‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל‬
‫חוברת תקצירים תשע"ג ‪2013‬‬
‫מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‬
‫מיסודן של האוניברסיטה העברית בירושלים והקרן לירושלים‪.‬‬
‫הפעילות בתמיכת משרד התרבות והספורט‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬הקרן לירושלים‪ ,‬עיריית ירושלים‪.‬‬
‫‪www.mada.org.il‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫למידע נוסף ניתן לפנות אל רכזת התחרות ריטה גלעד‪:‬‬
‫טלפון‪02-6544862 :‬‬
‫פקס‪02-5617937 :‬‬
‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫אתר התחרות‪www.mada.org.il/young :‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל‬
‫מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד ירושלים‬
‫האוניברסיטה העברית גבעת רם ירושלים‪91904 ,‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫‬
‫על התחרות‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫חבר השופטים והמלווים מהאקדמיה ומהתעשייה‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫ברכות‬
‫‪4‬‬
‫‬
‫היסטוריה ומדעי החברה‬
‫‪7‬‬
‫‬
‫מדעי החיים והסביבה‬
‫‪11‬‬
‫‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫‪14‬‬
‫‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫‪24‬‬
‫פרסים והזדמנויות‬
‫‪32‬‬
‫רשימת משתתפים‬
‫‪35‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪2‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג‪10.3.2013-12.3.2013 ,‬‬
‫על התחרות‬
‫תחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" היא תחרות ארצית‪ ,‬המתקיימת זו השנה ה‪ ,16 -‬כחלק מאירועי‬
‫השבוע הלאומי למדע החל בסמוך ליום הולדתו של אלברט איינשטיין‪ .‬מתחרים בה מיטב הפרויקטים‬
‫המחקריים וההנדסיים שבוצעו בשנה האחרונה על‪-‬ידי תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫התחרות היא חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לעידוד הקשר ושיתוף הפעולה בין‬
‫מדענים צעירים באירופה‪ ,‬ושל התחרות היוקרתית ‪ Intel - ISEF‬המתקיימת בארה"ב בחסות אינטל‪.‬‬
‫הזוכים בתחרות הארצית מייצגים את ישראל בתחרויות מדענים ומפתחים צעירים ברחבי העולם וזוכים‬
‫בפרסי אינטל ‪ -‬מלגות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪.‬‬
‫האיחוד האירופי מינה את פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‪ ,‬לראש ועדת ההיגוי של התחרות‪ .‬בראש חבר השופטים‬
‫עומד פרופ' חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית בירושלים ולוקחים בו חלק מדענים ומהנדסים בכירים‬
‫ממוסדות ההשכלה הגבוהה ומהתעשייה המתקדמת בישראל‪.‬‬
‫מתוך כ‪ 220 -‬עבודות שהוגשו לתחרות השנה‪ ,‬עלו לשלב הגמר ‪ 48‬עבודות מתחומי המדעים המדויקים‪,‬‬
‫מדעי החיים‪ ,‬הנדסה‪ ,‬מדעי המחשב‪ ,‬מדעי החברה והיסטוריה‪ .‬תקצירי העבודות מוצגים בחוברת זו‪.‬‬
‫את המדענים והמפתחים הצעירים מנחים ומלווים הרכז האקדמי של התחרות ‪ -‬פרופ' גדי גלזר‬
‫מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬ולצדו צוות של תלמידי מחקר וחוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬עובדי‬
‫פיתוח מחברת אינטל וצוות מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים‪.‬‬
‫התחרות היא אמצעי חשוב לקידום יצירתיות במדעים ובטכנולוגיה‪ ,‬לטיפוח מצוינות בתחומי המדעים‬
‫ולהצגת ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של צעירים בישראל בתחרויות דומות בעולם‪ .‬לזוכים הצעירים‬
‫ניתנת הזדמנות לשיתוף פעולה עם מדענים צעירים ברחבי העולם‪.‬‬
‫התחרות מתקיימת בתמיכת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך וחברת אינטל ישראל‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫חבר השופטים בתחרות ‪2013‬‬
‫מכון רקח לפיסיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרופ' חנוך גוטפרוינד –‬
‫יו"ר חבר השופטים‬
‫מכון רקח לפיסיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‬
‫פרופ' יששכר אונא‬
‫החוג למדעי האופטומטריה‪ ,‬מכללת הדסה‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫פרופ' יעקב אזולאי‬
‫המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן‪ ,‬עין כרם‪,‬‬
‫ד"ר איתי בן פורת‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‬
‫‬
‫ד"ר אמיר בן שלום‬
‫מנכ"ל סונאריום‪-‬מדיקל‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫פרופ' מיכאל ברמן‬
‫המחלקה להנדסה תעשייה וניהול‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫‬
‫ד"ר סיגל ברמן‬
‫המחלקה לחקר התא ואימונולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‬
‫פרופ' ג'וני גרשוני‬
‫המכון למתמטיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרופ' אהוד דה‪-‬שליט‬
‫החוג להיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‬
‫ד"ר חוה דרייפוס‬
‫מנהל מפעל הייצור אינטל ירושלים‬
‫מר אריאל וסרשטרום‬
‫המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‬
‫פרופ' אריאל כנפו‬
‫מנהל בכיר לפיתוח תוכנה אינטל‬
‫‬
‫מר רון מוצאפי‬
‫משרד המדע והטכנולוגיה‬
‫ד"ר חוסאם מסאלחה‬
‫משרד המדע והטכנולוגיה‬
‫‬
‫ד"ר פדיל סאלח‬
‫המכון למתמטיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרופ' ג'ייק יעקוב סלומון‬
‫מכון רקח לפיסיקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‬
‫פרופ' ראם סרי‬
‫החוג להיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‬
‫ד"ר יובל רוטמן‬
‫משרד המדע והטכנולוגיה‬
‫‬
‫ד"ר אלה שטראוס‬
‫מיון והנחיית המתחרים‪:‬‬
‫רכז אקדמי‪ :‬פרופ' גדי גלזר‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫חוקרים צעירים ואנשי האוניברסיטה העברית ירושלים‪ :‬אדם פאוסט‪ ,‬אורי חשין‪ ,‬בועז קרני‪ ,‬ד"ר בנימין גשור‪,‬‬
‫דני פרידברג‪ ,‬סער גרשון‪ ,‬ד"ר רומינה זיגדון‪ ,‬אילנה כספי‪ ,‬קובי שפונד‪.‬‬
‫אינטל ירושלים‪ :‬אלי מנשהאוף – רכז מנחים וממיינים‪ ,‬אורון רמתי‪ ,‬איתמר שרוני‪ ,‬נועה קרניאל‪ ,‬עדו כנען‪,‬‬
‫בן אוחנה‪ ,‬טל תמיר‪ ,‬עמירם ג'יבלי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ברכות‬
‫דבר שר החינוך‪ ,‬מר גדעון סער‬
‫דבר מנכ”לית משרד החינוך‪ ,‬גברת דלית שטאובר‬
‫“כל היש בארץ זה הוא פרי "הזיות" שנתממשו בכוח החוט המשולש‪ :‬חזון‪ ,‬מדע וכושר חלוצי"‬
‫(דוד בן גוריון‪" ,‬דרומה" ‪)1956‬‬
‫‬
‫"כל התקדמות גדולה בשטח המדע‪ ,‬נבעה מהעזה חדשה של הדמיון"‬
‫‬
‫תלמידות ותלמידים יקרים‪,‬‬
‫תלמידים‪ ,‬אנשי חינוך ומדענים יקרים‪,‬‬
‫מאז ומתמיד ראתה מדינת ישראל בפיתוח המדע את אחת המשימות החשובות ביותר העומדות בפניה‪.‬‬
‫עוד בטרם קום המדינה ייחסה הנהגת היישוב היהודי הקטן בארץ ישראל חשיבות עליונה להשכלה ולמדע‪.‬‬
‫ב‪ 1925-‬נחנכו האוניברסיטה העברית והטכניון בחיפה וב‪ 1934-‬הוקם ברחובות מכון "זיו" לימים מכון‬
‫וייצמן למדע‪ .‬טובי המדענים היו שותפים להקמת המוסדות של המדינה שבדרך‪ ,‬מוסדות שהיוו את הבסיס‬
‫לפיתוחה של ישראל המדעית‪.‬‬
‫מדינת ישראל אינה משופעת בחומרי גלם ובמחצבים‪ ,‬אולם יש לה משאב בלתי נדלה – הנכס האנושי‪.‬‬
‫האיכות היא המשאב המרכזי באמצעותו יכולה מדינת ישראל לקדם את כלכלתה‪.‬‬
‫אני שמח לברך אתכם על השתתפותכם בתחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ ,‬על הישגיכם‪ ,‬על רעיונות‬
‫ויוזמות מדעיות מעוררות עניין שהצגתם ועל תגליות מקוריות שהגיתם‪.‬‬
‫הרבה ידע‪ ,‬מאמץ וזמן נדרש מחוקר‪ ,‬כדי להתמודד עם שאלות שאיש לא בחן לפניו‪ .‬תחרות זו מעניקה‬
‫לכם הזדמנות ואתגר בחיפוש אחר התגלית‪ ,‬שהוא חשוב לא פחות מהגילוי עצמו‪.‬‬
‫אני רואה מתפקידה של מערכת החינוך לעודד את התלמידים לסקרנות‪ ,‬ליצירתיות ולתעוזה מחשבתית‪.‬‬
‫אני מברך את התלמידות והתלמידים מכל רחבי הארץ הנוטלים חלק בתחרות על עבודתם ועל פירות‬
‫השקעתם‪.‬‬
‫מערכת החינוך שוקדת על קידום החינוך המדעי‪-‬טכנולוגי ועל טיפוח הזיקה של הדור הצעיר לתחום זה‬
‫כדי להבטיח את עתידה של מדינת ישראל ואת המשך צמיחתה ושגשוגה‪ .‬החינוך המדעי טכנולוגי מאפשר‬
‫התמודדות עם מציאות דינמית ומשתנה והכשרה לחיים במאה ה‪ 21-‬ומהווה בסיס לפיתוח תפיסת עולם‬
‫הרואה את בני הדור הצעיר‪ ,‬אזרחי העתיד‪ ,‬עסוקים בחקירת עולם מתוך סקרנות‪ ,‬הבנה‪ ,‬מחויבות ואחריות‬
‫לסביבה ובעלי מסוגלות לפתרון בעיות ולקבלת החלטות‪.‬‬
‫העיסוק במדע הנו עיסוק גדוש בחוויות של תגליות ותובנות מעניינות ומאתגרות‪ ,‬שברובן בבחינת תגליות‬
‫פורצות דרך ותרומתן לאנושות היא תרומה חשובה‪ .‬אנחנו חיים היום בעולם שבו תוחלת החיים ואיכות החיים‬
‫טובות לאין שיעור מבעבר‪ ,‬וזאת בזכות פיתוחים ותגליות פורצות דרך של מדענים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫תחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" היא תחרות ארצית המתקיימת כל שנה כחלק מאירועי שבוע‬
‫המדע הלאומי החל בסמוך ליום הולדתו של אלברט איינשטיין (‪ ,)14.3‬ומהווה פרויקט חינוכי יוקרתי‪ ,‬המתקיים‬
‫זו השנה ה‪.16-‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫‬
‫‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‬
‫(ג'ון דיואי)‬
‫דלית שטאובר‬
‫גדעון סער‬
‫‪4‬‬
‫ברכות‬
‫דבר מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה‪ ,‬ד”ר עופר רימון‬
‫דבר נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית‪ ,‬מר מולי אדן‬
‫תגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים שמקורם בישראל זכו לתהודה עולמית‪ ,‬ביניהם פיתוח תרופת הקופקסון‪,‬‬
‫הדיסק און קי (החסן נייד)‪ ,‬המצלמה הזעירה בעולם‪ ,‬ה‪ ,ICQ-‬דוד שמש‪ ,‬עגבניית שרי‪ ,‬טפטפות‪ ,‬גלולה‬
‫לבדיקת המעי‪ ,‬מערכות יירוט טילים ועוד תגליות והמצאות רבות אחרות‪ .‬אלה המעיזים‪ ,‬הינם העתודה‬
‫המדעית והטכנולוגית החשובה לכינון חברה מתקדמת‪ ,‬השואפת להישגים בתחומי המדע והטכנולוגיה‪.‬‬
‫המדענים הצעירים הם אלו שיביאו את בשורת העתיד והניסיון של מדינת ישראל לכלל העמים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות כחלק מהתוכנית לחיזוק והרחבת לימודי מדע וטכנולוגיה אנו שמים דגש על למידה בדרך‬
‫החקר בכל שלבי החינוך‪ .‬תחרות מפתחים ומדענים צעירים נבחרה על‪-‬ידי המינהל למדע וטכנולוגיה כתחרות‬
‫המרכזית בתחום זה ואנו נעזרים בידע שנצבר ובתהליך השיפוט הקפדני כדי להחיל את הסטנדרטים הללו‬
‫בשלבי הגיל המוקדמים יותר‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים הינה תוצר שראשיתו בתהליך למידה ממושך ומאתגר המפתח את תכונות המדען‬
‫בקרב התלמידים‪ ,‬ומעודד חשיבה מקורית ויצירתית‪ ,‬תוך חשיפה למקורות מידע מגוונים‪ .‬התחרות משקפת דיאלוג בין‬
‫תלמידים שוחרי דעת‪ ,‬מדענים ומהנדסים חדורי רצון לטפח תלמידים אלו וללמדם לצעוד בדרכם‪" ,‬דרך החקר"‪ ,‬תוך‬
‫סלילת הנתיב ויצירת ההזדמנות להכיר גם את הקשיים כשהמטרה המסומנת ברורה‪.‬‬
‫השתתפותכם התלמידים היא הזכייה לשמה והזוכים שייצגו את מדינת ישראל בתחרויות הבינלאומיות‪ ,‬ישאו‬
‫בגאווה את הישגנו‪.‬‬
‫ברצוני לברך את כל בני הנוער המשתתפים בתחרות‪ ,‬יישר כוחכם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לברך על שיתוף הפעולה בין משרד החינוך‪ ,‬המורים‪ ,‬המנחים‪ ,‬הדוקטורנטים של האוניברסיטה‬
‫העברית ומוזיאון המדע ע"ש בלומפילד‪ ,‬שהטו כתף ויצרו הזדמנות למתן הכרה וביטוי למצוינות בקרב תלמידי‬
‫מערכת החינוך‪ ,‬תוך שילוב יזמות‪ ,‬מומחיות וראיה מערכתית‪.‬‬
‫מתמודדים יקרים‪,‬‬
‫כמדי שנה‪ ,‬אני מברך אתכם על השתתפותכם בתחרות מדענים ומפתחים צעירים לשנת ‪ !2013‬אינטל‬
‫ממשיכה לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לשדרג את החינוך למדעים ולטכנולוגיה בישראל‪ .‬אני מאמין‬
‫שכחברה שיוצרת את טכנולוגיות העתיד ומתבססת על הון אנושי איכותי‪ ,‬עלינו לעשות הכל כדי להעצים את‬
