‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר יולי‪2014 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬ ‫ניוזלטר זה נכתב בימים בהם רבים מלקוחות ועובדי קבוצת "שכולו טוב" ובני‬ ‫משפחותיהם חשופים לאזעקות ונפילות טילים במקום מגוריהם‪ .‬בעקבות המצב‬ ‫הביטחוני‪ ,‬בחרתי‪ ,‬שלא כמתוכנן‪ ,‬לייחד את זרקור החודש לנושא של טראומה‪ ,‬פוסט‬ ‫טראומה וצמיחה פוסט טראומתית‪ .‬במסגרת זרקור זה ניתנים טיפים להתמודדות‬ ‫עם המצב ומוצגת טבלה של מקורות תמיכה ומידע לאנשים החווים מצוקה נפשית‬ ‫בעקבות המצב‪ .‬בנוסף לכך שנושא זה רלוונטי בימים אלה‪ ,‬הוא גם מתכתב עם‬ ‫שיתוף פעולה מחקרי שאנו עורכים בנושא עם הגברת יעל מזור‪ ,‬אשר עורכת את‬ ‫הד"ר שלה בנושא באוניברסיטת חיפה‪ .‬למרות שיעל נמצאת בשירות מילואים פעיל‬ ‫היא התפנתה לכתוב לנו את זרקור החודש‪ ,‬ועל כך אני מבקש להודות לה‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬ניוזלטר זה יכלול חדשות ממחלקת המחקר והפיתוח ויציג מספר אייטימים‬ ‫חדשותיים הנוגעים לתחום השיקום בארץ ובעולם‪ .‬אני מקווה שתתרמו מתכנים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בהזדמנות זאת אני מבקש לאחל לכולנו ימים נעימים ושקטים יותר ושאנחנו‪ ,‬ושכנינו‪,‬‬ ‫נזכה לשלום אמיתי בזמן הקרוב‪.‬‬ ‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬ ‫ד"ר אמיר טל‬ ‫מנהל מחקר ופיתוח‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .1‬חדשות מחקר ופיתוח‬ ‫להלן עדכון קצר בנוגע לחלק מהפעילויות המחקר והפיתוח בקבוצה‪:‬‬ ‫‪ .1‬במסגרת שיתוף הפעולה המחקרי עם פרופ' סוזן מקגורק והפרופ' קים מיוזר‬ ‫מהמכון לשיקום פסיכיאטרי באוניברסיטת בוסטון נפתחה‪ ,‬בראשון לחודש‪,‬‬ ‫הקבוצה הראשונה של התכנית מיומנויות קוגניטיביות לעבודה‪ .‬בקבוצה‬ ‫אשר מונחית על ידי טל נויברגר‪ ,‬מנהל תעסוקה נתמכת‪ ,‬והילה דקל‪ ,‬מנהלת‬ ‫מפעל מתוקים חיפה ‪ -‬ומלווה מחקרית על ידי מחלקת המחקר והפיתוח ‪-‬‬ ‫משתתפים ‪ 9‬לקוחות של "שכולו טוב" אשר יפגשו ל ‪ 12‬מפגשים שבועיים‪.‬‬ ‫את המפגשים מארח מפעל מתוקים נתניה‪ .‬לקריאת מטרות התכנית ותכניה‬ ‫לחצו כאן‪.‬‬ ‫‪ .2‬המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה פרסם‬ ‫קול קורא לשליחת חומרים שיסייעו בכתיבת חוברת הדרכה למעסיקים‬ ‫בנושא קליטה והעסקה מיטבית של מתמודדים בעבודה‪ .‬מטרת החוברת‬ ‫לאגד את סך הידע והכלים הנדרשים למעסיקים בבואם להתאים את סביבת‬ ‫העבודה למתמודדים‪ .‬באמצעות עריכת קבוצת מיקוד שנערכה על ידי הצוות‬ ‫של "סיפור חוזר" בירושלים וסקירת הספרות המקצועית‪ ,‬הוכן מענה לקול‬ ‫קורא של המטה‪ .