1. No category

‫ביטחון לאומי‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,2-3‬ספטמבר ‪2003‬‬
‫למה הם מסתבכים?‬
‫על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫‪1‬‬
‫תקציר‪ :‬המאמר סוקר‪ ,‬מתוך ראיה פנים‪-‬משטרתית‪ ,‬את המקרים של הסתבכות בכירי המשטרה וסיבותיהן‪,‬‬
‫מאז קום המדינה ועד ימינו‪ .‬למעט מקרה אחד‪ ,‬של הסתבכות המפכ"ל הראשון‪ ,‬יחזקאל סהר וסגנו עמוס בן‬
‫גוריון במשפט הדיבה של 'שורת המתנדבים'‪ ,‬בין השנים ‪ ,1955-1960‬ניתן למנות עשר פרשות נוספות של‬
‫הסתבכות‪ ,‬כולן מאז שנות התשעים‪ ,‬ביניהן של שר ממונה לשעבר ‪ -‬אביגדור קהלני‪ ,‬מפכ"ל אחד – רפי פלד‪,‬‬
‫ששה ניצבים ושני תתי ניצבים‪ .‬בנוסף ליחזקאל סהר‪ ,‬הורשע רק בכיר אחד‪ ,‬בעקבות פרשיות שנות ה‪90 -‬‬
‫ואילך ‪ -‬ניצב יוסי לוי‪ ,‬בפרשת נמרודי‪ .‬הוא הורשע רק ברשלנות במסירת מידע לאדם‪ ,‬שאינו מורשה לקבלו‪,‬‬
‫ונגזר עליו קנס בסך ‪ 30‬אלף שקלים בלבד; שנים לא הועמדו לדין כלל; משפטו של אחד עדין מתנהל; וכל היתר‬
‫ השר לבטחון הפנים‪ ,‬לשעבר‪ ,‬אביגדור קהלני‪ ,‬ארבעה ניצבים ותת ניצב אחד זוכו בתום משפטם! שלוש‬‫מסקנות עיקריות למאמר‪ :‬האחת‪ ,‬כי נקודת התורפה העיקרית של המשטרה היא האתיקה המקצועית ברמה‬
‫הבכירה; השניה‪ ,‬כי סוג החריגה אינו מאפיין של 'שחיתות משטרתית'‪ ,‬אלא דפוס‪ ,‬שהתפתח בקרב האליטה של‬
‫המנהל הציבורי בישראל; והשלישית‪ ,‬שהמשטרה לא איתרה את הצטברות המקרים‪ ,‬בעשור האחרון‪ ,‬כתופעה‬
‫המחייבת התמודדות ארגונית‪ ,‬בשל העברת האחריות לחקירות השוטרים מן המשטרה למשרד המשפטים‪.‬‬
‫מבוא‬
‫לאורך שנות קיומה ידעה המשטרה שורה של הסתבכויות מביכות של בכיריה‪ ,‬רובן המכריע‪,‬‬
‫למעט אחת‪ ,‬בעשור האחרון‪ .‬מאז הקמתה‪ ,‬ב‪ ,1948 -‬נאלצו שר אחד‪ ,‬שני מפכ"לים‪ ,‬שבעה‬
‫ניצבים ושני תתי ניצבים להתמודד עם שערוריה ציבורית‪ .‬אירועים אלה גררו ניהול חקירות‬
‫נגדם‪ ,‬השעיות מתפקיד‪ ,‬סיום תפקיד עקב אילוץ ואף העמדה לדין‪ ,‬אם בפני בית משפט‪ ,‬ואם‬
‫בפני בית הדין למשמעת במשטרה‪ .‬אם ננסה למפות את המקרים העיקריים של מי שהסתבכו‬
‫בפרשיות הללו )ראה לוח מס' ‪ (1‬ונפתחה נגדם חקירה רשמית‪ ,‬במחלקה לחקירות שוטרים‬
‫של משרד המשפטים )מח"ש(‪ ,‬נמצא‪ ,‬כי מתוך שנים עשר בכירים שהסתבכו‪ ,‬שמונה הועמדו‬
‫לדין; משפטו של אחד עדין מתנהל; ושלושה לא הועמדו לדין כלל; מבין השמונה שהועמדו‬
‫לדין‪ ,‬הורשעו רק שנים )בעשור האחרון הורשע רק אחד‪ ,‬ובעבירה קלה יחסית(‪.2‬‬
‫למרות כמות ההרשעות המזערית‪ ,‬כרוך היה מחירן של הסתבכויות אלה‪ ,‬לרובם‪ ,‬במאבק‬
‫קשה וממושך על שמם הטוב ובאובדן הקריירה שלהם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ניצב משנה ד"ר פנחס יחזקאלי הינו מדריך ומרצה במכללה לביטחון לאומי של צה"ל‪ .‬המחבר מודה לכב'‬
‫השופט נתן זלוצ'ובר‪ ,‬סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע‪ ,‬ולפרופסור אסא כשר‪ ,‬על עזרתם הרבה‬
‫ועל הערותיהם המועילות‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי כמות הזיכויים הגבוהה לא מאפיינת רק כתבי אישום נגד בכירים במשטרה‪ .‬היא מצטרפת‬
‫לרשימה ארוכה של אנשי ציבור‪ ,‬שזוכו בבתי משפט‪ ,‬לאחר שהפרקליטות החליטה על העמדתם לדין‬
‫)ראה את הפרק הרלוונטי‪ ,‬העוסק בכך‪ ,‬במאמר זה(‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫לוח מס' ‪ :1‬הסתבכויות בכירים במשטרה ותוצאותיהם‪ ,‬לפי סדר כרונולוגי‬
‫מס'‬
‫האישיות‬
‫תאריך‬
‫‪1‬‬
‫רב ניצב‬
‫יחזקאל סהר‬
‫‪1955‬‬‫‪1960‬‬
‫‪2‬‬
‫ניצב עמוס בן‬
‫גוריון‬
‫ניצב אבי דותן‬
‫‪1955‬‬‫‪1960‬‬
‫‪1991‬‬‫‪2002‬‬
‫‪4‬‬
‫רב ניצב רפי‬
‫פלד‬
‫ניצב יעקב‬
‫גנות‬
‫‪1993‬‬‫‪1994‬‬
‫‪-1994‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ניצב אבי כהן‬
‫תת ניצב‬
‫שמעון שרביט‬
‫‪1997‬‬
‫‪1998‬‬‫‪2000‬‬
‫‪8‬‬
‫השר‪ ,‬לשעבר‪,‬‬
‫אביגדור‬
‫‪3‬‬
‫קהלני‬
‫ניצב יוסי לוי‬
‫‪1999‬‬‫‪2000‬‬
‫‪10‬‬
‫ניצב יאיר‬
‫יצחקי‬
‫‪1999‬‬‫‪2000‬‬
‫‪11‬‬
‫ניצב יעקב רז‬
‫‪1999‬‬‫‪2000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫לא הועמד‬
‫למשפט‬
‫משפט עדין‬
‫מתנהל‬
‫זיכוי‬
‫הרשעה‬
‫בבית‬
‫משפט‬
‫השלום‬
‫‪X‬‬
‫בבית‬
‫משפט‬
‫המחוזי‬
‫‪X‬‬
‫בבית‬
‫המשפט‬
‫העליון‬
‫‪X‬‬
‫בבית‬
‫משפט‬
‫השלום‬
‫בבית‬
‫משפט‬
‫השלום‬
‫בבית‬
‫משפט‬
‫השלום‬
‫‪1999‬‬‫‪2002‬‬
‫בבית הדין‬
‫למשמעת‬
‫של‬
‫המשטרה‬
‫בבית הדין‬
‫למשמעת‬
‫של‬
‫המשטרה‬
‫הסתבכות השר‪ ,‬לשעבר‪ ,‬אביגדור קהלני‪ ,‬הוכנסה לרשימה זו‪ ,‬כיוון שמדובר בסביבה הארגונית הקרובה‬
‫למשטרה‪ ,‬ובשל הממשק המשמעותי של הנורמות המתחייבות מהמשטרה ומהשר הממונה עליה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫מס'‬
‫האישיות‬
‫תאריך‬
‫‪12‬‬
‫תת ניצב רמי‬
‫זוטלר‬
‫‪ 12‬אישים‬
‫שהסתבכו‪,‬‬
‫כולם נחקרו‬
‫על ידי מח"ש‬
‫‪2000‬‬
‫ואילך‬
‫למעט‬
‫מקרה‬
‫אחד‬
‫)המערב‬
‫שני‬
‫אישים(‪,‬‬
‫כל‬
‫המקרים‬
‫הינם מאז‬
‫שנות ה‪-‬‬
‫‪90‬‬
‫סה"כ‬
‫לא הועמד‬
‫למשפט‬
‫שלושה‬
‫אישים‬
‫שנחקרו‪,‬‬
‫אך לא‬
‫הועמדו‬
‫למשפט‬
‫משפט עדין‬
‫מתנהל‬
‫בבית משפט‬
‫השלום‬
‫משפטו של‬
‫אחד עדין‬
‫מתנהל‬
‫זיכוי‬
‫ששה‬
‫זוכו‪,‬‬
‫ארבעה‬
‫בבית‬
‫משפט‬
‫השלום‬
‫ושנים‬
‫בבית הדין‬
‫למשמעת‬
‫של‬
‫המשטרה‬
‫הרשעה‬
‫שנים‬
‫הורשעו‪,‬‬
‫אחד בבית‬
‫המשפט‬
‫העליון‬
‫ואחד‬
‫בבית‬
‫משפט‬
‫השלום‬
‫מטרת מאמר זה לסקור‪ ,‬מתוך ראיה פנים משטרתית‪ ,‬את המקרים של הסתבכות בכירי‬
‫המשטרה וסיבותיהם‪ ,‬מאז קום המדינה ועד ימינו‪ .‬השאלות שיעמדו במרכזו הן‪ :‬אילו דפוסים‬
‫מאפיינים את ההסתבכויות הללו? ממה נובע הדבר? מדוע רוב ההסתבכויות מתרכזות בעשור‬
‫האחרון? אילו משמעויות ומסקנות ניתן להפיק משרשרת ההסתבכויות הללו‪ ,‬לגבי תפקודה‬
‫של משטרת ישראל והאקלים התרבותי בו צומחים בכיריה? האם יש סיבות ארגוניות‬
‫ניהוליות להסתבכויות הללו‪ ,‬ואם כן‪ ,‬כיצד ניתן למנען?‬
‫כלי פיקוח ארגוניים פנימיים על המשטרה‬
‫מפקדי המשטרה אמורים לקיים פיקוח על חריגות בשלוש רמות )יחזקאלי‪:(2002 ,‬‬
‫הרמה החוקית‪ ,‬שמשמעה עבירות של שוטרים על החוק‪ .‬שוטר‪ ,‬שנמצאו נגדו ראיות‪,‬‬
‫לכאורה‪ ,‬על ביצוע עבירה פלילית‪ ,‬מוגש נגדו כתב אישום‪ ,‬בבית משפט‪ ,‬ובמידה שהוא‬
‫מורשע‪ ,‬הוא נענש ככל אזרח‪ ,‬ויכול אף‪ ,‬כפי שקורה לעיתים‪ ,‬להישלח לכלא לריצוי תקופת‬
‫מאסר בפועל שנגזרה עליו‪.‬‬
‫הרמה המשמעתית מבוססת על מערכת ערכים‪ ,‬נהלים ופקודות פנים ארגוניים‪ ,‬החלים על‬
‫אנשי המשטרה בלבד‪ .‬האכיפה נעשית בעזרת כלים פיקודיים ושיפוטיים‪ ,‬פנים ארגוניים‪.‬‬
‫הרמה האתית מבוססת על האתיקה המקצועית של הארגון ועל כללי עשה ואל תעשה‪,‬‬
‫המוגדרים בקוד האתי של המשטרה‪ .‬היא כוללת מערכת כללים‪ ,‬שאינם בגדר הוראות חוק‪,‬‬
‫נהלים או פקודות‪ ,‬וחריגה מהם אינה כרוכה בהטלת עונשים רשמיים‪.‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬ירצו מפקדי משטרה‪ ,‬הנושאים באחריות‪ ,‬להשאיר בידיהם גם את הסמכות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לקיים שליטה על מנגנוני הפיקוח והאכיפה בכל שלוש הרמות הללו‪ :‬החוקית‪,‬‬
‫‪63‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫המשמעתית והאתית‪ .‬אולם‪ ,‬לעולם יהיו לחצים על המשטרה להעביר את הטיפול בחקירת‬
‫הרמה החוקית לגורמים חיצוניים )יחזקאלי‪.(2002 ,‬‬
‫האם המשטרה צריכה לחקור את עצמה? עיון בספרות המקצועית מלמד‪ ,‬כי אין יתרונות‬
‫מוחלטים לצד זה או אחר בויכוח מי יחקור את השוטרים‪ ,‬והוא רחוק מלהיות מוכרע‪ .‬לסוגיה‬
‫זו שתי גישות מנוגדות )יחזקאלי‪:(2002 ,‬‬
‫הגישה החוץ ארגונית מיוצגת על ידי מבקר המדינה )דוח מס' ‪ ,(41‬שטען‪ ,‬כי גוף החוקר את‬
‫עצמו מקל‪ ,‬לעיתים‪ ,‬בהמלצותיו באשר לאופן סיום הטיפול בתלונה לעומת הגורם המבקר‪ ,‬וכי‬
‫במצב זה יש חשיבות מיוחדת לקיומו של מבקר חיצוני ובלתי תלוי‪ ,‬אשר ילווה ויחליט באשר‬
‫לתוצאות הטיפול בכל תלונה ותלונה‪.‬‬
‫הגישה הפנים ארגונית גורסת‪ ,‬כי למחלקת חקירות הפנים תפקיד חשוב‪ ,‬הרבה מעבר‬
‫לחקירת התלונות נגד נילונים‪ .‬יחידה זו משמשת אף גורם בקרת איכות‪ ,‬אשר אמור להצביע‬
‫על תופעות‪ ,‬הניתנות לטיפול ברמה המערכתית‪ ,‬ויכול להצביע על הליקויים העיקריים‬
‫בהתנהגות השוטרים והקצינים‪ .‬לקחי התלונות שנחקרו הינם הבסיס לחידוש תכנית ההדרכה‪,‬‬
‫על מנת למנוע סטיות דומות בעתיד‪ .‬באופן כזה‪ ,‬טוענים המפקדים‪ ,‬תוכל המשטרה להפחית‬
‫תלונות ציבור בעתיד‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬שבה פועלת מערכת חקירה חוץ משטרתית ‪ -‬המחלקה לחקירת שוטרים במשרד‬
‫המשפטים‪ ,‬ויכוח זה כבר הוכרע‪.‬‬
‫בניו יורק‪ ,‬הויכוח בסוגיה עדין מתקיים‪ .‬בעקבות מעצרה של כנופיית השוטר‪ ,‬מייקל דאוד‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ ,1992‬הקים ראש עירית ניו יורק דאז‪ ,‬דויד דינקינס ועדת חקירה מיוחדת‪ ,‬בראשות סגן ראש‬
‫העיר לשעבר מילטון מולן )‪ .(Milton Mollen‬תפקידה של ועדת מולן ) ‪The Mollen‬‬
‫‪ (Commission‬היה לבדוק ולהחליט‪ ,‬אם יכולה משטרת ניו יורק להמשיך לחקור את עצמה‪,‬‬
‫או שמא יש לפזר את מחלקת החקירות הפנימיות )”‪,(“The Internal Affairs Bureau‬‬
‫ולהעביר את סמכויותיה לגוף חיצוני עצמאי‪ .‬מסקנותיה היו חד משמעיות‪ :‬להוציא את המשרד‬
‫לחקירות הפנים מידי המשטרה‪ .‬אולם‪ ,‬בעקבות חילופי הממשל בעירייה ובמשטרה‪ ,‬הצליח‬
‫מפקדה הכריזמטי והמצליח‪ ,‬דאז‪ ,‬של משטרת ניו יורק‪ ,‬וויליאם ברטון‪ ,‬לשכנע את ראש‬
‫העיריה דאז‪ ,‬רודולף ג'וליאני‪ ,‬כי הוא יצליח להתמודד עם השחיתות המשטרתית‪ ,‬גם ללא‬
‫ויתור על הסמכויות הללו )‪ ,DeRienzo‬ללא תאריך(‪.‬‬
‫דומה‪ ,‬שיהיה במאמר זה לתרום לויכוח‪ ,‬איזו משתי הגישות עדיפה‪.‬‬
‫הכלי העיקרי‪ ,‬המאפשר למשטרה לקיים פיקוח על הרמה החוקית‪ ,‬המשמעתית והאתית הוא‬
‫המודל הצבאי‪ ,‬לפיו בנויה המשטרה‪ .‬משטרה אינה חייבת‪ ,‬בהכרח‪ ,‬להיות מנוהלת לפי מודל‬
‫צבאי‪ .‬אולם‪ ,‬לאורך שנים דבקים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מפקדי משטרה במודל הצבאי ומהדקים אותו‪,‬‬
‫למרות מגרעותיו‪ ,‬בעיקר כדי להתגבר על הקושי האובייקטיבי לקיים פיקוח אפקטיבי על‬
‫עבודת השוטרים‪ .‬יתרה מכך‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬למרות ההתנגדות הבסיסית לשינוי במשטרה‪,‬‬
‫טופחו מודלים חדשים של ניהול‪ ,‬שחיזקו את אלמנט השליטה של מפקדים‪ ,‬כמו‪' :‬שיטור‬
‫ממוקד בבעיה' )’‪ (‘Problem Oriented Policing‬בכל ארצות המערב‪ ,‬או "שיטור לפי‬
‫‪64‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫יעדים ומדדים" בישראל )קים ואח'‪ (1999 ,‬או ‪ ,4COMPSTAT‬בתחילה בבולטימור ובניו‬
‫יורק‪ ,‬ואחר כך בערים נוספות בארצות הברית‪ .‬מודל זה אף אומץ בישראל על ידי המפכ"ל‬
‫לשעבר‪ ,‬יהודה וילק‪ .‬וילק‪ ,‬שהתלהב מן השיטה‪ ,‬שאפשרה לו שליטה על מפקדי התחנות‪ ,‬מעל‬
‫ראשיהם של מפקדי המחוזות והמרחבים‪ ,‬השקיע מאמץ רב ביישומה במחצית השניה של‬
‫הקדנציה שלו‪ .‬אולם‪ ,‬השימוש בכלי זה עבר שינוי בתקופת המפכ"ל שלמה אהרונישקי‪ ,‬אם‬
‫בשל המלחמה נגד הפלסטינים‪ ,‬ואם בשל דגשי ניהול אחרים‪.‬‬
‫בנוסף למודל הצבאי‪ ,‬מנסים מפקדי משטרה לאמץ כלי נוסף ככלי פיקוח‪ ,‬והוא הכלי של‬
‫האתיקה המקצועית‪ .‬מפאת חשיבותו של כלי זה למאמר שלפנינו‪ ,‬יוקדש לו פרק נפרד‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫פרשיות בקרב בכירים במשטרת ישראל ‪ -‬סקירה היסטורית‬
‫פרשת "שורת המתנדבים" )‪ ,(1955-1960‬הסתבכותם של המפכ"ל הראשון‪ ,‬יחזקאל‬
‫סהר‪ ,‬של סגנו‪ ,‬ניצב עמוס בן גוריון‪ ,‬והרשעתו בדין של המפכ"ל סהר‪:‬‬
‫למרות שרוב הפרשות המתוארות מרוכזות‪ ,‬כאמור‪ ,‬בעשור האחרון‪ ,‬הפרשה הגדולה ביותר‬
‫של הסתבכות בכירים במשטרת ישראל‪ ,‬היתה‪ ,‬דווקא‪ ,‬בשנותיה הראשונות‪ .‬הכוונה לפרשת‬
‫"שורת המתנדבים"‪ ,‬שהתרחשה בין ‪.1955-1960‬‬
‫על מנת להבין את הרקע לאירוע זה‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬כי מדינת ישראל‪ ,‬בתחילת דרכה‪ ,‬היתה‬
‫רחוקה מלהיות דמוקרטיה‪ ,‬בנוסח המוכר לנו היום‪ ,‬היתה זו מדינה של שליט אחד‪ ,‬דוד בן‬
‫גוריון‪ ,‬ובמידה רבה‪ ,‬מפלגה אחת‪ ,‬מפא"י‪ ,‬כשבראש המשטרה עמד‪ ,‬לאורך עשור שלם‪ ,‬איש‬
‫מפלגה‪ ,‬וכשבנו של ראש הממשלה משמש כמפקד מחוז תל אביב‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬סגן המפקח‬
‫הכללי של המשטרה והיורש העתידי שלו‪.‬‬
‫כבר עם קום המדינה וגיבוש מוסדותיה‪ ,‬היה ניסיון של הכתבת נורמות התנהגות למשטרה על‬
‫ידי הדרג הפוליטי‪ .‬המפכ"ל הראשון של המשטרה‪ ,‬יחזקאל סהר )‪ ,(1992‬מספר‪ ,‬כי עם‬
‫תחילת בנין החיל‪ ,‬סירב בכל תוקף למנות קצינים‪ ,‬שהומלצו לו על ידי המפלגות‪ .‬שנים מאלה‪,‬‬
‫שתבעו למנות את מומלציהם‪ ,‬היו‪ ,‬לפי סהר‪ ,‬מזכיר מפא"י‪ ,‬שאף מינה קצין קישור‬
‫למשטרה)!(‪ ,‬ומזכיר המפד"ל‪ .‬עוד סהר סיפר‪ ,‬כי מפקד מחוז ירושלים‪ ,‬דאז‪ ,‬נדרש להופיע‬
‫בפני ועדת הביקורת של מפא"י‪ ,‬שמאוחר יותר אף דרשה את הופעת המפכ"ל בפניה‪ ,‬כדי לדון‬
‫בכך‪ ,‬שחבר מפלגה‪ ,‬שפשע‪ ,‬הועמד לדין בפני בית המשפט המחוזי‪ .‬על הבעייתיות‬
‫הנורמטיבית ניתן ללמוד מכך‪ ,‬שבמשפט 'שורת המתנדבים' )שיפורט להלן(‪ ,‬הודה המפכ"ל‬
‫סהר בכך‪ ,‬שהמשטרה‪ ,‬בהוראת ראש הממשלה דאז‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬סגרה תיק חקירה חמור‬
‫נגד מי שהיה גזבר הסוכנות ‪ -‬דוד בהרל‪ .‬בהרל נחשד בהברחת מטבע חוץ‪ ,‬אולם‪ ,‬משנתגלו‬
‫החשדות הסתפקה ההנהגה בהקמת ועדה פנימית של מפא"י‪ ,‬בראשות דוד בן גוריון‪ .‬הוועדה‬
‫‪4‬‬
‫‪ COMPSTAT‬היא אסטרטגיית ניהול המעודדת את הטלת האחריות‪ ,‬בפועל‪ ,‬על מפקדי‬
‫)‪ (Precincts‬במשטרה‪ ,‬על רמת הפשיעה ותנאי איכות החיי באזור אחריות‪.‬‬
‫הרובעי‬
‫הגישה דורשת מהמפקדי רמת עדכו" גבוהה‪ ,‬תו‪ #‬הבהרה ברורה‪ ,‬כי מטרת המשטרה אינה‬
‫"להגיב" לפשיעה אלא "להתמודד" עמה ולהביא לצמצומה‪ .‬הביטוי הטכסי של השיטה היו‬
‫תחקורי פומביי ואגרסיביי של מפקדי הרובעי וצוותיה‪ ,‬שנקראו למטה המשטרה‪,‬‬
‫בהתראה קצרה מאוד‪ ,‬לתת די" וחשבו" על פעילות‪ .‬על ‪ COMPSTAT‬ראה‪ ,‬בהרחבה‪ ,‬אצל‪:‬‬
‫גולדשלג ושבתאי )‪ (2002‬וג אצל‪ :‬שלו )‪.(1999‬‬
‫‪65‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫הורתה ליועץ המשפטי לממשלה חיים כהן ולמשטרה לסגור את התיק‪ .‬הם צייתו )ע"א‬
‫‪ ;263/57‬העצני‪.(1998 ,‬‬
‫מי היתה 'שורת המתנדבים'? היתה זו קבוצת סטודנטים אידיאליסטים‪ ,‬שהתארגנה בראשית‬
‫‪ 1951‬לסיוע במעברות‪ ,‬ואומצה‪ ,‬בתחילה‪ ,‬בחום‪ ,‬על ידי הממסד‪ .‬חבר הועדה המרכזת של‬
‫'שורת המתנדבים' היה הפרופסור ישעיהו ליבוביץ'‪ ,‬ובין ראשיה נמנו אישים כמו אליקים‬
‫העצני‪ ,‬חבר הכנסת והשר לשעבר אמנון רובינשטיין‪ ,‬הארכיאולוג ד"ר שמעון אפלבאום‪ ,‬ד"ר‬
‫שלמה סימונסון‪ ,‬לימים רקטור אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬וד"ר חנן רפופורט‪ ,‬פסיכולוג קליני‬
‫ולימים מנהל מכון סאלד‪' .‬שורת המתנדבים' היוותה כתובת למתלוננים על שחיתות שלטון‬
‫מפא"י‪ ,‬מאחר שחששו שיבולע להם אם יתלוננו במשטרה‪ .‬ניסיונות הקבוצה לשתף את בן‬
‫גוריון ואת צמרת מפא"י במידע הזה ולשכנעם לטפל בבעיות שעלו נתקלו בתגובות נזעמות‪.‬‬
‫דוקא היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬חיים כהן‪ ,‬שיתף איתם פעולה ועודד אותם להביא אליו‬
‫ידיעות כאלה‪ ,‬למרות התנגדותם של בן גוריון‪ ,‬גולדה ושרת‪' .‬שורת המתנדבים' נתקלה בקיר‬
‫אטום‪ .‬העיתונות‪ ,‬שהיתה מגויסת‪ ,‬התנכלה להם ולא שיתפה עימם פעולה‪ ,‬למעט עיתון אחד ‪-‬‬
‫"העולם הזה" של אורי אבנרי‪ ,‬שתמך בקבוצה ושימש לה כפה לאורך המאבק כולו‪ .‬בשל כל‬
‫אלה‪ ,‬החליטה 'שורת המתנדבים' לפרסם את הממצאים בחוברת‪ .‬בדצמבר ‪ 1955‬פרסמה‬
‫'שורת המתנדבים' חוברת ששמה "סכנה אורבת מבפנים"‪ .‬תוך ציון פרטים ושמות מדויקים‪,‬‬
‫האשימה 'שורת המתנדבים' את השלטון בפרוטקציוניזם‪ ,‬אפליה‪ ,‬שחיתות‪ ,‬בזבוז ועוד‪' .‬שורת‬
‫המתנדבים' הצביעה על סוחרים גדולים‪ ,‬שהיו מקושרים ישירות לעטיני הממסד‪ ,‬והצליחו‬
‫לעשות הון על חשבון קופת המדינה‪ .‬בחוברת‪ ,‬הואשמו אותם סוחרים בהונאת קרן הפיצויים‬
‫של קורבנות הנאצים‪ ,‬בשם "אירס"ו"‪ ,‬שנוהלה על ידי הסוכנות‪ .‬המשטרה פתחה בחקירה‬
‫בנושא‪ ,‬ואף שלחה חוקרים לגרמניה‪ .‬אולם‪ ,‬אחד מבעלי ההון‪ ,‬ישעיהו ירקוני‪ ,‬חברו הטוב של‬
‫עמוס בן גוריון )לפי קביעת בית המשפט(‪ ,‬פנה למשטרה והתיק נסגר‪ .‬עמוס בן גוריון‪,‬‬
‫הואשם‪ ,‬בחוברת‪ ,‬ביחסים ובהתרועעות עם אותם סוחרים‪ ,‬ובשותפות עם אחד מבעלי ההון‬
‫בחברת חציבה בשם "כורים"‪ .‬בעקבות פרסום החוברת‪ ,‬הגיש עמוס בן גוריון‪ ,‬בנו של ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬אז סגן המפכ"ל‪ ,‬תביעת דיבה נגד החתומים עליה‪ .‬הסתבר‪ ,‬כי הוא לא העריך נכונה‬
‫את נחישות יריביו ואת עומק האינפורמציה שעמדה לרשותם‪' .‬שורת המתנדבים' גובתה‪,‬‬
‫וזרמו אליה אינפורמציות מרשיעות מגורמים רבים‪ ,‬וביניהם קציני משטרה‪ ,‬פקידים בכירים‬
‫ואפילו גורמים פליליים‪ 13 .‬עורכי דין התנדבו להגן על הנתבעים ללא שכר‪ .‬דוד בן גוריון‬
‫התייצב לצד בנו‪ .‬הוא דאג שיפורסם צילום שלו בעיתון מעל הכיתוב‪" :‬בני‪ ,‬אם יצאת לדרך ‪-‬‬
‫אל תירתע"‪ .‬המשפט התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬בפני השופטים צלטנר‪ ,‬קיסטר‬
‫ושילה )תי"א ‪ .(113/56‬במוקד המשפט עמד תיק אירס"ו‪ ,‬והמשטרה עשתה ככל יכולתה‬
‫למנוע את הצגת התיק בבית המשפט‪ ,‬שנפתח רק בהתערבות בית המשפט העליון )ע"א‬
‫‪ .(65/57‬המפכ"ל דאז‪ ,‬יחזקאל סהר‪ ,‬העיד בבית המשפט‪ ,‬ונשבע‪ ,‬כי ירקוני אינו מופיע בתיק‬
‫החקירה‪ ,‬ומעולם לא היה חשוד בתיק זה‪ ,‬אולם‪ ,‬הסתבך בעדותו‪ ,‬תוך שהוא מכניס בה‬
‫ביטויים כמו "שייקה )ירקוני( השתרבב )לפרשה(" ו"שייקה בסדר"‪ .‬על עדות זו קבעו שופטי‬
‫המחוזי‪:‬‬
‫לא נוכל להימנע מלהעביר תחת שבט ביקורתנו את עדותו של מר סהר‪ .‬דעתנו היא‪ ,‬כי המפקח הכללי‬
‫הכיר את התיק אירס"ו במעט שבמעט‪ .‬בכך‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬אין שום פגם‪ .‬רשאי המפקח הכללי לסמוך על‬
‫מנהלי אגפיו ולהשאיר את לימוד התיקים הפליליים‪ ,‬אף החשובים ביותר‪ ,‬למר זלינגר‪ ,‬ראש האגף‬
‫הפלילי‪ .‬אך עליו לגלות זאת ברורות בהופיעו על דוכן העדים‪ .‬אולם‪ ,‬לא כן עשה מר סהר כאן‪ .‬הוא‬
‫ניסה לעורר בנו את הרושם שהוא בקיא בפרשה‪ ,‬בזמן שלא היה כן‪ .‬מר סהר‪ ,‬שהוא מסור למוסד‬
‫‪66‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫המשטרה ולפיקודיו‪ ,‬לא יכול היה להשתחרר מקנאה לכבוד המשטרה וכבוד מפקח המשטרה‪ ,‬בזמן‬
‫עדותו‪ ,‬וניסה להציג את עצמו כיודע יותר מאשר ידע‪ ,‬ואת המשטרה שאיננה עושה שגיאות‪ ,‬וכל מה‬
‫שנעשה‪ ,‬נעשה על הצד היותר טוב‪ .‬על כן‪ ,‬נסתבך בעדותו‪ .‬אין אנו מאמינים שקיבל המפקח הכללי‬
‫דינים וחשבונות מפורטים מאת מר זלינגר‪ ,‬מדי יום ביומו‪ .‬אילו היה מקבלם‪ ,‬לא היה עולה על דעתו‬
‫להשתמש בפנינו בביטוי "שייקה השתרבב" ו"שייקה בסדר"… המפקח הכללי ניסה בעדותו לחפות על‬
‫שגיאותיו‪ ,‬על ידי הכחשת העובדה‪ ,‬שירקוני היה חשוד‪ .‬אך הוא היה צריך לדעת את העובדה הזאת ולא‬
‫היתה נעלמת ממנו‪ ,‬אלמלי היה טורח‪ ,‬ולו במקצת‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לפני הופעתו כעד‪ ,‬תיק‪ ,‬אשר צריך היה‬
‫לעמוד‪ ,‬לפי ידיעתו‪ ,‬במרכז עדותו‪ .‬בהופעתו של המפקח הכללי היה משום טרגדיה‪ .‬ראינו במו עינינו את‬
‫הפתעתו‪ ,‬כאשר גילו לו‪ ,‬במשך חקירתו הנגדית‪ ,‬עובדות המטילות צל על ירקוני‪ .‬עובדות‪ ,‬אשר כל‬
‫הקורא את תיק המשטרה הדן בענין‪ ,‬יכול היה לדעתן בנקל‪ .‬שמנו לב‪ ,‬כאשר עמד אובד עצות בפני‬
‫מסמכים‪ ,‬שהיו מצויים כל הזמן באותו תיק‪ ,‬ושאלנו את עצמנו‪ ,‬כיצד הופיע להעיד בבית המשפט‪ ,‬מבלי‬
