‫שער לאדם ‪ -‬باب لالنسان‬ ‫הדרך המשותפת– الطريق المشترك‬ ‫ירחון הדרך המשותפת‬ ‫דצמבר ‪2014 -‬‬ ‫הוצאה לאור‪ :‬שער לאדם‬ ‫בתמיכת‪ :‬קרן גלילאו‬ ‫ירחון "הדרך המשותפת"‬ ‫גיליון מס ‪ – 2‬דצמבר ‪2014‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬יערה בלייוייס קטן‬ ‫הוצאה לאור‪ :‬שער לאדם‬ ‫בתמיכת‪ :‬קרן גלילאו‬ ‫צרו איתנו קשר‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קיבוץ הרדוף‪,‬‬ ‫ד‪.‬נ המוביל‬ ‫מיקוד‪17930 :‬‬ ‫אנחנו גם‬ ‫בפייסבוק‪:‬‬ ‫שער לאדם ‪Sha'ar‬‬ ‫‪la'Adam - Bab‬‬ ‫‪lil'Insan‬باب لالنسان‬ ‫קוראים יקרים שלום וסלאם‪,‬‬ ‫כשהתחלנו לעבוד על הקמת ה"דרך המשותפת" מצאנו‬ ‫שותפים כה רבים לעשייה שעטפו אותנו במוטיבציה‬ ‫והבנה כי יש אפשרות לעתיד של שותפות אמתית וכי‬ ‫מספר רב של אנשים נושמים את רוח השותפות‬ ‫ופועלים למענה‪ .‬בין הפעילים הללו תוכלו למצוא‬ ‫ראשי רשויות מקומיות‪ ,‬ראשי כפרים‪ ,‬מנהלי בתי ספר‬ ‫ומורים‪ ,‬סופרים ואנשי רוח‪ ,‬התארגנויות פרטיות‬ ‫וציבוריות ואנשים יחידים השואלים‪ ,‬מתעניינים‪,‬‬ ‫תומכים ועוזרים‪ .‬השקת הגיליון הראשון של הדרך‬ ‫המשותפת הוא תוצר של רוח אופטימית זו‪ .‬הרגשנו‬ ‫שאנו פועלים מתוך חזון משותף לציבור היהודי‬ ‫והערבי הרחב‪.‬‬ ‫מאז השקנו את הגיליון הראשון של הדרך המשותפת‬ ‫נראה כאילו התאפרו פני המדינה; המהומות בין‬ ‫כוחות המשטרה לאזרחים הערבים‪ ,‬הריגת הצעיר‬ ‫מכפר כנא‪ ,‬רצח המתפללים בבית הכנסת בירושלים‪,‬‬ ‫מהומות בין דרוזים למוסלמים באבו סנאן וחוק‬ ‫הלאום שמרחף מעל כולנו ומעמיד את צוואר‬ ‫הממשלה‪ ,‬הדמוקרטיה ויחסי השותפות בין יהודים‬ ‫וערבים אזרחי ישראל תחת גליוטינה‪ ,‬יוצרים תחושה‬ ‫שכוחות המלחמה גוברים על כוחות השלום‬ ‫והשותפות‪ .‬הארץ גועשת והגליל מבעבע‪ .‬האופטימיות‬ ‫גם היא דועכת ובמקומה שוב רגע של התכנסות‬ ‫והשאלה לאן פנינו?‬ ‫האופטימיות שהיינו עדים לה‪ ,‬נתנה תקווה דרכה‬ ‫יכולנו לראות שחיי השותפות הם לא אשליה‪ ,‬יכולנו‬ ‫לראות ממה החברה שלנו באמת מורכבת ולאן היא‬ ‫יכולה עוד לשאוף‪.‬‬ ‫זה ברור כי אם יהודים וערבים בארץ הזו לא יחיו יחד‬ ‫בשותפות מלאה‪ ,‬ויהיו בעלי אותן אמות מידה של צדק‬ ‫חלוקתי ושוויון זכויות‪ ,‬אזי פנינו אל קונפליקט קשה‪,‬‬ ‫כואב ואכזרי‪ .‬עוד ברור כי הרמה ההצהרתית כבר‬ ‫ממצה את עצמה וזו העת לפעול ולהפוך אמירות‬ ‫למעשים‪.‬‬ ‫אז אנחנו עדיין פה בגיליון מספר ‪ 2‬של "הדרך‬ ‫המשותפת" שממשיך להפיץ את השותפויות הקיימות‪,‬‬ ‫להביא בפניכם את ההתקדמויות החדשות שלנו ואולי‬ ‫לייצר בריזה קלה של תקווה‪.‬‬ ‫קריאה מהנה‪.