‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל‬
‫תשע"א ‪2011‬‬
‫מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‬
‫מיסודן של האוניברסיטה העברית בירושלים והקרן לירושלים‪.‬‬
‫הפעילות בתמיכת עיריית ירושלים‪ ,‬הקרן לירושלים‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט‪.‬‬
‫‪www.mada.org.il‬‬
‫לוח הזמנים‬
‫הרשמה ומיון המועמדים לתחרות‪:‬‬
‫‪ - 31/10/2010‬תאריך אחרון להגשת מועמדות לתחרות‪.‬‬
‫‪ - 24/11/2010 - 10/12/2010‬פגישות מיון עם חלק מהמועמדים‪.‬‬
‫אמצע דצמבר ‪ - 2010‬סיום שלב המיון הראשון – הודעה למועמדים ולבתי הספר‪.‬‬
‫הכנה לקראת שלב הגמר‪:‬‬
‫‪ - 19/12/2010‬סדנת הכנה ראשונה למתחרים‪ .‬תתקיים במוזיאון המדע בירושלים‪.‬‬
‫‪ - 6/2/2011‬סדנת הכנה שנייה למתחרים ושלב מיון שני‪ .‬הגשת העבודות הכתובות המלאות לשיפוט‪ .‬הסדנא תתקיים במוזיאון המדע בירושלים‪.‬‬
‫‪ - 20/2/2011‬סיום הכנת הכרזה המדעית‪/‬הנדסית על ידי המתחרים‪.‬‬
‫‪ - 14-16/3/2011‬שלב הגמר‪ :‬מחנה מדענים ומפתחים צעירים‪ .‬יתקיים בירושלים‪.‬‬
‫‪ - 17-26/3/2011‬תערוכת העבודות שהגיעו לשלב הגמר פתוחה לקהל במוזיאון המדע‪.‬‬
‫לוח הזמנים נקבע בהתאמה לתחרויות הבינלאומיות אליהן נשלחים הזוכים בתחרות‪.‬‬
‫ייתכנו שינויים בלוח הזמנים‪.‬‬
‫למידע נוסף ניתן לפנות אל רכזת התחרות במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‪ :‬ירדן דודי‬
‫טלפון‪02-6544888 / 02-6544862 :‬‬
‫פקס‪02-5617837 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫אתר התחרות‪www.mada.org.il/young :‬‬
‫כתובת למשלוח מכתבים‪:‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל‬
‫מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד ירושלים‬
‫האוניברסיטה העברית גבעת רם ירושלים‪91904 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬לוח הזמנים‬
‫תוכן העניינים‬
‫‬
‫לוח הזמנים‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫ברכות‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫על התחרות‬
‫‪7‬‬
‫‬
‫אל המורים‬
‫‪9‬‬
‫‬
‫אל התלמידים‬
‫‪11‬‬
‫תנאי ההשתתפות‬
‫‪12‬‬
‫‬
‫שלבי התחרות‬
‫‪13‬‬
‫פרסים והזדמנויות‬
‫‪15‬‬
‫הזוכים בתחרות ‪2010‬‬
‫‪17‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬תוכן העניינים‬
‫‪2‬‬
‫ברכות‬
‫דבר שר החינוך‪ ,‬מר גדעון סער‬
‫"יצייר לו כל אחד באמת ובתמים מה שנשמתו מראה לו‪ ,‬יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכוח אל‬
‫הפועל‪ ...‬ומניצוצות כאלה‪ -‬אבוקות אור יקבצו ויאירו את כל העולם מכבודם‪ ,‬ומחלקי אמת פנימית‬
‫כאלה‪ -‬אמת גדולה תופיע" (הרב קוק‪ ,‬אורות הקודש‪ ,‬קס"ו)‬
‫שר החינוך‪ ,‬מר גדעון סער‬
‫תלמידים ותלמידות יקרים‪,‬‬
‫עם ישראל קידש את הלימוד והנחיל את ערך הלמדנות לדורות‪.‬‬
‫עוד לפני הקמת המדינה הקים הישוב היהודי הקטן בארץ ישראל‪ ,‬מוסדות חינוך לתפארת‪ :‬את‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬את הטכניון בחיפה ואת מכון ויצמן ברחובות‪.‬‬
‫חתני פרס נובל‪ :‬פרופ' הרשקו‪ ,‬פרופ' צ'חנובר ופרופ' עדה יונת התחנכו באקדמיה הישראלית ואת‬
‫עיקר עבודתם עשו בארץ‪ -‬ועל כך גאוותנו‪.‬‬
‫ההון האנושי המוצא ביטויו בלימוד ובמחקר‪ ,‬הוא תמצית עוצמתה של ישראל‪ :‬מחויבות למורשת‬
‫ופתיחות לחדשנות מתמדת‪.‬‬
‫אני שמח לברך אתכם על השתתפותכם בתחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ ,‬על הישגיכם ועל‬
‫רעיונות ויוזמות מדעיות מעוררות עניין שהצגתם ועל תגליות מקוריות שהגיתם‪.‬‬
‫הרבה ידע‪ ,‬מאמץ וזמן נדרש מחוקר‪ ,‬כדי להתמודד עם שאלות שאיש לא בחן לפניו‪ .‬התחרות‬
‫מעניקה לכם הזדמנות ואתגר בחיפוש אחר התגלית‪ ,‬שהוא חשוב לא פחות מהגילוי עצמו‪.‬‬
‫מערכת החינוך מדגישה את העידוד למצוינות ולפיתוח החשיבה היוצרת של התלמידים‪ .‬אני מאמין‬
‫בכך ורואה מתפקידה של המערכת לעודד את התלמידים לסקרנות‪ ,‬ליצירתיות ולתעוזה מחשבתית‪.‬‬
‫אני מברך אתכם מדעניות ומדענים צעירים על שקדנותכם ועל פירות השקעתכם‪.‬‬
‫גדעון סער‬
‫הזוכים בתחרות ‪ 2010‬בבית נשיא המדינה‬
‫‪3‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬ברכות‬
‫דבר מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬ד"ר שמשון שושני‬
‫דבר מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה‪ ,‬ד"ר עופר רימון‬
‫אני שמח וגאה לברך את כל משתתפי "תחרות מדענים ומפתחים בישראל תשע"א ‪."2011‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים הינה תוצר שראשיתו בתהליך למידה ממשוך ומאתגר המפתח את‬
‫תכונות המדען בתלמידים‪ ,‬ומעודד חשיבה מקורית ויצירתית‪ ,‬תוך חשיפה למקורות מידע מגוונים‪.‬‬
‫אלה המעזים‪ ,‬הינם העתודה המדעית החשובה לכינון חברה מתקדמת‪ ,‬השואפת להישגים בתחומי‬
‫המדע והטכנולוגיה‪ .‬המדענים והמפתחים הצעירים הם אלו שיביאו את בשורת היעד והניסיון של‬
‫מדינת ישראל לכלל העמים‪.‬‬
‫אנו במערכת החינוך מאמינים באיכות ובמצויינות ושואפים להתחדשות מתמדת וליצירת מרחב‬
‫להתעצמות הפוטנציאל האישי של כל אחד ואחת מתלמידינו‪ ,‬עד האחרון שבהם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬שר החינוך ואנוכי מובילים מהלך של תכנית תקשוב לאומית‪ ,‬בה מערכת החינוך מכינה את‬
‫התלמידים לאתגרי המאה ה‪ 21-‬באמצעות הטכנולוגיות של המאה ה‪ ,21-‬במגמה לממש עד תום את‬
‫הפוטנציאל המדעי טכנולוגי של אזרחי המחר‪.‬‬
‫משרד החינוך רואה חשיבות עליונה בקיום תחרות זו‪ ,‬בה נוטלים חלק מיטב תלמידי מערכת החינוך‬
‫ בני נוער סקרנים‪ ,‬יצירתיים‪ ,‬עיקשים וחדורי מוטיבציה‪ ,‬שעמלו רבות עד שהגיעו הלום ושעצם‬‫השתתפותם בפרויקט חינוכי יוקרתי זה‪ ,‬מסמנת אותם כעתודה המדעית טכנולוגית‪ ,‬החשובה כל כך‬
‫לעתידה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫אני מודה למורים ולמנהלים‪ ,‬למנחים האקדמיים‪ ,‬לשותפים שתומכים ולאנשי מוזיאון המדע בירושלים‪,‬‬
‫על הובלת תחרות חשובה זו‪.‬‬
‫ולתלמידים המתמודדים – זכרו שזוהי תחרות שאין בה מפסידים אלא רק מנצחים ובטוחני שנשמע‬
‫על רבים מכם בשנים שיבואו‪.‬‬
‫אני מאחל לכם הצלחה רבה ומברך אתכם בעתיד פורה‪ ,‬מוצלח ורב אתגרים‪.‬‬
‫התחרות משקפת דיאלוג בין תלמידים שוחרי דעת‪ ,‬מדענים ואנשי תעשיה חדורי רצון לטפח תלמידים‬
‫אלו וללמדם לצעוד בדרכם‪" ,‬דרך החקר"‪ ,‬תוך סלילת הנתיב ויצירת ההזדמנות להכיר גם את הקשיים‬
‫כשהמטרה המסומנת ברורה‪.‬‬
‫עם השתתפותכם התלמידים היא הזכייה לשמה והזוכים שייצגו את מדינת ישראל בתחרויות‬
‫הבינלאומיות‪ ,‬ישאו בגאווה את הישגנו‪.‬‬
‫ברצוני לברך את כל בני הנוער המשתתפים בתחרות‪ ,‬יישר כוחכם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לברך על שיתוף הפעולה בין משרד החינוך‪ ,‬המורים והמנחים‪ ,‬חברת אינטל‪ ,‬הדוקטורנטים של‬