‫להכיר את הבעיה המרכזית‪ ,‬אשר תשמש נושא לעדותו‪ .‬תמיהה זו שתמהנו‪ ,‬חיזקה את דעתנו‪ ,‬שמר סהר‬
‫אמר מה שאמר לתובע‪ ,‬מבלי לדעת את עיקרי הדברים שנתגלו בחקירת אירס"ו‪ .‬דברים אשר למד מר‬
‫סהר‪ ,‬רק אחרי שהתחילה חקירתו הנגדית במשפט זה‪ .‬אם כי‪ ,‬לא היה לך דבר קל מאשר לעמוד על‬
‫הדברים כהווייתם‪ ,‬מלכתחילה‪.‬‬
‫)תי"א ‪(113/56‬‬
‫המשפט בבית המשפט המחוזי לווה במאמצי סיכול רציניים של הממסד ובתוכו המשטרה‬
‫ושרות הביטחון הכללי )שב"כ(‪ .‬פסק הדין של בית המשפט העליון קובע‪ ,‬שהתביעה‪ ,‬וגם‬
‫המפכ"ל עצמו‪ ,‬הפיצו אינפורמציה מסולפת באמצעות העיתונות‪ ,‬ואף ניסתה להשתמש‬
‫בביטחון המדינה כדי להסתיר את האמת מבית המשפט )ע"א ‪ ;263/57‬ריבה‪ ;1988 ,‬העצני‪,‬‬
‫‪ .(1998‬דוגמא לכך היה מעצרו‪ ,‬לעשרה ימים‪ ,‬של אליקים העצני‪ ,‬איש 'שורת המתנדבים'‪,‬‬
‫לאחר שסירב להסגיר את מקורותיו‪ .‬המשפט נוהל תוך הטיה לצד עמוס בן גוריון והממסד‪,‬‬
‫המיוצג על ידו ובאמצעות העדים שהביא‪ .‬ניתן ללמוד מכך בבירור מהכרעת הדין של בית‬
‫המשפט העליון וגם‪ ,‬למשל‪ ,‬מהתבטאויות של המעורבים בפרשה בתקשורת‪ .‬למשל‪ ,‬זו של‬
‫עו"ד שמואל תמיר‪ ,‬הפרקליט הראשי של 'שורת המתנדבים' שסיפר‪ ,‬כיצד הורה לו השופט‬
‫להקל בחקירת המפכ"ל‪ ,‬סהר )העצני‪.(1998 ,‬‬
‫בסופו של המשפט‪ ,‬פסקו שופטי המחוזי לטובת עמוס בן גוריון )תי"א ‪ ,(113/56‬ואנשי‬
‫'שורת המתנדבים' חוייבו לשלם לו פיצויי נזיקין עקב הוצאת דיבה בצירוף הוצאות עורך דין‪.‬‬
‫כאשר בית המשפט העליון הורה לפתוח את התיק המשטרתי‪ ,‬התברר‪ ,‬כי המפכ"ל סהר לא‬
‫אמר אמת בעדותו בבית המשפט המחוזי‪ .‬ביוני ‪ ,1960‬לאחר ארבע וחצי שנים‪ ,‬קיבלו שופטי‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬אגרנט‪ ,‬לנדוי וויתקון את ערעור 'שורת המתנדבים' בחלקו‪ ,‬וביטלו את‬
‫ממצאיו של בית המשפט המחוזי‪ ,‬על פיו הוציאו המערערים דיבה על המשיב‪ .‬הם קבעו‬
‫שהמפכ"ל שיקר בעדותו‪ ,‬שתיק אירס"ו נסגר מטעמים פסולים‪ ,‬ושאינם מאמינים לחלקים‬
‫מרכזיים בעדותו של עמוס בן גוריון‪:‬‬
‫אין עוד ספק‪ ,‬שירקוני היה חשוד בעבירות בתיק אירס"ו‪ ,‬והינו חשוד בהן עד היום הזה‪ .‬האחראים‬
‫לניהול התביעה הזאת עשו‪ ,‬אמנם‪ ,‬מאמץ נמרץ להסתיר את העובדה הזאת‪ ,‬על ידי טענה‪ ,‬בלתי הוגנת‬
‫ובלתי כנה‪ ,‬שתיק החקירה המשטרתית בענין עסקת אירס"ו כולו חסוי… אין לי ספק – ולדעתי‪ ,‬אנו‬
‫חייבים לקבוע זאת‪ ,‬בניגוד לדעת בית המשפט המחוזי – שהטיפול בתיק אירס"ו הופסק לא כשורה‪,‬‬
‫ושלא היה עולה על דעתו של חוקר סביר להפסיקו בשלב בו הופסק‪.‬‬
‫)ע"א ‪(263/57‬‬
‫שופטי העליון מייחדים ביקורת על שופטי המחוזי‪ ,‬על שניסו לטשטש את משמעות עדותו של‬
‫המפכ"ל סהר‪:‬‬
‫‪67‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫קראתי את הקטע החשוב הזה של פסק הדין וחזרתי וקראתיו‪ ,‬ולא ירדתי לסוף דעתם של השופטים‬
‫המלומדים‪ ,‬אם אמנם הוא משקף דעה מגובשת ועקבית‪ .‬יש שם דברים שנאמרו ברמז‪ ,‬במקום שהיה‬
‫צורך בבהירות גמורה‪ ,‬ויש גם סתירות פנימיות במה שנאמר במפורש‪ .‬השופטים היו חייבים לומר לנו‬
‫ברורות‪ ,‬אם לדעתם‪ ,‬העיד מר סהר עדות אמת‪ ,‬ובמיוחד אם הם מאמינים לו… כאן… מצטיירת תמונה‬
‫של עד שנכשל בעדותו‪ ,‬אך לא מתוך ידיעת האמת‪ ,‬אלא מפני ש"ניסה להציג עצמו כיודע יותר מאשר‬
‫ידע"‪ .‬אולם‪ ,‬קביעת העובדות… סותרת את התמונה הזאת‪ ,‬ומביאה לידי המסקנה שמר סהר שיקר‪,‬‬
‫בהשתמשו בפני בית המשפט בביטוי "שייקה השתרבב" ו"שייקה בסדר"‪ ,‬מתוך ידיעה פוזטיבית שאין זו‬
‫אמת… היינו‪ ,‬עד המתכחש לאמת במתכוון‪ ,‬והמציג את עצמו כאינו יודע דבר‪ ,‬כשלמעשה היה ידוע‬
‫לו… עד המכחיש במתכוון עובדה הידועה לו… דעתי היא‪ ,‬שאילו הסיק בית המשפט את המסקנות‬
‫המתבקשות מן העובדות שהובאו לפניו‪ ,‬לא היה יכול שלא לקבוע‪ ,‬בלשון חד משמעית‪ ,‬שמר סהר שיקר‬
‫בעדותו במתכוון‪ ,‬בנסותו להסתיר את העובדה‪ ,‬שהיתה ידועה לו‪ ,‬כי ירקוני חשוד… מר סהר גילה‬
‫בעדותו בקיאות רבה בתכנם של התיקים המשטרתיים‪ ,‬שנגעו למספר רב של פרשיות צדדיות… נוכח‬
‫ידיעותיו המפורטות בפרשיות אלו‪ ,‬אין זה מתקבל על הדעת שלא היה בקיא בפרשה המרכזית של‬
‫המשפט‪ ,‬היא פרשת אירס"ו‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שלא ידע אפילו את העובדה העיקרית‪ ,‬השנויה במחלוקת‪,‬‬
‫בפרשה זו – אם ירקוני חשוד או לא… לכל התמיהות על עדותו של מר סהר יש הסבר פשוט מאוד‪,‬‬
‫שכפי הנראה לא עלה כלל על דעתו של בית המשפט המחוזי‪ :‬כל עוד נשאר תיק אירס"ו חסוי כראיה‬
‫בבית המשפט‪ ,‬היה אפשר להעיד עדות כוזבת‪ ,‬שירקוני אינו חשוד‪" ,‬חס ושלום"‪ .‬באותו שלב‪ ,‬אמנם‬
‫הציג את עצמו מר סהר כמי שיודע את תוכן התיק‪ ,‬ויודע בבטחה‪ ,‬שירקוני אינו חשוד‪ ,‬אך אסור לו‬
‫למסור פרטים מתוך התיק‪ ,‬שמא תיפגע טובת הכלל‪ .‬אחרי גילוי חלק מן התיק‪ ,‬כאשר התגלה לעיני כל‪,‬‬
‫שירקוני היה חשוד ומוסיף להיות חשוד‪ ,‬אין פלא שמר סהר "הסתבך" בעדותו‪ ,‬בנסותו להחזיק בקו‬
‫הקודם – דבר שהיה יכול לעשותו רק על ידי העמדת פנים‪ ,‬כאילו תוכן התיק אינו נהיר לו‪ ,‬ומשום כך‪,‬‬
‫אינו יודע אם ירקוני חשוד‪ .‬לדעתי‪ ,‬זהו המפתח להבנת תוכן עדותו של מר סהר בשני שלביה‪ ,‬ואילו‬
‫השתמשו השופטים המלומדים במפתח זה‪ ,‬לא היו מגיעים לאותן סתירות בהערכת העדות…‬
‫)ע"א ‪(263/57‬‬
‫פסק הדין יצר רעידת אדמה במפלגת השלטון‪ ,‬ויחזקאל סהר ועמוס בן גוריון נאלצו לפרוש‬
‫מהמשטרה‪ .‬סהר גם הועמד לדין‪ ,‬בגין מתן עדות שקר במשפט 'שורת המתנדבים'‪ ,‬הורשע‬
‫ונדון למאסר על תנאי ולקנס )בן פורת‪ ,1988 ,‬ע' ‪.(90‬‬
‫התקופה מתחילת שנות הששים ועד שנות התשעים‪:‬‬
‫מאז הרשעתו של יחזקאל סהר‪ ,‬ב‪ 1961 -‬ועד להתפטרותו של המפכ"ל‪ ,‬רפי פלד‪ ,‬ב‪,1994 -‬‬
‫לא נחשף הציבור לשערוריות גדולות בפיקוד המשטרתי‪ ,‬אולי משום שלא היו כאלה ואולי‬
‫משום שכלי התקשורת לא היו עדין לוחמניים ואפקטיביים בחשיפת פרשיות כמו היום‪ .‬היו‬
‫ידיעות מודיעיניות כאלה ואחרות; היו חשדות נגד אישים‪ ,‬שבחלקן אף מצאו את מקומן‬
‫באמצעי התקשורת; היו תהליכי "ניקיון" פנימיים בתוך המשטרה‪ ,‬באמצעות פיטוריו של מי‬
‫שסרח‪ .‬רמזים על מעידות אצל קציני משטרה‪ ,‬ניתן למצוא‪ ,‬למשל‪ ,‬בחקירתו של אשר ידלין‪,‬‬
‫מי שהיה הנגיד המיועד של בנק ישראל‪ .‬ידלין נחקר והובא למשפט‪ ,‬ב ‪ ,1976-1977 -‬על ידי‬
‫ראש היחידה לחקירות הונאה )יאח"ה(‪ ,‬דאז‪ ,‬תת ניצב בנימין זיגל‪ .‬במהלך חקירתו‪ ,‬סיפר‬
‫ידלין‪ ,‬כי "היה משוכנע‪ ,‬שזימונו לחקירה אינו אלא "פגישת חברים‪ ,‬שמטרתה לסגור את‬
‫הענין בתוך המשפחה"‪ .‬לטענתו‪ ,‬יכול היה "לסגור תיקים בשיחת טלפון אחת"‪ ,‬כאשר אחד‬
‫העובדים שלו הסתבך )לשם‪ ,1988 ,‬עמ' ‪.(82‬‬
‫הסתבכותם של ניצב אבי דותן‪ ,‬ורפ"ק חיים פנחס )שוגון( ב'פרשת דרדיקמן' וזיכויו של‬
‫דותן )‪:(1991-2002‬‬
‫‪68‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫פרשה זו מוכרת פחות לקהל הרחב‪ ,‬ובאורח פלא לא זכתה לכותרות‪ ,‬אולי משום שההתנהלות‬
‫המשפטית התרחשה‪ ,‬ברובה‪ ,‬לאחר שפרשו ניצב אבי דותן ורפ"ק חיים פנחס )שוגון( מן‬
‫המשטרה‪ ,‬ואולי בשל צווי איסור הפרסום שהוצאו בתיק זה על ידי בית המשפט‪ .‬ניצב אבי‬
‫דותן‪ ,‬ראש לשכת המטה המבצעי של השר‪ ,‬לשעבר‪ ,‬לבטחון הפנים‪ ,‬משה שחל‪ ,‬פרש‬
‫לעסקים‪ ,‬ושימש כמנכ"ל חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ )תש"ן(‪ .‬בעת כתיבת שורות‬
‫אלה‪ ,‬הוא משמש כמנכ"ל חברת 'פי גלילות'‪ .‬רפ"ק חיים פנחס‪ ,‬היה ראש מחלק בילוש נושאי‬
‫ביחידה המרכזית בתל אביב‪ ,‬וכיום הינו חוקר פרטי‪ .‬שניהם הואשמו בעבירות של לקיחת‬
‫שוחד‪ ,‬מרמה והפרת אמונים‪ .‬המשפט התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬בפני כבוד‬
‫השופטת רנה משל‪-‬שהם‪.‬‬
‫תחילת הפרשה ב‪ .1991 -‬יהלומן‪ ,‬שהתגורר בבלגיה‪ ,‬התלונן במשטרה נגד שני יהלומנים‬
‫אחרים על סחיטה באיומים וחבלה בגוף וברכוש‪ ,‬בעקבות סדרת פיצוצים בכלי רכב של‬
‫יהלומנים בבלגיה‪ .‬על חקירת התלונה התמנה רפ"ק חיים פנחס‪ ,‬והממונה עליו היה מפקד‬
‫היחידה המרכזית בתל אביב‪ ,‬דאז‪ ,‬אבי דותן‪ ,‬אשר נסע‪ ,‬לצורך החקירה‪ ,‬עם שוטר נוסף‬
‫לבלגיה‪ .‬נסיעתם זו לא מומנה על ידי משטרת בלגיה‪ ,‬כי אם על ידי בעלי חברת היהלומים‬
‫)המתלוננים בבלגיה(‪ ,‬לפי נוהל‪ ,‬אשר היה מקובל אותה עת בבלגיה והיה ידוע למשטרת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫במהלך החקירה‪ ,‬התעוררו חשדות כנגד היהלומנים צבי דרדיקמן ובנו אורי‪ .‬דותן ופנחס‬
‫המליצו להעמידם לדין‪ ,‬אולם‪ ,‬פרקליטות מחוז תל אביב‪ ,‬בניגוד להמלצת המשטרה‪ ,‬החליטה‬
‫שלא להעמיד לדין איש מן המעורבים בפרשה‪.‬‬
‫דרדיקמן טען‪ ,‬כי המלצת המשטרה להעמידו לדין נבעה מכך‪ ,‬שדותן ופנחס קיבלו טובות‬
‫הנאה מיהלומנים מתחרים‪ .‬בין היתר‪ ,‬קיבלו מימון להקמת חברה של גלידות יוגורט‪ .‬דותן אף‬
‫קיבל מימון לרכב במסגרת החברה‪ .‬מעורבותם של דותן ופנחס בחברה החלה עוד בהיותם‬
‫אנשי משטרה‪ ,‬כשאחזקותיהם מוחזקות בנאמנות‪ ,‬כדי שלא לחשוף את מעורבותם העסקית‪.‬‬
‫על פי כתב האישום‪ ,‬משנקלעה חברת הגלידות לקשיים‪ ,‬העביר המממן הבלגי לחשבונה ‪800‬‬
‫אלף דולר‪ .‬התביעה טענה‪ ,‬כי הכספים ניתנו בתמורה לסיוע בהמשך לחקירתו של דרדיקמן‪,‬‬
‫שהיה יריב עסקי של החברה הבלגית‪ ,‬אשר חשדה בו‪ ,‬כי הפעיל ניסיונות סחיטה‪ .‬דותן‬
‫הואשם גם באישומים נוספים‪ .‬בין היתר‪ ,‬טענה התביעה‪ ,‬כי קשר קשרים עסקיים עם‬
‫'בדוקאי'‪ ,‬המוסר מידע למשטרה‪ ,‬ולקח ממנו ‪ 80‬אלף ‪ .₪‬בנוסף‪ ,‬הואשם דותן‪ ,‬כי מסר למנהל‬
‫ניירות הערך שלו מידע על מניות נפט ופעל לקידום עסקיו‪ ,‬ובתמורה קיבל ממנו ‪ 170‬אלף ‪₪‬‬
‫מעבר למה שהשקיע בחשבון ומעבר לשווי ניירות הערך‪ .‬לפי אישום נוסף‪ ,‬קיבל דותן לידיו‪,‬‬
‫בתוקף תפקידו כראש מחלקת המודיעין במשטרה חומר מסווג‪ ,‬שלא לצורכי עבודתו‪ .‬שני‬
‫אישומים אלה נמחקו מהתיק במהלך המשפט‪ .‬במהלך המשפט חזרה בה התביעה מהאישום‬
‫בשוחד‪ ,‬והותירה על כנם את האישומים הנותרים )ת"פ ‪ ;217/97‬כן ראו פרסומים בתקשורת‬
‫הכתובה‪ :‬הראל ועתי"ם‪ ;2002 ,‬מגן‪ ;2002 ,‬לשם וירקוני‪ .(2002 ,‬בסוף המשפט זוכה דותן‪,‬‬
‫ואילו פנחס הורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬כי‪- :‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬פנחס הסתיר‪ ,‬באופן ממשי ומקיף‪ ,‬את קשריו הפסולים עם ב'‪ .‬משכך‪ ,‬המסקנה המתבקשת‬
‫היא‪ ,‬כי ידע על אפיים הפסול‪ .‬פנחס הבין‪ ,‬כי קשירת קשר על בסיס עסקי עם אדם כמו ב'‪ ,‬עמו קיים‬
‫קשרים‪ ,‬חלקם רגישים ומורכבים באופיים‪ ,‬על רקע עבודתו כקצין משטרה‪ ,‬הנה בעייתית‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי‬
‫‪69‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫הסתרת קשרים אינה רק מקיימת יסוד של שחיתות‪ ,‬אלא גם מעידה עדות חותכת‪ ,‬על מודעות פנחס‬
‫לפסול בקשר שכזה‪.‬‬
‫משהגענו לסוף מסענו )לגבי נאשם זה( נזכר שוב‪ ,‬בתחנות בהן עבר מסלולנו‪ .‬עבירות השוחד והפרת‬
‫האמונים‪ ,‬נועדו להגן על טוהרו של השרות הציבורי ובפרט‪ ,‬על עצמאות החלטת איש הציבור‪ ,‬שהוא‬
‫נאמן הציבור‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬הכניס עצמו פנחס‪ ,‬ביודעין‪ ,‬למצב‪ ,‬בו היה עליו לשקול‪ ,‬בתקופה שבין יצירת‬
‫הקשר העסקי עם ב' )וזאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפני צאתו לחופשת שחרור( ועד לפרישתו מן השרות‪ ,‬בנוסף‬
‫לאינטרס של הנהנה – הציבור בכללותו‪ ,‬גם את האינטרסים של שותפו לעסקים‪ .‬בכניסה למצב של‬
‫ניגוד עניינים‪ ,‬מפר איש הציבור את אמונו של הציבור ומועל בתפקידו כנאמנו‪.‬‬
‫הצבעתי על הקשיים שטומנת בחובה עבירה זו )הפרת אמונים(‪ ,‬על ניסוחה העמום ועל האפשרות‪ ,‬כי‬
‫תוטבע תווית פלילית‪ ,‬על מי שהתנהגותו סטתה רק במקצת… אולם‪ ,‬קשיים אלו נסוגים‪ ,‬במקרה דנן‪,‬‬
‫לאור השחיתות שנמצאה במעשי פנחס ולאור ההוכחות הברורות‪ ,‬לגבי התקיימות היסוד הנפשי של‬
‫העבירה‪ ,‬שפנחס היה מודע כי עשוי להיות פסול במעשיו ובכל זאת המשיך בהם‪ ,‬תוך שהוא מסתירם‪.‬‬
‫בנסיבות אלו‪ ,‬התקיימו בפנחס כל יסודותיה של עבירת המרמה והפרת האמונים ולכן‪ ,‬החלטתי להרשיעו‬
‫בה‪.‬‬
‫)ת"פ ‪(217/97‬‬
‫יצויין‪ ,‬כי כנגד דותן תלויות היו שתי פרשיות נוספות‪:‬‬
‫האחת‪ ,‬נכללה‪ ,‬תחילה‪ ,‬בכתב האישום במשפט שנסתיים‪ .‬על פי כתב האישום‪ ,‬קיבל דותן‬
‫תשלומים מיועץ השקעות מסוים‪ ,‬ובתמורה‪ ,‬העביר לו שתי הזדמנויות עיסקיות כדאיות‪,‬‬
‫והפעיל עבורו קשרים בצמרת המשטרה‪ .‬עם תחילת המשפט‪ ,‬הסכימו הצדדים להפרדת סעיף‬
‫אישום זה‪ ,‬ולא ברור‪ ,‬אם הפרקליטות תגיש לבסוף כתב אישום בגין אותו סעיף )ת"פ‬
‫‪ ;217/97‬לשם וירקוני‪.(2002 ,‬‬
‫השניה‪ ,‬החשדות שעלו נגד דותן בוועדת החקירה‪ ,‬בראשות האלוף משה גדרון‪ ,‬שבדקה את‬
‫ההדלפות מהמשטרה לאנשיו של אריה דרעי‪ .‬הוועדה העלתה חשד‪ ,‬לפיו‪ ,‬העביר דותן‪,‬‬
‫בעקיפין‪ ,‬מידע חסוי‪ ,‬שהגיע לידי אנשי דרעי‪ ,‬וסיכל את מהלך החקירה‪ .‬גם בפרשיה זו טרם‬
‫הוברר‪ ,‬אם תגיש הפרקליטות כתב אישום נגד דותן )לשם וירקוני‪.(2002 ,‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי למרות הפרשיות‪ ,‬בהן היה מעורב דותן‪ ,‬לא נפגעה הקריירה שלו‪ ,‬אולי מאחר‬
‫שפרש מן המשטרה לפני שהסתבכויותיו עלו לכותרות‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫פרשת הסתבכות המפכ"ל רפי פלד‪:‬‬
‫בדצמבר ‪ 1993‬חשפו העיתונאים מוטי גילת ומלי קמפנר‪ ,‬ב"ידיעות אחרונות"‪ ,‬כי המפכ"ל‬
‫דאז‪ ,‬רפי פלד‪ ,‬קיבל הנחה‪ ,‬המהווה למעשה טובת הנאה‪ ,‬בעת ששהה במלונות מוריה פלאזה‬
‫באילת ובים‪-‬המלח‪ ,‬בהיקף מצטבר של יותר מ‪ 6000 -‬ש"ח‪ .5‬כתבה זו פתחה מחול שדים‪,‬‬
‫שבעיצומו‪ ,‬הסתבר‪ ,‬כי נגד המפכ"ל פלד הצטברו‪ ,‬בשנת כהונתו‪ ,‬מספר חשדות להתנהגות לא‬
‫ראויה ולעבירות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬של שוחד‪ ,‬מרמה והפרת אמונים‪ .‬בין העבירות האלה ניתן למנות‬
‫את החשדות‪ ,‬שקבלן טברייני העמיד לרשות המפכ"ל‪ ,‬חינם אין כסף‪ ,‬את החוף הפרטי שלו‬
‫למסיבת בת המצוה של בתו; שאיש עסקים פרטי ארגן לפלד‪ ,‬בהיותו מפקד המחוז הדרומי‪,‬‬
‫טיול לניגריה‪ ,‬שבוטל‪ ,‬ברגע האחרון בהוראת המפכ"ל‪ ,‬דאז‪ ,‬יעקב טרנר‪ ,‬עם היוודע זהות‬
‫מארגן הנסיעה; שפלד לא שילם תמורת כרטיסי כניסה במשחקי הפועל ירושלים; ושפלד רכש‬
‫מכשיר טלוויזיה ממשתף פעולה ערבי‪ ,‬בהנחה של ‪.₪ 500‬‬
‫במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה )מח"ש( נתקבלו שלוש תלונות בנושא זה‪.‬‬
‫התלונה הראשונה הוגשה על ידי העיתונאי‪ ,‬מרדכי גילת‪ ,‬ולאחריו באו תלונותיהם של חבר‬
‫הכנסת זנדברג‪ ,‬ומר רפי כהן‪ .‬על יסוד תלונות אלה החלה המחלקה לחקירות שוטרים‬
‫בחקירותיה‪ .‬החקירות התמקדו סביב שלושה נושאים‪ :‬רכישת טלויזיה בהנחה ניכרת; חגיגת‬
‫בת המצוה של בתו של המפכ"ל על חוף פרטי בכנרת ללא תשלום; והנחות באירוח במלונות‬
‫מוריה פלאזה באילת ובים המלח‪ .‬נושאים אחרים שהועלו‪ :‬טענות בדבר סיור לאפריקה‪,‬‬
‫במימון אדם פרטי‪ ,‬אחר‪ ,‬קבלת שירות עיסוי ללא תשלום וקבלת מנוי למשחקי כדורסל ללא‬
‫תשלום‪ ,‬לא נבדקו‪ .‬החומר הועבר לבדיקת היועץ המשפטי למשלה דאז‪ ,‬מיכאל בן יאיר‪ ,‬אשר‬
‫קבע‪ ,‬כי "הטענות בנושאים אלה קלושות ובלתי בדוקות‪ ,‬גם לפי גירסתו של גילת‪ ,‬ונראה שהן‬
‫בגדר רכילות חסרת ממשות וחסרת משמעות" )בג"ץ ‪.(7074/93‬‬
‫חוות הדעת של בן יאיר היתה‪ ,‬כי התנהגות המפכ"ל‪ ,‬אמנם‪ ,‬פגומה‪ ,‬אך אין להדיחו בגינה‪.‬‬
‫הוא הגדיר את המקרה "התנהגות לא ראויה‪ ,‬שאינה מגיעה לכדי עבירת משמעת"‬
‫)כלומר‪ ,‬עבירה אתית(‪ .‬מסקנתו היתה‪ ,‬כי קבלת ההנחות אינה מבססת אחריות פלילית בדבר‬
‫קבלת שוחד או הפרת אמונים‪ ,‬וכי אין תחולה‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬לחוק שירות הציבור )מתנות(‬
‫התש"ם ‪ .1979 -‬אשר למישור המשמעתי‪ ,‬קבע היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬כי אין מקום‬
‫למיצוי ההליך המשמעתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש מקום להעיר למפקח הכללי בקשר לקבלת ההנחות‬
‫באירוח‪ .‬הוא הנחה את שר המשטרה להעיר למפקח הכללי תוך שציין‪ ,‬כי מן המפכ"ל ניתן‬
‫היה לצפות לגילוי רגישות יתר בכל הקשור לקבלת ההנחות‪ ,‬אף שאין הן קשורות למילוי‬
‫תפקידו‪:‬‬
‫הכלל הוא‪ ,‬שקבלת טובות הנאה על ידי עובדי ציבור‪ ,‬גם אם אינה מגיעה כדי עבירה פלילית‪ ,‬מצביעה‬
‫על התנהגות בלתי ראויה‪ ,‬שיש לשרשה‪ ...‬מאחר שהתנהגותו של המפכ"ל בפרשה זו אינה צריכה‬
‫להשפיע על המשך שירותו במשטרה‪ ,‬ומאחר שממילא הוסב נזק לשמו הטוב של המפכ"ל‪ ,‬בכך‬
‫שפרסומים עיתונאיים מסויימים קשרו את התנהגותו‪ ,‬בצורה בלתי אחראית‪ ,‬להתנהגות עבריינית‪ ,‬שלא‬
‫נמצאה ככזו‪ ,‬אני סבור‪ ,‬שאין לנהוג בו במידת החומרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאחר שהמפכ"ל עצמו סבר‪ ,‬בתום‬
‫‪5‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי באותו אירוע באילת‪ ,‬עליו דווח לראשונה‪ ,‬שהתה יחד עם פלד אחדים מאנשי הצמרת הביטחונית‬
‫הישראלית‪ ,‬ובתוכה‪ ,‬ראש השב"כ דאז‪ ,‬המיועד לרמטכ"ל דאז ואחרים‪ .‬התקשורת‪ ,‬מסיבותיה‪ ,‬לא נתנה‬
‫פומבי לעניין )מסיבות הראויות בהחלט למאמר נפרד‪ ,‬העומד בפני עצמו(‪ ,‬ופלד עצמו לא הזכיר זאת מעולם‪,‬‬
‫והתמודד עם הבעיה בעצמו‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫האירוח האחרון‪ ,‬שהמחיר שנדרש ממנו היה בלתי סביר‪ ,‬ומאחר שניתן היה לצפות שיגלה רגישות לכך‬
‫גם בפעמים האחרות‪ ,‬אני סבור‪ ,‬שעל השר הממונה להעיר למפכ"ל בקשר לקבלת ההנחות באירוח‪.‬‬
‫)בג"ץ ‪(7074/93‬‬
‫בעקבות החלטת היועץ המשפטי‪ ,‬לסגור את תיק החקירה‪ ,‬הוגשו ארבע עתירות לבג"ץ‪,‬‬
‫שדרשו להעמיד את המפכ"ל לדין פלילי בגין קבלת שוחד‪ ,‬מרמה והפרת אמונים או לחילופין‪,‬‬
‫להעמידו לדין על פי חוק שירות הציבור‪ ,‬האוסר קבלת מתנות‪ .‬במרכז העתירות הללו עמדה‬
‫השאלה‪ ,‬האם המסקנות‪ ,‬אליהן הגיע היועץ המשפטי לממשלה ובעקבותיו‪ ,‬שר המשטרה‪,‬‬
‫מבוססות בדין )בג"ץ ‪.(7074/93‬‬
‫בג"ץ )השופטים ברק‪ ,‬גולדברג ומצא( ניתח את המסגרת הנורמטיבית של המקרה בארבעה‬
‫מימדים עיקריים‪:‬‬
‫• הראשון‪ ,‬עניינו ההיבט הפלילי של עבירת השוחד‪.‬‬
‫• השני‪ ,‬עניינו ההיבט הפלילי של הפרת האמונים‪.‬‬
‫• השלישי‪ ,‬עניינו ההיבט הפלילי‪ ,‬הקשור לחוק שירות הציבור )מתנות(‪ ,‬התש"ם‪.1979-‬‬
‫• הרביעי‪ ,‬עניינו ההיבט המשמעתי‪.‬‬
‫באשר להיבט הפלילי של עבירת השוחד‪ ,‬קבע בג"ץ‪ ,‬כי אמונתו של היועץ המשפטי‬
‫בהיעדרה של מחשבה פלילית אצל המפכ"ל אינה שרירותית‪ .‬היא מבוססת על חקירות‬
‫המחלקה לחקירות שוטרים ועל התרשמותו )האישית( של היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬מטעם‬
‫זה‪" ,‬אין יסוד להתערבותנו בקביעתו של היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬כי אין מקום להגשת‬
‫אישום נגד המפכ"ל בעבירת שוחד" )בג"ץ ‪.(7074/93‬‬
‫באשר להיבט הפלילי של הפרת האמונים‪ ,‬קבע בג"ץ‪ ,‬כי בעבירה של הפרת אמונים‪ ,‬נדרש‪,‬‬
‫כי הנאשם יהיה מודע ל"רכיבים העובדתיים" של העבירה‪ .‬אולם‪ ,‬היועץ קבע‪ ,‬כי "ניתן‬
‫לקבוע‪ ,‬במידה רבה של ודאות‪ ,‬שכאשר המשיב )המפכ"ל פלד( קיבל את ההנחות במחירי‬
‫האירוח‪ ,‬הוא לא ידע‪ ,‬ולא היה עליו לדעת‪ ,‬שההנחות ניתנו לו‪' ,‬באשר הוא עובד ציבור' או‬
‫בקשר לתפקידו כעובד ציבור"‪ .‬די בכך‪ ,‬קבע בג"ץ‪ ,‬כדי לבסס את מסקנתו של היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬כי אין מקום לאישום בדבר הפרת אמונים )בג"ץ ‪.(7074/93‬‬
‫באשר להיבט הפלילי הקשור לחוק שירות הציבור )מתנות(‪ ,‬התש"ם‪ ,1979-‬מציין בג"ץ‪,‬‬
‫כי היועץ המשפטי‪ ,‬בן יאיר‪ ,‬מסביר את אי תחולתו של חוק שירות הציבור )מתנות( בכך‪,‬‬
‫שלדעתו‪ ,‬לא ניתן להצביע על קשר סיבתי בין ההנחות שניתנו למפכ"ל לבין תפקידו‪ .‬כן‪,‬‬
