‫מגישות‪:‬‬ ‫יערה שהם (כיתה ח')‬ ‫צופית ארצי (כיתה ז)‬ ‫מוגש ל‪:‬‬ ‫אפי שטרסלר וענבר ינאי‪ ,‬מדרשיית קמ"ה‬ ‫~‪~1‬‬ ‫סיוון תשע"ב‪ ,‬מאי ‪2012‬‬ ‫תוכן הענייניים‬ ‫הקדמה ומבוא‪3...........................................................‬‬‫פרק א'‪ :‬החברה הבדואית‪4-6......................................‬‬‫פרק ב'‪ :‬הנשים הבדואיות‪7-8......................................‬‬‫פרק ג'‪ :‬מעמד הנשים בחברה הבדואית‪9-01...............‬‬‫פרק ד'‪ :‬ראיונות‪00-07..................................................‬‬ ‫סיכום ורפלקציה‪08......................................................‬‬ ‫נספח‪ :‬השוואה בין הנשים הבדואיות לנשים‬ ‫היהודיות בתקופות שונות‪09........................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪01..............................................................‬‬ ‫~‪~2‬‬ ‫מבוא‬ ‫בחרנו להתמקד בעבודת החקר בנושא‪" :‬מעמד הנשים בחברה הבדואית"‪.‬‬ ‫בחרנו בנושא הזה‪ ,‬מכיוון שהוא קרוב אלינו‪ ,‬כי מסביבנו יש הרבה בדואים‪ ,‬ועניין‬ ‫אותנו לדעת עוד עליהם‪ ,‬ובעיקר עליהן‪-‬על הנשים!‬ ‫הנושא משפיע ונוגע גם בנו‪ -‬וגם באנשים אחרים‪.‬‬ ‫מטרת העבודה מבחינתנו‪ ,‬היא שהנושא יעלה למודעות של עוד כמה אנשים‪ ,‬שיבינו‬ ‫כמה שזה נושא חשוב ורציני וגם שיכירו את האנשים שחיים סביבנו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לנו באופן אישי יש קשר עם נשים בדואיות (יותר נכון‪ ,‬להורים שלנו‪)...‬‬ ‫ובמהלך העבודה נראיין נשים בעלי אופי מיוחד ושונה ונציג את דעתן האישית‪.‬‬ ‫אנחנו מאוד מקוות שתהנו מהעבודה שלנו ותגלו דברים חדשים שלא ידעתם על‬ ‫האנשים שחיים ממש קרוב אלינו‪....‬‬ ‫בנוסף אתם מוזמנים לעיין בנספח שבסוף העבודה‪ ,‬שעוסק בהשוואה בין האישה‬ ‫הבדואית‪ ,‬לאישה היהודית בתקופות שונות‪.‬‬ ‫תיהנו!‬ ‫הקדמה‬ ‫בעבודה זו תוכלו לקרוא על הנשים בחברה הבדואית‪ ,‬ועל החברה הבדואית בכלל‪.‬‬ ‫בעבודה זו נתייחס לבדואים ולבדואיות בישראל ובעיקר בנגב‪.‬‬ ‫אנו נתייחס לחייהם היומיומיים של הבדואיות‪ ,‬לבושן‪ ,‬מנהגיהן וכדומה‪.‬‬ ‫בעבודה נציג את האפליה ואת הקושי של הנשים הבדואיות‪ ,‬לצד הקידום‬ ‫והתפתחות‪ -‬ואת הקונפליקט בינהם‪.‬‬ ‫במהלכה‪ ,‬נראיין שתי בדואיות מעניינות ביותר‪ ,‬אשר יספרו לנו ממקור ראשון על‬ ‫מהלך חייהן המסובך‪.‬‬ ‫אנחנו מקוות שעבודה זאת תפתח לכם צוהר קטן לעולמה המסתורי של האישה‬ ‫הבדואית‪.........‬‬ ‫יערה שהם וצופית ארצי‬ ‫~‪~3‬‬ ‫בדואים (בערבית‪ :‬بدو‪ ),‬מתייחס לקבוצה אתנית‪ ,‬שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או‬ ‫נוודים למחצה‪ ,‬שמתגוררים בחגורת המדבריות מחופיו האטלנטיים של מדבר סהרה‬ ‫דרך המדבר המערבי‪ ,‬חצי האי סיני והנגב ועד לחופו המזרחי של חצי האי ערב‪.‬‬ ‫באופן מסורתי בדואים מחולקים לשבטים שכל אחד מהם מונהג על ידי שייח'‪.‬‬ ‫החברה הבדואית‬ ‫מגורים‬ ‫"‪...‬חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע‪ ,‬ואז הבטיח לא לנדוד שוב כמו‬ ‫החול‪-"....‬‬ ‫נדודים מול התיישבות קבע‪:‬‬ ‫הבדואים נודדים בתחום מוגבל (לכל משפחה או שבט בדואי תחום נדידה מוגדר)‪,‬‬ ‫כדי לנצל את המרעה ואת מקורות המים באופן הטוב ביותר בתנאים הקשים של‬ ‫המדבר‪ .‬במקומות שבהם האקלים מאפשר זאת‪ ,‬נוהגים הבדואים לעבד אדמות‬ ‫כחקלאים‪.‬‬ ‫עד תחילת המאה העשרים‪ ,‬ישבו רוב השבטים הבדואים מחוץ לתחום שלטונן של‬ ‫מדינות‪ ,‬ממלכות ואימפריות ששלטו באזור‪ .‬האזורים המדבריים נחשבו מסוכנים‬ ‫וחסרי עניין לשלטון המרכזי‪ ,‬ולפיכך הם פיתחו מערכת שלטון חלופית עצמאית‪.‬‬ ‫בסופה של התקופה העות'מאנית ועם קביעת גבולות בינלאומיים במזרח התיכון‬ ‫ובצפון אפריקה הוגבלה נדידת הבדואים והוטלה עליהם מרות השלטון המרכזי‪ ,‬דבר‬ ‫שעורר התנגדות נחרצת ואף אלימה‪ .‬כיום הבדואים משולבים בדרך כלל במערכת‬ ‫המדינות של המזרח התיכון‪.‬‬ ‫כלכלה‬ ‫חלק חשוב מכלכלת הבדואים‪ ,‬ובעיקר הבדואים הנודדים‪ ,‬מבוסס על‬ ‫גידול גמלים וצאן‪.‬‬ ‫הגמל מסתפק במועט בתנאי המדבר הקשים‪ ,‬ומביא תועלת רבה לבדואים‪ .‬אצל‬ ‫הבדואים הנודדים למחצה ממלא גידול הצאן תפקיד רב חשיבות‪ .‬ענף גידול הצאן‬ ‫הוא יסוד ומשען עיקרי‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 01-‬התחילו בדואים לעבוד כפועלים שכירים בפרויקטי בנייה‪ ,‬שדות נפט‪,‬‬ ‫מתן שירותים לצבא‪ ,‬נהיגה‪ ,‬חפירות ארכאולוגיות ואף כפועלים‬ ‫חקלאיים אצל פלאחים‪.