‬‬ ‫יצירת דרך המשותפת‬ ‫מאת‪ :‬יעקב ארנן – ממיסדי שער לאדם והדרך המשותפת‬ ‫איך מייסדים בארץ הזאת דרך משותפת ערבית יהודית‬ ‫הלוקחת אותנו בבטחה לעתיד שפוי ובר קיימא? כצעד‬ ‫ראשון אפשר לפעול לא מתוך ייאוש אלא מתוך תקווה‬ ‫שהדבר אכן אפשרי למרות המורכבות והאתגר הגדול‬ ‫העומד בפנינו‪ .‬הדבר אפשרי לבטח בהקשרים יותר‬ ‫מקומיים‪ ,‬אך גם בהקשר הארצי והאזורי‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬ ‫כשאנו באים ליצור דרך משותפת‪ ,‬תהיה זו טעות לא‬ ‫לפעול מתוך ההקשר הרחב‪.‬‬ ‫לאורך ההיסטוריה המודרנית של העם היהודי והערבי‬ ‫נעשו ניסיונות רציניים ביותר ליצור דרך של הבנה וחיים‬ ‫משותפים גם מהצד היהודי וגם מהצד הערבי‪ .‬נכון שדרך‬ ‫משותפת וסלולה עדיין לא קיימת אבל ניסיון ליצור אותה‬ ‫קיים כבר הרבה שנים וצריך לתת קרדיט וכבוד רב‬ ‫לאנשים ומנהיגים גדולים שהקדישו חייהם על מנת ליצור‬ ‫דרך זו וראו ביצירה שלהם את מהות חייהם פה בארץ‪.‬‬ ‫"בשביל להגיע לחיים‬ ‫משותפים עם אדם אחר‪,‬‬ ‫האדם חייב להתגבר על‬ ‫עצמו ובאותו זמן להיות‬ ‫מסוגל לבטא את המיוחד‬ ‫שבו‪ .‬אלו הם שני התנאים‬ ‫העומדים ביסוד קהילה"‬ ‫כשבונים בית מניחים יסוד‪ .‬והיסוד הונח על ידי אין ספור‬ ‫המאמצים שנעשו ליצור בארץ הזאת מרחב לחיים‬ ‫משותפים‪ .‬חשוב שבניסיונותינו לעתיד נבנה על יסוד‬ ‫ניסיונות העבר בלימוד‪ ,‬בהתייחסות וביראת כבוד למה‬ ‫שכבר נעשה ונבנה בתוכנו את התחושה שאנחנו חלק‬ ‫ממאמץ רוחני גדול שנמשך לאורך הרבה שנים לבנות פה‬ ‫חיים בשלום‪.‬‬ ‫שלום היא האידאה הרוחנית הגדולה ביותר בין בני האדם‬ ‫והגשמתו היא משאת נפש האנושות משחר ההיסטוריה‪.‬‬ ‫אנו מנסים ליצור שלום היום באזור מסוכסך ומורכב‬ ‫מאין כמוהו‪ .‬בשביל להגיע לחיים משותפים עם אדם‬ ‫אחר‪ ,‬האדם חייב להתגבר על עצמו ובאותו זמן להיות‬ ‫מסוגל לבטא את המיוחד שבו‪ .‬אלו הם שני התנאים‬ ‫העומדים ביסוד קהילה‪ .‬זה נכון לעמים וזה נכון לבני‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫אגואיזם מטריאליסטי אישי (קפיטליזם) נגד אגואיזם‬ ‫רוחני קהילתי (פונדמנטליזם ולאומנות)‬ ‫בכל עם ואדם ישנו אגואיזם מובנה לדאוג לעצמו‬ ‫ולתרבותו‪ .‬שלום מחייב מאמץ רוחני להתגבר על‬ ‫אגואיזם זה ולהיות מסוגל לראות אדם ועם אחר‬ ‫ובמקביל‪ ,‬חייב גם להיות מאמץ המופנה ליצירת הייחודי‬ ‫שבנו כעם וכבני אדם; זהו הצבע הייחודי אותו אנו‬ ‫מביאים כפרי לקהילה האנושית‪.‬‬ ‫בגלל הצורך התפתחותי האמתי שלנו לפיתוח של כל עם‬ ‫ואדם בנפרד‪ ,‬אנו חיים כיום בתקופה של אגואיזם‬ ‫מטריאליסטי אישי עמוק ביותר שהוא חלק נלווה‬ ‫להתפתחות הייחודי שבנו‪ .‬החלק הנלווה הזה יצר תגובת‬ ‫נגד רבת עוצמה בצורך האנושי בהשתייכות‪ ,‬ביצירת‬ ‫גופים קהילתיים המנסים לבלוע את האדם והעולם ללא‬ ‫הייחודי וללא הכרה בתרבות ובעם האחר‪ ,‬ואלה‬ ‫מתגלמים בצורותיהם השונות של הפונדמנטליזם‬ ‫והלאומנות‪.