‫המצוינות הטכנולוגית בחברה בה אנו חיים‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬כיום כ‪ 6%-‬בלבד מבוגרי התיכון בישראל זכאים לתעודת בגרות מדעית ‪ -‬טכנולוגית‪ .‬נתונים‬
‫אלה מאיימים על יכולתה של ישראל לשמור על מעמדה כמעצמת היי‪-‬טק‪ .‬לכן‪ ,‬השקנו השנה את תוכנית‬
‫"אנחנו המחר" – שיתוף פעולה כלל ארצי בין אינטל לבין משרד החינוך‪ ,‬מנהל מדע וטכנולוגיה המגייס‬
‫קואליציית שותפים רב מגזרית‪ ,‬שמטרתה הגדלת שיעור התלמידים המסיימים תיכון עם תעודת בגרות מדעית‬
‫– טכנולוגית איכותית‪ .‬בארבע השנים הקרובות תסייע אינטל למשרד החינוך להוציא את התוכנית לפועל‬
‫ותשקיע ‪ 20‬מיליון שקל בחינוך המדעי – טכנולוגי‪ ,‬על מנת להצעיד את המשק הישראלי למחר טוב יותר‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬זו השנה ה‪ 16 -‬בה אנו נותנים חסות לתחרויות מדענים ומפתחים צעירים בישראל‪ .‬הסיוע ניתן הן באמצעות‬
‫תמיכה כספית והן באמצעות התנדבותם של עובדי אינטל‪ ,‬לשיפוט‪ ,‬בחירת העבודות והנחיית המתמודדים‪ .‬בתחרות‬
‫משתתפים תלמידים מכל גווני החברה הישראלית‪ :‬מרכז ופריפריה‪ ,‬בנות ובנים‪ ,‬חילונים ודתיים‪ .‬אנו גאים בכך שהתחרות‬
‫פתוחה בפני כל אחד אשר קיימת בו תשוקה לגילוי‪ ,‬סקרנות‪ ,‬יצירתיות ורצון להבין ולחקור תופעות לעומקן‪.‬‬
‫הזוכים בתחרות הישראלית מקבלים מאינטל מלגות לימודים ומשתתפים בתחרות ‪ Intel-ISEF‬היוקרתית‪,‬‬
‫שנערכת מדי שנה בחודש מאי בארה"ב‪ .‬התחרות הינה חגיגת המדע הגדולה מסוגה בעולם‪ :‬יותר מ‪1500-‬‬
‫מתחרים‪ ,‬המגיעים מיותר מ‪ 60-‬מדינות ברחבי העולם‪ ,‬מתמודדים בקטגוריות שונות בתחומי המדע‬
‫והטכנולוגיה על פרסים ומלגות בשווי של מיליוני דולרים‪ .‬יש למה לחכות‪...‬‬
‫לסיום‪ ,‬אני מבקש להודות מקרב לב למורים ולמנחים על העידוד‪ ,‬הדחיפה והאוזן קשבת שאתם מעניקים לכל‬
‫אחד מהתלמידים‪ .‬בלעדיכם‪ ,‬ההישגים של התלמידים לא היו מתאפשרים!‬
‫לכם התלמידים‪ ,‬אני מאחל שתחזרו אלינו ובאמתחתכם פרסים בינלאומיים‪ ,‬הכרה בינלאומית בהישגיכם‬
‫ובעיקר אמונה פנימית של כל אחד ואחת מכם בעצמו ובכישוריו‪.‬‬
‫עלו והצליחו!‬
‫‬
‫מולי אדן‬
‫‬
‫‬
‫בברכת הצלחה למתמודדים‬
‫‬
‫ויישר כוח לתומכים‬
‫‬
‫ד"ר עופר רימון‬
‫מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪5‬‬
‫דבר יו”ר ועדת ההיגוי של התחרות‪ ,‬פרופ’ נאוה בן‪-‬צבי‬
‫דברי יו”ר חבר השופטים‪ ,‬פרופ’ חנוך גוטפרוינד‬
‫אני מברכת את המצטרפים לשורות הארוכות של המתמודדים בתחרות המדענים והמפתחים הצעירים‬
‫בישראל‪ .‬מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים ממשיך במחויבותו ובהולכתו את התחרות החשובה הזאת‪.‬‬
‫אני אישית מידי שנה נרגשת שוב ושוב בזכות החגיגה החברתית הנפלאה הזאת המתבססת על יצירתיות‪,‬‬
‫סקרנות ומחויבות של צעירות וצעירים מרחבי ישראל‪.‬‬
‫המציאות הגלובלית מחייבת אותנו להבין את תפקיד החינוך בהכנת הנוער להצלחה בעולם בו מדע‬
‫וטכנולוגיה הם בסיס חשוב לקידום אנושי‪ .‬השותפים בהולכת התחרות‪ ,‬שותפים גם לדרישות של מצוינות‪,‬‬
‫אחריות במחקר כשלעצמו וגם בשילוב מחקר עם פיתוח‪ .‬השותפים שלנו‪ ,‬חברת אינטל ומשרד החינוך –‬
‫מינהל מדע וטכנולוגיה‪ ,‬רואים יחד אתנו את הצורך המרכזי של התמודדות על הזכות להיות מצוינים‪.‬‬
‫במאה העשרים ואחת כולנו עוסקים בחינוך ובקידום עם מטרות ארוכות טווח‪ ,‬במאה העשרים ואחת אנחנו‬
‫מבקשים להגיע לרמות הישגים גבוהות תוך שימוש בשפה חותכת גבולות‪ .‬במאה העשרים ואחת אנחנו‬
‫גאים בכל אחת ואחד מכם על השאלות החדשניות והנבונות‪ ,‬על התשובות האחראיות ויצירתיות ועל‬
‫העבודה הנפלאה המושקעת בדרך‪.‬‬
‫כיושב ראש חבר השופטים של תחרות "מדענים ומפתחים צעירים" בישראל מזומנת לי כל שנה חוויה‬
‫מיוחדת במינה‪ :‬מפגש עם המתחרים מרחבי הארץ‪ ,‬אשר מתכנסים ביום התחרות במוזיאון המדע ע"ש‬
‫בלומפילד‪ ,‬הוא שיאו של תהליך שנמשך חודשים אחדים‪.‬‬
‫היו ברוכים ותהא תחרות זו רק השלב הראשון שלכם בהמראה לשחקים‪.‬‬
‫‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫פרופ' נאוה בן‪-‬צבי‬
‫אכן‪ ,‬זו חוויה לשהות ביום הזה במוזיאון המדע‪ ,‬בין העבודות המייצגות שטחים רבים ומגוונים במדע‬
‫ובטכנולוגיה‪ ,‬ובמחיצת הצעירים והצעירות להם דמיון וסקרנות‪ ,‬כשרון ויכולת‪ ,‬נכונות והתמדה הדרושים‬
‫להשלים עבודה שיש בה עניין‪ ,‬מקוריות וחדשנות מיוחדים במינם‪ .‬ביום התחרות מוטלת על עמיתי בחבר‬
‫השופטים‪ ,‬כולם חוקרים בולטים מאוניברסיטאות שונות‪ ,‬ועלי‪ ,‬משימה קשה‪ .‬בחירת העבודות הראויות‬
‫לפרס או לציון מיוחד אינה פשוטה‪ .‬אנחנו עושים את עבודתנו בנאמנות ובהרגשת אחריות‪ ,‬ועם זאת אנחנו‬
‫מתלבטים לא מעט בתהליך הזה‪.‬‬
‫בחוברת התקצירים שלפנינו מגוון עשיר של נושאים מתחומי המדע השונים המייצגים הרבה כישרון ועבודה‬
‫מאומצת‪ .‬אחדות מהעבודות תזכינה בפרס או בציון מיוחד‪ ,‬אבל בלי קשר למה שיקרה באותו יום‪ ,‬כל מי‬
‫שנכלל בחוברת זו יכול לראות את עצמו כבר היום כמי שזכה‪.‬‬
‫‬
‫פרופ' חנוך גוטפרוינד‬
‫‪6‬‬
‫היסטוריה ומדעי החברה‬
‫אסף טלגם‬
‫נעם קורב‬
‫תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר‪ ,‬תל אביב‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת לימור שיאון‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר עידו אמבר‪ ,‬תיכון עירוני ד'‪ ,‬תל אביב‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר בנימין גשור‬
‫בית הספר התורני‪-‬ניסויי הרטמן לבנים ע"ש צוריאל סמית‪ ,‬ירושלים‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת עדית רובין‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫פרופ' גיא מרון‪ ,‬מכון שכטר למדעי היהדות והמכון הבינ"ל לחקר השואה‪ ,‬יד ושם‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר בנימין גשור‬
‫מעגלים מתלכדים‪ :‬ציונות ומרקסיזם בהגותו של בר בורוכוב‬
‫יהודים אינם רצויים כאן? תמורות ביחסי יהודים ושכניהם בכפרים ובעיירות של‬
‫חבל הריין מעליית הנאצים לשלטון ועד ליל הבדולח ‪1933-1938‬‬
‫עבודתי עוסקת בשבר שחל בין הרעיונות הלאומיים והסוציאליסטיים בתנועה הציונית‪ ,‬רעיונות אשר‬
‫התקיימו זה לצד זה באופן הרמוני בתחילת ימיה‪ .‬במוקד המחקר עומדת הגותו של בר בורוכוב בשנים‬
‫‪ .1914 – 1905‬בתקופה זו מבסס בורוכוב את תפיסתו הציונית על יסודות מרקסיסטיים‪ ,‬ובכך מכפיפה‬
‫לסוציאליזם‪ .‬סקרתי את העמדות המרקסיסטיות ביחס לשאלה הלאומית‪ .‬הקונטקסטואליזציה של בורוכוב‬
‫כמרקסיסט תרמה להבנת ייחודיות הגותו‪ .‬בעבודתי הצגתי את מחשבתו בנושא הלאומיות בכלל והציונות‬
‫בפרט‪ .‬לבסוף‪ ,‬עסקתי בזניחת הגותו של בורוכוב בידי אנשי תנועת העבודה בארץ ישראל בין השנים‬
‫‪ ,1919 – 1906‬תוך התייחסות להעדרה של משנתו מהאידיאולוגית הזרם המרכזי בפוליטיקה של העלייה‬
‫השנייה‪ .‬בין מסקנותיי ‪ :‬הבורוכוביזם נדחק מפני הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי‪ ,‬היות ומתקיים ביניהם ניגוד‬
‫מהותי ולא דמיון והמשכיות‪.‬‬
‫מסיבות שונות‪ ,‬באזורים כפריים שונים בגרמניה‪ ,‬יחסי היהודים והנוצרים נבדלו זה מזה באופיים ובטיבם‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬בחרתי לחקור את יחסי היהודים והנוצרים בגרמניה הנאצית באזור מסוים ומוגדר‪ ,‬דוגמת חבל הריין‪.‬‬
‫נקודת המוצא לעבודה הייתה סקירה כללית של הידרדרותם המהירה של יחסי היהודים והנוצרים בגרמניה‬
‫הנאצית‪ .‬על רקע זה מצאתי בעבודה כי באזור חבל הריין הפגיעה ביחסים אלו הייתה פחותה באופן‬
‫מובהק לעומת אזורים אחרים בגרמניה‪ .‬יחסים אלה באו לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים‪ :‬ביחס הכנסייה‬
‫הקתולית המקומית אל היהודים וביחסים הכלכליים והחברתיים בין היהודים לנוצרים‪ .‬מצאתי כי מכיוון‬
‫שהגרמנים הקתולים בחבל הריין סבלו מהיחס העוין של המשטר הנאצי לדתם‪ ,‬היו מהם שבחרו להביע‬
‫את מורת רוחם על ידי חיזוק המסחר והיחסים עם היהודים‪ .‬כתוצאה מכך יחסי היהודים והגרמנים באזור‬
‫היו במקרים רבים טובים יותר בהשוואה לאזורים האחרים‪ ,‬והיהודים נפגעו פחות בגלי הרדיפה שפקדו את‬
‫גרמניה בשנות השלושים‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪7‬‬
‫היסטוריה ומדעי החברה‬
‫צור ווסט‬
‫דניאל ירום‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫ד"ר יעל יוסטוס‪-‬סגל‪ ,‬גברת חנה שרף‬
‫מורות מלוות‪:‬‬
‫ד"ר יורם בק‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר בנימין גשור‬
‫תיכון עירוני ד' על שם אהרון קציר‪ ,‬תל אביב‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת לימור שיאון‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר עדו אמבר‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר בנימין גשור‬
‫נאומים רדיופוניים ממלחמת העולם השנייה‬
‫אי הרציונאליות שבמלחמה‪ :‬רעיונות החיכוך וערפל הקרב בראי המאה ה‪20-‬‬
‫משחר התרבות השתמשו מנהיגים בתורת הרטוריקה כדי להוביל את הציבור לתמוך בעמדותיהם‪ .‬בימי‬
‫מלחמת העולם השנייה התורה עתיקת היומין הזו באה לידי ביטוי בנאומים שנשאו מנהיגי הארצות‬
‫הלוחמות ושודרו דרך הרדיו לעמיהם‪ .‬מטרת המחקר היא לנתח את הנאומים הללו מבחינת כלים רטוריים‪,‬‬
‫בפרספקטיבה היסטורית‪ ,‬וכך לעמוד על אופיים והשפעתם של נאומים אלו‪ .‬ניתחתי שישה נאומים‪ ,‬שני‬
‫נאומים מכול אחד מהמנהיגים המשפיעים על מהלך המלחמה‪ :‬היטלר‪ ,‬צ'רצ'יל ורוזוולט‪ .‬ביקשתי להצביע‬
‫על האופנים השונים בהם שלושת המנהיגים ביקשו להטות את דעת הקהל לצורך תמיכה במדיניותם‪.‬‬
‫ההשוואה בין הנאומים‪ ,‬מעלה נקודות שוני התורמות להבנת הרטוריקה הייחודית לכל נואם‪ ,‬אך גם קווי‬
‫דמיון המאפשרים הסקת מסקנות לגבי נאומי המלחמה באופן כללי‪ .‬כך לדוגמא מצביעה עבודתי‪ ,‬כי חרף‬
‫התפיסה הרווחת כי קיימים פערי שמיים וארץ בין הרטוריקה של שלושת המנהיגים הנ"ל‪ ,‬הרי ששלושתם‬
‫עושים שימוש במידה דומה למדי בכלי שכנוע המשרתים את מאמציהם להשפיע על קהלי היעד שלהם‪.‬‬
‫קרל פון קלאוזביץ‪ ,)1780-1831( ,‬נחשב לגדול הפילוסופים הצבאיים‪ .‬במשנתנו הייחודית הוא השכיל להפריד‬
‫בין מלחמה תיאורטית ורציונאלית למלחמה מעשית‪ ,‬מתוך הבנה כי ישנם שלל גורמים בלתי ניתנים לשליטה‪,‬‬
‫המונעים ממלחמה המתוארת בכתב בשלמות רעיונית מלהתרחש בפועל‪ .‬קלאוזביץ כינס את אותם גורמים‬
‫לכדי מונח אחד כללי ‪"-‬חיכוך"‪ .‬תרחישים לא צפויים במהלך מלחמה הופכים את הנדמה כ"פשוט" בעת התכנון‪,‬‬
‫ל"קשה" בעת הביצוע‪ .‬מעת כתיבת רעיונות אלו ועד המאה ה‪ 20-‬התקדמה הטכנולוגיה לאין ערוך‪ ,‬דבר המציב‬
‫לכאורה את הרלוונטיות של קביעתו אודות מרכיב החיכוך בספק‪ .‬באמצעות ניתוח מקרים מן המאה ה‪ 20-‬בהם‬
‫בולטת תופעת החיכוך‪ ,‬התחקיתי בעבודתי אחר מקורותיו‪ .‬מניתוחיי עולה כי בעוד שהטכנולוגיה הצליחה להפחית‬
‫את השפעתם של חלק מסוגי החיכוך הקלאוזביציאני‪ ,‬היא לא העלימה אותו‪ ,‬והתלות החדשה של האדם בה‬
‫אף פתחה צוהר לסוגי חיכוך נוספים‪ .‬ממצאיי מצביעים על טבעו הלא רציונאלי של האדם כמקורו העיקרי של‬
‫החיכוך‪ .‬כיוצא מכך‪ ,‬גם בתנאי שדה הקרב המודרני טרם אבד הכלח על הגותו של קלאוזביץ‪ ,‬והאמונה המודרנית‬
‫כי למקדם החיכוך פתרון טכני‪ ,‬התבדתה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪8‬‬
‫היסטוריה ומדעי החברה‬
‫דמיטרי אזרוחי‬
‫לי אלטמן‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫ד"ר יעל יוסטוס‪-‬סגל‪ ,‬גברת חנה שרף‬
‫מורות מלוות‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר סרג' רוזר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר בנימין גשור‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫ד"ר יעל יוסטוס סגל‪ ,‬גברת חנה שרף‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר ברק אפיק‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר בנימין גשור‬
‫"ואין עוד יהודי ולא יווני במשיח ישוע" ‪ -‬יחסו של פאולוס לגויים ולמצוות כחלק‬
‫מההגות היהודית בזמנו‬
‫קורבנות ילדים בטקס קבורת האינקה‬
‫כמחצית מכתבי הברית החדשה מיוחסים לפאולוס השליח‪ ,‬ודי בכך כדי להצביע על השפעתו הרבה‬
