הספר להורדה

‫ב"ה‬
‫סיפור הקמת והתפתחות‬
‫מוסדות חב"ד ליובאוויטש בקריות‪ ,‬אה"ק‬
‫לצד סיפורים‪ ,‬מכתבים ומענות קודש‬
‫מכ"ק אדמו"ר זי"ע‬
‫חב"ד קריות ‪3‬‬
‫תוכן‬
‫פתח דבר‪7.............................................................................................................‬‬
‫מבוא | החזון היהודי‪9..........................................................................................‬‬
‫פרק א' | בית חב"ד ראשון‪11...............................................................................‬‬
‫ה"סניף" שהפך ל"רשת"‪ / ...‬שיעורים והתוועדויות ‪ /‬שידור‪-‬חי מהתוועדויות‬
‫הרבי‬
‫פרק ב' | בית כנסת ראשון‪24...............................................................................‬‬
‫"אעשה אותך לשליח למסור ברכה כפולה" ‪ /‬בית חב"ד בקרית מוצקין‬
‫פרק ג' | הקמת תלמוד‪-‬תורה‪28.........................................................................‬‬
‫"כל ארגון במדינת ישראל היה מתגאה בהם"‬
‫פרק ד' | יחד כל ילדי ישראל‪33...........................................................................‬‬
‫ארגון "נשי חב"ד" ‪ /‬מבצע רישום לספר התורה של ילדי ישראל‬
‫פרק ה' | הוצאה לאור‪37......................................................................................‬‬
‫החשיפה לתקשורת‬
‫פרק ו' | ספר תורה הכללי‪41...............................................................................‬‬
‫הצעה של צאצא ‪ /‬קרוביו של סטאלין נרשמים לספר‪-‬התורה‬
‫פרק ז | רב לקהילה החב"דית‪45.........................................................................‬‬
‫"באם יש סיכוי שיהא בר‪-‬קיימא"‬
‫פרק ח' | הדינרים‪48..............................................................................................‬‬
‫יו"ל ע"י מרכז חב"ד ליובאוויטש הקריות‬
‫משרד ראשי‪ :‬רח' יששכר ‪ ,2‬קרית מוצקין‪ .‬טל'‪• 04-8738124 :‬‬
‫‪chabadkrayot.org.il‬‬
‫ר' זושא‪" :‬נעשה דינר" ‪ /‬עליך לתת את כל היד! ‪" /‬ניגשתי כמו ילד קטן‬
‫לקבל את הדולר המפורסם" ‪ /‬ספר הזהב ‪ /‬פגישה עם נשיא ארה"ב ‪ /‬כוללים‬
‫לעולים‬
‫פרק ט' | יתיר מבחיוהי‪66....................................................................................‬‬
‫פתיחת 'מנחם לציון' בימי השבעה‬
‫‪ 4‬חב"ד קריות‬
‫פרק י' | מרכזי החסד ‪" -‬עזרת מנחם"‪69...........................................................‬‬
‫מפעל ההזנה ‪ /‬חלוקת סנדוויצ'ים בבתי הספר ‪ /‬עזרה למשפחות נפגעי‬
‫הטרור ‪ /‬מרכז הלבשה וביגוד ‪ /‬עזרה לחגים ‪ /‬בית הילד קרית שמואל‬
‫פרק י"א | מוסדות חינוך 'אור‪-‬אבנר'‪79..............................................................‬‬
‫פרק י"ב | קרית חינוך גליל מערבי‪81.................................................................‬‬
‫מעגל הידידות‬
‫פרק י"ג | ומלאה הקריות שלוחים‪84.................................................................‬‬
‫קרית ביאליק ‪ /‬קרית חיים ‪ /‬קרית ים ‪ /‬קרית מוצקין וקרית שמואל‬
‫פרק י"ד | פעילות סביב השנה‪95.......................................................................‬‬
‫הקייטנה של הצפון – בקריות! ‪ /‬פעילויות לקראת החגים‬
‫פרק ט"ו | סיפורים‪ ,‬מכתבים ומענות מהרבי‪103 ............................................‬‬
‫"זייט מצליח" ‪" /‬וזכות בנייתו בית חב"ד תעמוד לו בהמצטרך" ‪ /‬הרגישות‬
‫של הרבי לילד בקריות ‪ /‬הרבי מעניק זוג תפילין‪" / ...‬באתי להגיד לרבי תודה" ‪/‬‬
‫זו תהיה בת‪" / ...‬אין לי ידיעה בעסק כיו"ב"‬
‫פרק ט"ז | הוראות על הפעילות‪111 .................................................................‬‬
‫'מי יהיו המתגוררים?'‬
‫פרק י"ז | השגת גבול‪113 .....................................................................................‬‬
‫נספח ‪ | 1‬זו כבר לא משימה עיתונאית‪115 ......................................................‬‬
‫נספח ‪ | 2‬סיום כתיבת ס"ת הראשון לאחדות ישראל‪119 ..............................‬‬
‫"בר יוחאי נמשכת אשריך" ‪" /‬מצוה גוררת מצוה" ‪" /‬וכל קרני רשעים אגדע"‬
‫‪ /‬הקפות בקריות‬
‫חב"ד קריות ‪5‬‬
‫פתח דבר‬
‫בשבח והודיה להשם יתברך הננו מוציאים לאור את הספר "חב"ד קריות"‬
‫– סיפור הקמת והתפתחות מוסדות חב"ד ליובאוויטש בקריות‪ ,‬לצד סיפורים‪,‬‬
‫מכתבים ומענות קודש מכ"ק אדמו"ר זי"ע‪.‬‬
‫הספר יוצא לאור לרגל מלאות ל"ה שנים מעת הקמת רשת חב"ד בקריות –‬
‫גוף העל של חב"ד בקריות‪ ,‬אשר תחתיו הוקמו עשרות מוסדות החובקים את‬
‫כל תחומי החיים‪ ,‬ותחת מסגרתו התפתח וצמח לממדים אדירים פעילותם של‬
‫חמשה עשר שלוחי הרבי בקריות‪.‬‬
‫הפעילות של חב"ד בקריות מתייחדת בפעילות חסרת‪-‬מעצורים‪ ,‬בנועזות‪,‬‬
‫ובעשייה נטולת אינטרסים‪ ,‬שהובילה לקירובם של מאות בעלי‪-‬תשובה‪ ,‬וממנה‬
‫נולדו והתפתחו כמה ממבצעיו הק' של הרבי‪.‬‬
‫•‬
‫הספר שלפניכם הוא מהדורה ראשונה של עבודת מחקר‪ ,‬שבה נאספו ורוכזו‬
‫עשרות קטעי עיתונות ומסמכים בקשר לפעילותה של רשת חב"ד בקריות‪,‬‬
‫כאשר מתוכם נפרסת תמונתה של הפעילות בקריות‪.‬‬
‫לצורך עריכת הספר ערכנו ראיונות עם פעילי ה"רשת"‪ ,‬שלוחי הרבי בקריות‬
‫ועשרות ממקורביהם‪ .‬התודה והברכה להם‪ ,‬ולכל מי שסייע בשלבי עריכת‬
‫הספר‪ ,‬בליקוט‪ ,‬בהגהה או בעצה‪.‬‬
‫ספר זה מוקדש לזכות מי שהפעילות בקריות בשנים האחרונות חייבת‬
‫לו את תודתה‪ ,‬איש החסד בנימין בן חדוה שי' פדרמן ומשפחתו‪ ,‬ולזכות אמו‬
‫מרת חדוה בת לאה רייזל שתחי' ומשפחתה‪ .‬ולזכות אחיו‪ :‬הרב אשר יעקב שי'‬
‫ומשפחתו‪ ,‬שליח הרבי בוירג'ן‪-‬איילנד‪ ,‬האיים‪-‬הקריביים‪ .‬אליהו שי' ומשפחתו‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה בקרוב ממש לסיים את עבודת השליחות ולקבל את פני‬
‫משיח צדקנו‪ ,‬בגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫רשת חב"ד בקריות‬
‫אגף הוצאה לאור‬
‫חב"ד קריות ‪7‬‬
‫מבוא | החזון היהודי‬
‫מיום עלותו על כס הנשיאות שלח הרבי אלפי שלוחים לכל נקודה בגלובוס‪,‬‬
‫לאתר יהודים שאיבדו את זהותם היהודית‪ ,‬לחבקם בחום‪ ,‬ולהציע להם לטעום‬
‫מיופייה של המסורת‪ .‬השלוחים‪ .‬חסידים בעלי מוכנות להקדיש את כל חייהם‬
‫למען הזולת‪.‬‬
‫במשך שנים התקדם הרבי בשיטתיות‪ ,‬שלב אחר שלב‪ ,‬בכדי להאיר את‬
‫העולם‪ .‬בהדרגה חינך את החסידים‪ ,‬את השלוחים ואת העולם – מצווה אחר‬
‫מצווה‪ ,‬מבצע אחר מבצע‪ .‬תחילה הוא ביקש להקים בתי חב"ד‪ ,‬ובפעם אחרת‬
‫עורר לייסד מוסדות חינוך עבור הנוער‪ .‬בהזדמנות אחרת מקוואות‪ ,‬ובפעם‬
‫נוספת עורר כי יש לעזור לכל יהודי גם בצרכיו האנושיים‪ ,‬בדיוק כשם שיש‬
‫לעזור לו ביחס לצרכיו הרוחניים‪ .‬הרבי ציווה לשלוחים לעסוק בכל התחומים‬
‫שיהודי עלול להיתקל בהם‪.‬‬
‫כך בנה הרבי תכנית שחוללה‬
‫מהפך עולמי בכל התחומים‪ .‬אין יהודי‬
‫בעולם שלא הושפע והוקרן מהרבי‬
‫ומפעולותיו חובקות העולם‪ .‬אי אפשר‬
‫לתאר את העולם היהודי ללא המהפך‬
‫האדיר הזה‪ ,‬שנזקף למנהיג אחד‬
‫ויחיד – הרבי‪.‬‬
‫•‬
‫עוד לפני שלושים שנה‪ ,‬בשנותיה הראשונות של הפעילות החב"דית בקריות‪,‬‬
‫נחשבה הייתה לאימפריה‪ .‬כבר בימים ההם החלו להצביע על המקוריות של‬
‫פעולות רשת חב"ד בקריות‪ ,‬על העובדה שהיא מהווה בית חרושת של ממש‬
‫לחזרה בתשובה‪ ,‬ועל היחלצותם של אנשי חב"ד באופן מיידי לכל קריאה או‬
‫מבצע של הרבי‪ .‬חלקם החלו לרקום עור וגידים דווקא בקריות‪.‬‬
‫תולדותיה של רשת חב"ד בקריות הוא סיפורה של חסידות חב"ד בדור‬
‫האחרון‪ .‬רשימת המוסדות והפעילות של חב"ד בקריות חובקת את כל תחומי‬
‫החיים ואינה מותירה שום יהודי מחוצה לה‪ .‬המהפך הרב‪-‬תחומי שעשתה‬
‫ה"רשת" באזור הקריות‪ ,‬מהווה‪ ,‬למעשה‪ ,‬דגימה ושיקוף של המהפך שיצר‬
‫הרבי בכל תבנית החיים בעולם כולו‪.‬‬
‫‪ 8‬חב"ד קריות‬
‫ראשי הפרקים מסיפורה של חב"ד בקריות כפי שהם מוצגים בספר‬
‫שלפנינו‪ ,‬מעניקים אפוא הצצה למהפך של הרבי ולפעילות החב"דית בארץ‬
‫הקודש ובעולם כולו‪ .‬עם זאת‪ ,‬נעשה ניסיון להציג כאן גם את הפן האישי‪ :‬כיצד‬
‫הדריך ועודד הרבי את השלוחים ואת הפעילות כולה תוך ירידה לפרטים ופרטי‬
‫פרטים‪ ,‬בכל מקום לפי תנאי מקום‪ ,‬לכל שליח ושליח באופן אינדיבידואלי‬
‫בהתאמה לייחודיותו וייחודיות שליחותו‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪9‬‬
‫פרק א' | בית חב"ד ראשון‬
‫עם עליית הנאציזם‪ ,‬בשנות השלושים של המאה העשרים‪ ,‬החלו גלי‬
‫העלייה הגדולים לארץ ישראל‪ .‬גלי האנטישמיות שהחלו שוטפים את אירופה‪,‬‬
‫הביאה להחלטת יהודים רבים לעזוב את מושבותיהם בארץ העמים ולעלות‬
‫לארץ הקודש‪.‬‬
‫לצד העיר המפורסמת חיפה‪ ,‬מצידה הצפוני‪-‬מזרחי‪ ,‬החליטה אחת‬
‫הקבוצות מבין העולים לבנות את ביתה‪ .‬שם‪ ,‬בלב שממה‪ ,‬חולות וקוצים‪,‬‬
‫הציבו לעצמם העולים שתי מטרות‪ :‬האחת‪ ,‬בניית יישוב פורח באדמות החול‬
‫של המפרץ; שנית‪ ,‬יישום האידיאלים של הסוציאליזם בדרך החיים ובשגרת‬
‫היומיום‪ ,‬דבר שהתאפיין בסגנון בנייתה של המושבה ובחיי תושביה‪.‬‬
‫בכך הייתה השכונה – לימים 'קריית חיים' – לספינת הדגל של "חיפה‬
‫האדומה" כולה‪ .‬לצורך המחשה‪ :‬תושב שרצה להתקבל למגורים במקום‪ ,‬היה‬
‫חייב לחתום על הצהרה כי הוא מסכים לעבוד בשבת!‬
‫סביב היישוב הזה הוקמו‪ ,‬במשך‬
‫העשור הבא‪ ,‬שאר יישובי הקריות‪.‬‬
‫שהתיישבה‬
‫האוכלוסייה‬
‫באזור‪ ,‬הייתה מורכבת בעיקר מבני‬
‫מעמד הביניים‪ ,‬ולרובם ככולם של‬
‫המתיישבים לא הייתה כל זיקה‬
‫ליהדות המסורתית‪.‬‬
‫קריה אחת יוצאת דופן הוקמה על‬
‫ידי הפועל המזרחי‪ ,‬והיא קריית שמואל‪ ,‬הקטנה שבין הקריות‪ .‬למרות צביונה‬
‫הדתי של קריה זו‪ ,‬לא הייתה לה כל השפעה על צביון שאר הקריות‪.‬‬
‫כבר בשנות השבעים המוקדמות החלו חסידי חב"ד לפעול בהפצת היהדות‬
‫באזור הקריות‪ .‬האחרונים היו מוכנים להסתער על האתגר הלא פשוט‪ ,‬ולטעת‬
‫ניצנים של יהדות ואור בתוך בצורת רוחנית וחושך‪ .‬החסידים החלו במלאכה‬
‫במרץ רב‪ ,‬הגם שהקרקע הייתה יבשה וסדוקה‪ ,‬ארץ ציה ועיף בלי מים‪.‬‬
‫באותם ימים‪ ,‬מספר המשפחות הדתיות בקריות היה דל; מוצרי אוכל‬
‫בכשרות מהודרת נרכשו בחיפה‪ ,‬וחינוך כשר היה כרוך בנסיעה למרחקים‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪11‬‬
‫‪ 10‬חב"ד קריות‬
‫הזרעים שנזרעו אז נתנו ונותנים את פירותיהם כיום‪ .‬קהילת חב"ד בקריות‬
‫מונה בימים אלו למעלה ממאה וחמישים משפחות‪ ,‬ומאות ילדים מתחנכים‬
‫במוסדות חב"ד‪.‬‬
‫ה"סניף" שהפך ל"רשת"‪...‬‬
‫בקיץ תשל"ז הונחה אבן‪-‬הפינה‬
‫של רשת חב"ד בקריות‪ .‬בקרית ים‪,‬‬
‫בחדר שכל גודלו ארבעה מטרים‪,‬‬
‫ברח' יצחק שדה‪ ,‬הקים הרב משה‬
‫שמואל אוירכמן את הבית חב"ד‬
‫הראשון‪ .‬אחריו באו הקמתם של‬
‫עשרות מוסדות רב‪-‬תחומיים‪ ,‬גנים‬
‫ובתי ספר‪ ,‬מפעלי חסד ורווחה‪,‬‬
‫וזרועות נשלחו לפעול בכל רחבי הקריות‬
‫והפכו לכתובות עבור כל יהודי לכל ענין‪.‬‬
‫אחד מבתי חב"ד הראשונים בקרית ים‬
‫מהצריף הקטן ההוא יצאה האורה לכל הקריות‪ ,‬וקנתה שביתה בלב צעירים‬
‫רבים‪ .‬עשרות מהם הפכו לחסידים מן המניין‪ .‬היו שביקשו חוגים‪ ,‬אחרים‬
‫תפילין ומזוזות‪" .‬מכון בר מצוה" הכין עשרות נערים ליום בו יתחייבו במצוות‪.‬‬
‫מכל רחבי הקריות הופיעו בכדי לרכוש תשמישי קדושה‪ ,‬ובמקום נפתחה‬
‫ספריה תורנית‪ .‬בית חב"ד ארגן קייטנות מדי שנה למאות ואלפי ילדים‬
‫והפעילות להפצת יהדות סביב מעגל השנה התרחבה והתמסדה‪.‬‬
‫הפעולות שהתקיימו על‪-‬ידי‬
‫'מטה המבצעים' של בית חב"ד‪ ,‬עליו‬
‫פיקד הרב נתן יצחק אוירכמן‪ ,‬כיום‬
‫שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעכו‪,‬‬
‫כללו מערך נרחב של פעילויות בכל‬
‫מגוון התחומים‪ ,‬ומכל שכבות הציבור‬
‫הגיעו לטעום את הטעם של יהדות‬
‫אותנטית‪ ,‬בבית חב"ד‪.‬‬
‫הרב נתן אוירכמן על‪-‬יד טנק ה"מבצעים"‬
‫ה"סניף"‪ ,‬כפי שכונה באותם ימים‪,‬‬
‫הלא הוא "צעירי אגודת חב"ד" סניף הקריות‪ ,‬הפך ברבות השנים ל"רשת חב"ד‬
‫הקריות"‪ ,‬המרכז ומאגד תחתיו את פעילותם של בתי חב"ד נוספים שהוקמו‬
‫בקריות‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מוסדות חינוך ופעילויות להפצת היהדות והחסידות‪.‬‬
‫השכנים‪ ,‬כמו גם אחרים מתושבי העיר‪ ,‬ראו את חשיבותו של בית חב"ד‬
‫וסייעו בכל יכולתם להתפתחותו‪" .‬אני נזכר איזו שמחה גדולה הייתה כאשר‬
‫נפתח בית חב"ד הראשון"‪ ,‬מספר ר' מרדכי מלאכי‪" ,‬גרתי בשכנות ממש לבית‬
‫חב"ד‪ .‬אני ואשתי נחמה תחי' הבנו את חשיבות הדבר‪ ,‬והשתדלנו לסייע ככל‬
‫יכולתנו להתפתחותו של בית חב"ד"‪.‬‬
‫על משקופי הדלתות הותקנו אלפי מזוזות כשרות למהדרין‪ .‬עשרות‬
‫מטבחים הוכשרו והרצאות קוימו בבתי ספר יסודיים ותיכוניים באזור כולו‪.‬‬
‫'ערבי חב"ד' בהם השתתפו רבנים ומרצים מפורסמים מכל רחבי הארץ‪,‬‬
‫התקיימו בחגים החסידיים‪ ,‬ואלפי‬
‫תושבים נהרו‪ .‬קבוצת מקורבים‬
‫ראשונה שנסעה לרבי מהקריות –‬
‫מנתה שלושים ושנים איש‪ ,‬דבר נדיר‬
‫באותה תקופה‪ .‬הפעילות גדלה‪ ,‬וביחד‬
‫עמה גם הקהילה צמחה וגדלה‪ .‬רבים‬
‫הצטרפו בעצמם לסייע בגופם‬
‫ובממונם לפעילות חב"ד מערך‬
‫קבוצה מהקריות בהתוועדות של הרבי‬
‫מתוגבר של פעילות בכל התחומים‪.‬‬
‫"עמדתי אז בראש הצוות להכשרת מטבחים‪ ,‬ועל כל מטבח שהוכשר דיווחנו‬
‫כמובן לרבי"‪ ,‬מספר ר' אורי סיידוף‪" .‬פעם אחת צלצל הטלפון בבית חב"ד‪.‬‬
‫על הקו היה הרב יחזקאל סופר‪ ,‬והוא ביקש שיכשירו מטבח בכרמל בחיפה‬
‫אצל אחד ממקורביו שלמד באוניברסיטת בבאר שבע‪ .‬במהלך ההכשרה‪ ,‬פרץ‬
‫לפתע מאחד החדרים‪ ,‬האח של הסטודנט שהיה בעל שער ארוך לראשו‪ ,‬והחל‬
‫לנזוף בכעס על פעולות ההכשרה‪ ,‬ומשסיים יצא מן הבית בהפגנתיות‪ .‬נבהלנו‬
‫לרגע‪ ,‬אך המשכנו במלאכה בחיוך ובמאור פנים‪ .‬במשך הזמן‪ ,‬המשפחה כולה‬
‫הצטרפה למשפחת אנ"ש‪ ,‬ואותו אח זועם משמש כיום כאחד משלוחי הרבי‬
‫ברחבי ארץ הקדוש"‪.‬‬
‫"באחד השנים התבקש צוות ההכשרה להכשיר את ביתו של מי שלימים‬
‫נעשה לאחד מן המרצים הבכירים בארגון "ערכים"‪ .‬הוא אמנם לא התקרב‬
‫חב"ד קריות ‪13‬‬
‫‪ 12‬חב"ד קריות‬
‫לתורה ומצוות על ידי חב"ד‪ ,‬אולם הוא פנה לחב"ד משום שבאותה תקופה לאף‬
‫אחד לא היה את הידע ואת ההכשרה מתאימה לצורך הכשרת מטבחים"‪.‬‬
‫פעילותם של נשי חב"ד‪ ,‬קבוצת‬
‫נשים שיצאו מ'הסניף' בכל יום שישי‬
‫וביקרו בבתי התושבים בכדי לחלק‬
‫נרות‪-‬שבת‪-‬קודש‪ ,‬הניבו פירות רבים‪.‬‬
‫"הקשר הראשוני שלנו עם חב"ד‬
‫התחיל עם אותן פעילוֹת"‪ ,‬מספרת‬
‫גב' רחל פגוט‪" ,‬הם הגיעו אלינו לבית‬
‫להעניק נרות לשבת‪ ,‬וכך נוצר הקשר‪.‬‬
‫ר' אורי סיידוף בהכשרת מטבח‬
‫אני ובעלי התחלנו להגיע לבית‪-‬חב"ד‪,‬‬
‫השתתפנו בשיעורים והעמקנו את הקשר‪ ,‬אבל כך הכל התחיל"‪ .‬גם הגב' רחל‬
‫מור ובעלה ר' אלי‪ ,‬מציינים שהקשר הרצוף שלהם עם חב"ד התחיל בביקור‬
‫בית של קבוצת נשי חב"ד‪.‬‬
‫כיום פועלים ברחבי הקריות‬
‫חמשה‪-‬עשר בתי חב"ד‪ .‬אחרי הקמת‬
‫בית חב"ד הראשון‪ ,‬ההתקדמות‬
‫הייתה מהירה ושינתה את פני הקריות‬
‫ללא הכר‪" .‬גדלתי בקריות והתחלתי‬
‫להתקרב ליהדות דווקא בניו יורק"‪,‬‬
‫סיפר ר' משה פינטו ע"ה‪" ,‬הדברים‬
‫האווירה‬
‫התגלגלו והגעתי ל‪.770-‬‬
‫הרב אוירכמן בבית חב"ד הראשון‬
‫שם ממש תפסה אותי והתחלתי להתקרב‪.‬‬
‫בחודש תשרי של שנת תשמ"ב פגשתי חב"דניקים מהקריות‪ ,‬שהגיעו לשהות‬
‫בחצר הרבי‪ ,‬והבעתי בפניהם את דאגתי כיצד "מסתדרים" בקריות‪ ,‬היכן אפשר‬
‫לקנות מוצרים כשרים למהדרין‪ ,‬היכן אפשר לטבול ב"מקוה"‪ ,‬וכל הדברים‬
‫שהתחלתי להקפיד עליהם באותם החודשים‪.‬‬
‫אימפרייה חב''דית בקריות‬
‫בית חב''ד קרית ים‬
‫המלצה מראשי חב''ד בארץ‬
‫בבתי ספר‬
‫קור בבת‬
‫בביקור‬
‫המלצה מהרב הענדל‬
‫"אני מוכרח לציין כי כשחזרתי לארץ ממש 'לא הכרתי' את הקריות‪ .‬לפתע‬
‫נפגשתי עם עשרות משפחות בעלות‪-‬תשובה ועם הפעילים הנמרצים של‬
‫חב"ד‪ .‬חשתי שהכל השתנה‪ ,‬הרגשתי שאני עד למהפכה אדירה"‪ .‬זו דוגמא‬
‫אחת לתושבים רבים שהושפעו מהמהפך שהתרחש בקריות באותם ימים‪.‬‬
‫הוראת הרבי לרב אוירכמן להמשיך‬
‫בפעילות בקריות‬
‫מכתבים ששיגר הרבי ל''סניף''‬
‫קריאה לציבור‬
‫‪ 14‬חב"ד קריות‬
‫מימין‪ :‬הרב צבי גרינוולד‪ ,‬ראש העיר מר שנל‬
‫חב"ד קריות ‪15‬‬
‫אחת הכיתות‬
‫ערב חב''ד‬
‫ערב חב''ד עם הרב צבי גרינוולד‬
‫מבצעים בימי בראשית‬
‫מבצעים בימי בראשית‬
‫‪ 16‬חב"ד קריות‬
‫שיעורים והתוועדויות‬
‫"למעשה עוד בשנים שלפני זה התקיימו שיעורים"‪ ,‬מספר הרב יוסף מקמל‪,‬‬
‫כיום שליח הרבי בעכו‪" ,‬בדרך כלל בבתים פרטיים‪ ,‬כמו של ר' מרדכי מלאכי‪,‬‬
‫ר' זכריה צח ואחרים‪ .‬היו מספר חסידים מחיפה או ממקומות אחרים שהגיעו‬
‫למסור שיעורי חסידות‪ .‬ביניהם היו הרב אליהו פינקל‪ ,‬הרב אורי פיק‪ ,‬הרב‬
‫דוברוסקין וכמובן‪ ,‬המשפיע הבלתי נשכח‪ ,‬הרב ראובן דונין"‪.‬‬
‫עוד בראשית שנות השישים‪ ,‬החל הרב יחיאל מיכל דוברוסקין ע"ה‪ ,‬רבה‬
‫של הקהילה החב"דית בחיפה‪ ,‬להופיע בימי החגים החסידיים בבתי כנסת‬
‫בקרית שמואל בכדי להתוועד ולהנחיל את עקרונות החסידות לתושביה‪ .‬בשלב‬
‫אחר‪ ,‬גם הרב שלמה קופצ'יק ע"ה‪ ,‬שעסק בהפצת תורת החסידות בעיר מגוריו‬
‫קרית אתא‪ ,‬החל למסור שיעור קבוע בספר ה"תניא" בבית‪-‬הכנסת "המשמרת‬
‫הצעירה" בקרית שמואל‪.‬‬
‫תקופה קצרה לאחר‪-‬מכן‪ ,‬החלו‬
‫להתקיים שיעורים והתוועדויות עם‬
‫המשפיע האגדי הרב ראובן דונין‬
‫ע"ה‪ ,‬שהתגורר בחיפה‪ .‬עשרות‬
‫המשתתפים האזינו לדבריו היוצאים‬
‫מן הלב‪ ,‬והתרשמו מהדרך שבה הוריד‬
‫דברי חסידות עמוקים לשפה פשוטה‬
‫שמובנת לכל אחד‪ ,‬גם לאלה שהגיעו‬
‫התוועדות עם הרב דונין בבית חב"ד‬
‫בפעם הראשונה‪" .‬כל משתתפי השיעורים‬
‫וההתוועדויות עם ר' ראובן‪ ,‬הפכו לימים לחלק מאנ"ש‪ ,‬לחסידים ומקושרים‬
‫שכל מילה של הרבי היוותה עבורם הוראה בחי היום יום ללא שום פשרות"‪,‬‬
‫מספר ר' שמואל דרוקמן‪.‬‬
‫"השיעורים של ר' ראובן שימשו לא רק כלי להקניית ידע בתורת החסידות‪,‬‬
‫אלא גם הדרכה בדרכי החסידות"‪ ,‬אומר ר' יוסף ברגר‪" ,‬כמנתח בחדר מנתחים‪,‬‬
‫הוציא חתך והפריד בתוך תוכם של מושפעיו את החלקים הלא‪-‬טובים‪ ,‬ניקה‬
‫את נשמתם מהבוץ והזוהמה‪ ,‬וקירבם בחבלי עבותות אהבה אל תורה ומצוות‪,‬‬
‫אל התקשרות עם הרבי"‪.‬‬
‫לאחר מלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ ,‬בשנת תשל"ד‪ ,‬נפתח שיעור בספר ה"תניא"‬
‫בבית משפחת פיזם בקרית מוצקין‪ ,‬אותו מסר בתחילה הרב קופצ'יק‪ ,‬כאשר‬
‫חב"ד קריות ‪17‬‬
‫במקביל נפתח שיעור לנשים‪ ,‬אותו מסרה אשתו‪ ,‬הרבנית קופצ'יק‪ .‬וכשאלו‬
‫חדלו החל הרב יגאל פיזם למסור את השיעור‪ .‬באותם שנים‪ ,‬במסגרת תפקידו‬
‫כמורה בבית‪-‬הספר תד"ל בקרית‪-‬ים‪ ,‬קירב קבוצת תלמידים‪" .‬היינו תלמידים‬
‫בכיתה שלו בתיכון‪ .‬בשלב מסויים‪ ,‬אחרי שהוא נסע לרבי בפעם הראשונה‬
‫ומאד התלהב‪ ,‬אז הוא התחיל ללמד אותנו בביתו את ספר התניא"‪ ,‬מספר‬
‫ר' חיים ויטורי‪" ,‬התחלנו גם לשמוע על ההתוועדויות של הרב דונין שהיו‬
‫מתקיימות בקריות‪ .‬אנחנו נתפסנו מאד‪ ,‬ומשהוקם בית חב"ד היינו הראשונים‬
‫לסייע לפעילות"‪.‬‬
‫בשנת תשל"ה נוסד שיעור ב"לקוטי שיחות" שנמסר על‪-‬ידי הרב נתן‬
‫אוירכמן בביתו שבקרית ים‪" .‬קשה לשכוח את השיעורים הללו‪ .‬הם היה עבורנו‬
‫צוהר להבנת החסידות‪ ,‬להתקשרות עם הרבי"‪ ,‬מספר ר' חיים מנדלוביץ'‪.‬‬
‫מעת הקמת בית חב"ד הראשון החל הרב דונין‪ ,‬בכל יום חמישי בערב‪,‬‬
‫למסור במקום שיעור תניא קבוע‪ ,‬שיעור שנמשך שנים רבות‪" .‬ר' ראובן היה‬
‫מגיע לשיעור השבועי בבית חב"ד‪ ,‬כשהוא אחרי יום עבודה מפרך"‪ ,‬מספר ר'‬
‫אליהו שיטרית‪" ,‬בגדי החאקי שהיה לבוש בהם העידו על מסירות‪-‬הנפש של‬
‫חסיד מסור זה‪ ,‬שמגיע לכאן אחרי יום עבודה קשה ומתיישב למסור שיעור‬
‫בתניא"‪.‬‬
‫•‬
‫ר' זהר אייזנברג‪ ,‬היה תושב‬
‫קרית ים באותם ימים‪ .‬הוא היה‬
‫מסודר מבחינה כלכלית ומרוויח יפה‬
‫מעבודתו כחוקר ובלש פרטי‪ .‬בהמשך‬
‫הוא שימש כעיתונאי בעיתונים‬
‫מקומיים בצפון‪ ,‬ולאחר מכן עיתונאי‬
‫בעיתון "הארץ"‪ .‬הסדק הראשון‬
‫בחומת הביטחון האישי שלו בדרך‬
‫מימין ר' זהר אייזנברג‬
‫החיים החופשית נוצר בתקופה שלאחר‬
