‫‪ -‬תקציר מחקר יישומי‪- 1‬‬ ‫כלים שלובים ‪2‬‬ ‫בחינה משווה של תקנים והנחיות המקובלים‬ ‫בישראל בדיווח ויישום אחריות תאגידית‬ ‫‪A comparative analysis of Israeli common CSR applied methodologies‬‬ ‫יוני ‪2102‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כתיבה‪ :‬עו"ד חגית הלמר‬ ‫הנחיה מקצועית‪ :‬ליעד אורתר‬ ‫‪3‬‬ ‫לציטוט המחקר – המרכז האקדמי למשפט ולעסקים (המכון לאחריות תאגידית)‪ ,‬כלים שלובים ‪ - 2‬בחינה‬ ‫משווה של תקנים והנחיות המקובלים בישראל בדיווח ויישום אחריות תאגידית‪.)2102( ,‬‬ ‫_________________________________________________________________________‬ ‫‪ 1‬נוסח מחקר זה הינו תקציר של המחקר המלא‪ .‬לעיון במחקר המלא ראו באתר המכון לאחריות תאגידית ‪-‬‬ ‫‪http://www.csri.org.il/?p=847‬‬ ‫‪ 2‬עורכת דין סביבתית עצמאית ‪[email protected]‬‬ ‫‪ 3‬ראש תחום דיווחי קיימות במכון לאחריות תאגידית‪ ,‬המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומרצה לקיימות ואחריות תאגידית‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללה האקדמית ת"א‪-‬יפו ‪[email protected]‬‬ ‫תקציר‬ ‫בחינה משווה של תקנים והנחיות המקובלים בישראל ביישום אחריות תאגידית‬ ‫התמורות המשמעותיות בשיח הציבורי והעסקי‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬מציגות ציפיה בציבור‬ ‫להתנהלות עסקית הוגנת של חברות‪ ,‬הרואה לא רק את שורת הרווח אלא גם השיקולים‬ ‫הסביבתיים והחברתיים ארוכי הטווח‪ .‬אחריות תאגידית היא גישה ניהולית המבקשת לגלם‬ ‫ערכים אלו ויישומה כרוך בסוגיות שעל מנהלי החברות להחליט לגביהן‪ ,‬ובהן שאלת הדיווח‬ ‫הלא פיננסי‪/‬וולונטארי (האם לדווח? איך לדווח? למי? וכו')‪ .‬זאת לאור חלקם המרכזי של‬ ‫עקרון השקיפות והתייחסות למחזיקי עניין‪ ,‬פנימיים וחיצוניים‪ ,‬ביישום אחריות תאגידית‪.‬‬ ‫בישראל מדובר בגישה ניהולית שהחלה את דרכה לפני למעלה מעשור והיא הולכת ומתרחבת‪.‬‬ ‫מחקר 'כלים שלובים‪ '2‬סוקר את הכלים העדכניים והמרכזיים כיום לדיווח וליישום אחריות‬ ‫תאגידית ‪.‬‬ ‫המחקר סוקר שלושה "מסלולים" והם‪ :‬דירוג מעלה לשנת ‪ ,2102‬תקן ‪ )2102( 01,111‬של מכון‬ ‫התקנים ואפשרות לדיווח תאגידי לפי הנחיות ה ‪ . (Global Report Initiative) GRI‬המחקר‬ ‫משווה את ה"מסלולים" זה מול זה וגם מול הצעת חוק לדיווח אחריות תאגידית (חוברת‬ ‫דיווח(‪ ,‬התשע"ג‪ .2102-‬המחקר פורט‪ ,‬מרכז ומשווה‪ ,‬את אמות המידה לדיווח ויישום אחריות‬ ‫תאגידית ובאופן זה משקף מה מצפים בפועל מחברות לעשות כדי שאכן תהיינה חברות‬ ‫המיישמות אחריות תאגידית‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מראים כי כל גופי היישום הנ"ל מציבים רף דרישות גבוה ומפורט בתחומים‬ ‫שונים תחת אחריות תאגידית‪ :‬אתיקה‪ ,‬זכויות עובדים‪ ,‬ממשל תאגידי‪ ,‬סביבה ועוד‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫קיימים ביניהם הבדלים מהותיים בגישה ליישום אחריות תאגידית‪ ,‬כגון ‪ -‬גודל החברה (האם‬ ‫רק חברות בסדרי גודל אדירים או שמא כל חברה); אופי היישום‪ :‬על בסיס הגדרה עצמית של‬ ‫החברה את תחום וגבולות השפעתה או שמא על פי צ'ק ליסט מוגדר של מסמך היישום; הנחיה‬ ‫(או העדרה) לדיווח לגבי ה"מעטפת" האסטרטגית של החברה בהקשר של קיימות‪ ,‬או דיווח‬ ‫לפי "פילוח" תחומי אחריות תאגידית; קיומו (או היעדרו) של הליך ודירוג של החברה‬ ‫המיישמת; ולבסוף ‪ -‬שקיפות‪ :‬נמצא כי זוהי סוגיה מרכזית המבדילה בין גורמי היישום‬ ‫השונים נוכח מחלוקת בנוגע למחויבות האינהרנטית בפרסום דו"ח אחריות תאגידית לחברה‬ ‫המבקשת ליישם אחריות תאגידית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מציג המחקר מגמות עדכניות בעולם והן פעילות ארגון ‪ SASB‬האמריקאי (‪)2100‬‬ ‫ומטרתו קביעת אמות מידה ענפיות אחידות ומדידות לחברות בארה"ב‪ ,‬בכדי לשמש כלי‬ ‫מדידה מהימן עבור משקיעים לבחינת ביצועיהן בתחום הקיימות‪ .‬וכן‪ ,‬אישורה במאי ‪ ,2102‬של‬ ‫דירקטיבה אירופאית שתחייב את החברות הגדולות באירופה הנסחרות בבורסה‪0111 ,‬‬ ‫במספר‪ ,‬לדווח על סוגיות מפתח בנושאי זכויות אדם‪ ,‬העסקת עובדים‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬מניעת‬ ‫שחיתות וגיוון תעסוקתי ‪.‬‬ ‫יש לתת את הדעת למגמות עולמיות אלו‪ .‬מדובר בתהליכים שיכולים לארוך זמן אבל הכרת‬ ‫המגמות תסייע לחברות להגיע מוכנות ובשלות ל'קו ההתחלה' אם וכאשר תגובש בארץ‬ ‫רגולציה בתחום זה‪.