‫בתולדות הנצרות‪ .‬מחקרי הוא ניסיון לעמוד על היחס של פאולוס לגויים ולמצוות על רקע ההגות היהודית‬
‫בתקופתו‪ .‬המחקר בחן את הגותו של פאולוס על רקע שלוש ה‪"-‬זהויות" היהודיות בהן ניתן להבחין בכתביו‪:‬‬
‫הפרושית‪ ,‬היהודית‪-‬הלניסטית והיהודית‪-‬האסכטולוגית‪ .‬באמצעות השוואה וסינון של רעיונות אשר ניתן‬
‫לשייכן לאחת מ‪"-‬זהויות" אלו‪ ,‬הגעתי לחדשני שבהגותו ביחס לגויים ולמצוות‪ .‬מסקנתי היא כי חידושיו‬
‫של פאולוס נעשו לשם התמודדות עם מציאות חדשה אשר ליהדות‪ ,‬בזמנו‪ ,‬לא היו הכלים להתמודד עמה‪:‬‬
‫שליחות המרה לגויים באחרית הימים‪ ,‬כאשר גם בחידושיו מהדהדת יהדותו‪ .‬חידושיו הם עיצוב מחדש של‬
‫מושגים שהיו קיימים ביהדות זה מכבר‪ .‬עוד עולה כי תמונתו של פאולוס שהצטיירה במשך אלפיים שנה‬
‫כמפריד היהדות מהנצרות‪ ,‬היא מוטעית‪ :‬פאולוס הוא יהודי המנסה להבין את המצב בו הוא נמצא בכלים‬
‫של יהדות תקופתו‪.‬‬
‫קורבנות אדם הונהגו לאורך ההיסטוריה ברחבי כל העולם‪ .‬מטרת עבודתי היא לחקור קורבנות ילדים‬
‫בטקס קבורת האינקה‪ .‬עבודתי שופכת אור על קורבנות אדם בכלל וקורבנות ילדים בפרט‪ ,‬שהתקיימו‬
‫באותה אימפריה‪ .‬לצורך כך נעזרתי בכרוניקות מן המאה ה‪ 16-‬של הספרדים ובני אינקה‪ ,‬וספרות מחקר‬
‫מודרנית‪ .‬לכרוניקות ערך מוסף ייחודי‪ ,‬בהיותן עדות בלתי אמצעית למפגש מרתק בין התרבות האירופאית‬
‫הדינאמית ואימפריית האינקה השוקעת‪ .‬ממצאיי מראים כי בשנים בהן נפטר המלך נערך טקס הקפהקוצ'ה‪,‬‬
‫טקס קורבנות אדם ייחודי שהתרחש בחודש יוני לכבוד אל השמש‪ ,‬באופן שונה מאלו שבשנים "רגילות"‪.‬‬
‫כן‪ ,‬מראה המחקר כי היו שני סוגים של מלווים למלך לעולם הבא‪ ,‬הסוג הראשון היו בני פמלייתו‪ ,‬הסוג‬
‫השני היו ילדים קטנים אשר נבחרו לתפקיד זה‪ .‬בעבודתי אני מתייחסת לשאלה כיצד הובאו מספר כה רב‬
‫של ילדים עד לעיר הבירה‪ ,‬קוסקו‪ ,‬על אף המרחק הרב בין העיר לשאר הממלכה‪ .‬עם בואם של הכובשים‬
‫הספרדים‪ ,‬פסקו טקסים אלה‪ ,‬יחד עם התרבות שהגתה אותם ונושאיה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪9‬‬
‫היסטוריה ומדעי החברה‬
‫ענבל וייצמן‬
‫שקד בן אליה‬
‫סולם צור‪ ,‬גשר הזיו‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר אורלי רוזנפלד‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫בית חינוך אופק‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫מר אורלי רוזנפלד‬
‫‬
‫מנחים‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר דני פרידברג‬
‫‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫ד"ר יעל יוסטוס סגל‪ ,‬גברת חנה שרף‬
‫מורות מלוות‪:‬‬
‫מר אהרון קליין‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר סער גרשון‬
‫הקשר בין מידת הזיקה לתרבות ארץ המוצא של עולי בריה"מ לשעבר‪,‬‬
‫לעמדות ילדיהם כלפי התנהגות סוטה בחברה הישראלית‬
‫מאבק משפחות החטופים כמייצגים שינוי חברתי‬
‫המחקר עוסק בבני נוער ‪,‬ילדים לעולים מבריה"מ לשעבר‪ ,‬אשר עלו לישראל בשנות התשעים ובעמדותיהם‬
‫כלפי התנהגות סוטה (צריכת אלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬שימוש בשפה גסה וונדליזם)‬
‫ספרות המחקר בנושא הגירה עוסקת רבות בהשפעת תהליכי החיברות בחברה החדשה על המהגר‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬מעט מאוד נכתב על השפעות ההגירה על הדור השני‪ ,‬ובפרט על ההבדלים בהשפעות ההגירה‬
‫בין המינים בדור זה‪ .‬במחקרי בדקתי את הקשר בין מידת הזיקה לתרבות ארץ המוצא של עולי בריה"מ‬
‫לשעבר לעמדות ילדיהם כלפי סטייה חברתית‪.‬‬
‫בחנתי שתי השערות‪ :‬הראשונה‪ -‬מתבגרים אשר להוריהם זיקה גבוהה לתרבות ארץ מוצאם יבטאו עמדה‬
‫סובלנית יותר כלפי סטייה חברתית מאשר מתבגרים שלהוריהם זיקה נמוכה לתרבות המוצא‪ .‬השנייה ‪-‬‬
‫בנים יבטאו עמדות סובלניות יותר כלפי התנהגות סוטה מאשר בנות‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מאששים את שתי ההשערות ויכולים לשמש בסיס לגיבוש מדיניות קליטה ופיתוח כלים‬
‫ללחימה בפשיעת נוער ומניעתה‪.‬‬
‫בעבודתי ביקשתי לברר האם וכיצד מאבקי משפחות החטופים רון ארד וגלעד שליט להשבת יקיריהם‬
‫משקפים את השינויים שהתחוללו בחברה הישראלית בין השנים ‪ .2011-1986‬לאורך השנים התמודדה‬
‫מדינת ישראל עם אירועי חטיפה רבים‪ .‬עם הזמן‪ ,‬חלו שינויים בעמדת הממשלה‪ ,‬בהתנהלות הציבור‬
‫ומשפחות השבויים‪ .‬העבודה עוסקת באירועי החטיפה של רון ארד וגלעד שליט‪ ,‬ובוחנת את ההבדלים‬
‫ביניהם במספר תחומים‪ .‬התקשורתי – אופן הצגת השבוי ורמת הצנזורה‪ .‬הממשלתי– היחס למשפחת‬
‫השבוי ולמאבק הציבורי‪ .‬המשפחתי – מערכת היחסים עם הממשלה‪ .‬והציבורי – הפעילויות שנערכו‬
‫והירתמות הציבור אליהן‪ .‬עבודתי הראתה כי הירידה ברמת הצנזורה וסיקור תקשורתי רחב הובילו‬
‫להתפתחות דיון ציבורי‪ .‬השבוי הוצג כילד יותר מאשר כחייל‪ ,‬והמאבק הוצג כמאבק על ערכים ולא על‬
‫שחרור מחבלים‪ .‬משפחות השבויים איבדו את האמון בממשלה‪ ,‬והחלו לערוך מאבקים תקשורתיים נגדה‪.‬‬
‫אפיון הדומה והשונה בין המקרים יכול לסייע בהבנת החברה הישראלית ותהליכים שקורים בה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪10‬‬
‫מדעי החיים והסביבה‬
‫אור שגיא‬
‫שקד שורץ‬
‫קריית חינוך ע"ש דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬עמק חפר‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫‪CBMI, Harvard Medical School‬‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר גיל אלטרוביץ‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר סער גרשון‬
‫‬
‫בית הספר שש שנתי לאומנויות רעות‪ ,‬חיפה‬
‫‬
‫ביה”ס‪:‬‬
‫מר צביקה רייטר‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫מעבדת חוש הריח‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫‪ MSc‬עידן פרומין‪ ,‬מעבדת חוש הריח‪ ,‬מכון ויצמן‪ ,‬רחובות‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אורי חשין‬
‫האם ניתן לנבא אלכוהוליזם?‬
‫חיפוש אחר הבדל כימי בין דמעות אמוציונאליות לדמעות רפלקטיביות אצל נשים‬
‫אלכוהוליזם הוא הפרעה רפואית רווחת בעולם המערבי‪ ,‬לה השלכות חמורות‪ .‬צריכת יתר של אלכוהול‬
‫מוכרת כגורם התורם ליותר מ‪ 60-‬מחלות שונות‪ ,‬בהן מספר סוגי סרטן‪ ,‬ואחראית לכ‪ 2.5-‬מיליון מקרי מוות‬
‫בשנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬התופעה נפוצה‪ .‬ב‪ 12%-‬מהאוכלוסייה הבוגרת האמריקאית הייתה בעיית אלכוהוליזם‬
‫בשלב כלשהו‪ .‬לאלכוהוליזם מרכיב גנטי משמעותי ‪ -‬מחקרי אימוץ ותאומים רומזים כי ‪ 50-80%‬מהתופעה‬
‫מקורם במרכיבים גנטיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא קיים מודל אשר מנבא אלכוהוליזם בסבירות גבוהה על בסיס‬
‫מאפיינים גנטיים‪ .‬מודל כזה יכול לאפשר טיפול ואולי אף מניעה והקטנת היקפי התופעה‪ .‬בעבודתי ביקשתי‬
‫לבנות מודל כזה‪ .‬בשורת מחקרים קודמים בקרב ‪ 3,397‬אנשים מחציתם אלכוהוליסטים‪ ,‬נמצאו זוגות‬
‫‪SNP‬ים (וריאציות של אות אחת ברצף ה‪ DNA-‬בכל אדם קיים מופע אחד‪ ,‬משלושה מצבים) דומים‬
‫המופיעים באחוז גבוה משמעותית אצל האלכוהוליסטים לעומת אוכלוסיית הלא‪-‬אלכוהוליסטים‪ .‬נבנה‬
‫מודל הסתברותי (רשת בייסיאנית) חדשני‪ ,‬אשר על סמך מידע גנטי של כ‪SNP 150-‬ים מנבא ברמת דיוק‬
‫של מעל ‪ 70%‬הצלחה‪ ,‬אם לנבדק נטייה גנטית לאלכוהוליזם‪.‬‬
‫בעבודתי זיהיתי הבדלים בהרכבן הכימי של דמעות אמוציונאליות ודמעות רפלקסיביות‪ .‬ביססתי שיטה‬
‫לאנליזה כימית של הרכב דמעות‪.‬‬
‫במחקר קודם הסתבר כי אצל גברים הנחשפים לריחם של דמעות נשים המופרשות במצב רגשי‪ -‬דמעות‬
‫אמוציונאליות‪ ,‬פוחתת רמת הטסטוסטרון בדם והעוררות המינית‪ .‬מהו האות הכימי המעורב בתגובות‬
‫שפורטו? נמצא שוני הן במרכיבי הדמעות והן ביחסים הכמותיים ביניהם‪ ,‬כאשר הדמעות האמוציונאליות‬
‫מרוכזות יותר‪ .‬בשני סוגי הדמעות זוהו מולקולות האלדהידים‪ .‬בדמעות אמוציונאליות זוהו בעיקר‬
‫אלדהידים ארוכי מולקולה (בני ‪ 10‬אטומי פחמן ומעלה)‪ .‬לאלדהידים אלה קולטן ספציפי באדם והם‬
‫אנדוגניים לו‪ .‬מחקר בפילים אסייתיים הראה כי ביכולתם להבחין בין ריחותיהם של אלדהידים ארוכים‬
‫שונים‪ .‬אלדהידים אלה נמצאו בהפרשות פילים זכרים במהלך תקופת הייחום המאופיינת גם בהפרשה‬
‫מוגברת של טסטוסטרון‪ .‬אלדהידים שומניים מוכרים כקדמים לפרומוני מין אצל עשים וחרקים שונים‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪11‬‬
‫מדעי החיים והסביבה‬
‫אליזבט וייסבורד‬
‫מוחמד חיגזי‬
‫הגימנסיה הריאלית ע"ש קרירי‪ ,‬ראשון לציון‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫גברת רקפת ויה‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר אמיר אפלבאום‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אורי חשין‬
‫בית הספר האורתודוקסי‪ ,‬רמלה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ביה"ח הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫גברת רווליט פזה‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר רמי אבו פנה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ביה"ח הדסה עין כרם‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת אילנה כספי‬
‫השפעת ביטוי החלבון ‪ FADD-DN‬על הפעילות האנטי‪-‬פרוליפרטיבית של‬
‫אינטרפרון מסוג‪1-‬‬
‫שיטות חדשות למניעת דימומים תוך גולגולתיים לאחר חבלת ראש‬
‫בפעילות מערכת החיסונית מול פתוגנים שונים מעורבים חלבוני איתות‪ ,‬להם תפקיד בתקשורת הבין תאית‬
‫בגוף‪ .‬דוגמא לכך היא מעורבות אינטרפרון מסוג‪ ,1-‬לו מיוחס תפקיד בפעילות האנטי‪-‬ויראלית‪ .‬לאחרונה‬
‫נמצא כי לחלבון זה תפקיד בעיכוב חלוקת התאים ואף בהשריית מוות תאי מתוכנן‪ -‬אפופטוזיס‪ .‬ההשערה‬
‫הרווחת לאופן פעילותו של האינטרפרון‪ 1-‬הייתה כי עם קליטתו בתאים‪ ,‬הוא משרה ביטוי של החלבון‬
‫‪ ,TRAIL‬אשר מופרש מהתאים‪ ,‬נקשר לתאי היעד‪ ,‬ומשרה אפופטוזיס בתיווכו של החלבון התוך‪-‬תאי‬
‫‪ .FADD‬בניסויים שבוצעו במעבדה נמצא כי לאחר טיפול באינטרפרון‪ ,‬תאים שאינם רגישים לפעילות‬
‫החלבון ‪ TRAIL‬הראו תמותה בתיווך החלבון ‪ .FADD‬תאים בהם הושרתה מוטציה בחלבון ‪,FADD-DN‬‬
‫לא הושפעו מנוכחות האינטרפרון‪ .‬תוצאות אילו מציעות כי טיפול באינטרפרון גורם למוות תאי המתווך‬
‫על‪-‬ידי מולקולת ‪ FADD‬אך לא מאותחל על ידי מולקולת ה‪ .TRAIL-‬מכאן עולה כי ייתכן ומדובר במסלול‬
‫העברת אותות השונה מהידוע היום‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪( tPA‬חלבון משפעל פלזמינוגן) הוא אנזים בעל פעילות פרוטיאוליטית‪ ,‬המיוצר על ידי תאי האנדותל‪,‬‬
‫המרפדים כלי דם‪ tPA .‬מפרק קריש דם ע''י שפעול פלזמינוגן לפלזמין‪ .‬פעולתו דורשת נוכחות של פיברין‬
‫והוא מסוגל להפעיל פלזמינוגן רק על פני שטח הפיברין‪ .‬כיום ‪ tPA‬מיוצר בהנדסה גנטית כתרופה להמסת‬
‫קרישי דם החוסמים עורקים כליליים ומוחיים‪ .‬באמצעות ה‪( mtPA-‬מוטנט המעכב את פעילותו של‪)tPA‬‬
‫ניתן לעכב את מערכת הפיברין על מנת לעצור דימומים מבלי להעלות את רמת הקרישיות‪ ,‬היכולה לגרום‬
‫לחסימה של כלי דם אחרים שאינם מדממים‪ ,‬ולגרום לתופעות לוואי קשות‪ mtPA .‬נוצר ע"י מוטציה‬
‫נקודתית בה סרין שנמצא באתר הקטליטי הוחלף באלנין‪ .‬במחקר הנוכחי בדקנו את יעילותו ‪,mtPA‬‬
‫ומצאנו כי הוא מעכב באופן ספציפי את שפעול הפלזמינוגן ע''י ה‪ tPA-‬תוך תחרות על קישור פיברין‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מדעי החיים והסביבה‬
‫סער בן ציון‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫גברת חנה שרף‪ ,‬גברת ענת מעוז‬
‫מורות מלוות‪:‬‬
‫גברת אביטל סויסה‪ ,‬מעבדתו של פרופ' יובל דור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת אילנה כספי‬
‫השפעת המחיקה הגנטית של ‪ LKB1‬על תאי בטא מתחלקים‬
‫מחלת הסוכרת היא מחלה חובקת עולם אשר משפיעה על חייהם של מיליוני אנשים‪ .‬הסוכרת כרוכה‬
‫במותם של תאי בטא מייצרי האינסולין בלבלב‪ .‬תאים אלו כמעט ולא מתחלקים‪ .‬לגן ‪ , LKB1‬גן מדכא‬
