חוברת מגנ"ט
מגנ”ט עידוד פיתוח טכנולוגיה גנרית והגברת שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה הפקה :לפ"מ מו“פ -הכוח לצמוח www.moital.gov.il/madan.htm מו“פ -הכוח לצמוח www.moital.gov.il/madan.htm תוכן העניינים דבר המדען הראשי2 .......................................................................................................................... דבר מנהל מגנ“ט3 ............................................................................................................................. מדוע לפנות למסלולי הסיוע של מגנ“ט4 ....................................................................................... מגנ“ט – תיאור כללי 5 ........................................................................................................................ תיאור מסלולי מגנ"ט6 ....................................................................................................................... מאגד מגנ"ט 6 ........................................................................................................................................................................ איגוד משתמשים7 ............................................................................................................................................................... מגנטון8 ....................................................................................................................................................................................... נופר 9 ........................................................................................................................................................................................... קמי“ן10 ......................................................................................................................................................................................... סיפורי הצלחה 11 .................................................................................................................................. מגוון תכניות לשכת המדען הראשי -תרשים38 .............................................................................. תוכן העניינים 1 דבר מנהל מגנ“ט דבר המדען הראשי נכבדיי, חדשנות ויזמות הן עמודי התווך של המשק הישראלי ומקור ההובלה שלו בשוקי העולם. דווקא בתקופה זו ,שבה רבות ממדינות המערב נמצאות במשבר כלכלי עמוק ,ומקורות המימון הולכים ופוחתים ,עידוד המחקר והפיתוח )מו"פ( הוא המפתח להמשך הצמיחה במשק ולשמירה על היתרון היחסי של התעשייה הישראלית. לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה -הגוף המרכזי התומך במו"פ בישראל -גאה לספק קשת רחבה של תכניות לקידום יזמות טכנולוגית ,שמטרתן לשמור על היתרון התחרותי של התעשייה הישראלית בעולם. מסלולי הסיוע של "מגנ"ט" הם חלק מתכניות אלה .