מגישות: יערה שהם (כיתה ח') צופית ארצי (כיתה ז) מוגש ל: אפי שטרסלר וענבר ינאי ,מדרשיית קמ"ה ~~1 סיוון תשע"ב ,מאי 2012 תוכן הענייניים הקדמה ומבוא3...........................................................פרק א' :החברה הבדואית4-6......................................פרק ב' :הנשים הבדואיות7-8......................................פרק ג' :מעמד הנשים בחברה הבדואית9-01...............פרק ד' :ראיונות00-07.................................................. סיכום ורפלקציה08...................................................... נספח :השוואה בין הנשים הבדואיות לנשים היהודיות בתקופות שונות09........................................ ביבליוגרפיה01.............................................................. ~~2 מבוא בחרנו להתמקד בעבודת החקר בנושא" :מעמד הנשים בחברה הבדואית". בחרנו בנושא הזה ,מכיוון שהוא קרוב אלינו ,כי מסביבנו יש הרבה בדואים ,ועניין אותנו לדעת עוד עליהם ,ובעיקר עליהן-על הנשים! הנושא משפיע ונוגע גם בנו -וגם באנשים אחרים. מטרת העבודה מבחינתנו ,היא שהנושא יעלה למודעות של עוד כמה אנשים ,שיבינו כמה שזה נושא חשוב ורציני וגם שיכירו את האנשים שחיים סביבנו. בנוסף ,לנו באופן אישי יש קשר עם נשים בדואיות (יותר נכון ,להורים שלנו)... ובמהלך העבודה נראיין נשים בעלי אופי מיוחד ושונה ונציג את דעתן האישית. אנחנו מאוד מקוות שתהנו מהעבודה שלנו ותגלו דברים חדשים שלא ידעתם על האנשים שחיים ממש קרוב אלינו.... בנוסף אתם מוזמנים לעיין בנספח שבסוף העבודה ,שעוסק בהשוואה בין האישה הבדואית ,לאישה היהודית בתקופות שונות. תיהנו! הקדמה בעבודה זו תוכלו לקרוא על הנשים בחברה הבדואית ,ועל החברה הבדואית בכלל. בעבודה זו נתייחס לבדואים ולבדואיות בישראל ובעיקר בנגב. אנו נתייחס לחייהם היומיומיים של הבדואיות ,לבושן ,מנהגיהן וכדומה. בעבודה נציג את האפליה ואת הקושי של הנשים הבדואיות ,לצד הקידום והתפתחות -ואת הקונפליקט בינהם. במהלכה ,נראיין שתי בדואיות מעניינות ביותר ,אשר יספרו לנו ממקור ראשון על מהלך חייהן המסובך. אנחנו מקוות שעבודה זאת תפתח לכם צוהר קטן לעולמה המסתורי של האישה הבדואית......... יערה שהם וצופית ארצי ~~3 בדואים (בערבית :بدو ),מתייחס לקבוצה אתנית ,שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה ,שמתגוררים בחגורת המדבריות מחופיו האטלנטיים של מדבר סהרה דרך המדבר המערבי ,חצי האי סיני והנגב ועד לחופו המזרחי של חצי האי ערב. באופן מסורתי בדואים מחולקים לשבטים שכל אחד מהם מונהג על ידי שייח'. החברה הבדואית מגורים "...חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע ,ואז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול-".... נדודים מול התיישבות קבע: הבדואים נודדים בתחום מוגבל (לכל משפחה או שבט בדואי תחום נדידה מוגדר), כדי לנצל את המרעה ואת מקורות המים באופן הטוב ביותר בתנאים הקשים של המדבר .במקומות שבהם האקלים מאפשר זאת ,נוהגים הבדואים לעבד אדמות כחקלאים. עד תחילת המאה העשרים ,ישבו רוב השבטים הבדואים מחוץ לתחום שלטונן של מדינות ,ממלכות ואימפריות ששלטו באזור .האזורים המדבריים נחשבו מסוכנים וחסרי עניין לשלטון המרכזי ,ולפיכך הם פיתחו מערכת שלטון חלופית עצמאית. בסופה של התקופה העות'מאנית ועם קביעת גבולות בינלאומיים במזרח התיכון ובצפון אפריקה הוגבלה נדידת הבדואים והוטלה עליהם מרות השלטון המרכזי ,דבר שעורר התנגדות נחרצת ואף אלימה .כיום הבדואים משולבים בדרך כלל במערכת המדינות של המזרח התיכון. כלכלה חלק חשוב מכלכלת הבדואים ,ובעיקר הבדואים הנודדים ,מבוסס על גידול גמלים וצאן. הגמל מסתפק במועט בתנאי המדבר הקשים ,ומביא תועלת רבה לבדואים .אצל הבדואים הנודדים למחצה ממלא גידול הצאן תפקיד רב חשיבות .