‬‬ ‫אגואיזם הוא דבר‬ ‫המתפתח ללא קשר‬ ‫החיים‬ ‫לאורגניזם‬ ‫הכללי‪ .‬בשביל ליצור‬ ‫דרך משותפת אנו‬ ‫חייבים להתגבר על‬ ‫האגואיזם כבני אדם‬ ‫באופן אישי‪ ,‬כקהילה‪,‬‬ ‫כעם וכתרבות‪ .‬בשאלה הזאת האנושות עומדת היום‬ ‫בנקודה מכרעת להמשך קיומה‪ .‬הארץ שאנו חיים בה‪ ,‬עם‬ ‫ההיסטוריה והמיקום המיוחד שלה בין מזרח למערב‬ ‫יכולה להיות קרקע רוחנית פורה להתפתחות תרבות‬ ‫שלום חדשה‪.‬‬ ‫הארץ הזאת דורשת מאיתנו מאמץ עצום ביצירת דרך‬ ‫משותפת אל תוך העתיד‪ .‬אם נבין את אתגר זה נוכל‬ ‫לקחת את הגורל של חיינו המשותפים לא כאסון אלא‬ ‫כהזדמנות ליצירה גדולה‪ .‬כך יוכלו החיים בארץ להפוך‬ ‫לרבי משמעות והזדמנות ביצירת שלום ודרך משותפת‪.‬‬ ‫"בכל עם ואדם ישנו אגואיזם מובנה‬ ‫לדאוג לעצמו ולתרבותו‪ .‬שלום מחייב‬ ‫מאמץ רוחני להתגבר על אגואיזם זה‬ ‫ולהיות מסוגל לראות אדם ועם אחר‬ ‫ובמקביל ליצירת הייחודי שבנו כעם‬ ‫וכבני אדם"‬ ‫הדרך המשותפת‬ ‫כנס גלילי לאנשי חינוך–‬ ‫המשך הפעילות‬ ‫בהמשך למפגש אנשי חינוך שערכנו בקיבוץ הרדוף בחודש אוקטובר האחרון‪ ,‬ובעקבות הקולות שעלו מן המשתתפים‬ ‫והתומכים אנו מעוניינים להמשיך פעילות זו ולהקים את תנועת הדרך המשותפת‪ .‬במפגש האחרון ניכר היה‬ ‫שהמשתתפים שמחים ומלאי עניין לנוכח האפשרות לפעולה משותפת של אנשי חינוך יהודים וערבים והתחושה הייתה‬ ‫אנשים רבים מחכים מזה זמן רב שמשהו משותף יקרה בכיוון זה‪ ,‬וכי זמן זה משמש עבורנו מעין "שעת כושר" בה על‬ ‫אנשי חינוך המחויבות לפעול יחד ובשיתוף פעולה זה עם זה‪ .‬עוד ניכר היה כי פעילויות יחידניות אכן לא חסרות‬ ‫במרחב וכן הידע‪ ,‬הרצון‪ ,‬האימפולס והמשאבים‪ ,‬וכי הכמיהה כעת היא לפעילות מאוגדת תחת תנועה חינוכית‬ ‫משותפת ויוצרת‪.‬‬ ‫הרעיון של תנועת "הדרך המשותפת" הוא לאגד ראשי מועצות מקומיות‪ ,‬מנהלי אגפי חינוך‪ ,‬אנשי חינוך וארגונים‬ ‫הפועלים בתחום החינוך ויחד לפתח את "תו תקן הדרך המשותפת" – תו תקן שיאומץ על ידי בתי ספר ויעודד בתי ספר‬ ‫לקדם את נושא החיים המשותפים בין יהודים וערבים אל החזית הלימודית הבית‪-‬ספרית‪ .‬בנוסף‪ ,‬תנועה זו של אנשי‬ ‫חינוך תהווה גם גוף מקצועי אשר ילווה את בתי הספר בתהליך לאימוץ נושא החיים המשותפים; ידריך את צוות בתי‬ ‫הספר כיצד לעסוק בנושא רגיש זה ויבחן את יעילותן של התוכניות הבית ספריות אשר יקדמו בתי הספר‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬ ‫תנועה מעין זו תהיה בכוחה להפעיל לחץ ציבורי ופוליטי על מערכת החינוך ובכלל‪ ,‬לחשוב ולהציע פתרונות שיקדמו‬ ‫חלוקת משאבים הוגנת במערכות החינוך היהודיות והערביות ותוכל לקדם את עניין החינוך לחיים משותפים בצורה‬ ‫מועילה‪ ,‬מקצועית ואפקטיבית‪.