬כי המהלך לא יצא אל הפועל (עקב נסיגה של מנהלת בית הספר‬ ‫מהסכמתה)‪ .‬היה חשש סביר‪ ,‬כי‪ ,‬באותו שלב‪ ,‬תרפינה הידיים והם “ינטשו את המערכה”‪ .‬אך לא היא‪,‬‬ ‫חברי הקבוצה שינסו מותניים‪ ,‬חברו אל הקבוצה הקטנה שהמשיכה לבחון חלופות‪ ,‬ופתחו בדיאלוג עם‬ ‫“עמותת מיתרים”‪ ,‬ואיתם‪ ,‬הובילו את המהלך עד הלום‪.‬‬ ‫לאורך כל תקופת עבודתה של הקבוצה‪ ,‬עד היום‪ ,‬הם המשיכו להיות פעילים‪ ,‬יוזמים ומוציאים אל‬ ‫הפועל‪ ,‬של פעילויות חברתיות להורים ולילדים‪ ,‬מידי חודש‪ .‬האירועים היו מיועדים לכלל האוכלוסייה‬ ‫בעיר‪ ,‬משכו אליהם קהל רב‪ ,‬וזכו למשובים נלהבים‪ ,‬הן מההורים והן מפרנסי העיר‪ .‬פעילויות אלו‪,‬‬ ‫שהתקיימו בתוך הקהילה‪ ,‬גיבשו מאוד את הקבוצה ותרמו רבות להצלחתה של הקבוצה‪.‬‬ ‫דבר נוסף שמעיד על הקשרים החברתיים ההדוקים בין חברי הקבוצה‪ ,‬הוא‪ ,‬שמעבר לתקשורת‬ ‫אינטרנטית ומסרונים‪ ,‬הם פתחו פורום ייחודי שלהם לייעל את התקשורת ואת החשיבה המשותפת‪:‬‬ ‫‪ .moc.spuorgelgoog@ctmiroh‬זהו פורום פעיל ביותר‪ ,‬המייעל את עבודת הקבוצה‪.‬‬ ‫החל משנת ‪ 2009‬החלה הקבוצה בתהליך של הפיכתה לקהילת בני מקום‪ .‬מרכז הצעירים העמיד‬ ‫לרשות הקבוצה מנחה מקצועית אשר תפעל ביחד עם הקבוצה ותגבש אותה לקהילה משמעותית‬ ‫בעיר‪ .‬חברי הקבוצה פועלים כיום כקהילה לכל דבר ועניין‪ ,‬פועלים במגוון תחומים ואף הקימו עמותה‬ ‫אשר תרכז את פעילותם‪.‬‬ ‫התהליך הלימודי‬ ‫בהינתן העובדה‪ ,‬כי הגרעין הראשוני של הקבוצה הגיע‪ ,‬כמעט ללא רקע פדגוגי וידע בתחום החינוך‪,‬‬ ‫ושחבריה התחילו את פעילותם מתוך רצון פנימי כן להישאר בעיר‪ ,‬לחזק אותה ושילדיהם יתחנכו בה‪,‬‬ ‫הייתה חשיבות עליונה לייצר תהליכי למידה‪ .‬המטרה הייתה‪ ,‬שקבלת ההחלטות בקבוצה יתבססו על‬ ‫ידע מוצק והבנה עמוקה של השאלות שעל הפרק‪ ,‬ולא רק על אינטואיציות ותחושות בטן‪.‬‬ ‫תהליכי הלמידה כללו‪ ,‬בין השאר‪:‬‬ ‫ •ליווי מקצועי של יועצת מקצועית בתחום החינוך‪.‬‬ ‫ •הכרות עם מוסדות החינוך “מושכי התלמידים” מחוץ לעיר‪ ,‬וניסיון לפצח ולהבין את הגורמים‬ ‫העיקריים להיותם כה מצליחים ואטרקטיביים‪.‬‬ ‫<< ‪212‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•היכרות לעומק עם כל מוסדות החינוך בטירת כרמל‪ ,‬כדי ללמוד על חוזקותיהם וחולשותיהם‪.‬‬ ‫•הרצאה וסדנה‪ ,‬שעסקו בשאלות בסיסיות‪ ,‬בהתייחס למהות החינוך‪ ,‬עד הגעתה של הקבוצה‬ ‫להסכמות משותפות לגבי העקרונות המנחים‪ ,‬אותם הם רוצים לראות במערכת החינוך‪.‬‬ ‫•לימוד אינטנסיבי של עקרונות החינוך הדמוקרטי‪ ,‬דרך פגישות עם מובילי המכון‪ ,‬עם מנהלי בתי‬ ‫ספר דמוקרטיים‪ ,‬מספר ביקורים בגבעת אולגה‪ ,‬שם מיושמת תפיסת “החלוץ החינוכי”‪ ,‬סיור‬ ‫בבת‪-‬ים‪ ,‬המובילה מהלך של “חינוך אישי” והכנת מסמך מקיף בנושא‪.‬‬ ‫•איסוף מידע שיטתי לגבי נושאי חינוך הרלוונטיים לקבוצה‪ ,‬הן מהעיר והן ממשרד החינוך‪.‬‬ ‫•לימוד והעמקה בנושא “הערוץ השלישי בחינוך” המשלב דתיים וחילוניים‪ ,‬ואימוצו כחלק מהמוטו‬ ‫החינוכי של הקבוצה‪.‬‬ ‫•השתתפות של רבים מחברי הקבוצה ב”קורסים להורות” של מכון אדלר‪.‬‬ ‫•השתתפות של אחדים מחברי הקבוצה בימי עיון ובהשתלמויות הרלוונטיות לעשיית הקבוצה‪.‬‬ ‫•רכישת כלים יישומיים‪ ,‬שבאו לידי ביטוי בעשייתם וייעלו את עבודת הקבוצה‪ :‬בניית שאלון חצי‬ ‫מובנה‪ ,‬השימוש בו וסיכום ממצאיו‪ ,‬כלים להכנת ישיבת מליאה והובלתה‪ ,‬כלים להגעה להסכמות‪,‬‬ ‫על אף קונפליקטים ואי הסכמות‪ ,‬הכנת טיוטת לדיון‪ ,‬בכתב ובמצגות‪ ,‬כתיבת ניירות עמדה‪ ,‬תהליכי‬ ‫הכנת ישיבות ופגישות‪ -‬הגדרת יעדים‪ ,‬החלטה על חלוקת תפקידים ועוד‪.‬‬ ‫•לצורך כתיבת המסמך הסופי‪ ,‬קבלו חברי הקבוצה ליווי מקצועי של יועצת‪ ,‬תהליך למידה ייחודי‬ ‫ובעל ערך מוסף רב ביותר לארגז הכלים האישי והקבוצתי‪.‬‬ ‫תהליכי החבירה לצמתים של קבלת החלטות בעיר‬ ‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬מקורה של קבוצת “הורים מעורים” בטירת כרמל היה בפעילות משותפת ב”מרכז‬ ‫הפעוט”‪ .‬מנהלת המרכז היא אישיות דומיננטית‪ ,‬מחויבת ומקושרת היטב לגופים החברתיים והפוליטיים‬ ‫בעיר‪ ,‬מזה כשני עשורים‪ .‬חברי הקבוצה הקפידו לשמור איתה על קשר‪ ,‬להתייעץ איתה‪ ,‬להשתמש‬ ‫ביכולותיה ובקשריה‪ ,‬כדי לקדם נושאים שונים ושיתפו אותה בדיונים פנימיים‪ ,‬בפורום הקבוצתי‪,‬‬ ‫ובפגישות חשובות בעירייה‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה נפגשו עם ראש העיר ורתמו אותו למהלך החינוכי‪ .‬שותפותו של ראש העיר והערכתו‬ ‫הרבה לחברי הקבוצה‪ ,‬למטרותיהם ולדרך עבודתם‪ ,‬עשתה אותו ל”שופרה של הקבוצה” ולמקדם‬ ‫מטרותיה‪ .‬מכיוון שבמהלך עבודתה של הקבוצה התקיימו בחירות לרשויות המקומיות‪ ,‬יצרו חברי‬ ‫הקבוצה קשר עם כל המועמדים לראשות העיר ועם ראשי הסיעות המרכזיות‪ .‬מיד עם תום הבחירות‬ ‫אף “נפרע השטר”‪ .‬ראש העיר החדש נפגש מייד עם הקבוצה‪ ,‬קבל עדכון לגבי המהלכים החדשים‬ ‫עם “עמותת מיתרים”‪ ,‬קיבל את שינוי הכיוון‪ ,‬ולקח על עצמו להיות פעיל במימוש המהלך‪ ,‬תוך רתימת‬ ‫הגורמים העירוניים ומנהל מחוז חיפה במשרד החינוך‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה נפגשו גם עם מנהל מחלקת החינוך בעיר (שנשאר בתפקידו תחת שני ראשי העיר) והיה‬ ‫שותף מיודע לכל המהלכים שעשתה הקבוצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם נפגשו עם גורמים נוספים בעיר‪ ,‬ביניהם‬ ‫מנהלת מרכז הון אנושי‪ ,‬שהייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל הגלום במהלך ונרתמה לקדמו; עם‬ ‫מנהלת הקרן הקהילתית‪ ,‬שהייתה אף היא שותפה פעילה ותומכת; עם מנהל המתנ”ס העירוני והנהלת‬ ‫המתנ”ס ונציג הקבוצה אף הוזמן לשמש כחבר הנהלת המתנ”ס‪.‬‬ ‫בזכות פעילותם המבורכת ומעורבותם בענייני חינוך וקהילה‪ ,‬חברי הקבוצה נבחרו לכהן בפורומים‬ ‫שונים‪ .‬למשל‪ ,‬חברת הקבוצה מכהנת כיו”ר ועד ההורים היישובי‪ ,‬שהוא אפיק משמעותי להשפעה‬ ‫על העשייה החינוכית במערכת הפורמלית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן למצוא חברים מהקבוצה כפעילים מרכזיים‬ ‫בסיירת ההורים‪ ,‬בפורום המתנדבים בעיר ובפורום עסקים‪-‬קהילה‪ .‬ערוצים אלו מאפשרים לחברי‬ ‫הקבוצה להיות מרושתים היטב במגוון העשייה החברתית‪-‬חינוכית בעיר‪ ,‬להביא את דבר קבוצת‬ ‫“הורים מעורים” ולהשפיע בכיוונים אותם הם מעוניינים לקדם‪.‬‬ ‫‪>> 213‬‬ ‫תהליכים ליצירת קשרים עם גופים חיצוניים‬ ‫כחלק מהתהליכים שעברו חברי הקבוצה ועל מנת להיות יעילים ואפקטיביים בעשייתם‪ ,‬הם חברו עם‬ ‫גופים חיצוניים שונים‪ ,‬בחנו ולמדו את דרכם האידיאולוגית‪ -‬חינוכית לעומק‪ .‬הם קיימו עם מנהלי אותם‬ ‫גופים דיאלוג מתמשך‪ ,‬סיירו וביקרו במערכות חינוך המיישמות‪ ,‬בצורות שונות‪ ,‬את אותן תפיסות עולם‪.‬‬ ‫הם בחנו את הדברים דרך הפריזמה של צרכי חברי הקבוצה והעיר‪ ,‬והגדירו במדויק את עקרונותיהם‬ ‫ואת תפיסות עולמם‪.‬‬ ‫מהשלבים הראשונים‪ ,‬כפי שתיארתי‪ ,‬היו חברי הגרעין המקורי של הקבוצה‪ ,‬מעוניינים בתפיסת העולם‬ ‫הדמוקרטית‪ ,‬כמרכיב מרכזי במערכת החינוך אותה הם התעתדו להקים למען ילדיהם‪ .‬לפגישתם‬ ‫הראשונה הוזמן מנהל בית ספר דמוקרטי שהוקם זה לא מכבר ושחרת על דגלו גם מפגש בין דתיים‬ ‫וחילוניים‪ ,‬תלמידים והוריהם‪ .‬בסופו של תהליך ארוך‪ ,‬ניתן לראות‪ ,‬כי אף נייר העמדה שהוגש למנהל‬ ‫מחוז חיפה במשרד החינוך‪ ,‬כולל שני מרכיבים מרכזיים‪ :‬כאלו מתפיסת החינוך הדמוקרטי‪ ,‬והשתלבות‬ ‫“בזרם השלישי בחינוך”‪ ,‬בו יש‪ ,‬בין השאר‪ ,‬דגש על חינוך למורשת ישראל וליהדות‪ ,‬על גווניה השונים‪,‬‬ ‫מתוך פתיחות‪ ,‬קבלה והכלה‪ ,‬והמיועד לדתיים‪ ,‬לחילונים ולמסורתיים כאחד‪.‬‬ ‫לאורך הדרך‪ ,‬נפגשו חברי הקבוצה עם מערכות חינוך שונות‪ ,‬מעבר למערכת החינוך הדמוקרטית‬ ‫ו”זרם החינוך השלישי”‪ .‬מערכות המייצגות תפיסות עולם מגוונות‪ ,‬ובחנו את פוטנציאל החבירה אליהן‬ ‫ואת ההלימה לערכי הקבוצה ולקהילה הייחודית בטירת כרמל‪.‬‬ ‫תהליכי השיווק‪ :‬בכל תקופת עבודתה של הקבוצה התקיימו שני תהליכי שיווק מקבילים‪ ,‬שקבלו דגשים‬ ‫שונים‪ ,‬בנקודות זמן שונות‪:‬‬ ‫האחד‪ ,‬תהליך שיווק הקבוצה ועשייתה בקרב קהילת טירת כרמל‪ :‬לתהליך שיווק זה היו שתי מטרות‪:‬‬ ‫האחת‪ ,‬לרתום יותר משפחות לתהליך הקבוצתי‪ ,‬כדי לצבור כוחות ולהגדיל את מספר הפעילים‪,‬‬ ‫והמטרה השנייה הייתה‪ ,‬להביא כמה שיותר משפחות מהקהילה לרשום את ילדיהן לבית הספר‪.‬‬ ‫המטרה השנייה – לחשוף את הקבוצה בפני מעגלי השפעה שונים‪ ,‬כדי לגייס תמיכה פוליטית ומשאבים‪,‬‬ ‫“להפיץ את הבשורה” ולרתום שותפים לתהליכים השונים‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה הקפידו‪ ,‬לאורך כל התקופה‪ ,‬להרחיב את מעגל המתעניינים בפעולתם‪ .‬הם ניצלו כל‬ ‫הזדמנות אפשרית לחשוף את עשייתם ולהציגה בפני כל קהל פוטנציאלי‪ .‬הם ניסו‪ ,‬ואף הצליחו להרחיב‬ ‫את מספר המשתתפים‪ ,‬ושמרו על קשר שוטף עם כל מי שהתעניין‪ .‬הם הכניסו מעגל רחב מאד של‬ ‫משפחות ל‪ tsil gniliam-‬שלהם ועדכנו אותם בהתפתחויות‪ .‬הם ניצלו כל במה אפשרית כדי לרתום‬ ‫חברים לקבוצה ולהרחיב את פוטנציאל כוח האדם וההשפעה‪ ,‬וכדי להגיע‪“ ,‬ברגע האמת”‪ ,‬למספר‬ ‫מספיק של הורים מחויבים‪ ,‬שירשמו את ילדיהם לשנה”ל תש”ע ל”חטיבה הצעירה” לכשתיפתח‪ .‬היום‪,‬‬ ‫מעבר לכ‪ 30-‬משפחות מעורבות‪ ,‬מגויסות ופעילות באופן שוטף‪ ,‬ישנן עוד כ‪ 40-‬משפחות “במעגל‬ ‫השני”‪ ,‬ובפועל‪ ,‬נרשמו (ושילמו דמי הרשמה) כבר הורים ל‪ 28 -‬ילדי כיתה א’‪ ,‬ול‪ 23 -‬ילדי גן חובה‪.‬‬ ‫כל גורם פוליטי‪ ,‬חברתי וחינוכי הפועל בעיר נחשף‪ ,‬בעיקר ביוזמת חברי הקבוצה‪ ,‬לעשייה‪ ,‬וגויס‪ ,‬על פי‬ ‫הצורך להיות שותף‪ /‬תומך‪ /‬מסייע‪ /‬מקדם‪ /‬משקיע‪ /‬משווק וכדומה‪.‬‬ ‫החשיפה נעשתה גם בפני פורומים של צעירים בעיר ומחוצה לה ובכנסי חינוך שונים‪ .‬בכל המקומות‬ ‫האלו‪ ,‬זכו חברי הקבוצה להכרה להוקרה ולהרבה מאד הערכה‪.‬‬ ‫תהליך הקמת קהילה‬ ‫במהלך שנת ‪ 2010‬עברה הקבוצה תהליך של למידה‪ ,‬גיבוש והבניית קהילה‪ ..‬הקבוצה קיימה מפגשים‬ ‫קבועים בעניין גבולות הקהילה‪ ,‬המחויבות ההדדית ומידת הקשרים האישיים‪ ,‬נפגשה ולמדה מקהילות‬ ‫אחרות ויצרה מסגרת קבועה למפגשי קהילה‪ ,‬אחת לשבוע מתוך רצון למסד אורחות חיים משותפים‪.‬‬ ‫במהלך השנה‪ ,‬הקהילה קיימה מספר פעילויות שיא לחיבור המשפחות‪ :‬ל”ג בעומר סביב המדורה‪,‬‬ ‫<< ‪214‬‬ ‫פעילות יצירה לילדים ושירה משותפת‪ ,‬טיול חורף לגבעת הרקפות וקמפינג משפחות‪ .‬בנוסף קיימה‬ ‫הקהילה פעילויות לכלל תושבי העיר‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫במהלך השנים האחרונות‪ ,‬מהרגע שבה החלה לפעול הקבוצה‪ ,‬ניתן היה לראות את הקבוצה גדלה‬ ‫ומתפתחת‪ ,‬מתחזקת והופכת יותר ויותר עצמאית‪ .‬לאורך הדרך המשותפת‪ ,‬אנשים לקחו על עצמם‬ ‫תפקידים ומשימות והובילו אותם בהתמדה ובמסירות‪ .‬כך אפשר היה לזהות את המובילים המרכזיים‪,‬‬ ‫אנשים שהובילו בתחומי התוכן‪ ,‬אנשים שיצרו ושימרו את הקשר עם האנשים הפוליטיים‪ ,‬כאלו שקידמו‬ ‫את השיווק‪ ,‬את הנושא הכלכלי‪ ,‬את הנושאים הטכנולוגיים‪ -‬מיחשוביים‪ ,‬עיצוב גרפי‪ ,‬ועוד‪ .‬לכל אחד‬ ‫ניתן להביא לידי ביטוי את יכולותיו ואת חוזקותיו‪ ,‬ואף לקבל עליהן הכרה‪ ,‬הוקרה והערכה‪.‬‬ ‫המרכיבים המשמעותיים ביותר שהביאו את הקבוצה לנקודה כה מתקדמת בהשגת מטרותיהם היו‪:‬‬ ‫אהבת חברי הקבוצה לעירם‪ ,‬החברות שנוצרה בין האנשים‪ ,‬האמונה בצדקת דרכם‪ ,‬ההתמדה והנחישות‬ ‫להשיג את מטרותיהם‪ ,‬ההשקעה האינסופית בעניין עצמו‪ ,‬תוך ויתור על האגו והצגה אותנטית‪ ,‬שקופה‬ ‫ואמיתית של עניינם‪ ,‬ממקום מקצועי ומעמיק‪.