‫מציין היועץ המשפטי‪ ,‬כי חוק שירות הציבור )מתנות( מיושם‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬על מתנות‬
‫חפציות‪ .‬לדעתו‪ ,‬הוראותיו של החוק ישימות על "ההיבטים הקנייניים של מתנות חפציות‪,‬‬
‫שאותן ניתן להפוך לקניין המדינה‪ ,‬או לתת אישור לקבלתן בידי מקבלי המתנות"‪ .‬על כן‪ ,‬אין‬
‫לראות בהנחות שקיבל המפכ"ל "מתנה" כמשמעותה בחוק שירות הציבור )מתנות(‪ .‬בג"ץ‬
‫קבע‪ ,‬כי קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬כי המפכ"ל "לא ידע"‪ ,‬שההנחות ניתנו לו‬
‫באשר הוא עובד הציבור‪ ,‬מהווה ממצא עובדתי‪ ,‬אשר היועץ המשפטי לממשלה מצא לו עיגון‬
‫בחומר הראיות‪ .‬על בסיס ממצא זה יש לקבוע‪ ,‬כי על יסוד התשתית העובדתית‪ ,‬כפי שעולה‬
‫מכתב התשובה‪ ,‬אין יסוד‪ ,‬ולו לכאורה‪ ,‬לאישום פלילי כנגד המפכ"ל על פי חוק המתנות‪ ,‬בכל‬
‫הנוגע להנחות באירוח‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫באשר להיבט המשמעתי‪ ,‬מנתח בג"ץ שלושה מקרים‪ :‬את מקרה המסיבה בטבריה‪ ,‬את‬
‫פרשת האירוח במלונות‪ ,‬וגם את המקרה המפורסם‪ ,‬שבו‪ ,‬מערכת יחסי הציבור של מלון‬
‫מוריה פלאזה בטבריה‪ ,‬צילמה את המפכ"ל עם ניצבי המשטרה‪ ,‬כשהם משתכשכים בג'קוזי‬
‫ומניפים כוסות שמפניה‪.‬‬
‫במקרה טבריה קבע בג"ץ‪ ,‬כי‪" :‬סימני השאלה הרבים מונעים מאתנו כל מסקנה בנושא‬
‫טבריה‪ .‬אין מנוס איפוא‪ ,‬מהחזרת הענין ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬על מנת שיתן דעתו מחדש‬
‫להיבט המשמעתי בענין זה"‪.‬‬
‫בפרשות האירוח קבע בג"ץ כך‪" :‬נראה לי איפוא‪ ,‬כי בכל הנוגע לשאלות אלה ‪ -‬הסובבות‬
‫סביב הבעיה אם הנחה דומה היתה ניתנת למי שאינו עובד ציבור ‪ -‬אין בסיכום ובכתב‬
‫התשובה ממצאים עובדתיים‪ .‬בלעדיהם‪ ,‬אין כל אפשרות לנקוט עמדה באשר לדין המשמעתי"‪.‬‬
‫בפרשת הג'קוזי במלון פלאזה מוריה בטבריה קבע בג"ץ‪ ,‬כי‬
‫בפרשת הג'קוזי כדי לגבש עבירת משמעת‪ ,‬שענינה קבלת טובת הנאה‪ ,‬אשר בתמורה לה מנוצל מעמדו‬
‫של המפכ"ל כשוטר לצרכי פרסומת של הנותן… נדרשת מודעות של המפכ"ל לנסיבות הצילום או‬
‫התרשלות בחוסר מודעתו ‪ -‬האם נתקיימו נסיבות אלה? האם היה המפכ"ל מודע לכך שהוא מקבל‬
‫שמפניה לג'קוזי לשם צילום פרסומת? האם נחקר המפכ"ל על כך‪ ,‬ומה היתה גרסתו? … אפילו לא היה‬
‫המפכ"ל מודע לכך‪ ,‬האם לא היה אמור המפכ"ל‪ ,‬כשוטר סביר‪ ,‬להיות מודע לכך? לשם כך יש לעמוד‬
‫על נסיבות האירוע והשתלשלות הדברים… כל אלה אינם מצויים בסיכום ובכתב התשובה‪ .‬הדבר מונע‬
‫מאתנו מלנקוט עמדה בענין זה‪ .‬אין זה ראוי שנחליט בענין‪ ,‬בטרם ניתנה למפכ"ל ההזדמנות להציג את‬
‫גרסתו שלו‪ ,‬ובטרם הביע היועץ המשפטי את עמדתו שלו‪.‬‬
‫ובג"ץ מסכם באמרו כך‪:‬‬
‫נראה לנו כי התשתית העובדתית‪ ,‬כפי שנקבעה על ידי היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אינה מאפשרת לו‬
‫להגיע למסקנה בתחום המשמעתי‪ ,‬וממילא‪ ,‬אינה מאפשרת לבית המשפט לבחון את החלטת היועץ‬
‫המשפטי לממשלה בהיבטה המשמעתי‪ .‬אין מנוס‪ ,‬איפוא‪ ,‬במסגרת העילות המקובלות להתערבות‬
‫בשיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מהחזרת הענין‪ ,‬נשוא העתירות‪ ,‬לחקירה ועיון מחודשים על ידי‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬אין גם מקום לסעדים המבוקשים כנגד שר המשטרה‪ ,‬שכן הלה‬
‫צריך לפעול על בסיס תשתית עובדתית‪ ,‬שהיא רלוונטית להחלטתו‪.‬‬
‫התוצאה היא איפוא זו‪ :‬אנו דוחים העתירות‪ ,‬עד כמה שהן מכוונות כנגד החלטתו של היועץ המשפטי‬
‫לממשלה שלא להעמיד את המפכ"ל לדין פלילי )בגין שוחד‪ ,‬הפרת אמונים וחוק המתנות(‪ .‬כמו כן אנו‬
‫דוחים העתירות‪ ,‬עד כמה שהן מכוונות כנגד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא הטלויזיה‪,‬‬
‫בנושא הסיור לאפריקה ובנושא הנחות למשחקי כדור סל‪ .‬כן‪ ,‬אנו דוחים את העתירות‪ ,‬עד כמה שהן‬
‫מכוונות כנגד שר המשטרה וראש אגף כוח אדם במטה הארצי של משטרת ישראל‪ .‬אנו מקבלים את‬
‫העתירות‪ ,‬עד כמה שהן מכוונות כנגד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד את המפכ"ל‬
‫לדין משמעתי‪ ,‬בנושא טבריה ובנושא האירוח‪ .‬אנו מחזירים שני נושאים אלה )טבריה‪ ,‬הנחות באירוח(‬
‫ליועץ המשפטי לממשלה‪ .‬מטרתה של ההחזרה היא השלמת החקירה‪ ,‬קביעת התשתית העובדתית‪,‬‬
‫והסקת מסקנות בכל הנוגע להיבטים המשמעתיים של התנהגות המפכ"ל בנושאים אלה‪ .‬במסגרת העיון‬
‫מחדש ייבחנו גם הבעיות המתעוררות מהצורך ‪ -‬אם יימצא צורך כזה ‪ -‬להעמיד מפקח כללי לדין‬
‫משמעתי‪.‬‬
‫והשופטים‪ ,‬בסוף דברם‪ ,‬אינם חוסכים את דעתם לגבי התנהגותו של פלד‪:‬‬
‫‪73‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫קציני משטרה בכירים צריכים לשמש דוגמא לפיקודיהם‪ .‬חובה זו להקפיד על קטנה כגדולה מגיעה‬
‫לשיאה כאשר הטענה הינה כי המפקח הכללי של המשטרה קיבל טובת הנאה אסורה‪ .‬המפכ"ל צריך‬
‫להקרין מופת לכלל השוטרים‪ .‬הוא צריך להיות בעל סמכות מוסרית ואישית לשכנע‪ ,‬להנהיג ולצוות‪.‬‬
‫מפכ"ל המקבל טובות הנאה אסורות יתקשה לדרוש ולאכוף איסור על קבלת טובות הנאה מהכפופים לו‪.‬‬
‫את שהוא חילל יקשה עליו לדרוש מפיקודיו לקדש‪.‬‬
‫)בג"ץ ‪.(7074/93‬‬
‫בג"ץ "החזיר את הכדור" ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬והורה לו להמשיך את החקירה בענייניו‬
‫המשמעתיים של המפכ"ל )וביניהם נושאים שלא מוצו‪ ,‬ושיכולים היו‪ ,‬תיאורטית‪ ,‬לגרום‪,‬‬
‫בעתיד‪ ,‬להעמדתו לדין של פלד(‪ .‬פלד בחר‪ ,‬מסיבותיו‪ ,‬להתפטר‪ ,‬אולם ניתן לו תפקיד נחשק‬
‫אחר‪ ,‬בתחום שונה ‪ -‬מנכ"ל חברת החשמל )בג"ץ ‪;57/94 ;7165/93 ;7105/93 ;7074/93‬‬
‫כן ראו פרסומים בתקשורת הכתובה‪ :‬גולדברג‪ ;1994 ,‬מיטלמן ומאירי‪ ;1994 ,‬מיטלמן‬
‫‪ ;1994‬נגבי‪ ;1994 ,‬גילת וקמפנר‪1993 ,‬א'; גילת וקמפנר‪1993 ,‬ב'; גילת‪.(1993 ,‬‬
‫פרשת הסתבכות מפקד המחוז הצפוני‪ ,‬ניצב יעקב גנות וזיכויו בדין‪:‬‬
‫ביולי ‪ 1994‬התפרסם בעיתונות‪ ,‬כי מפקד המחוז הצפוני דאז‪ ,‬ניצב יעקב גנות‪ ,‬יצא לחופשה‬
‫כפויה‪ ,‬בעקבות חקירה‪ ,‬שנפתחה כלפיו בגין חשד לקבלת טובות הנאה‪ .‬החקירה החלה עם‬
‫קבלת מכתב אנונימי‪ ,‬הקושר את גנות עם ביצוע מעשים לא חוקיים‪ .‬בפרשה‪ ,‬נחקרו יותר‬
‫מ‪ 20 -‬קבלנים ואנשי עסקים מהצפון‪ ,‬רובם ערבים מנצרת‪ .‬חלקם אף נעצרו‪ .‬נגד גנות הוגש‬
‫כתב אישום‪ ,‬על ידי פרקליטות מחוז הצפון‪ ,‬בששה סעיפי עבירות של קבלת שוחד‪ ,‬מרמה‬
‫והפרת אמונים‪ ,‬ובעבירה אחת של שימוש בכוח המשרה‪ .‬משפטו של גנות התנהל בבית‬
‫המשפט המחוזי בנצרת‪ ,‬בפני השופט גדעון גינת‪ ,‬ויחד עימו עמד לדין גם קבלן בנין מנצרת‪,‬‬
‫שהואשם במתן שוחד לגנות‪ .‬בהכרעת הדין‪ ,‬שניתנה במאי ‪ ,1996‬זוכה גנות וגם הקבלן‬
‫שנשפט עימו‪ .‬השופט קבע‪ ,‬כי כל טובות ההנאה‪ ,‬שיוחסו לנאשמים במסגרת אישומי השוחד‪,‬‬
‫היו טובות הנאה לגיטימיות‪ ,‬שניתנו במסגרת יחסי החברות הממושכים ביניהם‪" .‬לא ניתן‬
‫למצוא פסול בטובות הנאה אלו‪ ,‬ולבטח לא ניתן להצביע על כוונה פלילית‪ ,‬אשר התגבשה על‬
‫ידי הנאשמים ביחס לטובות הנאה אלו" פסק השופט‪ .‬בכתב האישום פורטו ארבעה מקרים‪,‬‬
‫בהם נתן גנות תמורה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לקבלן‪ ,‬בעבור השוחד שקיבל ממנו‪ ,‬כביכול‪ .‬חמישה אישומים‬
‫תארו שורה של מקרים‪ ,‬בהם שלח הקבלן פועלים לביתו של גנות‪ .‬שם‪ ,‬הם ערכו שיפוצים על‬
‫חשבונו של הקבלן‪ ,‬בכ‪ .₪ 9,000 -‬אישום נוסף עסק במסיבה‪ ,‬שערך הקבלן לכבוד מינויו‬
‫של גנות לתפקיד מפקד המחוז הצפוני של המשטרה‪ ,‬ובה הוציא כ‪ ₪ 3,000 -‬על קייטרינג‬
‫ועוד הוצאות נוספות‪ .‬אישום אחר עסק בכמה אירועים‪ ,‬בהם הורה גנות לפקודו לבצע עבורו‬
‫פעולות שונות‪ ,‬שאינן נוגעות לעבודת המשטרה‪ .‬השופט גינת קבע בענין שלושת האישומים‪,‬‬
‫שנגעו לעבודות השיפוצים‪ ,‬כי מדובר בהיקף עבודות מצומצם‪ ,‬והמעשים שתוארו בהם היו‬
‫חלק טבעי מיחסי הידידות שבין הנאשמים‪ .‬דברים אלה‪ ,‬קבע השופט‪ ,‬נכונים גם בקשר‬
‫למסיבה‪ .‬בענין המסיבה‪ ,‬טענו הנאשמים‪ ,‬כי היא נערכה הן לרגל חנוכת ביתו החדש של‬
‫הקבלן‪ ,‬והן לציון מינויו החדש של ניצב גנות‪ .‬לא יתכן‪ ,‬קבע השופט‪ ,‬כי גנות יהיה מודע‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬לאופי הפלילי של מעשיו‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬יזמין את מפכ"ל המשטרה לאירוע‪ .‬השופט הוסיף‪,‬‬
‫כי לא יתכן‪ ,‬שהקבלן התכוון לתת שוחד‪ ,‬ויחליט להזמין לאירוע את כל הקצינים הבכירים‬
‫במשטרה‪ ,‬שהוא מכיר‪ ,‬כדי שיהיו עדים למתן טובות ההנאה האסורות‪ .‬השופט גם לא קיבל‬
‫את עמדת התביעה בקשר לתמורה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על השוחד‪ ,‬כביכול‪ ,‬שנתן גנות לקבלן‪ .‬הוא לא‬
‫מצא כל פסול בהתנהגותו של גנות‪ ,‬בקשר לפנייתו בעל פה לקצין משטרה‪ ,‬שהיה אחד‬
‫‪74‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫מפקודיו‪ ,‬להסיר את מועמדותו לבחירה של ועד העדה הנוצרית אורתודוכסית בנצרת‪ ,‬דבר‬
‫שהקנה לקבלן ולאחיו יתרון‪ ,‬והם נכנסו לועד‪ .‬כן‪ ,‬נדחתה טענה‪ ,‬כי היתה מעורבות של גנות‬
‫במינוי צוות חקירה‪ ,‬שיטפל בעבירה של ניסיון לרצח בעקבות תקיפת נהגו של הקבלן‬
‫ופציעתו באופן קשה או בסגירת תיק משטרה נגד הקבלן ואחיו‪ ,‬בעקבות סכסוך שכנים‪,‬‬
‫שבעקבותיו רצה הקצין בשטח לעצור אותם‪ ,‬אולם נמלך בדעתו לאחר שיחה עם גנות‪ .‬השופט‬
‫אף התייחס לאשמה של שימוש לרעה בסמכות מצד גנות‪ ,‬כלפי אחד מפקודיו‪ ,‬כמפורט‪:‬‬
‫• הנ"ל הסיע את אשתו של גנות מנצרת לאירוע בפסטיבל הג'אז בחיפה‪ ,‬ברכב משטרתי‪.‬‬
‫• הסיע אותה‪ ,‬ברכב משטרתי‪ ,‬לסידורים שהיו לה בחיפה‪ ,‬והחזירה‪ ,‬לאחר כמה שעות‬
‫לנצרת‪.‬‬
‫• הסיע את בנו של הנאשם‪ ,‬ברכב משטרתי‪ ,‬פעמיים‪ ,‬לחוג במתנ"ס בנצרת‪ ,‬כשהוא‬
‫ממתין‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬החזירו לביתו‪.‬‬
‫• המתין ליד ביתו של גנות‪ ,‬במשך כל שעות היום‪ ,‬עד שהפועלים יסיימו להתקין את‬
‫השער החשמלי בבית‪.‬‬
‫• באחד הלילות עשה הנ"ל‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬שמרטפות עבור מפקדו‪ ,‬בין ‪ 2400‬בלילה‪,‬‬
‫ל‪ 0500 -‬בבוקר‪ ,‬כשנקרא לטפל בהלוויית אחד מנכבדי העדה הדרוזית‪.‬‬
‫השופט קבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהסתמך על עדותם של המפכ"ל לשעבר‪ ,‬רפי פלד‪ ,‬וניצב יעקב‬
‫בורובסקי‪ ,‬כי בעת השירות‪ ,‬יכול להיווצר מצב‪ ,‬שקצין משטרה בכיר נקרא לפעילות‬
‫משטרתית דחופה‪ ,‬מחוץ לביתו‪ ,‬וכי "איש משטרה אינו יכול לתפקד‪ ,‬אם בכל עת שבה הוא‬
‫נקרא לפעילות משטרתית דחופה‪ ,‬עליו להתעלם מצורכי משפחתו" )ת"פ ‪ ;129/94‬ראה גם‬
‫כתבות עיתון בנושא‪ :‬מושקוביץ ואח'‪ ;1994 ,‬יוסיפון‪ ;1994 ,‬זהר‪ ;1996 ,‬הראל‪.(1996 ,‬‬
‫גנות הוחזר לשירות פעיל במשטרה לאחר הזיכוי ודרש את החזרתו לתפקיד מרכזי‪ .‬אולם‪,‬‬
‫מאחר שהפרקליטות ערערה על גזר הדין לבית המשפט העליון )שחורי‪ ,(1996 ,‬נמנע‬
‫המפכ"ל מלשבצו בתפקיד מבצעי פיקודי‪ ,‬ובחר לשבצו בתפקיד מטה שולי‪ ,‬במטה הארצי‪.‬‬
‫גנות זוכה מכל אשמה‪ ,‬בסוף ‪ ,1996‬גם בערעור בבית המשפט העליון‪ ,‬בפני השופטים אליעזר‬
‫גולדברג‪ ,‬יצחק זמיר ויעקב קדמי‪ .‬אולם‪ ,‬בית המשפט מתח ביקורת על נורמות ההתנהגות‬
‫שלו‪ .‬על פרשת המסיבה‪ ,‬כתבו השופטים‪ ,‬כי –‬
‫בקבלו את טובת ההנאה מכך שהמסיבה נערכה גם לכבודו‪ ,‬לא נהג גנות כמתחייב מקצין משטרה‬
‫בדרגתו ובתפקידו‪ ,‬אשר משרת כגורם מרכזי במערכת אכיפת החוק‪ .‬ולו זו אף זו‪ ,‬שלכאורה יש‪,‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬כדי להכניסן לגדר עבירה משמעתית‪ ,‬שכן‪ ,‬ענין לנו ב'התנהגות שאינה הולמת שוטר או‬
‫שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה‪ ,‬ואפשר אף כקבלת הענקה‪ ,‬מתנה… במישרין… ללא רשות‬
‫הקצין העליון שהשוטר נתון לפיקודו‬
‫)ע"פ ‪.(4148/96‬‬
‫בנושא סגירת התיק הפלילי נגד הקבלן‪ ,‬בגין תקיפה חבלנית‪ ,‬כתב השופט גולדברג‪" :‬אם לכך‬
‫לא קוראים פרוטקציה‪ ,‬אינני מבין מונח זה"‪ ,‬ובנושא השימוש באיש משטרה לצורך ביצוע‬
‫שירותים פרטיים‪ ,‬כתב השופט‪" :‬אין לראות‪ ,‬על כן‪ ,‬את פניותיו של גנות אל… )השוטר(‪,‬‬
‫‪75‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫כדי שיבצע עבורו שירותים פרטיים כהתנהגות נורמטיבית‪ ,‬ובנדון זה דומה איש משטרה לכל‬
‫עובד ציבור אחר‪ ,‬אשר מנצל עובד שמתחתיו למטרותיו הפרטיות"‪ .‬השופט קבע‪ ,‬כי בפרשה‬
‫זו עבר ניצב גנות לפחות עבירה משמעתית של ניצול פקוד לשם קבלת שירותים אישיים"‬
‫)ע"פ ‪ ,4148/96‬ראה גם כתבת עיתון בנושא‪ :‬שפירא‪.(1997 ,‬‬
‫השופט גולדברג נימק את דחיית הערעור בהימנעות בית המשפט העליון‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫מלהתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ציין‪ ,‬כי "אילו ישבתי אני‬
‫בערכאה הראשונה‪ ,‬לא היו קביעותי כקביעותיו של בית המשפט קמא"‪ .‬השופט קדמי אף‬
‫סבר‪ ,‬בדעת מיעוט‪ ,‬כי היה מקום להרשיע את גנות בעבירה של הפרת אמונים‪ ,‬בפרשת‬
‫המסיבה‪:‬‬
‫לשיטתי‪ ,‬שגה בית המשפט המחוזי בזכותו את המשיב ‪) 1‬ניצב גנות( מעבירת הפרת האמונים‪ ,‬שיוחסה‬
‫לו בקשר לפרשה האמורה‪ :‬ואלמלא המימצאים הנחרצים שקבע בית המשפט המחוזי‪ ,‬ולפיהם לא היו‬
‫שני המשיבים "מודעים" לכך שעריכת המסיבה נושא האישום )להלן ‪ -‬המסיבה( מהווה מתת אסורה‬
‫שניתנה )על ידי הקבלן( ונלקחה )על ידי גנות( "בעד" פעולה הקשורה בתפקידו של גנות ‪ -‬הייתי מוצא‬
‫להרשיע את השנים גם בעבירות השוחד שיוחסו להם בקשר לאותה פרשה‪.‬‬
‫)ע"פ ‪(4148/96‬‬
‫ניצב גנות היה מהיחידים שהצליחו לשקם את הקריירה המשטרתית שלו‪ .‬לאחר הזיכוי בבית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬נשלח להקים את אגף התנועה ועמד בראשו; פיקד על משמר הגבול; הקים‬
‫את מנהלת ההגירה; ובעת כתיבת שורות אלה‪ ,‬הוא מועמד להתמנות כנציב שירות בתי הסוהר‬
‫)ע"פ ‪ ,4148/96‬ראה גם כתבת עיתון בנושא‪ :‬ריינפלד‪.(1997 ,‬‬
‫פרשת הסתבכות ראש אגף המודיעין במשטרה‪ ,‬ניצב אבי כהן‪:‬‬
‫בנובמבר ‪ 1997‬חשף העיתונאי מרדכי גילת הסתבכות אחרת של קצין משטרה בכיר‪ .‬היה זה‬
‫ראש אגף המודיעין במשטרה‪ ,‬ניצב אבי כהן‪ ,‬שנחשד בקבלת הלוואות מקרנות חרדיות‬
‫לגמילות חסדים )גמ"ח(‪ ,‬ללא ריבית‪ .‬על פי החשדות‪ ,‬בעת היות כהן קצין החקירות המרחבי‬
‫בירושלים‪ ,‬סייע לחבר מהעדה החרדית‪ ,‬ונפגש‪ ,‬יחד עם שני קציני משטרה נוספים‪ ,‬בבית‬
‫מלון מפואר‪ ,‬במערב ירושלים‪ ,‬עם בלדר ערבי מרמאללה‪ ,‬שהיה מסוכסך כספית עם שני‬
‫בלדרים מירושלים והיה צריך להחזיר להם מאות אלפי דולרים במזומן‪ .‬בעקבות הפגישה‬
‫החזיר החלפן כ‪ 120 -‬אלף ‪ $‬במזומן‪ .‬שנים מגיבורי הפרשה העניקו לכהן‪ ,‬לפי החשד‪,‬‬
‫הלוואה של עשרת אלפים ‪ $‬מקרנות גמילות חסדים )גמ"ח(‪ ,‬שהוחזרה ב‪ 80 -‬תשלומים‬
‫חודשיים‪ ,‬ללא ריבית באמצע שנות ה‪ .90 -‬אחד החלפנים המעורבים‪ ,‬העניק לו הלוואה‬
‫נוספת של עשרת אלפים ‪ ,₪‬ללא ריבית וללא הצמדה‪ .‬תגובתו של ניצב כהן צוטטה בכתבה‬
‫כך‪:‬‬
‫את אייזנבך )מלווה הכסף( אני מכיר ‪ 900‬שנה‪ .‬הוא יהודי נחמד‪ .‬יש לנו היכרות של עבודה משותפת‪,‬‬
‫של הערכה‪ ,‬של כל מה שאתה רוצה‪ .‬לפני שמונה שנים‪ ,‬כשקניתי דירה‪ ,‬הוא נתן לי הלוואות וקיבל כל‬
‫אגורה בחזרה‪ .‬כל הסיפורים‪ ,‬שהוא היה עוסק בשיחרור עצורים‪" ,‬מעכר"‪ ,‬זה קשקוש‪ .‬הוא לא‬
‫"מעכר"‪ .‬הוא יהודי‪ .‬הוא נותן הלוואות לעיתונאים‪ ,‬לקציני משטרה‪ ,‬לחצי ירושלים‪ .‬כולם יודעים‪,‬‬
‫שבענין הזה של הלוואות‪ ,‬אין ריבית… לקחתי )הלוואה( גם מהבנק‪ .‬אבל‪ ,‬כל מה שאתה לוקח לא תמיד‬
‫מספיק‪ .‬מה‪ ,‬נולדתי עשיר? נולדתי עם כפית של זהב בפה? אני עבדתי תמיד קשה‪ ,‬ואני רוצה לומר לך‪,‬‬
‫שענין ההלוואות זה נורמה‪ ,‬שהיתה נהוגה‪ .‬קצינת הרווחה של המשטרה‪ ,‬אפילו היא‪ ,‬היתה שולחת‬
‫שוטרים להיעזר בגמ"ח… זה לא יכול להשפיע על שיקול הדעת שלי…‬
‫‪76‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫)גילת ‪(1997‬‬
‫לשאלה מדוע לא שילם ריבית ענה כהן‪" :‬אני לא יודע אם הכסף הצמוד לא יוצא יותר יקר‬
‫מהריבית באותה תקופה‪ .‬לא בדקתי"‪.‬‬
‫לפי הכתבה‪ ,‬אחד מאנשי הקשר של כהן בפרשה‪ ,‬אדם בשם ישעיהו בולק‪ ,‬שהסתבך בעבר‬
‫בעבירות‪ ,‬הינו ידידו של כהן‪ .‬הוא קיבל‪ ,‬בזמנו‪ ,‬עמלה מהחלפנים היהודיים‪ ,‬בעלי החוב‪ ,‬על‬
‫אותו מפגש‪ ,‬בבית המלון‪ ,‬עם החלפן הערבי‪ .‬עוד גילת טוען‪ ,‬כי בעת היותו של כהן סגן ראש‬
‫אגף החקירות‪ ,‬הגיע בולק בלוויית עורך דין ירושלמי ידוע לפגישה עם ראש אגף החקירות‬
‫דאז‪ ,‬ניצב יוסי לוי‪ .‬גילת טוען‪ ,‬שכהן לא יצא מהחדר בעת הפגישה‪ ,‬ולא דיווח לאיש על‬
‫ידידותו הקרובה עם האיש ועל עברו )גילת‪.(1997 ,‬‬
‫בתום בחינת תיק החקירה‪ ,‬החליטה פרקליטת המדינה‪ ,‬עדנה ארבל )לפי הפרסומים‬
‫בתקשורת(‪ ,‬לסגור את תיק החקירה נגד ניצב כהן‪ ,‬בחלקו מחוסר ראיות ובחלקו בגלל‬
‫התיישנות העבירות‪ ,‬אך‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ביקשה מהמשטרה "להניע מהלך לבחינת מידת התאמתו‬
‫של ניצב כהן להמשיך ולשרת במשטרה‪ .‬זאת‪ ,‬לאור חומר הראיות שנמצא בתיק" )גילת ואח'‪,‬‬
‫‪ .(1997‬כך הסתיימה הקריירה המשטרתית של כהן‪ ,‬והוא פרש מהחיל‪.‬‬
‫הסתבכויות בכירי המשטרה בגין פרשת עופר נמרודי‪:‬‬
‫פרשה זו‪ ,‬שהחלה בשנת ‪ ,1999‬ושספיחיה נותרו עד היום‪ ,‬גבתה מחיר כבד מרבים‪ ,‬ששילמו‬
‫את מחיר קשריהם ומגעיהם עם המוציא לאור של "מעריב"‪ ,‬עופר נמרודי‪ .‬רובם זוכו‪ ,‬לאחר‬
‫זמן‪ ,‬ולאחר סבל ממושך‪ .‬להלן הבכירים שבהם‪:‬‬
‫משפטיו וזיכויו של השר לבטחון הפנים לשעבר‪ ,‬אביגדור קהלני‪:‬‬
‫השר לשעבר‪ ,‬אביגדור קהלני הואשם בשלושה סעיפי אישום‪ :‬שיבוש הליכי משפט‪ ,‬הפרת‬
‫אמונים וגילוי בהפרת חובה‪ .‬התביעה חזרה בה מעבירה נוספת שיוחסה לו‪ ,‬בתחילה ‪ -‬הדחה‬
‫בחקירה‪ ,‬עוד לפני תחילת הבאת ראיותיה‪ .‬בכתב האישום נטען‪ ,‬כי בין יולי לאוקטובר ‪,1999‬‬
‫התנהלה חקירה סמויה נגד נמרודי‪ ,‬לאחר שהחוקר הפרטי‪ ,‬רפי פרידן פנה למשטרה‬
‫ולפרקליטות‪ ,‬והודיע‪ ,‬כי ברצונו למסור עדויות וראיות נגדו‪ .‬ביוני ‪ 1999‬החל משא ומתן עם‬
‫פרידן‪ ,‬על מנת שיהיה עד המדינה‪ .‬ההסכם בינו לבין הפרקליטות נחתם באוגוסט ‪.1999‬‬
‫לטענת התביעה‪ ,‬לנמרודי ולעורך הדין האזרחי שלו‪ ,‬יוסי כהן‪ ,‬נודע ביוני ‪ ,1999‬שפרידן פנה‬
‫למשטרה‪ .‬בכתב האישום נכתב‪ ,‬שקהלני מסר לנמרודי ולכהן‪ ,‬שלא כדין‪ ,‬פרטים שנמסרו לו‪,‬‬
‫לבקשתו‪ ,‬כאשר לא כיהן עוד כשר לבטחון הפנים‪ ,‬על ידי ראש המטה המבצעי של השר‬
‫לבטחון הפנים‪ ,‬ניצב יוסי לוי‪ .‬הפרטים כללו את ההסכם שנחתם עם פרידן‪ .‬מעשים אלה‪,‬‬
‫טענה התביעה‪ ,‬מהווים עבירה של הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט‪ .‬שופט בית משפט‬
‫השלום בתל אביב‪ ,‬עודד אליגון‪ ,‬זיכה את קהלני מכל אשמה‪ ,‬כבר בשלב המוקדם של‬
‫המשפט‪ .‬בתום הצגת ראיות התביעה‪ ,‬ובלי שהוא יידרש לעלות לדוכן העדים‪ .‬משמעותו של‬
‫זיכוי‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬היא שלא נמצאו ראיות מספיקות‪ ,‬אפילו לכאורה‪ ,‬להוכחת אשמתו‪ .‬בתום‬
‫הכרעת הדין כתב השופט‪:‬‬
‫‪77‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫הגשת כתב האישום היתה מעין הפרחה של בלון ענק לחלל האוויר‪ ,‬ויצרה אצל הצופים ציפיות גדולות‬
‫לרגע‪ ,‬שבו תתגלה תכולתו של הבלון לעיני הציבור‪ .‬כאשר הגיע המשפט לשלב של סיום הבאת ראיות‬
‫התביעה‪ ,‬הוברר… שכל מה שיש בו באותו בלון‪ ,‬זה מעט אויר חם ותו לא… הנפיחה היגעה )של‬
‫הבלון( לא הניבה אפילו ריח רע לרפואה… דומני שלא אטעה אם אומר‪ ,‬שלעיתים החלטה על הימנעות‬
‫מהעמדה לדין דורשת יותר אומץ לב מכפי שנדרש לשם מתן החלטה הפוכה‬
‫)ת"פ ‪.(012121/00‬‬
‫השופט אליגון הדגיש במפורש את קיומו של "שיקול דעת מוטעה" בהחלטה להאשים את‬
