מגזין השדה ינואר 2014
עץ - גיליון מס' 5 ינואר ,2014שבט התשע"ד נתראה בגיליון הבא ! עמ‘ || 2מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 על ההתחלה עמ‘ 3 ברכת יושב-ראש ההנהלה ,חסי אברך נטיעות ט"ו בשבט בשנים עברו על-פי המשנה ,ארבעה ראשי שנה הם: • באחד בניסן ראש השנה למלכות ולרגלים. • באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. • באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות ולירקות • באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הילל אומרים בחמישה עשר בו )ט“ו בשבט(. משולחן המערכת לרגל ט“ו בשבט ,חג האילנות התשע“ד ,החל בימים אלה, בחרנו להקדיש גיליון זה של ”השדה“ לעצים .תחילה חששנו שלא נוכל למלא גיליון שלם בנושא זה בלבד, ואולם עד מהרה הסתבר לנו שלא נוכל לכלול בגיליון אחד את כל מה שיש לנו לומר על עצים בכלל ועל עצים בשדה-ורבורג בפרט. לאחר פרסום הגיליון הקודם שיצא לכבוד 75שנה לשדה- ורבורג ,קיבלנו תגובות רבות ומגוונות ,ואנו שמחים לציין שתגובותיכם השפיעו על פני הגיליון הנוכחי .בין היתר ,אנו כוללים בגיליון זה גם דיווח על אירועים שהתרחשו בכפר מאז צאת הגיליון האחרון .אנו שבים וקוראים לכל תושבי שדה-ורבורג לקחת חלק במגזין .כל מי שיש לו מה לומר, להעיר ולהאיר ,וכל מי שיש לו במגירה כתב-יד המחפש את האור -דלתנו פתוחה. בעקבות הערותיכם ,שבנו ובדקנו וגילינו שבין יושבי- ראש ההנהלה הראשונים בכפר היו גם ָּפאוּל ִליטן וולטר רייס ,וכן שהיה גם ַס ָּפר בשם פרוּכטצוַוייג שהגיע לכפר בעגלה הרתומה לחמור ,ומסתבר שהג‘יפ הראשון היה של אברהם מרגולין .בטעות נשמט שמם של נוחיק ז“ל ותלמה מרגולין מרשימת הזוגות תוצרת שדה-ורבורג ,ובגיליון זה אנו נותנים לתלמה את הבמה ומאחלים לה כל-טוב בדרכה החדשה .אנו מודים לכל מי שעדכן אותנו ושבים ומתנצלים בפני כל מי שחש נפגע. עם סגירת הגיליון הנוכחי התבשרנו שד“ר מוטי דלג‘ו נבחר לכהונה נוספת כראש המועצה האזורית דרום-השרון .אנו שמחים לברך אותו וכן את חסי אברך שנבחר לכהונה נוספת כיושב-ראש הנהלת שדה-ורבורג .אנו מברכים גם את כל הנבחרים האחרים למועצה האזורית ולמוסדות הכפר .יישר כוח! חג אילנות שמח! המערכת פריחת השקדייה היא המסמלת את בוא החג .הראשונים שהחלו לחגוג את ט“ו בשבט בארץ היו אנשי יסוד-המעלה ששתלו בשנת 1883אלף וחמש מאות עצי-פרי לסוגיהם: אתרוג ,רימון ,זית ,תאנה ותות. בשנת 1908הוכרז ט“ו בשבט כחג הנטיעות בארץ-ישראל, ולאחר מכן הלך מנהג זה והשתרש בכל הארץ בכלל ,אך באופן בולט יותר ביישובים החקלאיים והכפריים .ילדי שדה-ורבורג עורכים נטיעות בכל שנה בט“ו בשבט ,כל שנה באזור אחר בכפר ,וכך לאורך השנים נוצרו בכפרנו פינות-חמד רבות שניטעו על-ידי הילדים. מיקי פאלק נוטע חורשת אורנים עם ילדי הגן בט“ו בשבט שנת .1972 במרכז התמונה רם מרגולין ונעמה טובין .נודה למי שיזהה עבורנו את המצולמים האחרים. )התקבל באדיבות הארכיון-מוזיאון( שתילת ”גן המייסדים“ ליד הספרייה .בצילום נראים ראש המועצה האזורית ”השרון התיכון“ יעקב לנדאו ז“ל ,תושב הכפר ארנסט אונגר ז“ל ויו“ר האגודה דאז פליקס טאובר ז“ל )התקבל באדיבות הארכיון-מוזיאון( פעילות נטיעת עצים צעירים מסמלת התחדשות ויוצרת שיח בין הורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם על הקשר החשוב שבין האדם לבין אדמתו .משנת 2000ואילך נהוג לציין את ט“ו בשבט גם כיום אקולוגי ,ועוסקים ביום זה בפעילויות אקולוגיות שונות ומגוונות -הן בלימוד והן בפועל. חג נטיעות פורה ומוצלח! איש אשכולות אדם מוצלח בתחומים רבים להכות שורשים להיאחז במקום לא דובים וללא יער לא היו דברים מעולם המערכת לבנת היימן עורכת: עורכת משנה :רותי טלמור חברי המערכת :קלי בן-ציון ,רוח‘לה דנון ,טל דקרס ,נורית שער צלמת המערכת :קלי בן-ציון טל דקרס | www.goahead.co.il עיצוב גרפי: [email protected] דוא“ל: 054-9988848 טלפון: 09-7714017 פקס: מה פה קורה פה? עמ‘ || 4מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 עמ‘ 5 חלום ליל קיץ רותה לאור וא -אירוע חלומי ,מרגש, הוא שמו כן ה לום ליל קיץ -כ מ לו ויות התרבות של עילו פעי עי סיום פ המציןין את ס חד ,ה חד ד מאח משתף ו א מאללפי פרטים כבת מא המוררכב המ לה ,ה דוללה גה גגדו הי חגגי ה נה .זוה השנה הש ש הקיץ ושל ה מגיעה לשיאה ת ,המ יע עות בוע שבו פר ש מספר כת של מס מש ת מתמש עשיייה ת מת ומע קטנים ומ שנקרא שנ זה שללנו ש זל הזה הזה בפאזל לק פא חלק וד ח זהו עוד הו צמו.ו .זה צמ ירווע עצ ביום הא ר חיים שייה והח הח ד“ ,העש יחד “ביח ה“ב שת ה חושת תחו ונה את ת ובונ תית וב הייללת קה בות ק תרב ם. פיים שותפ המש ת ,ילדים עוטות שנה פע פע דים התערבבו להם גם הש קודי ריקו ת הרי בת על רחב סו תסיס הימים שהת תות וכמובן בני הנוער המדה בים ווסבת עירים ,סב צע בי תושב ד ,ת מיד ה .כתמ השעות הקטנות של הלילה אוויירה עד ה את הא כל המתחמים משלב הקימו ותפעלו את ל הככפר הם אלה שה עד שלב הפיררוק. התככנוון ועד ובן כמווב גשננו וכמ ינו ,הגש צלל נוו, יגנו ,צ חתכנו ,טיגננו נו ,ח אוכל שטפנו תחם הא כל במת מת ובננות בנני וב בת ב לה שככב עילה הפע שהפ דים ,ש ילדים היל בר ה ם .בבר כלים שטפננו כלי ב. לבב חי ב מח שמ מש שקאות מ או שקא שו מ ק וגשו הוג ים ה גרים בוגר גר המבו המ וכן בבר ה המצווה וכ מדורה ור המ אז ר יוחד באז חד במיוח עיל וטעים במי חם פע נהננו ממתחם תחם הילדים נה תות נעלמו פיתו צק לפי בצק מים של ב לוגרמי קילו שים קי מיש והסאג‘ים .חמ ולד ”השחר“. וקול ושווק ושוק אנה ש לבאנ הלב יבה של ה אד ב כלא היו בעזרתם הא קטיבי שאבו אליהם את קט טרק טים האט חוט החו וך ה מתחם היצירה ומב ך נות של הלילה, נטננו הקטנט טנט שעות הקט יהם עד ללשע וריה הור ור את ה הקטנטנים ו ת מוצלחים של שכבת וניייים ווהמו סגונ ונ הססג סג עים הס קוע קעק הקע פו ה טרפו הצטר טר אליהם צ פעווטות או רטים לפע הסררט תחם הס במתח רגע בחר במ הירג ה ללהי הי צה שררצ ילדי ו‘ .מי ש ים. ול ם יפול תחם הט פ במ ח מררגגיע ב סוי מ בעי ו אתר מים את א מקימים מקימ ה ,מ די שנה ים מד דב ם תנדב מתנ פר מת הכפר הכ בי ה שב תוש שררות מת עשר מסיעיים, ה ,מ יע שומררים בחנ יה נייה ים את המתחמים ,ומ יל ם ע ,מפע ל איררוע הא ת, ף ,ללנקות קר לאסוף פוות ומגיעים למחרת בבוק קוופ גוביים כסף בק ה. תודה ביל ולסדרר .על--כך אנו מביעים את מלוא ההערכה והת הוב לה ה! הבאה הגיע לסיומו .נתראה בשנה ה איררוע מווצלח ה עוד א ע ב מזג אוויר נאה ,בשבת 19 ,באוקטובר ,2013פתחו אמני שדה- ורבורג ואומניה את בתיהם לרווחה והציגו את יצירותיהם בפני תושבי הכפר. היה זה מפגש חם של היכרות בין אנשים – אמנים ,אומנים ותושבים גם יחד ,כמו גם היכרות עם חומרים ועם תהליכי עבודה .יצירות בתחום הפיסול ,הציור ,עבודות בעץ ,מלאכת רקמה ,תכשיטנות, עבודה בבד ועיצוב באוכל הוצגו בפני המתעניינים בצורה אסתטית ובסבר פנים יפות. מחמם את הלב היה לשוטט ברחובות הכפר ,מי ברכב ומי ברגל ולראות אנשים ובידיהם המפה היפה ,פרי יצירתה של נועה מגל, מחפשים את ביתו של היוצר ,נעצרים לפני השלט המזמין ואז נכנסים פנימה. בשיחה עם היוצרים לאחר האירוע הביעו הללו את שביעות רצונם מן המפגש .היטיב לנסח זאת רובי דה וואן, אמן הציור ,שדיבר בגעגועים על הכפר של פעם ,על הפתיחות ,על השכנות הטובה ,על העזרה ההדדית ובראש וראשונה על ההיכרות הבלתי-אמצעית בין תושבי הכפר בעבר .אם הצלחנו ,ולו במעט ,לחבור אל אותה רוח -דיינו. הוגת הרעיון של אירוע ”בתים פתוחים“ והרוח החיה מאחוריו היא שרה בוגן, ציירת שפתחה אף היא את ביתה לקהל הרחב .