מגזין השדה ינואר 2014

‫עץ‬
‫‬‫‪-‬‬
‫גיליון מס' ‪5‬‬
‫ינואר ‪ ,2014‬שבט התשע"ד‬
‫נתראה בגיליון הבא !‬
‫עמ‘ ‪ || 2‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫על ההתחלה‬
‫עמ‘ ‪3‬‬
‫ברכת יושב‪-‬ראש ההנהלה‪ ,‬חסי אברך‬
‫נטיעות ט"ו בשבט בשנים עברו‬
‫על‪-‬פי המשנה‪ ,‬ארבעה ראשי שנה הם‪:‬‬
‫•‬
‫באחד בניסן‬
‫ראש השנה למלכות ולרגלים‪.‬‬
‫•‬
‫באחד באלול‬
‫ראש השנה למעשר בהמה‪.‬‬
‫•‬
‫באחד בתשרי‬
‫ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות ולירקות‬
‫•‬
‫באחד בשבט‬
‫ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי‪.‬‬
‫בית הילל אומרים בחמישה עשר בו )ט“ו בשבט(‪.‬‬
‫משולחן המערכת‬
‫לרגל ט“ו בשבט‪ ,‬חג האילנות התשע“ד‪ ,‬החל בימים אלה‪,‬‬
‫בחרנו להקדיש גיליון זה של ”השדה“ לעצים‪ .‬תחילה‬
‫חששנו שלא נוכל למלא גיליון שלם בנושא זה בלבד‪,‬‬
‫ואולם עד מהרה הסתבר לנו שלא נוכל לכלול בגיליון‬
‫אחד את כל מה שיש לנו לומר על עצים בכלל ועל עצים‬
‫בשדה‪-‬ורבורג בפרט‪.‬‬
‫לאחר פרסום הגיליון הקודם שיצא לכבוד ‪ 75‬שנה לשדה‪-‬‬
‫ורבורג‪ ,‬קיבלנו תגובות רבות ומגוונות‪ ,‬ואנו שמחים לציין‬
‫שתגובותיכם השפיעו על פני הגיליון הנוכחי‪ .‬בין היתר‪ ,‬אנו‬
‫כוללים בגיליון זה גם דיווח על אירועים שהתרחשו בכפר‬
‫מאז צאת הגיליון האחרון‪ .‬אנו שבים וקוראים לכל תושבי‬
‫שדה‪-‬ורבורג לקחת חלק במגזין‪ .‬כל מי שיש לו מה לומר‪,‬‬
‫להעיר ולהאיר‪ ,‬וכל מי שיש לו במגירה כתב‪-‬יד המחפש‬
‫את האור ‪ -‬דלתנו פתוחה‪.‬‬
‫בעקבות הערותיכם‪ ,‬שבנו ובדקנו וגילינו שבין יושבי‪-‬‬
‫ראש ההנהלה הראשונים בכפר היו גם ָּפאוּל ִליטן וולטר‬
‫רייס‪ ,‬וכן שהיה גם ַס ָּפר בשם פרוּכטצוַוייג שהגיע לכפר‬
‫בעגלה הרתומה לחמור‪ ,‬ומסתבר שהג‘יפ הראשון היה של‬
‫אברהם מרגולין‪ .‬בטעות נשמט שמם של נוחיק ז“ל ותלמה‬
‫מרגולין מרשימת הזוגות תוצרת שדה‪-‬ורבורג‪ ,‬ובגיליון‬
‫זה אנו נותנים לתלמה את הבמה ומאחלים לה כל‪-‬טוב‬
‫בדרכה החדשה‪ .‬אנו מודים לכל מי שעדכן אותנו ושבים‬
‫ומתנצלים בפני כל מי שחש נפגע‪.‬‬
‫עם סגירת הגיליון הנוכחי התבשרנו שד“ר מוטי דלג‘ו נבחר‬
‫לכהונה נוספת כראש המועצה האזורית דרום‪-‬השרון‪ .‬אנו‬
‫שמחים לברך אותו וכן את חסי אברך שנבחר לכהונה‬
‫נוספת כיושב‪-‬ראש הנהלת שדה‪-‬ורבורג‪ .‬אנו מברכים גם‬
‫את כל הנבחרים האחרים למועצה האזורית ולמוסדות‬
‫הכפר‪ .‬יישר כוח!‬
‫חג אילנות שמח!‬
‫המערכת‬
‫פריחת השקדייה היא המסמלת את בוא החג‪ .‬הראשונים‬
‫שהחלו לחגוג את ט“ו בשבט בארץ היו אנשי יסוד‪-‬המעלה‬
‫ששתלו בשנת ‪ 1883‬אלף וחמש מאות עצי‪-‬פרי לסוגיהם‪:‬‬
‫אתרוג‪ ,‬רימון‪ ,‬זית‪ ,‬תאנה ותות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1908‬הוכרז ט“ו בשבט כחג הנטיעות בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫ולאחר מכן הלך מנהג זה והשתרש בכל הארץ בכלל‪ ,‬אך‬
‫באופן בולט יותר ביישובים החקלאיים והכפריים‪ .‬ילדי‬
‫שדה‪-‬ורבורג עורכים נטיעות בכל שנה בט“ו בשבט‪ ,‬כל‬
‫שנה באזור אחר בכפר‪ ,‬וכך לאורך השנים נוצרו בכפרנו‬
‫פינות‪-‬חמד רבות שניטעו על‪-‬ידי הילדים‪.‬‬
‫מיקי פאלק נוטע חורשת אורנים עם‬
‫ילדי הגן בט“ו בשבט שנת ‪.1972‬‬
‫במרכז התמונה רם מרגולין ונעמה‬
‫טובין‪ .‬נודה למי שיזהה עבורנו את‬
‫המצולמים האחרים‪.‬‬
‫)התקבל באדיבות הארכיון‪-‬מוזיאון(‬
‫שתילת ”גן המייסדים“ ליד הספרייה‪ .‬בצילום נראים‬
‫ראש המועצה האזורית ”השרון התיכון“ יעקב לנדאו‬
‫ז“ל‪ ,‬תושב הכפר ארנסט אונגר ז“ל ויו“ר האגודה דאז‬
‫פליקס טאובר ז“ל )התקבל באדיבות הארכיון‪-‬מוזיאון(‬
‫פעילות נטיעת עצים צעירים מסמלת התחדשות ויוצרת‬
‫שיח בין הורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם על הקשר‬
‫החשוב שבין האדם לבין אדמתו‪ .‬משנת ‪ 2000‬ואילך נהוג‬
‫לציין את ט“ו בשבט גם כיום אקולוגי‪ ,‬ועוסקים ביום זה‬
‫בפעילויות אקולוגיות שונות ומגוונות ‪ -‬הן בלימוד והן בפועל‪.‬‬
‫חג נטיעות פורה ומוצלח!‬
‫איש אשכולות‬
‫אדם מוצלח בתחומים רבים‬
‫להכות שורשים‬
‫להיאחז במקום‬
‫לא דובים וללא יער‬
‫לא היו דברים מעולם‬
‫המערכת‬
‫לבנת היימן‬
‫עורכת‪:‬‬
‫עורכת משנה‪ :‬רותי טלמור‬
‫חברי המערכת‪ :‬קלי בן‪-‬ציון‪ ,‬רוח‘לה דנון‪ ,‬טל דקרס‪ ,‬נורית שער‬
‫צלמת המערכת‪ :‬קלי בן‪-‬ציון‬
‫טל דקרס | ‪www.goahead.co.il‬‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דוא“ל‪:‬‬
‫‪054-9988848‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪09-7714017‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫מה פה קורה פה?‬
‫עמ‘ ‪ || 4‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫עמ‘ ‪5‬‬
‫חלום ליל קיץ‬
‫רותה לאור‬
‫וא ‪ -‬אירוע חלומי‪ ,‬מרגש‪,‬‬
‫הוא‬
‫שמו כן ה‬
‫לום ליל קיץ ‪ -‬כ מ‬
‫לו ויות התרבות של‬
‫עילו‬
‫פעי‬
‫עי‬
‫סיום פ‬
‫המציןין את ס‬
‫חד‪ ,‬ה‬
‫חד‬
‫ד‬
‫מאח‬
‫משתף ו א‬
‫מאללפי פרטים‬
‫כבת מא‬
‫המוררכב‬
‫המ‬
‫לה‪ ,‬ה‬
‫דוללה‬
‫גה גגדו‬
‫הי חגגי ה‬
‫נה‪ .‬זוה‬
‫השנה‬
‫הש‬
‫ש‬
‫הקיץ ושל ה‬
‫מגיעה לשיאה‬
‫ת‪ ,‬המ יע‬
‫עות‬
‫בוע‬
‫שבו‬
‫פר ש‬
‫מספר‬
‫כת של מס‬
‫מש ת‬
‫מתמש‬
‫עשיייה ת‬
‫מת‬
‫ומע‬
‫קטנים ומ‬
‫שנקרא‬
‫שנ‬
‫זה שללנו ש‬
‫זל הזה‬
‫הזה‬
‫בפאזל‬
‫לק פא‬
‫חלק‬
‫וד ח‬
‫זהו עוד‬
‫הו‬
‫צמו‪.‬ו‪ .‬זה‬
‫צמ‬
‫ירווע עצ‬
‫ביום הא ר‬
‫חיים‬
‫שייה והח‬
‫הח‬
‫ד“‪ ,‬העש‬
‫יחד‬
‫“ביח‬
‫ה“ב‬
‫שת ה‬
‫חושת‬
‫תחו‬
‫ונה את ת‬
‫ובונ‬
‫תית וב‬
‫הייללת‬
‫קה‬
‫בות ק‬
‫תרב‬
‫ם‪.‬‬
‫פיים‬
‫שותפ‬
‫המש‬
‫ת‪ ,‬ילדים‬
‫עוטות‬
‫שנה פע‬
‫פע‬
‫דים התערבבו להם גם הש‬
‫קודי‬
‫ריקו‬
‫ת הרי‬
‫בת‬
‫על רחב‬
‫סו‬
‫תסיס‬
‫הימים שהת‬
‫תות וכמובן בני הנוער המדה‬
‫בים ווסבת‬
‫עירים‪ ,‬סב‬
‫צע‬
‫בי‬
‫תושב‬
‫ד‪ ,‬ת‬
‫מיד‬
‫ה‪ .‬כתמ‬
‫השעות הקטנות של הלילה‬
‫אוויירה עד ה‬
‫את הא‬
‫כל המתחמים משלב‬
‫הקימו ותפעלו את ל‬
‫הככפר הם אלה שה‬
‫עד שלב הפיררוק‪.‬‬
‫התככנוון ועד‬
‫ובן‬
‫כמווב‬
‫גשננו וכמ‬
‫ינו‪ ,‬הגש‬
‫צלל נוו‪,‬‬
‫יגנו‪ ,‬צ‬
‫חתכנו‪ ,‬טיגננו‬
‫נו‪ ,‬ח‬
‫אוכל שטפנו‬
‫תחם הא כל‬
‫במת‬
‫מת‬
‫ובננות‬
‫בנני וב‬
‫בת ב‬
‫לה שככב‬
‫עילה‬
‫הפע‬
‫שהפ‬
‫דים‪ ,‬ש‬
‫ילדים‬
‫היל‬
‫בר ה‬
‫ם‪ .‬בבר‬
‫כלים‬
‫שטפננו כלי‬
‫ב‪.‬‬
‫לבב‬
‫חי ב‬
‫מח‬
‫שמ‬
‫מש‬
‫שקאות מ‬
‫או‬
‫שקא‬
‫שו מ ק‬
‫וגשו‬
‫הוג‬
‫ים ה‬
‫גרים‬
‫בוגר‬
‫גר‬
‫המבו‬
‫המ‬
‫וכן בבר ה‬
‫המצווה וכ‬
‫מדורה‬
‫ור המ‬
‫אז ר‬
‫יוחד באז‬
‫חד‬
‫במיוח‬
‫עיל וטעים במי‬
‫חם פע‬
‫נהננו ממתחם‬
‫תחם‬
‫הילדים נה‬
‫תות נעלמו‬
‫פיתו‬
‫צק לפי‬
‫בצק‬
‫מים של ב‬
‫לוגרמי‬
‫קילו‬
‫שים קי‬
‫מיש‬
‫והסאג‘ים‪ .‬חמ‬
‫ולד ”השחר“‪.‬‬
‫וקול‬
‫ושווק‬
‫ושוק‬
‫אנה ש‬
‫לבאנ‬
‫הלב‬
‫יבה של ה‬
‫אד ב‬
‫כלא היו בעזרתם הא‬
‫קטיבי שאבו אליהם את‬
‫קט‬
‫טרק‬
‫טים האט‬
‫חוט‬
‫החו‬
‫וך ה‬
‫מתחם היצירה ומב ך‬
‫נות של הלילה‪,‬‬
‫נטננו‬
‫הקטנט‬
‫טנט‬
‫שעות הקט‬
‫יהם עד ללשע‬
‫וריה‬
‫הור‬
‫ור‬
‫את ה‬
‫הקטנטנים ו ת‬
‫מוצלחים של שכבת‬
‫וניייים ווהמו‬
‫סגונ‬
‫ונ‬
‫הססג‬
‫סג‬
‫עים הס‬
‫קוע‬
‫קעק‬
‫הקע‬
‫פו ה‬
‫טרפו‬
‫הצטר‬
‫טר‬
‫אליהם צ‬
‫פעווטות או‬
‫רטים לפע‬
‫הסררט‬
‫תחם הס‬
‫במתח‬
‫רגע בחר במ‬
‫הירג‬
‫ה ללהי‬
‫הי‬
‫צה‬
‫שררצ‬
‫ילדי ו‘‪ .‬מי ש‬
‫ים‪.‬‬
‫ול ם‬
‫יפול‬
‫תחם הט פ‬
‫במ ח‬
‫מררגגיע ב‬
‫סוי מ‬
‫בעי ו‬
‫אתר‬
‫מים את א‬
‫מקימים‬
‫מקימ‬
‫ה‪ ,‬מ‬
‫די שנה‬
‫ים מד‬
‫דב ם‬
‫תנדב‬
‫מתנ‬
‫פר מת‬
‫הכפר‬
‫הכ‬
‫בי ה‬
‫שב‬
‫תוש‬
‫שררות מת‬
‫עשר‬
‫מסיעיים‪,‬‬
‫ה‪ ,‬מ יע‬
‫שומררים בחנ יה‬
‫נייה‬
‫ים את המתחמים‪ ,‬ומ‬
‫יל ם‬
‫ע‪ ,‬מפע ל‬
‫איררוע‬
‫הא‬
‫ת‪,‬‬
‫ף‪ ,‬ללנקות‬
‫קר לאסוף‬
‫פוות ומגיעים למחרת בבוק‬
‫קוופ‬
‫גוביים כסף בק‬
‫ה‪.‬‬
‫תודה‬
‫ביל ולסדרר‪ .‬על‪--‬כך אנו מביעים את מלוא ההערכה והת‬
‫הוב‬
‫לה‬
‫ה!‬
‫הבאה‬
‫הגיע לסיומו‪ .‬נתראה בשנה ה‬
‫איררוע מווצלח ה‬
‫עוד א‬
‫ע‬
‫ב‬
‫מזג אוויר נאה‪ ,‬בשבת‪ 19 ,‬באוקטובר ‪ ,2013‬פתחו אמני שדה‪-‬‬
‫ורבורג ואומניה את בתיהם לרווחה והציגו את יצירותיהם בפני‬
‫תושבי הכפר‪.‬‬
‫היה זה מפגש חם של היכרות בין אנשים – אמנים‪ ,‬אומנים ותושבים‬
‫גם יחד‪ ,‬כמו גם היכרות עם חומרים ועם תהליכי עבודה‪ .‬יצירות‬
‫בתחום הפיסול‪ ,‬הציור‪ ,‬עבודות בעץ‪ ,‬מלאכת רקמה‪ ,‬תכשיטנות‪,‬‬
‫עבודה בבד ועיצוב באוכל הוצגו בפני המתעניינים בצורה אסתטית‬
‫ובסבר פנים יפות‪.‬‬
‫מחמם את הלב היה לשוטט ברחובות הכפר‪ ,‬מי ברכב ומי ברגל‬
‫ולראות אנשים ובידיהם המפה היפה‪ ,‬פרי יצירתה של נועה מגל‪,‬‬
‫מחפשים את ביתו של היוצר‪ ,‬נעצרים לפני השלט המזמין ואז‬
‫נכנסים פנימה‪.‬‬
‫בשיחה עם היוצרים לאחר האירוע‬
‫הביעו הללו את שביעות רצונם מן‬
