‫‪ 6‬כלכלה‬ ‫גיליון ‪ ,761‬ט“ו באדר תשע“ב‪www.jtimes.co.il 9.3.2012 ,‬‬ ‫מנהלים על הספה‬ ‫“ ’‬ ‫להשאיר את‬ ‫‪//‬מיקי לוי‬ ‫איך לבשר לילד‬ ‫מוות של אדם קרוב מעלה אצל ילדים שאלות רבות‪ .‬האם ילד יכול להבין מהי משמעות המוות? כיצד לספר‬ ‫לילדים וכיצד לסייע להם להתמודד עם הנושא הכאוב?‬ ‫ס‬ ‫ואף אשמה לא מודעת‪ .‬חשוב שהילד ידע ויבין שסבא‬ ‫לא מרגיש דבר‪ ,‬כדי שיהיה משוחרר מרגשות האשם‬ ‫ומהדאגה לצרכיו"‪.‬‬ ‫"הוא באמת הרגיש אשמה‪ .‬סבא בדרך כלל לקח‬ ‫אותו מהגן ביום רביעי‪ ,‬והוא שאל אם סבא מת כי הוא‬ ‫לא היה בסדר‪ .‬אמרתי לו שממש לא‪ ,‬אבל הוא לא‬ ‫הרפה ואמר לי שהוא יודע למה סבא מת‪ .‬שאלתי אותו‬ ‫למה‪ ,‬ואז הוא אמר לי 'בגלל שכעסתי עליו בשולחן‬ ‫שישי שהוא העיר לי שכוס הקידוש נפלה‪ .‬בגלל זה‬ ‫הוא מת'"‪.‬‬ ‫"ילד בגילו נמצא בשלב שבו הוא חש במרכז העו־‬ ‫לם ושהוא כל יכול"‪ ,‬הסברתי‪" ,‬לכן תפיסת המוות מו־‬ ‫רכבת בגיל הזה‪ .‬ילדים נוטים לחוש אחראיים ואשמים‬ ‫למוות באופן לא מודע‪ ,‬כיוון שכך הם חשים שליטה‬ ‫על חייהם ויוצרים לעצמם סדר‪ .‬לפיכך חשוב להדגיש‬ ‫לילד שהוא אינו אשם במה שקרה"‪.‬‬ ‫יגל )שם בדוי( היא מנהלת חברה ואלמנה‬ ‫צעירה‪ .‬בעלה נפטר לפני ‪ 3‬שנים בנסיבות‬ ‫מצערות ולא זכה לראות את בנו נולד‪ .‬היא‬ ‫הגיעה לטיפול לאחר שגם אביה נפטר‪ .‬הוא‬ ‫חלה במחלה קשה לאחר התדרדרות מהירה‪.‬‬ ‫סיגל הגיעה אליי כיוון שבנה דניאל‪ ,‬בן ה־‪ ,4‬מו־‬ ‫טרד מאוד מאז מות אביה‪ ,‬וזה מקשה עליה למלא את‬ ‫תפקידה בעבודה‪ .‬היא מבקשת לדעת כיצד לדבר אתו‬ ‫על מותו של סבא‪.‬‬ ‫"הוא היה קרוב אליו?" שאלתי‪.‬‬ ‫"מאוד"‪ ,‬היא ענתה‪" .‬לאחר שבעלי נפטר‪ ,‬הרגש־‬ ‫תי שאבי מילא את מקומו במובן מסוים‪ .‬מאז שבעלי‬ ‫הלך לעולמו‪ ,‬הפכתי למכורה לעבודה והייתי נשא־‬ ‫רת בעבודה עד שעה מאוחרת‪ .‬בימים האלה‪ ,‬אבי היה‬ ‫נוהג לקחת את דניאל מהגן‪ ,‬ועם הזמן הם בנו לעצמם‬ ‫עולם משלהם‪ ,‬ובו גם דברים שבדרך כלל בנים עושים‬ ‫במשותף‪ .‬לפני שבועיים‪ ,‬כשנפטר אבי‪ ,‬דניאל התחיל‬ ‫לשאול שאלות ללא הרף"‪.‬‬ ‫"ואיך התייחסת לסקרנותו?" שאלתי‪.‬‬ ‫"בהתחלה ניסיתי להימנע מלדבר על הנושא‪ .‬לא‬ ‫ידעתי אם בכלל יש צורך לספר לילד בגילו על המ־‬ ‫וות‪ .