האירוע הבא מתוכנן ל 25-באוקטובר .2014 ,רשמו ביומנים! אילן יוחסין שרטוט של הסתעפות משפחתית אירוע בתים פתוחים בילי טילמן עמ‘ || 6מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 מה פה קורה פה? עמ‘ 7 נוחיק ואני פעילות הנוער נורית שער כתבה מפי תלמה מרגולין זהר בשן פ עילות הנוער בבית צחי התחדשה בספטמבר ,ומאז כבר נערכו פעילויות רבות :התחלנו עם טקס פתיחת שנה, שעליו עבד צוות המדריכים והפעילים .הילדים האלה עבדו, בנו ,חשבו ,תכננו ,הרכיבו ,צבעו וערכו את הטקס בעצמם. זה לא מובן מאליו .במהלך ימי העבודה הארוכים על הטקס התנדבו הורים להכין ארוחות חמות לנוער ,ואנו ,חברי ועדת הנוער ,רוצים להודות להם על-כך. בטקס עצמו נפרדנו מניב רובין ,הרכז היוצא ,וקיבלנו בברכה את מיקה ורדי ,הרכזת הנכנסת .מיקה היא בת הכפר והיא לקחה על עצמה את התפקיד המשמעותי והמאתגר של רכזת הנוער בשדה-ורבורג .כבר בתחילת השנה ראינו את מיקה בפעולה וידענו שתעשה עבודה מצוינת .אנו מאחלים לה הצלחה. בפעילות הנוער משתתפים כמאתיים חניכים מכיתות ב‘-ח‘ וצוות המונה כשישים בני נוער מכיתות ט‘-י“ב. במהלך ספטמבר יצאו חניכי התנועה לטיול תחילת השנה .זהו הטיול הראשון לחניכי כיתות ד‘ ,בו הם מבלים לילה מחוץ לבית, נפגשים עם חניכי ”האיחוד החקלאי“ מכל הארץ וטועמים מהווי הטיולים .הם מתגבשים כקבוצה ,ותחושת השייכות למושב מתחילה להיבנות. בארבעה בנובמבר ,יום הזיכרון ליצחק רבין ,ערך צוות בית- צחי טקס מכבד ומכובד שהתקיים בבית-העם .מרגש לראות את הנוער שלנו יושב ,חושב ,מעמיק בדברים ושואל את עצמו שאלות בכל הקשור לדמוקרטיה ,לערכים ולקשר לישראל. פעילויות רבות עוד לפנינו .הנוער הבוגר שלנו מוביל את הילדים בפעילות שבועית שמתקיימת בבית צחי ,אליה מוזמנים כל ילדי הכפר וכן בפעילויות המציינות אירועים חשובים למדינה, באירועי חגים ,בטיולים ,במחנות ועוד .תושבי הכפר מוזמנים לראות את הנוער בכל יום שלישי אחר-הצהריים ב“בית-צחי“, וכן בפעילויות המיוחדות במהלך השנה. בחור כארז בחירות בשדה ורבורג חבר‘מן חסי אברך ב 28בנובמבר 2013נערכו בשדה-ורבורג בחירות פנימיותמוקדמות למוסדות הכפר .יש לציין בסיפוק רב שמספר המועמדים עמד על קרוב לארבעים .זהו מספר גבוה במיוחד המלמד על מעורבות חברתית רבה ,אכפתיות ודאגה לכל המתרחש בכפר. הבחירות נערכו באווירה טובה ,תוך מעורבות גדולה של כלל התושבים .ביום הבחירות הגיעו לקלפי שהוצבה במזכירות קרוב לארבע-מאות בעלי זכות בחירה ,מספר שיא בתולדות שדה- ורבורג .בהזדמנות זו ברצוננו להודות לחברי ועדת-הקלפי בכלל ולתמי בנארצי בפרט על העבודה הרבה שהושקעה בתהליך זה. להלן שמות הנבחרים בבחירות אלה ,לפי סדר הא‘-ב‘ ,בכל אחת מהקטגוריות שהוצגו: הנהלת הכפר :ועד מקומי )לרבות ועד האגודה( • אברך חסי • אדמוב טלי • גפן עקי • ולטר עליזה • לוי רמה • ראב משה • שוורץ דודו • שחם אבי • שטרן מיכאל ועדת ביקורת • בועז יוסי • מגל גבי • תבור דוידי נציגים למליאת המועצה • נוימן צילה • רוט זהבה פירותיו תוצאות מעידים עליו מעשיו מעידו ת עליו כפי שניתן לראות ,הצטרפו לפעילות במוסדות הכפר חברים ותושבים חדשים ,ואנו סמוכים ובטוחים שהם יביאו עמם רוח חדשה וכוחות רעננים להמשך העשייה הרבה. זוהי הזדמנות נאותה להודות מעומק הלב לחברי ההנהלה היוצאת על ההשקעה הרבה מזמנם ,ממרצם ומכישוריהם הרבים בכל תחומי הפעילות בהם עסקו. תודה רבה למסיימים. יישר כוח והצלחה לחדשים. נ ולדתי בתל-אביב שבועיים לאחר קום המדינה .בגיל שמונה עברתי עם הורי ואחי מוטי ז“ל לשדה-ורבורג במסגרת פרוייקט ”מן העיר אל הכפר“ .עברנו כ“קומונה“ שלמה ,משפחת ברגר וצאצאיה -משפחות שמיר )אנחנו( ,ארנון ודוייטש -ולכן הייתה הקליטה קלה .קבלת הפנים מצד הוותיקים בכפר הייתה חמה ,מזמינה ומקבלת. הילדות כאן הייתה מאושרת :קילומטרים שהלכנו ברגל, תחושת החופש ,המשחקים בחוץ ,החברים הרבים .בכפר היו אז שמונה-עשר ילדים בני גילי וביניהם גם נוחיק מרגולין. מכתה ג‘ בבית ספר ”צופית“ היינו יחד ,נוחיק ואני .כאשר היינו בכיתה ט‘ ,במהלך המסיבה לרגל 25שנים לשדה-ורבורג ,הציע לי נוחיק חברות .הייתה לנו חברות נפלאה :תמיד יחד בטיולים, בבית-הספר ,בכל מקום .היו לנו שפה משותפת והומור משותף. היה זה מובן מאליו שלחתונתנו ב“בית-השריון“ בגבעתיים הגיעו כל תושבי הכפר בהסעה מאורגנת. בשירות הסדיר ב“גולני“ בלט נוחיק ביכולותיו הגבוהות ובכריזמטיות שלו וטיפס במהירות בסולם הדרגות .בגיל 28 התמנה לסגן אלוף ,סגן האלוף הצעיר ביותר בתולדות צה“ל. לאחר שנפצע קשה בתרגיל ,פרש נוחיק מצה“ל ולמד את תחום הביטוח ,שגם בו התקדם במהירות ומונה לתפקידים בכירים בחברות ביטוח מובילות. בעקבות תפקידיו של נוחיק בצבא נדדנו בכל הארץ ,אבל לאורך כל אותן שנים נותר קשר חזק בינינו לבין הכפר ,בזכות המשפחה הענפה שהייתה לנו כאן .לימים נולדו ארבעת ילדינו: שרון ,קרן ,נילי ומיכל ,שאהבו את שדה-ורבורג והרגישו שייכות לכאן ,מאחר שביקרו פה את המשפחה לעתים תכופות. בשנת 1997חזרנו לשורשים ,אנו ושתי בנותינו הקטנות ,ובנינו את ביתנו בשיכון בנים ב‘ .החזרה לכפר הייתה טבעית לגמרי, ההרגשה הייתה נפלאה ,והיה מפגש חם עם האנשים שגדלתי איתם .לכן תוך זמן קצר הצטרפתי לפעילות בוועדות השונות בכפר ,בנכונות רבה לתרום ולתת מעצמי למקום באהבה רבה. נוחיק אהב את הבית וטיפח את הגינה .הנסיעה היום-יומית לעבודה בתל-אביב לא הפריעה לו .ברגע שחזר הביתה הרגיש מאושר. עם כל עיסוקיו הרבים לא ויתר נוחיק מעולם על ספורט .בגיל 50השתתף בריצות מרתון ובטריאטלונים .לצערי ,הספיק נוחיק ליהנות מהבית בכפר במשך שמונה שנים בלבד .ביוני ,2005 בהיותו בן 56בלבד ,רכב על אופניו בשולי הדרך בכביש 4ליד ”אילנות“ ,ומכונית פגעה בו .הוא נפצע קשה ושכב בבית-חולים כצמח במשך שלוש וחצי שנים .ביקרתי אצלו יום-יום ,והאמנתי שיצליח לנצח גם את הפציעה הקשה הזו ,אבל לצערי הדבר לא קרה ,ונוחיק נפטר בנובמבר .2008 לאחרונה ,בלית בררה ומתוך מחשבה על עתיד טוב ומעשי עבורי ,מכרתי את ביתנו ,ואני עוברת לגור בכפר-סבא .אני עוזבת את הכפר ,אבל רק באופן פיזי .נפשית ,ליבי יישאר כאן תמיד .בהגדרה תמיד אשאר ’בת שדה-ורבורג‘. אני אוהבת את כולכם. צלילי המוזיקה -רשמים מקונצרט קאמרי אל תוך הלילה גילי שחם ב מוצאי-שבת ,28.12.13לקראת השנה האזרחית החדשה, התקיים קונצרט של ”צפונות תרבות“ בביתם של רוזי ועודד לוי .חיבור של תכנים מוזיקליים שונים ושל אמנים מגוונים יצר גם הפעם קונצרט ייחודי .גוֹן הלוי ,המוכר לנו מקונצרט קודם בשדה-ורבורג ,הופיע בתחילת הקונצרט ובסיומו .הוא כבש את לב הקהל בנוכחותו ובכל אשר השמיע וניגן :שירה קלאסית, שירי מחזות-זמר ,שיר של חנוך לוין ושירי אריק איינשטיין .גון שיחק בגבהים של הצלילים בצורה מרתקת בקול הקונטרה- טנור המיוחד שלו .השיר ”מעבר לקשת“ בוצע במקוריות במ ְנ ַעד )טווח הצלילים( הרחב מעוררת התפעלות ,תוך שימוש ִ שבו בורך גון .נוסיף את האישיות הבלתי אמצעית שלו ואת הפטריוטיות לארץ – והרי לכם גם ”מלח הארץ“. את השלישייה של מוצרט ” “K.498 in E flatניגנו אור פוסטי בקלרנית ,גיל שרון ,מייסד ומוביל רביעיית ”שרון“ ואנסמבל ”אמאטי“ ,בוויולה ,וצ‘ינג יון הו ,טיוואנית זוכת פרסים בין- לאומיים ,בפסנתר. בקונצרט הופיעו גם אמנים צעירים במיוחד שנגינתם הדהימה את הקהל .מאשה מרסון ,וירטואוזית בת ,12הפגינה בנגינתה הבנה מוזיקלית ברמה גבוהה וריתקה את הקהל .ארבע שנים חלפו מאז ניגנה קטע קצר כנגנית מתחילה בקונצרט אצלנו בכפר ,והנה הפתיעה אותנו עכשיו בהתפתחותה המוזיקלית יוצאת הדופן .אלון קריב ,פסנתרן בן ,14ליווה את נגינתה של מאשה ברגישות רבה .בהמשך הערב ניגן אלון כסולן את הסונטה לפסנתר של שוברט ”.“Sonata in A major בנגינתו הייתה עוצמה שקטה שהתפרצה בחלק האחרון -חוויה מענגת. נהנינו מאוד גם מהכיבוד העשיר שגדש כרגיל את שולחנות ההגשה .