‬‬ ‫עמ' ‪2‬‬ ‫"כלים שלובים ‪ – "2‬למי ולמה‬ ‫בתקופה האחרונה אנו רואים כיצד יותר ויותר אנשים מביעים עניין רב בתחום האחריות התאגידית‪ .‬חלקם‬ ‫מתוך רצון לאמץ פרקטיקה זו בתור הקריירה האישית שלהם‪ ,‬חלקם כמושא למחקר ולימוד אקדמי וחלקם‬ ‫מתוך רצון לבחון אימוצה במסגרת מקומות העבודה הנוכחיים שלהם‪ .‬אי לכך‪ ,‬קהל היעד אשר הינו לנגד‬ ‫עינינו בתהליך הכתיבה היה רחב ומגוון והתייחס לעניין ציבורי גובר זה‪ .‬מחד אנו פונים לאלו שכבר עוסקים‬ ‫בדבר אך אנו רוצים להגיע גם אל קהלים חדשים בייחוד אם יהיו אלו דירקטורים‪ ,‬מנהלים ויועצים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬גם לאלו אשר כבר מכירים את הנושא‪ ,‬המחקר הזה הוא בבחינת מיפוי מעודכן עבורם של הנחיות‬ ‫ומסמכי הדיווח ויישום המובילים השונים‪ .‬עבור אלו שנחשפים לנושא לראשונה‪ ,‬המחקר הזה הוא בבחינת‬ ‫הצגה כללית של מסמכי הדיווח והיישום עבורם‪.‬‬ ‫מכיוון שעסקינן במגוון סוגים רחב של תאגידים (חברות ציבוריות‪ ,‬פרטיות‪ ,‬ממשלתיות‪ ,‬ארגונים ללא‬ ‫מטרות רווח ותאגידים עירוניים) אשר כולם מהווים עבורנו מושא לדיווח ויישום אחריות תאגידית‪ ,‬לשם‬ ‫הפישוט נתייחס למכלול מורכב ומגוון זה כאל– "חברה" או "החברה"‪ .‬אנו מודעים היבט לכך שבשפה‬ ‫העברית מילה זו יכולה להתפרש גם כ ‪ Society‬וגם כ ‪ .Company‬אולי דווקא משום כפל לשון זה המראה‬ ‫על זהות אינטרסים אפשרית החלטנו לא לעשות שימוש במילה העברית האפשרית הנוספת והיא "תאגיד"‪.‬‬ ‫אחריות תאגידית ‪ /‬אחריות חברתית ‪ /‬אחריות חברתית‪-‬סביבתית ‪ /‬אחריות חברתית‪-‬תאגידית ‪ /‬קיימות‬ ‫בעסקים ‪ /‬אזרחות תאגידית ( ‪Corporate Citizenship, Sustainability in the Business Sector,‬‬ ‫‪ Corporate Social Responsibility‬וכן הלאה)‪ ,‬הם כולם מונחים מקובלים המתארים גישה של חברות‬ ‫הלוקחו ת בחשבון שיקולים חברתיים‪ ,‬אתיים‪ ,‬סביבתיים וכלכליים בניהול וקבלת ההחלטות שלהן‪ ,4‬וזאת‬ ‫מתוך הבנה שהתנהגות אחראית של ארגונים חורגת מהתכלית הקלסית של מקסום הרווח הכלכלי של‬ ‫התאגיד‪ ,‬ונועדה גם להיטיב עם החברה (‪ )society‬והסביבה‪ .5‬לשם הפישוט נשתמש להלן במונח – "אחריות‬ ‫תאגידית"‪.‬‬ ‫דיווח אחריות תאגידית ‪ /‬דיווח קיימות ‪ /‬דיווח לא‪-‬פיננסי ( ‪corporate social report, sustainability‬‬ ‫‪ )report, non-financial report‬הם כולם מונחים המתארים דיווח של חברה על אופן יישום האחריות‬ ‫התאגידית שלה‪ .6‬דיווחים אלו נבדלים זה מזה בהיבטים מהותיים שונים (כגון וולונטריות או חיוב בדיווח‪,‬‬ ‫קיום או העדר בקרה חיצונית על הדיווח‪ ,‬החברות שהן מושא לדיווח ועוד)‪ ,‬אך גם דומים זה לזה בהיבטים‬ ‫מהותיים אחרים (התייחסות רחבה ומפורטת‪ ,‬המציבה לחברות רף גבוה בסוגיות של אתיקה‪ ,‬חברה‪ ,‬סביבה‬ ‫וממשל תאגידי)‪ .‬לשם הפישוט נשתמש להלן במונח – "דיווח אחריות תאגידית"‪.‬‬ ‫_________________________________________________________________________‬ ‫‪ 4‬להרחבה‪ ,‬עמ' ‪ 0-2‬לת"י ‪)2102( 01111‬‬ ‫‪ 5‬להרחבה‪ ,‬עמ' ‪ 2-2‬למסמך אחריות תאגידית של חברות – חובת דיווח חברתי וסביבתי‪ ,‬יולי ‪ ,2102‬המכון לאחריות תאגידית‪,‬‬ ‫נכתב עבור ח"כ איתן כבל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת‬ ‫‪ 6‬להרחבה‪ ,‬עמ' ‪ 2-0‬למסמך חובת דיווח חברתי וסביבתי‪ ,‬יולי ‪2102‬‬ ‫עמ' ‪2‬‬ ‫במהלך כניסת חברה לתהליך יישום אחריות תאגידית צצות ועולות סוגיות רבות שעל מנהלי החברה‬ ‫להחליט לגביהן‪ ,‬וביניהן גם שאלת הדיווח (האם לדווח? איך לדווח? עבור מי מיועד הדיווח? וכיו')‪ .‬בפני‬ ‫חברה המבקשת ליישם אחריות תאגידית מצויים כיום בישראל כמה "מסלולי דיווח‪/‬יישום"‪.‬‬ ‫ב‪ 2112-‬בוצע מחקר יישומי ראשון‪ 7‬שערך בחינה השוואתית של שלושת הגופים המובילים בישראל בתחום‬ ‫אחריות חברתית‪ :‬ארגון מעלה‪ ,‬מכון התקנים באמצעות ת"י (תקן ישראלי) ‪ 01111‬והנחיות ה‪ GRI -‬לדיווח‪,‬‬ ‫בגרסת ה‪ .G3-‬המחקר דאז‪ ,‬כלים שלובים‪ ,‬יתעדכן כאן‪ ,‬במחקר זה‪ .‬שכן מאז ‪ 2112‬התחוללו שינויים‬ ‫משמעותיים בתחום האחריות התאגידית‪ :‬ב‪ 2101-‬פורסם תקן ‪ ,ISO:26000‬תקן בינלאומי ראשון מסוגו‬ ‫בעולם לאחריות חברתית‪ ,‬ב‪ 2100-‬הושקה גרסת ה‪ G3.1-‬של הנחיות ה‪ GRI-‬שכוללת הרחבת של הנחיות‬ ‫הדיווח בנושאי זכויות אדם‪ ,‬השפעות על הקהילה המקומית ומגדר‪ ,‬ובמחצית ‪ 2102‬חלו בשלושת הגופים‬ ‫הללו שינויים מהותיים במסמכי ההנחיות (יפורטו להלן במסגרת הסקירה שתוצג ביחס לכל אחד מהם)‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במחצית ‪ 2102‬החלה להיות מקודמת הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח)‪ ,‬התשע"ד‪2102-‬‬ ‫שנכתבה על ידי המכון לאחריות תאגידית‪.