‫האוניברסיטה העברית ומוזיאון המדע ע"ש בלומפילד‪ ,‬שהטו כתף ויצרו הזדמנות למתן הכרה וביטוי‬
‫למצוינות בקרב תלמידי מערכת החינוך‪ ,‬תוך שילוב יזמות‪ ,‬מומחיות וראיה מערכתית‪.‬‬
‫בברכת הצלחה למתמודדים‬
‫ויישר כוח לתומכים‪,‬‬
‫עופר רימון‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫ד"ר שמשון שושני‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬ברכות‬
‫‪4‬‬
‫ברכות‬
‫דבר יו"ר ועדת ההיגוי של התחרות‪ ,‬פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‬
‫דבר יו"ר חבר השופטים‪ ,‬פרופ' חנוך גוטפרוינד‬
‫אנחנו מזמינים אתכם להיות שותפים פעילים בחגיגה‬
‫מרגשת ומיוחדת של מדע‪ .‬מלאו ארבע עשרה שנים‬
‫לתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל‪ ,‬וכולנו‪,‬‬
‫בקהילייה המקומית והבינלאומית של העושים מדע‬
‫וטכנולוגיה‪ ,‬גאים להוליך את התחרות‪.‬‬
‫השתתפותכם בתור מדענים ומפתחים צעירים‬
‫בתחרות תהווה עבורכם את הצעד הראשון במסע‬
‫אל היער הגדול והמופלא של התהיות והשאלות‬
‫המדעיות ושל העיצובים הטכנולוגים‪.‬‬
‫כאשר התחלתי לבחון את הרעיון המרתק של קיום‬
‫תחרות המדענים הצעירים של ישראל במוזיאון המדע‬
‫ע"ש בלומפילד ירושלים‪ ,‬לא העליתי על דעתי את כל‬
‫המשמעיות של קיום התחרות אצלנו‪ .‬ארבע עשרה‬
‫שנים אחר כך אני מוצאת את הזוכים בתחרות בשנים האלו עסוקים היום בפעילויות מדעיות מגוונות;‬
‫הזוכה בתחרות הראשונה‪ ,‬ערן אלחייק‪ ,‬לומד לקראת תואר דוקטור ומשיק חברת סטארט‪-‬אפ‪ ,‬הזוכה‬
‫בשנת ‪ ,1999‬עוז נחום‪ ,‬שהגיע מקרית שמונה‪ ,‬לומד בתוכנית יוקרתית באקדמיה‪ ,‬רשא אתמנא לומדת‬
‫מדעי הרפואה ויוזמת פרויקטים חברתיים של דו קיום‪ ...‬ועוד רבות ורבים אחרים‪.‬‬
‫להיות מדען ומפתח צעיר זו חגיגה חברתית עם שפה חותכת גבולות‪ ,‬עם חוויות של חיפוש‪ ,‬עם תחושות‬
‫של הצלחה ועם תרומה להפוך את העולם טוב יותר‪.‬‬
‫כיושב ראש חבר השופטים של תחרות "מדענים‬
‫ומפתחים צעירים בישראל"‪ .‬מזומנת לי כל שנה‬
‫חוויה מיוחדת במינה‪ .‬המפגש עם המתחרים מרחבי‬
‫הארץ‪ ,‬אשר מתכנסים ביום התחרות במוזיאון‬
‫המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‪ ,‬הוא שיאו של‬
‫תהליך שנמשך חודשים אחדים – מפרסום "קול‬
‫קורא" להשתתף בתחרות ועד להכנת העבודות‬
‫שנבחרו לקראת הצגתן לשיפוט‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬זו חוויה לשהות ביום הזה במוזיאון המדע‪,‬‬
‫בין העבודות המייצגות שטחים רבים ומגוונים‬
‫במדע ובטכנולוגיה‪ ,‬ובמחיצת הצעירים והצעירות‬
‫שיש להם הדמיון והסקרנות‪ ,‬הכישרון והיכולת‪,‬‬
‫הנכונות וההתמדה הדרושים להשלים עבודה‬
‫שיש בה עניין‪ ,‬מקוריות וחדשנות מיוחדים במינם‪ .‬ביום התחרות מוטלת על עמיתי בחבר השופטים‪,‬‬
‫כולם חוקרים בולטים מאוניברסיטאות שונות‪ ,‬ועלי‪ ,‬משימה קשה‪ .‬בחירת העבודות הראויות‬
‫לפרס או לציון מיוחד אינה פשוטה‪ .‬אנחנו עושים את עבודתנו בנאמנות ובהרגשת אחריות‪ ,‬ועם‬
‫זאת אנחנו מתלבטים לא מעט בתהליך הזה‪ .‬אנחנו מתברכים בכך‪ ,‬שמקבלי הפרסים בתחרות‬
‫שלנו ייצגו את ישראל בהצלחה בתחרויות דומות באירופה ובארצות הברית‪ .‬בשנת ‪2010‬‬
‫מתחרה שזכה בתחרות הארצית באחד המקומות הראשונים ייצג את ישראל בתחרות העולמית‬
‫‪ Intel-ISEF‬בקטגוריית פיזיקה‪ ,‬וזכה שם במקום רביעי ובפרס מיוחד מטעם קרן ‪.Lemelson‬‬
‫במשך שלוש עשרה שנות קיום התחרות היא הפכה לאירוע המרכזי של יום המדע‪ ,‬המצוין בישראל כל‬
‫שנה ביום הולדתו של אלברט איינשטיין‪ .‬יחד עם עמיתי בחבר השופטים‪ ,‬אני מצטרף ליוזמי ומארגני‬
‫התחרות בשנתה הארבע עשרה‪ ,‬לקריאת עידוד לכל התלמידים המסוגלים להשתתף בתחרות זו‪.‬‬
‫בואו והיו מדענים ומפתחים צעירים‪,‬‬
‫נאוה בן‪-‬צבי‬
‫פרופ' חנוך גוטפרוינד‬
‫‪5‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬ברכות‬
‫דבר מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית‪ ,‬הגב' מקסין פסברג‬
‫פעילות אינטל בישראל מתקיימת לאורך שנים בזכות‬
‫יכולתם של המהנדסים ותלמידי המדעים המדויקים‬
‫העובדים באינטל‪ .‬היתרון היחסי של אינטל ישראל‬
‫נשמר בזכות איכות האנשים‪.‬‬
‫אתם המתמודדים‪ ,‬מייצגים את האוכלוסייה העתידית‬
‫שתשמר ותשפר את יכולות תעשיית ההיי‪-‬טק בכלל‬
‫ושל אינטל בפרט‪.‬‬
‫אינטל תומכת ב"תחרות מדענים ומפתחים צעירים‬
‫בישראל" על מנת לעודד שוויון הזדמנויות למצטיינים‬
‫בקרב הלומדים‪.‬‬
‫הזוכים הישראלים שייצגו את ישראל בתחרות ‪ .Intel ISEF‬ישי פרנקל‪ ,‬דניאל ניימרק‪ ,‬מקסין פסברג‪ ,‬עדי פרידמן‪ ,‬חגית יפה‪-‬ויזל‬
‫הזוכים בתחרות הישראלית יקבלו מלגות לימודים וחלקם ייסעו להשתתף בתחרות ‪Intel-ISEF‬‬
‫היוקרתית המתקיימת מדי שנה בארה"ב‪ 1500 .‬המתמודדים המייצגים ‪ 50‬מדינות ברחבי העולם‪ ,‬זוכים‬
‫לחוויה של יצירת קשרים‪ ,‬לימוד הדדי‪ ,‬פרסים ומלגות בשווי של מיליוני דולרים לזוכים בקטגוריות‬
‫השונות‪.‬‬
‫המשתתפים מהווים את הטובים בתלמידי בתי הספר בארץ‪ ,‬ואני מחכה לפגוש את הזוכים בתחרות‬
‫הישראלית לקראת יציאתכם לייצג את ישראל בכבוד בארצות הברית‪.‬‬
‫תיהנו‪ ,‬תחכימו ותצליחו‪.‬‬
‫מקסין‬
‫המשתתפים שעלו לשלב הגמר בתחרות בביקור בכנסת‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬ברכות‬
‫‪6‬‬
‫על התחרות‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל מהי?‬
‫מטרות התחרות‬
‫תחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" היא תחרות ארצית המתקיימת‪ ,‬זו השנה הארבע עשרה‪,‬‬
‫כחלק מאירועי השבוע הלאומי למדע‪ ,‬החל בסמוך ליום הולדתו של אלברט אינשטיין‪.‬‬
‫התחרות מציגה את מיטב ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של צעירים מישראל‪ .‬מתחרים בה פרויקטים‬
‫מקוריים ‪ -‬מחקריים והנדסיים ‪ -‬שבוצעו במהלך השנה האחרונה ע"י תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ‬
‫במסגרות שונות‪ :‬עבודות גמר לבגרות‪ ,‬פרויקטי גמר טכנולוגיים ופרויקטים אישיים שונים‪.‬‬
‫התחרות היא חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לעידוד הקשר ושיתוף הפעולה‬
‫בין מדענים צעירים באירופה‪ ,‬ושל התחרות העולמית היוקרתית המתקיימת בחסות בחסות אינטל‪,‬‬
‫)‪.Intel-ISEF (International Science & Engineering Fair‬‬
‫הזוכים בתחרות מייצגים את ישראל בתחרויות בינלאומיות וזוכים במלגות לימודים במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה בישראל‪.‬‬
‫האיחוד האירופי מינה את פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪ ,‬נשיאת "מכללת הדסה" בירושלים‪ ,‬לראש ועדת ההיגוי‬
‫של התחרות‪ .‬יו"ר חבר השופטים הוא פרופ' חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬בצוות‬
‫השופטים מדענים ומהנדסים בכירים ממוסדות ההשכלה הגבוהה ומהתעשייה המתקדמת בישראל‪.‬‬
‫את המדענים והמפתחים הצעירים מנחים ומלווים הרכז האקדמי של התחרות ‪ -‬פרופ' גדי גלזר‬
‫מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬צוות של תלמידי מחקר מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬עובדי פיתוח מאינטל וצוות‬
‫מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים‪.‬‬
‫העולים לשלב הגמר משתתפים במחנה בן שלושה ימים בירושלים‪ .‬במהלך המחנה נערך השיפוט ושיאו‬
‫של המחנה הוא טקס ההכרזה על הזוכים‪ ,‬המתקיים בבית נשיא המדינה במעמד נבחרי ציבור‪ ,‬מכובדים‬
‫רבים‪ ,‬הורי המדענים והמפתחים הצעירים ומוריהם‪ .‬לאחר התחרות מוצגת תערוכת העבודות בפני הקהל‬
‫הרחב במשך כשבועיים ומושכת תשומת לב רבה של התקשורת והציבור‪.‬‬
‫> קידום מחקר מדעי‪ ,‬מעמיק ויסודי וקשר עם האקדמיה בקרב תלמידי תיכון‪.‬‬
‫התחרות זוכה לתמיכה ולסיוע של המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך ושל חברת אינטל‪.‬‬
‫אנו רואים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים אמצעי חשוב לטיפוח מצוינות‪ ,‬לעידוד וקידום החשיבה‬
‫היצירתית במדע‪ ,‬בטכנולוגיה ובתחומים נוספים‪ ,‬להכרה בחשיבות מחקר מדעי ופיתוח הנדסי ולטיפוח‬
‫קשרים בינלאומיים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫> עידוד ביצוע פרויקטים הנדסיים ברמה גבוהה תוך שיתוף פעולה ועבודת צוות‪.‬‬
‫> קידום יצירתיות ועידוד כישרונות צעירים בתחומי המדע והטכנולוגיה‪.‬‬
‫> עידוד תלמידים צעירים לבחירת מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בהמשך דרכם‪.‬‬
‫> הצגת הישגים מדעיים וטכנולוגיים של צעירים מישראל באירופה וארה"ב‪.‬‬
‫> יצירת בסיס לשיתוף פעולה בין מדענים ומפתחים צעירים מכל העולם‪.‬‬
‫יותם עזריאל‬
‫לידור קרקו ומיטל שבת‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬על התחרות‬
‫חבר השופטים בתחרות ‪2009‬‬
‫פרופ' בת‪-‬שבע כרם | המכון למדעי החיים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫חבר השופטים מורכב מבכירי המדענים ואנשי הפיתוח במוסדות המחקר‪ ,‬האקדמיה‬
‫והתעשייה של מדינת ישראל‪ ,‬בתחומי הדעת השונים של התחרות‪.‬‬
‫פרופ' דליה עופר | המחלקה ליהדות בת זמננו‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרופ' ג'וני גרשוני | המחלקה לחקר התא ואימונולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרופ' חנוך גוטפרוינד ‪ -‬יו"ר | מכון רקח לפיסיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרופ' ברכה רגר | המחלקה לאימונולוגיה ווירולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫פרופ' ראם סרי | מכון רקח לפיסיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ד"ר חוסאם מסאלחה | משרד המדע והטכנולוגיה‬
‫מר ישי פרנקל | מנכ"ל מרכז הפיתוח של חברת אינטל‪ ,‬ירושלים‬
‫ד"ר נילי קרן | המחלקה למדעי הרוח‪ ,‬סמינר הקיבוצים‬
‫מר יואל קופרניק | מרכז הפיתוח של חברת אינטל‪ ,‬ירושלים‬
‫ד"ר אליהו צור | החוג להיסטוריה‪ ,‬סמינר הקיבוצים‬
‫פרופ' אהוד דה‪-‬שליט | המכון למתמטיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרופ' יעקב אזולאי | החוג למדעי האופטומטריה‪ ,‬מכללת הדסה‪ ,‬ירושלים‬
‫פרופ' שמעון אולמן | המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית‪ ,‬מכון ויצמן למדע רחובות‬
‫פרופ' תמר פלש | המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫ד"ר מיכאל ברמן | מנכ"ל ביומדיקום ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫פרופ' שמואל עינב | המחלקה להנדסה ביו רפואית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫פרופ' עמליה אוליבר | המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫המתחרים ביום השיפוט‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬על התחרות‬
‫‪8‬‬
‫אל המורים‬
‫מורים – המפתח להצלחה‬
‫בין יעדיו החינוכיים של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‪ :‬לעודד מצויינות מדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בקרב נוער וצעירים ולעודד בחירה של צעירים במקצועות הקשורים למדע וטכנולוגיה‪.‬‬
‫‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים היא אחת הדרכים להגשמת יעדים אלה והמורים הם שותפים טבעיים‬
‫לתהליך‪ .‬באמצעות עידוד תלמידים לבצע מחקרים מדעיים ופרויקטים הנדסיים‪ ,‬בכוחם של מורים‬
‫להניע את תלמידיהם להשתתף בתחרות ולסייע להם בכל שלביה‪.‬‬
‫כדאי להציג בפני התלמידים את התחרות ואת ההזדמנויות הנפתחות בפני המשתתפים בה‪ :‬השתתפות‬
‫במחנה "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" המתקיים בירושלים‪ ,‬השתתפות בתחרויות בינלאומיות‬
‫בארצות הברית ובאירופה‪ ,‬ביקור במוסדות מחקר בחו"ל וכן פרסים יקרי ערך לזוכים‪ ,‬ביניהם מלגות‬
‫לימודים במוסדות אקדמיים בישראל‪.‬‬
‫פרופ' נאוה בן צבי מעניקה תעודת הצטיינות למורה מוטי מאיר‪2007 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬אל המורים‬
‫סדנה בינלאומית של אינטל בארה"ב למורים מצטיינים ומובילים בהנחיית פרויקטים‬
‫מאז שנת ‪ 2003‬השתתפו בסדנה עשרה אנשי חינוך מצטיינים בישראל‪ ,‬שזכו לחוויה ייחודית‪.‬‬
‫(מתחום מדעי הטבע‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬המתמטיקה והטכנולוגיה)‬
‫אחת לשנתיים נבחרים שני מורים מצטיינים למדעים וטכנולוגיה מהחינוך העל‪-‬יסודי להשתתף‪ ,‬כנציגי‬
‫ישראל‪ ,‬בסדנה בינלאומית לאנשי חינוך‪ .‬הסדנה‪ ,Intel ISEF - Educators Academy ,‬מתקיימת‬
‫בארה"ב במקביל לתחרות אינטל הבינלאומית למדענים ומפתחים צעירים ונמשכת שבוע‪.‬‬
‫במסגרת סדנה ייחודית ומרתקת זו נפגשים אנשי חינוך מרחבי העולם‪ ,‬לדון בדרכים לעידוד למידה‬
‫באמצעות פרויקטים (לב"פ)‪ ,‬למשיכת תלמידים ללימודי המדעים‪ ,‬המתמטיקה והטכנולוגיה‪ ,‬ולארגון‬
‫תחרויות מדעיות‪.‬‬
‫בסדנה מעבירים מורים מצטיינים ומומחים קורסים והרצאות ומתקיימים בה חילופי רעיונות‪ .‬בעקבות‬
‫הסדנה מתבקשים המשתתפים לגבש תוכנית פעולה במטרה לקדם את התחום בישראל‪.‬‬
‫‬
‫השנה תתקיים הסדנא בלוס אנג'לס‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬במהלך חודש מאי ‪ .2011‬השתתפות מורים בסדנה בשנים‬
‫הקרובות מותנית בהזמנת חברת אינטל ובאישור משרד החינוך‪.‬‬
‫ד"ר אמנון יוסף‪ ,‬מנחה פרויקטים ומורה לפיזיקה‪ ,‬תיכון ליהמן דימונה‪ ,‬מקיף כללי ואולפנת נתיבות‪ ,‬השתתף‬
‫בסדנא בשנת ‪:2009‬‬
‫"הרווח מהשתתפות בסדנא היה כפול‪ :‬ראשית‪ ,‬פגישה עם מורים למדעים ואנשי אקדמיה מכל העולם‪,‬‬
‫החלפת רעיונות עמם ושיטות שונות לשילוב פרויקטים בתוכנית הלימודים בבית הספר‪ ,‬אותן איישם כבר‬