‬‬ ‫פנינו מועדות לקראת כנס אזורי נוסף לאנשי חינוך יהודים וערבים אשר יתקיים בשפרעם בתאריך ‪ 4.2.2015‬כנס זה‬ ‫הוא פעילות המשך של הכנס הקודם‪ ,‬אליו מוזמנים אנשי החינוך ומנהלי אגפי החינוך במועצות המקומיות שנכחו‬ ‫בכנס הראשון ואנשי חינוך‪ ,‬מנהלי אגפי חינוך‪ ,‬ראשי מועצות מקומיות ונציגי ארגונים הפועלים בתחום החינוך יהודים‬ ‫וערבים‪ ,‬שברצונם להיות שותפים ומטרתו היא הקמת התנועה באופן מעשי‪.‬‬ ‫אנו פונים אל המעוניינים לקחת אחריות אישית על עתידנו כיהודים וערבים ולסלול דרך חינוכית המאפשרת מפגש‪,‬‬ ‫הכרה ושותפות‪ ,‬להצטרף אלינו ביום זה‪.‬‬ ‫בכל גיליון נציג התארגנויות‪ ,‬קהילות ופעילויות הפועלות למען יצירת דרך משותפת‪ .‬אנו‬ ‫מעוניינים לחזק התארגנויות הפועלות ליצירת בסיס לחיים משותפים‪ ,‬לאחד את הקולות‬ ‫שלנו אל מול קולות הקיצון‪ ,‬ליצור ולשתף ידע חדש וקיים בנוגע לחיים משותפים‪.‬‬ ‫מעוניינים שנכתוב גם עליכם? שלחו לנו פסקה על הפעילות שלכם בתוספת תמונה‬ ‫לכתובת האי‪-‬מייל‪[email protected] :‬‬ ‫משמרות אחווה נגד פשעי השנאה של "תג מחיר"‬ ‫ב‪ 13.11 -‬עשרות יהודים וערבים לקחו חלק במשמרות אחווה ברחבי הארץ נגד פשעי תג‬ ‫מחיר‪ .‬היוזמה היא פרי התאגדותם של פורום תג מאיר והתנועה הקיבוצית‪ .‬משמרות‬ ‫האחווה ריכזו התכנסויות שקטות של יהודים וערבים מרחבי הארץ בהן חולקו פרחים‬ ‫ופליירים הנושאים בקשה לשלום והפסקת גילויי השנאה והניפו שלטים "יהודים וערבים‬ ‫מסרבים להיות אויבים"‪ .‬המשמרת המרכזית התקיימה בירושלים למרגלות כנסיית‬ ‫הדורמציון שספגה מספר התקפות תג מחיר בשנה האחרונה‪ .‬משמרת נוספת של ערביי‬ ‫ישראל התקיימה בבקעה אל גרביה סמוך לכביש שש‪ ,‬אותה הוביל סגן ראש עיריית בקעה‬ ‫אל גרבייה‪ ,‬איברהים מוואסי בשיתוף גבעת חביבה‪ .‬שתי משמרות התקיימו בתל אביב‪ ,‬על‬ ‫גשר השלום למרגלות מגדלי עזריאלי‪ ,‬שם לקחו חלק סטודנטים נציגי התאחדות‬ ‫הסטודנטים הארצית ותלמידי הישיבה החילונית‪ .‬משמרות נוספות הוצבו לאורך כביש‬ ‫מספר אחד בסמוך למקומות שספגו התקפות תג מחיר‪ :‬אבו גוש ולטרון ומשמרות גליליות‬ ‫נוספות הוצבו בצומת יאסיף בהובלת אגף המשימות של התנועה הקיבוצית ובאלונים‬ ‫בהובלת "שער לאדם – באב לילאינסאן" בקיבוץ הרדוף ותושבי צומת חנתון‪ .‬תגובות‬ ‫העוברים ושבים היו אוהדות וברוח טובה‪ .‬לשעה אחת בכל רחבי הארץ הצלחנו להזכיר שאנו‬ ‫חיים פה יחד ‪-‬יהודים וערבים‪ .‬המשמרת בצומת יאסיף עדיין נמשכת מפעם לפעם ואם‬ ‫ברצונכם להצטרף אנא פנו לגיל מושקוביץ‪ ,‬רכז אגף המשימות של התנועה הקיבוצית‪:‬‬ ‫‪052-4840770‬‬ ‫אנחנו שותפים‬ ‫מוסא חסדייה מפורדיס ולאה גרינשפן מתל אביב שותפים לדרך עסקית כעשר שנים ומנהלים יחד את‬ ‫משרד הפרסום סקטורס‪-‬אלבוסתני‪ .