‬‬ ‫ומהצד השני‪ ,‬הזיהוי של כל פרנסי העיר ובעלי התפקידים בארגונים החברתיים השונים‪ ,‬כי קיים‬ ‫בקבוצה פוטנציאל משמעותי לבצע שינוי מרחיק לכת בערכת החינוכית‪ -‬חברתית בעיר‪ ,‬ובעקבות‬ ‫הכרה זו‪ ,‬אף נכונות מוכחת לסייע להם‪ ,‬לקדם את עניינם‪ ,‬להשקיע משאבים וזמן ולהעמיד לטובת‬ ‫העניין יועץ שליווה אותם לאורך כל הדרך‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬כי נושא מעורבות הורים במערכת החינוך הולך ונעשה שכיח במערכות העירוניות‪ ,‬ברמות שונות‪.‬‬ ‫ניתן ללמוד הרבה מאד מתוך ההתנסות של קבוצת “הורים מעורים” בטירת כרמל‪ ,‬להפיק את הלקחים‪,‬‬ ‫וליישם תהליכים דומים ברשויות מקומיות נוספות‪.‬‬ ‫חשוב מאוד לבצע התאמות ושינויים‪ ,‬כך שהתהליך יתאים לקבוצה וליישוב בו היא פועלת‪ ,‬וכך שיינתנו‬ ‫מענים רלוונטיים לצרכים האמיתיים של חברי הקבוצה ושל הקהילה‪.‬‬ ‫המלצות להקמת קבוצת “הורים מעורים בחינוך”‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת קבוצת הורים בעלי מחויבות גבוהה‪ ,‬ועם אינטרס אישי מובהק‪ ,‬לקידום התהליך;‬ ‫•התחלת המהלך לאחר איתור של לפחות ‪ 15-10‬איש‪ ,‬העונים לתיאור שלעיל;‬ ‫•ביצוע תהליכי למידה עמוקים‪ ,‬על מנת לגבש את חזון הקבוצה ואת האסטרטגיה להשגתו;‬ ‫•חיבור מלווה מקצועי לקבוצה‪ ,‬שיוכל לשמש כמנחה הקבוצה וכיועץ‪ ,‬כך שיינתנו מענים רלוונטיים‬ ‫לצרכים שיזוהו לאורך הדרך;‬ ‫• קשר עם מרב מוקדי הכוח ביישוב‪ ,‬כדי להשיג את תמיכתם ולרותמם כ”בעלי עניין”;‬ ‫•קשר מתמיד עם נציגי משרד החינוך (פיקוח וניהול)‪ ,‬כדי להפחית התנגדויות ולרתום אותם‬ ‫למהלך;‬ ‫•שיווק הרעיון לכל הגורמים בעיר;‬ ‫•שימורה החברתי של הקבוצה‪ ,‬הכרה בה והוקרתה;‬ ‫•ביצוע “עצירות” לסיכומי ביניים ולקביעת המשך העבודה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מסמך התיעוד נכתב על ידי מאלי פרלשטיין מלוות הקבוצה‪ ,‬בעריכת שרון גל‪ .‬קטעים ממנו‬ ‫הובאו לעיל‪.‬‬ ‫‪>> 215‬‬ ‫"מרכז למנהיגות הורית‬ ‫בקריית ים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫פיתוח רשת קהילתית תומכת ומגובשת להורים בקריית‬ ‫ים‪ ,‬אשר מובילה תהליכי שינוי משמעותיים באיכות חיי‬ ‫התושבים ומפתחת מוקדי ידע משמעותיים להורים במגוון‬ ‫תחומים‪ .‬המרכז מהווה כתובת להורים צעירים וליצירת‬ ‫תשתית חברתית למשפחות בנוגע לשאלות מהותיות‬ ‫ויומיומיות בגידול ילדיהם ובהתמודדויות מורכבות‪ .‬במרכז‬ ‫ניתנים הכלים להורות מיטבית ולפיתוח רשת חברתית‪-‬‬ ‫קהילתית תומכת של משפחות היוצרות סדר יום חברתי‬ ‫חדש‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •פיתוח רשת קהילתית תומכת ומגובשת למשפחות צעירות;‬ ‫ • הובלת תהליכי שינוי משמעותיים לשיפור איכות החיים של משפחות צעירות;‬ ‫ •איגום ופיתוח הידע המקצועי במרכז הצעירים בתחום ההורות כמקצוע‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫הורים צעירים בגילאים ‪ 20‬עד ‪.40‬‬ ‫הצורך‬ ‫רעיון הקמת בית ספר למנהיגות הורית בתחום מעורבות חברתית במרכז צעירים נוצר לאחר פעילות‬ ‫של קבוצות רבות‪ ,‬במשך ארבע שנים בהנחיית מנחים בוגרי מכון אדלר‪ .‬היעדר כתובת כוללת להורים‬ ‫צעירים ליצירת תשתית חברתית למשפחות בנוגע לשאלות מהותיות ויומיומיות בגידול ילדיהם‬ ‫ובהתמודדויות מורכבות‪ ,‬הוליד את הרעיון להקים מרכז‪ ,‬שבו ניתנים כלים להורות מיטבית ולפיתוח‬ ‫רשת חברתית‪ -‬קהילתית תומכת של משפחות היוצרות סדר יום חברתי חדש‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרעיון נולד לאחר ארבע שנים של הפעלת קבוצות הורים במרכז הצעירים‪ ,‬בהנחיית מנחים בוגרי‬ ‫מכון אדלר‪ .‬במרכז פועלות קבוצות להורים בשלבי חיים שונים‪ ,‬בכל קבוצה לפחות ‪ 15‬משתתפים‪.‬‬ ‫הקבוצות הן‪:‬‬ ‫ •“צעדים ראשונים” ‪ -‬קבוצת אמהות ותינוקות‪ ,‬עיסוי תינוקות‪ ,‬זוגיות בשינוי;‬ ‫ •הורים לצעירים‪ -‬לילדים עד גיל ‪;10‬‬ ‫<< ‪216‬‬ ‫ •הורים למתבגרים;‬ ‫ •“סבתא דור ‪ - ”3‬האימהות של המשתתפות;‬ ‫ •הורים לילדים עם לקויות למידה‪.‬‬ ‫כל קורס מתקיים פעם בשבוע ומלווה על ידי סטודנט‪ ,‬זוכה מלגה‪ ,‬שאחראי על ארגון הקבוצה‪ .‬ההנחיה‬ ‫המקצועית ניתנת על ידי מרצים מן החוץ‪ ,‬מומחים בתחום ההורות‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקמת חמש קבוצות לפחות של הורים בשלבי החיים השונים (על פי הפירוט הנ”ל)‪ ,‬בכל קבוצה‬ ‫לפחות ‪ 15‬משתתפים;‬ ‫•פיתוח מאגר של מרצים מובילים בתחום ההורות והזוגיות;‬ ‫•המשכיות של הקבוצות ויצירת רשתות קהילתיות לפעילות חברתית ומנהיגות של הורים ‪ -‬פיתוח‬ ‫קבוצת מנהיגות מתוך הקבוצות;‬ ‫•יצירת שותפויות עם ארגונים מקצועיים בתחום ההורות‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס מנחים מקצועיים למרכז ההורות;‬ ‫•כתיבת סילבוס לקורסים לקבוצות השונות;‬ ‫•פרסום המרכז בקרב תושבי העיר;‬ ‫•גיוס הורים לתכנית;‬ ‫•תחילת הפעילות;‬ ‫•הערכת התכנית‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫ •עיקר התקציב נדרש לתשלום למנחים המקצועיים;‬ ‫ •פרסום וכיבוד – ניתן להשית את התשלום על בסיס הקיים במרכז הצעירים;‬ ‫ •ניתן לגבות תשלום סמלי מההורים המשתתפים בתכנית‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בקריית ים בשיתוף מכון אדלר‪.‬‬ ‫‪>> 217‬‬ 218 << ‫פרק ‪:8‬‬ ‫פרוייקטים בנושא‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫וקיימות‬ ‫‪>> 219‬‬ ‫מודל להקמת גינה‬ ‫קהילתית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הגינה קהילתית‪ )Community Garden( ‬היא גינה המוקמת‬ ‫ומתוחזקת בשיתוף הקהילה ולמענה‪ .‬גינה שכזו מנוהלת‬ ‫ומתוחזקת על ידי התושבים‪ ,‬לפעמים בסיוע צוות או רכז‬ ‫(חיצוני או תושב פעיל)‪ .‬הגינה היא מוקד מפגש של תושבי‬ ‫הקהילה ולכן אלה פועלים לכך שתספק את צרכיהם‬ ‫השונים והמשתנים‪ .‬ניתן לראות בגינה מדיום ליצירה‬ ‫או לחיזוק של קהילה וכלי בידי התושבים למאבק על‬ ‫זכויותיהם‪ ,‬בין היתר שימור שטחים פתוחים‪ .‬יש הרואים‬ ‫בגינה הקהילתית מקום המאפשר גישה מיידית לטבע‬ ‫ולאדמה ‪,‬חיזוק הקשר למקום המאפשר חיים‪ ‬מקיימים‬ ‫יותר בעיר (נלקח מווקיפדיה)‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •הנעת תושבי השכונה ללקיחת אחריות על המרחב הציבורי שלהם;‬ ‫ •הנעה התושבים לחיים ברי‪-‬קיימא;‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מציאת חלקה להקמת הגינה בתיאום מול העירייה;‬ ‫•מציאת גורמים לשיתוף פעולה;‬ ‫•גיבוש צוות ניהולי המחויב להקמת הגינה והמשך תחזוקתה;‬ ‫•הכשרת הצוות על ידי גורמים מקצועיים או מנוסים;‬ ‫•הכשרת החלקה‪ :‬הבאת אדמה‪ ,‬צינורות השקיה‪ ,‬גידור‪ ,‬גידולים מתאימים;‬ ‫•קביעת תאריך לפתיחת הפעילות בגינה;‬ ‫•יחסי ציבור לאירוע הפתיחה מול גורמי העירייה‪ ,‬עיתונות‪ ,‬ארגונים חברתיים‪.‬‬ ‫צעדים ליצירת גינה קהילתית‬ ‫הקמת גינה קהילתית מחייבת תכנון מוקדם‪ ,‬מחויבות‪ ,‬זמן והתמדה‪ .‬ההנאה‪ ,‬הסיפוק והתועלת האישית‬ ‫שנובעים מהקרבה לטבע‪ ,‬מבטיחים שהעבודה בגינה היא מעין פעילות נופש המושכת אליה אנשים‬ ‫מתוך תמריץ אישי פנימי ולא מתוך מחויבות‪.‬להלן כמה צעדים ליצירת גינה קהילתית‪:‬‬ ‫יצירת קבוצת פעילים‬ ‫גינה קהילתית איננה “עסק” של אדם אחד או של זוג שותפים‪ ,‬זהו פרויקט בעל היבטים ותחומי‬ ‫אחריות רבים ושונים‪ .‬הסוד החשוב ביותר להצלחה הנו מציאת תושבים אשר חולקים רצון משותף‬ ‫<< ‪220‬‬ ‫לקיומה של גינה קהילתית באזור מגוריהם‪ .‬קבוצה זו תהיה גרעין הניהול המרכזי של הפרויקט‬ ‫ אנשים אחראים שיהיו מחויבים לגינה לאורך זמן ויהוו את עמוד השדרה לתחזוקתה‪ .‬כיצד לאתר‬‫אותם? אם הנך נציג ציבור‪ ,‬רשות מקומית או ארגון‪ ,‬ביכולתך לפרסם מודעה רשמית המיידעת את‬ ‫תושבי האזור ביזמה להקמת גינה קהילתית ביישוב ומזמינה את המעוניינים לקחת חלק בפרויקט‬ ‫לערב עיון‪ .‬מתוך הקהל אשר יגיע ניתן לגבש קבוצת פעילים (רצוי על בסיס אזור המגורים)‪ .‬הניסיון‬ ‫מראה‪ ,‬כי חשוב לדרוש ממשתתפים פוטנציאלים מינימום זמן התחייבות לפרויקט העומד על‬ ‫שלוש שעות פעילות בשבוע לאדם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ביישובים רבים קיימים ארגונים סביבתיים וחברתיים‬ ‫מקומיים אשר ישמחו לעזור לממש את היוזמה‪ .‬האלמנט החשוב ביותר ביצירת פעילות משותפת‬ ‫מוצלחת הוא שמירה על יחסי אנוש טובים וטיפוח ידידות בין כל חברי הקבוצה‪ .‬נימוס‪ ,‬פרגון‪,‬‬ ‫הכרת תודה ותרומה אישית לאווירה נעימה הם בסיס ותנאי ליצירת גינה קהילתית פורחת‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מציאת שטח אדמה‬ ‫מציאת שטח אדמה זמין להקמת גינה קהילתית היא האתגר הגדול ביותר‪ .‬מקומות אפשריים לגינה‬ ‫קהילתית הם שטחים פנויים בחצרות בתי ספר‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מתנ”סים ומועדונים עירוניים‪.‬‬ ‫גם קרקע פרטית יכולה לבוא בחשבון‪ ,‬אולם חשוב לזכור שהשטח צריך להיות זמין כגינה קהילתית‬ ‫לפחות לכמה שנים ורצוי מאוד אף לתמיד‪ .‬כדאי וחשוב מאוד לוודא זאת כבר מההתחלה‪ .‬יש לדאוג‬ ‫לאישור ועזרה מהרשות המקומית‪ .‬בחו”ל‪ ,‬ארגונים סביבתיים רוכשים קרקעות עירוניות מהרשות‬ ‫המקומית ומקדישים אותן לגינון קהילתי בלבד‪ .‬השטח הנבחר צריך להיות במרחק הליכה מביתם‬ ‫של רוב חברי הקבוצה‪ ,‬להכיל מקור מים להשקיה‪ ,‬להיות חשוף לפחות שבע שעות ביום לאור‬ ‫שמש ישיר‪ ,‬ונקי מזיהומים כימיים שונים (כגון כתמי שמן או דלק‪ ,‬אולם גם על כך ניתן להתגבר)‪.‬‬ ‫חשוב לקבל את הסכמת השכנים לפרויקט ולהביא בחשבון הקמת גדר אשר תמנע ונדליזם וגנבות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫גיוס תקציב‬ ‫להפעלת גינה קהילתית דרוש כסף לקניית כלי עבודה‪ ,‬צמחים‪ ,‬ציוד‪ ,‬דשנים‪ ,‬תשלום מסים‬ ‫והיטלים שונים (מים) ולהוצאות שונות נוספות‪ .‬הקבוצה צריכה להחליט יחד מהו התקציב הנדרש‬ ‫וכיצד לגייס סכום זה‪ .‬קיימים מקורות מימון שונים כגון קרנות‪ ,‬תקציבים מהרשות המקומית‪,‬‬ ‫מענקים מארגונים שונים‪ ,‬תמיכה מעסקים מקומיים (דרך עמותה מוכרת התרומה יכולה להיחשב‬ ‫כמוכרת לצורכי מס)‪ ,‬תרומות ואף מימון עצמי של חברי הקבוצה‪ .‬מומלץ לחבור לגוף או לעמותה‬ ‫מוכרת לניהול התקציב כדי להימנע מאי נעימויות בין חברי הקבוצה לבין עצמם או עם רשויות‬ ‫המס‪ .‬חשוב למנות אדם אחד בקבוצה אשר יהיה הגזבר וינהל מעקב בכתב אחר ההוצאות‬ ‫הכספיות‪ .‬בניהול ובתכנון נבונים הגינה יכולה אף להפוך לפרויקט הנושא את עצמו כלכלית‪ ,‬וזאת‬ ‫באמצעות מכירת תוצרת זרעים ושתילים‪ ,‬גביית דמי חבר שנתיים וכדומה‪ .‬אולם‪ ,‬לפחות בשנתיים‬ ‫הראשונות לא כדאי לסמוך רק על מקורות הכנסה פוטנציאליים אלו למימון כל צורכי הגינה‪.‬‬ ‫יצירת מנגנון ניהול‬ ‫בגינות קהילתיות רבות יש על פי רוב שני סוגי “חברים” ‪ -‬אלה שעבורם הגינה היא ערך אידיאולוגי חשוב‬ ‫ביותר אשר למענו הם מוכנים ומזומנים להקריב זמן וכסף אישי‪ ,‬ואלה אשר עבורם הגינה היא פרויקט‬ ‫נחמד‪ ,‬רצוי‪ ,‬מהנה ואף מועיל‪ ,‬אולם מעבר לטיפוח ערוגת הירקות שלהם הם לא יתרמו זמן נוסף‬ ‫לניהול הגינה כפרויקט קהילתי‪ .‬כדי שהפרויקט אכן יצליח‪ ,‬חשוב ליצור מנגנון ניהולי מאנשי הקבוצה‬ ‫הראשונה (“האידיאליסטים”)‪ ,‬אשר בדרך כלל מהווים מיעוט מכלל המעוניינים בפרויקט‪ .