‫בשנת הלימודים הקרובה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצפייה בתחרות התלמידים הראתה כי השמיים הם הגבול‪ ,‬ואם נותנים‬
‫לתלמידים את האפשרות‪ ,‬הם יכולים לבצע עבודות ברמה מחקרית גבוהה‪ .‬ההנאה שבצפייה בתלמידים‬
‫הייתה ההכרה בעובדה שהחקר המדעי מסב עונג לעוסקים בו‪ .‬ההתחלה המוקדמת עשויה להוביל לעיסוק‬
‫מדעי גם בעתיד‪ ,‬דבר ששמענו עליו הן מפי המורים והן מפי בוגרים של תחרות זו"‪.‬‬
‫המורים ייבחרו על‪-‬ידי ועדת שיפוט על סמך הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫> הצטיינות בהובלת פרויקטים‬
‫> עידוד תלמידים לביצוע פרויקטים‪ ,‬להגשת עבודות גמר ולהשתתפות בתחרויות‬
‫> רצון ליזום ולבצע בעתיד מהלכים לביסוס דרך למידה זו והפצתה בקרב מורים עמיתים‬
‫> שליטה טובה בשפה האנגלית בדיבור ובכתיבה‬
‫למורים הנבחרים תוענק תעודת הוקרה במסגרת אירועי הסיום של תחרות מדענים ומפתחים צעירים‬
‫בישראל ‪.2011‬‬
‫הקריטריונים ופרטי הגשת המועמדות יתפרסמו באתר האינטרנט של מוזיאון המדע בכתובת‪:‬‬
‫‪ ,www.mada.org.il/young/teachers‬באתרי המפמ"רים למדעים וטכנולוגיה ובאתרים חינוכיים אחרים‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬אל המורים‬
‫המשלחת הישראלית לתחרות ‪ ,Intel ISEF‬סאן חוזה קליפורניה‪2010 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫אל התלמידים‬
‫התחרות כהזדמנות‬
‫בוגרי התחרות מהשנים הקודמות מספרים‪:‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל היא הזדמנות עבור מבצעי עבודות מחקר מדעי ופרויקטים‬
‫הנדסיים להשתתף בתחרות יוקרתית שהיא חלק מתחרויות בינלאומיות‪.‬‬
‫יש לכם‪:‬‬
‫> הזדמנות להגיש את עבודתכם לשיפוטם של בכירי המדענים והמהנדסים בארץ‪ ,‬מהאקדמיה‬
‫והתעשייה‪ ,‬ולהציגה בפני הציבור‪.‬‬
‫> הזדמנות לזכות בפרסים יקרי ערך‪ ,‬להשתתף בתחרויות בינלאומיות באירופה וארה"ב ולנסוע‬
‫למוסדות מחקר ומכונים טכנולוגיים מובילים בעולם‪.‬‬
‫> הזדמנות להכיר וליצור קשרים עם מדענים ומפתחים צעירים מכל רחבי הארץ והעולם‪.‬‬
‫> הזדמנות להרחיב ולשדרג את המחקר או הפרויקט ההנדסי שלכם ולפתח מיומנויות הצגה‬
‫בעל‪-‬פה ובכתב‪.‬‬
‫בואו להשתתף בתחרות חשובה זו‪ ,‬להיחשף להזדמנויות חדשות ולתרום למדע‪ ,‬לטכנולוגיה ולחברה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫צופיה ויצמן וירדן תורג'מן‬
‫‪11‬‬
‫ערן אלחייק מבאר שבע‪:1998 ,‬‬
‫"לאחר התחרות הקמתי חברה שקשורה לנושא העבודה‬
‫שלי‪ ,‬שפעלה במשך ‪ 7‬שנים ואני מקווה להפעילה בעתיד"‪.‬‬
‫עוז נחום מקרית שמונה‪:1999 ,‬‬
‫"במיוחד זכור לי המפגש עם המשתתפים האחרים‬
‫בתחרות‪ .‬מאוד נהניתי לדבר עם אנשים בגילי‬
‫שמתעניינים במדע"‪.‬‬
‫דני אורבך מרעננה‪:1999 ,‬‬
‫"בשנת ‪ 1999‬כתבתי עבודה בהיסטוריה שזכתה‬
‫במקום הראשון‪ .‬כיום פרסמתי ספר בנושא בו‬
‫העבודה עסקה‪ ,‬ואני מתחיל תוכנית דוקטורט של‬
‫אוניברסיטת הרווארד"‪.‬‬
‫קרן מאור מראשון לציון‪:2002 ,‬‬
‫"בעקבות הזכייה בארץ‪ ,‬השתתפתי בתחרות‬
‫באוסטריה‪ ,‬שם זכיתי בפרס להשתתף במשלחת‬
‫מחקר בקוטב הצפוני"‪.‬‬
‫רשא עתמאנה מבקעה אל גרבייה‪:2003 ,‬‬
‫"התחרות הייתה מודל מוקטן של עולם המחקר‬
‫המדעי‪ ,‬חוקרים מתחומים שונים נפגשים ומציגים את‬
‫העבודות שלהם"‪.‬‬
‫יהונתן ויינטראוב מחולון‪:2005 - 2003 ,‬‬
‫"הפרויקט הזה פתח בפניי דלתות רבות בצבא‬
‫ובאקדמיה‪ ,‬אנשי מקצוע שקראו עליו ביקשו ממני‬
‫לתת הרצאות בנושא ולבצע מחקרים משותפים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2010‬השתתפתי בתחרות כמנחה של שני פרויקטים"‪.‬‬
‫רים טאהא מנצרת‪:2004 ,‬‬
‫"אין יותר מזה שאתה חוקר משהו ומחפש תשובה או‬
‫תוצאה כלשהי‪ ,‬שאף אחד חוץ ממך עוד לא השיג‪.‬‬
‫כשתגיע למסקנה ‪ -‬הרווחת פעמיים‪ ,‬פעם כהגעת‬
‫לסיפוק העצמי שלך ופעם כשתרמת לגלגל המדע‬
‫להתגלגל עוד צעד קדימה"‪.‬‬
‫ענבל פליישר מנתניה‪:2008 ,‬‬
‫"התחרות הייתה חוויה מלמדת ומרחיבת אופקים‪.‬‬
‫המפגש עם בני נוער באותו גיל‪ ,‬כולם סקרנים ועם‬
‫רעיונות חדשים השאירה עלי חותם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקשרים‬
‫שנוצרו בתחרות קיימים עד היום‪ ,‬ופוגשים בוגרים‬
‫רבים של התחרות גם בהמשך הדרך"‪.‬‬
‫פריאל לוי מראשון לציון‪:2008 ,‬‬
‫"שלושת ימי הגמר היו החלק המהנה במיוחד‪ .‬אלה‬
‫ימים אינטנסיביים‪ ,‬מלאים בהנאה חברתית רבה‬
‫ובהכרה לעומק של המשתתפים המוכשרים"‪.‬‬
‫לתחרות ‪,Intel-ISEF‬‬
‫הישראלים‬
‫‪:2009‬‬
‫הנציגיםתקווה‪,‬‬
‫שחר גבירץ מפתח‬
‫"שלב הגמר‪ ,‬שמורכב מ‪ 3-‬ימים אותם מעבירים‬
‫במוזיאון המדע בירושלים‪ ,‬היה אחד האירועים‬
‫המעניינים ביותר בהם השתתפתי במהלך תקופת‬
‫התיכון‪ .‬מדובר במפגש מאד מעניין עם בני נוער‬
‫אחרים‪ ,‬ממקומות שונים‪ ,‬מדתות שונות ומרקע שונה‪,‬‬
‫כשהמשותף לכולם הוא הכנת עבודת גמר"‪.‬‬
‫אוריה שביט‪ ,‬יונתן שמיר‪ ,‬לילך דרי‪ ,‬דניאל טומה‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬אל התלמידים‬
‫תנאי ההשתתפות בתחרות‬
‫גיל המתחרים‬
‫המגישים את מועמדותם יהיו בני ‪ 15‬עד ‪ 20‬ב‪( 1.1.2011 -‬נולדו בין ‪ 1.1.1991‬ל‪.)1.1.1996 -‬‬
‫היקף העבודה‬
‫על העבודה להיות בהיקף מקביל לעבודת גמר מדעית לבגרות או פרויקט גמר הנדסי ברמה של ‪ 4-5‬יח"ל‪.‬‬
‫מספר המתחרים‬
‫העבודה יכולה להתבצע על‪-‬ידי מתחרה בודד או ע"י צוות של עד שלושה משתתפים‪.‬‬
‫עבודה שבוצעה כעבודת צוות תוגש לתחרות ע"י כל אנשי הצוות‪.‬‬
‫תחומי התוכן של העבודה המוגשת‬
‫במסגרת התחרות ניתן להגיש עבודת מחקר או פיתוח בתחומים הבאים‪ :‬מדעי החיים‪ ,‬מדעי הסביבה‪,‬‬
‫פיסיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬מדעי החברה והיסטוריה או תחומים משולבים‪.‬‬
‫עבודה עם בני‪-‬אדם ובע”ח‬
‫מחקר בו מעורב אדם‪ ,‬הכולל פעולות חודרניות‪ ,‬מתן תרופות‪ ,‬שימוש בדגימות דם וברקמות וקבלת מידע אישי‬
‫העלול לפגוע בצנעת הפרט‪ ,‬מחייב אישור ועדת הלסינקי המוסדית‪ ,‬שיינתן לחוקר המנחה את העבודה‪.‬‬
‫כל ניסוי הכרוך בשימוש בבע"ח מחייב אישור של הוועדה המוסדית לניסויים בבע"ח‪ ,‬שיינתן לחוקר המנחה‬
‫את העבודה‪.‬‬
‫עבודת המשך‬
‫מתחרים שהשתתפו בעבר ב"תחרות מדענים ומפתחים צעירים" יכולים להגיש שוב את מועמדותם‪ ,‬בתנאי‬
‫שעומדים בכל הקריטריונים להרשמה‪ .‬ניתן להגיש עבודה חדשה‪ ,‬או הרחבה של עבודה שהוגשה בעבר‪.‬‬
‫אם תוגש הרחבה לעבודה קודמת‪ ,‬יערך המיון והשיפוט על‪-‬סמך ההתקדמות שנעשתה בשנה האחרונה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫הערה‬
‫ההשתתפות בתחרות מותרת גם למתחרים שהשתתפו בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל בעבר‪,‬‬
‫לעבודות שהשתתפו בתחרויות אחרות או מוגשות במקביל לתחרות נוספת‪.‬‬
‫מועד ביצוע הפרויקט‬
‫על עבודת המחקר או הפיתוח להסתיים עד פברואר ‪ ,2011‬ולפחות חלק ממנה חייב להתבצע במהלך‬
