‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪1‬‬ ‫שירים ופזמונים‬ ‫אנו ממליצים לשלב כ – ‪ 3‬שירים בטקס בהתאם למסלול חייו ומורשתו של גנדי‪ .‬השירים המומלצים‬ ‫לטקס מופיעים בדיסק‪" :‬ארץ אהבתי" המצורף בערכה זו‪.‬‬ ‫השירים והפזמונים ערוכים בהתאם לנושאים מרכזיים ובזיקה לחייו של גנדי‪ :‬שירי הפלמ"ח; שירי‬ ‫ירושלים; שירי להקת פיקוד מרכז ושירי מולדת‪.‬‬ ‫בחירת השירים והפזמונים התבססה על הקשר לביוגרפית חייו של גנדי‪ ,‬למערכת ערכיו ומורשתו‪.‬‬ ‫רשימת השירים המופיעים בדיסק "ארץ אהבתי" וזיקתם לחייו של גנדי‪:‬‬ ‫‪ ‬איש כסלע – נכתב ע"י יעל זאבי‪ ,‬רעייתו של רחבעם‪ ,‬לאחר הרצח‪ ,‬בשנת ‪ .2001‬השיר הולחן ע"י‬ ‫אביהו מדינה‪ ,‬ומוגש בביצוע‪ :‬אביהו מדינה‪ ,‬שימי תבורי ושלומי שבת‪ .‬מילות השיר מבטאות את‬ ‫הכאב על האבדן הפתאומי ומתארות את תפקידו של גנדי בהענקת עוגן יציב לרעיו‪ ,‬עמיתיו ובני‬ ‫משפחתו‪.‬‬ ‫שירי להקת פיקוד מרכז‬ ‫ביולי ‪ ,1968‬שנה לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬גנדי מתמנה לתפקידו כאלוף פיקוד המרכז‪ .‬משימתו‬ ‫העיקרית היא לחסום את בקעת הירדן אשר משמשת מוקד פעילות לחוליות מחבלים ומסתננים‪.‬‬ ‫במשך למעלה מחמש שנים פיקד על ‪ 130‬מרדפים בראש חייליו‪.‬‬ ‫בתקופה זו הקים מחדש את להקת פיקוד מרכז מתוך רצון לחזק את רוח לוחמיו בבקעת הירדן אשר‬ ‫פעלו במסירות ונחישות בימים רוויי דם‪ ,‬יזע ודמעות‪ .‬גנדי סבר ששיר הוא מסר‪ ,‬בעל תוכן מחנך‪,‬‬ ‫והיה שותף נמרץ ומשפיע בבחירת מיטב היוצרים‪ ,‬האומנים והשירים אשר בוצעו ע"י הלהקה‪ .‬חברי‬ ‫הלהקה‪ ,‬ידעו שמשימתם היא להפיח תקווה‪ ,‬לבסס גאווה חיילית ולשפר את המורל בקרב החיילים‪.‬‬ ‫הם החזירו לו נאמנות והצליחו להפוך את השירים שביטאו את רוח התקופה לנכסי צאן ברזל‬ ‫בתרבות הישראלית‪.‬‬ ‫אי שם בבקעה; האיש מן הבקעה‬ ‫שני השירים מבטאים את מחוייבותו של גנדי לתושבי הבקעה‪ .‬גנדי ראה את הפעילות הצבאית‬ ‫בהגנה על הבקעה‪ ,‬כאמצעי הכרחי ליישוב הארץ‪" .‬ולמה נועדה כל הלחימה‪ ,‬אם לא למען יישוב‬ ‫הארץ?"‪ .‬בדרכו‪ ,‬הוא ידע כי להכות שורש משמעו לבנות בית‪ ,‬להוליד ילדים‪ ,‬לחרוש את האדמה‪.‬‬ ‫"אתם תקימו בית‪ ,‬וצה"ל ישמור עליכם"‪ ,‬אמר ליהודה ולישראל הראשונים שהחליטו להתגורר‬ ‫בבקעה כאזרחים‪ .‬מעורבותו של צה"ל במעשה ההתיישבות בבקעה היתה רבה‪ .‬פיקוד המרכז ראה‬ ‫בנקודות ההתיישבות‪ ,‬ולא רק בהיאחזויות הנח"ל‪ ,‬בנים חוקיים שלו‪ ,‬והוא דאג למיקומם‪ ,‬ביטחונם‬ ‫ומחסורם‪" .‬אתם כאן בשליחות היסטורית" אמר למתיישבים‪" ,‬והצבא כאן כדי לשרת אתכם"‪.‬‬ ‫גנדי‪ ,‬ליווה את המתיישבים‪ ,‬הלידות‪ ,‬החתונות‪ ,‬הבעיות החקלאיות‪ ,‬הטיפול הרפואי וחיי היום יום של‬ ‫המתיישבים‪ ,‬ונהג להיפרד מהם בברכת "שלום ולהתרבות"‪...‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪2‬‬ ‫היום היום; הימים האחרים‬ ‫"היום היום" ו"הימים האחרים" בוצעו ע"י הלהקה כשירי תקווה וחזון לימים אחרים‪ .‬גנדי‪ ,‬סבר כי‬ ‫השיר "הימים האחרים" אשר נכתב ע"י חיים חפר‪ ,‬צריך להחליף את "שיר לשלום" כשיר כמיהה‬ ‫המביע את תקוותנו לשלום ול"ימים של חסד ושלווה‪ ,‬ימים שקטים ומאושרים"‪.‬‬ ‫על השלום המיוחל אמר‪"... :‬כל ישראלי נורמלי רוצה שלום ואינני זקוק להטפות של יפי נפש על‬ ‫חשיבות השלום‪ .‬אמנם יש ביניהם לוחמים‪ ,‬אבל ישנם גם כאלה שאין להם מספר אישי‪" ,‬צדיקים"‬ ‫שלא הלכו בשדות‪ .‬אינני רוצה ללמוד מהם על חשיבות השלום‪ .‬כחייל שהלך למלחמות ישראל אני‬ ‫מתעב את המלחמה ושונא אותה‪ .‬אני יודע שממלחמה חוזרים בלי חברים‪ ,‬נושאים אלונקות גונחות‬ ‫ומשפילים עיניים אל היתומים‪ ,‬האלמנות וההורים השכולים‪ .‬רק מי שקבר חיילים‪ ,‬רק מי שפחד –‬ ‫ואני פחדתי הרבה פעמים – יודע עד כמה מלחמה היא דבר רע ונורא"‪...‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‬ ‫השיר בביצוע שלומית אהרון ולהקת פיקוד מרכז‪" ,‬מתח בגאווה את חזותיהם הצעירים של חיילי‬ ‫הסיירת" אשר עיקר עיסוקם היה בביצוע מרדפים‪ ,‬פעולות ומארבים לאורך גבול ירדן‪ .‬סיירת חרוב‬ ‫הוקמה בסוף ‪ ,1966‬כדי לפעול במסגרת ביטחון שוטף לאורך גבול ירדן‪ .‬בתחילת ‪ 1967‬הסיירת‬ ‫החלה לתפקד בהנחת מארבים לאורך הגבול‪ .‬במלחמת ששת הימים הסיירת לחמה בגזרת לטרון‪,‬‬ ‫כבשה את לטרון והמחנה הצבאי במבוא חורון‪ .‬לאחר מכן התקדמה בראש חטיבת הראל שכבשה‬ ‫את אזור רמאללה‪-‬עטרות‪ .‬בתקופת המרדפים הורחבה הסיירת והפכה לגדוד אשר עיקר עיסוקו‬ ‫במרדפים אחר חוליות מחבלים באזור הבקעה‪ .‬עד מלחמת יום הכיפורים עסקה הסיירת בפעולות‬ ‫מעבר לגבול ירדן‪ ,‬מארבים ומרדפים תחת ידו המטפחת של אלוף פיקוד המרכז‪ ,‬רחבעם זאבי‪.‬‬ ‫שירו של צנחן‬ ‫אלוף הפיקוד‪ ,‬רחבעם זאבי‪ ,‬הגיע לאחת החזרות האחרונות כדי לראות את התכנית של להקת‬ ‫פיקוד המרכז‪ .‬והנה שמע את "שירו של צנחן"‪ .‬מיד אחרי ששמע את השיר הוא קרא הצידה‬ ‫למשורר יורם טהרלב אשר כתב את השיר והודיע כי השיר כמו שהוא לא יוכל להיכנס לתכנית‪.‬‬ ‫המלים "שייפתח עלי שייפתח" נשמעות כמו תחינה שהמצנח ייפתח‪ .‬לדבריו‪ ,‬מלים כאלה יכולות‬ ‫להכניס לראשו של החייל את הרעיון שמצנח עלול גם לא להיפתח… הוא דרש בתוקף לשנות את‬ ‫השורה הזאת ולאחר דקות אחדות הציע בעצמו את התיקון הדרוש‪ :‬במקום לשיר "שייפתח" לשיר‬ ‫"כשייפתח" והכ"ף הקטנה הזאת אכן הוכנסה לשיר‪ ,‬השיר נשאר בתכנית ולא פגע במורל הצנחנים‪.‬‬ ‫השיר זכה להתקפה גם מכיוון אחר‪ .‬כאשר הגיע התקליט לרדיו‪ ,‬יצאו אנשי האקדמיה ללשון נגד‬ ‫השיר בשצף קצף‪ .‬עיקר זעמם יצא על השימוש במילה "מיצנח"‪ ,‬כאשר הם קבעו במפורש שהמילה‬ ‫הנכונה היא "מצנח" )על משקל מפתח(‪.‬‬ ‫אך מכיוון שתיקון המילה בשיר דרש כניסה מחדש לאולפן ההקלטות‪ ,‬והוצאות ניכרות‪ ,‬שהצבא לא‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪3‬‬ ‫יכול היה לעמוד בהן‪ ,‬החליט צה"ל לא לסגת! והשיר נשאר כמות שהוא‪ .