‬‬ ‫מטרת המחקר הנוכחי‪ ,‬כלים שלובים ‪ ,2‬היא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫להראות את נקודות המפגש והשוני בין המסמכים הראשיים היום בתחום דיווח ויישום האחריות‬ ‫התאגידית בישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאפשר לחברה שכבר דיווחה לפי אחד הדיווחים או ההנחיות הנ"ל‪ ,‬לזהות מה נדרש ממנה על‬ ‫מנת לעלות בקנה אחד עם עקרונות הדיווח או ההנחיות לפי אחד מהמסמכים האחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להמחיש לחברות המיישמות כיום אחריות תאגידית‪ ,‬ולחברות המבקשות להתחיל ליישם אחריות‬ ‫תאגידית‪ ,‬כיצד עליהן להטמיע‪ ,‬לנהל ולדווח את פעילותן בתחום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לסקור מגמת עתידיות בעולם בתחום דיווחי אחריות תאגידית‪.‬‬ ‫מטרת המחקר אינה לתאר את הבשורה הגלומה לחברות ביישום גישת אחריות תאגידית (באם תהיה זו‬ ‫חיובית או שלילית מבחינתן)‪ .‬אנו מקווים כי אגב קריאת המחקר‪ ,‬גם ללא פריסת הרקע הרעיוני הרחב‬ ‫והעמוק בנוגע ליתרונות ולרווחים באימוץ גישה זו‪ ,‬יתוודעו דירקטורים ומנהלי חברות לבסיס הערכי של‬ ‫גישה זו‪ ,‬שבכוחו להיות מתורגם גם לבסיס עסקי איתן ואסטרטגי עבור החברות בניהולם‪.8‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המחקר‪ ,‬כמחקר השוואתי הבוחן מתודולוגיית דיווח ויישום‪:‬‬ ‫‪ ‬אינו סוקר את הפעילות הענפה המתקיימת בישראל בתחום ניהול אחריות תאגידית;‬ ‫‪ ‬אינו מבצע הערכה של מידת היישום של המתודולוגיות השונות;‬ ‫‪ ‬ואינו סוקר את ההתפתחות הפנימית בכל גוף דיווח או יישום‪.‬‬ ‫עניינים אלו הם רחבי‪-‬יריעה בהרבה מגבולות מחקרנו‪.‬‬ ‫_________________________________________________________________________‬ ‫‪ 7‬כלים שלובים‪ ,‬בחינה השוואתית של תקנים והנחיות ישראליים ביישום אחריות חברתית‪-‬סביבתית‪ ,‬חברת ביונדביזנס‪2112 ,‬‬ ‫‪ 8‬להרח בה בדבר מחקרים שבוצעו בנוגע ליתרונות עסקיים וניהוליים הגלומים בחיוב בדיווחי אחריות חברתית‪ ,‬עמ' ‪ 2‬למסמך‬ ‫חובת דיווח חברתי וסביבתי‪ ,‬יולי ‪2102‬‬ ‫עמ' ‪2‬‬ ‫מגמות עדכניות בישראל – התפתחויות מרכזיות מאז פרסום "כלים שלובים ‪"0‬‬ ‫הפרק להלן יסקור את שלושת מסמכי הדיווח והיישום המובילים הפועלים כיום בישראל בתחום האחריות‬ ‫התאגידית וכן את הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח)‪ ,‬התשע"ד‪ .2102-‬היות ומטרת הצעת החוק‬ ‫היא "לעלות דרגה" בדיווחי האחריות התאגידית ולהפכם למחייבים‪ ,‬מעניין לבחון את הצעת החוק על רקע‬ ‫שלושת מסמכי היישום הוולונטריים כיום‪ .‬חשוב לציין כי המחקר עוסק אך ורק בבחינה השוואתית של‬ ‫גורמי הדיווח הפעילים והמקובלים בישראל כאשר בעולם קיים מגוון רחב הרבה יותר‪.‬‬ ‫נציין כי מסמך יישום נוסף הצטרף גם הוא אל מעגלי המסמכים הקיימים בישראל וכוונתנו ל"מדריך‬ ‫לפיתוח בר‪-‬קיימא בחברות הממשלתיות" אשר פורסם בדצמבר ‪ 9 2102‬אך כאמור אינו נכלל בסקירה זו‪.‬‬ ‫התייחסות מפורטת למסמך זה ניתן למצוא בנייר העמדה שהוכן במסגרת יום איכות הסביבה בכנסת ב‪-‬‬ ‫‪.10 00.0.2102‬‬ ‫(‪ – GRI )0‬יוזמת הדיווח הגלובאלית‬ ‫‪11‬‬ ‫ארגון ה ‪ )Global Reporting Initiative( GRI‬הוא ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח שנוסד ב‪0992-‬‬ ‫בארה"ב במסגרת ‪ ,UNEP‬תכנית הסביבה של האו"ם וכיוזמה של ארגון ‪ CERES‬האמריקאי‪ ,‬המאגד‬ ‫מאות חברות ומשקיעים בפעילות למען קידום הקיימות ושמירה על הסביבה‪ .‬ה‪ GRI-‬היה חלוץ בפיתוח‬ ‫מסגרת כוללת לדיווחי אחריות תאגידית‪ ,‬והנחיותיו לדיווח (הגרסה הראשונה שלהן הושקה ב‪,)2111-‬‬ ‫משמשות כיום אלפי עסקים וחברות‪ ,‬מכל הגדלים ומכל המגזרים העסקיים‪ ,‬בכל העולם‪.‬‬ ‫מטרת הארגון היא להגביר את השקיפות והאחריותיות (‪ )12accountability‬התאגידית של חברות ולהפוך‬ ‫את דו"חות האחריות התאגידית לברי‪-‬השוואה בין חברה אחת לשנייה ובין נקודות זמן שונות‪ ,‬ובכך להגביר‬ ‫את אמון מחזיקי העניין בחברות‪ .‬לצורך כך פותחו גם הנחיות דיווח מגזריות ממוקדות כגון למגזר‬ ‫הלוגיסטיקה והתחבורה‪ ,‬תעשיית החשמל‪ ,‬המגזר הפיננסי ועוד‪ .