‫מעגל הלמידה החווייתית‬ ‫נאסף ועובד ע"י ליבת שרון קטלר‪ ,‬עמותת אתגרים‬ ‫במסגרת של פעילות תהליכית יש צורך במעגל של למידה חיובית תוך חיזוקים והפנמה על‬ ‫מנת שמה שקורה בפעילות האתגרית יצא אל מעבר לגבולות הפעילות ויעצים את הפרט‬ ‫בעוד חלקים של חייו‪ .‬קונספט מעגל הלמידה שפיתח דיויד‪-‬קולב‬ ‫(‪)Kolb, 1974‬‬ ‫מתאר את‬ ‫תהליך הלמידה המאפיין כל למידה משמעותית‪ .‬המעגל מתחיל בהתנסות פעילה‪ ,‬עליה‬ ‫מתבצע עיבוד רפלקטיבי – שחזור‪ ,‬המשגה והכללה של ההתנסות לעקרונות רחבים יותר‪,‬‬ ‫והעברה של הלמידה – "מה ניתן לקחת" – אל ההתנסות הבאה‪.‬‬ ‫בסדנאות השטח אנו מבצעים צעד נוסף‪ ,‬ומעבירים את הלמידה מן החוויה הסדנאית אל‬ ‫העולם האמיתי של המשתתפים‪ .‬כך ניתן למשל להתנסות בהובלת עזים וללמוד‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬על‬ ‫מנהיגות ועבודת צוות‪ .‬מעגל הלמידה יכול לשמש כשלד לעיבוד של כל אירוע בשטח – מקרה‬ ‫מזדמן במהלך טיול‪ ,‬או תרגיל מתוכנן בסדנת שטח‪ .‬בתהליך העיבוד המנחה מסייע‬ ‫למשתתפים "לתרגם את החוויה" וליצור את הקשר בין הפעילות להזדמנות ללמידה‪.‬‬ ‫השאלות האופייניות על פי מעגל הלמידה בונות את הרצף של "מה היה?" (שחזור) "אז‬ ‫מה?" (המשגה והכללה)‪ ,‬ו‪"-‬מה עכשיו?" (העברה ) ‪.‬‬ ‫קביעת מטרות‬ ‫ויעדים‬ ‫סיכום ויציאה‬ ‫אל‬ ‫"מה הלאה"‬ ‫שיקוף של "מה‬ ‫היה" ועיבוד‬ ‫החוויה עם‬ ‫הקבוצה‬ ‫מתן משימה‪/‬‬ ‫תרגיל‬ ‫תצפית על‬ ‫הקבוצה בזמן‬ ‫התרגיל‬ ‫פעילות הרצף מאפשרת חוויות מעגליות ולא רק ליניאריות‪ .‬כאשר חלה חזרה על נושאים‬ ‫מוכרים ותוך כדי הצגת נושאים חדשים באופן הדרגתי‪ ,‬ניתנת למשתתפים אפשרות להרחיב‬ ‫את רפרטואר התגובות שלהם‪ ,‬מתאפשרת הכרות לעומק עם משתתפים אחרים ומודעות‬ ‫לעצמם‪.‬‬ ‫שלב ראשון ‪ -‬קביעת מטרות ויעדים‬ ‫למידה אתגרית ‪ -‬קביעת מטרות‬ ‫בחירת יעדים‬ ‫התאמת רמת האתגר‪.‬‬ ‫קביעת המטרות מתייחסת למיצוי הפוטנציאל של המשתתף ובעצם מגדיר לנו לאן אנחנו‬ ‫רוצים להביא אותו‪ .‬מטרה הינה כוון אשר מתקדמים אליו שהיא צריכה להתאים לאוכלוסיה‬ ‫שאנחנו מדריכים‪ .‬חשוב ל זכור כי הדרך אל מטרה אינה תמיד ישרה ואנחנו יכולים לכוון‬ ‫לכמה מטרות במקביל‪.‬‬ ‫יעדים הם מדד אמיתי ומוחשי שאפשר לראות האם הצלחנו להגיע אליו‪ .‬היעד נקבע בכדי‬ ‫לאפשר התקרבות אל המטרה‪ .‬בכדי שנצליח לקרב את הקבוצה אל המטרה‪.‬‬ ‫"אתגר" הוא מושג מרכזי למדי ברוב סדנאות השטח‪ ,‬ומופיע בהטיות כאלה ואחרות בשמות‪,‬‬ ‫כותרות ותיאורים של פעילויות שטח רבות‪ .‬מול קהל היעד של הסדנאות‪ ,‬מושג האתגר קשור‬ ‫בדרך כלל לקושי הפיזי או המנטאלי של התרגילים‪ ,‬או לרמת האטרקטיביות של הפעילות‪.