‬לקריאת המסמך הקצר המתאר את המלצותינו בכל‬ ‫הנושא להתאמות במקום העבודה למתמודדים לחצו כאן‪.‬‬ ‫‪ .3‬בהמשך למסורת של העברת סקרי שביעות רצון ללקוחות הקבוצה הוכנו‬ ‫שני שאלונים משודרגים המיועדים ללקוחות במסגרות התעסוקה ובמסגרות‬ ‫הפנאי של הקבוצה‪ .‬ממצאי השאלונים ישמשו מכשיר לשיפור השירות‬ ‫השונים אותם הקבוצה מספקת‪.‬‬ ‫‪ .4‬במטרה לחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים מאירופה וארצות הברית‪,‬‬ ‫אותרו מספר קרנות מחקר של האיחוד האירופי ושל קרן מחקר ישראל‪-‬‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬אליהם נפנה ביחד עם השותפים שלנו‪ .‬עדכון בנוגע לנושאי‬ ‫בקשות המימון וזהות השותפים יישלח בהמשך הדרך‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .2‬חדשות מעולם המחקר בשיקום‬ ‫א‪ .‬בחודש שעבר התקיימו מספר ימי העיון באוניברסיטת חיפה בתחומי הטיפול‬ ‫והשיקום השונים‪ .‬לצפייה במצגות ובחלק מההרצאות שהתקיימו ביום העיון‪:‬‬ ‫"לקראת אינטגרציה ורצף בטיפול ובשיקום עבור אנשים עם תחלואה‬ ‫כפולה" לחצו‬ ‫כאן‬ ‫לצפייה בחומרים מהכנס‪) IMR" :‬ניהול מחלה והחלמה(‪ :‬עשור של עשייה‬ ‫בישראל ‪ -‬דיון ואתגרים לעתיד" לחצו‬ ‫כאן‬ ‫ולצפייה במצגות ובחלק מן ההרצאות ביום העיון‪" :‬טראומה ופוסט‪-‬טראומה‬ ‫בקרב אנשים הסובלים מתחלואה נפשית‪ :‬שכיחות‪ ,‬תת אבחנה ודרכי טיפול"‬ ‫לחצו‬ ‫כאן‬ ‫ב‪ .‬לאחרונה פורסם דו"ח על ידי מכון ברוקדייל ששמו‪" :‬בעלי מוגבלות צעירים‬ ‫בישראל‪ :‬השתלבות בתעסוקה – משאבים‪ ,‬חסמים וצרכים"‪ .‬דוח זה מציג‬ ‫מידע מקיף ועדכני על מאפייניהם של צעירים עם מוגבלות‪ ,‬על מידת‬ ‫הצלחתם בשילוב בעבודה ובלימודים‪ ,‬על קשייהם‪ ,‬על הסתייעותם במערכות‬ ‫ועל צורכיהם בסיוע‪ .‬זאת במטרה להגביר את המודעות לצורכיהם וליצור‬ ‫בסיס לתכנון מדיניות ולתכניות שיקלו עליהם את המעבר לחיים הבוגרים‪.‬‬ ‫לקריאת הדו"ח לחצו כאן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי )‪ (OECD‬פרסם לאחרונה דו"ח מקיף‬ ‫שכותרתו‪:‬‬ ‫‪Making Mental Health Count - the Social and Economic Costs of‬‬ ‫‪.Neglecting Mental Health Care‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בדו"ח זה הארגון‪:‬‬ ‫• מציג את המחיר הכלכלי הכבד של התחלואה הפסיכיאטרית‬ ‫• מדגיש את החשיבות שהבטחת טיפול ושיקום למתמודדים עם‬ ‫הפרעות נפשיות קלות ובינוניות‬ ‫• מציע דרכים לשיפור הארגון והאינטגרציה של שירותי בריאות הנפש‬ ‫למתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות ותחלואה כפולה‬ ‫•‬ ‫מדגיש את החשיבות שבשיפור דרכי מדידה ואיסוף נתונים בתחום‬ ‫בריאות הנפש‬ ‫• מספק עצות לקובעי המדיניות לשיפור ארגון שירותי בריאות הנפש‬ ‫במדינה‬ ‫דברים אלה ואחרים אשר מוצגים בדו"ח הנם בעלי חשיבות רבה לשיפור ארגון‬ ‫שירותי הטיפול והשיקום במדינות ה ‪ ,OECD‬ובכלל‪.