ענף גידול הצאן הוא יסוד ומשען עיקרי. במאה ה 01-התחילו בדואים לעבוד כפועלים שכירים בפרויקטי בנייה ,שדות נפט, מתן שירותים לצבא ,נהיגה ,חפירות ארכאולוגיות ואף כפועלים חקלאיים אצל פלאחים. החל בשנות ה 01-של המאה ה 01-החלו יזמים בדואים (או יזמים אחרים שהעסיקו בדואים) לנצל את הכמיהה המערבית הרומנטית לחוויה האוריינטלית והחלו לפעול גם בתחום התיירות והאירוח. ~~4 שפה בדרך כלל אפשר להבחין בהבדלים בולטים בין הניבים הבדואים לניבים של שאר דוברי הערבית באזור ,ואפשר למצוא מאפיינים משותפים לניבים בדואים באזורים שונים .מה שמראה על חוסר בהנהגה כללית שמשותפת לכולם. מנהגים הכנסת אורחים מנהג הכנסת אורחים הוא מנהג חשוב בחברת הבדואים והוא בעיניהם מראה על אופי האיש הבדואי וערכו החברתי. המנהג הוא כללי ,ואינו קשור לעוני או לעושר ואין שום תרוץ שבעולם שיכול לפטור איש מהכנסת אורחים .המנהג נובע מן הצורך בעזרה הדדית שהמדבר כופה על הבדואים .אוהלו של הבדואי פתוח תמיד ואין הבדואי מבדיל בין אורחיו .כלומר: כל אחד יכול להיכנס ולהתקבל בנימוס ובאדיבות .מרגע כניסת האורח לבית הבדואי הוא מעין בן חסותו .בעל הבית ידאג שלא יאונה לו רע בכלל ,אפילו היה אויבו .האורח חייב לשהות בבית הבדואי המארח עד שהאחרון ימלא חובות האירוח הראשונים והם הקפה המר והמיוחד לאותו אורח. נקמת הדם מנהג נקמת הדם נחשב לאחד המנהגים הבולטים של הבדואים .הבדואים רואים כחובה עליהם לנקום את דם קרוביהם .כל מעשה איבה נגד אחד מבני השבט נחשב לחילול טוהר השבט .הבדואי מטפח את רגש הנקמה אצל בניו ונכדיו עד שישיג את מבוקשו ויתנקם. גאולת הדם היא העזה בין הנקמות ,ומוטלת על כל בני השבט ,אם זה בין שבטים ואם זה בין משפחות .על גאולת הדם אין מוותרים עד היום האחרון בחיי האדם. כדי שהבדואי ימתיק את רגש הנקמה הוא יעזוב את ביתו ויארוב ליריבו זמן רב ובאורך רוח .תקופת ההמתנה עלולה להמשך עד ארבעים שנה. מעשה נקמת הדם אינו מוסתר כי הוא עניין של כבוד למרות שהרצח אצל שבטי הבדואים הוא דבר שנוא על כולם אבל הריגת הרוצח (הנקמה) היא דבר משובח, והרוצח יעלה לדרגת גיבור ויכובד על ידי כולם. הרוצח מפסיד הרבה כי לא רק הוא יהיה רדוף על ידי משפחת הנרצח ,אלא כל מקורביו וגם כל רכושו יותר לבזיזה ולשוד חוץ מאדמתו ומאשתו ומקרובותיו. מנהג נקמת הדם אצל הבדואים שונה מכל מנהג אחר כי הוא גם אמונה ולא רק מנהג .הבדואים מאמינים כי נשמתו של הנרצח תישאר במקומה עד שמקורביו ינקמו את דמו. ~~5 הבדואים בישראל הבדואים בישראל מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות :הבדואים בנגב- )כ 011,111 -נפש בשנת )0100בהם יש נוודים למחצה ותושבי עיירות וכפרים לא מוכרים ,והבדואים בצפון הארץ -המתגוררים בכפרים ובעיירות רובם ככולם (כ- 61,111נפש בשנת .)0114 בנוסף לשתי קבוצות אלה ,מתגוררים מעט בדואים במקומות נוספים ברחבי הארץ, ובין היתר ניתן למצוא ריכוזים של בדואים בחלק מהערים המעורבות (לוד ,רמלה, חיפה) בסך הכל מהווים הבדואים כ 3.0%-מאוכלוסיית ישראל. כיום כל הבדואים בישראל הם מוסלמים. בקום המדינה הרבה בדואים ברחו מן הארץ ועל האחרים הוטל לחיות רק במשולש שבין דימונה באר שבע וערד ,וכיום כבר רוב הבדואים בישראל כבר לא נוודים. פרנסתם הייתה ברובה מחקלאות אך בשל התפתחות העולם ענף החקלאות צמח והבדואים התקשו לעמוד בקצב ,מה שגרם לבדואיים להיות במצב סוציו-אקונומי נמוך. ~~6 הנשים הבדואיות בפרק זה נעסוק בנשים הבדויות ועל אופן חייהן היום יומי. הלבוש האישה הבדואית לובשת בגדים רחבים (ת'וב) שצבעם שחור בשילוב רקמה בצבעים שונים ובצורות שונות על השרוול והחזה. לבושה של הבדואית מורכב מ: ת'וב (שירש): הת'וב שחור ,עדין ומבריק, עשוי מבד שנקרא בד מלס ועליו רקמה של חוטים צבעוניים. כל הנשים לובשות ת'וב העשוי מבד זה. ת'וב אלכטרה: בגד חגיגי הן לובשות אותו באירועים חגיגיים שונים. ומעליו לובשות מעין גלימה. ת'וב רדאני: ת'וב ארוך במיוחד לאשת השייך. (ראש השבט) הנשים הצעירות חובשות חטא חמרא נסים אלכורי ,והחטא היא מעין כיסוי ראש בצבע אדום או שחור. דאמר :מעין מעיל בצבע כחול ,ועליו רקמה בצבע אדום. הבדואית חוגרת חגורה מעל הת'וב שקוראים לה שויחייה ובקצה של חגורה זו יש צמה של חוטים רבים. הבדואית נועלת ג'זמה חמרא או סודא( ,מגפיים אדומות או שחורות) .