‫מקצוע‪:‬סטרטיגרפיה‬
‫מרצה‪:‬חיים בנימיני‬
‫‪2006‬‬
‫באדיבות מדור אקדמיה‪ ,‬אגודת הסטודנטים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫אתר הבית של האגודה‪http://www.bgu4u.co.il :‬‬
‫‪2‬‬
‫סיכום‪-‬על בסטרטיגרפיה‬
‫♫ סטרטיגרפיה = תורת הרבדים‪.‬‬
‫♫ רק סדימנטציה משאירה חותם‪ ,‬לא אירוזיה‪.‬‬
‫♫ ‪ = Diastem‬פרק זמן בו אין זכר לסדימנטציה‪ Hiatus .‬זה דיאסטם קטן‪.‬‬
‫מידע סטרטיגרפי‪:‬‬
‫‪ .1‬מחשופים ‪ -‬מתארים את אופי השכבות‪ ,‬עוביים ויחסי השדה ביניהן‪ .‬אוספים מדגמי סלע‬
‫ומאובנים‪.‬‬
‫‪ .2‬קידוחים – ‪ = well log‬תיאור השכבות שנתגלו בקידוח‪ ,‬נעשה בזמן הקידוח עצמו ומשלימים‬
‫את החסר ע"י השוואה לרצף הצפוי או ידוע‪ .‬קודחים ומזרימים בוץ לחור לקירור והחלקה‪.‬‬
‫שואבים חזרה את הבוץ ואיתו עולות חתיכות מהסלע – מקור ישיר למידע אך סדר העליה הוא‬
‫לא תמיד סדר השכבות‪ ,‬בגלל צפיפויות שונות‪ .‬לתוך החור מכניסים פלס ומצלמה ומכשירים‬
‫למדידת המצאות גז‪ ,‬רדיואקטיביות )מדד לפצלים ומס' סוגי חול(‪ ,‬פוטנציאל‬
‫חשמלי=אלקטרוקרדיוגרמה )מדד להרכב הקרקע‪-‬מוליכות‪ -‬ולפרמאביליות‪-‬מעבר יונים(‪,‬‬
‫צפיפות )ע"י אקוסטיקה כמו סייזמיקה(‪ ,‬קוטר החור השניוני )פצלים נופלים פנימה ומגדילים את‬
‫הקוטר(‪ .‬משלבים את זמן הקידוח עם זמן עלית החומר ומחשבים את עומק החומר‪ .‬לעתים יש‬
‫חורים בתיעוד החלק העליון של הקידוח כי הוא פחות מעניין‪.‬‬
‫‪ .3‬פרופילים סייזמיים – כיום מזהה גם שכבות‪ ,‬אי התאמות‪ ,‬תכולת נוזלים‪ ,‬היסטורית רגרסיה‪-‬‬
‫טרנסגרסיה ועוד‪ .‬יוצרים פיצוץ מבוקר ובודקים את ההדים בסלע‪ .‬רפלקטור לא תמיד מייצג‬
‫גבול ליתולוגי וגבולות ליתולוגיים לא תמיד מיוצגים‪ .‬המידע המועבר הוא שינוי בצפיפות‪ ,‬אבל‬
‫לא ידוע מה הרפלקטור )מישור שיכוב‪ ,‬שבר‪ .(...‬הכי ברור זה כשיש מעבר בין יחידות עם‬
‫צפיפויות מאד שונות‪ .‬אם יש יחידה צפופה מעל פחות צפופה לא נקבל החזרה – לא משמש‬
‫רפלקטור‪.‬‬
‫דרכי הצגה‪:‬‬
‫‪ .a‬עמודה‪ – column /‬הצגה חד מימדית של רצף היחידות‪.‬‬
‫‪ .b‬חתך סטרטיגרפי‪ – cross section /‬הצגה דו מימדית )חיבור העמודות( עם עובי‬
‫השכבות‪ .‬לא מציגים בו טופוגרפיה או מעוותים מבניים‪ .‬אחרי קורלציה עם סולם זמן‬
‫סטרטיגרפי ניתן להראות בו שינויי פציאס‪ ,‬איצבוע‪ ,‬אי התאמות וביוסטרטיגרפיה‪.‬‬