‬המסגרת להנחיות הדיווח נקבעת‬ ‫באמצעות תהליך מקצועי מתמשך שמקיים הארגון עם קבוצות עבודה בינלאומיות‪ ,‬מומחים בתחום‬ ‫האחריות התאגידית ונציגי מחזיקי עניין שונים‪ ,‬וכן הליך העברה להערות הציבור‪ ,‬זאת במטרה ליצור‬ ‫מסגרת הנחיות לדיווח שתתאים לכל סוגי החברות המדווחות‪.‬‬ ‫כיום שירותי הארגון התרחבו גם למתן הדרכה ואימון‪ ,‬ליווי חברות מדווחות "מתחילות" והדרכה לעסקים‬ ‫קטנים‬ ‫ובינוניים‬ ‫באמצעות‬ ‫גופי‬ ‫הדרכה‬ ‫מוסמכים‬ ‫(‪partners‬‬ ‫‪training‬‬ ‫‪certified‬‬ ‫‪.)GRI‬‬ ‫_________________________________________________________________________‬ ‫‪ 9‬להלן קישור למסמך ‪http://www.gca.gov.il/NR/rdonlyres/7507D193 -5219-4FD4-9E7B- -‬‬ ‫‪455BAB15F4BB/0/madrijpituajbarkaiima.pdf‬‬ ‫‪ 10‬לנייר העמדה המלא ‪http://www.csri.org.il/?p=838 -‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מתוך אתר ה‪ .GRI-‬להרחבה נפנה למסמך כלים שלובים ‪ 2112‬ולמסמך חובת דיווח חברתי‪-‬סביבתי‪ ,‬יולי ‪ .2102‬העדכון ביחס‬ ‫ל‪ 2102-‬הינו מתוך אתר ה‪.GRI-‬‬ ‫‪ 12‬אחריותיות – דרישת סף לממשל תאגידי וציבורי לפיה הארגון אחראי ומחוייב למן דין וחשבון כלפי כל מי שעשוי להיות‬ ‫מושפע מהחלטותיו ופעילותיו – הגדרה מתוך הספר‪ :‬אחר יות תאגידית‪ ,‬כך ניהול אחראי תורם לצמיחה עסקית וגם לחברה‬ ‫וסביבה‪ ,‬עברי ורבין‪2102 ,‬‬ ‫עמ' ‪5‬‬ ‫ב‪ 2100-‬הושק עדכון לגרסת ההנחיות השלישית‪ ,‬ה‪ .G3.1-‬העדכון הרחיב את מסגרת הנחיות הדיווח‬ ‫בנושאי מיגדר‪ ,‬קהילה וזכויות אדם‪ .‬מאז ‪ 0992‬פורסמו בעולם יותר מ‪ 22,111-‬דוחות אחריות תאגידית‪,‬‬ ‫כאשר ב‪ 2112-‬מס' הדוחות עמד על ‪ 229‬וב‪ 2102-‬על ‪.2,291‬‬ ‫במאי ‪ 2102‬הושקה הגרסה הרביעית של ההנחיות ‪( G4 -‬על כך בהרחבה בהמשך – בפרק מגמות עתידיות)‪.‬‬ ‫לפי מסמך ההקדמה ל‪ ,G4-‬חברות יבחרו מתי ברצונן לעבור לדיווח על פיו‪ ,‬יחד עם זאת מובהר כי לאחר ה‪-‬‬ ‫‪ 20.02.2105‬דיווחים לפי ה‪ GRI-‬צריכים להיות לפי הנחיות ה‪ .G4-‬היות והנחיות ה‪ G4-‬יתחילו להיות‬ ‫מוחלות ביחס לכל חברה רק החל מינואר ‪ – 2100‬לצורך מחקר זה נמשיך ונבדוק את מסמכי היישום‬ ‫העדכניים האחרים‪ ,‬בהשוואה ל‪.G3/G3.1-‬‬ ‫‪13‬‬ ‫(‪ )2‬מעלה – עסקים מנהיגים אחריות חברתית‬ ‫מעלה היא ארגון גג (ללא מטרות רווח) של כ‪ 001-‬מהחברות הגדולות בישראל המפתחת את הסטנדרטים של‬ ‫ניהול אחראי בעסקים בישראל‪ .‬ארגון מעלה נוסד ב‪ 0991-‬כמיזם עסקי‪-‬חברתי ומאז ‪ 2115‬חברתי מעלה‬ ‫מפרסמת מידי שנה את דירוג ואת מדד מעלה בבורסה לניירות ערך שמאפשר לכל חברה משתתפת למפות‪,‬‬ ‫להשוות ולקבוע יעדים לניהול אחראי‪ .‬העסקים החברים במעלה מאפשרים למידה ופיתוח תמידי של‬ ‫הסיפור הישראלי של אחריות תאגידית לצד הבאת ידע עולמי מרשת הארגונים המובילים בתחום‬ ‫ובהם‪.Global Compact UN, CSR 360 , BSR :‬‬ ‫דירוג מעלה מאפשר לחברות המובילות במשק לבחון ולדרג את ביצועיהן בתחום האחריות התאגידית‬ ‫ולהיכלל בדירוג מעלה ובמדד מעלה בבורסה לניירות ערך‪ .‬הדירוג מתבסס על קריטריונים מפורטים‬ ‫בתחומים מרכזיים של אחריות תאגידית‪ .‬הדירוג נערך מאז ‪ ,2115‬מבוצע בהתאם למודל של חברת הייעוץ‬ ‫מקינזי ומבוקר על ידי משרד רו"ח ארנסט אנד יאנג‪ ,‬ונחשב כדיווח רשמי לגלובל קומפקט ‪(Global‬‬ ‫)‪ ,Compact‬רשת עסקים של האו"ם לאחריות סביבתית חברתית‪ .‬החברות הציבוריות המשתתפות בדירוג‬ ‫מהוות את מדד מעלה הנסחר בבורסה בת"א באמצעות תעודת סל וקרן נאמנות‪ .‬המדד הינו כלי פיננסי‬ ‫המייצג את כל החברות הציבוריות המשתתפות בדירוג מעלה ומטרתו לאפשר השקעה אתית על פי‬ ‫קריטריונים של אחריות חברתית‪.‬‬ ‫מידי שנה מפרסם ארגון מעלה את השאלון לשנת הדיווח הנבחנת‪ .‬ב‪ 2102-‬התקיים הליך רחב של עדכון‬ ‫השאלון‪ .‬תוצאת התהליך היא שאלון מעלה לשנת ‪ .2102‬עדכון השאלה בוצע באמצעות ועדה ציבורית‬ ‫הכוללת אישים בולטים מתחומי האקדמיה והתעשייה ולה מס' ועדות משנה‪ :‬ועדת איכות סביבה‪ ,‬ועדת‬ ‫אתיקה‪ ,‬ועדת ממשל תאגידי‪ ,‬ועדת מעורבות בקהילה וועדת סביבת עבודה וזכויות אדם‪ .‬כן נעשה הליך של‬ ‫פרסום קול קורא וקבלת הערות למדדים בשאלון לכל מחזיקי העניין‪ .‬ב‪ 0.9.2102-‬פורסמו הקריטריונים‬ ‫לשאלון מעלה ‪ , 2102‬רבים מהם קריטריונים חדשים או שעברו פיתוח לאור תהליך העדכון‪ .