‫ספורט אתגרי ‪ ,‬העצמה ושילוב חברתי‪ ,‬לאנשים מיוחדים‬ ‫רציונאל – הכלי האתגרי ככלי שיקומי חינוכי טיפולי בעבודה עם‬ ‫אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים‬ ‫כתבה‪ :‬שירה ורדי‪ ,‬אחראית מחקר‪ ,‬הערכה וניהול ידע‪ ,‬עמותת 'אתגרים'‬ ‫פעילות אתגרית מוגדרת כ"מפגש בעל מטרות שיקומיות של קבוצת אנשים העוסקים בספורט חוויתי‬ ‫בסביבת טבע כמו ים‪ ,‬מדבר‪ ,‬יער‪ ,‬הרים וצוקים" (גלקופף‪ ,‬ביקמן ובן דוד‪.)19002 ,‬‬ ‫יעילותו של השטח ככלי טיפולי ושיקומי התגלה כבר בתחילת המאה‪ ,‬כאשר בתי חולים פסיכיאטריים‬ ‫בארה"ב שהוציאו את מטופליהם לישון באוהלים בקיץ מפאת חוסר מקום‪ ,‬גילו שיפור משמעותי‬ ‫בסימפטומים של מרביתם‪ .‬לדאבונם התוצאות החיוביות לא החזיקו מעמד רב לאחר חזרתם למוסד‬ ‫האשפוזי בחורף‪.‬‬ ‫מיסוד תחום הפעילות האתגרית ככלי שיקומי וחינוכי מיוחס למחנך יהודי בשם קורט האן‪ ,‬אשר דגל‬ ‫בשילוב התכנית החינוכית עם עבודה רבה בשטח ובטבע מצד אחד‪ ,‬ושירות קהילתי‪ ,‬מאידך‪ .‬ד"ר האן‬ ‫הקים את תכנית ה‪ ,)OB( Outward Bound-‬שמהווה עד היום שם מוכר ללמידה החווייתית בשטח‪.‬‬ ‫התפתחות הרעיון של שילוב פעילות אתגרית ופעילות בטבע על מנת להגיע למטרות חינוכיות תפס‬ ‫תאוצה מאז שנות ה‪ ,00-‬ועם השנים התבסס לידי ענף ותחום ידע אשר זכה לכמה כינויים ביניהם‪:‬‬ ‫‪ Wilderness therapy ,Adventure therapy ,Adventure Based counseling‬וכו' (שם)‪.‬‬ ‫גוף הידע הדן בכלי האתגרי מתבסס על כמה גישות תיאורטיות‪ ,‬בהן‪ :‬הפסיכולוגיה החיובית וגישת‬ ‫הכוחות אשר בניגוד ל פסיכולוגיה הקלאסית מתמקדות לא בפתולוגיה אלא בניסיון למצוא ולטפח‬ ‫'חוזקות' וכישרונות בקרב הפרט‪ ,‬והמכירות ביכולות הייחודיות והפוטנציאל האישי של כל אדם‪,‬‬ ‫כמספקים את הבסיס להשגת מטרות אישיות (כהן‪9000 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫;‪ .)Patterson & Joseph, 20073‬בסיס‬ ‫נוסף הוא הגישה השיקומית המניחה כי כל אדם הינו בעל ערך‪ ,‬כבוד וזכות לממש את עצמו בצורה‬ ‫‪ 1‬גלקופף‪ ,‬מ'‪ ,‬ביקמן‪ ,‬מ' ובן דוד‪ ,‬י' (‪ .)9002‬מחקר מבוקר על ההשפעות הטיפוליות שיקומיות של שיט אתגרי ‪Sailing-related‬‬ ‫)‪ :)Adventure Therapy‬שיפור בתפקוד‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬סימפטומים פוסט טראומתיים‪ ,‬דיכאון‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬תחושת שליטה‪ ,‬תקווה‪ ,‬ערך‬ ‫עצמי ויכולת ליהנות בקרב אנשים הלוקים בתסמונת פוסט טראומטית‪ .