‫סרטן‪ ,‬ישנה בין היתר‪ ,‬השפעה שלילית על מסלולים תאיים המעורבים בתהליך החלוקה‪ .‬שערנו כי מחיקה‬
‫של הגן מתאי ביתא‪ ,‬תוביל לעלייה ברמת חלוקתם‪ .‬מטרת המחקר הייתה לבחון מהו גורל תאי ביתא‬
‫מתחלקים חסרי ‪ LKB1‬והאם חלוקה זו פרודוקטיבית‪ .‬תוצאות המחקר תואמות חלקית את השערתנו‪:‬‬
‫עלייה לפרק זמן קצר בשיעורי חלוקת התאים לאחר מחיקת הגן ‪ .LKB1‬חשיבות המחקר היא בפן המחקרי‬
‫שלו וכן במסקנה כי אחד החומרים שאתם בוצע הניסוי הוא רעיל לתאים‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪13‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫איידה מוטאי‪ ,‬אתי סלמה‪ ,‬הודייה פרג'ון‬
‫רון נעים‪ ,‬אביב שער‪ ,‬שגיב תירם‬
‫תיכון עיוני‪-‬דתי שש שנתי למדע וטכנולוגיה‪ ,‬שפירא‪ ,‬נתניה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר איציק גוילי‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר תמיר גבאי בשיתוף פעולה עם המעבדה למציאות מדומה‪,‬‬
‫מנחה‪:‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן בראשות פרופ' פסיג‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אורון רמתי‬
‫תיכון עיוני‪-‬דתי שש שנתי למדע וטכנולוגיה‪ ,‬שפירא‪ ,‬נתניה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר איציק גוילי‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר תמיר גבאי‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫הפרויקט נעשה בשיתוף חברת ‪ ,BLUEBIRD‬חברה המתמחה ביצור כתבמ"ים‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אורון רמתי‬
‫ממשק אדם‪-‬מחשב מכוון הטרמה על סיפית מוקדמת‬
‫מד תא דלק מימני לכתב"ם‬
‫בעבודתנו פיתחנו ממשק מוח‪-‬מחשב להטרמת חשיבה תפיסתית‪ .‬הטרמה (פריימינג) היא כלי לתיווך‬
‫ושיפור מיומנויות למידה באמצעות הצגת גירויים מובחנים חוזרים‪ ,‬המסייעים ללומד למקד את חשיבתו‪.‬‬
‫תהליך ההטרמה הופך את הייצוג השכלי ל"נגיש" יותר‪ .‬השימוש במחשב ככלי להטרמה מעניק מסגרת‬
‫למרחב‪ ,‬מגדיר את הזמן‪ ,‬מנפה גירויים רבים מהקלט החושי‪ ,‬ולכן תורם לשיפור יכולת הריכוז‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט המוצע‪ ,‬בנינו סביבת תוכנה‪ ,‬אשר תופעל על ידי המשתתפים באמצעות ממשק‬
‫אדם‪-‬מחשב הנתמך באמצעי להקלטת פעילות מוחית (‪ ,)EEG‬באופן אינטראקטיבי‪ .‬בתוכנה זו יתרגלו‬
‫המשתתפים מטלות חשיבה תפיסתית על ידי הטרמה‪.‬‬
‫לשאלה האם ניתן לשפר את ההישגים במבחני חשיבה תפיסתית‪ ,‬באמצעות הטרמה בסביבת מוח מחשב‬
‫תוך זמן קצר יחסית‪ ,‬משמעות רבה לאור העובדה כי כיום נקבעים הישגי החשיבה התפיסתית בגיל‬
‫הנעורים‪ .‬לסיווג מגביל בגיל מוקדם השפעה מכרעת על המשך החיים‪.‬‬
‫שערוך ב"זמן אמת" של יתרת האנרגיה שנותרה לניצול בתא הדלק במזל"ט הוא בעל חשיבות רבה‬
‫לתכנון משימותיו של המזל"ט ותורם לבטיחות הטיסה‪ .‬קצב צריכת האנרגיה של המזל"ט מושפעת ממספר‬
‫גורמים‪ ,‬ביניהם‪ :‬קצב ספיקת המימן והחמצן בכניסה לתא הדלק‪ ,‬פרופיל הטיסה (תזוזת המדפים‪ ,‬הפעלת‬
‫מטען ייעודי‪ ,‬המראה‪/‬נחיתה וכד') וההתנהגות הדינאמית של הגז (‪ .(Hydrogen deformation‬כיום‬
‫אין לטייס אפשרות לשערך במדויק את יתרת המימן בזמן אמת‪.‬‬
‫אנו מציעים מד תא דלק אשר מעריך את יתרת האנרגיה לניצול ‪ /‬יתרת הזמן לטיסה במזל"ט בו משמש‬
‫תא דלק (אחד או יותר) כמקור אנרגיה‪ .‬הפתרון שאנו מציעים מאפשר שערוך ברמת דיוק גדולה מ‪.5% -‬‬
‫המוצר מבוסס על כרטיסים ממשפחת ‪ msp430, bq27350‬להרצת קוד ההפעלה‪ ,‬ולניטור משתני‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫המוצר שלנו הוא זול‪ ,‬קטן וקל משקל‪ .‬למאפיינים אלה חשיבות רבה בשילובו בפלטפורמה מוגבלת כמזל"ט‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪14‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫לינדה אחדות‪ ,‬עוז רחמני‬
‫אנאל אלוש‪ ,‬זוהר דנן‪ ,‬מורן יוסף‬
‫תיכון עיוני‪-‬דתי שש שנתי למדע וטכנולוגיה‪ ,‬שפירא‪ ,‬נתניה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר איציק גוילי‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' משה רוזנפלד‪ ,‬מר עופר לוינגר‪ ,‬אוניברסיטת תל ‪-‬אביב‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר בן אוחנה‬
‫תיכון עיוני‪-‬דתי שש שנתי למדע וטכנולוגיה‪ ,‬שפירא‪ ,‬נתניה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר איציק גוילי‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫מר עופר לוינגר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫מנחים‪:‬‬
‫ד"ר יונתן נתן‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר בן אוחנה‬
‫משאבת אימפדנס‬
‫מחבר אוניברסאלי לכיפה גאודזית‬
‫אי‪-‬ספיקת לב היא מצב שבו הלב אינו מזרים דם במידה מספקת לצורכי הגוף בשל תפקוד לקוי של‬
‫שריר הלב‪ .‬אמצעי מלאכותי לפתרון בעיה זו מחייב משאבה ללא שסתומים וללא רוטור על מנת לשמור‬
‫על סטריליות המערכת ולצמצם הרס תאי הדם‪ֶ .‬התקן העונה על צרכים אלו הוא משאבת אימפדנס‪.‬‬
‫זוהי משאבה בעלת מבנה פשוט הכולל צינור אלסטי המחובר בקצותיו לצינורות קשיחים‪ .‬מצבט לוחץ‬
‫במחזוריות על הצינור האלסטי ויוצר זרימה של נוזל המועבר דרכו‪ .‬כדי ליצור ספיקה משמעותית נדרשים‬
‫עצמת לחיצות גבוהה ושימוש במצבט רחב‪ ,‬אולם אלו עלולים לגרום להרס תאי הדם‪.‬‬
‫במיזם זה עסקנו בשילוב מספר מצבטים המאפשר ספיקה גבוהה על‪-‬ידי לחיצות מתונות על הצינור‪.‬‬
‫השתמשנו בסימולציות של זרימה ובנינו מערכת ניסוי חדשנית של משאבת אימפדנס המאפשרת שליטה‬
‫במיקום המצבטים ובתזמונם‪.‬‬
‫אסונות טבע מותירים אנשים רבים ללא קורת גג‪ .‬פתרונות המגורים הניתנים במצבים אלו מאפשרים‬
‫הקמת מחסה בעזרת סיוע חיצוני רב‪ .‬מטרת המיזם למצוא מענה לבעיה זו ולאפשר בניית מבנים עמידים‬
‫מחומרי גלם זמינים ללא צורך באנשי מקצוע או בכלי עבודה‪.‬‬
‫מבנה העונה לדרישה זו הוא כיפה גיאודזית – מבנה דמוי חצי כדור המורכב ממספר רב של ‏מוטות‬
‫ויציב‪ .‬הקושי בהקמת‬
‫‏‏‬
‫קצרים‪ .‬מבנה גיאומטרי זה מאפשר שימוש במוטות חלשים יחסית לבניית‏מבנה חזק‬
‫מבנה זה נעוץ באופן חיבור המוטות‪ .‬המיזם מתמקד בפיתוח ַמ ְח ָּבר חדשני הפותר את בעית החיבור‬
‫ומאפשר שימוש גם בחומרי גלם מאולתרים‪ ,‬בזוויות חיבור לא שגרתיות ובמוטות שונים בעוביים‪.‬‬
‫בעבודתנו המחשנו כי בעת הצורך ניתן לבנות בקלות כיפה העומדת באנליזות חוזק‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪15‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫עומר גרנק‪ ,‬עידן שרון‬
‫רון שגב‪ ,‬קובי בלוטשטיין‪ ,‬שחף רותם‬
‫בית הספר המשותף חוף הכרמל‪ ,‬מעגן מיכאל‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מנחים ומורים מלווים‪ :‬מר אהרון רזנוב‪ ,‬מר זאב ניסים‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר עמירם ג'יבלי‬
‫קריית חינוך מעיין שחר‪ ,‬עין החורש‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר ראובן דינוביץ'‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫מר ראובן דינוביץ'‪ ,‬מר אהרון רזנוב‬
‫‬
‫מנחים‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר איתמר שרוני‬
‫מערכת בקרת איזון ציפה אוטומטית ‪-‬‬
‫‪ABCS: Automatic Buoyancy Control System‬‬
‫תקשורת אל חושית בשדה הקרב‬
‫צולל מכשירים (‪ )Scuba Diver‬חייב לרכוש את מיומנות איזון הציפה‪ ,‬הכוללת ריקון וניפוח ידני של מיכל‬
‫אוויר‪ .‬איזון הציפה נחוץ לתנועה חופשית במים‪ .‬טעויות בביצוע איזון הציפה מסכנות את חיי הצולל ועלולות‬
‫לגרום לתאונות קטלניות‪ .‬המערכת שפיתחנו מבקרת אוטומטית את ציפתו של הצולל‪ .‬תחילה נמדד הלחץ‬
‫בסביבת הצולל ומחושב העומק בו נמצא הצולל וקצב שינוי העומק‪ .‬המערכת מעריכה את מצב הצולל‪:‬‬
‫האם הוא מרדיד‪ ,‬מעמיק או מתאזן‪ .‬בהתאם להערכה זו מופק אות בקרה הנשלח לברזי ניפוח או ריקון‪.‬‬
‫אות הבקרה משתמש בפונקצית )‪ PID (Proportional-Integral-Differential‬המתבססת על‬
‫הפרמטרים הפיסיקליים של הצולל והמערכת‪ .‬מערכת הבקרה מסתמכת על הגדרה מתמטית ייחודית‬
‫לכל מצב בהתאם לערכים הנמדדים בכפוף למגבלות בטיחות הצלילה‪ .‬בשל מבנה זה מרחב הפעולה‬
‫של המערכת רחב‪ ,‬דבר שאינו קיים במערכות בקרה רגילות‪ .‬עלות המערכת מזערית‪ ,‬גודלה קטן והיא‬
‫מורכבת בקלות על ציוד הצלילה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫שיטות תקשורת המקובלות היום גם בפעילויות חשאיות דורשות הפעלת קול או קשר עין‪ ,‬דבר היכול‬
‫להעמיד את החיילים בסכנת היחשפות על ידי האויב‪ .‬פיתחנו מערכת תקשורת בה התקשורת היא‬
‫באמצעות המחשבה בלבד וללא צורך בדיבור או באיתות‪ .‬המערכת שלנו מקטינה את אפשרות החשיפה‬
‫על ידי האויב ומגבירה את התיאום בין חיילי הצוות‪.‬‬
‫מערכת התקשורת מבוססת על קליטת אותות חשמליים הנוצרים מפעולת מחשבה יזומה באמצעות‬
‫חיישני רישום גלי מוח מיוחדים המחוברים לכמה נקודות בראש‪ .‬פיתחנו פרוטוקול תקשורת לפיו המערכת‬
‫מתרגמת את האותות המתקבלים מהחיישן למילים ומשפטים‪ .‬במחקר שלנו בנינו אלגוריתם שיבדיל בין‬
‫מצמוץ רצוני ומצמוץ לא רצוני בכל עין‪ .‬פרוטוקול התקשורת מבוסס על קוד בינארי המורכב מקריצות בכל‬
‫עין כאשר קריצה בעין שמאל מסמלת ‪ 0‬וקריצה בעין ימין מסמלת ‪ .1‬המידע יתורגם למסר קולי שהחיילים‬
‫אחרים ישמעו אותו באמצעות אוזניות ‪.Bluetooth‬‬
‫‪16‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫גיא אביב‬
‫דנה רימון‪ ,‬עומר מורי‪ ,‬אופיר חמו‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת חנה שרף‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫מר מאיר פנחס‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אורון רמתי‬
‫קריית חינוך מעיין‪-‬שחר‪ ,‬עין החורש‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מנחה ומורה מלווה‪ :‬מר ראובן דינוביץ'‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר עידו כנען‬
‫פיתוח קלסתרון לאיתור חשודים בשיטה אבולוציונית‬
‫מערכת סימולטנית המתרגמת קול לשפת סימנים‬
‫כיום‪ ,‬כאשר נוצר צורך להרכיב קלסתרון של אדם‪ ,‬עבריין למשל‪ ,‬נעזרים בעד‪ .‬העד בוחר מאפייני פנים‬
‫בדידים – ביניהם פה‪ ,‬אף‪ ,‬מצח וכד' – לצורך הרכבת הקלסתרון השלם‪ .‬זהו תהליך מורכב כיוון שבני‬
‫אדם תופסים פנים בצורה כוללנית ולא באמצעות הרכבה של חלקי פנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬שילוב פרטים גרפיים‬
‫המתוארים מילולית ע"י העד מערימים קושי נוסף בהרכבת הקלסתרון‪ .‬התוכנה המוצעת על ידי מיועדת‬
‫לייעל תהליך זה‪.‬‬
‫בניגוד לשיטות הקודמות‪ ,‬תוכנה זו פועלת בשיטה הוליסטית‪ :‬העד בוחר פנים שלמות מלכתחילה‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫העד בוחר‪ ,‬מתוך קבוצת קלסתרונים תמונת פנים המזכירה לו את פני העבריין‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מוצגות לו פנים‬
‫לפני העבריין‪.‬‬
‫נוספות המבוססות על הבחירות הקודמות שלו‪ ,‬וגם מהן הוא בוחר את הפנים הדומות ביותר ּ‬
‫בתום התהליך מתקבל הקלסתרון המבוקש‪ .‬שיטה זו מהירה יותר‪ ,‬זולה יותר ומדויקת יותר בהשוואה‬
‫לשיטות המקובלות כיום‪.‬‬
‫המערכת אשר פיתחנו מתרגמת קול לשפת הסימנים ובכך תורמת להגדלת עצמאותם של האנשים‬
‫החירשים ומקלה על השתלבותם בחברה השומעת‪.‬‬
‫אדם אחד מתוך אלף איש בעולם הוא חירש‪ .‬האנשים החרשים מצויים לרוב בקהילות נפרדות‪ ,‬מתקשרים‬
‫בשפת הסימנים ומגלים קושי בהשתלבות בחברה השומעת מבחינת תעסוקה‪ ,‬חינוך ועוד‪.‬‬
‫במערכת שלנו האדם מדבר לתוך מיקרופון‪ ,‬תוכנת ‪ Dragon naturally speaking‬ממירה את‬
‫המילים לטקסט כתוב‪ .‬המשפט מפורק‪ ,‬בתוכנה שנכתבה ב‪ #C -‬למילים בודדות‪ .‬מילים אלו ממומרות‬
‫במילון ממוחשב לשמות סרטונים המציגים כול מילה בשפת הסימנים‪ .‬בתום התהליך המשפט מוצג כרצף‬
‫של סרטונים שהם תרגום סימולטני מהשפה המדוברת לשפת הסימנים‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן להמיר הרצאה‬