‬המשרד הרב‪-‬תרבותי הוא מקום עבודה ל‪ 30-‬איש‪ ,‬יהודים וערבים‬ ‫העובדים בכפיפה אחת‪ ,‬חושבים ויוצרים ביחד קמפיינים ופרויקטים שיווקיים למכלול ארגונים במשק‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫על כן זה הגיוני שיחד הם יצאו בקמפיין משרדי משלהם ברשתות החברתיות שנקרא "להיות שותפים"‬ ‫ובו הם קוראים לציבור להשמיע את קולו נגד הגזענות‪ ,‬ההסתה והאלימות ובעד הסובלנות והשותפות‪.‬‬ ‫יחד הם פועלים למען יצירת שרשרת אנושית של שותפות – שותפים לעסקים‪ ,‬שותפים לספסל הלימודים‪,‬‬ ‫שותפים לשכונה‪ ,‬שותפים ליצירה‪ ,‬שותפים לערכים‪ ,‬שותפים לתקווה וכל שותפות אחרת‪ .‬כדי לקחת‬ ‫חלק בקמפיין אתם מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק שלהם "אנחנו שותפים" לכתוב מי השותף שלכם‪,‬‬ ‫להעלות תמונה שלכם אוחזים בשלט עם הכיתוב‪" :‬אני שותף של‪ "...‬ולתייג את השותף‪.‬‬ ‫נשים עושות שלום‬ ‫נשים עושות שלום היא תנועה בלתי מפלגתית‪ ,‬רחבה וצומחת‪ ,‬של אלפי נשים הפועלות ומשפיעות במרחב‬ ‫הציבורי והפוליטי‪ .‬התנועה נוצרה באוגוסט ‪ ,2014‬בתגובה למלחמת "צוק איתן"‪ ,‬במטרה להוביל לפתרון לא‬ ‫אלים‪ ,‬מכבד ומוסכם של הסכסוך בין שני הצדדים ‪ -‬הישראלי והפלסטיני‪ .‬זאת באמצעות השפעה ישירה‬ ‫ועקיפה על הפוליטיקאים ועל קובעי המדיניות‪ ,‬ובאמצעות שילוב נשים כמובילות במוקדי תכנון‪ ,‬קבלת‬ ‫החלטות ותהליכי משא ומתן להשגת ההסכם‪.‬‬ ‫הייאוש של הקיץ האחרון חיבר נשים יהודיות וערביות ממגוון הקשת הפוליטית ובעלות דעות שונות למסקנה‬ ‫משותפת שהדרך היחידה להתמודד עם מציאות של מבצע רודף מבצע‪ ,‬סבל אזרחי כבד בשני הצדדים‪ ,‬ירידה‬ ‫מתמדת בתחושת הביטחון ובמקביל עליה מתמדת בהוצאות הביטחון על חשבון חינוך ורווחה‪ ,‬היא להיאבק‬ ‫נגדה בכוחות משותפים ושלם כך מציעה התנועה פלטפורמה לנקיטת יוזמה‪ ,‬עשייה ותקווה לפרוץ את חוסר‬ ‫המוצא באמצעות שותפות ממוקדת כלפי מטרה אחת בלבד – הסכם הוגן ומכבד על בסיס זכות ההגדרה‬ ‫העצמית של שני העמים‪ ,‬ומוסכם על הצדדים‪.‬‬ ‫תנועת נשים עושות שלום מביאות לחזית הדיון את המצב בו נשים‬ ‫ממודרות בדרך‪-‬כלל ממוקד קבלת ההחלטות בנושאי מלחמה‬ ‫ושלום‪ ,‬אך משלמות את מחיר ההחלטות‪ .‬מנהיגינו הפוליטיים‪,‬‬ ‫רובם הגדול גברים‪ ,‬משמיעים שוב ושוב את הטענה שהמלחמה‬ ‫היא גזירת גורל‪ ,‬ואילו מקימות התנועה טוענות‪ ,‬שיש ברירה‬ ‫בתנאי שיושקע מירב הזמן והמרץ לקידומה של המלחמה‬ ‫בקידומו של תהליך מדיני‪ .‬נשים עושות שלום מבהירות שאינן‬ ‫פותרות את הגברים מהאחריות אך קוראות לנשים להשמיע קול‬ ‫המבקש לסחוף את המאבק ולהנהיג לשלום‪.