המסע שלהם היה פשוט מאוד: מארץ ישראל לרומא, עיכוב קל של 2,500 שנה
מסע
נודד
בעקבות
תפוצות ישראל
שיינה בוצר
איטליה
כתבות | ראיון | מנהגים | פתגמים | סיפור עם | מתכון | פיוט | סיפור מסע | תחנות בדרך
המסע שלהם היה פשוט מאוד:
מארץ ישראל לרומא ,עיכוב קל
של 2,500שנה ,וחזרה לירושלים.
עכשיו הם מצוידים במה שיש
לאיטליה להציע -פסטה
משובחת ,ניגונים עתיקים,
ועיצוב ייחודי
איור :נחמיה בועז
"אם יהיה נדחך בקצה השמיים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך"
(דברים ד ,א)
איטליה
הפרארי של התפוצות
שיינה בוצר
ירושלים יש בועה -
איטליה הקטנה .כולם
סביב מדברים איטלקית או עברית
במבטא עשיר ,בהטעמה שמתגלגלת
על הלשון ומתנגנת באוזניים.
הם עונים לשמות כמו אנג'לה
וצ'יצ'יליה (בהגייה מסתלסלת); מעין
חצי אי איטלקי בלב הים הירושלמי.
"כאיטלקים מעולם לא הפסקנו
להיות מיעוט קיומי .שם אתה
מיעוט ,ואז גם כשאתה עולה
לישראל אתה נשאר מיעוט -כי
אף אחד לא מבין אותך" ,אומר
יונתן פצ'יפיצ'י ,ירושלמי איטלקי
ברמ"ח איבריו" .כאיטלקי ,מאוד
מתסכל כששואלים אותי אם אני
אשכנזי או ספרדי ,וכשאני מנסה
להסביר שאני איטלקי חושבים שלא
הבנתי את השאלה".
הידעת?
עובר ושב
פעמיים בלבד עברו יהודים תחת
היהודית בארץ ישראל,
לשער טיטוס.
התאספו כולם -בטבעיות וללא
בפעם הראשונה
כל תאום או תכנון מראש -אל
הובלו תחתיו כשבויי אותה נקודה ,אל שער טיטוס.
המלך טיטוס ,גולים
זה היה המקום והזמן לסגור
ומושפלים.
את המעגל .הרב דוד פראטו,
ואז ,בעוברם תחת שהיה אז רבה הראשי של רומא,
השער ,קיבלו
ביטל באותו המעמד את המנהג
על עצמם לא
העתיק ,ולראשונה מזה אלפיים
לעבור תחתיו שנית שנה צעדו יהודים תחת לשער
יותר לעולם.
טיטוס .הפעם הם פסעו בראש
מנהג זה שרד
מורם ,ובדרך ההפוכה -לכיוון
ירושלים .היום ,אף אחד כבר
אלפיים שנה,
לא עובר תחת שער טיטוס.
עד יום ה' באייר
לא רומאים ולא יהודים.
תש"ח .כששמעו
שער טיטוס הגדול נסגר
יהודי איטליה
מטעמי בטיחות.
על התחייה
פרופ' סנדרה
סטאו דבנדטי
פתגמים
Medico pietoso fa la piaga puzzolente
ּפּוצֹול ְנ ֵטה
ֶ
ֶמ ִדיקֹו ְּפייֵ טֹוזֹו ָפה ַלה ְּפייַ גַ ה
רופא רחמן גורם לפצע להסריח
(אפילו אם כואב ,יש לעשות את כל מה שצריך)
Chiodo scaccia chiodo
ִקיאֹודֹו ְס ָק ְצ'יַ ה ִקיאֹודֹו
מסמר מגרש מסמר (אהבה חדשה משכחת אכזבה קודמת)
| jtimes.co.il | 28י"ג כסלו תשע"ב | 9.12.11 ,דיוקן
|
|
יהדות איטליה חפה מכל קטלוג,
ויעיד על כך נוסח התפילה המיוחד
ועתיק היומין – נוסח בני רומי .מקורו
בנוסחי תפילה קדומים המבוססים
בעיקר על נוסח בבל ,והוא מכיל גם
נוסחאות ארץ ישראליות קדומות.
איטליה מכילה בתוכה שלל
קהילות שמוצאן מספרד שהגיעו
לאחר הגירוש .קהילות נוספות
הגיעו במאה ה־ 20בעיקר
מלוב ,מצרים ואיראן,
וכן קהילות שמוצאן
מגרמניה ושכנותיה
האשכנזיות שהיגרו
בעקבות רדיפות
בתקופות שונות .כל
A nemico che fugge, ponti d'oro
קהילה נדדה עם הנוסח שלה וקבעה
לה בית כנסת; הנוסח האיטלקי
המקורי הוא הנוסח של יהודי איטליה
הוותיקים" .יהודי איטליה שנהגו
לפי מנהג רומי ייחסו לעצמם אצולה
מסוימת כי הם בני המקום ובעלי
ותק .הם הביטו על האיטלקים
ממוצא ספרדי כעל 'צעירים' ,כי
היה להם ותק של חמש מאות שנה
בסך הכול ,ומה זה לעומת קילומטרז'
של אלפיים ומשהו שנים?" מסביר
פצ'יפיצ'י" .יש משפחות איטלקיות
שייחוסן מגיע עד תקופת המכבים.
בידי משפחת ענו ,לדוגמה ,יש
מסורת שהם נשלחו מירושלים
לרומא לשמש בה שגרירים מטעם
המכבים .כיום חלקם חיים בארץ
וחלקם עוד יושבים שם".
שכונת התקווה עם נגיעות רנסנס
אחרי שהשואה השמידה כרבע
מיהודי איטליה ורבים עלו לארץ או
היגרו לארצות אחרות ,נותרו בתי
כנסת ,תשמישי קדושה וחפצי יומיום
רבים מיותמים .אומברטו שלמה נכון,
ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה,
הבין שאם לא יפעל להצלתם
בהקדם ,סופם להיבזז ,להיהרס
ולהיעלם .נכון התחיל בתהליך
העלאת בתי הכנסת ותכולתם לארץ,
אך לא הסתפק רק בהצלתם מכליה
ושיממון אלא גם הפיח בהם חיים:
ארונות קודש מפוארים ,כמו שרק
אומני רומא והרנסנס ידעו לייצר,
עשו את דרכם בהכוונת משרד
הדתות לשכונת התקווה ,לנתניה
ולעוד כ־ 50בתי כנסת שונים
ברחבי הארץ .בתי הכנסת מאיטליה
זכו בחיות מחודשת ובתי הכנסת
בישראל קיבלו נתח מפארם והדרם
של האיטלקים.
Chi dorme non piglia pesci
ַא נֵ ִמיקֹו ֵקה פּוגֵ 'הּ ,פֹונְ ִטי דאֹורֹו
לאויב שבורחְ ,בנה גשרי זהב (יש להקל על האויב את הבריחה)
דֹור ֵמה נֹון ִּפיגְ ִליַ יה ֵּפ ִׁשי
ִקי ְ
מי שישן לא תופס דגים
Chi tocca il bambino diventa compare
Meglio un uovo oggi che una
gallina domani
ארה
קֹומ ָּפ ֵ
טֹוקה ִאיל ַּב ְמ ִּבינֹו ִדיווֵ נְ ַטה ְ
ִקי ָ
מי שנוגע בילד הופך לסנדק (לא כדאי לגלות עניין ,כי
תהפוך שותף)
האור הגנוז
דֹומאנִ י
ֵמגְ ִ'ליֹו אּון אּואֹובֹו אֹוגִ 'י ֵקי אּונַ ה גָ ִלינָ ה ָ
טובה יותר הביצה היום ,מאשר התרנגולת מחר
לימים נפתח מוזיאון יהדות
איטליה בירושלים ,שנושא את
שמו של נכון וממשיך את חזונו.
בית הכנסת המפואר מהעיירה
קונליאנו ונטו ,שנבנה לפני
יותר מ־ 300שנה ,הועלה לארץ
בשלמותו ושוחזר ,והוא משמש
כמוצג במוזיאון בימות השבוע
וכבית כנסת פעיל של הקהילה
האיטלקית בירושלים בשבתות
וחגים .עושר ואסתטיקה נשקפים
מכל פינה ,הוד והדר בפרטים
הקטנים -פרוכות מהודרות,
כתרי תורה מעוטרים ,פעמוני
כסף נדירים ומעילי ספרי תורה
וטליתות מקושטים ברקמות
עדינות של עבודת יד בעלות
אינסוף גוונים ודוגמאות.
כן ,זה מוזיאון .אבל התצוגה
נהדפת לצדדים ללא כל היסוס
לטובת מרחבי תפילה למתפללים
הרבים בחגים .מרתק להיכנס
למוזיאון שלא מקפיא את הזמן,
לא מגיעים בשרוולים קצרים .בית הכנסת המרכזי ברומא
אלא מעודד המשכיות פעילה גם
במחיר שחיקה מסוימת של העבר.
לא היו באיטליה" .כל
האיטלקים לקחו בחשבון שחייב
מצומצמות בנות בין מאה לאלף איש
מה שמעבר למנהג שונה
להיות גם בלאי – מחיר קטן ביחס
בוונציה ,טורינו ,פיזה ,בולוניה ,נאפולי
לגמרי" ,מעיד פצ'יפיצ'י.
לקילומטרז' של מסורת רציפה מזה
ועוד .רוב הקהילות הקטנות נמצאות
"את פער הדורות אפשר לזהות
2,500שנה .ההיסטוריה המשומרת
על סף כליה .בחלק מהמקומות אין
לפי אלו שמקפידים על הלבוש
היטב יוצאת מהוויטרינה לצורך
אפילו מניין או מי שיתחזק את מבנה
המחויט ואלה שמגיעים עם סנדלים
ההווה החי .הכספות נפתחות
בית הכנסת .בקרב יהודי איטליה אחוזי
וחולצה בחוץ (רחמנא ליצלן) .בבית
ורימונים בני המאה ה־ 17וה־18
ההתבוללות הם מהגבוהים בתפוצות:
הכנסת המרכזי ברומא ,אף אחד לא
משמשים את הקהילה בתפילות
תהליך החילון מואץ ,ולכן ההידלדלות
היה מעלה על דעתו להגיע לתפילה
בשבתות ובחגים" .ברור שהשימוש
היהודית מורגשת.
בשרוולים קצרים.