‫פטירת אביו‪ ,‬כאשר היה מגיע לומר 'קדיש' בבית כנסת‪ .‬השליח הרב נתן‬
‫אוירכמן הציע לו לבוא פעם לשיעור‪ ,‬והוא הגיע‪ ,‬ככל הנראה מטעמי נימוס‪ .‬כל‬
‫השאר – היסטוריה‪..‬‬
‫‪ 18‬חב"ד קריות‬
‫מספר ר' זהר‪:‬‬
‫"גרתי בשכנות לרב נתן אוירכמן‬
‫והוא היה נכנס אתי להרבה ויכוחים‬
‫בענייני דת‪ .‬יום אחד אמר לי‪' :‬אם‬
‫אתה בטוח במה שאתה אומר –‬
‫אז שיהיה לך בהנאה‪ .‬אבל אם יש‬
‫אפשרות שאתה בעצם לא יודע על‬
‫מה אתה מדבר – כדאי לך לגשת‬
‫לבית‪-‬חב"ד בקרית‪-‬ים‪ .‬יש שם יהודי‬
‫התוועדות בימי בראשית‬
‫שמעביר שיעור‪ ,‬שווה לך לשמוע אותו'‪.‬‬
‫החלטתי לגשת לשם רק כדי ללמד אותו אחת ולתמיד שאתי לא מתחילים‪.‬‬
‫"כשניגשתי לבית‪-‬חב"ד בקרית‪-‬ים‪ ,‬מצאתי שם את השליח הרב משה‬
‫אוירכמן‪ .‬הוא הושיב אותי בין כולם ליד השולחן‪ .‬היה שם יהודי עם זקן מרשים‬
‫ועיניים כחולות‪ ,‬והעביר שיעור בספר התניא בדרך חווייתית ומאוד מיוחדת‪ .‬זו‬
‫הייתה הפעם הראשונה בחיי שישבתי בשיעור והקשבתי מההתחלה עד הסוף‪.‬‬
‫דבר כזה לא קרה לי מעולם ‪ -‬לא ביסודי‪ ,‬לא בתיכון ולא בצבא‪...‬‬
‫"השיעור היה מעניין‪ ,‬האווירה הייתה מחשמלת‪ ,‬ובשבוע אחר כך מצאת את‬
‫עצמי חוזר‪ ...‬גם הפעם היה מעניין‪ ,‬ובשבוע הבא חזרתי שוב‪ .‬בהמשך ישבתי‬
‫ולמדתי עם ראובן והוא לימד וחינך אותי‪ ,‬אבל לקח לי חצי שנה להבין שמדובר‬
‫כאן באתגר אמיתי‪ .‬ואז באתי לראובן והודעתי לו‪' :‬אני הולך לישיבה'‪ .‬ראובן כבר‬
‫הכיר אותי היטב‪ ...‬הוא היה מדריך רוחני אמיתי‪ ,‬והתחושה הייתה שהוא חפץ‬
‫בטובתו של כל אחד שבא איתו במגע‪ .‬הוא דווקא בחר להרגיע אותי והסביר לי‬
‫שהיהדות אינה דורשת מהאדם להתנתק מכל החיים"‪.‬‬
‫שידור‪-‬חי מהתוועדויות הרבי‬
‫שיעורי תורה אלו היו הראשונים‪ ,‬ומספר המשתתפים בשיעורים אלו הלך‬
‫וגדל‪ .‬בעקבותיהם הוסיפה ה"רשת" שיעורים רבים במגוון תחומים שהלכו‬
‫והתפתחו במשך השנים‪ .‬בשנת תש"מ ניתן היה למנות למעלה מעשרים‬
‫שיעורים פעילים באזור הקריות‪.‬‬
‫"היה לי קשר עם הרב שפיגל מחיפה‪ ,‬שהיה הראשון שהכיר לי את עולם‬
‫חב"ד קריות ‪19‬‬
‫היהדות"‪ ,‬משחזר ר' דוד לירן את סיפור התקרבותו‪" ,‬באותה תקופה השתתפתי‬
‫בשיעור ב"תניא" שהתקיים בבית הכנסת המרכזי בקרית‪-‬שמואל מידי שבת‬
‫בין מנחה למעריב‪ .‬בשיעורים בהם השתתפנו אשתי ואני הוזמנו להתוועדות‬
‫של חסידי חב"ד בקריות‪ ,‬ואכן הופתענו לטובה‪ .‬הייתה אוירה נעימה ולבבית‬
‫ושמענו דברים מעניינים ומאלפים‪ .‬אחרי תקופה מצאנו את עצמנו חלק מחוג‬
‫החסידים"‪.‬‬
‫"רבים מאוד מתקרבים על‪-‬ידי בית חב"ד"‪ ,‬מדגיש ר' דוד‪" ,‬כי במסגרת‬
‫הפעילות של חב"ד מקבלים כל אדם כפי שהוא‪ .‬ההתוועדויות והקשר הקהילתי‬
‫תורמים ומחזקים את אלו שרוצים להציץ ולראות‪ .‬כל מי שבאמת מחפש איכות‬
‫חיים ותוכן וענין אמיתי בחיים‪ ,‬הרי שהוא נדלק ודבק ומתקשר‪ .‬אבל ביחד עם‬
‫זה יש לפעמים קשיים להתמיד בדרך החדשה"‪.‬‬
‫כך הפך בית חב"ד לאבן שואבת‪ ,‬והנהירה העצומה אליו הכריחה בדחיפות‬
‫תוספת בכוח אדם‪ .‬למטרה זו הגיע הרב חיים שלמה כהן‪ ,‬כיום משפיע‬
‫במונטריאול‪ ,‬אז אברך ירושלמי לאחר נישואיו‪ ,‬שהתגורר מספר שנים בשכונת‬
‫'קראון‪-‬הייטס'‪ .‬הוא בחר להירתם לפעילות ה"רשת" בקריות‪ ,‬והצטרף לשלוחי‬
‫הרבי בקריות למשך שלושת השנים הבאות‪" .‬הוא הכניס חיות מיוחדת במינה‪.‬‬
‫אנחנו ה'מקורבים' ראינו אצל ר' חיים שלמה משהו מקורי אותנטי"‪ ,‬מספר ר'‬
‫אליהו מור‪.‬‬
‫ר' חיים שלמה ספוג היה כולו‬
‫ב"התקשרות" איתנה אל הרבי‪ ,‬ואותה‬
‫דאג להחדיר גם בקרב בעלי התשובה‬
‫הטריים‪" .‬הוא החל לארגן בבית‪-‬‬
‫חב"ד בקרית ים העברת שידור‪-‬חי‬
‫מהתוועדויותיו של הרבי‪ ,‬דבר שהיה‬
‫כרוך בהוצאה כספית אדירה‪ ,‬למרות‬
‫שלא‪-‬פעם קרה ומצאנו את עצמנו‬
‫קמים באמצע הלילה לשמוע את השידור‬
‫לבדנו"‪ ,‬מספר הרב אוירכמן‪.‬‬
‫ריקוד חסידי‪ .‬במרכז הרב כהן‬
‫חב"ד קריות ‪21‬‬
‫‪ 20‬חב"ד קריות‬
‫דו''ח טקס סיום הרמבם‬
‫התוועדות עם הרב גנזבורג‬
‫דו''ח התוועדות י שבט תשן‬
‫התוועדות עם הרב דונין בבית חב''ד‬
‫הרב אוירכמן‪ ,‬יו''ר צא''ח הרב לייבוב ור' זושא‬
‫התוועדות עם הרב ראובן‬
‫העיתונות מדווחת‬
‫ביקור בתאילנד עם בניו של שר החוץ דאז דוד לוי‪ :‬ראש עיריית בית שאן מר ג'קי לוי‪ ,‬ואחיו שמעון ידידי חב"ד בקריות‬
‫דו''ח הוספת שיעורים‬
‫‪ 22‬חב"ד קריות‬
‫פרק ב' | בית כנסת ראשון‬
‫בשנת תשל"ח‪ ,‬העניק ראש‬
‫עיריית קריית ים ל"רשת" את‬
‫המבנה המשמש כיום את בית‬
‫הספר "אמירים" בקרית ים‪ .‬בעזרתם‬
‫הנדיבה של הרב יוסף מקמל ואחיו ר'‬
‫אליהו‪ ,‬ר' חיים ויטורי ור' שלמה אייזן‪,‬‬
‫שופץ המבנה וחודש‪ .‬בימים הבאים‬
‫במשרד ראש עיריית קרית ים‬
‫הפך המבנה לבית הכנסת הראשון‬
‫מתוך חמישה בתי כנסת המשמשים כיום את הקהילה החב"דית‪.‬‬
‫בשנת תשל"ט‪ ,‬העניק ל"רשת" ר' מרדכי בלושטיין ע"ה‪ ,‬מי ששימש במשך‬
‫שנים רבות כמנהל מחלקת החינוך בעיריית קרית ים‪ ,‬מבנה גדול יותר ברח'‬
‫נפתלי שבמהרה הפך לבית כנסת רחב יותר‪.‬‬
‫העובדה שמר בלושטיין סייע בידי חב"ד‪ ,‬מהווה עדות לעוצמת המהפכה‬
‫שחוללה הרשת באזור בימים ההם‪:‬‬
‫בשנים שלפני השואה האיומה‪ ,‬עת למד ר' מרדכי בישיבה של חב"ד‬
‫באוטווצק‪ ,‬פולין‪ ,‬נהגו מחוללי הציונות הרעיונית להפיץ את משנתם באמצעות‬
‫הרצאות הסברה‪ .‬השמועה על בואו של ההוגה זאב ז'בוטינסקי לשאת הרצאה‬
‫שכזו בסמיכות לישיבה‪ ,‬הביאה את ר' מרדכי לחמוק מהישיבה בכדי לשמוע את‬
‫ההרצאה‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬הוא נזרק מהישיבה‪.‬‬
‫מצדו המשיך ר' מרדכי לנטוש את המסורת‪ ,‬ואף להתבצר כנגדה‪ .‬ברבות השנים‬
‫הפך ר' מרדכי להיות סוציאליסט ומסדרני ה"פועל"‪ ,‬וסלידתו מן הדת התבטאה‬
‫במלוא תוקפה כאשר נתמנה למנהל מחלקת החינוך בעיר‪ ,‬וחתר נגד כל פעילות‬
‫דתית במסגרת זו‪ .‬בשנות העלייה הגדולות לארץ‪ ,‬הוא פעל בכדי שתלמידים‬
‫ממשפחות שומרי מצוות לא ירשמו את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים‪-‬דתיים‪,‬‬
‫אלא יקבלו חינוך שישכיח מהם את מסורת ההורים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מעת שהחלה חב"ד בפעילותה‪ ,‬היא שבתה בקסמה את נפשו של ר'‬
‫מרדכי ושינתה את תפיסתו ביחס אל הדת והמסורת‪ ,‬עד שהחל‪ ,‬כאמור‪ ,‬לסייע‬
‫בידיהם בכל דרך שהייתה אפשרית עבורו‪ .‬ברבות הימים הוא אף נעשה לגבאי של‬
‫אחד מבתי הכנסת בקרית ים‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪23‬‬
‫"אעשה אותך לשליח למסור ברכה כפולה"‬
‫בשנת תשמ"ג‪ ,‬כאשר הקהילה גדלה‬
‫באופן משמעותי‪ ,‬עבר המניין החב"די‬
‫למבנה רחב יותר ברח' בר אילן בקריית‬
‫שמואל‪ .‬פיתוחו של המניין עמד בראש סדר‬
‫העדיפויות של הנבחרים לחברי 'ועד בית‬
‫הכנסת' – השליח הרב אוירכמן‪ ,‬הרב יוסף‬
‫מקמל ור' ישראל דוד – והביא לפריחתו‬
‫ושגשוגו של המניין‪.‬‬
‫חלפו השנים‪ ,‬והקהילה בקריית ים‬
‫גדלה והתרחבה‪ .‬הקושי בהליכה של כברת‬
‫דרך לא קצרה למניין הקרוב ביותר‪ ,‬הביא‬
‫בלאנק ועד בית כנסת חב"ד בקרית שמואל‬
‫להקמת בית כנסת חב"ד‪ ,‬בשנת תנש"א‪,‬‬
‫במרכז החב"די ברח' ביאליק בקרית ים – אותו העניק ל"רשת" מר צזר שוורץ‬
‫מאיטליה‪ ,‬בסיועו של ראש העיר קרית ים‪ ,‬מר שמואל סיסו‪ .‬כך גם סייע רבות‬
‫למרכז חב"ד זה‪ ,‬כמו גם לשאר הפעולות של חב"ד בקריות‪ ,‬הנגיד החב"די הרב‬
‫יוסף יצחק גוטניק‪.‬‬
‫"באותה תקופה שנחתם ההסכם‬
‫שהיתי בניו‪-‬יורק‪ ,‬ונצלתי את‬
‫ההזדמנות לעבור לפני הרבי"‪ ,‬מספר‬
‫עו"ד ר' משה טמבור ע"ה‪ ,‬חבר מועצה‬
‫בקרית מוצקין אשר סייע רבות לחב"ד‬
‫בקריות‪" ,‬כאשר עברתי בחלוקת‬
‫דולרים הגשתי לרבי את ההסכם‬
‫וסיפרתי לו שרוצים לתרום לחב"ד‬
‫הרב גוטניק על רקע מרכז חב"ד בקרית ים‬
‫בקריות מקום להקים שם מרכז חב"ד‪.‬‬
‫"אמרתי לו‪' :‬הכל מוכן‪ ,‬מחכים רק לברכה של הרב'‪ .‬אז הרבי אמר לי‪' :‬אעשה‬
‫אותך לשליח בשמי למסור ברכתי ברכה כפולה'‪ ,‬ואף החל להסביר לי מדוע‬
‫הזמן ראוי עבור כך‪ .‬מלבד זאת הוא גם העניק לי 'דולר' בכדי להניח בבית חב"ד‬
‫שיפתח במקום"‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪25‬‬
‫‪ 24‬חב"ד קריות‬
‫בית חב"ד בקרית מוצקין‬
‫בשנת תשל"ט‪ ,‬כאשר בית חב"ד‬
‫בקרית ים לא יכול היה יותר לשרת‬
‫את היקף הפעילות החב"דית בקריות‬
‫פנתה ה"רשת" להקים בית חב"ד‬
‫נוסף‪ ,‬בקרית מוצקין‪ ,‬ובכך להרחיב‬
‫את השפעתה של חב"ד לערים‬
‫נוספים בקריות‪ .‬הרשת שכרה מבנה‬
‫ברח' השופטים )כיום רח' משה גושן(‪,‬‬
‫שם נפתח בית חב"ד מרווח יותר‪.‬‬
‫ממוחשבת מתבצע במשרד הראשי קיום קשר עם ציבור רחב בכל הקריות‪ ,‬על‬
‫כל שדרותיו‪.‬‬
‫"מידי ערב מתקבצים תושבים רבים מכל הקריות לשיעורי התורה‬
‫והחסידות המתקיימים במקום על‪-‬ידי מיטב המרצים"‪ ,‬אומר הרב שמואל‬
‫ג'רופי‪ ,‬מנהל הבית חב"ד‪" .‬המקום הומה ככוורת דבורים‪ ,‬לקראת כל חג‪,‬‬
‫כשהוא מוצף בפעילים מתנדבים‪ .‬בקיץ ניתן למצוא את צוות ההדרכה עושה‬
‫לילות כימים להצלחת מפעלי הקייץ למענם של ילדי ישראל"‪.‬‬
‫הרב אוירכמן ור' משה דרוקמן אצל ראש העיר מר משה גושן‬
‫תמונות של "בית חב"ד בגלגוליו השונים"‪.‬‬
‫היה זה חידוש בנוף הקרייתי שכן הייתה זו הפעם הראשונה‪ ,‬מאז הקמת‬
‫הקריה‪ ,‬שתושביה יכלו לשלוח תפילין ומזוזות לבדיקה‪ ,‬לרכוש ספרי קודש‪,‬‬
‫ולהחשף לכל הקשור בנושאי יהדות ‪ -‬בקריה עצמה‪ .‬אך עד מהרה פינתה‬
‫ההפתעה את מקומה לשגרה‪ ,‬ורבים מתושבי האזור העלו את בית חב"ד על‬
‫מפת הביקורים שלהם‪.‬‬
‫במשך השנים הפך המקום למטה‬
‫ה'מבצעים' הכללי של אנשי חב"ד‬
‫בקריות‪ .‬כאשר במקום שוכן המשרד‬
‫הראשי ‪ -‬בו מתקבלות כל ההחלטות‬
‫החשובות‪ ,‬גדולות כקטנות‪ ,‬בנושאים‬
‫הקשורים לפעילות החב"דית בקריות‪.‬‬
‫מאז המקום שוקק פעילות‬
‫ורוחש פעילים‪ .‬משם יוצאות‬
‫הנשים לחלקות ערכות הדלקת‬
‫נרות‪-‬שבת‪-‬קודש‪ ,‬ומשם יוצאים‬
‫הצוותות להכשרת מטבחים‪ .‬לשם‬
‫מגיעים לשלוח "פאקס" לבקשת‬
‫ברכה אל ציונו של הרבי‪ ,‬משם יוצא‬
‫חומר הסברה לחלוקה‪ ,‬ושם נערכות‬
‫ישיבות התכנון‪ .‬באמצעות מערכת‬
‫ברחוב גושן ‪27‬‬
‫ברחוב גושן ‪46‬‬
‫צעירי חב"ד סניף הקריות‬
‫ברחוב גושן ‪48‬‬
‫בית חב"ד בקרית מוצקין‬
‫חב"ד קריות ‪27‬‬
‫‪ 26‬חב"ד קריות‬
‫פרק ג' | הקמת תלמוד‪-‬תורה‬
‫בראשית שנת תש"מ הקימה ה"רשת" את תלמוד‪-‬תורה חב"ד בקריות‪.‬‬
‫"בקיץ תשל"ט ניסיתי לרשום את ילדיי למוסדות חרדיים באזור חיפה‪ ,‬ולצערי‬
‫הרב סירבו לקבל ילדים ממשפחות בעלי‪-‬תשובה‪ .‬אולם כשפניתי וסיפרתי‬
‫זאת לרב אוירכמן‪ ,‬הודיע לי מיידית על פתיחת 'תלמוד תורה' עבור ילדי‬
‫המקורבים"‪ ,‬מספר ר' אורי סיידוף‪.‬‬
‫ארבעת התלמידים הראשונים‬
‫הגיעו לבית כנסת חב"ד בקרית ים‪,‬‬
‫והחלו לשנן את אותיות הא'‪-‬ב' עם‬
‫ר' מאיר מרק‪" .‬הייתי אז בחור צעיר"‪,‬‬
‫נזכר ר' מאיר‪" ,‬ה"רשת" שכרה עבורי‬
‫דירה בקריית שמואל‪ ,‬ובכל יום הייתי‬
‫מגיע ללמוד עם הילדים"‪ .‬כמו ר'‬
‫מאיר‪ ,‬שימשו בימי הבראשית של‬
‫תלמידי הת''ת בראשיתו‬
‫התלמוד‪-‬תורה כמלמדים ר' שמואל קהניאל‪ ,‬ר' מלכא מלאכי‪ ,‬ר' שלמה פרנק‪,‬‬
‫ואחרים‪ .‬את ההסעות לבתי התלמידים היה מארגן הרב יוסף מקמל‪ ,‬אז בחור‬
‫צעיר‪ ,‬ברכב מיוחד שרכשה ה'רשת' עבור כך‪.‬‬
‫"כשפתחנו את התלמוד תורה"‪ ,‬מספר הרב אוירכמן‪" ,‬העיתונאי שלמה‬
‫אברמוביץ‪ ,‬תחקירן בעיתון המקומי ואחר‪-‬כך ב'ידיעות אחרונות'‪ ,‬שמאוחר‬
‫יותר השתתף בעצמו בפעילות חב"דית בקריות‪ ,‬כתב כתבה שלילית על‬
‫התלמוד תורה החדש בכך שהדגיש כי המוסד החינוכי נפתח ללא רישיון משרד‬
‫החינוך‪ .‬ובכך‪ ,‬באמצעות כתבה זו‪ ,‬ניסו גורמים שונים‪ ,‬למנוע את המשך קיומו‬
‫של המוסד החדש‪.‬‬
‫בחורף תשמ"א הטיל הרב אוירכמן את ניהול התלמוד‪-‬תורה בידי הרב‬
‫לייבל שילדקרויט‪ ,‬שהחל באותם ימים לפעול בחיפה הסמוכה‪.‬‬
‫"כל ארגון במדינת ישראל היה מתגאה בהם"‬
‫באותם ימים‪ ,‬נעתרה עיריית חיפה‬
‫להעניק ל"רשת" מבנה בקרית חיים‪,‬‬
‫ברח' בן‪-‬ציון ישראלי‪ .‬הסיפורים‬
‫המפחידים למדי אודות התנגדותם‬
‫של מייסדי הקריה לדת לא הצליחו‬
‫להרתיע את הרשת שנרתמה למשימה‬
‫שנחשבה בלתי אפשרית ‪ -‬העברת‬
‫מבנה התלמוד‪-‬תורה בקרית חיים‬
‫התלמוד‪-‬תורה לקרית חיים‪ ,‬שהיה בין‬
‫המקומות הבודדים בארץ שעדיין לא הוכר בהם החינוך הדתי‪ .‬בשעה שנציג‬
‫העירייה מסר את המפתחות‪ ,‬הוא שאל למספר התלמידים‪ .‬משנענה שמספרם‬
‫אינו עולה על תריסר‪ ,‬צחק והוסיף בבדיחות הדעת כי בעוד שנים‪ ,‬באם יגדל‬
‫מספר התלמידים במקום הוא ישקול אפשרות הרחבה‪ .‬בתחילת השנה התייצבו‬
‫אנשי חב"ד במשרדי העירייה וביקשו להיפגש עם אותו נציג‪" .‬באתם להחזיר את‬
‫המפתחות?"‪ ,‬שאל הנציג‪" .‬לא"‪ ,‬ענו‪" ,‬הגענו לממש את הבטחתך"‪ .‬הם הוציאו‬
‫מתיקם את רשימת התלמידים‪ ,‬בה נרשמו למעלה ממאה ילדים!‬
‫מכיוון שלהענות עצומה שכזאת בתוך פחות משנה לא ציפה איש נאלצה‬
‫הרשת לשכור מבנה בקרית שמואל שישמש את הזאטוטים‪ ,‬ובמקביל נפתח גן‬
‫ילדים לבנות‪ .‬בימיו הראשונים שכן הגן בבית כנסת חב"ד בקרית ים‪ ,‬שגרר עם‬
‫השנים את הקמתם של גנים ומעונות נוספים ורבים‪.‬‬
‫"למרבה ההפתעה‪ ,‬החלו לפתע‬
‫להגיע פניות רבות ממשרד החינוך‬
‫אל הנהלת ה"רשת" לבוא ולהסדיר‬
‫את עניין הרישיון‪ ,‬תוך שהבטיחו‬
‫את עזרתם לקבלתו‪ .‬כך שמעז יצא‬
‫מתוק‪ ,‬ודווקא הכתבה השלילית היא‬
‫זו שהובילה לקבלת הרשיון"‪.‬‬
‫והיו שחששו‪" .‬בהעדר תלמוד‪-‬‬
‫תורה בקריות שלחתי את ילדי הגדולים ללמוד בתלמוד‪-‬תורה של חסידי‬
‫ויז'ניץ בחיפה"‪ ,‬מספר הרב נתן אוירכמן‪" ,‬חששתי להוציא אותם משם עבור‬
‫תלמוד‪-‬תורה חדש שעדיין לא הוכחה הצלחתו‪ .‬כתבתי לרבי שהורה להתייעץ‬
‫עם עסקנים מאנ"ש‪ .‬פניתי לר' יודל שמוטקין ור' משה סלונים‪ .‬שניהם הורו לי‬
‫באופן חד‪-‬משמעי לשלוח את הילדים לתלמוד‪-‬תורה החדש בקריות"‪.‬‬
‫ביקור סגן נשיא הפדרציה העולמית‬
‫מוטי דולב בכתבתו בעיתון על‪-‬המשמר מתאריך ‪ 7.10.83‬מציין‪" :‬קשה‬
‫שלא להתרשם מחלוציותם של החב"דניקים ומכושר האלתור שלהם‪ .‬הם‬
‫נעזרים בכל גורם אפשרי‪ .‬בקרית חיים‪ ,‬למשל‪ ,‬קיבלו החב"דניקים עזרה‬
‫בעניינים משרדיים מבית‪-‬הספר היסודי הסמוך‪ ,‬ונתנו הדרכה בענייני מסורת‪.‬‬
‫סיוע רוחני בתמורה לסיוע חומרי‪.‬‬
‫‪ 28‬חב"ד קריות‬
‫"אנשי חב"ד ‪ -‬למרות הקשיים המוערמים בדרכם‪ ,‬אם ע"י הורים חילוניים‬
‫ואם ע"י מוסדות דתיים‪ ,‬מצליחים בזכות עקשנותם וחריצותם לחדור אט‪-‬אט‬
‫אל מערכת החינוך בקריות‪ ,‬להחזיק מערכת‪-‬חינוך משלהם ‪ -‬קטנה אך יסודית ‪-‬‬
‫ולפעול לקראת המטרה המוצהרת‪ :‬החדרת החינוך היהודי‪-‬תורני לכל ילדי‪-‬ישראל"‪.‬‬
‫במכתב שכתב סגן נשיא הפדרציה העולמית מר מ‪ .‬אלקיים אל מר נסים‬
‫גאון‪ ,‬נשיא הפדרציה‪ ,‬מספר על ביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בקרית‬
‫חיים‪ ,‬ומציין כי "אינני צריך להסביר לך ערכם של פעולות חב"ד בשטח החינוך‬
‫ובשטחים חברתיים אחרים‪ .‬בקרית חיים מצאתי קבוצת מתנדבים אנשי חב"ד‬
‫שכל ארגון במדינת ישראל היה מתגאה בהם"‪ .‬את מכתבו הוא מסיים‪" :‬אני‬
‫ממליץ שבתוכנית בקורך‪ ,‬תבקר גם במוסדות חב"ד"‪.‬‬
‫דני בן החמש‪ ,‬היה תלמיד בתלמוד‪-‬תורה בשנת תשמ"ב‪ .‬בחודש אדר של אותה‬
‫שנה‪ ,‬חלה הילד ושכב מספר ימים חסר אונים בחום קודח של ארבעים מעלות‪ .‬הרופאה‬
‫גילתה חוסר בטחון באשר לבעיה‪ ,‬ודרשה לבצע שורת בדיקות‪.‬‬
‫אמו של דני‪ ,‬גאולה א‪ .‬נחרדה מאוד והתקשרה למזכירות הרבי למסור את שם הילד‬
‫לברכת רפואה שלמה‪.‬‬
‫היה זה ביום ראשון כ"ה אדר‪ ,‬בשעות הערב‪ .‬כשניגשה האם המודאגת למיטת בנה‬
‫החולה‪ ,‬הבחינה כי הילד צוחק בהנאה‪ .‬נדהמת‪ ,‬שאלה אותו‪" :‬דני‪ ,‬מה קרה?!"‪" .‬אמא"‪,‬‬
‫אומר הילד‪" ,‬חלמתי שאני רואה את הרבי עם טלית‪ ,‬מתפלל"‪.‬‬
‫כשהתעורר דני למחרת בוקר אמר לאמו‪" :‬אמא‪ ,‬אני רוצה ללכת היום לתלמוד‪-‬‬
‫תורה"‪ .‬אמו מדהה לו חום וגילתה כי הילד בריא לחלוטין‪ .‬אותו יום‪ ,‬כ"ו באדר‪ ,‬שב דני‬
‫ללימודיו בתלמוד‪-‬תורה‪.‬‬
‫בשנת תשמ"ב ביקש הרב אוירכמן‬
‫את הסכמתו של הרבי להקים בית‪-‬‬
‫ספר חב"ד לבנות‪ .‬משהתקבלה‬
‫הברכה‪ ,‬מינה את הרב שילדקרויט‪,‬‬
‫מנהל התלמוד‪-‬תורה‪ ,‬לעסוק בכך‪.‬‬
‫במשך השנים הוקמו בתי ספר‬
‫וגנים נוספים )שעל חלקם עוד יסופר‬
‫הרבנית נאוה אוירכמן ע"ה עם תלמידות‬
‫בהמשך(‪ ,‬בהם קיבלו אלפי ילדים‬
‫תושבי הקריות‪ ,‬חינוך יהודי חסידי‬
‫שילווה אותם לכל משך החיים‪ .‬כיום נהנים למעלה מאלף ילדים תושבי הקריות‬
‫במוסדות החינוך של חב"ד בקריות‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪29‬‬
‫ביקור איש ציבור‬
‫אחת הכיתות‬
‫ביקור ח"כ כהן‪ ,‬סגן יו"ר הכנסת דאז‬
‫ביקור ח"כ כהן‪ ,‬סגן יו"ר הכנסת דאז‬
‫הגננת שפרה בוטמן‬
‫ביקור סגן נשיא הפדרציה‬
‫המלמד ר' צחי וייסגלס‬
‫היילדים משחקים בחצר‬
‫חב"ד קריות ‪31‬‬
‫‪ 30‬חב"ד קריות‬
‫פרק ד' | יחד כל ילדי ישראל‬
‫לאור קריאותיו החוזרות ונשנות‬
‫של הרבי‪ ,‬החל משנת תשמ"א לפעול‬
‫עם ילדים‪ ,‬תינוקות של בית רבן‪,‬‬
‫ולפעול לחינוכם לאהבת ישראל‬
‫ומידות טובות‪ ,‬ייסדה הרשת את‬
‫"ארגון צבאות השם"‪ ,‬הסניף בקריות‬
‫של הצבא הרוחני שמאחד את ילדי‬
‫ישראל בכל העולם כולו במאבק‬
‫מועדון צבאות ה'‬
‫הסופי נגד היצר הרע‪ ,‬שמטרתו להביא לסיום הגלות והבאת הגאולה‪.‬‬
‫הרב שילדקרויט במשרדי הרשת‬
‫הרשמה למוסדות חינוך חבד‬
‫הרב גרינבלט בביקור בת''ת‬
‫כיתת לימוד‬
‫כיתת לימוד‬
‫תמונה קבוצתית‬
‫לימודים‬
‫פעילי הרשת נערכו לקראת פעילות מסודרת‪ ,‬שכללה במשך השנים מאות‬
‫כינוסי צבאות ה'‪ .‬בכל חג ומועד ‪ -‬ניצלו את ההזדמנות לשוחח עם הילדים על‬
‫ערכי העם היהודי‪ ,‬ולספר להם על היותם חיילים בצבא ה'‪ ,‬ועל המלחמה שלהם‬
‫ביצר הרע‪ .‬בנוסף לכינוסים אלו‪ ,‬החלה הרשת לקיים פעילות שגרתית עם‬
‫ילדים במסגרת מועדונים ומסיבות שבת בכל אזור הקריות‪.‬‬
‫כך גם פעמיים בשבוע‪ ,‬החל‬
‫מאותה שנה‪ ,‬התאספו ילדי קרית ים‬
‫בבית הכנסת חב"ד ברח' נפתלי‪ ,‬שם‬
‫התקיים מועדון צבאות ה' לילדים‪.‬‬
‫במשך השנים‪ ,‬נפתחו מועדונים‬
‫נוספים‪ ,‬שהקנו למאות ילדים את‬
‫ערכי היהדות‪ .‬כיום מתקיימת‬
‫פעילות צבאות ה' בבתי חב"ד‬
‫הפזורים בקריות‪.‬‬
‫אירוע לילדי צבאות ה'‬
‫פעילות עם ילדים‬
‫חב"ד קריות ‪33‬‬
‫‪ 32‬חב"ד קריות‬
‫ארגון "נשי חב"ד"‬
‫בשנת תש"ב‪ ,‬הרבה שנים לפני שדגל זכויות האישה הונף לסדר יום עולמי‬
‫ולאג'נדה קהילתית‪ ,‬הקים הרבי את ארגון "נשי ובנות חב"ד"‪ ,‬שפעל כגוף‬
‫עצמאי ולא נספח מסייע למוסדות מרכזיים )כפי שהיה הנוהג באותה תקופה(‪.‬‬
‫במכתבים שהיה משגר לקראת החגם ליהודי העולם‪ ,‬הרבי תמיד פנה בראש‬
‫המכתב "אל נשי ובנות ישראל"‪ .‬כמה וכמה פעמים בשנה הקדיש הרבי שיחה‬
‫מיוחדת אך ורק לנשי ובנות ישראל‪.‬‬
‫בשיחותיו הדגיש הרבי את‬
‫האיכות המיוחדת‪ ,‬הזכות והאחריות‬
‫שניתנה לנשי ובנות ישראל‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫הוא היה האישיות הרבנית הראשונה‬
‫שנדרשה לבעייתן ולצרכיהן של נשים‬
‫מוכות‪ .‬הרבי גם עודד את הנשים‬
‫לעסוק בלימוד עיוני רציני של תורה‬
‫וחסידות‪.‬‬
‫בשנת תשמ"א‪ ,‬הקימה הרשת‬
‫את ארגון "נשי ובנות חב"ד" בקריות‪,‬‬
‫אותו מנהלות נשות השלוחים‬
‫מכתב הרבי לשיעור בטהרת‪-‬המשפחה‬
‫בקריות‪ .‬תחילה היו אלו חוגים בודדים‬
‫בטהרת המשפחה‪ ,‬בדיני שבת ובחסידות‪ ,‬אשר מאוחר יותר התרחבו ונעשו‬
‫למציאות קבועה‪ .‬כחלק מהפעילות של ארגון "נשי חב"ד" התקיימו חוגים‬
‫להכשרת נשים להוראה בדיני טהרה ושבת‪.‬‬
‫בכל ראש חודש‪ ,‬הם הנהיגו מסיבת ראש‪-‬חודש‪ .‬כינוסים שהתחלקו בדרך‬
‫כלל לשניים‪ :‬החלק הראשון נוצל‬
‫לדיונים‪ ,‬החלטות ושיחות רעוּת‪.‬‬
‫והחלק השני‪ ,‬האומנותי‪ ,‬כלל בדרך‬
‫כלל שירה או נגינה‪ .‬את הערב סיימו‬
‫עם הרצאה מפי רב אורח מרחבי‬
‫הארץ‪ .‬במוצאי שבת קיימו‬
‫התוועדויות ומסיבות מלווה מלכה‪.‬‬
‫נשי חב"ד שומרות על קשר רציף‬
‫שיעור לנשים בבית חב"ד עם הרב דונין‬
‫עם נשים רבות מהאזור כולו‪ ,‬קשר שמניב תוצאות מבורכות בחיי משפחה‬
‫טהורים‪ ,‬ומעניק חיי משמעות לנשים‪ ,‬ובאמצעות לבני משפחותיהם‪.‬‬
‫כחלק מתפקיד ארגון "נשי חב"ד" נוסד באותה תקופה ארגון "שפרה‬
‫ופועה" שמטרתו לסייע ליולדות בכל הדרכים האפשרויות‪ ,‬אם בעזרה להשגת‬
‫ביגוד לתינוק או עזרה בבית‪ .‬נשי חב"ד נמצאות שם‪" .‬סייעתי לרבנית נאוה‬