הם מציעים תמיכה במעבר ממחקר בסיסי ,המבוצע באקדמיה או במכוני מחקר רפואי ,למחקר יישומי בעל שימושים מסחריים. מסלולי התמיכה של מגנ"ט מציעים שיתופי פעולה ייחודיים בין קבוצות מחקר באקדמיה לבין חברות מובילות בתעשייה ,המולידים פיתוחים חדשניים ופורצי דרך. הנגשת העושר המחקרי הקיים באקדמיה לשימוש בתעשייה מסייעת לשני הצדדים להפוך ידע אקדמי למסחרי .היא מסייעת לחברות לעסוק במו"פ איכותי לטווח ארוך ולפתח מוצרים עתידיים ,אשר יקנו לחברות יתרון בשוק התחרותי ויתרמו למיצובה של ישראל כמדינה בחזית הטכנולוגית העולמית .קשה לדמיין פלטפורמה אחרת שבה עשוי להתקיים מפגש כה ייחודי בין התעשייה לאקדמיה ,מפגש שממצה את יכולות כל הצדדים להשיג פיתוחים בעלי פוטנציאל כלכלי .התמיכה הכספית הניתנת כמענק ופטורה מהחזר תמלוגים מהווה מקפצה נוספת להשקעה במו"פ. בשנת 2011החלה לפעול בלשכת המדען הראשי תכנית "קמין" המעודדת מחקרים יישומיים נבחרים באקדמיה ,שטרם הבשילו לכניסת גורמים עסקיים .פעילות התכנית מתקיימת במעבדות של מוסדות המחקר ,ואת המימון המשלים לסיוע של לשכת המדען הראשי מספק מוסד המחקר עצמו .כך יצרנו שלב מקדים עוד יותר של עידוד המעבר בין מו"פ אקדמי ליישומי. ב 2012-אנו מתעתדים להעמיק את התמיכה בפרויקטים הקיימים וכמובן לסייע ביצירת שיתופי פעולה נוספים במסגרות מגנ"ט השונות .אני מזמין חברות ויזמים מכל קשת התעשייה לקחת חלק בהצלחה וליהנות ממסלולי התמיכה הייחודיים ,שלשכת המדען הראשי מעמידה לרשות התעשייה הישראלית. בברכה, אבי חסון, המדען הראשי יצירתיות ,רוח יזמית ,מחקר מדעי איכותי וידע עסקי הם גורמי המפתח להצלחות מסחריות. כשרעיון חדשני בעל פוטנציאל מסחרי מועשר בידע מחקרי לביסוסו ,הוא עשוי להביא לפיתוח מוצר עסקי חדש ,ייחודי ובעל יתרונות בשוק תחרותי .ככל שיתקיימו יותר מפגשים מסוג זה ,כך צפוי להתחזק כושר התחרות של חברות תעשייתיות ,ועקב כך כושר התחרות של המשק הישראלי כולו. מתוך ראייה זו לשכת המדען הראשי מפעילה את מסלולי הסיוע של "מגנ"ט" .מסלולים אלה מסייעים לאנשי אקדמיה להפוך את תוצרי המחקר הבסיסי ליישומיים ומציעים נקודת מפגש ייחודית בין חברות מובילות בתעשייה ובינן לבין קבוצות מחקר באקדמיה, חיבור שלא היה יכול להיווצר ללא מסגרת מכוונת .שיתופי פעולה ייחודיים אלה תורמים למיצוי טוב יותר של פוטנציאל הידע המחקרי הקיים באקדמיה ולניצולו ליישומים ממשיים בתעשייה. המענק הכספי מטעם המדינה ,שאינו מחויב בהחזר תמלוגים ,מפחית באופן משמעותי את רמת הסיכון הכרוכה בפרויקטים טכנולוגיים ,והוא מהווה קרקע נוחה לפיתוחים משותפים פורצי דרך. פסיפס טכנולוגיות העבודה המשותפת של חברות הפועלות בגומחות משלימות או משיקות ,המתקיימת בחלק העיקרי של מסלולי מגנ"ט ,מאפשרת לחלוק ידע ,ניסיון ומיומנויות ,וכך כלל המשתתפים נהנים מפסיפס רחב של טכנולוגיות ומערך מוסף ,שאין לו אח ורע במסלולי תמיכה אחרים במשק. ייחודה של הפעילות במסגרת מסלולי מגנ"ט ,פרט לסינרגיה בין חברות בתעשייה ובינן לבין האקדמיה ,הוא היכולת לעסוק במו"פ ארוך טווח בתחומים בעלי חשיבות בשוק העולמי .