שוחק ופוגם ,לכן אנחנו משמרים
הקהילה בארץ מורכבת מבני הדור
"להיות איטלקי זה אומר שיש דרך
ומתחזקים לעתים קרובות ,ומיד
הראשון שהגיעו ישירות מאיטליה
לעשות כל דבר .נוהגים בתשומת
לאחר מכן משיבים את הכתרים
ומבני דור שני ושלישי שנולדו בארץ,
לב ובקפדנות יתרה בכל תג ומנהג.
והמעילים העתיקים אל ארון הקודש
חלקם אינם דוברים את השפה ומעולם
מספרים על הרב דוד פראטו שלא היה
להמשך הפעילות" ,מספרת יערה
מודיע לחזנים מי הולך לקרוא בתורה
איסר ,אוצרת במוזיאון.
בשבת בבוקר ,ואז כולם היו צריכים
לוקחים את טיטוס בהליכה
להגיע מוכנים .קצת רודני ,אבל הוא
גידל דור של אנשים שיודעים לקרוא
כיום חיים באיטליה כ־ 35אלף
בתורה בעיניים עצומות.
יהודים .רובם הגדול מרוכזים ברומא
"הרב דלה־רוקה ,שהכין
(כ־ 15אלף יהודים) ובמילאנו
אותי לקריאת הבר־מצווה
(כעשרת אלפים) .שאר יהודי
שלי ,היה עובר כל פעם
איטליה מתחלקים לקהילות
E' la fede degli amanti come
l'araba fenice; che ci sia ciascun lo dice, dove
sia nessun lo sa
קֹומה ְל ַא ַר ַּבה ֵפנִ ֶיצ'ה;
ֵאה ַלה ֶפ ֶדה ֵדגְ ִ'לי ַא ָמנְ ִטי ֵ
דֹובה ִס ַיא נֵ סּון לֹו ָסא
ֵקי ִצ' ִס ַיא ִצ ַ'א ְסקּון לֹו ִד ֶיצ'הֵ ,
נאמנות האוהבים היא כמו עוף החול; כולם מדברים על
קיומו ,אף אחד אינו יודע היכן הוא נמצא
Voce dal sen fuggita, più richiamar non
vale; non si trattien lo strale, quando
dall'arco uscì
צילום :יונתן פצ'יפיצ'י | צילומי פריטים ממוזיאון יהדות איטליה :מרים צחי
רומא
מתעלות ונציה לרחובות
ירושלים ,מן הפיאצות
של רומא אל איי
התנועה של נתניה :בני
הקהילה לא עוצרים
גם בתום 2,500שנה.
הקילומטרז' מעיד על
כוחו של המנוע ,העיצוב
מעיד על איכותם
של הנוסעים
בלב
משהו
על שלוש מילים,
ועד שלא קראתי
אותם שוב ושוב בדיוק
איך שצריך לא הייתי
משוחרר .זו שיטה שיכולה
להסביר איך שמרנו על המסורת.
מטיטוס והאימפריה הרומית הדגולה
נותר רק שער הניצחון וגם הוא סגור
למבקרים עקב ליקויים בטיחותיים,
ולעומת זאת ,אף על פי
שבמונחים מספריים אין
הרבה מאיתנו ,קהילה
אחרת באותם תנאים
ובאותו סדר גודל הייתה
נעלמת מזמן .אולי
העקשנות ,הדבקות
והדקדקנות הם חלק
מהסיבה שבזכותה
הצלחנו לשרוד כבר
2,500שנה".
אנג'לה פולקוב־לזר סייעה
בהכנת הכתבה
יאן
'יטהִּ ,פיּו ִר ִיקייָ ַמר נֹון ווָ ֶלה; נֹון ִסי ְט ַר ִט ֵ
וֹוצ'ה ַדל ֵסן פּוּגִ ַ
ֶ
אּושי
קּואנְ דֹו ַדּל ָא ְרקֹו ִ
אלהַ ,
לֹו ְס ְט ָר ֵ
על קול שברח מהלב ,אין טעם להתחרט; לאחר שיצא
מהקשת ,אי־אפשר להחזיר את החץ
בתהלוכת הניצחון
של טיטוס הגולים
פסעו מרחק עצום.
בדרך טיפסו הרים,
צלחו נהרות וחצו
גשרים שנבנו במיוחד
לשם אותם צעדי
תבוסה מחד גיסא,
והתרברבות הניצחון
מאידך גיסא.
אגדה יהודית
איטלקית מספרת
שכאשר היהודים
שבויי החרב מירושלים
חצו את גשר פונטה־
רוטו ,ובידיהם אחזו
את אוצרות המקדש,
הם הביטו במים
השוצפים תחתם,
והחליטו בו ברגע
להשליך מטה את
מנורת הזהב לבל
תיפול בידי הרומאים.
כעבור שנים ,רעידת
אדמה הרעידה את
חצי האי האיטלקי,
והגשר העתיק
התמוטט כמעט כולו.
כל חלקי הגשר קרסו
לתוך המים ,למעט
אותו חלק אחד
קטן שלפי האגדה
ממנו השליכו
היהודים הגולים
את מנורת הזהב.
זכותו עמדה לו .גשר פונט
ה־רוטו צילום :יונתן פצ'יפיצ'י
A quattro cose credito non dare: Chiaro
d'inverno, nuvole d'estate, amor di donna,
carità di frate
נּובֹולה
ֵ
ארהְ :קייָ רֹו ְד ִאינְ ווֵ ְרנֹו,
קּוא ְּטרֹו קֹוזֵ ה ְק ֵר ִדיטֹו נֹון ָד ֵ
ַאה ַ
אטה
יטה ִדי ְפ ָר ֵ
ְד ֶא ְס ָט ֵטהַ ,אמֹור ִדי דֹונַ הָ ,ק ִר ָ
בקיץ,
מעונן
בחורף,
בהיר
בארבעה דברים אין לתת אמון:
| | jtimes.co.ilי"ג כסלו תשע"ב | 9.12.11 ,דיוקן
אהבת אישה ,וצדקה מנזיר
דיוקן | | jtimes.co.ilי"ג כסלו תשע"ב29 | 9.12.11 ,
איטליה
סיפור חיים
הי ֹה היָ ה
יציאת פירנצה
כד השמן
ריקי רט
משה חיים
קאסוטו האדריכל
היה המומחה לאבנים
טובות של הדוכס
הגדול .באחד מסיוריו
ב־ 1734הגיע לארץ־
ישראל ,וכאן השאיר
לפיקדון את בנו בן
השלוש בחברון:
"הוא בסך הכול רצה
שכשיבוא המשיח,
יהיה לפחות קאסוטו
אחד שיקבל את פניו".
דוד קאסוטו
עדיין מחכה
פרופ' דוד
קאסוטו
עזב את איטליה מולדתו עוד
בטרם מלאו לו עשר שנים; יתום
מאב ,אוד מוצל מאש של קהילה
מפוארת בפירנצה .אבל גם היום,
בגיל ,74הוא מקפיד להמשיך
את המסורת המשפחתית שהשם
קאסוטו טומן בחובו .סבו הרב
פרופ' משה דוד קאסוטו ,שעל
שמו הוא קרוי ,הוא פרשן המקרא
הנודע .אביו הוא הרב נתן קאסוטו,
שכיהן כרב הקהילה היהודית
בפירנצה בזמן השואה.
נתן קאסוטו היה יכול להימלט
מציפורני הנאצים ,אך הוא בחר
להישאר ולסייע לבני קהילתו,
ובסופו של דבר מצא את מותו
באושוויץ .ילדיו ניצלו ועלו
לארץ .בנו דוד הפך לאדריכל
מוערך ,שבין היתר היה ממשקמי
הרובע היהודי בירושלים וכיהן
כסגן ראש עיריית ירושלים.
גלגולו של גבסו
צילום :מרים צחי
ואלה שמות
חיים גיוזלי
לשמות המשפחה של יהודי איטליה
כמה מאפיינים ייחודיים .המאפיין
העיקרי של השמות הוא שהיהודים
האיטלקים התחילו להשתמש בשמות
משפחה זמן רב לפני מרבית הקהילות
האחרות באירופה ,ייתכן שכבר במאות
ה־ 11וה־ .12משום כך -ואולי גם בגלל
השתלבותם העמוקה יותר של יהודי
איטליה בשפתה ובתרבותה של ארצם -
רוב שמות המשפחה הם בעלי צליל
| jtimes.co.il | 30י"ג כסלו תשע"ב | 9.12.11 ,דיוקן
|
|
ניצול אקדמי
הרב משה דוד קאסוטו נולד
בשנת 1883בפירנצה .הוא למד
באוניברסיטת פירנצה ,ובגיל 39
מונה לרבה של העיר .קאסוטו
שימש פרופסור באוניברסיטת רומא,
ובמסגרת תפקידו היה אחראי על
קטלוג הכתבים היהודיים בספריית
הוותיקן" .סבא היה בעיניי ובעיני
כל מכריו דמות מופת .למדן ששילב
יהדות ואקדמיה ,עמקות מחשבה
וחריפות" ,אומר דוד.
כאשר חיים וייצמן סייר
באיטליה בשנת 1936הוא פגש את
הרב משה דוד קאסוטו ,שבאותה
תקופה היה היסטוריון ומרצה מוכר
ואף פרסם ספר של ביקורת המקרא.
ויצמן הציע לו לבוא וללמד מקרא
באוניברסיטה העברית וקאסוטו
השיב שיעשה זאת בשמחה ,ברגע
שיסיים להעביר את הקורסים עליהם
התחייב .ואכן ,בשנת 1939עלה הרב
קאסוטו ארצה ,כשהוא מותיר אחריו
אדמה שבוערת תחת רגלי היהודים,
והחל ללמד באוניברסיטה העברית.
כך ניצלו חייו.
איטלקי ,ונגזרו משמות וממונחים
בשפה האיטלקית על ניביה הרבים ,או
תורגמו והותאמו ממקור זר לשמות
הנשמעים כאיטלקים .בנוסף ,בקרב
יהדות איטליה קיים אחוז גבוה מאוד
של שמות משפחה שנקראו בשם
מקומות ('טופונימים') .יש המעריכים
אחוז זה כשני שלישים מכלל השמות
אשר בשימוש יהודי איטליה -
זאת לעומת כשליש בלבד בקרב
()La giara
למשפחת קאסוטו היה כנראה
ענף בארץ־ישראל כבר בשנות ה־30
של המאה ה־ .18דוד קאסוטו מספר
כי אחד מאבי אבות המשפחה ,משה
חיים קאסוטו ,היה המומחה לאבנים
טובות של הדוכס הגדול" .במסגרת
תפקידו הוא התבקש על ידי הדוכס
ללכת ולחפש אבנים טובות .באחד
הסיורים שלו ב־ 1734הוא הגיע
למצרים ,וממצרים הוא עלה לסיני
ולארץ ישראל ,כאן השאיר לפיקדון
את בנו בן השלוש אצל משפחה
בחברון .הסיבה לכך הייתה כי באותן
שנים הייתה התעוררות משיחית,
מין ספיח של עידן שבתאי צבי,
שהונהג הפעם על ידי המקובל
האיטלקי עמנואל חי ריקי .הוא
קבע כי הגאולה תגיע בשנים שבין
,1780-1740ובעקבות כך יהודים
רבים ציפו לגאולה .משה חיים
קאסוטו בסך הכול רצה שכשיבוא
המשיח ,יהיה לפחות קאסוטו אחד
שיקבל את פניו".