‬הוגש למשרד הביטחון‪ ,‬אגף השיקום‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כהן‪ ,‬ב' (‪ .)9000‬גישת הכוחות בעבודה סוציאלית‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ ‪.922-000 ,3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Patterson, T.G.; Joseph, S. (2007). Person-centered personality theory: Support from self-determination‬‬ ‫‪theory and positive psychology. Journal of Humanistic Psychology 47 (1): 117–139.‬‬ ‫המקסימאלית‪ ,‬תהיה מוגבלותו באשר היא‪ ,‬והמדגישה מיקסום יכולות ושילוב חברתי של בעלי‬ ‫מוגבלויות‪.‬‬ ‫הכלי האתגרי‪ ,‬אם כן‪ ,‬ככלי שיקומי‪-‬טיפולי‪-‬חינוכי‪ ,‬אינו מתמקד בפתולוגיה‪ ,‬או במוגבלות‪/‬בנכות‬ ‫עצמה‪ ,‬אלא בהשלכות התפקודיות של המוגבלות על הפרט‪ ,‬ופועל את פעולתו באמצעות ארבעה צירי‬ ‫השפעה‪ ,‬להלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הציר המוטורי‪ :‬שיפור במוטוריקה גסה‪ ,‬מוטוריקה עדינה‪ ,‬קואורדינציה‪ ,‬תכנון תנועה‪ ,‬שיווי‬ ‫משקל‪ ,‬תנועה במרחב ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הציר הרגשי‪ :‬דימוי עצמי‪ ,‬בטחון בעצמי‪ ,‬תחושת מסוגלות‪ ,‬תפיסת המגבלה כמכשול‪ ,‬מוכנות‬ ‫להתאמץ‪ ,‬להעז‪ ,‬לקחת סיכון‪ ,‬התמודדות עם קושי‪/‬לחץ‪/‬פחד‪ ,‬מיקוד שליטה פנימי‪ ,‬יכולת‬ ‫לתת אמון‪ ,‬יכולת לסמוך על האחר ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הציר החברתי‪ :‬יכולת לבקש ולקבל עזרה‪ ,‬לתת עזרה‪ ,‬שיתוף פעולה עם האחר‪ ,‬עבודת צוות‪,‬‬ ‫תקשורת בין‪-‬אישית מותאמת‪ ,‬יצירה ושמירת קשר‪ ,‬ויתור והמתנה‪ ,‬גיבוי ותמיכה‪ ,‬תפקוד‬ ‫בקבוצה ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הציר הקוגניטיבי‪ :‬יכולת מילולית‪ ,‬תפיסה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬לימוד ויכולת ביצוע‪ ,‬יכולת בחירה‪ ,‬יכולת‬ ‫להסיק מסקנות‪ ,‬שאילת שאלות‪ ,‬שיפוט והערכת ידע‪ ,‬שיפור בהישגים לימודיים או שיפור‬ ‫תפקודי במסגרת בה שוהה הפרט‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ניתן לטעון‪ ,‬כי אר בעת צירי ההשפעה שלעיל מתנקזים לכדי השפעה על תחושת המסוגלות של‬ ‫הפרט‪ .‬תחושת מסוגלות מוגדרת כ' תפיסתו של האדם את עצמו כמי שביכולתו לבצע פעילות‬ ‫הנדרשת על מנת להשיג יעדים ולהתמודד עם מכשלות בחיי היומיום' (‪.)Bandura, 19974‬‬ ‫מסוגלות עצמית היא מבנה פסיכולוגי משמעותי‪ ,‬שיש לו השלכות על היבטים רבים בחיי הפרט‪.‬‬ ‫מחקרים מצביעים על כך שאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים מאופיינות לעתים קרובות בדימוי עצמי‬ ‫נמוך‪ ,‬בתלותיות ובחוסר אונים נרכש ובתחושת מסוגלות עצמית נמוכה ( ‪Datillo & Murphy,‬‬ ‫‪ .)19875‬הפעילות האתגרית מספקת למשתתפים הזדמנויות לגלות כי מספר רב מתוך המגבלות‬ ‫הנתפסות שלהם‪ ,‬הן מגבלות שהם יוצרים אותן בעצמם (גלקופף ושות'‪ .)9002 ,‬לפיכך‪ ,‬לפעילות‬ ‫האתגרית יש משמעות מרכזית בשיפור איכות החיים ובשיקום אוכלוסיה זו‪.