‫קהלני‪ ,‬כשהעמדתו לדין‪ ,‬לדבריו‪ ,‬נעשתה בהיעדר "ראיות לכאורה"‪ ,‬וזאת בשל החשש ל"מה‬
‫יגידו"‪ ,‬שאינו יכול להוות שיקול רלבנטי בהחלטה להגיש כתב אישום‪ .‬דברים חמורים אלה‪,‬‬
‫הופנו לראשי התביעה הכללית ולפרקליטות מחוז תל אביב‪ .‬ואכן‪ ,‬הכרעת הדין גררה התקפה‬
‫חסרת תקדים בתקשורת נגד השופט‪ .‬גורמים בפרקליטות צוטטו באומרם‪ ,‬כי "חבל שהשופט‬
‫אליגון הוציא את התסכול שלו על אי קידומו‪ ,‬והתלהם נגד התביעה במשפט‪ .‬הכעס שלו על‬
‫המערכת גרם לו לשרבב את סגנונו הבוטה גם לפסק הדין הזה" )הראל‪ ;2001 ,‬מור וצימוקי‪,‬‬
‫‪ .(2001‬הפרקליטות ערערה לבית המשפט המחוזי‪ ,‬וזה ביטל את זיכויו של קהלני‪ ,‬והחזיר את‬
‫התיק לבית משפט השלום‪ ,‬על מנת שקהלני יענה על ההאשמות נגדו‪ .‬שופטי המחוזי‪ ,‬דבורה‬
‫ברלינר‪ ,‬זאב המר ויהודית שטופמן ציינו‪ ,‬כי בהחלט יתכן‪ ,‬שכאשר יעלה קהלני על דוכן‬
‫העדים‪ ,‬יוכל‪ ,‬במהלך עדותו‪ ,‬להוכיח את חפותו‪ .‬אלא‪ ,‬שלשם כך נדרש קהלני להעיד‪ ,‬והסבר‪,‬‬
‫שניתן רק בהודעה במשטרה‪ ,‬אין בו די‪ .‬גרסת ההגנה צריכה להישמע על דוכן העדים‪ ,‬תחת‬
‫אזהרה‪ ,‬ותוך העמדת הגרסה במבחן החקירה שכנגד )ע"פ ‪ .(70643/01‬המשפט הוחזר‬
‫לאולמו של השופט אליגון‪ ,‬אשר התפטר מן התיק‪ ,‬ובמקומו מונה השופט רוזן‪ .‬בסוף יולי‬
‫‪ 2002‬הכריע השופט את דינו של קהלני לזכות‪ ,‬וקבע‪ ,‬כי –‬
‫דבריו המלאים של הנאשם בחקירתו הראשית בבית המשפט ובחקירתו הנגדית‪ ,‬יש בהם להוכיח‬
‫ולשכנע‪ ,‬כי חף הוא מכל כוונה לשבש או להפריע לחקירת המשטרה‪.‬‬
‫מדובר בהאזנות סתר‪ ,‬שנפרסו על פני שעות ארוכות‪ .‬לא ראוי לבור וללכוד מתוך שעות רבות של‬
‫האזנת סתר מספר מילים‪ ,‬ולדון בהן‪ ,‬כאילו היו עומדות לעצמן מנותקות מתוך רצף שיחות והערות‬
‫שהוחלפו בין השנים‪.‬‬
‫עיון מדוקדק בשיחות שביקשתי להציג בהרחבה‪ ,‬והסברי הנאשם להן בבית המשפט‪ ,‬הביאו אותי לכלל‬
‫מסקנה חד משמעית‪ :‬הנאשם לא התכוון לשבש את חקירתו‪ .‬הנאשם לא נשא עמו‪ ,‬בעת ההיא‪ ,‬כל כוונה‬
‫פלילית להפריע או להכשיל את חקירתו במשטרה בדרך שהיא‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬בחינה מהותית של שיחות‬
‫הנאשם עם חבריו‪ ,‬מצביעה על חפותו של הנאשם‪ .‬כללו של דבר‪ :‬לא נתגבשו יסודות העבירות‬
‫המיוחסות לנאשם‪ .‬הנאשם זכאי מכל אשמה‪.‬‬
‫)ת"פ ‪.(012121/00‬‬
‫קהלני עצמו‪ ,‬חיבר ספר בעקבות המשפט‪ ,‬בו הוא מתאר את מאבקו‪ ,‬כאנטומיה של מלחמת‬
‫אור בחושך‪:‬‬
‫"מדינת ישראל נגד אביגדור קהלני"‪ .‬כך יצאה המדינה נגד אחד הלוחמים הנאמנים שקמו לה‪ ,‬גיבור‬
‫ישראל‪ ,‬שהיה השר לבטחון הפנים‪ ,‬והאשימה אותו בשיבוש הליכי משפט‪ ,‬הפרת אמונים וגילוי בהפרת‬
‫חובה‪ ,‬בקשר למשפטו של איל ההון‪ ,‬עופר נמרודי‪ .‬שנתיים וחצי של עינוי דין נדרשו לקהלני כדי‬
‫להוכיח‪ ,‬שלא היו דברים מעולם‪ .‬מלווה במשפחה אוהבת‪ ,‬באין ספור חברים נאמנים ובאופטימיות בלתי‬
‫נדלית‪ ,‬ניהל קהלני קרב‪ ,‬שכמוהו לא ידע מעודו‪ .‬תוך עמידה עיקשת על עקרונותיו‪ ,‬בנחישות ובאורך‬
‫רוח‪ ,‬הוא לימד את בית המשפט את כוחו של הנשק‪ ,‬שלעולם אינו מכזיב‪ :‬כוח האמת‪.‬‬
‫)קהלני‪ ,2002 ,‬על גב הכריכה האחורית של הספר(‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫קהלני מספר בספרו‪ ,‬כי לאחר הקראת הכרעת הדין‪ ,‬זומן פרקליטו לפרקליטות מחוז תל‬
‫אביב‪ ,‬שם הוצע לו להגיש "ערעור בהסכמה"‪ ,‬כאשר הזיכוי יישאר על כנו‪ ,‬אך יימחקו‬
‫מפסק הדין הסעיפים הכלליים‪ ,‬בהם התייחס השופט רוזן לקביעות נורמטיביות‪-‬משפטיות‪,‬‬
‫שהפרקליטות התקשתה לחיות עימן )טיוטת הערעור‪ ,‬כפי שהועברה‪ ,‬בפקס‪ ,‬לקהלני‪,‬‬
‫מובאת בע' ‪ 381‬בספר(‪ .‬למשל‪ ,‬קביעת השופט "כי חשוד הדולה פרטים מחקירתו שלו‪,‬‬
‫אינו עובר‪ ,‬בהכרח‪ ,‬עבירה פלילית"; המסקנה המשפטית‪ ,‬כי "חשוד רשאי לשוחח עם‬
‫נחקר במשטרה על חקירתו‪ ,‬כשזו נוגעת לו"; הקביעה‪ ,‬כי נאשם‪ ,‬המבקש לדעת פרטים על‬
‫תוכן החקירה המתנהלת בעניינו‪ ,‬לא מגלה בכך רצון לשבש את החקירה‪ ,‬ואין בכך כדי‬
‫לגבש עבירה של שיבוש הליכי חקירה; וקביעת השופט‪ ,‬כי "הנאשם רשאי היה לפנות‬
‫לחבריו ולשוחח עמם בנושא )החקירה(" וכי "הנאשם היה רשאי ללמוד פרטים עניינים‬
‫מתוך חקירות חבריו במשטרה הנוגעים לעניינו" )ת"פ ‪ .(012121/00‬קהלני סרב‪,‬‬
‫והפרקליטות ויתרה על הערעור )קהלני‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.(379-383‬‬
‫משפטו והרשעתו בדין של ראש המטה המבצעי‪ ,‬לשעבר‪ ,‬של השר לבטחון הפנים‪ ,‬ניצב‬
‫יוסי לוי‪:‬‬
‫לפי כתב האישום‪ ,‬שהוגש נגד לוי‪ ,‬נענה לוי לבקשת השר לשעבר לבטחון הפנים‪ ,‬אביגדור‬
‫קהלני‪ ,‬לברר‪ ,‬האם נחתם הסכם עד מדינה עם המתלונן בפרשת נמרודי‪ ,‬רפי פרידן‪ .‬לוי בירר‬
‫את המידע בלשכת המפכ"ל והעבירו לקהלני‪ ,‬וזה העבירו לנמרודי ולבא כוחו‪ ,‬עו"ד יוסי כהן‪,‬‬
‫שהוא חבר של קהלני‪ .‬לוי סיים את תפקידו בעקבות הפרשה‪ ,‬הועמד לדין והורשע‪ .‬במסגרת‬
‫עסקת טיעון‪ ,‬הודה לוי והביע חרטה על המעשה‪ .‬מכתב האישום נמחקה העבירה של הפרת‬
‫אמונים‪ ,‬ולוי הורשע‪ ,‬על ידי נשיאת בית משפט השלום בתל אביב‪ ,‬עדנה בקשטיין‪ ,‬ברשלנות‬
‫במסירת מידע‪ ,‬ונגזר עליו קנס בסך ‪ 30‬אלף שקלים )ת"פ ‪ ;12122/00‬כן‪ ,‬ראו פרסום‬
‫בתקשורת הכתובה‪ :‬גבאי‪2000 ,‬א'(‪.‬‬
‫משפטם וזיכויים של הניצבים יאיר יצחקי ויעקב רז‪ ,‬בפני בית הדין של המשטרה‪:‬‬
‫נגד הניצבים יאיר יצחקי ויעקב רז הוגש כתב אישום בבית הדין למשמעת של המשטרה‪ ,‬בגין‬
‫התנהגות‪ ,‬שאינה הולמת שוטר‪ ,‬שיש בה לפגוע בתדמית המשטרה‪ .‬כתב האישום מאשים את‬
‫יצחקי בהזמנת נמרודי לארוחת ערב בביתו‪ ,‬בסמוך לשיחררו של נמרודי ממאסר בגין‬
‫עבירות חמורות‪ ,‬ואת ניצב רז בפגישה עם נמרודי‪ ,‬שלא דיווח עליה‪ ,‬בה תחקר אותו נמרודי‬
‫לגבי חקירה אפשרית‪ ,‬המתנהלת נגדו במשטרה‪.‬‬
‫נמרודי השתחרר ממאסרו בתאריך ‪ 14/2/99‬וכבר בתאריך ‪ 4/3/99‬התחתן בחתונה מפוארת‬
‫וראוותנית‪ ,‬אליה הוזמנו בכירים רבים‪ ,‬כולל שרים‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬בכירים בשירות המדינה‬
‫ואילי הון‪ .‬המפכ"ל יהודה וילק היה בין המוזמנים ונמרודי הקפיד לשלוח הזמנות לניצבים‬
‫במשטרת ישראל‪ .‬ביניהם‪ ,‬הוזמנו גם יאיר יצחקי ויעקב רז‪ .‬שלוש שנים קודם לכן‪ ,‬הוזמן‬
‫יצחקי למסיבת בר המצוה של בנו של נמרודי‪ ,‬שנערכה ב‪ ,1/7/99 -‬ולא נעתר להזמנה‪ .‬גם‬
‫הפעם‪ ,‬פקפק יצחקי‪ ,‬אם יהיה זה נכון "לקשט" את חתונתו של אדם‪ ,‬אשר השתחרר זה עתה‬
‫מבית הסוהר‪ ,‬באמצעות נוכחותם של ניצבים במשטרת ישראל בחתונתו‪ .‬הוא פנה למפכ"ל‪,‬‬
‫אשר הורה לניצבים לא להיעתר להזמנה‪ .‬אולם‪ ,‬כ‪ 4 -‬חודשים לאחר שחרורו של נמרודי‬
‫מהכלא‪ ,‬הוזמנו נמרודי ואשתו לביתו של יצחקי‪ ,‬לארוחה‪ ,‬לרגל חנוכת ביתם‪ .‬התביעה‬
‫ראתה‪ ,‬בעצם קיום ההזמנה של נמרודי‪ ,‬עבירה של התנהגות‪ ,‬שאינה הולמת שוטר והדגישה‪,‬‬
‫‪79‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫כי נמרודי לא היה חברו של יצחקי‪ ,‬ויצחקי ידע והבין מדוע נמנעה השתתפותם של הניצבים‬
‫בחתונתו של נמרודי‪ .‬על כן‪ ,‬היה עליו‪ ,‬איפוא‪ ,‬להבין‪ ,‬כי הזמנת נמרודי אליו הביתה אינה‬
‫קשר ראוי‪ .‬לדעת התביעה‪ ,‬אין לראות בהזמנתו של נמרודי מחווה חברתית גרידא‪ ,‬ומטרתו‬
‫של יצחקי היתה לחפש את קרבתו של נמרודי כדי שאיש בעל ההשפעה זה יעזור בקידומו‬
‫אותו לקראת תפקיד המפכ"ל‪ .‬בית הדין קבע‪ ,‬כי "לא הובאו בפניו ראיות כלשהן‪ ,‬היכולות‬
‫להצביע על כוונה בלתי ראויה של יצחקי‪ ,‬ובמידה ואכן ביקש לקדם את עצמו ניתן רק‬
‫להזכיר את האמרה הידועה "‪) "Cozi Fan Tutti‬כך עושים כולם( ואין לראות בכך יותר‬
‫מאשר‪ ,‬אולי‪ ,‬פסול אסתטי"‪ .‬בית הדין קבע‪ ,‬עוד‪ ,‬כי "מקובל בימינו‪ ,‬כי נבחרי ציבור‬
‫מחפשים את קרבתם של אנשים בעלי עוצמה כלכלית או בעלי השפעה בכל תחום שהוא‪,‬‬
‫אפילו כאשר המדובר באנשים בעלי עבר מפוקפק‪ .‬ההתחככות ב'אנשים חשובים' הפכה ממש‬
‫לנורמה חברתית"‪ .‬בית הדין הפריד בין "הופעת בכירי משטרה בפומבי‪ ,‬בחתונה ראוותנית‬
‫ומתוקשרת‪ ,‬עם אלפי מוזמנים‪ ,‬אירוע‪ ,‬אשר מטרתו‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬היתה רהביליטציה של‬
‫נמרודי‪ ,‬לבין אירוע פרטי בביתו הפרטי של יצחקי‪ ,‬ארוחה של מספר זוגות הסועדים יחדיו"‪.‬‬
‫באשר לניצב יעקב רז‪ ,‬התביעה ייחסה לו אי דווח לגורמים רלוונטיים במשטרה‪ ,‬על כך‬
‫שנפגש עם נמרודי‪ ,‬ושנמרודי אמר לו‪ ,‬שהוא יודע שמתנהלת נגדו חקירה וביקש שלא ישאל‬
‫מאיפה הוא יודע‪ .‬כן הואשם רז‪ ,‬על כי נטל חלק בשיחה‪ ,‬שבה התייחס נמרודי אל ארוחת‬
‫ערב אינטימית‪ ,‬שהובטחה לו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬עם המפכ"ל‪ ,‬כאל אירוע שישמש עבורו "אינדיקציה"‬
‫אם אכן מתנהלת נגדו חקירה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם יסרב המפכ"ל להגיע‪ ,‬יבין מכך נמרודי‪ ,‬כי‬
‫מתקיימת נגדו חקירה‪ .‬רז טען בבית הדין‪ ,‬כי לא תכנן פגישה עם נמרודי‪ .‬הוא הוזמן לביתו‬
‫של חברו וסוכן הביטוח שלו )עד המדינה במשפט( גלגאו‪ ,‬ורק אז נכנס נמרודי‪ ,‬שגר‬
‫בשכנות‪ ,‬לביתו של גלגאו‪ .‬רז טען‪ ,‬כי לא שמע מפיו של נמרודי‪ ,‬כי הוא יודע שיש נגדו‬
‫חקירה‪ ,‬וגם לא השתתף בשיחה בה דובר על ארוחת ערב‪ ,‬העשויה לשמש אינדיקציה‪,‬‬
‫לכאורה‪ ,‬אם‪ ,‬אכן‪ ,‬מתנהלת נגדו חקירה‪ .‬בית המשפט העדיף את גרסתו על זו של גלגאו‪ .‬שני‬
‫הניצבים‪ ,‬יצחקי ורז‪ ,‬זוכו‪ ,‬כשבית המשפט מותח ביקורת קשה על עצם ההעמדה לדין )ביד"ם‬
‫‪ 2/2000‬ירושלים(‪ ,‬והם הוחזרו לתפקידיהם הקודמים‪ .‬עד להסתבכותו בפרשיה זו‪ ,‬היה‬
‫יצחקי אחד המועמדים המובילים למשרת המפכ"ל‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר הפרשה‪ ,‬פחתו סיכוייו‬
‫מאוד‪ .‬הוא לא מונה‪ ,‬ופרש‪ ,‬לבסוף‪ ,‬מן המשטרה‪ .‬לפי כתבות בתקשורת‪ ,‬השר לבטחון‬
‫הפנים‪ ,‬לשעבר‪ ,‬שלמה בן עמי היה מעונין‪ ,‬דוקא‪ ,‬למנות את יצחקי‪ ,‬והוא התייעץ בנושא עם‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬שהבהיר לו‪ ,‬כי "מינוי יצחקי עלול להיבלם במבחן בג"ץ‪ ,‬בשל‬
‫הכתם האתי שדבק בו‪ ,‬לאחר המשפט המשמעתי" )קרא‪.(2000 ,‬‬
‫ניצב יעקב רז קודם לתפקיד בכיר יותר לאחר הזיכוי – ראש אגף התנועה במשטרה‪ ,‬תפקיד‬
‫אותו הוא ממלא בעת כתיבת שורות אלה‪.‬‬
‫משפטו וזיכויו של סגן מפקד מחוז המרכז‪ ,‬לשעבר‪ ,‬תת ניצב שמעון שרביט‪:‬‬
‫החקירה נגד תת ניצב שמעון שרביט‪ ,‬סגן מפקד מחוז המרכז לשעבר‪ ,‬החלה בעקבות עדותו‬
‫של אחד מעדי המדינה בפרשת נמרודי‪ ,‬קצין המשטרה לשעבר‪ ,‬סגן ניצב )גמלאי( ציון ששון‪.‬‬
‫בעת ששימש שרביט כסגן מפקד היחידה הארצית לחקירת פשעים‪ ,‬במחצית ‪ ,1998‬הוא הביע‬
‫נכונות‪ ,‬בפגישתו עם סנגורו של עופר נמרודי‪ ,‬עורך דין דן אבי יצחק‪ ,‬למסור תצהיר לבג"ץ‬
‫מטעם נמרודי‪ .‬התצהיר אמור היה להיות מצורף לעתירה נגד פרקליטות המדינה‪ ,‬שסגרה תיק‬
‫חקירה נגד המוציא לאור של 'ידיעות אחרונות'‪ ,‬ארנון מוזס‪ ,‬ונגד מנהל המשק בעיתון‪ ,‬חיים‬
‫‪80‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫רוזנברג‪ .‬שרביט התנה זאת באישור הממונים עליו‪ .‬עו"ד אבי יצחק פנה למפכ"ל המשטרה‪,‬‬
‫דאז‪ ,‬יהודה וילק‪ ,‬שעמדתו העקרונית היתה‪ ,‬כי אין מניעה להגשת התצהיר‪ ,‬אולם דעתה של‬
‫פרקליטת המדינה‪ ,‬עדנה ארבל‪ ,‬היתה‪ ,‬כי עובדי מדינה מנועים מלהגיש תצהירים‪ ,‬שתומכים‬
‫בעתירות נגד המדינה‪ .‬התביעה ביקשה להרשיע את שרביט‪ ,‬בהפרת אמונים‪ ,‬הואיל ושרביט‬
‫לא דיווח לממונים עליו על פגישותיו עם אבי יצחק‪ .‬לפי גרסת התביעה‪ ,‬הביע שרביט את‬
‫חששו‪ ,‬כי פיטוריו‪ ,‬כתוצאה ממסירת התצהיר‪ ,‬יגרמו לו נזק של מליון עד מליון וחצי ‪ .$‬לפי‬
‫כתב האישום‪ ,‬העביר עד המדינה‪ ,‬סגן ניצב )גמלאי( ציון ששון‪ ,‬את המסר לנמרודי‪ ,‬וזה‬
‫הבהיר לשרביט‪ ,‬באמצעות ששון‪ ,‬כי הוא מסכים לשלם לו בין ‪ 150-300‬אלף ‪ ,$‬בתמורה‬
‫לתצהיר‪ .‬לבסוף‪ ,‬החליט שרביט לדחות את ההצעה‪ .‬עוד לפני שנסתיימה חקירת המחלקה‬
‫לחקירת שוטרים הוצא שרביט לחופשה כפויה‪ ,‬וזומן‪ ,‬על ידי המפכ"ל לשימוע בענין המשך‬
‫שירותו במשטרה‪ .‬המפכ"ל החליט‪ ,‬בעקבות המלצת המחלקה לחקירת שוטרים‪ ,‬לפטרו‬
‫מהמשטרה‪ ,‬וההחלטה אושרה על ידי השר לבטחון הפנים‪ ,‬דאז‪ ,‬שלמה בן עמי‪ .6‬בן עמי צוטט‬
‫באומרו‪" :‬רואה אני חובה להקפיד על הנורמות‪ ,‬שיש לצפות מאנשים‪ ,‬המופקדים על שמירת‬
‫החוק‪ ,‬ואל לנו להקל ראש בחריגה מנורמות כאלה‪ ,‬בשום מובן‪ .‬זהו רגע קשה ומצער‪ ,‬שבו‬
‫עלינו להיות נחושים ומונחים על ידי הציווי המוסרי והנורמטיבי שלנו‪ .‬מוטל עלי להכריע‪,‬‬
‫שדמות המשטרה היא גם דמות הקצינים והשוטרים שלה‪ .‬שרביט צוטט בתגובה‪" :‬מעולם לא‬
‫הוצעה לי הצעה‪ ,‬מעולם לא הוצגו הדברים לפני‪ ,‬כאילו אני צריך לתת ולקבל‪ .‬ניסו לשכנע‬
‫אותי לתת תצהיר‪ ,‬לצורך הוצאת הצדק לאור‪ .‬פיטרו אותי‪ ,‬וכל מה שנחשף לא עושה טוב‬
‫למשטרה‪ .‬אני קורבן של נסיבות‪ ,‬ואני מצטער על כך ומאמין‪ ,‬שדברי יוכחו בהמשך" )בן דוד‬
‫ואח'‪.(1999 ,‬‬
‫שרביט זוכה מכל אשמה על ידי השופטת‪ ,‬זיוה הדסי הרמן‪ .‬בנימוקי הזיכוי‪ ,‬כתבה השופטת‪,‬‬
‫כי תהיות התביעה והשערותיה בנושא השיחה על התצהיר‪ ,‬אין בהן כדי לסתור את העובדה‪,‬‬
‫כי שרביט דרש מאבי‪-‬יצחק להשיג את אישור הממונים עליו‪ ,‬והתנה את חתימתו בכך‪.‬‬
‫השופטת ביקרה קשות את עדותו של עד המדינה ציון ששון‪:‬‬
‫כל העובדות והראיות מוליכות לזיכויו המוחלט של הנאשם… לא מצאתי בהתנהגותו יסוד של‬
‫שחיתות… עדותו )של עד המדינה( רבת פנים‪ ,‬עתירת גרסאות‪ ,‬בחלקן לא ברורות‪ ,‬סותרות זו את זו‪,‬‬
‫ונראה‪ ,‬כי כמעט לכל ענין ונושא יש לו מספר הצעות ותשובות‪ .‬עובדה אחת ניתנת לקביעה חד‬
‫משמעית‪ :‬את הכינוי 'יו יו' הרוויח העד ביושר‪ ,‬במו פיו… מה אמת ומה לא אמת‪ ,‬מה מדויק ומה לא‪ ,‬מה‬
‫כללי ומה לא‪ ,‬אתמה! לששון דברים שונים ורבים לאותן סתירות ואי התאמות בדבריו‪ .‬אם עד לשלב זה‬
‫נראה‪ ,‬כי מציאות ודמיון משמשים להם בערבוביה בעדותו של ששון‪ ,‬הרי שבנושא אחד הדמיון גבר –‬
‫ששון מוסר את שם חברו‪ ,‬הנאשם‪ ,‬כמי שקשור לפרשת שוחד… ניתן היה לצפות‪ ,‬כי מדבר אמת לא‬
‫ירחק‪ ,‬אך תקוה זו נכזבה… כל הראיות מצביעות על קשר חברי אמיץ‪ ,‬הקיים בין הנאשם לששון‪ ,‬בעת‬
‫ההיא‪ .‬על רקע זה מנסה ששון לשתול את זרעו הרע‪ ,‬כאשר הנאשם אינו יודע‪ ,‬כי ששון הופך לנגד עיניו‬
‫מאוהב לאויב… ששון הכתיר עצמו בתואר 'מוצר טיפש של המערכת' אינו טועה‪ .‬על מנת להשיג את‬
‫ההצלחה הוא מוכן למעשים רבים‪ :‬הוא מגזים בתיאור העובדות‪ ,‬ומנסה לספק את הסחורה בעדותו גם‬
‫במחיר של סטיה מהאמת ובריחה מהמציאות… לא נמצאה בעדותו ולו עובדה אחת‪ ,‬עליה עמד באורח‬
‫עקרוני‪ .‬איני יכולה לבסס הרשעה‪ ,‬הנסמכת על דבריו‬
‫‪6‬‬
‫סעיף ‪ 10‬לפקודת המשטרה‪ ,‬העוסק בסמכויות המפקח הכללי‪ ,‬מגדיר בסעיף קטן )‪ ,(2‬כי בסמכות המפקח‬
‫הכללי‪ " :‬להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר‪ ,‬להורידו בדרגה‪ ,‬לשחררו מן השירות או לפטרו‪ ,‬אם‬
‫הוכח‪ ,‬להנחת דעתו‪ ,‬שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה‬
‫אחרת למלא תפקידיו; אולם )קצין מדרגת( מפקח )ומעלה( לא יפוטר ולא ישוחרר‪ ,‬אלא באישור השר"‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫)ת"פ ‪.(6720/00‬‬
‫השופטת ציינה‪ ,‬כי חלק מהשיחות בין נמרודי ושרביט תועדו ביומנו של נמרודי‪ ,‬והדבר מעיד‪,‬‬
‫כי לא היתה כל כוונה להסתירן‪ ,‬כאילו היוו עבירה‪ .‬עוד נקבע‪ ,‬כי השיחות בוצעו בתקופה בה‬
‫"אין מרחפת עננה שחורה מעל ראשו של נמרודי"‪ ,‬ולכן‪ ,‬לא היתה סיבה‪ ,‬ששרביט יימנע‬
‫משיחות עימו‪ .‬השופטת ציינה עוד‪ ,‬כי שרביט דיווח למפקדו על השיחה עם עורך דין אבי‬
‫יצחק‪ ,‬רק בשלב מאוחר יותר‪ .‬אולם‪" ,‬יסוד השחיתות לא התקיים בנאשם‪ .‬הוא הפר את חובת‬
‫הדיווח המיידית‪ ,‬אך לא ניתן לקבוע‪ ,‬כי מעשיו חוצים את התחום ה'אפור'‪ ,‬ואינם עוברים‬
‫את 'אזור הדמדומים'‪ ,‬ואינם מגיעים לתוך תחומו של 'האזור השחור'‪ ,‬הוא ההתנהגות‬
‫הפלילית" )ת"פ ‪ ;6720/00‬כן ראו פרסומים בתקשורת הכתובה‪ :‬גבאי‪2000 ,‬ב'; הראל‪,‬‬
‫‪2000‬א'(‪.‬‬
‫לאחר הכרעת הדין‪ ,‬הוחזר שרביט לשירות‪ ,‬על פי דרישתו‪ ,‬אולם‪ ,‬הוא הוחזר לתפקיד שולי‪,‬‬
‫בפברואר ‪ ,2001‬ועד כתיבת שורות אלה‪ ,‬הקריירה שלו לא שוקמה‪ ,‬למעשה )בן דוד ואח'‪,‬‬
‫‪ ;1999‬קראו‪ ;1999 ,‬בן דוד והלר‪ ;1999 ,‬הראל‪2000 ,‬א'(‪.‬‬
‫משפטו‪ ,‬שטרם הסתיים‪ ,‬של אב בית הדין למשמעת של המשטרה‪ ,‬לשעבר‪ ,‬תת ניצב‬
‫אברהם זוטלר‪:‬‬
‫נגד תת ניצב אברהם זוטלר הוגש כתב אישום‪ ,‬בבית משפט השלום בתל אביב‪ ,‬בעבירות של‬
‫הפרת אמונים וגילוי בהפרת חובה‪ .‬לפי הפרסומים‪ ,‬בעת שכיהן זוטלר כסגן ראש היחידה‬
‫הארצית לחקירות הונאה )יאח"ה(‪ ,‬יצר קשר עם נמרודי בעיצומה של חקירה נגדו‪ ,‬ויזם‬
‫פגישה עימו בביתו של נמרודי בסביון‪ ,‬בארבע עיניים‪ .‬זוטלר תירץ זאת‪ ,‬לפי הפרסומים‪,‬‬
‫בכך‪ ,‬שנמרודי הינו "אדם מפורסם" ו"אישיות בולטת במדינה"‪ .‬בפגישה זו‪ ,‬הרגיע זוטלר את‬
‫נמרודי ואמר לו‪ ,‬שאין ממש בתלונה נגדו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מציינים הפרסומים‪" ,‬שוחח זוטלר עם‬
‫נמרודי על רצונו העז לקבל את הפיקוד על היחידה לחקירות הונאה‪ ,‬ונמרודי הבטיח לעזור‪.‬‬
‫כעבור זמן מה‪ ,‬שוחח נמרודי עם השר‪ ,‬דאז‪ ,‬לבטחון הפנים‪ ,‬אביגדור קהלני‪ ,‬ועם ראש המטה‬
‫המבצעי שלו‪ ,‬דאז‪ ,‬ניצב יוסי לוי‪ ,‬כדי להשפיע על קידומו של זוטלר בתפקיד ובדרגה‪ .‬נמרודי‬
‫גם דיווח לזוטלר על שיחותיו‪ .‬זוטלר טען בחקירתו‪ ,‬לפי הפרסומים‪ ,‬כי הפגישה עם נמרודי‬
‫התקיימה לצורך בירור ספיח של פרשת בר און‪ ,‬כחלק מתפקידו בחקירת הפרשה‪ ,‬ובמסגרת‬
‫ההשלמות‪ ,‬שנדרשו לחקירה‪ .‬הוא הדגיש‪ ,‬כי מעולם לא ביקש מנמרודי‪ ,‬שיפעל למענו‪ ,‬אם כי‬
‫ציין‪ ,‬שיתכן שנמרודי עשה זאת על דעת עצמו‪ .‬עוד טען זוטלר‪ ,‬כי נפל קרבן לאווירה הקשה‪,‬‬
‫ששררה במדינה‪ ,‬נוכח הגילויים על מעשיו של נמרודי‪ .‬בעקבות החקירה‪ ,‬המליצה המחלקה‬
‫לחקירות שוטרים במשרד המשפטים )מח"ש(‪ ,‬לפי הפרסומים‪ ,‬להעמיד את זוטלר לדין פלילי‪.‬‬
‫זוטלר הועמד לדין בבית משפט השלום‪ ,‬ובעת כתיבת שורות אלה‪ ,‬משפטו עדין נמשך בפני‬
‫השופט מרדכי פלד )ת"פ ‪ .(8236/00‬מבלי שהמתין לתוצאות הכרעת הדין‪ ,‬ובתום שימוע‪,‬‬
‫שקיים לזוטלר‪ ,‬החליט המפכ"ל‪ ,‬דאז‪ ,‬יהודה וילק‪ ,‬לפטר את זוטלר מן המשטרה‪ .‬ההחלטה‬
‫אושרה על ידי השר לבטחון הפנים‪ ,‬דאז‪ ,‬שלמה בן עמי‪ ,‬לאחר שבחן את חומר הראיות נגדו‪.‬‬
‫בן עמי ציין‪ ,‬כי החלטתו התקבלה לאור ההתנהגות המיוחסת לזוטלר‪ ,‬ובשל הצורך למסד‬
‫נורמות התנהגות ראויות לקצונה הבכירה של משטרת ישראל‪ .‬זוטלר‪ ,‬מצידו‪ ,‬פנה לבג"ץ‪,‬‬
‫בכוונה לבטל את פיטוריו‪ .‬בג"ץ הוציא צו ביניים ברוח זו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בהשפעת השופטים‪,‬‬
‫הגיעו הצדדים להסכם בענין הזכויות הסוציאליות‪ ,‬לתקופת הביניים עד תום המשפט‪ ,‬ללא‬
‫‪82‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫קיום הליך נוסף )ת"פ ‪ ;8236/00‬בג"ץ ‪ ;3328/00‬כן ראו פרסומים בתקשורת הכתובה‪:‬‬
‫הראל‪2000 ,‬ב'; פינטו ‪2000‬א'; פינטו ‪2000‬ב'(‪.‬‬
‫בנוסף לאותן הסתבכויות בכירים במה שמכונה‪' ,‬פרשת נמרודי'‪ ,‬הועמדו לדין גם קצינים‬
‫אחרים‪ ,‬בכירים פחות‪ ,‬מהיחידה לחקירת פשיעה בין לאומית‪ .‬פרשת נמרודי גבתה מחיר גם‬
‫מבכירים בשירות בתי הסוהר‪ .‬שני בכירים בשירות בתי הסוהר‪ ,‬סגן הנציב‪ ,‬גונדר יוסי‬
‫פולק‪ ,‬ומפקד כלא מעשיהו‪ ,‬לשעבר‪ ,‬תת גונדר יהודה שי סיימו את תפקידם והועמדו לדין‪,‬‬
‫פולק ‪ -‬בגין הפרת אמונים ושי ‪ -‬בגין שוחד‪ ,‬על תנאי הכליאה המשופרים להם זכה נמרודי‪,‬‬
‫במאסרו הראשון‪ ,‬בכלא מעשיהו‪ .‬בנוסף אליהם‪ ,‬הועמדו לדין שני קצינים נוספים‪.‬‬
‫השינויים שחלו‪ ,‬בעשור האחרון‪ ,‬בסביבה בה פועלים המשטרה ובכיריה‬