בהפסקה קלה בקונצרט הרמנו כוסיות שמפניה וטעמנו שוקולדים משובחים לרגל השנה החדשה .לסיום -תודה למארחים ,לצוות לעניין ולכל העוזרים והמשקיעים בהפקת האירוע .להתראות בקונצרט הבא במוצאי-שבת!7.6.14 , עמ‘ || 8מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 ט“ו בשבט הגיע -חג לאילנות מנהגי ט“ו בשבט בשדה-ורבורג ועדת-תרבות וצוות החג א נו נוהגים לחגוג את ט“ו בשבט בטיול בשדות שדה-ורבורג ובהתכנסות לפעילויות שונות ולכיבוד קל ,שעיקרו פירות יבשים כמיטב מסורת החג. טיול רגלי אנו יוצאים לטיול רגלי מאזור שיכון ג‘ או מתל-אשר ומתכנסים לפעילות משותפת ב“חורשת השמחה“ )בעבר נהגנו להתכנס בשטחים הפתוחים מצפון לבית העלמין( .הטיול בשדות מיועד ליחידים ולמשפחות :ילדים ,הורים ,סבים וסבתות. הפעלות במהלך השנים נערכו בשעת ההתכנסות הפעלות שונות ומגוונות כגון :סחיטת מיץ תפוזים ,אפיית פיתות על סאג‘ים, פעילויות ספורט היתוליות ,בניית פסלים מבוץ ,בניית מוביילים בחומרים מהטבע ,ניווט בעזרת מפה ועוד .בשנים האחרונות אנו מארגנים בתום הטיול הפעלות שונות כגון פעילויות חבלים ומשחקי כדורעף .צוות הפעילים והמדריכים של תנועת הנוער שותף לעשייה ומסייע בהפעלת התחנות של הפעילויות השונות עבור ילדי הכפר. עמ‘ 9 קבלת פנים חמה לבנת היימן ב רצוני לשתף אתכם בזיכרון נעים שיש לי מט“ו בשבט שנת ,2010שנה לפני שעברנו לגור בכפר .באותה שנה החלטנו אריה ואני שאין מתאים יותר מאשר לחגוג את ט“ו בשבט בנטיעות במקום שהיה אמור להפוך לביתנו ,ולחנוך בכך את גינתנו החדשה .עצי הדר למיניהם ,עצי נוי ועצי פרי הועמסו על מכונית והובלו אחר כבוד לכפר .בעודנו עסוקים בתכנון מיקומם של העצים עם אדריכל הנוף ועם הגננים, עצרה מכונית ליד ביתנו ומתוכו יצאה גברת אשר בירכה אותנו בסבר פנים יפות על הצטרפותנו הקרובה לכפר והציגה את עצמה כנורית שטרנברג ,מנהלת הארכיון .היא ביקשה את רשותנו להנציח את המאורע ולצלם אותנו על רקע הגינה החדשה .מובן שעשינו זאת ברצון ,והתמונה – הרי היא לפניכם. מחווה חביבה זו גרמה לנו מייד להרגיש רצויים במקום מיוחד זה .למותר לציין שבין העצים שניטעו -איך לא? -יש גם ארבע שקדיות ,הפורחות מדי שנה בט“ו בשבט ומשמחות את ליבנו. צדיק כתמר יפרח הישר יצליח מסלולי ריצה ואופניים בארבע השנים האחרונות ,במקביל לטיול המשפחות הרגלי )כשני ק“מ( ,נוספו ,ביוזמתו ובהובלתו של שי יפה ,מסלולים מאורגנים ומאתגרים של רכיבת אופניים בשטח )כחמישה ק“מ( ושל ריצת שדה )כשלושה ק“מ( .עם ההתכנסות מוענקות תעודות ומדליות למשתתפים ולמנצחים המאושרים. נטיעות לאורך השנים שתלו ילדי שדה-ורבורג עצים ופרחי-נוי במקומות שונים בכפר כגון: • במסלעה ליד השער האחורי של שכון בנים ג‘ • לאורך הוואדי מצפון לשיכון בנים ג‘ )עצי פקאן ובוגונביליות( • במסלעה ליד בית העם • בחלק המזרחי של חורשת האורנים ליד הספרייה • לכבוד שנת ה ,50-ניטעה ”שדרת המייסדים“ המתחילה בכיכר שלמה מדי שנה יוצאים ילדים ומבוגרים לחיק הטבע בשבת נאה באמצע החורף -בט“ו בשבט או במועד הקרוב לו -ונהנים מפעילות חברתית שהיא נעימה ,יפה לבריאות ותורמת ליפי הכפר .מי ייתן ונמשיך כך גם בעתיד! מתכון לעוגת פירות יבשים לט“ו בשבט נורית שטרנברג 4כפות קמח תופח 2ביצים 50גרם חמאה מומסת 1/3כוס סוכר חום 1/2כוס צימוקים 6משמשים מיובשים )חתוכים לקוביות קטנות( 1כוס פקאנים מרוסקים גס 3טבעות אננס משומר חתוכות 1/2כוס אוכמניות מיובשות 1/2כוס תמרי מג‘הול חתוכים 1/2כוס שוקולד מריר מרוסק 1כף אבקת קינמון 1/2כפית תבלין והציפורן )את הפירות היבשים ניתן להחליף באחרים( אופן ההכנה: • לערבב את החמאה ,הקמח ,הביצים ,הסוכר החום ,הקינמון הציפורן לתערובת חלקה • להכניס את כל החומרים לעיסה ולבחוש היטב • להכניס לתבנית אפייה מאורכת מרופדת בנייר אפייה ומשומנת ,להדק היטב 0 0 • לאפות 35דקות בתנור שחומם מראש ל 200 -180 -עד שפני העוגה משחימים. לקרר היטב ולהקפיא )ניתן לשמור זמן רב בהקפאה( מומלץ לחתוך לפרוסות דקות מאוד תוכו אכל ,קליפתו זרק ב חר לו את הטוב ביותר עמ‘ || 10מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 עץ השדה עמ‘ 11 החוק להגנת עצים העצים ואנחנו רותי טלמור לבנת היימן ורותי טלמור ה ה עץ הוא היצור החי הגדול והבולט ביותר בנוף ,ולכן הוא משמש לעתים קרובות כציון מקום .יש עצים שמאריכים ימים יותר מכל יצור חי אחר ולכן הם זכר לעבר ,סמל ההווה והתקווה לעתיד .לעצים נודעת חשיבות היסטורית ,כלכלית, בריאותית ,נופית ,אסתטית ,אקלימית ,תרבותית ורגשית. אינספור יצירות אמנות מוקדשות להם .גם במקורותינו מוזכרים העצים פעמים רבות ,ומצויין שם הדמיון בינינו ,בני- האדם ,לבינם .לדוגמה ,בתנ“ך: ”כי האדם עץ השדה“ )דברים כ‘(19 , ”כימי העץ ימי עמי“ )ישעיהו ס“ה(22 , ”כעץ שתול על פלגי מים“ )ירמיהו י“ז(8 , גם רבי שרגא סימונס דן בהשוואה בין האדם לבין העץ“:מדוע משול האדם לעץ? עץ זקוק לארבעת היסודות :אדמה ,מים, אוויר ואש )שמש( כדי להתקיים .בני אדם בדומה ,זקוקים לאותם ארבעה יסודות“ .בהתייחסו ליסוד האדמה מוסיף רבי שרגא סימונס“ :יש לנטוע את שתיל העץ באדמה ,בצורה יציבה .האדמה מספקת מזון לצמח וגם מקום להתפתחות השורשים .הדבר נכון גם לגבי בני האדם ...אם אדם ...קשור לקהילה ומחובר לשורשיו ,גם הרוחות החזקות ביותר שינשבו, לא יצליחו להזיזו ממקומו“. אנחנו כאן בשדה-ורבורג אכן בורכנו בחיי קהילה ענפים ומגוונים מבחינה חברתית ותרבותית .אנו נטועים כאן בדומה לעצים הרבים המקיפים אותנו מכל עבר :כמותם גם אנו קבענו כאן את מושבנו והעמקנו שורשים במקום .כמותם נמשיך להתפתח ולפתח את סביבתנו .כמותם נשאף להגביה ככל האפשר לצמרת .אנו נקפיד על שמירת העצים ועל טיפוחם, והם בתמורה ייפו את כפרנו ,יעניקו לנו מפריים ויסוככו עלינו בצילם ביום קיץ חם. ט“ו בשבט שמח לכולם! התפוח אינו נופל רחוק מן העץ הבן דומה לאביו משפחה ענפה משפחה גדולה גגוודע א ת הענף שעליו הוא יושב מכשיל את עצמו ייתם מאמינים? בספר החוקים של מדינת ישראל יש ”פקודת יערות“ ו“פקידי יערות“ אף-על פי שאין בישראל יער-עד שכיפה אדומה עלולה לתעות בו חלילה ולפגוש בו את הזאב הרע. את חוק ”פקודת היערות“ ’ירשנו‘ מהבריטים .הפקודה מגינה לא רק על עץ הגדל בטבע הפתוח או במרחב הציבורי; יש בה רשימה של עצים מוגנים ,וכל עץ המופיע בה אסור בכריתה ובהעתקה ,גם אם הוא שוכן בחצר הפרטית שלכם! בשנים האחרונות גברה המודעות לחשיבותם של העצים ולתרומתם לנוף ,לאסתטיקה ,לאקלים ולאיכות הסביבה. במיוחד גברה המודעות לעצים בוגרים והיסטוריים ,לעצים שניטעו על-ידי בני אדם או לכאלה הקיימים מקדמת-דנה. אולם מודעות זו אינה נחלתם של מרבית גופי הבנייה וחברות הנדל“ן ,ויד המתכננים קלה בעקירת עצים .בנייה מרובה ופיתוח מואץ נעשים תוך הפחתת השטח הירוק ופגיעה בעצים קיימים. מסיבה זו נחקק החוק להגנת העצים .החל מנובמבר ,2008כל עץ בוגר בישראל הוא אילן מוגן על-פי חוק .כל אדם המעוניין לכרות עץ בוגר או להעתיקו למקום אחר חייב לקבל אישור מהגורם המוסמך ,שהוא פקיד היערות האחראי על האזור בו צומח העץ ,פקיד היערות של הקרן-הקיימת-לישראל או של העירייה. בשל לחצים המופעלים על פקידי היערות או על נציגיהם ,ניתן לעתים היתר להעתקת עץ או אף לכריתתו ,אף-על-פי שברור שהעתקה זו עלולה לסכן את העץ ,ואף אם ייוותר בחיים ,יישאר במקרים רבים פגום ופגוע ,ולעולם לא יחזור לצורתו המקורית ולנופו .אם ידוע על בקשה שהוגשה ,כדאי לבקש מפקיד היערות הסברים למתן ההיתר ,ובכך ליצור לחץ שכנגד .אם ידוע על עץ שעומדים לכרות ,יש לדרוש מהגוזם להציג את האישור .