תכניות מגנ"ט מתמקדות במו"פ תשתיתי המאפשר פיתוח מוצרים עתידיים מוטי יצוא מתוך ראייה ארוכת טווח אל עבר עתיד התעשייה הישראלית. הטכנולוגיה של היום היא העתיד של מחר ,והשקעה במו"פ לטווח הארוך משפרת את כושר התחרות של ישראל ושומרת על הישגיה בשווקים הבין-לאומיים ,שבהם יש לה יתרון יחסי. הצלחות לאורך השנים במשך כל שנות הפעילות של תכניות מגנ"ט ,שבהן נטלו חלק כ 250-חברות תעשייתיות בישראל וכל מוסדות המחקר האקדמיים במדינה ,נרשמו הישגים מרשימים במגוון תחומים טכנולוגיים ,בהם -ביוטכנולוגיה ,אלקטרוניקה ,מיקרואלקטרוניקה ,כימיה ,תקשורת ,תוכנה ואחרים. סקרים שערכנו בשנים האחרונות מצביעים על שביעות רצון גבוהה מתכניות מגנ"ט ,הן של החברות התעשייתיות והן של חוקרים באקדמיה ושל חברות היישום המייצגות אותם. שביעות הרצון מתבטאת בעיקר בערך המוסף של שיתופי הפעולה הייחודיים ובאפשרות לקיים פעילויות מו"פ שספק אם היו מתבצעות ללא התמיכה והעידוד של מגנ"ט. בחוברת זו מתוארים בקצרה המסלולים השונים שנותנים יחד מענה מיטבי לצורך בפיתוח המבוסס על ידע רב-תחומי בפיתוח תשתיתי ,שישמש קרקע לפיתוח עבור חברות רבות בתחומים שונים ,ולצורך בסגירת הפער בין מחקר בסיסי ליישומי .כמו כן קיבצנו בה מדגם של סיפורי הצלחה של משתתפים בתכניות מגנ"ט השונות. אנו מזמינים את החברות בתעשייה ואת החוקרים באקדמיה לקחת חלק בפיתוחים טכנולוגיים עתידיים וליצור יחד שלם הגדול מסכום חלקיו .דלתנו פתוחה לייעוץ בכל שלב, וצוות ִמנהלת מגנ"ט ישמח לעמוד לרשותכם ולסייע. בברכה, אילן פלד, מנהל מגנ"ט 2 דבר המדען הראשי דבר מנהל מגנ"ט 3 תכניות מגנ“ט -פיתוח שבו השלם גדול מסכום חלקיו מסלולי מגנ"ט מציעים למנהלי מו"פ מספר יתרונות בולטים שאינם קיימים במסגרות תמיכה אחרות מדוע לפנות למסלולי הסיוע של מגנ“ט תנאי מימון ייחודיים ועדיפים מקבל המענק פטור מתשלום החזר תמלוגים אפשרות לעיסוק במו"פ רב-שנתי ) 2-5שנים( תשתית תכניות מגנ”ט מאפשרת שיתוף פעולה פורה בין חברות בתעשייה באקדמיה תשתית המאפשרת שיתוף פעולה בין חברות בתעשייה לבין קבוצות מחקר איכותיות מוסדות האקדמיה זוכים אף הם לערך מוסף משיתוף הפעולה עם חברות בתעשייה: מימון מחקר יישומי שאינו מתאים לקבלת תמיכה במסגרת קרנות קיימות שילוב ייחודי בין חברות שונות ובין התעשייה לאקדמיה יוצר שיתופי פעולה פוריים תכניות ”מגנ“ט“ )מחקר ופיתוח גנרי טכנולוגי( הן חלק ממסלולי הסיוע של המדען הראשי לקידום התעשייה הישראלית ,והן מציעות שילוב ייחודי בין התעשייה לאקדמיה לשם יצירה של שיתופי פעולה פוריים. מגנ“ט החל לפעול בשנת ,1994ועם השנים נוצרו בו המסלולים :מאגד ,איגוד המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ,מגנטון ,נופר וקמין. המסלולים השונים במגנ“ט מאפשרים עיסוק במו“פ גנרי ארוך טווח ויוצרים סביבת עבודה תומכת .שיתוף הפעולה בין החברות השונות ,שיעורי מענק גבוהים יחסית ופטור מהחזר תמלוגים מהווים עבור חברות עסקיות מכל קשת התחומים בתעשייה תכנית אטרקטיבית ביותר להכנת תשתית לפיתוח מוצרים עתידיים ,שעשויים להקנות לחברה ישראלית יתרון בשוק הגלובלי .