בנו של הרב פרופ' משה דוד,
הרב ד"ר נתן עמינדב יונה קאסוטו,
נולד ב־" .1909אבא היה דמות
מוערכת ונערצת בקרב יהדות
איטליה ,ושימש רב ורופא עיניים.
הוא בחר דווקא לעסוק ברפואת
עיניים כי כך יכול היה לעשות
פחות תורניות ,ולהיות חופשי לביתו
ביום השבת" ,מספר הבן דוד.
הרב נתן קאסוטו היה נשוי
לחנה לבית די־ג'ואקינו ,משפחה
איטלקית ותיקה נוספת ,ולבני הזוג
נולדו ארבעה ילדים .שושנה שמחה,
דוד משה ,דניאל אליה וחוה .דוד
נולד ב־ .1937מפירנצה הוא זוכר
ילדות מאושרת וימי ראשון מלאי
הרפתקאות" :זה היה היום החופשי
של אבא ,והוא הרבה לרכב איתנו
על אופניים .בהתחלה על האופניים
שלו – אחד מקדימה ואחד מאחור,
ועם הזמן היינו יוצאים כל אחד
על אופניים שלו ונוסעים ביחד
לסיורים בגבעות טוסקנה ,חוצים
נהרות וחוזים במראות נפלאים.
היינו אוספים שם תות שדה או
האוכלוסייה האיטלקית הכללית.
שמות המשפחה שהועתקו ממקומות
באיטליה עצמה משקפים את
המקומות בהם ישבו שם היהודים;
מודנה ,רוונה ,פדואה -כולן ערים
ידועות ,אבל גם מקומות קטנים
יותר כמו נורסיה ,רקנטי ,וולטרה,
מודיליאני ,באסנו ,פונטקורבה,
פינצי ומינרבי .לפעמים מצורפת לשם
הקידומת "דה""/די" שפירושה "מ־",
פטל ומביאים הביתה ,ואמא הייתה
רוקחת מהם ריבה .אני זוכר את זה
כאילו זה היה היום" .השקט והשלווה
לא נמשכו זמן רב .כשפורסמו
חוקי הגזע ,נאסר על ד"ר קאסוטו
להמשיך ולעבוד במרפאה הציבורית.
כדי שלא יאבד את הידע שרכש,
הוא הורשה להשתתף בניתוחים
כמשקיף .כאשר אחד מהם הסתבך
קרא לו מנהל המרפאה לבוא ולסייע
לו ,ו"לעזאזל עם חוקי הגזע".
ב־ 1939מונה להיות סגנו של הרב
הראשי למילאנו.
חסות נוצרית
קאסוטו עבר למילאנו ושימש
כסגן הרב ,ואף החל לעבוד כמורה
בבית הספר התיכון היהודי .באותה
תקופה נאסר על היהודים ללמוד
בבית הספר הציבורי ,וכתוצאה
מכך בית הספר היהודי שגשג:
"אבא ניצל את ההזדמנות הזאת,
והשריש בבני הנוער תודעה יהודית
ציונית מפותחת" .קאסוטו נשאר
בתפקיד עד שבשנת 1942קיבל
את משרת הרב הראשי של עיר
הולדתו פירנצה ,שבעה חודשים
לפני שהנאצים כבשו את העיר .דוד
היה בן שש כשאיטליה מרדה בבת־
בריתה הנאצית ,והגרמנים פלשו
לפירנצה .כשהבין סבא קאסוטו את
המצב החמור ,ניסה להשיג לבנו
רישיון עבודה כרופא בישראל כדי
לאפשר לו ולבני משפחתו לעלות
ארצה ,אך נאמר לו כי אין צורך
ברופאי עיניים .בכך נחתם גורלו.
את ארבעת ילדיו הסתיר הרב
נתן קאסוטו אצל משפחות נוצריות.
התינוקת הקטנה שגילה היה רק
חודשיים נמסרה למינקת ,אך נפטרה
כעבור תקופה קצרה מדלקת ריאות.
דוד הוסתר אצל משפחת קולצ'י.
"היה שם עוד ילד בגילי והיינו מרבים
לשחק ביחד .סיפור הכיסוי שלי
היה שאני ילד שהוברח מההפצצות
בצפון איטליה .בדיעבד ,אני יודע
שכולם הבינו שאני יהודי ,אבל הם
לא אמרו דבר .בזכות השתיקה הזאת
ולדוגמא דה־ורונה או די־קסטלנובו,
וגם בשם כמו די־סני .לפעמים
הטופונימים מצטרפים לשמות עבריים,
כמו בצירוף לוי־מונטלצ'יני או
לוי־צ'יביטה.
טופונימים אחרים מציינים את מוצאה
של המשפחה ממקומות שמחוץ
לאיטליה .ביניהם שמות כלליים ,כמו
המשך בעמ' 32
ניצלתי" .בלימודיו בכנסייה היה דוד
הקטן מכשיל את הכומר בשאלותיו
עד שהלה היה אומר" ,ג'ורג'ו (הכינוי
של דוד באותו זמן) ,לך למטבח לעזור
לקלף תאנים".
כרב הקהילה התייחס נתן קאסוטו
ברצינות לאחריות על קהילתו .הוא
עבר מבית לבית ,רכוב על אופניים,
וקרא ליהודים לברוח .היו מי ששמעו
בקולו ונמלטו על נפשם ,והיו אחרים
שלא האמינו שיאונה להם כל רע" .הם
אמרו לאבא' :לחמנו במלחמת העולם
הראשונה .קיבלנו מדליות .מי יגע בנו
לרעה?' אבל בסופו של דבר הגרמנים
לקחו את כולם לאושוויץ .גם את אבא
ואמא" ,אומר דוד.
הרב קאסוטו הקים את ועד
ההצלה ,ודאג לתעודות מזויפות.
לבסוף ,חברי ועד ההצלה נתפסו
במהלך אחת מישיבותיהם בעקבות
הלשנה ,ושולחו לאושוויץ .ברכבת
הציעה חנה לנתן שיקפצו ,כפי שעשו
אחרים .הוא סירב ואמר" :יש אנשים
שזקוקים לעידוד שלי" .נתן נספה
באושוויץ ,וחנה ניצלה .על פי עדויות
באושוויץ ,העניק נתן טיפול רפואי
למי שהיה זקוק לכך.
חולדה ,אחותו של נתן ,אספה
הרב פרופ' משה דוד קאסוטו
לאחר המלחמה את ילדי המשפחה
ודאגה להעלותם ארצה לביתו של
סבא קאסוטו .חנה גם הגיעה לארץ
לאחר אימות השואה ,והתאחדה עם
ילדיה .היא מצאה עבודה במעבדת
בית החולים הדסה הר־הצופים ,שאליו
העובדים נסעו בשיירות להחליף
את חבריהם אחת לשבועיים .בערב
פסח הותקפה שיירה בדרכה לבית
החולים ,וחנה מצאה את מותה.
סבא קאסוטו נותר עם רעייתו
כאפוטרופוסים והמחנכים היחידים
של הילדים" .גדלנו בביתם והם דאגו
לכל מחסורנו" ,אומר דוד" .סבא
העניק לנו ידע נרחב בהרבה תחומים.
ב־ 1952נפטר ממחלת לב ונשארנו
עם סבתא".
זה לא פירוש קאסוטו
את חייו הקדיש פרופ' דוד קאסוטו
לחקר המקרא ,ובשנת 1943אף זכה
לראות את כתר ארם־צובה .הוא נסע
לחאלב כדי לעיין בצורה דקדקנית
בכתר ,שהיה בעל חשיבות עצומה
לכל חוקר מקרא .ראשי קהילת ארם־
צובה קיבלו את הפרופסור בחביבות
ובחשדנות .הם הצמידו לו שומרים
ששהו איתו בחדר ,שעה שקרא בכתר.
במהלך הביקור הספיק לתעד פרטים
רבים על אודות הכתר ,אך לא הצליח
להגיע למסקנה חד־משמעית אם אכן
זהו כתב היד שעליו הסתמך הרמב"ם.
השם קאסוטו זכה לפופולריות
בזכות "פירוש קאסוטו" ,אך מתברר
שלא מדובר כלל בפירוש שחיבר
הרב קאסוטו" .סבא תכנן לכתוב
פירוש מקיף לכל חלקי התורה ,אך
בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית
זו .פירוש לתחילת ספרי בראשית
ושמות" ,אומר דוד" .את הפירוש
המפורסם על התנ"ך סבא לא כתב
כלל .פירוש קאסוטו הוא למעשה
בעצם פירושו של אליהו שמואל
הרטום ,גיסו של סבא .סבא אמנם
הספיק לערוך רק את הכרך הראשון,
אבל זה לא הפריע להוצאת הספרים
לכנות את הפירוש בשם קאסוטו.
נגרם כאן עוול כפול .גם להרטום שזה
הפירוש שלו ,וגם לסבא ,כי פירוש
קאסוטו הוא פירוש עממי ,וסבא כתב
ברמה אקדמית".
דון
לואיג'י פירנדלו
לולו היה איש עשיר וקמצן ,והיה בטוח שכל אחד חומד את
כספו .הוא קנה כד ענק כדי לאכסן את השמן שהפיק מעצי
הזית שלו .אך אוי למסכן! בוקר אחד התעורר ומצא שהכד נבקע
לשניים.
רותח מזעם נאלץ דון לולו לפנות לצידימה ,אומן כדים .גאוותו של
צידימה הייתה על כך שהמציא דבק פלא שיכול לתקן כל כד פגום .דון
לולו ,שאינו מאמין לאף אדם ,דרש ממנו לחזק את הדבק בחוטי ברזל.