כריתת עץ ללא אישור היא עבירה פלילית! הכריתה עצמה צריכה להתבצע על ידי חברה מקצועית ומוסמכת. למעשה ,אפילו גיזום עצים צריך להתבצע רק על-ידי ספק שירות בעל תעודת ”גוזם מומחה“ של משרד החקלאות. אל נא תעקור נטוע נורית שטרנברג ה כפר שלנו מטופח וירוק .לאורך הדרכים ומתוך החצרות מברכים אותך עצי-נוי ופרי זקופי קומה המטילים את צילם בימים חמים ,פורחים בשלל צבעים ,נושאים פירות ומקשטים בירוק על גווניו הרבים ימים אפורים ושמיים סגריריים .עצים אלה ניטעו לאורך כל שנות קיומו של הכפר בזיעת אפם של הראשונים וממשיכיהם ,מתוך תקווה גדולה ועם חזון בלב. העצים רבים ושונים :עצי-נוי כגון פיקוסים ענקיים ,דקלים בעלי צמרות מפוארות ,אורנים ,איקליפטוסים ובוהיניות ,וכן עצי-פרי כגון :שסק ,אבוקדו ,הדרים ,מנגו ופקאן .לאחרונה נוספו עצי- חורש ומטעי זית -וגם הם תורמים למראה הנפלא של הכפר. העצים הם כתכשיט יפהפה השומר על צביוננו הכפרי .בנוסף, בל נשכח שעל העצים מקננות ציפורים מזנים שונים ,שציוציהן הם חלק בלתי נפרד מצביון זה. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה :עצים נעלמים מהנוף .חלקם מפני שהם ”מלכלכים“ וחלקם מפני שתושבים חדשים ”מיישרים“ את השטח ,והבית הישן נעלם בן-לילה ואיתו העצים הוותיקים .מלבד העובדה שכריתת העצים אינה חוקית ועלולה להטיל על הכורת עונשים כבדים ,זוהי גם פגיעה בנוף הכפרי שבחרנו לחיות בסביבתו -פגיעה בכל אחד ואחת מאיתנו .רצוי שאחד מתנאי הקבלה לכפר יהיה דרישה ברורה לכבד את נוכחותם של העצים הבוגרים ולהמשיך לטפל בהם למעננו ולמען הדורות הבאים .מי ייתן ,ולפקידי היערות הממונים על אכיפת החוק לא תהיה כאן עבודה! עמ‘ || 12מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 עץ השדה עמ‘ 13 העקרונות לתכנון הגינון בכפר טלי אדמוב ב שדה-ורבורג יש עצים רבים שניטעו במרחב הציבורי לפני זמן רב ,אך רוב הגינון הציבורי בכפר נעשה בשני העשורים האחרונים .לאור החידושים הרבים בענף בארץ ,השתדלנו לתכנן את הגינון בכפר לפי העקרונות הבאים: .3נשתלו עצים רבים כדי לספק צל במידה רבה .צבעי הפריחה של העצים אינם עזים כמו בצמחים עונתיים, ואולם השיחים בעלוותם ובפריחתם מעניקים לנו גיוון וצבע במשך כל השנה. .1שימוש בצמחים חסכוניים במים .השיחים הם צרכני מים קטנים ,ורוב העצים כמעט ואינם זקוקים להשקיה לאחר שהתבססו. .2תחזוקה מזערית ,הודות לכך שכל הצמחים הם רב- שנתיים ודורשים טיפול מועט .איננו משתמשים כלל בעונתיים ,מלבד בפרחי ארץ-ישראל שאינם דורשים מים, ולכן שנטוע וחידוש נעשים לעיתים רחוקות. יש לציין שבכפר יש כיום צמחי ארץ-ישראל רבים כגון אלונים, איקליפטוסים ואלת המסטיק ,שבתנאי השקיה מועטה צומחים לאט ,וחלק ניכר מהם עדיין לא התחיל למלא את ייעודו מבחינת צל ויופי .דבר ידוע ומובן הוא שאנו חסרי סבלנות לעיתים ,אבל מובטח שהסבלנות תשתלם ,והכפר ,שהוא כבר עכשיו יפהפה, יהיה מוצל ויפה עוד יותר בעתיד. צמרת השכבה העליונה רגע של עברית מ מטע זיתים או כרם זיתים? המילה ”כרם“ לבדה מתייחסת תמיד למטע ענבים .כאשר רוצים להתייחס למטע מסוג אחר יש לציין את הגידול המטופח בו ,כגון” :כרם זיתים“” ,כרם תאנים“ ,או ”כרם שקדים“. ח ֶֹרׁש צמחייה של עצים נמוכים ושיחים. ֶהגה גם :חוֹרשה( ׁשה )נ ֶ ֻח ְר ָ מצא את ההבדלים :יער ,חורש ,חורשה ,פרדס ,מטע ,כרם יער קטן ,שטח שגדלים בו עצים הצומחים בצפיפות יחסית. ַער יַ ַּפ ְר ֵּדס שטח אדמה גדול המכוסה ברובו בעצים ,בשיחים ובצמחיה עבותה .רוב היערות טבעיים ומקצתם נטועים .היער ממלא תפקיד חשוב באקולוגיה כספק חמצן ובתעשייה -כספק עץ, ומשמש מקום גידול לחיות בר ואתר נופש לבני-אדם. שטח שמגדלים בו עצי-הדר )תפוזים ,אשכוליות ,קלמנטינות וכדומה(” .פרדס“ הוא גם כינוי לתחומיה הנסתרים של תורת הסוד ביהדות ,הטומנים בחובם סכנה לעוסקים בהם” .ארבעה נכנסו לפרדס ...בן זומא הציץ ונפגע ...רבי עקיבא יצא בשלום“ )חגיגה יד ע“ב( ַמ ָּטע שטח אדמה חקלאי שמגדלים בו עצי פרי או עצים אחרים כדי להשתמש בהם או בפירותיהם. ֶּכ ֶרם שטח אדמה שמגדלים בו גפנים ,או מטע של עצי זית. חורשת האיקליפטוס רותי טלמור ב רותי טלמור הו עץ? כל אחד יודע .אם אתם מתקשים להגדיר ,הרי לפניכם הגדרה מילונית :צמח רב-שנתי גדול וגבוה בעל גזע קשה ועבה ,ענפים ,עלים ושורשים .יש מינים רבים של עצים ,והם משמשים לנוי ולצל ,ומקצת פירותיהם משמשים למאכל) .על-פי ”רב-מילים“ ,מילון עברי-עברי( הגדרה נוספת מצאנו באתר משרד החקלאות :צמח רב-שנתי מעוצה ,בעל גזע מרכזי ,שגובהו בבגרותו עולה על ארבעה מטרים. איש תחת גפנו ותחת תאנתו המילה ”פרדס“ נובעת מהמילה הפרסית העתיקה ” “pairi-daēzaשפירושו ”גן תחום )בחומה(“ .הגנים במזרח הקדום היו שייכים על פי רוב למלך ,והכניסה אליהם התאפשרה רק לקרובים אליו ביותר .המילה חדרה הן לשפה העברית והן לשפות נוספות ,כגון האנגלית ,שבה קיבלה המילה ” “paradiseמשמעות של גן-עדן .ייתכן שדבר זה יכול להסביר את הקישור שנעשה בדברי חז“ל בין הפרדס לבין תורת הסוד. שדה-ורבורג בולטים לעין עצי איקליפטוס רבים :בשדרת המייסדים ,בחורשת השמחה ,בחורשת בני מצווה ,ליד הוואדי ,לאורך רחוב האלון וכן בכמה וכמה חצרות .האם שאלתם את עצמכם מדוע נוטעים איקליפטוסים? בשיעורי מולדת למדנו שעצי האיקליפטוס סייעו לייבוש הביצות .כך האמינו המתיישבים הציוניים בסוף המאה ה 19-ובראשית המאה העשרים .ואכן ,מיליוני איקליפטוסים הובאו ארצה וניטעו באזורים הביצתיים בארץ למטרה זו .העובדה כי היהודים מרבים לטעת את האיקליפטוס אף נתנה לעץ את אחד מכינויו בפי הערבים ”סג‘רת אל יהוד“ )עץ היהודים(. האיקליפטוס אכן עמיד בתנאי הצפה ממושכת ,אולם ברבות הימים התברר שהוא חסכוני במים ,ומכאן שעלינו לשבור מיתוס :האמונה כאילו מיטיב האיקליפטוס לייבש ביצות – אין לה כל ביסוס עובדתי )מה גם שבשדה-ורבורג מעולם לא היו ביצות(... למה בכל זאת אנו נוטעים איקליפטוסים בשדה-ורבורג? אם תגידו” :זהו עץ גדול ויפה שנותן צל“ ,הצדק אתכם כמובן ,אך יש לדעת גם שלאיקליפטוס תכונות מיוחדות שגרמו לתפוצתו הנרחבת לא רק כאן אלא בעולם כולו :צמיחתו מהירה ,הוא חסין בפני רוב סוגי האקלים ויכול להתפתח היטב גם בקרקעות דלות. הוא ידוע בעמידותו בפני שריפות וביכולתו להתחדש לאחר כריתה .השרף שמפריש האיקליפטוס מספק לו הגנה טבעית כנגד חרקים ,בכך שהם טובעים בתוכו ,ויצא לו גם מוניטין כמחטא את האוויר סביבו וכמשפר את האקלים בו הוא צומח. ימי אושר ושלווה לרדת לשורש הדברים להעמיק חקר בשדה-ורבורג גדלים עצי האיקליפטוס בעיקר לנוי ולצל ,אך ידוע שיש להם גם ערך כלכלי רב :הם משמשים כשוברי רוח, כמקור לדבש ,כמקור למזון )הילידים באוסטרליה מבשלים את השורשים ואוכלים אותם( וכמקור לתרופות .בעץ עצמו משתמשים להסקה ,לבניה ,לבניין ,ולתעשיית הנייר והרהיטים. השמן האתרי המופק מעלי האיקליפטוס משמש בתרופות עממיות ומודרניות לטיפול במחלות שונות ומגוונות וכן כממריץ, כמעורר חשק ,כמונע עוויתות וכמחטא .תה איקליפטוס טוב לעיכול ,שמן איקליפטוס באמבטיות משמש כמרגיע את העצבים ,ובתרופה פופולרית לסובלים מצרידות יש שמן איקליפטוס .יחד עם זאת יש לזכור שכמויות גדולות מדי של שמן איקליפטוס גורמות לתופעות מסוכנות ,החל מכאבי ראש ועייפות וכלה במוות משיתוק. איקליפטוס המקור ,זן האיקליפטוס הנפוץ ביותר בשדה-ורבורג, בארץ ובעולם ,פורח כמעט כל השנה .הפרחים מדיפים ריח חזק המושך אליהם דבורים ,במיוחד כאשר אין פריחה אחרת מסביב. לזמינות הקבועה של צוף ואבקה יש יתרון כלכלי עבור מגדלי דבורת הדבש .הדבר חשוב במיוחד בימינו ,כאשר דבורת הדבש נמצאת בסכנת הכחדה בעולם כולו. אילו התבקשתי לבחור את האיקליפטוס היפה ביותר בעיניי, הייתי בוחרת באחד מן העצים ענקי המידות שגדלים לאורך הוואדי .