‫לא ניתן לנתח את המשמעויות והמסקנות‪ ,‬הנובעות מהסתבכויותיהם של בכירים במשטרה‪,‬‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬ללא מבט רחב יותר על הסביבה הארגונית והחברתית‪ ,‬בה פועלים המשטרה‬
‫והעומדים בראשה‪.‬‬
‫מאז סוף שנות השבעים‪ ,‬אנו עדים להתדרדרות מתמדת של תרבות השלטון במדינה‪ .‬ניתן‬
‫למנות לכך מספר סיבות‪:‬‬
‫האחת – שבירת העיקרון של חוסר תלות בין האליטות השונות בישראל‪ .‬חוה עציוני‪-‬הלוי‬
‫)‪ ,(1993‬טוענת בספרה "קשר האליטות והדמוקרטיה בישראל"‪ ,‬כי למרות הסכסוכים בין‬
‫האליטות השונות בישראל‪ ,‬הן קשורות ביניהן בקשר בל ייפרד‪ .‬דמוקרטיה במיטבה חייבת‬
‫לשמור על עקרון אי התלות בין האליטות‪ ,‬ובמיוחד על אי התלות ההדדית של בעלי כוח‬
‫שונים במשאבים‪ ,‬שבידי אנשי השלטון‪ .‬אסא כשר )‪ (2003‬טוען‪ ,‬כי גם אם אי תלות אינה‬
‫אפשרית במדינה קטנה כשלנו‪ ,‬הרי שחייבים להיות‪ ,‬לפחות‪ ,‬איזונים ובלמים‪ ,‬בצד שמירה על‬
‫נורמות של התנהגות נורמטיבית‪ .‬אולם‪ ,‬עקרונות אלה אינם נשמרים‪ .‬האליטה השלטונית‬
‫בישראל‪ ,‬מעורבבת‪ ,‬ללא תקנה‪ ,‬באליטה הפוליטית‪ ,‬הדתית‪ ,‬ובאליטת בעלי הממון‪.‬‬
‫השניה – 'מהפיכת התקשורת'‪ .‬התקשורת הפכה לגורם‪ ,‬שעצם השימוש בה משפיע על‬
‫מהלך האירועים‪ .‬התחרות בין אמצעי התקשורת‪ ,‬שנבעה מהגדלתם הרבה של ערוצי‬
‫הטלוויזיה והרדיו‪ ,‬המתחרים ביניהם על תשומת הלב הציבורית‪ ,‬יצרה צורך מתמיד בחדשות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬משתפת התקשורת פעולה‪ ,‬מסיבותיה היא‪ ,‬עם גורמים אינטרסנטים‪ ,‬המשתמשים בה‬
‫ככלי להשגת מטרות אישיות וארגוניות‪ .‬אלה הסיבות להופעת כל אותן "כתבות תחקיר"‪,‬‬
‫המנותחות במסגרת מאמר זה‪.‬‬
‫השלישית – התחזקות עצומה של אליטת ההון‪ :‬תהליכי ההפרטה המואצים במשק חיזקו‬
‫מאוד את חשיבותה והשפעתה של אצולת ההון‪ .‬השליטה על גופים מרכזיים במשק הישראלי‬
‫התרכזה בידיהן של מספר משפחות‪ .‬משפחות אלה‪ ,‬שצברו עוצמה לא מבוטלת‪ ,‬בשל הונן‪,‬‬
‫הצליחו להגדיל את השפעתן בדרך של שליטה על מקורות אחרים של עוצמה‪ ,‬בעיקר‬
‫התקשורת‪ .‬הדוגמה הדומיננטית לכך‪ ,‬הינה המקרה של עופר נמרודי‪ ,‬שהפך למוציא לאור של‬
‫אחד העיתונים המרכזיים בישראל – "מעריב"‪ .‬ההון והשליטה על ערוץ תקשורת דומיננטי‪,‬‬
‫יצרו גורם השפעה אפקטיבי מאוד על השלטון‪ .‬אירוע‪ ,‬שממחיש יותר מכל‪ ,‬את האפקטיביות‬
‫הרבה של השפעה זו‪ ,‬היה חתונתו של נמרודי‪ ,‬שכבר הוזכרה במאמר זה‪ ,‬בהקשר להסתבכותו‬
‫של ניצב יאיר יצחקי‪ .‬שמונה עשר יום‪ ,‬לאחר שחרורו מן הכלא‪ ,‬התחתן נמרודי בחתונה‬
‫‪83‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫מפוארת וראוותנית‪ .‬העובדה‪ ,‬שמדובר באסיר משוחרר‪ ,‬לא מנעה מבכירי המדינה מליטול‬
‫חלק באירוע‪ ,‬וביניהם ‪ -‬ראש הממשלה היוצא‪ ,‬ראש הממשלה הנכנס‪ ,‬שרים וחברי כנסת‪,‬‬
‫מבקרת המדינה‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בעבר‪ ,‬בכירים בשירות הציבורי ועוד‪ .‬המפכ"ל‪,‬‬
‫שהיה ער לבעייתיות המצב‪ ,‬נמנע מלהופיע‪ ,‬וגם מנע מניצביו לעשות כן‪ .‬אולם‪ ,‬בלשון שופטי‬
‫בית הדין המשמעתי של הניצבים יצחקי ורז‪" ,‬זהו‪ ,‬כנראה‪ ,‬הרף האתי המקובל היום על‬
‫החברה הישראלית" )ביד"ם‪.(2/2000 ,‬‬
‫אחד הסימפטומים להתדרדרות תרבות השלטון בישראל; לחיזוק הכוחניות‪ ,‬גם ברמה‬
‫האישית; ולמשולש‪ :‬פוליטיקה‪ ,‬הון ותקשורת‪ ,‬היא תופעת ההסתבכויות של אנשי ציבור‪.‬‬
‫הסתבכויות אלו לא היו נחלתה של המשטרה בלבד‪ .‬ברשימת אנשי הציבור שהסתבכו ניתן‬
‫למנות את יושב ראש הסוכנות לשעבר‪ ,‬מר שמחה דיניץ; את גזבר הסוכנות‪ ,‬לשעבר‪ ,‬השר‬
‫מאיר שטרית; את השר צחי הנגבי; את נשיא המדינה‪ ,‬לשעבר‪ ,‬מר עזר ויצמן; את ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬לשעבר‪ ,‬השר בנימין נתניהו; ואת מנכ"ל משרד ראש הממשלה‪ ,‬לשעבר‪ ,‬מר שמעון‬
‫שבס )תיאור קצר של חלק מההסתבכויות הללו ראה בנספח מס' ‪ .(1‬על המקרים שמנינו‪ ,‬ניתן‬
‫להוסיף גם את השרים לשעבר‪ ,‬רפאל איתן ויעקב נאמן; את ראשי הערים‪ ,‬לשעבר‪ :‬אהוד‬
‫אולמרט‪ ,‬אריה גוראל‪ ,‬גיורא לב‪ ,‬אלי לנדאו ורפי הוכמן‪.‬‬
‫עד כה‪ ,‬הורשעו רק ‪ 73%‬מאנשי הציבור‪ ,‬שנגדם הוגשו כתבי אישום )לעומת ‪ 92%‬הרשעות‪,‬‬
‫בממוצע‪ ,‬של נאשמים‪ ,‬בבתי המשפט ישראל(‪ .‬מצב זה הביא לטענה‪ ,‬ש"מבחן בוזגלו" מת‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬והכללים‪ ,‬החלים על אזרח מן השורה‪ ,‬אינם תופסים יותר לגבי בכירים‪ .‬המשימה‬
‫העומדת בפני המשטרה קשה במיוחד‪ ,‬כי נגד הבכיר לא מופעל נשק המעצר‪ ,‬המשמש‪ ,‬באופן‬
‫מעשי‪ ,‬כאמצעי חקירה‪ ,‬ולא רק אמצעי למניעת שיבוש חקירה‪ .‬בצד קשיי החקירה‪ ,‬בולט גם‬
‫הקושי הנגרם לחשוד‪ ,‬בגין הפרסום המתלווה אליו )סגל‪ ;2003 ,‬צימוקי‪.(2003 ,‬‬
‫הסיבות לזיכויים הללו ראויות לניתוח ולדיון מעמיקים באופן נפרד‪ .‬אולם‪ ,‬סיבות אלה‬
‫רלוונטית לענייננו‪ ,‬משום שניתן לטעון‪ ,‬שהן תופסות גם לגבי זיכויים של בכירים במשטרה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אזכיר טענות‪ ,‬המועלות בתקשורת‪ ,‬בדבר הצורך בשינוי החוק הקיים‪ ,‬ושסיכויו של‬
‫שינוי כזה להיות מועבר על ידי הפוליטיקאים קלושים )גינוסר‪ ;(2003 ,‬ואת הטיעון שבתי‬
‫המשפט נוטים להאמין יותר לאישי ציבור‪ ,‬המיוצגים על ידי עורכי דין‪ ,‬מהשורה הראשונה‬
‫)צימוקי‪ .(2003 ,‬יתכן‪ ,‬שיש להסביר את רצף הזיכויים‪ ,‬בכך‪ ,‬שהפרקליטות מתעקשת לעמוד‬
‫בסכר כנגד התדרדרות הנורמות הציבוריות‪ ,‬בדרך של הגשת כתבי אישום‪ ,‬גם במקרים שבהם‬
‫תמונת הראיות אינה מבטיחה הרשעה‪ .‬היא מנסה לספק הגנה משפטית לנורמות התנהגות‬
‫נאותות ולעקרונות האתיקה של נבחרי ציבור ועובדי ציבור‪ ,‬גם אם התוצאה המתקבלת היא‬
‫הפוכה‪.‬‬
‫בעקבות שרשרת הזיכויים פחת הביטחון העצמי של הפרקליטות ונכונותה להסתכן בהעמדה‬
‫לדין )שיכולה להסתיים בזיכוי נוסף(‪ .‬כיצד ישפיע מצב זה על התנהלות הפרקליטות בעתיד‪,‬‬
‫מוקדם לדעת‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫סטיה ושחיתות משטרתית ומאפייניהן‬
‫'סטיה ושחיתות משטרתית' הינם מושגים נפוצים במדעי המשטרה‪.‬‬
‫'סטיה משטרתית' )או בלעז ‪ ('Police Deviance' -‬המכונה גם "עבירות של מעיל כחול"‬
‫)”‪ (“Blue Coat Crime‬מוגדרת ככל פעילות לא תקינה )חוקית‪ ,‬משמעתית ואתית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫בניגוד למערכת נורמות מחייבת( של שוטרים‪ ,‬או של המשטרה‪ ,‬המבוצעת על ידי איש‬
‫משטרה במהלך עבודתו‪ .‬תיאורית ה"מעיל הכחול" גורסת‪ ,‬שלא מדובר במצב‪ ,‬שבו קיים‬
‫"תפוח רקוב" אחד במערכת‪ .‬הסטיה המשטרתית אינה פשע אישי‪ ,‬אלא בעיה של המקצוע ‪-‬‬
‫בעיה ארגונית‪ ,‬הנובעת מטבע עבודת המשטרה )‪.(1983 ,Stoddard‬‬
‫אין מטרתו של מאמר זה לעסוק‪ ,‬בהרחבה‪ ,‬בסטיה המשטרתית לסוגיה‪ ,‬אלא רק באותם‬
‫קריטריונים‪ ,‬המאפשרים אפיון של החריגות‪ ,‬שנמצאו באותן פרשיות‪ ,‬בהן היו מעורבים‬
‫בכירים במשטרת ישראל‪.7‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬כי סטיה ושחיתות קיימות בכל תחומי הממשל ובכל מדרגיו‪ .‬אולם‪ ,‬מקצוע‬
‫השיטור נבדל ממקצועות אחרים‪ ,‬כיוון שהסטיה נתפסת כחלק אינהרנטי ממקצוע השיטור‪ .‬אין‬
‫שיטור ללא סטיה‪ .‬הסיבה לכך היא המתח המתמיד בין הציפיות מן המשטרה לבין יכולתה‬
‫לבצע את עבודתה במגבלות‪ ,‬שמטילה עליה חברה דמוקרטית‪ .‬שכן‪ ,‬קיים פיתוי מתמיד לעבור‬
‫על החוק‪ ,‬על מנת להשיג יתר אפקטיביות‪ ,‬עבירה על החוק‪ ,‬למטרות של תועלת ארגונית‬
‫מביאה‪ ,‬לבסוף‪ ,‬גם לעבירה על החוק‪ ,‬למטרות של תועלת אישית‪ .‬על כן‪' ,‬נקיונן' של משטרות‬
‫אינו נמדד בהיעדר סטיה‪ ,‬אלא ביכולתה של המשטרה לשמור מפלס סטיה נמוך ככל האפשר‪.‬‬
‫ניתן לחלק‪ ,‬באופן מלאכותי‪ ,‬את הסטיה המשטרתית לשני תחומים‪ .‬נכנה אותם‪' :‬התנהגות‬
‫בלתי הולמת' )ובלעז‪ ,(‘Police Misconduct’ :‬ו'התנהגות מושחתת' של שוטרים )ובלעז‪:‬‬
‫'‪.('Police Corruption‬‬
‫התנהגות בלתי הולמת של שוטרים היא פעילות משטרתית לא תקינה מבחינת הציות‬
‫לנורמות מחייבות‪ ,‬במהלך ביצוע תפקיד‪ ,‬שאינה נובעת מכוונה לקבל טובות הנאה אישיות‪.‬‬
‫התנהגות זו נחלקת על פי שלושה סוגי חריגות עיקריים‪:‬‬
‫• ביצוע תפקיד לא כשורה‪ ,‬במודע או עקב טעות או הבנה לקויה של החוק והנהלים‪.‬‬
‫• התנהגות לא מנומסת‪ ,‬גסה‪ ,‬הנוגדת את תפיסת השירות של שוטרים‪.‬‬
‫• שימוש חריג בכוח‪ ,‬לשם מילוי המשימה )זוהי החריגה השכיחה ביותר(‪.‬‬
‫התנהגות מושחתת של שוטרים היא סטיה של שוטרים‪ ,‬הנובעת ממניע פלילי חיצוני לעבודה‬
‫ ניצול מעמד למען השגת טובות הנאה אישיות )‪) (1992 ,More‬זאת בניגוד לטובות הנאה‬‫לא אישיות‪ ,‬שיכולות להינתן‪ ,‬במישרין ‪ -‬לאדם עצמו או בעקיפין ‪ -‬לקבוצה שהוא שייך‬
‫אליה‪ ,‬כמו משפחה‪ ,‬מפלגה וכדומה(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫דיון מורחב‪ ,‬ברמה העקרונית‪ ,‬ניתן‪ ,‬למשל‪ ,‬למצוא במאמרו ה'קלאסי' של ‪Blue " ,(1983) Stoddard‬‬
‫‪ ."Coat Crime‬חומרים מוגבלים‪ ,‬אך מתאימים יותר למציאות הישראלית ניתן למצוא אצל יחזקאלי ושלו‬
‫)‪ ,(1994‬אלירם )‪ ,1996‬עמ' ‪ ,(256-266‬ואצל יחזקאלי )‪ ,2002‬עמ' ‪.(58-65‬‬
‫‪85‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫נגדיר שחיתות אישית של איש משטרה ככל צעד‪ ,‬הכולל ניצול מכוון לרעה של סמכות‪,‬‬
‫אשר נבע מכך ששוטר מקבל טובת הנאה חומרית או מפר חוק פלילי‪ ,‬בשל עצם היותו‬
‫שוטר‪ .8‬שתי נקודות מפתח להגדרה‪:‬‬
‫האחת‪ ,‬היא ההנאה האישית‪ ,‬שלשם השגתה משתמש השוטר בכוחו של הארגון‪ ,‬גם אם‪,‬‬
‫במקביל‪ ,‬מושג רווח ארגוני‪ .‬מונח זה מכיל גם דרכים ל"הכרת טובה" כלפי שוטרים‪ ,‬כמו קפה‬
‫וארוחות חינם‪ ,‬בקבוק משקה כמתנה וכדומה ]בהרבה קודים משטרתיים‪ ,‬יש הבחנה בין הכרת‬
‫טובה טבעית‪ ,‬ברמה של זוטות‪ ,‬כמו קפה לאחר מרדף‪ ,‬לבין רמה של שחיתות )כשר‪,(2003 ,‬‬
‫אולם‪ ,‬המשפט הישראלי מבהיר במפורש‪ ,‬כי "טעות היא לחשוב כי טובת‪-‬הנאה שערכה קטן‪,‬‬
‫ולו גם בין מכרים‪ ,‬לעולם אינה בגדר שוחד" )ע"פ ‪" .(355/88‬מטרת הנתינה או הלקיחה היא‬
‫הקובעת" )ע"פ ‪.(794/77‬‬
‫הנקודה השניה‪ ,‬היא הכוונה‪ .‬האם התכוון השוטר לעשות מעשה לא חוקי )‪ ,(Illegal‬כאשר‬
‫פעל כפי שפעל‪ .‬אין זה קל לזהות שחיתות‪ .‬המונח "בלתי חוקי" עוסק בכל סוגי הפשיעה‬
‫האפשריים‪ .‬ההתייחסות היא לרווח אישי בלבד‪ ,‬תוך התעלמות מהרווח הארגוני‪ ,‬הקיים‬
‫לעיתים )סטיה למטרות רווח ארגוני לא נכנה 'שחיתות'‪ ,‬לצורך הדיון‪ .‬ההגדרה מפרידה על פי‬
‫הכוונה(‪ .‬לעיתים‪ ,‬קיים קו דק מאוד בין שימוש בשיקול דעת לשחיתות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬החלטה‬
‫להימנע מחקירת פוליטיקאי בעל השפעה ‪ -‬האם זה מקרה של הפעלת שיקול דעת לגיטימי או‬
‫שחיתות? תלוי בכוונה )יחזקאלי‪.(2002 ,‬‬
‫קיים הבדל בין שחיתות של שוטרים ברמת השטח; לבין שחיתות של בכירים; לבין שחיתות‬
‫של משטרה מסויימת כארגון‪.‬‬
‫רוב ההתייחסות לשחיתות משטרתית בספרות‪ ,‬הינה לדרג הנמוך יחסית במשטרה – שוטרים‪,‬‬
‫שאינם קצינים וקצינים בדרג נמוך‪ (1983) Stoddard .‬מונה את עשרת הסוגים‪ ,‬הנפוצים‬
‫ביותר‪ ,‬של שחיתות משטרתית ברמת השטח‪ .‬רשימה זו בעייתית‪ ,‬כיוון שהגבולות‪ ,‬שהיא‬
‫מתווה בין העבירות מטושטשים‪ ,‬וחלקן של העבירות אינו מתאים למציאות הישראלית‪ ,‬אולם‬
‫יש ברשימה כדי להבין מה נתפס בספרות כ'שחיתות משטרתית' ברמת השטח‪:‬‬
‫קבצנות )‪ – (Mooching‬קבלה‪ ,‬בחינם‪ ,‬של קפה‪ ,‬סיגריות‪ ,‬ארוחות‪ ,‬משקאות‪ ,‬מצרכים או‬
‫כל פריט אחר כתוצאה מקבלת שוחד בגלל משכורת נמוכה או עבור פעולות העדפה עתידית‬
‫אפשריות כלפי התורם‪.‬‬
‫רמאות )נוכלות( )‪ – (Chiseling‬כאשר המשטרה נוטלת לעצמה זכות כניסה חופשית‬
‫לאירועים‪ ,‬הקשורים או לא קשורים לעבודה המשטרתית או שהיא משיגה‪ ,‬בדרך לא נאותה‪,‬‬
‫הנחה במחירי כרטיסים של אירועי בידור‪.‬‬
‫העדפה )‪ - (Favoritism‬השימוש ברשיונות‪ ,‬מדבקות חלון או כרטיסי ביקור‪ ,‬על מנת‬
‫להרוויח חסינות בעבירות תנועה )לפעמים קיימת "הרחבת" הזכויות לבני המשפחה‪ ,‬חברים‬
‫של המקבל(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫זאת להבדיל ממצב‪ ,‬שבו שוטר רשאי לקבל טובת הנאה מחבר או ידיד‪ ,‬הבאה על בסיס אישי‪ ,‬והניתנת לו‬
‫בלא כל קשר לתפקידו כשוטר‪ ,‬ובלא שיש מגע כלשהו במסגרת התפקיד של השוטר בינו לבין מעניק טובת‬
‫ההנאה‪ .‬מתן טובת הנאה בטיפוס התנהגות זה משקף יחסים אישיים‪ ,‬שהם טבעיים בין בני אדם הגונים‪.‬‬
‫בקבלתה של טובת הנאה זו אין כל פגיעה בתדמית המשטרה‪ .‬כל אדם בר דעת מבין‪ ,‬שקבלתה של טובת‬
‫הנאה זו היא פרי הקשר החברתי‪ ,‬והיא ביטוי ליחסים אישיים‪ .‬הטלת איסור על קבלתן של טובות הנאה אלה‬
‫אינה מתבקשת מתפישות היסוד של החברה הישראלית )ראה בג"ץ פלד ‪ -‬בג"צ ‪.(7074/93‬‬
‫‪86‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫דעה קדומה )‪ - (Prejudice‬מצב שבו קבוצות מיעוט לא מקבלות תשומת לב אובייקטיבית‬
‫ניטראלית וללא משוא פנים‪ ,‬במיוחד אלה שחסרות השפעה‪ ,‬ולא יוכלו לגרום בעיות לשוטר‪.‬‬
‫קניות )‪ - (Shopping‬לקיחת מספר פריטים קטנים כחטיפים‪ ,‬מסטיקים וסיגריות בחנות‪,‬‬
‫שבעליה לא נעל את דלתו בתום יום העבודה‪.‬‬
‫סחיטה )‪ - (Extortion‬דרישה לפרסום בירחוני המשטרה )כדי לקיים אותם( או‬
‫קנית‪/‬שמירת כרטיסים לבעלי תפקידים במשטרה או‪ ,‬מה שמכונה‪ ,‬בארצות אחרות‪" ,‬בתי‬
‫משפט ברחוב"‪ ,‬בהם‪ ,‬במקום לקבל דוח תנועה‪ ,‬ניתן כסף לשוטר‪ ,‬ללא דרישת קבלה‪.‬‬
‫שוחד )‪ - (Bribery‬תשלום מזומנים או מתנות עבור עזרה‪ ,‬שניתנה או עזרה עתידית לשם‬
‫הימנעות מתביעה )דומה למדי לסעיף הקודם‪ ,‬אלא שכאן מתקיים אלמנט של תיכנון‪ ,‬בעוד‬
‫המפגש שוטר אזרח‪ ,‬בסעיף הקודם‪ ,‬הינו מפגש אקראי‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הדבר נעשה על בסיס‬
‫הדדיות‪ .‬השוטר יכול לא לזהות פושע או להיות במקום הלא נכון בזמן מסוים‪ ,‬כאשר מתבצע‬
‫פשע‪ .‬סוג זה של שחיתות שונה מ"קבצנות" בערך הגבוה של המתנות וההבנה ההדדית בנוגע‬
‫לשירותים‪ ,‬שיכולים להתבצע או להידרש בעתיד‪.‬‬
‫"ניעור" )‪ - (Shakedown‬לקיחת פריטים יקרי ערך לשימוש אישי ויחוס היעלמותם‬
‫לפעולת הפשיעה‪ ,‬כאשר חוקרים פריצה‪ .‬סוג זה של שחיתות שונה מ"קניות" בעלות‬
‫הפריטים‪ ,‬ובקלות בה הבעלים הקודמים יכולים להחליט אם השוטר נתפס באקט של הלקיחה‪.‬‬
‫שבועת שקר )‪ - (Perjury‬דרישה‪ ,‬כי השוטרים ישקרו על מנת לספק אליבי לשוטרים‬
‫עמיתים‪ ,‬שנתפסו בפעילות בלתי חוקית‪ ,‬המקובלת בקרב השוטרים‪.‬‬
‫גניבות מתוכננות )‪ - (Premeditated Theft‬פריצה מתוכננת‪ ,‬המערבת שימוש בכלים‪,‬‬
‫מפתחות וכדומה‪ ,‬על מנת להיכנס בכוח או תכנון מוקדם של השגה בדרך בלתי חוקית של‬
‫רכוש‪ ,‬שלא יכול להיות מוסבר כגירוי רגעי‪ .‬סוג זה של שחיתות שונה מ"ניעור" רק בתכנון‬
‫המוקדם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬שחיתות‪ ,‬המיוחסת לבכירים‪ ,‬הינה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬סוג של חיפוי וסירוב להוציא את‬
‫"הכביסה המלוכלכת" החוצה‪ ,‬בעיקר בשל חשש מסקנדאלים ציבוריים‪ .‬בפרשת השחיתות‬
‫הגדולה האחרונה בניו יורק‪ ,‬למשל‪ ,‬התגלה‪ ,‬כי מפקדיו של השוטר מייקל דאוד )הדמות‬
‫המרכזית בפרשת השחיתות‪ ,‬ש'התפוצצה' במאי ‪ ,(1992‬שהיו מודעים למעשיו‪ ,‬בחרו שלא‬
‫'לפוצץ' את הפרשה בפומבי‪ ,‬ולנסות לפתור אותה בשקט‪ ,‬באמצעות העברתו לתחנה צדדית‪.‬‬
‫הסתבר‪ ,‬כי מדובר בשיטה‪ ,‬לפיה הועברו שוטרים‪ ,‬החשודים בשחיתות למקופים נידחים‬
‫)שכונו על ידם "אתרי אשפה"(‪ ,‬על מנת להרחיקם ממוקד העניינים )כספית‪ .(1993 ,‬הסיבות‬
‫העיקריות לתופעת ה'חיפוי' היא‪ ,‬שעצם העיסוק בתופעה מטיל דופי ביושרה של המשטרה‬
‫כולה‪ ,‬ותורם לקיומו של סטריאוטיפ‪ ,‬שכבר קיים‪ ,‬הרואה כל משטרה כמושחתת‪ .‬גם כיום‪,‬‬
‫סבורים קציני משטרה רבים בעולם המערבי‪ ,‬שדיון ציבורי בתופעה ממעיט את אמון הציבור‬
‫במשטרה‪ ,‬ומנפח ללא פרופורציה את הבעיות שיועלו‪ .‬לפגיעה בתדמית יש השלכות של‬
‫פגיעה ביכולת ההרתעה של המשטרה‪ ,‬ואף במעמד השוטר בעיני עצמו‪ ,‬וכן על מורל‬
‫השוטרים כקבוצה‪ .‬טענה נוספת של המתנגדים למתן פומבי לנושא היא‪ ,‬שפרסום ציבורי‬
‫יפחית את השליטה האדמיניסטרטיבית‪ ,‬ויחשוף את המשטרה ללחץ פוליטי‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי טענות כנגד בכירי המשטרה בישראל על חיפוי‪ ,‬היו‪ ,‬בתחילת שנות ה‪,90 -‬‬
‫בעיקר בנושא חיפוי על שוטרים שנחשדו באלימות נגד חשודים‪ .‬הטענות באו משני מקורות‬
‫עיקריים‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬ממבקר המשטרה‪ ,‬לשעבר‪ ,‬אברהם אדן‪ ,‬שפרסם‪ ,‬ב‪ ,1992 -‬דוח קשה בנושא אלימות‬
‫השוטרים‪ .‬הדוח גרם‪ ,‬בזמנו‪ ,‬לסערה במשטרה‪ .‬בדוח נטען‪ ,‬כי פיקוד המשטרה מקדם‬
‫‪87‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫שוטרים‪ ,‬שתלויות ועומדות כנגדם עבירות שהן‪ ,‬באופין‪ ,‬פליליות‪ ,‬וחמור מכך‪ ,‬גם שוטרים‬
‫ריצידיביסטים בתחום האלימות כלפי אזרחים‪ .‬אדן הדגיש‪ ,‬כי לעובדה של קידום סיטוני כזה‬
‫של שוטרים אלימים יש משמעות מנהיגותית שלילית‪ .‬המסר המנהיגותי מפגין‪ ,‬אמנם‪ ,‬דאגה‬
‫לשוטרים‪ ,‬אבל הצד השני של מטבע המסר הזה הוא‪ ,‬שלא זו בלבד‪ ,‬שדאגה כזו איננה מותנית‬
‫בנורמה של התנהגות ללא רבב‪ ,‬אלא שאלימות רצידיביסטית אינה מונעת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬קידום‬
‫במשטרת ישראל‪.‬‬
‫השני‪ ,‬מראש המחלק לחקירות פנים במשטרה‪ ,‬לשעבר‪ ,‬ניצב משנה בלה ויינשטוק‪ .‬ויינשטוק‬
‫התבטאה בנושא זה בראיון עיתונאי ב‪ ,1994 -‬מספר חודשים לאחר שחרורה מהמשטרה‪ .‬היא‬
‫דיברה על ‪-‬‬
‫הנורמות הבלתי כתובות‪ ,‬שמתחת לפני השטח‪ .‬על כך שאחד רואה מה השני עושה ושותק‪ .‬גם המפקד‬
‫יודע ושותק‪ ,‬וגם הפקוד יודע שהמפקד שותק‪ ,‬וככה נכרתות בריתות בלתי קדושות‪ .‬עשרה שוטרים‬
‫יעידו לטובת שוטר שהכה וכולם יודעים את האמת‪ .‬שוטרים מפברקים ראיות‪ ,‬או לא מוסרים גירסה‬
‫שלמה ואמיתית בבתי המשפט‪ .‬כך הם גדלים במערכת‪.‬‬
‫ויינשטוק‪ ,‬בצעד חסר תקדים‪ ,‬אף פנתה מעל ראשי המשטרה הישר למבקרת המדינה דאז‪,‬‬
‫מרים בן פורת‪ ,‬בטענות על כך‪ ,‬שבכירי המשטרה מטייחים חקירות ומקדמים חשודים‪,‬‬
‫שהואשמו בחריגות )בשן‪.9(1994 ,‬‬
‫פעולות כאלה‪ ,‬כמו של אדן וויינשטוק‪ ,‬וההד הציבורי שניתן להן‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬והוצאת חקירות‬
‫הפנים מידי המשטרה והעברתן למשרד המשפטים‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬יצרו מהפיכה בתודעת מפקדי‬
‫המשטרה בעשור וחצי האחרונים‪ .‬כיום‪ ,‬ניתן לקבוע‪ ,‬במידה רבה של ודאות‪ ,‬ומתוך הסיבות‬
‫שכבר צוינו לעיל‪ ,‬כי תופעה של חיפוי בכירים על שוטרים שסרחו‪ ,‬לא קיימת עוד‪ ,‬כתופעה‪,‬‬
‫במשטרת ישראל )המחלקה לחקירות שוטרים מעלה עדין‪ ,‬בעיקר‪ ,‬תופעות של 'חיפוי רוחבי'‬
‫של שוטרים זה על זה ותיאום עדויות ביניהם‪ ,‬ראה בענין זה‪ ,‬שני ריאיונות עם ראש המחלקה‪,‬‬
‫לשעבר‪ ,‬עו"ד ערן שנדר‪ ,‬אצל‪ :‬גרייבסקי והופשטיין‪ ;1999 ,‬וגם אצל‪ :‬שליטא‪.(2003 ,‬‬
‫מה המאפיינים ארגון משטרה‪ ,‬בכללותו‪ ,‬כארגון מושחת? אציע ארבעה סימנים‪ ,‬שיעידו על‬
‫כך‪:‬‬
‫• האם פיקוד המשטרה מודע לבעייתיות‪ ,‬שמבנה הארגון‪ ,‬אופיו וסוגי עיסוקיו מציבים‬
‫בפני השוטרים‪ ,‬והאם הוא נוקט צעדים לטיפול בבעיה ולמניעת התפשטותן של התופעות‬
‫הללו למימדים ארגוניים?‬
‫• האם קיימת הבנה לכך‪ ,‬שיש תפקידים במשטרה‪ ,‬המועדים לשחיתות יותר מאחרים‪,‬‬
‫והאם ננקטים‪ ,‬בשל כך‪ ,‬צעדים ארגוניים‪ ,‬כמו רוטציה )הנהוגה‪ ,‬למשל‪ ,‬במספר משטרות‬
‫באירופה‪ ,‬כמו‪ ,‬הולנד(?‬
‫• האם נפוצים ומקובלים בארגון מנהגים מושחתים‪ ,‬כמדיניות ארגונית‪ .‬למשל‪ :‬חיפוי‬
‫וקידום של אלה‪ ,‬שביצעו עבירות; חיוב במכסת מעצרים; מכסת דוחות תנועה וכדומה?‬