‫המפגש‪ .‬היטיב לנסח זאת רובי דה וואן‪,‬‬
‫אמן הציור‪ ,‬שדיבר בגעגועים על הכפר‬
‫של פעם‪ ,‬על הפתיחות‪ ,‬על השכנות‬
‫הטובה‪ ,‬על העזרה ההדדית ובראש‬
‫וראשונה על ההיכרות הבלתי‪-‬אמצעית‬
‫בין תושבי הכפר בעבר‪ .‬אם הצלחנו‪ ,‬ולו‬
‫במעט‪ ,‬לחבור אל אותה רוח ‪ -‬דיינו‪.‬‬
‫הוגת הרעיון של אירוע ”בתים פתוחים“‬
‫והרוח החיה מאחוריו היא שרה בוגן‪,‬‬
‫ציירת שפתחה אף היא את ביתה‬
‫לקהל הרחב‪ .‬האירוע הבא מתוכנן‬
‫ל‪ 25-‬באוקטובר‪ .2014 ,‬רשמו ביומנים!‬
‫אילן יוחסין‬
‫שרטוט של הסתעפות משפחתית‬
‫אירוע בתים פתוחים‬
‫בילי טילמן‬
‫עמ‘ ‪ || 6‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫מה פה קורה פה?‬
‫עמ‘ ‪7‬‬
‫נוחיק ואני‬
‫פעילות הנוער‬
‫נורית שער כתבה מפי תלמה מרגולין‬
‫זהר בשן‬
‫פ‬
‫עילות הנוער בבית צחי התחדשה בספטמבר‪ ,‬ומאז כבר‬
‫נערכו פעילויות רבות‪ :‬התחלנו עם טקס פתיחת שנה‪,‬‬
‫שעליו עבד צוות המדריכים והפעילים‪ .‬הילדים האלה עבדו‪,‬‬
‫בנו‪ ,‬חשבו‪ ,‬תכננו‪ ,‬הרכיבו‪ ,‬צבעו וערכו את הטקס בעצמם‪.‬‬
‫זה לא מובן מאליו‪ .‬במהלך ימי העבודה הארוכים על הטקס‬
‫התנדבו הורים להכין ארוחות חמות לנוער‪ ,‬ואנו‪ ,‬חברי ועדת‬
‫הנוער‪ ,‬רוצים להודות להם על‪-‬כך‪.‬‬
‫בטקס עצמו נפרדנו מניב רובין‪ ,‬הרכז היוצא‪ ,‬וקיבלנו בברכה את‬
‫מיקה ורדי‪ ,‬הרכזת הנכנסת‪ .‬מיקה היא בת הכפר והיא לקחה‬
‫על עצמה את התפקיד המשמעותי והמאתגר של רכזת הנוער‬
‫בשדה‪-‬ורבורג‪ .‬כבר בתחילת השנה ראינו את מיקה בפעולה‬
‫וידענו שתעשה עבודה מצוינת‪ .‬אנו מאחלים לה הצלחה‪.‬‬
‫בפעילות הנוער משתתפים כמאתיים חניכים מכיתות ב‘‪-‬ח‘‬
‫וצוות המונה כשישים בני נוער מכיתות ט‘‪-‬י“ב‪.‬‬
‫במהלך ספטמבר יצאו חניכי התנועה לטיול תחילת השנה‪ .‬זהו‬
‫הטיול הראשון לחניכי כיתות ד‘‪ ,‬בו הם מבלים לילה מחוץ לבית‪,‬‬
‫נפגשים עם חניכי ”האיחוד החקלאי“ מכל הארץ וטועמים מהווי‬
‫הטיולים‪ .‬הם מתגבשים כקבוצה‪ ,‬ותחושת השייכות למושב‬
‫מתחילה להיבנות‪.‬‬
‫בארבעה בנובמבר‪ ,‬יום הזיכרון ליצחק רבין‪ ,‬ערך צוות בית‪-‬‬
‫צחי טקס מכבד ומכובד שהתקיים בבית‪-‬העם‪ .‬מרגש לראות‬
‫את הנוער שלנו יושב‪ ,‬חושב‪ ,‬מעמיק בדברים ושואל את עצמו‬
‫שאלות בכל הקשור לדמוקרטיה‪ ,‬לערכים ולקשר לישראל‪.‬‬
‫פעילויות רבות עוד לפנינו‪ .‬הנוער הבוגר שלנו מוביל את הילדים‬
‫בפעילות שבועית שמתקיימת בבית צחי‪ ,‬אליה מוזמנים כל‬
‫ילדי הכפר וכן בפעילויות המציינות אירועים חשובים למדינה‪,‬‬
‫באירועי חגים‪ ,‬בטיולים‪ ,‬במחנות ועוד‪ .‬תושבי הכפר מוזמנים‬
‫לראות את הנוער בכל יום שלישי אחר‪-‬הצהריים ב“בית‪-‬צחי“‪,‬‬
‫וכן בפעילויות המיוחדות במהלך השנה‪.‬‬
‫בחור כארז‬
‫בחירות בשדה ורבורג‬
‫חבר‘מן‬
‫חסי אברך‬
‫ב‬
‫‪ 28‬בנובמבר ‪ 2013‬נערכו בשדה‪-‬ורבורג בחירות פנימיות‬‫מוקדמות למוסדות הכפר‪ .‬יש לציין בסיפוק רב שמספר‬
‫המועמדים עמד על קרוב לארבעים‪ .‬זהו מספר גבוה במיוחד‬
‫המלמד על מעורבות חברתית רבה‪ ,‬אכפתיות ודאגה לכל‬
‫המתרחש בכפר‪.‬‬
‫הבחירות נערכו באווירה טובה‪ ,‬תוך מעורבות גדולה של כלל‬
‫התושבים‪ .‬ביום הבחירות הגיעו לקלפי שהוצבה במזכירות קרוב‬
‫לארבע‪-‬מאות בעלי זכות בחירה‪ ,‬מספר שיא בתולדות שדה‪-‬‬
‫ורבורג‪ .‬בהזדמנות זו ברצוננו להודות לחברי ועדת‪-‬הקלפי‬
‫בכלל ולתמי בנארצי בפרט על העבודה הרבה שהושקעה‬
‫בתהליך זה‪.‬‬
‫להלן שמות הנבחרים בבחירות אלה‪ ,‬לפי סדר הא‘‪-‬ב‘‪ ,‬בכל‬
‫אחת מהקטגוריות שהוצגו‪:‬‬
‫הנהלת הכפר‪ :‬ועד מקומי )לרבות ועד האגודה(‬
‫• אברך חסי‬
‫• אדמוב טלי‬
‫• גפן עקי‬
‫• ולטר עליזה‬
‫• לוי רמה‬
‫• ראב משה‬
‫• שוורץ דודו‬
‫• שחם אבי‬
‫• שטרן מיכאל‬
‫ועדת ביקורת‬
‫• בועז יוסי‬
‫• מגל גבי‬
‫• תבור דוידי‬
‫נציגים למליאת המועצה‬
‫• נוימן צילה‬
‫• רוט זהבה‬
‫פירותיו‬
‫תוצאות מעידים עליו‬
‫מעשיו מעידו‬
‫ת עליו‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬הצטרפו לפעילות במוסדות הכפר חברים‬
‫ותושבים חדשים‪ ,‬ואנו סמוכים ובטוחים שהם יביאו עמם רוח‬
‫חדשה וכוחות רעננים להמשך העשייה הרבה‪.‬‬
‫זוהי הזדמנות נאותה להודות מעומק הלב לחברי ההנהלה‬
‫היוצאת על ההשקעה הרבה מזמנם‪ ,‬ממרצם ומכישוריהם‬
‫הרבים בכל תחומי הפעילות בהם עסקו‪.‬‬
‫תודה רבה למסיימים‪.‬‬
‫יישר כוח והצלחה לחדשים‪.‬‬
‫נ‬
‫ולדתי בתל‪-‬אביב שבועיים לאחר קום המדינה‪ .‬בגיל שמונה‬
‫עברתי עם הורי ואחי מוטי ז“ל לשדה‪-‬ורבורג במסגרת‬
‫פרוייקט ”מן העיר אל הכפר“‪ .‬עברנו כ“קומונה“ שלמה‪ ,‬משפחת‬
‫ברגר וצאצאיה ‪ -‬משפחות שמיר )אנחנו(‪ ,‬ארנון ודוייטש ‪ -‬ולכן‬
‫הייתה הקליטה קלה‪ .‬קבלת הפנים מצד הוותיקים בכפר הייתה‬
‫חמה‪ ,‬מזמינה ומקבלת‪.‬‬
‫הילדות כאן הייתה מאושרת‪ :‬קילומטרים שהלכנו ברגל‪,‬‬
‫תחושת החופש‪ ,‬המשחקים בחוץ‪ ,‬החברים הרבים‪ .‬בכפר היו אז‬
‫שמונה‪-‬עשר ילדים בני גילי וביניהם גם נוחיק מרגולין‪.‬‬
‫מכתה ג‘ בבית ספר ”צופית“ היינו יחד‪ ,‬נוחיק ואני‪ .‬כאשר היינו‬
‫בכיתה ט‘‪ ,‬במהלך המסיבה לרגל ‪ 25‬שנים לשדה‪-‬ורבורג‪ ,‬הציע‬
‫לי נוחיק חברות‪ .‬הייתה לנו חברות נפלאה‪ :‬תמיד יחד בטיולים‪,‬‬
‫בבית‪-‬הספר‪ ,‬בכל מקום‪ .‬היו לנו שפה משותפת והומור משותף‪.‬‬
‫היה זה מובן מאליו שלחתונתנו ב“בית‪-‬השריון“ בגבעתיים‬
‫הגיעו כל תושבי הכפר בהסעה מאורגנת‪.‬‬
‫בשירות הסדיר ב“גולני“ בלט נוחיק ביכולותיו הגבוהות‬
‫ובכריזמטיות שלו וטיפס במהירות בסולם הדרגות‪ .‬בגיל ‪28‬‬
‫התמנה לסגן אלוף‪ ,‬סגן האלוף הצעיר ביותר בתולדות צה“ל‪.‬‬
‫לאחר שנפצע קשה בתרגיל‪ ,‬פרש נוחיק מצה“ל ולמד את‬
‫תחום הביטוח‪ ,‬שגם בו התקדם במהירות ומונה לתפקידים‬
‫בכירים בחברות ביטוח מובילות‪.‬‬
‫בעקבות תפקידיו של נוחיק בצבא נדדנו בכל הארץ‪ ,‬אבל‬
‫לאורך כל אותן שנים נותר קשר חזק בינינו לבין הכפר‪ ,‬בזכות‬
‫המשפחה הענפה שהייתה לנו כאן‪ .‬לימים נולדו ארבעת ילדינו‪:‬‬
‫שרון‪ ,‬קרן‪ ,‬נילי ומיכל‪ ,‬שאהבו את שדה‪-‬ורבורג והרגישו שייכות‬
‫לכאן‪ ,‬מאחר שביקרו פה את המשפחה לעתים תכופות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1997‬חזרנו לשורשים‪ ,‬אנו ושתי בנותינו הקטנות‪ ,‬ובנינו‬
‫את ביתנו בשיכון בנים ב‘‪ .‬החזרה לכפר הייתה טבעית לגמרי‪,‬‬
‫ההרגשה הייתה נפלאה‪ ,‬והיה מפגש חם עם האנשים שגדלתי‬
‫איתם‪ .‬לכן תוך זמן קצר הצטרפתי לפעילות בוועדות השונות‬
‫בכפר‪ ,‬בנכונות רבה לתרום ולתת מעצמי למקום באהבה רבה‪.‬‬
‫נוחיק אהב את הבית וטיפח את הגינה‪ .‬הנסיעה היום‪-‬יומית‬
‫לעבודה בתל‪-‬אביב לא הפריעה לו‪ .‬ברגע שחזר הביתה הרגיש‬
‫מאושר‪.‬‬
‫עם כל עיסוקיו הרבים לא ויתר נוחיק מעולם על ספורט‪ .‬בגיל‬
‫‪ 50‬השתתף בריצות מרתון ובטריאטלונים‪ .‬לצערי‪ ,‬הספיק נוחיק‬
‫ליהנות מהבית בכפר במשך שמונה שנים בלבד‪ .‬ביוני ‪,2005‬‬
‫בהיותו בן ‪ 56‬בלבד‪ ,‬רכב על אופניו בשולי הדרך בכביש ‪ 4‬ליד‬
‫”אילנות“‪ ,‬ומכונית פגעה בו‪ .‬הוא נפצע קשה ושכב בבית‪-‬חולים‬
‫כצמח במשך שלוש וחצי שנים‪ .‬ביקרתי אצלו יום‪-‬יום‪ ,‬והאמנתי‬
‫שיצליח לנצח גם את הפציעה הקשה הזו‪ ,‬אבל לצערי הדבר‬
‫לא קרה‪ ,‬ונוחיק נפטר בנובמבר ‪.2008‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬בלית בררה ומתוך מחשבה על עתיד טוב ומעשי‬
‫עבורי‪ ,‬מכרתי את ביתנו‪ ,‬ואני עוברת לגור בכפר‪-‬סבא‪ .‬אני‬
‫עוזבת את הכפר‪ ,‬אבל רק באופן פיזי‪ .‬נפשית‪ ,‬ליבי יישאר כאן‬
‫תמיד‪ .‬בהגדרה תמיד אשאר ’בת שדה‪-‬ורבורג‘‪.‬‬
‫אני אוהבת את כולכם‪.‬‬
‫צלילי המוזיקה ‪ -‬רשמים מקונצרט קאמרי אל תוך הלילה‬
‫גילי שחם‬
‫ב‬
‫מוצאי‪-‬שבת ‪ ,28.12.13‬לקראת השנה האזרחית החדשה‪,‬‬
‫התקיים קונצרט של ”צפונות תרבות“ בביתם של רוזי ועודד‬
‫לוי‪ .‬חיבור של תכנים מוזיקליים שונים ושל אמנים מגוונים יצר‬
‫גם הפעם קונצרט ייחודי‪ .‬גוֹן הלוי‪ ,‬המוכר לנו מקונצרט קודם‬
‫בשדה‪-‬ורבורג‪ ,‬הופיע בתחילת הקונצרט ובסיומו‪ .‬הוא כבש את‬
‫לב הקהל בנוכחותו ובכל אשר השמיע וניגן‪ :‬שירה קלאסית‪,‬‬
‫שירי מחזות‪-‬זמר‪ ,‬שיר של חנוך לוין ושירי אריק איינשטיין‪ .‬גון‬
‫שיחק בגבהים של הצלילים בצורה מרתקת בקול הקונטרה‪-‬‬
‫טנור המיוחד שלו‪ .‬השיר ”מעבר לקשת“ בוצע במקוריות‬
‫במ ְנ ַעד )טווח הצלילים( הרחב‬
‫מעוררת התפעלות‪ ,‬תוך שימוש ִ‬
‫שבו בורך גון‪ .‬נוסיף את האישיות הבלתי אמצעית שלו ואת‬
‫הפטריוטיות לארץ – והרי לכם גם ”מלח הארץ“‪.‬‬
‫את השלישייה של מוצרט ”‪ “K.498 in E flat‬ניגנו אור פוסטי‬
‫בקלרנית‪ ,‬גיל שרון‪ ,‬מייסד ומוביל רביעיית ”שרון“ ואנסמבל‬
‫”אמאטי“‪ ,‬בוויולה‪ ,‬וצ‘ינג יון הו‪ ,‬טיוואנית זוכת פרסים בין‪-‬‬
‫לאומיים‪ ,‬בפסנתר‪.‬‬
‫בקונצרט הופיעו גם אמנים צעירים במיוחד שנגינתם הדהימה‬
‫את הקהל‪ .‬מאשה מרסון‪ ,‬וירטואוזית בת ‪ ,12‬הפגינה בנגינתה‬