‬ב‪ 2102-‬גם ניתן‬ ‫לראשונה‪ ,‬בשיתוף הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה‪ ,‬אות הגיוון בעסקים על שם דב לאוטמן‪ ,‬לעידוד‬ ‫_________________________________________________________________________‬ ‫‪ 13‬מתוך אתר מעלה ‪ .http://www.maala.org.il/he/company/about/main‬לעדכון ‪ – 2102‬ראו הקישור בעמוד הבית ל‪-‬דירוג‬ ‫מעלה ‪ 2102‬הקריטריונים החדשים‪ ,‬תוצאות דירוג מעלה וסקירת אות הגיוון בעסקים‪.‬‬ ‫עמ' ‪0‬‬ ‫יוזמות לגיוון בעסקים על ידי שילוב וקליטה של אוכלוסיות בתת תעסוקה‪ .‬עדכון הדירוג ב‪ 2102-‬ובהמשך‬ ‫העדכונים של ‪ 2102‬ו‪ , 2102-‬הפך את הדירוג למערכת ניהול פנימית לחברה‪ .‬ייחוד מעלה ביחס למסמכי‬ ‫יישום אחרים הוא ביצירת דירוג מקודד המהווה ‪ ,benchmark‬נקודת ייחוס‪ ,‬להשוואת ביצועים והתקדמות‬ ‫במימוש האחריות התאגידית בין החברות הגדולות בארץ שבחרו להשתתף בדירוג‪ ,‬לרבות השוואה‬ ‫סקטוריאלית‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫(‪ )3‬מכון התקנים הישראלי‬ ‫המכון הינו תאגיד ממלכתי הפועל עפ"י הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים משנת ‪ .0952‬מטרות המכון הן‬ ‫הכנת תקנים והבטחת איכותם של מוצרים‪ ,‬במהלך השנים התרחבה נגיעתו של המכון לכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫גופים מקבילים למכון התקנים הישראלי פועלים בכל המדינות המפותחות והשפעתם על התרבות העסקית‬ ‫והמשקית ההולכת וגדלה‪ .‬המכון פועל בשלושה תחומים עיקריים‪ :‬תקינה‪ ,‬בדיקות והבטחת איכות‪ .‬מכון‬ ‫התקנים יזם ניסוחם של אלפי תקנים (חלקם הינם אימוץ של תקנים בינלאומיים) הנוגעים לכל תחומי‬ ‫הפעילות המשקית ולכל תחומי החיים‪ :‬תקנים העוסקים בשלום הפרט‪ ,‬ביטחונו‪ ,‬בריאותו ורווחתו‪,‬‬ ‫המשקפים את החובה של המדינה להגן על אזרחיה‪ .‬בתוך קבוצת תקנים אלו יש לציין במיוחד את התקנים‬ ‫לאיכות הסביבה‪ ,‬שחיוניותם הולכת וגדלה לנוכח ההתפתחויות התעשייתיות והטכנולוגיות‪.‬‬ ‫ב‪ 2112-‬הציג מכון התקנים הישראלי את ת"י (תקן ישראלי) ‪ 01111‬לאחריות חברתית ‪ -‬תקן חדש לצמצום‬ ‫הפערים החברתיים‪ .‬התקן החברתי נועד לשמש "מורה נבוכים" לחברות ישראליות שפועלות בכלכלה‬ ‫גלובלית ונדרשות מעבר להצלחה ארגונית ועסקית גם להוכיח הצלחה בפעילות חברתית וסביבתית‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬היה מכון התקנים משתתף מוביל בוועדה העוסקת בקביעת התקן בין‪-‬לאומי לאחריות חברתית‬ ‫(ועדה שהורכבה ממומחים מ‪ 52-‬מדינות החברות ב‪ ISO -‬ועוד ‪ 22‬ארגונים בין‪-‬לאומיים)‪ .‬ואכן‪ ,‬ב‪2101-‬‬ ‫פורסם תקן ‪ ,ISO:26000‬תקן ראשון מסוגו בעולם לאחריות חברתית (התקן הבינלאומי אינו מיועד‬ ‫להתעדה אלא הוא מסמך יעץ)‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 2102‬הושק ופורסם תקן הישראלי ת"י ‪ - 01111:2102‬מערכות ניהול אחריות חברתית‪ .‬התקן‬ ‫הישראלי החדש למערכות ניהול אחריות חברתית מציג גישה מערכתית לניהול אחריות חברתית ומאפשר‬ ‫התעדה לארגון המיישם אותו‪ .‬התקן במהדורת ‪ 2102‬מהווה רוויזיה לת"י ‪ .01111:2112‬זהו תקן ישראלי‬ ‫מקורי המתבסס על עקרונות התקן הבין‪-‬לאומי ‪ISO 26000:2010 - Guidance on Social‬‬ ‫‪ Responsibility‬ועל המודל החדש לתקני ניהול של ‪ .ISO.‬התקן יכול להכיל או להשתלב עם מערכות‬ ‫ניהוליות אחרות‪ ,‬כגון‪ :‬מערכת ניהול איכות‪ ,‬מערכת ניהול סביבתית‪ ,‬מערכת ניהול בריאות ובטיחות‬ ‫בתעסוקתה ומערכת ניהול יחסי עבודה‪.‬‬ ‫עיקרי הרוויזיה ב‪ 2102-‬הם‪:‬‬ ‫_________________________________________________________________________‬ ‫‪ 14‬ההקדמה מבוססת על המפורט ביחס למכן התקנים במסמך כלים שלובים ‪ ,2112‬העדכון ביחס ל‪ 2102-‬הינו מתוך אתר מכון‬ ‫התקנים‪.‬‬ ‫עמ' ‪2‬‬ ‫‪ .0‬הוספת האפשרות לקבלת התעדה למערכת ניהול אחריות חברתית‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוספת טבלת מדדים לבדיקת רמת הבשלּות של ארגון בניהול אחריות חברתית ‪ -‬זהו כלי לבחינת‬ ‫רמת הבשלות של מאפייני מפתח במערכת ניהול האחריות החברתית‪ ,‬שמטרתו לסייע להיערכות‬ ‫ליישום מערכת ניהול האחריות החברתית בארגון‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫(‪ )2‬הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח)‪ ,‬התשע"ד‪2102-‬‬ ‫הצעת החוק שנוסחה על ידי המכון לאחריות תאגידית ב‪ 2102-‬ותושק בקרוב במסגרת השדולה לאחריות‬ ‫חברתית שמקים חה"כ איתן כבל‪ ,‬היא חלק מיוזמתו של ח"כ כבל לקדם בחקיקה "תן תקן חברתי"‬ ‫בישראל‪ :‬תו תקן שיעודד את הציבור לצריכה אתית על ידי העדפת מוצרים ושירותים שקיבלו דירוג גבוה‪,‬‬ ‫ויעודד חברות לנהוג באחריות כלפי מחזיקי העניין שלהם ולוודא כי פעילותם נעשית על פי אמות מידה‬ ‫ראויות‪ .