‬לא מדובר‬ ‫ביצירת היררכיה של מנהל‪ ,‬סגנים‪ ,‬עוזרי סגנים וכו’‪ ,‬אלא בחלוקת תפקידים ואחריות לפי בחירה אישית‬ ‫‪>> 221‬‬ ‫של החבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תפקידים כגון איש קשר מול הרשות המקומית‪ ,‬גזבר‪ ,‬אחראי על רכישת כלי עבודה‬ ‫וצמחים‪ ,‬אחראי על התקנת ציוד‪ ,‬אחראי על תיעוד ואחראי על קניית כיבוד לפגישות‪ .‬מומלץ להכין‬ ‫“עץ תקשורת” שבו כל חבר אחראי לטלפן לשני חברים אחרים וליידע אותם בנוגע למועדי פגישות‪,‬‬ ‫ביטולים‪ ,‬ושאר עניינים רלוונטיים‪ .‬רצוי לקבוע פגישה קבועה לתכנון ולדיונים לפחות אחת לשבוע‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הכשרה וליווי מקצועי‬ ‫במובנים רבים תהליך הקמת גינה קהילתית הוא תהליך גמיש של למידה עצמית‪ .‬אולם בתחילת הדרך‪,‬‬ ‫במיוחד בכל מה שקשור לגידול צמחים למזון‪ ,‬הכשרה ראשונית וליווי מקצועי חשובים מאוד‪ .‬הסיבה לכך‬ ‫היא‪ ,‬שכישלון בשלב זה עשוי “להוציא את הרוח מהמפרשים” לאנשים רבים‪ ,‬ולהדביק תווית שלילית‬ ‫ליוזמה כולה‪ .‬הדבר המומלץ ביותר הוא לערוך סדנת גינון אורגני לצורכי מזון לכל חברי הקבוצה‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬מומלץ לצרף לקבוצת הפעילים גנן‪ ,‬אגרונום או חקלאי‪ ,‬שיוכל לחלוק את ידיעותיו וניסיונו עם שאר‬ ‫החברים‪ .‬חשוב גם לעיין בספרים ובמקורות מידע‪ .‬ספרות רחבה זמינה באנגלית וכן בעברית‪ ,‬ובספריות‬ ‫רבות ניתן למצוא ספרים אלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬שפע של מידע נמצא ברשת האינטרנט ובמיוחד בפורומים בנושא‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫טכניקות לגידול צמחי מזון‬ ‫בענף הגננות והחקלאות האקולוגית קיימות אסכולות חשיבה ועבודה רבות‪ .‬חשוב מאוד להבין‬ ‫שאין שיטה אחת המתאימה לכל המקרים‪ ,‬אלא טכניקות עבודה שונות המתאימות לתנאי קרקע‪,‬‬ ‫אקלים‪ ,‬צמחים‪ ,‬זמן אישי ומשתנים ייחודיים רבים נוספים‪ .‬גישת פרמקלצ’ר (שיטת תכנון אקולוגית‬ ‫של סביבות אנושיות‪ ,‬כלומר חקלאות ותרבות בנות קיימא‪ ,‬שבבסיסה עומד העיקרון של ארגון‬ ‫מחדש של סביבת חיינו כדי להפכה לפורייה ותומכת‪ ,‬אך חסכונית במשאבים) מציעה הבנה‬ ‫רחבה וטכניקות עבודה מעשיות לכל קנה מידה‪ .‬בתוך עקרונות גישת פרמקלצ’ר‪ ,‬אסטרטגיה‬ ‫מעשית מומלצת במיוחד לגינות קהילתיות היא שיטת הגננות והמיני‪-‬חקלאות האורגנית‬ ‫המקיימת ‪ intensive-Bio Grow.‬קיימות גם אסכולות נוספות ומומלץ לקרוא באינטרנט‬ ‫לפני שמתחילים‪ ,‬כדי להכיר את הגישות הללו ולאמץ את הגישה המתאימה ביותר לקהילה‪.‬‬ ‫שיקולים שיש להביא בחשבון‬ ‫בהקמת גינה קהילתית יש היבטים שונים שחשוב להביא בחשבון כבר בהתחלה‪ :‬סוג הקרקע‪ ,‬האקלים‪,‬‬ ‫מספר שעות העבודה שהחברים יוכלו לתרום‪ ,‬גודל השטח‪ ,‬השכנים וכדומה‪ .‬היבטים אלה תלויים‬ ‫בסביבה המסוימת של הגינה והם שונים מאזור לאזור‪ .‬כקבוצה‪ ,‬חשוב לשבת יחד ולחשוב על כל אותם‬ ‫גורמים מקומיים כדי למנוע הפתעות לא נעימות בשלב מתקדם יותר‪ .‬חשוב לעצב תכנית שתקבע היכן‬ ‫ימוקמו ערוגות לירקות (וכמה)‪ ,‬ערמות הקומפוסט והמנבטה‪ ,‬פינות ישיבה והירגעות‪ ,‬מחסן קטן לשמירת‬ ‫ציוד ואגן מים לשתייה ורחצה לציפורים‪ ,‬והיכן יישתלו שיחים ועצים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקבוצה צריכה להחליט‬ ‫על מטרות הגינה‪ ,‬שעות עבודה‪ ,‬אחריות השקיה‪ ,‬אירועים להפקה וכו’ (כל אלה אינם חובה‪ ,‬כמובן(‪.‬‬ ‫שימור וקידום פוריות הקרקע‬ ‫קרקע בריאה = צמחים בריאים = עמידות למחלות ומזיקים ‪ +‬ערך תזונתי גבוה כמזון‪ .‬נוסחה‬ ‫פשוטה זו היא עיקר העיקרים וכל התורה כולה בגידול צמחים בכלל וצמחים לצורכי מזון בפרט‪.‬‬ ‫חלק אינטגרלי מכל גינה קהילתית לצורכי מזון ובכלל‪ ,‬חייב להיות ערמות קומפוסט בשלבים שונים‬ ‫של הכנה ובשלות‪ .‬בשנת הגידול הראשונה צריך יהיה לקנות קומפוסט מוכן‪ ,‬אולם במקביל מומלץ‬ ‫להתחיל בגינה “פס ייצור” עצמי‪ .‬הקומפוסט הבשל יחזור לאדמת הגינה כדי לשמר את בריאות‬ ‫הקרקע והערך התזונתי של הירקות הגדלים עליה‪.‬‬ ‫<< ‪222‬‬ ‫צמחים‬ ‫כל גינה היא מערכת אקולוגית בזעיר אנפין‪ ,‬והצמחים הם לב המערכת‪ .‬כדי ליצור מערכת אקולוגית‬ ‫בריאה ככל האפשר רצוי מאוד לשלב בגינה צמחים ממינים שונים ‪ -‬חד‪-‬שנתיים‪ ,‬דו‪-‬שנתיים‪ ,‬רב‪-‬‬ ‫שנתיים (למשל‪ ,‬שיחים ועצים)‪ ,‬וכן לוודא שיהיו פרחים פורחים לאורך השנה‪ .‬קל מאוד לגדל צמחי‬ ‫מזון מזרעים‪ ,‬שלוחות‪ ,‬קני שורש‪ ,‬ייחורים‪ ,‬פקעות ובצלים ואין צורך להוציא סכום כסף רב על כך‪.‬‬ ‫מקורות להשגת חומר צמחי הם משתלות וחנויות כול בו‪ ,‬גינות קהילתיות אחרות‪ ,‬גננים וחקלאים‪,‬‬ ‫חברים בעלי גינות וכן דרך החלפות זרעים במסגרת אירועים שיוזמים גופים סביבתיים‪ .‬הוראות‬ ‫הנבטה וגידול מפורטות ניתן למצוא בכל חוברת וספר גינון‪ .‬חשוב לזכור‪ ,‬שלכל צמח יש עונת גידול‬ ‫המתאימה לו ויש להימנע מגידול ירקות שלא בעונתם (לדוגמה‪ ,‬לא לגדל עגבניות בחורף)‪ .‬רצוי‬ ‫להקדיש כמה צמחים מכל גידול לייצור זרעים לשנה הבאה‪ .‬נוהג אקולוגי זה יוצר חיוניות גבוהה‬ ‫מאוד והתאמה גנטית של הצמחים למקום הגיאוגרפי ולתנאים בגינה הקהילתית‪ .‬מאותה סיבה כדאי‬ ‫מאוד להימנע משימוש בזרעים ובשתילים מזני מכלוא (‪ )Hybrids‬וכאלה שעברו הנדסה גנטית‪.‬‬ ‫כלי עבודה‬ ‫כלי העבודה הדרושים לגינה קהילתית הם ידניים ופשוטים ביותר‪ :‬את חפירה (בעלת כף מלבנית)‪,‬‬ ‫קלשון חפירה‪ ,‬קלשון קש‪ ,‬מגרפה‪ ,‬מגרפת דשא‪ ,‬מריצה‪ ,‬דליים (למשל דליי צבע ריקים)‪ ,‬מזמרה‪ ,‬כף‬ ‫ומזלג גננים וצינור השקיה עם ראש מקלחת‪ .‬זהו הציוד הבסיסי‪ .‬ציוד ההשקיה יכול להיות מתוחכם‬ ‫ככל שהתקציב מרשה ‪ -‬מחשב השקיה‪ ,‬ממטרות‪ ,‬טפטפות וכו’ יכולים להיות תוספת מבורכת‪ ,‬אולם‬ ‫כדאי לזכור שציוד משוכלל עלול לעודד גנבות‪ ,‬ולכן אין צורך לרכוש כבר בשנה הראשונה את “המילה‬ ‫האחרונה” בתחום ציוד הגננות‪ .‬לפני רכישת כלים חדשים בהחלט מומלץ לחפש ציוד יד שנייה ואפילו‬ ‫להשאיל כלים מחברים שלא זקוקים להם בכל יום‪ .‬חשוב למצוא מקום אחסנה נעול לכלי העבודה‪.‬‬ ‫צעדים אלו יעזרו לכם לתכנן את החזון ולהביא את הרעיונות לידי מימוש מעשי‪ .‬עם הזמן‪ ,‬הניסיון האישי‬ ‫והקבוצתי יכתיב את התנהלות הדברים‪ ,‬והניהול יהיה קל וחלק‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לזכור שטעויות הן חלק‬ ‫בלתי נפרד ובלתי נמנע מכל עשייה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬תיאור המודל נלקח מהפרסום‪ :‬מחזירים את החיים לגנים העירוניים ‪ -‬כיצד לפתח גינות‬ ‫ידידותיות‪ ,‬מאת אהובה ווינזדור‪ ,‬עמיר בלבן ואלכס קצ’אן‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪>> 223‬‬ ‫גינון קהילתי ככלי‬ ‫לחיזוק הקהילה בחצור‬ ‫הגלילית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת גינה קהילתית המיועדת לחיזוק הקהילה בחצור‬ ‫הגלילית‪ .‬הגינה מוקמת ומתוחזקת על ידי הקהילה‬ ‫ולמענה‪ ,‬לעתים בסיוע צוות או רכז‪ .‬הגינה משמשת מוקד‬ ‫מפגש של תושבי הקהילה ותורמת לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •יצירת מנהיגות שכונתית‪ ,‬סביב הקמת הגינה ומאבק בוונדליזם;‬ ‫•עידוד התושבים לקחת אחריות על איכות חייהם‪ ,‬להתארגן ולפעול למען עצמם;‬ ‫ •חיזוק תחושת השייכות של התושב לסביבת מגוריו‪ ,‬הפיזית והאנושית‪ ,‬ויצירת גאווה מקומית;‬ ‫ •חיזוק קשרי קהילה ויצירת אינטראקציה חיובית בין התושבים;‬ ‫ •שיפור חזות השכונות ותדמיתן‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫תושבים בכל גיל‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫בשלב הראשון נבחר מקום להקמת הגינה הקהילתית‪ .‬זאת‪ ,‬בסיוע רכז הגינה והעובדת הקהילתית‪,‬‬ ‫המאתרים שכונה שבה אפשר לגייס תושבים פעילים שנושאי איכות הסביבה ושיפור חזות השכונה‬ ‫חשובים להם ושהם בעלי יכולת להוביל תושבים נוספים‪ .‬הפעילים עוברים הכשרה מיוחדת‪ ,‬במשך‬ ‫שישה מפגשים‪ .‬לאחר הקמת הגינה היא משמשת מקום התכנסות לתושבים‪ ,‬המקיימים בה אירועי‬ ‫תרבות שונים‪ .‬זהו פרויקט ניסיוני בחצור ולאור הלקחים שיופקו יוחלט אם להרחיבו לחמישה מוקדים‬ ‫נוספים בעיר‪ .‬הכוונה שקבוצת המנהיגות‪ ,‬המפתחת את הגינה הקהילתית‪ ,‬תיקח על עצמה משימות‬ ‫נוספות הקשורות לתרבות הדיור והפנאי בשכונה‪ .‬העבודה בגינה מגבשת את הפעילים‪ ,‬מפתחת‬ ‫יחסים שוויוניים בקבוצה רב‪-‬גילאית ורב‪-‬תרבותית‪ .‬הפעילים מקבלים חיזוקים באמצעות פרסום‬ ‫מקומי והוקרה של גורמים בכירים ברשות המקומית‪ .‬במקביל‪ ,‬נאסף משוב מהתושבים לגבי שביעות‬ ‫רצונם מהגינה וכן מהפעילים לגבי רמת השותפות הקיימת בקידום הפרויקט‪.‬‬ ‫<< ‪224‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫ •גיבוש קבוצת מנהיגות‪ ,‬הכוללת שניים עד ארבעה פעילים המעוניינים להוביל שינוי בחזות‬ ‫השכונה;‬ ‫ •העברת הכשרה בת שישה מפגשים לקבוצת המנהיגות;‬ ‫ •גיוס פעילים נוספים על ידי קבוצת המנהיגות‪ :‬חמישה פעילים שיתנדבו בגינה באופן קבוע ועוד‬ ‫שבעה פעילים שיתנדבו בהתאם לצורך;‬ ‫ •קיום מפגש שבועי קבוע לעבודה משותפת בגינה ולדיון בנושאים הקשורים בקידומה‪.‬‬ ‫ •קיום שלושה אירועי תרבות שנתיים‪ ,‬שבהם הפעילים מאחרים בגינה את‬ ‫•שאר תושבי השכונה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פועל במרכז הצעירים בחצור הגלילית‪.‬‬ ‫‪>> 225‬‬ ‫"מושג ירוק" בשדרות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫“מושג ירוק” הוא פרויקט ייחודי‪ ,‬הפועל בשדרות‪ ,‬המעניק‬ ‫ידע וכלים לקבוצת סטודנטים מצומצמת בנושאי איכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬חיים ברי‪-‬קיימא ומחזור‪ ,‬וזאת מתוך מטרה‬ ‫שקבוצה זו תפעל במרחב הציבורי כדי לחולל שינוי‬ ‫סביבתי‪-‬חברתי‪ .‬קבוצת הסטודנטים מקבלת הדרכה‬ ‫והנחיה בנושאים חברתיים וסביבתיים ומקדמת פרויקטים‬ ‫בתחום הקהילתי ובתחום איכות הסביבה והקיימות‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יצירת קבוצת גרעין משמעותית בשדרות סביב הנושא של איכות הסביבה;‬ ‫•הענקת ידע על חיים ברי‪-‬קיימא לקבוצת הסטודנטים;‬ ‫•שינוי התפיסה הסביבתית של תושבי שדרות;‬ ‫•הכנסת הנושא הסביבתי לסדר היום של עיריית שדרות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים תושבי העיר שדרות‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫חיזוק קהילת הצעירים בשדרות וגיוסה לפעילות סביבתית וחברתית בקרב כלל האוכלוסייה בעיר‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫קבוצה בת ‪ 15‬סטודנטים משדרות נפגשת אחת לשבועיים‪ ,‬למשך שעתיים וחצי‪ ,‬בהנחיה של איש‬ ‫מקצוע‪ .‬הסטודנטים המשתתפים בפרויקט זכאים למלגה‪ .‬בכל מפגש הקבוצה מעמיקה יותר ויותר‬ ‫בנושאים הסביבתיים הגלובליים והמקומיים‪ ,‬תוך כדי התמקדות בעשייה בסביבה המקומית‪ .‬הקבוצה‬ ‫נחלקת לחמישה צוותי עבודה‪ ,‬כאשר כל קבוצה בוחרת נושא שאותו היא רוצה לקדם‪ ,‬למשל הצבת‬ ‫פחי מחזור ברחבי העיר‪ .‬התכנית מעניקה לסטודנטים נקודת מבט אחרת על העולם שבו הם חיים‬ ‫ומפתחת בהם את האמונה‪ ,‬כי השינוי מתחיל “מלמטה”‪ .‬הקבוצה שואפת להוביל מהלך ברמת עירונית‪,‬‬ ‫שבו מעלים סוגיה נקודתית על סדר היום הציבורי‪.‬‬ ‫<< ‪226‬‬ ‫במהלך השנה הקבוצה יוצאת לסיור באתרי פסולת באזור הדרום‪ ,‬מבקרת בפרויקטים סביבתיים בבאר‬ ‫שבע ובחווה אורגנית‪ .‬הסיורים חושפים את המשתתפים למידע ייחודי על עשייה בתחום הקיימות וכן‬ ‫יוצרים גיבוש בין חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫אירוע שיא ‪ -‬הקמת גינה קהילתית‬ ‫אחת המטרות העיקריות של קבוצת “מושג ירוק” היא עשייה משמעותית בעיר‪ .