‬‬ ‫היבטי השפעה נוספים של הפעילות האתגרית (והקשורים אף הם למסוגלות עצמית) הם היבטים‬ ‫התנהגותיים כמו‪ :‬קבלת חוקים וגבולות‪ ,‬שליטה עצמית‪ ,‬דחיית סיפוקים‪ ,‬תוקפנות וכדומה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫הפעילות האתגרית מקנה למשתתפים בעלי מוגבלויות ערכים מוספים כמו‪ :‬מודעות סביבתית‪ ,‬מפגש‬ ‫‪Bandura A. (1997). Self efficacy: the exercise of control. New york: W. H. Freeman and Co. publishing.‬‬ ‫‪Datillo, J., & Murphy, W. D. (1987). Facilitating the challenge in adventure recreation for persons with‬‬ ‫‪disabilities. Therapeutic Recreation Journal, 21(3), 14-21.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫וחשיפה לקהילה (הפעילות מתבצעת לעתים קרובות במקומות ציבוריים)‪ ,‬וכן תורמת לשינוי עמדות‬ ‫הן של צוותי המסגרות והמטפלים‪ ,‬ושל הסביבה‪ ,‬כלפי בעלי מוגבלויות‪.‬‬ ‫הפעילות האתגרית מתוכננת ומעוצבת בצורה הדרגתית‪ ,‬כשרמת הקושי והאתגר עולים בצורה‬ ‫מדודה מפעילות לפעילות בהתאם לתאוריית 'תחום ההתפתחות הקרובה' ( ‪Zone of proximal‬‬ ‫‪ )development‬של ויגוצקי‪ .6‬לפי גישה זו‪ ,‬הפעילות האתגרית מצמצמת את המרחק בין רמת‬ ‫ההתפתחות העכשווית לבין רמת ההתפתחות הפוטנציאלית‪ .‬אופן עבודה זה‪ ,‬כתהליך רצף‪ ,‬מגדיל‬ ‫בצורה הדרגתית ויציבה את אזור הנוחות של המשתתפים‪ ,‬ופולש לתוך אזור הלמידה‪/‬הצמיחה‪ .‬הם‬ ‫מעזים יותר ויותר‪' ,‬מתיידדים' עם האתגר‪ .‬אזור הפאניקה (הטווח הנתפס כ'בלתי אפשרי')‪ ,‬בהתאם‪,‬‬ ‫הולך וקטן‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬הכלי האתגרי הוא כלי השלכתי‪ .‬העיבוד החווייתי כולל בתוכו עיבוד רפלקטיבי‪ ,‬שחזור‬ ‫והמשגה של הפעילות וההעברה של הלמידה – "מה ניתן לקחת" אל ההתנסות הבאה ואל תחומים‬ ‫אחרים בחיים‪ .‬בתהליך זה מסייע המדריך לחברי הקבוצה לתרגם את החוויה וליצור את הקשר בין‬ ‫הפעילות להזדמנות אחרות בחיים ללמידה‪.)Kolb, 19847( .‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬פעילות אתגרית בעבודה עם בעלי צרכים מיוחדים היא כלי ייחודי ומעצים‪ ,‬המסייע להם‬ ‫להפנים את הרעיון ש"כשהנפש רוצה‪ ,‬הגוף יכול"‪ ,‬ומקדם באופן התנסותי את ההבנה שהובעה היטב‬ ‫על ידי הנשיא האפרו‪-‬אמריקאי הראשון של ארה"ב ברק אובאמה 'אני יכול' ("‪.)"Yes I can‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Vygotsky , L. (1978). Zone of Proximal Development: A New Approach. Mind in Society, Cambridge , MA,‬‬ ‫‪Harvard University press.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪Kolb, D. A. (1984). Experiential Learning. Englewood Cliffs, NJ.: Prentice Hall.‬‬