‫שנת ‪.2010‬‬
‫העבודה המוגשת לתחרות חייבת להתבצע ולהסתיים בתקופה בה המועמד עדיין בתיכון‪ .‬עבודות שנעשות‬
‫במסגרות שאחרי תיכון לא יוכלו להשתתף בתחרות‪ .‬ניתן להגיש עבודות שנעשו במהלך הלימודים התיכוניים‬
‫גם לאחר סיום הלימודים‪ ,‬אך מתחרים אלה לא יוכלו לייצג את ישראל בתחרות בארה"ב‪.‬‬
‫שפה‬
‫העבודה תוגש בשפה העברית‪ .‬אם נכתבה בשפה אחרת‪ ,‬יוגש תקציר מפורט בעברית‪.‬‬
‫רותם בן צבי‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬אל התלמידים‬
‫עמית לוקשינסקי ומיכאל ברלחיס‬
‫‪12‬‬
‫שלבי התחרות‬
‫שלבי התחרות‬
‫א‪ .‬הגשת מועמדות‬
‫המועמדות תוגש באמצעות תקציר העבודה והמלצה‪ ,‬היות שבשלב הגשת המועמדות חלק מהפרויקטים‬
‫עדיין לא הסתיימו‪.‬‬
‫ההרשמה היא אלקטרונית דרך אתר התחרות ומיועדת לתלמידים ולאנשי הקשר מטעם ביה"ס‪.‬‬
‫איש קשר מטעם בית הספר (מורה‪ ,‬רכז עבודות גמר‪ ,‬מנהל וכד')‪ :‬יירשם במערכת פעם אחת עבור כל‬
‫הפרויקטים הנרשמים מטעמו‪.‬‬
‫ממליצים‪ :‬ההמלצות ימולאו בטופס המיועד‪ ,‬הניתן להורדה באתר התחרות‪ ,‬וישלחו ישירות על‪-‬ידי‬
‫הממליצים לרכזות התחרות בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫כתובת ההרשמה האלקטרונית‪www.mada.org.il/young/registration :‬‬
‫בשאלות נא לפנות לרכזת התחרות ירדן דודי‪[email protected] ,02-6544862 :‬‬
‫‪ .2‬המלצה‪:‬‬
‫כממליצים ישמשו מבוגרים שמכירים את העבודה והיו מעורבים בתהליך הכנתה‪ ,‬למשל‪ :‬מנחה‪ ,‬מורה‬
‫מלווה או רכז‪/‬ת עבודות גמר (קרובי משפחה לא יוכלו לשמש ממליצים)‪ .‬ניתן לצרף יותר מהמלצה אחת‪.‬‬
‫על הממליצים למלא את ההמלצה בטופס המיועד לכך‪ ,‬אותו יש להוריד מאתר התחרות בכתובת‪:‬‬
‫‪ .www.mada.org.il/young/registration‬הטופס כולל שאלות על אופן בחירת הנושא‪ ,‬עצמאות‪,‬‬
‫יוזמה ויצירתיות‪ ,‬חשיבה מדעית‪/‬הנדסית‪ ,‬תהליך העבודה‪ ,‬בקיאות והבנת הנושא והעבודה מול המנחה‪.‬‬
‫חשוב מאוד שההמלצה תהייה אישית ומפורטת‪.‬‬
‫על הממליצים לשלוח את הטופס ישירות בדוא"ל לרכזות התחרות‪[email protected] :‬‬
‫ב‪ .‬שלב מיון ראשון‬
‫על מיון המועמדים אחראי הרכז האקדמי‪ ,‬פרופ' גדי גלזר מהאוניברסיטה העברית ועימו צוות תלמידי‬
‫מחקר מהאוניברסיטה העברית ואנשי פיתוח מחברת אינטל‪.‬‬
‫שלב המיון הראשון כולל‪:‬‬
‫> קריאת התקצירים וההמלצות ע"י הממיינים‪.‬‬
‫> פגישות מיון לחלק מהמועמדים במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬
‫בסיום שלב המיון הראשון יינתנו תשובות על מעבר‪/‬אי מעבר למועמדים ולאנשי הקשר בביה"ס*‪.‬‬
‫הנחיות להכנת תקציר והמלצה‪:‬‬
‫‪ .1‬תקציר העבודה‪:‬‬
‫על התקציר להיות באורך של שני עמודים לכל היותר‪ .‬עליו לשקף נאמנה את השלב בו נמצאת העבודה‪ .‬אם העבודה‬
‫עדין לא הסתיימה‪ ,‬התקציר ישקף את המתוכנן להתבצע בעתיד (עד הגשת העבודה המלאה בפברואר ‪.)2011‬‬
‫ג‪ .‬סדנאות הכנה לגמר ושלב מיון שני‬
‫על התקציר להיכתב בבהירות‪ ,‬להציג את עיקרי העבודה‪ ,‬לשכנע בחשיבותה ואיכותה ולכלול את ראשי‬
‫המתחרים שיעברו את המיון הראשון יוזמנו לשתי סדנאות הכנה לקראת שלב הגמר במוזיאון המדע‬
‫הפרקים הבאים‪:‬‬
‫בירושלים‪ .‬בסדנאות ייפגשו המתחרים עם הצוות המלווה ויתחילו בתהליך הכנת כרזה מדעית שתוצג‬
‫פרויקט הנדסי‪/‬טכנולוגי‪:‬‬
‫‪:‬עבודה מחקרית‪:‬‬
‫במוזיאון‪ .‬לאחר הסדנאות ימשיכו המתחרים את הכרזה עם ליווי וירטואלי של הצוות המלווה‪ .‬תהליך זה‬
‫> שם הפרויקט‬
‫> כותרת העבודה‬
‫> מבוא‪ :‬הצורך עליו עונה המוצר והפתרונות קיימים מסייע בעקיפין גם בשדרוג העבודה‪.‬‬
‫> מבוא הכולל רקע מדעי‬
‫ההשתתפות בסדנאות הן חובה למתחרים‪.‬‬
‫> מטרות הפרויקט‬
‫> שאלת המחקר‬
‫הסדנה השנייה משמשת כשלב מיון שני‪ .‬מועמדים שלא יעמדו בלוח הזמנים ולא יתקדמו כנדרש בהכנת‬
‫> דרכי העבודה ושלביה‬
‫> שיטות העבודה ‪ /‬כלי מחקר שנעשה בהם שימוש‬
‫הכרזה והעבודה לא יעלו לשלב הגמר‪.‬‬
‫> תיאור המוצר‬
‫> תוצאות אפשריות‪ ,‬חלקיות או עתידיות‬
‫> יתרונות המוצר ותרומתו לחברה‬
‫> מסקנות אפשריות‪ ,‬חלקיות או עתידיות‬
‫* ערעורים ניתן להגיש בכתב בלבד למוזיאון המדע תוך שבוע ימים ממתן התשובה‪ .‬ערעורים מאוחרים יותר לא יתקבלו‪.‬‬
‫הפרויקט‬
‫של‬
‫תרשים‬
‫‪/‬‬
‫תמונה‬
‫לצרף‬
‫רצוי‬
‫>‬
‫> חשיבות המחקר ‪ /‬תרומת המחקר‬
‫בערעור לא ניתן לצרף חומר חדש על העבודה או התלמיד‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬שלבי התחרות‬
‫ד‪ .‬הכנה לתחרות‬
‫בשלב הגמר יוצגו כל העבודות כתערוכה במוזיאון המדע‪ .‬כל עמדת תצוגה תכלול כרזה מדעית‪/‬הנדסית‬
‫שתוכן על ידי המתחרים‪ .‬הכרזה תסכם את עיקרי העבודה ותשמש כלי תקשורתי חשוב עם השופטים‬
‫והקהל‪ .‬חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואנשי פיתוח מחברת אינטל ילוו אישית את‬
‫המתחרים בהכנת הכרזה‪.‬‬
‫בעמדת התצוגה יוצג עותק של העבודה הכתובה‪ ,‬דגם הנדסי (אם יש)‪ ,‬מצגת (לא הכרחי) ואביזרים‬
‫נוספים‪ .‬תקציר קצר של העבודה יופיע בחוברת שתצא לקראת התחרות‪.‬‬
‫ה‪ .‬הגשת העבודה הכתובה‬
‫כל עבודה נקראת במלואה לפני התחרות על‪-‬ידי שופט אחד לפחות‪ ,‬או על‪-‬ידי יועץ חיצוני‪ .‬את העבודה‬
‫יש להגיש למוזיאון המדע עד חודש פברואר ‪ ,2011‬בשני עותקים מודפסים וכרוכים וכקובץ אלקטרוני‪.‬‬
‫על העבודה להיות מנוסחת באופן בהיר ומאורגן ועליה לכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫נושא העבודה‪ ,‬מטרותיה‪ ,‬הרקע המדעי והצגה מפורטת של שלבי המחקר‪ :‬הגדרת הבעיה ושאלת המחקר‪,‬‬
‫תהליך העבודה‪ ,‬שיטות וחומרים‪ ,‬סיכום הכולל דיון‪ ,‬ביקורת‪ ,‬תרומה למדע ולחברה וכיוונים לעתיד‪.‬‬
‫תהליכי המיון והשיפוט ‪ -‬מדדים להערכת העבודות‬
‫המפגש עם המנחים והשופטים מזמן היכרות עם חוקרים ואנשי תעשייה בכירים ואפשרות לקבל‬
‫מהם משוב המסייע בשדרוג העבודה‪.‬‬
‫תהליך המיון הראשוני מתבסס על התקציר וההמלצה המוגשים עם הגשת המועמדות ועל פגישה עם‬
‫חלק מהמועמדים לפי הצורך‪.‬‬
‫השיפוט בשלב הגמר מתבסס על קריאת העבודה הכתובה במלואה על‪-‬ידי השופטים והצגת העבודה‪,‬‬
‫תוך דיון עם השופטים‪ ,‬בימי התחרות‪ .‬לדיון ולהחלטה על הזוכים שותף חבר השופטים כולו‪.‬‬
‫מדדים כלליים להערכת העבודות‪:‬‬
‫> בקיאות‪ ,‬הבנה והעמקה‪.‬‬
‫> חשיבה מדעית ומחקרית (בפרויקטים מדעיים‪-‬מחקריים)‪.‬‬
‫שלב הגמר – מחנה מדענים ומפתחים צעירים בירושלים‬
‫שלב הגמר הינו מחנה בן שלושה ימים בירושלים‪ ,‬במהלכו ילונו המתחרים באכסניית נוער בעיר‪ .‬בשלב‬
‫הגמר יערך השיפוט על‪-‬ידי צוות השופטים‪ ,‬הכולל מדענים ומהנדסים בכירים מהמוסדות להשכלה גבוהה‬
‫ומהתעשייה המתקדמת בארץ‪ ,‬בראשות פרופ' חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫בימים אלה יערכו גם פעילויות חברתיות ומעשירות‪ .‬שיא המחנה הוא בטקס ההכרזה על הזוכים שייערך‬