‬‬ ‫בפנייה לכל אזרחיות ישראל‪ ,‬מכל קצווי המפה הפוליטית ומכל מגוון הקהילות‪ ,‬המזדהות עם הייעוד הנשי‪ ,‬הן‬ ‫קוראות לכן להצטרף אליהן ולפעול למען הווה ועתיד של בטחון ושלווה במדינת ישראל‪ .‬להצטרפות לתנועה‬ ‫מלאו את הטופס באתר שלהן‪http://womenwagepeace.org.il/join-us/ :‬‬ ‫וניתן גם למצוא אותן בפייסבוק "נשים עושות שלום"‪.‬‬ ‫צעדת תמיכה בבית הספר הדו לשוני בירושלים‬ ‫כאלפיים תלמידים‪ ,‬מורים והורים מבתי הספר של "יד ביד" ברחבי האר צעדו ביום שישי ה‪6.12-‬‬ ‫בירושלים מצומת אורנים עד לבית הספר הדו‪-‬לשוני מקס‪-‬ריין שהוצת במוצאי שבת ה‪ .29.11-‬אליהם‬ ‫הצטרפו תומכים ביניהם פעילים‪ ,‬תושבי ירושלים ומהארץ כולה‪ ,‬וח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד)‪ .‬בתום‬ ‫הצעדה התכנסו חברי הקהילה בבית הספר לפעילות משותפת‪.‬‬ ‫במוצאי שבת ה‪ ,29.11.14-‬בסביבות השעה שבע וחצי בערב‪ ,‬הגיעו לבית הספר אלמונים שערמו ספרים‬ ‫במרכז אחת מכיתות בית הספר היסודי והציתו אותה‪ .‬לא היו נפגעים אולם נזק כבד נגרם לכיתה‪ ,‬וכיתה‬ ‫נוספת נפגעה‪ .‬במקום הושארו כתובות "כהנא צדק"‪" ,‬מוות לערבים"‪ ,‬ו"אין דו קיום עם סרטן"‪ .‬הם ניסו‬ ‫לפגוע במקום שמנסה ליישם הלכה למעשה אפשרות של חיים משותפים בין יהודים וערבים‪.‬‬ ‫מנכ"ל עמותת "יד ביד" המפעילה חמישה בתי ספר דו‪-‬לשוניים בישראל ובהם בית הספר בירושלים‪ ,‬שולי‬ ‫דיכטר‪ ,‬מסר בתגובה להצתת המבנה כי "זו אינה התנכלות הראשונה בבית הספר ולמפעל של השותפות‬ ‫האזרחית שלנו‪ .‬גם אם יצליחו ללכלך את קירות בית הספר לא יצליחו להחריב את המפעל"‪ .‬עוד הוסיף‬ ‫מנכ"ל העמותה כי "מלבד גינוי חריף והבעות תמיכה‪ ,‬אנו מזמינים את כל הציבור בישראל להצטרף אלינו‬ ‫לבניית שותפות אזרחית בין יהודים וערבים בישראל"‪.‬‬ ‫במהלך השבוע שלאחר ההצתה זכו תלמידי בית הספר לגילויי אהדה ותמיכה בעקבות פשע השנאה‪ .‬ביום‬ ‫חמישי שלפני הצעדה התקיימה צעדה נוספת של תלמידי בתי הספר מירושלים‪ ,‬בסיומה הגיעו לבית הספר‬ ‫הדו לשוני כשהם קוראים "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" ושם קיבלו אותם תלמידי הדו‪-‬לשוני‬ ‫בשלטים של תודה והערכה‪ .‬תלמידי הכיתות הצעירות בבית הספר הדו לשוני אף הוזמנו להתארח בבית‬ ‫הנשיא ריבלין‪.‬‬ ‫בית הספר הממוקם בשכונת פת הסמוכה לבית צפאפא מהווה עבור רבים בירושלים אי של שפיות‪,‬‬ ‫במיוחד בעת הזו שבה המתיחות בין יהודים לערבים הגיעה לשיא חדש‪ .‬לפני מספר שבועות רוססו על‬ ‫הגדרות בכנסה לבית הספר כתובות "תג מחיר" בתקרית דומה‪ ,‬אז התלמידים במקום צבעו יחד את‬ ‫הכתובות בסמלים של שלום‪.