‫הבנה מוזיקלית ברמה גבוהה וריתקה את הקהל‪ .‬ארבע שנים‬
‫חלפו מאז ניגנה קטע קצר כנגנית מתחילה בקונצרט אצלנו‬
‫בכפר‪ ,‬והנה הפתיעה אותנו עכשיו בהתפתחותה המוזיקלית‬
‫יוצאת הדופן‪ .‬אלון קריב‪ ,‬פסנתרן בן ‪ ,14‬ליווה את נגינתה‬
‫של מאשה ברגישות רבה‪ .‬בהמשך הערב ניגן אלון כסולן‬
‫את הסונטה לפסנתר של שוברט ”‪.“Sonata in A major‬‬
‫בנגינתו הייתה עוצמה שקטה שהתפרצה בחלק האחרון ‪ -‬חוויה‬
‫מענגת‪.‬‬
‫נהנינו מאוד גם מהכיבוד העשיר שגדש כרגיל את שולחנות‬
‫ההגשה‪ .‬בהפסקה קלה בקונצרט הרמנו כוסיות שמפניה‬
‫וטעמנו שוקולדים משובחים לרגל השנה החדשה‪ .‬לסיום ‪ -‬תודה‬
‫למארחים‪ ,‬לצוות לעניין ולכל העוזרים והמשקיעים בהפקת‬
‫האירוע‪ .‬להתראות בקונצרט הבא במוצאי‪-‬שבת‪!7.6.14 ,‬‬
‫עמ‘ ‪ || 8‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫ט“ו בשבט הגיע ‪ -‬חג לאילנות‬
‫מנהגי ט“ו בשבט בשדה‪-‬ורבורג‬
‫ועדת‪-‬תרבות וצוות החג‬
‫א‬
‫נו נוהגים לחגוג את ט“ו בשבט בטיול בשדות שדה‪-‬ורבורג‬
‫ובהתכנסות לפעילויות שונות ולכיבוד קל‪ ,‬שעיקרו פירות‬
‫יבשים כמיטב מסורת החג‪.‬‬
‫טיול רגלי‬
‫אנו יוצאים לטיול רגלי מאזור שיכון ג‘ או מתל‪-‬אשר ומתכנסים‬
‫לפעילות משותפת ב“חורשת השמחה“ )בעבר נהגנו להתכנס‬
‫בשטחים הפתוחים מצפון לבית העלמין(‪ .‬הטיול בשדות מיועד‬
‫ליחידים ולמשפחות‪ :‬ילדים‪ ,‬הורים‪ ,‬סבים וסבתות‪.‬‬
‫הפעלות‬
‫במהלך השנים נערכו בשעת ההתכנסות הפעלות שונות‬
‫ומגוונות כגון‪ :‬סחיטת מיץ תפוזים‪ ,‬אפיית פיתות על סאג‘ים‪,‬‬
‫פעילויות ספורט היתוליות‪ ,‬בניית פסלים מבוץ‪ ,‬בניית מוביילים‬
‫בחומרים מהטבע‪ ,‬ניווט בעזרת מפה ועוד‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫אנו מארגנים בתום הטיול הפעלות שונות כגון פעילויות חבלים‬
‫ומשחקי כדורעף‪ .‬צוות הפעילים והמדריכים של תנועת הנוער‬
‫שותף לעשייה ומסייע בהפעלת התחנות של הפעילויות השונות‬
‫עבור ילדי הכפר‪.‬‬
‫עמ‘ ‪9‬‬
‫קבלת פנים חמה‬
‫לבנת היימן‬
‫ב‬
‫רצוני לשתף אתכם בזיכרון נעים שיש לי מט“ו בשבט‬
‫שנת ‪ ,2010‬שנה לפני שעברנו לגור בכפר‪ .‬באותה שנה‬
‫החלטנו אריה ואני שאין מתאים יותר מאשר לחגוג את ט“ו‬
‫בשבט בנטיעות במקום שהיה אמור להפוך לביתנו‪ ,‬ולחנוך‬
‫בכך את גינתנו החדשה‪ .‬עצי הדר למיניהם‪ ,‬עצי נוי ועצי פרי‬
‫הועמסו על מכונית והובלו אחר כבוד לכפר‪ .‬בעודנו עסוקים‬
‫בתכנון מיקומם של העצים עם אדריכל הנוף ועם הגננים‪,‬‬
‫עצרה מכונית ליד ביתנו ומתוכו יצאה גברת אשר בירכה אותנו‬
‫בסבר פנים יפות על הצטרפותנו הקרובה לכפר והציגה את‬
‫עצמה כנורית שטרנברג‪ ,‬מנהלת הארכיון‪ .‬היא ביקשה את‬
‫רשותנו להנציח את המאורע ולצלם אותנו על רקע הגינה‬
‫החדשה‪ .‬מובן שעשינו זאת ברצון‪ ,‬והתמונה – הרי היא לפניכם‪.‬‬
‫מחווה חביבה זו גרמה לנו מייד להרגיש רצויים במקום מיוחד‬
‫זה‪ .‬למותר לציין שבין העצים שניטעו ‪ -‬איך לא? ‪ -‬יש גם ארבע‬
‫שקדיות‪ ,‬הפורחות מדי שנה בט“ו בשבט ומשמחות את ליבנו‪.‬‬
‫צדיק כתמר יפרח‬
‫הישר יצליח‬
‫מסלולי ריצה ואופניים‬
‫בארבע השנים האחרונות‪ ,‬במקביל לטיול המשפחות הרגלי‬
‫)כשני ק“מ(‪ ,‬נוספו‪ ,‬ביוזמתו ובהובלתו של שי יפה‪ ,‬מסלולים‬
‫מאורגנים ומאתגרים של רכיבת אופניים בשטח )כחמישה‬
‫ק“מ( ושל ריצת שדה )כשלושה ק“מ(‪ .‬עם ההתכנסות מוענקות‬
‫תעודות ומדליות למשתתפים ולמנצחים המאושרים‪.‬‬
‫נטיעות‬
‫לאורך השנים שתלו ילדי שדה‪-‬ורבורג עצים ופרחי‪-‬נוי‬
‫במקומות שונים בכפר כגון‪:‬‬
‫• במסלעה ליד השער האחורי של שכון בנים ג‘‬
‫• לאורך הוואדי מצפון לשיכון בנים ג‘ )עצי פקאן‬
‫ובוגונביליות(‬
‫• במסלעה ליד בית העם‬
‫• בחלק המזרחי של חורשת האורנים ליד הספרייה‬
‫• לכבוד שנת ה‪ ,50-‬ניטעה ”שדרת המייסדים“ המתחילה‬
‫בכיכר שלמה‬
‫מדי שנה יוצאים ילדים ומבוגרים לחיק הטבע בשבת נאה‬
‫באמצע החורף ‪ -‬בט“ו בשבט או במועד הקרוב לו ‪ -‬ונהנים‬
‫מפעילות חברתית שהיא נעימה‪ ,‬יפה לבריאות ותורמת ליפי‬
‫הכפר‪ .‬מי ייתן ונמשיך כך גם בעתיד!‬
‫מתכון לעוגת פירות יבשים לט“ו בשבט‬
‫נורית שטרנברג‬
‫‪ 4‬כפות קמח תופח‬
‫‪ 2‬ביצים‬
‫‪ 50‬גרם חמאה מומסת‬
‫‪ 1/3‬כוס סוכר חום‬
‫‪ 1/2‬כוס צימוקים‬
‫‪ 6‬משמשים מיובשים )חתוכים לקוביות קטנות(‬
‫‪ 1‬כוס פקאנים מרוסקים גס‬
‫‪ 3‬טבעות אננס משומר חתוכות‬
‫‪ 1/2‬כוס אוכמניות מיובשות‬
‫‪ 1/2‬כוס תמרי מג‘הול חתוכים‬
‫‪ 1/2‬כוס שוקולד מריר מרוסק‬
‫‪ 1‬כף אבקת קינמון‬
‫‪ 1/2‬כפית תבלין והציפורן‬
‫)את הפירות היבשים ניתן להחליף באחרים(‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫• לערבב את החמאה‪ ,‬הקמח‪ ,‬הביצים‪ ,‬הסוכר החום‪ ,‬הקינמון‬
‫הציפורן לתערובת חלקה‬
‫• להכניס את כל החומרים לעיסה ולבחוש היטב‬
‫• להכניס לתבנית אפייה מאורכת מרופדת בנייר אפייה‬
‫ומשומנת‪ ,‬להדק היטב‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫• לאפות ‪ 35‬דקות בתנור שחומם מראש ל‪ 200 -180 -‬עד‬
‫שפני העוגה משחימים‪.‬‬
‫לקרר היטב ולהקפיא )ניתן לשמור זמן רב בהקפאה(‬
‫מומלץ לחתוך לפרוסות דקות מאוד‬
‫תוכו אכל‪ ,‬קליפתו זרק‬
‫ב‬
‫חר לו את הטוב ביותר‬
‫עמ‘ ‪ || 10‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫עץ השדה‬
‫עמ‘ ‪11‬‬
‫החוק להגנת עצים‬
‫העצים ואנחנו‬
‫רותי טלמור‬
‫לבנת היימן ורותי טלמור‬
‫ה‬
‫ה‬
‫עץ הוא היצור החי הגדול והבולט ביותר בנוף‪ ,‬ולכן הוא‬
‫משמש לעתים קרובות כציון מקום‪ .‬יש עצים שמאריכים‬
‫ימים יותר מכל יצור חי אחר ולכן הם זכר לעבר‪ ,‬סמל ההווה‬
‫והתקווה לעתיד‪ .‬לעצים נודעת חשיבות היסטורית‪ ,‬כלכלית‪,‬‬
‫בריאותית‪ ,‬נופית‪ ,‬אסתטית‪ ,‬אקלימית‪ ,‬תרבותית ורגשית‪.‬‬
‫אינספור יצירות אמנות מוקדשות להם‪ .‬גם במקורותינו‬
‫מוזכרים העצים פעמים רבות‪ ,‬ומצויין שם הדמיון בינינו‪ ,‬בני‪-‬‬
‫האדם‪ ,‬לבינם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בתנ“ך‪:‬‬
‫”כי האדם עץ השדה“ )דברים כ‘‪(19 ,‬‬
‫”כימי העץ ימי עמי“ )ישעיהו ס“ה‪(22 ,‬‬
‫”כעץ שתול על פלגי מים“ )ירמיהו י“ז‪(8 ,‬‬
‫גם רבי שרגא סימונס דן בהשוואה בין האדם לבין העץ‪“:‬מדוע‬
‫משול האדם לעץ? עץ זקוק לארבעת היסודות‪ :‬אדמה‪ ,‬מים‪,‬‬
‫אוויר ואש )שמש( כדי להתקיים‪ .‬בני אדם בדומה‪ ,‬זקוקים‬
‫לאותם ארבעה יסודות“‪ .‬בהתייחסו ליסוד האדמה מוסיף רבי‬
‫שרגא סימונס‪“ :‬יש לנטוע את שתיל העץ באדמה‪ ,‬בצורה‬
‫יציבה‪ .‬האדמה מספקת מזון לצמח וגם מקום להתפתחות‬
‫השורשים‪ .‬הדבר נכון גם לגבי בני האדם‪ ...‬אם אדם‪ ...‬קשור‬
‫לקהילה ומחובר לשורשיו‪ ,‬גם הרוחות החזקות ביותר שינשבו‪,‬‬
‫לא יצליחו להזיזו ממקומו“‪.‬‬
‫אנחנו כאן בשדה‪-‬ורבורג אכן בורכנו בחיי קהילה ענפים‬
‫ומגוונים מבחינה חברתית ותרבותית‪ .‬אנו נטועים כאן בדומה‬
‫לעצים הרבים המקיפים אותנו מכל עבר‪ :‬כמותם גם אנו קבענו‬
‫כאן את מושבנו והעמקנו שורשים במקום‪ .‬כמותם נמשיך‬
‫להתפתח ולפתח את סביבתנו‪ .‬כמותם נשאף להגביה ככל‬
‫האפשר לצמרת‪ .‬אנו נקפיד על שמירת העצים ועל טיפוחם‪,‬‬
‫והם בתמורה ייפו את כפרנו‪ ,‬יעניקו לנו מפריים ויסוככו עלינו‬
‫בצילם ביום קיץ חם‪.‬‬
‫ט“ו בשבט שמח לכולם!‬
‫התפוח‬
‫אינו נופל רחוק מן העץ‬
‫הבן דומה לאביו‬
‫משפחה ענפה‬
‫משפחה גדולה‬
‫גגוודע א‬
‫ת הענף שעליו הוא יושב‬
‫מכשיל את עצמו‬
‫ייתם מאמינים? בספר החוקים של מדינת ישראל יש‬
‫”פקודת יערות“ ו“פקידי יערות“ אף‪-‬על פי שאין בישראל‬
‫יער‪-‬עד שכיפה אדומה עלולה לתעות בו חלילה ולפגוש בו‬
‫את הזאב הרע‪.‬‬
‫את חוק ”פקודת היערות“ ’ירשנו‘ מהבריטים‪ .‬הפקודה מגינה‬
‫לא רק על עץ הגדל בטבע הפתוח או במרחב הציבורי; יש בה‬
‫רשימה של עצים מוגנים‪ ,‬וכל עץ המופיע בה אסור בכריתה‬
‫ובהעתקה‪ ,‬גם אם הוא שוכן בחצר הפרטית שלכם!‬
‫בשנים האחרונות גברה המודעות לחשיבותם של העצים‬
‫ולתרומתם לנוף‪ ,‬לאסתטיקה‪ ,‬לאקלים ולאיכות הסביבה‪.‬‬
‫במיוחד גברה המודעות לעצים בוגרים והיסטוריים‪ ,‬לעצים‬
‫שניטעו על‪-‬ידי בני אדם או לכאלה הקיימים מקדמת‪-‬דנה‪.‬‬
‫אולם מודעות זו אינה נחלתם של מרבית גופי הבנייה וחברות‬
‫הנדל“ן‪ ,‬ויד המתכננים קלה בעקירת עצים‪ .‬בנייה מרובה ופיתוח‬
‫מואץ נעשים תוך הפחתת השטח הירוק ופגיעה בעצים קיימים‪.‬‬
‫מסיבה זו נחקק החוק להגנת העצים‪ .‬החל מנובמבר ‪ ,2008‬כל‬
‫עץ בוגר בישראל הוא אילן מוגן על‪-‬פי חוק‪ .‬כל אדם המעוניין‬
‫לכרות עץ בוגר או להעתיקו למקום אחר חייב לקבל אישור‬
‫מהגורם המוסמך‪ ,‬שהוא פקיד היערות האחראי על האזור בו‬
‫צומח העץ‪ ,‬פקיד היערות של הקרן‪-‬הקיימת‪-‬לישראל או של‬
‫העירייה‪.‬‬
‫בשל לחצים המופעלים על פקידי היערות או על נציגיהם‪ ,‬ניתן‬
‫לעתים היתר להעתקת עץ או אף לכריתתו‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שברור‬