‫בבית נשיא המדינה בנוכחות מכובדים רבים‪ ,‬הורי המתחרים ונציגי בתי הספר‪.‬‬
‫בתום התחרות יוצגו העבודות לקהל במוזיאון במשך כ‪ 10 -‬ימים‪.‬‬
‫> חשיבה הנדסית‪-‬טכנולוגית (בפרויקטים טכנולוגיים)‪.‬‬
‫> איכות ההצגה בכתב‪.‬‬
‫> איכות ההצגה בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫> מקוריות‪ ,‬חדשנות ויצירתיות‪.‬‬
‫> יסודיות ועקביות‪.‬‬
‫> מעורבות אישית ועצמאות‪.‬‬
‫> תרומה עתידית למדע ולחברה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬שלבי התחרות‬
‫‪14‬‬
‫פרסים והזדמנויות‬
‫פרסים והזדמנויות למשתתפים בתחרות‬
‫מלגות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה‬
‫לזוכים במקומות הראשונים בתחרות מוענקות מלגות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ .‬לזוכים‬
‫בציון לשבח מוענקת מלגה לרכישת ספרים‪ .‬כל המלגות הן מתנת חברת אינטל‪.‬‬
‫ייצוג ישראל בתחרויות בינלאומיות בחו”ל‬
‫מדי שנה נשלחים נציגים מהתחרות הישראלית לתחרויות בינלאומיות חשובות‪ .‬הנציגים הישראלים נבחרים‬
‫עפ"י תחומי עבודתם והתאמתם האישית‪.‬‬
‫תחרות אינטל הבינלאומית ‪Intel - ISEF‬‬
‫(‪)International Science and Engineering Fair‬‬
‫תחרות אינטל הבינלאומית בארה"ב היא התחרות המדעית הגדולה בעולם‪.‬‬
‫משתתפים בה מדי שנה כ‪ 1,500 -‬מתחרים מלמעלה מ‪ 50 -‬מדינות‪ .‬רבים מזוכי‬
‫התחרות הארצית זכו בעבר בפרסים בתחרות זו‪.‬‬
‫בתחרות שהתקיימה במאי ‪ 2010‬בסאן חוזה‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬ייצגו את ישראל עדי פרידמן‪,‬‬
‫מתיכון ליאו באק בחיפה‪ ,‬עם עבודתה "פיתוח תחליף לדיסק פגום על בסיס פולימרים‬
‫חכמים" והזוכה במקום השני‪ ,‬דניאל ניימרק ממקיף אמי"ת באר שבע‪ ,‬עם עבודתו "תכונות מגנטיות של חומרים‬
‫ננו גבישיים"‪ .‬דניאל זכה בתחרות במקום הרביעי בקטגוריית פיזיקה ובפרס מיוחד מטעם קרן ‪.Lemelson‬‬
‫בתחרות פגשו השניים מתחרים מכל העולם וכן זכו לפגוש חתני פרס נובל‪ ,‬להאזין להרצאות ולהשתתף‬
‫בסדנאות‪ .‬במאי ‪ 2011‬התחרות תתקיים בלוס אנג'לס‪ ,‬קליפורניה‪.‬‬
‫אתר התחרות‪http://www.sciserv.org/isef :‬‬
‫עדי פרידמן ודניאל ניימרק בתחרות ‪ ,Intel ISEF‬סאן חוזה‪ ,‬קליפורניה‪2010 ,‬‬
‫‪15‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬פרסים והזדמנויות‬
‫תחרות האיחוד האירופי למדענים צעירים‬
‫‪The European Union Contest for Young Scientists‬‬
‫בתחרות המתקיימת מזה ‪ 22‬שנה בכל פעם במדינה אחרת באירופה‪ ,‬משתתפים מדי‬
‫שנה נציגים מ‪ 30 -‬מדינות באירופה ובעולם‪.‬‬
‫בתחרות שתתקיים בספטמבר ‪ 2010‬בליסבון ייצגו את ישראל שלושה מהזוכים‬
‫בתחרות הארצית‪ :‬ניטאי אספיס‪ ,‬מבית הספר ברנקו וייס על שם אנה פרנק מקיבוץ סאסא עם עבודתו‬
‫"השפעת גלקטין‪ 8-‬על תהליך ספיגת העצם"‪ ,‬פבל פדייב מהתיכון הישראלי למדעים ואומנויות בירושלים‬
‫עם עבודתו "חקר אזורי יצירת כוכבים מסוג ‪ ”HII‬ועדי הרשקו מהגימנסיה הריאלית בראשון לציון עם‬
‫עבודתה "השפעת נוכחות קהל ומתן העשרה על התנהגות השימפנזים בספארי"‪.‬‬
‫בשנה שעברה התקיימה התחרות בפריז‪ ,‬צרפת והשתתפו בה ארבעה נציגים מישראל‪ :‬מירב פנקס‬
‫וגלי מלמן עם עבודה שביצעו במסגרת מרכז חמד"ע בתל‪-‬אביב‪" :‬פיתוח כלי יעיל לחיזוי כמות אינסולין‬
‫להזרקה לסוכרתיים"‪ ,‬אמילי אלחכם מתיכון אהל שם ברמת גן עם עבודתה‪" :‬רשתות של ננו‪-‬גבישים‬
‫מתכתיים כחיישנים כימיים למזהמים במים" ועמרי לסר מהתיכון למדעים ולאמנויות בירושלים‪ ,‬עם העבודה‬
‫במתמטיקה‪" :‬הפוטנציאל המרוכב ויישומיו לתכנון סכרים"‪ .‬עומרי זכה במקום השלישי בתחרות‪.‬‬
‫אתר התחרות‪http://ec.europa.eu/research/youngscientists :‬‬
‫מלגת השתתפות במחנה מחקר בינלאומי לנוער בטכניון ‪SciTech -‬‬
‫המרכז לחינוך קדם אקדמי בטכניון‪ ,‬מעניק לשניים מזוכי התחרות מלגת השתתפות‬
‫מלאה במחנה ‪ .SciTech‬זהו מחנה מחקר בנושאי מדע והנדסה‪ ,‬המיועד לתלמידי‬
‫תיכון מצטיינים מכל העולם ומתקיים מדי קיץ במעבדות המחקר בטכניון במשך שלושה‬
‫עד ארבעה שבועות‪ .‬המחנה משלב עבודת מחקר מדעית מעשית עם פעילות חברתית ותרבותית‬
‫מגוונת‪ .‬הוא מתקיים בשפה האנגלית ובתנאי פנימייה מלאים‪.‬‬
‫השנה הוענק הפרס לפבל פדייב מהתיכון הישראלי למדעים ואומנויות‪ ,‬על עבודתו בפיזיקה "חקר‬
‫אזורי יצירת כוכבים מסוג ‪."HII‬‬
‫מועדון הבוגרים‬
‫המשתתפים בתחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" שומרים על קשר‬
‫עם מוזיאון המדע בירושלים‪ ,‬מוזמנים לאירועים שונים ומשמשים שגרירים‬
‫ונציגים באירועים רשמיים ובמפגשים עם מועמדים ומתחרים חדשים‪.‬‬
‫אנו מקיימים מדי שנה מפגשים של מועדון הבוגרים ושואפים להמשיך‬
‫ולהרחיב את פעילותו‪.‬‬
‫ביקור במוסדות מחקר בחו"ל‪ ,‬בהזמנת משרד המדע הגרמני‬
‫‪The German Federal Ministry of Education and Research‬‬
‫מזה שלוש עשרה שנים מוזמנים זוכים בתחרות הארצית להתארח‪ ,‬במשך כשלושה שבועות‪ ,‬במוסדות‬
‫מחקר בגרמניה בהזמנת משרד המדע הגרמני‪ .‬השנה נסעו לעיר ליפציג אוריה שביט‪ ,‬יונתן שמיר‬
‫ודניאל טומה מתיכון הנדסאים הרצליה ליד אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שזכו בציון לשבח בתחרות‬
‫הארצית‪ ,‬עם הפיתוח הטכנולוגי‪" :‬מערך האנטנות של הננו‪-‬לווין הישראלי הראשון"‪ .‬השלושה היו‬
‫אורחי האוניברסיטה המקומית‪ .‬הם התארחו במעבדות ובמוסדות מחקר‪ ,‬השתתפו באירועים רשמיים‬
‫וסיירו באתרים שונים בגרמניה‪.‬‬
‫המשלחת הישראלית לתחרות האיחוד האירופי‪ ,‬פריז‪ ,‬צרפת‪2010 ,‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬פרסים והזדמנויות‬
‫‪16‬‬
‫הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫מקום ראשון‬
‫עדי פרידמן‪ ,‬תיכון ליאו באק חיפה‬
‫מורה מלווה‪ :‬גברת רותי אש‬
‫מנחה‪ :‬מר יהונתן שחף‪ ,‬הטכניון‬
‫פיתוח תחליף לדיסק פגום על בסיס פולימרים חכמים‬
‫פריצת דיסק הינה בעיה הפוגעת באחוזים נרחבים מהאוכלוסייה‪ .‬האפשרות הניתוחית הקיימת היא שימוש‬
‫בניתוחים פולשניים שבהם מכניסים שתלים המשלבים מתכת ופולימרים אלסטיים כדי להחליף את הדיסק‪.‬‬
‫פעמים רבות שתלים אלו אינם עוזרים ואף מחמירים את המצב‪ .‬מטרת עבודה זו הייתה לפתח גישה חדשה‬
‫להחלפת השתל שתתבצע במינימום התערבות כירורגית‪ ,‬וזאת על ידי שימוש בהזרקת פולימרים "חכמים"‬
‫סינטטיים‪.‬‬
‫במסגרת המחקר הועלו שאלות בנוגע להתאמה המכאנית של השתל הפולימרי והאינטראקציה בינו לבין‬
‫תאים‪ .‬הפולימר שנבחר מתאפיין כ"פולימר חכם"‪ ,‬המצוי כתמיסה נוזלית בטמפ' החדר ובמגע עם טמפ'‬
‫הגוף הוא מתמצק לג'ל בעל תכונות מכאניות דומות לסחוס‪ .‬עמידותו עולה עם הקרנתו בקרני ‪.UV‬‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬נבדקה התאמה כימית ומכנית של הפולימר והג'ל המתקבל‪ ,‬בהתאמה‪ .‬לאחריו נבדקה‬