כאשר הוא פורח נשמע מתוכו זמזום מרתוני של דבורים מעלות השחר ועד שקיעת השמש ,כאילו מנוע פועל בתוכו ללא הפסק .אני אוהבת לעצור לרגע בטיול הבוקר ,להקשיב לזמזום ,לראות את הדבורים המתעופפות בקדחתנות מפרח לפרח ולהתמוגג מיופיו של העץ האדיר. עמ‘ || 14מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 עץ השדה עמ‘ 15 עצים אקזוטיים בשדה ורבורג רותי טלמור כ אשר מדברים על עצים בשדה-ורבורג ,אי אפשר להתעלם מחלקו של אפרים בן דע .אפרים לא רצה לגדל הדרים כמו כולם וחיפש דברים מעניינים אחרים .בתחילה ניסה לגדל בננות ,אך גילה שאינן מתאימות לכאן בגלל הקור בחורף .אז גילה את האבוקדו ואת הפקאנים .על הגדר המפרידה בין המשק שלו לבין משק טביש )כיום וייסברג( הוא נטע שורה של שיחי קרמבולה שהצליחה מעבר למשוער ,מכיוון שהיה לפרי ביקוש רב בבתי המלון בזכות צורתו המעניינת .אפרים נטע בקנה מידה קטן יותר עצים בודדים מזנים אקזוטיים ולא מוכרים :אנונה ,ליצ‘י ,פג‘ויה ,אפרסמונים מזנים שונים וכן דונם אחד של אגוזי מקדמיה .קשה להאמין ,אך באותה תקופה לא ידעו אפילו מה זה אבוקדו .אורית זאבי ,בתו של אפרים ,זוכרת שנהנתה להביא לבית-הספר פירות שלא היו מוכרים לילדים. לא רק בארץ ,גם באירופה לא הכירו את האבוקדו .אורית נזכרת” :כדי לחבב את האבוקדו על האירופאים יזמה חברת ’אגרקסקו‘ תחרות בנושא מעדני אבוקדו בין שפים בצרפת. לאבוקדו הישראלי הייתה הצלחה רבה באירופה בזמנו“. אפרים ניסה לגדל מנגו על שטח בן חמישה דונם .אורית מספרת” :בשנה הראשונה שהעצים נתנו פרי ,ניגנב הכול ביום- כיפור ,ובשנה השנייה היה כפור ,וכל העצים מתו“. אורית נזכרת ב‘גיוסים‘ כיפיים לקטיף אבוקדו ולאיסוף פקאנים בשבתות .את האבוקדו היו חייבים לקטוף בשבת ,כי ביום ראשון כבר הובל לשדה התעופה בדרכו לייצוא לאירופה .אפרים נטע ָבל .כיום נותרו רטה ,האסֶ ,אטינגֶר ונ ָּ ּא ָ אבוקדו מזנים שונים :פו ֶ רק עצים בודדים .חלקם נעקרו כשנבנה הבית של משפחת זאבי ,אחרים הפסיקו להניב כי נפגעו מווירוס ונעקרו אף הם. אורית מספרת” :כשנטעו את עצי המקדמיה נטעו ביניהם עצי אבוקדו מסוג ווּרץ .הכוונה הייתה לגדל אותם למשך זמן קצר, עד שיגדלו עצי המקדמיה ,אבל דווקא עצים אלה החזיקו מעמד .יתרונו של זן זה שהוא מבשיל בעונה שאין אבוקדו מזנים אחרים .חסרונו – צריך לדעת בדיוק מתי לקטוף אותו ,כי כשהפרי מתרכך על העץ הוא כבר אינו טעים“. אורית מזכירה שגם למשפחת רוזנבלט היה מטע אנונה .הדבר המיוחד בגידול האנונה הוא שההפריה היא בעייתית, וובזמנו נעשתה ההאבקה עם מכחול מפרח לפרח. זיתים בשדה-ורבורג רוחל‘ה דנון נח ה על זרי דפנה ס תפק בניצח ון ולא ה משיך לפעול ע ץ הזית הוא עץ מרשים ביופיו ,בעל כושר הסתגלות גבוה למגוון תנאי מזג-אוויר ,קרקע ומים ,ותוצרתו בעלת ערך רב לאדם .הזית מוזכר בתנ“ך כחלק מרכזי בחקלאות בארץ- ישראל ,כמרכיב חשוב בתזונה היום-יומית ,כבעל סגולות מרפא וכמונע מחלות; מלכים וכוהנים נמשחו בשמנו ,הוא שימש בפולחן בבית-המקדש ואף שימש למאור ,להסקה, לבנייה ולנוי. מטעי זיתים הופיעו בשדה-ורבורג לראשונה כאשר נעקרו פרדסים רבים ,ובעלי החלקות רצו להמשיך ולשמור על הזכות לעבד את האדמה ותוך כדי כך להמשיך ולקיים את הנוף הירוק של הכפר. גבי מגל ,אחד ממגדלי הזיתים בכפר ,מספר ” :כאשר פרשתי ממקום עבודתי במועצה האזורית דרום השרון ידעתי שלא אשב בטל .רציתי לחזור ולעסוק בחקלאות שעל ברכיה גדלתי בקיבוץ .הבחירה נפלה על גידול זיתים לשמן .נטעתי כשמונה דונם משלושה זנים .לאחר שלוש שנים התחלתי למסוק בעזרת מנערת ולהביא את הזיתים לבית-בד לאצירת השמן .השמן נשמר במיכלי נירוסטה ,מנותק מאוויר ומחום ,במבנה שהיה פעם רפת וכיום משמש כמחסן שיווק .זיתים שאינני לוקח לבית-הבד אני כובש למאכל“ .גבי מזמין את תושבי הכפר לבקר ולצפות במסיק ובתהליך כבישת הזיתים. עמ‘ || 16מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 עץ -תכונות רבות לו עמ‘ 17 ראו מה עץ אחד יכול לעשות הדברים הבאים הועתקו מתוך אתר משרד החקלאות www.moag.gov.il עץ אחד עשוי לשמש בית לעשרות ציפורים. העץ מקשר אותנו לעונות השנה בהזכירו לנו את הפריחה ,הלבלוב והשלכת. עץ אחד בקרבת הבית דומה לקיר אקוסטי :הוא בולם רעשים ומפחית את עוצמת הרעש. עץ אחד יכול לספוג בשנה 20ק“ג אבק ולספוג 80ק“ג תרחיפים המכילים מתכות רעילות ככספית ,ליתיום ,עופרת וכדומה. עץ אחד מסייע להפחתת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד לארבע מעלות. ערכו של עץ בוגר שקוטר גזעו כחצי מטר נאמד בכ 20,000-ש“ח. עץ אחד מנקה ,מסנן ומטהר 100,000 מ“ק אוויר מזוהם ,מייצר 700ק“ג חמצן וקולט 20טון פחמן דו-חמצני. עץ בוגר בצמוד לנכס מעלה את ערכו הכלכלי של הנכס באחוזים רבים. מערכת שורשים של עצים בוגרים עשויה להיות גורם ממתן באופן משמעותי ברעידות אדמה. חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על-ידי צמחים. עלינו לשמור על העצים ,למנוע כריתה וגיזום צמרות אגרסיבי, לוודא שרק אנשי מקצוע יטפלו בעצים ולהעביר מידע זה לכל מי שטרם התוודע לחשיבות העצומה של העץ בחיינו. עמ‘ || 18מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 ”אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח“... עמ‘ 19 הפרדס שלנו ”פרדס – “500עבר והווה נורית שטרנברג ורותי טלמור ו תיקי הכפר זוכרים היטב את ”פרדס .“500היה זה שטח בן 500דונם שחברת ”פרי אור“ עיבדה במרוכז כפרדס משותף עבור חברי האגודה השיתופית של שדה-ורבורג. מיומו הראשון של הפרדס ,במשך כארבעים שנה ,ניהל אותו חברנו פינחס שטרן ז“ל .הוא ניהל את הנטיעות ודאג לכך שהעצים -קלמנטינות ותפוזי שמוטי -יקבלו כל טיפול בזמן המתאים לכך .הפרדס הניב פרי טעים ויפה וכן רווח כספי. משלחות של אגרונומים מכל רחבי הארץ ומחוצה לה הגיעו לסיורים לימודיים בפרדס המוצלח. אווה ,אלמנתו של פינחס ז“ל ,מספרת” :כעולים חדשים אידיאליסטיים עבדנו בפרדס-גן-חיים .פינחס למד הכול תוך כדי עבודה ,בעיקר ממנהל העבודה .בזמן שעבד שם פנו אליו והציעו לו לנהל את פרדס .500בתחילה נהג בעגלה רתומה לחמור ,ולאחר מכן לסוס – זה נחשב כבר למעמד גבוה -ולבסוף בטרקטור .הוא יצא השכם בבוקר ,קפץ הביתה לארוחות בוקר וצהריים וחזר לעבוד עד שעה מאוחרת .הוא קבור בחלק החדש של בית העלמין ,ממש במקום שם עבר יומיום במשך 40שנה. בתחילה היו הפועלים תימנים משיכון עליה ,ביניהם גם אנשים לא צעירים .אחר כך היו אלה ערבים מטירה ולקראת הסוף פועלים ערביים מהשטחים.זה כבר לא היה זה .הם לא היו כל-כך נאמנים לעבודה ואף שרו שירי נאצה נגד המדינה; לכן לא רצה פינחס להמשיך בעבודתו זו כשפרש לגמלאות .פינחס היה נאמן לפרדס באופן מוחלט, כאילו היה שלו .הוא היה מאושר כשהפרדס הצליח וקצר מחמאות, והצטער מאוד כאשר הפרדס נעקר זמן קצר לאחר שעזב“. ”פרדס “500נעקר ,כמו פרדסים אחרים ,כשהחל לצבור הפסדים. הקרקע משמשת כיום לגידולי ירקות, אך למרבה השמחה הוחלט לאחרונה באסיפה הכללית לטעת בשטח זה מטע אבוקדו משותף לכל חברי האגודה .עצים ירוקי-עד ומניבי פרי יפארו שוב את נוף כפרנו. יהודה והפרדס כ רותי טלמור ה ה יה לנו פרדס של תפוזים ,קלמנטינות ומנדרינות בתל-אשר. שם היה גם מטע גויאבות לבנות ואדומות .שעות רבות של עבודה קשה אך מהנה בילינו בטיפול בעצים ובקטיף .היה לנו גם פרדס צעיר במקום מרוחק ליד בית העלמין ,שנסענו אליו במשך כחצי שעה בטרקטור .אני זוכרת שעזרתי לאבי לשתול את העצים ,להשקות אותם בצינור ולטפל בהרכבות .הייתה לו משתלת עצי-הדר והוא היה מומחה ידוע להרכבות. באביב היו קרובינו מקרית ביאליק מביאים את כוורות הדבורים שלהם לפרדס בתל-אשר כדי שייצרו דבש הדרים הידוע בטעמו המשובח .