‬עמדת המכון לאחריות תאגידית הינה כי לשם השגת המטרה של חקיקת "תו תקן חברתי" בישראל‬ ‫נדרש תהליך שראשיתו בהטלת חובת דיווח בחוק‪ ,‬מה שיגביר את כוחו של הציבור ויעמיד לרשותו מידע‬ ‫מסודר וברור על ביצועי תאגידים בתחום האחריות התאגידית‪.‬‬ ‫לפי הצעת החוק‪ ,‬חברות ציבוריות‪ ,‬חברות ממשלתיות‪ ,‬חברות פרטיות גדולות (שמעסיקות מעל ‪ 251‬עובדים‬ ‫או שהמחזור שלהן מעל ‪ 25‬מיליון ‪ )₪‬ותאגידים עירוניים‪ ,‬יגישו דו"ח אחריות תאגידית אחת לשנה למאגר‬ ‫דיווח שיהיה פתוח לציבור‪ ,‬כאשר חברות פרטיות קטנות יעשו כן אחת לשנתיים‪ .‬חברה מדווחת תמנה‬ ‫אחראי אחריות תאגידית ותהיה זכאית לסמן את מוצריה‪/‬שירותיה בתו "חברה מדווחת"‪.‬‬ ‫הצעת החוק נוסחה לאחר מחקר מקיף שערך בנושא המכון לאחריות לתאגידית‪ ,‬לרבות מחקר משווה בנוגע‬ ‫לחיוב בחקיקה של פרסום דו"חות לא‪-‬פיננסיים‪ ,‬אשר תוצאתו מלמדת כי ב‪ 2102-‬היו כבר ‪ 29‬מדינות‬ ‫בעולם שחייבו דיווחי אחריות תאגידית בהיקף כזה או אחר‪ ,‬בין בחוקים או בתקנות; ולרבות סקר שערך‬ ‫המכון בין מחזיקי עניין בתחום האחריות התאגידית בישראל (יועצי אחריות תאגידית‪ ,‬נציגי החברה‬ ‫האזרחית‪ ,‬נציגי אקדמיה)‪ .‬הצעת החוק עולה בקנה אחד גם עם החלטת הפרלמנט האירופי מאפריל ‪2102‬‬ ‫אשר העביר את הדירקטיבה באשר לרגולציה כופה בנוגע לדיווח אחריות חברתית (על כך בהמשך)‪.‬‬ ‫ניכר בהצעת החוק שהיא מבקשת דיווח לגבי היבטים שקיימת לגביהם רגישות מיוחדת בחברה הישראלית‬ ‫ובהם‪ :‬קיום הליכים משפטיים או חקירת ידועות בגין עבירות על חוקי המדינה או על חוקי מדינה אחרת‬ ‫בה החברה פעילה‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬העסקת חיילי מילואים‪ ,‬לובי פוליטי (קיים גם ב‪ ,)G3-‬צריכת מקורות‬ ‫מים טבעיים‪ ,‬וגם‪ ,‬יחס לבעלי חיים‪ ,‬תאונות דרכים (שלא מצויה אינדיקציה לגביהם במסמכים היישום‬ ‫האחרים) ועוד‪ .‬גיבוש הצעת ההנחיות לדיווח בהצעת החוק נעשה על בסיס הצעת התוספת המדינתית‬ ‫להנחיות ה‪ ,2112( GRI-‬תהליך שלא הושלם מכיוון שארגון ה‪ GRI-‬החליט שלא להכליל תוספות מדינתיות‬ ‫בסט הנחיות הדיווח)‪ ,‬וכן בתהליך היוועצות פתוח ורחב שקוים ב‪ 2102-‬עם עשרות נציגי עמותות‪ ,‬ונציגי‬ ‫ציבור ומגזר עסקי‪.‬‬ ‫_________________________________________________________________________‬ ‫‪ 15‬מתוך מסמך חובת דיווח חברתי‪-‬סביבתי‪ ,‬יולי ‪.2102‬‬ ‫עמ' ‪1‬‬ ‫עקרי ממצאי ההשוואה‬ ‫ממצאי המחקר הנוכחי מעלים כי ארבעת גופי הדיווח והיישום הנ"ל (אחד מהם כאמור הוא בגדר הצעה‬ ‫עדיין)‪ ,‬מציבים רף דרישות גבוה ומפורט בתחומים שונים של אחריות תאגידית‪ :‬אתיקה‪ ,‬זכויות עובדים‪,‬‬ ‫ממשל תאגידי‪ ,‬סביבה ועוד‪ :‬בכל אחד מהתחומים הללו ניכר כי גופי הדיווח והיישום מבקשים לברר ולקבל‬ ‫מידע אודות יעדים ומדדים כמותיים‪ ,‬או דות קיומם של מסמכי מדיניות של התאגיד בכל תחום‪ ,‬אודות‬ ‫מעורבות ומחויבות של דירקטוריון והנהלת החברה ליישום האחריות התאגידית הבאות לידי ביטוי‬ ‫באינדיקציות שונות שכל גוף דיווח ויישום בודק אותן‪.‬‬ ‫ניתן לראות בכך מצד אחד‪ ,‬הצבת רף ציפיות גבוה מצד הציבור וגופי הדיווח והיישום ביחס ליישום בפועל‬ ‫של אחריות תאגידית‪ .‬ומצד שני‪ ,‬הכוונה וקריאת כיוון ביחס למה שתאגיד צריך לשאוף ולכוון אליו‪ .‬דווקא‬ ‫הפירוט הרב יכול להקל על חברה מיישמת למצוא את דרכה ולקבל החלטות מובנות‪ ,‬שכן הוא מסיר את‬ ‫העמימות סביב השאלה – מה צריך לעשות כדי ליישם אחריות תאגידית‪ ,‬ופורט לפרוטות באיזה אופנים נכן‬ ‫שהדיווח והיישום יתקיימו‪.‬‬ ‫מעטפת הקיימות‬ ‫גודל החברה‬ ‫אופי‬ ‫המדווחת‪/‬מיישמת‬ ‫הדיווח‪/‬יישום‬ ‫הערכה ודירוג‬ ‫דרישת השקיפות‬ ‫חיצוניים‬ ‫שאלון מעלה‬ ‫גדול‬ ‫הכוונה מלמעלה‬ ‫חובת התייחסות‬ ‫יש‬ ‫ת"י ‪)2103( 01111‬‬ ‫כל גודל‬ ‫הכוונה מלמעלה‬ ‫חובת התייחסות‬ ‫יש‬ ‫יש דירוג‪/‬ניקוד‬ ‫(במסגרת הערכת‬ ‫המערכת הניהולית)‬ ‫לאחריות חברתית‬ ‫יש דירוג‪/‬ניקוד‬ ‫(במסגרת הערכת‬ ‫המערכת הניהולית)‬ ‫הצעת חוק אחריות‬ ‫בינוני ומעלה‬ ‫הכוונה מלמעלה‬ ‫חברתית (חובת‬ ‫אין דרישת‬ ‫אין באופן מובנה‬ ‫התייחסות כללית‬ ‫חובה מובנית‬ ‫(אקט של דיווח)‬ ‫דיווח)‬ ‫‪GRI –G3‬‬ ‫כל גודל‬ ‫הגדרה עצמית‬ ‫חובת התייחסות‬ ‫אופציונאלי‬ ‫חובה מובנית‬ ‫להבטחת איכות‬ ‫(אקט של דיווח)‬ ‫למול זאת‪ ,‬המחקר הנוכחי מעלה כי בין ארבעת גופי הדיווח והיישום הנ"ל קיימים הבדלים