‫התאמתו המבנית והתכלותו בגוף‪ ,‬לצורך התאמתו כחלופת דיסק‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬נבחנה האינטראקציה בינו לבין‬
‫תאים תוך שילוב הפולימר עם חלבונים שונים‪ .‬המחקר עודנו בחיתוליו‪ ,‬אולם תוצאותיו מעודדות ועשויות‬
‫לפתוח אפיק חדש לטיפול חדשני בפריצות דיסק‪ ,‬כשבסופו יוחלף הסחוס הפגוע בסחוס שייוצר על ידי‬
‫הגוף עצמו‪.‬‬
‫עדי זכתה במלגת לימודים בסך ‪ ,₪ 10,000‬ויצגה את ישראל בתחרות אינטל העולמית למדענים ומפתחים‬
‫צעירים‪ ,Intel-ISEF ,‬שהתקיימה במאי ‪ 2010‬בסאן חוזה קליפורניה בארה"ב‪.‬‬
‫עדי פרידמן‬
‫‪17‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫מקום שני‬
‫דניאל ניימרק‪ ,‬מקיף דתי עירוני אמי"ת באר שבע‬
‫מורה מלווה‪ :‬פרופ' ויקטור מלמוד‪ ,‬מרכז ע"ש אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר אלכס רובשטיין‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫תכונות מגנטיות של חומרים ננו‪-‬גבישיים‬
‫רכיבים פרומגנטיים נפוצים היום בתחומי האלקטרוניקה‪ ,‬הנדסת חשמל והתקשורת ומצויים במגוון רחב של‬
‫מכשירים ושימושים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישנו ערך רב ביעול רכיבים אלה‪ ,‬ובכלל זה הגדלת ההספק והקטנת הפסדי‬
‫אנרגיה שונים‪ .‬עד היום‪ ,‬רכיבים כאלה היו מבוססים על מתכות אמורפיות או גבישיות‪.‬‬
‫לפני כעשרים שנה גילו ביפן את המתכת הננו גבישית‪ ,‬הבנויה מגבישים בגודל ננומטרי‪ .‬המתכת הננו‪-‬‬
‫גבישית מיוצרת ממתכת אמורפית‪ .‬כתוצאה מהמבנה הייחודי שלה‪ ,‬היא בעלת תכונות מגנטיות מיוחדות‬
‫ומעניינות‪ ,‬והשימוש בה מתרחב משנה לשנה‪ .‬בעבודה זו חקרתי את התכונות המגנטיות של מתכות‬
‫ננו‪-‬גבישיות‪ :‬חשל מגנטי‪ ,‬עוצמת השדה המגנטי ברוויה והפסדי אנרגיה בתהליכי מגנוט החומר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ערכתי השוואה בין תכונות אלה במתכת אמורפית ומתכת ננו‪-‬גבישית‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מראות כי עוצמת הרוויה של השדה המגנטי במתכת הננו גבישית גבוהה מזו שבמתכת‬
‫אמורפית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפסדי האנרגיה של המתכת הננו‪-‬גבישית נמוכים משמעותית מהפסדי האנרגיה של‬
‫המתכת האמורפית‪ .‬על סמך תוצאות אלה‪ ,‬שימוש במתכת ננו‪-‬גבישית לבניית שנאים יוביל לבניית שנאים‬
‫קטנים יותר‪ ,‬זולים יותר וחסכוניים בצריכה ובאיבוד האנרגיה‪.‬‬
‫דניאל זכה במלגת לימודים בסך ‪ ₪ 7,500‬וייצג את ישראל בתחרות אינטל העולמית למדענים ומפתחים‬
‫צעירים‪ ,Intel-ISEF ,‬שהתקיימה במאי ‪ 2010‬בסאן חוזה קליפורניה בארה"ב‪ ,‬שם זכה במקום רביעי‬
‫בקטגוריית פיזיקה ובפרס מיוחד מטעם קרן ‪.Lemelson‬‬
‫דניאל ניימרק‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫‪18‬‬
‫הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫מקום שני‬
‫ניטאי אספיס‪ ,‬בית הספר ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק‪ ,‬סאסא‬
‫מורה מלווה‪ :‬מר דב לניר‬
‫מנחה‪ :‬מר ירון ויניק‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫השפעת גלקטין‪ 8-‬על תהליך ספיגת העצם‬
‫בגוף הבריא עצמות הגוף נבנות מחדש בקביעות על‪-‬ידי תאים הנקראים אוסטאובלסטים‪ .‬בכדי לאזן‬
‫את תהליך בניית העצם‪ ,‬תאים אלה מגרים התמיינות והבשלה של תאים נוספים‪ ,‬אוסטאוקלסטים‪,‬‬
‫האחראים על איכול מעטפת העצם ושחרור המינראלים האגורים בה‪ .‬קשר זה בין אוסטאובלסטים‬
‫לאוסטאוקלסטים יוצר איזון מבוקר בין בנייה לספיגה של העצם (איכולה הכימי)‪ ,‬המבטיח תחזוקה טובה‬
‫של השלד‪.‬‬
‫בעבודה זו נחקרה השפעת החלבון גלקטין‪ 8-‬על איזון זה‪ ,‬וזאת בהתבסס על מחקרים קודמים‪.‬‬
‫מעבודה זו עולה כי גלקטין‪ 8-‬מעורר תהליך ספיגת עצם‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי הגברת ההתמיינות לתאים‬
‫אוסטאוקלסטים בוגרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התגלה כי לגלקטין‪ 8-‬קיימת השפעה מאוחרת יותר על האוסטאובלסט‪,‬‬
‫הגורמת לעיכוב ספיגת העצם‪.‬‬
‫האינדיקציות העולות מתוצאות עבודה זו תומכות במעורבותו של גלקטין‪ 8-‬בשני תהליכי השתרשות‬
‫גרורות הסרטן‪ .‬בשלב ראשוני‪ ,‬הגלקטין מעורר ספיגת עצם‪ ,‬הגורמת לשחרור מינראלים שמאפשרים את‬
‫התפתחותו המהירה של הגידול הסרטני‪ ,‬ובשלב המאוחר גלקטין‪ 8-‬מעכב את ספיגת העצם‪ ,‬וכך נוצרת‬
‫רקמת שלד חזקה שיכולה לספק בסיס יציב להשתרשות גרורות הסרטן המפותחות‪.‬‬
‫מחקר זה עודנו מצוי בחיתוליו‪ ,‬אם כי מעורבותו של החלבון גלקטין‪ 8-‬עשויה להקנות נדבך חדשני‬
‫בטיפול בבעיות עצם שונות‪ ,‬ואף בהתמודדות עם מניעת גרורות סרטניות המגיעות למערכת השלד‪.‬‬
‫ניטאי זכה במלגת לימודים בסך ‪ ₪ 7,500‬והוא ייצג את ישראל בתחרות האיחוד האירופי למדענים‬
‫צעירים‪ ,‬שתתקיים בספטמבר ‪ 2010‬בליסבון‪ ,‬פורטוגל‪.‬‬
‫ניטאי אספיס‬
‫‪19‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫מקום שלישי‬
‫פבל פדייב‪ ,‬התיכון הישראלי למדעים ואומנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫מורה מלווה‪ :‬גברת חנה שרף‬
‫מנחה‪ :‬גברת גואנה וו‪ ,‬מכון רקח לפיסיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫חקר אזורי יצירת כוכבים מסוג ‪HII‬‬
‫מהלך עבודה זו כלל שתי תחנות עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬יצירת קטלוג אזורי ‪ HII‬חוץ גלקטיים בסיוע מאגר‬
‫הנתונים של ‪ ;SDSS‬השנייה‪ ,‬חישוב הטמפרטורה וצפיפות האלקטרונים באזורים אלו והשוואתם לאזורים‬
‫דומים בסוגי גלקסיות אחרות‪.‬‬
‫כל אחד מחלקי העבודה הביא עימו תגליות מעניינות‪.‬‬
‫בחלק הראשון‪ ,‬תוך שימוש באנומליה הקיימת במאגר הנתונים של ‪ ,SDSS‬יצרנו מאגר רחב של ‪270‬‬
‫אזורי ‪ HII‬שקשה ליצור בדרך אחרת‪ .‬זהו מאגר ראשון מסוגו‪ .‬הוא יכול לשמש לגילוי מאפיינים שונים של‬
‫היווצרות כוכבים שלא היו ידועים עד כה‪.‬‬
‫בחלק השני חישבנו את טמפרטורת האלקטרונים וצפיפותם באזורי ‪ HII‬שבמאגר‪ .‬החישוב נעשה באמצעות‬
‫שיקולי שיווי משקל של האלקטרונים בתוך האטום‪ .‬לאחר שהשווינו את התוצאות שהתקבלו לאזורי ‪HII‬‬
‫בתוך הגלקסיה שלנו ובסוג נוסף של גלקסיות‪ ,‬התגלה יחס בין הטמפרטורה למתכתיות של אזורי ‪HII‬‬
‫בגלקסיות שונות‪ .‬נמצא‪ ,‬שככל שגלקסיה ספירלית גדולה יותר כך הטמפרטורה באזורי ‪ HII‬בגלקסיה‬
‫זו נמוכה יותר‪ .‬צפיפות האלקטרונים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא משתנה‪ .‬גילוי זה משתלב היטב הן בתיאוריה והן‬
‫בתצפיות הקיימות‪ ,‬מאשש אותן ומוסיף עליהן ידע‪.‬‬
‫פבל זכה במלגת לימודים בסך ‪ ₪ 5,000‬וייצג את ישראל בתחרות האיחוד האירופי למדענים צעירים‪,‬‬
‫בספטמבר ‪ 2010‬בליסבון פורטוגל‪.‬‬