‫‪9‬‬
‫ויינשטוק עצמה פרשה מן המשטרה בעקבות חקירה נגדה על ניצול לרעה של אחד מפקודיה‪ ,‬לצורך‬
‫מטלות פרטיות‪ .‬העובדות נודעו בעקבות תלונות הדדיות שהגישו‪ ,‬היא ומפקדה‪ ,‬תת ניצב יורם גונן‪,‬‬
‫כאשר כיהנו שניהם בבית הדין למשמעת בפתח תקווה‪ .‬בעקבות החקירה הוחלט‪ ,‬כי ויינשטוק תישפט‪,‬‬
‫בדין משמעתי‪ ,‬לפני המפכ"ל‪ ,‬דאז‪ ,‬רפי פלד‪ ,‬החלטה שהביאה לפרישתה מהשרות )בשן‪.(1994 ,‬‬
‫‪88‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫• האם יש הקפדה על כללי אתיקה מקצועית‪ ,‬ונקיטת סנקציות‪ ,‬במקרה של חריגות‪ ,‬הן‬
‫כנגד בכירים והן כנגד שוטרים וקצינים זוטרים?‬
‫משטרת ישראל נחשבת לאחת המשטרות ה'נקיות' במשטרות העולם המערבי‪ ,‬וכמות מעשי‬
‫השחיתות‪ ,‬שמבצעים שוטריה‪ ,‬נמוכה‪ ,‬יחסית‪ .‬גם הציבור רואה את המשטרה‪ ,‬ובצדק‪,‬‬
‫כמשטרה 'נקיה'‪ ,‬יחסית‪ ,‬משחיתות‪ .‬בוודאי 'נקיה' בהרבה ממגזרים ציבוריים רבים‪ .‬סקר‬
‫עמדות‪ ,‬שהוכן על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬ושפורסם בתקשורת )אל חי‪,(2003 ,‬‬
‫בפברואר ‪ ,2003‬מלמד‪ ,‬כי המשטרה זוכה לאמון גדול‪ ,‬יחסית‪ .‬הסקר בדק את עמדות‬
‫האזרחים בישראל כלפי המגזר הציבורי בישראל‪ ,‬בשנת ‪ ,2002‬בהשוואה לתוצאות סקר‬
‫דומה משנת ‪ .2001‬הנשאלים דרגו את דעתם בסולם מ‪ 1 -‬עד‪ .5 -‬נמצא‪ ,‬כי בשנת ‪ 2002‬חלה‬
‫ירידה באמון האזרחים במרבית המוסדות‪ ,‬למעט המשטרה )מ‪ 2.9 -‬ל‪ (2.94 -‬בתי החולים‬
‫וקופות החולים )מ‪ 3.04 -‬ל‪ .(3.11 -‬גם באמון הציבור כלפי בעלי תפקידים במוסדות‬
‫הממשל חלה ירידה ב‪ ,2002 -‬להוציא כמה מקצועות‪ ,‬שהבולט בהם הוא האמון כלפי שוטרים‬
‫)עליה מ‪ 2.72 -‬ל‪ ,(3.03 -‬אחרי חיילי צה"ל )‪ ,(3.6‬רופאים )‪ ,(3.57‬שופטים )‪ ,(3.48‬ולפני‬
‫מורים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬עובדי בנק ישראל‪ ,‬רבנים ראשיים‪ ,‬שרי ממשלה וחברי כנסת‪.‬‬
‫גם בסקר אחר‪ ,‬שבחן את עמדות הציבור כלפי המשטרה‪ ,‬ב‪) 2002 -‬סמית ואח' ‪ ,(2002‬היו‬
‫ההערכות למשטרה חיוביות ביותר‪ ,‬ובהשוואה לשנים קודמות‪ ,‬הגבוהות ביותר שנמדדו אי‬
‫פעם‪ .‬לפי הסקר‪ 77% ,‬מהנשאלים מאמינים‪ ,‬שהמשטרה ממלאת את תפקידה בצורה מוצלחת‪.‬‬
‫מהן הסיבות ל'נקיונה' היחסי של המשטרה? ניתן למנות כמה וכמה‪:‬‬
‫האחת – כי משטרות לאומיות פחות מושחתות‪ ,‬מטבען‪ ,‬ממשטרות עירוניות‪ ,‬למשל‪.10‬‬
‫השניה – היחסים המיוחדים של המשטרה עם התקשורת‪ .‬אלה יחסים מורכבים‪ ,‬ויש בהם‬
‫הרבה יחסים של 'קח ותן'‪ .‬אולם‪ ,‬החשיפה של קצינים רבים אל התקשורת‪ ,‬והפוליטיקה‬
‫הארגונית במשטרה‪ ,‬העושה שימוש בתקשורת להשגת מטרות ארגוניות ואישיות‪ ,‬יוצרת מצב‪,‬‬
‫שבו פרטים על הסתבכויות של אנשי משטרה מגיעות‪ ,‬על נקלה‪ ,‬לידיהם של עיתונאים‪ .‬אלה‬
‫עושים בהם שימוש‪.‬‬
‫השלישית – בעשור האחרון ננקטו צעדים נמרצים להבטיח את 'נקיונה' של המשטרה‪ .‬חקירת‬
‫השוטרים נעשית‪ ,‬מאז ‪ ,1992‬על ידי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים )מח"ש(‬
‫)ראה דיון בנושא בהמשך(‪.‬‬
‫הרביעית ‪ -‬תהליך ההתדרדרות המתמיד באיכותם של מגזרים מסוימים בשירות הציבורי‬
‫בישראל ומנגד‪ ,‬תהליך הפיקוח‪ ,‬הפנימי והחיצוני‪ ,‬האפקטיבי‪ ,‬יחסית‪ ,‬במשטרה‪ ,‬מציב את‬
‫המשטרה במקום 'טוב'‪ ,‬במפלס השחיתות וטוהר המידות‪ ,‬מול גופים אחרים‪ .‬הדין המשמעתי‬
‫במשטרה מאפשר לפיקוד המשטרה ולפרקליטות לנקוט מדיניות נוקשה כנגד שוטרים וקצינים‬
‫שסרחו‪ ,‬וגם במקרים‪ ,‬שאין בנמצא די ראיות להעמדה לדין בגין עבירה פלילית‪ ,‬מוגשים‪,‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כתבי אישום‪ ,‬בגין עבירות משמעת‪ ,‬כמו‪ :‬התנהגות שאינה הולמת שוטר‪/‬קצין‬
‫בבית הדין של המשטרה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬במקרים חמורים‪ ,‬על פניהם‪ ,‬ננקטות סנקציות‬
‫‪10‬‬
‫בארצות הברית‪ ,‬שם פועלות משטרות עירוניות‪ ,‬התפתחה כבר במאה ה‪ 19 -‬מסורת שיטור מושחתת‪ ,‬לא‬
‫יעילה ובעלת מעורבות פוליטית עמוקה‪ ,‬כשהמשטרה מוצאת עצמה מעורבת בשחיתות‪ ,‬שפשתה בקרב‬
‫הפוליטיקאים של השלטון המקומי‪ .‬גם בארץ קיים חשש שעבודה הדוקה מידי בין המשטרה וראשי‬
‫הערים‪ ,‬תביא להתרופפות הפיקוח‪ ,‬ולכך‪ ,‬שהשחיתות‪ ,‬הקיימת בחלק מהרשויות המקומיות‪ ,‬תדבק גם‬
‫במשטרה )ראה גיליון מס' ‪ 5‬של משטרה וחברה‪ ,‬מ‪ ,2001 -‬שהוקדש ברובו לסוגייה של "משטרה‬
‫עירונית בישראל"(‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫משמעתיות אף לפני קיום ההליך הפלילי או המשמעתי‪ .‬המפכ"ל איננו ממתין לתוצאות‬
‫המשפט הפלילי או המשמעתי‪ ,‬ונאשמים מוצאים לחופשה כפויה‪ ,‬מועברים מתפקידם‪ ,‬מופעל‬
‫עליהם לחץ לפרוש מן המשטרה‪ ,‬ובמקרים מיוחדים‪ ,‬אף מפוטרים מן השירות‪ .‬כפי שניתן היה‬
‫לראות מניתוח המקרים במאמר זה‪ ,‬כלל זה אינו חל רק על זוטרים‪ ,‬אלא ננקט גם כנגד‬
‫בכירים‪.‬‬
‫סוגיה חשובה לדיוננו היא ההשלכות‪ ,‬הציבוריות והפנים משטרתיות‪ ,‬שיש לקיומה של‬
‫המחלקה לחקירות שוטרים )מח"ש( במשרד המשפטים‪ .‬בסוגיה זו הדעות חלוקות‪ .‬פרופסור‬
‫אסא כשר )מצרי וקאופמן‪ (2003 ,‬טוען‪ ,‬כי "סיפור מח"ש הוא תקלה‪ .‬מפקדים לא עושים‬
‫כלום נוכח תקלות‪ ,‬כי חל עליהם איסור‪ .‬מח"ש מעביר לדין פלילי או משמעתי רק כ‪8% -‬‬
‫מהמקרים המועברים אליו‪ ,‬וביתר לא קורה כלום‪ ,‬כי המפקדים לא מטפלים בהיבטים האתיים‬
‫שלהם"‪ .‬כשר מסכם‪ ,‬כי‪" :‬צריך להחזיר את חקירות השוטרים למשטרה"‪ .‬כשר מעלה גם את‬
‫הביקורת‪ ,‬כי ההפרדה בין המשטרה למח"ש אינה אפילו למראית עין‪ ,‬שכן‪ ,‬מי שמאייש את‬
‫עמדות החוקרים במח"ש אלה שוטרים‪ ,‬המושאלים למשרד המשפטים‪ ,‬וחלקם אף שבים אליה‬
‫בתום תפקידם‪ .‬על כך‪ ,‬התבטא ראש מח"ש‪ ,‬לשעבר‪ ,‬עו"ד ערן שנדר‪ ,‬באומרו‪" :‬לא הייתי‬
‫ממהר להחליף סוסים מנצחים רק בגלל מראית פני הדברים‪ .‬המודל של מח"ש מוצלח בעיני‬
‫ומשלב הנהלה אזרחית עם חוקרים בעלי ניסיון‪ ,‬שיודעים איך המשטרה עובדת‪ .‬הם לא‬
‫חוקרים את היחידות מהן הם הגיעו" )שליטא‪ .(2003 ,‬על הטיעון הזה הגיב כשר )‪(2003‬‬
‫באמרו‪ ,‬כי "אם השוטרים מיחידות אחרות‪ ,‬כי אז הם יכלו לבצע את העבודה בתוך המשטרה‬
‫ולא במח"ש"‪.‬‬
‫אתיקה משטרתית‬
‫קיימות הגדרות רבות לאתיקה מקצועית‪ .‬אסא כשר‪ ,‬למשל‪ ,‬רואה באתיקה המקצועית "תפיסה‬
‫של מהות המקצוע‪ ,‬ממנה נגזרת גם תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות‪,‬‬
‫במסגרת מקצועית"‪ ,‬כאשר‪' ,‬אידיאל מעשי'‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬הוא "מערכת ערכים או עקרונות‪,‬‬
‫הנותנת בסיס להחלטות מנומקות‪ ,‬שהן מעשיות בתכנן" האתיקה המקצועית‪ ,‬לפי כשר‪ ,‬הינה‬
‫פעולה במעלה הסולם של קשת דרכי הפעולה האפשריות‪ ,‬באזור הרף העליון של ההתנהגות‬
‫הטובה והראויה של איש המקצוע‪ ,‬ושאנו רואים בה יעד והתנהגות אידיאלית‪ ,‬שיש לנהוג על‬
‫פיה )כשר‪ ,2001 ,‬ע' ‪.(9 ,4‬‬
‫בכוונתי להתמקד באותם אלמנטים‪ ,‬בתחום האתיקה המשטרתית‪ ,‬הרלוונטיים לענייננו‪.‬‬
‫סקירות מעמיקות על אתיקה משטרתית ניתן למצוא‪ ,‬למשל‪ ,‬בספרו של ‪The ,John Kleinig‬‬
‫‪ (1996) Ethics of Policing‬ורשימה מפורטת של קודים אתיים משטרתיים‪ ,‬מן הקוד‬
‫הראשון של משטרת לונדון‪ ,‬ב‪ ,1829 -‬נפרסת לפניכם‪ ,‬לדוגמא ולהמחשה‪ ,‬בספרם של ‪John‬‬
‫‪ Kleinig‬ו‪.(1993) Professional Law Enforcement Codes ,Yurong Zhang -‬‬
‫חומרים מוגבלים‪ ,‬אך מתאימים יותר למציאות הישראלית ניתן למצוא אצל יחזקאלי )‪,2002‬‬
‫עמ' ‪ ,(90-97‬יחזקאלי ואח' )‪ ,(1998‬אלירם )‪ ,1996‬עמ' ‪ ,(267-277‬ובספר שהוכן על ידי‬
‫משטרת ישראל )אמ"ש‪/‬מה"ד וקח"ר‪.(2001 ,‬‬
‫אתיקה מקצועית משמשת‪ ,‬כאמור‪ ,‬במשטרת ישראל‪ ,‬כאחד מכלי הפיקוח הפנימיים‪ ,‬שנותר‬
‫לפיקוד המשטרה לאחר הוצאת חקירות השוטרים מידי המשטרה‪ ,‬והעברתו למשרד‬
‫המשפטים‪ .‬תהליך אימוץ האתיקה המקצועית על ידי המשטרה‪ ,‬בכל העולם המערבי‪ ,‬היא‬
‫‪90‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫פועל יוצא של חיפוש דרך להתמודד עם ביקורת ציבורית הולכת וגוברת על הסטיה‬
‫והשחיתות המשטרתיים‪ .‬בארצות הברית מוזכרת האתיקה כאחד הגורמים העיקריים‪,‬‬
‫שפיתוחם אמור למנוע תופעות של סטיה משטרתית בעתיד‪ ,‬בעיקר על ידי הטמעתה בתכנית‬
‫ההדרכה המשטרתית )יחזקאלי‪.(2002 ,‬‬
‫אסא כשר )‪ (1999‬טוען‪ ,‬כי האתיקה המקצועית היא אחת מתוך חמישה מרכיבים המבדילים‬
‫בין עיסוק פשוט לפרופסיה‪ ,‬בנוסף לידע מקצועי שיטתי; מיומנות; התקדמות מתמדת בתחומי‬
‫הידע והמיומנות; והבנה של הידע והמיומנות‪ .‬ואכן‪ ,‬אתיקה מקצועית לקוחה מעולמם של‬
‫בעלי מקצועות חופשיים‪ ,‬ומאומצת על ידי ארגונים רבים‪ ,‬כחלק מחתירתם לשדרוג עיסוקם‬
‫לכלל פרופסיה )גימשי‪ ;1997 ,‬יחזקאלי‪.(2002 ,‬‬
‫יחזקאלי ואח' )‪ (1998‬טוענים‪ ,‬כי ישנן שתי גישות עיקריות כלפי אתיקה מקצועית‪' :‬הגישה‬
‫העניינית' )שאולי‪ ,‬מוטב לכנותה 'הגישה האינסטרומנטלית'‪ ,‬שכן‪ ,‬גם הגישה האחרת הינה‬
‫עניינית( ו'הגישה האידיאולוגית'‪' :‬הגישה העניינית' מתייחסת לאתיקה המקצועית באופן‬
‫אינסטרומנטלי‪ ,‬ככלי להשגת מטרות‪ .‬הגישה האידיאולוגית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתייחסת לאתיקה‬
‫המקצועית באופן אידיאולוגי‪ ,‬כ'מצפן' ומורה דרך ערכי לארגון‪.‬‬
‫'הגישה העניינית' )'האינסטרומנטלית'(‪ :‬גישה זו רואה באתיקה המקצועית מכשיר יעיל‬
‫לשימור מעמדה של הפרופסיה המקצועית )שימור במובן של בידול ולא במובן של שמרנות(‪.‬‬
‫הגדרה של כללי האתיקה ואכיפתם משמשת‪ ,‬לפי גישה זו‪ ,‬כערובה‪ ,‬הן לשימור מעמדם‬
‫הציבורי והן נגד הסתבכות אישית ומוסדית‪ .‬מקצועות המאופיינים בתהליך של קבלת החלטות‬
‫אישי ומהיר‪ ,‬המביאים לידי ביטוי את אישיותו של בעל התפקיד בתפקידו‪ ,‬פיתחו מערכת‬
‫חמורה של כללי אתיקה מקצועית‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת להבהיר את כללי ההתנהגות המנחים את בעל‬
‫המקצוע בעבודתו‪ ,‬דוקא בשל התלות של הציבור בהחלטותיו )יחזקאלי ואח'‪ ;1998 ,‬משטרת‬
‫ישראל‪ ,‬קצין חינוך ראשי‪ .(1987 ,‬ב'פרופסיות' אלה קיים אף קשר ישיר בין המוניטין‬
‫המקצועי שלהן לקיום מערכת אכיפה יעילה של כללים אלה‪ .‬יוצא מכך‪ ,‬שלפי גישה זו‪ ,‬אין די‬
‫בהגדרת כללי אתיקה‪ .‬בצד הכללים הכתובים חייבת לבוא מערכת אכיפה ממוסדת‪ ,‬שבידה‬
‫הכלים לאכוף‪ ,‬ביעילות‪ ,‬סנקציות על החורגים‪ .‬גישה זו מפותחת מאד בקרב בעלי מקצועות‬
‫חופשיים ‪ -‬עורכי דין למשל‪ ,‬שיש להם אינטרס רב בתדמית של מקצועם ובמעמדו‪ .‬אנשי‬
‫מקצוע אלה אכן פיתחו להם‪ ,‬בנוסף להגדרת כללי אתיקה‪ ,‬גם מוסדות עם סמכויות אכיפה של‬
‫ממש‪ ,‬להבטיח חריגה מינימלית מן הכללים‪ .‬הכתובת לענין זה‪ ,‬היא לשכת עורכי הדין‪ .‬איום‬
‫בתלונה ללשכה מרתיע עורכי דין והוא כלי יעיל המבטיח‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬תפקוד נאות‪.‬‬
‫'הגישה האידיאולוגית'‪ :‬על פי גישה זו‪ ,‬לארגון צריכה להיות תפיסה בדבר זהותו העצמית‬
‫המקצועית של הארגון‪ ,‬ייעודו ורוחו‪ ,‬וכן‪ ,‬מעין 'מצפון ארגוני‪ '.‬מעין כוכב צפון‪ ,‬שהוא אות‬
‫ומופת לאנשיו‪ .‬הנהלת הארגון נוקטת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בצעד דקלרטיבי‪ ,‬בהכריזה על כללי אתיקה‬
‫המחייבים את אנשיה‪ .‬אסא כשר‪ ,‬מהמייצגים הבולטים בארץ של גישה זו‪ ,‬גורס כי "קוד אתי‬
‫של ממש איננו תרופה‪ ,‬כי אם שלב גבוה בסולם השכלול המקצועי" )כשר‪.(1997 ;2003 ,‬‬
‫משטרת ישראל אימצה קוד אתי ב‪ .1998 -‬קוד זה מכיל ‪ 5‬סעיפים‪' :‬שמירת החוק ואכיפתו';‬
‫'הגנה על החיים ועל הרכוש'; 'שמירת זכויות האדם'; 'דוגמא אישית ושמירה על טוהר‬
‫המידות'; ו'מקצועיות ואחריות'‪ .‬רובם המכריע של הסעיפים מנוסח לרמת השוטר בשטח‪.‬‬
‫הסעיף המתאים ביותר לרמת בכירי המשטרה הינו 'דוגמא אישית ושמירה על טוהר המידות'‪:‬‬
‫‪91‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫)השוטר‪/‬הקצין( "ישמש דוגמא בהופעתו ובהתנהגותו בכל עת‪ ,‬ויימנע מכל פעולה‪ ,‬שאינה הולמת את‬
‫מעמדו ותפקידו; ינהג על פי ערכי המוסר; ישמור על טוהר המידות ויקפיד על יושר‪ ,‬אמינות‪ ,‬שמירת‬
‫סודיות ודיווח אמת מלא ומדויק‪.‬‬
‫לרגל אימוץ הקוד האתי במשטרת ישראל‪ ,‬הפיצה המשטרה ספר עב כרס תחת הכותרת‬
‫"אתיקה במשטרת ישראל )אמ"ש‪/‬מה"ד וקח"ר‪ .(2001 ,‬ספר זה יצא כבר בשלוש מהדורות‪,‬‬
‫ונמצא בשימוש שוטף בבתי הספר המשטרתיים וגם באקדמיה‪ .‬ספר זה מקדיש פרק שלם‬
‫לסוגיית ה"אתיקה בפיקוד" )עמ' ‪ .(121-143‬הפרק מדגיש‪ ,‬כי "למפקד במשטרה חובות‬
‫אתיות‪ ,‬הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית‪ .‬חובות אלו נגזרות מאחריותו הפיקודית‪ ,‬מיעדי‬
‫המשטרה‪ ,‬ממטרותיה ומהערכים המנחים אותו כאיש משטרה וכמפקד" )ע' ‪ .(122‬הוא‬
‫מסתיים במילים‪" :‬זכור תמיד‪ ,‬הדוגמא האישית )ההדגשה במקור( היא הבסיס‪ ,‬שעליו בנויים‬
‫הנדבכים הנוספים בסוגיה זו!" )ע' ‪ .(143‬האם מוכוון הפרק גם לפיקוד הבכיר במשטרה?‬
‫בסיכום‪ ,‬שבסוף הפרק‪ ,‬גורס הכותב כך‪:‬‬
‫במסגרת פרק זה‪ ,‬ניסינו לתת כמה רעיונות ועצות‪ ,‬כיצד לטפח את היחידה כארגון אתי‪ ,‬שבו גם המפקד‬
‫וגם אנשיו יקיימו תרבות איכותית ומוסרית‪ ,‬אשר תאפשר ביצוע מוצלח של המשימות‪ ,‬במחיר נמוך‪,‬‬
‫יחסית‪ ,‬של שחיקת האנשים‪ ,‬ונורמות ההתנהגות שלהם )ע' ‪.(142‬‬
‫כלומר‪ ,‬אוריינטציית הפרק ברורה‪ .‬זוהי אוריינטציית שטח מובהקת המוכוונת כלפי מטה‪.‬‬
‫עובדה זו מתחזקת בהקדמה‪ ,‬שכתב לספר ראש מחלקת ההדרכה וקצין החינוך של המשטרה‪,‬‬
‫דאז‪ ,‬תת ניצב גבי גל‪ .‬גל מדגיש‪ ,‬כי "… הספר הוא חוליה נוספת במאמצים הנעשים‪ ,‬בתקופה‬
‫האחרונה‪ ,‬במשטרת ישראל‪ ,‬לקידום מקצועיות השוטר‪ ,‬ערכיו ולשיפור דמותו" )דפי פתיחה‪,‬‬
‫הדף הרביעי בספר‪ ,‬ללא עימוד(‪ .‬בולט בספר חסרונה של הכוונה למפקד הבכיר‪.‬‬
‫אחד הקצינים‪ ,‬שהיה מעורב בהכנת הקוד האתי טען‪ ,‬כי עם אימוצו של הקוד האתי היה ויכוח‬
‫במשטרת ישראל בשאלה‪ ,‬מי יעביר את ההכשרות לשוטרים בשטח – המפקדים או אנשי‬
‫מקצוע‪ .‬בתחילה הוחלט‪ ,‬כי עקרונות האתיקה המשטרתית יועברו דרך שרשרת הפיקוד‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬בפועל‪ ,‬הועבר נושא האתיקה המקצועית‪ ,‬אפילו בבתי הספר המשטרתיים על ידי‬
‫גורמים חיצוניים מקצועיים‪ .‬צמרת המשטרה התנערה‪ ,‬בעצם‪ ,‬מן הקוד האתי‪ ,‬אולם‪ ,‬השוטר‬
‫בשטח לומד על מחוייבותה דרך הפרשיות בתקשורת‪ .‬זהו סטנדרט כפול‪ ,‬שפוגע ביכולתו של‬
‫השוטר לבצע את תפקידו )מצרי וקאופמן‪.(2003 ,‬‬
‫בספרות המקצועית קיימת ביקורת על האפקטיביות של הקוד האתי ועל נסיבות אימוצו על ידי‬
‫המשטרה‪ .‬הטענה העיקרית היא‪ ,‬כי הקוד האתי‪ ,‬במשטרת ישראל‪ ,‬אינו יותר מהצהרה‬
‫דקלרטיבית‪ ,‬שאין לה ביסוס בהתנהגות הארגונית‪ .‬הצהרות בלבד‪ ,‬שאינן מגובות‪ ,‬לא רק‬
‫בהטמעה ובטיפוח‪ ,‬אלא אף באכיפה אפקטיבית‪ ,‬באופן כזה‪ ,‬שהעובר עליהם אינו ראוי לשמש‬
‫חבר באותה קבוצה‪ ,11‬יוצרות סכנה‪ ,‬שהקוד האתי יהפוך ל'תרגיל של יחסי ציבור' בלבד‪.‬‬
‫‪ 11‬דוגמא לאכיפה אפקטיבית כזו ניתן למצוא‪ ,‬למשל‪ ,‬בין קבוצת הצוערים באקדמיה הצבאית ווסט פוינט‪,‬‬
‫שארגנו‪ ,‬ביוזמתם‪ ,‬מאז ‪' ,1916‬ועדת פיקוח'‪ ,‬כדי לחקור תלמידים‪ ,‬שנחשדו בהעתקה בבחינות‪ .‬מפקד‬
‫המכללה‪ ,‬דאז‪ ,‬גנרל דאגלס מקארת'ור הכיר בה‪ ,‬והועדה יכולה להחליט על הפסקת לימודיו של צוער‬
‫ועל גירושו מהמכללה )מאנצ'סטר‪ ,1982 ,‬ע' ‪ .(83‬להבדיל‪ ,‬דוגמא שונה ובעייתית‪ ,‬אבל ממחישה את‬
‫האפקטיביות של אכיפת כללי התנהגות על ידי קבוצה )וגם את הבעייתיות שלה(‪ ,‬ניתן לראות בכללים‪,‬‬
‫‪92‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫כלומר‪ :‬כלפי חוץ משמש הקוד האתי לצבירת נקודות זכות‪ ,‬ובפועל הוא משמש כיסוי‬
‫להתנהגויות סותרות‪ .‬איזין ורייס )‪ ,(2003‬אשר בוחנים את נחיצותו של קוד אתי במשטרה‪,‬‬
‫מציינים‪ ,‬כי הסיבה העיקרית לאימוץ קוד אתי במשטרות בארצות הברית‪ ,‬היתה ההכרח‬
‫להתמודד עם התדמית השלילית של השוטרים‪ ,‬ולהראות‪ ,‬כי הממסד המשטרתי מתמודד עם‬
‫בעיות אלה )הם מביאים‪ ,‬למשל‪ ,‬דוגמא מ‪ ,1997 ,IACP :‬עמ' ‪,Kelley ;1989 ,CPOA ;3‬‬
‫‪ ;2002‬ו‪ .(1997 ,DC Watch -‬טיעון אחר נגד יישום קוד אתי מוצאים איזין ורייס )‪(2003‬‬
‫אצל ‪ ,1999) Tyre‬עמ' ‪ ,(134‬שטען‪ ,‬כי אין צורך בקוד אתי בארגון המשטרה‪ ,‬מכיוון‬
‫שבעיות אתיקה בארגוני משטרה אינן ארגוניות‪ ,‬אלא נובעות מאישיותם של השוטרים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫מי שאופיו בעייתי‪ ,‬ממילא יעבור על הקוד‪ .‬לכן‪ ,‬הדרך להתמודד עם הבעיה היא באמצעות‬
‫מיון קפדני בשלב הגיוס‪ ,‬שיבטיח‪ ,‬כי יגויסו למשטרה רק קציני משטרה בעלי ערכים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עולה הטענה ש'ארגונים צבאיים'‪ 12‬אינם פרופסיה מקצועית‪ .13‬לכן‪ ,‬הנימוקים של‬
‫הפיקוד לאמץ אתיקה מקצועית שונים מאוד מאלה של הארגונים הפרופסיונליים‪ .‬פיקוד‬
‫המשטרה ראה באתיקה כלי פיקוח על עבודת השוטרים בשטח‪ ,‬ולא ביטוי לתפיסה של זהות‬
‫מקצועית בין אנשים בעלי זהות משותפת‪ ,‬לשמירה על כבודו ומעמדו של המקצוע והעוסקים‬
‫בו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מאמצי האתיקה המקצועית במשטרה לא הביאו בחשבון את עוצמתה הרבה של‬
‫התרבות הארגונית במשטרה‪ .‬תרבות זו נובעת מן הייחודיות שבעבודת המשטרה‪ ,‬והיא‬
‫נתמכת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי המבנה הארגוני הצבאי‪ .‬תרבות זו מקדשת‪ ,‬לשם דוגמא‪ ,‬חברות‬
‫ונאמנות מעל הכל‪ ,‬שהיא תנאי הכרחי לגיבוי הדדי ולעבודת צוות‪ ,‬שבלעדיו‪ ,‬לא ניתן לקיים‬
‫עבודת משטרה‪ .‬אימוץ אפקטיבי של אתיקה מקצועית‪ ,‬שמעצם טיבה סותרת את התרבות‬
‫הארגונית‪ ,‬מחייב שינוי ארגוני של ממש‪ ,‬שישנה את המבנה הארגוני )ממבנה צבאי‪-‬היררכי‬
‫לארגון בעל מאפיינים‪ ,‬רבים ככל האפשר‪ ,‬של ארגון פרופסיונלי( ואת התרבות הארגונית גם‬
‫יחד )יחזקאלי‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.(2000 ,Klockars et al. ;95-96‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫שהיו נהוגים בכת הקצינים של הצבא הגרמני‪ ,‬מתקופת ביסמארק ועד מלחמת העולם השניה‪ .‬התנהגות‪,‬‬
‫שלא לפי קוד ההתנהגות הנדרש‪ ,‬הביאה לנידוי‪ ,‬ולעיתים‪ ,‬למשפט חברים )מה שנקרא 'בית דין צבאי‬
‫של כבוד'(‪ ,‬לפיטורין ואף לסילוק מחברות בקבוצה‪ .‬שני המקרים המפורסמים ביותר‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬היו‬
‫דרישת כת הקצינים לסלק את 'שר המלחמה והמפקד הגרמני העליון של הכוחות המזויינים'‪ ,‬פילדמרשל‬
‫פון בלומברג‪ ,‬מתפקידו‪ ,‬בעקבות נישואיו לזונה לשעבר‪ ,‬בינואר ‪ .1938‬כת הקצינים דרשה את פיטוריו‪.‬‬
‫הוא אולץ להתפטר‪ ,‬ושמו נמחק לחלוטין מרשימות הקצינים‪ ,‬ואפילו כאשר פרצה מלחמת העולם‬
‫השניה‪ ,‬לא הוחזר לשום תפקיד‪ .‬המקרה השני היה של המפקד הראשי של הצבא הגרמני‪ ,‬קולונל גנרל‬
‫פרייהר וארנר פון פריטש‪ ,‬אשר אולץ להתפטר‪ ,‬בתחילת ‪ ,1938‬לאחר שהגסטאפו בדה ריאיות על‬
‫יחסים הומו סקסואליים שהיו לפריטש עם עבריין‪ .‬הוא הועמד לדין‪ ,‬על פי דרישתו ודרישת חבריו בכת‬
‫הקצינים‪ ,‬בפני 'בית דין צבאי של כבוד' וזוכה לבסוף‪ ,‬אולם הקריירה שלו חוסלה )שיירר‪ ,1976 ,‬עמ'‬
‫‪.(254-261‬‬
‫נגדיר 'ארגונים צבאיים' כתת קבוצה של משפחת 'הארגונים הבירוקרטיים'‪ .‬תת קבוצה זו מאופיינת‬
‫בכך‪ ,‬שחלק מהתכונות הארגוניות‪ ,‬האופייניות ל'ארגונים בירוקרטיים'‪ ,‬מופיעות בהם בצורה מוקצנת‬
‫)למשל‪ ,‬פוליטיקה ארגונית; אנטי אינטלקטואליזם ארגוני ועוד(‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬ושהמשמעת ודרכי העבודה‪,‬‬
‫הנקוטים בהם‪ ,‬מקנים להם יכולת ביצוע ואפקטיביות רבה הרבה יותר‪ ,‬וגם כלי ביצוע ובקרה טובים‬
‫לעין שיעור‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬על 'משפחה' זו ניתן למנות‪ ,‬בישראל‪ ,‬את צה"ל‪ ,‬המשטרה‪ ,‬שירות בתי‬