‫שהעתקה זו עלולה לסכן את העץ‪ ,‬ואף אם ייוותר בחיים‪ ,‬יישאר‬
‫במקרים רבים פגום ופגוע‪ ,‬ולעולם לא יחזור לצורתו המקורית‬
‫ולנופו‪ .‬אם ידוע על בקשה שהוגשה‪ ,‬כדאי לבקש מפקיד‬
‫היערות הסברים למתן ההיתר‪ ,‬ובכך ליצור לחץ שכנגד‪ .‬אם‬
‫ידוע על עץ שעומדים לכרות‪ ,‬יש לדרוש מהגוזם להציג את‬
‫האישור‪ .‬כריתת עץ ללא אישור היא עבירה פלילית! הכריתה‬
‫עצמה צריכה להתבצע על ידי חברה מקצועית ומוסמכת‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אפילו גיזום עצים צריך להתבצע רק על‪-‬ידי ספק‬
‫שירות בעל תעודת ”גוזם מומחה“ של משרד החקלאות‪.‬‬
‫אל נא תעקור נטוע‬
‫נורית שטרנברג‬
‫ה‬
‫כפר שלנו מטופח וירוק‪ .‬לאורך הדרכים ומתוך החצרות‬
‫מברכים אותך עצי‪-‬נוי ופרי זקופי קומה המטילים את צילם‬
‫בימים חמים‪ ,‬פורחים בשלל צבעים‪ ,‬נושאים פירות ומקשטים‬
‫בירוק על גווניו הרבים ימים אפורים ושמיים סגריריים‪ .‬עצים‬
‫אלה ניטעו לאורך כל שנות קיומו של הכפר בזיעת אפם של‬
‫הראשונים וממשיכיהם‪ ,‬מתוך תקווה גדולה ועם חזון בלב‪.‬‬
‫העצים רבים ושונים‪ :‬עצי‪-‬נוי כגון פיקוסים ענקיים‪ ,‬דקלים בעלי‬
‫צמרות מפוארות‪ ,‬אורנים‪ ,‬איקליפטוסים ובוהיניות‪ ,‬וכן עצי‪-‬פרי‬
‫כגון‪ :‬שסק‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬הדרים‪ ,‬מנגו ופקאן‪ .‬לאחרונה נוספו עצי‪-‬‬
‫חורש ומטעי זית ‪ -‬וגם הם תורמים למראה הנפלא של הכפר‪.‬‬
‫העצים הם כתכשיט יפהפה השומר על צביוננו הכפרי‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בל נשכח שעל העצים מקננות ציפורים מזנים שונים‪ ,‬שציוציהן‬
‫הם חלק בלתי נפרד מצביון זה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה‪ :‬עצים נעלמים‬
‫מהנוף‪ .‬חלקם מפני שהם ”מלכלכים“ וחלקם מפני שתושבים‬
‫חדשים ”מיישרים“ את השטח‪ ,‬והבית הישן נעלם בן‪-‬לילה‬
‫ואיתו העצים הוותיקים‪ .‬מלבד העובדה שכריתת העצים אינה‬
‫חוקית ועלולה להטיל על הכורת עונשים כבדים‪ ,‬זוהי גם פגיעה‬
‫בנוף הכפרי שבחרנו לחיות בסביבתו ‪ -‬פגיעה בכל אחד ואחת‬
‫מאיתנו‪ .‬רצוי שאחד מתנאי הקבלה לכפר יהיה דרישה ברורה‬
‫לכבד את נוכחותם של העצים הבוגרים ולהמשיך לטפל‬
‫בהם למעננו ולמען הדורות הבאים‪ .‬מי ייתן‪ ,‬ולפקידי היערות‬
‫הממונים על אכיפת החוק לא תהיה כאן עבודה!‬
‫עמ‘ ‪ || 12‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫עץ השדה‬
‫עמ‘ ‪13‬‬
‫העקרונות לתכנון הגינון בכפר‬
‫טלי אדמוב‬
‫ב‬
‫שדה‪-‬ורבורג יש עצים רבים שניטעו במרחב הציבורי לפני‬
‫זמן רב‪ ,‬אך רוב הגינון הציבורי בכפר נעשה בשני העשורים‬
‫האחרונים‪ .‬לאור החידושים הרבים בענף בארץ‪ ,‬השתדלנו‬
‫לתכנן את הגינון בכפר לפי העקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪ .3‬נשתלו עצים רבים כדי לספק צל במידה רבה‪ .‬צבעי‬
‫הפריחה של העצים אינם עזים כמו בצמחים עונתיים‪,‬‬
‫ואולם השיחים בעלוותם ובפריחתם מעניקים לנו גיוון‬
‫וצבע במשך כל השנה‪.‬‬
‫‪ .1‬שימוש בצמחים חסכוניים במים‪ .‬השיחים הם צרכני מים‬
‫קטנים‪ ,‬ורוב העצים כמעט ואינם זקוקים להשקיה לאחר‬
‫שהתבססו‪.‬‬
‫‪ .2‬תחזוקה מזערית‪ ,‬הודות לכך שכל הצמחים הם רב‪-‬‬
‫שנתיים ודורשים טיפול מועט‪ .‬איננו משתמשים כלל‬
‫בעונתיים‪ ,‬מלבד בפרחי ארץ‪-‬ישראל שאינם דורשים מים‪,‬‬
‫ולכן שנטוע וחידוש נעשים לעיתים רחוקות‪.‬‬
‫יש לציין שבכפר יש כיום צמחי ארץ‪-‬ישראל רבים כגון אלונים‪,‬‬
‫איקליפטוסים ואלת המסטיק‪ ,‬שבתנאי השקיה מועטה צומחים‬
‫לאט‪ ,‬וחלק ניכר מהם עדיין לא התחיל למלא את ייעודו מבחינת‬
‫צל ויופי‪ .‬דבר ידוע ומובן הוא שאנו חסרי סבלנות לעיתים‪ ,‬אבל‬
‫מובטח שהסבלנות תשתלם‪ ,‬והכפר‪ ,‬שהוא כבר עכשיו יפהפה‪,‬‬
‫יהיה מוצל ויפה עוד יותר בעתיד‪.‬‬
‫צמרת‬
‫השכבה העליונה‬
‫רגע של עברית‬
‫מ‬
‫מטע זיתים או כרם זיתים?‬
‫המילה ”כרם“ לבדה מתייחסת תמיד למטע ענבים‪ .‬כאשר‬
‫רוצים להתייחס למטע מסוג אחר יש לציין את הגידול המטופח‬
‫בו‪ ,‬כגון‪” :‬כרם זיתים“‪” ,‬כרם תאנים“‪ ,‬או ”כרם שקדים“‪.‬‬
‫ח ֶֹרׁש‬
‫צמחייה של עצים נמוכים ושיחים‪.‬‬
‫ֶהגה גם‪ :‬חוֹרשה(‬
‫ׁשה )נ ֶ‬
‫ֻח ְר ָ‬
‫מצא את ההבדלים‪ :‬יער‪ ,‬חורש‪ ,‬חורשה‪ ,‬פרדס‪ ,‬מטע‪ ,‬כרם‬
‫יער קטן‪ ,‬שטח שגדלים בו עצים הצומחים בצפיפות יחסית‪.‬‬
‫ַער‬
‫יַ‬
‫ַּפ ְר ֵּדס‬
‫שטח אדמה גדול המכוסה ברובו בעצים‪ ,‬בשיחים ובצמחיה‬
‫עבותה‪ .‬רוב היערות טבעיים ומקצתם נטועים‪ .‬היער ממלא‬
‫תפקיד חשוב באקולוגיה כספק חמצן ובתעשייה ‪ -‬כספק עץ‪,‬‬
‫ומשמש מקום גידול לחיות בר ואתר נופש לבני‪-‬אדם‪.‬‬
‫שטח שמגדלים בו עצי‪-‬הדר )תפוזים‪ ,‬אשכוליות‪ ,‬קלמנטינות‬
‫וכדומה(‪” .‬פרדס“ הוא גם כינוי לתחומיה הנסתרים של תורת‬
‫הסוד ביהדות‪ ,‬הטומנים בחובם סכנה לעוסקים בהם‪” .‬ארבעה‬
‫נכנסו לפרדס‪ ...‬בן זומא הציץ ונפגע‪ ...‬רבי עקיבא יצא בשלום“‬
‫)חגיגה יד ע“ב(‬
‫ַמ ָּטע‬
‫שטח אדמה חקלאי שמגדלים בו עצי פרי או עצים אחרים כדי‬
‫להשתמש בהם או בפירותיהם‪.‬‬
‫ֶּכ ֶרם‬
‫שטח אדמה שמגדלים בו גפנים‪ ,‬או מטע של עצי זית‪.‬‬
‫חורשת האיקליפטוס‬
‫רותי טלמור‬
‫ב‬
‫רותי טלמור‬
‫הו עץ? כל אחד יודע‪ .‬אם אתם מתקשים להגדיר‪ ,‬הרי‬
‫לפניכם הגדרה מילונית‪ :‬צמח רב‪-‬שנתי גדול וגבוה בעל‬
‫גזע קשה ועבה‪ ,‬ענפים‪ ,‬עלים ושורשים‪ .‬יש מינים רבים של‬
‫עצים‪ ,‬והם משמשים לנוי ולצל‪ ,‬ומקצת פירותיהם משמשים‬
‫למאכל‪) .‬על‪-‬פי ”רב‪-‬מילים“‪ ,‬מילון עברי‪-‬עברי(‬
‫הגדרה נוספת מצאנו באתר משרד החקלאות‪ :‬צמח רב‪-‬שנתי‬
‫מעוצה‪ ,‬בעל גזע מרכזי‪ ,‬שגובהו בבגרותו עולה על ארבעה‬
‫מטרים‪.‬‬
‫איש תחת גפנו ותחת תאנתו‬
‫המילה ”פרדס“ נובעת מהמילה הפרסית העתיקה‬
‫”‪ “pairi-daēza‬שפירושו ”גן תחום )בחומה(“‪ .‬הגנים‬
‫במזרח הקדום היו שייכים על פי רוב למלך‪ ,‬והכניסה אליהם‬
‫התאפשרה רק לקרובים אליו ביותר‪ .‬המילה חדרה הן לשפה‬
‫העברית והן לשפות נוספות‪ ,‬כגון האנגלית‪ ,‬שבה קיבלה המילה‬
‫”‪ “paradise‬משמעות של גן‪-‬עדן‪ .‬ייתכן שדבר זה יכול‬
‫להסביר את הקישור שנעשה בדברי חז“ל בין הפרדס לבין‬
‫תורת הסוד‪.‬‬
‫שדה‪-‬ורבורג בולטים לעין עצי איקליפטוס רבים‪ :‬בשדרת‬
‫המייסדים‪ ,‬בחורשת השמחה‪ ,‬בחורשת בני מצווה‪ ,‬ליד‬
‫הוואדי‪ ,‬לאורך רחוב האלון וכן בכמה וכמה חצרות‪ .‬האם‬
‫שאלתם את עצמכם מדוע נוטעים איקליפטוסים? בשיעורי‬
‫מולדת למדנו שעצי האיקליפטוס סייעו לייבוש הביצות‪ .‬כך‬
‫האמינו המתיישבים הציוניים בסוף המאה ה‪ 19-‬ובראשית‬
‫המאה העשרים‪ .‬ואכן‪ ,‬מיליוני איקליפטוסים הובאו ארצה‬
‫וניטעו באזורים הביצתיים בארץ למטרה זו‪ .‬העובדה כי היהודים‬
‫מרבים לטעת את האיקליפטוס אף נתנה לעץ את אחד מכינויו‬
‫בפי הערבים ”סג‘רת אל יהוד“ )עץ היהודים(‪.‬‬
‫האיקליפטוס אכן עמיד בתנאי הצפה ממושכת‪ ,‬אולם ברבות‬
‫הימים התברר שהוא חסכוני במים‪ ,‬ומכאן שעלינו לשבור‬
‫מיתוס‪ :‬האמונה כאילו מיטיב האיקליפטוס לייבש ביצות – אין‬
‫לה כל ביסוס עובדתי )מה גם שבשדה‪-‬ורבורג מעולם לא היו‬
‫ביצות‪(...‬‬
‫למה בכל זאת אנו נוטעים איקליפטוסים בשדה‪-‬ורבורג? אם‬
‫תגידו‪” :‬זהו עץ גדול ויפה שנותן צל“‪ ,‬הצדק אתכם כמובן‪ ,‬אך‬
‫יש לדעת גם שלאיקליפטוס תכונות מיוחדות שגרמו לתפוצתו‬
‫הנרחבת לא רק כאן אלא בעולם כולו‪ :‬צמיחתו מהירה‪ ,‬הוא חסין‬
‫בפני רוב סוגי האקלים ויכול להתפתח היטב גם בקרקעות דלות‪.‬‬
‫הוא ידוע בעמידותו בפני שריפות וביכולתו להתחדש לאחר‬
‫כריתה‪ .‬השרף שמפריש האיקליפטוס מספק לו הגנה טבעית‬
‫כנגד חרקים‪ ,‬בכך שהם טובעים בתוכו‪ ,‬ויצא לו גם מוניטין‬
‫כמחטא את האוויר סביבו וכמשפר את האקלים בו הוא צומח‪.‬‬
‫ימי אושר ושלווה‬
‫לרדת לשורש הדברים‬
‫להעמיק חקר‬
‫בשדה‪-‬ורבורג גדלים עצי האיקליפטוס בעיקר לנוי ולצל‪ ,‬אך‬
‫ידוע שיש להם גם ערך כלכלי רב‪ :‬הם משמשים כשוברי רוח‪,‬‬
‫כמקור לדבש‪ ,‬כמקור למזון )הילידים באוסטרליה מבשלים‬
‫את השורשים ואוכלים אותם( וכמקור לתרופות‪ .‬בעץ עצמו‬
‫משתמשים להסקה‪ ,‬לבניה‪ ,‬לבניין‪ ,‬ולתעשיית הנייר והרהיטים‪.‬‬
‫השמן האתרי המופק מעלי האיקליפטוס משמש בתרופות‬
‫עממיות ומודרניות לטיפול במחלות שונות ומגוונות וכן כממריץ‪,‬‬
‫כמעורר חשק‪ ,‬כמונע עוויתות וכמחטא‪ .‬תה איקליפטוס טוב‬
‫לעיכול‪ ,‬שמן איקליפטוס באמבטיות משמש כמרגיע את‬
‫העצבים‪ ,‬ובתרופה פופולרית לסובלים מצרידות יש שמן‬
‫איקליפטוס‪ .‬יחד עם זאת יש לזכור שכמויות גדולות מדי של‬
‫שמן איקליפטוס גורמות לתופעות מסוכנות‪ ,‬החל מכאבי ראש‬
‫ועייפות וכלה במוות משיתוק‪.‬‬
‫איקליפטוס המקור‪ ,‬זן האיקליפטוס הנפוץ ביותר בשדה‪-‬ורבורג‪,‬‬
‫בארץ ובעולם‪ ,‬פורח כמעט כל השנה‪ .‬הפרחים מדיפים ריח חזק‬