מגפיים אלה עשויות מעור ויש כאלה שמקושטות בצמות. ~~7 אך בכל זאת חל שינוי בלבושה של האישה הבדואית ,היום רוב הנשים לובשות שמלה צבעונית עם חטא לבנה ורק חלק מועט מהנשים כיום לובשות את הת'וב השחור. נשים דתיות צעירות יותר לובשות חצאיות וחולצות ארוכות עם מטפחות צבעוניות המכסות את שערותיהם .נשים ובנות צעירות שאינם דתיות לובשות לרוב מכנסיים וחולצות ,חצאיות ושמלות-ממש כמונו.... תפקדי האישה הבדואית בחלוקת התפקידים בחיי המשפחה בחברה הבדואית יש חלוקה ברורה :הגבר נוטל על עצמו את כל תפקדי החוץ (למשל ,הפרנסה) ואילו האישה הבדואית אחראית על האוהל וסביבתו. היא מבצעת את כל מלאכות הבית :דואגת לצרכיו ולגידול הילדים ,היא טוחנת חיטה ,אופה את הלחם ,מכינה את מוצרי החלב (חמאה וגבינה), אורגת שטיחים ורוקמת את בגדיה ,היא מקוששת זרדים לאש ,מטפלת בחיות הבית ורועה את העדר עם בנותיה. אף על פי שהאשה מוגבלת בזכויותיה בחברה הבדואית ,יותר מאשר בחברות אחרות ,מעמדה בה חשוב .חשיבות מעמדה נובעת מהיותה אם לבני המשפחה והמשגיחה על הצאן והרכוש. ~~8 כבר מרגע לידתו מועדף הבן על פני הבת כלשון הפתגם: "הבן – למניין הלוחמים -והבת תעודד בשיריה את הלוחמים". מעמד הנשים בחברה הבדואית בעוד שהחברה המערבית התקדמה טכנולוגית וחברתית ,הבדואים נשארו מאחור, עדיין להרבה אין מגורי קבע או אפילו חשמל ,הם רועי צאן וחלקם לא יודעים קרוא וכתוב וכדומה .גם במעמד האישה החברה המערבית התקדמה מאוד כיום -יש נשים רבות שעובדות במשרות רמות ,יש אימהות חד הוריות ויש הרבה מאוד משפחות בהן יש שוויון בן האישה לגבר .אך מעמד האישה הבדואית עדיין נשאר כמו פעם ופרק זה נראה דוגמות לכך: נישואין כבעבר גם כיום ,קיימים מקרים בהם הכלה שומעת על חתונתה רק זמן קצר לפני החתונה עצמה. קורה גם שאינה מכירה את המיועד להיות בעלה. אולם כיום מתפתחת הכרה בזכות הנערה להבעת דעתה ,למרות שבפועל אין בכוחה להתנגד לרצון הגברים ,בנישואין שניים של הבחורה באפשרותה לדחות הצעת נישואין ,אך אין בכוחה להטיל וטו .אם זוג בדואים מתגרשים הילדים לא ברשות האישה ,כך הזכות נותרת לכאורה בלבד. גם כיום משיאים צעירות לגברים זקנים על-פי החלטת האב או האח ,נראה ,כי חלק מהבעיות ,הפוקדות את בני הזוג ,נובע מחוסר השותפות של האישה בבחירת בן זוגה .יש שמתרגלות ומאושרות ,ויש שסובלות מנישואים אלו. הסיבה להשאת בנות בראשית התבגרותן היא החשש מפני חילול כבוד המשפחה, אם האישה עושה בעיות ממהרים לחתן אותה .עם זאת ,נראה כי גיל הנישואין המקובל עולה בהדרגה. החתונה אינה מהווה טקס מעבר בחיי הכלה הבדואית ,אלא זהו ,על פי המסורת, אירוע חברתי הנוגע לחתן ולמשפחתו .משפחת הכלה אינה אמורה להיות נוכחת בחתונה ואפילו לא באתר האירוע ,וודאי שאינה נוטלת חלק בהכנות. לימודים חלק מהבנות הבדואיות הולכות ללמוד אך מפסיקות בגיל צעיר -לא מבחירה .כמעט ואין בנות שמסיימות ומוציאות תעודת בגרות ,יש גם בנות שרוצות להמשיך ללמוד אך בדרך הן מתחתנות ואז צריכות להפסיק ללמוד .אך יש גם נשים שלומדות אפילו במכללות ואוניברסיטאות אך גם חייהן לא קלים בכלל :רוב הנשים באות ממשפחות ~~9 שהאב משלם על הלימודים של הבן ,אבל על לימודיה של ביתו אינו משלם ,כי אין לו למה להשקיע ,הרי ממילא עוד זמן קצר היא תעבור לחסותו של בעלה .בראיון עם לאה ,שתקראו בהמשך היא סיפרה לנו על תלמידה שלה שמאורסת ,ובעלה לעתיד לא מסכים שהיא תמשיך בלימודיה .ויש לה שלוש אפשריות: להתאבד .זה נשמע קיצוני ,אבל זאת באמת אפשרות.להתגרש מבעלה .ולמרוד באחיה ובמשפחתה.להיכנע .להפסיק את לימודיה.(בהמשך ,בראיון עם לאה שקדיאל נחזור על הנושא בפירוט) דוגמאות נוספות כשדיברנו על האפליות עם ההורים שלנו-קיבלנו דוגמאות נוספות שהיה חשוב לנו להזכיר: כשגבר הולך מול אישה בדואית ,היא צריכה לעבור למדרכה השנייה.אין לנשים אפשרות לצאת לעבוד איפה שהן בוחרות.