‫אוירכמן ע"ה לנהל את הארגון"‪ ,‬מספרת גב' עדנה מקמל מקרית‪-‬שמואל‪,‬‬
‫"הארגון הזה נקרא על‪-‬שם המילדות העבריות הידועות לנו מהתורה בחומש‬
‫שמות‪ .‬תפקידו המוגדר הוא לעזור ליולדות יהודיות‪ ,‬בכל הדרכים האפשריות‪,‬‬
‫ואכן פעלנו רבות בכך"‪.‬‬
‫שיעור לצד בית חבד קרית ים‬
‫מכתב תודה‬
‫מבצע רישום לספר התורה של ילדי ישראל‬
‫באור לי"א בניסן תשמ"א‪ ,‬יום הולדתו ותחילת שנת השמונים של הרבי ‪-‬‬
‫חצי שנה לאחר שהרבי הכריז על הקמת ארגון "צבאות השם" ‪ -‬ביקש הרבי‬
‫לאחד את כל ילדי ישראל‪ ,‬בנים לפני בר מצווה ובנות לפני בת מצווה‪ ,‬בספר‬
‫תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל‪ ,‬כדי לחזק את‬
‫הקשר שלהם עם התורה וכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה‪.‬‬
‫התעוררות מיוחדת אמנם הייתה באותם ימים בקרב החסידים‪ ,‬אך אנ"ש‬
‫בארץ הקודש לא ידעו כיצד לגשת למלאכה‪ ,‬והרישום היה בהתאם‪ .‬בעקבות כך‬
‫נסעו הרב מרדכי גל ור' זושא וילימובסקי לצפת ונפגשו עם העסקנים במקום‪,‬‬
‫בכדי לטכס עצה באלו דרכים ניתן ליצור מודעות בקרב הציבור ולהביא לרישום‬
‫גדול יותר‪.‬‬
‫משראה ר' זושא‪ ,‬שגם שם לא יודעים בדיוק כיצד 'לאכול' את זה‪ ,‬הוא הרים‬
‫חב"ד קריות ‪35‬‬
‫‪ 34‬חב"ד קריות‬
‫טלפון לרב אוירכמן‪ ,‬שהזמין אותו לשיעור שהתקיים באותו יום בבית של אחד‬
‫מפעילי ה'רשת' בקריות‪ .‬בסיום השיעור אורגנה ישיבה מאולתרת‪ ,‬ובמקום‬
‫החלו לתכנן מבצע רחב היקף שיתקיים בל"ג בעומר במירון‪ .‬בתוך יום התקבלו‬
‫מהמשטרה כל האישורים הנחוצים‪ ,‬והמבצע יצא לשטח‪.‬‬
‫ימים אחדים לפני ל"ג בעומר‪,‬‬
‫תוכננו הפרטים האחרונים של‬
‫המבצע המיוחד‪ ,‬שבמהלכו נרשמו‬
‫במירון אלפים רבים של ילדי ישראל‬
‫לספר התורה‪ ,‬דבר שהיווה זריקת‬
‫מרץ לפעולות דומות‪.‬‬
‫בשטח המוביל לעבר הציון הק'‬
‫של רבי שמעון בר‪-‬יוחאי הוקמו‬
‫עשרות דוכני הרשמה‪ .‬צוותי הפעילים‬
‫שהתמקמו בכל דוכן קרא ברמקולים לעולים אל הציון הק' לגשת לדוכני‬
‫ההרשמה כדי לרשום ילדים וילדות לספר התורה של ילדי ישראל‪ .‬בשטח כולו‬
‫התרפסו עוד המון פעילים שהצטיידו בחומר ההסברה הדרוש‪.‬‬
‫מבצע רישום במירון‬
‫במשך היום חג בשמי מירון מטוס קל‪ ,‬שהוטס בידי חב"דניק‪ ,‬והצניח ארצה‬
‫פתקאות ובלונים עם סיסמאות בקשר לרישום ילדי ישראל לספר התורה ‪-‬‬
‫יוזמה מקורית של הפעילים בקריות‪.‬‬
‫רושם עז הטיל על רבבות העולים למירון מכתבו הנדיר של הרב הצדיק רבי‬
‫ישראל אבוחצירא זצ"ל‪ ,‬ה'באבא סאלי'‪ ,‬שהבטיח את ברכתו האישית לכל ילד‬
‫וילדה שירכשו אות בספר התורה של 'צבאות השם'‪.‬‬
‫כבר בשעות אחר הצהריים של ערב ל"ג בעומר‪ ,‬החלו להציף המונים את‬
‫דוכני ההרשמה הפזורים במירון וביקשו לרשום את ילדיהם לספר התורה‪.‬‬
‫עקב כך נוצר צורך דחוף לתגבר את הצוותים שאיישו את הדוכנים בשעות‬
‫הראשונות‪ .‬גם אישי ציבור בכירים שביקרו במירון נהרו לדוכני ההרשמה ורשמו‬
‫את ילדיהם לספר התורה‪ ,‬ביניהם שר השיכון דאז‪ ,‬מר דוד לוי‪ .‬בסיכומו של‬
‫יום‪ ,‬ציינו המארגנים בסיפוק כי מבצע ההרשמה בל"ג בעומר במירון הסתיים‬
‫בהצלחה רבה‪.‬‬
‫פרק ה' | הוצאה לאור‬
‫בשנת תשמ"א‪ ,‬עוד לפני שהממסד החב"די בארץ ישראל קלט את הצורך‬
‫בהדפסת עיתונים שיסקרו את הפעילות הדתית ויפיצו ערכים ומודעות על‬
‫בורא העולם‪ ,‬החל לצאת לאור בערי הקריות‪ ,‬עיתון "ופרצת" ‪ -‬בטאון צעירי‬
‫חב"ד בקריות‪.‬‬
‫"ופרצת" בהיותו בימה ספרותית‪,‬‬
‫שימש כשופרה של תנועת חב"ד‬
‫באזור הקריות‪ ,‬שכן כבר אז קיימה‬
‫ה"רשת" קשר הדוק עם כל בית‬
‫ישראל לפלגיו ולזרמיו‪ ,‬אנשים נשים‬
‫וטף‪.‬‬
‫"ראינו את הקשר המיוחד‬
‫שהיה לכל שכבות הציבור בקריות‬
‫עם חב"ד‪ ,‬בהרצאות‪ ,‬בשיעורים‬
‫וחוגים"‪ ,‬מספר הרב אוירכמן‪" ,‬השם‬
‫של הבטאון "ופרצת" – נועד לבטא‬
‫שער "ופרצת"‬
‫את אחת המטרות שלנו לפרוץ את‬
‫המחיצות הקיימות בתוככי עם ישראל‪ ,‬וכך לפרוץ את המחיצה ביננו לבין אבינו‬
‫שבשמים"‪.‬‬
‫אליבא דעורך הבטאון‪ ,‬א‪ .‬בן‪-‬יקיר‪ ,‬במאמרו הראשון היה בזה גם רמז‬
‫לפעולת קירוב ביאת הגואל‪" .‬המטרה היא‪ :‬לפרוץ כל מחיצה‪ .‬לפרוץ ע"י כך גם‬
‫את חומת הגלות‪ .‬לקרב את ביאת הגואל‪ .‬כנאמר‪" :‬יעלה הפורץ )המשיח(‬
‫לפנינו"‪ ,‬מכאן שמו של בטאוננו‬
‫"ופרצת"‪.‬‬
‫בהתאם לגישה זו‪ ,‬נכתבו מאמרים‬
‫בסגנונות שונים‪ ,‬המתאימים עבור‬
‫כל השכבות או החוגים‪ .‬העיתון כלל‬
‫סקירה על הפעילות של חב"ד באזור‪,‬‬
‫שיחות מעובדות של הרבי שהוגשו‬
‫לקורא המצוי בשפה פשוטה‪ ,‬ראיונות‬
‫צוות הפעילים בעריכה‬
‫חב"ד קריות ‪37‬‬
‫‪ 36‬חב"ד קריות‬
‫עם בעלי‪-‬תשובה תושבי הקריות‪ ,‬רשמי ביקור אצל הרבי‪ ,‬תשובות הלכתיות‬
‫ועוד‪.‬‬
‫"הייתי מקורב באותם ימים‪ ,‬והבטאון הוסיף לי הרבה"‪ ,‬מספר ר' פנחס‬
‫אנדר‪" ,‬הסיקורים על הפעילות הכניסו אותי לאווירה של חב"ד בקריות‪ ,‬וכן‬
‫המידע הרב שנכלל בו הועיל לי מאוד בשלבי ההתקרבות"‪.‬‬
‫החל משנת תשמ"ב‪ ,‬הוציאה ה"רשת" את 'חב"ד צפון' – דף בודד שנדפס‬
‫אחרי כל התוועדות של הרבי‪ ,‬שבו תומצתו על‪-‬ידי ר' שמואל פרומר‪ ,‬מספר‬
‫נקודות מרכזיות מתוך דברי הרבי בהתוועדות‪.‬‬
‫בשל הזריזות שבהופעת 'חב"ד צפון' ניתן היה למצוא בו את כל ה"בכן" ‪-‬‬
‫ההוראות המעשיות שהפיק הרבי בכל התוועדות – עוד קודם שהופצו השיחות‬
‫במלואן‪.‬‬
‫לביאת משיח בקרוב ממש‪" .‬יש ביקוש מאוד גדול לקונטרס מכל רחבי העולם"‪,‬‬
‫אומר הרב אוירכמן‪" ,‬חסידים מחפשים חומר על 'אהבת ישראל'‪ ,‬ויודעים‬
‫שבסופו של דבר זה מה שמחזיק אותנו‪ .‬הבחנתי שכאשר אני עוסק בעריכת‬
‫הקונטרס‪ ,‬זה מוסיף לי הצלחה בענייני השליחות בקריות"‪.‬‬
‫•‬
‫חב"ד בקריות ידועה בחשיפתה הרבה לתקשורת הישראלית‪ .‬סרט‬
‫"השלוחים" פרי יצירתו של מר איתי רפופורט‪ ,‬ממקורבי חב"ד בקריות‪ ,‬נולד‬
‫ופרח בעזרתה של ה'רשת'‪ .‬לקראתם של חגים רבים מתפרסמות כתבות‬
‫על הפעילות של חב"ד בעיתוני המקומים בקריות‪ .‬בשנת תשס"ז קיבל הרב‬
‫אוירכמן‪ ,‬יו"ר ה'רשת' את פרס 'יקיר ערי הקריות'‪.‬‬
‫בחגים היה יוצא חב"ד צפון במהדורה מוקטנת ובו הוראות השעה וקיצור‬
‫ההלכות הצריכות לאותו חג שעמד בפתח‪.‬‬
‫החשיפה לתקשורת‬
‫בחודש אדר תשמ"ט הוקמה חברה לפרסום ויחסי ציבור בשם ז‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר‪.‬‬
‫אנשי החברה‪ ,‬שהורכבה מפעילי ה"רשת"‪ ,‬עסקו בפרסום הכולל הכנסת‬
‫פרוספקטים ברמה גבוה‪ ,‬עריכת עיתונים‪ ,‬ייעוץ ביחסי ציבור ועוד‪ ,‬כאשר כל‬
‫ההכנות כולם קודש למוסדות חב"ד בקריות‪ ,‬אם‪-‬כי החברה פעלה באופן רשמי‬
‫בצורה עצמאית ולא כמזוהה עם ה"רשת"‪.‬‬
‫חב''ד בתנופה‬
‫גם הפרסום‪ ,‬כמובן‪ ,‬היה עבור הציבור החב"די‪,‬‬
‫וחברת ז‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר הייתה זו שעמדה מאחורי פרויקטים‬
‫חשובים למדי‪ ,‬בקריות וברחבי הארץ‪.‬‬
‫•‬
‫לאחרי הסתלקותו של הרבי בג' תמוז תשנ"ד‪,‬‬
‫נרתם הרב אוירכמן להוציא לאור מדי חודש את‬
‫קונטרס "אהבת ישראל" ‪ -‬המלקט שיחות‪ ,‬מכתבים‪,‬‬
‫סיפורים ומענות סביב הנושא החשוב של אהבת‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬זאת בהתאם לדברי הרבי כי אחדות החסידים‬
‫היא שתחזק אותם בימים נוראים שכאלה‪ ,‬ותוביל‬
‫שער קונטרס "אהבת ישראל‬
‫עיתונות על בעלי תשובה בקריות‬
‫ר' זהר אייזנברג ור' ישראל דוד‬
‫חב"ד קריות ‪39‬‬
‫‪ 38‬חב"ד קריות‬
‫פרק ו' | ספר תורה הכללי‬
‫בהתוועדות ליל ערב ראש השנה תשמ"ב‪ ,‬סיפר הרבי‪" :‬באו אלי בטענה‪:‬‬
‫'וויפל איז א שיעור' לעורר אודות כתיבת ספר תורה עבור ילדי ישראל‪' ,‬הבל‬
‫שאין בו חטא' – צריכים לדאוג גם )ואדרבה‪ :‬עוד יותר( עבור אלה השייכים‬
‫ל'הבל שיש בו חטא'?! והעצה לזה לכתוב ספר תורה גם עבור בני ובנות ישראל‬
‫שלאחרי בר מצוה ובת מצוה‪.‬‬
‫מעיתון ''הצופה'‬
‫והנה‪" ,‬טענה" זו נתקבלה וכו'‪ ,‬ובשמחה וטוב לבב ‪ -‬מאחר שזהו דבר טוב‬
‫כו'‪ ,‬דבר הקשור עם תורה‪ ,‬שעליה נאמר "פקודי ישרים משמחי לב"‪ .‬ולכן‪ ,‬בלי‬
‫נדר ‪ -‬יתחילו בכתיבת ספר תורה עבור בני ובנות ישראל שלאחרי בר מצוה ובת‬
‫מצוה‪ ,‬ובאופן דכל הזריז וכל המקדים הרי זה משובח ‪ -‬להתחיל בזה עוד ב'שנת‬
‫הקהל'"‪.‬‬
‫השיחה מוכרת‪ ,‬כמו גם סיפור השתלשלות הדברים מעתה ואילך ‪ -‬כתיבתם‬
‫של ספרי‪-‬תורה רבים עבור כלל ישראל‪ ,‬ושיחותיו הקבועות של הרבי‪ ,‬במשך‬
‫כל שנת תשמ"ב ואף לאחריה‪ ,‬העוסקים בכתיבת ספרי‪-‬התורה‪ .‬אולם מה‬
‫שפחות ידוע הוא שה"אתערותא דלתתא" החלא למעשה בקריות‪.‬‬
‫כתבה על חב''ד קריות‬
‫הצעה של צאצא‬
‫מעיתון המודיע‬
‫מעיתון המודיע‬
‫רשת מפעלי חבד‪.‬‬
‫והרי הסיפור שמאחורי השיחה‪ :‬בקרית‪-‬ים‪ ,‬התגורר יהודי יוצא רוסיא‪,‬‬
‫צאצא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל‪ .‬הלה נפצע בתאונת דרכים‪ ,‬ונפגע‬
‫בגזע המוח‪" .‬הייתי מבקרו רבות בביתו‪ ,‬לומד איתו חסידות ומעודד אותו"‪,‬‬
‫מספר הרב אוירכמן‪" .‬הוא היה משותק בכל גופו‪ ,‬ומלבד ראשו ‪ -‬אף איבר לא‬
‫תפקד‪ .‬לפני שנסעתי לחודש תשרי‪ ,‬קרא לי אותו יהודי והודיע לי שברצונו‬
‫לכתוב דרכי מכתב לרבי"‪.‬‬
‫בהמשך הוא פירט את הצעתו‪ :‬שהרבי ייצא במבצע לכתיבת ספר תורה‬
‫לכלל ישראל כמו שהיה לילדי ישראל‪ ,‬והוא ישמש גם להנצחת הנספים בשואה‪.‬‬
‫"ניסיתי להניא אותו מהרעיון להציע הצעות לרבי‪ ,‬אבל הוא ממש התחנן‬
‫לפני שאכתוב‪' .‬אתה הידיים שלי' אמר‪ .‬מחוסר ברירה כתבתי הכל במכתב‪,‬‬
‫וכשהגעתי ‪ -‬הכנסתי אותו למזכירות"‪ .‬ההפתעה לא איחרה לבוא‪ ,‬והרבי יצא‬
‫במבצע אות בספר תורה הכללי‪ ,‬שהשפעתו הדהדה בעולם היהודי כולו‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪41‬‬
‫‪ 40‬חב"ד קריות‬
‫כשבקריות שמעו על הוראת הרבי‪ ,‬התאספו מספר עסקנים‪ ,‬בניהם‪ :‬הרב‬
‫נתן אוירכמן‪ ,‬הרב לייבל שילדקרויט‪ ,‬ר' שמואל פרומר ור' יגאל פיזם‪ ,‬והחליטו‬
‫על הקמת "הועד לכתיבת ספר תורה הכללי"‪ .‬מיד לאחר האסיפה‪ ,‬מיהרו לנסוע‬
‫לירושלים‪ ,‬והורו לסופר הרב הניג להתחיל בכתיבת הספר‪ .‬ר' זושא וילימובסקי‬
‫התגייס לסייע‪ ,‬והרב אוירכמן‪ ,‬ששהה אז בניו‪-‬יורק‪ ,‬הכניס דיווח מפורט לרבי‪.‬‬
‫כך גם התחילו בכתיבת ספרי תורה ‪ -‬בקרית‪-‬מלאכי ובנתיבות ובמספר‬
‫מקומות בחוץ‪-‬לארץ‪ .‬אולם‪ ,‬משביקשו אחרים לכתוב גם הם ספרי תורה‬
‫נוספים‪ ,‬הבהיר הרבי כי הכוונה לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד‪,‬‬
‫ולא להרבות בכתיבת ספרי תורה שונים‪ ,‬ואף חזר על‪-‬כך בשיחת י"ג תשרי‪,‬‬
‫באמרו כי רק לאלו שהחלו מכבר בכתיבה ‪ -‬יש רשות להמשיך‪.‬‬
‫קרוביו של סטאלין נרשמים לספר‪-‬התורה‬
‫הפעילות להפצת הרעיון נעשתה‬
‫בצורת ביקורי בית ומבצעי רישום‬
‫המוניים במקומות מרכזיים‪ ,‬על‪-‬‬
‫ידי הצבת דוכנים וחלוקת חומר‪.‬‬
‫מפעלים באזור הצפון קיבלו את‬
‫היוזמה ‪ -‬לבוא ולערוך מבצעי רישום‬
‫במפעליהם‪ ,‬וההיענות הייתה למעלה‬
‫מהמשוער‪.‬‬
‫•‬
‫מעניין לציין "ויכוח" ב"טלפון שבור" בין ראש העיר חיפה מר גוראל‪ ,‬לבין‬
‫ראש עיריית קרית מוצקין מר גושן‪ ,‬בנושא זה‪ .‬מר אריה גוראל אמר כי הוא‬
‫"מודה לרבי מלובביץ' על שבחר את חיפה לאחד המרכזים שלהם מוקדש ספר‬
‫התורה"‪ .‬מר משה גושן הגיב‬
‫ספונטנית כאשר הוא שמע על דברי‬
‫גוראל‪" :‬אינני מסכים לדבריו‪ .‬היוזמה‬
‫היא מהקריות‪ ,‬היזמים מהקריות‪,‬‬
‫ה"מטה" בקריות‪ ,‬הספר מוקדש‬
‫אפוא לקריות!"‪ .‬ה"רשת" מיהרה‬
‫להבהיר כי למעשה ספר‪-‬התורה‬
‫הכללי מוקדש עבור כלל ישראל‬
‫ראש עיריית קרית מוצקין מר משה גושן רוכש אות בס''ת‬
‫בעולם כולו!‬
‫•‬
‫כאשר סיימו את כתיבת הספר‪ ,‬שאל הרב אוירכמן – שהתמנה בינתיים‬
‫לעמוד בראשות הועד – את הרבי היכן לערוך את חגיגת הסיום‪ .‬בתשובה ענה‬
‫הרבי )התוכן( שיש לערוך זאת ב"רוב עם הדרת מלך"‪ ,‬בזמן ובמקום שישתתפו‬
‫ריבוי גדול יותר של יהודים‪.‬‬
‫רישום המוני במרכז העיר‬
‫המבצע הביא להתעוררות רוחנית מפליאה‪ ,‬והוא התקבל בהתלהבות רבה‪.‬‬
‫המבצע האדיר הקיף את כל שכבות הציבור ממש‪.‬‬
‫בבטאון "ופרצת" נוסף מדור מיוחד שהוקדש לדיווחים הקשורים עם‬
‫כתיבת ספר התורה ופעילות הרישום‪ .‬בין הדברים נכתבה האפיזודה הבאה‪:‬‬
‫"אל תתפלאו אם תשמעו שקרוביו של סטאלין‪ ,‬המנהיג הקומוניסטי‪ ,‬רכשו‬
‫אותיות בספר התורה‪ .‬כיצד? ובכן‪ :‬ידוע שאשתו של סטאלין הייתה יהודיה‪.‬‬
‫צעירים חב"דיים בארה"ב‪ ,‬ביקרו ב"בית יהודי"‪ ,‬במסגרת מבצע הרישום‪,‬‬
‫ולהפתעתם‪ ,‬הישישה שלביתה נכנסו הציגה את עצמה כלא אחרת מאשר‬
‫אחייניתו של סטאלין… לא רק שנרשמה מרצון‪ ,‬אלא גם רשמה מיד את גיסו‬
‫של סטאלין‪ ,‬דודה‪ ,‬ישיש כבן ‪ 90‬המתגורר ברוסיה שכיהן שנים רבות כשר‬
‫בממשלה הרוסית…"‬
‫בעקבות התשובה הוחלט לערוך את הסיום בל"ג בעומר‪ ,‬בזמן מנחה גדולה‪,‬‬
‫בחצר הקודש שעל ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר ‪-‬‬
‫זכותם תגן עלינו‪ .‬סקירה מפורטת של המעמד האדיר והמרגש מובאת כנספח‬
‫בסיום הספר‪ ,‬כשלצידה גלריית תמונות רחבה המתפרסמת עתה לראשונה‪.‬‬
‫"היה זה אחד הספרים הראשונים שנכתבו עבור כלל ישראל‪ ,‬וכשהסתיימה‬
‫המלאכה שאלתי את הרבי אם לחדול או להמשיך לספר הבא"‪ ,‬מספר הרב‬
‫אוירכמן‪" ,‬בתשובה ענה הרבי שיש לנו לעשות זאת‪ ,‬אבל בתנאי שנמשיך‬
‫לכתוב ספרי תורה כל עוד יש אפילו יהודי אחד שעדיין אין לו אות בספר תורה"‪.‬‬
‫עוטה כיפה שחורה לראשו וקולמוס סופרים בידו‪ ,‬גחן ראש עיריית קרית‪-‬‬
‫מוצקין‪ ,‬מר משה גושן‪ ,‬מעל הקלף ופתח במלאכת כתיבת ספר התורה השני‬
‫הכללי לאחדות ישראל‪ .‬היה זה בסיום הטקס לכבוד תחילת כתיבתו של הספר‬
‫השני המיועד לקריות‪ ,‬שנערך בבית הכנסת המרכזי בקרית‪-‬שמואל‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪43‬‬
‫‪ 42‬חב"ד קריות‬
‫כך נותר "הועד לכתיבת ספר תורה הכללי" שנוסד בקריות והשלים במשך‬
‫השנים הבאות את כתיבתם של שישה ספרי תורה‪ ,‬כגוף היחידי שהמשיך‬
‫לעסוק בכתיבת ספרי תורה‪ ,‬בהתאם להוראתו הישירה של הרבי‪.‬‬
‫"זכיתי להתעסק ברישום יהודים לספר התורה"‪ ,‬סיפר ר' הלל הופמן ע"ה‬
‫מקרית‪-‬אתא‪ ,‬מי שרכישתם של אותיות רבות מאוד נזקפים לזכותו‪" ,‬הרגשתי‬
‫כיצד העיסוק בכך מביא הצלחה וברכה בכל העניינים‪ ,‬והיה זה דרך נפלאה‬
‫להגיע ליהודים רבים"‪.‬‬
‫תיעוד מפורט מהסיום הראשון בצירוף גלריה המתפרסמת לראשונה‪,‬‬
‫מובאים בנספח שבסיום הספר‪.‬‬
‫פרק ז | רב לקהילה החב"דית‬
‫בצל כל הפעילות הענפה‪ ,‬משפחת‬
‫אנ"ש והמקורבים גדלה והתרבתה‬
‫לממדי קהילה של ממש‪ ,‬אולם חסרה‬
‫הייתה אישיות תורנית שתתעסק אך‬
‫עם הצרכים הרוחניים של הקהילה‪.‬‬
‫בחודש ניסן תשמ"ב‪ ,‬הוכתר הרב דוד‬
‫מאיר דרוקמן לכהן כרב קהילת חב"ד‬
‫בקריות‪.‬‬
‫טכס ההכתרה‬
‫הרב דרוקמן‪ ,‬גדל והתחנך בקרית מוצקין‪ .‬לאחר נישואיו הוא שימש כמנהל‬
‫רוחני בסמינר לבנות בכפר חב"ד‪ .‬במהלך השנים נהג למסור שיעורים שונים‬
‫בקריות‪ ,‬עד שבהזדמנות התבקש על‪-‬ידי הנהלת ה"רשת" לכהן כרב הקהילה‪.‬‬
‫סיום ס''ת השישי‪ .‬הרב ירוסלבסקי‬
‫דוחו"ת לרבי בסיום כתיבת ספרי התורה‬
‫רישום לספר תורה הכללי‬
‫"במהלך ימי חג החנוכה באותה שנה‪ ,‬פנה אלי הרב אוירכמן והציע לי להגיע‬
‫לאזור הקריות לכהן כרב הקהילה"‪ ,‬סיפר הרב דרוקמן במהלך טכס ההכתרה‪,‬‬
‫"השבתי לו כי אשקול את ההצעה‪ .‬נגמר חג החנוכה והרב אוירכמן מתייצב‬
‫בכפר ו"לוחץ" עלי‪' :‬צריכים אותך כאן'‪ .‬טילפנו ושאלנו בעצת הרבי‪ ,‬והמענה לא‬
‫איחר לבוא‪ .‬כך גם התייצבויותיו התכופות של הרב אוירכמן בביתי לא הותירו‬
‫מקום לספק באשר לכוונתו להביא אותי לקריה‪ .‬כך נפתחה הדרך הקצרה‬
‫שסיומה המוצלח נחוג כעת"‪.‬‬
‫משהתקבלה ההחלטה פנו לרבי‬
‫עסקני הקהילה בשאלה אודות כך‪.‬‬
‫הרבי הוראה להתייעץ עם ועד רבני‬
‫אנ"ש‪ ,‬ואלו נתנו את הסכמתם‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬ציין הרבי במכתב לרב‬
‫דרוקמן עצמו‪ ,‬שבואו לכהן כרב‬
‫הקהילה הוא בתנאי שזה יהיה עם‬
‫קבלת משרה רשמית ממועצת העיר‪.‬‬
‫המשכורת שקיבל הרב דרוקמן‬
‫מה"רשת" לא הייתה גבוהה במיוחד‪,‬‬
‫אלא שדבר לא הרתיע אותו לפעול‬
‫"שייך לועד רבני אנ"ש"‪ .‬מכתבו של הרבי‬
‫חב"ד קריות ‪45‬‬
‫‪ 44‬חב"ד קריות‬
‫במלוא המרץ‪ .‬הוא התיישב בקרית‪-‬מוצקין‪ ,‬ובואו חיזק את תושביה הדתיים‬
‫של העיר‪ .‬מיד עם בואו קיבל משרת רב באחת השכונות הגדולות בעיר‪.‬‬
‫כשנפטר רבה של העיר‪ ,‬פנתה הנהלת ה"רשת" על הגורמים הממונים וביקשו‬
‫כי הרב דרוקמן יהיה זה שיזכה במשרת רב העיר‪ .‬אך טבעי היה כי הוא ימונה‬
‫למשרה הרמה‪.‬‬
‫טכס ההכתרה התקיים בשילוב‬
‫עם סיום הרמב"ם‪ ,‬בי"ב שבט תשמ"ז‪.‬‬
‫במברק ששיגר הרבי לרגל ההכתרה‬
‫בירך ש"ההכתרה תהיה בשעה טובה‬
‫ומוצלחת להאיר קהילה קדישא‬
‫ולמאן מלכא רבנן – רב העיר"‪ ,‬וציין‬
‫כי הדבר "במיוחד שצרפו וחברו סיום‬
‫הרמב"ם‪ ,‬ספר "הלכות הלכות" וע"י‬
‫מורה ושונה הלכות רב ביופיו‬
‫בהכתרתו"‪.‬‬
‫מברק מהרבי לרגל ההכתרה‬
‫"באם יש סיכוי שיהא בר‪-‬קיימא"‬
‫בתחילת שנת תשמ"ב‪ ,‬הקימה ה"רשת" מסגרת של חצי יום ישיבה‪ ,‬בבית‬
‫הכנסת "משכן משה" בקרית‪-‬שמואל‪ .‬את השיעורים בישיבה מסר הרב שלמה‬
‫קופצ'יק ע"ה‪.‬‬
‫בחודש ניסן של שנת תשמ"ג העלה‬
‫ר' שמואל פרומר הצעה להקים מוסד‬
‫תורני שישמש ככולל אברכים וישיבה‬
‫לבעלי‪-‬תשובה‪ ,‬עקב הצורך החיוני‬
‫לכך באזור כה גדוש פעילות והצלחות‬
‫בתחום הפצת היהדות‪ .‬מכתב‪-‬שאלה‬
‫נשלח לרבי‪ ,‬ולאחר תקופה התקבל‬
‫המענה בכתב‪-‬יד‪-‬קודשו‪" :‬בנוגע‬
‫לכולל – באם יש סיכוי שיהא בר‪-‬‬
‫קיימא"‬
‫מבנה הכולל‬
‫לראש הכולל‪ ,‬שהוקם ברח' בר‪-‬אילן בקרית שמואל‪ ,‬התמנה רב הקהילה‬
‫הרב דרוקמן‪ ,‬כאשר לצידו שימש הרב אורי ווייספיש כר"מ‪ .‬מספר חודשים‬
‫לאחר פתיחת הכולל‪ ,‬לקח על‪-‬עצמו הרב יגאל פיזם את מלאכת הניהול‪.‬‬
‫כמה שנים לאחר מכן‪ ,‬לאחר‬
‫הסתלקות הרבנית הצדקנית מרת‬
‫חי' מושקא ז"ל זי"ע בכ"ב שבט‬
‫תשמ"ח‪ ,‬עבר הכולל למשכן חדש‬
‫ומרווח שנקרא על‪-‬שמה "נפש חיה"‪.‬‬
‫בשנים בהם התקיים הכולל הוא‬
‫היווה תרומה גדולה בכך שהעשיר‬
‫את הידע של בעלי התשובה‪ ,‬והאיץ‬
‫את התקרבותם אל התורה והחסידות‪.‬‬
‫הרב דרוקמן והרב אוירכמן עם האדמו''ר מסערט‪-‬וויז'ניץ‬
‫כפר חב''ד מדוווח על מינוי לרב קהילת חב''ד‬
‫אסיפת‬
‫רוטוקול‬
‫פ‬
‫דרוקמן‬
‫שר לרב‬
‫רשת בק‬
‫ה‬
‫ר' שמואל פרומר מוסר שיעור בכולל‬
‫חב"ד קריות ‪47‬‬
‫‪ 46‬חב"ד קריות‬
‫פרק ח' | הדינרים‬
‫גוף חי הוא גוף שגדל ומתפתח‪,‬‬
‫ורשת חב"ד הקריות הלכה וגדלה‬
‫והתעצמה‪ .‬עם גידול הפעילות‪ ,‬גדלו‬
‫גם ההוצאות הכספיות‪ .‬על כתפיו‬
‫של הרב אוירכמן הוטל העול לגיוס‬
‫סכומי עתק‪ .‬בעניין זה הוא נוהג לומר‬
‫לפעילים בבדיחות הדעת "אם אקבל‬
‫תרומה של מיליון דולר מחר בבוקר‬
‫לטובת הפעילות‪ ,‬אצליח לרצות את‬
‫הבנק לשבועיים או לשלושה שבועות‪ ,‬אבל לא יותר מזה"‪.‬‬
‫ל"ערב הצדעה" לחב"ד בקריות‪ .‬הדינר הפך למפגן ראווה לכל המי ומי בחיפה‬
‫ובצפון‪ ,‬שהגיע באותם שנים לערבי ההצדעה לתנועת חב"ד ולעומד בראשה‬
‫הרבי"‪.‬‬
‫במשך השנים הפכו ה'דינרים' למושג בלתי‪-‬נפרד מחב"ד בקריות‪ ,‬כאשר‬
‫נוטלים בו חלק מרכזי רבנים חשובים‪ ,‬אמנים מפורסמים‪ ,‬אנשי ממשל‬
‫ופוליטיקאים‪ .‬הדינרים הביאו את מנהלי ה"רשת" לדלג על ימים ויבשות‬
‫ולקשור קשרים בינלאומיים ‪ -‬מה שגרם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להבאתו של הסנטור רודי‬
‫בשוביץ‪ ,‬להשתתף באחד הדינרים‪.‬‬
‫דינר‬
‫רואה החשבון המופקד על מיון והגשת המסמכים של הרשת‪ ,‬מר יהודה‬
‫אוחנה‪ ,‬טען לא אחת בפני הרב אוירכמן כי הוא קליינט יוצא דופן‪" :‬בדרך כלל‬
‫עמותות דואגות לכל לראש לגייס את הכסף הדרוש לפעילות ואחר כך לפעול‬
‫ולרשום המחאות‪ ...‬אצלך‪ ,‬עוד לפני שאתה מגייס את הכסף הדרוש‪ ,‬כבר אתה‬
‫דואג לרשום המחאות ולהוציא לפועל תכניות‪ ...‬לא בכדי במאזנים השנתיים‬
‫אתה נמצא תמיד במינוס‪"...‬‬
‫הרב אוירכמן אינו מתפעל מהקשיים בגיוס הכספים הדרושים לפעילות‪.‬‬
‫מה שחשוב לו יותר מכל היא שבחנוכה ידלקו חנוכיות בכל פינה‪ ,‬ושבל"ג‬
‫בעומר יתקיימו תהלוכות בהשתתפות אלפי ילדים‪ ,‬שכינוסי הילדים ימשיכו‬
‫להתקיים‪ ,‬שיפתחו עוד ועוד חוגים‬
‫לנשים ולנערות‪ ,‬שיוכשרו מטבחים‪,‬‬
‫ושכל יהודי באזור ידע שיש לו כתובת‬
‫אליה יכול לפנות בכל עת ובכל עניין‪.‬‬
‫ומה עושים כאשר הבנק מצלצל‬