‬‬ ‫החל בשנות ה‪ 01-‬של המאה ה‪ 01-‬החלו יזמים בדואים (או יזמים אחרים שהעסיקו‬ ‫בדואים) לנצל את הכמיהה המערבית הרומנטית לחוויה האוריינטלית והחלו לפעול‬ ‫גם בתחום התיירות והאירוח‪.‬‬ ‫~‪~4‬‬ ‫שפה‬ ‫בדרך כלל אפשר להבחין בהבדלים בולטים בין הניבים הבדואים לניבים של שאר‬ ‫דוברי הערבית באזור‪ ,‬ואפשר למצוא מאפיינים משותפים לניבים בדואים באזורים‬ ‫שונים‪ .‬מה שמראה על חוסר בהנהגה כללית שמשותפת לכולם‪.‬‬ ‫מנהגים‬ ‫הכנסת אורחים‬ ‫מנהג הכנסת אורחים הוא מנהג חשוב בחברת הבדואים והוא בעיניהם מראה על‬ ‫אופי האיש הבדואי וערכו החברתי‪.‬‬ ‫המנהג הוא כללי‪ ,‬ואינו קשור לעוני או לעושר ואין שום תרוץ שבעולם שיכול‬ ‫לפטור איש מהכנסת אורחים‪ .‬המנהג נובע מן הצורך בעזרה הדדית שהמדבר כופה‬ ‫על הבדואים‪ .‬אוהלו של הבדואי פתוח תמיד ואין הבדואי מבדיל בין אורחיו‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫כל אחד יכול להיכנס ולהתקבל בנימוס ובאדיבות‪ .‬מרגע כניסת האורח לבית‬ ‫הבדואי הוא מעין בן חסותו‪ .‬בעל הבית ידאג שלא יאונה לו רע בכלל‪ ,‬אפילו היה‬ ‫אויבו‪ .‬האורח חייב לשהות בבית הבדואי המארח עד שהאחרון ימלא חובות האירוח‬ ‫הראשונים והם הקפה המר והמיוחד לאותו אורח‪.‬‬ ‫נקמת הדם‬ ‫מנהג נקמת הדם נחשב לאחד המנהגים הבולטים של הבדואים‪ .‬הבדואים רואים‬ ‫כחובה עליהם לנקום את דם קרוביהם‪ .‬כל מעשה איבה נגד אחד מבני השבט נחשב‬ ‫לחילול טוהר השבט‪ .‬הבדואי מטפח את רגש הנקמה אצל בניו ונכדיו עד שישיג את‬ ‫מבוקשו ויתנקם‪.‬‬ ‫גאולת הדם היא העזה בין הנקמות‪ ,‬ומוטלת על כל בני השבט‪ ,‬אם זה בין שבטים‬ ‫ואם זה בין משפחות‪ .‬על גאולת הדם אין מוותרים עד היום האחרון בחיי האדם‪.‬‬ ‫כדי שהבדואי ימתיק את רגש הנקמה הוא יעזוב את ביתו ויארוב ליריבו זמן רב‬ ‫ובאורך רוח‪ .‬תקופת ההמתנה עלולה להמשך עד ארבעים שנה‪.‬‬ ‫מעשה נקמת הדם אינו מוסתר כי הוא עניין של כבוד למרות שהרצח אצל שבטי‬ ‫הבדואים הוא דבר שנוא על כולם אבל הריגת הרוצח (הנקמה) היא דבר משובח‪,‬‬ ‫והרוצח יעלה לדרגת גיבור ויכובד על ידי כולם‪.‬‬ ‫הרוצח מפסיד הרבה כי לא רק הוא יהיה רדוף על ידי משפחת הנרצח‪ ,‬אלא כל‬ ‫מקורביו וגם כל רכושו יותר לבזיזה ולשוד חוץ מאדמתו ומאשתו ומקרובותיו‪.‬‬ ‫מנהג נקמת הדם אצל הבדואים שונה מכל מנהג אחר כי הוא גם אמונה ולא רק‬ ‫מנהג‪ .‬הבדואים מאמינים כי נשמתו של הנרצח תישאר במקומה עד שמקורביו‬ ‫ינקמו את דמו‪.‬‬ ‫~‪~5‬‬ ‫הבדואים בישראל‬ ‫הבדואים בישראל מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬הבדואים בנגב‪-‬‬ ‫)כ‪ 011,111 -‬נפש בשנת ‪ )0100‬בהם יש נוודים למחצה ותושבי עיירות וכפרים לא‬ ‫מוכרים‪ ,‬והבדואים בצפון הארץ‪ -‬המתגוררים בכפרים ובעיירות רובם ככולם (כ‪-‬‬ ‫‪ 61,111‬נפש בשנת ‪.)0114‬‬ ‫בנוסף לשתי קבוצות אלה‪ ,‬מתגוררים מעט בדואים במקומות נוספים ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫ובין היתר ניתן למצוא ריכוזים של בדואים בחלק מהערים המעורבות (לוד‪ ,‬רמלה‪,‬‬ ‫חיפה) בסך הכל מהווים הבדואים כ‪ 3.0%-‬מאוכלוסיית ישראל‪.‬‬ ‫כיום כל הבדואים בישראל הם מוסלמים‪.‬‬ ‫בקום המדינה הרבה בדואים ברחו מן הארץ ועל האחרים הוטל לחיות רק במשולש‬ ‫שבין דימונה באר שבע וערד‪ ,‬וכיום כבר רוב הבדואים בישראל כבר לא נוודים‪.‬‬ ‫פרנסתם הייתה ברובה מחקלאות אך בשל התפתחות העולם ענף החקלאות צמח‬ ‫והבדואים התקשו לעמוד בקצב‪ ,‬מה שגרם לבדואיים להיות במצב סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫נמוך‪.‬‬ ‫~‪~6‬‬ ‫הנשים הבדואיות‬ ‫בפרק זה נעסוק בנשים הבדויות ועל אופן חייהן היום יומי‪.‬‬ ‫הלבוש‬ ‫האישה הבדואית לובשת בגדים רחבים (ת'וב) שצבעם שחור בשילוב רקמה בצבעים‬ ‫שונים ובצורות שונות על השרוול והחזה‪.‬‬ ‫לבושה של הבדואית מורכב מ‪:‬‬ ‫ת'וב (שירש)‪:‬‬ ‫הת'וב שחור ‪ ,‬עדין ומבריק‪,‬‬ ‫עשוי מבד שנקרא בד מלס‬ ‫ועליו רקמה של חוטים צבעוניים‪.‬‬ ‫כל הנשים לובשות ת'וב העשוי מבד זה‪.‬‬ ‫ת'וב אלכטרה‪:‬‬ ‫בגד חגיגי‬ ‫הן לובשות אותו באירועים חגיגיים שונים‪.‬‬ ‫ומעליו לובשות מעין גלימה‪.‬‬ ‫ת'וב רדאני‪:‬‬ ‫ת'וב ארוך במיוחד לאשת השייך‪.‬‬ ‫(ראש השבט)‬ ‫הנשים הצעירות חובשות חטא חמרא נסים אלכורי‪ ,‬והחטא היא מעין כיסוי ראש‬ ‫בצבע אדום או שחור‪.‬‬ ‫דאמר‪ :‬מעין מעיל בצבע כחול‪ ,‬ועליו רקמה בצבע אדום‪.‬‬ ‫הבדואית חוגרת חגורה מעל הת'וב שקוראים לה שויחייה ובקצה של חגורה זו יש‬ ‫צמה של חוטים רבים‪.‬‬ ‫הבדואית נועלת ג'זמה חמרא או סודא‪( ,‬מגפיים אדומות או שחורות)‪ .