‫‪ – Fence diagram .c‬חיבור מספר חתכים להצגה תלת מימדית )חתכי רוחב על מפה(‪,‬‬
‫נראה כמו גדר‪ .‬כאשר נעשה במחשב יש להתערב בתהליך ולהכניס ידנית את‬
‫הקורלציה ההגיונית‪.‬‬
‫‪ .d‬מפה סטרטיגרפית – הצגה דו מימדית של ההשתרעות המרחבית של יחידה או מישור‬
‫סטרטיגרפיים‪.‬‬
‫‪ – Structure contour map .i‬כמו מפה טופוגרפית‪ ,‬המציגה את הגאומטריה‬
‫של יחידה ליתולוגית מתחת לפני השטח‪.‬‬
‫‪ .ii‬מפה איזופכית – בוחרים יחידה ומציגים שינויי עובי במרחב‪ .‬מצריך מידע על‬
‫גג ובסיס השכבה‪ .‬לא תמיד מציג עובי נכון )בגלל דיפ ומבנים שונים(‪ .‬שינוי‬
‫חריף במרחק בין האיזופכים יכול להעיד על שינוי פציאס שגרם לשכבות יותר‬
‫עבות או דקות‪ .‬איזופך ‪ 0‬יכול להעיד על הדקקות של ההשקעה או בליה‪.‬‬
‫פיזור בליה בשטח יכול להעיד איפה סלע המקור או על טופוגרפיה קדומה‪.‬‬
‫‪ .iii‬מפת פציאס – מציגה אספקט מסוים של היחידה‪ ,‬כמו מסלע )ליתופציאס(‪,‬‬
‫אוכלוסיות בע"ח )ביופציאס(‪.‬‬
‫‪ .iv‬מפה פלאוגאולוגית – הצגה של שחזור שכבות עתיקות בתת הקרקע‪ .‬מפה‬
‫גאולוגית של הזמן לפני שהשכבות מעל הושקעו‪ .‬כלכלי מכיוון שיכול‬
‫להראות יחידות תת‪-‬קרקע פורוזיביות‪.‬‬
‫‪ .v‬מפה פלאוגאוגרפית – מציגה סביבת פני שטח קדומים ברגע נתון בזמן‪ ,‬כמו‬
‫סביבה אקלימית או סביבת השקעה‪.‬‬
‫‪ .vi‬משולש הרכבים לפי יחסי הסלעים במפה‪.‬‬
‫♫ ליתולוגיה = מרכיבי הסלעים‪ .‬ליתוסטרטיגרפיה = בנית יחידות על מפה‪/‬חתך‪.‬‬
‫מאגר הסיכומים‬
‫אגודת הסטודנטים ‪,‬בן גוריון‬
‫‪3‬‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫♫‬
‫מאגר הסיכומים‬
‫ליתופציאס = סלעים שנוצרים בסביבה המייצרת סלעים מסוימים‪.‬‬
‫ליתוזום = ) ‪= some‬גוף( גוף סלע הומוגני ואי‪-‬רגולרי )שמיכה כמו שכבת נחושת‪ ,‬לוח‪ ,‬שרוך‬
‫כמו נחל ופריזמה(‪ .‬יחידה ליתוסטרטיגרפית היא ההצגה של ליתוזום על מפה‪.‬‬
‫הקוד הסטרטיגרפי – החוקים לתאור ליתוזומים ויחידות‪ .‬ההיררכיה‪ :‬שכבה<פרט<תצורה‬
‫)היחידה הבסיסית(<חבורה‪ .‬תצורה חדשה מתוארת מילולית‪ ,‬נקבע חתך מייצג ושם התצורה‬
‫)שם מקום כלשהו‪ ,‬לא חייב להיות מקום התצורה‪ ,‬ושם סלע(‪.‬‬
‫‪ = Bed‬מישור שלא ניתן למפות אותו ומעניין אותנו‪.‬‬
‫מישור שיכוב = פני השטח של כדה"א לפי הסדימנטציה המדוברת‪.‬‬