‬אחת האפשרויות היא‬ ‫הקמת גינה קהילתית‪ ,‬שתקיים שיתוף פעולה עם גופים חברתיים בעיר‪ ,‬שיהיו שותפים בהפעלת הגינה‬ ‫ובהפיכתה לאתר פעיל ומשפיע בעיר‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קיום ראיונות וקבלת ‪ 15‬סטודנטים המעוניינים להשתתף בפרויקט;‬ ‫•חלוקת הקבוצה לצוותים‪ ,‬כאשר כל צוות בוחר נושא מתוך רשימה שתינתן להם;‬ ‫•מיפוי הארגונים והפרויקטים העוסקים באיכות הסביבה;‬ ‫•תיעוד מפגשי הקבוצה בווידיאו ובתמונות;‬ ‫•פרסום פעילות הקבוצה בעיתונות המקומית;‬ ‫•פתיחת קבוצה “ירוקה” בפייסבוק שתקדם את מטרות הפרויקט;‬ ‫• הזמנת נציגים מהעירייה למפגשי הקבוצה (יש לבחור מפגש משמעותי);‬ ‫•יצירת פרויקט דגל בתחום איכות הסביבה;‬ ‫•קיום אירוע שיא בסוף תקופת הפעילות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בשדרות‪.‬‬ ‫‪>> 227‬‬ ‫הפנינג "עמקולוגי"‬ ‫בעפולה והעמקים‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפקת הפנינג סביבתי גדול מטעם פורום הצעירים האזורי‬ ‫בעפולה והעמקים‪ ,‬אשר מטרתו חשיפת קהלים שונים‬ ‫ליצירות מאתגרות ומקוריות‪ ,‬קידום נושאי איכות הסביבה‬ ‫והקיימות וחיזוק הפורום‪ .‬כל זאת‪ ,‬באמצעות סדנאות‬ ‫יצירה‪ ,‬הרצאות‪ ,‬דוכני מידע‪ ,‬אירועי ספורט‪ ,‬מיצגים ואירועי‬ ‫תרבות במגוון תחומים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •חשיפת באי הפסטיבל לפעילויות מגוונות‪ ,‬ערכיות ומהנות הקשורות לתחום איכות הסביבה;‬ ‫ •הפקת אירוע קהילתי גדול‪ ,‬בנושאי אמנות ותרבות‪ ,‬המתבסס על יצירה מחומרים ממוחזרים;‬ ‫ •מתן במה לאמנים צעירים‪ ,‬תוך דגש על הטמעת החשיבות של מחזור חומרים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 20‬עד ‪.40‬‬ ‫הצורך‬ ‫מרכז הצעירים האזורי בעפולה ובעמקים פועל רבות בתחום המעורבות החברתית‪ .‬לפני מספר חודשים‬ ‫הקים המרכז פורום מנהיגות‪ ,‬המורכב מצעירים בני עפולה והמועצות האזוריות עמק יזרעאל ומגידו‪.‬‬ ‫החברים בפורום המנהיגות נפגשים מעת לעת‪ ,‬בהנחיית מנחה‪ ,‬איש מקצוע‪ .‬במהלך המפגשים הם‬ ‫לומדים נושאים הקשורים לגיבוש קבוצה‪ ,‬הקניית כלים מנהיגותיים ואישיים לקידום נושאים שונים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לאחר מספר מפגשים‪ ,‬החליטו חברי הפורום כי הם רוצים להפיק אירוע גדול ורב‪-‬משתתפים‪ ,‬בנושא‬ ‫איכות הסביבה‪ ,‬בפארק העירוני בעפולה‪ .‬האירוע נקרא – “עמקולוגי – מחברים לכם ת’הסביבה”‪.‬‬ ‫מדדי הצלחה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪228‬‬ ‫•העלאת נושאי איכות הסביבה על סדר היום הציבורי;‬ ‫•הגעת ‪ 2,000‬איש לפחות לאירוע;‬ ‫•השתתפות פעילה של צעירים בהפקת האירוע – פרט לחברים בפורום המנהיגות;‬ ‫•יצירת שיתוף פעולה עם גורמים נוספים באזור – המועצה האזורית עמק יזרעאל‪ ,‬גרעיני בוגרים‬ ‫של תנועות נוער;‬ ‫ •מיתוג מרכז הצעירים האזורי בעפולה ובעמקים כמתכנן ומבצע פעילויות חברתיות באמצעות‬ ‫פורום מנהיגות צעירה‪.‬‬ ‫תיאור האירוע‬ ‫במהלך האירוע התקיימו סדנאות בפיסול סביבתי‪ ,‬עיסת נייר‪ ,‬הכנת מוצרים מנייר‪ ,‬בניית רהיטים‬ ‫מקרטון‪ ,‬הכנת כלי נגינה מחומרים ממוחזרים ועפיפוניאדה; הרצאות בנושאים‪ :‬חיסכון בחשמל חיסכון‬ ‫במים‪ ,‬סדנת ביו‪-‬קומפוסט‪ ,‬בריאות הגוף והחיים‪ ,‬ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוקמו דוכני מידע בנושאי איכות הסביבה‪,‬‬ ‫ביניהם‪ :‬גינון אקולוגי‪ ,‬כדור כביסה‪ ,‬חסכמים‪ ,‬וכן דוכנים של ארגונים העוסקים בנושאים אלה‪ :‬אדם‪,‬‬ ‫טבע ודין‪ ,‬קק”ל‪ ,‬רשות שמורות הטבע‪ ,‬מגמה ירוקה ועוד‪ .‬האירוע לווה בהופעות של להקות מוזיקה‬ ‫מקומיות‪ ,‬מתחם ספורט וספינינג‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים עפולה והעמקים‪.‬‬ ‫‪>> 229‬‬ ‫"פותחים את הים"‬ ‫בטירת הכרמל‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצת סטודנטים וצעירים אשר פועלים להנגשת‬ ‫חוף הים של טירת הכרמל לתושביה ולמניעת השתלטות‬ ‫של גורמים פרטיים על החוף‪ .‬הקבוצה מקבלת הנחיה‬ ‫מקצועית ממרכז הצעירים וממומחים לחופים ואיכות‬ ‫סביבה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הקבוצה מפיקה אירועים שונים בחוף‪,‬‬ ‫וזאת על מנת להגביר את התודעה הציבורית בנוגע לחוף‬ ‫הים של טירת הכרמל‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •העלאת המודעות הסביבתית ואיכות החיים של התושבים;‬ ‫ •הנגשה פיזית ותודעתית של חוף טירת הכרמל לתושביו‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים תושבי טירת הכרמל בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫חופה של טירת כרמל הוא חוף פראי‪ ,‬מוזנח ובלתי מפוקח‪ .‬כיום מרבית תושבי העיר‪ ,‬החפצים לרחוץ‬ ‫בים‪ ,‬עושים זאת בחופי חיפה ובחופים של יישובי חוף הכרמל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬קיים חשש להשתלטות של‬ ‫גופים פרטיים על החוף‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הקבוצה פועלת מזה כשנתיים במרכז הצעירים בטירת הכרמל‪ .‬עד כה הצליחה הקבוצה לעורר‬ ‫מודעות גבוהה לנושא בקרב צעירי העיר ותושביה ואף נערכו מספר אירועים בחוף‪ ,‬החל מניקוי החוף‬ ‫ועד לאירועי תרבות למיניהם‪ .‬חברי הקבוצה‪ ,‬סטודנטים וצעירים תושבי טירת הכרמל‪ ,‬פועלים למען‬ ‫פיתוחו והנגשתו של חוף טירת הכרמל‪ .‬הקבוצה מונחית על ידי רכזת מעורבות חברתית ומקיימת‬ ‫פעילויות‪ ,‬כמו‪ :‬אירועי ט”ו בשבט בחודש ינואר‪ ,‬צעדה בחודש מרס‪ ,‬הפנינג ספורט למשפחות בחודש‬ ‫אפריל; פגישות עם גורמים בעיר אחת לחודשיים בהתאם לצורך‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הקבוצה מקבלת ליווי‬ ‫מקצועי של מומחים לחופים ואיכות סביבה על פי הצורך‪.‬‬ ‫<< ‪230‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫א‪ .‬הנגשת החוף‬ ‫ •ליווי מקצועי של מנחה מתחום התכנון ושיתוף הציבור;‬ ‫ •לימוד לעומק של השטח להקמת דרך מסודרת מהעיר לחוף ושילוט המורה על שטח שיפוט טירת‬ ‫כרמל;‬ ‫ •פגישות סדירות עם ראש העיר ומהנדס העיר לשקיפות בתכנון ועדכון מתמיד של פעילות‬ ‫הקבוצה;‬ ‫ •יצירת שיתוף פעולה עם המשטרה המקומית להגברת האכיפה על פעילויות לא חוקיות בחוף‪ ,‬כגון‬ ‫נסיעה עם רכבי שטח‪ ,‬לכלוך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקמת סיירת נוער חופים ומועדון ספורט ימי‬ ‫ •יצירת שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים בעיר לבניית הפרויקט כחלק מתכנית העבודה‬ ‫העירונית;‬ ‫ •בניית תכנית תקציבית למועדון ואיגום משאבים;‬ ‫ •שיווק הפעילות וגיבוש קבוצת מתעניינים;‬ ‫ •הקמת מועדון בר‪-‬קיימא‪ ,‬אשר פעילותו תימשך שלוש שנים לפחות;‬ ‫ •הכשרה של לפחות ‪ 40‬חניכים במהלך תקופה זו (שלוש שנים) וחמישה מדריכים צעירים מידי‬ ‫שנה;‬ ‫ •ייזום פעילויות חינוך‪ ,‬הסברה וניקיון עם חניכי המועדון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קיום פעילויות חינוכיות שונות בחוף‬ ‫סקר מודעות לחוף‪ ,‬מבצעי ניקיון והסברה‪ ,‬פעילויות יצירה וספורט למשפחות‪ ,‬קורסי אחרי‪ ,‬פעולות‬ ‫של תנועות נוער‪ ,‬פעילויות ביולוגיה ימית‪ ,‬סיורים לתושבי העיר הבוגרים תוך שימת דגש על חשיבות‬ ‫שמירת החוף פראי וטבעי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הקמת אתר אינטרנט‪ -‬דף קבוצה בפייסבוק‬ ‫אתר המפרסם ומשווק את החוף ‪ -‬מוסר מידע על החוף‪ ,‬על הפעילויות השונות המתקיימות בו‪ ,‬כיצד‬ ‫ניתן לתאם פעילויות שונות וכדומה‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫בהתאם לפעילויות הקבוצה‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫הרשות המקומית ‪ -‬היחידה לעבודה קהילתית‪ ,‬מחלקת הנוער‪ ,‬מחלקת החינוך‪ ,‬מרכז הנוער‪ ,‬המתנ”ס‪,‬‬ ‫מרכז הצעירים ומרכז הון אנושי‪“ ,‬הורים מעורים”‪ ,‬הקרן הקהילתית‪ ,‬קרן גנדיר‪ ,‬הג’וינט‪ ,‬קרן רווה רביד‪,‬‬ ‫המועצה הבריטית‪ ,‬ארגון הגלישה הישראלי‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בטירת הכרמל‪.‬‬ ‫‪>> 231‬‬ ‫"מתגלגלים בעיר"‬ ‫בבאר שבע‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הפקת סיור אופניים לסטודנטים בבאר שבע‪ ,‬וזאת על‬ ‫מנת לחברם לעיר ולהכיר להם את הדברים שהעיר יכולה‬ ‫להציע להם‪ .‬במסגרת הסיור יתקיימו אירועים לקידום‬ ‫נושאי איכות הסביבה והמעורבות החברתית‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •הוצאת הסטודנטים מהבועה הסטודנטיאלית באמצעות סיורי אופניים ברחבי העיר;‬ ‫ •היכרות עם אתרים בעיר ועידוד השמירה על הסביבה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים בגילאים ‪ 20‬עד ‪ 35‬מבאר שבע והסביבה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫הסטודנטים באוניברסיטת בן‪-‬גוריון אינם חשים מחוברים לעיר באר שבע ושקועים בעיקר בבועה‬ ‫שלהם‪ .‬סיורים בעיר עשויים לקרב אותם למקום שבו הם מבלים שנים רבות כסטודנטים ולהביא אותם‬ ‫להיות מעורבים בקורה בעיר‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫פרויקט הרכיבה על אופניים פועל מזה כשנתיים ומעורר התעניינות רבה בקרב הסטודנטים‪ .‬חברי‬ ‫הקבוצה נפגשים באופן קבוע לרכיבה במסלולים שונים להכרת העיר‪ ,‬האתרים הייחודיים והאנשים‬ ‫החיים בה‪ .‬במקביל‪ ,‬חברי הקבוצה מקבלים העשרה בנושאי איכות הסביבה‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫<< ‪232‬‬ ‫•חשיפה וחיבור ציבור הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון אל מרחבי באר שבע וסביבתה;‬ ‫•חשיפת הסטודנטים לערכים “ירוקים”‪ ,‬לשמירת הטבע‪ ,‬לניצול אנרגיה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫•יצירת קשר וחיזוק השותפות בין‪ :‬עמותת “איילים”‪ ,‬מרכז “סטארט‪-‬אפ” ואגודת הסטודנטים של‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬ ‫•השתתפות של ‪ 15‬עד ‪ 30‬סטודנטים בכל סיור‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•בניית מסלולים לרכיבת אופניים;‬ ‫•קביעת התכנים אשר יועברו למשתתפים;‬ ‫•שכירת אופניים לטובת סטודנטים אשר אין ברשותם אופניים;‬ ‫•פרסום הפרויקט וביצועו‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫עמותת “איילים”‪ ,‬מרכז “סטארט‪-‬אפ” ואגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים “סטארט אפ” בבאר שבע‪.‬‬ ‫‪>> 233‬‬ ‫פיתוח בר‪-‬קיימא‬ ‫בנתיבות‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫עיריית נתיבות הציבה על סדר העדיפויות לקדם את‬ ‫נושאי איכות הסביבה והקיימות‪ .‬מרכז הצעירים החליט‬ ‫לקחת את היוזמה הזו צעד אחד קדימה ולהקים “פורום‬ ‫קיימות”‪ ,‬שבו נציגים מכל הגופים העוסקים בקיימות‬ ‫ובאיכות הסביבה‪ .‬הפורום מפעיל פרויקטים והדרכות‬ ‫בנושאים אלה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •חינוך בקהילה (לא רק בבתי הספר) לשמירה על המרחב הציבורי‪ ,‬לאהבת הארץ‪ ,‬להגנת הטבע‬ ‫ולאיכות הסביבה;‬ ‫ •קידום נושא הקיימות ואיכות הסביבה בעיר נתיבות;‬ ‫ •חיבור בין הקהילות השונות בנתיבות באמצעות קידום נושא הקיימות ואיכות הסביבה‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫ייחודה של נתיבות מתבטא בהיותה במרכז שטח חקלאי‪ .‬קיימים ניגודי אינטרסים לגבי שימושי קרקע‬ ‫בשטח החקלאי והעירוני‪ .