‫אוניברסיטאית לשפת הסימנים‪.‬‬
‫המערכת שלנו ייחודית ומקורית‪ ,‬לא ידוע לנו על מוצר דומה בארץ או בעולם‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪17‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫נויה בן יקר‬
‫זיו בוגוסלבסקי‪ ,‬בר היקרי‪ ,‬עידן דינוביצקי‬
‫תיכון הנדסאים הרצליה ליד אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬הרצליה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת לילך מוזיקנט‪ ,‬מר עדי לק‬
‫מורים מלווים‪:‬‬
‫המעבדה לניתוח ביו‪-‬מכני‪ ,‬המכללה האקדמית בוינגייט‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫שיט – מר דן דר‪ ,‬עמותת דולפין יוצאי שיטת הצוללות‬
‫‬
‫מנחים‪:‬‬
‫ביומכניקה – פרופסור משה איילון ‪ /‬מר יאיר תלמון‪ ,‬המכללה האקדמאית בוינגייט‬
‫‬
‫הנדסה מכונות – מר איל ישראלי‬
‫‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר איתמר שרוני‬
‫תיכון עירוני ע"ש משה שרת‪ ,‬נתניה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מנחה ומורה מלווה‪ :‬מר ראובן דינוביץ‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים צעירים‪ :‬מר טל תמיר‬
‫שיפור העצמאות התפקודית של משותק באמצעות תקשורת אל‪-‬חושית‬
‫סימולאטור לאופטימיזציה ואימון בתנועת פמפום מפרש גלשן רוח‬
‫תנועת "פמפום" בגלשני רוח היא הנעת מפרש הגלשן ע"י הגולש במטרה ליצור כוח נוסף להנעת הגלשן‪.‬‬
‫התנועה היא כעין תנועת חתירת המפרש באוויר‪ .‬היא דרושה בעיקר בעוצמת רוח נמוכה‪ .‬כיוון המפרש‪,‬‬
‫תנועת הפמפום‪ ,‬והיכולת הפיסית של הגולש הם גורמים חשובים בתחרות גלשני רוח‪ .‬הסימולטור שבניתי‬
‫מיועד לסייע במציאת כיוון תנועת הפמפום שתוצאתו היא יצירת כוח מקסימאלי להנעת הגלשן לכיוון‬
‫ולמגמה הרצויים‪ .‬במקביל מסייע הסימולאטור בפיתוח יכולתו הפיסית של הגולש‪.‬‬
‫הסימולאטור שבניתי כולל שני חלקים‪ :‬הראשון ‪-‬מדמה מפרש גלשן המדמה ‪ -‬מהירויות רוח ‪ ,‬זווית הפלגה‬
‫ביחס לרוח‪ ,‬ומבנה מפרש הגלשן‪ .‬השני‪ -‬מתקן למדידת הכוח המניע את הגלשן והצגתו לגולש ולמאמן‬
‫במהלך האימון ואחריו‪.‬‬
‫הסימולאטור נבחן בניסוי במעבדה לניתוח ביו‪-‬מכני במכללה האקדמית בוינגייט‪ .‬במהלך הניסוי נערך ניתוח ביו‪-‬מכני‬
‫של תנועות הגולש וכוח הדחף של הגלשן בזמן אמתי‪ .‬זאת לצורך כיוון מפרש ותנועת "פמפום" אופטימאלית כמו‬
‫גם ניתוח תנועת הגולש והתאמת תכנית אמונים ייעודית לקבוצות שרירים שונות לשיפור היכולת הפיסית של הגולש‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫קהל היעד של הפרויקט שלנו הוא אוכלוסיית האנשים המשותקים בכל חלקי גופם בין אם בעלי יכולת‬
‫לדבר בין אם לאו‪ .‬זוהי אוכלוסייה התלויה במטפל צמוד לפעולות חיים בסיסיות‪.‬‬
‫המערכת שלנו מאפשרת לאדם המשותק לתקשר עם סביבתו והיא מבוססת על חיישן ‪( BCI‬חיישן הקורא‬
‫אותות חשמליים מהמוח) המונח על ראש המשתמש‪ .‬החיישן קולט אותות חשמליים מהאונה המצחית‪,‬‬
‫הקשור לרצון האדם למצמץ‪ .‬פרוטוקול התקשורת אותו פיתחנו מבוסס על האותות אפס‪/‬אחד המתקבלים‬
‫מהחיישן (מצמוץ‪ ,‬אין מצמוץ)‪ .‬רצף המצמוצים שיוזם המשתמש מתורגם לפקודות הפעלה כמו דיבור‬
‫ממוחשב‪ ,‬שליחת מייל‪ ,‬מסרון או שליטה על הטלוויזיה‪ .‬כלכלית‪ ,‬המערכת שלנו זולה‪ ,‬עלותה החומרית‬
‫היא ‪ 150‬דולר בלבד בהשוואה ל‪ 5000-‬דולר עלות מערכות ידועות כמו‪The Wadsworth Center .‬‬
‫‪.Brain-Computer Interface System‬‬
‫‪18‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫אליה כהן‪ ,‬פנינה קינגסברג‪ ,‬עדי שלזינגר‬
‫תום ורבין‪ ,‬עדי קריספיל‪-‬לו‬
‫אולפנת חורב‪ ,‬ירושלים‬
‫שם ביה"ס‪:‬‬
‫ד"ר שרה גנוט‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫מר ברק כהן‪ ,‬חברת ‪BRK‬‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר טל תמיר‬
‫אליאנס‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬ליידי דייויס‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מרכז חמד"ע‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‬
‫מוסד אקדמי ‪:‬‬
‫מנחה ומורה מלווה‪ :‬ד"ר איל כהן‪ ,‬מרכז חמד"ע‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים צעירים‪ :‬מר בן אוחנה‬
‫‬
‫בקרה על ברז מים‬
‫זיהוי שפה הכתובה בכתב פונטי‬
‫הפרויקט שלנו הוא ברז בטיחותי חכם המווסת זרימת מים משני ברזי מים‪ :‬ברז מים חמים וברז מים קרים‪.‬‬
‫המים היוצאים מהברז החכם הם בטמפרטורה קבועה וזאת ע"י בקרת עוצמת זרם מים בכל אחד מן‬
‫הברזים‪.‬‬
‫בברז החכם ישנה מערכת חימום מיידית המעניקה לו מספר יתרונות‪ :‬טמפרטורת המים קבועה‪ ,‬מדויקת‬
‫ולא משתנה‪ ,‬דבר המונע חוסר נעימות למשתמש שאינו צריך להמתין להתחממות המים‪ .‬תחילה המערכת‬
‫פותחת את ברז המים הקרים ורק לאחר מכן את המים החמים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנה טפמרטורה מקסימלית (‪)42‬‬
‫למים מה שמונע סכנת כווית (למשל במקלחות לילדים)‪ .‬הברז נוח לשימוש גם לאנשים נכים באיזור הידיים‪,‬‬
‫משום שאין צורך לכוון את הטמפ' ע"י ידית‪ ,‬אלא ע"י לחיצת כפתור ‪.‬‬
‫בפרוייקט זה השתמשנו בטכנולוגיית רכיבים מתוכנתים שהיא טכנולוגייה חדישה אשר מאפשרת ייצור‬
‫בקרים בעלות נמוכה‪.‬‬
‫כתב פונטי משתמש בסימנים שונים לייצוג כל צליל כך שלכל אות בכתב זה ישנה דרך הגייה יחידה‪.‬‬
‫בפרוייקט פיתחנו תוכנה המאפשרת זיהוי והבחנה בין שפות שונות הכתובות בכתב פונטי‪ .‬השפות שבחרנו‪:‬‬
‫איטלקית‪ ,‬לטינית וגרמנית‪ .‬רשתות נוירונים מלאכותיות שימשו אותנו לעיבוד הנתונים‪ .‬רשתות נוירונים‬
‫מלאכותיות מהוות שיטה לעיבוד נתונים המתבססת על עקרונות החישוב העצבי במוח‪ .‬הן בנויות ממערכת‬
‫המדמה מספר גדול של מעבדים פשוטים אשר פועלים במקביל ומקיימים קשרים ביניהם‪ .‬רשתות נוירונים‬
‫אלו אפשרו לנו לבצע תהליך למידה מלאכותית של מאגר מידע רחב שכלל ‪ 7991‬מילים מספר בראשית‬
‫בהצגתן הפונטית בשלוש השפות‪ .‬התוכנה הצליחה לזהות משפטים מחוץ למאגר הנתונים שלה באחוזי‬
‫הצלחה של כ‪ 94.67%-‬בממוצע‪ .‬בכך למעשה התוכנה הוכיחה את עצמה גם עבור שפות הנחשבות‬
‫לדומות האחת לשניה כאיטלקית ולטינית‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪19‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫אסף אפלבום‪ ,‬אוהד לב‬
‫אביב רבינוביץ'‪ ,‬ניקולס חבייר מרונה‬
‫ישיבה תיכונית תורה ומדע שליד מכון לב‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מכון לב‪ ,‬ירושלים‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫מנחה ומורה מלווה‪ :‬מר דוד גלמן‪ ,‬מר ישראל אלישביץ‪ ,‬מכון לב‪ ,‬ירושלים‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר עמירם ג'יבלי‬
‫מבואות הנגב‪ ,‬קיבוץ שובל‪ ,‬אורט הנרי רונסון‪ ,‬אשקלון‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר גיא טמיר‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫מר אופיר בן‪-‬ארי קצב‪ ,‬חברת אינטל‪ ,‬פתח תקווה‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת נועה קרניאל‬
‫‪recycooler‬‬
‫חיזוי מוקדם של רעידות אדמה על ידי ניטור ריכוז האלקטרונים ביונוספרה‬
‫בישראל‪ ,‬כמו במקומות רבים בעולם‪ ,‬ישנו משבר מים חמור‪ .‬מבדיקה שערכנו על נתוני צריכת המים‬
‫בישראל עולה כי המים הקרים היוצאים בתחילת הפעלת המקלחת הם אחד המקומות העיקריים בהם‬
‫מתבזבזים מים לריק‪ .‬מטרת המחקר הינה מציאת שימוש יעיל למים אלו שיעודד אנשים לנצלם‪ .‬הריסייקולר‬
‫(‪ –)recycooler‬מערכת פשוטה וזולה המורכבת בפתח יציאת המים למקלחת‪ ,‬שולחת את המים הקרים‬
‫למחזור ע"י צינור המחובר למיכל אגירה‪ .‬מיכל האגירה מחובר אל מיכל הדחת האסלה‪ -‬הניאגרה‪ ,‬והמים‬
‫במיכל מוזרמים לניאגרה בעת הדחת האסלה‪ .‬המערכת מנצלת את כוח הכבידה בלבד ולכן היא זולה‪,‬‬
‫קומפקטית‪ ,‬נוחה להתקנה ולתפעול בלא שהמשתמש יהיה מודע לנוכחותה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכוחה למנוע כוויות‬
‫ממים חמים מידי‪ .‬להערכתנו המערכת יכולה לחסוך עד כחצי מיליארד ‪ ₪‬בשנה בישראל‪.‬‬
‫רעידות אדמה גורמות לנזקים רבים לסביבה ולתשתיות‪ ,‬אך יותר מכל הן עלולות לגרום לאובדן חיי‬
‫אדם רבים‪ ,‬שיכלו להינצל אם רק היו מקבלים התראה מוקדמת‪ ,‬ולו של דקות ספורות‪ .‬חוקרים חושדים‬
‫כי פעילויות סיסמיות המתרחשות לפני רעידות אדמה משפיעות על ריכוז האלקטרונים (‪TEC–Total‬‬
‫‪ )Electron Content‬בשכבת היונוספרה מעל מוקד הרעש‪ .‬האותות המשודרים על ידי לוויני ‪GPS‬‬
‫חוצים את שכבת היונוספרה ומושפעים מהרכבה החשמלי‪ .‬בעזרת מעקב אחר אותות לוויניים‪ ,‬ניתן לחשב‬
‫את ה‪ TEC-‬בכל רגע נתון‪ .‬במחקר זה פיתחנו אלגוריתם המזהה אנומליות ב‪ TEC-‬המעידות על רעידת‬
‫אדמה מתקרבת‪ .‬ניתן לזהות אנומליות אילו כ‪ 40-‬דקות לפני התרחשות רעידת האדמה עצמה‪ .‬המערכת‬
‫המוצעת תזהה בזמן אמת את האנומאליות המעידות על רעידת אדמה ותוכל לשדר התראה ישירות‬
‫למכשיר הפלאפון הנייד של האנשים באזור‪ .‬בניתוח של אותות ‪ GPS‬היסטוריים מתחנות ברחבי העולם‪,‬‬
‫הראינו כי המערכת שלנו יכלה לזהות רעידות אדמה גדולות שהתרחשו בעבר‪ ,‬כדוגמת רעידת האדמה‬
‫האחרונה שהתרחשה בקוסטה‪ -‬ריקה (‪.)2012‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪20‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫נדב רובינשטיין‬
‫נועם אריה נשיא‪ ,‬יערי ויגדר‬
‫תיכון אורט טכניקום‪ ,‬גבעתיים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר דני פרץ‪ ,‬מר גיא טמיר‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫מורים מלווים‪:‬‬
‫מר רונן סוירי‪ ,‬חברת אינטל פתח תקווה‬
‫מנחה‪ :‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת נועה קרניאל‬
‫מקיף עירוני ד' ע"ש רבין‪ ,‬אשקלון‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר גיא טמיר‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫‬
‫מנחים‪:‬‬
‫ד"ר ויקטור אלחנתי‪ ,‬מכון וולקני‬
‫‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת נועה קרניאל‬
‫"הקשב!" – מערכת למיקוד תלמידים בעלי הפרעות קשב‬
‫השקיה ירוקה‬
‫הפרעת קשב וריכוז (‪ )ADHD‬נחשבת היום לאחת ההפרעות השכיחות (‪ 5%-10%‬מהילדים בגילאי בית‬
‫הספר) בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה‪ .‬ללוקים בה חווים קושי בוויסות ריכוז ומיקוד‪ .‬הם מתקשים‬
‫לתפקד בכיתה רגילה‪ .‬הטיפול המקובל הינו תרופתי (לדוגמא בריטלין)‪.‬‬
‫בפרויקט זה אני מציע מענה לבעיית הקשב בכיתה על ידי מערכת אוטומטית המזהה ירידה בריכוז‬
‫התלמיד ומתקנת זאת על ידי מתן משוב לתלמיד והתראה למורה‪ .‬אב הטיפוס שנבנה כולל שתי מצלמות‬
‫עומק (‪ ,)3D‬האחת מחוברת למחשב המורה ומכוונת לעברו‪ ,‬והשנייה מחוברת למחשב התלמיד ומכוונת‬
‫אל פניו של התלמיד‪.‬‬
‫מצלמת המורה מזהה את מיקומו של המורה‪ ,‬מצלמת התלמיד מזהה את קו הראייה של התלמיד‪ ,‬מחשב‬
‫המורה ומחשב התלמיד מתקשרים תוך עיבוד המידע וקבלת החלטה לגבי רמת הריכוז התלמיד‪ .‬עם ירידת‬
‫מיקוד התלמיד מתחת לסף מוגדר נשלחת התראה למחשב המורה ונדלק מסך המערכת (בליווי צפצוף‬
‫חלש)‪ .‬מערכת זו נבנתה כך שניתן יהיה להרחיבה למספר תלמידים‪.‬‬
‫תפוקת שדה חקלאי תלויה בין השאר בהשקיה מדויקת‪ .‬במדינות בעלות אמצעים נעזרים החקלאים‬
‫באמצעי חישה מרחוק היכולים על סמך צילומים ממטוסים לזהות חוסר במים ומחלות שונות בגידולים‪.‬‬
‫שיטה זו יקרה וכרוכה בשימוש במצלמות וגיחות טיסה בעלות גבוהה‪.‬‬
‫חקלאים במדינות העולם השלישי מתקשים להתאים את רמת ההשקיה לשדה דבר הפוגע בתפוקתו‬
‫בהשוואה לפוטנציאל שלו‪ .‬בפרויקט זה בנינו אב טיפוס של מערכת זולה‪ ,‬זמינה וקלה לתפעול שבכוחה‬
‫לזהות תוך דקות מצבים של חוסר‪/‬עודף מים ומחלות שונות‪ .‬המערכת מבוססת על פלאפון‪ .‬מסוק קטן (או‬
‫אלטרנטיבות זולות יותר) עליו מורכב הפלאפון המחובר למצלמה ייעודית זולה ועליה פילטרים מיוחדים‪,‬‬
‫יטוס לאורך השדה ויצלם אותו מלמעלה‪ .‬נתוניו הפיזיים של השדה יוזנו לפלאפון ותיבנה תמונה פנוראמית‬