‫אופקיות מקורית? רוב השכבות לא בדיוק אופקיות‪ ,‬אך הזוית קטנה והגבולות לרוב כן אופקיים‬
‫ולכן ניתן להגיד שהן אופקיות‪.‬‬
‫ליתוטופ = סביבה בה הושקע סדימנט או אזור בו הסדימנטציה היתה אחידה‪.‬‬
‫‪ = Lacustrine‬אגם‬
‫‪ = Estuary‬עמק מוצף‬
‫אצבוע גורם לכך שיחידה תאופיין ע"י רוב של סוג מסלע מסוים‪ ,‬עם אצבעות של אחר‪.‬‬
‫‪ = Lithodeme‬יחידת סלעים מגמתיים ומטמורפים‪ ,‬כלומר שאינם משוכבים המוצגת במפה‬
‫ליתוסטרטיגרפית‪ .‬גבולותיה הם השינויים הליתולוגיים‪ ,‬כמו מחדרים או שינוי אופי במטמורפים‪.‬‬
‫מקביל ל"תצורה" בסלעי משקע‪ .‬קומפלקס הוא מספר יחידות מסוגים שונים )מגמתי‪ ,‬מטמורפי‬
‫וסדימנטרי(‪.‬‬
‫ברגע נתון‪ ,‬סביר שסדימטים יושקעו לצד אלו ששקעו לפניהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש סביבות שונות ולכן‬
‫ההשתנות הלטאלית היא גם בזמן וגם בסביבה‪.‬‬
‫‪ = Cyclothem‬מחזור סדימנטרי שמקבלים בטרנסגרסיה ורגרסיה‪ .‬מזותם = קובץ ציקלותמים‪.‬‬
‫טרנסגרסיה ורגרסיה‪ :‬ישנו רצף פציאסים יחסית קבוע בין המערכת הפלוביאטילית היבשתית ל‪-‬‬
‫‪ basin‬הימי‪ .‬גודל הגרגר משתנה מגס לדק‪ .‬אם גובה פני הים משתנה )בין אם זה שינוי פני הים‬
‫ברמה גלובלית= ‪ eustatic‬או טקטוניקה מקומית( יש הצטברות של חגורות פציאס אלו‪ .‬השינוי‬
‫הוא גם ורטיקלי וגם לטראלי‪ .‬טרנסגרסיה ורגרסיה תלוים בקצב תזוזת פני הים‪ ,‬קצב ההשקעה‬
‫וקצב הסבסידנס‪ .‬שלושה מקרים‪:‬‬
‫♫ שו"מ‪ :‬קצב עלית פני הים או קצב השקעה שווים לקצב ה‪ subsidence -‬כך שגובה‬
‫המים לא ממש משתנה והפציאסים השונים מצטברים ורטיקלית אחד על השני ויוצרים‬
‫חתך עבה‪ .‬נדיר מאד‪.‬‬
‫♫ טרנסגרסיה ‪ -‬קצב עלית פני הים גדול מקצב ההשקעה או מקצב הסבסידנס וקו החוף‬
‫עולה לכיוון היבשה‪ .‬כך גם חגורות הפציאסים מתקדמות לעבר היבשה ויש הדקקות של‬
‫החתך עם ההתקדמות ליבשה‪.‬‬
‫♫ רגרסיה‪ :‬קצב השקעה גבוה )פרוגרדציה( או קצב ירידה יחסית של פני הים )או גובה‬
‫סטטי( )רגרסיה( גבוהים מהסבסידנס‪ .‬קו החוף מתקדם פנימה לתוך הים‪ ,‬חגורות‬
‫הפציאס נעות מכיוון היבשה אל הים ובכיוון זה החתך מדקק‪ .‬מכיוון שקשה לדעת מה‬
‫היה הגורם‪ ,‬ניתן לכנות נסיגה של קו החוף לתוך הים "רגרסיה"‪.‬‬
‫לעתים רבות הרקורד מראה אסימטריה של מחזורי טרנסגרסיה ורגרסיה‪ :‬אלא אם ה‪-‬‬