‬אני עדיין מרגישה שאינני יודעת כיצד להתמודד‬ ‫עם הנושא‪ ,‬לכן באתי אליך"‪.‬‬ ‫המוות הוא חלק מהחיים‬ ‫נושא שמותר לדבר עליו‬ ‫איור‪ :‬דוב פרידמן‬ ‫"אני מבין‪ .‬חשוב שהמסר לילד יהיה שהמוות הוא‬ ‫נושא שמותר לדבר עליו‪ ,‬בהתאם לשלב ההתפתחותי‬ ‫שלו‪ .‬אם הילד יחוש שמסתירים ממנו את האמת‪ ,‬היא‬ ‫עלול לפתח תסריטים שליליים וזה עלול לעורר אצלו‬ ‫חרדות מיותרות‪ .‬כמו אצל כולנו‪ ,‬תפיסת המוות הוא‬ ‫תהליך אטי והדרגתי‪ .‬אצל ילדים התפיסה המלאה‬ ‫מתגבשת עד גיל עשר‪ ,‬תלוי בבשלותו של הילד"‪.‬‬ ‫"המצאתי לו סיפורים כדי להגן עליו מפני ידיעת‬ ‫המוות"‪ ,‬אמרה סיגל‪" .‬סיפרתי לו שסבא עלה לשמים‪,‬‬ ‫כמו אליהו הנביא‪ ,‬ושהוא בעננים עכשיו ושטוב לו‪.‬‬ ‫בתגובה הוא שאל אותי אם הוא יביא לו מתנה מהדיוטי‬ ‫פרי כמו שנהג לעשות בעבר כשטס לחו"ל"‪.‬‬ ‫הסברתי לה שחשוב לומר לילד רק את האמת‪ ,‬ולא‬ ‫לספר לו סיפורים מומצאים‪ .‬כדאי להגיד את הדברים‬ ‫באופן תמציתי ולא להעמיס בפרטים‪ ,‬כדי שהוא יוכל‬ ‫לקלוט אותם‪.‬‬ ‫"למה בעצם לא לספר לו דברים שיכולים לנחם‬ ‫אותו?" שאלה סיגל‪.‬‬ ‫"כי הוא עלול לצפות לפגוש את סבא בדיוטי פרי‪,‬‬ ‫בעננים או במטוס‪ .‬אסור לפתח אצלו ציפייה כזו‪ ,‬כיוון‬ ‫שזה מתכון לאכזבה ולבניית חוסר אמון ביחס אלייך"‪.‬‬ ‫"אתה יכול לתת לי דוגמה כיצד לומר לו את הד־‬ ‫ברים אחרת?"‬ ‫"למשל‪ :‬אימא בוכה ואימא עצובה כי סבא מת ולא‬ ‫יהיה אתנו עוד‪ .‬אין לפרט על הסבל שעבר ועל המח־‬ ‫לה‪ ,‬כי יכולת ההבנה והתפיסה של הילד מוגבלת בגיל‬ ‫הזה‪ .‬הוא עלול לעשות הכללת יתר ולהסיק מהפרט‬ ‫אל הכלל באופן מוטעה"‪.‬‬ ‫"למה אתה מתכוון?"‬ ‫"הוא עלול להסיק בטעות שכל המחלות‪ ,‬אפילו‬ ‫התקררות פשוטה‪ ,‬עלולות לגרום למוות‪ ,‬והוא יכול‬ ‫לפתח חרדה מלהיות חולה בכלל‪ .‬בגיל הזה צריך לדבר‬ ‫באופן קונקרטי ומוחשי ולא באופן מופשט‪ ,‬כי אין לו‬ ‫עדיין יכולת התפיסה ואת הכלים להתמודד עם חשיבה‬ ‫מופשטת‪ .‬שמעתי על מקרה שאמרו לילד "אבא נפל‬ ‫בקרב"‪ ,‬והילד נכנס לחרדה מנפילה‪ ,‬כיוון שהבין שזה‬ ‫משהו שלא חוזרים ממנו‪ .‬כדאי לומר לו באופן פשוט‬ ‫וחד משמעי‪ :‬סבא מת‪ ,‬ומי שמת לא יוכל לחזור"‪.‬‬ ‫אם אתנהג יפה הוא יחזור‬ ‫בשלב הזה סיגל בכתה‪" .