‬מגפיים אלה‬ ‫עשויות מעור ויש כאלה שמקושטות בצמות‪.‬‬ ‫~‪~7‬‬ ‫אך בכל זאת חל שינוי בלבושה של האישה הבדואית‪ ,‬היום רוב הנשים לובשות‬ ‫שמלה צבעונית עם חטא לבנה ורק חלק מועט מהנשים כיום לובשות את הת'וב‬ ‫השחור‪.‬‬ ‫נשים דתיות צעירות יותר לובשות חצאיות וחולצות ארוכות עם מטפחות צבעוניות‬ ‫המכסות את שערותיהם‪ .‬נשים ובנות צעירות שאינם דתיות לובשות לרוב מכנסיים‬ ‫וחולצות‪ ,‬חצאיות ושמלות‪-‬ממש כמונו‪....‬‬ ‫תפקדי האישה הבדואית‬ ‫בחלוקת התפקידים בחיי המשפחה בחברה הבדואית יש חלוקה ברורה‪ :‬הגבר נוטל‬ ‫על עצמו את כל תפקדי החוץ (למשל‪ ,‬הפרנסה) ואילו האישה הבדואית אחראית על‬ ‫האוהל וסביבתו‪.‬‬ ‫היא מבצעת את כל מלאכות הבית‪ :‬דואגת לצרכיו ולגידול הילדים‪ ,‬היא טוחנת‬ ‫חיטה‪ ,‬אופה את הלחם‪ ,‬מכינה את מוצרי החלב (חמאה וגבינה)‪,‬‬ ‫אורגת שטיחים ורוקמת את בגדיה‪ ,‬היא מקוששת זרדים לאש‪ ,‬מטפלת‬ ‫בחיות הבית ורועה את העדר עם בנותיה‪.‬‬ ‫אף על פי שהאשה מוגבלת בזכויותיה בחברה הבדואית‪ ,‬יותר מאשר בחברות‬ ‫אחרות‪ ,‬מעמדה בה חשוב‪ .‬חשיבות מעמדה נובעת מהיותה אם לבני המשפחה‬ ‫והמשגיחה על הצאן והרכוש‪.‬‬ ‫~‪~8‬‬ ‫כבר מרגע לידתו מועדף הבן על פני הבת כלשון הפתגם‪:‬‬ ‫"הבן – למניין הלוחמים ‪ -‬והבת תעודד בשיריה את הלוחמים"‪.‬‬ ‫מעמד הנשים‬ ‫בחברה הבדואית‬ ‫בעוד שהחברה המערבית התקדמה טכנולוגית וחברתית‪ ,‬הבדואים נשארו מאחור‪,‬‬ ‫עדיין להרבה אין מגורי קבע או אפילו חשמל‪ ,‬הם רועי צאן וחלקם לא יודעים קרוא‬ ‫וכתוב וכדומה‪ .‬גם במעמד האישה החברה המערבית התקדמה מאוד כיום‪ -‬יש נשים‬ ‫רבות שעובדות במשרות רמות‪ ,‬יש אימהות חד הוריות ויש הרבה מאוד משפחות‬ ‫בהן יש שוויון בן האישה לגבר‪ .‬אך מעמד האישה הבדואית עדיין נשאר כמו פעם‬ ‫ופרק זה נראה דוגמות לכך‪:‬‬ ‫נישואין‬ ‫כבעבר גם כיום‪ ,‬קיימים מקרים בהם הכלה שומעת על חתונתה רק זמן קצר לפני‬ ‫החתונה עצמה‪.‬‬ ‫קורה גם שאינה מכירה את המיועד להיות בעלה‪.‬‬ ‫אולם כיום מתפתחת הכרה בזכות הנערה להבעת דעתה‪ ,‬למרות שבפועל אין בכוחה‬ ‫להתנגד לרצון הגברים‪ ,‬בנישואין שניים של הבחורה באפשרותה לדחות הצעת‬ ‫נישואין‪ ,‬אך אין בכוחה להטיל וטו ‪ .‬אם זוג בדואים מתגרשים הילדים לא ברשות‬ ‫האישה‪ ,‬כך הזכות נותרת לכאורה בלבד‪.‬‬ ‫גם כיום משיאים צעירות לגברים זקנים על‪-‬פי החלטת האב או האח‪ ,‬נראה‪ ,‬כי חלק‬ ‫מהבעיות‪ ,‬הפוקדות את בני הזוג‪ ,‬נובע מחוסר השותפות של האישה בבחירת בן‬ ‫זוגה‪ .‬יש שמתרגלות ומאושרות‪ ,‬ויש שסובלות מנישואים אלו‪.‬‬ ‫הסיבה להשאת בנות בראשית התבגרותן היא החשש מפני חילול כבוד המשפחה‪,‬‬ ‫אם האישה עושה בעיות ממהרים לחתן אותה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי גיל הנישואין‬ ‫המקובל עולה בהדרגה‪.‬‬ ‫החתונה אינה מהווה טקס מעבר בחיי הכלה הבדואית‪ ,‬אלא זהו‪ ,‬על פי המסורת‪,‬‬ ‫אירוע חברתי הנוגע לחתן ולמשפחתו‪ .‬משפחת הכלה אינה אמורה להיות נוכחת‬ ‫בחתונה ואפילו לא באתר האירוע‪ ,‬וודאי שאינה נוטלת חלק בהכנות‪.‬‬ ‫לימודים‬ ‫חלק מהבנות הבדואיות הולכות ללמוד אך מפסיקות בגיל צעיר‪ -‬לא מבחירה‪ .‬כמעט‬ ‫ואין בנות שמסיימות ומוציאות תעודת בגרות‪ ,‬יש גם בנות שרוצות להמשיך ללמוד‬ ‫אך בדרך הן מתחתנות ואז צריכות להפסיק ללמוד‪ .‬אך יש גם נשים שלומדות אפילו‬ ‫במכללות ואוניברסיטאות אך גם חייהן לא קלים בכלל‪ :‬רוב הנשים באות ממשפחות‬ ‫~‪~9‬‬ ‫שהאב משלם על הלימודים של הבן‪ ,‬אבל על לימודיה של ביתו אינו משלם‪ ,‬כי אין‬ ‫לו למה להשקיע‪ ,‬הרי ממילא עוד זמן קצר היא תעבור לחסותו של בעלה‪ .‬בראיון‬ ‫עם לאה‪ ,‬שתקראו בהמשך היא סיפרה לנו על תלמידה שלה שמאורסת‪ ,‬ובעלה‬ ‫לעתיד לא מסכים שהיא תמשיך בלימודיה‪ .‬ויש לה שלוש אפשריות‪:‬‬ ‫להתאבד‪ .‬זה נשמע קיצוני‪ ,‬אבל זאת באמת אפשרות‪.‬‬‫להתגרש מבעלה‪ .‬ולמרוד באחיה ובמשפחתה‪.‬‬‫להיכנע‪ .‬להפסיק את לימודיה‪.‬‬‫(בהמשך‪ ,‬בראיון עם לאה שקדיאל נחזור על הנושא בפירוט)‬ ‫דוגמאות נוספות‬ ‫כשדיברנו על האפליות עם ההורים שלנו‪-‬קיבלנו דוגמאות נוספות שהיה חשוב לנו‬ ‫להזכיר‪:‬‬ ‫כשגבר הולך מול אישה בדואית ‪ ,‬היא צריכה לעבור למדרכה השנייה‪.‬‬‫אין לנשים אפשרות לצאת לעבוד איפה שהן בוחרות‪.‬‬‫אם האישה נאנסת והיא בוחרת להתלונן עושים לה את מבחן האש‪ -‬לוקחים מחבת‬‫רותחת ושמים לה על הלשון‪ ,‬אם היא נכוות אז זה אומר שהיא שיקרה‪ ,‬אך אם היא‬ ‫לא נכוות (מה שלא הגיוני כל כך) זה אומר שהיא דוברת אמת‪ ,‬אז מותר לה להתחתן‬ ‫עם האנס בלבד‪.