‫‪ subsidence‬מאד מהיר‪ ,‬טרנסגרסיה משאירה רק רצף דק וזאת מכיוון שסדימנטים של חוף‬
‫ומים רדודים עוברים ערבול לפני השקעתם‪ .‬רגרסיה משאירה רצף יותר עבה‪ .‬זוהי האסימטריה‪.‬‬
‫במגמת טרנסגרסיה נראה בעיקר רצפים של רגרסיות משניות ובינהן מה שנראה כמו‬
‫טרנסגרסיות מהירות‪ .‬נקודת טרנסגרסיית השיא בכל השכבות היא באותו זמן‪ .‬למעשה אם‬
‫מוצאים סדימנט של אותו פציאס במקומות שונים באותו גובה‪ ,‬הם חייבים להיות דיאכרונים‪.‬‬
‫איזוכרון אחד יתן פציאסים שונים לטראלית‪.‬‬
‫סוגי אי התאמות‪ ,‬לפי עוצמת אירוזיה יורדת‪:‬‬
‫♫ ‪ :Non-conformity‬קו מגע בין סלעים קריסטלינים )פלוטונים ומטמורפים( לסלעי‬
‫משקע‪ .‬מייצג הרמה ואירוזיה חריפות של סלעים עמוקים‪.‬‬
‫♫ אי התאמה זוויתית‪ : Angular Unconformity /‬קו מגע בין סלעי משקע לאחרים‬
‫מתחתם כאשר אינם נטוים באותה מידה‪.‬‬
‫♫ ‪ :Disconformity‬אי התאמה בין שכבות אופקיות שקו המגע ביניהם אי רגולרי ומעיד‬
‫על אירוזיה של התחתונה‪ .‬אין הטיה‪.‬‬
‫אגודת הסטודנטים ‪,‬בן גוריון‬
‫‪4‬‬
‫♫ ‪ :Paraconformity‬אי התאמה בין שכבות אופקיות שלא נראית‪ ,‬אך הגילאים מאד‬
‫שונים‪.‬‬
‫♫ ‪ – Wheeler‬מציג חתך כך שהציר האנכי הוא זמן ולא עובי השכבות וכך גם מייצג את הסלעים‬
‫שאבדו בארוזיה‪ .‬חיבור של דאגרמות ווילר ממקומות שונים בעולם יכול להעיד על שינויים‬
‫גלובאליים‪.‬‬
‫♫ ‪ – Barrell‬עקומה סדימנטרית‪ .‬על הציר האופקי זמן גאולוגי )פסים שחורים הם זמן מיוצג( ועל‬
‫האנכי החתך‪ .‬עלית העקומה היא סדימנטציה וירידתה היא בליה‪ .‬את החסר בחתכים רדודים ניתן‬
‫להשלים ע"י חתכים עמוקים כי שם יש פחות בליה‪.‬‬
‫♫ קורלציה = שווה בזמן‪ .‬קורלציה ליתוסטרטיגרפית = סלעים שנוצרו באותו זמן‪.‬‬
‫חקר מדפי יבשת נעשה בשתי דרכים‪:‬‬
‫♫ סטרטיגרפיה סייזמית‪ :‬שימוש בגלי קול לחקר תת הקרקע‪ .‬נותן מידע על צפיפות סלע‪ ,‬גבולות‪,‬‬
‫אי התאמות‪ ,‬תכולת נוזלים‪ ,‬טקטוניקה‪ ,‬צורת גופים‪ .‬מאפשר הצגת שינויים לטראלים וטוב‬
‫לראות אצבוע וצילקותמות‪ .‬בים וביבשה יוצרים פיצוץ וגלי הקול נקלטים בשורת גאופונים או‬
‫הידרופונים‪ .‬ניתן ליצור פרופיל סייזמי שהוא גרף של אורך לעומת זמן ירידה ועליה של הגלים‬
‫ולצייר כך את החתך‪ .‬רק אם המהירות של הגלים שווה בכל שכבה ניתן להסיק את עובי‬