‬‬ ‫לקריאת הדו"ח היכנסו‪www.mat.co.il/hwn :‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בעקבות המצב הביטחוני הוחלט כי זרקור החודש יעסוק בנושא הטראומה‪,‬‬ ‫הפוסט טראומה והצמיחה הפוסט טראומטית‪ ,‬תוך דגש על פוסט טראומה בקרב‬ ‫מתמודדים‪ .‬על מנת לספק לכם את המידע העדכני והרלוונטי ביותר ביקשנו מיעל‬ ‫מזור‪ ,‬אשר חוקרת במסגרת הדוקטורט שלה בחוג לבריאות נפש קהילתית‬ ‫באוניברסיטת חיפה את נושא הצמיחה הפוסט טראומטית‪ ,‬לכתוב את זרקור‬ ‫החודש‪ .‬לאחר הזרקור מופיעה טבלה עם מקורות תמיכה ומידע להתמודדות עם‬ ‫מצוקה נפשית בעקבות מצב הלחימה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫זרקור החודש‪ :‬טראומה‪ ,‬פוסט טראומה‪ ,‬צמיחה פוסט טראומטית והתמודדות‬ ‫עם המצב הביטחוני‬ ‫יעל מזור ‪ MSW,‬דוקטורנטית‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫במהלך החיים אנשים נתקלים במגוון אירועים אשר בחלקם עשויים להיחשב‬ ‫כאירועים טראומטיים‪ .‬לא כל אירוע חיים קשה הוא בהכרח טראומטי‪ ,‬על כן ראשית‬ ‫נגדיר מהו אירוע טראומטי‪ .‬אירוע טראומטי הינו אירוע אשר מוגדר כמצב בו אדם חש‬ ‫סכנה אמיתית או איום סובייקטיבי לשלמותו הפיזית והנפשית )כגון‪ ,‬נפילת טיל ליד‬ ‫ביתו(‪ .‬על מנת שאדם יאובחן כמתמודד עם הפרעת דחק פוסט טראומטית )‪(PTSD‬‬ ‫עליו לחוות‪ ,‬להיות עד או להתעמת עם איום של מוות או עם איום על השלמות‬ ‫הפיזית שלו או של אחרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬על האדם לחוות סימפטומים פוסט טראומטיים‬ ‫מארבעה אשכולות מרכזיים‪ .1 :‬חוויה‪-‬מחדש של הטראומה דרך פלשבקים‪ ,‬סיוטים‬ ‫ומחשבות חודרניות; ‪ .2‬הימנעות ממחשבות‪ ,‬התנהגויות או תזכורות מהאירוע‬ ‫הטראומטי )למשל; הימנעות מיציאה מהבית מחשש להיתפס באזעקה‪ ,‬לאחר‬ ‫שהאדם היה עד לנפילת טיל מחוץ לביתו(; ‪ .3‬שינויים שליליים בקוגניציה ובמצב‬ ‫הרוח; כגון תחושת אשם מתמשכת‪ ,‬חוסר עניין בפעילויות וקושי להיזכר בהיבטים‬ ‫של הטראומה; ולבסוף‪ .4 ,‬עוררות‪-‬יתר פיזית ונפשית המתבטאת בקשיי שינה‪,‬‬ ‫אגרסיביות והתנהגויות מסתכנות‪.‬‬ ‫ממחקרים רבים עולה כי שכיחות התסמונת הפוסט טראומטית באוכלוסייה הכללית‬ ‫היא כ‪ .8% -‬כאשר בוחנים את שכיחות הסימפטומים של ‪ PTSD‬בקרב מתמודדים‬ ‫מגלים כי יותר מ ‪ 50%‬מהמתמודדים חווים סימפטומים פוסט טראומטיים‪.‬‬ ‫סימפטומים אלה קשורים לאירועי חיים שקדמו להתפרצות המחלה‪ ,‬לחוויות‬ ‫שליליות הקשורות להתמודדות הנפשית )למשל; חוויות מסוימות מאשפוזים‬ ‫פסיכיאטריים‪ ,‬סימפטומים פסיכוטיים ועוד(‪ ,‬ולבסוף לחשיפה חוזרת ונשנית לאירועי‬ ‫חיים טראומטיים‪ .