הרב נתי עצה וקצת יותר לגזור ולשמור בוגרי הצבא משתפים פק"ל כיסים מיוחד! נפרד ﬢבר העורך אני יושב פה וחושב מה חשוב לי לומר לכם .מה אני באמת רוצה לומר לכם .שתעשו חיל? יאמרו לכם הרבה .שתקדשו שם שמים? הרב נתי ודאי יסתכל עלי ויחייך חיוך שאומר' :לא זו המטרה הנעלה'. אולי אומר לכם -שתאהבו .תאהבו את מי שאתם ,על כל הפחדים הלא מדוברים ,על כל החוסר אמונה שאולי קיים ,על כל היתרונות והחסרונות שבכם .כי אלו מי שאתם ואין לכם תחליף. פעמים שיקשה עלי לאהוב את עצמי ,כי חבר שלי הצליח לצאת לפיקוד ואותי דחו על הסף .והאחר מצליח ממני בדבר פלוני אחר ,ואילו אני... דווקא ברגעים אלו עצמו עיניים ולמדו עצמכם להתבונן בטוב שקיים בכם. הפנימו שאדם גדול הוא לא מי שקיימים בו כוחות גדולים ,אלא מי שעושה עם מה שיש בו דברים גדולים .לא האצן של הפלוגה הוא הטוב ביותר ,אלא אף אותו אחד שיתנדב לסגור שבת בשביל חברים שלו – אותו אחד שידע לתת – מוכרח הוא להיות אדם גדול .ואני ,שזכיתי לדעת כל אחד מכם – מי יותר ומי פחות – יודע אני לומר כי אנשים גדולים אתם .אנשי רוח ואנשי מעשה .תורה שספג עלם בבית המדרש תעמוד לו כחייל בשדה הקרב. היו אתם עצמכם .היו האנשים הגדולים שאתם. היו גדולים מהחיים. תאריך :גיוס שיעור ב' ,ה'תשע"ג מספר גיליון675 : דוא"ל העלון[email protected] : עריכה לשונית :שמואל לעסרי קריקטורה :יגאל גורן הפצה לבוגרים :בועז הרשקוביץ הפצה לחיילים :יוסף קצב שתולים בבית ה' תלמידיי ,בניי היקרים! כן זה הגיע! שנה וחצי עברה ביעף. מתחילים לעבוד חמשה עשר בחורים צעירים, עבודת קודש לאומית, מבויישים אך נחושים, ועבודה פנימית מידותית; קצת ליצים אך מאוד רוצים. ללמוד לתת יד אמיצה, לטפוח על שכם, חמשה עשר דמויות להביט בעין טובה, שונות ומגוונות, לזכור את השמים מתמידים ולמדנים, שמעל הארץ הזו. משכילים והוגים, מארגנים וצחקנים. ברכתי אחת היא לכם בניי היקרים; שנה וחצי של כור היתוך שבכל מקום אליו תפנו בדיבוק וחבורה, תזכרו - בריתחה של תורה, מאין באתם בגערה ובדיחה, ולאן אתם הולכים, והתבוננות מעמיקה, שתהיו שתולים בבית ה' - לריחו של צ'אי במקדשכם הפנימי, בלילות חורפיים. ואז ,בחצרות א-להינו תפריחו! חולם בעיניים כחולות, נתי במקום שבעוד רגע תפסע כף רגלכם ,הם כבר היו. הם מעדו ,נחבלו ,נפגעו, ובסופו של יום ,הם אפילו נעמדו בשנית וצחקו. 'החבר'ה שאחרי' חולקים איתכם מעט מהתובנות איתן נפגשו במהלך שירותם הצבאי. אונאה "יש לכם עשרים שניות וכולם מולי בשלשות!" מסנן המפקד הסמל ,והמחלקה מתחילה לרוץ" ,מהר! עשר שניות אחרונות!" ועוד פעם שרוליק הורס הכל ,לא מוצא את עצמו ובטח שלא את השלשה שלו"...