‫המושך אליהם דבורים‪ ,‬במיוחד כאשר אין פריחה אחרת מסביב‪.‬‬
‫לזמינות הקבועה של צוף ואבקה יש יתרון כלכלי עבור מגדלי‬
‫דבורת הדבש‪ .‬הדבר חשוב במיוחד בימינו‪ ,‬כאשר דבורת הדבש‬
‫נמצאת בסכנת הכחדה בעולם כולו‪.‬‬
‫אילו התבקשתי לבחור את האיקליפטוס היפה ביותר בעיניי‪,‬‬
‫הייתי בוחרת באחד מן העצים ענקי המידות שגדלים לאורך‬
‫הוואדי‪ .‬כאשר הוא פורח נשמע מתוכו זמזום מרתוני של דבורים‬
‫מעלות השחר ועד שקיעת השמש‪ ,‬כאילו מנוע פועל בתוכו‬
‫ללא הפסק‪ .‬אני אוהבת לעצור לרגע בטיול הבוקר‪ ,‬להקשיב‬
‫לזמזום‪ ,‬לראות את הדבורים המתעופפות בקדחתנות מפרח‬
‫לפרח ולהתמוגג מיופיו של העץ האדיר‪.‬‬
‫עמ‘ ‪ || 14‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫עץ השדה‬
‫עמ‘ ‪15‬‬
‫עצים אקזוטיים בשדה ורבורג‬
‫רותי טלמור‬
‫כ‬
‫אשר מדברים על עצים בשדה‪-‬ורבורג‪ ,‬אי אפשר להתעלם‬
‫מחלקו של אפרים בן דע‪ .‬אפרים לא רצה לגדל הדרים‬
‫כמו כולם וחיפש דברים מעניינים אחרים‪ .‬בתחילה ניסה לגדל‬
‫בננות‪ ,‬אך גילה שאינן מתאימות לכאן בגלל הקור בחורף‪ .‬אז‬
‫גילה את האבוקדו ואת הפקאנים‪ .‬על הגדר המפרידה בין‬
‫המשק שלו לבין משק טביש )כיום וייסברג( הוא נטע שורה‬
‫של שיחי קרמבולה שהצליחה מעבר למשוער‪ ,‬מכיוון שהיה‬
‫לפרי ביקוש רב בבתי המלון בזכות צורתו המעניינת‪ .‬אפרים‬
‫נטע בקנה מידה קטן יותר עצים בודדים מזנים אקזוטיים ולא‬
‫מוכרים‪ :‬אנונה‪ ,‬ליצ‘י‪ ,‬פג‘ויה‪ ,‬אפרסמונים מזנים שונים וכן דונם‬
‫אחד של אגוזי מקדמיה‪ .‬קשה להאמין‪ ,‬אך באותה תקופה לא‬
‫ידעו אפילו מה זה אבוקדו‪ .‬אורית זאבי‪ ,‬בתו של אפרים‪ ,‬זוכרת‬
‫שנהנתה להביא לבית‪-‬הספר פירות שלא היו מוכרים לילדים‪.‬‬
‫לא רק בארץ‪ ,‬גם באירופה לא הכירו את האבוקדו‪ .‬אורית‬
‫נזכרת‪” :‬כדי לחבב את האבוקדו על האירופאים יזמה חברת‬
‫’אגרקסקו‘ תחרות בנושא מעדני אבוקדו בין שפים בצרפת‪.‬‬
‫לאבוקדו הישראלי הייתה הצלחה רבה באירופה בזמנו‪“.‬‬
‫אפרים ניסה לגדל מנגו על שטח בן חמישה דונם‪ .‬אורית‬
‫מספרת‪” :‬בשנה הראשונה שהעצים נתנו פרי‪ ,‬ניגנב הכול ביום‪-‬‬
‫כיפור‪ ,‬ובשנה השנייה היה כפור‪ ,‬וכל העצים מתו‪“.‬‬
‫אורית נזכרת ב‘גיוסים‘ כיפיים לקטיף אבוקדו ולאיסוף פקאנים‬
‫בשבתות‪ .‬את האבוקדו היו חייבים לקטוף בשבת‪ ,‬כי ביום ראשון‬
‫כבר הובל לשדה התעופה בדרכו לייצוא לאירופה‪ .‬אפרים נטע‬
‫ָבל‪ .‬כיום נותרו‬
‫רטה‪ ,‬האס‪ֶ ,‬אטינגֶר ונ ָּ‬
‫ּא ָ‬
‫אבוקדו מזנים שונים‪ :‬פו ֶ‬
‫רק עצים בודדים‪ .‬חלקם נעקרו כשנבנה הבית של משפחת‬
‫זאבי‪ ,‬אחרים הפסיקו להניב כי נפגעו מווירוס ונעקרו אף הם‪.‬‬
‫אורית מספרת‪” :‬כשנטעו את עצי המקדמיה נטעו ביניהם עצי‬
‫אבוקדו מסוג ווּרץ‪ .‬הכוונה הייתה לגדל אותם למשך זמן קצר‪,‬‬
‫עד שיגדלו עצי המקדמיה‪ ,‬אבל דווקא עצים אלה החזיקו‬
‫מעמד‪ .‬יתרונו של זן זה שהוא מבשיל בעונה שאין אבוקדו‬
‫מזנים אחרים‪ .‬חסרונו – צריך לדעת בדיוק מתי לקטוף אותו‪ ,‬כי‬
‫כשהפרי מתרכך על העץ הוא כבר אינו טעים‪“.‬‬
‫אורית מזכירה שגם למשפחת רוזנבלט היה מטע אנונה‪ .‬הדבר‬
‫המיוחד בגידול האנונה הוא שההפריה היא בעייתית‪,‬‬
‫וובזמנו נעשתה ההאבקה עם מכחול מפרח לפרח‪.‬‬
‫זיתים בשדה‪-‬ורבורג‬
‫רוחל‘ה דנון‬
‫נח‬
‫ה על זרי דפנה‬
‫ס‬
‫תפק בניצח‬
‫ון‬
‫ולא ה‬
‫משיך לפעול‬
‫ע‬
‫ץ הזית הוא עץ מרשים ביופיו‪ ,‬בעל כושר הסתגלות גבוה‬
‫למגוון תנאי מזג‪-‬אוויר‪ ,‬קרקע ומים‪ ,‬ותוצרתו בעלת ערך‬
‫רב לאדם‪ .‬הזית מוזכר בתנ“ך כחלק מרכזי בחקלאות בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬כמרכיב חשוב בתזונה היום‪-‬יומית‪ ,‬כבעל סגולות‬
‫מרפא וכמונע מחלות; מלכים וכוהנים נמשחו בשמנו‪ ,‬הוא‬
‫שימש בפולחן בבית‪-‬המקדש ואף שימש למאור‪ ,‬להסקה‪,‬‬
‫לבנייה ולנוי‪.‬‬
‫מטעי זיתים הופיעו בשדה‪-‬ורבורג לראשונה כאשר נעקרו‬
‫פרדסים רבים‪ ,‬ובעלי החלקות רצו להמשיך ולשמור על הזכות‬
‫לעבד את האדמה ותוך כדי כך להמשיך ולקיים את הנוף הירוק‬
‫של הכפר‪.‬‬
‫גבי מגל‪ ,‬אחד ממגדלי הזיתים בכפר‪ ,‬מספר‪ ” :‬כאשר פרשתי‬
‫ממקום עבודתי במועצה האזורית דרום השרון ידעתי שלא‬
‫אשב בטל‪ .‬רציתי לחזור ולעסוק בחקלאות שעל ברכיה גדלתי‬
‫בקיבוץ‪ .‬הבחירה נפלה על גידול זיתים לשמן‪ .‬נטעתי כשמונה‬
‫דונם משלושה זנים‪ .‬לאחר שלוש שנים התחלתי למסוק בעזרת‬
‫מנערת ולהביא את הזיתים לבית‪-‬בד לאצירת השמן‪ .‬השמן‬
‫נשמר במיכלי נירוסטה‪ ,‬מנותק מאוויר ומחום‪ ,‬במבנה שהיה‬
‫פעם רפת וכיום משמש כמחסן שיווק‪ .‬זיתים שאינני לוקח‬
‫לבית‪-‬הבד אני כובש למאכל“‪ .‬גבי מזמין את תושבי הכפר‬
‫לבקר ולצפות במסיק ובתהליך כבישת הזיתים‪.‬‬
‫עמ‘ ‪ || 16‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫עץ ‪ -‬תכונות רבות לו‬
‫עמ‘ ‪17‬‬
‫ראו מה עץ אחד יכול לעשות‬
‫הדברים הבאים הועתקו מתוך אתר משרד החקלאות ‪www.moag.gov.il‬‬
‫עץ אחד עשוי לשמש בית‬
‫לעשרות ציפורים‪.‬‬
‫העץ מקשר אותנו לעונות השנה בהזכירו‬
‫לנו את הפריחה‪ ,‬הלבלוב והשלכת‪.‬‬
‫עץ אחד בקרבת הבית דומה לקיר‬
‫אקוסטי‪ :‬הוא בולם רעשים ומפחית את‬
‫עוצמת הרעש‪.‬‬
‫עץ אחד יכול לספוג בשנה ‪ 20‬ק“ג אבק‬
‫ולספוג ‪ 80‬ק“ג תרחיפים המכילים מתכות‬
‫רעילות ככספית‪ ,‬ליתיום‪ ,‬עופרת וכדומה‪.‬‬
‫עץ אחד מסייע להפחתת‬
‫הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד‬
‫לארבע מעלות‪.‬‬
‫ערכו של עץ בוגר שקוטר גזעו כחצי מטר‬
‫נאמד בכ‪ 20,000-‬ש“ח‪.‬‬
‫עץ אחד מנקה‪ ,‬מסנן ומטהר ‪100,000‬‬
‫מ“ק אוויר מזוהם‪ ,‬מייצר ‪ 700‬ק“ג חמצן‬
‫וקולט ‪ 20‬טון פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫עץ בוגר בצמוד לנכס מעלה את ערכו‬
‫הכלכלי של הנכס באחוזים רבים‪.‬‬
‫מערכת שורשים של עצים בוגרים עשויה‬
‫להיות גורם ממתן באופן משמעותי‬
‫ברעידות אדמה‪.‬‬
‫חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר‬
‫על‪-‬ידי צמחים‪.‬‬
‫עלינו לשמור על העצים‪ ,‬למנוע כריתה וגיזום צמרות אגרסיבי‪,‬‬
‫לוודא שרק אנשי מקצוע יטפלו בעצים ולהעביר מידע זה לכל‬
‫מי שטרם התוודע לחשיבות העצומה של העץ בחיינו‪.‬‬
‫עמ‘ ‪ || 18‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫”אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח‪“...‬‬
‫עמ‘ ‪19‬‬
‫הפרדס שלנו‬
‫”פרדס ‪ – “500‬עבר והווה‬
‫נורית שטרנברג ורותי טלמור‬
‫ו‬
‫תיקי הכפר זוכרים היטב את ”פרדס ‪ .“500‬היה זה שטח בן‬
‫‪ 500‬דונם שחברת ”פרי אור“ עיבדה במרוכז כפרדס משותף‬
‫עבור חברי האגודה השיתופית של שדה‪-‬ורבורג‪.‬‬
‫מיומו הראשון של הפרדס‪ ,‬במשך כארבעים שנה‪ ,‬ניהל אותו‬
‫חברנו פינחס שטרן ז“ל‪ .‬הוא ניהל את הנטיעות ודאג לכך‬
‫שהעצים ‪ -‬קלמנטינות ותפוזי שמוטי ‪ -‬יקבלו כל טיפול בזמן‬
‫המתאים לכך‪ .‬הפרדס הניב פרי טעים ויפה וכן רווח כספי‪.‬‬
‫משלחות של אגרונומים מכל רחבי הארץ ומחוצה לה הגיעו‬
‫לסיורים לימודיים בפרדס המוצלח‪.‬‬
‫אווה‪ ,‬אלמנתו של פינחס ז“ל‪ ,‬מספרת‪” :‬כעולים חדשים‬
‫אידיאליסטיים עבדנו בפרדס‪-‬גן‪-‬חיים‪ .‬פינחס למד הכול תוך‬
‫כדי עבודה‪ ,‬בעיקר ממנהל העבודה‪ .‬בזמן שעבד שם פנו אליו‬
‫והציעו לו לנהל את פרדס ‪ .500‬בתחילה נהג בעגלה רתומה‬
‫לחמור‪ ,‬ולאחר מכן לסוס – זה נחשב כבר למעמד גבוה ‪ -‬ולבסוף‬
‫בטרקטור‪ .‬הוא יצא השכם בבוקר‪ ,‬קפץ הביתה לארוחות בוקר‬
‫וצהריים וחזר לעבוד עד שעה מאוחרת‪ .‬הוא קבור בחלק החדש‬
‫של בית העלמין‪ ,‬ממש במקום שם עבר יומיום במשך ‪ 40‬שנה‪.‬‬
‫בתחילה היו הפועלים תימנים משיכון עליה‪ ,‬ביניהם גם אנשים‬
‫לא צעירים‪ .‬אחר כך היו אלה ערבים מטירה ולקראת הסוף‬
‫ פועלים ערביים מהשטחים‪.‬‬‫זה כבר לא היה זה‪ .‬הם לא היו‬
‫כל‪-‬כך נאמנים לעבודה ואף שרו‬
‫שירי נאצה נגד המדינה; לכן לא‬
‫רצה פינחס להמשיך בעבודתו‬
‫זו כשפרש לגמלאות‪ .‬פינחס‬
‫היה נאמן לפרדס באופן מוחלט‪,‬‬
‫כאילו היה שלו‪ .‬הוא היה מאושר‬
‫כשהפרדס הצליח וקצר מחמאות‪,‬‬
‫והצטער מאוד כאשר הפרדס נעקר‬
‫זמן קצר לאחר שעזב‪“.‬‬
‫”פרדס ‪ “500‬נעקר‪ ,‬כמו פרדסים‬
‫אחרים‪ ,‬כשהחל לצבור הפסדים‪.‬‬
‫הקרקע משמשת כיום לגידולי ירקות‪,‬‬
‫אך למרבה השמחה הוחלט לאחרונה‬
‫באסיפה הכללית לטעת בשטח זה מטע‬
‫אבוקדו משותף לכל חברי האגודה‪ .‬עצים‬
‫ירוקי‪-‬עד ומניבי פרי יפארו שוב את נוף כפרנו‪.‬‬
‫יהודה והפרדס‬
‫כ‬
‫רותי טלמור‬
‫ה‬
‫ה‬
‫יה לנו פרדס של תפוזים‪ ,‬קלמנטינות ומנדרינות בתל‪-‬אשר‪.‬‬
‫שם היה גם מטע גויאבות לבנות ואדומות‪ .‬שעות רבות של‬
‫עבודה קשה אך מהנה בילינו בטיפול בעצים ובקטיף‪ .‬היה לנו‬
‫גם פרדס צעיר במקום מרוחק ליד בית העלמין‪ ,‬שנסענו אליו‬
‫במשך כחצי שעה בטרקטור‪ .‬אני זוכרת שעזרתי לאבי לשתול‬
‫את העצים‪ ,‬להשקות אותם בצינור ולטפל בהרכבות‪ .‬הייתה לו‬