‫ותובע במפגיע לכסות כבר את‬
‫הגירעון המצטבר? "זה בעצם‬
‫הרעיון המקורי שעומד מאחורי‬
‫ארגון ה'דינרים'"‪ ,‬מסביר ר' זאב‬
‫שטיל‪' ,‬קבלן' ידיד חב"ד שפעל רבות‬
‫להצלחת הדינרים‪" ,‬בהמשך זה הפך‬
‫מספר הרב אוירכמן‪" :‬לשליח הרב משה פלר ממינסוטה היו קשרים עם‬
‫הסנטור בשוביץ‪ .‬שלחתי לרבי שאלה‪ ,‬אם לפנות לסנטור ולהזמינו לדינר‬
‫שתוכנן‪ .‬הרבי אישר את הדברים ואף הורה לקבוע תאריך לפי לוח הזמנים שלו‪,‬‬
‫ובעזרת הרב פלר עלה בידינו להביא את הסנטור לארץ"‪.‬‬
‫"לאחר שהסנטור אישר את בואו‪ ,‬יזמתי פגישה במשרד החוץ‪ ,‬בה העליתי‬
‫את תכניותיי‪ .‬השר היה אז מר יצחק שמיר‪ ,‬וכסגנו שימש רוני מילוא‪ .‬אמרתי‬
‫למילוא שאני מתעתד להביא ארצה את סנטור בשוביץ‪ ,‬והוא הביט בי כלא‬
‫מאמין‪' ,‬תשמע'‪ ,‬אמר‪' ,‬הסנטור הזה‬
‫לא היה בארץ כבר שנים‪ .‬אני לא‬
‫מאמין שתצליח להביא אותו‪ .‬אבל‬
‫אם בכל זאת הוא יבוא ‪ -‬אני מוריד‬
‫בפניכם את הכובע'‪ .‬הסנטור השתתף‬
‫ואף הביא עמו חבר קונגרס נוסף‪,‬‬
‫וקידוש ה' היה גדול‪ .‬שופטים‪ ,‬שרים‪,‬‬
‫ח"כים‪ ,‬ואישי ציבור שמחו ליטול‬
‫הרב ברק'ה וולף ע"ה‪ ,‬הרב יוסף אהרונוב‪ ,‬סנטור‬
‫חלק מאירוע‪ ,‬והוא דווח בתקשורת‬
‫בשוביץ והרב אוירכמן בדינר‬
‫בהרחבה"‪.‬‬
‫•‬
‫"בחודש שלפני הדינר דמתה המכונית של בית חב"ד לבית חב"ד בפני‬
‫עצמו"‪ ,‬מספר ר' יגאל שטיל‪" ,‬גרדרובה של בגדים‪ ,‬מגבות‪ ,‬מעילים‪ ,‬סנדוויצ'ים‪,‬‬
‫יומנים וקילומטרז' של ‪ 3580‬ק"מ"‪.‬‬
‫מכתב הרבי להצלחה בסעודה‪-‬החגיגית‬
‫ההכנות לא היו קלות‪" .‬עיניים אדומות מעייפות‪ ,‬ישיבות ארוכות לתוך‬
‫השעות הקטנות של הלילה‪ .‬פגישות‪ ,‬טלפונים‪ ,‬פאקסים‪ ,‬רשימות‪ .‬לחץ נפשי‬
‫חב"ד קריות ‪49‬‬
‫‪ 48‬חב"ד קריות‬
‫גדול‪ ,‬משפחה שנשארת לבד"‪ ,‬מוסיף לספר ר' אורי סיידוף‪ ,‬גם הוא מפעילי‬
‫ה"רשת"‪ ,‬אשר ביחד עם ר' חיים מנדלוביץ'‪ ,‬ר' זוהר אייזנברג‪ ,‬ר' שמואל פרומר‪,‬‬
‫ר' חיים גוטליב‪ ,‬ר' אברהם אנקונה‪ ,‬נטשו לאותם ימים את מקום עבודתם‬
‫השגרתי בכדי להקדיש לילות כימים להצלחת ה'דינרים'‪.‬‬
‫ואי אפשר שלא לציין את מי‬
‫שבזכותם התאפשרה הצלחת הדינר‪.‬‬
‫"הצלחת הדינרים הללו הייתה גם‬
‫בזכותם של המליונר האמריקאי ר'‬
‫נחום דונר‪ ,‬שסייע רבות במשך שנים‬
‫רבות ל"רשת""‪ ,‬מדגיש הרב אוירכמן‪.‬‬
‫"וכך גם הרב יצחק דוד גרוסמן‪ ,‬שהוא‬
‫ידיד של חב"ד בקריות והשתתף‬
‫בעצמו במספר דינרים סייע רבות‪ ,‬כמו‬
‫גם עצותיו המועילות"‪.‬‬
‫משמאל ר' נחום דונר‬
‫העסקנים בקריות ראו בו מדריך המלמד כיצד להצליח וכיצד שלא לסטות‬
‫מן המטרה‪" .‬אחד הדברים שר' זושא חינך אליו הוא שצריכים לחפש את‬
‫המטרה‪ ,‬לא בהתאם לאינטרסים שלנו‪ ,‬אלא לפי מה שהרבי רוצה"‪ ,‬מדגיש הרב‬
‫מקמל‪" ,‬הוא ליווה את הפעילות בקריות‪ ,‬ובזכות הכלל הזה‪ ,‬הצלחנו להביא את‬
‫ענייני הרבי לתושבים כה רבים"‪.‬‬
‫•‬
‫ר' זושא‪" :‬נעשה דינר"‬
‫את עצם הרעיון לקיים 'דינר' הציע 'הפרטיזן' ר' זושא וילימובסקי ע"ה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כשמספרים על הפעילות בקריות אי‪-‬אפשר שלא לספר על הקשר‬
‫המיוחד עם ר' זושא‪ .‬חסיד זה‪ ,‬נוהג היה לבקר לעתים קרובות בקריות‪ ,‬ליזום‬
‫פעולות ולעודד‪ .‬בקריות יודעים לספר כי לא פעם אמר שהקריות זה ה'חזית'‪.‬‬
‫"אבי ע"ה עסק בפעילות בכל‬
‫רחבי הארץ‪ ,‬אבל קשר מיוחד מאד‬
‫היה לו עם חב"ד בקריות"‪ ,‬אומר ר'‬
‫לוי וילימובסקי‪ ,‬מנהל ישיבת תומכי‬
‫תמימים במגדל העמק‪" ,‬אני לא יודע‬
‫מהי הסיבה לכך‪ ,‬אבל הוא בהחלט‬
‫ראה בזה שליחות מיוחדת‪ .‬כבר שנים‬
‫רבות שהבחנתי בכך‪ ,‬והסיפורים על‬
‫הפעילות הענפה שלו שם יכולים להעיד‬
‫על כך"‪.‬‬
‫בעיות‪ .‬כשהוא היה במקום‪ ,‬שרתה אוירה אחרת ‪ -‬אוירה של אחדות ושל‬
‫עשייה‪ .‬איש לא חשב על פוליטיקות ובעיות"‪ ,‬אומר ר' זהר אייזנברג‪" .‬כיום‪,‬‬
‫מוסדות חב"ד בקריות מפותחים לתפארת‪ ,‬אבל בראשית פועלם‪ ,‬לפני כחצי‬
‫יובל שנים‪ ,‬סבלו מקשיים גדולים‪ .‬לא פעם היה נראה שהכל קורס ור' זושא היה‬
‫זה שהציל הכול כאשר בדבריו המעודדים‪ ,‬ובעשייתו השקטה פעל למען הכלל‬
‫ולמען הפרט‪ .‬כבעל תשובה‪ ,‬יכול אני לומר כי ר' זושא היה לדידי מורה דרך‬
‫ומודל של חסיד לחיקוי‪ .‬ראיתי בו חסיד שיודע מה הרבי רוצה‪ ,‬חסיד שאפשר‬
‫לסמוך על עצה שלו ואכן התייעצתי אתו הרבה בגשמיות וברוחניות"‪.‬‬
‫ר' זושא בהתוועדות בקריות‬
‫"ר' זושא היה בן אדם מופלא‪ .‬בקריות ידעו כי הנוכחות שלו גורמת לפתור‬
‫למעשה‪ ,‬הכל התחיל משריפה‬
‫שפגעה בבית חב"ד בקרית מוצקין‪.‬‬
‫זה קרה בדיוק בערב פסח של שנת‬
‫תשמ"ג‪ .‬השריפה אירעה כשאחד‬
‫מאנשי הצוות נכנס להכשיר כלי‬
‫לקראת החג‪ ,‬ותקלה אחת איומה‬
‫הפכה את המבנה למאכולת אש‪.‬‬
‫בחול המועד‪ ,‬כשהגיע לביקור‬
‫בכפר‪-‬חב"ד‪ ,‬פגש הרב אוירכמן‬
‫ברחוב את ר' זושא‪ ,‬וסיפר לו את‬
‫שאירע‪" .‬חייבים לנסוע לשם‪ ,‬לראות"‪,‬‬
‫פנים בית חב"ד השרוף‬
‫פסק ר' זושא‪ ,‬והצטרך לנסיעת הרב‬
‫אוירכמן צפונה‪ .‬כשהגיעו‪ ,‬פסע ר' זושא פנימה ‪ -‬ונחרד‪ .‬על הרצפה המפויחת‬
‫התגולל דף בודד מספר התניא‪ .‬ר' זושא הרימו ותחב לכיסו‪" .‬כך אפשר להרגיש‬
‫את זה"‪ ,‬הסביר‪ ,‬וביקש להגיע בדחיפות לבית‪-‬כנסת חב"ד שבקריה‪.‬‬
‫הוא הצליח להוציא את הנוכחים מאדישותם‪ ,‬והחל לפעול להקמתו מחדש‬
‫של בית חב"ד‪ .‬הוא נזף במתפללים‪" :‬איך אתם שאננים ויושבים בשקט כאשר‬
‫חב"ד קריות ‪51‬‬
‫‪ 50‬חב"ד קריות‬
‫בית חב"ד עלה באש? הכיצד?"‪ ,‬הוא צעק מעומק ליבו‪ .‬אבל הוא לא הסתפק‬
‫בצעקות‪ ,‬וגם לא בכך שעורר את מתפללי בית הכנסת‪ .‬מיד הוא ניגש לעשייה‪.‬‬
‫'דינר'‪ .‬קבע ר' זושא‪" .‬נעשה דינר‪ ,‬ונאסוף סכום גדול"‪ .‬המצב היה לא טוב‪,‬‬
‫והיה ברור שצריך סכום גדול‪ .‬אבל באותם ימים מי ידע מה זה דינר‪ .‬התיישבו‬
‫השניים לכתוב לרבי‪ ,‬והרבי נתן את הסכמתו וברכתו‪ ,‬והורה להתייעץ עם‬
‫עסקנים מאנ"ש‪.‬‬
‫בעקבות התשובה הם נפגשו עם ר' יהושע יוזביץ'‪ ,‬מנהל ישיבת תורת אמת‬
‫בירושלים שערך דינר תקופה קצרה קודם לכן‪ ,‬ממנו שמעו לקחים על ארגון‬
‫דינר מוצלח‪ .‬מירושלים נסעו לקרית‪-‬גת‪ ,‬שם נפגשו עם הרב שלום דובער‬
‫וולפא‪ ,‬אז מנהל ישיבת חב"ד קרית‪-‬גת‪ ,‬שאף הוא ארגן ערב התרמה זמן קצר‬
‫קודם לכן‪ .‬לאחר מכן הם הלכו להתייעץ עם הרב אריה לייב קפלן‪ ,‬מנהל מוסדות‬
‫חב"ד בצפת ועם עסקנים נוספים בכמה מקומות בארץ‪.‬‬
‫בהמשך התקיימה אסיפה של עסקני הציבור באזור‪ ,‬בביתו של הרב נחום‬
‫זוין‪ ,‬המכהן כרב שכונה בחיפה‪ .‬את המעמד ניהל ר' זושא ביד רמה‪ .‬הוא נאם‬
‫בפני העסקנים ועוררם לסייע לשיקום בית חב"ד‪.‬‬
‫בתוך כך‪ ,‬נודע כי האמן הנודע יעקב אגם – מי שעיצב את החנוכייה הגדולה‬
‫בעולם שמוצבת מדי שנה במנהטן – החל להתקרב לחב"ד בעיר מגוריו רחובות‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬מצאו את עצמם ‪ -‬הרב אוירכמן ור' זושא ‪ -‬נוסעים לעיר רחובות‪.‬‬
‫"ערב אחד‪ ,‬דופקים בדלת הבית"‪ ,‬מספר הרב מנחם מענדל גלוכובסקי‪,‬‬
‫מזכיר בי"ד רבני חב"ד ורב קהילת חב"ד ברחובות‪" ,‬אני פותח ומופתע לראות‬
‫את ר' זושא שהיה מגיע אלי תדיר‪ ,‬ועמו השליח בקריות‪ ,‬הרב אוירכמן‪ .‬הזמנתי‬
‫אותם להיכנס‪ ,‬כשאני מתפלא מה מטרת בואם של האורחים הבלתי צפויים"‪.‬‬
‫ר' זושא פתח בסקירה קצרה‬
‫אודות הקהילה המתפתחת בקריות‪,‬‬
‫ובה בית חב"ד ומוסדות נוספים‬
‫שנקלעו למצב פיננסי קשה‪" .‬אני יודע‬
‫שאתה מכיר את יעקב אגם"‪ ,‬מיד‬
‫המשיך‪" .‬כן"‪ ,‬השיב הרב גלוכובסקי‪,‬‬
‫"רעייתו נפטרה חצי שנה קודם לכן‪,‬‬
‫והוא הגיע להגיד קדיש בבית כנסת‬
‫חב"ד‪ ,‬ואז נוצר קשר בינינו"‪.‬‬
‫"בקרוב נערוך דינר במלון דן כרמל בחיפה"‪ ,‬המשיך ר' זושא‪" ,‬ואנחנו‬
‫מבקשים שתביא אתך את אגם כאורח כבוד ותדאג שהוא יביא אתו חפצי‬
‫אומות למכירה פומבית"‪.‬‬
‫"ר' זושא אמר את דברו‪ ,‬ואני די נדהמתי"‪ ,‬מספר הרב גלוכובסקי‪" ,‬אמנם‬
‫הייתה לי היכרות מסוימת עם מר אגם‪ ,‬אבל אף פעם לא בקשתי ממנו תרומה‬
‫אפיו בשביל בית הכנסת והמוסדות ברחובות‪ ,‬ואיך אפנה אליו כעת למען‬
‫הקריות"‪ ,‬הוא ניסה להסביר לר' זושא עד מה בקשתו קשה לביצוע‪ ,‬גם לגופו‬
‫של עניין וגם מבחינת 'עניי עירך קודמין'‪ .‬ר' זושא חשב מעט‪ ,‬ואמר‪" :‬מקובלני‬
‫כי כשעוזרים ליהודי לא יוצא מזה נזק"‪.‬‬
‫"אמרתי לו‪' :‬אם אתם לוקחים אחריות‪ ,‬אני מקבל עלי למלא את בקשתכם'‪.‬‬
‫קיבלתי ממנו מענה חיובי ואז בישרתי לאורחיי כי מעתה ואילך אעשה הכל כדי‬
‫לגייס את מר אגם לטובת הדינר"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬להפתעתו מר אגם נענה‬
‫להצעה‪" .‬השתתפתי יחד אתו בדינר‬
‫והמכירה הפומבית של חפצי האומנות‬
‫פרי יצירתו הכניסה לקופת רשת‬
‫חב"ד בקריות סכומים נכבדים מאד‪.‬‬
‫מעתה הפך יעקב אדם לאורח של‬
‫כבוד בכל הדינרים של מוסדות חב"ד‬
‫בקריות‪ .‬עד היום‪ ,‬הם מקבלים ממנו‬
‫יצירות ורווחיהם מוקדשים למוסדות‬
‫ולפעילות"‪.‬‬
‫מר יעקב אגם בדינר‬
‫דבריו של ר' זושא גם הם התקיימו במלואם‪" .‬באותה שנה‪ ,‬נפטר אחד‬
‫ממתפללי בית כנסת חב"ד ברחובות‪ ,‬יהודי גלמוד שאת כל הירושה הוריש‬
‫לקהילת חב"ד ברחובות‪ .‬הירושה כללה סכום כסף נכבד ודירה על כל תכולתה‪.‬‬
‫ראיתי בכך אות משמים ש'כאשר עוזרים ליהודי לא יוצא נזק'"‪.‬‬
‫עליך לתת את כל היד!‬
‫בית חב"ד השרוף‬
‫בכל אחד מן השנים הבאות‪ ,‬כמעט‪ ,‬התקיים 'דינר' שכזה‪ ,‬כאשר בין אורחי‪-‬‬
‫הכבוד‪ ,‬שהפכו מיד לידידי חב"ד בקריות עד היום‪ ,‬נמנים‪ :‬שופטים‪ ,‬רופאים‪,‬‬
‫אמנים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬עורכי‪-‬דין מכל הצפון‪ ,‬ראשי ערי‪-‬הקריות וחיפה‪ ,‬נשיא‬
‫‪ 52‬חב"ד קריות‬
‫בית המשפט השלום בחיפה רם סביר‪ ,‬השר לשעבר דוד לוי‪ ,‬השחקן יהודה‬
‫ברקן‪ ,‬השר לשעבר שמעון פרס‪ ,‬ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון‪ ,‬ח"כ‬
‫מאיר כהן אבידוב‪ ,‬ואחרים רבים‪.‬‬
‫שם‪ ,‬היו יכולים לשמוע את ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל‪ ,‬מדבר על‬
‫הרבי ועל פעולות חב"ד כמו חב"דניק מבטן ומלידה‪ ,‬ושר שמוותר על שני‬
‫אירועים אחרים ובא להצהיר "כשחב"ד קוראים לי להגיע אני מתייצב מיד‪ .‬עוזב‬
‫הכל‪ ,‬דוחה את שאר האירועים‪ ,‬כי אין כמו חב"ד"‪.‬‬
‫בדבריו היה נוהג מר גוראל לשבח בקביעות את הרבי ואת פעילות חב"ד‪.‬‬
‫באחד הדינרים סיפר על פגישה שהייתה לו עם הרבי‪" :‬יצא שהייתה לי זכות‬
‫לשוחח שיחה ארוכה‪ ,‬של שעה וחמישים דקה‪ ,‬עם הרבי מליובאוויטש‪ .‬הוא ידע‬
‫את האמת‪ ,‬הוא ידע את כל מקורבי‪.‬‬
‫אני רוצה לומר‪ ,‬שאין אף מנהיג בדורנו‪,‬‬
‫ואם יש מנהיג בדורנו בעל זיכרון‬
‫פנומנאלי‪ ,‬בעל יכולת לפעול ולהפעיל‬
‫אחרים‪ ,‬ע"פ הדיבור‪ ,‬ולשלוח אותם‬
‫למקומות סיכון‪ ,‬ולהציל יהודים ‪ -‬הרי‬
‫זה הרבי מליובאוויטש‪ .‬ואכן אמרתי‬
‫את זה במספר הזדמנויות‪.‬‬
‫מר אריה גוראל נואם בדינר‬
‫"הפעילות של חסידי חב"ד היא‬
‫פעילות שמהותה מאוד חיובית בדרכי נועם‪ ,‬בשום שכל שיטתי רצופה‪,‬‬
‫מתגברת על מכשולים‪ .‬ובסך הכל יוצרת לנו דור של אנשים טובים‪ .‬לא חשוב‬
‫לנו איך יהודי טוב מנהל את אורח חייו‪ ,‬איך הוא יבלה את שעותיו‪ ,‬איך הוא‬
‫מחלק אותם‪ .‬חשוב לנו מה התוצאות המעשיות‪ .‬והתוצאות המעשיות של‬
‫חסידי חב"ד הם תוצאות חיוביות‪ ,‬ועל‪-‬כן מי שמסייע בידם‪ ,‬מי שעוזר להם ‪-‬‬
‫עושה דבר חיובי‪ ,‬דבר טוב‪ .‬אני רוצה לברך אותם שיצליחו בכל מעשיהם‪ ,‬אם‬
‫אפשר להביע הוקרה‪ ,‬מאיש שחובש כיפה רק בהזדמנויות כאלה‪ ,‬אבל להביע‬
‫הוקרה עבור פעילותם השיטתית‪ ,‬החרוצה‪ ,‬החיובית‪ ,‬הבונה‪ ,‬בהעמדת בני‬
‫האדם טובים בישראל‪.‬‬
‫"ואם לאו נחוץ משהו כיום במדינה‪ ,‬זה בני אדם שכל אחד מהם אחראי‬
‫לכלל‪ ,‬אחראי לחברה‪ .‬ואלה אנשים הלא אנוכיים‪ ,‬הלא קובעים את השקפת‬
‫עולמם לפי התשובה לשאלה מאיפה אני‪ .‬אלה אנשים שחב"ד מחנכת אותם‬
‫חב"ד קריות ‪53‬‬
‫לגיבוש אופי של איש יהודי טוב‪ ,‬עם כל חילוקי הדעות שיכולים להיות בנידון‪.‬‬
‫על‪-‬כך‪ ,‬מלוא הוקרתי להם‪ ,‬ועוד פעם‪ ,‬יבורכו אלו המסייעים לבני אדם"‪.‬‬
‫•‬
‫במשך השנים נהג יעקב אגם‬
‫להשתתף בקביעות בכל הדינרים‪,‬‬
‫בהם תרם מיצירותיו‪ .‬באחת‬
‫הפעמים‪ ,‬צירף אליו הרב אוירכמן את‬
‫יעקב אגם ובנו לשהות בשבת בחצרו‬
‫של הרבי‪ .‬במשך השבת הגיע אגם‬
‫להשתתף בתפילות עם הרבי‪ ,‬ואף‬
‫בהתוועדות‪ ,‬וזכה לעידודים מיוחדים‬
‫מהרבי במהלכה‪.‬‬
‫יעקב אגם עם תמימים בחצר הרבי‬
‫באחת השנים עבר האמן המפורסם יעקב אגם אצל הרבי‪ ,‬וסיפר לו על‪-‬כך‬
‫שהשתתף בדינר של חב"ד בקריות‪ ,‬ותורם להם – ולחב"ד בקליפורניה – רבות‪.‬‬
‫הגיב על‪-‬כך הרבי‪" :‬כאשר נותנים אצבע – מבקשים את כל היד"‪ .‬כלומר‪ :‬עליך‬
‫לתת להם יותר!‬
‫"ניגשתי כמו ילד קטן לקבל את הדולר המפורסם"‬
‫כשהוחלט להביא את השחקן‬
‫יהודה ברקן‪ ,‬קבעה הנהלת ה'רשת'‬
‫פגישה במשרדו‪ .‬בפגישה שהוקצתה‬
‫לעשר דקות‪ ,‬ונמשכה למעשה כשלוש‬
‫שעות‪ ,‬שבו הללו את נפשו של ר' יהודה‪.‬‬
‫פגישה זו‪ ,‬היוותה למעשה הכנה‬
‫לפגישות רבות נוספות מיוזמתו‪,‬‬
‫יהודה ברקן מנחה את המכירה פומבית‬
‫אם לפני הדינר או אחרי הדינר‪ ,‬ובכל‬
‫הזדמנות אחרת‪ ,‬כאשר זמן רב בפגישות הללו הוקדשו לשיחות מעמיקות‬
‫בנושאי יהדות‪.‬‬
‫באחת הפעמים הזמין ר' יהודה את הנהלת ה'רשת' לבר‪-‬מצווה של בנו‪ .‬הם‬
‫באו כמשלחת שכללה את הרב אוירכמן‪ ,‬ר' זהר אייזנברג והרב ישראל הלפרין‪ .‬הרב‬
‫חב"ד קריות ‪55‬‬
‫‪ 54‬חב"ד קריות‬
‫אוירכמן הביא עמו 'משקה' שקיבל מהרבי על‪-‬מנת לחלק למשתתפים‪ .‬מששמע‬
‫על‪-‬כך יהודה‪ ,‬הזמין אל שולחנם חלק גדול מהאורחים לקבל כוסית מ'משקה'‬
‫זה‪ .‬וכך נהפך השולחן בו ישבו‪ ,‬לשולחן המרכזי של הבר‪-‬מצוה‪ ,‬כשיהודה מוסיף‬
‫ומביא לשולחן אורחים ושחקנים מפורסמים‪ ,‬כיורם גלובוס ואחרים‪.‬‬
‫בדינר הראשון‪ ,‬בו הנחה יהודה את המכירה פומבית‪ ,‬סיפר על "מופת"‬
‫מיוחד שהתרחש באותו בר‪-‬מצוה‪ ,‬כאשר כמה אביו וקרבות משפחתו שלא‬
‫חשו בטוב‪ ,‬לגמו מהמשקה של הרבי והתרפאו‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬בעקבות שיחות עמו על‪-‬כך‪ ,‬אף ביקר אצל הרבי‪ .‬כשהגיע‬
‫לקבל דולר‪ ,‬נותר לעמוד זמן רב בצדו של הרבי‪ ,‬אך בכדי לצפות במעמד האדיר‪.‬‬
‫בדינר אף ציין‪ ,‬כי על‪-‬אף שאינו נוהג לבקש חתימות וסגולות מאף אחד‪,‬‬
‫הרי ש"כאשר עברתי אצל אותו איש יקר‪ ,‬הרבי‪ ,‬ניגשתי כמו ילד קטן וביקשתי‬
‫את הדולר המפורסם"‪.‬‬
‫לרשת העמידה אותה לא אחת על רגליה – ביחד עם הרב אוירכמן‪ ,‬את הספר‬
‫לרבי‪ ,‬שהורה למזכירים לעלותו לקומה השנייה‪ ,‬לחדרו הפרטי‪.‬‬
‫גם פעולות גדולות אחרות צמחו‬
‫מתוך הדינרים‪ .‬כך למשל‪ ,‬ב"דינר"‬
‫שהתקיים בחודש ניסן תש"נ‪,‬‬
‫החליטו ראשי ערי הקריות להעניק‬
‫לרבי את מפתחות עריהם‪ .‬כשהגיש‬
‫הרב אוירכמן‪ ,‬בשליחות העירייה‪,‬‬
‫את מפתחות הקריות לרבי‪ ,‬אמר לו‬
‫הרבי‪" :‬כאשר מוסרים את המפתחות‬
‫הרב אוירכמן מגיש את מפתחות הערים לרבי‬
‫ מוענקת גם הבעל‪-‬הבית'שקייט על כל‬‫הדברים הטובים שבמקום"‪ .‬משחזר‪ ,‬מיהר לדווח לרבי על‪-‬כך שאת המסר של‬
‫הרבי קיבלו בשמחה ראשי הערים‪ ,‬שחלקם היו חברים במפגלת 'מרץ'‪.‬‬
‫אורח הכבוד בדינר אחר‪ ,‬שהתקיים בשנת תש"ן‪ ,‬מר שמעון פרס‪ ,‬דיבר‬
‫על פעולותיה של חב"ד והרבי ברחבי העולם ובפרט ברוסיה ובקליטת העליה‬
‫והזכיר את ביקורו אצל הרבי ואת קשריהם של שז"ר ואלתרמן לחב"ד‪.‬‬
‫ספר הזהב‬
‫לקראת שנת הפ"ו להולדתו של‬
‫הרבי‪ ,‬הכינה הרשת את "ספר הזהב"‬
‫שיוגש לרבי כמתנה ליום הולדתו‪.‬‬
‫בתוך הספר ציינו בעלי ממון תושבי‬
‫הארץ והעולם בכלל ותושבי הקריות‬
‫בפרט את הבטחותיהם לתת סכומים‬
‫עבור התפתחות פעילות חב"ד‬
‫בקריות בשווי הכולל את מספר גילו‬
‫של הרבי – שמונים ושש‪.‬‬
‫ראש העיר קרית מוצקין מר מילר מוסר את מפתח עירו‬
‫במהלך הדינר‬
‫מפתח העיר קרית ביאליק‬
‫ספר הזהב‬
‫הסכומים נעו בין ‪ 86$‬לבין ‪ 86,000$‬וההתחייבויות ניתנו ב"דינר" המיוחד‬
‫שהתקיים באותה שנה‪ .‬למי שיתרום את הסכום הגבוה ביותר‪ ,‬הובטח שיזכה‬
‫להגיש את הספר לידיו הקדושות של הרבי‪.‬‬
‫בסיומו של מעמד חלוקת הדולרים שהתקיים בי"א ניסן תשמ"ח בביתו של‬
‫הרבי‪ ,‬הגיש הנגיד ר' נחום דונר –שתרם את הסכום הגבוה ומי שעזרתו הרבה‬
‫מפתח העיר קרית ביאליק‬
‫מפתח העיר קרית מוצקין‬
‫חב"ד קריות ‪57‬‬
‫‪ 56‬חב"ד קריות‬
‫תשמ"ח‬
‫הרב אוירכמן‪ ,‬פרס‪ ,‬אגם‪ ,‬הרב קפלן‬
‫מני פאר‬
‫תשמ"ט‬
‫תשמ"ו‬
‫יעקב אגם נואם‬
‫הצייר ברוך נחשון ויעקב אגם‬
‫תשמ"ז‬
‫הסנטור בשוביץ בנאומו‬
‫דוד לוי וזהר‬
‫מכירה פומבית‬
‫שולחן הכבוד‬
‫קהל‪.‬‬
‫תש"נ‬
‫קהל‬
‫ר' זהר אייזנברג‪ ,‬שמעון פרס והרב מקמל‬
‫הרב אוירכמן‪ ,‬מר שמעון פרס ומר יעקב אגם‬
‫תשנ"ב‬
‫הרב גרוסמן נואם בדינר‬
‫מפתח העיר קרית מוצקין‬
‫יוסף יקרי‬
‫תזמורת‬
‫‪ 58‬חב"ד קריות‬
‫פגישה עם נשיא ארה"ב‬
‫הקשר המיוחד שנוצר עם הסנטור‬
‫רודי בשוביץ הוביל לפגישה מעניינת‬
‫עם נשיא ארה"ב‪ .‬היה זה בחורף‬
‫תשמ"ט‪ ,‬כאשר הרב אוירכמן יזם‬
‫פגישה בבית הלבן‪ ,‬שבה השתתפו‬
‫ראשי שמי"ר )שומרי מצוות יוצאי‬
‫רוסיה(‪ ,‬אסירי ציון ומסורבי עליה‬
‫ועסקנים ידועי שם‪ .‬אלה הגיעו לבית‬
‫הרב אוירכמן ורונלד רייגן‬
‫הלבן בוושינגטון כדי להודות לנשיא‬
‫ארצות‪-‬הברית רונלד רייגן על פועלו למען יהדות רוסיה ולמען יהדות העולם‪.‬‬
‫את רייגן אין צורך להציג‪ .‬העובדות על קשריו עם תנועת חב"ד מדברות‬
‫בעד עצמן‪ .‬היה זה רייגן שקבע את יום‪-‬הולדתו של הרבי כאירוע לאומי בגדולה‬
‫שבמעצמות תבל‪ .‬היה זה רייגן שנענה לבקשת הרבי וקרא לאומה האמריקאית‬
‫לשמור על ערכי האנושות כפי שהם באים לביטוי ב‪ 7-‬מצוות בני נח‪ .‬והיה זה‬
‫רייגן שאמר וכתב שהרבי הוא "הדמות החינוכית הגדולה ביותר"‪...‬‬
‫הדרך לפגישה עם נשיאה של ארה"ב היתה קצרה‪ .‬היא עברה בין הקריות‬
‫לניו‪-‬יורק ולוושינגטון והסתייעה בקשרים העמוקים של צמרת המפלגה‬
‫הרפובליקנית עם נציגי חב"ד בארה"ב‪ .‬הגיעו לפגישה גם מסורבי העליה‬
‫פרופסור ירמיהו ברנובר‪ ,‬יצחק קוגן )שמי"ר(‪ ,‬אסירי ציון יוסף ביגון ונתן‬
‫שצ'רנסקי‪ ,‬יו"ר נשיא הקהילות בארה"ב מוריס אברמס‪ ,‬ואפילו האמן יעקב‬
‫אגם‪ ,‬שיצירתו ‪ -‬הגדה של פסח ‪ -‬הוגשה לנשיא כסמל לחירות העם היהודי‪.‬‬
‫ומה אמר רייגן? פקידים בבית הלבן אמרו באותם ימים כי קודם לפגישה‬
‫הוא התרגש‪ .‬מרגשת במיוחד הם ציינו את העובדה כי יש מי שמכיר תודה‬
‫דווקא בתקופה האחרונה לשהותו בבית הלבן‪ ,‬אמרו הפקידים בשמו‪ .‬רייגן‬
‫עצמו‪ ,‬שלא הסתיר את התרגשותו‪ ,‬אמר לנוכחים‪" :‬אינני יודע אם אני ראוי‬
‫לברכות ולמתנה שהענקתם לי‪ .‬המעשה יקר ונוגע לליבי‪ ,‬אקח את המתנה‬
‫איתי לספרייה הנשיאותית שלי‪ ,‬שתישאר למזכרת"‪ .‬בתום הפגישה‪ ,‬שארכה‬
‫‪ 20‬דקות‪ ,‬הוא טפח לרב אוירכמן על השכם‪ ,‬התחבק ואמר "אתה ראוי להצלחה‬
‫בכל דרכך"‪.‬‬
‫הרב אוירכמן‪ ,‬המעיד כי טפיחתו של הנשיא היתה נרגשת בכל רמ"ח אבריו‪,‬‬
‫חב"ד קריות ‪59‬‬
‫השיב "שיהיה לך בהצלחה מכאן ולהבא לפחות כשם שהצלחת בעבר"‪ .‬הפגישה‬
‫בבית הלבן זכתה להד תקשורתי רב‪ ,‬כאשר ‪ 360‬עיתונים ברחבי ארצות הברית‬
‫דיווחו עליו‪ ,‬ובמהלך אותם שבועות הרב אוירכמן התראיין לרשתות טלוויזיה‬
‫רבות בארה"ב ובאירופה‪.‬‬
‫‪ 60‬חב"ד קריות‬
‫כוללים לעולים‬
‫בשנת תשנ"ב הקימה חב"ד‬
‫בקריות רשת של "כוללים" – מרכזי‬
‫למידה לעולים חדשים מחבר העמים‬
‫– בשיתוף עם מרכז גוטניק וכולל‬
‫חב"ד‪ .‬באזור הוקמו חמשה מרכזי‬
‫למידה – בבית הכנסת המרכזי‬
‫"שערי משה"‪ ,‬בבית חב"ד בקרית ים‪,‬‬
‫בבית חב"ד – מרכז גוטניק בקרית ים‬
‫שיעור בכולל עם ר' נפתלי פורמן‬
‫א'‪ ,‬בבית‪-‬המדרש "מנחם לציון"‬
‫שבקרית מוצקין‪ ,‬ומרכז נוסף בקרית‬
‫ביאליק‪" .‬מערכת הלימודים עשירה‬
‫ומגוונת ביותר והיא כוללת את מירב‬
‫הידע שעל העולה לרכוש בעצמו‪,‬‬
‫במינימום המאמץ והריכוז – דבר‬
‫שמאפשר גם למבוגרים שבין העולים‬
‫להשתלב במסגרת אחידה יחד עם‬
‫הצעירים"‪ ,‬אומר ר' נפתלי פורמן‪ ,‬מי‬
‫ביקור הרב גוטניק בקריות‬
‫שמפקח על הפעילות בתחום זה ביד‬
‫רמה‪" .‬המערכת כוללת אפוא את הלימוד הבסיסי החל מאל"ף בי"ת‪ ,‬חומש‬
‫ורש"י‪ ,‬ועד לבקיאות בכל מושגי היסוד של היהדות"‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪61‬‬
‫השבעים לחיינו‪ ,‬זכינו לעלות ארצה‪,‬‬