צידימה נפגע ונעלב ,אך מה לעשות -גם הוא זקוק לפרנסה .בחירוק
שיניים התחיל צידימה לתקן את הכד מבפנים .אולם מרוב כעסו שכח
שפתח הכד צר ,ובתום עבודתו מצא את עצמו לכוד בפנים.
מה יהיה כעת? כדי לשחרר את צידימה חייבים לשבור את הכד ,אבל
מי ישלם את הנזק? בני הכפר התאספו סביב האיש שבכד והקמצן העשיר,
והמתינו לראות מה יקרה.
דון לולו ,בטוח בצדקתו ,שילם בעבור תיקון הכד ,אבל לא מוכן
לשבור אותו כדי לשחרר את צידימה הלכוד .צידימה קיבל את שכרו,
וגם הוא לא הסכים לשלם את הנזק לכד ,והמתין בסבלנות .טענתו של
צידימה הייתה שנלכד רק בגלל הדרישה של דון לולו להשתמש בחוטי
ברזל .אילו השתמש בדבק בלבד ,טען ,כל הסיפור לא היה קורה.
ושוב ,כולם המתינו .בני הכפר שמחו על המחזה שהזדמן להם ,רקדו,
חגגו ואכלו כל הלילה – בזכות הכיבוד שנרכש בכספו של דון לולו,
ששילם לצידימה הכלוא .דון לולו ,שכעס מאוד על שעושים ממנו צחוק,
בעט מבלי משים בכד .הכד נשבר ,וצידימה יצא מתוכו כשחיוך על פניו.
לויג'י פירנדלו הוא סופר .סיפור העם הזה נרשם ונכתב
על ידו והפך לקומדיה מוזיקלית
מטבחבשים עם
צילומים :פלאש 90
פרופ' דוד קאסוטו.
הדור השלישי
במשך 35שנה שימש קאסוטו
כראש הקהילה האיטלקית
בירושלים ,וכיום הוא פעיל לשימור
המסורת האיטלקית .שלושת הדורות
לבית משפחת קאסוטו מגלמים
בסיפורם המרתק את תמצית
הקהילה היהודית באיטליה בסוף
המאה ה־ 19ותחילת המאה ה־.20
מוצאה המקורי של המשפחה
הוא ככל הנראה דווקא בתוניסיה.
יהודים שהגיעו בימי קדם מארץ־
ישראל לצפון־אפריקה,
התיישבו בעיר קאפסה
(גאפסה) הסמוכה לעיר
גאבס בתוניסיה .בעקבות
רדיפת המואחידון (כת
מוסלמית שמוצאה בצפון־
אפריקה) ,עזבו אחדים
מבני המשפחה את העיר
והתיישבו במקום אחר,
אבל עדיין נקראו cafsut
על שם מוצאם .כאשר
המשפחה עברה לספרד
נוספה הסיומת 'אוֹ' והשם השתנה
לקאפסוטו ,ובדורות האחרונים
באיטליה הפך לקאסוטו.
המשפחה נדדה מצפון־אפריקה
למרוקו הספרדית ומשם עברה
לפורטוגל .לאחר מכן גורשה לאסיה
הקטנה ולבסוף עברו בני המשפחה
לעיר פירנצה שבאיטליה .הם עסקו
במסחר ומכרו אריגים ודגנים.
ב־ 1549פנתה המשפחה לדוכס
הגדול וביקשה ממנו לקבל זכויות
שוות לשאר הפורטוגזים .הבקשה
אושרה ותנאי המשפחה שופרו ,אך
היא לא זכתה להשתכן בגטו היהודי,
כי בני המשפחה נחשבו פורטוגזים
ולא יהודים" .המצב הזה גרם
להם לאי נוחות ,שכן הם לא יכלו
להתפלל בבית הכנסת בגטו" ,מספר
פרופ' דוד קאסוטו" .אבל עם הזמן
ועם הרחבת הגטו ,הוקצה להם שם
דיור מתאים".
סיפור עם סיציליאני
צ'יצ'יליה ניצה
בהשגחת האקדמיה האיטלקית
איך
נראתה סעודת פסטה
לפני המצאת המזלג?
מדובר אמנם בפרט קטן ,אך
קריטי -במיוחד אם באטריות
עסקינן .אולי בזכותו ,מייחסים את
המזלג למגף .לארץ המגף ,כמובן.
לפני המצאת המזלג אכלו
באירופה רק בידיים ,או באמצעות
סכין וכף.
המזלג הראשון באירופה היה
שייך ככל הנראה לנסיכה ביזנטית
מהמאה ה־ ,11ודמה יותר לקלשון.
רק במאה ה־ 16התחילו לייצר
מזלגות עם שלוש וארבע שיניים
שנועדו לאכילת הפסטה.
לאחרונה ,הגדיל לעשות חובב
מזון שהמציא פטנט חדשני -
מזלג מיוחד לאכילת פסטה,
שחוסך מהסועד את התנועה
המתישה של סיבוב המזלג.
מעכשיו ,ניתן ללחוץ
בתנועה אחת כלפי מטה את
הידית הספירלית שדומה
לבורג ,ואז כמו בקסם ,המזלג
מסתובב מעצמו והרצועות
הנחשקות מתלפפות עליו.
"ראגו אלבולונייז" ,אומרת צ'יצ'יליה ניצה במבטא
איטלקי מסתלסל שגורם לבלוטות הרוק להתעורר
לחיים ולפעול מעצמן" .למתכון הזה מתאים ספגטי.
אבל לא עגול -ארוך ולא קצר" ,מסבירה ניצה.
מתברר שבאיטליה יש לפחות ( 100ויש הטוענים
שאפילו )400סוגי פסטה שונים המסווגים לפי צורה,
אורך ואזור הייצור .לכל אזור יש הפסטה האופיינית
לו ,ולכל פסטה קיים רוטב שמתאים לה.
כשאני מבקשת הסבר שיפשט את תורת הזיווג בין
הרוטב לפסטתו ,עונה לי ניצה" :אני לא יכולה להגיד,
אצלי זו פשוט הרגשה".
ראגו (רוטב בשרי שנעשה בבישול ארוך ִואטי)
בולונז הוא רוטב מסורתי בעל שורשים עתיקים,
שמקורו בעיר בולוניה שבצפון איטליה .ניצה קצת
חששה לתת את הגרסה שלה לבולונז הרשמי ,כי
כשזה מגיע לבולונז -אין חוכמות .ב־ 1982המתכון
הפך לרשמי על ידי נציגות הבולונז באקדמיית
המטבח האיטלקי – לא פחות ולא יותר -ואיתם
היא לא
רוצה להסתבך .חשוב לה להבהיר שהמתכון הזה
הוא רק גרסה יהודית מגוירת (ומוצלחת) לבולונז
האיטלקי האגדי (והטרף .טפו).
ראגו בולונז
מצרכים:
ק 500גרם בשר טחון (נקי משומן)
ק כוס יין אדום יבש
ק 50גרם שמן זית איכותי
ק חצי כפית מלח
ק בצל בינוני אחד
ק ראש סלרי אחד
ק גזר אחד גדול
ק 30גרם רסק עגבניות
ק כוס ציר מרק בשר או ציר ירקות רותח (ניתן
להמיר במים רותחים)
ק פלפל שחור גרוס טרי
מה עושים:
ק קוצצים את הבצל ,את הסלרי ואת הגזר
ומטגנים יחד בשמן זית עד להזהבה (תערובת
המכונה באיטלקית 'סופריטו' .)Soffritto -
ק מוסיפים פנימה את הבשר הטחון ,ודואגים
לפורר אותו היטב כדי שלא יתקבלו גושים.
מערבבים עד שהבשר מבושל לגמרי.
ק מגביהים את עוצמת האש ,ומוסיפים את היין.
ממשיכים בבישול עד שהיין מתאדה.
ק מנמיכים את האש ,ומוסיפים רסק
עגבניות תוך כדי בחישה.
ק מבשלים במשך שעתיים ללא מכסה על אש
קטנה ביותר .מפעם לפעם ניתן להוסיף מעט מציר
המרק או מהמים רותחים – אסור לתת לרוטב
להתייבש.
ק הרוטב מוכן כאשר הבשר ושאר המצרכים
מתאחדים ,ואין זכר למים.
ק כשהרוטב מוכן יש להרתיח סיר מים
גדול ,לפזר בתוכו 50גרם מלח ולהוסיף 500
גרם פסטת טליאטלה ( .)Tagliatelleלמי שלא
מתמצא ,יש אישור להמיר בספגטי
הפשוט והמוכר.
ק לערבב את הרוטב והפסטה ,להוסיף שמן
זית ,ולהגיש.
!Buon appetite
| | jtimes.co.ilי"ג כסלו תשע"ב | 9.12.11 ,דיוקן
דיוקן | | jtimes.co.ilי"ג כסלו תשע"ב31 | 9.12.11 ,
איטליה
תמונה אחת שווה
ראיון
רון רוט
השילוב בין אמא
פולניה ואבא
איטלקי לא מבלבל
את פרופ' סרג'יו
יצחק מינרבי.
לא מבלבל? מינרבי
סולד מנצרות
ויחד עם זאת הוא
דוקטור לענייני
וותיקן
לא להסכים עם סבא.
מינ
פרופ' סרג'יו יצחק רבי
"אספר
היו זמנים באיטליה
לך סיפור
קצר" ,אמר
לי פרופ' סרג'יו יצחק מינרבי בביתו
שבירושלים" .בשנת ,1924בחורה
צעירה מוורשה שלמדה הנדסת
מכונות -דבר נדיר בשביל יהודיה
באותה תקופה -הגיעה לרומא .מאחר
וברומא היה פנסיון כשר ,הגברת
הצעירה נשארה ברומא ,שם פגשה
מהנדס יהודי איטלקי והפכה אותו
לאבא שלי .הם התחתנו ב־ 1927בבית
הכנסת הגדול ברומא .ההורים של
אבי ,איטלקים ,אמרו' :פולניה? אוסט
יודן? לא בא בחשבון' .ההורים שלה
אמרו' ,אבל אם הוא איטלקי ,הוא הרי
לא יהודי'".
דרך פיסת ההיסטוריה
המשפחתית הקטנה הזו ,נדמה כי
מינרבי מבקש לגולל לא רק את
סיפורו הפרטי ,אלא גם להמחיש
משהו מסיפורה של כל יהדות
איטליה .זהו סיפור מתעתע ומסובך
של קהילה יהודית עתיקה ,המתהדרת
במסורת ובגוונים ייחודיים ועצמאיים,
ובעושר רוחני שנוצר בחיים יהודיים
בלבו של העולם הנוצרי.