עבודה עם קבוצות מחקר מובילות באקדמיה יוצרת תשתית טכנולוגית חזקה המהווה בסיס לצמיחה ופותחת גם בפני קבוצות המחקר הזדמנות להפוך ידע מחקרי לשימוש מסחרי. חיזוק התשתית הטכנולוגית במדינה שומר על היתרון הטכנולוגי ארוך הטווח של התעשייה הישראלית בתחרות העזה בשווקים הגלובליים .היתרון הטכנולוגי נשמר וגדל באמצעות תמיכה בפיתוח של תשתיות טכנולוגיות גנריות המשמשות פלטפורמה לפיתוח של מוצרים טכנולוגיים עתידיים. בראש המירוץ הטכנולוגי ישראל ניצבת בחזית הטכנולוגית במבחר תעשיות בין-לאומיות ,בהן תעשיית האלקטרוניקה, הביטחון והביוטכנולוגיה .השקעה רציפה וארוכת טווח בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות הכרחית לשגשוגה ולהעצמתה של התעשייה הישראלית .בכל מירוץ טכנולוגי מסוג זה המו“פ הוא שלב קריטי ,ובאמצעותו ידע תאורטי קורם עור וגידים והופך למוצר נסחר. עם זאת ,השקעה במו“פ ארוך טווח מצריכה משאבים רבים וטומנת בחובה סיכון גדול, שפעמים רבות הם מעל ומעבר ליכולות של חברות עסקיות .מו“פ איכותי מצריך ידע וגישה למחקרים ,שלא תמיד נמצאים בידי החברות .הצורך במו“פ מחד גיסא והעול התקציבי והסיכון מאידך גיסא הם שהובילו את לשכת המדען הראשי להקים את מנהלת מגנ“ט, שתפקידה לקדם את המחקר והפיתוח של טכנולוגיות פורצות דרך באמצעות יצירה של שיתופי פעולה בין חברות תעשייתיות ובינן לבין האקדמיה. במנהלת מגנ“ט קיימים מספר מסלולי סיוע ,אשר הבסיס המשותף לכולם הוא עידוד שיתופי הפעולה הללו במטרה להעצים את הידע החדשני הקיים ואת פוטנציאל יישומו בתעשייה .שיתופי פעולה אלה מעודדים ומעצימים את היכולות של כל שותף להיות מוביל בתחומו ,ויחד הם תורמים להשגת תוצאות טכנולוגיות ,שבלתי אפשרי היה לכל שותף להשיגן בנפרד. חשיפת החוקרים לצורכי התעשייה המאפשרת התאמה של העבודה המחקרית ליישומה בפועל הכשרת סטודנטים לעבודת מחקר יישומית בתחומי תעשייה מגוונים ופתיחת שער להשתלבותם בחברות מובילות במשק הישראלי רכישת ציוד הנחוץ להתפתחות מחקרית ויישומית 4 מדוע לפנות למסלולי הסיוע של מגנ“ט מגנ“ט – תיאור כללי 5 מגנ"ט מסלולי תיאור טקסט כלשהו פרק או כותרת של מאגד מגנ"ט איגוד משתמשים ■ מטרות ■ מטרות מסלול הדגל של מגנ"ט הוא תכנית המאגדים היוצרת איחוד בין חברות בתעשייה לקבוצות מחקר במסגרת חזון משותף :פיתוח אבני בניין טכנולוגיות לדור המוצרים הבא .מטרתו לסייע בפיתוח טכנולוגיות גנריות בתחומים בעלי חשיבות בשוק העולמי ,תחומים שבהם יש לתעשייה הישראלית יתרון יחסי .העובדה כי מדובר בטכנולוגיה גנרית מאפשרת חלוקת ידע ושיתוף פעולה בין החברות הפועלות באותה תעשייה ,סינרגיה שהיה קשה לקיים בדרך אחרת .חלוקת הידע מתבצעת כך :כל גוף מעניק לשאר החברים במאגד רישיון שימוש בידע המפותח ללא תמורה על מנת למצות את הערך המוסף במאגד ולהשיג באמצעותו יתרון בשוק הבין-לאומי. העיסוק בטכנולוגיות חדשניות אינו מחייב פיתוח עצמי בכל מחיר ,ויש טכנולוגיות שאפשר לקלוט ולהטמיע מבלי "להמציא את הגלגל מחדש" .