‫פבל פדייב‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫‪20‬‬
‫הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫מקום שלישי‬
‫עדי הרשקו‪ ,‬גימנסיה ריאלית‪ ,‬ראשון לציון‬
‫מורה מלווה‪ :‬גברת מאשה שפי‬
‫מנחה‪ :‬גברת מיכל סימוני‪ ,‬המרכז הזואולוגי תל‪-‬אביב‪ ,‬רמת גן‬
‫השפעת נוכחות הקהל ומתן העשרה על התנהגות השימפנזים בספארי‬
‫שימפנזים הם מין המצוי בסכנת הכחדה ולכן ישנה חשיבות רבה‬
‫לשמירה על התנהגותם הטבעית בתנאי שבי‪ .‬עבודה זו חוקרת כיצד‬
‫משפיע גירוי חיצוני על התנהגות שימפנזים החיים בגני‪-‬חיות‪ .‬המטרה‬
‫המרכזית של המחקר הייתה איתור הגירוי החיצוני המשפיע ביותר על‬
‫התנהגות השימפנזים ומציאת ההעשרה הטובה ביותר מבין השלוש‬
‫שנבחנו‪ .‬המדגם כלל ‪ 11‬פרטים בוגרים‪ .‬נחקרו‪ )1( :‬נוכחות קהל; (‪)2‬‬
‫הקרנת סרט מצויר; (‪ )3‬זריקת אצטרובלים מרוחים בקטשופ; (‪)4‬‬
‫עדי הרשקו‬
‫זריקת גזם‪ .‬כל העשרה‪ ,‬למעט הקהל‪ ,‬ניתנה בזמנים קבועים לאורך‬
‫היממה על‪-‬ידי הצוות המטפל‪.‬‬
‫מעקב אחר התנהגות השימפנזים ואפיונה נעשה באמצעות אתוגרמה‪ .‬הממצאים הראו כי ישנו מתאם‬
‫שלילי בין עומס הקהל ובין מידת הבטלה של השימפנזים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נוכחות קהל מגבירה את ההתנהגות‬
‫האגוניסטית (חשיפת שיניים‪ ,‬תקיפה) ואת התנהגות השבייה (הושטת יד‪ ,‬נפנוף יד‪ ,‬הליכה על שתי רגליים‬
‫ועמידה על שתי רגליים) של השימפנזים‪ .‬התנהגויות אלו אינן נראות בכל תנאי ההעשרה‪ .‬מתן הגזם אף‬
‫מגביר את ההתנהגות החברתית של השימפנזים (לדוגמה התנהגות ‪ grooming‬ומשחק)‪ ,‬בד בבד עם‬
‫הגברת רמת הפעילות שלהם‪ .‬כלומר‪ ,‬הגזם היווה במחקר זה את העשרה הטובה ביותר‪ .‬מממצאים אלו‬
‫עולה כי למרות שהקהל מהווה סוג של גרייה והעשרה עבור השימפנזים‪ ,‬יש לגירוי זה השפעה מעורבת על‬
‫התנהגותם‪ .‬מאחר שהקהל הוא גירוי בלתי‪-‬נמנע בגני‪-‬חיות‪ ,‬רצוי לאזן את השפעתו בעזרת העשרות אשר‬
‫מגבירות בעיקר את ההתנהגות החיובית של השימפנזים‪ ,‬ובכך להעלות את איכות חייהם‪.‬‬
‫עדי זכתה במלגת לימודים בסך ‪ ₪ 5,000‬ובייצוג ישראל בתחרות האיחוד האירופי למדענים צעירים‪,‬‬
‫בספטמבר ‪ 2010‬בליסבון פורטוגל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מקום שלישי‬
‫יוסף רסין‪ ,‬הראל לוין‪ ,‬אורי רבי‪ ,‬ישיבה תיכונית תורה ומדע ליד מכון לב‬
‫מורה ומנחה מלווה‪ :‬אינג' דוד גלמן‬
‫דיבורית על קולית‬
‫זה שנים רבות שכולנו משתמשים במכשירים סלולאריים‪ ,‬אך רק בזמן האחרון עלתה המודעות לסכנה‬
‫הבריאותית העלולה להגרם ע"י חשיפה לקרינה שפולטים מכשירים אלו‪.‬‬
‫בשוק קיימים פתרונות שונים לבעיה המרחיקים את המכשיר מהראש‪ ,‬כדוגמת אוזניית ‪ Bluetooth‬או‬
‫אוזנייה חוטית‪ ,‬אולם לכל אחד מהם חסרונות אשר גורמים לחוסר נוחות או חוסר יעילות‪ .‬מטרת הפרוייקט‬
‫היתה לפתח אוזנייה אל‪-‬חוטית המתגברת על חסרונות אלו‪ .‬לשם כך פיתחנו שיטה אל‪-‬חוטית להעברת‬
‫מידע‪ ,‬אשר בשונה מהשיטות הקיימות‪ ,‬פועלת באמצעות גלי קול‪.‬‬
‫כדי להעביר את הקול בין המכשיר הסלולארי‬
‫לבין האוזנייה‪ ,‬השתמשנו בקשר אלחוטי‬
‫המבוסס על אפנון גלים אקוסטיים‪ .‬באמצעות‬
‫אפנון אנו מעבירים את הקול לתדרים שהם‬
‫מעט גבוהים מתחום השמע כך שלא ניתן‬
‫יהיה להבחין בהם‪ .‬השימוש בגלי קול לצורך‬
‫תקשורת אלקטרונית הינו מהפכני‪ ,‬ודרש‬
‫מאיתנו להתמודד עם מגבלות על רוחב הפס‬
‫וטווחי השידור‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬ניתן יהיה לייצר אוזנייה‬
‫יוסף רסין‪ ,‬הראל לוין‪ ,‬אורי רבי‬
‫שתשמש כדיבורית אל‪-‬חוטית עבור מכשירים‬
‫סלולאריים ותהיה נוחה לשימוש‪ .‬אם נחליט‬
‫כולנו להשתמש בדיבורית זו‪ ,‬נוכל להוריד את רמת הקרינה שכל אחד מאיתנו נחשף אליה מדי יום‪.‬‬
‫יוסף‪ ,‬הראל ואורי זכו במלגת לימודים בסך ‪ ₪ 5,000‬כל אחד‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫העבודות הבאות זכו לציון לשבח‪:‬‬
‫לזוכים בציון לשבח הוענקה מלגה בסך ‪ ₪ 500‬לקניית ספרים‬
‫דניאל טומה‪ ,‬אוריה שביט‪ ,‬יונתן שמיר‪ ,‬תיכון הנדסאים הרצליה ליד אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬הרצליה‬
‫מערכת האנטנות של הננו‪-‬לוויין הישראלי הראשון‬
‫דניאל‪ ,‬אוריה ויונתן זכו בביקור בן שלושה שבועות במוסדות מחקר בגרמניה‪ ,‬בהזמנת משרד המדע‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫יונתן רול‪ ,‬תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר‪ ,‬תל אביב‬
‫הפייסנות הבריטית כלפי גרמניה הנאצית‪ :‬גורמים ותוצאות‬
‫גל אורן‪ ,‬ישיבה תיכונית "תורה ומדע" ליד מכון לב‪ ,‬ירושלים‬
‫המגעים הדיפלומטיים ישראל – ארצות הברית הקשורים לקריית המחקר הגרעינית דימונה (קמ"ג) בין‬
‫השנים ‪ – 1967-1956‬שנות המאבק על האופציה האטומית‬
‫שלי גרוסמן‪ ,‬תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר‪ ,‬תל‪ -‬אביב‬
‫פרשת בייליס ‪ :1911-1913‬עלילת‪-‬דם בחסות המשטר הצארי‬
‫‬
‫עומרי אישך‪ ,‬יונתן באוך‪ ,‬איתי חזן‪ ,‬ביה"ס המשותף חוף הכרמל‪ ,‬מעגן מיכאל‬
‫מערכת לניקוי קירות תעלות מי קירור בתחנות כוח‬
‫יועד פריד‪ ,‬יואב קופלאן‪ ,‬ישיבה תיכונית "תורה ומדע" ליד מכון לב‪ ,‬ירושלים‬
‫רובוט נחייה לעיוורים‬
‫יותם עזריאל‪ ,‬בית הספר הרב תחומי ע"ש ליהמן‪ ,‬דימונה‬
‫חקר מעגלים מגנטיים טוריים‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"א ‪ - 2011‬הזוכים בתחרות תש"ע ‪2010‬‬
‫בתי הספר שתלמידיהם הגיעו לשלב הגמר בתחרות ‪:2010‬‬
‫מקיף ז' הקרייה‪ ,‬אשדוד‬
‫כפר הנוער‪ ,‬אשל הנשיא‬
‫מקיף דתי עירוני אמי"ת‪ ,‬באר‪-‬שבע‬
‫תיכון מקיף ח'‪ ,‬באר‪-‬שבע‬
‫בית הספר העל יסודי ניסויי אזורי סולם צור‪ ,‬גשר הזיו‬
‫בית הספר הרב תחומי ע"ש ליהמן‪ ,‬דימונה‬
‫תיכון הנדסאים הרצליה ליד אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬הרצליה‬
‫תיכון ליאו באק‪ ,‬חיפה‬
‫התיכון למדעים ולאומנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫ישיבה תיכונית "תורה ומדע" ליד מכון לב‪ ,‬ירושלים‬
‫מכללת אורט גבעת רם‪ ,‬ירושלים‬
‫חטיבה עליונה מנור כברי‪ ,‬כברי‬
‫תיכון מקיף שש שנתי למדעים ואומנויות ע"ש מקסים לוי‪ ,‬לוד‬
‫קריית חינוך ע"ש רבין‪ ,‬מזכרת בתיה‬
‫אולפנת צביה‪ ,‬מעלות‬
‫בית הספר המשותף חוף הכרמל‪ ,‬מעגן מיכאל‬
‫תיכון שרת‪ ,‬נתניה‬
‫בית הספר ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק‪ ,‬סאסא‬
‫בית הספר הרב תחומי‪ ,‬עמק חרוד‬
‫אולפנת צפירה‪ ,‬צפריה‬
‫גימנסיה ריאלית ע"ש קררי‪ ,‬ראשון לציון‬
‫מקיף ח' ע"ש חיים בר לב‪ ,‬ראשון לציון‬
‫קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט‪ ,‬רחובות‬
‫תיכון שוהם‪ ,‬שוהם‬
‫תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫‪22‬‬