איזה שוקיסט" מסננים לו החבר'ה ומתחילים לרוץ עוד פעם... "שרוליק תראה איך אתה נראה!" -צועק עליו מפקד המחלקה " -חולצה בחוץ ושרוכים פתוחים ,תתארגן על עצמך כבר!" והחבר'ה מיד מגיבים" -איזה שוקיסט ,תתעורר כבר!" ושרוליק מחייך אבל עמוק בפנים ליבו שותת דם! תפקידנו כחיילים בצבא הוא לפגוע בכל מי שמאיים על עם ישראל בארצו ,להשמיד ולהרוג את אויבינו ולא את חברנו ,אפילו שאנחנו בלחץ וקשה ורוצים קצת להתפרק... שו"ע בחושן משפט (רכ"ח ,א) פוסק" :כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון ...והצועק על אונאת דברים נענה מיד" .ושם בסעיף ה' פוסק כך" :יזהר שלא לכנות שם רע לחברו, אע"פ שהוא רגיל באותו כינוי אם כוונתו להבישו אסור". המקור לפסק השו"ע הוא גמרא בב"מ (נח.): הגמרא שם עוסקת בנושא אונאה וצער שגורם אדם לחברו ,עד כדי כך שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים, ומי שעושה זאת כאילו שופך דמים! מידותינו נמדדות ומתגלות בצבא ,וזו ההזדמנות לתת כתף ,לתמוך ולעזור למי שקשה לו יותר ,למי שקצת לחוץ ממציאות החיים החדשה והמיוחדת הזו ,וכמובן לא להרוג אותו אפילו בצחוק! איתמר מריאן בין הישיבה לצבא שיעור ב' היקרים! זהו זה! חלפה לה תקופה של כשנה וחצי בה הישיבה הייתה ביתכם השני אם לא הראשון... בתקופה זו למדתם ,השכלתם ,נקשרתם, התגבשתם ,רכשתם מידות וכמובן תורה! אין ספק שכל המטען הזה יעזור לכם רבות באתגרים שיהיו לכם במהלך השירות הצבאי אותו אתם מתחילים כעת. בעיני ,השירות הצבאי הוא הזדמנות מצוינת להביא לידי ביטוי את הכישורים של כל אחד ואחד מכם בדברים שלא כ"כ באים לידי ביטוי בישיבה ,כעמידה באתגרים פיזיים, כניסה לחברה שונה מאוד ,התמודדות עם מסגרת נוקשה וכו' ,אבל היי! אל תיפול רוחכם! אומר לכם איך לדעתי תתגברו על כל האתגרים הללו בצורה הטובה ביותר ,אך קודם עלי להגיד שקטונתי מלתת לכם עצות. יש רבים וטובים ממני ,אבל היות ויותם ביקש כ"כ יפה לא יכולתי לסרב. ראשית ,חשוב מאוד שתיקחו כל דבר/משימה שיש לכם בצבא כ"אתגר זמני" ז"א -יוצאים למד"ס ואין לך כוח?אתה גרוע בריצה? תגיד לעצמך שיש לך כרגע אתגר לעמוד במשימה/בריצה הזו ותראה איך כבר יהיה לך יותר מוטיבציה!. אם רק תחליפו את המילה "בעיה" במילה "אתגר" ,תראו איך הכל נעשה קל יותר! די מהר תגלו שהחבר'ה שסביבכם הם לא בהכרח מי שהייתם רגילים לפגוש בסניף, בשכונה ,וכמובן בישיבה ...וזה נכון גם למי שהולך למחלקת בני"ש ובעיקר למי שהולך למעורבות ,המפגש עם החבר'ה האלה זו הזדמנות מצוינת בשבילכם להכיר חֶברה שונה מכם ותוכלו גם ללמוד מהם וגם להראות להם את היופי שיש בכם -הצניעות, הדיבור הנקי והמוטיבציה הגבוהה .ברור שלא צריך להגיע בגישה מתנשאת מעל החבר'ה האלו שגם סביר להניח שתהיו גדולים מהם בשנים (ואולי גם מהמפקדים) .רק אם תהיו מי שאתם תוכלו ליצור קשרים טובים עם האנשים האלו ,אגב ,הם חבר'ה מאוד אינטליגנטים והם מיד מזהים מי "דתי רציני" ומי "דתי בלאי" ותופתעו לשמוע שהם מכבדים הרבה יותר את זה שעומד על שלו ומקפיד על קלה כחמורה ולא את זה שמתקפל כשקצת קשה לו או ניגרר איתם לשיחות בפינת העישון .