אנוסי מלחמה
ואלה שמות
צילומים :מרים צחי
המשך מעמ' 30
|
|
חייו של מינרבי הם
מסע ארוך ובלתי פוסק.
הוא נולד ברומא בשנת
,1929ובהיותו בן 18
עלה ארצה והתגורר
בבית דודו בירושלים,
שלדבריו היה קומוניסט
דתי" .אצלו זאת לא
הייתה סתירה" .מינרבי
עבר לקיבוץ רוחמה
בדרום הארץ ,וב־1956
חזר לירושלים לרגל
לימודיו באוניברסיטה
העברית .אולם גם אז
לא תם המסע -ואולי
אפילו לא החל -שכן
מינרבי החל לעבוד
במשרד החוץ ,כיועץ
בשגרירות ישראל
בבלגיה .משם עבר לכהן
כשגריר באבידג'אן.
מאוחר יותר מילא את
תפקיד שגריר ישראל ליד הקהילה
האירופית .בין השליחויות הוא
טיפח קריירה אקדמית ענפה ,ואף
הפך למומחה בעל שם בכל הקשור
לוותיקן ,ופרסם תריסר ספרים
ולמעלה ממאה מאמרים.
כרבים אחרים מיהודי איטליה
גדל מינרבי ,שהיה בן יחיד ,בבית
חילוני לחלוטין" :אמנם חגגתי בר
מצווה ,אבל זה היה הרבה פחות ממה
שעשו הנכדים שלי פה בירושלים.
כשביקרתי אצל סבא שלי בפולין
בגיל שש ,הוא לקח אותי בפעם
הראשונה בחיי לבית כנסת בשמחת
תורה ,וראיתי והתעניינתי".
"יהדות איטליה" ,לדבריו,
"התבוללה מאוד מאז שהיהודים
קיבלו מבית המלוכה את מלוא
הזכויות ב־ ,1859והפכו באמת זהים
לכולם .ב־ 1938מוסוליני החליט
להטיל על היהודים חוקי גזע וזה
החזיר אחדים ליהדות ,אך גם הרחיק
אחרים לזרועות הנוצרים .יהודי
איטליה התמעטו :חלק התנצרו,
וחלק ברחו מעבר לים .בתקופה הזו
לא הלכתי לבית הספר במשך חודש.
אחרי שהקימו בית ספר יהודי ,הלכתי
לשם .אמנם לא למדנו שם הרבה
יהדות ,אבל לפחות היינו בחברה של
יהודים ,וזה היה חשוב מאוד .עובדה -
הצטרפתי אחר כך לתנועת 'החלוץ'
ועליתי לארץ ב־ .1947להגיד לך
שהיו הרבה כמוני? לא".
בתקופת השואה ,כשהיה מינרבי
בן ,14הוא הסתתר שבעה חודשים
במנזר ברומא .החודשים בהם שהה
במנזר ,נער יהודי רחוק מיהדות
בלב העולם הקתולי ,רק העצימו את
תודעתו היהודית .לדבריו ,שהותו
שם הביאה אותו לסלידה עמוקה
מהנצרות -בעיקר בגלל הניסיונות
העיקשים שנועדו להביאו להתנצר,
כמו שיעורים פרטיים שהיה אנוס
להשתתף בהם .כפי שמינרבי מספר:
"אמנם אחרי 50שנים הלכתי להעניק
תעודת הוקרה מ'יד ושם' למנהל
המוסד הזה ,אבל אין ספק שהם רצו
לנצר אותי .הרעיון שמנצלים את
מצבו הקשה של אדם כדי להעביר
אותו על דתו ,מילא אותי גועל נפש.
אם הם רצו לחזק את היהדות שלי,
הם הצליחו".
מה עושים עם 50יהודים?
מבטו של מינרבי על מצבה של
יהדות איטליה כיום ,כואב ומפוכח
מאוד .מתוך עשרים המרכזים
העירוניים בהם הייתה מפוזרת
בעבר יהדות איטליה ,נותרו רק
המרכזים ברומא ובמילאנו ,כשבכל
המקומות האחרים נותרו קהילות
בנות מאות בודדות של יהודים,
ולעתים אפילו רק עשרות .מצב
זה אינו מותיר אפשרויות רבות
לצעירים בקהילות אלו שרוצים
לשמור על יהדותם .משום כך,
מינרבי מסתכל בתקווה על העלייה
הקטנה -אך המתמדת -של
צעירים יהודים ארצה .לדעתו,
רבים מהם יודעים יותר על יהדותם
ממה שידע הוא בצעירותו" .זה
סיפור עצוב של גדולה בעבר
ודעיכה בהווה .הטרגדיה הגדולה
היא הקהילות הקטנות .אבא שלי
נולד בעיר פרארה .יש היום 50
יהודים בפרארה .מה אפשר לעשות
עם 50יהודים? זאת הבעיה".
בעיני מינרבי ,הפיתרון נמצא
בארץ" .הקשר עם ישראל מחייה
את הקהילה .פעם הרבנים היו
אנטי־ציונים ,אבל היום הרב של
רומא ציוני בלב ובנפש -וזה
משנה הרבה" ,הוא מספר" .אני
רואה שהקשר עם ישראל מתהדק,
והעיתונים היהודיים עוסקים
בישראל כמה שרק אפשר .התקווה
היחידה של הקהילה היהודית היא
ישראל .אני אומר את זה כי אני
ציוני ,אבל גם מבחינה ריאלית אין
מקום אחר שאליו אפשר ללכת .אין
איפה להשתלב".
לא ספרדי ,לא אשכנזי
מינרבי אינו יודע כיום אילו
דברים ישתמרו מהמסורת המיוחדת
של יהדות איטליה .לשמחתו ,נכדיו
חגגו את בר המצווה שלהם בבית
הכנסת האיטלקי בירושלים לפי
המנהג האיטלקי" .זה אפשרי" ,הוא
אומר" ,וחייבים לשמר את הניגון,
(איש השלום ,כלומר שלמה) ,בונומו
קיימים גם שמות המעידים על
טדסקו או טדסקי (מוצא גרמני); פולקו משפחות אשר היגרו לאיטליה מארצות (שם טוב) ,ו־בנדטי (ברוך) .על אלה
(פולני); סרפתי (צרפתי); גרגו (יווני);
יש להוסיף את שמות המשפחות
אחרות ,ביניהם פואה ('אמונה'
בצרפתית) או אלטארס (הנגזר ממילה הנמצאות באיטליה עוד מימי גלות
או לוסיטאנו (פורטוגלי) ,וגם שמות
רומא ,כגון רוסי (מן האדומים) או
ערבית שפירושה רוקם .זהו שם נפוץ
המתייחסים למקומות ספציפיים ,כמו
פיאטוסי (עניו).
בין מגורשי ספרד).
מורפורגו (מוצא המשפחה ממרבורג,
לבסוף ,יש שמות שנגזרו משמות
מרבית שמות המשפחה העבריים
בגרמניה); מומיליאנו (ממונטמליאן,
המקצועות ,והם כוללים את סטרולוגו
תורגמו לאיטלקית -כמו סצ'רדוטי
בחבל סאבויה); דוראן (מאוראן,
(אסטרולוג) ,פרוקצ'ה (דוור) ,דלה־
(כהן) ,סרבדיו (עובדיה) ,פצ'יפיצ'י
אלג'יריה); ו־בלנסי (מוולנסיה ,ספרד).
| jtimes.co.il | 32י"ג כסלו תשע"ב | 9.12.11 ,דיוקן
ניקוי יבש
את התפילות .אני חושב שמה
שניתן לשמר -חייבים לשמר".
אך מעבר למסורת התפילה
והניגון המיוחדים של יהודי איטליה,
ישנה מורשת נוספת ליהודי
איטליה .מינרבי היה רוצה לשמר
את אותה המורשת ,ואף להנחיל
אותה לילדיו ונכדיו .זו מסורת
של חופש המחשבה ועצמאותה,
ושל שאיפה מתמדת להרחבת
האופקים .כיום יש למינרבי תשעה
נכדים ונכדות ,והוא נוהג לשנן
באוזניהם" ,לא להסכים עם סבא.
לפתח מחשבה עצמאית" .כדרכו,
מינרבי מסביר את תפיסתו בסיפור:
"בשנת 1760ביקר החיד"א (ר' חיים
יוסף דוד אזולאי) באיטליה .הוא
השאיר אחריו יומן מופלא ונהדר
של מסעות .הוא היה רב שהתעניין
בכול .למשל ,הוא ראה שבעיר
מנטובה יש עצים שעליהם תולעים,
שהסבירו לו שמהן עושים משי,
והרב מתאר את כל תהליך עשיית
המשי .היה זה אדם שמתעניין בכל
מה שקשור לעולם הנוכחי ,ולא רק
בעולם הבא .זו דוגמה פנטסטית של
יהודי מחברון שהתיישב באיטליה,
שלמד את הקהילות היהודיות
באיטליה ,והסתובב ביניהן .זה
השאיר אותי בלי מילים".
יהדות איטליה מתייחדת גם
בכך שהיא ,ככל הנראה בטובתה,
לא לוקחת חלק במשחק העדתי
שמתנהל בישראל .מינרבי טוען:
"אנחנו לא יכולים להחליט אם
אנחנו ספרדים או אשכנזים .חושבים
שהאשכנזים נולדו באיטליה במאה
השמינית ,משום שלפני שעבר
לפרובנס ולגרמניה ,גר באזור העיר
ליבורנו קלונימוס בן קלונימוס,
שנחשב ראשון האשכנזים".
ייחוד זה של יהדות איטליה הוא
מסר של אחדות שלמינרבי חשוב
להעביר .באיטלקית הוא נשמע
אפילו טוב יותר'Volesemo :
' .beneכלומר – 'נאהב זה את
זה' .זה המסר של יהדות איטליה.
במילים אחרות ,אני מבסוט להיות
יהודי איטלקי -עם כל הכבוד
לאמא שלי".
סטה (מילולית :מהמשי ,הכוונה לשם
של סוחר משי) ,קנטריני (חזן) ,או
בולאפי -שם שהוא גרסה איטלקית
של השם אבולעפיה -שמקורו בערבית,
והגיע לאיטליה עם יהודים שהיגרו לשם
מספרד או מצפון אפריקה.