‬אפשר לומר שבמאבק בין‬ ‫האקדמיה לבין הצנחנים‪ ,‬ניצחו הצנחנים‪.‬‬ ‫בכדי לחוש את חוויית הצניחה‪ ,‬חברי הלהקה הצטרפו לקורס צניחה בפקודתו של גנדי‪'' .‬אני זוכר‬ ‫שגנדי החליט שכל חברי הלהקה צריכים לצנוח‪ ...‬בסוף קיבלנו כנפיים''‪ .‬מספר עמרי ניצן‪ ,‬לימים‬ ‫המנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי‪.‬‬ ‫שירי הפלמ"ח‬ ‫גנדי הצטרף בגיל ‪ 16‬לפלמ"ח‪ ,‬והמשיך לתפקידי פיקוד מבצעיים בצה"ל עד לשנת ‪ .1974‬במשך‬ ‫שלושה עשורים‪ ,‬השתתף בכל מלחמות ישראל ממלחמת העצמאות ועד מלחמת יום כיפור והיה‬ ‫ממעצבי תורת הלחימה של צה"ל וממפקדיו הטובים ביותר‪ .‬יצחק רבין‪ ,‬מפקדו בקורס מג"דים‬ ‫הראשון בצה"ל כתב עליו בשנת ‪" :1950‬אינדיבידואליסט מעמיק‪ ,‬בעל תפיסה חדה ומהירה‪ ,‬מתאים‬ ‫לכל תפקיד בו יחפוץ"‪ .‬מאז‪ ,‬צלחה ידו של גנדי בדרכו הצבאית‪ ,‬בעוז רוחו‪ ,‬מנהיגות ללא דופי‬ ‫ומחוייבות אישית ללא סיג‪.‬‬ ‫גנדי מצטרף לפלמ"ח ומחלק את זמנו בין עבודה במשק )בקיבוצים ומשקים אשר שימשו כבסיסים‬ ‫למחלקות הפלמ"ח( ובין אימוני קרב‪ .‬בתקופה זו עובר הכשרה במעוז חיים‪ ,‬בית הערבה‪ ,‬בית‬ ‫השיטה וחפציבה‪ .‬הוא התבונן בהערצה כיצד עובדי האדמה מגשימים את ערך השיוויון‪ ,‬תוך‬ ‫העמדת טובת הכלל מעבר למאויים אישיים ונהה אחר צניעותם ואורחות חייהם "במחיצתם ישבנו‬ ‫בארוחת הצנע עם "מימרח‪-‬החרובים"‪ ,‬ולמדנו להסתפק במועט‪ .‬מהם למדנו לעבוד‪ .‬במחיצתם‬ ‫למדנו את העקרונות והביצוע של עזרה הדדית‪ ,‬את העירנות והדריכות לביטחון‪-‬הארץ ולשלמותה"‪...‬‬ ‫גנדי צעד במסלול הגדוד הראשון של הפלמ"ח דרך עמק בית שאן‪ ,‬בקעת ג'נין‪ ,‬חיפה‪ ,‬משמר‬ ‫העמק‪ ,‬הגליל העליון‪ ,‬לטרון‪ ,‬לוד‪-‬רמלה והגיע עד הנגב‪ .‬הוא השתתף בפיצוץ מסילת הרכבת‬ ‫וב'ליל‪ -‬הגשרים'‪ .‬לאחר שאנשי האצ"ל פוצצו את מלון "המלך דוד"‪ ,‬הגיע לסיומו שיתוף הפעולה‬ ‫בין ההגנה לאצ"ל וללח"י ומכאן ואילך התמסר הפלמ"ח למבצעי התיישבות והעפלה‪"... .‬את שנותיי‬ ‫הקובעות‪ ,‬מגיל ‪ ,17‬חייתי באווירה של יחס וזיקה לגולה‪ ...‬אפילו שירי ההעפלה של הפלמ"ח אינם‬ ‫רק שירים של חברמניות והווי‪ ,‬אלא ביטוי למאבק שלנו על זכות העלייה של הגולה‪ .‬לימדו אותנו‬ ‫שמטרות הציונות הן‪ :‬התיישבות‪ ,‬הגנה ועלייה"‪...‬‬ ‫בדיסק "ארץ אהבתי" מופיעים השירים‪ :‬הרעות והמנון הפלמ"ח‪ ,‬אשר מייצגים את תקופת שירותו‬ ‫הצבאי של גנדי בפלמ"ח‪ ,‬אולם ניתן לשבץ בטקס שירים נוספים מתקופת דור הפלמ"ח כגון‪ :‬דודו;‬ ‫היו זמנים; יצאנו אט; הן אפשר; הוא לא ידע את שמה; שושנה ועוד‪..‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪4‬‬ ‫שיר הרעות‬ ‫השיר נכתב ע"י חיים גורי כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות‬ ‫ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה‪.‬‬ ‫מאז הפך השיר לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית המושר לעתים קרובות בטקסי זיכרון‪.‬‬ ‫לקראת חגיגות ה‪ 60-‬למדינת ישראל )אייר תשס"ח( נבחר השיר בגלי צה"ל‪ ,‬על ידי חיילי צה"ל כשיר‬ ‫העברי האהוב ביותר‪ ,‬בהקדימו את 'ירושלים של זהב'‪ .‬גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין‬ ‫השירים העבריים האהובים ביותר‪.‬‬ ‫השיר מייצג את האידאלים החברתיים של תקופת תש"ח ‪ -‬ההקרבה למען המולדת‪ ,‬הדאגה של הפרט‬ ‫לכלל‪ ,‬אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים‪ .‬המשפט "נזכור את כולם"‪ ,‬המופיע‬ ‫בפזמון השיר‪ ,‬הפך למוטיב המרכזי של הנצחת חללי צה"ל‪ .‬השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת‬ ‫העצמאות‪ ,‬ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט"‪ .‬שימוש נוסף בלשון רבים בשיר‬ ‫כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב‪ ,‬האחווה‬ ‫והרעות בין הלוחמים‪ ,‬זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי‬ ‫כגון "שנינו מאותו הכפר"‪.‬‬ ‫ערך ה"רעות" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מערכי צה"ל‪ .‬כל חייו של גנדי שזורים בשמירה על‬ ‫ערך הרעות‪" .‬הרעות‪ ..‬שוב בשמך נחייך ונלכה"‪ ,‬הוא נהג לשיר עם חבריו במעוז חיים‪ ,‬מתוך הכרה‬ ‫עמוקה בכך ש"הרעות קודמת לכל והיא מובילה את אורחות חיי"‪ .‬חבריו לנשק ומכריו מספרים כי‬ ‫"אהב אנשים והיה נאמן לחברים" )אלוף במיל' שייקה גביש‪ ,‬מפקדו בפלמ"ח( וכי "היה חבר טוב‪ ...‬וזו‬ ‫גדולתו‪ :‬להיות חבר" )רב אלוף במיל' משה לוי – פקודו לשעבר(‪" ,‬ידיד נפש חם‪ ,‬למאות ואולי לאלפי‬ ‫חבריו" ) איתן הבר(‪.‬‬ ‫אירוע אחד‪ ,‬מיני רבים‪ ,‬המעיד על מחוייבותו של גנדי לרעיו נפרסם כאן‪ .‬בסוף שנת ‪ ,1954‬נלקח בשבי‬ ‫הירדנים יצחק ג'יבלי‪ ,‬לאחר שנפצע והורה לחבריו להשאירו מאחור‪ .‬גנדי‪ ,‬שהיה חברו של ג'יבלי‪,‬‬ ‫מחליט יחד עם חבריו לצאת למבצע חילוץ‪ .‬ללא אישור הרמטכ"ל‪ ,‬הוא וחבריו מתחפשים למשקיפי‬ ‫או"ם‪ ,‬גונבים שתי מכוניות של האו"ם ובדרכם למבצע נתפשים‪" .‬במו ידיך הבאת את דרכך הצבאית‬ ‫אל סופה" אמר לו הרמטכ"ל‪ .‬וכך גנדי מושעה למשך חצי שנה וחוזר לאחר ריצוי עונשו לתפקיד ראש‬ ‫מטה פיקוד דרום‪.‬‬ ‫יצאנו אט‬ ‫השיר נכתב ע"י חיים חפר‪ ,‬אשר יצר את מיטב שירי התקופה והוקלט בשנת ‪ ,1968‬כשנה לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ .‬השיר מבטא את נאמנותו ללא סיג של גנדי לצה"ל ולתפקידים המבצעיים בהם‬ ‫נטל פיקוד והוביל משימות בטחוניות מורכבות‪.‬‬ ‫"במורשת צה"ל חקוקה דמותו של גנדי כדמות מופת של מפקד ולוחם הצועד תמיד בראש חייליו‪ .‬כך‬ ‫כמ"מ צעיר‪ ,‬בהכשרת מעוז בחטיבת יפת"ח‪ ,‬בקרב העקוב מדם במלכיה‪ ,‬במלחמת העצמאות‪ ,‬וכך גם‬ ‫כאלוף פיקוד המרכז בתקופת המרדפים‪ .