‫ובזכות המפעל המבורך שמתקיים‬
‫בעזרתך‪ ,‬הרב גוטניק‪ ,‬אנו לומדים‬
‫דברים שעשרות שנים נמנעו מאיתנו‪.‬‬
‫לנגד עיני צפה ועולה דמות סבי שאני‬
‫כילד קטן עמדתי ליד מיטתו שעות‬
‫ספורות ממש לפני שהשיב את‬
‫נשמתו לבוראו‪ .‬והוא אז אמר לי‪:‬‬
‫'לעולם אל תשכח מיהדותך'"‪.‬‬
‫אירוע לעולים בקרית ים‬
‫"הרב גוטניק"‪ ,‬קרא נציג התלמידים בעיניים לחות‪" ,‬אני חושב שסבי התכוון‬
‫אליך‪ ,‬שאתה והאנשים שפועלים בזכותך דואגים לכך שאזכור את יהדותי"‪.‬‬
‫•‬
‫למעשה‪ ,‬הפעילות עם העולים מרוסיה רחבה הרבה יותר‪ .‬אירועים רבים‬
‫מקיימת הרשת הפונים במיוחד לעולים‪ .‬לקראת החגים מודפסים חוברות‬
‫הסברה בשפה הרוסית על מהותו של החג הקרב‪ ,‬ובמקביל מתקיימים כינוסים‬
‫והרצאות עם מיטב המרצים מעולי רוסיה‪ .‬בכל אירוע שכזה מוזמנים להופיע‬
‫מקהלות המחזירות את העולים עשרות שנים אחורה‪ ,‬כאשר הם מזמרים את‬
‫הניגונים ביידיש וברוסית‪ ,‬אותם שמעו העולים הללו בפעם האחרונה‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫בבית סבא ברוסיה הקומוניסטית‪.‬‬
‫לימינו של ר' נפתלי פועל צוות המורים‪ ,‬שאמונים על מערכת הלימודים‬
‫כמו גם על היחס האינדבדואלי שמוענק לכל עולה‪ .‬מלבד מערכת הלימודים‪,‬‬
‫שהותאמה אישית על‪-‬ידי הצוות עתיר הנסיון‪ ,‬בהתאם לרמתו האישית של כל‬
‫עולה‪ ,‬ובהתחשב בגילו‪ ,‬זוכה כל תלמיד לקבלת סיוע באופן קבוע לקראת כל‬
‫חג ומועד‪ ,‬ומעבר לכך ‪ -‬עזרה בסיסית הכוללת סבסוד לרכישת חפצי קדושה‬
‫חיוניים‪ ,‬כמו תפילין‪ ,‬טלית וכיוצא באלו‪.‬‬
‫על השפעתם העצומה של רשת הכוללים‪ ,‬ניתן ללמוד מדבריו של א'‬
‫התלמידים באירוע מרגש שהתקיים לרגל ביקורו של איל ההון האוסטרלי‬
‫הנגיד החב"די הרב יוסף יצחק גוטניק‪ ,‬שתרם רבות למפעל מעת הקמתו‪.‬‬
‫בסופו של האירוע בירך נציג התלמידים רועד מהתרגשות‪" :‬אנו כולנו בשנות‬
‫אירוע לעולים בקרית ים‬
‫חב"ד קריות ‪63‬‬
‫‪ 62‬חב"ד קריות‬
‫אירוע לעולים בקרית מוצקין‬
‫אירוע לעולים‬
‫קרית מוצקין‬
‫אירוע לעולים בבית הכנסת המרכזי‬
‫אריאל שרון באירוע לעולים בקרית ים‬
‫אריאל שרון באירוע לעולים בקרית ים‬
‫אירוע לעולים בקרים ים‬
‫שיעור לעולים בכולל‬
‫ליל סדר לעולים‬
‫ברית אחים למען העולים‬
‫תפארת מנחם קרית ים ב‬
‫תפארת זקנים‬
‫מרכז 'עזרת שושנה'‬
‫ליל סדר ציבורי‬
‫תמונה קבוצתית‬
‫שיעור בכולל קרית ים‬
‫חב"ד קריות ‪65‬‬
‫‪ 64‬חב"ד קריות‬
‫פרק ט' | יתיר מבחיוהי‬
‫זעקת 'עד מתי?'‪ ...‬ורוצים אנו לראות את מלכנו בעיני בשר בגאולה האמיתית‬
‫והשלימה תיכף ומיד"‪.‬‬
‫ההלם שלאחר הסתלקות הרבי‪ ,‬בג' תמוז תשנ"ד‪ ,‬הוליד תחזיות קודרות‬
‫באשר ליכולת ההתפתחות של הפעילות החב"דית ברחבי העולם‪ .‬אך למעשה‪,‬‬
‫הפעילות צברה תאוצה וכמעיין מים חיים לא פסקה הפעילות של חב"ד ואף‬
‫התחזקה יותר‪ ,‬גם בימים בהם החושך יכסה ארץ‪ .‬גם בקריות‪ ,‬ניכר כי אכן‬
‫"יתיר מבחיוהי"‪.‬‬
‫רבים מאנ"ש שנכחו‪ ,‬הרימו את תרומתם במקום לפעילות שתתקיים‬
‫במרכז זה‪ .‬במהלך ההתוועדות הודה הרב אוירכמן‪ ,‬לידידים שתודות לעזרתם‬
‫הנדיבה התאפשר לשפץ ולשכלל את המקום כיאה וכיאות‪ ,‬הלא המה ר' יוסף‬
‫שכטר ור' פנחס אנדר‪ .‬וכמובן ליוזמים‬
‫והדוחפים לפעילות במקום הנדיבים‬
‫ר' מרדכי וגב' אסתר קוברינסקי ע"ה‪,‬‬
‫המסייעים להצלחת המקום‪.‬‬
‫מרכז "עזרת מנחם" הכולל שורת מוסדות העוסקים במתן עזרה אינטנסיבי‬
‫לנזקקים וקשיי‪-‬יום‪ ,‬בית ספר "אור אבנר" הראשון מסוגו בכך שהוא משלב‬
‫לימודי יהדות עם לימודים מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬וכך גם רובם של‬
‫בתי חב"ד מתוך חמשה עשר הפרוסים ברחבי הקריות ‪ -‬הינם נחלת ההצלחה‬
‫שממשיכה להאיר את פניה גם אחרי ג' תמוז‪.‬‬
‫פתיחת 'מנחם לציון' בימי השבעה‬
‫ימים ספורים לפני ג' תמוז של‬
‫שנת תשנ"ד‪ ,‬נעתר ראש עיריית‬
‫קריית מוצקין מר חיים צורי לבקשת‬
‫הרשת‪ ,‬להעניק מקלט רחב ידיים‬
‫במרכז העיר עבור הפעילות החב"דית‬
‫בעיר‪ .‬כשנודע על ההסתלקות‪,‬‬
‫הוחלט כי הבית ישמש מנוף ומוקד‬
‫פעילות לחיזוק ההתקשרות לרבי‬
‫והליכה באורחותיו הקדושים‪.‬‬
‫"החלטנו לפתוח את בית המדרש‬
‫'מנחם לציון' עוד בימי השבעה‪ ,‬כדי‬
‫להוכיח שהפעילות לא תיחלש חלילה"‪ ,‬אומר הרב אוירכמן‪.‬‬
‫ומאז מהווה המקום מרכז שוקק‬
‫פעילות‪ ,‬כמעט עשרים וארבע שעות‬
‫ביממה‪ ,‬ובו תוכלו למצוא‪ :‬בית כנסת‬
‫ובית מדרש פעיל – בראשות רב‬
‫בית המדרש 'מנחם לציון'‬
‫העיר הרב דרוקמן‪ ,‬מרכז לימודי יומיומי‬
‫לעולים‪ .‬כן נערכים במקום‪ :‬שיעורים והרצאות לגברים ונשים‪ ,‬בר מצוות‪,‬‬
‫בריתות וחתונות לעולים‪ .‬ואירועים מרכזיים ביומי דפגרא‪.‬‬
‫פתיחת בית הכנסת‬
‫בתוך ימי השבעה‪ ,‬נערכה כבר התוועדות חנוכת הבית ונתקבלו החלטות‬
‫לגבי הפעולות במקום‪ .‬ההתוועדות הייתה רבת משתתפים‪ .‬במהלך ההתוועדות‬
‫חתמו כל אנ"ש בקריות על מכתב מיוחד שנשלח אל הרבי והונח בציון הק'‪ ,‬כי‬
‫"מקבלים אנו על‪-‬עצמנו בלי‪-‬נדר‪ ,‬להוסיף כוחות עוז ותעצומות בכל העניינים‬
‫אשר כ"ק אדמו"ר הורנו ללכת באורחותיו הק' מתוך אהבת ישראל‪ ,‬ומתוך‬
‫הפ''נ ששלחו אנ''ש בקריות‬
‫דיווח בעיתונות על הפתיחה‬
‫חב"ד קריות ‪67‬‬
‫‪ 66‬חב"ד קריות‬
‫פרק י' | מרכזי החסד ‪" -‬עזרת מנחם"‬
‫הפתיחה‬
‫התוועדות הפתיחה עוד בימי השבעה‬
‫לימודים בחצר בית הכנסת‬
‫עזרת נשים‪ .‬פתיחה‬
‫תפילה בבית הכנסת‬
‫קביעת המזוזה‬
‫תפילה בבית הכנסת‬
‫כתבה על ההתוועדות בימי השבעה‬
‫המצב הביטחוני הקשה בו הייתה‬
‫שרויה ישראל בעשורים האחרונים‬
‫הביא לשבר כלכלי דרמטי‪ .‬מאות‬
‫אלפי משפחות חיות מתחת לקו‬
‫העוני ורבבות ילדים חשים את‬
‫המצוקה על בשרם‪ .‬המשאבים‬
‫הרבים אותם משקיעה ממשלת‬
‫ישראל בייצוב המערך הביטחוני‬
‫חלוקת אוכל במרכז "עזרת מנחם"‬
‫ודאגה לחצי מיליון עולים חדשים‬
‫שהגיעו לישראל בחמש השנים האחרונות‪ ,‬הביא לקריסתה של מערכת‬
‫הרווחה‪ .‬כתוצאה מכך חצה אחוז המובטלים בישראל את קו ה‪ ,10%-‬והשבר‬
‫הכלכלי‪-‬חברתי הלך והעמיק‪.‬‬
‫עמותת "עזרת מנחם"‪ ,‬שנקראה‬
‫על‪-‬שמו של הרבי‪ ,‬הוקמה לפני‬
‫כעשר שנים בתמיכתם של ר' מרדכי‬
‫ואסתר קוברינסקי ע"ה‪ ,‬במטרה‬
‫להעניק סיוע למי שנפלו קרבן‬
‫למציאות העגומה‪.‬‬
‫בהמשך התפתח המקום ונוספו‬
‫אגפים נוספים‪ ,‬תודות לסיוע המיוחד‬
‫מרת פדרמן עם קונסול ישראל בניו‪-‬יורק‬
‫שהעניקה מרת חדוה פדרמן‪ ,‬הפועלת‬
‫רבות בחו"ל למען הצלחת הרשת‪ ,‬לעילוי נשמת בעלה ר' יצחק לייב פדרמן ע"ה‪.‬‬
‫מחלקות רבות ומגוונת מפעילה העמותה‪ :‬בית תמחוי‪ ,‬חלוקת סנדוויצ'ים‬
‫בבתי הספר‪ ,‬עזרה למשפחות נפגעי הטרור‪ ,‬בית הילד והילדה‪ ,‬מרכז הלבשה‬
‫וביגוד‪ ,‬עזרה לחגים‪.‬‬
‫מפעל ההזנה‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בראשית המאה עשרים ואחת מלאה ברעבים‪ .‬אנשים‬
‫מחטטים בפחי אשפה‪ ,‬מחפשים אוכל ‪ -‬זה מראה נפוץ ברחובות ישראל‪ .‬עוני‪,‬‬
‫חב"ד קריות ‪69‬‬
‫‪ 68‬חב"ד קריות‬
‫דלות איומה ורעב ‪ -‬רעב ללחם‪ .‬כך נכתב בעיתוני הקריות שבישרו על הקמת‬
‫מפעל ההזנה של חב"ד‪.‬‬
‫בראשית שנת תש"ס נחשפה‬
‫ה"רשת" למציאות הזאת‪ ,‬ולא יכולה‬
‫הייתה לעמוד מנגד‪ ,‬ותוך ימים הפך‬
‫בית המדרש הקטן ברח' ביאליק‬
‫בקרית ים למרכז הזנה יומי למאות‬
‫רעבים בקריות – מרכז "עזרת מנחם"‪.‬‬
‫"לא הייתי מסוגל להישאר אדיש‪,‬‬
‫כשאני רואה יהודי מחטט בפחי‬
‫אשפה"‪ ,‬אומר הרב אוירכמן‪" ,‬אני‬
‫חושב שלדבר כזה אף אחד לא יכול‬
‫להישאר אדיש‪ .‬כשראיתי את זה‬
‫החלטתי שבקריות לא יהיו רעבים"‪.‬‬
‫מחטטים בפחי אשפה‬
‫השכם בבוקר‪ ,‬כל בוקר‪ ,‬עמלים‬
‫במקום אנשי חב"ד על ארוחות‬
‫חמות‪ ,‬שיחולקו במהלך היום‬
‫לכחמש מאות מבוגרים וילדים רכים‪.‬‬
‫עוד לפני הצהריים הם מתארגנים‬
‫בתור‪ ,‬מחכים בסבלנות‪ .‬הם יודעים‬
‫שמהמקום הזה לא יצאו רעבים‪.‬‬
‫"אנחנו מביאים אותם מתוך פחי‬
‫הזבל‪ .‬במקום שיאכלו ירקות רקובים‪,‬‬
‫אנחנו מביאים אותם לפה"‪ ,‬אומר ר'‬
‫ברוך אוירכמן‪ ,‬מנהל מרכז "עזרת‬
‫מנחם"‪.‬‬
‫שפע של בשר‪ ,‬עוף‪ ,‬דגים‪ .‬בזכות‬
‫מפעל "עזרת מנחם" לא תמצאו עוד‬
‫רעב אחד באזור הקריות‪" .‬אם לא היה את החברה של חב"ד‪ ,‬לא היה לי מה‬
‫לאכול‪ .‬רק אלוקים"‪ ,‬תיאר אחד מבאי מפעל ההזנה‪.‬‬
‫קשה להישאר אדיש לעשייה הזאת‪ ,‬שלא נסתרת מעיניהם של תושבי‬
‫הקריות ואישי ציבור רבים באזור‪ ,‬שמביעים תמיכה במפעל המבורך‪" .‬הפעילות‬
‫"לא נשאיר אף אחד רעב"‬
‫הזו היא ברוכה ללא כל ספק‪ .‬חב"ד נכנסת איפה שהממסד הישראלי לא נכנס‪,‬‬
‫איפה שאנחנו לא מסוגלים לתת מענה‪ .‬האמת היא שאני לא יודע מאיפה יש‬
‫לרב אוירכמן את המשאבים‪ ,‬אני בטוח שאין לו‪ .‬אבל‪ ,‬ואני גם בטוח שאם היה‬
‫לו יותר משאבים‪ ,‬הוא היה יכול לעזור לנו הרבה יותר"‪ ,‬אמר ראש עיריית קרית‪-‬‬
‫ים מר שמואל סיסו‪ ,‬בכינוס פתיחת מפעל ההזנה‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪71‬‬
‫‪ 70‬חב"ד קריות‬
‫חלוקת סנדוויצ'ים בבתי הספר‬
‫קהילת חב"ד בקריות מחוברת היטב למציאות‪ ,‬והמציאות קשה‪ .‬קשה‪ ,‬עד‬
‫כדי כך‪ ,‬שילדים הולכים רעבים לבתי הספר‪" .‬גיליתי לתדהמתי ולצערי הרב‬
‫שיש ילדים שמגיעים רעבים לבית הספר‪ ,‬בלי סנדויצ'ים‪ .‬פניה לרב אוירכמן‪,‬‬
‫התארגנות מהיום למחר‪ ,‬ואני יכול להגיד שסדר גודל של מאות סנדויצ'ים‬
‫מחולקים בבתי הספר היום‪ ,‬ואין ילד ב"ה שמגיע רעב לבית הספר"‪ ,‬מספר מר‬
‫סיסו‪.‬‬
‫במפעל ההזנה עמלים אנשי‬
‫חב"ד מדי יום על הכנת הכריכים‬
‫למאות ילדים בבתי הספר‪ ,‬שהוריהם‬
‫חסרו את הכסף לקנות הביתה כיכר‬
‫לחם‪" .‬הפעילות של חב"ד מבורכת‬
‫ומונעת רעב ממספר גדול של ילדים‪.‬‬
‫אני מאמינה שילד שמגיע על קיבה‬
‫ריקה‪ ,‬גם יכולת הלימודית שלו‬
‫נמוכה יותר‪ ,‬ושהוא יושב שבע‪ ,‬אז‬
‫גם היכולת הלימודית שלו עולה‬
‫והתוצרים שלו משתפרים"‪ ,‬מציינת‬
‫גב' חנה אברמוביץ'‪ ,‬מנהלת בית ספר‬
‫"אור אבנר" בקרית‪-‬ים‪.‬‬
‫ר' רפאל ברדוגו‪ ,‬מצוות "עזרת מנחם" מכין סנדוויצ'ים‬
‫"החברה האלה מחב"ד עושים עבודת קודש‪ ,‬כיוון שאנחנו היינו ממש בפני‬
‫שוקת שבורה‪ .‬לא מצאנו אמצעים מאיפה להאכיל את הילדים הרעבים בבית‬
‫ספרנו"‪ ,‬אומר מנהל בית ספר בקרית‪-‬ים‪.‬‬
‫‪ 72‬חב"ד קריות‬
‫עזרה למשפחות נפגעי הטרור‬
‫מזה מספר שנים חי עם ישראל בצל מעשי רצח נפשעים שקיבלו את שם‬
‫הקוד "פעולות טרור"‪ .‬מאות בני אדם נהרגו ואלפים נפצעו‪ .‬משפחות שלמות‬
‫נגדעו ואחרות נשברו‪ .‬ב"עזרת מנחם" לא יכלו לשבת מנגד ורתמו את המערכת‬
‫הגדולה שלהם‪ ,‬לעזור ולסייע למשפחות אלה‪.‬‬
‫הפעילות נעשית בתיאום ובהכוונת האנשים הסוציאליים של הביטוח‬
‫הלאומי‪ .‬הצוותים מסייעים בארגון ההלוויות וארגון תפילות ומניינים בימי‬
‫ה'שבעה'‪ .‬בהמשך מבקרים צוותים של צעירי חב"ד את המשפחות על מנת‬
‫לעמוד מקרוב על העזרה והתמיכה שיש להעניק למשפחה‪.‬‬
‫קשר קרוב נוצר עם המשפחות‪" .‬עזרת מנחם" מזמינים את המשפחות‬
‫להתארח אצלם בשבתות ובחגים‪ .‬מבקרים את המשפחות לקראת החגים‪,‬‬
‫מביאים קצת אור ושמחה למי שגורלם התאכזר להם כה קשות‪.‬‬
‫מרכז הלבשה וביגוד‬
‫יש ילדים שבעבורם בגדים הם עניין של אופנה ומותגים‪ .‬אבל יש גם ילדים‬
‫שבעולם‪-‬המושגים שלהם‪ ,‬בגדים הפירוש נעליים בלי חורים וסוודר חם בחורף‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪73‬‬
‫חג‪ .‬זה הזמן להחמיא לעקרת‪-‬הבית על הטורח ובעיקר על הנשמה שהשקיעה‬
‫בהכנת המטעמים‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬יש גם מציאות אחרת‪ .‬בעשרות אלפי בתים בישראל שולחן‬
‫השבת והחג הוא מחזה אומלל של דלות ורעב – המשך ישיר לכל השבוע‪ .‬כי‬
‫כשהארנק ריק‪ ,‬המקרר ריק; וכשהמקרר ריק‪ ,‬גם הצלחת ריקה; וכשצלחת‬
‫ריקה‪ ,‬הבטן נשארת ריקה‪ ,‬ואין ניחוחות ואין טעמים ואין שמחה בלב‪.‬‬
‫ב"עזרת מנחם" דואגים מדי שבוע לאלפי משפחות כדי שגם אצלן תשרה‬
‫שמחת השבת‪ .‬קשה להאמין איזה מהפך מחולל ארגז אחד של חלות‪ ,‬יין‪,‬‬
‫ביצים‪ ,‬סוכר‪ ,‬ירקות ושימורים – בחיי משפחה שלמה‪ .‬ובהתקרב החגים‪ ,‬גדלה‬
‫חבילת המזון ומותאמת לצורכי החג המסוים שבפתח‪.‬‬
‫בית הילד קרית שמואל‬
‫בית הילד מהווה בית עבור ילדים ובני נוער מגיל שנתיים עד שש‪-‬עשרה‬
‫שאין להוריהם את האפשרות להעניק להם צרכים בסיסיים‪ .‬המרכז מעניק‬
‫לילדים ארוחות חמות‪ ,‬סיוע בלימודים ומדע תרבותי שדרכו יוכלו להתפתח‬
‫ולהתקדם על אף המצוקה בבית‪ .‬פעולה זו מונעת ממאות ילדים לגדול‬
‫ולהתדרדר לפשע ולאלימות‪.‬‬
‫יש משפחות שבהן 'קניות' היא מילה‪-‬נרדפת לחווייה ולקניונים נוצצים‪.‬‬
‫אבל יש בתים שבהם 'קניות' הפירוש לחם‪ ,‬חלב ומקסימום חצי תבנית ביצים‪.‬‬
‫את הקניונים הם רואים מבחוץ ועל המושג 'חוויית קנייה' הם שמעו רק‬
‫מהשכנים‪.‬‬
‫בית הילד הוקם בשנת תשס"ו‬
‫בתמיכתו של הנדיב מר יהושע‬
‫לפסקר‪ ,‬לזכר הוריו מר אהרן וצילה‬
‫לפסקר ע"ה‪ ,‬מוותיקי ובוני קרית‬
‫חיים‪ .‬הוא ממוקם במבנה הפיס‬
‫השוכן בקרית החינוך שבקרית‬
‫שמואל‪ .‬בכ"ה בכסלו תשס"ו‬
‫התקיים טקס הפתיחה בהשתתפות‬
‫איתי רפופורט‪ ,‬הרב אוירכמן‪ ,‬הרב כהן רבה של חיפה‪,‬‬
‫אישי ציבור ובראשם הנדיב יהושע‬
‫הרב מצגר‪ ,‬מר לפסקר בפתיחה‬
‫לפסקר‪ ,‬העומד בראש וועד ידידי‬
‫המפעל‪ ,‬ובהשתתפות הרב הראשי לישראל‪.‬‬
‫אין כמו שבת וחג להתכנסות משפחתית מלכדת סביב שולחן הסעודה‪.‬‬
‫השירה‪ ,‬דברי התורה‪ ,‬הסיפורים הקטנים מכל השבוע‪ ,‬ניחוחם המשכר של‬
‫התבשילים הנישא באוויר וטעמם המיוחד והערב לחך – טעם של שבת ושל‬
‫פעילות 'בית הילד' מיועדת ומכוונת לכל הילדים ובני הנוער הזקוקים לסעד‬
‫ועזרה מקצועית‪ .‬המקום הוקם ברמה מכובדת ויפה עם ציוד חדשני ומיוחד כדי‬
‫שהילדים הללו ירגישו תחושה טובה ורצון להמשיך ולשהות במקום מידי יום‪.‬‬
‫ב"עזרת מנחם" דואגים גם לאלה‪ .‬הארגון מפעיל מרכז למוצרי הלבשה‬
‫והנעלה הניתנים לנזקקים חינם אין כסף‪ ,‬או תמורת תשלום סמלי של שקלים‬
‫בודדים‪.‬‬
‫'חוויית קנייה' אולי לא תהיה להם‪ ,‬אבל לפחות יהיה להם מה ללבוש‪,‬‬
‫וילדיהם לא יתביישו לבוא לבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫עזרה לחגים‬
‫חב"ד קריות ‪75‬‬
‫‪ 74‬חב"ד קריות‬
‫מגוון הפעילויות בבית הילד‪ :‬סיוע מקצועי סוציאלי למיון‪ ,‬הכוונה והשגה‬
‫של כל ילד על‪-‬פי דרכיו – במסגרת בית הילד‪ .‬הילד יגיע למרכז מיד לאחר‬
‫לימודיו‪ ,‬שם יקבל ארוחת צהריים חמה‪ .‬השלמת הלימודים ומתן סיוע בהכנת‬
‫שיעורי בית לאחר תיאום עם בית‪-‬ספרו של הילד‪ .‬חוגי העשרה – מחשבים‪,‬‬
‫מוסיקה‪ ,‬יהדות‪ ,‬שפות זרות‪ ,‬לוגיקה ושח‪-‬מט‪ .‬ספריית ספרים ודיסקים בכל‬
‫נושאי היהדות‪.‬‬
‫במסגרת הפעילות השוטפת‬
‫יוזם בית הילד טיולים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫פעילויות תרבות וביקור במוזיאונים‬
‫והרצאות‪ .‬גם הורי הילדים מעורבים‬
‫בפעילות‪ .‬וההורים מקבלים הדרכה‬
‫והכוונה להמשך חינוך ילדיהם‪ .‬אנשי‬
‫מקצוע מתחום החינוך‪ ,‬הפסיכולוגיה‬
‫והעבודה הסוציאלית מהווים עבורם‬
‫מוקד תמיכה‪.‬‬
‫ילדים מגיעים לבית הילד‬
‫אהבה‬
‫האזנות‬
‫דרבוקה‪1‬‬
‫בית הילד‬
‫בשעה שעלה לדבר מנהל בית ספר‬
‫בקרית מוצקין‪ ,‬בטכס פתיחת "בית הילד"‪ ,‬סיפר על עשרות תלמידים רעבים‬
‫הלומדים אצלו‪ ,‬לא נשארה באולם אף לא עין אחת יבשה‪ .‬הוא תיאר ילדים‬
‫עזובים‪ ,‬סיפר על תלמידים המגיעים לבית הספר שבטנם מקרקרת מרעב‬
‫כרוני‪ .‬אז הבינו כל הנוכחים עד כמה הייתה נחוצה הקמתו של "בית הילד" על‬
‫התפר שבין קרית חיים לקרית שמואל‪ ,‬דווקא במקום בו הרימה מדינת ישראל‬
‫ידיים‪.‬‬
‫נטילת ידיים‬
‫מחשבים‪2‬‬
‫מחשבים‬
‫כאן יוקם בית הילד‬
‫האזנות‪1‬‬
‫ספורט‬
‫חב"ד קריות ‪77‬‬
‫‪ 76‬חב"ד קריות‬
‫פרק י"א | מוסדות חינוך 'אור‪-‬אבנר'‬
‫רשת החינוך "אור‪-‬אבנר למצוינות – קריות" הוקמה על‪-‬ידי ה"רשת"‬
‫בשנת תשס"ג – במטרה לחזק ולבסס את המורשת הדתית היהודית והזיקה‬
‫לתורה‪ ,‬לעם ולארץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים‪ .‬רשת החינוך כוללת בית‬
‫ספר‪ ,‬ומספר גני ילדים‪ ,‬וממומנת על‪-‬ידי הנגיד החב"די המפורסם ר' לוי לבייב‪.‬‬
‫בתשובה לשאלתה של שרת‬
‫החינוך דאז ציפי לבני‪ ,‬באחת‬
‫הפגישות עמה‪' ,‬מהו סוד ההצלחה‬
‫של מערכת החינוך אור‪-‬אבנר?"‪,‬‬
‫לחש ר' לוי לבייב לרב אוירכמן‬
‫באזנו‪' :‬אמור לה שזה בזכות ה‪1000‬‬
‫דולר שאני נותן בכל חודש עבור כל‬
‫תלמיד"‪.‬‬
‫שלט תודה בכניסה‬
‫מחשבים‪1‬‬
‫קריאה‬
‫שיעורי בית‬
‫ר' לוי לבייב‪ ,‬מר סיסו‪ ,‬הרב אליהו וילהלם‪ ,‬הרב אוירכמן‬
‫תמיכה רבה קיבלה ה'רשת'‬
‫מהרב אליהו וילהלם‪ ,‬שניהל את רשת 'אור אבנר' בארץ‪" .‬הנהלת 'אור אבנר' לא‬
‫האמינו שיהיה ‪ 500‬תלמידים‪ ,‬כפי שיש היום"‪ ,‬נזכר הרב אוירכמן‪" ,‬במהלך‬
‫השנה הראשונה הם אמרו שמכיוון שישנם פחות מ‪ 80‬ילדים הם שוקלים‬
‫לסגור‪ .‬התחייבתי להם שיהיו יותר‪ .‬למעשה‪ ,‬לא היה צורך לשכנע את ההורים‬
‫לשלוח את ילדיהם‪ .‬ההצלחה הייתה יוצאת מן הכלל‪ ,‬והיא זו שהעידה על טיבו‬
‫של המוסד"‪.‬‬
‫בית הספר "אור אבנר" הוא‬
‫הגאוה הגדולה של מערכת החינוך‬
‫בקריות‪ .‬וחב"ד חתומה על ההצלחה‬
‫הזו‪ .‬עשרות ילדים שהוריהם אינם‬
‫שומרי מסורת לומדים כאן‪ ,‬ערכים‬
‫ויהדות‪ ,‬בדגש על מצוינות‪ .‬וכך נראה‬
‫בפועל ‪ -‬הזאטוטים לומדים את חוקי‬
‫השח‪ ,‬משננים טקטיקות ומתנסים‬
‫באסטרטגיות‪.‬‬
‫תמונה קבוצתית‬
‫"הייחודיות היא כמובן שהערכים שאנו רוצים להקנות‪ ,‬ערכי התנהגות‬
‫חב"ד קריות ‪79‬‬
‫‪ 78‬חב"ד קריות‬
‫נכונים‪ ,‬שמבוססים על מסורת ישראל‪ ,‬בלי לחייב אף אחד לשום דבר‪ .‬זאת‬
‫אומרת‪ ,‬הבחירה של כל אחד כמה והאם הוא יעשה את זה‪ .‬אבל אנחנו נקנה‬
‫לכולם את הידיעה וההיכרות עם ערכים טובים ונכונים של התנהגות בחברה‪.‬‬
‫יחד עם זה לתת להם כלי חשיבה ללמידה להצלחה בחיים"‪ ,‬אומרת מנהלת‬
‫בית‪-‬הספר‪ ,‬הגב' חנה אברמוביץ‪.‬‬
‫"ילדים שלא קרובים כל‪-‬כך לנושאים היהודיים‪ ,‬לא יודעים שום דבר‪ .‬יש‬
‫ריקנות אצל הילדים‪ .‬חשבתי איך אני יכול לעשות משהו שלילדים יהיה את‬
‫הבסיס‪ ,‬מה זה חג‪ ,‬מה זה תפילין‪ .‬הדברים הבסיסיים ביותר"‪ ,‬אומר הרב‬
‫אוירכמן‪" .‬בבתי הספר אנחנו נותנים להם הרבה מעבר למה שמשרד החינוך‬
‫נותן‪ ,‬וברור ומובן שמה שאנחנו נותנים מעבר‪ ,‬אם אנחנו נותנים שעות אחרי‬
‫הצהריים ושעות לימודיות ותוספות והכנה לכיתה א' לדוגמא‪ ,‬לילדים שכל‬
‫השיעורים האלה וכל הדברים הללו‬
‫עולים בסכומים שאף אחד לא נותן‪.‬‬
‫זה אנחנו צריכים לגייס לבד"‪.‬‬
‫מערכת החינוך של חב"ד בקריות‬
‫היא מודל להצלחה‪ .‬אם בראשית‬
‫הדרך למדו כאן ארבעה ילדים בלבד‪,‬‬
‫הרי שהיום נהנים חמש מאות ילדים‬
‫ובני נוער מחינוך יהודי ברוח חב"ד‪.‬‬
‫פרק י"ב | קרית חינוך גליל מערבי‬
‫קרית החינוך‬
‫בעזרת הנגיד מר יהושע לפסקר וקבוצת גבירים מארה"ב קיבל הרב‬
‫אוירכמן‪ ,‬בשנת תשס"ז‪ ,‬את כפר הנופש 'שורשים בגליל' השוכן בסמיכות לעיר‬
‫מעלות‪ .‬הקרייה מרהיבת עין‪ .‬מדשאות מקיפות אותה‪ ,‬נוף מרהיב סביבה ובסך‬
‫הכל היא מתפרסת על‪-‬פני מאה דונם וכ‪ 18,000-‬מטר של בניינים‪.‬‬
‫במקום‪ :‬קרית חינוך הכוללת כיתות ז‪-‬יב‪ ,‬מטבח וחדרי אוכל המכילים עד‬
‫‪ 700‬מקומות‪ 25 ,‬דירות אירוח‪ ,‬דירות אנשי צוות‪ 120 ,‬חדרי אירוח מפוארים‬
‫במתחמים שונים‪ ,‬מקוה גברים‪ ,‬מקוה נשים‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מגרשי ספורט‪ ,‬חדר‬
‫כושר ואודיטוריום‪.‬‬
‫מבנה בית הספר‬
‫"באופן חד משמעי‪ ,‬רק תחושה של‬
‫שליחות‪ .‬כל מה שממלא אותנו‪ ,‬זה דבר אחד‪ ,‬זה השליחות‪ .‬כולנו רואות בזה‪,‬‬
‫המורות וההנהלה רואים בזה שליחות קודש‪ ,‬פשוט דבר נפלא שנתנו לנו ביד‬
‫לעשות"‪ ,‬אומרת גב' אברמוביץ‪.‬‬
‫בקרית החינוך מדרשה לטכנולוגיה ומדעים ברמה מתקדמת‪ ,‬בה לומדים‬
‫‪ 300‬תלמידים מרחבי הארץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬מלבד לימוד המדעים משולבים בה לימודי‬
‫יהדות ברמה ישיבתית גבוהה‪.‬‬
‫לצד המדרשה‪ ,‬פועל במקום מוסד "אתחלתא" – מערכת מיוחדת‬
‫לתלמידים שנשרו ממוסדות שונים‪ .‬במוסד מתפקדים אנשי חינוך מקצועיים‬
‫מרחבי הארץ‪ .‬לצורך קידומם נעזרים אנשי הצוות בפעילות מיוחדת‪ ,‬טיולים‪,‬‬
‫וכן בחווה החקלאית ופינת החי השוכנת בקריה‪.‬‬
‫"באופן חד משמעי‪ ,‬רק תחושה של שליחות‪ .‬כל מה שממלא אותנו‪ ,‬זה דבר‬
‫אחד‪ ,‬זה השליחות‪ .‬כולנו רואות בזה‪ ,‬המורות וההנהלה רואים בזה שליחות‬