‬‬ ‫כאשר היא מתחתנת היא חייבת לגור עם משפחת בעלה‪-‬היא חייבת לעזוב את‬‫משפחתה‪.‬‬ ‫בדברים רבים נוספים קיימת אפליה בין הנשים והגברים‪-‬על דברים אלה התייחסנו‬ ‫בפרקים הקודמים‪ ,‬והיה לנו חשוב להציג את הקשר בין הדברים‪:‬‬ ‫הלבוש‪ :‬הלבוש המיוחד של הנשים הבדואיות‪ ,‬המסתיר כמעט את כל גופן‪ ,‬הן לא‬ ‫יכולות להחליט מה ללבוש‪ ,‬וזה מבטא בצורה גלויה את חוסר השוויון בין הנשים‬ ‫לגברים‪.‬‬ ‫העבודות‪ :‬העבודות של הנשים קשות משל הגברים‪ ,‬הן אחראיות על כל משק הבית‪.‬‬ ‫חשוב לנו לציין שבכל זאת יש התקדמות במצב הבדואים‪ .‬יותר נשים הולכות ללמוד‬ ‫ויש כאלה שאף מסיימות בהצלחה את לימודיהן‪ ,‬למרות שעדיין יש נשים רבות‬ ‫במצב נחות בהרבה‪ .‬ההתקדמות של הבדואיות משמעותית וחשובה אך יש להם עוד‬ ‫דרך ארוכה כדי להגיע למצב של חיים מודרניים‪.‬‬ ‫לאור הדברים האלו אפשר לראות שמצב האישה הבדואית לא טוב‪ ,‬הבעל הוא‬ ‫הקובע‪ ,‬לה כמעט ואין חופש בחירה בחייה‪ .‬או כמו שדוד שלי (יערה) אמר "למה‬ ‫אתם עושות על זה עבודה שלמה? אתן יכולות לסכם את זה במילה אחת‪ :‬מעמד‬ ‫הנשים הבדואיות בקאנטים‪"!...‬‬ ‫~‪~11‬‬ ‫ראיונות‬ ‫בפרק זה נראיין ‪ 3‬נשים‪ :‬סאלימה ראניה ולאה שקדיאל‪.‬‬ ‫לפני שתקראו את הפרק רצינו לציין שאנו מביאות נשים שונות אחת (סאלימה)‬ ‫שעדיין גרה במדבר בפחון‪ .‬והשניה (ראניה) בדואית אשר בילדותה גרה ברהט‬ ‫ועכשיו בבאר שבע ולכן מצבם שונה מאוד ‪.‬‬ ‫יהיה נכון גם לציין שבאופן כללי יש שוני גדול מאוד בין הבדואים אשר גרים‬ ‫בכפרים או במדבר לבין הבדואים שגרים בישובים ובערים‪.‬‬ ‫בנוסף לזה ראיינו את לאה שקדיאל‪ ,‬שאיננה בדואית‪-‬אך יש לה הרבה מה לומר‬ ‫בנושא‪.‬‬ ‫הראיונות עברו עריכה שלנו ולא כל מה הן אמרו נכלל בכתוב‪.‬‬ ‫~‪~11‬‬ ‫"להיות אישה בדואית זה הכי משפיל בעולם‪ .‬יש מי שעומד בראש הפירמידה וקובע‬ ‫על העתיד שלך‪ .‬האישה עוברת משלטון האב לשלטון הבעל "‬ ‫(סאלימה)‬ ‫כשסאלימה פגשה את יעל היא הייתה ילדה‪ ,‬רועת צאן‪ ,‬והיא נהגה לפגוש את חוגי‬ ‫הסיירות לעת ערב במדורה‪ -‬ליד גבי נחל שועלים‪ .‬ומשם נרקמה ידידות ארוכת‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫את סאלימה פגשנו באוהל אירוח שליד ביתה‪.‬‬ ‫סאלימה חיה כיום בשבט אלעזזמה שליד ירוחם‪ ,‬אמא לשבעה ילדים הגדול בן ‪,03‬‬ ‫והקטנה בת כשנה‪-‬במקרה גם לה קוראים יערה‪ -‬שאהד והם מכנים אותה‪ ,‬שאהד אל‬ ‫אסל‪-‬כלומר יערת הדבש‪....‬‬ ‫היא חולמת להקים אוהל אירוח בדואי תיירותי ובינתיים היא עושה זאת באופן‬ ‫חלקי‪.‬‬ ‫סאלימה למדה בערך עד כיתה ו'‪ ,‬בבית ספר של שבט אוושלה‪ ,‬שנמצא ליד דימונה‪.‬‬ ‫אחרי זה השאירו אותה בבית לרקום ולרעות צאן‪" ,‬בנות שמגיעות לגיל ההתבגרות‬ ‫נמנעות מללכת ללמוד משום כבוד המשפחה‪ ,‬מעט מאוד בדואיות משלימות את‬ ‫תעודת הבגרות‪ ".‬אך סאלימה מבקרת "איך אפשר לשלוח את הילדה לרעות את‬ ‫הצאן לבד בהרים ולבית ספר לא!? ‪ ....‬יש גם בנות שרוצות ללמוד אך בקיץ הם‬ ‫מוצאות חתן ואז הן מפסיקות את לימודיהן"‪.‬‬ ‫סאלימה התחתנה בגיל ‪ 07‬עם ג'ומעה‪" .‬הייתי אמורה להתחתן עם אחיין של אבי‬ ‫אבל אני רציתי להתחתן עם ג'ומעה שבא לבקר את המשפחה "‬ ‫המשפחה המורחבת שלה גרה באזור מצפה רמון ובשנות ה‪ 71‬המשפחה עברה לאזור‬ ‫ירוחם‪ .‬היא גרה בצריף מפח עם חשמל סולארי למשל לצורך מכונת כביסה‪.‬‬ ‫סאלימה מציעה לחקור גם את הגברים הבדואיים‪" .‬הגברים פחות מדי שייכים‬ ‫לבית‪ ,‬הם לטובת עצמם וקשה לי להבין את המנטליות שלהם‪ ,‬הנשים עושות את‬ ‫כל העבודה הקשה‪ -‬עובדה‪ ,‬אתם כמעט ולא רואים נשים בדואיות כי הן לא‬ ‫מתערבות ואילו הגברים נחים בבתי קפה כשהאישה עובדת "‪ .‬כיום‪ ,‬המצב משתפר‬ ‫יש פחות גברים עם כמה נשים "היום שואלים את הבנות‪ ,‬ופחות בנות רוצות‬ ‫להתחתן עם גבר שיש לו עוד אישה‪-‬גם אם הוא גרוש ממנה" אך סאלימה עדיין לא‬ ‫מצליחה להתמודד עם העובדה הזאת‪ -‬היא לא מבינה איך הם מסוגלים לעשות דבר‬ ‫כזה לאשה‪ ,‬ולהתחתן עם מישהיא נוספת‪!...‬‬ ‫שאלנו את סאלימה אם יש בכל זאת מנהג מיוחד שהיא אוהבת למשל הכנסת‬ ‫אורחים אך סאלימה אמרה "היום גם אותו מוכרים‪ ,‬הוא לא אמיתי"‪.‬‬ ‫~‪~12‬‬ ‫סאלימה היא אישה מאוד מיוחדת "אחרי שהלכתי ללמוד וכבר היו לי ‪ 3‬ילדים בבית‬ ‫מישהוא אמר לבעלי שאם הייתי אשתו הוא היה מגרש אותי" ‪ .‬סאלימה אומרת‬ ‫שהמשפחה שלה מיוחדת‪ ,‬כיום בשבט יש רק עוד ‪ 3‬משפחות כאלה מתוך ‪ 311‬איש‪.