‫משתלת עצי‪-‬הדר והוא היה מומחה ידוע להרכבות‪.‬‬
‫באביב היו קרובינו מקרית ביאליק מביאים את כוורות הדבורים‬
‫שלהם לפרדס בתל‪-‬אשר כדי שייצרו דבש הדרים הידוע‬
‫בטעמו המשובח‪ .‬בלילה המיועד התגייסו כמה וכמה בחורים‬
‫שריריים מן הכפר להעברת הכוורות מן המשאית אל בין העצים‪.‬‬
‫כילדה היה תפקידי להאיר בפנס את הדרך ולכוון את הסבלים‬
‫אל המקום המיועד לכל כוורת‪ .‬הם היו מנומסים מכדי להעיר‬
‫לי כאשר טעיתי )לעתים רחוקות(‪ ,‬הובלתי אותם תחילה למקום‬
‫שגוי ורק אז למקום הנכון‪.‬‬
‫נוף ילדותי היה פרדסים‪ :‬בשדה‪-‬ורבורג‪ ,‬במושבים סביב‪,‬‬
‫בכפר‪-‬סבא‪ ,‬בנסיעות הנדירות לכיוון חדרה או גדרה‪ ,‬בכל‬
‫מקום ‪ -‬פרדסים‪ .‬גם כשבגרתי היו הפרדסים חלק בלתי נפרד‬
‫מן הנוף כאן וברחבי הארץ‪ .‬מעבר לפרדסים לא ראינו דבר‪ ,‬כי‬
‫הם היו מוקפים בברושים שוברי רוח‪.‬‬
‫כיום התמעטו הפרדסים‪ ,‬שוברי הרוח אינם עוד‪ ,‬והנוף פתוח‬
‫למרחוק‪ .‬ניתן להבחין בהרי השומרון‪ ,‬במושב משמרת ובבניינים‬
‫הגבוהים של כפר סבא‪ ,‬של רעננה ואף של נתניה‪ ,‬שהתקרבו‬
‫כל כך‪.‬‬
‫כאשר גידול הפרדסים הפך לא כלכלי‪ ,‬הם ננטשו‪ .‬מראה העצים‬
‫שהתייבשו והעשבים שגדלו פרא שבר את ליבי‪ .‬רק לאחר זמן‬
‫ממושך הגיעה הישועה‪ :‬העצים המתים נעקרו‪ ,‬השטח נוקה‬
‫והוכשר‪ ,‬והחלו להופיע גידולים חדשים ומגוונים‪ :‬תות שדה‪ ,‬גזר‪,‬‬
‫תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬בטטות‪ ,‬בצל ירוק‪ ,‬חסה‪ ,‬פטרוזיליה ושמיר‪ .‬עדיין‬
‫נשארו גם כמה פרדסים שמניבים תפוזים וקלמנטינות‪ ,‬וגולת‪-‬‬
‫הכותרת‪ :‬הם מפיצים באביב את ריח הפריחה שאין לתארו‬
‫במלים‪.‬‬
‫עם בוא האביב אני שואפת את האוויר המבושם עמוק‪ ,‬עמוק‬
‫לתוך ריאותי‪ ,‬ומתפללת שגם באביב הבא אזכה להשתכר מן‬
‫הניחוח‪ ,‬וגם בזה שאחריו וגם בזה שאחריו!‬
‫רותי טלמור‬
‫סוף עונת התפוזים‬
‫אם הבחנתם בכך שעצי תפוז מופיעים על הסמל של‬
‫שדה‪-‬ורבורג?‬
‫במשך שנים רבות היו החקלאות בכלל והפרדסנות בפרט‬
‫מסימני ההיכר הבולטים של שדה‪-‬ורבורג‪ .‬הענף הצליח מאוד‪,‬‬
‫בין היתר בזכות אדמות החמרה האופייניות לשרון והמתאימות‬
‫במיוחד לגידול הדרים‪ .‬היו כאן שטחי פרדס נרחבים שבהם‬
‫גדלו אשכוליות‪ ,‬קלמנטינות‪ ,‬מנדרינות ועוד‪ ,‬וכן היו כמה‬
‫משתלות שסיפקו עצי‪-‬הדר שונים לכל דורש‪ .‬הפרדסים הניבו‬
‫פרי יפה ופרנסה נאה‪.‬‬
‫בשדה‪-‬ורבורג גידלו עצי‪-‬הדר מזנים שונים‪ ,‬בעיקר קלמנטינות‬
‫ותפוזים משלושה זנים‪ :‬ה“שמוטי“‪ ,‬שנחשב למשובח ביותר‬
‫בין זני התפוזים‪ ,‬מפורסם בעולם כולו בשם ”תפוזי ‪“Jaffa‬‬
‫ונחשב למותג הישראלי הידוע ביותר ברחבי העולם‪ ,‬ה“טבורי“‬
‫הידוע גם בכינוי ”וושינגטון“ וה“וולנסיה“ העשיר במיץ‪ .‬העבודה‬
‫בפרדס מרובה‪ :‬גיזום‪ ,‬הדברת עשבייה ומזיקים‪ ,‬תיחוח האדמה‪,‬‬
‫זיבול אורגני ודישון כימי‪ ,‬השקיה‪ ,‬מתן חומרי הזנה שונים וכמובן‬
‫קטיף‪.‬‬
‫בשל מחסור חמור במים ובשל שינויים בכלכלת המדינה‬
‫רותי טלמור‬
‫ובמדיניותה כלפי החקלאות‪ ,‬ירדה תפארתה של הפרדסנות‬
‫בשדה‪-‬ורבורג כמו בכל רחבי הארץ‪ .‬חקלאים רבים נאלצו‬
‫למצוא את פרנסתם בעבודה מחוץ לכפר‪ ,‬שטחים חקלאיים‬
‫ננטשו ופרדסים נעקרו‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי כן המשיכו אנשים רבים‬
‫לעבד את הפרדס בסופי‪-‬שבוע‪ ,‬חלקם רק מתוך נוסטלגיה‬
‫ובזכות ריח הפריחה‪ .‬בשבתות היו משפחות שלמות מגיעות‬
‫לפרדס לעבודה‪ ,‬לקטיף ולבילוי עם אורחים‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬נותרו כיום רק פרדסים מועטים בכפר‪ ,‬אך‬
‫לשמחתנו הרבה ניטע לאחרונה פרדס חדש של‬
‫קלמנטינות בשדה‪-‬ורבורג בשטחה של משפחת‬
‫בשן‪ .‬כששאלנו את זהר בשן מה היו השיקולים‬
‫שגרמו למשפחתה לבחור בגידול זה‪ ,‬ענתה‬
‫בפשטות שלא היו להם כל התלבטויות‪,‬‬
‫כי היא גדלה בשרון בין פרדסים )בכפר‬
‫מל“ל(‪ ,‬ונראה להם שלטעת פרדס‬
‫חדש זה ”הכי מקומי ‪ -‬הכי שרון ‪ -‬הכי‬
‫ילדות“!‬
‫אשר אנו הולכים במעלה רחוב האלון בדרכנו לטיול‬
‫בשדות אנו מגיעים לצומת ‪ T‬שמעבר לו משתרע פרדס‪.‬‬
‫פרדס אמיתי‪ ,‬ירוק‪ ,‬הפורח באביב ומנוקד בקלמנטינות כתומות‬
‫בחורף‪ .‬כאשר אנו פונים ימינה‪ ,‬מתנשא לשמאלנו עץ אלון‬
‫תבור אדיר ממדים מעל ל“בודקה של יו ָּדה“‪ .‬יודה‪ ,‬יהודה הראל‪,‬‬
‫מנהל העבודה בפרדס‪ ,‬סידר את בית הבאר הישן שמתחת‬
‫לאלון והוא משמש לו משרד‪ ,‬ארון בגדים‪ ,‬מטבחון‪ ,‬מחסן‬
‫ומקום מנוחה והתארגנות‪ .‬הוא יושב בחוץ ומזמין אותנו לכוס‬
‫תה ולפטפוט‪.‬‬
‫יהודה מספר‪” :‬הפרדס הזה ניטע בשנת ‪ 1929‬כחלק מ‘פרדס‪-‬‬
‫גן‪-‬חיים‘ שהיה שייך לכמה משפחות אמריקאיות ונוהל על ידי‬
‫מנדס זקס‪ .‬שטח הפרדס היה אלף דונם‪ ,‬הפרדס הגדול ביותר‬
‫בארץ בזמנו‪ ,‬ובשטחו היו שלוש בארות‪ .‬למשפחת פרידמן היו‬
‫כאן תשעים ואחד דונם של תפוזי שמוטי שהניבו פרי יפה ורווחי‪.‬‬
‫מנדס זקס הקים את חברת ”מהדרין“ וחברה זו )לימים ”פרי‪-‬‬
‫אור“( עיבדה את הפרדס ושיווקה את הפרי‪ .‬המיוחד בפרדס זה‬
‫מבחינה חקלאית הוא שבתחילה ניטעו תפוזי שמוטי שהורכבו‬
‫על כנת חושחש ועל כנת טרוֹיֶר‪ ,‬לאחר מכן הרכיבו על גבי‬
‫בסיס זה ִמינֶאו ָֹלה‪ ,‬ולבסוף – מיכל‪“.‬‬
‫יהודה‪ ,‬אגרונום בהשכלתו‪ ,‬עבד ב“מהדרין“ כמפקח על חמשת‬
‫אלפים דונם פרדסים‪ ,‬לרבות ”פרדס גן‪-‬חיים“‪ ,‬ורכש ידע‬
‫מקצועי רב‪ .‬לפני כעשרים‪-‬וחמש שנים פנה אליו מזכיר שדה‪-‬‬
‫ורבורג‪ֶ ,‬ארנֵי למפל ז“ל‪ ,‬וביקש להזיז את הצינור שהזרים מים‬
‫לפרדס‪ ,‬משום שעבר מתחת לשטח שיועד לשיכון בנים א‘‪ .‬אז‬
‫הושבת הצינור‪ ,‬והפרדס החל לקבל מים משדה‪-‬ורבורג‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬פרש יהודה מ“מהדרין“ אך רצה להמשיך לעבוד‬
‫בפרדס‪ .‬הוא פנה לאילנה ודורון טוויג‪ ,‬בעלי הפרדס בפועל‪,‬‬
‫והציע את עצמו כמפעיל הפרדס‪ .‬מאז הוא מגיע לפרדס‬
‫כנדרש‪ ,‬גוזם את העצים‪ ,‬מדביר את העשב‪ ,‬משקה ומדשן‪ .‬כבר‬
‫חמש שנים שאינו מרסס נגד מזיקים‪ ,‬והפרדס מאוזן מבחינה‬
‫ביולוגית ואורגני כמעט לגמרי‪.‬‬
‫יהודה מוסיף ואומר‪” :‬חשבתי שהטבע טוב בשבילי‪ .‬נכון‬
‫לי לבלות את תקופת הפנסיה בשדה‪-‬ורבורג‪ .‬אני מרגיש‬
‫שהעבודה בפרדס היא דבר מרתק‪ .‬אני בא להשקות ולעבוד‪,‬‬
‫מקשיב לפרדס‪ ,‬מדבר איתו‪ ,‬נותן לו המון מים והמון דשן‪ .‬כל‬
‫שנה היא כמו לידה‪ :‬פרח‪ ,‬חנטים‪ ,‬החלטה מה יש לדלל כדי‬
‫להגיע לפרי גדול‪ .‬הפרדס פותח חרצובות לשון‪ ,‬יש כאן שקט‬
‫שאין בבית‪-‬קפה‪ .‬אנשים באים אלי‪ ,‬יושבים בשלווה‪ ,‬מקשיבים‬
‫ומדברים על רגשות‪“.‬‬
‫עמ‘ ‪ || 20‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫מי מסתתר בצמרות העצים‬
‫פולשים בשמי‪-‬ורבורג‬
‫רותי טלמור‬
‫העצים בשדה‪-‬ורבורג‪ ,‬כמו בכל מקום אחר‪ ,‬משמשים משכן‬
‫לציפורים‪ .‬זנים רבים של ציפורים מהווים חלק בלתי נפרד‬
‫מהווי חיינו כאן‪ :‬דרורים מעירים אותנו בבוקר בציוציהם‪,‬‬
‫בולבולים ושחרורים ממלאים את האוויר בקולותיהם‬
‫המיוחדים‪ ,‬נקרים מחוררים את גזעי העצים‪ ,‬עורבים ועורבנים‬
‫מפילים אגוזי פקאן מגובה רב כדי לפצחם‪ ,‬וקאקים משמיעים‬
‫קריאות רמות כאשר הם מתארגנים ללינת לילה בצמרות‬
‫האיקליפטוסים בחורשת השמחה‪ .‬אנו רואים ושומעים עוד‬
‫מינים רבים ושונים של ציפורים אך בשל קוצר היריעה לא‬
‫נוכל להזכיר את כולם‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הגיעו לכאן ”מינים פולשים“‪” .‬מין פולש“‬
‫הוא מין זר )חי או צומח( שהתפתח במקום גיאוגרפי אחד‪,‬‬
‫הועבר על ידי האדם באופן מכוון או במקרה‪ ,‬למקום אחר‪,‬‬
‫והתרבה והתפשט מחוץ לתחום הגיאוגרפי בו התקיים באופן‬
‫טבעי‪ .‬בשנים האחרונות מתרחשת פלישת מינים בכל רחבי‬
‫העולם בקצב חסר תקדים‪ .‬הבעיה האקולוגית הבולטת ביותר‬
‫כתוצאה מכך היא הכנסת תחרות קשה למינים מקומיים‬
‫בכל הקשור למזון‪ ,‬לאתרי קינון ועוד‪ .‬המינים הפולשים הם‬
‫בדרך כלל אגרסיביים וחכמים‪ ,‬ויכולות ההסתגלות שלהם‬
‫מדהימות‪ .‬הפולשים הבולטים ביותר מגיעים ממשפחות‬
‫התוכים‪ ,‬העורבים והזרזירים‪ ,‬והם ידועים בחוכמתם‪ ,‬ביכולתם‬
‫לפתור בעיות ובחוסר הרחמים בו הם נוהגים כלפי מינים‬
‫אחרים העומדים בדרכם‪ .‬בישראל ָּ‬
‫מוכרים מינים פולשים‬
‫רבים של בעלי חיים וצמחים‪ .‬הדוגמה הראשונה והבולטת‬
‫ביותר למין פולש בארץ היא הדררה‪ ,‬המוכרת לנו היטב גם‬
‫בשדה‪-‬ורבורג‪.‬‬
‫הדררה ‪Rose ringed Parakeet – Psittacula) -‬‬
‫‪ (krameri‬היא תוכי יפה בצבע ירוק עז‪ ,‬בעל זנב ארוך‬
‫וקולות צורמים וחזקים‪ .‬מקורה של הדררה בדרום אסיה‬
‫ובמרכז אפריקה אך היא נפוצה ביותר כציפור כלוב במקומות‬
‫רבים‪ .‬החל משנות ה‪ 70-‬החלו דררות שברחו מכלובים‬
‫להתבסס ולהתרבות בטבע‪ .‬הן התרבו‬
‫במהירות וכיום הן נפוצות בכל הארץ‪.‬‬