‫של השדה מתוך אוסף תמונות שצולמו‪ .‬הפלאפון מעבד את תמונת השדה הספקטראלית ומנתח אינדקסים‬
‫שונים המזהים מחלות בתבואה או מחסור‪/‬עודף במים‪ .‬תוצאות העיבוד מוצגות על מסך הפלאפון בצורה‬
‫נוחה וברורה לחקלאי‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪21‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫אסף אקרמן‬
‫אלישיב ליפא הורוויץ‪ ,‬יעקב יהודה ולך‬
‫ישיבה תיכונית תורה ומדע ליד מכון לב‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר גיא טמיר‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר גדעון רייספלד‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת נועה קרניאל‬
‫ישיבה תיכונית תורה ומדע ליד מכון לב‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר גיא טמיר‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר דוד ארבל‪ ,‬חברת אינטל‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת נועה קרניאל‬
‫‬
‫מערכת לזיהוי מצבי מצוקה‬
‫בשנים האחרונות נאספות כמויות מידע עצומות שאינן ניתנות לעיבוד אנושי בשל ריבוי מצלמות ומיקרופונים‬
‫במקומות רבים‪ .‬עודף מידע זה מקשה על זיהוי מצבי מצוקה‪ .‬עיבוד נתונים אילו באופן יעיל בכוחו להציל‬
‫חיים ע"י הקדמת תגובה למאורעות חריגים‪ .‬עבודה זו מתמקדת בניתוח מאורע ירי מאקדח פיקות‪ .‬העבודה‬
‫מתמקדת ביעילות הזיהוי המתבטאת במספר משערכים קטן‪ .‬המחקר השתמש בשני משערכים קיימים‬
‫ובשלושה משערכים שפותחו באופן ייחודי במהלך המחקר‪ .‬תהליך הקביעה של הירי מתבסס על בחירה‬
‫ראשונית של ערכים בתחום הרב ממדי של המשערכים‪ ,‬כמו כן על מרחק אוקלידי של וקטור המשערכים‬
‫מהממוצע שלהם‪ .‬האלגוריתם מתבסס על בחינה מדוקדקת של פונקציות הקול‪ .‬אחוזי הצלחת הזיהוי‬
‫של המערכת שלנו הם ‪ ,97%‬זאת בהתבסס על מסד נתונים הכולל ‪ 80‬הקלטות ובחינת האלגוריתם על‬
‫‪ 60‬הקלטות‪ .‬הסיכומים מבוצעים במערכת בזמן אמת ב‪ matlab-‬ומוצגים כתוצאות ושיקולי אלגוריתם‪.‬‬
‫מערכת הפיתוח זולה בכוח העיבוד יחסית לפתרונות הקיימים‪ ,‬מאפשרת זיהוי מצבי מצוקה ברמה אמינה‬
‫ויכולה להביא להצלת חיים‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫מחשב אופטי‬
‫‬
‫היכולת החישובית העומדת לרשותו של האדם‪ ,‬כיום‪ ,‬נובעת בעיקר מרכיבים הנקראים טרנזיסטורים‬
‫המרכיבים את המחשבים המוכרים לנו‪ .‬טרנזיסטורים אלו מיוצרים מפיסות סיליקון ומתכות שונות ומוליכות‬
‫זרם חשמלי‪ .‬הטרנזיסטורים עוברים שיפור אחר שיפור אך הם מתקרבים לקצה גבול היכולת מכמה בחינות‬
‫וכבר החלו חיפושים אחר הרכיב שיחליף אותם‪ .‬בפרויקט זה אנו מציעים אבני בניין אופטיות שיחליפו‬
‫את הטרנזיסטור‪ .‬החישוב בהצעתנו יתבצע ע"י אור‪ ,‬מה שיעניק לו מספר יתרונות שאין לטרנזיסטורים‬
‫הקיימים‪ .‬לאחר בחינת אפשרויות רבות בחרנו להשתמש במוליכי גל ומגברים אופטיים שונים על מנת לנצל‬
‫תופעות של התאבכות ולבצע את הפעולות השונות על גלי האור‪ .‬באמצעים אלו אנו מסוגלים לממש כל‬
‫שער לוגי‪ .‬מימוש האריתמטיקה עצמה מחקה את המימוש הקיים ומאפשר לבנות רכיב אופטי בתכנון זהה‬
‫למקבילו החשמלי וביעילות אנרגטית משופרת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫טכנולוגיה ומדעי המחשב‬
‫יואב דניאלי‬
‫אנדריי איסופוב‬
‫אורט טכניקום‪ ,‬גבעתיים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר גיא טמיר‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫גברת מיה גיספין‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת נועה קרניאל‬
‫מקיף הר וגיא‪ ,‬קיבוץ דפנה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מר גיא טמיר‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫מר אליזיו כהן‪ ,‬חברת אינטל חיפה‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬גברת נועה קרניאל‬
‫טאבלט ארכאולוגי‬
‫זיהוי צפיפות אובייקט באמצעות גלי קול‬
‫ארכיאולוגיה הוא תחום בו שילוב הטכנולוגיה בשטח נמוך‪ .‬אמנם בעבודה המתרחשת במשרד ישנם‬
‫מחשבים וציוד מתאים לניתוח המידע שנאסף‪ ,‬אבל בעבודת השטח השימוש הוא בכלים ידניים ופשוטים‬
‫כמו סרטי מדידה‪ ,‬חבלים וניירות‪ .‬מטרת הפרויקט שלי היא להביא בפעם הראשונה טכנולוגיה אל שטח‬
‫החפירות בארכיאולוגיה‪.‬‬
‫טאבלט המצויד בחיישנים ישמש כעוזר האישי של הארכיאולוג‪ .‬התוכנה הייחודית שפיתחתי‪ ,‬מאפשרת‬
‫סריקה של שטח החפירה בזמנים שונים ותיעוד מסודר של כל הממצאים בשטח וסידורם בשכבות ליצירת‬
‫מערכת מידע מסודרת וקלה לתחזוקה והפעלה )‪.GIS (Geographic information system‬‬
‫המערכת מאפשרת גישה נוחה לכל מידע הקשור לחפירה בצורה ויזואלית ואינטואטיבית וביצוע שאילתות‬
‫שונות‪.‬‬
‫חוש ההתמצאות של העטלפים במרחב מתבסס על הפקת גלי קול בתדרים גבוהים‪ .‬העטלף מפענח את גלי‬
‫הקול החוזרים מעצמים וכך קובע את מיקומם ומרחקם‪.‬‬
‫יכולת זו מאפשרת לעטלפים לזהות בין השאר סוגי צמחים שונים ולמצוא מזון‪( ,‬למשל לזהות אם גזע עץ הוא‬
‫חלול מבפנים)‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא לבחון האם ישנם תדרים בטווח התדרים שהעטלפים מפיקים‪ ,‬אשר יכולים לשמש לזיהוי‬
‫צפיפות חומר בעצם נתון באמצעות גלי קול בלבד‪ .‬נושא זה נחקר בעבר אולם זו הפעם הראשונה שנבחן‬
‫תחום תדרים זה‪ ,‬בתווך חופשי‪ .‬יכולת זו לזהות חומר יכולה לשמש אותנו במגוון תחומים‪ ,‬כגון שימוש בטחוני‬
‫ להבדיל בין נוזלים‪ ,‬וזיהוי מתכות‪ .‬תוצאות המחקר מראות כי תמונת התדר משתנה בעקבות מספר רב‬‫של מאפיינים‪ .‬אנו התמקדנו בצפיפות החומר‪ .‬ניתחנו את הד האות המשודר‪ ,‬והצלחנו לזהות הבדלים בין‬
‫צפיפויות חומרים שונים הממלאים את העצם‪ .‬יצרנו פונקצית ייחוס ע"י אוטו קורלציה של התמרת הפורייה‬
‫של אות ייחוס ראשוני אותו מדדנו במעבדה אקוסטית‪ ,‬וע"י הצלבת מתאמים בין האות הנמדד לאות הייחוס‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪23‬‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫דניאל לינג‬
‫רון קופלבצקי‬
‫מקיף דתי עירוני אמי"ת‪ ,‬באר שבע‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫פרופ' ויקטור מלמוד‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר פיטר סמובול‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר רומינה זיגדון‬
‫מקיף דתי עירוני אמי"ת‪ ,‬באר שבע‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫פרופ' ויקטור מלמוד‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר פיטר סמובול‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר רומינה זיגדון‬
‫אופטימיזצית בעיות צביעה‬
‫תעלומות מתמטיות ‪ -‬חותם שלמה‬
‫בעיות צביעה הן בעיות מהסוג הבא‪ :‬משולש שווה צלעות בעל אורך צלע‪ n‬מחולק‪ ,‬על ידי ישרים המקבילים‬
‫לצלעותיו‪ ,‬למשולשים שווי צלעות חופפים‪ ,‬שאורך צלעם הוא ‪ .1‬כל צלעות המשולשים צבועות בשחור‪ .‬בכל‬
‫מהלך‪ ,‬נבחר קודקוד אחד וצבע צלעות הקודקוד משתנות לצבע ההופכי (שחור ללבן או לבן לשחור) ‪.‬‬
‫השאלות הנשאלות הן‪( :‬א) מהו המספר המרבי של צלעות המשולשים הקטנים‪ ,‬שניתן לצבוע לאחר מספר‬
‫מוגדר של מהלכים? (ב) מהו המספר המינימאלי של קודקודים‪ ,‬אליהם צריך להגיע כדי לקבל את התוצאה‬
‫מסעיף א'?‬
‫בעבודתי הוכחנו כי השיטה שאנו מציעים היא היעילה ביותר מבין הקיימות ובזה חידושה‪ .‬בעבודתי דנתי‬
‫ביעילותן של שיטות אחרות וגם בשיטה שהצעתי בעבודתי "צופן דה וינצ'י"‪ ,‬אשר השתתפה אף היא‬
‫בתחרות מדענים ומפתחים צעירים ‪.2011‬‬
‫בעיה‪ :‬מהו מספר המשולשים שווי הצלעות הנוצרים בסריג המתקבל כאשר משולש שווה צלעות בעל צלע‬
‫באורך ‪ n‬נחתך ע"י ישרים מקבילים לצלעותיו? צלעות המשולשים הנוצרים מקבילות לצלעות הסריג‬
‫וקודקודיהם נמצאים על נקודות הסריג‪.‬‬
‫בהינתן אותו סריג‪ ,‬מהו מספר המשולשים שווי הצלעות הנוצרים‪ ,‬כאשר צלעות המשולשים יכולות להיות לא‬
‫מקבילות לצלעות הסריג אך קודקודיהם נמצאים על נקודות הסריג‪ .‬בעיות אילו חקרתי בעבודתי‪.‬‬
‫השתמשנו בשיטות לא שגרתיות ובכלים מתחומים שונים במתמטיקה כגון‪ :‬סיכום טורים בדרכים שונות‪ ,‬המרת‬
‫אבל‪ ,‬מספרים צורתיים ופונקציית אוילר‪ .‬בעזרתם פתחנו נוסחה חדשה לפתרון בעיות אלו‪.‬‬
‫בנוסף הרחבנו את השאלה ע"י שינוי הדרישות מהמשולשים המתקבלים בסריג‪ .‬לדוגמא מציאת מספר המשולשים‬
‫שאינם שווי צלעות המתקבלים בסריג משולש בעל אורך צלע כאשר קודקודיהם נמצאים על נקודות הסריג‪.‬‬
‫הבעיות בהן עסקנו לא נחקרו בעבר‪ ,‬הפתרונות אליהן הגענו חדשים ולא ידועים‪ .‬מבחינה זו עבודתנו חדשנית‬
‫ומקורית ומכאן חשיבותה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪24‬‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫אופיר שורר‬
‫אלכסנדר מוצקין‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת חנה שרף‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מוסד אקדמי ‪:‬‬
‫מר נחום פרידמן‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר רומינה זיגדון‬
‫יישום טרנספורם אבל לחקירת טורי פורייה‬
‫שורר‬
‫אופיר‬
‫הנשיא‬
‫ביה"ס‪ :‬אשל הנשיא‪ ,‬כפר אשל‬
‫מוסד אקדמי‪ :‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫אשל הנשיא‪ ,‬כפר אשל הנשיא‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מנחה ‪ :‬ד"ר פיטר סמובול‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫פיטרזיגדון‬
‫רומינה‬
‫מנחה מטעם מדענים ומפתחים‬
‫סמובול‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫צעירים‪ :‬ד"ר ד"ר‬
‫‬
‫מנחה ‪:‬‬
‫מנחה מטעם מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬ד"ר רומינה זיגדון‬
‫מינימום הסכום וסכום המינימומים‬
‫מינימום הסכום וסכום המינימומים‬
‫במהלך מחקר זה פיתחנו שיטה ייחודית לפתרון אי‪-‬שוויונים קלאסיים ומורכבים המתבססת‬
‫במהלך מחקר זה פיתחנו שיטה ייחודית לפתרון אי‪-‬שוויונים קלאסיים ומורכבים המתבססת על המשפט‬
‫בעבודתי חקרתי טורי פורייה וטרנספורם אבל‪ .‬אפיינתי את המצב בו הטור ‪ λ2 + ∑ λ ⋅ cos kx‬מתכנס לפונקציה‬
‫משפט לפיו מינימום הסכום של פונקציות תמיד יהיה גדול או שווה לסכום המינימומים‬
‫על ה‬
‫לפיו מינימום הסכום של פונקציות תמיד יהיה גדול או שווה לסכום המינימומים של אותן פונקציות‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫וגם הינו הטור פורייה של אותה פונקציה‪.‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫כלומר‪( )) :‬‬
‫פונקציות‪,‬‬
‫תורת טורי פורייה נולדה באמצע המאה ה‪ ,19-‬ומתמטיקאים רבים עסקו של‬
‫) ( (‬
‫הינו טור‬
‫אותן פורייה‬
‫בה‪ .‬טור‬
‫באמצעות השיטה שפיתחנו‪ ,‬הצלחנו להוכיח בנקל את נכונותם של אי‪-‬שוויונים קלאסיים ומורכבים‪ .‬בחנו‬
‫טריגונומטרי‪ ,‬כלומר סכום של פונקציות טריגונומטריות (קוסינוסים וסינוסים)‪.‬‬
‫קלאסיים שיטות הפתרון המקובלות הכוללות‬
‫ליעילותן של‬
‫יעילותה‬
‫השוואת‬
‫תוך‬
‫שפיתחנו‪,‬‬
‫השיטה‬
‫מהימנות‬
‫את‬
‫טור‬
‫התכנסות‬
‫את‬
‫המבטיחים‬
‫חקרתי את התכנסות טור פורייה לפונקציה נתונה‪ .‬קיימים משפטים שונים באמצעות השיטה שפיתחנו‪ ,‬הצלחנו להוכיח בנקל את נכונותם של אי‪-‬שוויונים‬
‫שימוש בטכניקות אלגבריות אלמנטאריות‪.‬‬
‫לפונקציה בהינתן תנאים מסוימים‪ .‬טרנספורם אבל הינו טרנספורם עבור סכום של כפל סדרות‪,) S = ∑ a (⋅ b‬‬
‫ליעילותן‬
‫השוואת‬
‫שיטות שבין מקסימום הסכום ובין סכום‬
‫שלמהקשר‬
‫הנובע‬
‫יעילותה דומה‬
‫לפתח משפט‬
‫תוך ניתן‬
‫שפיתחנו‪ ,‬האם‬
‫השיטהניסינו לבחון‬
‫ומורכבים‪ .‬בחנו את מהימנותבהמשך‪,‬‬
‫וניתן להרחיבו גם עבור טורים‪.‬‬
‫נוספת לפתרון אי‪-‬שוויונים קלאסיים‪.‬‬
‫גישה‬
‫שיאפשר‬
‫פונקציות‪,‬‬
‫של‬
‫המקסימומים‬
‫שלו?‬
‫פורייה‬
‫טור‬
‫ומהווה‬
‫לפונקציה‬
‫מתכנס‬
‫טריגונומטרי‬
‫טור‬
‫שאלת המחקר הייתה‪ :‬מתי‬
‫הפתרון המקובלות הכוללות שימוש בטכניקות אלגבריות אלמנטאריות‪.‬‬
‫כלי המחקר בהם השתמשתי היו‪ :‬טרנספורם אבל‪ ,‬משפטים שהוכחתי בעזרתו‪ ,‬תכונותיהם של סדרות‬