‬גנדי‪ ,‬כאלוף הפיקוד‪ ,‬לא הסתפק רק בגיבוש המענה‬ ‫המבצעי‪ ,‬התפיסה והתורה של המרדף‪ ,‬אלא דאג להיות תמיד בשטח‪ ,‬תמיד בראש חייליו והשתתף‬ ‫אישית במרדפים"‪ ,‬דברי הרמטכ"ל לשעבר‪ ,‬אלוף משה ]בוגי[ יעלון‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪5‬‬ ‫המנון הפלמ"ח‬ ‫המנון הפלמ"ח נוצר בידי זרובבל גלעד‪ ,‬מגוייס בפלוגה א'‪ ,‬לכבוד מסיבת סיום של‬ ‫האימון הבסיסי‪.‬‬ ‫לצורך כתיבת השיר‪ ,‬פטר אותו מפקדו מאימונים‪ ,‬אולם‪ ,‬גלעד סירב לקבל את הפטור והתחייב לכתוב‬ ‫את השיר בשעת תורנות השמירה‪ .‬לעת ערב‪ ,‬השיר הושמע במסיבה ופורסם כ"שיר הפלמ"ח‪ ,‬בעמוד‬ ‫השער של עלון הפלמ"ח מס' ‪) 5‬אב‪-‬אלול תש"ב(‪ .‬מנגינת השיר נלקחה משיר מוכר של הצבא האדום‪.‬‬ ‫השיר שיקף את רעיון "יחידת הקומנדו" אשר אפיין את ימי ראשית הפלמ"ח‪ .‬השיר השתרש ובשנת‬ ‫‪ ,1943‬המלחין דוד זהבי חיבר לחן עברי לשיר אשר פורסם תחת הכותרת‪" :‬שיר הפלוגות"‪.‬‬ ‫שירי ירושלים‬ ‫רחבעם זאבי )גנדי( נולד )בשנת ‪ (1926‬ונרצח )בשנת ‪ (2001‬בירושלים‪" .‬זיכרון הילדות הראשון שלי‬ ‫הוא התקפה של ערביי ירושלים על שכונת ימין משה שליד חומות העיר העתיקה וממול לשער יפו בו‬ ‫גרנו במאורעות תרפ"ט ‪ .1929‬ראיתי את המוני הפורעים זועקים "איטבח אל יהוד‪ ,‬פלשתין – בלדנא‬ ‫ואל יהוד – כלבנא" )שחטו את היהודים! פלשתין ארצנו‪ ,‬והיהודים כלבנו(‪.‬‬ ‫שורשיו של גנדי נעוצים בירושלים עוד בטרם לידתו ופני העיר העתיקה ניבטים מול חלון בית ילדותו‬ ‫בשכונת ימין משה‪" .‬בתחילת המאה ה – ‪ 19‬באו לירושלים הסבא והסבתא של אימי ע"ה כדי לחונן‬ ‫את עפרותיה ולבנותה‪ .‬עוד לא היתה אז התנועה הציונית‪ ,‬אבל הם היו ציונים בנפשם‪ ,‬בגופם‬ ‫ובמעשיהם‪ .‬אני דור שישי לבני ירושלים‪ ,‬ולמדתי מהורי‪ :‬ציונות נגזרה מציון שהיא ירושלים והיא שייכת‬ ‫לעם ישראל ורק לעם ישראל"‪.‬‬ ‫בילדותו‪ ,‬צעד מדי שבת עם אביו מביתו שברחוב דון יוסף הנשיא‪ ,‬ועד לבית הכנסת של ר' דוד‬ ‫ויינגרטן‪ ,‬ראש הקהילה היהודית ברובע היהודי שבעיר העתיקה‪ .‬שלמה‪ ,‬אביו של רחבעם‪ ,‬האמין‬ ‫שצריך לחזק ולעודד אותו לא רק במילים אלא גם במעשים‪ ,‬ולכן הלכו ‪ 4‬ק"מ לכל כיוון כדי להתפלל‬ ‫יחד עימו‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬עבור גנדי‪ ,‬אינה רק נוף ילדות‪ .‬לימים שאלת‬ ‫בינאום ירושלים‪ ,‬ועתידה בדרך לשלום קבע מטרידה את‬ ‫חייו ומובילה אותו למסקנה כי המשמעות של "לזרעך נתתי‬ ‫את הארץ הזו" היא היפרדות בין העמים‪.‬‬ ‫ירושלים עבור גנדי היא עיר דוד‪ ,‬בית המקדש‪ ,‬לב העם‪,‬‬ ‫בירת ישראל הנצחית‪ ,‬ולא רק בירה אלא כותל המזרח שהוא‬ ‫בית המקדש של ארץ ישראל‪ ,‬והר הבית‪ ,‬הוא מבצרה‪.‬‬ ‫בדיסק "ארץ אהבתי" מוגשים שני שירים בלבד‪" :‬הכותל"‬ ‫ו"שומר החומות"‪ .‬ניתן כמובן‪ ,‬לשלב בטקס שירים נוספים‬ ‫משירי ירושלים‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪6‬‬ ‫שירי ארץ ישראל‬ ‫אין לי ארץ אחרת‬ ‫השיר אין לי ארץ אחרת נכתב על ידי אהוד מנור‪ ,‬הולחן על ידי קורין אלאל והוקלט לראשונה על ידי‬ ‫גלי עטרי בשנת ‪ .1986‬השיר נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר של מנור במלחמת‬ ‫ההתשה‪.‬‬ ‫השיר הפך לאחד הידועים מבין שיריו של אהוד מנור ואף שימש כשם לספר שכלל מגוון משיריו‬ ‫וכתביו‪ .‬ביום העצמאות תשס"ג‪ ,‬נערך ברשת ג' מצעד חגיגי של מאה השירים הגדולים של מנור‪ ,‬בו‬ ‫הגיע השיר למקום הראשון‪.‬‬ ‫מעבר לאמונתו השלמה כי ארץ ישראל ניתנה בהבטחה אלוקית לעם ישראל‪ ,‬גנדי שהיה עד לפרעות‬ ‫תרפ"ט‪ ,‬גורל העם היהודי בשואת אירופה‪ ,‬ומלחמות ישראל רצה לשמור על העקרונות ההיסטוריים‪:‬‬ ‫ארץ ישראל לעם ישראל‪ ,‬מולדת אין מחלקים‪ .‬הביטוי‪ :‬אין לי ארץ אחרת‪ ,‬היווה את הבסיס‬ ‫לחששותיו‪ :‬מדינה יהודית שבה היהודים יהפכו למיעוט לא תוכל להיקרא עוד "מדינת היהודים"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1967‬כתב את תוכנית אלון כולל הגדרת אוטונומיה לחלקים מאוכלסים ביהודה ושומרון‪" .‬יגאל‬ ‫אלון‪ ,‬הוסיף ]לתוכנית[ שני שינויים עיקריים‪ :‬א‪ .‬יצירת פרוזדור לירדן באיזור יריחו‪ .‬ב‪ .‬סיפוח לירדן‬ ‫]ולא לישראל[ במקום הפרוזדור‪ .‬את כל השאר‪ ,‬לרבות הקווים הטופוגרפיים והגיאוגרפיים‪ ,‬אימץ ונתן‬ ‫לכך את השם‪ :‬תכנית אלון"‪.‬‬ ‫‪ "...‬גם מי שאינו רוצה להסתמך על הבטחת ריבונו‪-‬של‪-‬עולם‪ ,‬צריך לשפוט ולשאול‪ :‬מה יש להם ומה‬ ‫יש לנו? מהן האלטרנטיבות שלנו ושלהם? – והאם‪ ,‬בכלל יש לנו אלטרנטיבה? כפרטים – כן‪ ,‬אנחנו‬ ‫יכולים להצטרף אל הדודה במיאמי‪ ,‬עם יאכטה ושבוע עבודה של חמישה ימים ויהיה נחמד מאוד‪,‬‬ ‫אבל אז נכדינו כבר יהיו נשואים לגויות‪ ,‬והעם היהודי ייעלם‪ .‬ואכן‪ ,‬גורלה של הקהילה היהודית‬ ‫באמריקה נגזר להיעלם‪ .‬מדובר בקהילה של ‪ 6‬מיליון יהודים‪ ,‬יותר מאשר בישראל‪ ,‬אבל בעוד שני‬ ‫דורות הם ייעלמו‪ ,‬כי יש אצלם ‪ 60‬אחוז נישואי תערובת‪ ,‬ובהוואי ‪ 93‬אחוז!‬ ‫המקום היחיד שישמור עלינו כאומה‪ ,‬כעם עתיק בן ‪ 3,500‬שנה‪ ,‬הוא כאן"‪.‬‬ ‫)מתוך‪ :‬שיחות עם רחבעם זאבי‪ ,‬גנדי‪ ,‬מיכאל ששר(‪.‬‬ ‫היה זה בשדה על יד המחנה‬ ‫שלמה זאבי‪ ,‬אביו של רחבעם‪ ,‬נולד בעיירה קטנה ליד לודז' שבפולין בבית חסידי גור‪ ,‬עילוי בתורה‬ ‫שנדבק בחיידק הציונות והגיע בעליה השלישית לארץ ישראל‪ .‬הוא הצטרף למקימי "גדוד העבודה"‬ ‫על שם טרומפלדור והלך לסלול כבישים‪ .‬ביום‪ ,‬ניפץ אבנים ואכל קדחת‪ ,‬בלילות התווכח עם חבריו‬ ‫על דרכי הגשמת הציונות והקמת חברה צודקת‪.‬‬ ‫בפלוגת העבודה‪ ,‬במחנה אוהלים של יחפנים ורעבים‪ ,‬דבק במינה זוביק והיו לבשר אחד‪.‬‬ ‫מינה זוביק‪ ,‬גדלה בירושלים‪ ,‬עזבה את מנעמי העיר הטובים ובית העשירים שבו גדלה‪ ,‬והלכה‬ ‫להכשרה בדגניה א'‪ ,‬לעבוד לצידו של א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ .‬לימים סופר כי לכבוד חתונתם של מינה ושלמה‬ ‫זאבי חובר שיר מיוחד זה‪" :‬פעם אחת בחור יצא אל הכביש"‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪7‬‬ ‫מרדף‬ ‫השיר 'מרדף' נכתב ע"י ירון לונדון לאחר סיור שערך בבקעה עם גנדי בו פגש את חיילי פיקוד מרכז‬ ‫ומשימותיהם בתקופת המרדפים‪ .‬השיר מבטא את אווירת התקופה ואינטנסיביות פעילות הלוחמים‪.‬‬ ‫חוה אלברשטיין מבצעת את השיר אשר הוקלט באלבומה השני‪ .‬האלבום נושא את שם השיר "מרדף"‬ ‫ויצא לאור בשנת ‪.1970‬‬ ‫במשך למעלה מחמש שנים גנדי השתתף ופיקד על כ ‪ 130‬מרדפים‪ .‬בתקופה זו עיצב את התורה‬ ‫והאסטרטגיה הבטחונית לשמירה על גבולה המזרחי של המדינה‪ .‬נפשו נקשרה בבקעת הירדן‪,‬‬ ‫בפעילויות מבצעיות במשעוליה המפותלים‪ ,‬בטיפול בתושביה‪ ,‬בנתיביה המדבריים ובנופיה המרגשים‪.‬‬ ‫‪"...‬יש לי זכות גדולה בקביעת שמות עבריים על מפת ארץ ישראל‪ .‬כל הישובים שקמו מתוך היאחזויות‬ ‫הנח"ל בשנות השישים והשבעים‪ ,‬קיבלו שמות עבריים שאני קבעתי בהיותי אחראי על כך בצה"ל‪.‬‬ ‫לימים גם צורפתי כנציג צה"ל ומשרד הביטחון לוועדת השמות הממשלתית‪ .‬דיין הורה על כך‪ .‬נתתי‬ ‫שמות עבריים לכל המחנות הצבאיים ביהודה ושומרון"‪ ...‬גנדי‪ ,‬ראה את מעורבות הצבא במעשה‬ ‫ההתיישבות בבקעה כטובת העם והמדינה ואחד מיעדיו המרכזיים של הצבא‪ :‬שמירה על המתיישבים‬ ‫ודאגה לצרכיהם‪.‬‬ ‫‪"...‬ראינו כאן שילוב נאה של מתיישב ומגן‪ ,‬יוגב ולוחם‪ ,‬כפי שהיה קיים מתחילת ההגשמה של המפעל‬ ‫הציוני‪ .‬היה זה המשך וביטוי לברית השיבולים והחרב של הפלמ"ח‪ ,‬או המגל והחרב של הנח"ל"‪...‬‬ ‫משה קפלינסקי מסכם תקופה זו‪" :‬האלוף רחבעם זאבי שירת בתפקיד אלוף פיקוד המרכז במשך‬ ‫למעלה מחמש שנים‪ .‬שנים אלו‪ ,‬שאחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬היו שנים מרכזיות בעיצוב מרכיבים‬ ‫רבים שהפכו לאבני יסוד בפיקוד המרכז‪ .‬מפקדת הפיקוד הועברה בזמנו מרמלה לירושלים בירת‬ ‫ישראל‪ ,‬הוקמו ישובים רבים‪ ,‬מחנות צבא והאחזויות צה"ל‪ .‬יותר מכל עמד האלוף זאבי על הזיקה שבין‬ ‫הפיקוד וחייליו לבין המתיישבים החיים בשטח הפיקוד‪ ,‬ובעיקר בבקעת הירדן אליה היה קשור בנימי‬ ‫נפשו‪...‬‬ ‫האלוף זאבי היה איש של ארץ ישראל‪ .‬כאלוף‪ ,‬סייר וטייל כאן בבקעה‪ ,‬בכל שביל ונתיב‪ ,‬טיפס‬ ‫במשעולים וידע לקרוא לכל וואדי בשמו העברי ולהסביר על הקשר של כל מקום ואתר למורשת‬ ‫ישראל המפוארת‪) ..".‬נאום אלוף הפיקוד‪ ,‬משה קפלינסקי במרוץ הבקעה‪.(2003 ,‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪8‬‬ ‫לקט שירים ופזמונים‬ ‫‪ ‬איש כסלע* – מילים‪ :‬יעל זאבי ואורן שמיר; לחן‪ :‬אביהו מדינה‬ ‫שירי להקת פיקוד מרכז‪:‬‬ ‫‪ ‬אי שם בבקעה* – מילים‪ :‬נח ורשואר; לחן‪ :‬אלה שריף‬ ‫‪ ‬שנינו מאותו הכפר ‪ -‬מילים‪ :‬נעמי שמר; לחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫‪ ‬האיש מן הבקעה* ‪ -‬מילים‪ :‬חיים חפר; לחן‪ :‬מוני אמיריליו‬ ‫‪ ‬היום היום* ‪ -‬מילים‪ :‬דודו ברק; לחן‪ :‬מוני אמריליו‬ ‫‪ ‬הימים האחרים* ‪ -‬מילים‪ :‬חיים חפר; לחן‪ :‬דובי זלצר‬ ‫‪ ‬יש לי אהוב בסיירת חרוב* ‪ -‬מילים‪ :‬חיים חפר; לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬ ‫‪ ‬שירו של צנחן* ‪ -‬מילים‪ :‬יורם טהרלב; לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬ ‫שירי הפלמ"ח‪:‬‬ ‫‪ ‬הוא לא ידע את שמה ‪ -‬מילים‪ :‬חיים חפר; לחן‪ :‬סשה ארגוב‬ ‫‪ ‬הרעות* ‪ -‬מילים‪ :‬חיים גורי; לחן‪ :‬סשה ארגוב‬ ‫‪ ‬יצאנו אט ‪ -‬מילים‪ :‬חיים חפר; לחן‪ :‬דוד זהבי‬ ‫‪ ‬המנון הפלמ"ח* ‪ -‬מילים‪ :‬זרובבל גלעד; לחן‪ :‬דוד זהבי‬ ‫שירי ירושלים‬ ‫‪ ‬הכותל* ‪ -‬מילים‪ :‬יוסי גמזו; לחן‪ :‬דובי זלצר‬ ‫‪ ‬ירושלים של זהב ‪ -‬מילים‪ :‬נעמי שמר; לחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫‪ ‬שומר החומות* ‪ -‬מילים‪ :‬דן אלמגור; לחן‪ :‬בני נגרי‬ ‫שירי ארץ ישראל‬ ‫‪ ‬אין לי ארץ אחרת* ‪ -‬מילים‪ :‬אהוד מנור; לחן‪ :‬קורין אלאל‬ ‫‪ ‬היה זה בשדה* ‪ -‬מילים‪ :‬יוסף אוקסנברג; לחן‪ :‬עממי‬ ‫‪ ‬מרדף* ‪ -‬מילים‪ :‬ירון לונדון; לחן‪ :‬נחצ'ה היימן‬ ‫‪ ‬התקווה* ‪ -‬מילים‪ :‬נפתלי הרץ אימבר; לחן‪ :‬שמואל כהן‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫* = השירים והפזמונים מופיעים בדיסק "ארץ אהבתי" – המצורף בערכה זו‪.‬‬ ‫המלצות לשירים ופזמונים נוספים לטקסים ניתן למצוא באתר העמותה‬ ‫בכתובת‪ ,www.gandi.co.il :‬בקטגוריה‪ :‬מאגר מידע לבתי ספר‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪9‬‬ ‫איש כסלע‬ ‫מילים‪ :‬יעל זאבי ואורן שמיר‬ ‫לחן‪ :‬אביהו מדינה‬ ‫ביצוע‪ :‬אביהו מדינה‪ ,‬שלומי שבת‪ ,‬שימי‬ ‫תבורי‬ ‫וסערה הארץ‪ ,‬אפופת חול ועשן‪,‬‬ ‫הרמתי את ראשי והנה הוא שם‪,‬‬ ‫דמותו הטמירה והוא חדור קרב‪,‬‬ ‫וליבי הצעיר יצא אליו‪.‬‬ ‫אמר הוא לי‪" :‬ילדונת‪ ,‬יש משהו חשוב‪,‬‬ ‫חכי לי"‪ .‬וחיכיתי ידעתי כי ישוב‪.‬‬ ‫היה לי איש כסלע‪ ,‬נועז הוא ואיתן‪,‬‬ ‫עליו התרפקתי כפרח קטן‪.‬‬ ‫היה לי איש כסלע‪ ,‬משענת ומזור‪,‬‬ ‫גם כשהלך ידעתי שאלי יחזור‪.‬‬ ‫יובל שנים הלכנו ביחד במשעול‬ ‫והוא ללא מנוח היה נושא בעול‪,‬‬ ‫מלבנים קטנות בנה לו את מפעל חייו‪,‬‬ ‫וכל יום מחדש‪ ,‬יצא לבי אליו‪.‬‬ ‫לא פעם שח הוא לי‪" :‬יש משהו חשוב‪,‬‬ ‫חכי לי"‪ .‬וחיכיתי‪ .‬ידעתי כי ישוב‪.‬‬ ‫היה לי איש כסלע‪...‬‬ ‫עכשיו הלך הוא‪ ,‬רק אני נותרתי כאן‬ ‫כל העולם כולו נראה כמרוקן‪.‬‬ ‫ולפעמים נדמה לי שקולו אליי נישא‬ ‫והוא לוחש‪" :‬ילדונת‪ ,‬חכי לי ‪ -‬אני בא"‪,‬‬ ‫יש ונדמה עם ליל‪ ,‬לדקה אחת חולפת‪,‬‬ ‫אני חשה על לחיי את חום ידו המלטפת‪.‬‬ ‫היה לי איש כסלע‪...‬‬ ‫ריק פתאום הבית‪ ,‬קודר הוא ועצוב‪,‬‬ ‫כי אני יודעת ‪ -‬הלך הוא לבלי שוב‪.‬‬ ‫גנדי על יעל‪:‬‬ ‫‪"...‬יעל הלכה איתי מתפקיד לתפקיד שעשיתי‬ ‫בצה"ל והיתה "עזר שכנגד" קלאסית‪...