‬מתוך רצון לפתח יחסי סובלנות והבנה בין שני המגזרים הוקם הפורום‪ ,‬הפועל‬ ‫למען נושאים הקשורים לאיכות הסביבה בעיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪.35‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפורום מתכנס אחת לחודש‪ .‬בעת הפגישות החברים מדווחים על התקדמות הפרויקטים השונים‬ ‫ודנים בנושאים שונים‪ .‬הפורום מפעיל תכניות רבות‪ :‬גינון קהילתי; קידום העסקת פקחי ניקיון מטעם‬ ‫העירייה; הקמת סיירת נאמני ניקיון וקיום ימי שיא נוספים ביישוב בנושא ניקיון; קידום המודעות לנושאי‬ ‫איכות הסביבה והקיימות‪ ,‬בכלל זה בעיקר למחזור; צמצום הצריכה הביתית בחשמל ומים; שמירה על‬ ‫מגוון המינים והגנה על בעלי חיים; נטיעת עצים בנתיבות וסביבותיה; עידוד מעבר מוסדות ציבוריים‬ ‫להתנהלות ירוקה; עידוד צרכנות ירוקה; הנגשת שבילי אופניים; הקמתו מחדש של המל”ש בנתיבות;‬ ‫תחרות צילום סביבתית; ימי עיון בנושא הקשר שבין יהדות לפיתוח בר‪-‬קיימא וחיזוק המודעות למגוון‬ ‫<< ‪234‬‬ ‫האנושי הקיים בעיר‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס ‪ 30‬צעירים לפעילות בפורום הצעירים למען איכות הסביבה;‬ ‫•יצירת שותפות עם ארגונים שונים בעיר‪ ,‬למשל‪ :‬העירייה על מחלקותיה השונות‪ ,‬המתנ”ס‪ ,‬ועוד;‬ ‫•הקמת גינות קהילתיות בשתי שכונות לפחות;‬ ‫•הקמת ועדי בתים וועדי שכונות שייטלו אחריות משותפת לטיפוח הבניינים והשכונה;‬ ‫•קידום העסקת פקחי ניקיון מטעם העירייה‪ ,‬הקמת סיירת נאמני ניקיון וקיום ימי שיא נוספים ביישוב‬ ‫בנושא ניקיון;‬ ‫•קידום החינוך הסביבתי בבתי הספר בנתיבות‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס צעירים לפורום;‬ ‫•יצירת שיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים בעיר;‬ ‫•קבלת החלטה על דרך הפעלת הפורום והתכנים;‬ ‫•פרסום הפעילות לקהל היעד הרלוונטי;‬ ‫•הוצאת הפרויקטים לפועל‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫העירייה על מחלקותיה השונות‪ ,‬המתנ”ס‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬מרכז המדעים‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בנתיבות‪.‬‬ ‫‪>> 235‬‬ 236 << ‫פרק ‪:9‬‬ ‫פרוייקטים בנושא‬ ‫דיור‬ ‫‪>> 237‬‬ ‫"קול הקהילה" ‪ -‬צעירים‬ ‫מעורבים ומנהיגים‬ ‫בכפר סבא‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצת סטודנטים הפועלת בשכונות העיר‬ ‫ומקדמת תכניות למעורבות חברתית‪ .‬בתמורה‪,‬‬ ‫הסטודנטים מקבלים סבסוד של שכר הדירה וגרים‬ ‫בדירות בשכונות שמרכז הצעירים בוחר לשם כך‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •עזרה לצעירים המתקשים במימון שכר דירה;‬ ‫ •עידוד המעורבות החברתית של צעירים‪ ,‬תושבי העיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 20‬עד ‪ ,30‬סטודנטים ושאינם סטודנטים‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫מחירי השכירות בכפר סבא הם מאוד גבוהים‪ .‬צעירים רבים עובדים בעבודות זמניות ומתקשים לממן‬ ‫את שכר הדירה‪ .‬עקב כך‪ ,‬רבים מהם מבקשים לעזוב את העיר‪ .‬על פי דוח פילוח אוכלוסייה בכפר סבא‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬היו בעיר ‪ 28,227‬צעירים בגילאים ‪ 18‬עד ‪ 35‬ואילו בשנת ‪ 2009‬ירד מספרם ל‪.23,533-‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫תמורת התנדבות בקהילה‪ ,‬בהיקף של שש שעות שבועיות‪ ,‬זוכים הצעירים בהשתתפות עירונית בשכר‬ ‫הדירה‪ .‬הצעירים פועלים במסגרות התנדבותיות שונות בשכונות ברחבי העיר‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •גיוס קבוצה של ‪ 10‬סטודנטים שישתתפו בפרויקט;‬ ‫ •יצירת מסגרות התנדבותיות עבור אותם צעירים בשכונה;‬ ‫ •גיוס של לפחות חמישה שותפים למימון הפרויקט‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫ •איתור ומיון הסטודנטים;‬ ‫<< ‪238‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מציאת מקומות התנדבות עבור הסטודנטים;‬ ‫•גיוס רכז‪ ,‬שגם הוא זוכה למלגה;‬ ‫•תחילת הפרויקט;‬ ‫•הערכה‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫מדרשת רופין‪ ,‬המרכז האוניברסיטאי באריאל‪ ,‬בית ברל‪ ,‬העירייה על מחלקותיה השונות‪ ,‬עמותות‬ ‫שונות וקרנות‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח ומופעל במרכז הצעירים בכפר סבא‪.‬‬ ‫‪>> 239‬‬ ‫"דירות פתוחות" ‪-‬‬ ‫באשדוד‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫תכנית “הדירות הפתוחות” נועדה לחבר סטודנטים‬ ‫לפעילות חברתית בשכונות החלשות ברובע ב’ ובמקביל‬ ‫לעזור לסטודנטים בשכר הדירה הגבוה‪ .‬הסטודנטים‬ ‫מתנדבים בהיקף של שש שעות שבועיות בפרויקטים‬ ‫חברתיים שונים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •חיבור הסטודנטים לעיר ולפעילות בשכונות החלשות;‬ ‫ •מתן מענה לסטודנטים במימון שכר דירה;‬ ‫ •עזרה לילדים ונוער בסיכון בשכונות וזאת באמצעות הפניית שעות ההתנדבות לעזרה‬ ‫לאוכלוסייה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים תושבי העיר‪ ,‬שנה ב’ ומעלה בלימודיהם‪ ,‬בעלי מודעות חברתית ורצון לתרום לקהילה‪,‬‬ ‫הפנויים לעבודת התנדבות במשך שנתיים לפחות ובמצב סוציו‪-‬אקונומי המקנה זכות למלגה‪ .‬יש‬ ‫אפשרות לקבלת זוגות נשואים לפרויקט‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫סטודנטים רבים מתקשים במימון שכר הדירה ובמימון לימודיהם‪ .‬תמורת שעות התנדבות בקהילה‬ ‫העירייה מסייעת להם באמצעות מלגה‪ .‬הפרויקט פועל בערים רבות בארץ ובהצלחה מרובה‪ ,‬בכלל‬ ‫זה באשדוד‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הוקמה קבוצת סטודנטים‪ ,‬המתגוררת ברובע ב’ בעיר‪ ,‬והפועלת בקרב בני נוער בסיכון‪ .‬תמורת הפעילות‬ ‫הסטודנטים מקבלים מלגה‪ ,‬שבה שותפים‪:‬‬ ‫מלגה בסך ‪ 13,500‬ש”ח‪ 4,500 :‬ש”ח ‪ -‬פר”ח; ‪ 4,500‬ש”ח ‪ -‬מכללת “סמי שמעון”; ‪ 4,500‬ש”ח ‪ -‬עיריית‬ ‫אשדוד‪ .‬קיימת אפשרות לקבל מלגה נוספת בסך ‪ 2,281‬ש”ח דרך פר”ח‪.‬‬ ‫תמורת המלגה הסטודנט מבצע עבודות התנדבות בתחום החברתי‪-‬קהילתי‪-‬חינוכי בשכונה‪ .‬הסטודנט‬ ‫<< ‪240‬‬ ‫זכאי לליווי ולהנחיה במסגרת של סדנאות הכשרה וכן לקבלת סיוע לימודי מסטודנט בוגר בהיקף‬ ‫של שעתיים בשבוע ובהתאם לצורך‪ .‬תהליך השכירות מתבצע ישירות בין הסטודנט לבין בעל הדירה‪,‬‬ ‫כאשר אגודת הסטודנטים ב”סמי שמעון” מעמידה גורם מטעמה‪ ,‬המסייע לסטודנטים בתהליך זה‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פרסום התכנית באמצעים שונים;‬ ‫•איתור מתווך למציאת דירות ועורך דין לשם חתימה על הסכמי שכירות;‬ ‫•קיום מרכז הערכה לנרשמים וראיונות אישיים;‬ ‫•תחילת הפרויקט והפעילות בשכונות‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫עיריית אשדוד‪ ,‬מכללת “סמי שמעון”‪ ,‬פר”ח‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים באשדוד‪.‬‬ ‫‪>> 241‬‬ ‫קבוצות דיור‬ ‫בר‪-‬השגה בטירת‬ ‫הכרמל‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצת צעירים ופעילים העוסקת בנושא דיור בר‪-‬‬ ‫השגה לצעירים‪ ,‬בהתאם למדיניות העירייה‪ ,‬שהציבה את‬ ‫הנושא בראש סדר העדיפויות‪ .‬חברי הקבוצה מאתרים‬ ‫פתרונות לדיור ומגישים הצעותיהם לראש העיר‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•העלאת מצוקת הדיור בעיר כסוגיה מרכזית על סדר היום הציבורי ברמה העירונית והארצית;‬ ‫•איתור פתרונות דיור עבור אוכלוסיית המקום;‬ ‫•קידום תכניות להתחדשות עירונית;‬ ‫•הגברת השקיפות בפיתוח העיר ובתהליכי התכנון והבנייה;‬ ‫•קידום בניית חזון תכנוני לטירת כרמל;‬ ‫•שיפור סביבת המגורים בעיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים תושבי טירת הכרמל‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫בטירת הכרמל קיים מחסור לדיור לזוגות צעירים ולמשפחות צעירות‪ ,‬דבר המונע מרבים להישאר‬ ‫בעיר‪ .‬הקמת קבוצה שתסייע במציאת פתרונות לדיור בר‪-‬השגה ושתהיה שותפה בתכנון שכונות‬ ‫חדשות ובקידום תכניות להתחדשות עירונית‪ ,‬עשויה לסייע בפתרון הבעיה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫בשלוש השנים האחרונות החלו לפעול במרכז צעירים ובמרכז הון אנושי בטירת כרמל קבוצות צעירים‬ ‫לדיור בר‪-‬השגה‪ .‬זאת בברכת ראש העיר ובשיתוף הקרן הקהילתית‪ .‬הקבוצה לקחה על עצמה לקדם‬ ‫מדיניות עירונית אשר שמה את נושא דיור בראש סדר העדיפויות‪ .‬ביחד עם מהנדס העיר ורשויות התכנון‬ ‫חברי הקבוצה פועלים לאיתור וליצירה של פתרונות מגוונים בנושא זה‪ .‬חברי הקבוצה‪ ,‬כולם תושבי‬ ‫העיר‪ ,‬פועלים בהתנדבות‪ .‬גרעין הפעילים מונה עשרה צעירים‪ ,‬בגילאים ‪ 28‬עד ‪ ,35‬הורים ורווקים‪ ,‬ילידי‬ ‫<< ‪242‬‬ ‫הארץ ועולים מקווקז‪ .‬הקבוצה מתכנסת לפגישות שבועיות בליווי מתכננת ערים מהטכניון ומקיימת‬ ‫דיונים קבועים עם ראש העיר‪ .‬חברי הקבוצה פועלים גם בנושא קידום תכניות להתחדשות עירונית‬ ‫והקמת קבוצות רכישה‪ .‬במהלך שנות פעילותה‪ ,‬הקבוצה הובילה מהלכים משמעותיים‪ ,‬ביניהם‪ :‬הובלת‬ ‫מהלך‪ ,‬ביחד עם ראש העיר‪ ,‬אל מול רשויות הממשלה לתקצוב הטמנת קו המתח הגבוה‪ ,‬העובר‬ ‫בשטח המיועד לבניית שכונה חדשה בעיר‪ ,‬וכל זאת על מנת שניתן יהיה לקדם את תכניות הבנייה‪.‬‬ ‫סופו של המהלך היה‪ ,‬שמנכ”ל משרד ראש הממשלה אישר הקצאת ‪ 15‬מיליון ש”ח לטובת הטמנת‬ ‫קו המתח הגבוה; הובלת כנס ארצי בנושא דיור בר‪-‬השגה‪ ,‬אשר התקיים בקיץ ‪ 2010‬בטירת הכרמל;‬ ‫קידום תכניות לפינוי עיבוי בשכונות הישנות בטירת הכרמל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הקבוצה פועלת כיום לפיתוח‬ ‫שני מודלים מרכזיים‪ :‬האחד – הקמת קבוצת רכישה חברתית‪ ,‬שתאפשר הוזלת עלויות הבנייה ומחירי‬ ‫הדיור‪ ,‬הגדלת היצע המגורים ושילוב בין אוכלוסיות וכל זה במסגרת פרויקטים ללא כוונות רווח‪ .‬המודל‬ ‫השני הוא פרויקט פינוי בינוי‪/‬עיבוי בינוי ביוזמה מקומית‪ ,‬המאפשר גם הוא הגדלת היצע המגורים בעיר‪,‬‬ ‫חיזוק אזורים חלשים ושיפור חזות השכונות‪ ,‬שמירה על אוכלוסיית המקום‪ ,‬שיפור תנאי המגורים‪.‬‬ ‫גם פרויקט זה פועל ללא כוונות רווח‪ .‬שני הפרויקטים מנוהלים על ידי חברי הקבוצה‪ ,‬המממנים את‬ ‫הפעילות ממענקים ומהשקעות של אנשים פרטיים וחברות עסקיות‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•חשיפת סוגיית הדיור העירונית בפני פוליטיקאים ומקבלי החלטות;‬ ‫•חיזוק הקשר עם קברניטי העיר להגברת השקיפות בפעולות התכנון והפיתוח העירוניות‪ :‬פגישות‬ ‫סדירות אחת לחודש עם ראש העיר ומהנדס העיר;‬ ‫•קידום פתרונות אפקטיביים להגדלת היצע המגורים לדיור בהישג יד גם בדירות חדשות‪ :‬הקמת‬ ‫קבוצת רכישה חברתית לאחר למידת הנושא;‬ ‫•קידום תכניות להתחדשות עירונית;‬ ‫•חיזוק הקשר עם גורמי התכנון ‪ -‬משרד השיכון‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬ועדות‬ ‫התכנון;‬ ‫•העלאת המודעות בתקשורת ופרסום מאמרים בסוגיות אלה;‬ ‫•פעולות העשרה ולמידה בתחום בניית חזון פיתוח ותדמית עירונית‪ :‬השתתפות בכנסים ארציים‪,‬‬ ‫מפגשי למידה עם שתי”ל‪ ,‬סדנאות מומחים מהמרכז לחקר העיר והסביבה של הטכניון‪ ,‬בנושאי‬ ‫משכנתאות‪ ,‬מודלים של דיור ציבורי‪ ,‬ועוד;‬ ‫•שיתוף פעולה עם סטודנטים למשפטים מקרן רווה רביד ויצירת קשר עם הקליניקה המשפטית‬ ‫של אוניברסיטת חיפה במטרה ליזום שינוי חקיקתי;‬ ‫•משיכת יזמים וגורמי פיתוח לקידום פתרונות בתחום הדיור;‬ ‫•פעולות חברתיות וקהילתיות לשיפור פני העיר ולהגברת הלכידות הקהילתית‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫התקציב כולל הנחיה מקצועית ופיתוח מודלים מקומיים‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫העירייה‪ ,‬מרכז הצעירים והון אנושי‪ ,‬הטכניון ‪ -‬המעבדה לחקר העיר והסביבה והקואליציה לדיור בהישג‬ ‫יד‪ ,‬קרן קהילתית‪ ,‬הקרן החדשה לישראל‪ ,‬שתי”ל‪ ,‬ג’וינט ישראל וקרן גנדיר‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בטירת הכרמל‪.