‫שיתוף פעולה מחקרי בין יעל מזור מהחוג לבריאות נפש קהילתית‬ ‫באוניברסיטת חיפה לבין קבוצת "שכולו טוב"‬ ‫שם המחקר‪ :‬צמיחה פוסט טראומטית בקרב מתמודדים‬ ‫חוקרת ראשית‪ :‬יעל מזור‬ ‫מסגרת מחקר‪ :‬דוקטורט בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה‬ ‫מנחים‪ :‬פרופסור דיוויד רועה ופרופסור מרק גלקופף‬ ‫מלגת מחקר‪ :‬קרן לזלו נ‪.‬טאובר‬ ‫רקע‬ ‫מחקרים מראים כי יותר מ ‪ 50%‬מהאנשים המתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות חווים‬ ‫סימפטומים פוסט טראומטיים )‪ .(Mueser et al., 2002‬סימפטומים אלו קשורים לאירועי‬ ‫חיים שקדמו להתפרצות המחלה ולחוויות שליליות הקשורות להתמודדות הנפשית )למשל‪,‬‬ ‫אשפוזים פסיכיאטריים‪ ,‬פגיעה בזכויות והזדמנויות חיים‪ ,‬סימפטומים חיוביים‪/‬שליליים ועוד(‪.‬‬ ‫מציאות זאת יוצרת מצב שבו חלק גדול מן המתמודדים עומדים בפני אתגר כפול‪ :‬התמודדות‬ ‫עם תסמיני המחלה אשר עלולים לגרום לתסמיני פוסט טראומה לצד התמודדות עם תסמינים‬ ‫פוסט טראומטיים אשר בתורם עלולים להגביר את תסמיני המחלה )‪(Mueser et al., 1‬‬ ‫‪.2002‬‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים למחקר רב העוסק בהיבטים החיוביים העשויים לצמוח מחוויות‬ ‫של טראומה‪ :‬צמיחה פוסט טראומטית )‪.(Tedeschi & Calhoun, 19952, 20043‬‬ ‫ממחקרים אלו‪ ,‬אשר התמקדו בעיקר באוכלוסיה המתמודדת עם מחלות הסרטן‪ ,‬מצבי‬ ‫פליטות‪ ,‬הלם קרב‪ ,‬שכול‪ ,‬אלימות‪ ,‬ונפגעות תקיפה והתעללות מינית‪ ,‬עולה כי טראומה‬ ‫ותסמיני פוסט טראומה עשויים‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬להוות גם זרזים לצמיחה ולשינויים‬ ‫חיוביים באיכות החיים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Mueser, K.T., Rosenberg, S.D., Goodman, L.A., Trumbetta, S.L. (2002). Trauma, PTSD, and the course‬‬ ‫‪of severe mental illness: An interactive model. Schizophrenia Research, 53, 123-143‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Tedeschi, R.G., Calhoun, L.G. (1995). Trauma & transformation: Growing in the aftermath of‬‬ ‫‪suffering. Thousand Oaks, CA: Sage‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Tedeschi, R.G., Calhoun, L.G. (2004). Posttraumatic growth: Conceptual foundations and empirical‬‬ ‫‪evidence. Psychological Inquiry: An International Journal for the Advancement of Psychological‬‬ ‫‪Theory, 15, 1-18‬‬ ‫עד כה לא נחקרה האפשרות וההשפעה של צמיחה פוסט טראומטית בקרב אנשים‬ ‫המתמודדים הפרעות פסיכיאטריות )להלן‪ :‬מתמודדים(‪ .‬לכן‪ ,‬המחקר הנוכחי יחקור את‬ ‫האפשרות לצמיחה זו‪ ,‬בקרב אוכלוסיה זאת‪ .‬באופן ממוקד יותר‪ ,‬מחקר זה יבדוק תהליכי‬ ‫מציאת משמעות והערכת יכולת התמודדות ‪ ,‬בתהליך הצמיחה הפוסט טראומטית )למשל‬ ‫בתחומי החיים השונים כמו תחומי עניין חדשים ופיתוח קשרים חברתיים בקרב מתמודדים(‪.‬‬ ‫מתוך ההכרה כי ההבנה וההמשגה של תחום הצמיחה הפוסט טראומטית עשויים להוביל‬ ‫לפיתוח דרכים חדשות ויעילות יותר לקידום תהליכי שיקום‪ ,‬ההחלמה והשתלבות חברתית‬ ‫של מתמודדים‪ ,‬מחלקת המחקר של קבוצת "שכולו טוב" תשתף פעולה עם הגברת יעל מזור‪,‬‬ ‫דוקטורנטית מהחוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬ועם מנחי הדוקטורט‪ ,‬הפרופסור דיוויד רועה‬ ‫והפרופסור מרק גלקופף‪.