אם האישה נאנסת והיא בוחרת להתלונן עושים לה את מבחן האש -לוקחים מחבתרותחת ושמים לה על הלשון ,אם היא נכוות אז זה אומר שהיא שיקרה ,אך אם היא לא נכוות (מה שלא הגיוני כל כך) זה אומר שהיא דוברת אמת ,אז מותר לה להתחתן עם האנס בלבד. כאשר היא מתחתנת היא חייבת לגור עם משפחת בעלה-היא חייבת לעזוב אתמשפחתה. בדברים רבים נוספים קיימת אפליה בין הנשים והגברים-על דברים אלה התייחסנו בפרקים הקודמים ,והיה לנו חשוב להציג את הקשר בין הדברים: הלבוש :הלבוש המיוחד של הנשים הבדואיות ,המסתיר כמעט את כל גופן ,הן לא יכולות להחליט מה ללבוש ,וזה מבטא בצורה גלויה את חוסר השוויון בין הנשים לגברים. העבודות :העבודות של הנשים קשות משל הגברים ,הן אחראיות על כל משק הבית. חשוב לנו לציין שבכל זאת יש התקדמות במצב הבדואים .יותר נשים הולכות ללמוד ויש כאלה שאף מסיימות בהצלחה את לימודיהן ,למרות שעדיין יש נשים רבות במצב נחות בהרבה .ההתקדמות של הבדואיות משמעותית וחשובה אך יש להם עוד דרך ארוכה כדי להגיע למצב של חיים מודרניים. לאור הדברים האלו אפשר לראות שמצב האישה הבדואית לא טוב ,הבעל הוא הקובע ,לה כמעט ואין חופש בחירה בחייה .או כמו שדוד שלי (יערה) אמר "למה אתם עושות על זה עבודה שלמה? אתן יכולות לסכם את זה במילה אחת :מעמד הנשים הבדואיות בקאנטים"!... ~~11 ראיונות בפרק זה נראיין 3נשים :סאלימה ראניה ולאה שקדיאל. לפני שתקראו את הפרק רצינו לציין שאנו מביאות נשים שונות אחת (סאלימה) שעדיין גרה במדבר בפחון .והשניה (ראניה) בדואית אשר בילדותה גרה ברהט ועכשיו בבאר שבע ולכן מצבם שונה מאוד . יהיה נכון גם לציין שבאופן כללי יש שוני גדול מאוד בין הבדואים אשר גרים בכפרים או במדבר לבין הבדואים שגרים בישובים ובערים. בנוסף לזה ראיינו את לאה שקדיאל ,שאיננה בדואית-אך יש לה הרבה מה לומר בנושא. הראיונות עברו עריכה שלנו ולא כל מה הן אמרו נכלל בכתוב. ~~11 "להיות אישה בדואית זה הכי משפיל בעולם .יש מי שעומד בראש הפירמידה וקובע על העתיד שלך .האישה עוברת משלטון האב לשלטון הבעל " (סאלימה) כשסאלימה פגשה את יעל היא הייתה ילדה ,רועת צאן ,והיא נהגה לפגוש את חוגי הסיירות לעת ערב במדורה -ליד גבי נחל שועלים .ומשם נרקמה ידידות ארוכת שנים. את סאלימה פגשנו באוהל אירוח שליד ביתה. סאלימה חיה כיום בשבט אלעזזמה שליד ירוחם ,אמא לשבעה ילדים הגדול בן ,03 והקטנה בת כשנה-במקרה גם לה קוראים יערה -שאהד והם מכנים אותה ,שאהד אל אסל-כלומר יערת הדבש.... היא חולמת להקים אוהל אירוח בדואי תיירותי ובינתיים היא עושה זאת באופן חלקי. סאלימה למדה בערך עד כיתה ו' ,בבית ספר של שבט אוושלה ,שנמצא ליד דימונה. אחרי זה השאירו אותה בבית לרקום ולרעות צאן" ,בנות שמגיעות לגיל ההתבגרות נמנעות מללכת ללמוד משום כבוד המשפחה ,מעט מאוד בדואיות משלימות את תעודת הבגרות ".אך סאלימה מבקרת "איך אפשר לשלוח את הילדה לרעות את הצאן לבד בהרים ולבית ספר לא!? ....יש גם בנות שרוצות ללמוד אך בקיץ הם מוצאות חתן ואז הן מפסיקות את לימודיהן". סאלימה התחתנה בגיל 07עם ג'ומעה" .הייתי אמורה להתחתן עם אחיין של אבי אבל אני רציתי להתחתן עם ג'ומעה שבא לבקר את המשפחה " המשפחה המורחבת שלה גרה באזור מצפה רמון ובשנות ה 71המשפחה עברה לאזור ירוחם .היא גרה בצריף מפח עם חשמל סולארי למשל לצורך מכונת כביסה. סאלימה מציעה לחקור גם את הגברים הבדואיים" .הגברים פחות מדי שייכים לבית ,הם לטובת עצמם וקשה לי להבין את המנטליות שלהם ,הנשים עושות את כל העבודה הקשה -עובדה ,אתם כמעט ולא רואים נשים בדואיות כי הן לא מתערבות ואילו הגברים נחים בבתי קפה כשהאישה עובדת " .כיום ,המצב משתפר יש פחות גברים עם כמה נשים "היום שואלים את הבנות ,ופחות בנות רוצות להתחתן עם גבר שיש לו עוד אישה-גם אם הוא גרוש ממנה" אך סאלימה עדיין לא מצליחה להתמודד עם העובדה הזאת -היא לא מבינה איך הם מסוגלים לעשות דבר כזה לאשה ,ולהתחתן עם מישהיא נוספת!... שאלנו את סאלימה אם יש בכל זאת מנהג מיוחד שהיא אוהבת למשל הכנסת אורחים אך סאלימה אמרה "היום גם אותו מוכרים ,הוא לא אמיתי". ~~12 סאלימה היא אישה מאוד מיוחדת "אחרי שהלכתי ללמוד וכבר היו לי 3ילדים בבית מישהוא אמר לבעלי שאם הייתי אשתו הוא היה מגרש אותי" .