אתם גם תמצאו איתם הרבה נושאי שיחה משותפים ,אך מצד שני תדעו לפרוש בזמן כשהנושא הופך שלא לרוח התורה. והעצה האחרונה שמתקשרת להכל ,תמצאו לעצמכם זמן קבוע של לימוד תורה! בחברותא או לחוד ,אבל אפילו לחמש דקות! זה שווה המון .בתחילת השרות לא יהיה לכם טיפה זמן אבל ככל שצוברים פז"ם מגלים שיש מספיק זמן ללמוד תורה.אם תקפידו על זה אין לי ספק שכל היום שלכן יראה אחרת... אז באמת חבר'ה אני מאחל לכולכם: גבעתי ,שיריון ,החבר'ה הלא קרביים ,וכמובן לאחיי הצנחנים! המון המון בהצלחה! אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ,עצה ,או סתם שיחה! "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם" איתן איזנטל הייה לי אח יש דברים שעליהם כולם מסכימים ,בלי קשר לשמאל וימין ,דתי וחילוני .במהלך האימון המתקדם ,הוריו של חברי ,חוצני"ק מבריטניה שהגיע ללמוד בישיבת הכותל ולהתנדב בצבא ,הגיעו לביקור קצר ,בן כמה ימים בארץ .אנחנו לפעמים מתלוננים אחרי שלושה שבועות שאנחנו מתגעגעים הביתה, הוא לא ראה את הוריו כחצי שנה .כשהוא ביקש לצאת כדי לראות אותם ,אמרו לו המפקדים שצריך לשמור ו"אין מספיק סד"כ". כמובן הוא נעצב נורא .הוא סיפר לנו את זה, ואנו התארגנו ,יצרנו קבוצה ,דתיים וחילוניים, וברגע שהמפקדים העמידו אותנו בחי"ת, העלנו את הנושא .היינו קבוצה קטנה ,אבל ברגע שדיברנו מול כולם ,כל הסוללה הסכימה :כולנו מוכנים לשמור יותר ,והעיקר שאותו חבר יצא לפגוש את המשפחה שלו. בהתחלה המפקדים כעסו עלינו ,אמרו שזה לא קשור אלינו ,אבל בסוף (גם אם באיחור) הם נתנו לו לצאת. בספר משלי נאמר" :טובים השניים מן האחד ,שאם האחד יפול ."...שלמה בחכמתו מורה לנו דרך ביחסים שבין אדם לחברו. פעמים רבות בחייו ,נתקל האדם במבוי סתום, והוא לבדו אינו יכול לצאת ממנו .ברגעים אלו ,אני מאמין ,מביט הקב"ה מלמעלה לראות האם יעשה פלוני חסד עם חברו ,האם הוא יעזור לו .ברגעים מעין אלו ממש אנו נמדדים" .כוחנו באחדותנו"! אין זו סיסמה בעלמא ,כי אם אמת ממש! ככל שנוסיף להושיט יד לחבר בצרה ,כוחנו יגבר ויקל עליו לעמוד מצרתו. תומר צורן גם אני רק בן-אדם! כאשר לצערנו נגרם חילול ה' ח"ו ,צריכים אנו לדעת שמצב זה היה יכול להוליד קידוש ה' גדול .וכן להיפך .כאשר בונים בניין גדול, העלייה היא עצומה ,אך אם הדברים לא נעשו כשורה ,יכול הדבר לגרום לנפילה עצומה באותה מידה. פעמים קורה שחייל חילוני "תופס על חם" בחור דתי ,שבגלל עייפות הוא לא מתפלל או לא מברך ,או מקלל ,או מחמת חולשה מעיין בעיתונים לא צנועים ונראה כשהוא מתבונן בתמונה לא צנועה .מיד נדהם החייל החילוני, ואומר :אתה?! אתה דתי ,ואיך אתה יכול להתנהג כך?! ולמרות שהוא תמיד מתנהג בצורה דומה ,כאשר הוא מזהה זאת בך -הוא נבעת.