‫קודש‪ ,‬פשוט דבר נפלא שנתנו לנו ביד לעשות"‪ ,‬אומרת גב' אברמוביץ‪.‬‬
‫קביעת מזוזה בגן אור‪-‬אבנר‬
‫ביקור הראשון לציון הרב בקשי דורון‬
‫"בבתי הספר אנחנו נותנים להם הרבה מעבר למה שמשרד החינוך נותן‪,‬‬
‫וברור ומובן שמה שאנחנו נותנים מעבר‪ ,‬אם אנחנו נותנים שעות אחרי הצהריים‬
‫ושעות לימודיות ותוספות והכנה לכיתה א' לדוגמא‪ ,‬לילדים שכל השיעורים‬
‫‪ 80‬חב"ד קריות‬
‫האלה וכל הדברים הללו עולים בסכומים שאף אחד לא נותן‪ .‬זה אנחנו צריכים‬
‫לגייס לבד"‪ ,‬אומר הרב אוירכמן‪.‬‬
‫בקרית חינוך מטפלים בילדים ממשפחות קשיי יום ועולים חדשים‪ ,‬תוך‬
‫שהמטרה היא להביא את התלמידים הללו למצוינות מכל הבחינות – הקפדה‬
‫על משמעת וכבוד הדדי‪ ,‬רמת לימודים גבוהה‪ .‬תגבור מיוחד מוענק לתלמידים‬
‫החלשים – מגמות לימודים שונות‪ ,‬כולל מגמת טכנאות ובגרות‪ .‬כך שכל ילד או‬
‫ילדה יכולים למצוא את המתאים להם‪.‬‬
‫קרית חינוך מהווה המשך לפעילות של 'בית הילד' בקרית שמואל‪ .‬כאשר‬
‫הילדים מסיימים כיתה ו'‪ ,‬הם עוברים לקרית החינוך ללימודים בתנאי פנימייה‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬ילדים שהיו יכולים לרדת ולנשור מבית‪-‬הספר‪ ,‬תוך סיכויים גדולים‬
‫להגיע למעגל הפשע‪ ,‬בקרית חינוך הם מקבלים את כל החיזוקים המתאימים‪,‬‬
‫ומביאים אותם עד לגיוס לצבא עם רמת לימודים חשובה‪ ,‬ובידו תעודת מקצוע‬
‫טכנולוגי‪.‬‬
‫בית הספר משלב בתוכו לימוד תורת ישראל וחסידות‪ ,‬וביחד עם זה לימודי‬
‫טכנולוגיה‪ :‬חשמל‪ ,‬אלקטרוניקה‪ .‬וכמו‪-‬כן‪ ,‬מתקיימים בו חוגים רבים לאומנות‪,‬‬
‫מוזיקה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬טלוויזיה ועוד‪.‬‬
‫כאשר לפעילות הרחבה הזו מסייע איש החסד הנודע מר אדוארדו עלשטיין‬
‫מארגנטינה‪ ,‬התומך במוסדות חב"ד בקריות במשך שנים רבות‪.‬‬
‫מעגל הידידות‬
‫חב"ד קריות ‪81‬‬
‫בבתיהם ומקיימים עמם תכניות חברה והוואי סביב מעגל השנה‪ .‬המסגרת‬
‫החדשה שתוקם בקרית ביאליק תהיה תכנית ההתנדבות הראשונה בישראל‬
‫של מעגל הידידות במתכונת מורחבת‪) .‬כיום‪ ,‬פועל סניף אחד של 'מעגל‬
‫הידידות' בישראל‪ ,‬בעיר אשקלון‪ ,‬במתכונת בית‪-‬ספרית(‪.‬‬
‫אם 'מעגל הידידות' בקרית ביאליק תתבסס ותצליח‪ ,‬יהיה זה אב מודל‬
‫לסניפים נוספים שיקומו בארץ‪ .‬בית חב"ד בשכונת בבלי בתל אביב‪ ,‬נמצא גם‬
‫הוא במסלול דומה‪ ,‬ועומד להתחיל בימים אלו בפעילות של 'מעגל הידידות'‬
‫במתכונת דומה‪" .‬כשאתה עובד עם אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬נופלות המחיצות‪.‬‬
‫או אז אתה מבחין שרב המשותף והמאחד על המבדיל והמפריד"‪ ,‬מסביר הרב‬
‫שלום גליצנשטיין‪ ,‬מנהל בית חב"ד בשכונת בבתי בתל אביב‪" .‬ההתנדבות‬
‫תורמת לא רק לילדים המוגבלים ובני משפחותיהם‪ ,‬אלא גם למתנדבים עצמם‪.‬‬
‫הם לומדים להכיר את השונה‪ .‬ההתנדבות במסגרת של חב"ד מסירה את כל‬
‫המחיצות וההבדלים שבין אנשים"‪.‬‬
‫בשטח קטן שנפער על שולחן עמוס בפליירים ועלונים שונים‪ ,‬ספרי יהדות‬
‫ומחשב‪ ,‬פורס הרב מרטון את התוכניות שלו העתידיות לשנת הפעילות‬
‫הקרובה‪ .‬המטרה שלו היא להתחיל עם 'פיילוט' – ‪ 20‬מתנדבים ו‪ 10-‬ילדים‬
‫מיוחדים‪ .‬החברים יפגשו פעם בשבוע בבתיהם של ילדים‪ ,‬ופעם בחודש או‬
‫חודשים ייפגשו כולם לאירוע מגבש קבוצתי כמו באולינג‪ ,‬רכיבה על סוסים‬
‫וכד'‪ .‬הורים לילדים עם צרכים מיוחדים כבר נרשמו לפרוייקט‪ .‬חלקם מתוך‬
‫מועדון בר המצווה‪" .‬הבן שלי מסוגל לתקשר ואף לבטא את עצמו"‪ ,‬כותבת‬
‫אמא אחת על טופס הרישום שלה‪.‬‬
‫לפני מספר חודשים עמד טל כ' ליד ספר התורה‪ ,‬ובהתרגשות ברך את‬
‫הברכות המפורסמות והמוכרות‪ ,‬אותן כל נער בר מצווה מכיר ומדקלם‪ .‬עבור‬
‫טל‪ ,‬שהינו ילד אוטיסט‪ ,‬מדובר בהישג גדול‪ .‬הרב פינחס מרטון‪ ,‬שליח חב"ד‬
‫בגבעת הרקפות קרית ביאליק‪ ,‬נפגש עם טל ועם תשעה חברים נוספים‪ ,‬בבית‬
‫הספר הממלכתי 'קדימה' במהלך שנת הלימודים האחרונה‪ ,‬על מנת להכין‬
‫אותם לבר מצווה שלהם‪ .‬כעת‪ ,‬מתעתד הרב מרטון לפתוח סניף ראשון מסוגו‬
‫של "מעגל הידידות" בישראל‪ .‬בכך‪ ,‬הוא לוקח את פרוייקט ההתנדבות שלו עם‬
‫ילדים בעלי צרכים מיוחדים צעד אחד קדימה‪.‬‬
‫אשת השליח‪ ,‬הגב' אסתי מרטון‪ ,‬מעצבת גרפית מוכשרת במקצועה‪ ,‬הכינה‬
‫מצגת אטרקטיבית על מנת להפוך את המסר של 'מעגל הידידות' מובן וקליט‬
‫לדור המקוון‪ .‬לרב מרטון קשר הדוק עם רכזת המתנדבים של בית הספר 'אורט'‬
‫ביאליק‪ .‬זו האחרונה הביעה את הסכמתה‪ ,‬והשנה פעילות 'מעגל הידידות' תוכר‬
‫כאופציה התנדבותית עבור התלמידים המחויבים בשעת מחויבות אישית של‬
‫התנדבות בקהילה‪ .‬נכון להיום מסגרות ההתנדבות הפופולאריות הינן מגן דוד‬
‫אדום ומערך כיבוי האש‪ ,‬אך 'מעגל הידידות' תנסה להתחרות ולגייס מתנדבים‪.‬‬
‫"כל אחד זקוק לחבר"‪ ,‬מסביר הרב מרטון‪" .‬הילדים הללו באופן מיוחד‬
‫צריכים חברה"‪ .‬מעגל הידידות פועל בלמעלה מ‪ 70-‬מוקדים של חב"ד בעולם‪.‬‬
‫זוגות של מתנדבים "מאמצים" ילדים בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬הם מבקרים‬
‫התקווה כי הרב ימשיך להרחיב את פעילותו‪ .‬אמא של טל מביעה תקווה‬
‫ש'מעגל הידידות' אכן יתבסס ויצליח‪" .‬אני מקווה שלטל יהיו חברים בבית‪,‬‬
‫ושהוא עצמו ילמד להיות חבר"‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪83‬‬
‫‪ 82‬חב"ד קריות‬
‫פרק י"ג | ומלאה הקריות שלוחים‬
‫השנים האחרונות שחלפו‪,‬‬
‫התאפיינו בהוספה אדירה בהפצת‬
‫היהדות והפצת המעיינות‪ .‬לצד‬
‫הוספת אלפי פעולות טובות‪ ,‬שיעורי‬
‫תורה‪ ,‬מבצעים וקירובים על ידי‬
‫השלוחים הוותיקים‪ ,‬הצטרפו אליהם‬
‫גם עשרה שלוחים חדשים שיצאו רק‬
‫בשנים האחרונות לשליחות‬
‫בשעה שמונה בערב‪ ,‬בכל יום חמישי‪ ,‬היה צפוף בבית חב"ד קרית ביאליק‪.‬‬
‫חמישים נערים‪ ,‬תלמידי כיתות י"א‪-‬י"ב מביה"ס התיכון "אורט" קרית ביאליק‬
‫גדשו את חדר האורחים‪ .‬היו שם תסרוקות ופריזורות שונות ומשונות‪ .‬היו כאלו‬
‫שהתקשטו בעגיל באוזן על‪-‬פי צו האופנה‪.‬‬
‫כינוס השלוחים וצוות ה"רשת" בימי בראשית‬
‫הם לקחו עימם נשותיהם וטפם‪,‬‬
‫עזבו את ריכוזי חב"ד בהם גדלו‪ ,‬והצטרפו לצבא השלוחים והשליחות כאן‬
‫בקריות‪ .‬וכבר היום‪ ,‬הם יכולים להצביע‪ ,‬בגאווה‪ ,‬אך כלל לא בסיפוק‪ ,‬על שורה‬
‫נכבדה של פעולות מוצלחות ומרשימות שפעלו במקומות שליחותם החדשים‪.‬‬
‫אם ניתן לעמוד על מאפיין אחד בולט בקרב היוצאים לשליחות בקריות‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬זה המרץ‪ ,‬הכוח הצעיר‪ ,‬שהוכיח את עצמו בהצלחה יוצאת‬
‫דופן‪.‬‬
‫"מאחורי מהפך השליחות הנפלא‬
‫שמתרחש בקריות"‪ ,‬אומר הרב‬
‫אוירכמן‪" ,‬עומד איש יקר‪ ,‬שרק‬
‫בזכותו התאפשרה המהפכה הזו‪.‬‬
‫הנגיד ר' בנימין פדרמן‪ ,‬שתמיכתו‬
‫וסיועו הרב הם אלו שנתנו את‬
‫האפשרות למלא את מפת הקריות‬
‫בשלוחיו של הרבי"‪.‬‬
‫קרית ביאליק‬
‫השלוחים שיצאו בשנה האחרונה‬
‫הרב שמואל פרומר‪ ,‬שניהל באותם ימים את בית חב"ד‪ ,‬לא התרגש‪ .‬וכי‬
‫למה שיתרגש‪ ,‬בשעה שהמחזה הזה‬
‫היה חוזר על עצמו כמעט מידי יום‪.‬‬
‫בהנאה גלויה היו שותים הנערים‬
‫בצמא לא רק את בקבוקי המשקה‬
‫הקל המונחים לפניהם‪ ,‬אלא גם‬
‫ובעיקר את הסיפורים החסידיים‬
‫הקולחים‪ ,‬ואלה כפי שניתן לראות‬
‫מרווים את צמאונם ומשביעים את‬
‫תלמידי "אורט" בבית חב"ד‬
‫רעבונם למשהו אחר‪ ,‬משהו שאין‬
‫בבית הספר‪ ,‬משהוא שלא קיים במתכונת הרשמית‪ ,‬המרובעת‪ ,‬היום‪-‬יומית‪.‬‬
‫בבית חב"ד בקרית ביאליק‪ ,‬שהקימה ה'רשת' בשנת תשמ"ז במקום‬
‫שהוענק לה בדינר שהתקיים באותה שנה‪ ,‬על‪-‬ידי מר שלמה גפן‪ ,‬בעליו של‬
‫עיתון "לב העיר" המקומי‪ ,‬לא היו עושים עניין מחמישים תלמידי תיכון הבאים‬
‫למפגשים בימי חמישי בלילה‪ ,‬כאן היו רגילים לזה‪ .‬גם הפרצופים הללו עם‬
‫הפריזורות המגוונות‪ ,‬היו מוכרים‪.‬‬
‫הם באו כבר פעם‪ ,‬והם יבואו בשנית‬
‫ובשלישית וברביעית‪ ,‬שכן‪ ,‬כאן‬
‫לתנועת חב"ד יש חברים‪ ,‬מעריצים‪,‬‬
‫אוהדים‪ ,‬ואלה שומרים לעצמם את‬
‫הזכות להיות "יהודים טובים"‪ ...‬זו רק‬
‫שאלה של זמן‪ .‬תשאלו אותם‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ב עזב הרב פרומר‪,‬‬
‫ואת מלאכת הניהול הטילה ה'רשת'‬
‫על הרב נחום יצחק‪ .‬האחרון שם לו‬
‫למטרה לגבש 'קהילה'‪ .‬השיעורים‬
‫דו"ח מפתיחת בית חב"ד קרית ביאליק‬
‫אסיפה של השלוחים‬
‫כינוס השלוחים בקריות‬
‫חב"ד קריות ‪85‬‬
‫‪ 84‬חב"ד קריות‬
‫וההתוועדויות נמשכות‪ ,‬כמו גם פעילות שוקקת חיים עבור הילדים‪" .‬שמנו גם‬
‫דגש מיוחד להפחית את סבלם של נזקקים"‪ ,‬מדגיש הרב יצחק‪ ,‬ולפני כל חג‬
‫הוא מתייצב לחלק להם סלי מזון המלאים כל טוב‪.‬‬
‫•‬
‫בכ"ח בסיון תשס"ו נשלחו‬
‫הרב פנחס ואסתר מרטון על מנת‬
‫להקים סניף נוסף בקרית ביאליק‪,‬‬
‫תוך התמקדות בשכונה החדשה ‪-‬‬
‫"גבעת הרקפות"‪ .‬ללא שהיות הם‬
‫החלו בהפעלת פעילות מגוונת לכלל‬
‫האוכלוסיה‪ ,‬ועד מהרה גיבשו סביבם‬
‫גרעין קהילתי בשכונה‪ ,‬ופועל לחידוד‬
‫פתיחת בית חב"ד בגבעת הרקפות‬
‫הזהות היהודית באזור כולו‪ .‬עבור פרנסי ותושבי השכונה נדמה כי הם חלק‬
‫מנוף הקריה‪ ,‬מאז ומתמיד‪.‬‬
‫מכשולים אינם מרתיעים את הזוג מרטון‪ .‬מאז שהובאו לפני כחמש שנים‬
‫לקרית ביאליק על ידי השליח הראשי לקריות‪ ,‬הרב משה אוירכמן‪ ,‬הם הצליחו‬
‫לעשות גם את מה שנראה היה כבלתי אפשרי‪ .‬דוגמא לכך הוא גן ילדים דתי‬
‫ראשון שנפתח בשנה שעברה ביוזמתם‪ .‬כאשר הם באו להתגורר בשכונת גבעת‬
‫הרקפות החדשה בקרית ביאליק‪ ,‬הם גילו שאין במקום בית כנסת‪ .‬אנשים‬
‫היו נאספים להתפלל בבתים פרטיים‪ .‬בית חב"ד אירח את תושבי השכונה‬
‫לתפילות החגים במקלט רחב ידים )שהייה במקלט גם לא בעת מלחמה אינו‬
‫דבר מופרך בהוואי הישראלי(‪.‬‬
‫ההיענות היתה גדולה‪ .‬מאות מתושבי השכונה באו לתפילות יום הכיפורים‪.‬‬
‫"היה זה מיד אחרי מלחמת לבנון השניה"‪ ,‬מסבירה הגב' מרטון‪" ,‬כנראה‬
‫שבעתות מלחמה אנשים חשים צורך עז להתפלל"‪ .‬בשנים הבאות גיבשו הזוג‬
‫מרטון קהילה‪ ,‬מה שהוביל בסופו של דבר את הגורמים העירוניים והממשלתיים‬
‫להעניק לקהילה מקום מרווח לתפילה‪ .‬כיום‪ ,‬מוביל הרב מרטון את הקהילה‬
‫שלו ואת הפעילות הענפה מתוך משרדו השוכן בבניין מרווח ומאיר פנים –‬
‫"בית הכנסת הקהילתי גבעת הרקפות"‪.‬‬
‫לשאלתי‪ ,‬מסתבר כי ממש כאן פעלה מחצבה קטנה והמתיישבים הראשונים‬
‫מייסדי קרית ביאליק השתמשו במכונה הזו לצורך יצירת אבני חצץ מהם סללו‬
‫כבישים‪ .‬באופן סמלי‪ ,‬ניתן לומר שבית חב"ד בקרית ביאליק "סולל דרכים‬
‫חדשות" בליבותיהם של האנשים‪ .‬מהמקום הזה יוצא מסר רענן המאפשר‬
‫לתושבים להכיר טוב יותר את יהדותם ואת זהותם הפנימית‪.‬‬
‫במשך השנים מקפיד הרב מרטון לקיים פעילות ענפה במוסדות החינוך‬
‫בקרית ביאליק‪ ,‬הכוללות בין השאר סדנאות לקראת החגים‪ :‬סדנת השופרות‪,‬‬
‫מאפיית מצות לילדים‪ ,‬סדנת חנוכה ויצירת שמן זית ועוד‪ .‬הסדנאות מוערכים‬
‫על ידי מנהלי בתי הספר‪ .‬מר עמי ראובן‪ ,‬מנהל מחלקת החינוך בקרית ביאליק‪,‬‬
‫מודה לרב מרטון עבור "העשרת הידע של תלמידים רבים‪ ,‬ובמיוחד בכל הנוגע‬
‫לערכי היהדות התורה והמצוות"‪.‬‬
‫הרב נחום יצחק מתוועד‬
‫חלוקת מזון לנזקקים‬
‫בית חב''ד קרית ביאליק‬
‫התוועדות‪.‬‬
‫בקצה המגרש של בית הכנסת ניצב מבנה נטוש קטן‪ .‬על גג המבנה עומדת‬
‫מכונה עתיקה‪ ,‬דומה במעט לפומפיית ענק של ירקות או גבינה צהובה‪...‬‬
‫תהלוכת ל''ג בעומר‬
‫הרב נחום יצחק עם מקורבים‬
‫חב"ד קריות ‪87‬‬
‫‪ 86‬חב"ד קריות‬
‫קרית חיים‬
‫•‬
‫בלב גוש הקריות שוכנת קרית חיים‪ ,‬הקריה הראשונה שהיוותה בסיס‬
‫להקמת יתר ערי הקריות‪ .‬למן ראשית הקמתה שררו בה מגמות אנטי דתיות‬
‫מובהקות‪ ,‬וזכתה לכינוי 'קרית חיים האדומה' עקב השתייכותה המובהקת‬
‫לזרם הסוציאליסטי והיותה ספינת הדגל של 'חיפה האדומה'‪.‬‬
‫באחת השנים התארגנו מספר‬
‫תושבים על מנת להתקין בית כנסת‬
‫ולארגן תפילות בצריף עזוב לקראת‬
‫ראש השנה‪ .‬ההתארגנות נעשתה‬
‫בחשאי‪ ,‬על מנת שוועד השכונה לא‬
‫יתנגד לה‪ .‬בליל ראש השנה נערכה‬
‫תפילה‪ ,‬אך למחרת‪ ,‬כשבאו‬
‫המתפללים לתפילת שחרית של‬
‫ראש השנה‪ ,‬גילוי כי הצריף מוסמר‬
‫בקרשים‪ ,‬כך שלא ניתן להיכנס אליו‪.‬‬
‫"אינני יודע איזה מתנה רוחנית‬
‫גדולה יותר מפתיחת מרכז רוחני‬
‫בקרייתנו אפשר לתת לרבי לרגל‬
‫שנת הארבעים שלו"‪ ,‬אמר נרגשות‬
‫רבה של קרית‪-‬חיים‪ ,‬הרב יעקב‬
‫קליין‪ ,‬בנאומו הלבבי לכבוד חגיגת‬
‫פתחית בית חב"ד בקרית חיים‪,‬‬
‫בשנת תש"ן‪.‬‬
‫בשנת תשס"ח נשלח הרב לוי אוירכמן ומשפחתו לקרית‪-‬חיים ומייסד בית‬
‫חב"ד במרכז הסואן של העיר‪ ,‬ברח'‬
‫אח"י אילת‪ ,‬לצד אתרי הבילוי‬
‫והמסעדות המרכזיים ביותר באזור‬
‫הקריות כולו‬
‫החום של שלוחי חב"ד‪ ,‬המאופיינת‬
‫בהתמסרות נטולת‪-‬אינטרסים‪ ,‬החלה‬
‫ממיסה את ליבותיהם של תושבי‬
‫העיר‪ ,‬ובית הכנסת הקהילתי התמלא‬
‫מפה אל פה‪ ,‬והשליח הרב יצחק פרידמן‬
‫מעביר במשך השבוע שיעורים רבים במגוון תחומים‪.‬‬
‫פתיחת בית חב"ד בקריית חיים‬
‫בית חב"ד בקרית חיים‬
‫הם החליטו להעביר את שיעורי התורה בצורה מעניינת יותר‪ .‬וכך‪ ,‬על יסוד‬
‫דברי הרמב"ם אשר מדרכי ה' שהגוף יהי' בריא‪ ,‬נפתח בבית חב"ד מכון "תורה‬
‫‪ – "wii‬שיעור לימוד חוויתי‪ ,‬שמיד לאחריו ישחקו המשתתפים במשחק הווי‪-‬‬
‫ספורט‪ .‬המכון‪ ,‬בניצוחו של הרב ירון פרידמן‪ ,‬הפך ללהיט בקרב הנוער של קרית‬
‫חיים‪.‬‬
‫הביקוש הגדול לשלוח את הילדים לגן חב"ד בקרית חיים‪ ,‬הוביל להקמתו‬
‫של גן נוסף‪ ,‬והפעילות של חב"ד במעגל השנה ‪ -‬הפכה למפגש של רבים‬
‫מתושבי העיר‪ ,‬גם לאלו שאף פעם לא השתתפו בטכס‪-‬דתי‪.‬‬
‫מענה הרבי לפתיחת בית חב"ד‬
‫בן הקריה‪ ,‬העיתונאי זוהר אייזנברג‪ ,‬שהגיע לפתיחה הישר מחצר הרבי‬
‫בניו‪-‬יורק‪ ,‬הביא בקבוק 'משקה' מהרבי‪ ,‬שיוחד לאירוע זה‪.‬‬
‫למרות ההתרגשות הרבה בהקמת בית חב"ד במקום בו רבים עדיין זוכרים‬
‫כיצד אטמו בקרשים ובברזלים את הצריף שיועד לתפילות ראש השנה –‬
‫מסתבר שלא הייתה זו משימה קלה כלל‪ ,‬ואכן בית חב"ד שהוקם במקום לא‬
‫האריך ימים זמן רב‪.‬‬
‫בשנה האחרונה הצטרף הרב‬
‫ישראל קוט שיצא לשליחות בקרית‬
‫חיים המערבית‪ ,‬והחל בפעילות‬
‫נמרצת בקרב התושבים‪ ,‬שיעורים‬
‫ופעילות הנפרסת במשך השנה‬
‫כולה‪ .‬בנוסף לעבודת השליחות‬
‫בקרית חיים‪ ,‬עוסק הרב קוט בארגון‬
‫התוועדויות בתאריכים החסידיים‪,‬‬
‫כינוסי תורה בשלושת הרגלים‪ ,‬והרצאות‬
‫עבור אנ"ש בקריות‪.‬‬
‫הרב קוט בשיעור‬
‫חב"ד קריות ‪89‬‬
‫‪ 88‬חב"ד קריות‬
‫קרית ים‬
‫העיר קריית ים משנה את פנייה ללא היכר מידי שנה‪ .‬שכונות חדשות‬
‫נבנות‪ ,‬שכונות ישנות משנות פנים במסגרת תכניות שיקום מגוונות‪ ,‬מוסדות‬
‫חינוך ותרבות נבנים בקצב מזורז‪ ,‬תשתיות ישנות מוחלפות על מנת שהעיר‬
‫תוכל לעמוד במשימותיה‪.‬‬
‫הרשת לא עומדת מבחוץ‪ .‬בית הספר 'אור אבנר' עומד בראש רשימת בתי‬
‫הספר המצטיינים במקצועיות באזור חיפה והקריות כולו‪.‬‬
‫בשכונת 'סביוני ים' – שכונות‬
‫יוקרה בצפון העיר – הגיע השליח‬
‫הרב אהרן גופין‪ .‬מיד עם בואו‬
‫התמנה לרב בית הכנסת השכונתי‪,‬‬
‫והחל לפעול באינטנסיביות עם קהל‬
‫התושבים‪.‬‬
‫כך גם בשכונת 'פסגות ים'‪,‬‬
‫במקביל לתנופת הבנייה ההולכת‬
‫ונמשכת במקום‪ ,‬פתח הרב משה‬
‫ביסטריצקי – בית חב"ד‪ ,‬שיהווה את‬
‫הכתובת הרוחנית לתושבים‪" .‬יש כאן‬
‫הרבה תושבים צעירים"‪ ,‬אומר הרב‬
‫ביסטריצקי‪ ,‬שהוא גם עורך האתר‬
‫'חב"ד קריות'‪" ,‬אנחנו נותנים להם‬
‫מענה לצרכים הרוחניים‪ ,‬ויש גם‬
‫פעילות רבה שאנחנו עושים בבתי‬
‫הכנסת בשכונה"‪.‬‬
‫הרב אורן ירמיהו יצא לקרית ים ד' – שכונה המורכבת מעולים מברית‬
‫המועצות‪" .‬בכל יום שישי אנחנו‬
‫הולכים להניח תפילין עם תלמידי‬
‫התיכון‪ ,‬שרבים מהם גרים בשכונת‬
‫שליחותי"‪ ,‬מספר הרב ירמיהו‪" ,‬אחר‪-‬‬
‫כך התחלתי להזמין אותם ל'קבלת‬
‫שבת'‪ .‬והיום הם מגיעים בקביעות‬
‫בכל ליל שבת‪ .‬הם רוצים לשמוע עוד‬
‫ועוד‪ ,‬ונהנים להשתתף בהתוועדויות‬
‫הרב אורן עם תלמידי תיכון‬
‫שאנחנו מקיימים"‪.‬‬
‫•‬
‫פעילות חב"ד בבית הכנסת בסביוני ים‬
‫הרב ביסטריצקי עם מקורבים‬
‫בית הכנסת המרכזי בקרית ים‬
‫הוא בית כנסת ענק שנפתח עם‬
‫הקמת העיר קרית ים‪ .‬לפני ארבעים‬
‫שנה הוא אכלס כמות גדולה של‬
‫מתפללים שהלכה ודעכה עם השנים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬נבחר השליח הרב אוירכמן‬
‫לכהן כרב בית הכנסת‪ .‬המציאות‬
‫המרה של כמות המתפללים היורדת‬
‫העלתה רעיון נועז – להעתיק את‬
‫בית כנסת חב"ד לשם‪" .‬הבנתי שהגיע‬
‫הזמן להעביר את המניין החב"די‬
‫לבית הכנסת המרכזי"‪ ,‬מספר הרב‬
‫אוירכמן‪" ,‬הצעד הזה הפיח רוח של‬
‫חיים במקום‪ ,‬עשרות מתפללים‬
‫חדשים החלו להצטרף‪ ,‬וכיום בית‬
‫הכנסת מהווה מגדלור לכל הקריה"‪.‬‬
‫בית הכנסת המרכזי‬
‫הרב ברוק עם מקורבים‬
‫לצד הקהילה הוותיקה מתנהלת‬
‫קהילה חב"דית למופת‪ ,‬כשעל המלאכה מנצח הרב מנחם מענדל ברוק‪ ,‬שיצא‬
‫לשליחות בשנת תשס"ח במסגרת "שלוחי תורה"‪ .‬מעת בואו‪ ,‬החל מערך‬
‫השיעורים של בית הכנסת לצבור תאוצה‪ ,‬ההתוועדויות נהפכו לפורות יותר‪,‬‬
‫והמהפך השקט מהדהד בפיהם של כל תושבי העיר‪.‬‬
‫כתבה על פתיחת בית חב''ד קרית חיים‬
‫בית חב''ד קרית חיים בימים ההם‬
‫חב"ד קריות ‪91‬‬
‫‪ 90‬חב"ד קריות‬
‫קרית מוצקין וקרית שמואל‬
‫בשכונת 'נוה גנים' בקרית מוצקין יצא לשליחות לפני ארבעה‪-‬עשרה שנה‬
‫הרב שמעון אייזנבך‪ .‬מאז הוא הקים שתי בתי כנסת שוקקים פעילות‪ ,‬מניינים‪,‬‬
‫שיעורים לגברים ונשים בכל יום ופעילויות לילדים ומשפחותיהם לקראת‬
‫החגים‪ .‬הוא הקים מועדון לילדים‪ ,‬ומארח משפחות מידי שבת‪ .‬כך גם פועל‬
‫בקרית מוצקין הרב בעריש רוזנברג‪" .‬יש לנו שיעורים רבים בכל התחומים"‪,‬‬
‫מציין הרב רוזנברג‪" ,‬יש צמאון עצום ללמוד ולדעת עוד‪ .‬ואנחנו משתדלים לתת‬
‫מענה"‪.‬‬
‫ביקור ראש העיר מר חיים צורי‬
‫ביקור ראש העיר מר חיים צורי‬
‫קרית שמואל היא שכונה דתית הממוקמת בלב הקריות‪" .‬אנו מקיימים‬
‫קשר אישי עם כל הזרמים – ספרדים‪ ,‬ליטאים ואנשי מזרחי"‪ ,‬אומר הרב יוסף‬
‫שכטר‪ ,‬שליח הרבי בקרית שמואל‪" ,‬כמו‪-‬כן אנו מעבירים שיעורים רבים עם‬
‫ילדים‪ ,‬נשים נוער ומבוגרים‪ ,‬ומתעתדים להקים מרכז רוחני שיהווה מגדל אור‬
‫של תורה וחסידות"‪.‬‬
‫מכתב הרבי לבית חב''ד ק‪ .‬מוצקין‬
‫הרב שמואל ג'רופי במבצע תפילין‬
‫קייטנה לג‬
‫העיר קרית מוצקין‬
‫פעילות בחנוכה‬
‫בית חב''ד כיום‬
‫חב"ד קריות ‪93‬‬
‫‪ 92‬חב"ד קריות‬
‫פרק י"ד | פעילות סביב השנה‬
‫קביעת מזוזה‬
‫פעילות במשטרה‬
‫סדר לדוגמא‬
‫שי לרגל פורים‬
‫פעילות סביב השנה מטרתה לאחד את עם ישראל סביב אותו החג הקרב‬
‫ובא‪ .‬בל"ג בעומר מקיימת ה"רשת" מספר תהלוכות‪ ,‬בערבי החגים מגיעים‬
‫לבתי הספר לספר לילדים על מהותו של החג‪ ,‬ועוד פעולות רבות‪ .‬מפאת ריבוי‬
‫הפעולות וגווני התחומים לא נסקור כאן את כולם‪ ,‬אלא אך קווים כלליים של‬
‫הפעולות המרכזיות‪ ,‬שהפכו ברבות השנים למפעלים‪ .‬כאלה שקיומם על‪-‬ידי‬
‫רשת חב"ד בקריות היא שהפכה אותם למשהו מיוחד ושונה‪.‬‬
‫הקייטנה של הצפון – בקריות!‬
‫בעקבות קריאותיו של הרבי אל פעילי חב"ד בארץ ישראל ולכל עסקני‬
‫החינוך הכשר‪ ,‬החל מערב חג השבועות של שנת תשל"ג )‪ – (1973‬לארגן‬
‫'מחנות‪-‬קיץ' עבור הילדים השוהים בזמן החופש בבית‪ ,‬ללא מסגרת חינוכית‪,‬‬
‫מה שעלול להשפיע בצורה לא חיובית על נפשו של הילד‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬הצביע‬
‫הרבי על העובדה כי מלבד תועלת הקייטנות במניעת נזק‪ ,‬היא משמשת כלי‬
‫חינוכי בעל השפעה רבה כשלעצמו‪.‬‬
‫הרבי ציטט את הפסוק מספר תהילים אשר "מפי עוללים ויונקים יסדת‬
‫עז למען צורריך – להשבית אויב ומתנקם"‪ ,‬ואמר כי בכוח תפילתם של ילדים‬
‫קטנים ניתן לנצח ולהשבית את האויב!‬
‫קריאותיו של הרבי גרמו להתרגשות רבה‪ ,‬שכן רגשי השאננות והביטחון‬
‫העצמי היו באותה תקופה בשיאם‪ ,‬ואף אחד לא חשב ולא רצה לחשוב‪ ,‬אודות‬
‫אפשרות – שצריך להשבית אויב ומתנקם‪ ,‬בעוד ששום אויב ומתנקם לא נראה‬
‫באופק‪...‬‬
‫אלא שחודשים ספורים לאחר‪-‬‬
‫מכן‪ ,‬עת פרצה מלחמת יום‪-‬‬
‫הכפורים‪ ,‬בשנת תשל"ד )‪,(1934‬‬
‫התחוור מדוע ביקש הרבי שהילדים‬
‫יישאו תפילה‪ ,‬ואיזה אויב ומתנקם‬
‫עליהם היה עליהם להשבית‪ ,‬בבחינת‬
‫"הקדמת רפואה למכה"‪.‬‬
‫על מקור הרעיון של עשיית‬