בלילה המיועד התגייסו כמה וכמה בחורים שריריים מן הכפר להעברת הכוורות מן המשאית אל בין העצים. כילדה היה תפקידי להאיר בפנס את הדרך ולכוון את הסבלים אל המקום המיועד לכל כוורת .הם היו מנומסים מכדי להעיר לי כאשר טעיתי )לעתים רחוקות( ,הובלתי אותם תחילה למקום שגוי ורק אז למקום הנכון. נוף ילדותי היה פרדסים :בשדה-ורבורג ,במושבים סביב, בכפר-סבא ,בנסיעות הנדירות לכיוון חדרה או גדרה ,בכל מקום -פרדסים .גם כשבגרתי היו הפרדסים חלק בלתי נפרד מן הנוף כאן וברחבי הארץ .מעבר לפרדסים לא ראינו דבר ,כי הם היו מוקפים בברושים שוברי רוח. כיום התמעטו הפרדסים ,שוברי הרוח אינם עוד ,והנוף פתוח למרחוק .ניתן להבחין בהרי השומרון ,במושב משמרת ובבניינים הגבוהים של כפר סבא ,של רעננה ואף של נתניה ,שהתקרבו כל כך. כאשר גידול הפרדסים הפך לא כלכלי ,הם ננטשו .מראה העצים שהתייבשו והעשבים שגדלו פרא שבר את ליבי .רק לאחר זמן ממושך הגיעה הישועה :העצים המתים נעקרו ,השטח נוקה והוכשר ,והחלו להופיע גידולים חדשים ומגוונים :תות שדה ,גזר, תפוחי-אדמה ,בטטות ,בצל ירוק ,חסה ,פטרוזיליה ושמיר .עדיין נשארו גם כמה פרדסים שמניבים תפוזים וקלמנטינות ,וגולת- הכותרת :הם מפיצים באביב את ריח הפריחה שאין לתארו במלים. עם בוא האביב אני שואפת את האוויר המבושם עמוק ,עמוק לתוך ריאותי ,ומתפללת שגם באביב הבא אזכה להשתכר מן הניחוח ,וגם בזה שאחריו וגם בזה שאחריו! רותי טלמור סוף עונת התפוזים אם הבחנתם בכך שעצי תפוז מופיעים על הסמל של שדה-ורבורג? במשך שנים רבות היו החקלאות בכלל והפרדסנות בפרט מסימני ההיכר הבולטים של שדה-ורבורג .הענף הצליח מאוד, בין היתר בזכות אדמות החמרה האופייניות לשרון והמתאימות במיוחד לגידול הדרים .היו כאן שטחי פרדס נרחבים שבהם גדלו אשכוליות ,קלמנטינות ,מנדרינות ועוד ,וכן היו כמה משתלות שסיפקו עצי-הדר שונים לכל דורש .הפרדסים הניבו פרי יפה ופרנסה נאה. בשדה-ורבורג גידלו עצי-הדר מזנים שונים ,בעיקר קלמנטינות ותפוזים משלושה זנים :ה“שמוטי“ ,שנחשב למשובח ביותר בין זני התפוזים ,מפורסם בעולם כולו בשם ”תפוזי “Jaffa ונחשב למותג הישראלי הידוע ביותר ברחבי העולם ,ה“טבורי“ הידוע גם בכינוי ”וושינגטון“ וה“וולנסיה“ העשיר במיץ .העבודה בפרדס מרובה :גיזום ,הדברת עשבייה ומזיקים ,תיחוח האדמה, זיבול אורגני ודישון כימי ,השקיה ,מתן חומרי הזנה שונים וכמובן קטיף. בשל מחסור חמור במים ובשל שינויים בכלכלת המדינה רותי טלמור ובמדיניותה כלפי החקלאות ,ירדה תפארתה של הפרדסנות בשדה-ורבורג כמו בכל רחבי הארץ .חקלאים רבים נאלצו למצוא את פרנסתם בעבודה מחוץ לכפר ,שטחים חקלאיים ננטשו ופרדסים נעקרו .אף-על-פי כן המשיכו אנשים רבים לעבד את הפרדס בסופי-שבוע ,חלקם רק מתוך נוסטלגיה ובזכות ריח הפריחה .בשבתות היו משפחות שלמות מגיעות לפרדס לעבודה ,לקטיף ולבילוי עם אורחים. לצערנו ,נותרו כיום רק פרדסים מועטים בכפר ,אך לשמחתנו הרבה ניטע לאחרונה פרדס חדש של קלמנטינות בשדה-ורבורג בשטחה של משפחת בשן .כששאלנו את זהר בשן מה היו השיקולים שגרמו למשפחתה לבחור בגידול זה ,ענתה בפשטות שלא היו להם כל התלבטויות, כי היא גדלה בשרון בין פרדסים )בכפר מל“ל( ,ונראה להם שלטעת פרדס חדש זה ”הכי מקומי -הכי שרון -הכי ילדות“! אשר אנו הולכים במעלה רחוב האלון בדרכנו לטיול בשדות אנו מגיעים לצומת Tשמעבר לו משתרע פרדס. פרדס אמיתי ,ירוק ,הפורח באביב ומנוקד בקלמנטינות כתומות בחורף .כאשר אנו פונים ימינה ,מתנשא לשמאלנו עץ אלון תבור אדיר ממדים מעל ל“בודקה של יו ָּדה“ .יודה ,יהודה הראל, מנהל העבודה בפרדס ,סידר את בית הבאר הישן שמתחת לאלון והוא משמש לו משרד ,ארון בגדים ,מטבחון ,מחסן ומקום מנוחה והתארגנות .הוא יושב בחוץ ומזמין אותנו לכוס תה ולפטפוט. יהודה מספר” :הפרדס הזה ניטע בשנת 1929כחלק מ‘פרדס- גן-חיים‘ שהיה שייך לכמה משפחות אמריקאיות ונוהל על ידי מנדס זקס .שטח הפרדס היה אלף דונם ,הפרדס הגדול ביותר בארץ בזמנו ,ובשטחו היו שלוש בארות .למשפחת פרידמן היו כאן תשעים ואחד דונם של תפוזי שמוטי שהניבו פרי יפה ורווחי. מנדס זקס הקים את חברת ”מהדרין“ וחברה זו )לימים ”פרי- אור“( עיבדה את הפרדס ושיווקה את הפרי .המיוחד בפרדס זה מבחינה חקלאית הוא שבתחילה ניטעו תפוזי שמוטי שהורכבו על כנת חושחש ועל כנת טרוֹיֶר ,לאחר מכן הרכיבו על גבי בסיס זה ִמינֶאו ָֹלה ,ולבסוף – מיכל“. יהודה ,אגרונום בהשכלתו ,עבד ב“מהדרין“ כמפקח על חמשת אלפים דונם פרדסים ,לרבות ”פרדס גן-חיים“ ,ורכש ידע מקצועי רב .לפני כעשרים-וחמש שנים פנה אליו מזכיר שדה- ורבורגֶ ,ארנֵי למפל ז“ל ,וביקש להזיז את הצינור שהזרים מים לפרדס ,משום שעבר מתחת לשטח שיועד לשיכון בנים א‘ .אז הושבת הצינור ,והפרדס החל לקבל מים משדה-ורבורג. בשנת 2009פרש יהודה מ“מהדרין“ אך רצה להמשיך לעבוד בפרדס .הוא פנה לאילנה ודורון טוויג ,בעלי הפרדס בפועל, והציע את עצמו כמפעיל הפרדס .מאז הוא מגיע לפרדס כנדרש ,גוזם את העצים ,מדביר את העשב ,משקה ומדשן .כבר חמש שנים שאינו מרסס נגד מזיקים ,והפרדס מאוזן מבחינה ביולוגית ואורגני כמעט לגמרי. יהודה מוסיף ואומר” :חשבתי שהטבע טוב בשבילי .נכון לי לבלות את תקופת הפנסיה בשדה-ורבורג .אני מרגיש שהעבודה בפרדס היא דבר מרתק .אני בא להשקות ולעבוד, מקשיב לפרדס ,מדבר איתו ,נותן לו המון מים והמון דשן .כל שנה היא כמו לידה :פרח ,חנטים ,החלטה מה יש לדלל כדי להגיע לפרי גדול .הפרדס פותח חרצובות לשון ,יש כאן שקט שאין בבית-קפה .אנשים באים אלי ,יושבים בשלווה ,מקשיבים ומדברים על רגשות“. עמ‘ || 20מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 מי מסתתר בצמרות העצים פולשים בשמי-ורבורג רותי טלמור העצים בשדה-ורבורג ,כמו בכל מקום אחר ,משמשים משכן לציפורים .זנים רבים של ציפורים מהווים חלק בלתי נפרד מהווי חיינו כאן :דרורים מעירים אותנו בבוקר בציוציהם, בולבולים ושחרורים ממלאים את האוויר בקולותיהם המיוחדים ,נקרים מחוררים את גזעי העצים ,עורבים ועורבנים מפילים אגוזי פקאן מגובה רב כדי לפצחם ,וקאקים משמיעים קריאות רמות כאשר הם מתארגנים ללינת לילה בצמרות האיקליפטוסים בחורשת השמחה .אנו רואים ושומעים עוד מינים רבים ושונים של ציפורים אך בשל קוצר היריעה לא נוכל להזכיר את כולם. בשנים האחרונות הגיעו לכאן ”מינים פולשים“” .מין פולש“ הוא מין זר )חי או צומח( שהתפתח במקום גיאוגרפי אחד, הועבר על ידי האדם באופן מכוון או במקרה ,למקום אחר, והתרבה והתפשט מחוץ לתחום הגיאוגרפי בו התקיים באופן טבעי .בשנים האחרונות מתרחשת פלישת מינים בכל רחבי העולם בקצב חסר תקדים .הבעיה האקולוגית הבולטת ביותר כתוצאה מכך היא הכנסת תחרות קשה למינים מקומיים בכל הקשור למזון ,לאתרי קינון ועוד .המינים הפולשים הם בדרך כלל אגרסיביים וחכמים ,ויכולות ההסתגלות שלהם מדהימות .הפולשים הבולטים ביותר מגיעים ממשפחות התוכים ,העורבים והזרזירים ,והם ידועים בחוכמתם ,ביכולתם לפתור בעיות ובחוסר הרחמים בו הם נוהגים כלפי מינים אחרים העומדים בדרכם .בישראל ָּ מוכרים מינים פולשים רבים של בעלי חיים וצמחים .הדוגמה הראשונה והבולטת ביותר למין פולש בארץ היא הדררה ,המוכרת לנו היטב גם בשדה-ורבורג. הדררה Rose ringed Parakeet – Psittacula) - (krameriהיא תוכי יפה בצבע ירוק עז ,בעל זנב ארוך וקולות צורמים וחזקים .מקורה של הדררה בדרום אסיה ובמרכז אפריקה אך היא נפוצה ביותר כציפור כלוב במקומות רבים .החל משנות ה 70-החלו דררות שברחו מכלובים להתבסס ולהתרבות בטבע .הן התרבו במהירות וכיום הן נפוצות בכל הארץ. הדררה ניזונה בעיקר מזרעים ומפירות ונחשבת למזיק חקלאי בעייתי .עם התבססותה בארץ הוכנסה רשמית לרשימת ציפורי ישראל .בשדה-ורבורג מקננות הדררות בחורים שהן יוצרות בגזעי איקליפטוסים ובקינים ענקיים שהן בונות בצמרות אורנים ,במיוחד ליד הספרייה וליד הארכיון- מוזיאון .