‫קמורות יחד עם שיטות קלאסיות לחקר של טורי פורייה‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬ניסינו לבחון האם ניתן לפתח משפט דומה הנובע מהקשר שבין מקסימום הסכום‬
‫∞‬
‫‪k‬‬
‫‪0‬‬
‫‪k =1‬‬
‫‪m‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i =1‬‬
‫ובין סכום המקסימומים של פונקציות‪ ,‬שיאפשר גישה נוספת לפתרון אי‪-‬שוויונים קלאסיים‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪25‬‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫ספאא אבו סריחאן‬
‫דולין אלעביד‬
‫התיכון הרב תחומי עהד למצוינות במדעים‪ ,‬חורה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫פרופ' ויקטור מלמוד‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' נתן כליאורין‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר בועז קרני‬
‫התיכון הרב תחומי עהד למצוינות במדעים‪ ,‬חורה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫פרופ' ויקטור מלמוד‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' נתן כליאורין‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫‬
‫מנחה ‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר בועז קרני‬
‫דינמו טורבולנטי (תורת הגרנציה) של מערבולות בסקאלות גדולות‬
‫מחקר תאורטי של יצירת מערבולות בסקאלות גדולות‬
‫מטרת העבודה זו היא לחקור תכונות של מערבולות בסקאלות גדולות במטרה להבין תופעות אילו (כמו‬
‫הוריקו וטורנדו) הקיימות באטמוספרת כדור הארץ‪ .‬תצפיות באטמוספרת מראות כי בנוסף למערבולות‬
‫בסקאלות גדולות קיימות מערבולות כאוטיות בסקאלות קטנות‪ ,‬מערבולות אלו הן תופעות טורבולנטית ‪.‬‬
‫במחקרינו בקשנו לברר אם התיאוריה של גנרציה מבורגיות בסקאלות גדולות יכולה להסביר תכונות של‬
‫טורנדו כמו‪ :‬טווח זמן מאפיין לגידול אי יציבות ותנודות זמן מאפיינות למחזוריות טורנדו‪ .‬מצאנו מאפיינים‬
‫לשכבות באטמוספרת כדור הארץ וקצב גידול אי יציבות (בין ‪ 10‬ל‪ 30-‬דקות)‪ .‬תוצאות אילו דומות‬
‫לממצאים בתצפיות‪ .‬זמן מחזור אופייני שחושב על ידינו הוא אחת ל‪ 6-‬חודשים‪ ,‬תוצאה שאינה תואמת את‬
‫התצפיות בטבע מה שרומז למנגנון אחר‪.‬‬
‫מתצפיות על טורבולנציה (תנועה מערבולית) באטמוספרת כדור הארץ נלמד כי ריבוד תרמי (שכבתיות‬
‫בטמפרטורה) גורם להקטנת גודלן ומהירותן של מערבלות טורבולנטיות‪ .‬עד לאחרונה‪ ,‬גרסו כי כאשר‬
‫מספר רידצ'רדסון (ריבוע היחס בין תדירות רובנט וויסלה לגזירה) גדול מ‪ ,1-‬הריבוד משכך טורבולנציה‪.‬‬
‫תצפיות באטמוספרה סותרות סברה זו‪ .‬מערכת הניסוי – ‪ - Cavity Chamber‬מאפשרת ליצור תנועה‬
‫טורבולנטית בתוך תא הניסוי בנוכחות גזירה וריבוד תרמי‪ .‬מצאנו כי גם במערבולות קטנות יחסית‪ ,‬בסדר‬
‫גודל של תא הניסוי נצפית הקטנה במערבולת‪ .‬כאשר הפרש טמפרטורה בין כדור הארץ והאטמוספרה‬
‫גדול יחסית (בניסוי הפרש של כ‪ 50C° -‬בין הקיר העליון והתחתון)‪ ,‬המערבולת קטנה לחצי הגובה תא‬
‫הניסוי למרות שמספר רידצ'רדסון קטן מ‪ .1-‬מכאן כי מספר רידצ'רדסון והפרשי הטמפרטורה שניהם‬
‫מהווים גורם שיכוך מערבולות טורבולנטיות‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪26‬‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫יובל ארבל‬
‫רם אברהם פרידמן‬
‫בית ספר על יסודי משגב‪ ,‬משגב‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫הטכניון‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫מר ישראל בן‪-‬דור‬
‫מורה מלווה‬
‫פרופ' יורם רוזן‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר בועז קרני‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת חנה שרף‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר עובד דהרי‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים צעירים‪ :‬מר בועז קרני‬
‫‬
‫בדיקת היתכנות לסיכוי הדעיכה של מזונים ‪ B→φ‬בגלאי "אטלס"‬
‫על הבדלים בין קוואזרים הפולטים קרינת רדיו לאלו שאינם פולטים קרינת רדיו‬
‫במאיץ החלקיקים הגדול בעולם )‪ LHC (Large Hadron Collider‬אשר במעבדת ‪ CERN‬שבג'נבה‬
‫מואצות שתי אלומות פרוטונים במהירויות הקרובות למהירות האור‪ .‬האלומות מתנגשות במרכז הגלאי‬
‫"אטלס" (גלאי שפותח ע"י עשרות אוניברסיטאות ומכוני מחקר‪ ,‬מתוכם גם מוסדות מחקר ישראליים)‬
‫תוך היווצרות חלקיקים כבדים ולא יציבים (ע"פ נוסחת אינשטיין ‪ .)E=mc2‬אחד החלקיקים הכבדים‬
‫שנוצרים הוא מזון )‪ ,B (B meson‬הכבד בערך פי חמש וחצי מפרוטון‪ .‬עקב חוסר יציבותו‪ ,‬מתפרק מזון ‪B‬‬
‫לחלקיקים רבים אחרים‪ .‬אחת ההתפרקויות האפשריות מייצרת חלקיק מסוג )‪ ,Phi (φ‬אשר קל ממזון ‪B‬‬
‫בערך פי ‪ .5‬בעבודה זו בדקנו את היתכנות מדידת סיכוי הדעיכה של מזון ‪ B‬לחלקיק ‪ ,φ‬במערכת ברמת‬
‫אנרגיה גבוהה מאוד (כמו שיש בגלאי ה"אטלס")‪ .‬בדקנו זאת בעזרת סימולציות וחישובי הסתברות והראנו‬
‫כי ניתן למדוד סיכוי דעיכה של ‪ . 0.002 ± 0.022‬מחקר מסוג זה טרם נעשה עבור אנרגיות גבוהות‪ ,‬ובזה‬
‫חידושו‪.‬‬
‫הדעה המקובלת בקהילה המדעית היא שבמרכזן של רוב הגלקסיות קיים חור שחור‪ .‬החורים השחורים‬
‫מושכים אליהם ובולעים לתוכם גזים הנמצאים בקרבתם‪ .‬כל עוד החור השחור צעיר‪ ,‬הגזים שסובבים‬
‫אותו מתגבשים לענן צפוף‪ .‬גזים אלו נעים במהירויות הקרובות למהירויות האור ומתנגשים ביניהם לעתים‬
‫קרובות מאוד‪ .‬בהתנגשויותיהם פולטים הגזים אנרגיה כה רבה עד שהם מוגדרים כמקורות האנרגיה‬
‫המרוחקים והחזקים ביותר ביקום‪ .‬מקורות אלו נקראים "קוואזרים"‪ .‬עבודתי כוללת סקירת התיאוריה‬
‫המסבירה את קיום הקוואזרים‪ ,‬חקר הדמיון והשוני בין קוואזרים הפולטים קרינת רדיו לאלו שלא פולטים‬
‫אותה ופרשנות להבדלים אלו‪ .‬חשיבות העבודה היא בהצגת מחקר חדש ומקורי‪ ,‬המאשש את התיאוריה‬
‫המקובלת כיום‪ ,‬אך מזווית ראייה שונה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪27‬‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫למא אבו טאחון‬
‫עמר שריג‬
‫תיכון מקיף שגב‪-‬שלום‪ ,‬שגב‪-‬שלום‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫פרופ' ויקטור מלמוד‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫מוסד אקדמי ‪:‬‬
‫פרופ' ויקטור קגלובסקי‪ ,‬המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר בועז קרני‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫גברת חנה שרף‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫ד"ר דוויד שבא‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר בועז קרני‬
‫מוליכי‪-‬על לא שגרתיים ואפקט הול הקוונטי‬
‫סינון תדרים מרחביים באמצעות אופטיקת פורייה‬
‫המחשבים ממלאים תפקיד מרכזי בחיים המודרניים ומהווים אחד מהכלים הבסיסיים בהתפתחות‬
‫הטכנולוגיה‪.‬‬
‫מטרת העבודה הזו היא לחשב את אורך הלוקליזציה (מיקום) של אפקט הול הקוונטי של הספין‪ ,‬שהוא‬
‫למעשה המומנט המכני והמומנט המגנטי של החלקיק כלומר הסיבוב של החלקיק סביב עצמו בכיוון‬
‫מסוים‪ ,‬מעלה ›‪ ‎‬או מטה ‹‪.‬‬
‫אפקט הול הקוונטי‪ :‬בתנאים מסוימים‪ ,‬טנסור המוליכות יהיה אפקטיבי במערכת אלקטרונים דו‪-‬ממדית‪,‬‬
‫המצויה בתוך שדה מגנטי עוצמתי ובטמפרטורה השואפת לאפס‪ .‬במצב כזה האלקטרון ינוע לאורך קווים‬
‫של אנרגיה קבועה‪ ,‬ועל פי מכניקת הקוונטים הוא צובר פאזה אקראית ‪ -‬זהו עקרון מודל הרשת‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי‪ ,‬הראינו כי על ידי שינויים מסוימים במערכת הרשת‪ ,‬ניתן להשתמש בה גם לצרכים של‬
‫אפקט הול הקוונטי של ספין‪ .‬מצב זה יכול לתמוך בפיתוח המחשב הקוונטי העתידי‪ ,‬אליו חותרים כמחשב‬
‫בעל יעילות גבוהה בהשוואה למחשבים הקלאסיים הקיימים‪.‬‬
‫בעולם בו אנו חיים מרבית המידע עובר אל האדם באמצעים חזותיים‪ .‬תמונות המצולמות לרוב מעובדות‬
‫באמצעות מחשב‪ .‬במחקר זה ניסינו לבצע חלק מעיבוד זה באמצעים פיסיים‪ ,‬לא ממוחשבים‪ .‬כאשר‬
‫מקרינים תמונה על עדשה מרכזת התמונה מתפרקת לפי תדרים‪ ,‬וכך ניתן לבחור‪ ,‬לסנן ולחתוך מהתמונה‬
‫תדרים מוגדרים באמצעות צמצם המונח על העדשה‪ .‬בעבודה זו בחנו את יעילות עיבוד זה‪ ,‬אשר נמצא‬
‫יעיל וקל לשימוש‪ .‬גדלים שונים של צמצם מאפשרים לסנן את התדרים הרצויים‪ .‬המסקנה ממחקרינו היא‬
‫כי השיטה שבה השתמשנו יעילה ומומלצת לשימוש בחלק מהמקרים במטרה לבצע סינון ללא מחשב‪.‬‬
‫שיטה זו מאפשרת חיסכון בזיכרון ובעבודת המחשב וצמצום בכוח האדם הנדרש לצורך ניתוח תמונה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪28‬‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫ויקטור איסרוב‬
‫נועם אוטולנגי‬
‫ש"י עגנון‪ ,‬נתניה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת ליאורה רודיך‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫מר חגי לנדה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אדם פאוסט‬
‫‬
‫תיכון יח"ד‪ ,‬מודיעין‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫מוסד אקדמאי‪:‬‬
‫מר דן רפאל‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫מר אוהד סילברט‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אדם פאוסט‬
‫תנודות הרמוניות של יונים במלכודות מולטיפוליות‬
‫מודל חישובי למציאת ההיגס‬
‫מלכודת יונים מולטיפולית היא דרך ללכוד יונים במקום מוגדר במרחב לפרקי זמן ארוכים על ידי שדות‬
‫חשמליים מתנדנדים‪ .‬לכליאת יונים יישומים רבים כגון ספקטרוסקופיית מסות יעילה וחקירת תכונות‬
‫קוונטיות של היונים‪ .‬בעתיד יתכן ותשולב בתחום המחשוב הקוונטי‪.‬‬
‫במחקרי ערכתי ניסויים ממוחשבים‪ ,‬בעזרת תוכנה לסימולציות של מלכודות יונים שכתבתי בשפת ‪,matlab‬‬
‫אפיינתי מלכודות יונים וחקרתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כיצד מתיישבים היונים במלכודת כתלות בחוזק הכליאה‪ ,‬מציאת‬
‫התדירויות העצמיות של היונים‪ ,‬כיוון תנועתם‪ ,‬חיפוש אחר דפקטים ספציפיים בקונפיגורציות המינימום של‬
‫היונים ואפיון הדפקטים על ידי רמות האנרגיה שלהם‪ .‬על בסיס התנאים והתדירויות שנתגלו במחקר זה‬
‫ניתן לתכנן היווצרות דפקטים במלכודות היונים ולהיערך לביצוע ניסויים בקלות יחסית‪.‬‬
‫אחת השאלות הבוערות בפיסיקה כיום היא שאלת מקור המסה של החלקיקים בטבע‪ .‬המודל המקובל‪,‬‬
‫המודל הסטנדרטי‪ ,‬קובע שהחלקיק היגס‪ ,‬שלאחרונה נמצאו עדויות לקיומו‪ ,‬אחראי על קיום המסה‪ .‬פרויקט‬
‫זה התמקד במציאת דרך התמודדות עם אחד הקשיים הגדולים בחקירת חלקיקי היגס שהוא התפרקותו‬
‫המהירה לחלקיקים קטנים יותר‪ .‬בפרויקט פיתחנו מודל חישובי‪ ,‬המתמקד בדעיכת היגס לשני חלקיקי‬
‫טאו‪ ,‬ומשערך את מסת החלקיק המקורי לפי תוצרי הדעיכה‪ ,‬באופן מהיר ומדויק יותר מהמודלים הקיימים‪.‬‬
‫שערוך המסה נעשה על ידי מציאת המקסימום של פונקציית ההסתברות של מסת החלקיק המקורי ביחס‬
‫לתוצרים‪ .‬המודל נבחן על אוסף דעיכות של חלקיקים שדועכים בצורה דומה להיגס‪ ,‬והתקבלו באמצעותו‬
‫תוצאות מדויקות‪ .‬הצלחתו של מודל זה תעזור לבסס הוכחה לקיומו של היגס‪ ,‬דבר שיחזק את המודל‬
‫הסטנדרטי‪ ,‬ויקדם אותנו לעבר הבנת העולם בו אנו חיים‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪29‬‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫מיכל בראונשטיין‬
‫גיא חפשי‬
‫בית ספר השש שנתי עמי אסף‪ ,‬בית ברל‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫גברת הניה גיא‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫ד"ר שחר ריכטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אדם פאוסט‬
‫מרכז חינוך ליאו באק‪ ,‬חיפה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫הטכניון‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫גברת רותי אש‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫פרופ' אפרת ליפשיץ‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‬
‫‬
‫המנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר אדם פאוסט‬
‫יצירת פלסטיק מתכלה חכם מחומרים טבעיים‬
‫סינתזה קולואידית של מוליכים למחצה ננומטריים‬