‬‬ ‫החיים שלה במחיצתי היו בוודאי קשים‪ ,‬אבל‬ ‫גם מעניינים‪ ,‬ואני מאושר שהיא לצידי"‪...‬‬ ‫)מתוך‪ :‬שיחות עם רחבעם זאבי‪ ,‬גנדי‪ ,‬מאת‪:‬‬ ‫מיכאל ששר‪ ,‬הוצאת ידיעות אחרונות‪.(1992 ,‬‬ ‫יעל זאבי‪ ,‬רעייתו‪ ,‬אהובתו ויד ימינו של גנדי‪,‬‬ ‫כתבה את השיר 'איש כסלע' לאחר הרצח‪,‬‬ ‫בשנת ‪.2001‬‬ ‫אי שם בבקעה‬ ‫מילים‪ :‬נח ורשואר‬ ‫לחן‪ :‬אלה שריף‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת פיקוד מרכז‬ ‫כבר קולות ילדים נשמעים במושב‬ ‫וצחוקם מתגלגל כמו צלצול פעמון‬ ‫גם יש מים זורמים‪ ,‬ולא נחל אכזב‬ ‫הירדן שוב שוטף בגאון‬ ‫דוהרים הסוסים בשבילי מטעים‬ ‫מבטיחים שהכל יעלה ויפרח‬ ‫צמרות של עצים עם הרוח נעים‬ ‫מגדלור בירוק כבר מאיר מן הכרך‪.‬‬ ‫אי שם בבקעה‪ ,‬אי שם בבקעה‬ ‫קורץ לו ישוב ששומר על הקו‬ ‫כמו קורא לשלום הוא ומגיש בתקוה‬ ‫שלל פרחי צבעוני וסחלב‪.‬‬ ‫כל אותם שחולפים עת הרוח קרירה‬ ‫מביטים בפליאה במרחב שממול‬ ‫כי שדות ופרחים וחיוך נערה‬ ‫כה זרים לכל תיל וגבול‬ ‫כאן אין פחד בלב רק המון גאווה‪,‬‬ ‫גם שירה אדירה אז תפרוץ בהמון‪,‬‬ ‫כי שרים חיילים ועונה הבקעה‬ ‫ונוגן כל הליל אותו הפזמון‪.‬‬ ‫אי שם בבקעה‪...‬‬ ‫להקת פיקוד מרכז וגנדי‪:‬‬ ‫חברי להקת פיקוד מרכז ידעו שיש‬ ‫להם משימה‪ :‬לעודד‪ ,‬להפיח תקווה‬ ‫ולהעניק גאווה חיילית‪ .‬גנדי אהב‬ ‫אותם והעניק להם את מיטב הכותבים‬ ‫והיוצרים‪ .‬הם החזירו לו נאמנות‪,‬‬ ‫וסיפקו גאווה‪ ,‬לא רק מפני שזכו‬ ‫ב‘כינור דוד‘ ובמצעדי הפזמונים‪ ,‬אלא‬ ‫מפני שהצליחו להפוך את השירים‬ ‫אשר עוצבו ברוח ערכי התקופה וערכי‬ ‫יסוד של צבא ההגנה לישראל לנכסי‬ ‫צאן ברזל אשר סחפו את קהל‬ ‫שומעיהם‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪10‬‬ ‫שנינו מאותו הכפר‬ ‫מילים‪ :‬נעמי שמר‬ ‫לחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת פיקוד מרכז‬ ‫אנחנו שנינו מאותו הכפר‪:‬‬ ‫אותה קומה‪ ,‬אותה בלורית שיער‬ ‫אותו חיתוך דיבור ‪ -‬מה יש לומר‬ ‫הן אנחנו מאותו הכפר‬ ‫אנחנו שנינו מאותו הכפר‬ ‫שדה ירוק חצינו עד צואר‬ ‫בערב שבנו יחד לכיכר‬ ‫כי שנינו מאותו הכפר‬ ‫ובלילות שישי‬ ‫כשרוח חרישי‬ ‫בצמרות שחורות עובר‬ ‫אז אני אותך זוכר‬ ‫תמיד בפרדסים ובשדרות‬ ‫אהבנו את אותן הנערות‬ ‫אבל בסוף אמרנו ‪ -‬אין דבר‬ ‫זה הכל נשאר בתוך הכפר‬ ‫האיש מן הבקעה‬ ‫מילים‪ :‬חיים חפר‬ ‫לחן‪ :‬מוני אמיריליו‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת פיקוד מרכז‬ ‫כבחלום תמיד אזכורה ‪-‬‬ ‫האיש עובר כעובר אורח‪,‬‬ ‫נוגס תפוח‪ ,‬בין אבק ורוח‪,‬‬ ‫נוסע‬ ‫על גב המשאית אל הבקעה‪.‬‬ ‫האגדות יפות הן‪,‬‬ ‫עד שפתאום עפות הן‬ ‫רק אלוהים ידע לאן‪.‬‬ ‫אני מגדל הקמתי‪,‬‬ ‫בו לבדי חלמתי‪,‬‬ ‫נסיך שלי על סוס לבן‪.‬‬ ‫ברחנו אל אותם המקומות‬ ‫הלכנו אל אותן המלחמות‬ ‫זחלנו על קוצים ועל דרדר‬ ‫אבל שבנו יחד אל הכפר‬ ‫חמה הדרך‪ ,‬ארוכה היא‪,‬‬ ‫ושם הוא בין קוצי הקיץ‪,‬‬ ‫רץ כמו פרא לחפש לי פרח‪.‬‬ ‫חוזר הוא ‪-‬‬ ‫נושא קנה סוף אלי מן הבקעה‪.‬‬ ‫ובלילות שישי‪...‬‬ ‫האגדות יפות הן‪...‬‬ ‫אני זוכר בקרב שלא נגמר‬ ‫פתאום ראיתי איך אתה נשבר‬ ‫וכשעלה השחר מן ההר‬ ‫אז אותך הבאתי אל הכפר‬ ‫הציפורים פרחו ועפו‪,‬‬ ‫על שפת ירדן קני סוף הוצפו‪,‬‬ ‫בצחוק פתוח‪ ,‬בלי לומר מדוע‪,‬‬ ‫הולך הוא‪,‬‬ ‫הולך רחוק האיש מן הבקעה‪.‬‬ ‫אתה רואה ‪ -‬אנחנו כאן בכפר‬ ‫כמעט הכל נשאר אותו הדבר‬ ‫בתוך שדה ירוק אני עובר‬ ‫ואתה מעבר לגדר‬ ‫ובלילות שישי‪...‬‬ ‫בעננים תלויה הקשת‬ ‫אך עוד לוחש מכשיר הקשר‬ ‫מילה או שתיים כמו משק כנפיים‬ ‫ענה לי‪,‬‬ ‫רות סוף אומר האיש מן הבקעה‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪11‬‬ ‫הימים האחרים‬ ‫מילים‪ :‬חיים חפר‬ ‫לחן‪ :‬דובי זלצר‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת פיקוד מרכז‬ ‫אנחנו עוד נראה את הימים האחרים‪,‬‬ ‫אשר מעבר להרים העשנים‪ ,‬הבוערים‪.‬‬ ‫אנחנו עוד נראה את הימים האחרים‬ ‫עולים‪ ,‬באים מן הבקעה‪ ,‬יורדים אלינו מן ההרים‪,‬‬ ‫צוחקים את האביב‪ ,‬האהבות‪ ,‬הנעורים‬ ‫ואת הדברים אשר שכחנו כבר איך הם נראים‪.‬‬ ‫אנחנו עוד נראה את הימים האחרים‪,‬‬ ‫את הימים האחרים‪.‬‬ ‫נצא עוד לקראתם מתוך מבנים מחוררים‪,‬‬ ‫מתוך המקלטים והשדות המשחירים‪,‬‬ ‫נצאה על קביים מאורם מסונוורים‪,‬‬ ‫מראש אנטנות מלחמה שרים כמו אלף ציפורים‪,‬‬ ‫ונביט בהם קרוב‪ ,‬במבטים הבהירים‬ ‫ומלוות את זימרתם גיטרות של אלף נערים‪.‬‬ ‫אנחנו עוד נראה את הימים האחרים‪...‬‬ ‫אנחנו עוד נראה את הימים האחרים‪,‬‬ ‫גאים כמו פרקי תנ"ך‪ ,‬יפים כמו שיר השירים‪.‬‬ ‫שוטפים כמו אשד במידבר‪ ,‬ורודים כמו שחר‬ ‫בהרים‪.‬‬ ‫ימים של חסד ושלווה‪ ,‬ימים שקטים ומאושרים ‪-‬‬ ‫ורק ביום ה"יזכור" ‪ ,‬ברגעי ההרהורים‪,‬‬ ‫נחזור ונספר הכל‪ ,‬ונספוד לבחורים‪.‬‬ ‫ונשמע את קול האש‪ ,‬ואת מטח הכדורים‪,‬‬ ‫ואת הקרב שהתחולל אז בתנופת האדירים‪.‬‬ ‫אנחנו עוד נראה את הימים האחרים‪...‬‬ ‫אנחנו עוד נראה את הימים האחרים‪,‬‬ ‫נראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים‪.‬‬ ‫וכשיבוא השקט‪ ,‬וימשול בשערים‬ ‫וכל דברי ימינו אלה יחרטו בתוך הספרים‪,‬‬ ‫נביט אז זה בזה במבטים המוזרים‪,‬‬ ‫ונזכור אז כי הלכנו יחד לימים האחרים‪.‬‬ ‫אנחנו עוד נראה את הימים האחרים‪...‬‬ ‫היום היום‬ ‫מילים‪ :‬דודו ברק‬ ‫לחן‪ :‬מוני אמריליו‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת פיקוד מרכז‬ ‫היום‪ ,‬ביום הזה ממש‬ ‫אני כבר לא עצוב כל כך‬ ‫אני כבר לא עצוב כל כך‬ ‫אני יודע היום‬ ‫היום אני אולי נרגש‬ ‫אני אוהב פתאום לחיות‬ ‫היום אולי אני נרגש‬ ‫אתה שומע היום‪.‬‬ ‫תן לנו לחיות היום מהתחלה‬ ‫תן לנו מהתחלה ועד הסוף‬ ‫ואז תראה איך שאני הולך‬ ‫יפה בתלם והולך‬ ‫והולך והולך והולך‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬ביום הזה ממש‬ ‫הדליקי פמוטים שלושה‬ ‫אמרי הכל בלחישה‬ ‫היי שותקת היום‬ ‫היום אני אולי נרגש‬ ‫אני אומר תפילת תודה‬ ‫אמרי שאין זו אגדה‬ ‫אמרי בשקט היום‪.