‬אולי גם אני הייתי צריכה‬ ‫לשמוע באופן ברור שסבא מת"‪ ,‬היא בכתה וצחקה‬ ‫בו־זמנית‪.‬‬ ‫"גם לילדים וגם למבוגרים קשה לתפוס את‬ ‫סופיות הזמן‪ ,‬כיוון שהם סבורים שהכול תלוי בהם‬ ‫ובהתנהגותם‪ .‬הם עלולים לחשוב שאם יתנהגו יפה‪,‬‬ ‫המת יחזור‪ .‬הכאב שבהכרה בסופיות מאפשר להתאבל‬ ‫ולארגן את המציאות בהתאם‪ ,‬ולא רק אצל ילדים"‪.‬‬ ‫"אתה יודע"‪ ,‬היא אמרה‪" ,‬הוא אמר לי שהוא דואג‬ ‫לסבא כי הוא עכשיו לבד ואין מי שידאג לו לאוכל‬ ‫כפי שדאגנו לו בבית החולים"‪.‬‬ ‫"חשוב להדגיש שסבא מת"‪ ,‬עניתי‪" .‬מת לא מרגיש‬ ‫רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬לבד‪ ,‬עצוב או כאב‪ .‬סבא כעת לא מרגיש‬ ‫דבר‪ .‬ילד בגילו עלול לחוש אחריות למצבו של סבא‬ ‫סיגל המשיכה‪" :‬הוא גם שאל אותי‪ ,‬אימא‪ ,‬גם את‬ ‫תמותי? איך להתייחס לזה?"‬ ‫"ילדים עד גיל ‪ 6‬לא תופסים שהם והוריהם ימותו‬ ‫מתישהו‪ ,‬בגלל מנגנוני ההגנה שיש להם‪ .‬רק אם הם‬ ‫נפגשים עם מוות של אדם קרוב‪ ,‬שאלות כאלה יכולות‬ ‫לעלות‪ .‬חשוב לתת למוות מקום ולהתייחס לשאלות‪,‬‬ ‫ולהסביר שהמוות הוא בלתי נמנע ובסופו של דבר הוא‬ ‫יקרה לכולם‪ .‬כמו כולנו‪ ,‬הילדים חשים הקלה בידיעה‬ ‫שאין אפליות ושהמוות יפקוד את כולם‪ ,‬אך באותה‬ ‫עת הם גם חשים חרדה גדולה המפעפעת וסודקת את‬ ‫ההגנות"‪.‬‬ ‫"מדוע?" שאלה‪.‬‬ ‫"כי הידיעה הקשה שהמוות לא יפסח עליי‪ ,‬על‬ ‫יקיריי ועל אמי‪ ,‬מפחידה מאוד‪ .‬חשוב לשוחח על‬ ‫המוות ולהדגיש שבדרך כלל מתים אנשים החולים‬ ‫במחלות קשות וחריגות‪ ,‬בשונה ממחלות ילדים‪ .‬כדאי‬ ‫להדגיש גם שבדרך כלל מתים אנשים זקנים מאוד‪.‬‬ ‫באותה עת יש להסביר שאימא צעירה ובריאה ושומרת‬ ‫על בריאותה וממשיכה לחיות וללוות אותו‪ ,‬ותמשיך‬ ‫לשמור עליו עוד המון זמן"‪.‬‬ ‫"זמננו תם‪ .‬כדאי שבשבוע הבא נדבר גם על סו־‬ ‫גיית ההתמכרות שלך לעבודה ועל הקריסה מהעומס‬ ‫המוטל עלייך בניהול המחלקה"‪.‬‬ ‫"בסדר גמור‪ ,‬אני שמחה שגילינו שדרך הבן שלי‬ ‫אני מדברת גם על עצמי"‪0 .‬‬ ‫מיקי לוי ‪M.S.W‬‬ ‫הוא מטפל אישי‪ ,‬זוגי ומשפחתי מוסמך‬ ‫ומעביר סדנאות בנושא הורות‪ ,‬זוגיות‪,‬‬ ‫קריירה וכסף ‪www.cosmic.org.il‬‬ ‫הצטרפו ל‪ :‬מיקי לוי‬ ‫ממקור ראשון‬