‬‬ ‫‪>> 243‬‬ 244 << ‫פרק ‪:10‬‬ ‫פרוייקטים בנושא‬ ‫תעסוקה‬ ‫‪>> 245‬‬ ‫קליטת רופאים בעפולה‬ ‫ובאזור‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫תכנית להשארת רופאים ואקדמאים באזור העמקים‪,‬‬ ‫וזאת באמצעות קליטת עוזרי רופאים‪ ,‬בני עפולה‬ ‫והסביבה‪ ,‬לתעסוקה בבית החולים “העמק”‪ ,‬מתוך מטרה‬ ‫שאותם סטודנטים יישארו לעבוד ולגור באזור העמקים‪.‬‬ ‫הסטודנטים מקבלים מלגה חודשית ממרכז הצעירים‪,‬‬ ‫בהתאם לאחוז המשרה שבה הם מועסקים‪ ,‬ותוספת‬ ‫לשכר מבית החולים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •קליטה והעסקת סטודנטים הלומדים רפואה במוסדות שונים בארץ‪ ,‬ואף מחוצה לה‪ ,‬במרכז‬ ‫הרפואי “העמק”‪ ,‬במשך חודשי הקיץ;‬ ‫ •קליטה של רופאים במרכז הרפואי (אשר עבדו במרכז הרפואי כעוזרי רופאים) לאחר סיום‬ ‫לימודיהם‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים צעירים לרפואה‪ ,‬בני ובנות עפולה והעמקים‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫בשנים האחרונות גוברת המגמה של צעירים רבים‪ ,‬בני עפולה והעמקים‪ ,‬העוזבים את האזור ועוברים‬ ‫לחיות במרכז הארץ‪ .‬בשל הצורך הקיים בהשארת צעירים והרצון למנוע עזיבה של אקדמאים מצפון‬ ‫הארץ לחלקיה האחרים‪ ,‬חברו מרכז הצעירים האזורי בעפולה והעמקים והמרכז הרפואי “העמק”‬ ‫ופיתחו תכנית לקליטת עוזרי רופאים‪ ,‬בני עפולה והסביבה‪ ,‬לתעסוקה בבית החולים‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •קליטת חמישה סטודנטים לרפואה (לפחות) לעבודה במרכז הרפואי “העמק” בחודשי קיץ (במשך‬ ‫כחודשיים);‬ ‫ •המשך העסקת ‪ 50%‬מהסטודנטים לרפואה אשר סיימו את לימודיהם במרכז הרפואי;‬ ‫ •מעבר של רופאים המשתתפים בתכנית לאזור עפולה והסביבה‪.‬‬ ‫<< ‪246‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•קבלת החלטה במרכז הצעירים על הובלת פרויקט מסוג זה;‬ ‫•יצירת שיתוף פעולה עם בית החולים המקומי‪ ,‬עם העירייה ומוסדות אקדמיים רלוונטיים;‬ ‫•איתור וגיוס סטודנטים לפעילות בתכנית;‬ ‫•בניית תכנית חברתית‪-‬קהילתית לחיזוק הקשר שבין הסטודנטים לבין הקהילה‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫ •מרכז צעירים‪ 2,000 :‬ש”ח בחודש עבור מלגה לסטודנט אשר יעבוד במשרה מלאה; ‪ 1,000‬ש”ח‬ ‫לחצי משרה ו‪ 500-‬ש”ח לרבע משרה;‬ ‫ •המרכז הרפואי העמק ישלם כפליים‪ ,‬בהתאם לגובה המשרה‪ .‬מכיוון שהסטודנטים עובדים‬ ‫במהלך חודשיים ימים ורובם המוחלט מעוניין במשרה מלאה‪ ,‬התקציב הנדרש ממרכז הצעירים‬ ‫הוא ‪ 20,000‬ש”ח‪.‬‬ ‫לקחים משנים קודמות‬ ‫הפרויקט זוכה להצלחה‪ .‬בשנה הראשונה להפעלתו השתתפו בו תשעה סטודנטים לרפואה‪ .‬בשנה‬ ‫השנייה להפעלתו השתתפו בו שישה סטודנטים‪ .‬הסטודנטים למדו בפקולטות לרפואה בארץ ובחו”ל‪.‬‬ ‫במהלך החודשיים שבהם עבדו כעוזרי רופאים הסטודנטים רכשו ידע רב ולאחר שסיימו עבודתם‬ ‫נשמר עמם הקשר‪ .‬הסטודנטים נחשפו לפעילות של מרכז הצעירים והבינו‪ ,‬כי יש גוף המסייע לצעירים‬ ‫גם כאשר הם אינם נמצאים בעיר‪ ,‬במהלך לימודיהם בארץ ואף מחוצה לה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הפרויקט הוכיח‬ ‫את החשיבות שבשיתופי פעולה בין מרכז הצעירים לבין גופים אחרים הפועלים באותו מרחב‪ .‬מפאת‬ ‫משך הלימודים הארוך‪ ,‬ידוע בינתיים על סטודנט אחד בלבד שעם סיום לימודיו עבר לגור באזור‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫בית החולים “העמק”‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בעפולה‪.‬‬ ‫‪>> 247‬‬ ‫ג'וביטק ‪ -‬מרכז‬ ‫תעסוקה בדימונה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת מרכז תעסוקה המופעל על ידי סטודנטים‬ ‫מתנדבים וזוכי מלגה מקרן גרוס‪ .‬הסטודנטים עוברים‬ ‫הכשרה בנושא ייעוץ לתעסוקה‪ ,‬הכוללת כתיבת‬ ‫קורות חיים‪ ,‬הכנה לראיונות וחיפוש תעסוקה אקטיבי‪.‬‬ ‫לאחר ההכשרה המשתתפים מספקים ייעוץ‪ ,‬הכוונה‬ ‫והדרכה בנושאים הללו‪ .‬התכנית משותפת לכלל רכזי‬ ‫מרכז הצעירים ומטרתה להגביר את הפעילות בנושא‬ ‫התעסוקה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיבוש קבוצה אשר תפעל באופן התנדבותי על בסיס מלגה בתחומי התעסוקה בעיר;‬ ‫•מיצוב מרכז הצעירים כמשמעותי בתחום התעסוקה ובתחומי העצמה;‬ ‫•בניית מאגר משרות עדכני;‬ ‫•מתן מענה משלים לדורשי תעסוקה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 21‬עד ‪ 35‬המשמשים כמפעילים וכלל האוכלוסייה כלקוחות‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫נושא התעסוקה הוא אחד הנושאים הבעייתיים ביותר באזור הדרום ובכלל זה בדימונה‪ .‬במטרה‬ ‫להשאיר את הצעירים בעיר יש לקדם תכניות תעסוקה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫במרכז התעסוקה מתנדבים סטודנטים במסגרת מלגת קרן גרוס‪ .‬הסטודנטים עוברים הכשרה בנושא‬ ‫ייעוץ לתעסוקה‪ ,‬הכוללת כתיבת קורות חיים‪ ,‬הכנה לראיונות עבודה וחיפוש תעסוקה אקטיבי‪ .‬לאחר‬ ‫ההכשרה הסטודנטים מספקים ייעוץ‪ ,‬הכוונה והדרכה בנושאים אלו‪ .‬התכנית המשותפת לכלל רכזי‬ ‫המרכז‪ .‬הפרויקט מופעל בשיתוף פעולה בין רכז הצעירים‪ ,‬רכזת התעסוקה ורכז השכלה גבוהה‬ ‫במרכז הצעירים‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫ •מיפוי האוכלוסייה וזיהוי מועמדים פוטנציאליים לחברות בקבוצה;‬ ‫<< ‪248‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•גיוס סטודנטים וצעירים לפעילות בקבוצה;‬ ‫•קיום קורס קצר לכתיבת קורות חיים והכוון תעסוקתי עבור חברי הקבוצה;‬ ‫•בניית מערכת שעות מסודרת של פעילות המתנדבים במרכז התעסוקה;‬ ‫•תחילת הפעילות במרכז התעסוקה;‬ ‫•הערכת הפרויקט‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•השתתפות של ארבעה סטודנטים לפחות בקבוצת המתנדבים;‬ ‫•פעילות קבועה ויום יומית של המועדון עם נוכחות מתנדב;‬ ‫• מתן שירות ל כ‪ 10-‬מועמדים בשבוע;‬ ‫•סדנה קצרה בנושא הכוון תעסוקתי (שלושה מפגשים) למתנדבי המועדון (כתיבת קורות חיים‪,‬‬ ‫ראיונות עבודה);‬ ‫•פעילות קבועה של לפחות שלוש שעות ביום במשך כל ימות השבוע‪.‬‬ ‫תקציב‬ ‫עלות הקורס למתנדבים‪ 1,500 :‬ש”ח‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בדימונה‪.‬‬ ‫‪>> 249‬‬ ‫אמץ סטודנט ברמלה‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫חיבור בין סטודנטים למפעל “נשר” ברמלה מתוך מטרה‬ ‫לאפשר לסטודנטים להכיר את המפעל‪ ,‬לפעול במסגרתו‪,‬‬ ‫לצבור ניסיון תעסוקתי ולחבר את המפעל לנושא‬ ‫המעורבות החברתית‪ .‬הסטודנטים עוברים הכשרה‬ ‫מיוחדת ותמורת מלגה מקדמים תכניות בתחום איכות‬ ‫הסביבה והמעורבות החברתית‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •פיתוח וחיזוק הקשר בין הקהילה ברמלה למפעל “נשר”;‬ ‫ •סיוע לסטודנטים תושבי העיר ברכישת השכלה וחיבורם לעשייה חברתית בעיר‪ ,‬במטרה לחזק‬ ‫את הזיקה שלהם לעיר בטווח הארוך;‬ ‫ •קידום נושאים המצויים בליבת המעורבות החברתית של “נשר”‪ :‬איכות הסביבה ושיפור איכות חיי‬ ‫בני הגיל השלישי כמודל חיובי ומשמעותי בעיני תושבי העיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫סטודנטים תושבי רמלה בגילאי ‪ 21‬עד ‪.35‬‬ ‫הצורך‬ ‫חיבור בין הקהילה ברמלה לבין העסקים והמפעלים הנמצאים ברמלה‪ ,‬וזאת על מנת לעודד את בני‬ ‫העיר למעורבות חברתית ולהכרת העסקים בעיר לצורך הגברת התעסוקה‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫מפעל” נשר” מאמץ שני סטודנטים בשנת הפעילות הראשונה ואליהם יצטרפו סטודנטים נוספים‬ ‫שיאומצו על ידי מעסיקים נוספים‪ .‬לסטודנטים ניתנת מלגה מהמפעל בסך של ‪ 18,000‬ש”ח לשנה‬ ‫לסטודנט‪“ .‬נשר”‪ ,‬כמפעל משמעותי באזור‪ ,‬יצא בקריאה למפעלים נוספים לאמץ סטודנטים‪ ,‬תושבי‬ ‫העיר‪ ,‬ולתת להם מלגה תמורת התנדבות בקהילה‪ .‬את איתור הסטודנטים עושה “מרכז קשתות”‪,‬‬ ‫כולל את תהליך המיון ושיבוץ הסטודנטים לעבודה חברתית‪-‬קהילתית בנושאי איכות הסביבה ‪-‬‬ ‫מחזור‪ ,‬עיר ירוקה‪ ,‬העלאת המודעות לנושא‪ ,‬ועוד; העצמת הגיל השלישי ‪ -‬פעילות במועדוני קשישים‪,‬‬ ‫<< ‪250‬‬ ‫לימוד מחשב לקשישים‪ ,‬סיוע בהתנהלות היומיומית; חינוך טכנולוגי לתלמידים בעיר‪“ .‬מרכז קשתות”‬ ‫מעניק לסטודנטים ליווי מקצועי לאורך פעילותם ההתנדבותית והוא גם אחראי על שעות עבודתם‬ ‫של הסטודנטים ועל מעקב אחר הפרויקטים שהם מבצעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לסטודנטים יוצע ליווי על ידי איש‬ ‫מקצוע מחברת “נשר”‪ .‬בסוף שנת הלימודים מתקיימת פגישה בין נציגי המפעל לנציגי “מרכז קשתות”‬ ‫על מנת להפיק לקחים ומסקנות‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•פרסום הפרויקט;‬ ‫•מיון המועמדים ובחירתם לאחר ראיונות;‬ ‫•התחלת הפעילות של הסטודנטים;‬ ‫•התכנסות הוועדה לבחינת התקדמות הפרויקטים;‬ ‫•סיכומי ביניים;‬ ‫•הצגת הפרויקטים‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים ברמלה‪.‬‬ ‫‪>> 251‬‬ ‫ח"צ להצלחה ולקידום‬ ‫יזמים צעירים‬ ‫בבאר שבע‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫ח”צ להצלחה היא חממה צעירה ליזמים עסקיים‪ .‬התכנית‬ ‫המתקיימת לאורך שנה‪ ,‬נותנת כלים ליזמים בתחילת‬ ‫דרכם ומסייעת להם להוציא את חלומם לפועל‪ .‬התכנית‬ ‫כוללת סדנאות הכשרה בנושא יזמות וכן ייעוץ וליווי של‬ ‫חונכים מתנדבים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •קידום יזמות עסקית בקרב צעירים מוכשרים בבאר שבע;‬ ‫ •חיזוק תחושת השייכות של הצעירים לעיר והישארותם בעיר;‬ ‫ •חיזוק השותפות התלת‪-‬מגזרית בבאר שבע‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫צעירים בגילאים ‪ 20‬עד ‪ 35‬תושבי באר שבע בחמש שנים האחרונות‪ ,‬המעוניינים להקים מיזם עסקי‬ ‫בעיר‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫צעירים רבים‪ ,‬ילידי העיר באר שבע‪ ,‬מביעים רצון להישאר בעיר‪ ,‬אך קובלים על מחסור באופקים‬ ‫תעסוקתיים ובהזדמנויות למיצוי כישורים אישיים והגשמת חלומות‪ .‬התכנית מציעה מודל להגדלת‬ ‫האטרקטיביות של העיר לצעירים מוכשרים בתחומים שונים‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפרויקט פורסם באמצעי התקשורת המקומיים ולאחר תהליך מיון מסודר הוקמה קבוצה שעברה‬ ‫קורס מקצועי בנושא יזמות עסקית‪ ,‬הרצאות וסדנאות לפיתוח אישי ומקצועי‪ ,‬למשל‪ :‬סדנת פרזנטציה‪,‬‬ ‫הרצאה על קידום באמצעות אתרי אינטרנט‪ ,‬פעילות עסקית‪ ,‬ועוד‪ .‬לאחר מכן מתקיימות פגישות‬ ‫הדרכה בייעוץ עסקי ונוצר קשר בין המשתתפים לבין חונכים‪ ,‬אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים‪ .‬חברי‬ ‫הקבוצה עוברים תהליכי גיבוש והעשרה בתחומי התרבות וכן סיוע ביצירת קשרים עם גורמים שונים‬ ‫בעירייה ובעסקים‪.‬‬ ‫<< ‪252‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •הוצאה לפועל של מיזם עסקי על ידי כל יזם בקבוצה;‬ ‫ •השתתפות של לפחות ‪ 80%‬במפגשים;‬ ‫ •ביצוע של לפחות ‪ 50%‬מהיוזמות‪.‬‬ ‫שותפים‬ ‫העירייה‪ ,‬מפעלים באזור‪ ,‬מט»י‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים "סטארט‪-‬אפ" בבאר שבע‪.