הן מתעופפות בשמי הכפר בלהקות רעשניות, וצרחותיהן מחרישות אוזניים. עמ‘ 21 ינשוף העצים מה הוא עושה בלילה? את הלילות הוא מנצל לצייד .מזונו כולל בעיקר מכרסמים מסוגים שונים ,כגון נברנים או עכברים, וכך הוא תורם להדברה ביולוגית של המכרסמים המזיקים לחקלאות .הינשוף לוכד את טרפו בחשיכה מוחלטת בעזרת ראייתו החדה וחוש השמיעה המפותח שלו. רותי טלמור מה המיוחד בקן של ינשוף העצים? לרוב הוא מקנן בקינים נטושים של עורבים. איך נראה ינשוף העצים? ראשו עגול וגדול עם ציציות שיער דמויות אוזניים גדולות .עיניו בצבע כתום-צהבהב ומקורו שחור. מוטת כנפיו היא כמטר. מדוע לא הכרנו אותו בעבר? חלק מינשופי העצים נודד במהלך החורף וחלקם נשאר בארץ מוצאם .בעבר לא דגר מין זה בארץ .בשנת 1969נתגלה הקן הראשון ביסוד-המעלה ומאז מידי שנה נמצאים עוד ועוד קינונים ,כך שממעמד של עוף חורף הפך ינשוף העצים להיות עוף יציב והחל להתפשט כמקנן במרכז הארץ .בשנת 1987נמצאה דגירה ראשונה באזור הנילוס שבמצרים – דבר המוכיח שמגמת ההתפשטות דרומה של הינשוף כעוף יציב ומקנן היא עולמית .מסתבר שקצב גידול האוכלוסייה של ינשוף העצים הוא מהיר ,בשיעור שאינו מוכר בטבע ,והודות לכך אנו זוכים לראות עוף נדיר ממש אצלנו בבית. עטלף הפירות המצוי Aegyptiacus Rousettus רותי טלמור )באנגלית ,Long-eared Owl :בלטינית(Asio otus : אם אתם חדי-עין ,ודאי הצלחתם להבחין בינשופים היושבים במהלך היום על עץ האורן הצמוד ל“בית צחי“ .הינשוף אינו זז ממקומו ,ונדמה שהוא מסתכל לך ישר בעיניים .כאשר השמש שוקעת ומתחיל להחשיך אפשר לראות את צלליותיהם הגדולות של הינשופים הממריאים בדממה לחפש מזון. מדוע הוא נקרא ”ינשוף העצים“? השם ”ינשוף“ נובע מקולות הנשיפה שהוא משמיע .יש הטוענים שהשם ינשוף בא מהמלה ”נשף“ -חושך ,משום שהוא פעיל רק בשעות החשיכה. ”ינשוף העצים“ -משום שהוא חי ביערות ובחורשות. מדוע מסמל הינשוף את החוכמה? ייתכן שהסיבה לכך היא עיניו הגדולות בעלות האישונים הגדולים המביטות במבט חודר שנראה לנו שלו ועמוק. מדוע קשה להבחין בינשוף העצים? ינשוף העצים פעיל בלילות בלבד .במשך שעות היום קשה להבחין בו בשל מנהגו לשבת בסמוך לגזע העץ ובגלל צבעי ההסוואה שלו .הינשוף הבוגר הוא בעל חיים שקט במיוחד ,וקולו נשמע רק בעת החיזור .קל יחסית לאתר את הינשופים בחודשים מאי ויוני ,אז עוזבים הגוזלים את הקן .הם משמיעים קולות יללה קולניים כדי שהוריהם ,שממשיכים להאכילם עוד כשבועיים ,ימצאו אותם .כך ניתן לאתר את מקומם ואף להאיר עליהם בפנס, במקומם. והם נשארים ם. ס על עץ אחר לך טפ תטרי ד מישהו אחר ”תראו מה העטלפים עשו לי על הקיר!“ אם קריאה זו מוכרת לכם ,אתם יודעים מן הסתם שיש עטלפים בשדה-ורבורג .מה בדיוק הם עושים? ולמה? עטלפי הפירות נוטים לנשנש מפירות העץ החביב עליהם ,לפי עונות השנה :אפרסמון ואזדרכת בחורף, פיקוס ,שסק ותות עץ באביב ,תמר ,מנגו ותאנה בקיץ .העטלפים זקוקים לפרוקטוז שנמצא בתכולה גבוהה במיץ של פירות אלה, ולכן כל עטלף צורך כל לילה פירות כמשקל גופו .העטלפים נוהגים למצוץ את המיץ מן הפרי ואז לעוף תעופה קצרה שבמהלכה הם יורקים את עיסת הפרי ונפטרים באותה הזדמנות גם מהפרשות הגוף -לרוב על הקיר הקרוב ביותר .הם מעבירים את מרבית שעות הלילה בתעופות נשנוש כאלה ,ובבוקר אנו רואים לחרדתנו את התוצאות על קיר הבית הקרוב לעץ. ”אמא‘לה ,עטלף!“ מאז ומתמיד עוררו העטלפים תגובות של פחד ושנאה בבני האדם ,משום שהם יצורים מוזרים הפעילים בלילה .עטלפי הפירות הם אכן יצורים מיוחדים במינם. העטלף הוא היונק היחיד שיודע לעוף ,היונק היחיד שנולד עם מערכת שיני חלב מלאה והיונק היחיד התלוי כל היום במהופך. הוא מצויד ביכולת לתמרן בעלטה מוחלטת באמצעות איכון על פי הד )מערכת סונאר( ,ויש לו חוש ראייה וחוש ריח חדים מאוד .זה המקום להפריך דעות קדומות :ובכן ,העטלפים אינם עיוורים ,אינם נושאים כלבת ,והם אינם מסתבכים בשערות של בני אדם .עטלפי הפירות אינם מוצצי דם ,והם אינם מזיקים למרבית הגידולים החקלאיים ,שכן הם אוהבים פירות בשלים, לרוב אחרי זמן השיווק .למעשה מדובר ביצור סקרן ,החי בשלום במושבות גדולות בעלות מבנה חברתי מורכב ומעניין .לעטלף תפקיד חשוב בהאבקה ובהפצת הזרעים שבפירות .נימוסי השולחן שלו בהחלט מפוקפקים ,אולם אין בהם סכנה מלבד מטרד הלכלוך .למעשה מדובר בחומר אורגני עשיר המשביח את האדמה שבה הוא מופרש .בעשורים האחרונים גברה המודעות לחשיבות העטלפים לאקולוגיה ולבני האדם, וביחד איתה גברו פעילויות שימור ומחקר של עטלפים. בארץ קיים מגוון של שלושים ושלושה מיני עטלפים .רק אחד מהם הוא עטלף פירות ,וכל השאר הם מינים שונים של עטלפי חרקים .עם זאת ,עטלף הפירות הוא הנפוץ מכולם ,כך שאם ראיתם במקרה עטלף מעופף )בלילות יש פעילות רבה של עטלפים בשדה-ורבורג(, סביר להניח שהוא עטלף הפירות המצוי. הנה עוד מספר פרטים מעניינים על עטלפים: • עטלפים מעופפים ובעלי יכולת ניווט על-ידי איכון הד קיימים לפחות חמישים ושניים מיליון שנה. • תוחלת החיים של העטלפים מגיעה עד לעשרים שנה ולעתים אף ליותר ,וזו נחשבת תוחלת חיים ארוכה מאוד לבעל חיים כה קטן במידותיו .גודל העטלפים נע בין עטלף פרי שמשקלו 1.5ק“ג ומוטת כנפיו 1.7מטר ,לבין עטלף דבורה שמשקלו 1.5גרם ומוטת כנפיו עשרה סנטימטרים. • קצב פעימות לבם בלילה ,בפעולה ,מגיע לאלף פעימות בדקה .לעומת זאת ,קצב פעימות לבם של העטלפים השוהים בתרדמת חורף מגיע לעשר פעימות בדקה ,וכך הם חוסכים אנרגיה בחורף ,כשאין מזון בנמצא. • בתרבות הסינית העטלף הוא אות לאושר ולמזל .ברבים מחפצי האמנות הסיניים ,בעבודות רקמה ובתכשיטים מופיעים חמישה עטלפים סביב פרח האפרסק, שמשמעותו חיים .חמשת העטלפים מסמלים את כל הדברים שהאדם מתאווה להם :בריאות ,עושר ,מזל, אריכות ימים ושלווה. עמ‘ || 22מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 עצים הם לפעמים געגועים עמ‘ 23 געגועי לעץ התות פיקוס נגד פיקוס נורית שער לבנת היימן ורותי טלמור א חד הדברים היפים בשדה-ורבורג ,חלק בלתי נפרד מנוף ילדותם של הוותיקים שגדלו כאן ,היה עצי פיקוס שניטעו משני צדי הדרך הראשית .העצים גדלו והיו גבוהים ורחבי צמרת .הם יצרו מעין מנהרה מעל הדרך והצלו עליה .עצים אלה שימשו מקור בלתי נדלה לשעשועים עבור הילדים שבילו שעות רבות במשחקים סביבם ,מתחתם ובעיקר על ענפיהם. אורי שחם נזכר בנוסטלגיה ב“מלחמות החבורות“. בחבורה ה“מזרחית“ היו יויה ז“ל ואורי רייס ,שי פריש ז“ל ואורי שטיינברג )שחם( ,בעוד החבורה ה“מערבית“ מנתה את אורי ציגלר ,מוטקה וגנר ז“ל ,ראובן פינטוס ז“ל וראובן ולטר )בר-לב( .על-מה נלחמו החבורות? מלחמת חורמה התנהלה על כיבוש בית-העץ ששכן על עץ הפיקוס של החבורה היריבה .בית-עץ אחד שכן על עץ הפיקוס ליד ביתו של שי פריש ז“ל והשני על עץ הפיקוס ליד ביתו של מוטקה וגנר ז“ל .מה היו כלי-הנשק? היריבים המושבעים השליכו זה על זה את ה“גולגלך“ של עצי הברוש .לאורי זכור במיוחד מקרה אחד פחות נעים שבו טיפס על הפיקוס ואורי ציגלר ,אשר עמד על ענף גבוה יותר של אותו עץ ,הטיל עליו את מימיו. אורי טאובר מספר” :אני הייתי הבלגניסט בבית .אחי הגדול היה חרוץ וחזק אבל לטפס לא ידע ,כך שעץ הפיקוס היה עבורי עיר מקלט .חבריי ואני בנינו על העץ מתקנים שונים בתחום המגורים ,הצבא ,התחבורה והתקשורת; בית-עץ, עמדות תצפית ורכבל .מתחנו חוטים בין הפיקוס שלי לבין הברושים של אורי שטרן וכך יצרנו טלפון“. חלק מעצי הפיקוס כבר איננו ,חלקו כבר אינו מפואר כשהיה .גיזום משמעותי נעשה לראשונה כדי שענפי העצים לא יפריעו לאוטובוסים של ”אגד“ שהתחילו לנסוע בכפר לאחר שנסלל הכביש .