‫השכבות‪ .‬רק בשילוב עם קידוחים ניתן להגיד מה הרפלקטור‪.‬‬
‫מהסייזמיקה התקבלה תמונה של חתך אופייני למדפי יבשת‪ :‬קרום אוקייני‪ ,‬לצידו קרום יבשתי‬
‫עם שברים נורמליים ומעליו סלעים קלסטיים ומעליהם חתך עבה של קרבונטים המדקק משני‬
‫קצוותיו‪ .‬כדי להסביר את החתך יש מספר גישות‪:‬‬
‫♫ גאוסינקלינות – האמריקאים טענו שגאוסינקלינות נוצרות עקב פתיחת יבשת‪ ,‬דיקוקה‬
‫ועצירה והתמלאות‪.‬‬
‫• דרכים ליצירת אגנים סדימנטרים )גאוסינקלינות(‪:‬‬
‫• פתיחת אוקיינוסים ) ‪.( rifting‬‬
‫• חימום מגוף מגמתי או סיבה אחרת‪ ,‬בליה וקירור‪.‬‬
‫• חדירת חומר וולקני או אחר כבד לקרום ושקיעה‪.‬‬
‫• אזורי הפחתה‪.‬‬
‫♫ התאוריה הישנה היתה קשורה למתיחה אבל לא ידעו שזה בגלל טקטוניקת לוחות‪.‬‬
‫♫ ליתוסטרטיגרפיה = ממפה ליתופציאסים בלי תלות בגבולות אי התאמה‪.‬‬
‫♫ אלוסטרטיגרפיה = משתמש בגבולות אי התאמה כסמני זמן‪.‬‬
‫♫ יחידות אלוסטרטיגרפיות‪ : sequences /‬יחידות התחומות ע"י אי התאמות או שינוי פאזה‪.‬‬
‫מוגדרות ע"י הגאומטריה שלהן וההתנהגות שלהן ביחס למה שהיה קודם )עליה יחסית‪ ,‬ירידה‬
‫וכו'(‪.‬‬
‫♫ ‪ = Sequence Stratigraphy‬היסטוריית שינוי פני הים לפי רצף הסדימנטים ובשימוש‬
‫ביחידות אלוסטרטיגרפיות‪.‬‬
‫♫ ‪ – Sequence‬איך מגדירים?‬
‫♫ ‪ = Parasequences‬יחידות קטנות בתוך ה‪. sequences -‬‬
‫תופעות גאומטריות‪:‬‬
‫♫ ‪ = On-lap‬שקיעה של סדימנטים אחד על גבי השני עם עלית מפלס המים כאשר כל‬
‫שכבה משתרעת יותר לכיוון החוף מקודמתה‪.‬‬
‫♫ ‪ = Off-lap‬שקיעה של סדימנטים אחד על גבי השני או אחד ליד השני‪ ,‬כאשר כל‬
‫שכבה מתקדמת לכיוון הים ביחס לקודמתה‪.‬‬
‫♫ ‪ = Downlap‬זנב כל שכבה משתרעת פנימה לכיוון הים )למטה( מקודמתה‪ .‬ההיפך מ‪-‬‬
‫‪. onlap‬‬
‫♫ ‪ = Toplap‬השקעה לטראלית כאשר נגמר ה‪ . accommodation space -‬לא ברור‬
‫ומה ההבדל בינו לבין ‪. offlap‬‬
‫מגמות‪:‬‬
‫♫ אגרדציה = שקיעה של שכבות אחד על השני ורטיקלית ולא לטראלית‪ .‬כתוצאה‬
‫מהעמקה פתאומית‪ ,‬בגלל כובד סדימנטים או קירור ושקיעה‪.‬‬
‫♫ פרוגרדציה = שקיעה של שכבות בכיוון לטראלי‪ ,‬בצורת קלינופורם‪.‬‬
‫♫ ‪ = Clinoform‬שכבות ששקעו לא אופקית‪.‬‬
‫מאגר הסיכומים‬
‫אגודת הסטודנטים ‪,‬בן גוריון‬
‫‪5‬‬