‬‬ ‫סאלימה הייתה האישה הראשונה שהוציאה רישיון נהיגה (כיום יש כבר ‪ 00‬נשים‬ ‫שיודעות לנהוג) אך מבחינת סאלימה זה לא ממש מיוחד כי היא חושבת שצריך‬ ‫לעשות מהפכה יותר משמעותית‪ .‬סאלימה למדה לקרוא ולכתוב בעברית בגיל ‪08‬‬ ‫בקורס במתנ"ס ירוחם‪ ,‬וכיום היא קוראת ספרים רבים בעברית ובערבית על‬ ‫נושאים מגוונים‪-‬גם על היהדות‪.‬‬ ‫סאלימה רוצה לעשות שינוי "השאיפה העיקרית שלי היא שיתמוטט משטר הגבר‬ ‫הבדואי"‪ ,‬היא מייחלת לפריצה קדימה‪ .‬היא חושבת שהבעיה הכי גדולה היא‬ ‫שהנשים בכלל לא מודעות למצבן הנחות‪ .‬סאלימה מאמינה בדרכה "אם אני רואה‬ ‫שאני בדרך הנכונה לא מעניין אותי מה חושבים על זה אחרים"‬ ‫סאלימה מאחלת לבנות שלה שיהיה להם חופש חירות ועצמאות‪ ,‬ואמרה שכשהן‬ ‫יהיו גדולות הן יחליטו מה לעשות בחייהן גם אם זה סותר את האמונה הבדואית‪.‬‬ ‫"אני חושבת שאין דבר העומד בפני הרצון‪ ,‬ואיך אומרים אצלכם?‪ ...‬אם תרצו אין זו‬ ‫אגדה!"‬ ‫~‪~13‬‬ ‫"זו חברה במצוקה‪ -‬בגלל שחיים בין שני העולמות‪ ,‬העולם המודרני והעולם‬ ‫המסורתי‪ ,‬ובלי כלים להתמודד עם הקונפליקט"‬ ‫(ראניה עוקבי)‬ ‫את ראניה פגשנו בבית החולים סורוקה שבבאר שבע‪-‬בחדר לידה‪ ,‬שם היא עובדת‬ ‫בתור מומחית ברפואת נשים ביחד עם אמא שלי (יערה)‪.‬‬ ‫ראניה גדלה ברהט‪ ,‬לאם חד הורית עם שישה ילדים‪ ,‬ראניה היא השלישית‪ .‬את‬ ‫לימודי היסודי‪ ,‬למדה בתל שבע‪ ,‬ואת לימודי התיכון‪-‬למדה ברהט‪.‬‬ ‫ראניה היא הרופאה הבדואית הראשונה בארץ‪ .‬היא בת ‪ 30‬גרושה ואם לשתי בנות‪:‬‬ ‫ריאן ואיה‪ .‬את לימודי הרפואה שלה למדה באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬ ‫בתחילת הריאיון ראניה סיפרה לנו על היחס לבנות שהיה בילדותה‪" .‬בעצם הבת‬ ‫במגזר הבדואי‪ ,‬לא נחשבת אישיות בפני עצמה או שהיא ברשות אביה‪ ,‬ואם אינו‬ ‫בתמונה‪-‬אז אח גדול לוקח פיקוד‪ .‬כשאת מתחתנת‪ ,‬את בשליטת בעלך כשמו כן‬ ‫הוא‪-‬בעל בעלות עלייך"‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 00‬ראניה עברה "משבר"‪ .‬היא מספרת "היו שני דברים שהקשו עלי‪ :‬הפכתי‬ ‫להיות נערה‪ ,‬מאז היה מותר לי הרבה פחות‪ ,‬היה אסור לרכוב על אופניים‪ ,‬ללבוש‬ ‫מכנסיים קצרים‪ ,‬לשחק כדורגל עם הבנים‪ ...‬והדבר השני שקרה‪ ,‬היה שאני‬ ‫ומשפחתי עברנו מבאר שבע לרהט‪ .‬שם היחס למסורת הבדואי היה הרבה יותר‬ ‫נוקשה והדוק‪ ,‬הסביבה הייתה מאוד ביקורתית כלפי‪ ,‬כל דבר שעשיתי היה חריג‪".‬‬ ‫"כשהייתי בכיתה י'‪ ,‬תפסו נער ונערה מתנשקים בשירותים‪ .‬הנהלת בית הספר וועד‬ ‫ההורים החליטו שכל הבנות (היינו ארבע בנות בכל בית הספר‪ )...‬חייבות ללבוש‬ ‫כיסוי ראש ‪ ....‬אבל אני לא הסכמתי‪ .‬כדי לשים כיסוי ראש‪ ,‬הייתי צריכה לקבל את‬ ‫המשמעות שזה נותן עליי ולאלוהים‪ ,‬אז השעו אותי מבית הספר לשלושה ימים‪,‬‬ ‫בסוף המנהל דיבר עם אמא שלי‪ ,‬והם סיכמו שאני צריכה רק שאל כזה‪ ,‬שיכסה את‬ ‫הצוואר"‪.‬‬ ‫" מגיל שש‪ ,‬אני זוכרת את עצמי רוצה להיות רופאת ילדים‪ .‬אך בשנה א'‪ ,‬כשהינו‬ ‫בחדר לידה‪ -‬בשנייה שנכנסתי‪ ,‬הרחתי את הריח‪ -‬והתאהבתי במקום‪ .‬ואז החלטתי‬ ‫שאני רוצה להיות רופאת נשים"‪.‬‬ ‫"היה לי מאוד קשה לחיות בשני עולמות‪-‬משמונה בבוקר‪ ,‬עד ארבע אחר הצהריים‬ ‫לחיות בעולם מודרני‪ ,‬ואז מארבע עד שמונה של יום למחרת‪ ,‬לחיות בנורמות של‬ ‫הבדואים"‬ ‫שאלנו את ראניה אם היו לה מתנגדים‪ ,‬והיא ענתה "כולם היו מאוד גאים בי‪ ,‬הייתי‬ ‫מודל לחיקוי‪-‬ולאחר שסיימתי את לימודי הרפואה בכלל‪-‬היה לי סטטוס של רופאה‪,‬‬ ‫זה הגן עליי‪ ,‬והעניק לי מעמד גבוה"‪.‬‬ ‫~‪~14‬‬ ‫על בעיות שהיו לה בלימודים‪ ,‬היא‬ ‫מספרת "פעם רציתי לצאת לחו"ל‪,‬‬ ‫לחילופי סטודנטים‪ ,‬אך זה לא היה מקובל‬ ‫אצל הבדואים שאישה תצא לבד לחו"ל‪,‬‬ ‫ואמא שלי ואחי התנגדו שאלך‪ .‬אז אמרתי‬ ‫לה שזה שאני רופאה מביא לי עצמאות‬ ‫בדרכי‪ ,‬ואם היא רוצה אני אפסיק את‬ ‫לימודי הרפואה‪ ,‬אשאר בבית ותהיה לה‬ ‫שליטה מלאה על חיי‪ ,‬אך ידעתי שאני מביאה לה גאווה רבה‪ ,‬ובסוף היא באמת‬ ‫נתנה לי לטוס"‪.‬‬ ‫"מבחינת התקשורת זה עוזר לי מאוד שאני בדואית‪ ,‬וגם מבחינת ההבנה‪ .‬הרבה‬ ‫רופאים מאוד ביקורתיים כלפי הנשים הבדואיות‪ ,‬הם לא באמת מבינים את‬ ‫המנטליות שלהן"‪.‬‬ ‫על השינוי שעוברים הבדואים‪ ,‬ראניה מספרת "יש שינוי אבל‪-‬הוא לא הדרגתי‪.‬‬ ‫במקום לתת לבדואים להתקדם בקצב שלהם‪ -‬כמו שאר החברות‪ ,‬כופים עליהם את‬ ‫המעבר‪ .‬לקחו אותם מהאוהלים במדבר‪ ,‬לערים‪ .‬אומנם הוא נחוץ‪-‬אבל כך זה חסר‬ ‫סיכוי‪.‬עברנו מעבר מאוד חד‪ ,‬יש קפיצה על דור‪-‬בין האימהות לבנותיהן השוני הוא‬ ‫גדול מאוד‪ .