‫הרב דוד רסקין ור' זושא וילימובסקי בקייטנה‬
‫חב"ד קריות ‪95‬‬
‫‪ 94‬חב"ד קריות‬
‫הקייטנה בצפון‪ ,‬מספר ר' יגאל פיזם בספר "הפרטיזן"‪ ,‬הסוקר את תולדות‬
‫חייו של החסיד הנודע ר' זושא וילימובסקי‪" :‬ר' זושא שהיה פועל יומם וליל‬
‫למען ביסוס פעולות חב"ד בארץ כולה היה ער לקריאותיו של הרבי‪ .‬בשמעו על‬
‫הוראה זו‪ ,‬הוא פנה אל הרב דונין ואמר לו‪' :‬חייבים לארגן קייטנה בצפון'"‪.‬‬
‫בחינוך בבית ספר בקרית ים‪ .‬מרכז הקייטנה היה ר' אורי לפוליאנסקי‪ ,‬לימים‬
‫ראש עיריית ירושלים‪ .‬צוות ההדרכה‬
‫הורכב מבני משפחות אסתרזון‪ ,‬חסידי‬
‫ביאלה שהתגוררו בקרית שמואל‪.‬‬
‫את הימים הבאים הקדיש הרב דונין לפעילות אינטנסיבית והחל בסידור‬
‫תקציב למימון הקייטנה‪ .‬במקביל‪ ,‬הוא חיפש מקום הולם באזור הצפון כולו‪,‬‬
‫כאשר בסופו של דבר ניאות ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן‪ ,‬לסייע‬
‫בהקצאת מקום מתאים‪.‬‬
‫אף אחד לא יכול היה לשער כמה‬
‫ילדים ישתתפו בקייטנה חסרת‬
‫תקדים וניסיון‪ ,‬והשתתפותם של‬
‫כ‪ 130-‬ילדים באותה קייטנה נחשבה‬
‫באותם ימים להישג נדיר‪.‬‬
‫"בקיץ תשל"ג פנה אלי ר' ראובן וביקש שאארגן קייטנה בחיפה"‪ ,‬מספר ר'‬
‫שמואל פרומר בספר "הטרקטוריסט של הרבי"‪ ,‬המספר את פועלו של הרב‬
‫דונין‪" .‬מיד כשהתחלתי לנסות ולבנות תוכנית‪ ,‬הבנתי שישנם הרבה קשיים‪,‬‬
‫מה גם שאין בגלל תקציב למימון הקייטנה‪ ,‬כך שכבר בהתחלה פגה ממני כל‬
‫ההתלהבות מהתוכנית‪ .‬כשהצגתי‬
‫את כל הבעיות‪ ,‬אחת לאחת‪ ,‬לפני ר'‬
‫ראובן‪ ,‬ענה לי ברצינות ובהחלטיות‬
‫רבה‪" :‬תראה‪ ,‬אני מוכן למשכן את‬
‫הבית שלי בשביל הקייטנה!" תגובה‬
‫זו מאוד 'תפסה' אותי‪ .‬קיבלתי‬
‫הרגשה שיש לי 'גב חזק' ועלי להתחיל‬
‫לפעול במלוא המרץ‪ .‬ואכן‪ ,‬מאותו‬
‫ילדים בקייטנה הראשונה‬
‫רגע והלאה החלו העניינים להתגלגל‬
‫באופן מהיר‪.‬‬
‫"בין השאר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אני זוכר כיצד בתחילה‪ ,‬כשישבתי עם מר גושן‪,‬‬
‫ראש עיריית קריית מוצקין‪ ,‬וניסיתי לשכנע אותו שיסייע לנו בהקצאת מקום‬
‫מתאים‪ .‬הוא לא ממש התלהב מהרעיון‪ ,‬אך לאחרי שחזרתי לפניו על דבריו‬
‫של ר' ראובן שהוא מוכן למשכן את ביתו בשביל הקייטנה‪ ,‬התלהב ראש העיר‬
‫ואמר‪' :‬אם כך‪ ,‬אתן לכם מקום!'‪ .‬אכן‪ ,‬הוא הקצה לנו מקום עבר הקייטנה‪ ,‬ועוד‬
‫שטח שהספיק לשתי קייטנות!"‪.‬‬
‫הרב פוגלמן בביקור בקייטנה‬
‫מכתב לצא''ח על הקייטנה הראשונה‪.‬‬
‫רבה של קרית מוצקין הרב פוגלמן ע"ה בביקור בקייטנה‬
‫הרב דוד רסקין נואם בקייטנה‬
‫הרב רסקין מגיע לקייטנה‬
‫עד מהרה הפך ביתו של העסקן ר' משה דרוקמן ע"ה‪ ,‬פעיל פא"י בקריית‬
‫מוצקין שסייע רבות להצלחת הקייטנה – למוקד הרישום המרכזי‪ .‬את ניהול‬
‫הקייטנה הטיל הרב דונין על ר' יגאל פיזם‪ ,‬שהתגורר בקריית מוצקין ועסק‬
‫הקייטנה הראשונה‬
‫קייטנה חדרי תורה‬
‫חב"ד קריות ‪97‬‬
‫‪ 96‬חב"ד קריות‬
‫משנת תשל"ז‪ ,‬החל בית חב"ד‬
‫בקריות‪ ,‬שהוקם באותה שנה‪ ,‬לקיים‬
‫את מפעלי‪-‬הקיץ‪ .‬וכבר באותה שנה‪,‬‬
‫סומנה קייטנת חב"ד בקריות כקייטנה‬
‫הגדולה ביותר בארץ‪ ,‬בה השתתפו‬
‫כאלף ילדים‪.‬‬
‫פעילי חב"ד בקריות ישבו בערב‬
‫היום של תחילת הקייטנה‪ ,‬וארגנו את‬
‫ההסעות לכמות גדולה מאוד של‬
‫ילדים‪ .‬למעשה‪ ,‬חלקם נרשמו רק‬
‫בימים האחרונים‪ ,‬אבל היו גם‬
‫שהפתיעו‪ :‬הם עלו על ההסעות‪ ,‬על‪-‬‬
‫אף שלא נרשמו עדיין לקייטנה‪ .‬גם‬
‫הם‪ ,‬כמובן‪ ,‬התקבלו בשמחה‪.‬‬
‫"מצו"ב מכתבי לגן ישראל"‪ .‬מכתב הרבי לרב אוירכמן‬
‫רבים ממשתתפי הקייטנות‪ ,‬בתקופות העלייה‪ ,‬היו עולי קווקאז וברית‬
‫המועצות‪ .‬ובית חב"ד‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬הוצרך לדאוג לפרטי הלבוש הבסיסיים‬
‫לעולים הללו – מה שגרם למשרד הקליטה לציין לשבח את ההצלחה המיוחדת‬
‫של קייטנות חב"ד בקליטת ילדי העולים!‬
‫תמונות מהקייטנות במשך השנים‬
‫פעילויות לקראת החגים‬
‫כיום כולם רגילים אשר בחג‬
‫החנוכה יוצאים אנ"ש ברכביהם‬
‫ב"שיירת האור" המפורסמת‪ .‬אולם‬
‫מה שפחות ידוע הוא שהרעיון החל‬
‫את דרכו בקריות‪ .‬באחד ההתוועדויות‬
‫הקרובות לחנוכה העלה ר' אורי‬
‫סיידוף‪ ,‬מפעילי ה'רשת'‪ ,‬לבצע רעיון‬
‫שכזה בארץ הקודש‪ .‬מכאן ואילך‬
‫התגלגלו הדברים‪ ,‬שגשגו ופרחו‪ ,‬כפי שהם מוכרים לנו כיום‪.‬‬
‫•‬
‫רכב עם חנוכייה‬
‫חב"ד קריות ‪99‬‬
‫‪ 98‬חב"ד קריות‬
‫במשך יותר משלושים שנה ארגנו עשרות תהלוכות ל"ג בעומר מיוחדות‬
‫וגדולות‪ ,‬שהפכו לחלק טבעי מחייהם של ילדי הקריות‪ .‬אולם מן הראוי לציין‬
‫את האופי המיוחד בארגונם‪ ,‬וכך נכתב בעיתון כפר‪-‬חב"ד בקיץ תשמ"ב‪:‬‬
‫"החב"דניקים של הקריות ידועים במקוריותם ובאי‪-‬ההתפעלות מקשיים‪ .‬כך‬
‫למשל כשזימן הרב אוירכמן ישיבה לדון על תהלוכת ל"ג בעומר‪ ,‬בשנת תש"מ‪,‬‬
‫הפכה חיש מהר הישיבה למטה מבצעים נרחב ובו הוסכם על ‪ 7‬תהלוכות!!!‬
‫אמנם הזמן הקצר‪ ,‬דחק‪ ,‬והמשטרה סירבה בתחילה "לסגור את הקריות"‬
‫אך הרוח והמרץ והדבקות במשימה הפכו את הבלתי אפשרי לשבע!!!‬
‫תהלוכות ענק בהם השתתפו מאות מילדי הקריות )אגב תושבי קרית חיים‬
‫שזו להם הפעם הראשונה להתקל בתופעה שכזו דיווחו למפקד המשטרה על‬
‫הפגנת… חרדים‪ (.‬שנשאו כרזות וסמלים‪ ,‬וברחבות השונות שרו ורקדו לצלילי‬
‫תזמורות חסידיות"‪.‬‬
‫•‬
‫"בסוף שנות הלמ"דים‪ ,‬כאשר נשלחו מטרי קטיושות‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬על‬
‫קרית שמונה ונהריה"‪ ,‬נזכר הרב נתן אוירכמן‪" ,‬היינו נקראים בזמני הנפילות‬
‫לשבתות לקרית שמונה‪ ,‬בכדי לעודד את הציבור שסבל מכך גם מוראלית‪ .‬ויחד‬
‫עם קבוצת בחורים מישיבות תו"ת ואנ"ש בקריות נסענו לשבתות הללו‪ ,‬כאשר‬
‫חלק גדול מהתושבים ברחו‪ .‬היו אלו ימים שעדיין לא היה בתי חב"ד‪ ,‬והדבר‬
‫נחשב למסירות נפש‪ ,‬לעבור מבית כנסת לבית כנסת‪ ,‬וממקלט למקלט לעודד‬
‫את התושבים‪ .‬כך גם בנהריה ‪ -‬כאשר עובדת הקרבה הייתה מביאה אותנו‬
‫לשוב ולחזור פעם אחר פעם ‪ -‬ולעבור ממקלט למקלט‪ ,‬ולשמח את הילדים"‪.‬‬
‫היום זה דבר המובן מאיליו‪ ,‬אבל באותם ימים היה זה חידוש יוצא מן הכלל‪.‬‬
‫ימי חנוכה תשמ''ב‪.‬‬
‫סת"ם‬
‫שבועות‬
‫שיירת טנקים‬
‫ל"ג בעומר‬
‫טרקטור המצות‬
‫טנק מבצעים‬
‫דוד לוי בטנק מבצעים‬
‫טרקטור מצגות‬
‫חב"ד קריות ‪101‬‬
‫‪ 100‬חב"ד קריות‬
‫פרק ט"ו | סיפורים‪ ,‬מכתבים ומענות מהרבי‬
‫בלבנון‬
‫את המהפכה האדירה שהתרחשה בקריות‪,‬‬
‫וכמוה בכל מקום בעולם – מניע ללא כל ספק‪:‬‬
‫הרבי‪.‬‬
‫גבול לבנון‬
‫גבול לבנון‬
‫מאפיית מצות‬
‫השורות הבאות מהוות הצצה לקשר‬
‫המיוחד שקיימה רשת חב"ד בקריות עם הכוח‬
‫המניע‪ ,‬עם הרבי‪ .‬העידוד שהעניק‪ ,‬האהבה‬
‫שהקרין – הם אלו שהניעו את שלוחי הרבי‬
‫לבצע את המהפכה‪ ,‬עליה מברכים יום‪-‬יום‬
‫תושבי הקריות‪.‬‬
‫"זייט מצליח"‬
‫מאפיית מצות בחצר התלמוד תורה‬
‫מאפיית מצות ניידת‬
‫חנוכה‬
‫רכב עם חנוכיה‬
‫הדלקה מרכזית‬
‫סוכות‬
‫בשנה אחת‪ ,‬כשהמצב הכלכלי היה קשה מתמיד‪ ,‬תכנן הרב אוירכמן לבקש‬
‫את ברכתו הק' של הרבי במעמד 'כוס של ברכה' במוצאי שמחת תורה‪ ,‬ולנסות‬
‫לקבל בקבוק משקה עבור מוסדות חב"ד בקריות‪" .‬ברגע האמת‪ ,‬כשעברתי מול‬
‫הרבי‪ ,‬נאלמתי דום‪ .‬לא הייתי מסוגל לפצות פה‪ .‬וכך אני זורם הלאה עם התור‪,‬‬
‫אפוף תוגה ותחושת החמצה‪ ,‬ומגיע כמעט עד לפתח ‪ .770‬ואז פתאום מגיע‬
‫אלי ר' זלמן ליברוב‪ ,‬ומזעיק אותי‬
‫בחזרה פנימה‪' .‬הרבי קורא לך' אמר‪.‬‬
‫התקרבתי‪ ,‬והרבי העניק לי‪ ,‬בלא‬
‫שאבקש‪ ,‬בקבוק משקה‪ ,‬מזג לכוסי‬
‫המלאה יין בפעם השנייה‪ ,‬ואמר לי‬
‫בחיוך רחב‪' :‬זייט מצליח'‪ .‬הימים‬
‫בניו‪-‬יורק היו חורפיים מאוד‪ .‬שלג‬
‫כבד ירד והפעילות הייתה קשה‪ .‬מה‬
‫זייט מצליח"‬
‫שהחזיק אותי כל הזמן‪ ,‬היו המילים‬
‫האלו‪' :‬זייט מצליח'"‪.‬‬
‫"וזכות בנייתו בית חב"ד תעמוד לו בהמצטרך"‬
‫כשהפעילות התפתחה‪ ,‬והצורך במשאבים צמח אף הוא בהתאם‪ ,‬פגש הרב‬
‫סוכה ניידת‬
‫סוכה ניידת‬
‫‪ 102‬חב"ד קריות‬
‫אוירכמן את עולם גיוס הכספים‪ ,‬כאשר עם כל תורם נכתב דו"ח מיוחד לרבי‪,‬‬
‫והסיפורים סביבם רבים‪.‬‬
‫"באחת הפעמים שנסעתי לרבי‪ ,‬צירפתי עמי ידיד של המוסדות‪ ,‬שלפרנסתו‬
‫היה קבלן בניין‪ ,‬והוא הקדים במכתב שבדעתו לבנות בית חב"ד ללא מטרות‬
‫רווח‪ .‬בדעתנו היה לבנות סניף נוסף בקריית מוצקין‪ ,‬ודי בטחנו ביכולתו‪ .‬לפני‬
‫שחזרתי ארצה‪ ,‬הודעתי לרב גרונר שבדעתי לנסוע‪ ,‬והוא הורה לי להמתין‪.‬‬
‫'הרבי רוצה לשלוח איתך מכתב'‪.‬‬
‫קיבלתי אותו‪ ,‬והוא נשא תוכן של‬
‫'מכתב כללי‪-‬פרטי' ומוען לאותו קבלן‬
‫ידיד עם הנוסח השגרתי 'אזכיר על‬
‫הציון'‪ .‬בסיומו של המכתב‪ ,‬הוסיף‬
‫הרבי שתי שורות בכתב‪-‬ידו‪' :‬וזכות‬
‫בנייתו בית חב"ד ממוסדות בעל הציון‬
‫הקדוש‪ ,‬תעמוד לו בהמצטרך'‪.‬‬
‫ניסיתי לעניין אותו בנוסח השונה‬
‫של המכתב‪ ,‬אבל הוא החזיר לי‬
‫מבט תמה ושאל‪' :‬מה כבר חסר לי‬
‫שאני זקוק לברכה שכזו?'‪ .‬השבתי‬
‫"וזכות בנייתו בית חב"ד תעמוד לו בהמצטרך"‪.‬‬
‫ש'לעולם אי‪-‬אפשר לדעת מה טומנים‬
‫החיים‪ ,‬ואם זו תשובתו של הרבי – עליך להיערך ולהיות רגוע'‪ .‬כעבור שבועיים‬
‫הוא לקה בהתקף לב‪ ,‬והדבר הראשון שביקש היה להניח את המכתב תחת‬
‫ראשו בבית הרפואה…"‬
‫הרגישות של הרבי לילד בקריות‬
‫הרבי היה מנהיג עולמי‪ ,‬שאישיותו הגדולה‪ ,‬שיטתו המקורית‪ ,‬כישוריו‬
‫הארגוניים וחזונו‪ ,‬כבשו את העולם כולו‪ .‬בה‪-‬בשעה הוא היה הרבי האישי של‬
‫המאות והאלפים שבאו במגע ישיר עמו‪.‬‬
‫כאבו של כל יחיד היה כאבו‪ ,‬ושמחתו של כל יחיד הייתה אושרו‪ .‬איש לא‬
‫היה מיותר‪ .‬כל אחד ואחד היה שייך וכל אחד ואחד היה חשוב‪.‬‬
‫הרבי היווה דוגמא מוחשית‪ ,‬אישית‪ ,‬כיצד צריכים השלוחים לנהוג במקום‬
‫שליחותם‪ ,‬מתוך אהבת‪-‬ישראל‪ ,‬דאגה כנה ואמיתית לכל יהודי באשר הוא‪,‬‬
‫חב"ד קריות ‪103‬‬
‫ושימת לב לפרטים הקטנים‪ ,‬הנראים לפעמים שוליים‪ .‬לפנינו סיפור מיוחד‬
‫כזה‪ ,‬ממנו ניתן ללמוד‪ ,‬על קצה המזלג ממש‪ ,‬את דאגתו המיוחדת של הרבי‬
‫לכל יהודי‪:‬‬
‫בר"ח מר‪-‬חשון תשל"ח‪ ,‬שבוע אחרי ההתקף לב הקשה שעבר הרבי בשמיני‬
‫עצרת‪ ,‬כתב הרבי מכתב שיועד עבור‬
‫ילד מקרית ביאליק‪ .‬הילד כתב לרבי‬
‫שהוא עומד לחגוג בר‪-‬מצוה‪ ,‬והרבי‬
‫הורה לענות לו את נוסח המכתב‬
‫לבר‪-‬מצוה‪.‬‬
‫אבל על גוף המכתב הוסיף הרבי‬
‫בשולי‪-‬הגיליון את התשובה הבאה‬
‫ביחס לדבריו האחרים של הילד‬
‫במכתבו‪" :‬לכותבו שהוא ממוצא‬
‫חילוני‪ ,‬הרי כל אחד ואחד הוא בן‬
‫אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל‬
‫ולאה‪ .‬ועשיריות דורות קיימו תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬במילא מובן שזהו העניין‬
‫מכתבו של הרבי לנער הבר‪-‬מצוה‬
‫העצמי שלו‪ ,‬משא"כ העניין החילוני זה‬
‫שכבה דק וחיצונית‪ .‬וה' נתן בחירה לאדם‪ ,‬גם‪-‬כן על זה"‪.‬‬
‫בכתב‪-‬היד של המכתב רואים הוספות‪ ,‬מחיקות ושינויים! עסק שלם שכל‬
‫מטרתו היא אחת – לעודד נער יהודי‪ .‬ולא נוגע כלל מיהו הילד – העיקר שלא‬
‫תהיה לו חולשה או נחיתות מכך שהוא בן למשפחה חילונית כביכול‪.‬‬
‫באותם ימים קשים הייתה הגבלה של זמן‪ ,‬ורק עניינים דחופים וחשובים‬
‫היו זוכים למענה‪ .‬הרבי ראה חשיבות‪ ,‬אך שבוע אחרי ההתקף לב הקשה‪ ,‬לעודד‬
‫ילד מקרית ביאליק!‬
‫הרבי מעניק זוג תפילין‪...‬‬
‫"יום אחד"‪ ,‬מספר הרב אוירכמן‪" ,‬קיבלתי טלפון ממזכירות הרבי‪ .‬הודיעו לי‬
‫שיש יהודים בצפון קרית ים‪ ,‬עולים חדשים מקווקז‪ ,‬שמעוניינים להקים בית‪-‬‬
‫כנסת ‪ -‬אבל אין להם את הכלי העיקרי ‪ -‬ספר תורה‪ .‬היה זה בערב שמחת‬
‫תורה‪ ,‬והם הראו לי מכתבים חסרי מענה ששיגרו לכל גוף רשמי; ממשרדי‬
‫חב"ד קריות ‪105‬‬
‫‪ 104‬חב"ד קריות‬
‫ממשלה ועד חברי מועצת העיר‪ .‬אמרתי להם‪ :‬תתארגנו לקראת החג‪ ,‬ואני‬
‫אשאיל לכם ספר תורה‪ ,‬העיקר שיקום בית‪-‬כנסת‪ .‬כאן התבטאה ה'אהבת‬
‫ישראל' המופלאה של הרבי‪ ,‬גם לקבוצת יהודים תמימים שמעוניינת להתפלל‬
‫במניין משלה ואיש אינו מפנה עבורה רגע של הקשבה"‪.‬‬
‫מקרה אחר שהגיע לטיפולו של הרב אוירכמן‪ ,‬באמצעות מזכירות הרבי‪,‬‬
‫ממחיש גם הוא את הדאגה העצומה לשלומו של כל יהודי‪" :‬הודיעו לי מהמזכירות‬
‫שאישה מבוגרת‪ ,‬תושבת הקריות‪ ,‬פנתה לרבי בבקשה לשלוח זוג תפילין עבור‬
‫נכדה‪ .‬לה ‪ -‬כך כתבה ‪ -‬אין די כסף לרכוש עבורו תפילין‪ .‬מהמזכירות ביקשו‬
‫ממני לתהות על קנקנה ולאמת את הפרטים‪ .‬נפגשתי איתה‪ ,‬וגיליתי סבתא‬
‫טובת לב‪ ,‬שבוכה בדמעות שליש על כך שאין לה את הסכום הדרוש לקניית‬
‫תפילין‪ ,‬והיא מתחננת שאתן לנכדה זוג אחד‪.‬‬
‫"העברתי את התרשמותי למזכירות‪ ,‬ולאחר מכן התקשר אלי הרב גרונר‬
‫והודיע לי שהרבי מעניק לה במתנה זוג תפילין‪ .‬נסעתי מיד לכפר חב"ד‪,‬‬
‫וביקשתי מסופר זוג תפילין‪ .‬כששמע הסופר את הסיפור מיהר לתת את‬
‫התפילין על חשבונו‪ ,‬והנער קיבל תפילין ארבע על ארבע מהודרות – ממש כמו‬
‫כל נער בר‪-‬מצווה חב"די"‪.‬‬
‫"באתי להגיד לרבי תודה"‬
‫פרקים ממנת הקירובים לה זכה מר יוסף יקיר‪ ,‬נשיא מפעל לייצור בטחוני‪,‬‬
‫מהרבי שודרו במגזין הווידאו 'תורת חיים' של ‪ .jem‬הרב אוירכמן‪ ,‬האיש‬
‫שהביא את מר יקיר לרבי ואף עמד עמו בקשר עד שנפטר‪ ,‬מגולל כעת את‬
‫הסיפור המלא‪:‬‬
‫"הוא היה נשיא של מפעל‬
‫לייצור בטחוני‪ .‬בנו הוא עו"ד דן‬
‫יקיר‪ ,‬מהאגודה לזכויות האזרי‪,‬‬
‫אבל אביו היה דמות מכובדת בזכות‬
‫עצמה‪ .‬הקשר שלנו החל בהזמנה‬
‫לדינר ששיגרנו לו‪ ,‬והוא נענה ברצון‪.‬‬
‫במסגרת עבודתו‪ ,‬היו לו קשר‬
‫מסחר עם הצבא האמריקני‪ ,‬והוא‬
‫ביקש מהרבי ברכה‪ .‬הוא אף הוסיף‬
‫יוסף יקיר אצל הרבי‬
‫לכתוב לרבי שברצונו 'שהרבי יבוא לבקר בארץ'‪ .‬במכתב תשובה‪ ,‬ענה לו הרבי‬
‫שיהודי צריך לבחור את מקום מגוריו על‪-‬פי הדרישות של המקום ממנו‪ ,‬ולא‬
‫לפי רצונותיו שלו‪ .‬הרבי גם בירכו‪ ,‬ותוך זמן קצר הוא קיים עסקה בהיקף של‬
‫מיליון דולר ומיד תלה את ההצלחה בברכת הרבי‪ .‬בין שלל הפרויקטים עליהם‬
‫עמל‪ ,‬היה גם בניית מערכת לזיהוי 'עמית טורף'‪ .‬מערכת זו‪ ,‬המותקנת במטוסי‬
‫קרב‪ ,‬יודעת לזהות אם כלי‪-‬טיס אחרים הם עמיתים‪ ,‬או שייכים לצבא האויב‪.‬‬
‫חלק מייצור זה נעשה במכוון בארצות‪-‬הברית‪ ,‬ויקיר רצה להקים מפעל כזה‬
‫באמריקה ‪ -‬ולקוות שמשרד ההגנה ירכוש ממנו את התוצרת‪.‬‬
‫"לפני ביצוע העסקה‪ ,‬הוא עבר לפני הרבי בחלוקת דולרים‪ ,‬והציג את‬
‫התלבטויותיו בקשר למיקום המדויק של המפעלים‪ ,‬אם בוושינגטון‪ ,‬או‬
‫בולטימור וכן הלאה‪ .‬הרבי ענה לו תשובה שלא השתמעה לשני פנים‪' :‬מכיוון‬
‫שהוא מסתפק‪ ,‬ומכיוון שהמצב כרגע לא ברור ‪ -‬לא כאן ולא בארץ‪-‬הקודש ‪-‬‬
‫לכן יחכה עם זה'‪ .‬והוא כבר עמד להקים מפעל…"‬
‫יקיר צפה במעמד שוב ושוב יחד עם הרב אוירכמן‪ ,‬ציית להוראת הרבי‪,‬‬
‫וכעבור שבועים‪-‬שלושה פרצה מלחמת המפרץ )הראשונה( במלוא עוזה‪ .‬הכלל‬
‫אומר‪ ,‬שבעת מלחמה אין רכישות נשק חדשות‪ ,‬והצבא משתמש בתחמושת‬
‫שקיימת במחסניו‪ .‬לו היה משקיע את כספו באותה עת בהקמת המפעל ‪ -‬היה‬
‫מפסיד מיליוני דולרים‪.‬‬
‫"שנתיים אחר‪-‬כך הוא בא להודות לרבי באמרו‪' :‬באתי להגיד לרבי תודה‪,‬‬
‫כי אילולא עצתו הייתי פותח את המפעל ופושט רגל'‪ .‬הרבי נתן לו עוד דולר‬
‫'שיצרף למליארד' והמזכיר כבר החל להדוך אותו לכיוון היציאה‪ ,‬אבל הוא‬
‫הספיק לבקש מהרבי שוב 'לבוא לארץ ישראל'‪ .‬כאן הוא קיבל את התשובה‬
‫המפורסמת והמנומקת‪ ,‬כאילו היה שר בישראל‪ .‬הרבי ענה לו שלו יגיע ארצה‬
‫ לא יוכל לעזוב ולחזור למיליוני היהודים שממתינים בארצות‪-‬הברית‪ ,‬והרבי‬‫פירט באוזניו במשך מספר דקות את כל הנימוקים שבדבר"‪.‬‬
‫אבל הקשר לא חדל‪ .‬גם אחרי ג' בתמוז‪ ,‬זכה יוסף יקיר לסיועו של הרבי בכל‬
‫צעד ושעל‪" .‬הגעתי אליו פעם כדי לקבל צ'ק"‪ ,‬מספר הרב אוירכמן‪" ,‬והוא אומר‬
‫לי שהמנכ"ל מעוניין לדבר איתי‪ .‬האיש היה בן קיבוץ‪ ,‬ולא רצה להניח תפילין‪.‬‬
‫אבל הוא אמר כך‪' :‬אני יודע שבכל פעם שהיו לנו בעיות – יקיר היה פונה לרבי‬
‫והרבי היה מסדר את הכול‪ .‬כעת המצב קשה מאוד‪ ,‬ואנו מפסידים מכרזים כל‬
‫העת‪ .‬תעשו לי 'הוקוס פוקוס' שהכל יסתדר'‪.‬‬
‫‪ 106‬חב"ד קריות‬
‫"ראשית‪ ,‬ניגשנו לבדיקת מזוזות‪ .‬עברנו ברחבי המפעל הגדול‪ ,‬והורדנו‬
‫את המזוזות מהמשקופים כדי לתת אותן לבדיקה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ניגשנו לכתוב‬
‫מכתב לרבי‪" .‬שלחנו מכתב מפורט לאהל ממשרדו‪ ,‬וירדנו לקומה התחתונה‪.‬‬
‫כעבור כמה דקות מגיח יקיר בסערה‪ ,‬ומנופף בפלט פקס שזה עתה נתקבל‪.‬‬
‫'זכינו במכרז!'‪ ,‬הוא צעק באושר‪ ,‬והתכוון לתוצאותיו של מכרז גדול עם הצבא‬
‫האמריקני"‪.‬‬
‫זו תהיה בת‪...‬‬
‫מופתים מהרבי ראה הרב אוירכמן על כל צעד ושעל‪ .‬יהודים מכל גווני‬
‫הקשת שיצרו דרכו קשר לרבי ‪ -‬נענו ונושעו‪ .‬אחד מהם הוא סיפורה המופלא‬
‫של משפחת ב'‪ .‬הם לא התגוררו בקריות‪ ,‬אבל הכירו את הרב אוירכמן דרך‬
‫פעילותו עם קרוב משפחתם‪ ,‬שהתגורר בקריית‪-‬ים‪ .‬בית חב"ד רכש מהם‬
‫תשמישי קדושה‪ ,‬והקשר עמם התהדק עם הזמן‪.‬‬
‫אחד מילדיהם נהרג בלבנון‪ ,‬וזמן מה אחר‪-‬כך הם הגיעו לרבי‪ ,‬שבורים‬
‫ונדכאים‪ .‬האב מבוגר ואשתו‪ ,‬צעירה ממנו במספר שנים ‪ -‬כואבים וממאנים‬
‫להינחם‪.‬‬
‫הם עברו בחלוקת דולרים‪ ,‬וכעבור זמן מה קראה האישה לרב אוירכמן‪.‬‬
‫"שמע‪ ,‬אני חייבת לשוחח איתך"‪ .‬מתברר שהרבי נתן לה‪ ,‬על פי ברשתה‪ ,‬דולרים‬
‫לבניה‪ .‬אולם אז קרה דבר פלא‪ :‬הרבי צירף דולר נוסף‪ ,‬ואמר לה‪" :‬בשביל הבת"‪.‬‬
‫"אין לי בת"‪ ,‬אמרה האם בתמיהה לרב אוירכמן‪" ,‬ואיני מבינה מה פשר‬
‫העניין‪ .‬אולי אתה תסביר לי?"‬
‫"אין לי מה להסביר לך"‪ ,‬ענה לה הרב אוירכמן‪" .‬זהו לא תחום שקשור‬
‫להבנתנו‪ .‬אם הרבי אומר שיש לך בת ‪ -‬אז כנראה זה מה שיהיה"‪.‬‬
‫חלפו מספר חודשים‪" .‬יצאתי לבקש את המשפחה בביתה שבמרכז הארץ‪.‬‬
‫ואז גילה לנו האב כי רעייתו נפקדה‪ ,‬בעוד הגיל של הבן הקטן עובר את העשרים‪.‬‬
‫'זו תהיה בת'‪ ,‬אמרתי להם בביטחון‪' ,‬כפי הברכה של הרבי'‪ .‬וכך כמובן היה"…‬
‫"אין לי ידיעה בעסק כיו"ב"‬
‫זמן מה קודם לכן התרחש הסיפור הבא עם אחד היהודים העשירים שתמכו‬
‫בבית חב"ד‪ .‬האיש חפץ ליזום עסקה גדולה וביקש את ברכת הרבי‪ .‬המענה‬
‫היה יוצא דופן ומפליא‪" .‬אין לי ידיעה בעסק כיו"ב"‪ ,‬כתב הרבי‪ ,‬השלילה הייתה‬
‫חב"ד קריות ‪107‬‬
‫חד‪-‬משמעית‪ .‬היהודי התעלם מהעניין‪ ,‬חרף תחנוניו של הרב אוירכמן ואזהרת‬
‫המענה‪ ,‬וכעבור זמן קצר פשט את הרגל ואיבד את כל נכסיו‪ .‬אחרי המפולת הוא‬
‫ישב ובכה ומלמל את המילים‪" :‬אין לי ידיעה!"‬
‫"היהודי הזה לא זכה לילדים‪ ,‬וביקשנו עבורו ברכה במעמד חלוקת דולרים‪.‬‬
‫הרבי ענה‪' :‬לפום צערא אגרא'‪ .‬שנה אחר‪-‬כך נולדה לו בת‪ ,‬אחרי ‪ 13‬שנות‬
‫עקרות‪.‬‬
‫"לפני מספר שנים"‪ ,‬מספר הרב אוירכמן‪" ,‬כשנסעתי בדרכי לגייס כספים‪,‬‬
‫השתתפתי בהתוועדות בקראון‪-‬הייטס‪ ,‬ומישהו ציטט באוזניי ביטוי של‬
‫הרבי על סב אשתי‪ ,‬ר' יודל שמוטקין ע"ה‪ ,‬שהוא 'אף פעם לא מגיע בידיים‬
‫ריקות'‪ .‬התקשרתי לאותו יהודי‪ ,‬שבשנים האחרונות משתקם מעט‪ ,‬והלה‬
‫ביקש שאזכירו על הציון הק' בפורים קטן‪ .‬אני מצידי ציטטתי לו את הביטוי‬
‫ששמעתי‪ ,‬וביקשתי ממנו סכום מסוים של תרומה‪.‬‬
‫"כנראה היה זה מעבר ליכולת שלו‪ ,‬והוא התחיל להתחמק בתירוצים שונים‪.‬‬
‫תוך כדי הגיע פורים קטן‪ ,‬ואני התייצבתי באהל לכתיבת פ"נ‪ ,‬אבל אז אני שם‬
‫לב למאורע מוזר שמתרחש איתי‪ :‬אני אוחז את העט ‪ -‬ונרדם‪ .‬הדבר קרה פעם‬
‫אחר פעם‪ ,‬והחלפתי מספר רב של טיוטות‪ .‬רק לאחר מאמצים רבים הצלחתי‬
‫להוציא מתחת ידי פ"נ מוגמר‪ .‬יצאתי לכיוון האוהל‪ ,‬וכשאני צועד בשביל‪ ,‬אני‬
‫מהרהר בעצב על סירובו של היהודי‪.‬‬
‫"פתאום מצלצל הפלאפון‪ ,‬ועל הקו אותו יהודי‪' .‬איפה אתה נמצא?'‪ ,‬הוא‬
‫שואל בנימה דחופה‪ ,‬ואני אומר‪' :‬על השביל ‪ -‬כמעט נכנס לאהל'‪' .‬טוב'‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪' .‬צ'ק דחוי זה בסדר בשבילך? אז תבשר לרבי על הסכמתי לתת את‬
‫התורה כפי שביקשת"…‬
‫מכתבי הרבי לרב אוירכמן‬
‫‪ 108‬חב"ד קריות‬
‫הרב אוירכמן אצל הרבי‬
‫חב"ד קריות ‪109‬‬
‫פרק ט"ז | הוראות על הפעילות‬
‫לצד העידוד והמופתים‪ ,‬הרבי לא חסך בהוראות‬
‫על הפעילות גופא‪ .‬סיפור אחד התרחש בחודש‬