סאלימה אומרת שהמשפחה שלה מיוחדת ,כיום בשבט יש רק עוד 3משפחות כאלה מתוך 311איש. סאלימה הייתה האישה הראשונה שהוציאה רישיון נהיגה (כיום יש כבר 00נשים שיודעות לנהוג) אך מבחינת סאלימה זה לא ממש מיוחד כי היא חושבת שצריך לעשות מהפכה יותר משמעותית .סאלימה למדה לקרוא ולכתוב בעברית בגיל 08 בקורס במתנ"ס ירוחם ,וכיום היא קוראת ספרים רבים בעברית ובערבית על נושאים מגוונים-גם על היהדות. סאלימה רוצה לעשות שינוי "השאיפה העיקרית שלי היא שיתמוטט משטר הגבר הבדואי" ,היא מייחלת לפריצה קדימה .היא חושבת שהבעיה הכי גדולה היא שהנשים בכלל לא מודעות למצבן הנחות .סאלימה מאמינה בדרכה "אם אני רואה שאני בדרך הנכונה לא מעניין אותי מה חושבים על זה אחרים" סאלימה מאחלת לבנות שלה שיהיה להם חופש חירות ועצמאות ,ואמרה שכשהן יהיו גדולות הן יחליטו מה לעשות בחייהן גם אם זה סותר את האמונה הבדואית. "אני חושבת שאין דבר העומד בפני הרצון ,ואיך אומרים אצלכם? ...אם תרצו אין זו אגדה!" ~~13 "זו חברה במצוקה -בגלל שחיים בין שני העולמות ,העולם המודרני והעולם המסורתי ,ובלי כלים להתמודד עם הקונפליקט" (ראניה עוקבי) את ראניה פגשנו בבית החולים סורוקה שבבאר שבע-בחדר לידה ,שם היא עובדת בתור מומחית ברפואת נשים ביחד עם אמא שלי (יערה). ראניה גדלה ברהט ,לאם חד הורית עם שישה ילדים ,ראניה היא השלישית .את לימודי היסודי ,למדה בתל שבע ,ואת לימודי התיכון-למדה ברהט. ראניה היא הרופאה הבדואית הראשונה בארץ .היא בת 30גרושה ואם לשתי בנות: ריאן ואיה .את לימודי הרפואה שלה למדה באוניברסיטת בן גוריון. בתחילת הריאיון ראניה סיפרה לנו על היחס לבנות שהיה בילדותה" .בעצם הבת במגזר הבדואי ,לא נחשבת אישיות בפני עצמה או שהיא ברשות אביה ,ואם אינו בתמונה-אז אח גדול לוקח פיקוד .כשאת מתחתנת ,את בשליטת בעלך כשמו כן הוא-בעל בעלות עלייך". בגיל 00ראניה עברה "משבר" .היא מספרת "היו שני דברים שהקשו עלי :הפכתי להיות נערה ,מאז היה מותר לי הרבה פחות ,היה אסור לרכוב על אופניים ,ללבוש מכנסיים קצרים ,לשחק כדורגל עם הבנים ...והדבר השני שקרה ,היה שאני ומשפחתי עברנו מבאר שבע לרהט .שם היחס למסורת הבדואי היה הרבה יותר נוקשה והדוק ,הסביבה הייתה מאוד ביקורתית כלפי ,כל דבר שעשיתי היה חריג". "כשהייתי בכיתה י' ,תפסו נער ונערה מתנשקים בשירותים .הנהלת בית הספר וועד ההורים החליטו שכל הבנות (היינו ארבע בנות בכל בית הספר )...חייבות ללבוש כיסוי ראש ....אבל אני לא הסכמתי .כדי לשים כיסוי ראש ,הייתי צריכה לקבל את המשמעות שזה נותן עליי ולאלוהים ,אז השעו אותי מבית הספר לשלושה ימים, בסוף המנהל דיבר עם אמא שלי ,והם סיכמו שאני צריכה רק שאל כזה ,שיכסה את הצוואר". " מגיל שש ,אני זוכרת את עצמי רוצה להיות רופאת ילדים .אך בשנה א' ,כשהינו בחדר לידה -בשנייה שנכנסתי ,הרחתי את הריח -והתאהבתי במקום .ואז החלטתי שאני רוצה להיות רופאת נשים". "היה לי מאוד קשה לחיות בשני עולמות-משמונה בבוקר ,עד ארבע אחר הצהריים לחיות בעולם מודרני ,ואז מארבע עד שמונה של יום למחרת ,לחיות בנורמות של הבדואים" שאלנו את ראניה אם היו לה מתנגדים ,והיא ענתה "כולם היו מאוד גאים בי ,הייתי מודל לחיקוי-ולאחר שסיימתי את לימודי הרפואה בכלל-היה לי סטטוס של רופאה, זה הגן עליי ,והעניק לי מעמד גבוה". ~~14 על בעיות שהיו לה בלימודים ,היא מספרת "פעם רציתי לצאת לחו"ל, לחילופי סטודנטים ,אך זה לא היה מקובל אצל הבדואים שאישה תצא לבד לחו"ל, ואמא שלי ואחי התנגדו שאלך .אז אמרתי לה שזה שאני רופאה מביא לי עצמאות בדרכי ,ואם היא רוצה אני אפסיק את לימודי הרפואה ,אשאר בבית ותהיה לה שליטה מלאה על חיי ,אך ידעתי שאני מביאה לה גאווה רבה ,ובסוף היא באמת נתנה לי לטוס". "מבחינת התקשורת זה עוזר לי מאוד שאני בדואית ,וגם מבחינת ההבנה .הרבה רופאים מאוד ביקורתיים כלפי הנשים הבדואיות ,הם לא באמת מבינים את המנטליות שלהן". על השינוי שעוברים הבדואים ,ראניה מספרת "יש שינוי אבל-הוא לא הדרגתי. במקום לתת לבדואים להתקדם בקצב שלהם -כמו שאר החברות ,כופים עליהם את המעבר .לקחו אותם מהאוהלים במדבר ,לערים .אומנם הוא נחוץ-אבל כך זה חסר סיכוי.