הסיבה לזה היא משום שהוא תופס שאתה דתי -סימן הוא שאין לך ניסיונות ואין לך יצרים ,אלא בזכות הסטטוס החברתי אליו אתה משתייך -ליבך חלל בקרבך. יש לדעת שכאשר אנו דתיים ,דבר עדיין לא השתנה באישיותנו בפועל .מה שהשתנה הוא הכיוון .השאיפה .עתה אנו מכריזים ואומרים: "אני לא מוכן לחיות בנמיכות! אני לא מוכן להיות מכור ליצר! אני רוצה קדושה ורוממות בחיי!" -אבל אין זה אומר שדי בכך .אנחנו רוצים ,אנחנו שואפים ,אבל בד-בבד אנו צריכים לדעת להסביר לעצמנו ולסביבתנו את רמתנו הרוחנית האמיתית ,ואז נבין את האחריות של השאיפה לשלמות עם המצב הנוכחי שלנו ,ונוכל להיות מי שאנחנו באמת ולהתקדם בבטחה אל יעדנו. איתמר פלק פק"ﬥ כיסיﬦ לחיילי ישיבת הגולן לבני שיעור ב' היקרים! סוף מעשה במחשבה תחילה .לפני מעשה שעושים יש לברר היטב מדוע עושים אותו .עקרון זה נכון גם ביחס לפעולות יום-יומיות של האדם וק"ו שהוא נכון כאשר אנו עוסקים בעניין כה משמעותי ,כשירות בצה"ל. נתבקשתי להעלות על הכתב את 'חמש הנקודות' עליהן אני נוהג לשוחח לקראת הגיוס .אלו אותן הנקודות ששמעתי מהר"מ שלי בשיעור א' בישיבת הגולן לפני כמעט עשרים וחמש שנים -הרב שרלו .במהלךהשנים עוצבו הדברים והורחבו וכאן לא תוכל היריעה להכיל אלא את תמציתם: אפתח בכך ש'דרך ארץ קדמה לתורה' .החובה להתגייס לצה"ל גלומה בהתנהגות טבעית-נורמלית של אזרח מדינת ישראל ,לכה"פ משני טעמים: אדם נורמלי מבקש להגן על חייו וחיי משפחתו, ובמובן הרחב – על קיומה של החברה/המדינה בה הוא חי .תובנה זו היא כלל אנושית ולא קשורה לעם ישראל בדוקא ,אלא במובן זה שהוא אכן נתון תחת איומים רבים וכו'. 'דינא דמלכותא דינא' .איני נכנס כעת לגדרים ההלכתיים של המושג אבל העקרון של ציות לחוקי המדינה הוא עקרון בסיסי והכרחי לקיומה של חברה/מדינה' .אלמלא מוראה של מלכות'... נוסיף לנ"ל שלושה רבדים עמוקים יותר: שותפות עם כלל ישראל .הרמב"ם בהלכות תשובה אומר שמי שמקפיד לקיים את מצוות התורה קלה כחמורה ,אך אינו משתתף בצרת הציבור אין לו חלק לעולם הבא ,דהיינו ,שהשייכות שלנו לעולם הנצח עוברת דרך נשמת ישראל הכללית .אנחנו עובדי ד' כאומה ולא רק כאנשים פרטיים .החפץ חיים היה ישן על הקרקע כאשר שמע על סבלם של יהודים בריחוק מקום .זוהי שייכות נשמתית .בעניינינו הדברים משמעותיים בהרבה ,שהרי ביכולתנו להשתתף השתתפות פעילה ונצרכת .עדיין מהדהדות מילותיו של משה רבנו'" :האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!' מימוש כמיהת הדורות .אנו זוכים לממש בדורנו את אשר לא זכו לו דורות רבים .נשער לעצמנו מה היה מוכן לתת סבא של סבא שלנו כדי לזכות לכך שמפקד יהודי בצבא ישראל יפקוד עליו לנקות את שירותי השדה במוצב צהל"י? אני אוהב לחזור ולספר על אותו אברך שחנה במקום אסור ליד ישיבת מרכז הרב ובעוד השוטר רושם את הדו"ח הבחין הוא בזוית עינו ברצי"ה המתקרב והולך .הוא קיוה מאוד שהרב יציל אותו מהמצב המביך ,אולי יאמר איזו מילה לשוטר .