‬האימהות עדיין תקועות בעבר‪ ,‬פרימיטיביות‪ ,‬ואילו הבנות יודעות מה‬ ‫זה אינטרנט‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬ונחשפות לעולם המודרני‪ .‬תחשבו עליכן ועל סבתא שלכן‪-‬רק‬ ‫שאצלנו זה אימהות ובנות"‬ ‫הבדואים חיים חיים כפולים‪ .‬מבחינה מנטלית‪ ,‬הם חיים לפי קודים בדואים‪ ,‬אך‬ ‫חיצונית החברה מתפתחת ומתקדמת‪" .‬יכול להיות בדואי שיש לו מרצדס‪ ,‬והוא גר‬ ‫בוילה‪ ,‬אבל בבית הוא לא נותן לאשתו לעבוד ולצאת מהבית ‪ ....‬יש מורות שלמדו‬ ‫הוראה והתקדמו‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬הן מכות את תלמידיהם!‪ ,‬נכון שיש יותר סטודנטיות‬ ‫בדואיות מבחינה כמותית‪ ,‬אך לא מבחינה איכותית"‪.‬‬ ‫ראניה מספרת בתסכול "אני חשבתי שהשכלת נשים תביא איתה שינוי‪ .‬אך נשים‬ ‫משכילות רבות מתחתנות בתור אישה שנייה‪ ,‬ולא נותנות לילדיהם חינוך ראוי ואת‬ ‫התנאים להם הם זקוקים"‬ ‫ולסיכום שאלנו את ראניה‪ ,‬מה היא ממליצה לנשים אשר רוצות לפרוץ דרך‪ ,‬והיא‬ ‫ענתה "מאוד חשוב להאמין בעצמך‪ ,‬ולאהוב את עצמך‪-‬להיות עקרונית"‪.‬‬ ‫"לנסות להוביל שינוי מתוך החברה‪ ,‬ולא להיכנס ראש בראש"‬ ‫~‪~15‬‬ ‫"החברה הבדואית נמצאת במעבר מאוד מסובך לעולם המודרני‪ :‬מה שהיה טוב‬ ‫קודם‪ -‬הלך‪ ,‬ומה שיהיה טוב‪-‬עדיין אין"‬ ‫(לאה שקדיאל)‬ ‫בראיון של סאלימה‪ ,‬היא אמרה לנו "אם אתם רוצות עוד מידע כדי לכם ללכת‬ ‫ללאה שקדיאל היא יודעת המון בנושא ותרמה מאוד לנשים הבדואיות ואני חושבת‬ ‫שהיא תשמח לעזור לכם"‪.‬‬ ‫את לאה פגשנו בביתה בשכונת השקד שבירוחם‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬לאה מרצה במכללת ספיר‪ .‬לאה פועלת חברתית שנים רבות‪-‬למען האישה‪,‬‬ ‫והבדואים‪ .‬לאה מגדירה עצמה כפמיניסטית‪ ,‬ופועלת רבות בנושא‪ :‬כיהנה כחברת‬ ‫הנהלת האגודה לזכויות האזרח‪ ,‬במסל"ן (מרכז סיוע לנשים בנגב)‪ ,‬ובמחויבות לצדק‬ ‫ולשלום (כולל בעניין הבדואים(‪ .‬לאה הייתה האישה הראשונה בישראל שכיהנה‬ ‫במועצה דתית ‪,‬בעקבות הכרעת בג"ץ‪-‬אחרי שעוררה בבחירתה מתנגדים רבים‪.‬‬ ‫לאה מספרת "הקשר שלי עם הבדואים‪ ,‬התחיל דווקא עם הגברים‪ ,‬בגלל שהגברים‬ ‫באים יותר במגע עם החברה הישראלית ‪ ....‬אני חושבת שהם גם נמצאים במעמד‬ ‫דומה לשלי‪-‬הגברים הישראלים למעלה הנשים הישראליות והם באמצע‪ ,‬ומתחתנו‬ ‫הנשים הבדואיות ‪ .....‬הקשר התחיל כששרתתי במועצה בירוחם‪ ,‬והיה איתם‬ ‫סיפור‪-‬חברי המועצה רצו לנהוג כלפיהם בחומרה‪ ,‬אבל אני התנגדתי ‪ ....‬לאחר‬ ‫שהכרתי את הגברים הבדואים‪ ,‬התעניינתי בנשים הבדואיות‪-‬מעצם היותי‬ ‫פמיניסטית ‪ ....‬אני חושבת שבעיקר בגלל השוני‪-‬צריך למצוא קשר וחיבור"‪.‬‬ ‫במהלך עבודתה במכללה לאה מלמדת בדואיות רבות ‪",‬רוב הקשר שלי עם הנשים‬ ‫הבדואיות‪ ,‬זה עם נשים משכילות חכמות ומפותחות‪ .‬אנחנו מדברים על נשים יותר‬ ‫מתקדמות מאשר הנשים שדיברה עליהן סאלימה ‪ ....‬בקורס שאני מנחה‪ ,‬שעוסק‬ ‫ביהדות וישראליות כמעט מחצית מתלמדי הן בדואיות!"‪ .‬לאה אומרת שמאוד‬ ‫מאתגר ללמד אותן‪" -‬כמעט כולן הפסיקו את לימודיהן בכיתה ו'‪ ,‬או ז'‪-‬ואין להם כלל‬ ‫השכלה כללית‪ ,‬הן לא קוראות עיתונים‪ ,‬לא יודעות מה קורה בעולם‪." ...‬‬ ‫אך מבחינת לאה‪-‬זהו אתגר מעניין מרתק‪-‬ובעיקר חשוב‪" .‬מאוד קשה לשאת את‬ ‫העול הזה‪ ,‬קשה להבין איך לעזור להן!" לאה מאמינה שדווקא השוני הזה מוביל‬ ‫ללמידה אמיתית‪-‬של הבדואיות והישראלים כאחד!‬ ‫לאה מלמדת את הבדואיות בהבנה‪ ,‬מה ששונה פעמים רבות מיחס שאר המרצים‬ ‫במכללה "המרצים מתעלמים מהבדואיות‪-‬ולא עוזרים להן להתקדם ואז הן נשארות‬ ‫מאחור" יחד עם זאת‪ ,‬היא דורשת מהן להגיע להישגים הנדרשים‪-‬כמו כל תלמיד‪.‬‬ ‫היא מאמינה שכך היא תוביל אותם להישגים‪ ,‬ונוחלת בדרכה הצלחה‪ .‬שאלנו האם‬ ‫לדעתה מפריע לסטודנטים היהודים ללמוד בכיתה בה יש צורך להתחיל מהבסיס‪,‬‬ ‫‪,‬והיא ענתה "אני חושבת שהיהודים לומדים מכך המון‪ .‬הם צריכים לדעת ולהכיר‬ ‫אנשים כאלה‪ ,‬שהם ‪ 01%‬מהחברה הישראלית‪-‬זוהי קבלת השונה קלאסית"‬ ‫ביחס למקומם של הבדואים בעולם המודרני‪ ,‬היא אומרת "המצב מאוד קשה‪ ,‬הם‬ ‫התחילו להתקדם לעבר המודרניות רק בזמן האחרון‪ ,‬ועושים זאת בקושי רב ‪....‬‬ ‫~‪~16‬‬ ‫צריך לעבוד על הנגישות של הבדואים להתפתחות של העולם‪ ,‬העולם צריך‬ ‫להתקדם בזה‪, -‬לא בלהמציא עוד דברים‪"!...‬‬ ‫לאה חושבת שהקושי הגדול ביותר של הבדואיות הוא להתמודד עם הגברים‬ ‫הבדואים‪" .‬הן יודעות שהגברים הבדואים גם הם בזבל‪ -‬גם מצבם קשה‪ .