עברנו מעבר מאוד חד ,יש קפיצה על דור-בין האימהות לבנותיהן השוני הוא גדול מאוד .האימהות עדיין תקועות בעבר ,פרימיטיביות ,ואילו הבנות יודעות מה זה אינטרנט ,פייסבוק ,ונחשפות לעולם המודרני .תחשבו עליכן ועל סבתא שלכן-רק שאצלנו זה אימהות ובנות" הבדואים חיים חיים כפולים .מבחינה מנטלית ,הם חיים לפי קודים בדואים ,אך חיצונית החברה מתפתחת ומתקדמת" .יכול להיות בדואי שיש לו מרצדס ,והוא גר בוילה ,אבל בבית הוא לא נותן לאשתו לעבוד ולצאת מהבית ....יש מורות שלמדו הוראה והתקדמו ,אך בפועל ,הן מכות את תלמידיהם! ,נכון שיש יותר סטודנטיות בדואיות מבחינה כמותית ,אך לא מבחינה איכותית". ראניה מספרת בתסכול "אני חשבתי שהשכלת נשים תביא איתה שינוי .אך נשים משכילות רבות מתחתנות בתור אישה שנייה ,ולא נותנות לילדיהם חינוך ראוי ואת התנאים להם הם זקוקים" ולסיכום שאלנו את ראניה ,מה היא ממליצה לנשים אשר רוצות לפרוץ דרך ,והיא ענתה "מאוד חשוב להאמין בעצמך ,ולאהוב את עצמך-להיות עקרונית". "לנסות להוביל שינוי מתוך החברה ,ולא להיכנס ראש בראש" ~~15 "החברה הבדואית נמצאת במעבר מאוד מסובך לעולם המודרני :מה שהיה טוב קודם -הלך ,ומה שיהיה טוב-עדיין אין" (לאה שקדיאל) בראיון של סאלימה ,היא אמרה לנו "אם אתם רוצות עוד מידע כדי לכם ללכת ללאה שקדיאל היא יודעת המון בנושא ותרמה מאוד לנשים הבדואיות ואני חושבת שהיא תשמח לעזור לכם". את לאה פגשנו בביתה בשכונת השקד שבירוחם. כיום ,לאה מרצה במכללת ספיר .לאה פועלת חברתית שנים רבות-למען האישה, והבדואים .לאה מגדירה עצמה כפמיניסטית ,ופועלת רבות בנושא :כיהנה כחברת הנהלת האגודה לזכויות האזרח ,במסל"ן (מרכז סיוע לנשים בנגב) ,ובמחויבות לצדק ולשלום (כולל בעניין הבדואים( .לאה הייתה האישה הראשונה בישראל שכיהנה במועצה דתית ,בעקבות הכרעת בג"ץ-אחרי שעוררה בבחירתה מתנגדים רבים. לאה מספרת "הקשר שלי עם הבדואים ,התחיל דווקא עם הגברים ,בגלל שהגברים באים יותר במגע עם החברה הישראלית ....אני חושבת שהם גם נמצאים במעמד דומה לשלי-הגברים הישראלים למעלה הנשים הישראליות והם באמצע ,ומתחתנו הנשים הבדואיות .....הקשר התחיל כששרתתי במועצה בירוחם ,והיה איתם סיפור-חברי המועצה רצו לנהוג כלפיהם בחומרה ,אבל אני התנגדתי ....לאחר שהכרתי את הגברים הבדואים ,התעניינתי בנשים הבדואיות-מעצם היותי פמיניסטית ....אני חושבת שבעיקר בגלל השוני-צריך למצוא קשר וחיבור". במהלך עבודתה במכללה לאה מלמדת בדואיות רבות ",רוב הקשר שלי עם הנשים הבדואיות ,זה עם נשים משכילות חכמות ומפותחות .אנחנו מדברים על נשים יותר מתקדמות מאשר הנשים שדיברה עליהן סאלימה ....בקורס שאני מנחה ,שעוסק ביהדות וישראליות כמעט מחצית מתלמדי הן בדואיות!" .לאה אומרת שמאוד מאתגר ללמד אותן" -כמעט כולן הפסיקו את לימודיהן בכיתה ו' ,או ז'-ואין להם כלל השכלה כללית ,הן לא קוראות עיתונים ,לא יודעות מה קורה בעולם." ... אך מבחינת לאה-זהו אתגר מעניין מרתק-ובעיקר חשוב" .מאוד קשה לשאת את העול הזה ,קשה להבין איך לעזור להן!" לאה מאמינה שדווקא השוני הזה מוביל ללמידה אמיתית-של הבדואיות והישראלים כאחד! לאה מלמדת את הבדואיות בהבנה ,מה ששונה פעמים רבות מיחס שאר המרצים במכללה "המרצים מתעלמים מהבדואיות-ולא עוזרים להן להתקדם ואז הן נשארות מאחור" יחד עם זאת ,היא דורשת מהן להגיע להישגים הנדרשים-כמו כל תלמיד. היא מאמינה שכך היא תוביל אותם להישגים ,ונוחלת בדרכה הצלחה .שאלנו האם לדעתה מפריע לסטודנטים היהודים ללמוד בכיתה בה יש צורך להתחיל מהבסיס, ,והיא ענתה "אני חושבת שהיהודים לומדים מכך המון .הם צריכים לדעת ולהכיר אנשים כאלה ,שהם 01%מהחברה הישראלית-זוהי קבלת השונה קלאסית" ביחס למקומם של הבדואים בעולם המודרני ,היא אומרת "המצב מאוד קשה ,הם התחילו להתקדם לעבר המודרניות רק בזמן האחרון ,ועושים זאת בקושי רב .... ~~16 צריך לעבוד על הנגישות של הבדואים להתפתחות של העולם ,העולם צריך להתקדם בזה, -לא בלהמציא עוד דברים"!... לאה חושבת שהקושי הגדול ביותר של הבדואיות הוא להתמודד עם הגברים הבדואים" .הן יודעות שהגברים הבדואים גם הם בזבל -גם מצבם קשה .