חיים גיוזלי הוא מנהל מאגרי
המידע בבית התפוצות
תחנות בדרך
139-168לפנה"ס -משלחות
החשמונאים מגיעות לרומא
37- 41לפנה"ס -קליגולה
מפרסם גזרות נגד היהודים
מים רבים כיסו את פירנצה
של .1966ספרי התורה
שבבית הכנסת בעיר
נרטבו קליל .לצורך ייבוש
ושיקום ,נשלחו הספרים
לרומא ,שם זכו היהודים
למחזה נדיר -כל ספרי
התורה פרוסים לכל אורך
פרשיותיהם ,מ'בראשית'
ועד 'וזאת הברכה'.
חזק חזק ונתחזק
- 324 -313הקיסרות מכריזה על
הנצרות כדת הרשמית במדינה
המאה ה־ - 10צבאות ערביים
כובשים חלקים בדרום איטליה
המאה ה־ – 12רבי בנימין
מטודלה מבקר ברומא ומגלה
שרידים מבית המקדש
המאה ה־ - 14מלך פרוסיה
פרידריך השני מחוקק תקנות
להגנת היהודים .עם התפתחות
הבנקאות היהודית ,יהודים מארצות
אשכנז מהגרים לאיטליה הצפונית
צילום :יונתן פצ'יפיצ'י
פינת אחד העם
ובלבה חומה
כדי לכבוש את רומא ולאחד את איטליה,
הקתולים היו זקוקים לקצין התותחנים היהודי
עם
שארכה כשלוש שעות ,נפרצו
שחר ,מבצר פורטה
החומות המקיפות את רומא
(שער) פיה הוקף
ליד פורטה פיה .הברסליירי
בסוללת תותחים כבדה .יום
האיטלקים (כינוי ליחידות
קודם כבר הגיע הצבא האיטלקי
רגליים ניידות ,שמדיהם
אל חומותיה של רומא ,והטיל
אופיינו בעטרת נוצות שחורה
עליה מצור .כשבוע וחצי צעד
שהוצמדה לכובעם) חדרו
הצבא לעבר רומא כדי לאחד
לרומא .לקולונל סגרה הוענקה
אותה עם שאר המדינה ,בתקווה
מדליית כסף על הניצחון
שלא יצטרך להפעיל נגדה את
באותו הקרב ,ועל הדיוק
נשקו ,וכי יימצא פתרון של
המרבי של האש שנורתה
מצדו,
שלום .האפיפיור פיוס,
חסין חרם .ג'אקומו סגרה
מהסוללה בפיקודו.
עודד את צבאו להתנגד באופן
למחרת ההתקפה כתב סגרה לארוסתו:
נמרץ לכוחות האיטלקיים .יש אומרים שלצד
" אנטה יקירתי ,אתמול היה יום די חם.
המגננה הצבאית ,ניסה פיוס למתוח גם קו
בניגוד להערכתי ,יחידות האפיפיור גילו
הגנה במישור נוסף – איום בחרם (נוצרי כללי)
התנגדות רבה ,והיה צורך להשתמש בתותחים
על מי מהתוקפים שיעז לפרוץ את המצור,
כדי לפרוץ את השער .אחר כך נכנסו חיל
ולתקוף את מדינת האפיפיור.
הרגלים וה'ברסליירי' .היחידה שלי השתתפה
רשאים אש
בהתקפה בצורה מכובדת ובהצלחה .קצין אחד
נהרג ,וסגני נפצע קשה ומת בבוקר מפצעיו.
המזל או הגורל (ההשגחה ,אם תרצו) סיבבו
צעיר יפה בן .24שלומי טוב וקיבלתי את
כך ,שביום ה־ 20בספטמבר ,1870עמד מול
מכתבך ,לאחר זמן כה רב ,בהנאה רבה.
חומותיה הנצורות של בירת הקתולים קצין
קראתי בו שוב ושוב ,ונשאתי אותו איתי
התותחנים היהודי -קולונל ג'אקומו סגרה,
בצאתי לקרב ,שאליו יצאתי בשמחה ,אם
מפקד הארטילריה .היותו יהודי השאירה אותו
כי בידיעה שאין וודאות שיהיה לי המזל גם
מחוץ להשלכות החרם הקתולי .האות ניתן,
לחזור ממנו .כנראה היה איזה קמיע ששמר
וסגרה -שעמד בראש הכוחות הפורצים -
עליי כשענן הכדורים שרק סביבי .די!
היה הראשון לשבור את קו ההגנה של
רומא היא שלנו ,ומחר אני מתכנן
האפיפיור .לאחר הפגזה
לבקר בה".
ארטילרית מוצלחת
סגרה נפטר ב־ 9באוקטובר ,1894
בגיל ,55ונקבר בבית הקברות היהודי
שבמחוז פיימונטה.
תרגמו :יאיר בן־נפתלי ,שולמית זיו,
דניאל ונטורה
- 1475עלילת דם נגד
יהודי טרנטו
המאה ה־ - 16הקמת
הקתדרה ללימודי עברית
באוניברסיטת רומא
- 1523משיח השקר דוד
הראובני פועל באיטליה .יהודים
עשירים תומכים בו ,והוא סוחף
אחריו בעיקר אנוסים
- 1541על היהודים לגור
במילאנו .קץ היישוב היהודי
בדרום איטליה
- 1547-1578התבססות
מוסדות בנקאיים נוצריים,
וחיסול הבנקאות היהודית
בערי השדה האיטלקיות
- 1571מגפת דבר פורצת
באיטליה ,בין הקורבנות
יהודים רבים
- 1870העיר רומא ,שהייתה
תחת שלטון האפיפיורים,
מסופחת לממלכת איטליה,
וגם בה היהודים נהנים משוויון
זכויות .תשעה צירים יהודים
נבחרים לפרלמנט האיטלקי
- 1922עליית המשטר
הפשיסטי
- 1940 - 1939יהודי
איטליה עולים לארץ ישראל
ומהגרים גם לארצות אחרות
- 1943אוקטובר .שביתת נשק
עם בעלות הברית .הצבא הגרמני
משתלט על צפון איטליה ומרכזה
שטרם נכבשו על ידי בעלות הברית.
הנאצים עורכים מצוד נגד יהודי
רומא ,ולמעלה מאלף יהודים
נשלחים למחנות בגרמניה ופולין.
אלפיים מיהודי רומא נרצחו בשואה,
וכ־ 4,000מוצאים מקלט בכנסיות
– 1950ממשלת איטליה מכירה
במדינת ישראל
45לפנה"ס -יוליוס קיסר
מעניק 'כתב זכויות' ליהודים
- 70שבויים מחורבן הבית
מובלים לרומא .מס מוטל על
היהודים
- 568גזרות שכוונו נגד היהודים
כוללות את האיסור על לימוד המשנה
המאה ה־ - 11הקהילה היהודית
בסיציליה משגשגת תחת שלטון
הסרצנים ,ומרכזים יהודים פורחים
בדרום איטליה .במקביל ,מונהג
באיטליה 'אות היהודים' שצבעו צהוב
המאה ה־ - 13הקמת האינקוויזיציה
מובילה ללחץ על היהודים להתנצר .כנגד
היהודים נרקמות עלילות דם דתיות
המאה ה־ - 15יהודים מצרפת חוצים את
הגבול לאיטליה .מלכי ספרד מורים על
גירוש היהודים מסיציליה ,מדרום איטליה
ומסרדיניה .יהודי איטליה פונים לארצות
המזרח ולארץ ישראל
- 1492עם גירוש ספרד ,עוברים
יהודי ספרד לאיטליה .יהודי דרום
איטליה וסרדיניה מגורשים גם הם
- 1516הקמת הגטו הראשון בעולם
בונציה ,שבו 1,700יהודים (כעשרה
אחוז מכלל האוכלוסייה)
- 1527ביזת רומא בידי חיילי הקיסר
קרל החמישי .יהודי רומא נסים צפונה
- 1553האפיפיור יוליוס השלישי
פוקד על שריפת התלמוד
- 1555האפיפיור פאולוס השישי
מורה על הקמת הגטו של רומא .על
היהודים נגזר לשהות בגטו משקיעה
עד זריחה ,לעסוק במסחר סחורות
משומשות ,ולענוד סימן צהוב בכל
שטחי ריבונות הכנסייה .מגבלות
הוטלו על רופאים ובנקאים
- 1861עם איחוד איטליה ניתן
ליהודים שוויון מלא
– 1904חנוכת בית הכנסת הגדול
של רומא
- 1934המפלגה הפשיסטית פותחת
במסע הסברה אנטישמי ,והיהודים
מוכרזים כאויבי התנועה
- 1940איטליה חוברת לגרמניה
במלחמתה נגד בעלות הברית
– 1945יהדות איטליה שבה לעלות
לארץ ישראל
| | jtimes.co.ilי"ג כסלו תשע"ב | 9.12.11 ,דיוקן
דניאל ונטורה סייע בהכנת הרשימה
דיוקן | | jtimes.co.ilי"ג כסלו תשע"ב33 | 9.12.11 ,
איטליה
מנהגים
יומן מסע
אבי כפירי
דיקלה ד .גל־עד
המסע מסן־ניקנדרו
איטלקי כפרי שבגיל
33למד לקרוא
מגלה את היהדות
באמצעות התנ"ך,
וחושף את בני
הכפר לאמונתו.
לאחר גלגולים
ארוכים ,מתגיירי
הכפר עולים לארץ
ומתיישבים בה;
מהכפר הציורי
לפלאפל הצפתי
כשהגיעה
צילומים
מתוך סרטה של טלי
"הכריחו אותי להצטלב,
ואני סירבתי".
אסתר טריטו
| jtimes.co.il | 34י"ג כסלו תשע"ב | 9.12.11 ,דיוקן
|
|
להגשים את החלום
בימים אלה עומדת הנכדה
אתי במרכזו של סרט תיעודי על
יהדות איטליה של הבמאי וינצ'נזו
קונדורלי .הסרט 'המסע של אתי'
מלווה את טריטו הצעירה בעקבות
גיור הקהילה האיטלקית בסן־
ניקנדרו .במהלך הסרט נחשפה
טריטו לכור מחצבתם של סביה
באיטליה ,ושם גם פגשה אישה
השומרת על היומן המיוחד אותו
כתב דונאטו מנדוצ'יו.
הגילוי על גיורם של הסבים
הפתיע אותך?
"בהחלט .אם כי הוא לא היה כל
כך דרמטי .היה לי קצת מוזר ,כי כל
השנים היה לי ברור שאנחנו יהודים
מלידה ,כמו כולם .עם זאת ,סבתא
שלי מאמינה שאנחנו צאצאים
של אנוסי ספרד ,ולראייה -שם
המשפחה שלנו מאוד מזכיר את
השם טויטו .זה לא מקרי .סבתא
שלי אומרת שהיא לא מאמינה
שמישהו קם פתאום בבוקר וממיר
את דתו .עם זאת ,היהודים לא
דיברו על ההיסטוריה שלהם כל כך
הרבה ,אולי בגלל הקשיים שעברו,
ואולי פחדו שיפקפקו בסיפורם".