‫הסוהר‪ ,‬שירות הביטחון הכללי והמוסד )יחזקאלי‪ ,2002 ,‬ע' ‪.(98‬‬
‫זאת למרות שגם הם יכולים להתמקצע בדרכים שונות‪ .‬ארגונים אף יכולים להפוך מעיסוק לפרופסיה‪,‬‬
‫על ידי אימוץ העקרונות של פרופסיה מקצועית‪ :‬ידע שיטתי; מיומנות שיטתית; והשתכללות מתמדת של‬
‫הידע והמיומנות וכן‪ ,‬הבנה לוקאלית של הפעילות והבנה גלובלית של המקצוע‪ ,‬שהיא האתיקה שלו‬
‫)כשר‪ .(1999 ;2003 ,‬לשם דוגמא‪ ,‬הפרופסיה הצעירה ביותר בישראל‪ ,‬כיום‪ ,‬היא‪ ,‬למשל‪ ,‬העבודה‬
‫הסוציאלית‪ ,‬ששידרגה את עצמה‪ ,‬עם השנים מ'עיסוק' ל'פרופסיה'‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫מכל אלה‪ ,‬ניתן להסיק )יחזקאלי‪ ,(2002 ,‬שהדרך הטובה ביותר לעמוד על מעמדה האמיתי‬
‫של האתיקה בארגון‪ ,‬הוא לבחון את מידת הסובלנות‪ ,‬שהארגון מפגין כלפי מי שפועלים‬
‫בתוכו‪ ,‬בניגוד לקוד האתי‪ .‬כאשר מי שחורגים מהקוד האתי‪ ,‬באופן חמור‪ ,‬אינם מוצאים אל‬
‫מחוץ למחנה‪ ,‬כאשר נחוץ הדבר; כאשר ארגון מקיים כללים של אתיקה מקצועית רק להלכה‪,‬‬
‫אזי מהווה האתיקה הארגונית לא יותר מעלה תאנה‪ ,‬שלא רק שאינו מחזק את הארגון‪ ,‬אלא‬
‫גורם לפיחות במעמדו ופוגע בסמכויותיו‪.‬‬
‫דיון‬
‫סקירת הסתבכויותיהם של בכירים במשטרת ישראל מלמדת על נתק‪ ,‬בין המקרה הראשון‪,‬‬
‫בעשור הראשון למדינה )שנות ה‪ ,(50 -‬ועד שרשרת המקרים‪ ,‬המאפיינת את התקופה‪ ,‬משנות‬
‫התשעים ועד היום‪ .‬מול המקרה הראשון‪ ,‬והחמור מכולם‪ ,‬שבעטיו עזב המפכ"ל סהר את‬
‫תפקידו‪ ,‬נשפט והורשע במסירת עדות שקר‪ ,‬ועמוס בן גוריון‪ ,‬שנאלץ‪ ,‬עקב הפרשה‪ ,‬לעזוב‬
‫את המשטרה ולוותר על מינוי ודאי לתפקיד המפכ"ל השני של המשטרה‪ .‬ניתן למנות‪ ,‬בשנות‬
‫התשעים‪ ,‬לא פחות מעשרה בכירים שהסתבכו‪ ,‬אם כי ברמות חומרה נמוכות בהרבה‪.‬‬
‫מענין להיווכח‪ ,‬כי למעט המקרה של המפכ"ל יחזקאל סהר ‪ -‬שהוא מקרה קלאסי של חיפוי‪,‬‬
‫גם על איש משטרה בכיר )סגן המפכ"ל ובנו של ראש הממשלה( וגם על המפלגה‪ ,‬שהיתה‪,‬‬
‫באותם ימים‪ ,‬חזות הכל – ניתן לסווג את כל יתר המקרים ככשלים אתיים‪ ,‬יותר מאשר‬
‫כמקרים של שחיתות‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬התנהגותם של מי שכשלו‪ ,‬באליטה המשטרתית‪ ,‬אינה‬
‫מאפיינת 'שחיתות משטרתית'‪ ,‬וברובם המכריע של המקרים‪ ,‬היא דומה מאוד במאפייניה‬
‫לכשלים‪ ,‬שנתגלו אצל מקביליהם בכלל השירות הציבורי‪ ,‬גם בזמן )בעיקר בעשור האחרון(‬
‫וגם באופי המקרים‪ .‬ואילו הטיפול בכשלים אתיים בדרך של הגשת כתבי אישום‪ ,‬לא נמצאה‬
‫אפקטיבית במניעת הישנותם של מקרים כאלה בעתיד‪ ,‬אך גרמה לעינויים גדולים למסתבכים‪,‬‬
‫ולחוסר נחת גדול לשופטיהם‪.‬‬
‫לשם המחשה‪ ,‬אביא שתי התבטאויות של שופטים על הפרשיות הללו‪ .‬ההתבטאות הראשונה‬
‫היא זו של בית הדין למשמעת של המשטרה‪ ,‬בתום הכרעת הדין במשפטם של הניצבים יאיר‬
‫יצחקי ויעקב רז‪ .‬ישבו בדין‪ ,‬השופטת המחוזית ויקטוריה אוסטרובסקי‪-‬כהן והניצבים‬
‫בגמלאות שאול גבעולי ואהרון שלוש )ביד"ם ‪ 2/2000‬ירושלים(‪:‬‬
‫תוצאות דיון זה משמשות דוגמא באיזו מידה עלולות שמועות וידיעות בלתי בדוקות לגרום להרס של‬
‫משפחות ומחיקה בהינף יד של עבר מפואר ומעמד מכובד‪ .‬בתקופה זו של "ניקוי אורוות"‪ ,‬כאשר נחקרו‬
‫חשודים למיניהם בהדלפות ובלקיחת שוחד נפגעו אנושות קריירות של אנשים שלכאורה ניתן היה אולי‬
‫להאשימם באי דיווח על שיחה מסוימת‪.‬‬
‫מסתבר שלרשע יש טלפיים ארוכות‪ ,‬הפוגעות בשלט רחוק בקורבנות‪ ,‬ו"החברה" מסייעת‪ ,‬תוך ניכור‬
‫לזולת‪ ,‬להאדיר את הפגיעה‪.‬‬
‫אמירה נוספת בענין זה היא של השופט עודד אליגון‪ ,‬במשפטו של השר לבטחון הפנים‪,‬‬
‫לשעבר‪ ,‬אביגדור קהלני‪:‬‬
‫דומני שלא אטעה אם אומר‪ ,‬שלעיתים החלטה על הימנעות מהעמדה לדין דורשת יותר אומץ לב מכפי‬
‫שנדרש לשם מתן החלטה הפוכה‬
‫)ת"פ ‪.(012121/00‬‬
‫‪94‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫ניתן למקד שני ממצאים עיקריים למאמר זה‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬כי נקודת התורפה העיקרית של המשטרה היא האתיקה המקצועית ברמה הבכירה‪.‬‬
‫השני‪ ,‬כי סוג החריגה אינו מאפיין של 'שחיתות משטרתית'‪ ,‬אלא דפוס אופייני של חריגה‬
‫בקרב האליטה המנהלת את המנהל הציבורי בישראל‪.‬‬
‫הסתבר‪ ,‬כי בכירי המשטרה הפכו‪ ,‬גם הם‪ ,‬לחלק מהאליטה הישראלית‪ .‬חלף מן העולם דור‬
‫הבכירים‪ ,‬שהתמנו לתפקיד בגיל מאוחר יחסית‪ ,‬ושהמשטרה היתה כל עולמם או שהקשר‬
‫שלהם עם הפוליטיקאים‪ ,‬תחתם שרתו‪ ,‬הקנה להם‪ ,‬בערוב הקריירה שלהם‪ ,‬תפקיד של‬
‫שגריר‪ .‬כיום‪ ,‬רואים בכירי המשטרה את תפקידם רק כתחילת הדרך‪ ,‬וכקרש קפיצה‬
‫לתפקידים הבאים‪ :‬המפכ"ל לשעבר‪ ,‬יעקב טרנר‪ ,‬היה מועמד מוביל לראשות עיריית תל‬
‫אביב‪ ,‬והפך‪ ,‬לבסוף‪ ,‬לראש עירית באר‪-‬שבע; ניצב‪ ,‬צבי בר‪ ,‬הפך לראש עירית רמת‪-‬גן; ניצב‬
‫ישראל סדן הפך לראש עירית חדרה; המפכ"ל לשעבר‪ ,‬רפי פלד‪ ,‬מונה למנכ"ל חברת החשמל‬
‫ואחר כך‪ ,‬למנכ"ל משרד ראש הממשלה‪ ,‬לפני שפנה לעסקיו הפרטיים; ניצב אבי דותן הקדים‬
‫לפרוש ומונה למנכ"ל חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ )תש"ן( ואחר כך‪ ,‬למנכ"ל חברת 'פי‬
‫גלילות'; ניצב גבי לסט מונה לתפקיד מנכ"ל קבוצת 'דלק'; המפכ"ל לשעבר יהודה וילק מונה‬
‫למנכ"ל חברת 'דרך ארץ' וכדומה‪ .‬על מנת להתקדם הלאה‪ ,‬זקוקים בכירי המשטרה לקשר עם‬
‫האליטות האחרות‪ ,‬עוד בהיותם בתפקיד‪ .‬מצב זה יכול להסביר הרבה מן החריגות שתוארו‬
‫במאמר זה‪.‬‬
‫ניתן לומר‪ ,‬כי המשטרה מפעילה סנקציות חריגות בחומרתן‪ ,‬בהשוואה לסנקציות הננקטות‬
‫מול אלה שחרגו במנהל הציבורי‪ .‬די אם נזכיר דוגמה רלוונטית לימים‪ ,‬בהם נכתבות שורות‬
‫אלה‪ :‬יו"ר ארגון המורים‪ ,‬רן ארז‪ ,‬נעצר‪ ,‬בתחילת ינואר‪ ,‬בגין חשד‪ ,‬כי קיבל שכר והטבות‪,‬‬
‫על שעות לימוד‪ ,‬שלא לימד בהן בפועל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נושא עדין ארז‪ ,‬בעת כתיבת שורות אלה‬
‫)כחודשיים לאחר מכן( בתפקידו וממתין להחלטת נציבות שירות המדינה בענין זה‪.‬‬
‫אם נבחן את הסנקציות שננקטו כלפי בכירי המשטרה‪ ,‬מעבר לעצם משפטם‪ ,‬נמצא כי ‪-‬‬
‫• גם המפכ"ל‪ ,‬רב ניצב יחזקאל סהר וגם סגנו‪ ,‬ניצב עמוס בן גוריון‪ ,‬נאלצו לעזוב את‬
‫המשטרה בעקבות הסתבכותם‪.‬‬
‫• רב ניצב רפי פלד אולץ לעזוב את תפקידו‪ ,‬אף שבג"ץ לא שינה את החלטת היועץ‬
‫המשפטי‪.‬‬
‫• ניצב גנות הוצא לחופשה כפויה בשל חקירתו‪ .‬גם לאחר זיכויו בבית המשפט המחוזי לא‬
‫החזירו המפכ"ל לתפקיד מבצעי פיקודי‪ ,‬והוא קיבל תפקיד כזה רק לאחר שזוכה בבית‬
‫המשפט העליון‪.‬‬
‫• ניצב אבי כהן פרש מהמשטרה בעקבות הסתבכותו‪ ,‬אף שלא ננקטו נגדו הליכים‬
‫פליליים‪.‬‬
‫• הניצבים‪ ,‬יאיר יצחקי ויעקב רז‪ ,‬הוצאו לחופשה כפויה בעקבות חקירתם‪ ,‬והוחזרו‬
‫לתפקידם רק לאחר זיכויים‪ .‬הפגם האתי שמצא בית הדין במעשי יצחקי‪ ,‬היה גורם‬
‫מרתיע בפני מינויו האפשרי כמפכ"ל‪ ,‬והוא עזב את השירות‪.‬‬
‫• תת ניצב שמעון שרביט פוטר מן החיל טרם משפטו‪ ,‬וגם לאחר זיכויו בבית משפט‬
‫השלום‪ ,‬לא הוחזר לתפקיד מבצעי פיקודי‪.‬‬
‫• תת ניצב רמי זוטלר פוטר מן החיל טרם משפטו‪ ,‬ורק עתירתו לבג"ץ גרמה למשטרה‬
‫להגיע עימו להסדר באשר לתנאים הסוציאליים של פרישתו‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫רק השר לבטחון הפנים‪ ,‬לשעבר‪ ,‬אביגדור קהלני וניצב אבי דותן‪ ,‬שהסתבכו לאחר שעזבו‬
‫את תפקידם‪ ,‬לא נפגעו מסנקציות ארגוניות‪.‬‬
‫מענין לראות‪ ,‬שלמרות עוצמת התגובה‪ ,‬הפרטנית‪ ,‬של המשטרה כנגד בכירים שכשלו‪ ,‬לא‬
‫ניתן להבחין‪ ,‬לא בכתובים ולא במעשים‪ ,‬בפעילות כלשהי להעמקתה של הטמעת האתיקה‬
‫המקצועית בקרב הבכירים‪ .‬מאחר שכך‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬מדוע? שהרי‪ ,‬עוצמת התגובה‬
‫המשטרתית לחריגות‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ ,‬אינה מלמדת על אדישות בתחום זה‪ .‬יתרה מכך‪.‬‬
‫המשטרה התמודדה‪ ,‬ברמה הארגונית‪ ,‬עם תופעות אחרות‪ ,‬ויכלה להן‪ ,‬במידה לא מבוטלת של‬
‫הצלחה‪ .‬לא היה עשור‪ ,‬כמו זה האחרון‪ ,‬שנעשו בו צעדים רבים כל כך לבלימת האפשרות‬
‫להשתרשות סטיה ושחיתות במשטרת ישראל‪ :‬סוגיות כמו אלימות משטרתית טופלו באומץ‬
‫וללא פשרות; חיפוי משטרתי‪ ,‬בעיקר על שוטרים אלימים‪ ,‬הופסק לחלוטין; והחקירה‬
‫הפנימית הוצאה מן המשטרה והועברה למשרד המשפטים )עם כל הבעייתיות הכרוכה בדבר(‪.‬‬
‫הסיבה היא‪ ,‬כנראה‪ ,‬שהמשטרה לא השכילה לאתר את צבר המקרים‪ ,‬בעשור האחרון‪,‬‬
‫כתופעה המחייבת התמודדות ארגונית‪.‬‬
‫אחד ההסברים לבעיה זו הוא הצעד של העברת האחריות לחקירות השוטרים מן המשטרה‬
‫למשרד המשפטים‪ .‬אם‪ ,‬בעבר‪ ,‬רבצה האחריות על כתפי המשטרה‪ ,‬וההתמודדות עם בעיות‬
‫היתה בראיה ארגונית‪ ,‬למשל‪ ,‬בתופעת אלימות השוטרים‪ ,‬הרי‪ ,‬שעם העברת חקירות הפנים‬
‫למשרד המשפטים‪ ,‬מרגיש הארגון פטור מלעסוק בחריגות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הוא מצדיק‪,‬‬
‫אידיאולוגית‪ ,‬את חוסר מעורבותו בכך שאסור לו להתערב בחקירה‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬שיש‬
‫התייחסות מהירה לכל מקרה‪ ,‬בעצם העברתו לחקירה‪ .‬אבל‪ ,‬הטיפול נעשה רק עם קבלת‬
‫המלצות החקירה מהמחלקה לחקירות השוטרים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הצטברות המקרים הבודדים‬
‫אינה מצטיירת כתופעה‪ ,‬שיש להתמודד עימה באופן מערכתי‪ ,‬ואין תחושה שהאחריות לטיפול‬
‫בתופעה מוטלת על כתפי פיקוד המשטרה‪.‬‬
‫המסקנה הנובעת מכך היא‪ ,‬שהעברת האחריות על החקירות למשרד המשפטים היתה‪ ,‬אולי‪,‬‬
‫צעד חכם מבחינת מראית העין הציבורית‪ ,‬אולם התבררה כשגיאה ברמת האתיקה הארגונית!‬
‫כיצד ניתן לטפל בסוגיה זו?‬
‫במאמר‪ ,‬עסקתי בכך‪ ,‬שהאוריינטציה המשטרתית של הטמעת הקוד האתי אינה מופנית אל‬
‫הפיקוד הבכיר‪ .‬מטרת האימוץ )הלא פורמלית( של הקוד האתי היתה‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬
‫מעשית – לשמש כלי פיקוח בידי הפיקוד על דרג השטח במשטרה‪ .‬כך מתרופפת ההכרה‪ ,‬כי‬
‫הקוד האתי מחייב‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬את הארגון עצמו‪ ,‬וגם את כל אחד מבכיריו‪ ,‬באופן‬
‫פרטי‪.‬‬
‫דומה‪ ,‬כי אין מנוס מתהליך הטמעה ארגוני מחודש של הקוד האתי‪ .‬הטמעה כזו חייבת להיות‬
‫מובלת על ידי צמרת המשטרה עצמה‪ .‬לא בכדי‪ ,‬טען אסא כשר )‪ ,(2003‬שאין הטמעה ללא‬
‫הובלה אישית של הנהלת הארגון‪.‬‬
‫יתכן‪ ,‬שעל פיקוד המשטרה לשקול את גיבושו של קוד אתי ספציפי לקבוצת השווים של‬
‫בכירי המשטרה‪ ,‬שימחיש לציבור‪ ,‬לשוטרים ובעיקר לעצמה‪ ,‬את מחויבותה לעקרונות‬
‫האתיקה המקצועית‪ .‬קוד זה‪ ,‬בצד הפעילות המשטרתית התקיפה‪ ,‬הקיימת היום‪ ,‬כלפי החורגים‬
‫‪96‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫ממנו‪ ,‬יציבו את התופעה כבעיה ארגונית‪ ,‬שהמשטרה נחושה להילחם בה ללא פשרות‪ ,‬כפי‬
‫שנלחמה בתופעת אלימות השוטרים‪ ,‬לפני עשור‪.‬‬
‫מקורות‬
‫איזין מירי‪; ,‬רייס איתי )‪ ,(2003‬הצורך בקוד אתי במשטרת ישראל‪ ,‬המכללה לביטחון לאומי‪ ,‬מחזור ל'‪.‬‬
‫אלירם יהודה )‪ ,(1996‬משטרה וחברה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מולטיפרס‪.‬‬
‫אמ"ש‪/‬מה"ד וקח"ר )‪ ,(2001‬אתיקה במשטרת ישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬המטה הארצי‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ ,3328/00‬תנ"ץ אברהם זוטלר נ' השר לבטחון פנים‪.‬‬
‫בג"צ ‪) 7074/93‬וכן‪ ,‬בג"ץ ‪ ,(57/94 ;7165/93 ;7105/93‬מאיר סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד‬
‫מח )‪.748 ,(2‬‬
‫בית הדין למשמעת ‪ ,2/2000‬ירושלים‪ ,‬משטרת ישראל נגד ניצב יאיר יצחקי וניצב יעקב רז‪.‬‬
‫בן‪-‬פורת יוסף )‪ ,(1988‬מחסום לתוהו‪ ,‬תל אביב‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬ההוצאה לאור‪.‬‬
‫גולדשלג מאיה‪ ,‬שבתאי עופר )‪ ,(2002‬תכנית ה‪ COMPSTAT -‬במשטרת ניו יורק ויישומה במשטרת ישראל‪:‬‬
‫‪ ,1999-2000‬משטרה וחברה‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,6‬עמ' ‪.135-172‬‬
‫גורדון אוולין )‪ ,(1998‬איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי‪ ,‬תכלת‪ ,‬מס' ‪,4‬‬
‫מתו‪http://www.azure.org.il/hebrew/4-articles1.html :‬‬
‫גימשי דני )‪ ,(1997‬השיטור כפרופסיה ‪ -‬מ'לוכד גנבים' ל'יזם קהילתי'‪ ,‬משטרה וחברה‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,1‬משטרת‬
‫ישראל‪ ,‬היחידה לשיטור קהילתי‪ ,‬עמ' ‪.5-25‬‬
‫חוק שירות הציבור )מתנות( התש"ם ‪.1979 -‬‬
‫יחזקאלי פנחס‪ ,‬שלו אורית )‪ ,(1994‬סטיה משטרתית כתוצר לוואי של עבודת המשטרה‪ ,‬סטטוס‪ ,‬גיליון ‪, 42‬‬
‫עמ' ‪.37-40‬‬
‫יחזקאלי פנחס )‪ ,(1998‬יעדים ומדדים ‪ -‬מהלך אחד קדימה‪ ,‬מראות המשטרה‪ ,‬גיליון ‪ ,167‬עמ' ‪.6-8‬‬
‫יחזקאלי פנחס‪ ,‬שלו אורית‪ ,‬לבני ענת )‪ ,(1998‬קוד אתי במשטרה‪ :‬צעד בדרך לפרופסיה ‪ -‬או כלי להשקטת‬
‫המצפון הארגוני?‪ ,‬ניהול‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,122‬עמ' ‪.59 ,14-18,‬‬
‫יחזקאלי פנחס )‪ ,(2002‬מבוא ללימודי משטרה ושיטור‪ ,‬פרק שמיני‪" :‬סטיה ושחיתות במשטרה"‪ ,‬גלילות‪ ,‬גלי‬
‫צה"ל והאוניברסיטה המשודרת‪ ,‬המכללה לביטחון לאומי )הוצאה זמנית(‪.‬‬
‫כשר אסא )‪ ,(1997‬משטרה עם ערכים‪ ,‬מעריב ‪ -‬מוסף שבת‪ ,5/12/97 ,‬עמ' ‪.19‬‬
‫כשר אסא )‪ ,(1999‬דמוקרטיה ערכים ובטחון לאומי‪ ,‬קובץ הרצאות בפני מחזור כ"ז של המכללה לביטחון‬
‫לאומי‪ ,‬בכתובים בידי המחבר‪.‬‬
‫כשר אסא )‪ ,(2001‬אתיקה מקצועית‪ ,‬צה"ל‪ ,‬המכללה הבין זרועית לפיקוד ולמטה‪ ,‬מלו"פ‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫כשר אסא )‪ ,(2003‬הערות בכתב לטיוטת מאמר זה‪ ,‬מפברואר ‪ 2003‬ומאפריל ‪) 2003‬בידי המחבר(‪.‬‬
‫לשם ברוך )‪ ,(1988‬זיגל‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ספרית מעריב‪.‬‬
‫מאנצ'סטר ויליאם )‪ ,(1982‬קיסר אמריקני‪ ,‬תל אביב‪ ,‬מערכות‪.‬‬
‫מבקר המדינה‪ ,‬דוח מס' ‪.41‬‬
‫מבקר משרד המשטרה )‪ ,(1992‬טיוטת דוח ביקורת בנושא הטיפול המערכתי בתופעת אלימות השוטרים‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬משרד המשטרה‪.‬‬
‫מחוזי תל אביב‪ ,‬ת"פ ‪ ,217/97‬מ"י נ' דותן ופנחס‪ ,‬הכרעת דין )הניתנת לפרסום‪ ,‬מיום ‪.(30/5/02‬‬
‫מצרי רות‪ ,‬קאופמן יורם )‪ ,(2003‬השפעת האתיקה על תפקוד משטרת ישראל‪ ,‬המכללה לביטחון לאומי‪,‬‬
‫מחזור ל'‪.‬‬
‫משטרת ישראל‪ ,‬קצין חינוך ראשי )‪ ,(1987‬אתיקה משטרתית‪ ,‬המטה הארצי‪ ,‬יחידת תורת התנהגות‪.‬‬
‫סהר י‪ ,(1992) .‬סיפור חיי ‪ -‬זיכרונות המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל‪ ,‬תל אביב‪ ,‬משרד הביטחון‪.‬‬
‫סמית רפי‪ ,‬שרביט קרן )‪ ,(2002‬הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל – ‪ ,2002‬רמת גן‪ ,‬סמית ייעוץ‬
‫ומחקר בע"מ‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬המשרד לבטחון פנים‪ ,‬לשכת המדען הראשי‪.‬‬
‫עציוני‪-‬הלוי חוה )‪ ,(1993‬קשר האליטות והדמוקרטיה בישראל‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ספרית פועלים‪.‬‬
‫ע"א ‪ ,65/57‬אליקים העצני ואח' נ' עמוס בן גוריון‪ ,‬פד"י כרך י"א‪ ,‬תשי"ז‪-‬תשי"ח – ‪ ,1957‬ע' ‪ ,403‬פי"ם‪,‬‬
‫כרך כ"ח‪ ,‬תשי"ז – ‪ ,1957‬ע' ‪.3‬‬
‫ע"א מס' ‪ 256/57‬ו‪ ,263/57 -‬ש‪ .‬אפלבוים‪ ,‬ו‪ 2 -‬אח' נ' עמוס בן גוריון‪ ,‬ש‪ .‬סימונסון נ' עמוס בן גוריון‪,‬‬
‫פ"די י"ד )‪ ,(2‬עמ' ‪.1205‬‬
‫ע"פ ‪ ,794/77‬יורם מיכאל חייט נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לב)‪.127 ,(2‬‬
‫ע"פ ‪ ,355/88‬רפאל לוי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מג)‪.221 ,(3‬‬
‫ע"פ ‪ ,4148/96‬מדינת ישראל נ' יעקב גנות ואח'‪ ,‬פ"ד נ)‪.367 ,(5‬‬
‫ע"פ ‪ ,4336/96‬ע"פ ‪ ,4467/96‬מדינת ישראל נ' שמחה בן יוסף דיניץ‪ ,‬פ"ד נא)‪.97 ,(5‬‬
‫ע"פ ‪ ,347/01 ,332/01‬מדינת ישראל נ' שמעון שבס‪.‬‬
‫ע"פ ‪ ,70643/01‬מחוזי תל אביב‪ ,‬מדינת ישראל נ' אביגדור קהלני‪ ,‬פסק דין מיום ‪.25/10/02‬‬
‫פקודת המשטרה ]נוסח חדש[‪ ,‬התשל"א – ‪.1971‬‬
‫פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום ‪ ,10/1/97‬אצל‪:‬‬
‫‪http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?subjectId=19&DocId=23&PageNumber=&GoB‬‬
‫=‪ackXTimes‬‬
‫קהלני אביגדור )‪ ,(2002‬בכוח האמת‪ ,‬תל אביב‪ :‬סטימצקי‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫קים ישראל‪ ,‬יחזקאלי פנחס‪ ,‬ברוכמן אבי )‪ ,(1999‬התפתחות השיטור הקהילתי בישראל‪ :‬עקרונות ויישומים‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬בית הספר לחינוך‪ ,‬המכון למחקר ולחינוך קהילתי‪ ,‬דוח מחקר מס' ‪.13‬‬
‫רובינשטיין אליקים )‪2000‬א'(‪ ,‬החלטת היועץ המשפטי לממשלה בענין נשיא המדינה מר עזר ויצמן‪,24/5/00 ,‬‬
‫מתוך‪http://planet.nana.co.il/index/weizman.htm :‬‬
‫רובינשטיין אליקים )‪2000‬ב'(‪ ,‬החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיק החקירה בענין ראש הממשלה לשעבר מר‬
‫בנימין נתניהו‪ ,‬גב' שרה נתניהו מר משה ליאון ומר עזרא סיידוף‪ ,27/9/00 ,‬מתוך‪:‬‬
‫‪http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?subjectId=4&DocId=36&PageNumber=&GoBa‬‬
‫=‪ckXTimes‬‬
‫ריבה תמי )‪ ,(1988‬עלייתה ונפילתה של שורת מתנדבים‪ ,‬המכללה לביטחון לאומי‪.‬‬
‫שיירר ויליאם‪ ,‬ל‪ ,(1976) .‬עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬ירושלים ותל אביב‪ ,‬שוקן‪.‬‬
‫שלו אורית )‪ ,(1999‬סקירת אירוע‪ :‬מפקדי משטרת ישראל במפגש עם מפכ"ל משטרת ניו יורק‪ ,‬האוורד ספיר‪,‬‬
‫בנושא "‪ ,"COMPSTAT‬משטרה וחברה‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,3‬עמ' ‪.143-151‬‬
‫תי"א ‪) 113.56‬מחוזי תל אביב יפו(‪ ,‬עמוס בן גוריון נגד ש‪ .‬אפלבוים ואח'‪ ,‬הכרעת דין מיום ‪.25/7/57‬‬
‫ת"פ ‪) 129/94‬מחוזי נצרת(‪ ,‬מדינת ישראל נ' יעקב גנות ואח'‪ ,‬הכרעת דין מיום ‪.20.5.96‬‬
‫ת"פ ‪) 313/95‬מחוזי ירושלים(‪ ,‬מדינת ישראל נ' מאיר שטרית‪ ,‬הכרעת דין מיום ‪.8/4/95‬‬
‫ת"פ ‪) 217/97‬מחוזי תל אביב(‪ ,‬מדינת ישראל נ' דותן ופנחס‪ ,‬הכרעת דין מיום ‪.30/5/02‬‬
‫ת‪.‬פ‪) 40387/99 .‬מחוזי תל אביב(‪ ,‬מדינת ישראל נ' שמעון שבס‪ ,‬הכרעת דין מיום ‪.1/12/00‬‬
‫ת"פ ‪) 6720/00‬השלום תל אביב(‪ ,‬מדינת ישראל נ' שמעון שרביט‪ ,‬הכרעת דין מיום ‪.13/12/00‬‬
‫ת"פ ‪) 8236/00‬השלום תל אביב(‪ ,‬מדינת ישראל נ' אברהם זוטלר‪.‬‬
‫ת"פ ‪) 012121/00‬השלום תל אביב(‪ ,‬מדינת ישראל נ' אביגדור קהלני‪ ,‬הכרעת דין מיום ‪.31/7/02‬‬
‫ת"פ ‪) 012122/00‬השלום תל אביב(‪ ,‬מדינת ישראל נ' יוסף לוי‪ ,‬הכרעת דין מיום ‪.13/12/00‬‬
‫‪CPOA (1989), California Peace Officers Association, Creating a Law Enforcement‬‬
‫‪Organizational Values Statement at:‬‬
‫‪http://www.cpoa.org/publications/sample%20policies/creating_values_statement.shtm‬‬
‫‪l.‬‬
‫‪DC Watch (1997), Statement of Interim Chief of Police Sonya T. Proctor on Metropolitan‬‬
‫‪Police Department Ethics and Integrity, at: http://www.dcwatch.com/police/971215.htm.‬‬
‫‪DeRienzo Paul (no date), Mollen Commission Says Cops Can't Police Themselves,‬‬
‫‪http://mediafilter.org/MFF/Mollen.html‬‬
‫‪IACP (1997), International Association of Chiefs of Police, Ethics Training in Law‬‬
‫‪Enforcement, at:‬‬
‫‪99‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
http://www.theiacp.org/documents/index.cfm?fuseaction=document&document_type_
id=1&document_id=99,
Kelley Patrick M. (2002), The Police Ethics Infrastructure at:
http://www.medleypolicedepartment.com/police_ethics_infrastructure.htm.