בגישה ליישום‬ ‫אחריות תאגידית‪ ,‬וזאת במספר היבטים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .0‬גודל החברה שהיא מושא לשימוש במסמך הדיווח או היישום‪ :‬האם התכלית היישום היא רק עבור‬ ‫חברות בסדרי גודל שמחזוריהן הוא מאות מיליוני ‪( ₪‬כגון בדירוג מעלה) או שמא חברות מסדרי‬ ‫גודל בינוניים ומעלה (הצעת החוק) או אף כל חברה (ת"י ‪ )2102( 01111‬ו‪ .)G3/3.1-‬הפנמת אחריות‬ ‫תאגידית בחברות המובילות במשק יכולה לשמש השראה ודוגמא לחברות אחרות‪ ,‬והשאלה היא‬ ‫אם התמקדות רק בהן לא תביא להחמצה של חברות ועסקים רבים שגם להם השפעה‪ ,‬חיובית או‬ ‫שלילית‪ ,‬בתחומי סביבה וחברה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אופי הדיווח‪/‬יישום‪ :‬הבחנה על בסיס הגדרה עצמית של החברה את תחום וגבולות השפעתה‬ ‫(‪ )G3/3.1‬או שמא על פי צ'ק ליסט מוגדר של מסמך הדיווח או יישום (ת"י ‪ ,)2102( 01111‬דירוג‬ ‫עמ' ‪9‬‬ ‫מעלה והצעת החוק)‪ .‬במובן זה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬הנחיות ה‪ G3/3.1-‬נותנות יותר "יד חופשית" לחברה‬ ‫המדווחת‪ ,‬אך למעשה היות ומדובר בהנחיות קפדניות לדיווח והגדרת גבולות ותחום ההשפעה של‬ ‫החברה‪ ,‬אמורה להתקיים בקרה גבוהה גם היכן שמתקיים תהליך של הגדרה עצמית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הן‬ ‫דירוג מעלה והן ת"י ‪ )2102( 01111‬בוחנים את האסטרטגיה הניהולית של הארגון בהקשר של‬ ‫קיימות‪ ,‬שהיא עצמה תהליך של הגדרת גבולות ותחום השפעה הנבדק של החברה‪ ,‬אל מול הצ'ק‬ ‫ליסט‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנחיית מסמך הדיווח או היישום לגבי ה"מעטפת" האסטרטגית של החברה בהקשר של קיימות‬ ‫(‪ G3/3.1‬ות"י ‪ ) 2102( 01111‬ודירוג מעלה) או היעדרה של הנחיה כזו ודיווח רק לפי "פילוח" תחומי‬ ‫האחריות התאגידית (הצעת החוק)‪.‬‬ ‫‪ .2‬קיומו של הליך הערכה ודירוג חיצוני של החברה המדווחת והמיישמת (כאשר במעלה מדובר גם‬ ‫בהשוואה בין החברות המדורגות עצמן‪ ,‬מה שנותן ‪ ,benchmark‬נקודת ייחוס‪ ,‬לאבחון התקדמות‬ ‫החברה לכיוון של אחריות תאגידית‪ ,‬גם למול חברות אחרות בתחום)‪ ,‬כמו גם של הליך הדרכה‬ ‫וליווי שלה ביישום (‪ G3/3.1‬ודירוג מעלה)‪ ,‬או היעדרו של הליך כזה (הצעת החוק)‪.‬‬ ‫נדגיש כי ב‪ G3-‬ההערכה והבדיקה היא של מסמך הדיווח (לא של החברה עצמה‪" ,‬בשטח")‪ .‬חברה‬ ‫המבצעת הליך בקרה חיצוני של נתוני הדיווח שלה מקבלת '‪ '+‬לצד הדירוג שלה‪ .‬הליך כזה יכול‬ ‫לכלול גם בחינה של נתוני הבסיס של החברה‪ ,‬עליהם התבססו הנתונים המעובדים שהוצגו בדיווח‪.‬‬ ‫בת"י ‪ )2102( 01111‬הבדיקה היא של ביצועי החברה עצמה (לא של מסמך דיווח שפרסמה)‪.‬‬ ‫‪ .5‬שקיפות‪ :‬נמצא כי זוהי סוגיה מרכזית המבדילה בין גורמי הדיווח והיישום השונים‪ .‬השונות‬ ‫מתבטאת בכך ש‪ G3-‬והצעת החוק הם מסמכי דיווח‪ ,‬וככאלו השקיפות היא חלק אינהרנטי בהם‪.‬‬ ‫באופן מובנה‪ ,‬מתקיים בהם פרסום של הנתונים המדווחים (שהם עיבוד של נתוני הבסיס של‬ ‫החברה)‪ .‬בכך מבקשים מסמכי הדיווח הללו "להחצין" את הנתונים המדווחים למול מחזיקי העניין‬ ‫באופן שיאפשר השוואה בין חברות‪ ,‬כמו גם הערכה של התקדמות‪ ,‬נסיגה או התפתחות האחריות‬ ‫התאגידית לאורך זמן באותה חברה‪.‬‬ ‫דירוג מעלה ות"י ‪ )2102( 01111‬הם מסמכי יישום של ניהול אחריות תאגידית והשקיפות נמדדת בהם‬ ‫במסגרת בחינת מערכת הניהול‪ .‬שני הגופים מתמרצים שקיפות שכן החברות מדורגות‪/‬נבחנות גם על כך‬ ‫לצורך הניקוד בדירוג‪/‬התעדה‪ ,‬לרבות בנוגע לפרסום או לתשתית הקיימת בחברה לצורך פרסום דו"ח‬ ‫אחריות ת אגידית‪ .‬פרסום הנתונים המצטברים בתהליך התשובות לשאלון‪/‬צ'ק ליסט נתון לבחירת החברה‪.‬‬ ‫התוצאה יכולה להיות כי קיימת שקיפות על ידי "החצנה" של מידע ונתונים שונים של החברה בפלטפורמות‬ ‫שונות‪ ,‬אך לאו דווקא אחידות ובנות השוואה (אתר החברה‪ ,‬דוחות כספיים‪ ,‬פרסומים שונים‪ .‬וכאמור‪,‬‬ ‫אפשרי גם דו"ח אחריות תאגידית)‪ .‬ההשוואה בדירוג מעלה (ה‪ )benchmark-‬מגולמת למעשה בדירוג עצמו‬ ‫עמ' ‪01‬‬ ‫(פלטינה‪ ,‬זהב‪ ,‬כסף)‪.‬‬ ‫כנובע מכך‪ ,‬קיימת כיום מחלוקת בנוגע למחויבות האינהרנטית בפרסום דו"ח אחריות תאגידית לחברה‬ ‫המבקשת ליישם אחריות תאגידית‪ .‬ניתן לתמצת אותה בשאלה האם הדיווח מניע תהליך של יישום‪ ,‬או‬ ‫שמא היישום הוא המוליד את הדיווח‪ .