ובכל זאת ,אתי עוד מקווה
להוציא לפועל את הסרט האישי
שלה על סיפורה של יהדות
איטליה" .אני עדיין לא הגשמתי
את החלום שלי" ,היא אומרת.
"ואני מאמינה שאצור סרט
בנושא ביום מן הימים".
מכיוון
עוד משהו
מילה שלו
אחת מיצירות הפאר שאיטליה
מתהדרת בהן היא דמותו
של דוד המלך שפוסלה בידי
מיכלאנג'לו בואונרוטי .שיטת
הפיסול התבססה על ידע
אנטומי שרואה בפיסול האדם
ביטוי לאמנות עליונה שכביכול
מתחקה אחר יצירת הבורא.
מיכלאנג'לו נתן דגש רב על
הפרטים הקטנים ,אך פרט קטן
אחד חמק מעיני אמן הרנסנס
הדגול .היה מי שבדק לפרטים
וגילה למרבה המבוכה שדוד
המלך המפוסל אינו מהול.
לרגל חגיגות ה־ 3,000לכיבוש
ירושלים על ידי דוד המלך,
ביקשו אנשי איטליה להביע
את התרגשותם והציעו מחוות
ידידות – לחלוק עמנו את פאר
היצירה המקומית ,ולשלוח
עותק יקר מפז של המלך
(בגרסה ערלה אמנם) חזרה
אל כור מחצבתו ,שמיועד היה
להיות מוצב במוזיאון מגדל
דוד בירושלים.
השמועה על דמותו של דוד
שעולה לירושלים שימחה
רבים ,אך הופעתו נטולת
הטקסטיל עוררה אי נוחות
מסוימת בקרב חוגים חרדים
לעניין .הם יצאו למלחמה נגד
העלאת הגרסה העירומה
של המלך ,והרעיון ירד עוד
בטרם עלה .בכך מנעו מכולנו
התעסקות עם דילמה קשה
עוד יותר – סוגיית הברית.
בסופו של דבר קיבלנו את דוד
בגרסה קצת אחרת ולבושה
הפסל 'דוד' של ורוקיו – וכךסגרנו את הפינה.
שלאיטליה הגיעו יהודים
ממקומות רבים ובתקופות
שונות ,ישנו מגוון נוסחים המקובלים באיטליה.
נוסח התפילה של יהודי איטליה הוותיקים
הוא הנוסח ה'איטליאני' ,המקובל בבתי הכנסת
המרכזיים באיטליה .נוסח 'אשכנז' של איטליה
שונה מנוסח 'אשכנז' הנפוץ ,ובעיקר בפיוטים,
שמשתייכים לענף המערבי של נוסח אשכנז.
בנוסף ,יהודים שהגיעו מצרפת הביאו עמם
את הנוסח הצרפתי העתיק .ולבסוף ,בבתי
חב"ד הפזורים ברחבי איטליה מתפללים בנוסח
'ספרד' .מתוך שלל נוסחים ומנהגים ,ליקטנו
מדגם מייצג:
בברכות השחר נוהגים לברך בנוסח רומא
על פי שיטת רבי מאיר" ,ברוך שעשני ישראל",
ולא "ברוך שלא עשני גוי" ,כנהוג בקרב
מרבית העדות.
תפילת 'כל נדרי' נאמרת בעברית ולא
בארמית ,ונקראת בשם "כל נדרים".
בטורינו קיים נוסח ייחודי לאמירת
ה'קדיש' :במקום להגיד "לעלא מן כל ברכתא"
אומרים בטורינו "לעלא ולעלא" – בדומה
למרבית קהילות ישראל בעשרת ימי תשובה.
על פי עיקרון "ברוב עם הדרת מלך",
ברומא מגביהים שני גברים את ספר התורה:
כל אחד אוחז ב'עץ החיים' בצד אחר של
ספר התורה ,ומלמעלה מחבר מוט כסף את
שני הצדדים.
בלילה שלפני ברית המילה נערך טקס
שנקרא 'משמרה' .מתכנסים ללימוד תורה בביתו
של הרך הנולד ,שרים מזמורים ומברכים את
התינוק .באיטליה כלל הטקס גם שבע הקפות
מסביב לתינוק .בנוסף ,ליד עריסתו של הרך הנולד
מניחים חומש פתוח בפרשת 'פנחס' ,שעל פי
המדרש הוא גלגולו של אליהו הנביא .בליל שבת
שלפני המילה ,מתקיים טקס בשם 'שורה' ,ובתפילת
הערבית מוסיפים פיוט לכבוד הרך הנולד.
מבחן הבגרות הראשון של חתן בר המצווה
מתחיל בקרב האיטלקים עוד קודם העלייה
לתורה ,כאשר הנער משמש כשליח ציבור
בתפילת ערב שבת .על כתפיו נחה אחריות
כבדה ועליו לדייק בכל המנגינות המסורתיות
לאוזני קהל המתפללים הרומאי הדייקן.
בחתונה הכלה נכנסת עם אביה ,ולאחר
מכן נכנס החתן עם אמו .בכל טקס כלולות יש
מקהלה שמקבלת בשירה את משפחות בני הזוג.
את הכתובה מאייר סופר סת"ם על גבי קלף.
היא מקושטת ומעוטרת בסמל של המשפחות.
החתן ,ולא אם הכלה ,מעביר לכלה את כוס היין
כדי שתשתה .את החתן והכלה שמכוסים יחד
יונתן פצ'יפיצ'י
בטלית מברכים הקהל בשלל ברכות ,ובסיומן
מברך הרב את הזוג ב'ברכת כוהנים' .לאחר שבע
הברכות שרה המקהלה פעם נוספת .הגברים
במשפחה עטופים בטלית ,ואחי החתן מחזיק
בידו אבוקה.
הניגונים בבתי הכנסת ברחבי איטליה
רבים ומגוונים .בצפון מורגשת השפעה
אשכנזית ,בדרום ההשפעה הדומיננטית היא
ספרדית ,וברומא ניכרים בהם השפעות ארץ
ישראליות .לניגוני התפילה מקום של כבוד
בקרב כל מסורות איטליה ,ובקרב נוסח בני
רומא בפרט – לכל חג יש מנגינה מיוחדת ,זאת
לצד הצבעים והאווירה המיוחדים לו.
בבית הכנסת המרכזי ברומא (בדומה
למנהג בבית הכנסת בירושלים) לכל חג יש
צבע מאפיין .בימים הנוראים הפרוכת של ארון
הקודש ,מעילי ספרי התורה ,כיסוי התיבה וגם
בגדי החזן – כולם מתכסים בלבן .אפילו עוגת
ראש השנה המסורתית מצופה בלבן .לאחר
יום כיפור ,מתקשט בית הכנסת במגוון צבעים
לקראת חג הסוכות ,ולכבוד 'הושענא רבה' הלבן
שב לשלוט ברמה .ובערב ,בחג שמחה התורה
שוב עוברים בבית הכנסת לקולקציה הצבעונית:
בבית הכנסת המרכזי ברומא מדובר בעבודה
סיזיפית ,שכן הפרוכת בגובה בניין קטן ,ובהיכל
מצויים 15ספרי תורה.
היהודים האיטלקים עושים את דרכם
לבית הכנסת ,עוטים טלית ותפילין ,לכבוד
ה'מודעה' – מנחת ערב יום כיפור .בסיום תפילת
המנחה נוהגים לפתוח את ארון הקודש ,והרב
הראשי (של רומא) או רב הקהילה (בירושלים)
ניגש אל ספרי התורה ,מכסה את ראשו ומוסר
את המודעה :אם חס ושלום -בעת ייסורים
קשים או לקראת המוות -יערער הרב ,ולו
בפרט הקטן ביותר ,את אחד מיסודות היהדות או
יסטה מדרך התורה ,אין זה אלא טירוף או בלבול
הדעת .לאחר מכן קורא הרב את הפסוק 'רק
את האלוקים אני ירא' ,ומונה את 13העיקרים.
עשרה גברים עומדים מול הרב ,והם משמשים
כעדים למעמד ,ומקבלים את הודאתו.
מנהג זה במקורו הוא עדות ללחץ שבו היו
נתונים יהודי רומא בצל הכנסייה.
רבה הראשי לשעבר של רומא ,ישראל
צולי ,עלה כנראה מספר פעמים לארון הקודש
ומסר את ה'מודעה' בטרם התנצר אחרי מלחמת
העולם השנייה.
כשהרב יהודה (נלו) פאבונצ'לו שהיה
מתלמידיו הזכיר את שמו נהג לומר
'זיכרונו לברכה יימח שמו' -עוד ביטוי
למורכבות האווירה.
צילום :יונתן פצ'יפיצ'י
אתי
טריטו
( )27לפגישה עם מנהל מכללת
תל־חי ,שם למדה קולנוע
וטלוויזיה ,היא ציינה שביום מן
הימים תפיק סרט על הסיפור
של הורי אביה ,שהגיעו מהכפר
סן־ניקנדרו שבאיטליה .המנהל
חשב שזה יכול להיות רעיון
מעניין מאוד ,בעיקר בשל
העובדה שיהודי הכפר הם נוצרים
שהתגיירו ליהדות .עבור טריטו
המופתעת ,הייתה זו הפעם
הראשונה ששמעה כי סבה וסבתה
נולדו כנוצרים.
סן־ניקנדרו הוא כפר בדרום
איטליה שרוב תושביו הם נוצרים
אדוקים העוסקים בחקלאות.
דונאטו מנדוציו (,)1948-1885
שנולד וגדל בכפר ,למד קרוא
וכתוב רק בגיל .33בהיותו בן 45
גילה את התנ"ך ,וגמעו בשקיקה.
דונאטו היה מנכבדי הכפר ורבים
התייעצו איתו בנושאים שונים ,אך
הוא חש שתשובותיו אינן מספקות.
דונאטו ,שבמשך חייו חווה
התגלויות שונות ומיוחדות ,מצא
את שחיפש דווקא ביהדות ,אליה
נמשך מקריאתו בתנ"ך .האגדה
מספרת כי בחזיונו הראשון ראה
את עצמו עומד בשדה חשוך ,ואדם
לא מוכר מבקש ממנו להדליק את
האור .לדונאטו לא היה אמצעי
תאורה ,אבל לפתע מצא בידו
גפרור שבאמצעותו הדליק לפיד.