‬הן צריכות‬ ‫מצד אחד לתמוך בהם‪ ,‬לעזור להם לעבור את זה‪-‬ומצד שני להציב להם גבול‪ ,‬להגיד‪:‬‬ ‫"עד כאן‪ ,‬לא על חשבוני!""‬ ‫לאה מרחיבה על נושא הנשים "מעמד האישה בשפל‪ ,‬היא עובדת מאוד קשה‪ ,‬אבל‬ ‫בכל זאת‪ -‬צריכים אותה‪ ,‬המשפחה לא יכולה להתקיים בלעדיה ‪ ....‬לסטודנטיות‬ ‫רבות שלי פשוט אין זמן‪-‬בחמש‪ ,‬ההסעה שלהן יוצאת‪ ,‬ואסור להן להישאר מחוץ‬ ‫לבית מעבר לזה‪ ,‬עוד פעם‪-‬משום כבוד המשפחה‪ ...‬כך אפילו לעבור בספריה‪ ,‬למצוא‬ ‫חומר‪-‬או להתייעץ עם מנחים או סטודנטים אין להם זמן‪ ,‬וכמובן לעבוד בבית‪ ,‬זה‬ ‫חסר סיכוי‪-‬הרי הן צריכות לעבוד ולבשל‪"!...‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬יש התקדמות "כשמישהיא גומרת תיכון‪ ,‬לומדת שנה אחת‪-‬זה כבר‬ ‫התקדמות‪ ,‬לאט לאט‪ ...‬כל מדרגה זאת עבודת פרך! פעמים רבות גם מי שלומדת‬ ‫לימודים גבוהים לא באה מבית תומך‪ ,‬לרוב הן לא גרות בבית שוויוני‪ ,‬לרוב האבא‪,‬‬ ‫גם אם הוא מסכים כלל לא משלם עבור לימודיהן!"‪.‬‬ ‫"אני חושבת‪ ,‬שכשהבנות יהיו גדולות‪ ,‬יהיו להן לדוגמא ספרי ילדים בביתם‪ ,‬בגלל‬ ‫שהן נחשפו‪-‬ויש להן את הרצון!"‬ ‫"צריך להבין שילדים וילדות לא הולכים לגן‪ ,‬כדי שהילד יכנס לגן המשפחה צריכה‬ ‫להבין את היתרון שבדבר‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה‪ ,‬כשמדובר בילדה!‪ .‬וכך‪ ,‬הילדה‬ ‫שדילגה על הגן‪ ,‬מגיעה לבית הספר והיא לא יודעת דברים בסיסיים‪( ,‬כמו צורות‪,‬‬ ‫צבעים וכדומה)‪ ,‬מה שמקשה עליה בהמשך דרכה מאוד‪ .‬אני חוששת שעדיין יש‬ ‫בנות שלא מסיימות אפילו בית ספר יסודי"‬ ‫מאוד קשה לבנות להגיע ללימודים גבוהים‪ ,‬הפסיכומטרי שלהן‪ ,‬לרוב בקושי מגיע ל‪-‬‬ ‫‪" .!411‬זו עבודה קשה ואכזרית‪ ,‬העולם לא מחכה‪ ,‬ועליהן להדביק את הפער ‪ ....‬מצד‬ ‫אחד‪ ,‬מאוד קשה ללמוד עם אנשים שיודעים הרבה‪ ,‬ואת כמעט לא יודעת כלום‪,‬‬ ‫ואילו מצד שני‪ ,‬כל הבדואים מסתכלים עלייך ומחכים לנפילתך"‬ ‫"לדעתי זה רק עניין של זמן‪ ,‬יש עוד הרבה דרך‪-‬אבל אני בטוחה שהעתיד הטוב‬ ‫קרב"‬ ‫~‪~17‬‬ ‫סיכום‬ ‫בעבודה זו למדנו על הבדואים ובמיוחד על הבדואיות ‪.‬‬ ‫למדנו על מינהגיהם המגוונים‪ ,‬על תפקידיה של הבדואית במשפחה‪ ,‬על לבושה‪-‬‬ ‫ומכל זה הרכבנו את תמונת מעמדה‪.‬‬ ‫ראינו שלוש נשים מקסימות ומיוחדות‪-‬כל אחת בדרכה‪ ,‬שהשלימו לנו את התמונה‬ ‫על חייהן של הבדואיות מהמקום האמתי והכנה ביותר‪.‬‬ ‫מהעבודה הסקנו כמה מסקנות על מעמד האישה הבדואית‪.‬‬ ‫הבעיות העיקריות שלה הן‪:‬‬ ‫האשה הבדואית לא מודעת למצבה הקשה‪.‬‬‫יש לה חוסר ביטחון עצמי לעמוד על שלה ולהתווכח עם הגבר‪.‬‬‫חוסר ההשכלה הוא דבר משפיע‪ ,‬בלי השכלה הן לא יכולות להתגבר על הפער עם‬‫הגברים‪.‬‬ ‫הדרכים לפיתרון המצב הם‪:‬‬ ‫הגברת המודעות‪ ,‬לעשות להן סדנאות במגזר הבדואי לבוא לביתן‪ ,‬וכו'‪.‬‬‫להגביר להן את הביטחון‪ ,‬ולהסביר להן שהן יכולות וצריכות להילחם‪.‬‬‫לעזור לבנות דור העתיד‪ ,‬ולדאוג להן להשכלה וכך אולי המצב בעתיד ישתנה‪.‬‬‫במוסדות אקדמאים‪ ,‬יש צורך לסייע להן‪ ,‬לבוא לקראת נשים שכבר עושות את‬‫הצעד האמיץ של השכלה‪.‬‬ ‫צריך להיזהר מלבוא בטענות לאישה הבדואית‪ ,‬כי ברור לגמרי‪ ,‬שכדי לשנות את‬ ‫מעמדה היא תצטרך להיכנס למאבק ולעבור יחד עם כל משפחתה משבר עמוק‬ ‫ביותר‪ ,‬משבר זהות‪.‬‬ ‫מתוך עמדה זו‪ ,‬עלינו לחפש את הפתרון לשיפור מעמדה‪.‬‬ ‫לכן אנחנו חושבות שכשסאלימה איחלה לבנותיה שיעשו מה שירצו ולא שימשיכו‬ ‫לפרוץ דרך היא עשתה זאת מתוך מקום של ידיעה על הקונפליקט הגדול הכרוך בכך‪.‬‬ ‫רפלקציה‬ ‫בעבודה זו נהננו לחקור ולדעת יותר בעניין הבדואים בכלל‪ ,‬והנשים בפרט‪.‬‬ ‫שמחנו לעבוד יחד‪ ,‬ולמדנו המון אחת מהשניה!‬ ‫"אני חושבת שאנחנו זוג מעולה‪ ,‬אני אחראית על המבנה‪ ,‬התוכן והעיצוב וצופה על‬ ‫כל השאר‪."....‬‬ ‫"אנחנו אחלה ביחד‪".‬‬ ‫נהנו גם להכיר נשים בדואיות‪ ,‬ולשמוע על סיפורן האישי!‬ ‫אנו חושבות‪ ,‬שמעמד האישה הבדואית בכי רע‪ ,‬ודורש שיפור מיידי ועמוק‪-‬ולכן‬ ‫חשוב להתערב ולעזור‪ ,‬ולא להתעלם‪ ,‬מהאנשים שחיים סביבנו‪.‬‬ ‫מקוות שנהנתם‪ ,‬יערה וצופית‬ ‫~‪~18‬‬ ‫נספח‪:‬‬ ‫"התורה אומרת כי האישה פחותה מהגבר לכל דבר‪ ,‬ועל כן עליה לשמוע בקולו‪ ,‬לא‬ ‫למען השפלתה‪ ,‬אלא למען ימשול בה‪ .‬כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון"‬ ‫(יוספוס פלאוויוס בספרו "נגד אפיון")‬ ‫בנספח זה נציג את קווי הדמיון והשוני שבין מעמד הנשים הבדואיות כיום לבין‬ ‫מעמד הנשים ביהדות בתקופות שונות‪.