‬‬ ‫תן לנו לחיות היום מהתחלה‪...‬‬ ‫היום‪ ,‬ביום הזה ממש‬ ‫אני שואל את אלוהים‬ ‫אני שואל את אלוהים‬ ‫אני כורע היום‬ ‫תן לנו לחיות היום מהתחלה‪...‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪12‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‬ ‫מילים‪ :‬חיים חפר‬ ‫לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת פיקוד מרכז‬ ‫ביום הראשון כשקבענו פגישה‪,‬‬ ‫הלך הוא לבדוק את דרכי הגישה‪,‬‬ ‫של איזשהו מעבר בירדן‪,‬‬ ‫בבוקר חזר מנומנם וישן‪.‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‪.‬‬ ‫בקיא בכל כלי וכל קוטר‪,‬‬ ‫וטס כבר בכל הליקופטר‪.‬‬ ‫מכיר את השטח‪ ,‬כל סלע‪ ,‬כל גיא‪,‬‬ ‫אך איזה בחור נהדר‪ ,‬בחיי‪.‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‪.‬‬ ‫שני ושלישי הוא היה בסיור‪,‬‬ ‫זה סוד ועל כן לא נרחיב בדיבור‪.‬‬ ‫רק זאת שמרוב אהבת ציון‪,‬‬ ‫תפס הוא הרבה אשמים בשומרון‪.‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‪.‬‬ ‫חוצה הוא מדבר וגם מים‪.‬‬ ‫ועט על אוייביו משמיים‪,‬‬ ‫אוכל כמו סוס‪ ,‬ושותה כמו גמל‪.‬‬ ‫אבל איזה פלא‪ ,‬יורד במשקל‪.‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‪.‬‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬חמישי הוא עסוק‪,‬‬ ‫אינני יודעת במה בדיוק‪,‬‬ ‫אבל כנראה שהיה בפשיטה‪,‬‬ ‫לפי האבק והבוץ במיטה‪.‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‪.‬‬ ‫כשלי הוא נשבע "אחכה לך"‪,‬‬ ‫מרדף יש ליד ים המלח‪.‬‬ ‫וככה יוצאת נשמתי אחריו‪,‬‬ ‫ליבי במזרח כשהוא במארב‪.‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‪.‬‬ ‫ביום השישי האחרון הוא אמר‪.‬‬ ‫שמאה אחוז יש לו חופש מחר‪.‬‬ ‫השאיר לי פיתקה "מותק תכף אשוב"‪,‬‬ ‫לקח לו שבוע‪ ,‬אך מה זה חשוב‪.‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‪.‬‬ ‫וכך אנו יוצאים כבר שנה בקרוב‪.‬‬ ‫יש לי אהוב בסיירת חרוב‪...‬‬ ‫שירו של צנחן‬ ‫מילים‪ :‬יורם טהרלב‬ ‫לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת פיקוד מרכז‬ ‫ראית אותו במטוס הממריא‬ ‫תחתיו נפרשים פרדסים וכפרים‬ ‫הוא חש את משא המצנח על גבו‬ ‫אוחז ברצועות וחושב בליבו‪:‬‬ ‫הנה עוד דקה‬ ‫והרוח תחבוט על פני‬ ‫הנה עוד דקה‬ ‫יפתח המצנח מעלי‪.‬‬ ‫כשיפתח עלי כשיפתח‬ ‫את העולם כולו אשכח‬ ‫אני לבד והמצנח‬ ‫שיפתח‪ ,‬שיפתח‬ ‫שיפתח עלי‪.‬‬ ‫ראית אותו מתייצב לזינוק‬ ‫לאור הירוק‪ ,‬הירוק מחכה‬ ‫עוד רגע עוד רגע תבוא הפקודה‬ ‫חופת המצנח על הרוח תכה‬ ‫הנה עוד שניה‬ ‫והרוח תחבוט על פני‬ ‫הנה עוד שניה‬ ‫יפתח המצנח מעלי‪.‬‬ ‫כשיפתח עלי כשיפתח‪...‬‬ ‫ראית אותו מרחף באוויר‬ ‫חופה לבנה‪ ,‬לבנה מעליו‬ ‫את כל מיתרי המצנח יאסוף‬ ‫מיד כשינחת ויקום על רגליו‬ ‫ושוב מחדש‬ ‫הוא נושא לשמים עיניו‬ ‫ושוב מחדש‬ ‫הוא חוזר לפזמון שאהב‪:‬‬ ‫כשיפתח עלי כשיפתח‪...‬‬ ‫שרים וצונחים‬ ‫"איך אפשר לשיר "שיפתח עלי" מבלי לחוש‬ ‫את חרדת הציפייה‪ ,‬את התעלות הנפש בשניות‬ ‫הללו בהן אתה באמת לבד עם המצנח?" שאל‬ ‫גנדי יום אחד את חברי הלהקה‪ ,‬ומיד הודיע‬ ‫ש"כל הבנים יוצאים לקורס צניחה"‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪13‬‬ ‫הוא לא ידע את שמה‬ ‫מילים‪ :‬חיים חפר‬ ‫לחן‪ :‬סשה ארגוב‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת הנח"ל‬ ‫הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע‪,‬‬ ‫הרוח מן הים את השיחים ליטף‪,‬‬ ‫ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה‪,‬‬ ‫וצמתה ירדה ירוד מן הכתף‪.‬‬ ‫הרעות‬ ‫מילים‪ :‬חיים גורי‬ ‫לחן‪ :‬סשה ארגוב‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת הנח"ל‪ ,‬יהורם גאון‬ ‫הגדוד המשיך לצעוד‪ ,‬ועם הגדוד הלך הוא‬ ‫ואת פניו נשקו גם רוח‪ ,‬גם חמה‪.‬‬ ‫אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא ‪-‬‬ ‫נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה‪.‬‬ ‫על הנגב יורד ליל הסתיו‬ ‫ומצית כוכבים חרש חרש‬ ‫עת הרוח עובר על הסף‬ ‫עננים מהלכים על הדרך‪.‬‬ ‫הוא לא ידע את שמה‪,‬‬ ‫אבל אותה צמה‬ ‫הלכה עמו לאורך כל הדרך‪,‬‬ ‫והוא ידע‪ ,‬יש יום‬ ‫בו יפגשו פתאום‪,‬‬ ‫עם שחר של טללים או שמש ערב‪.‬‬ ‫כבר שנה לא הרגשנו כמעט‬ ‫איך עברו הזמנים בשדותינו‬ ‫כבר שנה ונותרנו מעט‬ ‫מה רבים שאינם כבר בינינו‪.‬‬ ‫הקיץ השני החליף גוונים וצבע‪,‬‬ ‫פטרול סיור חזר מלילה של סיון‬ ‫מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע‬ ‫והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן‪.‬‬ ‫אך נזכור את כולם‬ ‫את יפי הבלורית והתואר‬ ‫כי רעות שכזאת לעולם‬ ‫לא תיתן את ליבנו לשכוח‬ ‫אהבה מקודשת בדם‬ ‫את תשובי בינינו לפרוח‪.‬‬ ‫והוא שאל "האם?"‪ ,‬והיא ענתה "זוכרת"‬ ‫וכה דיברו שעות‪ ,‬איש לא ידע על מה‬ ‫וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת‪,‬‬ ‫זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה‪.‬‬ ‫הרעות נשאנוך בלי מילים‬ ‫אפורה עקשנית ושותקת‬ ‫מלילות האימה הגדולים‬ ‫את נותרת בהירה ודולקת‪.‬‬ ‫הוא לא ידע את שמה‪...‬‬ ‫הרעות כנערייך כולם‬ ‫שוב בשמך נחייך ונלכה‬ ‫כי רעים שנפלו על חרבם‬ ‫את חייך הותירו לזכר‪.‬‬ ‫יעל וגנדי‬ ‫גנדי הכיר את יעל בנגב הנצור‪ ,‬ברוחמה‪ .‬הוא‬ ‫היה קצין המודיעין של החטיבה‪ ,‬והיא חיילת‬ ‫בפלוגת הקשר שתפקידה להעביר בכל לילה‬ ‫דו"ח יומי מסכם מגדודי החטיבה‪ .‬היא הלכה‬ ‫ובאה כל יום עם ההודעה לקצין המודיעין‪,‬‬ ‫והקפידה להגיע לדווח ישירות לקצין גם כאשר‬ ‫הדו"ח הסתכם במילה א‪.‬מ‪.‬ל )אין מה לדווח(‪.‬‬ ‫"וכך" מספר גנדי "מדי לילה עד שאמרתי לה‬ ‫בלילה אחד‪" :‬אולי תישארי?" והיא נענתה‪.