‬‬ ‫מה שמתואר ונתפש כ"אתגרי" ו"מאתגר" הם בדרך כלל תרגילי גובה או תרגילים הדורשים‬ ‫מאמץ פיזי מובהק ובעל ניראות גבוהה‪ .‬אין ספק שפעילויות כאלה כוללות אתגר אישי ברור‬ ‫ונראה לעין‪ ,‬אך האם זו אכן מהותו של האתגר בסדנאות השטח?‬ ‫למושג האתגר יש לפחות שתי משמעויות (שמופיעות אפילו בהגדרות מילוניות שונות של‬ ‫אותה המילה)‪ .‬המשמעות המקובלת הנ"ל מתייחסת לאתגר כאל משימה הדורשת השקעת‬ ‫מאמץ חריג; אולם‪ ,‬המשמעות השנייה של האתגר הוא גירוי להתמודדות (מכאן נגזר גם‬ ‫הפועל לאתגר – ‪ ) to challenge‬וזוהי המשמעות העמוקה והחשובה יותר של המושג‪ .‬הרי‬ ‫לא כל קושי הוא אתגר‪ ,‬וגם לא כל משימה הדורשת מאמץ חריג‪ .‬מה שהופך קושי לאתגר‬ ‫הוא הבחירה – הרצון להתמודד עם המשימה ועם הקושי‪ ,‬ולהתגבר עליהם‪.‬‬ ‫הנחת היסוד של הלמידה מאתגרים היא כי התמודדות עם אתגרים מקדמת התפתחות‬ ‫אישית ברמות הקוגניטיביות‪ ,‬הבין‪-‬אישיות והתוך‪-‬אישיות‪ .‬על מנת ללמוד דברים חדשים‪ ,‬יש‬ ‫לקחת סיכונים ולצעוד מחוץ לאזור המוכר והנוח‪ .‬ההתמודדות הזו איננה תמיד נוחה – היא‬ ‫צפויה להיות מלווה בחוסר נוחות הנובע מן הבלתי ידוע והבלתי מוכר‪ .‬מול האתגרים‬ ‫החדשים ניתן להתבסס על ידע ומיומנויות קיימים‪ ,‬אך אלו אינם מספיקים – נדרש גם פיתוח‬ ‫של יכולות חדשות – וכך מתרחשת הלמידה‪.‬‬ ‫לאור תפישה זו של מושג האתגר‪ ,‬ברור כי אתגר איננו קשור רק לקושי הפיזי של התרגיל‪,‬‬ ‫אלא להתמודדות עם כל דבר שאיננו ברפרטואר ההתנהגות השגור והידוע‪ .‬האתגר הקבוצתי‬ ‫איננו דווקא ההתמודדות עם המשימה ‪ -‬מעבר מכשול או פיתרון בעיות ‪ -‬אלא בהתמודדות‬ ‫עם הדינאמיקה הקבוצתית במהלך המשימה‪ .‬האתגר האישי של משתתף עשוי להיות‬ ‫בהתמודדות עם גובה‪ ,‬עבודה בעיניים עצומות או חוסר נוחות פיזית‪ ,‬אך באותה מידה הוא‬ ‫יכול להיות התמודדות עם מתן אמון בחברים‪ ,‬דיבור מול הקבוצה‪ ,‬קבלה של ההחלטה‬ ‫הקבוצתית וכיו"ב‪.‬‬ ‫שלב שני – העברת התרגיל‬ ‫התרגיל האתגרי בנוי נכון כשהוא מאתגר את המשתתפים בו‪ .‬תרגיל קל מדי אינו מספק את‬ ‫המצע הדרוש ללמידה ואילו תרגיל קשה מדי יכול ליצור התכנסות וחרדה אשר ימנעו צמיחה‬ ‫של המשתתפים‪ .‬לפני תחילת התרגיל כל ההוראות של המשימה‪/‬תרגיל צריכים להיות‬ ‫ברורים לחלוטין למשתתפים‪ .‬בעבודה עם אוכלוסיות של צרכים מיוחדים חשוב במיוחד‬ ‫להתאים את רמת ההסברים לקבוצה ולוודא שאכן הבינו את מה שמתבקש מהם תוך מתן‬ ‫תמיכה מלאה‪.‬‬ ‫שלב שלישי ‪ -‬תצפית‬ ‫שלב התצפית הוא חיוני בכל סוג של חוויה לימודית התנסותית‪ .‬האם המשתתפים עמדו‬ ‫באתגר או עקפו אותו מה היו נקודות החוזק שלהם בתרגיל ומה היינו רוצים להאיר‪/‬להעצים‬ ‫בהם בעקבות הצלחת התרגיל‪.