הרצי"ה הגיע ואמר" :אח ,משטרה יהודית ,כמה נפלא!" והמשיך בדרכו ...הרב ויצמן לימד אותנו לפני גיוסינו את דברי המנהג שבאמירת 'רצה והחליצנו' בברכת המזון של שבת מתפללים יהודים מדורי דורות לזכות לגאולה בזכותה של השבת .וכיצד היא הגאולה? 'החליצנו' – להיות חלוצי צבא .אשרינו שזכינו! מעל לכל – השירות בצה"ל הוא מצוה אדירה! זהו ערך תורני עליון של 'עזרת ישראל מיד צר' – מעין 'לא תעמוד על דם רעך' ,אך במובן לאומי רחב .אנו זוכים לקיים בהשתתפותנו בכל פעילות צבאית שהיא את מצות ישוב ארץ ישראל ,באופן היותר מובחר .הלא כך הגדיר הרמב"ן' :שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות – '...החלת רבונות! החלת הרבונות המובהקת ביותר נעשית באמצעות צה"ל שמגן על גבולותיה של מדינתנו מפני הקמים עליה .ישיבת א"י שקולה כנגד כל התורה כולה ובודאי שהנכונות למסור את הנפש לקיומה של מצוה נעלה זו – ערכה לא יסולא בפז. לסיום ,אני מבקש להוסיף ,שחשיבותם של הדברים אינה רק בשינונם לקראת השירות הצבאי אלא גם במהלכו .מומלץ מאוד לשוב על הראשונות (בעיקר בשעות של קושי) ומתוך כך להתחזק במשמעות העמוקה של העשייה. ד' ישמור צאתכם ובואכם מעתה ועד עולם! הרב שי וינטר לשיעור ב' היקרים, לפני כשנה השתתפתי בפרויקט שנקרא "בעקבות לוחמים" ,שבמהלכו הגיעו כ 04,444-שמיניסטים מרחבי הארץ לרמת הגולן ,כדי לשמוע על מאורעות גיבורינו במלחמות ישראל ובתוכם אביגדור קהלני ,הרב סבתו (נהגו בטנק היה הרב איזנטל) ועוד רבים וטובים. אף אחד מהמדריכים אשר השתתפו בפרויקט לא ציפו ולא צפו באיזה דור הם ייפגשו 'דור אשר לא ידע את יוסף' .והאמת היא ,שגם אם היו מכירים אותו -זה לא היה כל-כך משנה .השמיניסטים היקרים שלנו לא התלהבו מכלום ,במקרה הטוב הם התלהבו ממפגן האש שהתרחש בסוף כל יום ,או אולי מהכלב ביל (שם יהודי נפוץ) של מג"ב שהסתער על מג"בניק תמים בתערוכת החיילות באחמדי'ה .את סיפורי הקרבות הם הכניסו לאוזן אחת והוציאו מהשנייה באותו הרגע .את הרצון וההשתוקקות לשרת ביחידה קרבית ראיתי אצל מעטים ,אם בכלל .מה עושים? הייתה שאלתנו .האם זה צה"ל של הדור הבא? אביגדור קהלני -גיבור ישראל ,אשר הגה את הרעיון של המבצע הצה"לי הזה ,אשר השתתפו בו קרוב ל 5444חיילים פעילים ,פגש את רוב בני הנוער הללו באותו העמק בו נלחם לפני שנים כה רבות – עמק הבכא. אני רוצה לשתף אתכם באותו "אני מאמין" שסיפר קהלני לבני הנוער .הוא טען בפני השמיניסטים שהוא עשה כל שביכולתו בצה"ל ובמדינה כדי להביא אותנו למקום שבו מדינת ישראל נמצאת היום מבחינה מדינית :הגולן ,איו"ש ,סיני וכו'. ואז להפתעת כולנו הוא ציטט פסוק" :דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת א',ד') .הוא אמר להם שהוא הדור שהולך והם הדור שבא ,ותפקידם עכשיו להחליף אותו בהגנה על המדינה .