Kleinig John (1996),The Ethics of Policing, Cambridge University Press.
Kleinig John, Zhang Yurong (1993), Professional Law Enforcement Codes, London,
Greenwood Press.
Klockars Carl b., Ivkovitch Sanja Kutnjak, Harver William E., Haberfield Maria R (2000),
The Measurement of Police Integrity, at: http://www.ncjrs.org/pdffiles1/nij/181465.pdf.
Stoddard E. (1983), Blue Coat Crime, In: Klockars C.B. (ed.), Thinking About Police:
Contemporary Readings, MacGraw-Hill, New York, p. 341.
More Harry W. (1992), Special Topics in Policing, Anderson Publishing Co. Cincinnati,
Ohio.
Offer Chris (1994), Do The Police Need A Code of Ethics?, RCMP Gazette, vol. 56, no. 1,
pp. 1-7.
Tyre Mitchell L. (1999), Are Ethical Problems in Policing a Function of Poor
Orgianizational Communications? No!, In: Sewell James D. (ed.), Controversial Issues in
Policing, Needham Heights: Allyn and Bacon, pp. 131-138.
Webber Nelson O. JR. (1992), The Role Of Internal Affairs In Police Training, FBI Law
Enforcement Bulletin, p. 6-8.
‫עיתונות‬
.17 '‫ ע‬,14/1/03 ,‫ ידיעות אחרונות‬,?‫ מישהו מאמין בך‬,‫חי ליאור‬-‫אל‬
,‫ מעריב‬,‫ מפכ"ל המשטרה החליט לפטר את תת ניצב שמעון שרביט‬,(1999) ‫ הלר אור‬,‫דוד עמיר‬-‫בן‬
.7 '‫ עמ‬,17/12/99
,‫ מעריב‬,‫ השר בן עמי החליט לפטר את תת ניצב שמעון שרביט‬,(1999) ‫ לוי יוסי‬,‫ הלר אור‬,‫דוד עמיר‬-‫בן‬
.6 '‫ עמ‬,24/12/99
.20-17 '‫ עמ‬,10/6/94 ,‫ סופשבוע‬- ‫ מעריב‬,‫ וינשטוק משחררת ניצרה‬,(1994) ‫בשן טל‬
.15 '‫ ע‬,14/12/00 ,‫ מעריב‬,‫ ניצב בדימוס יוסי לוי הודה ברשלנות במסירת מידע‬,('‫א‬2000) ‫גבאי דורית‬
,‫ תנ"ץ שמעון שרביט זוכה מכל אשמה מקבלת שוחד מעופר נמרודי ומהפרת אמונים‬,('‫ב‬2000) ‫גבאי דורית‬
.15 '‫ ע‬,14/12/00 ,‫מעריב‬
100
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫גולדברג מיכל )‪ ,(1994‬התנהגות המפכ"ל היתה פגומה ‪ -‬אך אין להדיחו‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,11/1/94 ,‬עמ' ‪.15‬‬
‫גילת מרדכי‪ ,‬קמפנר מלי )‪1993‬א'(‪ ,‬תחקיר‪ :‬כמה משלם המפכ"ל ב'מוריה פלאזה'?‪ ,‬מוסף ידיעות אחרונות‪,‬‬
‫‪ ,17/12/93‬עמ' ‪.12-14‬‬
‫גילת מרדכי‪ ,‬קמפנר מלי )‪1993‬ב'(‪" ,‬מלך טבריה" ומתנתו למפכ"ל‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,24/12/93 ,‬עמ' ‪.8-9‬‬
‫גילת מרדכי )‪ ,(1993‬דוח אל‪-‬פלד של היועץ בן‪-‬יאיר‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,26/12/93 ,‬ע' ‪.3‬‬
‫גילת מרדכי )‪ ,(1997‬תיק חקירה לוהט‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬המוסף לשבת‪ ,‬עמ' ‪.16-19‬‬
‫גילת מרדכי‪ ,‬צימוקי טובה‪ ,‬חזות רמי )‪ ,(1997‬פרקליטת המדינה ממליצה‪" :‬לבחון את מידת ההתאמה של ניצב‬
‫אבי כהן למשטרה‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,26/12/97 ,‬ע' ‪.5‬‬
‫גינוסר שחר )‪ ,(2003‬אינם אחראים למעשיהם‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ 7 ,‬ימים‪ ,7/2/03 ,‬עמ' ‪.12-20‬‬
‫גרייבסקי מיכל‪ ,‬הופשטיין אבנר )‪" ,(1999‬ראיתי שוטרים עומדים במסדרון‪ ,‬מתאמים עדויות בפרהסיה"‪,‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ 7 ,‬ימים‪ ,15/10/99 ,‬עמ' ‪.96 ,16-20‬‬
‫העצני נדב )‪ ,(1998‬השחיתות הגדולה של שנות ה ‪ ,50 -‬מעריב‪ ,‬מוסף פסח‪ ,10/4/98 ,‬עמ' ‪.32-35‬‬
‫הראל צבי )‪ ,(1996‬ניצב בלי מודעות‪ ,‬ארכיון הארץ‪www.haaretz.co.il ,2/6/96 ,‬‬
‫הראל צבי )‪2000‬א'(‪ ,‬תת ניצב שמעון שרביט זוכה מכל אשמה‪ ,‬הארץ‪ ,14/12/00 ,‬ע' א‪.6‬‬
‫הראל צבי )‪2000‬ב'(‪ ,‬תנ"ץ זוטלר מואשם שביקש מנמרודי לסייע בקידומו‪ ,‬הארץ‪ ,1/5/00 ,‬ע' א‪.8‬‬
‫הראל צבי )‪ ,(2001‬קהלני זוכה לפני שהשיב לאישומים‪ :‬המשטרה ננזפה‪ ,‬הארץ‪ ,30/3/01 ,‬ע' א‪.5‬‬
‫הראל צבי‪ ,‬סוכנות עתי"ם )‪ ,(2002‬קציני המשטרה בדימוס אבי דותן וחיים פנחס זוכו מעבירות שוחד‪ ,‬הארץ‪,‬‬
‫‪ ,31/5/02‬ע' א‪.13‬‬
‫זהר גבי )‪ ,(1996‬ניצב יעקב גנות‪ ,‬לשעבר מפקד המחוז הצפוני‪ ,‬זוכה מכל אשמה‪ ,‬ארכיון הארץ‪,21/5/96 ,‬‬
‫‪www.haaretz.co.il‬‬
‫כספית בן )‪ ,(1993‬בוז לכחולי המדים‪ ,‬מעריב‪ ,‬סוף שבוע‪ ,9.10.93 ,‬עמ' ‪.62-65‬‬
‫לוי יוסי‪ ,‬יוסיפון גולן )‪ ,(1994‬נעצרו קבלנים החשודים במתן שוחד לניצב גנות‪ ,‬הארץ‪.10/7/94 ,‬‬
‫לוי יוסי )‪ ,(2001‬צחי הנגבי לא יוכל לשמש שר בממשלת שרון‪ ,‬היועץ המשפטי החליט להגיש נגדו כתב אישום‬
‫על מרמה והפרת אמונים‪ ,‬מעריב ‪,9/2/01 ,Online‬‬
‫‪http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/09022001/ART115072.html‬‬
‫לשם גיא‪ ,‬ירקוני יורם )‪ ,(2002‬חקירה בתוך המשפחה‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬המוסף לשבת‪ ,5/7/02 ,‬עמ' ‪.20-21‬‬
‫מאירי דורון )‪ ,(1994‬הלם במשטרה‪ :‬מפקד המחוז הצפוני הישעה עצמו בשל חשד שקיבל טובת הנאה‪ ,‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ ,8/7/94 ,‬ע' ‪.12‬‬
‫מגן הדס )‪ ,(2002‬פרוזן שוגון‪ ,‬גלובס‪ ,29-30/ 5/02 ,‬ע' ‪.70‬‬
‫מור איתן )‪ ,(2002‬הוא זכאי‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,1/8/02 ,‬עמ' ‪.4‬‬
‫‪101‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫מיטלמן שמואל )‪ ,(1994‬בג"ץ יכריע בימים הקרובים בעתירות נגד המפכ"ל פלד‪ ,‬מעריב‪ ,13/1/94 ,‬עמ' ‪.17‬‬
‫מיטלמן שמואל‪ ,‬מאירי ברוך )‪ ,(1994‬השופטים‪ :‬המפכ"ל נשאר בתפקידו‪ ,‬מעריב‪ ,8/4/94 ,‬ע' ‪.6‬‬
‫נגבי משה )‪ ,(1994‬מחיר האטימות‪ ,‬מעריב‪ ,8/4/94 ,‬ע' ‪.6‬‬
‫פינטו נינה )‪2000‬א'(‪ ,‬מח"ש תמליץ להעמיד לדין פלילי את זוטלר‪ ,‬הארץ‪ ,11/1/00 ,‬ע' א‪.5‬‬
‫סגל זאב )‪ ,(2001‬ביקורת חסרת תקדים על התביעה‪ ,‬הארץ‪ ,30/3/01 ,‬ע' א‪.5‬‬
‫סגל זאב )‪ ,(2003‬מתי להאשים איש ציבור‪ ,‬הארץ‪ ,3/2/03 ,‬ע' ב‪.1‬‬
‫קרא ברוך )‪ ,(2000‬בן עמי רצה שקט ובחר באהרונישקי‪ ,‬הארץ‪ ,2/10/00 ,‬ע' א‪.10‬‬
‫קראו ניקול )‪ ,(1999‬תנ"ץ שרביט חשוד שלא דיווח על הצעת שוחד מנמרודי‪ ,‬הארץ‪ ,24/11/99 ,‬ע' א‪.5‬‬
‫ריינפלד משה )‪ ,(1997‬דרישה מקהלני וחפץ להעמיד את ניצב גנות לדין משמעתי ולמנוע את קידומו‪ ,‬ארכיון‬
‫הארץ‪www.haaretz.co.il ,6/1/97 ,‬‬
‫פינטו נינה )‪2000‬ב'(‪ ,‬השר בן עמי הורה לפטר את תנ"ץ זוטלר‪ ,‬הארץ‪ ,28/4/00 ,‬ע' א‪.7‬‬
‫צימוקי טובה )‪" ,(2003‬מבחן בוזגלו מת"‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,31/1/03 ,‬ע' ‪.5‬‬
‫שחורי דליה )‪ ,(1996‬הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון על זיכויו של ניצב יעקב גנות ‪ ,‬ארכיון הארץ‪,‬‬
‫‪www.haaretz.co.il ,12/6/96‬‬
‫שליטא חן )‪ ,(2003‬אני לא מרגיש צורך להתנצל‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ 7 ,‬ימים‪ ,21/2/03 ,‬עמ' ‪.12-16‬‬
‫שפירא ראובן )‪ ,(1996‬ניצב גנות שובץ‪ ,‬בינתיים‪ ,‬בתפקיד מטה לא מבצעי‪ ,‬ארכיון הארץ‪,12/6/96 ,‬‬
‫‪www.haaretz.co.il‬‬
‫שפירא ראובן )‪ ,(1997‬גנות זכאי‪ ,‬אבל‪ ,‬ארכיון הארץ‪www.haaretz.co.il ,1/1/97 ,‬‬
‫‪102‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫נספח מס' ‪ :1‬פירוט חלקי של הסתבכויות בכירים בחברה הישראלית‬
‫להלן פירוט חלקי של הסתבכויות בכירים בחברה הישראלית‪:‬‬
‫•‬
‫יו"ר הסוכנות לשעבר‪ ,‬מר שמחה דיניץ‪ :‬דיניץ נחשד בכך‪ ,‬שרכש ציוד אישי‪ ,‬בכרטיס‬
‫האשראי של הסוכנות‪ ,‬בסכום כולל של ‪ 22‬אלף ‪ ,$‬במהלך חמש שנים‪ .‬דיניץ הורשע‬
‫בבית המשפט המחוזי‪ ,‬והשופט קבע‪ ,‬כי הוא ידע‪ ,‬או‪ ,‬למצער‪ ,‬עצם את עיניו‪ ,‬לנוכח‬
‫העובדה‪ ,‬שהסוכנות שילמה את חשבונותיו בטעות‪ ,‬ומבלי לחייבו בהם‪ .‬אולם‪ ,‬בערעור‬
‫שהוגש על ידי שני הצדדים לבית המשפט העליון‪ ,‬זוכה דיניץ‪ ,‬בנימוק שלא ניתן להגיע‬
‫למסקנה‪ ,‬אליה הגיע בית המשפט המחוזי‪ ,‬ברמת הוודאות הנדרשת‪ ,‬של למעלה מספק‬
‫סביר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שופטת המיעוט‪ ,‬דליה דורנר‪ ,‬סברה שיש להרשיע את דיניץ‪ ,‬ומתחה‬
‫ביקורת קשה על התנהגותו‪ .‬לדבריה‪" ,‬דיניץ לא תיכנן להוציא מן הסוכנות )כסף(‬
‫במרמה… הוא ניצל את תפקידו כיושב ראש הסוכנות לקבלת פריבילגיות שלא היה‬
‫זכאי להן‪ ,‬שבעטין קיבל כספים ולא החזירם‪ ,‬ומעמדו הרם הגן עליו מפני חשיפת מעשיו‬
‫באמצעי הביקורת הרגילים‪ .‬אלמלא הפרסום העיתונאי לא היתה מתגלה הפרשה והענין‬
‫היה מסתיים בהחזר של… )חלק קטן מהכסף( בתשלומים נוחים‪ ,‬ואף זאת בשל פקיד‪,‬‬
‫בודד‪ ,‬שלא קיבל את דעתו של הממונה עליו" )ע"פ ‪ ,4336/96‬ע"פ ‪.(4467/96‬‬
‫גזבר הסוכנות‪ ,‬לשעבר‪ ,‬מר מאיר שטרית‪ :‬שטרית הובא לדין בנסיבות דומות לאלו של‬
‫דיניץ‪ ,‬ואף הוא זוכה בבית המשפט המחוזי‪ .‬בפסק דינו כתב השופט‪ ,‬כי "הצבת הגבול‬
‫בין מקרה בו נתקיימה מחשבה פלילית‪ ,‬לבין מקרה בו נהג אדם בחוסר תבונה ובחוסר‬
‫שיקול דעת או מתוך רשלנות‪ ,‬אינה קלה‪ ...‬בצד האחד של הגבול נמצאים אותם מקרים‬
‫שבהם טועה עובד הציבור בהבנת הנסיבות או בהערכתן‪ ,‬אך התנהגותו אינה חוצה את‬
‫גבול הפלילים" )ת"פ ‪.(313/95‬‬
‫•‬
‫השר צחי הנגבי‪ :‬הנגבי נחשד‪ ,‬ב‪ ,1997 -‬בחשד לנסיון‪ ,‬למנות את רוני בר און כיועץ‬
‫משפטי‪ ,‬שיתאים לצרכיו של השר המורשע‪ ,‬אריה דרעי‪ .‬במהלך ישיבת הממשלה‪ ,‬שבה‬
‫הועלתה ההצעה‪ ,‬ציין הנגבי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי בר‪-‬און "מכהן כיו"ר ועדת בית המשפט‬
‫העליון של לשכת עורכי הדין ועקב זאת הוא מצוי בקשר הדוק עם בית המשפט העליון‪,‬‬
‫עם נשיא בית המשפט העליון ועם שופטי בית המשפט העליון" )פרוטוקול ישיבת‬
‫הממשלה מיום ‪ .(10/1/97‬הנגבי לא ציין בפני השרים את התנגדותו של נשיא בית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬השופט אהרון ברק למינויו של רוני בר און‪ .‬פרקליטת המדינה הסיקה‪,‬‬
‫בחוות דעתה‪ ,‬כי בפרשה זו אין די ראיות כדי להגיש כתבי אישום נגד הנגבי )היועץ‬
‫רובינשטיין השאיר את ההחלטה בידי הפרקליטה‪ ,‬ארבל‪ ,‬משום החשש לניגוד‬
‫אינטרסים‪ ,‬בשל היות אשתו פקידה בכירה במשרד המשפטים‪ ,‬הכפופה לשר המשפטים‪,‬‬
‫צחי הנגבי(‪ ,‬וכי גם אם אין בהתנהגות זו של הנגבי עבירה פלילית‪ ,‬היא ראויה למלוא‬
‫הגינוי )גורדון‪ .(1998 ,‬הסתבכות אחרת של הנגבי היתה‪ ,‬ב‪ ,1998 -‬במה שכונה 'פרשת‬
‫דרך צלחה'‪ .‬הנגבי נחשד בכך‪ ,‬שהקים‪ ,‬במסגרת פעילותו בכנסת‪ ,‬את עמותת 'דרך‬
‫צלחה'‪ ,‬שמטרתה להילחם בתאונות דרכים‪' .‬דרך צלחה' גייסה תרומות‪ ,‬שמתוכן‪,‬‬
‫‪ 288,000‬ש"ח הועברו למתן רכב‪ ,‬שכר והוצאות להנגבי‪ ,‬בעת שכיהן כיושב ראש ועדת‬
‫הכלכלה של הכנסת )לוי‪ .(2001 ,‬בתום החקירה‪ ,‬המליצה המשטרה להעמיד את הנגבי‬
‫•‬
‫‪103‬‬
‫פנחס יחזקאלי‬
‫לדין‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה קיבל את ההמלצה‪ ,‬בפברואר ‪ ,2001‬בכפוף להסרת‬
‫החסינות על‪-‬ידי הכנסת‪ ,‬אולם חזר בו מהחלטתו‪ ,‬ב‪.6/3/01 -‬‬
‫•‬
‫נשיא המדינה לשעבר‪ ,‬מר עזר ויצמן‪ :‬לפי חקירת המשטרה וחוות דעת הפרקליטות‪,‬‬
‫קיבלו מר ויצמן ומשפחתו סכומי כסף גדולים‪ ,‬לאורך שנים‪ ,‬מחבר עשיר‪ .‬מה שהחל‬
‫כקשר בעל אופי עסקי עמו‪ ,‬נתפתח לידידות אישית קרובה‪ .‬בחלק מן התקופה הוגדרו‬
‫התשלומים כדמי ייעוץ‪ ,‬ובתקופות אחרות‪ ,‬הוגדרו כמתנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיבל מר ויצמן‬
‫מאיש עסקים ישראלי וידיד קרוב שעמו היה תקופות ארוכות בקשרי עסקים‪ ,‬גם סכומי‬
‫כסף משמעותיים‪ ,‬וזאת כשכיהן כשר‪ .‬מר ויצמן לא דיווח על הכספים שקיבל למבקר‬
‫המדינה‪ ,‬כנדרש בכללי ועדת אשר ובכללי האתיקה לחברי הכנסת הכספים גם לא דווחו‬
‫לפי חוק שירות הציבור )מתנות( וסכומים‪ ,‬שהוגדרו כמתנות‪ ,‬לא דווחו לשלטונות המס‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אליקים רובינשטיין קבע בהחלטתו‪ ,‬כי מר ויצמן עבר עבירה‬
‫אתית‪ ,‬אולם‪ ,‬באשר לעבירות פליליות‪ ,‬שיחייבו את העמדתו לדין‪ ,‬לא נמצאו ראיות‬
‫מספיקות‪ .‬לכן חוות הדעת היתה לסגור את תיק החקירה מחוסר ראיות‪ .‬בסיכום חוות‬
‫הדעת‪ ,‬כותב היועץ המשפטי כך‪:‬‬
‫לבי לנשיא עזר ויצמן‪ ,‬בגלל זכויותיו במדינת ישראל; מוחי חייבני לכתוב את האמור לעיל‪ .‬אכן‪,‬‬
‫"אין אנו חיים בעולם אידיאלי‪ ,‬והמשפט אינו צריך לעשות אידיאליזציה של החיים"… אבל‪,‬‬
‫משנקבעו נורמות וכללי אתיקה ברורים ומחייבים‪ ,‬יש לקיימם; ומשלא קוימו כללים אלה‪ ,‬קמה‬
‫חזקת אי תקינות‪ ,‬ואולם מולה נתקלנו בחוסר ראיות מספיקות ובהתיישנות‪ .‬אי אפשר ‪ -‬כנאמר‬
‫בחוות דעת הפרקליטות ‪ -‬לקבל טענת הסתמכות על ייעוץ מקצועי בדברים שהם ברורים כשמש‪.‬‬
‫אך‪ ,‬לשערי המשפט הפלילי לא הגיעו הדברים‪ ,‬כפי שבואר; אין פורום משפטי המוסמך לבררם‬
‫בנסיבות הקיימות‪ .‬בחתימת ההחלטה‪ ,‬ייצאו העובדות והניתוח המשפטי וידברו בעדם‪.‬‬
‫)רובינשטיין‪2000 ,‬א'(‬
‫•‬
‫ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬מר בנימין נתניהו‪ :‬נתניהו הסתבך בחשד לנסיון‪ ,‬למנות יועץ‬
‫משפטי‪ ,‬שהתאים לצרכיו של השר המורשע‪ ,‬אריה דרעי‪ .‬בתום החקירה הסיקו היועץ‬
‫המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה‪ ,‬בחוות דעתם‪ ,‬כי בפרשה זו אין די ראיות כדי‬
‫להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו )גורדון‪ .(1998 ,‬הסתבכות אחרת של‬
‫נתניהו היתה בפרשת קבלן ההובלות עמדי‪ .‬תחילתה של פרשה זו בתחקיר עיתונאי‪,‬‬
‫מספטמבר ‪ ,1999‬שהעלה חשדות נגד ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬מר בנימין נתניהו‬
‫ורעייתו‪ ,‬גב' שרה נתניהו‪ ,‬ונגד אחרים‪ .‬בעקבות התחקיר העיתונאי‪ ,‬החליטה המשטרה‬
‫על פתיחה בחקירה‪ .‬נתעוררו חשדות שנעברו עבירות שוחד‪ ,‬ניסיון לקבל דבר במרמה‬
‫והפרת אמונים‪ .‬במוקד החקירה עמדו ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬מר נתניהו ורעייתו‪ ,‬גב'‬
‫נתניהו‪ ,‬וכן קבלן ההובלות מר אבנר עמדי‪ .‬על פי החשד הראשוני‪ ,‬ניסו מר נתניהו‪ ,‬גב'‬
‫נתניהו ומר עמדי להוציא במרמה כספים בסכומים ניכרים ממשרד ראש הממשלה‪,‬‬
‫לטובת מר עמדי‪ ,‬בגין עבודות שביצע‪ .‬זאת בהגשת חשבון למשרד ראש הממשלה‪,‬‬
‫שכלל לכאורה סכומים בגין עבודות פרטיות שבוצעו בעבור משפחת נתניהו בתקופה‬
‫שקדמה לבחירת מר נתניהו לראשות הממשלה‪ ,‬ובמהלך כהונתו‪ .‬בהמשך החקירה‪,‬‬
‫שבמהלכה נחתם הסכם עד מדינה עם מר עמדי‪ .‬בסיכומה של החקירה‪ ,‬החליט היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬לסגור את התיק כנגד נתניהו מחוסר הוכחות‪ .‬למרות סגירת התיק‪,‬‬
‫מציין היועץ המשפטי‪ ,‬כי‪- :‬‬
‫‪104‬‬
‫למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן‬
‫מקרה זה ראוי‪ ,‬גם על פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת‪ ,‬לביקורת נוקבת‪ ,‬ממוקדת בכל‬
‫המעורבים שלגביהם ניתנה החלטה זו‪ .‬כבר נתקלנו ‪ -‬לדאבוננו לא רק כאן ‪ -‬בקלות בלתי נסבלת‬
‫בכגון דא‪ .‬על נבחרי ציבור ועובדיו‪ ,‬לא כל שכן העומדים בראש הפירמידה ובסמוך לו‪ ,‬להקפיד‬
‫עם עצמם לבל ייכשלו בדבר‪ ,‬שגם אם לא הוכחה פליליותו ברמה הנדרשת במשפט פלילי‪ ,‬יש בו‬
‫ממידת ה"כיעור"‪ ,‬וכדברי חכמים )בבלי‪ ,‬חולין ל"ד ע"ב‪ ,‬ומסכת דרך ארץ זוטא ז'( "הרחק מן‬
‫הכיעור ומן הדומה לו"‪.‬‬
‫)רובינשטיין‪2000 ,‬ב'(‬
‫•‬
‫מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬מר שמעון שבס‪ :‬שבס הועסק‪ ,‬לפני מינויו‪,‬‬
‫בשכר גבוה אצל שני קבלנים‪ .‬הוא נחשד‪ ,‬שבתפקידו הציבורי קידם פרוייקט שלהם‪,‬‬
‫ותוך ששה ימים מיום פרישתו מתפקידו‪ ,‬החל לקבל מהם סכומי כסף גדולים‪ .‬שבס‬
‫הורשע בבית המשפט המחוזי‪ ,‬ונדון לשנתיים מאסר )ת‪.‬פ‪ ,(40387/99 .‬אולם‪ ,‬בית‬
‫המשפט העליון קיבל את ערעורו והוא זוכה‪ .‬בהכרעת הדין כותבים שופטי הרוב‪ ,‬אליהו‬
‫מצא ודליה דורנר‪ ,‬כי "יתכן בהחלט שמעשיו היוו עבירה משמעתית‪ ,‬באשר היה בהם‬
‫פגם אתי וציבורי‪ .‬אך… לא לכל פגם אתי וציבורי שדבק בפעילותו של עובד הציבור‬
‫ראוי להדביק תווית פלילית‪ .‬אדרבה‪ ,‬בהיעדר יסוד לאפיין את התנהגותו כהתנהגות‬
‫מושחתת‪ ,‬ואף אין לייחס לה גרימת נזק ממשי לאינטרס ציבורי מהותי‪ ,‬מוטב להימנע‬
‫מהרשעה" )ע"א ‪.(332/01‬‬
‫‪105‬‬