‬‬ ‫מגמת תיאטרון יהודית‪-‬ערבית בשער לאדם‪-‬באב לילאינסאן‬ ‫מדי שנה מתקיימת בשער לאדם‪-‬באב לילאינסאן פעילות‬ ‫תיאטרון לבני נוער יהודים וערבים ובשעה טובה נפתחה‬ ‫פעילות המגמה לשנת הלימודים ‪ .2014-2015‬הלימודים‪,‬‬ ‫כבכל שנה‪ ,‬כוללים לימודים עיוניים ומעשיים וכן‪,‬‬ ‫פרוייקטים אמנותיים משותפים שונים‪ .‬בשנה הקודמות‬ ‫התקיימו שתי הפקות תיאטרון משותפות‪ ,‬האחת "סיפור‬ ‫הפרוורים" שהתחיל לפני שנתיים ורץ גם בשנה החולפת‬ ‫עם תלמידים משפרעם והרדוף‪ ,‬הצגה שזכתה בפרס‬ ‫ראשון למגמות תיאטרון ממשרד החינוך‪ ,‬והצגה נוספת‬ ‫הייתה אגדת ילדים שהופיעה ביער שער לאדם עם‬ ‫תלמידים מטבעון ושפרעם ובהשתתפות המתנדבים‬ ‫הבינלאומיים שחיים בשער לאדם‪.‬‬ ‫מגמת התיאטרון בשער לאדם‪-‬באב לילאינסאן הוקמה מתוך תחושה של דחיפות לנוכח המצב בארץ בין‬ ‫התרבויות‪ ,‬הדתות והלאומים השונים‪ .‬בני הנוער היום גדלים לתוך מציאות קשה של זרות וניכור‪ ,‬של חוסר‬ ‫פתיחות כלפי הזולת ופחד ממנו‪ .‬למרות הקושי ליצור עבודה משותפת בין יהודים וערבים בזמן זה‪ ,‬אנו‬ ‫רואים שלבני נוער עדיין יש זיקה להיפגש וליצור ביחד‪ .‬כמחנכים‪ ,‬אנו חשים הכרח לסייע להם לפתח את‬ ‫הכוח הפנימי לפגוש את האתגרים שמציב בפניהם העולם באופן אחראי‪ ,‬בחיוביות ומתוך תחושה של בטחון‬ ‫קיומי‪ .‬המגמה הוקמה מתוך האמונה שאמנות הדרמה‪ ,‬שהיא אומנות השיחה‪ ,‬יכולה להוות קרקע למפגש‬ ‫פעיל וערני בין בני הנוער‪ ,‬בו הם יכולים דווקא מתוך חווית השוני ‪ -‬מתוך "הדרמה" – לפתח קשר‬ ‫אינדיבידואלי וחופשי‪.‬‬ ‫בשנה זו פתחנו את האפשרות בפני תלמידים מבתי ספר שונים באזור עמק יזרעאל‪ ,‬שפרעם וטבעון‪ ,‬ולפני‬ ‫שבועות אחדים יצאנו לעבודה עם קבוצה מאוד גדולה של תלמידים מבתי הספר מהרדוף ומשפרעם‪ .‬אנו‬ ‫רואים חשיבות רבה שמספר רב של תלמידים מבתי ספר יהודים וערבים מהאזור יחשפו לפרויקט שלנו ולכן‬ ‫אנו במגעים עם בתי ספר נוספים לראות איך אפשר להרחיב בעתיד הקרוב את הקבוצה‪.‬‬ ‫מגמת התיאטרון פועלת בידיעה מלאה ושותפות של מחנכי התלמידים‪ ,‬איתם עברנו עבודת הכנה על מנת‬ ‫שיוכלו לתת מענה לעיבוד העשייה והקשיים שעלולים לעלות‪.‬‬ ‫מדי יום שלישי‪ ,15:00-16:30 ,‬תיאטרון משכן המלה ‪ /‬תיאטרון שער לאדם‪ ,‬קיבוץ הרדוף‬ ‫להצטרפות למגמה (תלמידי כיתות י' וי'א) אנא צרו קשר עם פאיז סאועד‪0525360153 :‬‬ ‫אני אחמד ‪ /‬מוחמד עלי טהא‬ ‫שיר תגובה לשירו של עמיר בניון‬ ‫פורסם בעיתון אל‪-‬איתיחאד‬ ‫תרגום מערבית‪ :‬שושנה לונדון‪-‬ספיר‬ ‫שמי על פני האדמה הוא אחמד ושמי בשמיים אחמד‪ .‬אני אוהב את הבוקר ואת הפרחים ואת הטל ואת‬ ‫הציפורים ואת ריח האדמה ואת גניחת חליל הרועים ואת הלחם הכפרי ואת מי המעיין‪.‬‬ ‫אני אחמד שאוהב את הג'רמק (הר מירון) ואת הכרמל ואת אל‪-‬ראווחה (רמת מנשה) ואת אל‪-‬באטוף (בקעת‬ ‫בית נטופה) ואת אל‪-‬מרג' (עמק יזרעאל) ומתגעגע ליפו וחיפה ועכו ולוד ורמלה ונצרת וטבריה וצפת וחש‬ ‫בנשמות משפחתו בסמטאותיהן ובתיהן העתיקים‪.