‬העדר דרישה מובנית לשקיפות הנתונים המצטברים בתהליך‬ ‫התשובות לשאלון‪/‬צ'ק ליסט באופן מתכלל וכלפי כולי עלמא‪ ,‬המאפשר השוואה והערכה לאורך זמן‪ ,‬מעורר‬ ‫קושי‪ ,‬ככל שעקרון השקיפות נתפס כערך יסודי ומהותי בתפיסת האחריות התאגידית‪ .‬באותה מידה‪,‬‬ ‫מתעורר קושי ביחס לזיהוי והערכה של הנתונים לגביהם מבוקשת שקיפות ‪ -‬נתונים מעובדים או מקודדים‬ ‫לקראת דיווח או דירוג‪ ,‬או שמא נתוני בסיס של החברה לקראת התעדה‪ .‬וזאת כאשר נראה כי מוסכם על‬ ‫הכל‪ ,‬שמטרת האחריות התאגידית היא צמצו ם ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השליליות והגברת‬ ‫ההשפעות הסביבתיות והחברתיות החיוביות‪ .‬שמא אף הליכה לעבר יצירת "ערך משותף" לתאגיד ולחברה‬ ‫(‪.)society‬‬ ‫חיוב בדיווח אחריות תאגידית ישנה את כללי המשחק‪ ,‬וניכר בהצעת החוק (נפנה לטבלת השוואת‬ ‫הממצאים) כי למול "עליית המדרגה" בעצם החיוב לדווח חלה הנמכה של רמת הפירוט הנדרשת מהחברה‬ ‫המדווחת ביחס למדדים בהיבטים השונים של אחריות תאגידית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המחקר מציג מגמות עתידיות בעולם ביחס לדיווחי אחריות תאגידית‪ :‬מגמה ראשונה הינה עדכון‬ ‫הנחיות ה‪ ,GRI-‬אשר החל מיום ‪ 0.0.2100‬יתבססו על גרסת ‪ G4‬השמה דגש על היבט המהותיות בדיווח‬ ‫(‪ ,Materiality‬מהן ההשפעות המהותיות ביותר של החברה בתחום כלכלי‪ ,‬חברתי‪ ,‬וסביבתי‪ ,‬מהותיות דיין‬ ‫כדי לדווח עליהן) במטרה להביא לדו"ח אסטרטגי וממוקד‪ .‬עדכון זה נועד למנוע מצב של "הצפת" דיווחי‬ ‫אחריות תאגידית במידע עודף ומכביד שלא משקף ואף מטשטש את השפעות הליבה של החברה בתחומים‬ ‫חברתיים וסביבתיים‪ .‬שכן בפועל‪ ,‬מחקרים מראים כי בתהליך הנוכחי של קביעת הסוגיות המהותיות‪,‬‬ ‫תאגידים‪ ,‬בעצם כך שהם שקובעים את תהליך ההיוועצות עם מחזיקי העניין לצורך קביעת המהותיות‪,‬‬ ‫מזהים לעיתים סוגיות מהותיות שמקלות עימם‪ .16‬עולה השאלה האם השינוי בעקרונות ה‪ G4-‬אכן ישיג את‬ ‫המטרה המבוקשת‪.‬‬ ‫מגמה שנייה מתייחסת לפעילות ארגון ‪ SASB‬בארה"ב‪,Sustainability Accounting Standard Board ,‬‬ ‫ארגון ללא כוונת רווח שהוקם ב‪ 2100-‬ומטרתו לקבוע אינדיקטורים להשוואה פיננסית של ביצועי קיימות‬ ‫בין חברות בתחומי תעשיה שונים ומוגדרים בארה"ב‪ ,‬כאשר במוצהר‪ ,‬מטרתו היא שילוב דיווחים על‬ ‫ביצועי קיימות בדיווחים פיננסיים המוגשים על ידי חברות בארה"ב‪ .‬שילוב כזה מתאפשר שם כבר היום‬ ‫באופן וולונטרי‪ .‬מדובר במגמה העולה בקנה אחד עם יוזמת ה‪ PRI-‬מ‪Principles for Responsible ,2110-‬‬ ‫‪ , Investment‬שהינה יוזמה של האו"ם ושל גופים פיננסיים מובילים בעולם לביצוע השקעות פיננסיות‬ ‫_________________________________________________________________________‬ ‫‪16‬‬ ‫‪Ortar, Liad. Materiality in Sustainability Reporting - an Obscure term which Requires Clarification.‬‬ ‫‪Presented at EBEN Conference, Berlin (2014) To Be Published.‬‬ ‫עמ' ‪00‬‬ ‫אחראיות על דרך שקילת שיקולי חברה‪ ,‬סביבה‪ ,‬ממשל תאגידי ואתיקה בהשקעות‪ .‬כיום‪ ,‬הנחיות דומות‬ ‫קיימות בישראל רק ביחס להיבטים סביבתיים של השקעות‪.‬‬ ‫מגמה שלישית נוגעת לאישורה‪ ,‬באפריל ‪ ,2102‬של הדירקטיבה אירופאית לחיוב חברות גדולות בדיווח‬ ‫חברתי‪ .‬דירקטיבה זו תחייב‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬חברות גדולות (כ‪ 0,111-‬במספר) אשר נסחרות בבורסה לדווח‬ ‫על סוגיות מפתח בנושאי זכויות אדם‪ ,‬העסקת עובדים‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬מניעת שחיתות ומתן שוחד וגיוון‬ ‫תעסוקתי בהנהלות החברות‪ .‬הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח)‪ ,‬התשע"ד‪ 2102-‬תואמת מגמה זו‬ ‫בעצם החיוב לדווח‪ ,‬קובעת את חובת הדיווח לא רק ביחס לחברות גדולות אלא גם ביחס לחברות בינוניות‬ ‫ומעלה‪ ,‬וקובעת הנחיות דיווח בתחומים שונים של אחריות תאגידית‪ ,‬תוך שימת דגש על היבטים חשובים‬ ‫לציבור הישראלי (כגון‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬חיילים וחיילות במילואים)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬המחקר הנוכחי משקף ומתקשר את תפיסת הערך ה"מודרנית" המצופה מחברות כיום ‪ -‬בודאי‬ ‫חברות גדולות‪ ,‬אשר "טביעת הרגל התאגידית" שלהן בהיבטים חברתיים וסביבתיים היא משמעותית‬ ‫וניכרת ‪ -‬ומסייע לחברה המבקשת ליישם אחריות תאגידית לאפיין את חזקותיה‪ ,‬חולשותיה ואת מה‬ ‫שנדרש ממנה לשנות ולשפר בהתנהלותה העסקית בכדי להיות חברה שאכן מיישמת אחריות תאגידית‪.‬‬ ‫עמ' ‪02‬‬