ברבות הימים החלה גם חברת החשמל לגזום את העצים באופן מסיבי מדי שנה. אף-על-פי-כן שרדו כמה עצי פיקוס מרשימים .כיום אלה עצים מוגנים שאסור לעוקרם ,והם ממשיכים לפאר את כפרנו ולעורר זיכרונות ילדות. אילן סרק עץ שאי נו נותן פרי ל קור מן השורש ע לחסל תו פעה מן היסוד ל פני שנים רבות מאוד הייתה ילדות אחרת :לא היו שפע וכל טוב כמו היום ,לא היו מחשבים ,לא היו טלפונים ניידים ,לא התכתבנו בפייסבוק ,פשוט נפגשנו – נפגשנו על עץ התות. בחצר ביתי היה עץ תות אדיר ממדים ,שהניב תות שחור וטעים. נהגנו לטפס עליו והיה בינינו מאבק בלתי פוסק מי יגיע ראשון לצמרת העץ ,אל התותים הכי טובים והכי טעימים .בחופשת הקיץ נהגנו לבנות לנו מחנה על העץ .בילינו שם שעות ,אכלנו, שיחקנו והיינו מאושרים .עד היום מזכירה לי אימי את הפעם שבה חזרה מחו“ל לאחר היעדרות של שבועיים ,ואני לא טרחתי לרדת מהעץ כדי לומר לה שלום. מאפיין לא חביב של העץ היה הלכלוך הרב שגרם .בקיץ ,כאשר הבשילו התותים ונשרו ,דרכו עליהם כולם והכניסו את כל הלכלוך הביתה .בשל כך ,לצערי הרב ,נגדע העץ בסופו של דבר. אני מתגעגעת לעץ התות של ילדותי עד עצם היום הזה. הבית ליד עץ הדקל יואב שער כ שהגעתי לראשונה לשדה-ורבורג לבקר את נורית ,אז חברתי וכיום אשתי ,התאהבתי לא רק בה אלא גם במקום, בנוף ,ובעץ הדקל בחצר ביתה ,שהקסים אותי ממבט ראשון. כבר אז אמרתי לה” :יום יבוא ואני אתלה איזה ערסל ליד עץ הדקל אצלכם בחצר ,וכך אשכב לידו ואיהנה מצילו -הוא כל- כך יפה בעיני“ .במרוצת הזמן הגעתי לבית הזה פעמים רבות. פנטזיית הערסל השתנתה ,ורציתי מאוד לבנות את ביתי בצמוד לדקל. שוב חלף זמן רב ,הדברים צברו תאוצה ,והבית שראיתי קודם לכן בדמיוני הפך למשהו יותר מציאותי .האדריכלית שהוזמנה לתכנן את הבית החליטה לעקור את העץ ,אבל אני נעמדתי על הרגליים האחוריות והקדמיות ,ולא הסכמתי לכך בשום פנים ואופן. תוך כדי גלגול דברים ושיחות על איך ומה ,הוחלט שחמי וחמותי ייבנו שם את ביתם החדש ,והתנאי לכל אדריכל שהגיע )והיו כמה וכמה( היה שאין לעקור את עץ הדקל בשום פנים ואופן; העץ יישאר במקומו והבית ייבנה לידו .וכך היה. מאז כולנו מקיפים את עץ הדקל האדיר הזה באהבה .ריצפנו רחבה תחתיו ,ובכל הזדמנות אנו שוהים בצילו ,והוא ,בתמורה, ממשיך לפאר את סביבתנו. עמ‘ || 24מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 עצים הם לפעמים געגועים עץ התות מאת אורי שחם ב חצרנו צומחים מזה שנים עצים של תות, עץ אציל ונהדר ומפריו’ ,אפשר למות‘; תות לבן ותות אדום, המזכירים ימי ילדות ,ימים של תום. ידידה ספרה לי בלהיטות איך בילדותה טיפסה על עץ התות, ושם קרוב לצמרתו קראה בלהיטות ספרים כמו ”שביל קליפות התפוזים“” ,הלב“ ו“הרעות“. עמ‘ 25 בול עץ קשה תפיסה מתכון לרפרפת )פודינג( תות-עץ מתכון באדיבות יונה דקרס יונה דקרס נזכרת בנוסטלגיה במתכון ”הייקי“ של רפרפת )פודינג( תות-עץ, אשר אימה ,רוזל פינטוס ז“ל ,הסבה לגרסה ישראלית מפודינג שנהגה להכין בגרמניה מפירות יער. Rote Grutze )שמשמעו פודינג אדום( אך לא רק בנות חיפשו עצמן על התות ,ידידיי; גם הבנים ,ללא גבולות ועד בלי די. משחקי מלחמה ,וטרזן קטן לידם, ואל נא ,אל תגידו להד“ם. ובעוד הפרי מבשיל ,אללי ,פחד מי ישורנו? הפכו המלחמות על העץ לצרחות ייאוש של הורינו. ממרח תותים עבה ודביק על נעלינו, בשלל צבעים של אדום ולבן ,לא עלינו! אך לא רק מגרש משחקים היה העץ הזה הבסיסי, ולא רק לכלוך איום גרם הפרי העסיסי - גם ריבה ניתן לרקוח ו“אם אין אני לי ,מי לי“? למתכון ריבת תותים נפלא ניתן לפנות לשחם גילי. ידיד בוגר מביט בעץ ועיניו חולמות: זה מזכיר לי אושר ,כך אמר ,ועיניו כמעט דומעות, איזו עוצמה מקרין העץ ,הדר והוד, אני רוצה לשוב אליו עוד ועוד ועוד! בכיף אטפס עליו כעת ועד לצמרתו ממש כמו אז .האם זה ביכולתי או ביכולתו? אך בינינו ,כאדם שקול זקן בר-דעת, איך ארד ממנו -לא בטוח שארצה לדעת. כנס ”תותנים“ מתכנס לקטיף מדי שנה, אנשים בוגרים ,אם לא זקנים ,מדי עונה. עוטפים הנעליים בשקיות עבות של פלסטיק אמין; את זאת צריך לראות ולחוות כדי להאמין! לסיכומם של הדברים אומר רק כך, ושאף אחד כאן לא ישכח: נוסטלגיה היא דבר כלל לא פשוט; צבעונית היא ודביקה ,ממש ,ממש כמו פרי התות! המצרכים חצי ק“ג תות-עץ 1ליטר מים סוכר לפי הטעם 80גרם עמילן תירס )קורנפלור( מעט קינמון וקליפת לימון )לא הכרחי( אופן ההכנה לבשל את הפרי עם המים והתבלינים עד שהפרי מתרכך. להפריד בין הפרי לנוזלים ,לרסק את הפרי במערבל ולהוסיף לנוזלים להביא שוב לרתיחה ולהוסיף סוכר לפי הטעם לעבות עם 80גרם עמילן תירס מומס במעט מים לבשל 5-3דקות בחום נמוך תוך בחישה לצקת לקערה או לצלוחיות להגיש קר בתוספת רוטב וניל חומרים לרוטב הווניל 1/2ליטר חלב 1כף קמח תפוחי-אדמה 1מקל וניל )או כפית תמצית וניל ,או שקית סוכר וניל( 2כפות סוכר 2-1חלמונים )תלוי בגודל הביצה( אופן ההכנה של רוטב הווניל לערבל ביד את החמרים לבשל תוך-כדי ערבול תמידי עד לעיבוי הרוטב ניתן להוסיף את קצף החלבונים עמ‘ || 26מגזין שדה-ורבורג | גליון מס‘ 5 עובדים בעץ עמ‘ 27 הנגרייה הקטנה שלנו לבנת היימן נ ורית ומיכאל שטרנברג אהבו מאז ומתמיד עצים על כל מופעיהם :עצים מלבלבים ,עצים פורחים ,עצים בשלכת ועצים עמוסי פרי .הם אוהבים גם עץ כחומר גלם .לאחר שמיכאל החל לבנות בעץ ,למדה גם נורית בקורס לנגרים חובבים ,בכוונה ליצור חפצים לצרכים אישיים .הנכדות מעיין ותמר ,שהיו אז קטנות ,הביעו עניין רב בנגרייה והחלו להביא אליה חברות רבות ,ובעקבות זאת נפתח בסופו של דבר חוג הנגרות הראשון. מזה שתיים-עשרה שנים מארחת הנגרייה ילדים לחוגי נגרות .בעבר התקיימו גם חוגים למבוגרים ובאחד מהם השתתפה לילו רייס -מן הנשים הוותיקות ביותר בכפר -ונמנתה עם התלמידות החרוצות והשקדניות ביותר .נורית ומיכאל משתמשים מתוך עקרון בחומרים ממוחזרים כגון גרוטאות ,קרשים ורהיטים ישנים, ומשום כך הם מכנים את עצמם ”חבורת הזבל“ .בחוגי הנגרות נבנים חפצים מגוונים :החל משולחנות קטנים ,שרפרפים ,מדפים ,תחתיות לסירים וכיסאות- סולמות -וכלה בפסלים ,חנוכיות ועוד. הנגרייה ממוקמת בפינה בחצר ביתם של נורית ומיכאל בצילם של עצי פקאן אדירים ,שבזכותם חווים הבאים בשער את חילופי העונות בכל חושיהם .נורית ומיכאל מקווים שהכנת עבודות מגוונות בעץ באותו מקום קסום תחדיר גם בילדים את האהבה הרבה שהם עצמם רוחשים לעץ ולעצים. הסטודיו של מאיה גל לבנת היימן כ בר כילדה אהבה מאיה גל לקשט ולצייר והייתה זו שתמיד מטילים עליה משימות בתחום עבודות יצירה .כשבגרה למדה עיצוב מטבחים ,עיצוב-פנים וצביעה אמנותית. לאחר גירושיה ,החלה ליצור לוחות-מודעות מעוצבים .היא קנתה מסגרות עץ בשוק- הפשפשים והכינה לוחות-שעם יפים לתליית מודעות. המכירה הראשונה של הלוחות נעשתה ביריד היוצרים הראשון שהיה בכפר לפני כשמונה שנים .בעקבות מכירה זו החלו להגיע הזמנות מתושבי הכפר לצביעת רהיטי -עץ .במקביל עבדה מאיה בחנות ברישפון ,גם שם עסקה בצביעה אמנותית של רהיטים .לאחר כשנתיים החלה לשפץ להנאתה רהיטים ישנים וערכה מכירה בביתה ,שהניבה עוד ועוד לקוחות. בחודש אפריל האחרון חנכה מאיה את הסטודיו שלה ,הכולל בית-מלאכה וחנות. היא קונה רהיטים ישנים בשוק-הפשפשים או מאנשים שרוצים להיפטר מרהיטים ישנים ומעניקה להם פנים חדשות .בסטודיו של מאיה תוכלו למצוא תריס ישן שהפך ללוח של שולחן אוכל או, לחילופין ,לחזית של שידה .העיקרון השולט הוא בעבודתה של מאיה א לשמר מחזור :היא נהנית ר ותוך- את הריהוט הישן, ממנו כדי-כך היא יוצרת נו ומעניקה משהו שונה לגמרי ה מאיה לו חיים חדשים. יה ביריד השתתפה גם השנה יד ניתן הבתים הפתוחים ,אז יתן מכישרונה היה להתרשם ונה היצירתי והמקורי.
© Copyright 2024