‬‬ ‫אני אחמד בעל הלב הרחב שאוהב אנשים‪ ,‬את כל האנשים‪ ,‬כהי עור ושחורים ולבנים וצהובי עור ושלא‬ ‫שונא אף יהודי או אנגלי או צרפתי או תורכי אבל שונא גם שונא את העושקים ואת המתאכזרים ואת‬ ‫השקרנים ואת הפולשים ואת הסרסורים ואת הרוצחים‪.‬‬ ‫אני אחמד קוץ הצבר בגרונות הגזענים ובגרונו של אותו פשיסט הגמד הטיפש‪ ,‬לא‪ ,‬אני הרסיס שהוא‬ ‫מדמיין שתקוע בישבנו‪.‬‬ ‫אני אחמד שלו שורשים איתנים הנמשכים ומסתעפים ונטועים עמוק באדמה‪ .‬לא הגעתי אל מולדתי‬ ‫באונייה ולא על כנפי מטוס‪ .‬אני אלון הגליל ועץ הזית של שגור (בקעת בית הכרם) ועץ השקד של ואדי עארה‬ ‫והדקל של הנגב וצבר הכפרים הנטושים‪.‬‬ ‫אני אחמד שנשאר כאן ורובץ על החזה שלכם כמו סלעי חטין והר הקפיצה ופסגת הכרמל וראש הנקרה‬ ‫וחומות עכו‪.‬‬ ‫אני אחמד שמדיר שינה מעיני אלה ששונאים את עצם מראהו ונוכחותו‪ ,‬מבן‪-‬גוריון ועד ביבי‪ .‬אחמד שנשאר‬ ‫בארצו ודבק בעפר אדמתו ושהתחתן והוליד בנים ובנות ונכדים ונינים ושמבחינתו ימותו הקנאים‪.‬‬ ‫אני אחמד שהאכיל אתכם חומוס ופלאפל ובנה את כפריכם ובתיכם על אדמות אבות אבותיו ושמנעתם‬ ‫ממנו דירה לחיות בה‪ ,‬להתחתן בה ולהביא בה ילדים‪ ,‬ושמשקה אתכם בה קפה ערבי‪ ,‬ואומר לכם‪ :‬בוקר‬ ‫טוב שכנים‪ .‬אתם לא מתביישים?‬ ‫אני אחמד‪ ,‬הרופא המיומן שמטפל בכם במרפאות ובבתי החולים‪ ,‬אני הרוקח שמגיש לכם את התרופה‪ ,‬אני‬ ‫האח הרחמן שלא מבדיל בין צבע לצבע ובין מין למין ובין לשון ללשון‪.‬‬ ‫אני אחמד האדם המסתפק במעט שנאבק מזה שבעה עשורים להיות אזרח שווה זכויות ולא התייאש‬ ‫למרות החוקים שחוקק הפרלמנט שלכם‪ ,‬ואצבעות נבחרי הציבור שלכם‪ ,‬ועדיין צורח בפניכם‪ :‬חוקקו את‬ ‫חוקיכם‪ ,‬חוק אחרי חוק‪ ,‬והרימו אצבעותיכם‪ ,‬גם אם יהיו מאה ועשרים‪ ,‬כדי שתיווכחו מחדש שאינני‬ ‫אורח במולדת הזאת‪ ,‬אלא אני חלק ממנה‪ ,‬כפי שהיא חלק ממני‪.‬‬ ‫אני אחמד שנתתם לו פירורי דמוקרטיה‪ ,‬והרגשתם שגם זה יותר מדי‪ ,‬אז חוקקתם שהמדינה היא‬ ‫דמוקרטיה רק ליהודים‪ ,‬אך יהודית כלפי בני ישמעאל‪ ,‬ואני עונה לכם‪ :‬אני הר‪ ,‬הרוח לא תזיז אותי!‬ ‫אני אחמד שלא ירעב כל עוד יש באדמה זעתר ועולש בר וחלמית (חוביזה) ועכובית הגלגל ושומר‪ ,‬ולא מכופף‬ ‫את גוו ולא כורע אלא בפני האלוהים‪.‬‬ ‫באו הצלבנים והלכו ואני‪ ,‬אחמד‪ ,‬נשארתי כאן‪.‬‬ ‫באו התורכים והסתלקו ואני‪ ,‬אחמד‪ ,‬נשארתי כאן‪.‬‬ ‫באו האנגלים ונמלטו על נפשם ואני אחמד נשארתי כאן‪.‬‬ ‫אתם לא לומדים מההיסטוריה? האם לא הגיע הזמן שתחשבו כיצד אפשר לחיות יחד בכבוד?‬ ‫תחשבו מסלול מחדש‪.‬‬ ‫אני מלח האדמה וניחוחה‪.‬‬ ‫אני אחמד‪.‬‬