‫♫ הסיבה העיקרית להוצרות סדימנטים‪ :‬יבשת מתקררת‪ ,‬שוקעת‪ ,‬ים עולה ונוצרים סדימנטים‬
‫קרבונטים‪.‬‬
‫♫ ‪/Basin Floor Fan‬מניפות סחף בתחתית מדף היבשת‪ .‬למעשה שכבה הנוצרת ע"י איחוד מספר‬
‫מניפות‪ .‬בשלב הבא עולה על המדרון = ‪ . Slope Fan‬יוצר צורת טלוסים פריזמתיים‪.‬‬
‫♫ ‪ = Systems Tract‬שכבות התחומות בין שנתי אי התאמות או שינויי פאזות )לדוגמא מירידת‬
‫המפלס לעליה(‪.‬‬
‫♫ ‪ = Lowstand Systems Tract‬כאשר מפלס המים נמוך ממדף היבשת‪.‬‬
‫♫ ‪ = Highstand Systems Tract‬גובה פני המים מעל מדף היבשת וסטטי‪ ,‬כלומר רגרסיה‪.‬‬
‫♫ ‪ = Transgresive Systems Tract‬גובה פני המים מעל המדפת ובמגמת עליה )טרנגרסיה(‪.‬‬
‫במצב זה ב‪ Lowstand -‬הסדימנטציה מאד איטית‪.‬‬
‫♫ ‪/Maximum Flooding Surface‬מישור הצפה מקסימלי = המישור הנוצר ע"י הסדימנטים‬
‫המושקעים כאשר פני הים הגיעו לגובהם המקסימלי ובסוף מגמת העלייה‪ .‬נמצא מעל ה‪-‬‬
‫‪ transgressive‬ומתחת ל‪ . highstand -‬מעליו בחלק הדיסטלי תהיה סדימנטציה איטית ולכן יש‬
‫יצירת ‪ . condensed section‬עליו יש ‪ . downlap‬מאופיין ע"י פצלים שחורים כי אין הרבה‬
‫חמצן וגרגרים הכי קטנים‪.‬‬
‫♫ ‪ = Parasequence‬חבילת יחידות קטנות בתוך ה‪. sequence -‬‬
‫♫ מה ההבדל בין ‪ sequence boundary‬ל‪ bounding surface -‬ואיך מגדירים כל אחד מהם‪.‬‬
‫♫ ‪ – SB‬דיאכרוני מכיוון שקצב הסדימנטציה לא זהה בעומק לזה שבחלקים רדודים יותר‪.‬‬
‫♫ ‪ = Transgressive surface‬מישור מעל ה‪ Lowstand -‬ומתחת ל‪ . transgressive -‬מישור‬
‫ההצפה המשמעותי הראשון ב‪ sequence -‬ומעליו ‪ . onlap‬נוצר כאשר קצב יצירת ה‪-‬‬
‫‪ accommodation space‬גדול מקצב הסדימנטציה‪.‬‬
‫♫ מה הקטע של מאפייני ‪ TS‬בקידוחים‪.‬‬
‫♫ עקומת ‪ – vail‬מתאם בין התוצאות הסייזמיות לבין סקאלת זמן ומסיק מה היה גילם וגודלם של‬
‫שינויי גובה הים‪.‬‬
‫♫ וייל הסביר את שינוי במפלס הים העולמי ‪:‬‬
‫‪ .1‬טקטוניקה עולמית ) מובילה להכל(‬
‫‪ .2‬הצורה הגאואידלית של כדוה"א‪ ,‬משתנה לפי פעימות‪.‬‬
‫‪ .3‬קרחונים )הפשרה‪ -‬עלייה במפלס‪ ,‬קרח צף לא משנה(‬
‫‪ .4‬התייבשות אגנים )המים מגיעים בסופו של דבר לאוקינוסים ומעלה את המפלס(‬
‫‪ m.o.r .5‬רכס מרכז אוקיאני‪ -‬ככל שהרכס גבוה יותר יעלה את המפלס‪.‬‬
‫‪ .6‬הפחתה‪ -‬גורם לצמצום נפח האגן ועליה במפלס ‪ .‬ולאורגנים‪.‬‬