‫הדררה ניזונה בעיקר מזרעים‬
‫ומפירות ונחשבת למזיק חקלאי‬
‫בעייתי‪ .‬עם התבססותה בארץ‬
‫הוכנסה רשמית לרשימת‬
‫ציפורי ישראל‪ .‬בשדה‪-‬ורבורג‬
‫מקננות הדררות בחורים שהן‬
‫יוצרות בגזעי איקליפטוסים‬
‫ובקינים ענקיים שהן בונות‬
‫בצמרות אורנים‪ ,‬במיוחד‬
‫ליד הספרייה וליד הארכיון‪-‬‬
‫מוזיאון‪ .‬הן מתעופפות בשמי‬
‫הכפר בלהקות רעשניות‪,‬‬
‫וצרחותיהן מחרישות אוזניים‪.‬‬
‫עמ‘ ‪21‬‬
‫ינשוף העצים‬
‫מה הוא עושה בלילה? את הלילות הוא מנצל לצייד‪ .‬מזונו‬
‫כולל בעיקר מכרסמים מסוגים שונים‪ ,‬כגון נברנים או עכברים‪,‬‬
‫וכך הוא תורם להדברה ביולוגית של המכרסמים המזיקים‬
‫לחקלאות‪ .‬הינשוף לוכד את טרפו בחשיכה מוחלטת בעזרת‬
‫ראייתו החדה וחוש השמיעה המפותח שלו‪.‬‬
‫רותי טלמור‬
‫מה המיוחד בקן של ינשוף העצים? לרוב הוא מקנן בקינים‬
‫נטושים של עורבים‪.‬‬
‫איך נראה ינשוף העצים? ראשו עגול וגדול עם ציציות שיער‬
‫דמויות אוזניים גדולות‪ .‬עיניו בצבע כתום‪-‬צהבהב ומקורו שחור‪.‬‬
‫מוטת כנפיו היא כמטר‪.‬‬
‫מדוע לא הכרנו אותו בעבר? חלק מינשופי העצים נודד‬
‫במהלך החורף וחלקם נשאר בארץ מוצאם‪ .‬בעבר לא דגר‬
‫מין זה בארץ‪ .‬בשנת ‪ 1969‬נתגלה הקן הראשון ביסוד‪-‬המעלה‬
‫ומאז מידי שנה נמצאים עוד ועוד קינונים‪ ,‬כך שממעמד של‬
‫עוף חורף הפך ינשוף העצים להיות עוף יציב והחל להתפשט‬
‫כמקנן במרכז הארץ‪ .‬בשנת ‪ 1987‬נמצאה דגירה ראשונה‬
‫באזור הנילוס שבמצרים – דבר המוכיח שמגמת ההתפשטות‬
‫דרומה של הינשוף כעוף יציב ומקנן היא עולמית‪ .‬מסתבר‬
‫שקצב גידול האוכלוסייה של ינשוף העצים הוא מהיר‪ ,‬בשיעור‬
‫שאינו מוכר בטבע‪ ,‬והודות לכך אנו זוכים לראות עוף נדיר‬
‫ממש אצלנו בבית‪.‬‬
‫עטלף הפירות המצוי ‪Aegyptiacus Rousettus‬‬
‫רותי טלמור‬
‫)באנגלית‪ ,Long-eared Owl :‬בלטינית‪(Asio otus :‬‬
‫אם אתם חדי‪-‬עין‪ ,‬ודאי הצלחתם להבחין בינשופים היושבים‬
‫במהלך היום על עץ האורן הצמוד ל“בית צחי“‪ .‬הינשוף אינו‬
‫זז ממקומו‪ ,‬ונדמה שהוא מסתכל לך ישר בעיניים‪ .‬כאשר‬
‫השמש שוקעת ומתחיל להחשיך אפשר לראות את צלליותיהם‬
‫הגדולות של הינשופים הממריאים בדממה לחפש מזון‪.‬‬
‫מדוע הוא נקרא ”ינשוף העצים“? השם ”ינשוף“ נובע מקולות‬
‫הנשיפה שהוא משמיע‪ .‬יש הטוענים שהשם ינשוף בא מהמלה‬
‫”נשף“ ‪ -‬חושך‪ ,‬משום שהוא פעיל רק בשעות החשיכה‪.‬‬
‫”ינשוף העצים“ ‪ -‬משום שהוא חי ביערות ובחורשות‪.‬‬
‫מדוע מסמל הינשוף את החוכמה? ייתכן שהסיבה לכך היא‬
‫עיניו הגדולות בעלות האישונים הגדולים המביטות במבט‬
‫חודר שנראה לנו שלו ועמוק‪.‬‬
‫מדוע קשה להבחין בינשוף העצים? ינשוף העצים פעיל‬
‫בלילות בלבד‪ .‬במשך שעות היום קשה להבחין בו בשל מנהגו‬
‫לשבת בסמוך לגזע העץ ובגלל צבעי ההסוואה שלו‪ .‬הינשוף‬
‫הבוגר הוא בעל חיים שקט במיוחד‪ ,‬וקולו נשמע רק בעת‬
‫החיזור‪ .‬קל יחסית לאתר את הינשופים בחודשים מאי ויוני‪ ,‬אז‬
‫עוזבים הגוזלים את הקן‪ .‬הם משמיעים קולות יללה קולניים‬
‫כדי שהוריהם‪ ,‬שממשיכים להאכילם עוד כשבועיים‪ ,‬ימצאו‬
‫אותם‪ .‬כך ניתן לאתר את מקומם ואף להאיר עליהם בפנס‪,‬‬
‫במקומם‪.‬‬
‫והם נשארים‬
‫ם‪.‬‬
‫ס על עץ אחר‬
‫לך טפ‬
‫תטרי‬
‫ד מישהו אחר‬
‫”תראו מה העטלפים עשו לי על הקיר!“ אם קריאה זו מוכרת‬
‫לכם‪ ,‬אתם יודעים מן הסתם שיש עטלפים בשדה‪-‬ורבורג‪ .‬מה‬
‫בדיוק הם עושים? ולמה? עטלפי הפירות נוטים לנשנש מפירות‬
‫העץ החביב עליהם‪ ,‬לפי עונות השנה‪ :‬אפרסמון ואזדרכת בחורף‪,‬‬
‫פיקוס‪ ,‬שסק ותות עץ באביב‪ ,‬תמר‪ ,‬מנגו ותאנה בקיץ‪ .‬העטלפים‬
‫זקוקים לפרוקטוז שנמצא בתכולה גבוהה במיץ של פירות אלה‪,‬‬
‫ולכן כל עטלף צורך כל לילה פירות כמשקל גופו‪ .‬העטלפים‬
‫נוהגים למצוץ את המיץ מן הפרי ואז לעוף תעופה קצרה‬
‫שבמהלכה הם יורקים את עיסת הפרי ונפטרים באותה‬
‫הזדמנות גם מהפרשות הגוף ‪ -‬לרוב על הקיר‬
‫הקרוב ביותר‪ .‬הם מעבירים את מרבית שעות‬
‫הלילה בתעופות נשנוש כאלה‪ ,‬ובבוקר‬
‫אנו רואים לחרדתנו את התוצאות על‬
‫קיר הבית הקרוב לעץ‪.‬‬
‫”אמא‘לה‪ ,‬עטלף!“ מאז ומתמיד‬
‫עוררו העטלפים תגובות של פחד ושנאה‬
‫בבני האדם‪ ,‬משום שהם יצורים מוזרים הפעילים‬
‫בלילה‪ .‬עטלפי הפירות הם אכן יצורים מיוחדים במינם‪.‬‬
‫העטלף הוא היונק היחיד שיודע לעוף‪ ,‬היונק היחיד שנולד עם‬
‫מערכת שיני חלב מלאה והיונק היחיד התלוי כל היום במהופך‪.‬‬
‫הוא מצויד ביכולת לתמרן בעלטה מוחלטת באמצעות איכון‬
‫על פי הד )מערכת סונאר(‪ ,‬ויש לו חוש ראייה וחוש ריח חדים‬
‫מאוד‪ .‬זה המקום להפריך דעות קדומות‪ :‬ובכן‪ ,‬העטלפים אינם‬
‫עיוורים‪ ,‬אינם נושאים כלבת‪ ,‬והם אינם מסתבכים בשערות של‬
‫בני אדם‪ .‬עטלפי הפירות אינם מוצצי דם‪ ,‬והם אינם מזיקים‬
‫למרבית הגידולים החקלאיים‪ ,‬שכן הם אוהבים פירות בשלים‪,‬‬
‫לרוב אחרי זמן השיווק‪ .‬למעשה מדובר ביצור סקרן‪ ,‬החי בשלום‬
‫במושבות גדולות בעלות מבנה חברתי מורכב ומעניין‪ .‬לעטלף‬
‫תפקיד חשוב בהאבקה ובהפצת הזרעים שבפירות‪ .‬נימוסי‬
‫השולחן שלו בהחלט מפוקפקים‪ ,‬אולם אין בהם סכנה‬
‫מלבד מטרד הלכלוך‪ .‬למעשה מדובר בחומר אורגני עשיר‬
‫המשביח את האדמה שבה הוא מופרש‪ .‬בעשורים האחרונים‬
‫גברה המודעות לחשיבות העטלפים לאקולוגיה ולבני האדם‪,‬‬
‫וביחד איתה גברו פעילויות שימור ומחקר של עטלפים‪.‬‬
‫בארץ קיים מגוון של שלושים ושלושה מיני עטלפים‪ .‬רק אחד‬
‫מהם הוא עטלף פירות‪ ,‬וכל השאר‬
‫הם מינים שונים של עטלפי‬
‫חרקים‪ .‬עם זאת‪ ,‬עטלף הפירות‬
‫הוא הנפוץ מכולם‪ ,‬כך שאם ראיתם‬
‫במקרה עטלף מעופף )בלילות יש‬
‫פעילות רבה של עטלפים בשדה‪-‬ורבורג(‪,‬‬
‫סביר להניח שהוא עטלף הפירות המצוי‪.‬‬
‫הנה עוד מספר פרטים מעניינים על עטלפים‪:‬‬
‫• עטלפים מעופפים ובעלי יכולת ניווט על‪-‬ידי‬
‫איכון הד קיימים לפחות חמישים ושניים מיליון שנה‪.‬‬
‫• תוחלת החיים של העטלפים מגיעה עד לעשרים שנה‬
‫ולעתים אף ליותר‪ ,‬וזו נחשבת תוחלת חיים ארוכה מאוד‬
‫לבעל חיים כה קטן במידותיו‪ .‬גודל העטלפים נע בין עטלף‬
‫פרי שמשקלו ‪ 1.5‬ק“ג ומוטת כנפיו ‪ 1.7‬מטר‪ ,‬לבין עטלף‬
‫דבורה שמשקלו ‪ 1.5‬גרם ומוטת כנפיו עשרה סנטימטרים‪.‬‬
‫• קצב פעימות לבם בלילה‪ ,‬בפעולה‪ ,‬מגיע לאלף פעימות‬
‫בדקה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬קצב פעימות לבם של העטלפים‬
‫השוהים בתרדמת חורף מגיע לעשר פעימות בדקה‪ ,‬וכך‬
‫הם חוסכים אנרגיה בחורף‪ ,‬כשאין מזון בנמצא‪.‬‬
‫• בתרבות הסינית העטלף הוא אות לאושר ולמזל‪ .‬ברבים‬
‫מחפצי האמנות הסיניים‪ ,‬בעבודות רקמה ובתכשיטים‬
‫מופיעים חמישה עטלפים סביב פרח האפרסק‪,‬‬
‫שמשמעותו חיים‪ .‬חמשת העטלפים מסמלים את כל‬
‫הדברים שהאדם מתאווה להם‪ :‬בריאות‪ ,‬עושר‪ ,‬מזל‪,‬‬
‫אריכות ימים ושלווה‪.‬‬
‫עמ‘ ‪ || 22‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫עצים הם לפעמים געגועים‬
‫עמ‘ ‪23‬‬
‫געגועי לעץ התות‬
‫פיקוס נגד פיקוס‬
‫נורית שער‬
‫לבנת היימן ורותי טלמור‬
‫א‬
‫חד הדברים היפים בשדה‪-‬ורבורג‪ ,‬חלק בלתי נפרד‬
‫מנוף ילדותם של הוותיקים שגדלו כאן‪ ,‬היה עצי‬
‫פיקוס שניטעו משני צדי הדרך הראשית‪ .‬העצים גדלו‬
‫והיו גבוהים ורחבי צמרת‪ .‬הם יצרו מעין מנהרה מעל‬
‫הדרך והצלו עליה‪ .‬עצים אלה שימשו מקור בלתי נדלה‬
‫לשעשועים עבור הילדים שבילו שעות רבות במשחקים‬
‫סביבם‪ ,‬מתחתם ובעיקר על ענפיהם‪.‬‬
‫אורי שחם נזכר בנוסטלגיה ב“מלחמות החבורות“‪.‬‬
‫בחבורה ה“מזרחית“ היו יויה ז“ל ואורי רייס‪ ,‬שי פריש ז“ל‬
‫ואורי שטיינברג )שחם(‪ ,‬בעוד החבורה ה“מערבית“ מנתה‬
‫את אורי ציגלר‪ ,‬מוטקה וגנר ז“ל‪ ,‬ראובן פינטוס ז“ל וראובן‬
‫ולטר )בר‪-‬לב(‪ .‬על‪-‬מה נלחמו החבורות? מלחמת חורמה‬
‫התנהלה על כיבוש בית‪-‬העץ ששכן על עץ הפיקוס של‬
‫החבורה היריבה‪ .‬בית‪-‬עץ אחד שכן על עץ הפיקוס ליד‬
‫ביתו של שי פריש ז“ל והשני על עץ הפיקוס ליד ביתו של‬
‫מוטקה וגנר ז“ל‪ .‬מה היו כלי‪-‬הנשק? היריבים המושבעים‬
‫השליכו זה על זה את ה“גולגלך“ של עצי הברוש‪ .‬לאורי‬
‫זכור במיוחד מקרה אחד פחות נעים שבו טיפס על‬
‫הפיקוס ואורי ציגלר‪ ,‬אשר עמד על ענף גבוה יותר של‬
‫אותו עץ‪ ,‬הטיל עליו את מימיו‪.‬‬
‫אורי טאובר מספר‪” :‬אני הייתי הבלגניסט בבית‪ .‬אחי הגדול‬
‫היה חרוץ וחזק אבל לטפס לא ידע‪ ,‬כך שעץ הפיקוס היה‬
‫עבורי עיר מקלט‪ .‬חבריי ואני בנינו על העץ מתקנים שונים‬
‫בתחום המגורים‪ ,‬הצבא‪ ,‬התחבורה והתקשורת; בית‪-‬עץ‪,‬‬
‫עמדות תצפית ורכבל‪ .‬מתחנו חוטים בין הפיקוס שלי לבין‬
‫הברושים של אורי שטרן וכך יצרנו טלפון‪“.‬‬
‫חלק מעצי הפיקוס כבר איננו‪ ,‬חלקו כבר אינו מפואר‬
‫כשהיה‪ .‬גיזום משמעותי נעשה לראשונה כדי שענפי‬
‫העצים לא יפריעו לאוטובוסים של ”אגד“ שהתחילו לנסוע‬
‫בכפר לאחר שנסלל הכביש‪ .‬ברבות הימים החלה גם‬