‫פלסטיק הוא אחד החומרים הנפוצים בחברה המודרנית‪ .‬עקב היותו חומר בלתי מתכלה‪ ,‬גדל הצורך‬
‫במציאת תחליפים המבוססים על חומרים ביולוגיים מתכלים‪ ,‬שיהיו ידידותיים לסביבה‪ .‬בעבודתי פיתחתי‬
‫תהליך‪ ,‬המשתמש בחלבון מוציני המופק מחזיר וביוני כסף‪ ,‬להכנת פולימר מרוכב המכיל בתוכו ננו חלקיקי‬
‫כסף‪ .‬חלבון מוציני הינו חומר מחזר‪ ,‬בעל אזור הידרופילי גדול‪ ,‬המאפשר את מסיסות החלבון במים שהופך‬
‫אותו לחומר מתכלה‪ .‬כסף הוא מתכת קלה‪ ,‬לא רעילה ובעלת תכונות אנטיבקטרליות‪ .‬אפיון מכני של‬
‫הפולימר המרוכב המתקבל‪ ,‬הראה כי לפולימר תכונות של חומר פלסטי‪ ,‬כגון אלסטיות‪ ,‬ועמידות בפני‬
‫ניקוב‪ .‬בדיקות ספקטרוסקופיות ומיקרוסקופית‪-‬אלקטרונים מראות הימצאות של ננו חלקיקי כסף מסודרים‬
‫בתוך פולימר המוצין‪.‬‬
‫תוצאות מחקרי מהוות אינדיקציה לכך‪ ,‬שבעתיד ניתן יהיה ליצר מגוון חדש של חומרים פלסטיים ממקורות‬
‫מתחדשים‪ ,‬אשר יובילו ליצירת חומרים ידידותיים לסביבה‪.‬‬
‫מזה עשור‪ ,‬מוליכים למחצה ננומטרים הם מהנושאים הנחקרים ביותר בעולם המדעי‪ .‬האפשרות לשלוט‬
‫בתכונותיהם ע"י מניפולציות בתהליך גידולם פתחה עולם מחקרי חדש והביאה לפריצת דרך בתעשייה‪.‬‬
‫בעבודתי חקרתי סינתזה קולואידית של ננו גבישים מסוג ‪ .CdSe‬מוליכים אילו נמצאים בקדמת הבמה‬
‫המחקרית מזה שנים‪ ,‬אך טרם נבחנו באופן שיטתי תנאי הגידול המיטביים לקבלתם‪ .‬במסגרת עבודתי‬
‫בדקתי את השפעת זמן הסינתזה‪ ,‬ריכוז המגיבים וטמפרטורת הגדילה על איכות הננו‪-‬חלקיקים‬
‫המתקבלים‪ .‬אפיון האיכות האופטית והעמידות לחמצן של התוצרים נעשה בשיטות ספקטרוסקופיות‬
‫ומיקרוסקופיה אלקטרונית‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על כך‪ ,‬שדרוש ריכוז גבוה של המגיבים כדי ליצור‬
‫חלקיקים ננומטריים עמידים‪ ,‬וכי פעילות אופטית אופטימלית מתקבלת כאשר הסינתזה נעצרת לאחר‬
‫דקה אחת‪ .‬לתוצאות אלה חשיבות מחקרית רבה ובכוחן להוות אבן דרך בשילוב ננו חלקיקים ביישומים‬
‫טכנולוגיים מגוונים‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪30‬‬
‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬
‫חנאן אלסאנע‬
‫התיכון הרב תחומי עהד למצוינות במדעים‪ ,‬חורה‬
‫‬
‫ביה"ס‪:‬‬
‫פרופ' ויקטור מלמוד‬
‫מורה מלווה‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫מוסד אקדמי‪:‬‬
‫פרופ' נתן כליאורין‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬
‫‬
‫מנחה‪:‬‬
‫מנחה מטעם תחרות מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬מר בועז קרני‬
‫‬
‫היווצרות של עדשות קרח ”‪ "frost heave‬בתהליך הקפאת הסביבות נקבוביות‬
‫בחבלי ארץ כמו קנדה‪ ,‬ארצות הברית וצפון‪-‬מזרח אסיה יש להתחשב בהשפעת האקלים על הבנייה‪ .‬בקרקעות‬
‫דקות‪-‬הגרעין בזמן התפשטות החזית משתנה מצב הצבירה של המים ‪ -‬מים במצב נוזלי עוברים לכיוון החזית ובמהלך‬
‫המעבר הם קופאים וגורמים להצטברות קרח‪ .‬במצב זה מופיעות עדשות קרח אשר מביאות להרמת פני הקרקע‬
‫ולתהליך של ‪ .frost heave‬הבנת תופעה זו‪ ,‬פיתוח מודלים לחיזויה עוד בשלבי תכנון הבנייה מאפשרים למנוע את‬
‫השפעת תופעת ה ‪ frost heave‬על מבנים‪ .‬מודלים הקיימים בספרות מתבססים על החוק הכללי של קלאפיירון‪,‬‬
‫המתחשב בירידת הטמפרטורה הראשונית בתהליך קפיאת המים בסביבה נקבובית‪ ,‬מבלי להתייחס להתפלגות‬
‫הטמפרטורה ב‪ .frozen fringe-‬במחקרינו פתחנו מודל ופתרון כללי לאפיון נדידת הרטיבות ושינויי הפאזה‪,‬‬
‫ובדקנו את השפעת תהליכים אלה על תופעת ה‪ .frost heave -‬המודל שלנו מציע קריטריון בו שני המודלים הקיימים‬
‫(גילפין ומילר) נותנים את אותן התוצאות‪ .‬בנינו על בסיס חישובים היסטוגרמה‪ ,‬שמתארת את דינמיקת היווצרות עדשות‬
‫קרח‪ .‬השוואת תוצאות החישוב עם תוצאות הניסוי (השגיאה היחסית לא עלתה על ‪ )3.9%‬ואנליזה של התהליך כולו‬
‫מראה כי הרעיונות התיאורטיים והפתרונות שהעלינו במחקרינו חוזים בדיוק גבוה את תהליכי ההקפאה‪.‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪31‬‬
‫פרסים והזדמנויות למשתתפים בתחרות‬
‫בפני הזוכים והמשתתפים בתחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" נפתחות אפשרויות חדשות‬
‫והזדמנויות מגוונות‪ :‬מלגות ללימודים גבוהים ולרכישת ספרים‪ ,‬ייצוג ישראל בתחרויות בינלאומיות‪,‬‬
‫השתתפות במחנות מחקר בארץ ובחו"ל ומפגשים עם אנשי מדע ותעשייה מהשורה הראשונה‪.‬‬
‫מלגות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה‬
‫לזוכים במקומות הראשונים בתחרות מוענקות מלגות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ .‬לזוכים‬
‫בציון לשבח מוענקת מלגה לרכישת ספרים‪.‬‬
‫כל המלגות הן מתנת חברת אינטל‪.‬‬
‫ייצוג ישראל בתחרויות בינלאומיות בחו”ל‬
‫מדי שנה נשלחים נציגים מהתחרות הישראלית לתחרויות בינלאומיות חשובות‪ .‬הנציגים הישראלים נבחרים‬
‫עפ"י תחומי עבודתם והתאמתם האישית‪:‬‬
‫תחרות האיחוד האירופי למדענים צעירים‬
‫‪The European Union Contest for Young Scientists‬‬
‫תחרות האיחוד האירופי מתקיימת מדי שנה באחת ממדינות אירופה‬
‫ומשתתפים בה נציגים מלמעלה מ‪ 30 -‬מדינות‪ .‬בשנה שעברה השתתפו‬
‫בתחרות‪ ,‬שהתקיימה בברטיסלבה‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬שלושה זוכים בתחרות הארצית‪:‬‬
‫עמית שפרן מהתיכון הישראלי למדעים ולאמניות‪ ,‬ירושלים עם עבודתה‬
‫בהיסטוריה "קמיע מאגי מגניזת קהיר"‬
‫אלפארוק אבו אלחסן מהתיכון הרב תחומי עהד למצוינות במדעים‪ ,‬חורה עם‬
‫עבודתו "קינטיקה של התגבשות המים בסביבות נקבוביות"‬
‫רואי טליוסף מתיכון שש‪-‬שנתי ע"ש פנחס איילון‪ ,‬חולון עם עבודתו "חישת פרמטרים רפואיים ממרחק באמצעות לייזר"‬
‫אלפארוק אבו אלחסן זכה בפרס מיוחד‪ :‬ביקור של שבוע במכון למחקר קרני ‪ X‬לייזר בהמבורג‪ ,‬גרמניה‬
‫בספטמבר ‪ 2013‬תתקיים התחרות בפראג‪ ,‬צכיה‪.‬‬
‫אתר תחרות האיחוד האירופי‪http://ec.europa.eu/research/youngscientists :‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫משלחת ישראלית בתחרות האיחוד האירופי ‪ ,2011‬הלסינקי‪ ,‬פינלנד‪:‬‬
‫גל אורן‪ ,‬נריה שטרו‪ ,‬הילית אורני‪ ,‬רומן צ'יז'בסקי‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫גל אורן ונריה שטרו זכו במקום השלישי בקטיגורית ניהול סביבה ובפרס כספי של ‪ 500‬דולר‪ .‬במהלך‬
‫התחרות השתתפו הנציגים בסדנאות‪ ,‬הרצאות ופגשו חתני פרס נובל‪ ,‬ביניהם פרופסור עדה יונת עמה נפגשו‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬הציגו בפניה את עבודותיהם וזכו למחמאות רבות‪.‬‬
‫במאי ‪ 2013‬התחרות תתקיים בפניקס‪ ,‬אריזונה‪.‬‬
‫אתר התחרות‪http://www.sciserv.org/isef :‬‬
‫ביקור במוסדות מחקר בחו”ל‪ ,‬בהזמנת משרד המדע הגרמני‬
‫‪The German Federal Ministry of Education and Research‬‬
‫מזה עשר שנים מזמין משרד המדע הגרמני זוכים מהתחרות הישראלית לביקור‬
‫בן שלושה שבועות בגרמניה‪ .‬על ההזמנה הודיעה שרת המדע הגרמנייה בעת‬
‫ביקורה במוזיאון המדע בירושלים ב‪ .2001 -‬בשנה שעברה נסעו לגרמניה‬
‫שלושה מדענים ומפתחים צעירים‪ :‬עדו סלומון ורועי שביט ממרכז חמד"ע בתל אביב‪ ,‬ויניב פרי בבי"ס האזורי‬
‫במעלה שחרות‪ .‬השלושה היו אורחי האוניברסיטה המקומית‪ ,‬ביקרו במעבדות ובמוסדות מחקר‪ ,‬השתתפו‬
‫באירועים רשמיים וטיילו בגרמניה‪.‬‬
‫המשלחת הישראלית בתחרות אינטל אייסף ‪ ,2011‬לוס אנג'לס‪ ,‬קליפורניה‬
‫תחרות אינטל הבינלאומית ‪Intel - ISEF‬‬
‫)‪(International Science and Engineering Fair‬‬
‫בתחרות אינטל הבינלאומית בארה"ב משתתפים מדי שנה למעלה מ‪1,500 -‬‬
‫מתחרים מכ‪ 50-‬מדינות ברחבי העולם‪ .‬בתחרות שהתקיימה במאי ‪2012‬‬
‫בפיטסבורג‪ ,‬פנסילבניה השתתפו שלושה נציגים ישראליים‪:‬‬
‫אבישי קטקו ומאיה בראון מתיכון ע"ש משה שרת‪ ,‬נתניה עם עבודתם בתחום‬
‫הטכנולוגיה‪" -‬חיטוי מים באמצעות קרינת השמש"‬
‫עמית כהנא מהתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‪ ,‬ירושלים עם עבודתו בתחום‬
‫מדעי החברה‪" -‬הסינמטוגרפיה הפסיכוסכמטית של בחירה חופשית"‬
‫אור שגיא מקריית החינוך ע"ש דוד בן גוריון‪ ,‬עמק חפר עם עבודה בתחום מדעי‬
‫החיים ‪" -‬שימוש בחיידקים מגנטיים לזיכרון דיגיטלי משתכפל מאליו"‬
‫אבישי קטקו ומאיה בראון‪ ,‬זכו בפרס כספי של ‪ 3000‬דולר מחברת ‪ alcoa‬לפרויקטים שעסקו במים וסביבה‪.‬‬
‫אור שגיא זכה בפרס כספי של ‪ 3000‬דולר מטעם האגודה הסינית למדעים וטכנולוגיה‪,‬‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫מועדון הבוגרים‬
‫המשתתפים והזוכים בתחרויות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" שומרים על קשר עם מוזיאון המדע‬
‫בירושלים‪ ,‬עוזרים מדי שנה בהכנת המתחרים החדשים ואף משמשים שגרירים ונציגים של התחרות והמוזיאון‬
‫באירועים רשמיים שונים‪.‬‬
‫אנו מקיימים מדי שנה שני מפגשים של מועדון הבוגרים ושואפים להמשיך ולהרחיב את פעילותו‪.‬‬
‫מועדון הבוגרים במפגש עם ד"ר אמיר בן שלום‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫המתחרים שהגיעו לשלב הגמר בתחרות ‪ 2013‬בסיור באינטל ירושלים‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪34‬‬
‫משתתפים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫אולפנת חורב‪ ,‬ירושלים ‪ /‬פנינה קניגסברג‪ ,‬אליה כהן‪ ,‬עדי לבנה שלזינגר‬
‫ליידי דייויס‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו ‪ /‬עדי קרספיל לו‬
‫אורט הנרי רונסון‪ ,‬אשקלון ‪ /‬ניקולס מרונה‬
‫מבואות הנגב‪ ,‬קיבוץ שובל ‪ /‬אביב רבינוביץ‬
‫אורט טכניקום‪ ,‬גבעתיים ‪ /‬נדב רובינשטיין‪ ,‬יואב דניאלי‬
‫מקיף דתי עירוני אמי"ת‪ ,‬באר שבע ‪ /‬רון קופלבצקי‪ ,‬דניאל לינג‬
‫תיכון אורתודוקסי‪ ,‬רמלה ‪ /‬מוחמד חיג'זי‬
‫מקיף עירוני ד' ע"ש רבין‪ ,‬אשקלון ‪ /‬יערי ויגדר‪ ,‬נעם נשיא‬
‫אליאנס‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו ‪ /‬תום ורבין‬
‫מקיף תיכון שגב‪ -‬שלום‪ ,‬שגב‪ -‬שלום ‪ /‬למא אבו טאחון‬
‫כפר הנוער אשל הנשיא‪ ,‬אשל הנשיא ‪ /‬אופיר שורר‬
‫מרכז חינוך ליאו באק‪ ,‬חיפה ‪ /‬גיא חפשי‬
‫בית הספר המשותף חוף הכרמל‪ ,‬מעגן מיכאל ‪ /‬עידן שרון‪ ,‬עומר גרנק‬
‫סולם צור‪ ,‬גשר הזיו ‪ /‬ענבל וייצמן‬
‫בית הספר התורני‪-‬ניסויי הרטמן לבנים ע"ש צוריאל סמית‪ ,‬ירושלים ‪ /‬נעם קורב‬
‫קריית חינוך מעיין‪-‬שחר‪ ,‬עין החורש ‪ /‬אופיר חמו‪ ,‬עומר מורי‪ ,‬דנה רימון‪ ,‬קובי בלוטשטיין‪,‬‬
‫רון שגב‪ ,‬שחף רותם‬
‫בית ספר השש שנתי עמי אסף‪ ,‬בית ברל ‪ /‬מיכל בראונשטיין‬
‫בית ספר על יסודי משגב‪ ,‬משגב ‪ /‬יובל ארבל‬
‫הגימנסיה הריאלית ע"ש קרירי‪ ,‬ראשון לציון ‪ /‬אליזבט וייסבורד‬
‫הר וגיא‪ ,‬דפנה ‪ /‬אנדריי איסופוב‬
‫התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות ‪ /‬רם פרידמן‪ ,‬אלכסנדר מוצקין‪ ,‬לי אלטמן‪ ,‬צור ווסט‪,‬‬
‫שקד בן אליה‪ ,‬דמיטרי אזרוחי‪ ,‬גיא אביב‪ ,‬סער בן ציון‪ ,‬עמר שריג‬
‫קריית חינוך ע"ש דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬עמק חפר ‪ /‬אור שגיא‬
‫ש"י עגנון‪ ,‬נתניה ‪ /‬ויקטור איסרוב‬
‫תיכון הנדסאים הרצליה ליד אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬הרצליה ‪ /‬נויה בן יקר‬
‫תיכון יח"ד מודיעין ‪ /‬נועם אוטולנגי‬
‫תיכון עיוני‪-‬דתי שש שנתי למדע וטכנולוגיה‪ ,‬שפירא‪ ,‬נתניה ‪ /‬אתי סלמה‪ ,‬לינדה אחדות‪ ,‬מורן יוסף‪,‬‬
‫רון נעים‪ ,‬אביב שער‪ ,‬איידה מוטאי‪ ,‬הודיה פרג'ון‪ ,‬זוהר דנן‪ ,‬עוז רחמני‪ ,‬שגיב תירם‪ ,‬אנאל אלוש‬
‫התיכון הרב תחומי עהד למצוינות במדעים‪ ,‬חורה ‪ /‬דולין אלעביד‪ ,‬חנאן אלסאנע‪,‬‬
‫ספאא אבו סריחאן‬
‫תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר‪ ,‬תל אביב ‪ /‬אסף טלגם‪ ,‬דניאל ירום‬
‫התיכון לאומנויות רעות‪ ,‬חיפה ‪ /‬שקד שורץ‬
‫תיכון עירוני ע"ש משה שרת‪ ,‬נתניה ‪ /‬עידן דינוביצקי‪ ,‬בר היקרי‪ ,‬זיו בוגוסלבסקי‬
‫ישיבה תיכונית תורה ומדע שליד מכון לב‪ ,‬ירושלים ‪ /‬אוהד לב‪ ,‬אלישיב הורוויץ‪ ,‬יעקב ולך‪,‬‬
‫אסף אפלבום‪ ,‬אסף אקרמן‬
‫תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪35‬‬