‬‬ ‫הם נישאו בסוף שנת ‪ 50‬בשתי חתונות‪ ,‬האחת‬ ‫בירושלים והשנייה בדגניה ב'‪.‬‬ ‫קדיש לוז ברך בחתונתם‪" :‬אני מקווה שתהיו‬ ‫ראויים לזיווג בין ירושלים לדגניה בישראל‬ ‫המתחדשת"‪.‬‬ ‫ונזכור את כולם‪...‬‬ ‫הרעות כערך ודרך חיים‪:‬‬ ‫יחד עם עמוס ירקוני )הוא עבד אל ‪-‬מג‘יד‬ ‫ח‘אדר מן השבט הבדואי ערב‪-‬מזאריב(‬ ‫הקים גנדי את יחידת הגששים‪ ,‬ויחד צעדו‬ ‫בעשרות מרדפים‪ .‬לאחר מותו‪ ,‬גנדי דאג‬ ‫לקבורתו בבית העלמין הצבאי בקרית‬ ‫שאול )למרות שכבר היה סא"ל במילואים‬ ‫שאינו "זכאי" להלוויה צבאית(‪ .‬כששמע‬ ‫גנדי שאין כוונה לקבור חייל יהודי ליד‬ ‫עמוס‪ ,‬ביקש להיקבר ליד עמוס‪ ,‬כי הברית‬ ‫החיילית והאנושית הינה לא רק ערך וסמל‬ ‫אלא נר לרגליו‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪14‬‬ ‫יצאנו אט‬ ‫מילים‪ :‬חיים חפר‬ ‫לחן‪ :‬דוד זהבי‬ ‫ביצוע‪ :‬אריק אינשטיין‬ ‫יצאנו אט‪ ,‬חיוור היה הליל‪,‬‬ ‫במרחקים הבליחו האורות‬ ‫ואת היית יפה כשתי עינייך‪,‬‬ ‫עת הדמעות היו בן עצורות‪.‬‬ ‫ילל התן‪ ,‬ואת הלכת לכרם‪,‬‬ ‫ודמעתך נשרה כמו שרף‪,‬‬ ‫ואת זכרת את השעות בטרם‬ ‫יצאנו במשעול הצר לקרב‪.‬‬ ‫ואת זכרת צחוקנו כמו נחל‪,‬‬ ‫ואת זכרת ריקוד ומפוחית‪,‬‬ ‫ואת זכרת את ערימת השחת‪,‬‬ ‫ואת מגע ידו של היחיד‪...‬‬ ‫ואם נותרת והבדידות חובקת‬ ‫ואת פוסעת בכרמים לאט‪,‬‬ ‫את תחכי על כן כל כך בשקט‬ ‫נפרדנו וחייכנו במבט‪.‬‬ ‫הפלמ"ח ‪ -‬ראשית דרכו הצבאית‪:‬‬ ‫בגיל ‪ 16‬גנדי מחליט להתגייס לפלמ"ח‬ ‫ומצטרף לשירות בגדוד הראשון של הפלמ"ח‬ ‫במסלול פעילות צבאית אינטנסיבי החל‬ ‫מעמק בית שאן‪ ,‬דרך בקעת ג‘נין‪ ,‬אזור‬ ‫חיפה‪ ,‬קרבות משמר העמק‪ ,‬הגליל העליון‪,‬‬ ‫לטרון‪ ,‬לוד‪-‬רמלה ומגיע עד הנגב‪ .‬גנדי‬ ‫משתתף בפיצוץ מסילת הרכבת‪ ,‬ונוטל חלק‬ ‫פעיל ב‘ליל הגשרים‘ שם חיבלו החיילים‬ ‫באחד עשר גשרים שחיברו את ארץ ישראל‬ ‫עם הארצות השכנות‪.‬‬ ‫זו היתה ראשית הדרך הצבאית אשר בשיאה‬ ‫הנהיג‪ ,‬הוביל ולחם כאלוף פיקוד המרכז‪.‬‬ ‫המנון הפלמ"ח‬ ‫מילים‪ :‬זרובבל גלעד‬ ‫לחן‪ :‬דוד זהבי‬ ‫ביצוע‪ :‬יפה ירוקני‬ ‫מסביב יהום הסער‪,‬‬ ‫אך ראשינו לא ישח‬ ‫לפקודה תמיד אנחנו‪,‬‬ ‫תמיד אנו‪ ,‬אנו הפלמ"ח‪.‬‬ ‫ממטולה עד הנגב‪,‬‬ ‫מן הים עד המדבר ‪-‬‬ ‫כל בחור וטוב ‪ -‬לנשק‬ ‫כל בחור על המישמר!‬ ‫נתיב לנשר בשמיים‪,‬‬ ‫שביל לפרא בין הרים‪- ,‬‬ ‫מול אויב דרכנו יעל‪,‬‬ ‫בין ניקרות ובין צורים‪.‬‬ ‫ראשונים תמיד אנחנו‪,‬‬ ‫לאור היום ובמחשך‬ ‫לפקודה תמיד אנחנו‪,‬‬ ‫תמיד אנו‪ ,‬אנו הפלמ"ח‪.‬‬ ‫הפלמ"ח וגנדי‪:‬‬ ‫לאחר קבלת ההודעה על פירוקו של הפלמ"ח כותב גנדי לרמטכ"ל‪:‬‬ ‫"הצטרפתי לפלמ"ח לפני ארבע שנים‪ ,‬כאשר הפלמ"ח עוד היה במחתרת‪ ,‬שעה שלא היה צו ‪-‬גיוס‪ .‬עברתי‬ ‫בפלמ"ח את כל "גלגוליו" מאז… את כל המסעות האלה עשה הגדוד בגלל היותו 'פלמ"ח'‪ ,‬בגלל רוחו ‪-‬זו‬ ‫המיוחדת‪ ,‬בגלל אמונו זה המיוחד‪… ,‬הפלמ"ח זהו המעיין והמקור ממנו שאבנו את היכולת…פלמ"ח ‪ -‬זהו‬ ‫ביתי ומכיוון שמתנכלים לו‪ ,‬הורסים אותו ‪ -‬כאילו החריבו לי את ביתי‪ .‬ועל כך אני מעיז להרים את קולי‬ ‫ולבקש ולדרוש ‪ -‬אל יעשה כזאת!"‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪15‬‬ ‫הכותל‬ ‫מילים‪ :‬יוסי גמזו‬ ‫לחן‪ :‬דובי זלצר‬ ‫ביצוע‪ :‬צמד דרום‬ ‫עמדה נערה מול הכותל‬ ‫שפתיים קרבה וסנטר‪.‬‬ ‫אמרה לי‪" :‬תקיעות השופר חזקות הן‪,‬‬ ‫אבל השתיקה עוד יותר‪"...‬‬ ‫אמרה לי‪" :‬ציון הר הבית"‬ ‫שתקה לי‪" :‬הגמול והזכות"‪,‬‬ ‫ומה שזהר על מצחה בין ערביים‬ ‫היה ארגמן של מלכות‪.‬‬ ‫הכותל ‪ -‬אזוב ועצבת‪,‬‬ ‫הכותל ‪ -‬עופרת ודם‪.‬‬ ‫יש אנשים עם לב של אבן‪,‬‬ ‫יש אבנים עם לב אדם‪.‬‬ ‫עמד הצנחן מול הכותל‪,‬‬ ‫מכל מחלקתו רק אחד‬ ‫אמר לי‪" :‬למוות אין דמות אך יש קוטר ‪-‬‬ ‫תשעה מילימטר בלבד‪"...‬‬ ‫אמר לי‪" :‬אינני דומע"‪,‬‬ ‫ושב להשפיל מבטים‪,‬‬ ‫"אך סבא שלי‪ ,‬אלוהים היודע‪,‬‬ ‫קבור כאן בהר הזיתים"‪.‬‬ ‫הכותל ‪ -‬אזוב ועצבת‪...‬‬ ‫עמדה בשחורים מול הכותל‬ ‫אמו של אחד מן החי"ר‪.‬‬ ‫אמרה לי‪" :‬עיני נערי הדולקות הן‬ ‫ולא הנרות שבקיר"‪.‬‬ ‫אמרה לי‪" :‬אינני רושמת‬ ‫שום פתק לטמון בין סדקיו‪.‬‬ ‫כי מה שנתתי לכותל רק אמש‪,‬‬ ‫גדול ממילים ומכתב"‪.‬‬ ‫הכותל ‪ -‬אזוב ועצבת‪...‬‬ ‫עמד מול הכותל עימנו‬ ‫הרב הישיש בתפילה‪.‬‬ ‫אמר לי‪" :‬אשרי שזכינו כולנו"‬ ‫ושב‪ ,‬ונזכר‪ ,‬לא כולם‪.‬‬ ‫עמד בדמעה מנצנצת‬ ‫יחיד בין עשרות טוראים‪.‬‬ ‫אמר לי‪" :‬מתחת לחאקי‪ ,‬בעצם‪,‬‬ ‫כולכם כוהנים ולווים‬ ‫הכותל אזוב ועצבת‪...‬‬ ‫ירושלים של זהב‬ ‫מילים‪ :‬נעמי שמר‬ ‫לחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫ביצוע‪ :‬שולי נתן‬ ‫אויר הרים צלול כיין‬ ‫וריח אורנים‬ ‫נישא ברוח הערביים‬ ‫עם קול פעמונים‪.‬‬ ‫ובתרדמת אילן ואבן‬ ‫שבויה בחלומה‬ ‫העיר אשר בדד יושבת‬ ‫ובליבה חומה‬ ‫ירושלים של זהב‬ ‫ושל נחושת ושל אור‬ ‫הלא לכל שירייך‬ ‫אני כינור‪...‬‬ ‫איכה יבשו בורות המים‬ ‫כיכר השוק ריקה‬ ‫ואין פוקד את הר הבית‬ ‫בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫ובמערות אשר בסלע‬ ‫מייללות רוחות‬ ‫ואין יורד אל ים המלח‬ ‫בדרך יריחו‪.‬‬ ‫ירושלים של זהב‪...‬‬ ‫אך בבואי היום לשיר לך‬ ‫ולך לקשור כתרים‬ ‫קטונתי מצעיר בנייך‬ ‫ומאחרון המשוררים‪.‬‬ ‫כי שמך צורב את השפתיים‬ ‫כנשיקת שרף‬ ‫אם אשכחך ירושלים‬ ‫אשר כולה זהב‬ ‫ירושלים של זהב‪...‬‬ ‫חזרנו אל בורות המים‬ ‫לשוק ולכיכר‬ ‫שופר קורא בהר הבית‬ ‫בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫ובמערות אשר בסלע‬ ‫אלפי שמשות זורחות‬ ‫נשוב נרד אל ים המלח‬ ‫בדרך יריחו‪.‬‬ ‫ירושלים של זהב‪..‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪16‬‬ ‫שומר החומות‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫מילים‪ :‬דן אלמגור‬ ‫לחן‪ :‬בני נגרי‬ ‫ביצוע‪ :‬להקת פיקוד מרכז‬ ‫מילים‪ :‬יוסף אוקסנברג‬ ‫לחן‪ :‬עממי‬ ‫ביצוע‪ :‬הגבעטרון‬ ‫אני עומד על החומה‬ ‫עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה‬ ‫מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב‬ ‫אני עולה לכאן תמיד סתם להביט‬ ‫אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד‬ ‫אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד‪.‬‬ ‫פעם אחת בחור יצא אל הכביש‪,‬‬ ‫פעם אחת בחור יצא;‬ ‫בחורה הוא שם מצא‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬כן‪ ,‬מי חלם אז בכיתה‬ ‫כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים‬ ‫הפקדתי שומרים‬ ‫שיום יגיע ואהיה אחד מהם‬ ‫שיום יגיע ואהיה אחד מהם‬ ‫שיום יגיע ואהיה אחד מהם‪.‬‬ ‫אני עומד על החומה‬ ‫עומד מקשיב אל הקולות‬ ‫קולות השוק והמהומה‬ ‫קריאות רוכלים ועגלות‬ ‫הנה הוא קול המואזין‬ ‫הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין‬ ‫אם אין שום נפץ של רימון‬ ‫אם אין שום נפץ של רימון‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬כן‪ ,‬מי חלם‪...‬‬ ‫אני עומד על החומה‬ ‫רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה‬ ‫שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו‬ ‫שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו‬ ‫לא נזדקק עוד לשומרים‬ ‫לא נזדקק עוד לשומרים‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬כן‪ ,‬מי חלם‪...‬‬ ‫גנדי וירושלים‪:‬‬ ‫גנדי מספר‪:‬‬ ‫"במלחמת ששת הימים )יוני ‪(1967‬‬ ‫ירושלים‬ ‫בשערי‬ ‫להיכנס‬ ‫זכיתי‬ ‫העתיקה עם שר הביטחון דיין‪,‬‬ ‫הרמטכ"ל רבין ואלוף הפיקוד נרקיס‬ ‫לעד‬ ‫נאמנות‬ ‫איתם‬ ‫ולהישבע‬ ‫לירושלים‪ .‬שלושת עמיתי נאספו אל‬ ‫אבותיהם זה מכבר ופיקדון מילוי‬ ‫השבועה נותר בידי‪ ,‬ואני אשאר נאמן‬ ‫לחברים שנשבעו איתי‪ ,‬ונאמן לחברים‬ ‫שנפלו על שחרור העיר והגנתה"‪.‬‬ ‫שימעי נא חביבתי ‪ -‬הוא אמר‬ ‫שימעי נא חביבתי‪,‬‬ ‫מה דופקת ליבתי‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫מה איכפת לי עלם טוב‪ ,‬היא‬ ‫אמרה‬ ‫מה איכפת לח עלם טוב‪,‬‬ ‫תן לי פירחי חן לקטוף‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫יש ודאי חלב בכד‪ ,‬הוא אמר‪,‬‬ ‫יש ודאי חלב בכד‪,‬‬ ‫תני נא לי לשתות מעט‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫החלב לא בשבילך‪ ,‬היא אמרה‪,‬‬ ‫החלב לא בשבילך‪,‬‬ ‫גס אתה ולך לך‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫מה שבחיי נחוץ ‪ -‬היא אמרה‪,‬‬ ‫מה שבחיי נחוץ‪,‬‬ ‫לא יוכל לתת חלוץ‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫לאבי יש כסף רב‪ ,‬הוא אמר‪,‬‬ ‫לאבי יש כסף רב‪,‬‬ ‫נתחתן‪ ,‬ניסע אליו‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫זה ענין אחר בחור ‪ -‬היא אמרה‪,‬‬ ‫זה ענין אחר בחור‪,‬‬ ‫אך לשתות חלב אסור‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫תחת שיח רב קוצים הם יושבים‪,‬‬ ‫תחת שיח רב קוצים‬ ‫הוא והיא חלב שותים‪.‬‬ ‫היה זה בשדה‬ ‫על יד המחנה‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪17‬‬ ‫מרדף‬ ‫מילים‪ :‬ירון לונדון‬ ‫לחן‪ :‬נחצ'ה היימן‬ ‫ביצוע‪ :‬חוה אלברשטיין‬ ‫ארץ טובה שהדבש בעורקיה‬ ‫אך דם בנחליה כמים נוזל‪.‬‬ ‫ארץ אשר הרריה נחושת‬ ‫אבל עצביה ברזל‪.‬‬ ‫ארץ אשר מרדפים קורותיה‪,‬‬ ‫אלפיים דפים ועוד דף‪,‬‬ ‫עד שנשרף‬ ‫עוד מעט כל חמצן ריאותיה‬ ‫בגלל מרוצת המרדף‬ ‫ארץ אשר ירדפוה אויביה‬ ‫והיא את אויביה תרדוף במרדף‪.‬‬ ‫היא את אויביה תשיג‪ ,‬אך אויביה‬ ‫הם לא ילכדוה בכף‪.‬‬ ‫זו הרואה את חייה מנגד‬ ‫תלויים כעלה הנידף‪.‬‬ ‫היא יראה‪,‬‬ ‫אבל כמו לא היתה כלל מודאגת‬ ‫תמתין עד לתום המרדף‪.‬‬ ‫תום המרדף מסתתר בנקיק‬ ‫ומצפין את פניו במחבוא‪ ,‬במחבוא‪,‬‬ ‫אך לסופו הוא יבוא כמו השמש‬ ‫אשר ממזרח היא תבוא‪.‬‬ ‫אז לא יותר אמהות תקוננה‬ ‫ולא על בניהם האבות‪,‬‬ ‫כן הוא יבוא‬ ‫ורגלינו עד אז לא תלאינה‬ ‫לרדוף בעקבי התקוות‪.‬‬ ‫שיר המרדף וגנדי‪:‬‬ ‫גנדי האמין שלשירים יש מסרים ותכנים חינוכיים וכי‬ ‫ביכולתם להשפיע על המורל‪.‬‬ ‫הוא ראה את חייליו שבבקעה ורצה להחדיר בהם‬ ‫רוח לחימה‪ ,‬מורל גבוה‪ ,‬נחישות ובטחון‪ .‬לכן הביא‬ ‫אל הבקעה יוצרים ואמנים שיפגשו עם החיילים‪,‬‬ ‫ירגישו אותם‪ ,‬יאהבו אותם ויתרגשו בדיוק כשם‬ ‫שהוא מתרגש יום יום לצידם‪ .‬לאחר המפגש‪ ,‬שאף‬ ‫שגם יכתבו על חוויית המפגש ויעבירו את רוח‬ ‫הלוחמים במילות השיר ובלחן המשקף את‬ ‫האווירה‪.‬‬ ‫שיר המרדף נכתב בידי ירון לונדון לאחר סיור עם‬ ‫גנדי בבקעה במהלכו פגש את החיילים‬ ‫ומשימותיהם‪.‬‬ ‫אין לי ארץ אחרת‬ ‫מילים‪ :‬אהוד מנור‬ ‫לחן‪ :‬קורין אלאל‬ ‫ביצוע‪ :‬גלי עטרי‬ ‫אין לי ארץ אחרת‬ ‫גם אם אדמתי בוערת‬ ‫רק מילה בעברית חודרת‬ ‫אל עורקי אל נשמתי‬ ‫בגוף כואב‬ ‫בלב רעב‬ ‫כאן הוא ביתי‪.‬‬ ‫לא אשתוק כי ארצי‬ ‫שינתה את פניה‬ ‫לא אוותר לה אזכיר לה‬ ‫ואשיר כאן באוזניה‬ ‫עד שתפקח את עיניה‪.‬‬ ‫ארץ התנ"ך‪:‬‬ ‫גנדי האמין כי "על מנת לאהוב את הארץ יש‬ ‫לטייל בה ולדעת את שביליה"‪ ...‬ועוד הוסיף כי‬ ‫"על שבילי הארץ יש ללכת יחפים כי בלכתנו‬ ‫בארץ האבות אנו דורכים על פסוקים"‪...‬‬ ‫לדבריו‪"... ,‬אי אפשר ללמד תנ"ך בשיטה של‬ ‫לימוד פסוקים בע"פ והליכה לבחינות‪ .‬תנ"ך‬ ‫צריך להורות כספר חי‪ ,‬כמורה דרך ליהדות‬ ‫ולארץ ישראל"‪...‬‬ ‫התקוה‬ ‫מילים‪ :‬נפתלי הרץ אימבר‬ ‫לחן‪ :‬שמואל כהן‬ ‫כל עוד בלבב פנימה‬ ‫נפש יהודי הומיה‪,‬‬ ‫ולפאתי מזרח‪ ,‬קדימה‬ ‫עין לציון צופיה‪,‬‬ ‫עוד לא אבדה תקותנו‪,‬‬ ‫התקוה בת שנות אלפים‪,‬‬ ‫להיות עם חופשי בארצנו‪,‬‬ ‫ארץ ציון וירושלים‪.‬‬ ‫ערכת הנצחה לבתי ספר – מורשת רחבעם זאבי )גנדי(‪ ,‬בהוצאת‪ :‬עמותת מור"ג‬ ‫‪18‬‬