‫חברת החשמל לגזום את העצים באופן מסיבי מדי שנה‪.‬‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן שרדו כמה עצי פיקוס מרשימים‪ .‬כיום אלה‬
‫עצים מוגנים שאסור לעוקרם‪ ,‬והם ממשיכים לפאר את‬
‫כפרנו ולעורר זיכרונות ילדות‪.‬‬
‫אילן סרק‬
‫עץ שאי‬
‫נו נותן פרי‬
‫ל‬
‫קור מן השורש‬
‫ע‬
‫לחסל תו‬
‫פעה מן היסוד‬
‫ל‬
‫פני שנים רבות מאוד הייתה ילדות אחרת‪ :‬לא היו שפע וכל‬
‫טוב כמו היום‪ ,‬לא היו מחשבים‪ ,‬לא היו טלפונים ניידים‪ ,‬לא‬
‫התכתבנו בפייסבוק‪ ,‬פשוט נפגשנו – נפגשנו על עץ התות‪.‬‬
‫בחצר ביתי היה עץ תות אדיר ממדים‪ ,‬שהניב תות שחור וטעים‪.‬‬
‫נהגנו לטפס עליו והיה בינינו מאבק בלתי פוסק מי יגיע ראשון‬
‫לצמרת העץ‪ ,‬אל התותים הכי טובים והכי טעימים‪ .‬בחופשת‬
‫הקיץ נהגנו לבנות לנו מחנה על העץ‪ .‬בילינו שם שעות‪ ,‬אכלנו‪,‬‬
‫שיחקנו והיינו מאושרים‪ .‬עד היום מזכירה לי אימי את הפעם‬
‫שבה חזרה מחו“ל לאחר היעדרות של שבועיים‪ ,‬ואני לא טרחתי‬
‫לרדת מהעץ כדי לומר לה שלום‪.‬‬
‫מאפיין לא חביב של העץ היה הלכלוך הרב שגרם‪ .‬בקיץ‪ ,‬כאשר‬
‫הבשילו התותים ונשרו‪ ,‬דרכו עליהם כולם והכניסו את כל‬
‫הלכלוך הביתה‪ .‬בשל כך‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬נגדע העץ בסופו של דבר‪.‬‬
‫אני מתגעגעת לעץ התות של ילדותי עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫הבית ליד עץ הדקל‬
‫יואב שער‬
‫כ‬
‫שהגעתי לראשונה לשדה‪-‬ורבורג לבקר את נורית‪ ,‬אז‬
‫חברתי וכיום אשתי‪ ,‬התאהבתי לא רק בה אלא גם במקום‪,‬‬
‫בנוף‪ ,‬ובעץ הדקל בחצר ביתה‪ ,‬שהקסים אותי ממבט ראשון‪.‬‬
‫כבר אז אמרתי לה‪” :‬יום יבוא ואני אתלה איזה ערסל ליד עץ‬
‫הדקל אצלכם בחצר‪ ,‬וכך אשכב לידו ואיהנה מצילו ‪ -‬הוא כל‪-‬‬
‫כך יפה בעיני“‪ .‬במרוצת הזמן הגעתי לבית הזה פעמים רבות‪.‬‬
‫פנטזיית הערסל השתנתה‪ ,‬ורציתי מאוד לבנות את ביתי בצמוד‬
‫לדקל‪.‬‬
‫שוב חלף זמן רב‪ ,‬הדברים צברו תאוצה‪ ,‬והבית שראיתי קודם‬
‫לכן בדמיוני הפך למשהו יותר מציאותי‪ .‬האדריכלית שהוזמנה‬
‫לתכנן את הבית החליטה לעקור את העץ‪ ,‬אבל אני נעמדתי על‬
‫הרגליים האחוריות והקדמיות‪ ,‬ולא הסכמתי לכך בשום פנים‬
‫ואופן‪.‬‬
‫תוך כדי גלגול דברים ושיחות על איך ומה‪ ,‬הוחלט שחמי וחמותי‬
‫ייבנו שם את ביתם החדש‪ ,‬והתנאי לכל אדריכל שהגיע )והיו כמה‬
‫וכמה( היה שאין לעקור את עץ הדקל בשום פנים ואופן; העץ‬
‫יישאר במקומו והבית ייבנה לידו‪ .‬וכך היה‪.‬‬
‫מאז כולנו מקיפים את עץ הדקל האדיר הזה באהבה‪ .‬ריצפנו‬
‫רחבה תחתיו‪ ,‬ובכל הזדמנות אנו שוהים בצילו‪ ,‬והוא‪ ,‬בתמורה‪,‬‬
‫ממשיך לפאר את סביבתנו‪.‬‬
‫עמ‘ ‪ || 24‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫עצים הם לפעמים געגועים‬
‫עץ התות‬
‫מאת אורי שחם‬
‫ב‬
‫חצרנו צומחים מזה שנים עצים של תות‪,‬‬
‫עץ אציל ונהדר ומפריו‪’ ,‬אפשר למות‘;‬
‫תות לבן ותות אדום‪,‬‬
‫המזכירים ימי ילדות‪ ,‬ימים של תום‪.‬‬
‫ידידה ספרה לי בלהיטות‬
‫איך בילדותה טיפסה על עץ התות‪,‬‬
‫ושם קרוב לצמרתו קראה בלהיטות‬
‫ספרים כמו ”שביל קליפות התפוזים“‪” ,‬הלב“ ו“הרעות“‪.‬‬
‫עמ‘ ‪25‬‬
‫בול עץ‬
‫קשה תפיסה‬
‫מתכון לרפרפת )פודינג( תות‪-‬עץ‬
‫מתכון באדיבות יונה דקרס‬
‫יונה דקרס נזכרת בנוסטלגיה במתכון ”הייקי“ של רפרפת )פודינג( תות‪-‬עץ‪,‬‬
‫אשר אימה‪ ,‬רוזל פינטוס ז“ל‪ ,‬הסבה לגרסה ישראלית מפודינג שנהגה להכין‬
‫בגרמניה מפירות יער‪.‬‬
‫‪Rote Grutze‬‬
‫)שמשמעו פודינג אדום(‬
‫אך לא רק בנות חיפשו עצמן על התות‪ ,‬ידידיי;‬
‫גם הבנים‪ ,‬ללא גבולות ועד בלי די‪.‬‬
‫משחקי מלחמה‪ ,‬וטרזן קטן לידם‪,‬‬
‫ואל נא‪ ,‬אל תגידו להד“ם‪.‬‬
‫ובעוד הפרי מבשיל‪ ,‬אללי‪ ,‬פחד מי ישורנו?‬
‫הפכו המלחמות על העץ לצרחות ייאוש של הורינו‪.‬‬
‫ממרח תותים עבה ודביק על נעלינו‪,‬‬
‫בשלל צבעים של אדום ולבן‪ ,‬לא עלינו!‬
‫אך לא רק מגרש משחקים היה העץ הזה הבסיסי‪,‬‬
‫ולא רק לכלוך איום גרם הפרי העסיסי ‪-‬‬
‫גם ריבה ניתן לרקוח ו“אם אין אני לי‪ ,‬מי לי“?‬
‫למתכון ריבת תותים נפלא ניתן לפנות לשחם גילי‪.‬‬
‫ידיד בוגר מביט בעץ ועיניו חולמות‪:‬‬
‫זה מזכיר לי אושר‪ ,‬כך אמר‪ ,‬ועיניו כמעט דומעות‪,‬‬
‫איזו עוצמה מקרין העץ‪ ,‬הדר והוד‪,‬‬
‫אני רוצה לשוב אליו עוד ועוד ועוד!‬
‫בכיף אטפס עליו כעת ועד לצמרתו‬
‫ממש כמו אז‪ .‬האם זה ביכולתי או ביכולתו?‬
‫אך בינינו‪ ,‬כאדם שקול זקן בר‪-‬דעת‪,‬‬
‫איך ארד ממנו ‪ -‬לא בטוח שארצה לדעת‪.‬‬
‫כנס ”תותנים“ מתכנס לקטיף מדי שנה‪,‬‬
‫אנשים בוגרים‪ ,‬אם לא זקנים‪ ,‬מדי עונה‪.‬‬
‫עוטפים הנעליים בשקיות עבות של פלסטיק אמין;‬
‫את זאת צריך לראות ולחוות כדי להאמין!‬
‫לסיכומם של הדברים אומר רק כך‪,‬‬
‫ושאף אחד כאן לא ישכח‪:‬‬
‫נוסטלגיה היא דבר כלל לא פשוט;‬
‫צבעונית היא ודביקה‪ ,‬ממש‪ ,‬ממש כמו פרי התות!‬
‫המצרכים‬
‫חצי ק“ג תות‪-‬עץ‬
‫‪ 1‬ליטר מים‬
‫סוכר לפי הטעם‬
‫‪ 80‬גרם עמילן תירס )קורנפלור(‬
‫מעט קינמון וקליפת לימון )לא הכרחי(‬
‫אופן ההכנה‬
‫לבשל את הפרי עם המים והתבלינים עד שהפרי מתרכך‪.‬‬
‫להפריד בין הפרי לנוזלים‪ ,‬לרסק את הפרי במערבל‬
‫ולהוסיף לנוזלים‬
‫להביא שוב לרתיחה ולהוסיף סוכר לפי הטעם‬
‫לעבות עם ‪ 80‬גרם עמילן תירס מומס במעט מים‬
‫לבשל ‪ 5-3‬דקות בחום נמוך תוך בחישה‬
‫לצקת לקערה או לצלוחיות‬
‫להגיש קר בתוספת רוטב וניל‬
‫חומרים לרוטב הווניל‬
‫‪ 1/2‬ליטר חלב‬
‫‪ 1‬כף קמח תפוחי‪-‬אדמה‬
‫‪ 1‬מקל וניל )או כפית תמצית וניל‪ ,‬או שקית סוכר וניל(‬
‫‪ 2‬כפות סוכר‬
‫‪ 2-1‬חלמונים )תלוי בגודל הביצה(‬
‫אופן ההכנה של רוטב הווניל‬
‫לערבל ביד את החמרים‬
‫לבשל תוך‪-‬כדי ערבול תמידי עד לעיבוי הרוטב‬
‫ניתן להוסיף את קצף החלבונים‬
‫עמ‘ ‪ || 26‬מגזין שדה‪-‬ורבורג | גליון מס‘ ‪5‬‬
‫עובדים בעץ‬
‫עמ‘ ‪27‬‬
‫הנגרייה הקטנה שלנו‬
‫לבנת היימן‬
‫נ‬
‫ורית ומיכאל שטרנברג אהבו מאז ומתמיד עצים על כל מופעיהם‪ :‬עצים‬
‫מלבלבים‪ ,‬עצים פורחים‪ ,‬עצים בשלכת ועצים עמוסי פרי‪ .‬הם אוהבים גם עץ‬
‫כחומר גלם‪ .‬לאחר שמיכאל החל לבנות בעץ‪ ,‬למדה גם נורית בקורס לנגרים‬
‫חובבים‪ ,‬בכוונה ליצור חפצים לצרכים אישיים‪ .‬הנכדות מעיין ותמר‪ ,‬שהיו אז‬
‫קטנות‪ ,‬הביעו עניין רב בנגרייה והחלו להביא אליה חברות רבות‪ ,‬ובעקבות זאת‬
‫נפתח בסופו של דבר חוג הנגרות הראשון‪.‬‬
‫מזה שתיים‪-‬עשרה שנים מארחת הנגרייה ילדים לחוגי נגרות‪ .‬בעבר התקיימו‬
‫גם חוגים למבוגרים ובאחד מהם השתתפה לילו רייס ‪ -‬מן הנשים הוותיקות‬
‫ביותר בכפר ‪ -‬ונמנתה עם התלמידות החרוצות והשקדניות ביותר‪ .‬נורית ומיכאל‬
‫משתמשים מתוך עקרון בחומרים ממוחזרים כגון גרוטאות‪ ,‬קרשים ורהיטים ישנים‪,‬‬
‫ומשום כך הם מכנים את עצמם ”חבורת הזבל“‪ .‬בחוגי הנגרות נבנים חפצים‬
‫מגוונים‪ :‬החל משולחנות קטנים‪ ,‬שרפרפים‪ ,‬מדפים‪ ,‬תחתיות לסירים וכיסאות‪-‬‬
‫סולמות ‪ -‬וכלה בפסלים‪ ,‬חנוכיות ועוד‪.‬‬
‫הנגרייה ממוקמת בפינה בחצר ביתם של נורית ומיכאל בצילם של עצי פקאן‬
‫אדירים‪ ,‬שבזכותם חווים הבאים בשער את חילופי העונות בכל חושיהם‪ .‬נורית‬
‫ומיכאל מקווים שהכנת עבודות מגוונות בעץ באותו מקום קסום תחדיר גם בילדים‬
‫את האהבה הרבה שהם עצמם רוחשים לעץ ולעצים‪.‬‬
‫הסטודיו של מאיה גל‬
‫לבנת היימן‬
‫כ‬
‫בר כילדה אהבה מאיה גל לקשט ולצייר‬
‫והייתה זו שתמיד מטילים עליה משימות‬
‫בתחום עבודות יצירה‪ .‬כשבגרה למדה עיצוב‬
‫מטבחים‪ ,‬עיצוב‪-‬פנים וצביעה אמנותית‪.‬‬
‫לאחר גירושיה‪ ,‬החלה ליצור לוחות‪-‬מודעות‬
‫מעוצבים‪ .‬היא קנתה מסגרות עץ בשוק‪-‬‬
‫הפשפשים והכינה לוחות‪-‬שעם יפים לתליית‬
‫מודעות‪.‬‬
‫המכירה הראשונה של הלוחות נעשתה ביריד‬
‫היוצרים הראשון שהיה בכפר לפני כשמונה‬
‫שנים‪ .‬בעקבות מכירה זו החלו להגיע הזמנות‬
‫מתושבי הכפר לצביעת רהיטי‪ -‬עץ‪ .‬במקביל‬
‫עבדה מאיה בחנות ברישפון‪ ,‬גם שם עסקה‬
‫בצביעה אמנותית של רהיטים‪ .‬לאחר כשנתיים‬
‫החלה לשפץ להנאתה רהיטים ישנים וערכה‬
‫מכירה בביתה‪ ,‬שהניבה עוד ועוד לקוחות‪.‬‬
‫בחודש אפריל האחרון חנכה מאיה את‬
‫הסטודיו שלה‪ ,‬הכולל בית‪-‬מלאכה וחנות‪.‬‬
‫היא קונה רהיטים ישנים בשוק‪-‬הפשפשים‬
‫או מאנשים שרוצים להיפטר מרהיטים ישנים‬
‫ומעניקה להם פנים‬
‫חדשות‪ .‬בסטודיו של‬
‫מאיה תוכלו למצוא‬
‫תריס ישן שהפך ללוח‬
‫של שולחן אוכל או‪,‬‬
‫לחילופין‪ ,‬לחזית של‬
‫שידה‪ .‬העיקרון השולט‬
‫הוא‬
‫בעבודתה של מאיה א‬
‫לשמר‬
‫מחזור‪ :‬היא נהנית‬
‫ר‬
‫ותוך‪-‬‬
‫את הריהוט הישן‪,‬‬
‫‬‫ממנו‬
‫כדי‪-‬כך היא יוצרת‬
‫נו‬
‫ומעניקה‬
‫משהו שונה לגמרי‬
‫ה‬
‫מאיה‬
‫לו חיים חדשים‪.‬‬
‫יה‬
‫ביריד‬
‫השתתפה גם השנה‬
‫יד‬
‫ניתן‬
‫הבתים הפתוחים‪ ,‬אז יתן‬
‫מכישרונה‬
‫היה להתרשם‬
‫ונה‬
‫היצירתי והמקורי‪.‬‬