‫‪ .7‬היווצרות אורגנים יוצרת יותר סדימנטים ומוריד את מפלס המים‪.‬‬
‫‪ .8‬שקיעה של קרקעית האוקיאנוס כתוצאה מקירור‪.‬‬
‫‪ .9‬סיבות טרמיות )גלובליות ולא עונתיות או מקומיות(‬
‫טבלת וויל‪ -‬מחזורים סטרטיגרפים וסיבותיהם‪:‬‬
‫סדר ראשון‪ supercycles -‬מאות מילוני שנים‪ -‬התנגשות ופירוק יבשות על‪ ).‬בפירוק יש הרבה מדפי‬
‫יבשת כלומר יש יותר חללי צבירה וגובה פני הים נמוך‪(.‬‬
‫סדר שני‪ - sequence/synthem -‬עשרות מיליוני שנים‪ -‬רכס מרכז אוקיאני‪ ,‬הפחתה‪.‬‬
‫סדר שלישי‪ - mesothem -‬אחדות מיליוני שנים‪ -‬שינויים ברכסים וקרחונים‪.‬‬
‫סדר רביעי‪ - cyclothem -‬מאות אלפי שנים‪ -‬קרחונים ודלתאות‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫מאגר הסיכומים‬
‫ניתוח‪/‬שחזור אגנים סדימנטריים‬
‫• שחזור ללא מים לפי סטרטיגרפיה )גיל‪ ,‬עומק ואירוזיה משוערת( וליתולוגיה‪.‬‬
‫• שחזור עם התחשבות במים לפי פלאוגאוגרפיה )עובי מים קדום ושינויים במפלס(‪.‬‬
‫• יצירת גרף של סבסידנס טקטוני באזור‪ .‬חיבור אליו את החלק המקומי‪.‬‬
‫מכך מוצאים כי יש איזוסטזיה‪ :‬ככל שסלע שוקע הוא נדחס וכך ניתן למלא עוד סדימנט‪ .‬יש‬
‫איזוסטזיה מקומית ואזורית‪.‬‬
‫ביוסטרטיגרפיה‪ :‬כל מאובן מיוצג ע"י טווח זמן הנקרא ‪ zone‬והוא היחידה הביוסטרטיגרפית‪.‬‬
‫למינים נכחדים יש שלושה חלקים ביחידה‪ :‬לפני המין‪ ,‬בזמן קיומו ואחרי‪ .‬הופעה ראשונה היא‬
‫לרוב ללא מחסום ולכן מהירה )אך הדבר תלוי בדרך ההפצה(‪ .‬ההכחדות הן איטיות בגלל‬
‫אגודת הסטודנטים ‪,‬בן גוריון‬
‫‪6‬‬
‫שינויים הדרגתיים והמין נכחד בכל אזור בקצב שונה ולכן הופעות ראשונות נותנות יותר דיוק‪.‬‬
‫תפוצה עקב פתיחת מחסום היא מהירה מאד וגם העלמות אוכלוסיות צדדיות כאלו‪.‬‬
‫• ביוכרון = הזמן בו המין היה קיים בעולם‪ .‬תיאורטי ולאו דווקא מהחתך‪.‬‬
‫• ביוזון = כנ"ל וגם לגבי מרחב‪.‬‬
‫• חפיפת מספר מינים בזמן ובמרחב יוצרת תחומי חלוקה ברזולוציה גבוהה‪.‬‬
‫• הנחות בתארוך ביוסטרטיגרפיות לפי גרף הסתברויות בו ההסתברות למצוא הופעה‬
‫ראשונה ואחרונה קרובה מאד להופעה האמיתית‪ .‬ההסתברות למציאתו לפני הופעה‬
‫ראשונה אמיתית קיימת‪ ,‬בגלל זיהוי לא נכון‪ ,‬ביוטורבדציה ונפילה בקידוח‪.‬‬
‫מאגר הסיכומים‬
‫אגודת הסטודנטים ‪,‬בן גוריון‬