הן צריכות מצד אחד לתמוך בהם ,לעזור להם לעבור את זה-ומצד שני להציב להם גבול ,להגיד: "עד כאן ,לא על חשבוני!"" לאה מרחיבה על נושא הנשים "מעמד האישה בשפל ,היא עובדת מאוד קשה ,אבל בכל זאת -צריכים אותה ,המשפחה לא יכולה להתקיים בלעדיה ....לסטודנטיות רבות שלי פשוט אין זמן-בחמש ,ההסעה שלהן יוצאת ,ואסור להן להישאר מחוץ לבית מעבר לזה ,עוד פעם-משום כבוד המשפחה ...כך אפילו לעבור בספריה ,למצוא חומר-או להתייעץ עם מנחים או סטודנטים אין להם זמן ,וכמובן לעבוד בבית ,זה חסר סיכוי-הרי הן צריכות לעבוד ולבשל"!... בכל זאת ,יש התקדמות "כשמישהיא גומרת תיכון ,לומדת שנה אחת-זה כבר התקדמות ,לאט לאט ...כל מדרגה זאת עבודת פרך! פעמים רבות גם מי שלומדת לימודים גבוהים לא באה מבית תומך ,לרוב הן לא גרות בבית שוויוני ,לרוב האבא, גם אם הוא מסכים כלל לא משלם עבור לימודיהן!". "אני חושבת ,שכשהבנות יהיו גדולות ,יהיו להן לדוגמא ספרי ילדים בביתם ,בגלל שהן נחשפו-ויש להן את הרצון!" "צריך להבין שילדים וילדות לא הולכים לגן ,כדי שהילד יכנס לגן המשפחה צריכה להבין את היתרון שבדבר ,ועל אחת כמה וכמה ,כשמדובר בילדה! .וכך ,הילדה שדילגה על הגן ,מגיעה לבית הספר והיא לא יודעת דברים בסיסיים( ,כמו צורות, צבעים וכדומה) ,מה שמקשה עליה בהמשך דרכה מאוד .אני חוששת שעדיין יש בנות שלא מסיימות אפילו בית ספר יסודי" מאוד קשה לבנות להגיע ללימודים גבוהים ,הפסיכומטרי שלהן ,לרוב בקושי מגיע ל- " .!411זו עבודה קשה ואכזרית ,העולם לא מחכה ,ועליהן להדביק את הפער ....מצד אחד ,מאוד קשה ללמוד עם אנשים שיודעים הרבה ,ואת כמעט לא יודעת כלום, ואילו מצד שני ,כל הבדואים מסתכלים עלייך ומחכים לנפילתך" "לדעתי זה רק עניין של זמן ,יש עוד הרבה דרך-אבל אני בטוחה שהעתיד הטוב קרב" ~~17 סיכום בעבודה זו למדנו על הבדואים ובמיוחד על הבדואיות . למדנו על מינהגיהם המגוונים ,על תפקידיה של הבדואית במשפחה ,על לבושה- ומכל זה הרכבנו את תמונת מעמדה. ראינו שלוש נשים מקסימות ומיוחדות-כל אחת בדרכה ,שהשלימו לנו את התמונה על חייהן של הבדואיות מהמקום האמתי והכנה ביותר. מהעבודה הסקנו כמה מסקנות על מעמד האישה הבדואית. הבעיות העיקריות שלה הן: האשה הבדואית לא מודעת למצבה הקשה.יש לה חוסר ביטחון עצמי לעמוד על שלה ולהתווכח עם הגבר.חוסר ההשכלה הוא דבר משפיע ,בלי השכלה הן לא יכולות להתגבר על הפער עםהגברים. הדרכים לפיתרון המצב הם: הגברת המודעות ,לעשות להן סדנאות במגזר הבדואי לבוא לביתן ,וכו'.להגביר להן את הביטחון ,ולהסביר להן שהן יכולות וצריכות להילחם.לעזור לבנות דור העתיד ,ולדאוג להן להשכלה וכך אולי המצב בעתיד ישתנה.במוסדות אקדמאים ,יש צורך לסייע להן ,לבוא לקראת נשים שכבר עושות אתהצעד האמיץ של השכלה. צריך להיזהר מלבוא בטענות לאישה הבדואית ,כי ברור לגמרי ,שכדי לשנות את מעמדה היא תצטרך להיכנס למאבק ולעבור יחד עם כל משפחתה משבר עמוק ביותר ,משבר זהות. מתוך עמדה זו ,עלינו לחפש את הפתרון לשיפור מעמדה. לכן אנחנו חושבות שכשסאלימה איחלה לבנותיה שיעשו מה שירצו ולא שימשיכו לפרוץ דרך היא עשתה זאת מתוך מקום של ידיעה על הקונפליקט הגדול הכרוך בכך. רפלקציה בעבודה זו נהננו לחקור ולדעת יותר בעניין הבדואים בכלל ,והנשים בפרט. שמחנו לעבוד יחד ,ולמדנו המון אחת מהשניה! "אני חושבת שאנחנו זוג מעולה ,אני אחראית על המבנה ,התוכן והעיצוב וצופה על כל השאר.".... "אנחנו אחלה ביחד". נהנו גם להכיר נשים בדואיות ,ולשמוע על סיפורן האישי! אנו חושבות ,שמעמד האישה הבדואית בכי רע ,ודורש שיפור מיידי ועמוק-ולכן חשוב להתערב ולעזור ,ולא להתעלם ,מהאנשים שחיים סביבנו. מקוות שנהנתם ,יערה וצופית ~~18 נספח: "התורה אומרת כי האישה פחותה מהגבר לכל דבר ,ועל כן עליה לשמוע בקולו ,לא למען השפלתה ,אלא למען ימשול בה .כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון" (יוספוס פלאוויוס בספרו "נגד אפיון") בנספח זה נציג את קווי הדמיון והשוני שבין מעמד הנשים הבדואיות כיום לבין מעמד הנשים ביהדות בתקופות שונות. מעמד הנשים ביהדות הוא נושא רחב וגדוש חומר למחשבה ולקריאה ,ורק עליו אשר לעשות עבודת חקר ,אך אנו ניגע בחלק קטן ממנו ונציג חלק מועט של היבטים כלפיו. מה שבלט לנו מאוד שבסיפור גן עדן העונש של האישה היה בן היתר שהאיש ימשול בה'' :אל האישה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך ,בעצב תלדי בנים ,ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך( ".בראשית פרק ג' פסוק טז') ומכאן אפשר להבין שהתנ"ך, כבר מהרגע הראשון-הוביל לאפליה .וכך גם היום -בחברה הבדואית האישה עוברת משלטון האב לשלטון הבעל וגם כלפיה מופגנת אפליה בת אלפי דורות. עוד דוגמה לכך שמעמד האישה התנכית במשפחה שפל ומזכיר מאוד את האישה הבדואית היא שכאשר מתארים את שושלת המשפחה בתנ"ך משמיטים את שמות הנשים מרשימות הייחוס .לדוגמא ":וְ אֵ לֶּה ּתוֹלְ דוֹת פָּ ֶּרץ ,פֶּ ֶּרץ הוֹלִ יד אֶּ ת- חֶּ ְצרוֹן וְ חֶּ ְצרוֹן הוֹלִ יד אֶּ תָּ -רם ,וְ ָּרם הוֹלִ יד אֶּ ת-עַ ִמינ ָָּּדב וְ עַ ִמינ ָָּּדב הוֹלִ יד אֶּ ת-נ ְַחׁשוֹן, וְ נ ְַחׁשוֹן הוֹלִ יד אֶּ תַ -שלְ מָּ ה ַ .שלְ מוֹן הוֹלִ יד אֶּ ת-בֹעַ זּ ,ובֹעַ ז הוֹלִ יד אֶּ ת-עוֹבֵ ד וְ עֹבֵ ד הוֹלִ יד אֶּ ת-י ִָּׁשי ,וְ י ִַׁשי הוֹלִ יד אֶּ תָּ -דוִ ד" (מגילת רות ,פרק ד' ,פסוק י"ח ).ודווקא כאן ,כשרות היא חלק ניכר מהשושלת שיש שאומרים שרק בזכות חסדיה זכתה למשפחה מכובדת כזו ,עדיין לא מציינים אותה ולא מעניקים לה כבוד-זה מטורף!!!! גם בתקופת התלמוד ,הדעה שאישה צריכה להיות בבית ,לשמור על הילדים ולבשל- נוכחת. שם תיקנו לנשים פטור ממצוות שונות ומגוונות-מעצם היותן נשים! "...וכל מצוות עשה שהזמן גרמה אנשים חייבין ונשים פטורות( "..מסכת קידושין, פרק א' משנה ז') אנחנו הבנו את הפטור מכמה היבטים שונים: הגברים מכבדים את הנשים ואת תפקידן ,ועוזרים להן למלא את משימותיהן .הםגם מבינים שהנשים קרובות מספיק לקב"ה במצוות משימות ,ובעלות יכולת להגיע לרמת קדושה גבוהה ,גם ללא מצוות אלה. ואילו מצד שני ,אפשר לראות זאת כאפליה .גם לגברים יש תפקיד משלהם ,ולמהשהם יזכו ביותר זמן קודש?! אך כיום מצב זה שונה ,מעמד האישה היהודית עלה בזמן שמעמד האישה הבדואית נשאר אותו דבר ואלי אף החריף .אבל בכל זאת מצאנו כמה נקודות דמיון בין האישה הבדואית לאישה היהודית כיום .למשל הביגוד ,נכון שהנשים הבדואיות מחוייבות בבגדים שמכסים את כל גופם אך גם הנשים היהודיות מתכסות ויש אפילו את תופעת נשות הטליבאן ,וגם בכלל כל ההקצנה והדרת הנשים במגזר החרדי והחרדלי. ~~19 ביבליוגרפיה -מאמרים ,רשת הפצת מאמרים מקצועיים לשימוש חופשי: http://www.articles.co.il/ סנונית ,מאמרים על בדואים:http://www.snunit.k12.il/beduin/religion.html -אתר הכנסת ,הבדואים במדינת ישראלhttp://www.snunit.k12.il/beduin/religion.html: מת"ל ,מכללת קיי באר שבע ,בדואים בישראל:http://kaye7.school.org.il/arabs_bedouin.htm ויקיפדיה ,מעמד האישה ביהדות:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%99 %D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA#.D7.94.D7.90.D7.99 .D7.A9.D7.94_.D7.91.D7.97.D7.95.D7.A7.D7.99_.D7.94.D7.9E.D7.A7.D7.A8.D7.90 חיפוש בתנ"ך ,נשים:http://sparks.simania.co.il/bibleSearch.php?query=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D הבדואים במדבר סיני ,שבתאי לוי ,הוצאת שוקן ,תשמ"ח0987- reader,-מאגר המאמרים הישראלי: /http://www.reader.co.il/article/6162מעמד-האישה- בחברה-הבדואית -המוסד לביטוח לאומי ,העצמת הנשים הבדואיות בנגב/http://www.btl.gov.il : שתיל ,העמותה לקידום השכלת הנשים הבדואיותhttp://www.shatil.org.il :גלעד פלאי ,צילום טבעי ואנושיhttp://www.gil- :ad.co.il/newsite/archives/tag/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA אנחנו רוצות להודות לסאלימה ראניה ולאה המדהימות ,שהוסיפו תוכן רחב וחשוב לעבודתנו. אנחנו רוצות להודות גם להורים שלנו ,שהובילו אותנו לנושא העבודה ,לנשים המדהימות שראיינו ,ונתנו חומר למחשבה. תודה! ~~21
© Copyright 2024