הוא מוציא את דגל המדינה מנופף ומעביר אותו לדור הבא. עמדנו שם פעורי פה ,לא יודעים מה לחשוב ואיך להתייחס לא לדור ולא לדברים. ואז נזכרתי בתמונה מדהימה :חבורה אצלי בבית או בישיבה בשעה 33:24על עתידנו .הברק בעיניים של תלמידי ישיבה שלמדו כל היום ורוצים עוד קצת ,הברק בעיניים של דור שמכיר ויודע -מכיר את הפסוק בקהלת ויודע מה תפקידו -דור שעכשיו מתחיל את תפקידו ,דור שב"ה יהווה גשר אנושי לאותו דור מבולבל. לראות את הברק בעיניים שדוחף אתכם ,המוטיבציה שלכם היא זו שמחזיקה ומחזקת את אמונתי בעתיד. לראות את הפנים המחייכות ,לקבל את הטלפונים המדהימים שהכל טוב ויהיה יותר טוב .על העיניים הבורקות והחיוך המתמשך בהגעה לבית המדרש. הידיעה שאתם שם מצליחה להשכיח ממני את אותו המחזה של דור מבולבל וחסר ישע שעומד שם בעמק הבכא .אתם מבחינתי התשובה לאותו דור של עמק הבכא ,אתם פתח תקווה. נאמר לי שאני צריך לכתוב מכתב חיזוק אך לא נאמר לי למי החיזוק .גיליתי להפתעתי שאין אתם צריכים חיזוק ,אלא אתם החיזוק שלנו .אתם הדור שמחזיק בנשק ומחזק את הלבבות ,אתם חיילינו לא רק בקו וי החזית של מדינת ישראל ,אלא גם חיילינו בחזית הרוחנית מול דור הבלבול. דור הולך ודור בא ,עכשיו זה תורכם, שי שצ'ופק התפילה הבאה לקוחה מתוך תפילה ארוכה יותר שנוסחה על-ידי ה'חפץ חיים' זצ"ל. היא הוכנה על-ידי ראש ישיבת מנצ'סטר ,הרב יהודא זאב סגל זצ"ל. רמב"ם ,הל' מלכים; ז ,טו "רבונו של עולם ,יהי רצון מלפניך אל רחום וחנון שתזכני היום ובכל יום לשמור פי ולשוני מלשון הרע ורכילות .ואזהר מלדבר אפילו על איש יחיד ,וכל שכן על כלל ישראל או על חלק מהם ,וכל שכן מלהתרעם על מידותיו של הקדוש ברוך הוא .ואזהר מלדבר דברי שקר ,חנופה ,מחלוקת, כעס ,גאוה ,אונאת דברים ,הלבנת פנים ,לצנות ,וכל דיבור אסור .וזכני שלא לדבר כי אם דבר הצריך לעניני גופי ונפשי ,ויהיו כל מעשי ודיבורי לשם שמים". מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו ,שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה ,ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מל בו ויפנה מכל דבר למלחמה ...וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד ,מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה ,ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא... כמה מספרים שכדאי לדעת... ראה לשים דברי מרן אלו אל מול עיניך תמיד, ואשרי הנזהר שלא לבייש את חברו. סעיף א' כשם שאונאה במקח וממכר ,כך אונאה בדברים .וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון ,שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון ,זה בגופו וזה בממונו; והצועק על אונאת דברים נענה מיד. סעיף ה' יזהר שלא לכנות שם רע לחבירו ,אע"פ שהוא רגיל באותו כנוי ,אם כוונתו לביישו ,אסור. הרב ישי סמואל 463-3740043 אחראי חיילים; יוסף קצב 463-5300756 מזכירות 40-5752452
© Copyright 2024