‫מנחם‪-‬אב של שנת תשמ"ט‪ .‬אחד מפעילי חב"ד‬
‫בקריות‪ ,‬לאחר שלמד בחסידות את המעלה הנפלאה‬
‫של מצוות הצדקה )לתיקון עוונות‪ ,‬החשת הגאולה‬
‫וכו'(‪ ,‬החליט לעשות מעשה אשר לדעתו זהו "פועל‬
‫יוצא" ומסקנה טבעית מן הדברים האמורים בתניא‪.‬‬
‫הוא הדפיס פרוספקט‪ ,‬ובו כתב‪" :‬שני סיפורים –‬
‫במצווה אחת‪ .‬ברגעים האחרונים שלפני ביאת משיח‬
‫יש באפשרותו של כל אחד מאיתנו להכין את עצמו‬
‫לרגע הגדול באת משני דרכים‪:‬‬
‫הפרוספקט‬
‫א‪ .‬אם יש לך איזו שהיא "חבילה" או "סיפור" אשר היית שמח בכל לב‬
‫להיפטר מהם )ובהקדם( – יש אפשרות לתקן זאת‪ :‬לא ע"י סיגופים‪ ,‬לא ע"י‬
‫תעניות‪ ,‬לא ע"י ייסורים‪ ,‬אלא במצווה כוללת אחת – מצוות הצדקה "חטאך‬
‫בצדקה פרוק"‪ .‬ב‪ .‬אם אתה בכל‪-‬זאת ישר בכל מעשיך‪ ,‬אך עדיין לא מקיים‬
‫תורה ומצוות )כדבעי(‪ ,‬יש אפשרות להשלים – מלשון שלמות – גם ענין זה‪:‬‬
‫ע"י מצווה אחת – המצווה –‬
‫מצוות הצדקה‪ .‬אין ישראל נגאלין‬
‫– אלא בצדקה‪ .‬אי לכך כל שעליך‬
‫לעשות הוא‪ ,‬למלא את הפרטים בדף‬
‫הסמוך‪ ,‬להוסיף סכום לצדקה‪ ,‬כפי‬
‫נדבת לבך‪ ,‬להכניס את העלון כולו‬
‫לתוך המעטפה המצורפת ולשלוח‬
‫אותה אלינו‪ .‬אנו נעביר את הספח אל‬
‫הרבי ליובאוויטש"‪.‬‬
‫הרב אוירכמן ששהה אז בדיוק‬
‫בניו‪-‬יורק דעתו לא הייתה נוחה מכך והחליט לשאול את הוראת הרבי‪ ,‬אבל גם‬
‫הוא לא שיער כמה תהיה חריפה התשובה‪ .‬היה זה בערב תשעה‪-‬באב‪ ,‬ואחרי‬
‫שעה כבבר הגיע המענה‪ ,‬וזה לשון קודשו‪:‬‬
‫פנים הפרוספקט‬
‫מכתב יקיר לרבי‬
‫ומענה הרבי‬
‫חב"ד קריות ‪111‬‬
‫‪ 110‬חב"ד קריות‬
‫‪ (1‬פשיטא‪ ,‬שאין ענייני לשלול ר"ל לקיום התומ"צ ולהעמידם על‪ ..‬מצווה‬
‫אחת?!‬
‫פעמים רבות הבהיר הרבי כי על קיום הפעילות וייסוד המוסדות להעשות‬
‫בסדר מסודר‪ ,‬ובוודאי לא באופן של 'השגת גבול'‪ ,‬כמו במקרה של פתיחת‬
‫מוסד בשעה שקיים כבר מוסד דומה‪ ,‬או ייסוד פעילות או מוסד ללא אישור‬
‫השליח במקום‪.‬‬
‫‪ (2‬האומנם עניינה של רשת‬
‫מפעלי חב"ד לכתוב כהנ"ל סעיף ‪1‬‬
‫ולערבני בזה? אזכיר עה"צ‬
‫'מי יהיו המתגוררים?'‬
‫המעוף של החב"דניקים בקריות‪,‬‬
‫נודע לרחב במיוחד‪ .‬וכך אנו שומעים‬
‫על התכנית להקמת מרכז תרבות חב"די‬
‫– בקרית מוצקין‬
‫פרק י"ז | השגת גבול‬
‫מענה הרבי כפי שנכתב על‪-‬ידי המזכיר‬
‫בעיתון "ופרצת" שי"ל בתשמ"ב נכתב‪:‬‬
‫"מתוך הפעילות הרחבה בקריות ובצפון‪ ,‬למדנו לדעת כי הפתיחות בציבור‬
‫לדעת על היהדות‪ ,‬לשמוע‪ ,‬להבין‪ ,‬היא עצומה! התחלנו לחשוב על דרך שבה‬
‫אפשר להגיע אל הציבור בצפון‪ .‬ל"איזור המרכז" – קיים מרכז תרבות בכפר‬
‫חב"ד אשר מקרין מאורו על האיזור כולו‪ .‬אך מה יהיה עם איזור הצפון? מאות‬
‫אלפי ילדים ובני נוער משוועים‬
‫לקבלת "טיפת אידשקייט"‪ .‬לאן הם‬
‫יגיעו?! מי יקבל אותם?!‬
‫עכשיו‪ ,‬לענין‪ :‬ה"רשת" מתכננת‬
‫בעזרת ה' להקים מרכז תרבות‬
‫להפצת יהדות!‬
‫מדייקת‬
‫הייתה‬
‫התכנית‬
‫ומפורטת‪ ,‬מה יהיה בכל מקום ומה‬
‫התכנית‬
‫כל אזור ישמש‪ .‬אך הרבי‪ ,‬בהסתכלותו‬
‫הרחבה והכנה‪ ,‬ענה )התוכן(‪' :‬מי יהיו המתגוררים במקום?'‪ .‬בכך נסתם הגולל‬
‫על התכנית‪.‬‬
‫כך גם במכתבים ששיגר הרבי הכוללים ברכות להקמת מוסדות‪ ,‬התנה‬
‫את ברכתו בכך שהמוסד נעשה באישור השליח במקום‪ ,‬ואינו מהווה‪ ,‬חלילה‪,‬‬
‫השגת גבולו‪.‬‬
‫בהתאם לגישה זו ביקש הרבי כי‬
‫על המוסדות בכל מקום להיות כפופים‬
‫למרות אחת‪ ,‬זאת גם אם מסיבות‬
‫מסוימות ניתנה 'אוטונומיה' בניהול מוסד‬
‫כל שהוא‪ .‬ה"מרכז לענייני חינוך" הוא הגוף‬
‫אליו כפופים כל מוסדות חב"ד בעולם‪,‬‬
‫בכל תחום שהם‪ ,‬והוא העומד מעל מפעל‬
‫השליחות העולמי‪ .‬בארץ‪-‬הקודש מפעל‬
‫השליחות נמצא תחת המרות של מרכז‬
‫'צעירי אגודת חב"ד'‪ ,‬ובכל עיר הסמכות‬
‫הבלעדית נתונה בידי השליח הראשון‬
‫בעיר‪ ,‬שהוא הממנה תחתיו את שאר‬
‫השלוחים והוא המייצג הרשמי והבלעדי של חב"ד באותה העיר‪.‬‬
‫מכתב הרב לייבוב‬
‫כמסופר בארוכה בספר זה‪ ,‬בשנת תשל"ז נוסד רשת חב"ד בקריות העומדת‬
‫מאחורי כלל הפעילות החב"דית בקריות באשר היא‪ .‬במשך השנים נעשו‬
‫ניסיונות לחתור תחת ה'רשת' ושלוחי הרבי הרשמיים בקריות‪ ,‬פעמים על‪-‬ידי‬
‫'מתחזים' שהציגו את עצמם כאנשי חב"ד במקום‪ ,‬תופעה שהתחזקה לאחרי‬
‫הסתלקותו של הרבי בג' תמוז תשנ"ד‪ ,‬כאשר נדמה כי 'איש הישר בעיניו יעשה'‪.‬‬
‫אולם מתברר כי כבר לפני שנים רבות דאג הרבי להבהיר באופן ישיר את‬
‫המסר האמור‪ ,‬ודווקא במסגרת הפעילות בקריות‪ ,‬אנו מוצאים התייחסות‬
‫ישירה בנושא זה‪.‬‬
‫•‬
‫חב"ד קריות ‪113‬‬
‫‪ 112‬חב"ד קריות‬
‫בסוף שנות הלמ"דים התעוררו חילוקי דעות בין הנהלת ה'רשת' לבין פלוני‬
‫שעסק במתן שיעורי חסידות בקריות שהובילו לקירוב יהודים רבים לתורה‬
‫ולחסידות‪ ,‬וטען כי לו הסמכות‬
‫בארגון ניהול ענייני חב"ד בקריות‪.‬‬
‫הוא שטח את טענותיו בפני‬
‫הרבי שהורה לפנות לבית‪-‬דין רבני‬
‫חב"ד בארץ‪-‬הקודש‪ .‬בעקבות כך‬
‫נפתח דיון בבית‪-‬הדין שבסופו פסקו‬
‫הרבנים כי הסמכות היחידה על ענייני‬
‫חב"ד בקריות נתונה בידי הרשת‬
‫שהיא המייצגת הרשמית של הרבי‬
‫וענייניו בקריות‪.‬‬
‫הרב אוירכמן מקבל 'משקה' מהרבי‬
‫מספר שנים אחר‪-‬כך נוסד תלמוד‪-‬תורה חב"ד בקריות‪ .‬לקראת סוף שנת‬
‫הלימודים הראשונה‪ ,‬כתב פלוני אל הרבי כי הוא מבקש את ברכתו להתמנות‬
‫למנהל הגשמי של התלמוד‪-‬תורה בקריות‪ ,‬זאת ללא ידיעתה של הנהלת‬
‫ה'רשת'‪ .‬התשובה הייתה קצרה ונחרצת‪" :‬באם אין בזה השגת גבול כלל"‪ .‬הוא‬
‫פנה להנהלת ה"רשת" והיא מינתה אותו לנהל את התלמוד‪-‬תורה‪.‬‬
‫"במהלך חלוקת 'כוס של ברכה' באחת השנים‪ ,‬ניגשתי לבקש מהרבי בקבוק‬
‫'משקה' עבור התלמוד‪-‬תורה‪ .‬אך הרבי סירב‬
‫באמרו‪" :‬כבר נתתי"‪ ,‬מספר ר' יוסף פיזם‪ ,‬מנהל‬
‫התלמוד‪-‬תורה‪" ,‬רק בסיום החלוקה התברר‬
‫לי כי הרב אוירכמן קיבל בקבוק 'משקה' עבור‬
‫כל מוסדות חב"ד בקריות"‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬התווה הרבי כי על הפעילות‬
‫בארץ‪-‬הקודש להעשות תחת המסגרת של‬
‫מרכז 'צעירי אגודת חב"ד'‪ .‬במשך השנים שיגר‬
‫הרב ישראל לייבוב ע"ה‪ ,‬שכיהן במשך שנים‬
‫רבות כיו"ר צעירי‪-‬אגודת‪-‬חב"ד‪ ,‬מסמכים‬
‫המבהירים כי מנהלי ה'רשת' הם המייצגים‬
‫הבלעדיים של הרבי וחסידות חב"ד‬
‫בקריות‪ .‬אחד מהם מוצג לפנינו‬
‫מכתב הרב אהרונוב‬
‫נספח ‪ | 1‬זו כבר לא משימה עיתונאית‬
‫מאמרו של העיתונאי עורך סרט "השלוחים" איתי רפופורט המגולל את‬
‫סיפור התקרבותו על‪-‬ידי חב"ד בקריות‪ .‬המאמר פורסם באתר "שטורעם"‬
‫לקראת כינוס השלוחים של שנת תשס"ו‪:‬‬
‫עורכת מהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה כמעט ומרטה את שערותיה‬
‫מרוב ייאוש‪ .‬המציאות הישראלית שיודעת למלא שעות מסך ארוכות עד אין‬
‫קץ בכמויות אדירות של חדשות‪" ,‬אכזבה" באותו יום חורפי גשום ומשעמם‪.‬‬
‫נדמה כי לא רק הפוליטיקה הישראלית החליטה באותו יום שלא לספק את‬
‫ליטרת הדם היומית שלה לעיתונות‪ ,‬אלא אפילו הפושעים החליטו להישאר‬
‫בבית ולמעט תאונת דרכים בה נפצעו נהג ונוסע‪ ,‬לא קרה באותו יום דבר וחצי‬
‫דבר הראוי לסיקור טלוויזיוני‪.‬‬
‫ככל שנקפו השעות וזמן שידור המהדורה הלך והתקרב בצעדי ענק חשה‬
‫העורכת את הדם אוזל מפניה‪ ,‬את הלחץ הזה‪ ,‬שכבר ידע להוביל עורכי חדשות‬
‫מרחבי העולם אל מחלקות קרדיולוגיות‪ -‬לא היו לה אייטמים למהדורה‪ .‬בקצב‬
‫הזה‪ ,‬ידעה‪ ,‬לא יהיה לה מה לשדר‪.‬‬
‫הפיתרון למצבי מצוקה שכאלו‪ ,‬יודע כל עיתונאי מתחיל וידעה גם העורכת‬
‫המנוסה‪ ,‬טמון ביצירת כתבות יזומות‪ .‬הרעיון לשלח אותי לתעד עימות יזום בין‬
‫צעיר חילוני לרב דתי‪ ,‬היה שלה‪ .‬יוזמה שנולדה מתוך יאוש עמוק‪ ,‬חוסר אונים‬
‫מקצועי ואפס ידיעות למהדורה ההולכת ומתקרבת‪ .‬מה שנראה בעיני‪ ,‬כתב‬
‫צעיר שאך זה השתחרר מצה"ל‪ ,‬כהברקה עיתונאית מרעננת התברר לי בהמשך‬
‫כפלופ אחד גדול‪.‬‬
‫הצעיר המתלהם שהבאתי לבית חב"ד בקריות ניסה להתגרות בשליח‪ ,‬הרב‬
‫משה אוירכמן‪ ,‬ואילו זה העלה חיוך פייסני על פניו העגולות וענה לו בנועם בקולו‬
‫העמוק והמרגיע‪ .‬הצעיר הניף את ידיו‪ ,‬ניסה להכעיס‪ ,‬נזף ושצף‪ ,‬ולשווא‪ .‬הרב‬
‫החב"דניק הנהן בראשו‪ ,‬ביקש להתפייס‪ ,‬ענה בשקט ובאריכות לכל הטענות‬
‫והרס לי את הכתבה‪ .‬לא הצלחתי לתעד עימות‪ .‬גרוע מזה‪ .‬לתדהמתי‪ ,‬ככל‬
‫שהמשיך הרב אוירכמן להסביר ולהשיב לטענות‪ ,‬כך הלך ונרגע הצעיר הנרגז‬
‫שהבאתי ל"ריב הטלוויזיוני" היזום שלי‪ .‬מדקה לדקה ראיתי איך נשבה הצעיר‬
‫בקסם החב"דניקי‪ .‬ראיתי אותו בולע בהסכמה את דבריו של הרב אוירכמן‪.‬‬
‫ברגע אחד‪ ,‬היה נדמה לי שהוא השתכנע לגמרי‪.‬‬
‫‪ 114‬חב"ד קריות‬
‫לקח לי יותר משלוש שנים להתאהב גם כן בקסם שהצליח לנער את‬
‫הקוצים‪ ,‬לנטרל את הזעם ולקרב את הלבבות‪ .‬כתבה‪ ,‬אגב‪ ,‬לא יצאה מהמפגש‬
‫הטעון ש"התדרדר" לשיחת רעים‪ ,‬אבל רצח של אשה‪ ,‬תאונה קטלנית‬
‫ופוליטיקאי שהחליט לקראת ערב להכריז על מועמדותו לראשות מפלגתו היו‬
‫בסופו של דבר לנושאים שהרכיבו באותו ערב את מהדורת החדשות‪ .‬העורכת‪,‬‬
‫למזלי הטוב‪ ,‬הספיקה לשכח את המשימה העיתונאית אליה שיגרה אותי‪.‬‬
‫בשנים שחלפו מאז הספקתי לחקור ולהעמיק את ידיעותי על חב"ד ועל‬
‫הרבי‪ .‬בירך אותי השם בחברי אמת רבים מקרב חב"ד‪ .‬בעבודתי העיתונאית‬
‫ככתב הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית נחשפתי וחשפתי שוב ושוב‬
‫על המרקע את העשייה האדירה של החב"דניקים בכל מישורי החיים‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪115‬‬
‫הטלוויזיה להכין סרט על האנשים המדהימים הללו‪ ,‬על השלוחים‪ .‬לשמחתי‬
‫הרבה‪ ,‬כך היה‪ .‬ראשי חב"ד ובהם הרב משה קוטלרסקי והרב יהודה קרינסקי‬
‫התירו לי לחשוף לראשונה בטלוויזיה את כינוס השלוחים‪ .‬כך יכולתי להראות‬
‫ליותר משני מיליון צופים בישראל מיהם השלוחים‪ ,‬מי היה הרבי )כמובן‪ ,‬על קצה‬
‫המזלג(‪ ,‬הבאתי בסרט צילומים בלעדיים וראשונים מתוך הספרייה האישית‬
‫הפרטית של הרבי וכמובן‪ ,‬מבט על מערך התורמים הנדיבים המסייעים למפעל‬
‫היהודי הגדול ביותר בעולם‪.‬‬
‫הסרט זכה לצפייה אדירה בארץ ובעולם‪ .‬אלפי תגובות שקיבלתי למייל‪,‬‬
‫לביתי בקיבוץ אפק ולטלוויזיה היו הוכחה מבחינתי שאיש לא יכול להישאר‬
‫אדיש לנוכח העשייה האנושית יוצאת הדופן של שליחי חב"ד ושהסרט "עשה‬
‫משהו" לרבים רבים‪.‬‬
‫התפעמתי‬
‫מרוח העשייה של‬
‫ארגון צעירי חב"ד‬
‫בישראל‪ ,‬התרגשתי‬
‫לתעד את פעילותם‬
‫של מתנדבי "כולל‬
‫המזינים‬
‫חב"ד"‬
‫רעבים‬
‫אלפי‬
‫לנפגעי‬
‫ודואגים‬
‫הטרור‪ ,‬תיעדתי את‬
‫השליח הרב ויקטור‬
‫בחברון‬
‫עטיה‬
‫משלוחי‬
‫מחלק‬
‫לחיילים‬
‫מנות‬
‫תחת אש חיה‬
‫לראות‬
‫ונדהמתי‬
‫את העוצמה ואת‬
‫הנתינה האינסופית‬
‫וחסרת המעצורים‬
‫של השלוחים‪.‬‬
‫במיוחד‪ ,‬אגב‪ ,‬אהבתי לשמוע תגובות מאנשים ברחבי העולם‪ ,‬יהודים‬
‫שאינם שומרים מצוות ואף‬
‫מכאלה שפיתחו במהלך‬
‫השנים תחושות אנטי‪-‬דתיות‪.‬‬
‫אהבתי לשמוע כיצד דווקא הם‬
‫מצאו עניין בסרט "השלוחים"‪.‬‬
‫מרביתם ציינו בפני כי בעקבות‬
‫הסרט הם "רואים אחרת"‬
‫את חב"ד‪ .‬באור חיובי‪ ,‬כמובן‪.‬‬
‫התגובות הרבות הובילו את‬
‫הנהלת הטלוויזיה לשדר את‬
‫הסרט בשידור חוזר‪ ,‬וגם אז‬
‫הציפו אותי המוני תגובות‪ .‬אז‬
‫גם גמלה בליבי ההחלטה לייצר‬
‫סרט המשך ל"שלוחים"‪ ,‬רעיון‬
‫שאני בודק בימים אלו בכובד‬
‫ראש‪ ,‬שכן הסרט הראשון נתן‬
‫מבט לרגע‪ ,‬בעיקר דרך הכינוס‪,‬‬
‫ואילו למפעל האדיר של השליחות יש עוד כל כך הרבה מה להראות!‬
‫רק טבעי היה‬
‫למנהלי‬
‫שאציע‬
‫כינוס השלוחים מתקרב ואני נרגש עד מאוד‪ .‬כל כך הרבה עברתי בשנה‬
‫שעברה מאז הכינוס הקודם – הסרט‪ ,‬התגובות‪ ,‬המחאה הקשה שהפנו כלפי‬
‫‪ 116‬חב"ד קריות‬
‫שונאי דתיים והחיבוק החם שהעניקו לי חברי הרבים בחב"ד‪ .‬בכינוס הקרוב‬
‫אנסה ללמוד מעט יותר‪ ,‬אני משתוקק לשמוע עוד על השליחויות ומחכה‬
‫לרגעים הקסומים הללו בהם אשא תפילה בציון וב‪ 770-‬יחד עם האנשים שאני‬
‫כל כך אוהב ומעריך‪ ,‬ושהפכו לחלק מחיי‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪117‬‬
‫נספח ‪ | 2‬סיום כתיבת ס"ת הראשון‬
‫לאחדות ישראל‬
‫את הסיום המרגש שהתקיים בל"ג בעומר במירון סקר בהרחבה עיתון כפר‬
‫חב"ד מכ"ו אייר תשמ"ב‪:‬‬
‫"בל"ג בעומר זמן מנחה גדולה תהי' שנת ביאת משיח צדקנו‪ ,‬בחצר הקודש‬
‫שעל ציון התנא האלוקי רבי שמעון‬
‫בר יוחאי ובנו רבי אלעזר ‪ -‬זכותם‬
‫תגן עלינו‪ ,‬התקיים סיום כתיבת‬
‫ספר התורה הכללי לאחדות ישראל‪.‬‬
‫"ה' הוא האלוקים‪ ,‬ה' הוא האלוקים"‬
‫נשמעה ז' פעמים הקריאה המרגשת‬
‫מפי רבבות אלפי ישראל אשר‬
‫הצטופפו סביב ספר התורה אשר‬
‫זה‪-‬עתה נשלמה כתיבתו‪ ,‬העומד‬
‫תחת החופה‪.‬‬
‫מירושלים עיה"ק עשה ספר התורה דרכו בבוקרו של יום מלווה בסופר‬
‫הסת"ם )שהפך לאחרונה ל"סופר המלך"( ‪ -‬הרב שלמה אהרן הניג ביחד עם‬
‫ה"מחותנים הראשיים" ‪ -‬הלא‪-‬הם האחים העסקנים הרב נתן והרב משה‬
‫אוירכמן )אשר הם ביחד עם הרי"ל שילדקרויט והר' יגאל פיזם היו העושים‬
‫והמעשים בכתיבת הספר(‪ .‬אל השיירה הצטרפו עוד כמה מחשובי אנ"ש‬
‫ובתוכם הרב ה"פרטיזן" ‪ -‬ר' זושא וילמובסקי‪.‬‬
‫התחלת טקס סיום הכתיבה התקיים בביתו של מרא דאתרא קדישא‬
‫מירון ‪ -‬הרב מאיר שטרן שליט"א בנוכחותם של הגאונים החסידים רבני חב"ד‬
‫ועסקני חב"ד בראשותם של הרב ישראל לייבוב יו"ר צעירי אגו"ח ור' שלמה‬
‫מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד‪.‬‬
‫האוירה היתה מרגשת ביותר‪ ,‬שמחת הסיום‪ ,‬אמירת הלחיים בצל רוחו‬
‫של בעל ההילולא ‪ -‬שורש נשמת משה ונשמת משיח )כמבואר בספרי הח"ן(‬
‫ אדוננו בר יוחאי זיע"א ואתפשטותא דילי' בדורנו ‪ -‬להבדיל בין החיים לחיי‬‫החיים ‪ -‬כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫חב"ד קריות ‪119‬‬
‫‪ 118‬חב"ד קריות‬
‫"בר יוחאי נמשכת אשריך"‬
‫"מצוה גוררת מצוה"‬
‫מה נהדר היה המחזה כאשר חסידים ואנשי מעשה יוצאים ומתלכדים‬
‫במחול סביב ספר התורה אשר כתיבתו הולכת ונשלמת‪" - ,‬בר יוחאי נמשחת‬
‫אשריך שמן ששון מחבריך" פוצחים הכל בפיוט המסורתי עתיק היומין‪ ,‬ובעל‬
‫האכסניא הרב שטרן שליט"א כולו מתמוגג מנחת‪ ,‬ובהשתפך עליו נפשו הוא‬
‫מודה לכל הנוכחים על הזכות שנפלה בחלקו כאשר מבצע נשיא דורנו הרבי‬
‫שליט"א הולך ונשלם במעונו‪.‬‬
‫"מצוה גוררת מצוה" ‪ -‬ובעוד נכתבים האותיות האחרונות מתכוננים האחים‬
‫אוירכמן לסיומו של ס"ת שני‪ ...‬בסיוע ה"תמימים" ניגשים המוני יהודים‬
‫לדוכנים ורוכשים אותיות לעוד ספר תורה‪ ,‬ולפי אומדן זהיר נרשמו כ‪30,000-‬‬
‫אנשים במשך הל"ג בעומר לספר התורה השני של הצפון!‬
‫ "שישו ושמחו בשמחת תורה" פותחת התזמורת והקהל הגדול יוצא‬‫בריקוד עליז‪ ,‬ברכות "מזל טוב" ו"לחיים" נשמעות מכל עבר‪ ,‬האברך ר' שמואל‬
‫פרומר מקרית שמואל ניגש למיקרופון ובקול חנוק מדמעות מברך "שהחיינו"‪.‬‬
‫את הפסוק האחרון "לעיני כל העמים" רוצים לכתוב באמת ‪ -‬לעיני כל‬
‫ישראל בנוכחות "רוב עם הדרת מלך"‬
‫הבאים בהמוניהם ביום זה להשתתף‬
‫בשמחת הרשב"י‪ .‬הפמליא יוצאת‬
‫מביתו של הרב לרחבה הגדולה‬
‫שבמעלה השביל המוליך לציון‪ .‬על‬
‫הבימה תופשים מקומותיהם רבנים‬
‫וגדולי תורה‪.‬‬
‫"וכל קרני רשעים אגדע"‬
‫הרב דוד דרוקמן שליט"א אשר‬
‫ניהל את הטקס פונה אל המוני‬
‫הנאספים ובתוכם "עמך" ‪ -‬יהודים בעלי אמונת צדיקים פשוטה הבאים מידי‬
‫שנה להשתטח על ציון הרשב"י‪ ,‬הוא מסביר להם מהי המשמעות של "מגלגלין‬
‫זכות ליום זכאי" ‪ -‬סיום כתיבת הספר ביום הקדוש ל"ג בעומר‪ ,‬בדברים נרגשים‬
‫הוא פונה אל הציבור ומעמידם על החובה הנובעת מזכות זו ‪ -‬חיי תורה ומצוות‪,‬‬
‫חיי קדושה‪ ,‬טהרת המשפחה וכו' וכו' ‪ -‬במשך כל השנה כולה! מברכים גם רבני‬
‫הערים הגדולות ‪ -‬רבה של ת"א‪-‬יפו הרב יצחר ידידי'ה פרנקל שליט"א ועמיתו‬
‫ רבה הראשי של חיפה הסמוכה לגליל ‪ -‬הרה"ג ר' שאר ישוב כהן שליט"א‬‫המסיים ברכתו באיחולי "מזל טוב" )וכדבריו‪ :‬שהרי גם ספר תורה שבהיכל‬
‫זקוק‪ ,‬כדברי חז"ל ל‪"-‬מזל"‪ .(...‬משא נרגש משמיע זקן רבני חב"ד במקום הרב‬
‫דוד חנזין שליט"א ‪ -‬חבר הרבנות בפתח‪-‬תקוה‪.‬‬
‫"וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיקים" מטופפות הרגלים לקול‬
‫הניגון‪" .‬בדרך למירון ראיתי שיירות עם ציוד צבאי לכיוון הצפון" ‪ -‬אומר ישיש‬
‫מזיל דמעה‪" ,‬אבל ספר התורה הזה‬
‫של הצפון הוא התשובה לכל אוייבנו‬
‫בגבול לבנון וסוריה" ‪" -‬תרוממנה‬
‫קרנות צדיק" שרה התהלוכה‬
‫ההולכת ומתקרבת לכיוון הציון ‪-‬‬
‫נפרצה הדרך למלכא משיחא אשר‬
‫עתיד בקרוב להתגלות "בארעא‬
‫דגליל" )כהבטחת בעל ההילולא בזהר‬
‫הקדוש( ‪ -‬טוען‪ ,‬ובצדק‪ ,‬ר' זושא‬
‫ריבקין מכפר חב"ד‪.‬‬
‫ה"כלי‪-‬זמר" פותחים בניגון היגוע והמפורסם של רבינו הזקן ‪ -‬ניגון "ד'‬
‫הבבות" ‪ -‬ולקול צלילי הניגון הקדוש נכתבות שתי האותיות האחרונות שבספר‪,‬‬
‫אות ‪ -‬לזכות הרבנית שתליט"א‪ ,‬והאות האחרונה לזכותו הגדולה של כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ובאות זו מתכבד החסיד ואיש החסד ר' משה שי' ירוסלבסקי‪.‬‬
‫השמחה הולכת ומשתלבת בשמחה הכללית דיומא דהילולא רבא‪" - .‬קול‬
‫רינה וישועה באהלי צדיקים" נוכח "פני האדון ה' ‪ -‬דא רבי שמעון בר יוחאי"‬
‫)זהר ח"ב דף ל"ח( ‪ -‬שורש נשמת משה ונשמת משיח ‪) -‬כמבואר בספר‬
‫ספר התורה החדש תחת חופה עטור בכתר תרומת מיודענו ר' משה שי'‬
‫ירוסלבסקי ועטוף במעיל הקטיפה ‪ -‬תרומתם של האחרים החסידים לבנהרץ‬
‫מכפר חב"ד‪-‬ירושלים‪ ,‬חסידים זקנים ובני תשחורת והמוני אנשים נשים ואף‬
‫בני כל העדות וכל הזרמים מגפפים ומנשקים את הספר "צפצופי" שמחה‬
‫וצהלה מסורתיים מפי נשים בנות עדות המזרח ‪ -‬והשמחה ‪ -‬בוקעת רקיעים!‬
‫‪ 120‬חב"ד קריות‬
‫הסוד( והתפשטותא דילי' בדורנו להבדיל בין החיים לחיי החיים ‪ -‬כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫ "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את כבוד קדושת אדוננו‬‫מורנו ורבינו בן הרב ק' לוי יצחק בעבור‬
‫שכל הקהל מברך אותו‪" - "..‬אמן"‬
‫מהדהדת הקריאה מפי אלפי פיות‪- ,‬‬
‫"אמן ואמן" משבחים ואומרים בודאי‬
‫לעומתם נשמות בפמליא של מעלה‬
‫אשר "עלו אתו ואתכנשו להילולא‬
‫דרשב"י" )אדיא זוטא דף רצ"א(‪.‬‬
‫הקפות בקריות‬
‫ומשם ‪ -‬ממשיכה השיירה אלה ברכב וציבוי ואלה ברכב פרטי לכיוון ‪-‬‬
‫הקריות‪.‬‬
‫קהל כגול כבר מחכה ברחבת‬
‫ביהכ"נ הגדול בקרית שמואל‪ .‬על‬
‫הטקס מנצח ראש ישיבת תומכי‬
‫תמימים בצפת עיה"ק ‪ -‬הרב יוסף‬
‫יצחק ווילשאנסקי שליט"א‪ ,‬פותחין‬
‫בכבוד אכסניא ‪ -‬הרב עקיבא הכרמי‬
‫שליט"א הרב המקומי משמיע ברכה‬
‫קצרה ורשות הדיבור ניתנת לרבם של‬
‫אנ"ש בקריות הרב דוד דרוקמן שליט"א‬
‫הנושא דברי התעוררות מענייני‬
‫דיומא‪ ,‬ולאחריו מברך במילים חמות‬
‫הרב הראשי הספרדי של חיפה הרב‬
‫אליהו בקשי דורון שליט"א‪.‬‬
‫ועתה ‪ -‬אמירת פסוקי "אתה‬
‫הראת" ושמונה הקפות ‪ -‬כמנהג‬
‫חב"ד בהכנסת ספר תורה‪ ,‬קבוצה‬
‫גדולה של תלמידי ה"תמימים" מלוד‬
‫חב"ד קריות ‪121‬‬
‫וצפת )אשר באו בראשות רבותיהם הרבנים הג' ר' חיים אשכנזי ור' יוסף יצחק‬
‫ווילשאנסקי( סוחפים את ציבור ה"קרייתים" למעגלים והשמחה כאן בוקעת‬
‫רקיעים‪ .‬שעה ארוכה נמשכו הריקודים ומשם יצאה ספר התורה בתהלוכה‬
‫לכיוון ביהכ"נ "משכן משה" ‪ -‬משכנם הנוכחי של חסידי חב"ד בקריות )עדי‬
‫יבנה בקרוב ‪ -‬מקדש מעט לאנ"ש בקריה החב"דית העומדת להבינת בקרוב‬
‫בקרית מוצקין(‪.‬‬
‫ולפתע ‪ -‬הפתעה ‪" -‬שידור חי" מחצר כ"ק אדמו"ר שליט"א ‪ -‬ולאחר מכן‬
‫סעודת מצוה בראשות רבני חב"ד באיזור ‪ -‬הדיין הרב גדליה אקסלרוד‪ ,‬רבה של‬
‫בן‪-‬דור הסמוכה ‪ -‬הרב מיכל כ"ץ והרב נחום זוין רב של קרית אליהו שבחיפה‪.‬‬
‫ושוב ‪" -‬לחיים"‪ ,‬יד על כתף‪ ,‬הרגלים מתרוממות טפח מעל הארציות ובניגון‬
‫ההקפות החב"די המפורסם אשר נמשך לתוך הלילה תמה ולא נשלמה שמחת‬
‫גמרא של תורה"‪.‬‬
‫‪ 122‬חב"ד קריות‬
‫חב"ד קריות ‪123‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫מרת פנינה נאוה ע"ה‬
‫בת ר' ראובן שי'‬
‫אוירכמן‬
‫נלב"ע ביום ראשון כ"ד תמוז תשס"ח‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫*‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ר' יצחק לייב ע"ה‬
‫בן ר' אשר יעקב‬
‫פדרמן‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