‬‬ ‫מעמד הנשים ביהדות הוא נושא רחב וגדוש חומר למחשבה ולקריאה‪ ,‬ורק עליו‬ ‫אשר לעשות עבודת חקר‪ ,‬אך אנו ניגע בחלק קטן ממנו ונציג חלק מועט של היבטים‬ ‫כלפיו‪.‬‬ ‫מה שבלט לנו מאוד שבסיפור גן עדן העונש של האישה היה בן היתר שהאיש ימשול‬ ‫בה‪'' :‬אל האישה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך‪ ,‬בעצב תלדי בנים‪ ,‬ואל אישך‬ ‫תשוקתך והוא ימשול בך‪( ".‬בראשית פרק ג' פסוק טז') ומכאן אפשר להבין שהתנ"ך‪,‬‬ ‫כבר מהרגע הראשון‪-‬הוביל לאפליה‪ .‬וכך גם היום‪ -‬בחברה הבדואית האישה עוברת‬ ‫משלטון האב לשלטון הבעל וגם כלפיה מופגנת אפליה בת אלפי דורות‪.‬‬ ‫עוד דוגמה לכך שמעמד האישה התנכית במשפחה שפל ומזכיר מאוד את האישה‬ ‫הבדואית היא שכאשר מתארים את שושלת המשפחה בתנ"ך משמיטים את שמות‬ ‫הנשים מרשימות הייחוס‪ .‬לדוגמא‪ ":‬וְ אֵ לֶּה ּתוֹלְ דוֹת פָּ ֶּרץ‪ ,‬פֶּ ֶּרץ הוֹלִ יד אֶּ ת‪-‬‬ ‫חֶּ ְצרוֹן וְ חֶּ ְצרוֹן הוֹלִ יד אֶּ ת‪ָּ -‬רם‪ ,‬וְ ָּרם הוֹלִ יד אֶּ ת‪-‬עַ ִמינ ָָּּדב וְ עַ ִמינ ָָּּדב הוֹלִ יד אֶּ ת‪-‬נ ְַחׁשוֹן‪,‬‬ ‫וְ נ ְַחׁשוֹן הוֹלִ יד אֶּ ת‪ַ -‬שלְ מָּ ה ‪ַ .‬שלְ מוֹן הוֹלִ יד אֶּ ת‪-‬בֹעַ ז‪ּ ,‬ובֹעַ ז הוֹלִ יד אֶּ ת‪-‬עוֹבֵ ד וְ עֹבֵ ד הוֹלִ יד‬ ‫אֶּ ת‪-‬י ִָּׁשי‪ ,‬וְ י ִַׁשי הוֹלִ יד אֶּ ת‪ָּ -‬דוִ ד" (מגילת רות‪ ,‬פרק ד'‪ ,‬פסוק י"ח‪ ).‬ודווקא כאן‪ ,‬כשרות‬ ‫היא חלק ניכר מהשושלת שיש שאומרים שרק בזכות חסדיה זכתה למשפחה‬ ‫מכובדת כזו‪ ,‬עדיין לא מציינים אותה ולא מעניקים לה כבוד‪-‬זה מטורף!!!!‬ ‫גם בתקופת התלמוד‪ ,‬הדעה שאישה צריכה להיות בבית‪ ,‬לשמור על הילדים ולבשל‪-‬‬ ‫נוכחת‪.‬‬ ‫שם תיקנו לנשים פטור ממצוות שונות ומגוונות‪-‬מעצם היותן נשים!‬ ‫"‪...‬וכל מצוות עשה שהזמן גרמה אנשים חייבין ונשים פטורות‪( "..‬מסכת קידושין‪,‬‬ ‫פרק א' משנה ז')‬ ‫אנחנו הבנו את הפטור מכמה היבטים שונים‪:‬‬ ‫הגברים מכבדים את הנשים ואת תפקידן‪ ,‬ועוזרים להן למלא את משימותיהן‪ .‬הם‬‫גם מבינים שהנשים קרובות מספיק לקב"ה במצוות משימות‪ ,‬ובעלות יכולת להגיע‬ ‫לרמת קדושה גבוהה‪ ,‬גם ללא מצוות אלה‪.‬‬ ‫ואילו מצד שני‪ ,‬אפשר לראות זאת כאפליה‪ .‬גם לגברים יש תפקיד משלהם‪ ,‬ולמה‬‫שהם יזכו ביותר זמן קודש?!‬ ‫אך כיום מצב זה שונה‪ ,‬מעמד האישה היהודית עלה בזמן שמעמד האישה הבדואית‬ ‫נשאר אותו דבר ואלי אף החריף‪ .‬אבל בכל זאת מצאנו כמה נקודות דמיון בין‬ ‫האישה הבדואית לאישה היהודית כיום‪ .‬למשל הביגוד‪ ,‬נכון שהנשים הבדואיות‬ ‫מחוייבות בבגדים שמכסים את כל גופם אך גם הנשים היהודיות מתכסות ויש‬ ‫אפילו את תופעת נשות הטליבאן‪ ,‬וגם בכלל כל ההקצנה והדרת הנשים במגזר‬ ‫החרדי והחרדלי‪.‬‬ ‫~‪~19‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪-‬מאמרים‪ ,‬רשת הפצת מאמרים מקצועיים לשימוש חופשי‪:‬‬ ‫‪http://www.articles.co.il/‬‬ ‫סנונית‪ ,‬מאמרים על בדואים‪:‬‬‫‪http://www.snunit.k12.il/beduin/religion.html‬‬ ‫‪-‬אתר הכנסת‪ ,‬הבדואים במדינת‬ ‫ישראל‪http://www.snunit.k12.il/beduin/religion.html:‬‬ ‫מת"ל‪ ,‬מכללת קיי באר שבע‪ ,‬בדואים בישראל‪:‬‬‫‪http://kaye7.school.org.il/arabs_bedouin.htm‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬מעמד האישה ביהדות‪:‬‬‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%99‬‬ ‫‪%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA#.D7.94.D7.90.D7.99‬‬ ‫‪.D7.A9.D7.94_.D7.91.D7.97.D7.95.D7.A7.D7.99_.D7.94.D7.9E.D7.A7.D7.A8.D7.90‬‬ ‫חיפוש בתנ"ך‪ ,‬נשים‪:‬‬‫‪http://sparks.simania.co.il/bibleSearch.php?query=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D‬‬ ‫הבדואים במדבר סיני‪ ,‬שבתאי לוי‪ ,‬הוצאת שוקן‪ ,‬תשמ"ח‪0987-‬‬‫‪ reader,-‬מאגר המאמרים הישראלי‪:‬‬ ‫‪/http://www.reader.co.il/article/6162‬מעמד‪-‬האישה‪-‬‬ ‫בחברה‪-‬הבדואית‬ ‫‪-‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬העצמת הנשים הבדואיות‬ ‫בנגב‪/http://www.btl.gov.il :‬‬ ‫שתיל‪ ,‬העמותה לקידום השכלת הנשים הבדואיות‪http://www.shatil.org.il :‬‬‫גלעד פלאי‪ ,‬צילום טבעי ואנושי‪http://www.gil- :‬‬‫‪ad.co.il/newsite/archives/tag/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA‬‬ ‫אנחנו רוצות להודות לסאלימה ראניה ולאה המדהימות‪ ,‬שהוסיפו תוכן רחב וחשוב‬ ‫לעבודתנו‪.‬‬ ‫אנחנו רוצות להודות גם להורים שלנו‪ ,‬שהובילו אותנו לנושא העבודה‪ ,‬לנשים‬ ‫המדהימות שראיינו‪ ,‬ונתנו חומר למחשבה‪.‬‬ ‫תודה!‬ ‫~‪~21‬‬