‬‬ ‫‪>> 253‬‬ ‫"נשים מבשלות דיאלוג"‬ ‫בנצרת עילית‬ ‫תקציר הפרוייקט‪:‬‬ ‫הקמת קבוצה לנשים במצוקה כלכלית‪ ,‬יהודיות וערביות‪,‬‬ ‫בנצרת עילית‪ ,‬אשר לומדות לבשל בצורה עסקית‬ ‫ומוכרות את מרכולתן בשוק תחרותי‪ .‬הנשים מקבלות‬ ‫הכשרה ביזמות עסקית‪ ,‬העצמה אישית‪ ,‬בישול מסחרי‬ ‫ודו‪-‬קיום בין יהודים לערבים בחברה רב‪-‬תרבותית‪.‬‬ ‫הפרויקט מציע אלטרנטיבה ריאלית למצוקת התעסוקה‬ ‫של נשים אלו על ידי יצירת הזדמנות לניצול כישוריהן‬ ‫הייחודיים והפיכתם למקור הכנסה‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ •הכשרת נשים מרובע ח’ בנצרת עילית לפתח יוזמות עסקיות בתחום הבישול‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת ליצור‬ ‫או להגדיל את מקורות הכנסתן;‬ ‫ •קידום דיאלוג רב‪-‬תרבותי בין נשים יהודיות לנשים ערביות‪ ,‬כדי לחזק את הקשר בין האוכלוסיות‬ ‫בעיר;‬ ‫ •העלאת המודעות ליזמות חברתית בקהילה דרך יצירת התארגנות קהילתית לעזרה הדדית‬ ‫ולהעברת מזון לאוכלוסיות נצרכות בשכונה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫נשים צעירות בגילאים ‪ 18‬עד ‪ ,35‬תושבות רובע ח’ בנצרת עילית‪ ,‬יהודיות וערביות‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫ברובע ח’ מתגוררות משפחות צעירות עם ילדים קטנים (ביניהם גם משפחות חד‪-‬הוריות)‪ ,‬יהודיות‬ ‫וערביות‪ ,‬שמצבן הכלכלי קשה ביותר‪ .‬הנשים אינן עובדות ומרביתן מבודדות מבחינה חברתית‪ .‬ילדיהן‬ ‫גדלים בדלות סביבתית וכבר מגיל צעיר מפתחים פערים שקשה להשלימם‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬קיים ניכור רב‬ ‫בין הנשים היהודיות לערביות‪.‬‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הפרויקט מציע אלטרנטיבה ריאלית למצוקת התעסוקה של נשים על ידי יצירת הזדמנות לניצול כישוריהן‬ ‫הייחודיים והפיכתם למקור הכנסה‪ .‬הבחירה בשילוב של יזמות עסקית ובישול (כולל אפייה) היא תוצאה‬ ‫של תהליך איתור צרכים‪ ,‬שנערך באמצעות שתי קבוצות מיקוד של נשים בשכונה‪ .‬המשתתפות בשתי‬ ‫<< ‪254‬‬ ‫הקבוצות הצביעו על שילוב זה כעל פתרון מציאותי‪ ,‬המבטא את שאיפותיהן וכישוריהן והניתן ליישום‬ ‫בתנאי חייהן‪ .‬מסקנה זו קיבלה חיזוק מהגורמים המקצועיים בשכונה (רכזות קבוצות הנשים‪ ,‬עובדת‬ ‫סוציאלית‪-‬קהילתית ורכזת התעסוקה)‪ ,‬שהיו שותפים לתכנון הפרויקט‪.‬‬ ‫הפרויקט מספק כלים‪ ,‬ידע ותמיכה להקמת עסק בתחום הבישול (ישנה אפשרות ליזמות משותפת של‬ ‫מספר משתתפות)‪ .‬הקורס כולל ‪ 30‬מפגשים ולאחריו מתקיים תהליך ליווי על פי הפירוט הבא‪:‬‬ ‫ •תשע סדנאות בישול בהדרכת שף מקצועי‪ ,‬שמטרתן לאפשר למשתתפות לשדרג את הידע שלהן‬ ‫בתחום הבישול ולהתאימו לסטנדרטים מקצועיים‪ ,‬להתאים מתכונים ביתיים לדרישות מסחריות‪,‬‬ ‫להכיר ‘טיפים מקצועיים’‪ ,‬לרכוש ידע בנושאים‪ ,‬כמו כמויות‪ ,‬הזמנות‪ ,‬אריזה‪ ,‬הגשה‪ .‬הקורס מיועד‬ ‫לנשים שהן מומחיות בתחום הבישול ולא נועד ללמד את עקרונות הבישול‪.‬‬ ‫ •‪ 13‬מפגשים ביזמות עסקית‪ ,‬המקנים למשתתפות ידע בסיסי בתחום העסקי‪ :‬הרעיון העסקי‬ ‫והכלים למימושו‪ ,‬תמחיר‪ ,‬כתיבת תכנית עסקית‪ ,‬אסטרטגיות שיווק ומכירה‪ ,‬מיתוג‪ ,‬מע”מ‪ ,‬בנקים‪,‬‬ ‫מיסוי‪ ,‬תזרים והנהלת חשבונות‪ ,‬רישות‪ ,‬פרסום ויחסי ציבור‪ ,‬ניהול זמן ומרחב פיסי‪ ,‬ועוד‪ .‬במהלך‬ ‫הקורס כל משתתפת כותבת תכנית עסקית בהדרכת מנחת הקורס‪.‬‬ ‫ •שמונה מפגשים של העצמה אישית במסגרת תהליך קבוצתי‪ ,‬שמטרתו לספק למשתתפות מרחב‬ ‫להתמודדות עם קשיים‪ ,‬חששות ושינוי‪ ,‬חיזוק הדימוי העצמי‪ ,‬התנסות במיומנויות חדשות‪ ,‬שיפור‬ ‫יכולות בין אישיות‪ ,‬בניית רשתות תמיכה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ •תהליך ליווי בן ‪ 15‬מפגשים שנועד לספק לנשים תמיכה בשלב היישום )פיתוח עסקים) שלאחר‬ ‫הקורס‪ .‬מפגשי לווי קבוצתיים מתקיימים אחת לשבועיים במשך ארבעה חודשים ואחת לחודש‬ ‫בחודשים הבאים עד לתקופה של שנה מסיום הקורס‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשתתפות מקבלות ליווי עסקי‬ ‫במסגרת חונכות אישית‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬הפרויקט שם לו למטרה להעצים את תהליך השינוי על ידי העלאת המודעות לצורך‬ ‫ביזמות חברתית ואחריות קהילתית ודיאלוג רב‪-‬תרבותי‪ .‬הפרויקט יוזם ומטפח רשת של התארגנות‬ ‫קהילתית לעזרה הדדית להעברת עודפי מזון (גולמי ומוכן) לאוכלוסיות נצרכות בשכונה על פי רשימה‬ ‫המתקבלת מהעובדת הקהילתית השכונתית‪.‬‬ ‫לשילוב של פעילות זו בפרויקט מספר מטרות‪ :‬להעביר את החשיבות של מושג ‘הקהילה’ ושל בניית‬ ‫רשתות בקהילה במיוחד למי שפותחות ביזמות עסקית‪ ,‬לחזק דפוסי חשיבה והתנהגות פרו‪-‬אקטיביים‬ ‫ויזמיים בהתמודדות עם בעיות‪ ,‬לחזק את הגיבוש הקבוצתי‪ ,‬לעודד לקיחת תפקידים‪ ,‬אתגרים ואחריות‬ ‫בתוך ומחוץ לקבוצה‪ ,‬לצמצם את הפער בין מי שנתפסים כ’בעלי יכולת’‪ ,‬ו’מעוטי יכולת’’‪ ,‬להעביר את‬ ‫המסר שלכולנו יש יכולות ובעיות ובידינו לעזור זו לזה‪ .‬לכל המטרות האלו יש קשר ישיר ליזמות עסקית‬ ‫והן מחזקות ומעשירות את תשואות הפרויקט‪.‬‬ ‫יעדים ומדדים‬ ‫ •הקמת קבוצה של ‪ 20‬עד ‪ 25‬נשים;‬ ‫ •גיוס שותפים;‬ ‫ •הקמת עסקים קטנים על ידי הנשים בתום הקורס‪.‬‬ ‫אבני דרך‬ ‫ •איתור הנשים להשתתפות בפרויקט;‬ ‫ •גיוס שותפים;‬ ‫‪>> 255‬‬ ‫ •כתיבת תכנית הדרכה לקורס;‬ ‫ •ליווי הנשים לאורך הקורס;‬ ‫ •ליווי הנשים בהקמת העסקים בתום הקורס‪.‬‬ ‫פיתוח הפרויקט‬ ‫הפרויקט פותח במרכז הצעירים בנצרת עילית ופועל במקומות נוספים בארץ‪.‬‬ ‫<< ‪256‬‬ About the book This book of projects presents the broad array of social activities taking place at the Young Adult Centers across the country. Most of the projects in this booklet have been developed and implemented in the Young Adult Centers, and other projects have been developed by various associations (amutot) and organizations, as detailed in this book, and are documented in practice by the Young Adult Centers. The broad array of projects and wide range of areas indicate the breadth of activity in the field of social involvement at the Young Adult Centers. This is a collective term for diverse social endeavors in the areas of employment, education, volunteering, leadership groups and youth leadership, culture and leisure activities, new immigrants, social initiative, attainable housing, youth at risk, quality of the environment and sustainability, young communities, and parents and young families. It is important to note that the collection of projects appearing in this booklet has been chosen from hundreds of projects, and that this collection aims to give the best representation of the broad array in the field. At the same time, in the nature of things, other important projects have remained outside the scope of the book. In addition, the majority of projects appearing in this book have been chosen as a result of considerable cumulative experience with them, and the significant successes that they have had in the field. Why this book is unique This is the first book to bring together the leading projects being offered and run by Young Adult Centers in Israel. This book contains know-how and experience accumulated over the past six years at the Centers. The book gathers these projects together according to areas of interest, making it possible to learn about the different activities and how they can be operated. Who is the book intended for? The book is intended for anyone with an interest in carrying out social projects in third sector organizations involved in promoting the issue of young people, and first and foremost for staff of the Young Adult Centers and their partners. The aim of the book is to publicize the different projects in the broadest possible way, and encourage implementation of as many projects of this kind as possible, in the greatest number of places throughout Israel. >> 257 How to use the book The book is in modular form, and as such each part is not connected to the book’s other parts, so that its different parts can be used as required, while irrelevant parts can be skipped. The first part of the book presents the fundamental aspects of social enterprise and project management. These aspects are intended to provide a basis for managing social projects. The book’s other sections are made up of the project cards of selected projects. Each project card contains the following elements: • • • • • • • • • Project summary Project goals Project target audience Need for the project Project description Measurable targets and outputs Project milestones Budget Conclusions and lessons from operation of the project The project cards are constructed in such a way as to provide maximum detail to make it optimally possible to replicate the project and understand its rationale. When making use of the different projects appearing in this book, it is important to pay attention to the context in which the project operates and for which it was created. It is not necessary to use the projects in the book in exactly the same way in which they appear. It is certainly possible, and even preferable, to change the project to suit the needs that arise in the field. The projects provide a framework for a particular activity, but there is no need to stay within it. The book can also be used at the stage of mapping needs, or to provide insight with regard to new needs arising in the field. At this stage, it will be possible to browse through the book and find programs that are in use as a respond to parallel needs in other places, to talk to the authors of the project cards and learn more about the projects, and in the end to put together a new project card for an exclusive project adapted to the needs of the place / the Young Adult Center, as identified by the coordinator. 