כך הבין שעליו להפיץ את תורת
האל ברבים ,וימים רבים שקד
על היהדות אותה למד מן התנ"ך
ומהתגלויותיו.
דונאטו חשב כי הוא מקים
מעפר דת נושנה שנכחדה,
שכן מעולם לא נתקל ביהודים
או בזכרם .הפתעתו הייתה
עצומה מששמע כי יהודים
חיים באיטליה ,ושומרים על
מסורת אבותיהם .הוא פנה אל
לי ברור הרבנים הראשיים באיטליה ,אך
"מוזר ,היה
יהודים מלידה" .הם חשבו שמישהו מנסה להתל
שאנחנו
הנכדה אתי טריטו בהם ,והתעלמו מפניותיו .לאחר
הפצרות רבות ,נאותו לשלוח
לדונאטו חבילה ובה מספר
ספרי קודש .דונאטו ועדתו היוו
קבוצה ייחודית שפעלה בדיוק רב
כפשוטו של מקרא ,והקפידה על
מאמרות כמו 'לא תבערו אש בכל
מושבותיכם'; על 'אל ייצא איש
מפתח ביתו' ביום שבת; ואפילו
דאגה להקריב קורבן פסח בכל
שנה בין הערביים.
בסוף מלחמת העולם הגיעה
לאיטליה ביחד עם כוחות הברית,
גם קבוצת חיילים מן הבריגדה
היהודית .כשגילו דונאטו וקהילתו
כי בין החיילים יש גם יהודים ,תפרו
דגל לבן ובו מגן דוד ונופפו לעבר
החיילים ,וכך נוצר הקשר הראשון
של הקהילה המיוחדת עם אנשי
ארץ ישראל .בתיווך הבריגדה,
הסכימו רבני איטליה להתחיל
בתהליך גיור ל־ 74הנפשות בכפר
שביקשו להצטרף לחיק היהדות.
במשך שלושה שבועות עמל רב
הגדודים היהודי להכניס את כל
בני העדה בבריתו של אברהם
אבינו .בתום המלחמה ,עלו היהודים
שהתגיירו ארצה .מנהיגם דונאטו
מנדוצ'יו לא זכה לעלות איתם
לארץ ,שכן הוא נפטר שבועיים
לפני המעבר.
הסבתא של אתי ,אסתר טריטו,
רואה את עצמה כתלמידתו של
דונאטו" .שמרנו את המצוות
שדונאטו לימד אותנו" ,היא
מספרת" ,שמרנו שבת ,תפילות,
הלכות צניעות .היה לנו בית דין.
החמרנו כל כך עד שלא אכלנו
אצל דודינו ,שלא היו יהודים .לא
היה פשוט באותה תקופה .כולם
מסביב היו פשיסטים ונוצרים
אדוקים מאוד ,ואנחנו היינו מקור
להתנכלויות .המורה שלי ,ששנאה
אותי ,העלילה עליי שיש לי
גזזת ,ואת דבריה חיזקה העובדת
הסוציאלית .נאלצתי ללכת לבית
החולים ולגזוז את שערי היפה,
ואפילו לקבל מכות חשמל בראש.
אמא שלי החליטה להפסיק את
ההתעללות הזו ,וסירבה לשלוח
אותי יותר לבית הספר .מה גם
ששם הכריחו אותי להצטלב,
ואני סירבתי".
אז לא למדת ,והצטרפת לעבודת
האדמה?
"אמא שלי מאוד החשיבה
את הלימודים ,כך שלצד עבודת
האדמה גם למדתי בעזרת חברה
של אמא שהייתה מורה .היה לי
קצת קשה באותה תקופה ,כי כל
החברות שלי היו בבית הספר,
ורבתי עם אמא שלי בכל בוקר.
"הסבל לא תם כשהגענו
ארצה .התחתנתי בגיל צעיר
מאוד ,כשהייתי בת 15בלבד,
כדי שלא ייקחו אותי ,שידעו
שאני אשת איש .היה פה עוני
ורעב ,לא היו מים וחשמל .היינו
במעברות ,ונדדנו בחיפושים אחר
מקום לגור בו .היינו בצפון והגענו
גם לדרום ,לאשקלון .בסוף שבנו
לצפון ,לצפת".
במה עסקתם?
"במה שהכרנו :בעבודת אדמה,
בחקלאות ובגידול צאן .לימים
הקמנו פלאפלייה קטנה בצפת
וקיוסק ,ומהם אנחנו מתפרנסים
עד היום ,תודה לאל".
פיוט
"יפוצו אויבך בנסוע הארון"
סיפורו של הפיוט המלווה את טקס הוצאת
ספרי התורה באיטליה
המילים
מהדהדות בחלל
בית הכנסת,
ושיירת ספרי תורה ארוכה ומהודרת,
מקושטת בידי מיטב אומני העולם ,צועדת
בתוך הקהל .התחושה משקפת אולי קורטוב
מהעוצמה שהיתה בנסוע הארון במדבר.
אבל גם שנים רבות אחרי כן ,כשאת
תפאורת המדבר מחליף הפאר האיטלקי
הנודע -בעת נשיאת ספרי הקודש,
המילים כמו מגדירות את תחושת העוצמה
הממלאת את קהל המתפללים ,ולובשת
משמעות חדשה.
פעמיים בשנה נוהגים יהודי רומא
לפתוח את ארון הקודש ,ולהוציא מתוכו
את כל ספרי התורה שבהיכל בליווי הפיוט
'יפוצו' :לקראת תקיעת השופר בסוף
תפילת נעילה ביום כיפור ,ובשמחה תורה.
כמו כן ,נוהגים כך גם באירועים מיוחדים -
כגון בהכנסת ספר תורה חדש (באותו
הנוסח של שמחה תורה) וגם בטקס הכתרת
הרב הראשי של רומא.
כנראה מקורו של מנהג זה הוא במנהג
קדום שעל פיו" ,כל אחד ואחד מביא ספר
תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו
בבית הכנסת הראשי ברומא
מוציאים לא פחות מ־ 15ספרי
תורה -מעוטרים בבדים רקומים
משובחים ובפעמונים ,ועליהם
כתרי תורה מלאכת מחשבת
שיצאו תחת ידם של מיטב
אומני הרנסנס .אותם אומנים
יצרו פריטי כסף בעבור הקהילה
היהודית ובעבור הכנסייה ,אך
בשונה מהכנסייה שעשתה לעתים
שימוש חוזר בכלי הכסף ,אצל
היהודים נשמרו פריטים עתיקים
במיוחד שאין לאמוד
את שווים.
אלה בדיוק הפריטים שחיפשו
הנאצים בעת מלחמת העולם
השנייה .שמש בית הכנסת הגדול
ברומא ראה את שעתיד לקרות,
וחפר תחת רצפת המקווה חדר,
ובו טמן את תשמישי הקדושה
המהודרים .השמש החזיר את
הרצפה למקומה ,ומילא את
המקווה מים וכך שרדו פריטים
ייחודיים אלו מן השואה .גם כיום
כלי הכסף מובלים בתהלוכה
בימי החג ,בהדרת מלך ובשירה -
כעדות ש'יפוצו אויבך'.
מחליפים לצבעוני ,ללבן,
ושוב לצבעוני .מתפללים
בחג סוכות
לרבים( "...מסכת יומא ,דף ע) בעת פתיחת
הארון שרים כולם את הפיוט הקדום
'יפוצו' ,שמקורו כנראה עוד לפני המאה
ה־ .18זהות הכותב אינה ידועה ,אם כי
מהאקרוסטיכון של ראשי הבתים בפיוט
עולה השם 'יואב' .מלבד המילים ,הלחן
הייחודי הוא שהחדיר את הפיוט ללבבות.
כאשר מגיעים לחלק התפילה בו שרים
את הפיוט ,כולם מצטרפים לשירה ,ויש
תחושה של התרוממות רוח אמיתית .חלק
בלתי נפרד מחוויית המעמד ומהמנגינה
השמימית ,הם צלילי הפעמונים של רימוני
ספרי התורה המצטלצלים מכל עבר
ומלווים את השירה ,עת הם נישאים ברוב
הוד והדר.
יָ פּוצּו אֹיְ ֶביָך ִּבנְ ס ַֹע ָה ָארֹן,
ְּובנּוחֹה ַע ֶּמָך ִׁשיר ִמזְ מֹור יָ רֹן.
וְ כ ֲֹהנֵ י ַע ֶּמָך יִ לְ ְּבׁשּו רִ ְק ָמה,
ֹאמרּו ֲח ִס ֶידיָך ִׁשירָ ה ִּבנְ ִע ָימה.
י ְ
ּגֹוי ַעל ּכָ ל אֻ ָּמה ֶׁש ַבח וְ יִ ְתרֹון,
ְּובנּוחֹה ַע ֶּמָך ִׁשיר ִמזְ מֹור יָ רֹן.
יָ פּוצּו וכו'
אּורִ ים וְ תֻ ִּמים ּכְ ָברִ אׁשֹונָ ה,
ְקטֹרֶ ת ַס ִּמים ְׁש ֵחלֶ ת וְ ֶחלְ ְּבנָ ה,
וְ ָהיָ ה לֹו לְ ָמנָ ה לְ זֶ רַ ע ַא ֲהרֹן,
ְּובנּוחֹה ַע ֶּמָך ִׁשיר ִמזְ מֹור יָ רֹן.
יָ פּוצּו וכו'
ַּב ֲעבּור ַע ְב ֶּדָך ָּדוִ ד ֶּבן יִ ַׁשי,
יֹובילּו ַׁשי,
ְׁשלַ ח ְמ ִׁש ֶיחָך ּולְ ָך ִ
ּשי ִמנְ ַחת זִ ּכָ רֹון,
לְ ַה ְקרִ יב ִא ַ ׁ
ְּובנּוחֹה ַע ֶּמָך ִׁשיר ִמזְ מֹור יָ רֹן.
יָ פּוצּו וכו'
ב
גליון הבא של
מדסדע
נו
לוגיה היוונית
המיתו את הלאדינו
פוגשת
רד ומקנחת
של אנוסי ספ
גורט דנונה.
ביו
תשע"ב,לו
כסלוקב
| jtimes.co.ilי"ג
| 9.12.11דיוקן
ליי,
נים נק |בצו ע
בסימן יוו
דות יוון .יאסו!
את יה
דיוקן | | jtimes.co.ilי"ג כסלו תשע"ב35 | 9.12.11 ,
© Copyright 2024