‬מציאות זו מעמידה חלק גדול מן המתמודדים בפני אתגר כפול‪:‬‬ ‫התמודדות עם תסמיני המחלה אשר בחלקם עלולים לעורר תסמיני פוסט טראומה‪,‬‬ ‫לצד התמודדות עם תסמינים פוסט טראומטיים אשר בתורם עלולים להגביר את‬ ‫עוצמת תסמיני המחלה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לצד התוצאות השליליות העשויות להיווצר בעקבות חשיפה לטראומות‪ ,‬ישנה‬ ‫תוצאה נוספת הנובעת מהתמודדות עם טראומה עזה ומטלטלת חיים‪ -‬צמיחה פוסט‬ ‫טראומטית‪ .‬צמיחה זו מתרחשת בעקבות זעזוע משמעותי בעולמו הפנימי של אדם‬ ‫בעקבות טראומה חריפה‪ .‬בעקבות זעזוע זה האדם מנסה להתמודד בדרכים שונות‬ ‫וביניהן הניסיון למצוא משמעות בטראומה ובחיים שלאחריה‪ .‬צמיחה פוסט‬ ‫טראומטית עשויה להתבטא בשני מישורים מרכזיים‪ .1 :‬מישור הפנימי‪-‬נפשי )שינוי‬ ‫בפילוסופיית חיים‪ ,‬משמעות בחיים‪ ,‬תחומי עניין חדשים‪ ,‬תחושת העצמה פנימית‬ ‫ועוד(; ‪ .2‬מישור חיצוני המתבטא בקשרים עם אנשים אחרים‪ ,‬ופעילויות מסוימות‬ ‫)למשל חיזוק קשרי משפחה או הליכה לטיפול(‪ .‬יש לזכור כי כפי שלא כל אדם‬ ‫מפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית‪ ,‬כך לא כל אדם המתמודד עם טראומה מפתח‬ ‫צמיחה פוסט טראומטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב לציין כי צמיחה פוסט טראומטית אינה‬ ‫תהליך ליניארי וכי זהו תהליך העשוי לארוך שנים ארוכות‪.‬‬ ‫בימים של הסלמה ביטחונית‪ ,‬מתמודדים רבים‪ ,‬בפרט בדרום ובמרכז‪ ,‬עשויים לחוש‬ ‫לחץ וחרדה הנובעים מהמצב הביטחוני‪ .‬יש לזכור שבמרבית המקרים תחושות אלו‬ ‫הן טבעיות ונורמליות‪ .‬למעשה לחץ וחרדה בצורתם המסתגלת )כאשר מופיעים מול‬ ‫סכנה מציאותית‪ ,‬כמו נפילת טילים(‪ ,‬מגינים עלינו מסכנות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬העוררות‬ ‫הפיזיולוגית כתוצאה מאזעקה‪ ,‬יוצרת זרימת דם מוגברת כדי לאפשר לגוף לפעול‬ ‫במהירות ולמצוא מחסה‪.‬‬ ‫בימים מתוחים שכאלה ישנם מספר נקודות העשויות לתרום לפיתוח החוסן וייעול‬ ‫ההתמודדות במצב לחץ מתמשך‪:‬‬ ‫‪ .1‬ראשית יש לזכור כי תחושות הלחץ והחרדה הן טבעיות‪ .‬רעד‪ ,‬היפרוונטילציה‪,‬‬ ‫קשיי שינה ועוד הן תגובות פיזיולוגיות נורמליות‪ .‬מדובר בתגובות נורמליות למצב לא‬ ‫נורמלי‪.‬‬ ‫‪ .2‬דאגו ככל הניתן לשמור על תפקוד ופעילות‪ .‬שימרו על שגרת שינה‪ ,‬אכילה‪,‬‬ ‫היגיינה‪ ,‬עבודה ופנאי‪ .‬שמירה על שגרה מעלה את תחושת השליטה ומשמרת‬ ‫רציפות תפקודית שהינה קריטית להתמודדות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .3‬לצד הצורך להתעדכן במידע קונקרטי וחשוב מאמצעי התקשורת‪ ,‬יש להימנע‬ ‫מ"הצפת מידע" )למשל צפייה מרובה בערוצי החדשות(‪ ,‬דבר העשוי ללבות חרדות‬ ‫מיותרות‪.