‬‬ ‫שלב רביעי ‪ -‬שיקוף ועיבוד‬ ‫באופן הכללי ביותר ניתן להגדיר למידה התנסותית ככל מה שאדם לומד בדרך של התנסות‬ ‫פעילה ולמידה מן ההתנסות‪.‬‬ ‫אם להשתמש בדוגמא שחוקה אך יעילה‪ ,‬ניתן לומר כי יש שתי דרכים עיקריות ללמידה‪" :‬אם‬ ‫נרצה ללמד ילד שחשמל זה מסוכן‪ ,‬יש שתי אפשרויות – הראשונה‪ :‬להושיב את הילד בכיתה‬ ‫מול הלוח‪ ,‬להסביר לו על וולטים‪ ,‬אמפרים‪ ,‬וההשפעה הפיזיולוגית של זרם החשמל על גוף‬ ‫האדם; והדרך השנייה – "שתי אצבעות בשטקר‪."...‬‬ ‫מהי הדרך היותר‪-‬אפקטיבית ללמידה? למידה שמתחילה בהתנסות חווייתית ("שתי אצבעות‬ ‫בשטקר") היא אפקטיבית יותר‪.‬‬ ‫ברמה הפחות פשטנית‪ ,‬ברור כי למידה שמתבססת רק על חוויה חושית איננה מושלמת‪.‬‬ ‫ההתנסות הרגשית יוצרת זיכרון חזק של התנהגות ותגובה‪ ,‬אבל לא של ידע מופשט‬ ‫והצהרתי‪ .‬הלמידה ההתנסותית המושכלת מנסה בעצם לשלב את שתי דרכי הלמידה –‬ ‫להתחיל מהתנסות חוויתית ורגשית‪ ,‬ולעבד אותה ללמידה עיונית‪ ,‬רציונאלית ומושכלת‪ .‬או‬ ‫בדוגמא הקיצונית שכבר הזכרנו – להתחיל עם "שתי אצבעות בשטקר"‪ ,‬ואז לדבר על‬ ‫וולטים‪ ,‬אמפרים וההשפעה הפיזיולוגית של זרם חשמלי על גוף האדם‪.‬‬ ‫עיבוד של החוויה האתגרית‪:‬‬ ‫שלב העיבוד מלווה את המפגש האתגרי‪ .‬הסבר מילולי של החוויה והיזון חוזר על ביצוע‬ ‫המשימה שהוצבה ע" י הקבוצה מאפשרים לחניך לרכוש כלי שבו יוכל להשתמש בעתיד‪.‬‬ ‫עיבוד מודל של החוויה האתגרית מאפשר לחניך להשליך את הנלמד לכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫מטרת העיבוד היא לחשוף את החניך למגוון אפשרויות פעולה ותגובה‪ ,‬שיאפשרו לו לשנות‬ ‫בכוחות עצמו את עמדותיו באופן תמידי על מנת להסתגל למצבים חדשים‪.‬‬ ‫דגשים לעיבוד מוצלח‬ ‫‪.1‬‬ ‫שיקוף של הצופה על פעולות הקבוצה – בלי שיפוטיות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫שחזור – המנחה משחזר עם הקבוצה מה שהיה בפעילות ‪ -‬מתן זמן ומקום‬ ‫לביטוי החוויה‪ -.‬תן למשתתף להציף את החוויה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫למידה – מה אפשר לשנות ולשמור ממה שהיה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫העברה – מה אפשר לקחת לחיים האמיתיים‪ ,‬כדאי לתת דוגמאות של‬ ‫סיטואציות מחיי היום יום‪.‬‬ ‫החוויה האתגרית היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬חוויה בעלת איכות וייחוד‪ ,‬משום שהיא מאפשרת למשתתפים‬ ‫בה גמישות‪ ,‬רגישות‪ ,‬צורך ומוכנות להבין את המתרחש ולהכליל אותו מעבר לתופעה בודדת‬ ‫שבה התנסה‪ .‬העיבוד מעביר את הפעילות מרמה של חוויה לרמה של הבנה וגדילה‪.‬‬