‬‬ ‫במטרה לבצע את המחקר באופן האיכותי והמקיף ביותר ובהתאם למדיניות המחקר בקבוצת‬ ‫"שכולו טוב" מחקר זה יעמוד בכללי האתיקה המקובלים תוך שיתוף פעולה ושמירה על‬ ‫רווחתם של משתתפי המחקר‪ .‬מוסכם בזאת כי כל משתתף במחקר יקבל מהחוקרת‬ ‫הראשית תמורה של כ ‪ ₪ 35‬על השתתפותו במחקר‪.‬‬ ‫קריטריונים להכללה במחקר‬ ‫‪.1‬אנשים שחוו אשפוז‬ ‫‪.2‬אנשים שחוו תסמינים פסיכוטיים פעילים )נמצאים על הציר הפסיכו‪-‬אפקטיבי מבחינת‬ ‫האבחנה‪/‬הסימפטומים(‪.4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מאחר ובקבוצת "שכולו טוב" לא נהוג להתייחס לנושא האבחנה הפסיכיאטרית‪ ,‬או למיין אנשים לפי‬ ‫קריטריונים אלה‪ ,‬הוחלט כי מי שיהיה מעוניין להשתתף במחקר ישתתף ועל פי התשובות שיתקבלו בשאלונים‬ ‫יוחלט על ידי החוקרת אם הם עומדים בקריטריוני ההכללה או אם לאו‪.‬‬ ‫מדגם‬ ‫לחוקרת יינתן חופש מחקרי בגיוס המדגם של המחקר בארגונים שונים‪ .‬יחד עם זאת יצוין כי‬ ‫שני הצדדים שואפים כי המדגם יילקח במלואו או במרביתו מהלקוחות של קבוצת "שכולו‬ ‫טוב"‪ .‬במידה ולאחר הפיילוט )ראה סעיף מטה( יתברר כי אין מספיק מעוניינים במחקר‪,‬‬ ‫תפנה החוקרת לגופים נוספים להמשך גיוס‪ ,‬לצד המשך הגיוס השוטף בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬ ‫במקרה שהמדגם יורכב ממשתתפים ממספר ארגונים‪ ,‬ניתוח הממצאים לא יכלול השוואה בין‬ ‫ארגונית‪ .‬בנוסף‪ ,‬לקבוצת "שכולו טוב" תינתן גישה לממצאי עבודת הדוקטורט על מנת ללמוד‬ ‫אותם ולקדם התערבויות בתחום הצמיחה הפוסט טראומטית במידת הצורך‪.‬‬ ‫פיילוט‬ ‫שיתוף הפעולה יחל בפיילוט של כחודשיים מיום תחילת המחקר שבו יגויסו כ ‪ 30‬משתתפים‪.‬‬ ‫לאחר הפיילוט ייערך סיכום ביניים של תהליך הגיוס ותתקבל החלטה לגבי אופן המשך הגיוס‬ ‫איסוף הנתונים‪.‬‬ ‫אבני דרך לשיתוף הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אישור הצעת המחקר וקבלת אישור רשמי מוועדת האתיקה‬ ‫‪ .2‬פגישות עם מנהלי שיקום אזוריים להסבר על המחקר ומטרותיו‪.‬‬ ‫•‬ ‫פגישה עם מנהלי שיקום תחומיים‬ ‫•‬ ‫פגישה עם מנהלי התחומים‬ ‫•‬ ‫יצירת קשר עם מנהלי היחידות בשטח על פי הנחיות כל תחום‪.‬‬ ‫‪ .3‬איתור וגיוס משתתפים )‪(N=160‬‬ ‫‪ .4‬איסוף נתונים אשר יתקיים במיקום על פי בחירת המתמודד‪ -‬יעד‪ :‬בתוך שנה סיום איסוף‬ ‫נתונים‬ ‫‪ .5‬שיתוף בממצאי מחקר הדוקטורט הרלוונטיים לעשייה של קבוצת שכולו טוב‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .6‬פרסום ממצאי המחקר ע"י החוקרת‪ 6‬בעבודת הדוקטורט שלה‪.‬‬ ‫‪ .7‬מוסכם כי החוקרת תשאף לפרסם את ממצאי המחקר בכתבי עת שפיטים אולם סעיף זה‬ ‫אינו מחייב או מהווה תנאי לשיתוף הפעולה בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שימוש או פרסום של המחקר וממצאיו ידרוש אישור מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוקרת ומנחיה‪ .‬כמו כן שמותיהם‬ ‫של החוקרת ומנחיה יופיעו במקרה של פרסום‪/‬שימוש בממצאי המחקר‪.‬‬ ‫‪ 6‬בכל פרסום של המחקר וממצאיו המחקר תוזכר התרומה של קבוצת "שכולו טוב" לביצוע המחקר‬ ‫הבהרה‬ ‫מחלקת המחקר והפיתוח של קבוצת "שכולו טוב" תסייע בקידום המחקר הנוכחי מתוך הכרה‬ ‫בחשיבותו ורצון לקדם את הידע והכלים בנושא הצמיחה הפוסט טראומטית‪ .‬אולם‪ ,‬מובהר‬ ‫בזאת כי האחראיים הבלעדיים על המחקר ותוצאותיו‪ ,‬וכן הבעלים על זכויות היוצרים של‬ ‫המחקר ותוצאותיו הנם אוניברסיטת חיפה‪,‬החוקרת הראשית וצוות המנחים שלה‪.‬‬ ‫בהצלחה רבה לכולנו!‬