‬‬ ‫‪ .4‬הימנעו מהתבודדות ‪ -‬שהות ושיחה עם חברים‪ ,‬בני משפחה וגורמי שיקום‪,‬‬ ‫מאפשרות הקלה בתחושות החרדה והעצב‪ .‬יש לזכור שגם אם יש חשק‬ ‫"להשתבלל" ולהיות לבד‪ ,‬יש חשיבות לשהות משותפת בחברה‪.‬‬ ‫‪ .5‬זכרו כי מדובר במצב זמני העתיד להסתיים‪.‬‬ ‫שנזכה לימים טובים‪,‬‬ ‫יעל מזור‪ -‬דוקטורנטית בחוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוני' חיפה‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקורות לתמיכה נפשית בתקופות לחימה‬ ‫‪ .1‬רשימת מרכזי הסיוע לנפגעי חרדה לפי ערים‬ ‫‪ .2‬ער"ן ‪ -‬עזרה ראשונה נפשית טל‪1201.‬‬ ‫‪ .3‬נט"ל ‪ -‬קו סיוע לנפגעי טראומה טל‪1-800-363-363 .‬‬ ‫‪ .4‬רשת ביטחון ‪ -‬צ'אט תמיכה למתמודדים באזור הדרום‬ ‫‪ .5‬תמיכה למתמודדים בשעת חירום של עמותת לשמ"ה‬ ‫‪ .6‬מצגת שהוכנה על ידי הד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪ :‬היערכות והתמודדות של אנשים עם מוגבלויות בעת מלחמה‬ ‫‪ .7‬מצגת שהוכנה על ידי הפרופ' מרק גלקופף מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת‬ ‫חיפה‪ :‬עקרונות עבודה בעת שהייה ממושכת במקלטים ומרחבים מוגנים‬ ‫‪ .8‬רשימת מרכזי חוסן באזור עוטף עזה‪:‬‬ ‫מרכז חוסן שדרות ‪ -‬הילה ברזילאי‪ ,‬מנהלת מרכז החוסן ‪[email protected], 08-6611150,‬‬ ‫‪ ,[email protected]‬כתובת‪ :‬חדר ‪ ,226‬סמטת הפלדה ‪ ,8‬מרכז פרץ‪ ,‬שדרות‪ ,‬מיקוד ‪80100‬‬ ‫מרכז חוסן אשכול ‪ -‬מירב בן ניסים וידל‪ ,‬מנהלת מרכז החוסן ‪ ,[email protected]‬כוכי ‪08- -‬‬ ‫‪ 9965264/5‬פקס‪ ,08-9982337 :‬כתובת‪ :‬המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬מועצה אזורית אשכול‪ ,‬ד‪.‬נ‪.‬‬ ‫נגב‪85465 ,‬‬ ‫מרכז חוסן שדות הנגב ‪ -‬ליאורה אלפרן‪ ,‬מנהלת מרכז החוסן )‪,([email protected]‬‬ ‫טלפקס‪ ,08-9941091 :‬כתובת‪ :‬מועצה אזורית שדות נגב‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬נגב‪85200 ,‬‬ ‫מרכז חוסן שער הנגב ‪ -‬חנה טל‪ ,‬מנהלת מרכז החוסן ‪ ,[email protected]‬חופית טל'‪08- :‬‬ ‫‪ 6802706‬פקס‪ ,077-9802457 :‬כתובת‪ :‬המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬מועצה אזורית שער הנגב‪ ,‬ד‪.‬נ‪.‬‬ ‫חוף אשקלון‪79200 ,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אני מבקש לשוב ולהזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬ ‫ובאתר המחודש של הקבוצה‪http://s-tov.org.il/?p=274 :‬‬ ‫אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪[email protected] :‬‬ ‫נתראה בניוזלטר הבא!‬ ‫‪10‬‬ ‫‪-‬‬