258 << About the Sections in the Bood Part 1 – Social enterprise, developing and managing social ventures, measuring and evaluating social Programs The first section of the book provides a brief background on the subject of initiating and managing social projects, and their measurement and evaluation. The aim of this section is to provide professional tools for initiating these types of projects, how to manage them, and how to measure and evaluate them. This section is based on professional literature and on accumulated experience in the field on these issues. Part 2 – Leadership groups, youth leadership and leadership workshops, models and projects The second section in the book relates to the core activities in the field of social involvement at the Young Adult Centers, and includes models, projects and workshops in youth leadership, at both the national and international levels. Part 3 – Projects to promote youth at risk The Young Adult Centers attribute considerable importance to promoting youth at risk and addressing, as far as possible, their needs. The Centers operate and host many projects relating to this issue. Among other things, these include civil service groups for youth at risk, in close cooperation with Bat Ami – Aluma Emuna, and the Tel Aviv University mentoring program. In addition, the Young Adult Centers hold a unique program to promote youth at risk, funded by the New York Federation. Our main objective in this activity is to allow these young people to make use of the youth center services, to encourage them to be active in everything relating to using services in the fields of employment, education and others. Part 4 – Projects to promote young immigrants and activities in a multi-cultural society The State of Israel is a multicultural society, and as such there are many youngsters from different cultures living here, along with many new and more veteran immigrants. The Young Adult Centers have set themselves the task of supporting this population and strengthening the connection between the different cultures. In this regard, we operate many projects relating to promoting and preserving the culture of different communities, promoting leadership, and activities dealing with the subject of multiculturalism, such as the multicultural policing project operated by Amutat Maarag, the Israel Police Force and the immigrant integration section at JDC-Israel. >> 259 Part 5 – Projects in education and higher education The subject of education and higher education is fundamental to Young Adult Centers› activities. Promoting these issues represents the gateway for young people in general, and youngsters from the periphery in particular, into the world of quality employment and integration in civil society. Due to the importance of the subject, we advance projects that will have an impact on the field of schooling and higher education, including the establishment of parents› committees, learning centers and projects to bring higher education closer to teenagers and youth. Part 6 – Projects relating to culture and leisure and promoting young artists One of the aims of the Young Adult Centers is to encourage young people to stay in town and make their future home there. To this end, it is not enough to promote the areas of housing, employment and education, but it is also important to offer culture and leisure activities for young people. Consequently, we offer projects supporting original art by young people in a variety of fields, and enable them to work creatively locally. Part 7 – Projects relating to young parenthood and young families The subject of young parenthood and young families is very significant for young people from the age of 30 and older, and even before that. In this framework, we hold numerous projects and workshops related to promoting and learning about the subject, joint activities for parents and children, parent leadership, workshops together with the Adler Institute, and so on. We are convinced that building strong social foundations among young parents and encouraging them to join in different activities will strengthen the community in which they live. Part 8 – Projects on quality of the environment and sustainability A healthy environment is an important component of a healthy community. To promote a healthy environment and strengthen the community, we operate various projects in the field of quality of the environment and sustainability. Examples include community gardens, which strengthen and bring together the local community and at the same time improve the physical appearance of the town. We offer projects to make beaches accessible so as to enhance the leisure culture. We also advance groups of young people acting to improve sustainability as well as volunteer activities in the area of environmental quality. Part 9 – Projects in the field of affordable housing Housing is a subject that causes many young people to lose sleep at night. This is 260 << a major issue relating to the possibility of many young people to remain and grow in the town or community in which they live. We encourage the establishment of leadership groups on the subject of affordable housing, in which young people work with the municipal and national bodies in order to find solutions such as accelerating plans, approving projects, promoting ‘vacate and build’ projects, connecting new neighborhoods to the urban fabric, and so on. Part 10 – Projects promoting employment and business entrepreneurship The field of employment is one of the three core fields of activity at the Young Adult Centers. In this framework, we hold many projects to advance the employment of young people, only a few of which are presented in this book. We offer activities to encourage young doctors to stay in the periphery, employment fairs, business entrepreneurship among different population groups, and so on. I invite you to use the material appearing in this book and replicate different projects according to your needs. An Internet version will also be available that will be constantly updated with the range of projects operated in and by the Young Adult Centers. The Centers will continue to be at the forefront of social action and to provide a platform for all young people in Israel interested in having an impact and being involved in their community. Sagie shein Head of Social Involvement at the Young Adult Centers >> 261 ‫ביבליוגרפיה‬ ‫גדרון‪ ,‬ב’ וכץ‪ ,‬ח’ (‪ .)1998‬המגזר השלישי בישראל‪ :‬גבולות‪ ,‬מאפיינים ותהליכים ‪ -‬ניתוח‬ ‫ראשוני‪ .‬באר‪-‬שבע‪ :‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫גדרון‪ ,‬ב’ וכץ‪ ,‬ח’ (‪ .)1999‬המגזר השלישי בישראל‪ :‬נתונים כלכליים‪ .‬באר‪-‬שבע‪:‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫גלוברזון‪ ,‬ש’ ושטוב‪ ,‬א’ (‪ .)2006‬ניהול פרויקטים‪ .‬רמת אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫טליאס‪ ,‬מ’ (‪ .)2009‬מדריך להפעלת מתו”ב – מערך תיאום ותמיכה במשאבי קהילה‬ ‫ברשויות המקומיות‪ ,‬ירושלים‪ :‬אלכ”א – ג’וינט ישראל‪.‬‬ ‫טליאס‪ ,‬מ’‪ ,‬דוניץ‪ ,‬י’‪ ,‬שמעוני‪ ,‬ד’ ופיורקו‪ ,‬י’ (‪ .)2007‬המדריך לשותפויות בין מגזרים‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬ג’וינט ישראל – אלכ”א‪.‬‬ ‫טליאס‪ ,‬מ’‪ ,‬ידין‪ ,‬א’‪ ,‬בן יאיר‪ ,‬ש’ ואמסל‪ ,‬ח’ (‪ .)2003‬מדריך לפיתוח שותפויות בין‪-‬ארגוניות‬ ‫במגזר הציבורי‪ .‬ירושלים‪ :‬אלכ”א – ג’וינט‪.‬‬ ‫כץ‪ ,‬ח’‪ ,‬לוינסון‪ ,‬א’ וגדרון‪ ,‬ב’ (‪ .)2007‬פילנתרופיה בישראל ‪ :2006‬דפוסי התנדבות ותרומה‬ ‫של הציבור‪ .‬באר שבע‪ :‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬המרכז הישראלי לחקר המגזר‬ ‫השלישי‪.‬‬ ‫נידל שמעוני‪ ,‬ב’ (‪ .)2007‬עידוד מעורבות והתנדבות של אזרחים‪ :‬מדריך לניהול מתנדבים‬ ‫בעמותות המגזר השלישי ובמסגרות התנדבות בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת החברה‬ ‫למתנ”סים‪ ,‬מרכזים קהילתיים בישראל בע”מ‪.‬‬ ‫ניסן‪ ,‬ל’ (‪ .)2004‬בחינת המגזר השלישי בישראל‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫סטיוארט‪ ,‬ת’ א’ (‪ .)1999‬הון אינטלקטואלי‪ :‬העושר החדש של ארגונים‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון‬ ‫ברנקו וייס‪.‬‬ ‫סלומון‪ ,‬ד’ (‪ .)2003‬המדריך השימושי לנבחר ברשות המקומית‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הפנים‪.‬‬ ‫פרידמן גמליאלי‪ ,‬ס’ (‪ .)2007‬מערכי הכשרה והדרכה למנהלי מתנדבים‪ .‬ירושלים‪:‬‬ ‫החברה למרכזים ומנהלים קהילתיים בירושלים‪.‬‬ ‫פרידמן גמליאלי‪ ,‬ס’ (‪ .)2008‬ניהול מתנדבים הלכה למעשה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון לר לניהול‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫פרידמן יצחק (‪ ,)2005‬מדידה והערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬ ‫הנרייטה סאלד‪.‬‬ ‫ציגלמן‪ ,‬י’ (‪ .)2007‬עבודת שיווק בעמותה‪ ,‬מכון ציגלמן לחקר השיווק‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫קאופמן‪ ,‬ר’ (‪‘ .)2001‬היבטים ארגוניים של פעילות קואליציונית לשינוי חברתי’‪ ,‬ביטחון‬ ‫סוציאלי‪ ,59 ,‬עמ’ ‪.63–47‬‬ ‫שוורץ‪ ,‬ר’ (‪ .)2003‬ניהול הקשר בין רשויות מקומיות למלכ”רים‪ .‬ירושלים‪ :‬ג’וינט ישראל‪.‬‬ ‫שמלץ‪ ,‬א’ (‪ .)2009‬מדריך לניהול ידע בעמותה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬שיתופים‪.‬‬ ‫שמעוני‪ ,‬ב’ (‪ .)2008‬עסקים ופילנתרופיה חדשה בישראל‪ :‬אתנוגרפיה של תורמים גדולים‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫<< ‪262‬‬ Das, T. K. (2001). “Trust, Control and Risk in Strategic Alliances”, Organization Studies, 22 (2), 251–283. Devenoport, T., Thomas H. & Prusak, L. (2000). Working Knoeledge: How Organizations Manage What They Know. Boston MA.: Harvard Business School. Press. Harris, M. (2002). “Achieving Organizational Collaboration in the Nonprofit Sector”, Organization Development Journal, 20 (1), 28–35. Lumarda, J. (2001), “Philanthropy, Self-fulfillment, and the Leadership of Community Foundations”, Leader to Leader, 22, pp. 55–63. Shenhar, A., (1998). “From Theory to Practice: Toward A Typologyof Project Management Styles”, IEEE Transactions on Engineering Management, 41 (1), 33–48. Young, D. R. (2000). “Alternative Models of Government-Nonprofit Sector Realations: Theoretical and International Perspectives”, Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 29 (1), 149–172. America’s family volunteers, Independent Sector, 2001. Family Volunteering (2004). The Final Report. Human Resources Development. Canada. Family Volunteering (2006). Office of Volunteers, Zoe Gill, University of Adelaide,. Independent Sector (2001). America’s Family Volunteers: Civic Participation is a Family Matter. Points of Light Foundation (POLF) (2004). National Family Volunteer Day Guidebook. >> 263