מטרת איגוד המשתמשים הינה לאחד מספר חברות תעשייתיות לעמותה עצמאית לשם הפצה והטמעה של טכנולוגיות גנריות. שיתוף הפעולה באיגוד המשתמשים מאפשר חלוקת מאפשר חלוקת ידע ומיומנויות ולמידה מניסיונן של החברות השותפות בתכנית. הטמעת הטכנולוגיות מתאפשרת בפעילות משותפת של חברי האיגוד המקיימים פגישות, סדנאות וסמינרים או לחלופין מקימים מתקן הדגמה משותף לבדיקות של תוצרי מו"פ. ■ מה מקבלים השותפים בתכנית? ■ מה מקבלים השותפים בתכנית? שיעור המענק הניתן במסגרת המאגד הוא עד 66%מהתקציב המאושר לחברה תעשייתית ועד 80%מהתקציב למוסד המחקר .מסגרת זמן הפעילות נעה בין שלוש לחמש שנים במטרה לאפשר תהליך מו"פ ארוך טווח. התמיכה ניתנת לאיגוד ולא כתמיכה נפרדת לחברות השותפות בו .התמיכה מסייעת לביצוע פעילויות הנוגעות לחשיפה לידע משותף ולפרויקטים בעלי עניין לכמה חברים באיגוד. מקבלי המענק במסגרת המאגד פטורים מהחזר תמלוגים. ■ למי מתאימה התכנית? לתכנית פונות חברות בתעשייה הישראלית שמבצעות מו"פ לפיתוח מוצרים תחרותיים ובד בבד מעוניינות לפתח גם טכנולוגיות חדשניות ,שעל בסיסן יהיה אפשר לפתח דור חדש ומתקדם של מוצרים .כמו כן פונות לתכנית קבוצות מחקר אקדמיות המעוניינות לקדם מחקר יישומי ,לשתף פעולה עם התעשייה וללמוד את צורכי השוק. התמיכה הכספית ארוכת הטווח ,הפטור מהחזר תמלוגים ,אספקת הציוד הנחוץ ויצירת שיתופי פעולה בין חברות תעשייתיות מובילות לאקדמיה – כל אלה מהווים קרקע נוחה ובטוחה לפיתוח של טכנולוגיות פורצות דרך ,מקנים לכל המשתתפים במאגד יתרון תעשייתי ותורמים לכלל המשק בישראל. שיתוף הפעולה מאפשר חלוקת ידע ומיומנויות ולמידה מניסיונן של החברות השותפות בתכנית שיעור המענק הניתן במסגרת התכנית הוא עד 66%לתקופת פעילות של עד שש שנים. מעבר לתקופה זו על חברי האיגוד להשלים באמצעות דמי חבר את המימון המשלים לכיסוי של כלל הוצאות האיגוד. ■ למי מתאימה התכנית? לתכנית פונות חברות העוסקות במו"פ ומעוניינות לשתף פעולה עם חברות אחרות בתעשייה ,העוסקות בתחומים משלימים או מתחרים בהטמעת טכנולוגיות הניתנות לרכישה על בסיס ידע משותף. החברות המשתתפות בתכנית פטורות מתשלום החזר תמלוגים בגין כספי המענק המועברים לאיגוד. פיתוח טכנולוגיות גנריות בתחומים בעלי חשיבות בשוק העולמי 6 תיאור מסלולי מגנ"ט תיאור מסלולי מגנ"ט 7 שיתוף פעולה ייחודי בין חברה ישראלית לקבוצת מחקר אקדמית מגנטון נופר ■ מטרות ■ מטרת "מגנטון" היא לעודד העברת טכנולוגיה שפותחה באקדמיה לשימוש בתעשייה על ידי יצירת שיתוף פעולה בין חברה ישראלית לקבוצת מחקר אקדמית .שיתוף הפעולה חושף את החברה התעשייתית להישגי מחקר הרלוונטיים לתחום פעילותה ומסייע לקבוצת המחקר להפוך פיתוח אקדמי ליישום מסחרי .במסגרת מגנטון מתבצעת הוכחת היתכנות טכנולוגית להישגי המחקר האקדמי במטרה לפתח בתום הפרויקט מוצר בעל פוטנציאל כלכלי הנשען על חדשנות טכנולוגית .מסגרת מגנטון מאפשרת לחברה סביבה נוחה לבדיקת פוטנציאל המסחור של הטכנולוגיה ,מסגרת שבלעדיה הייתה החברה מתקשה לעמוד בתהליך ממושך הטומן בחובו סיכון רב וחוסר ודאות. מסלול "נופר" נועד לגשר על הפער בין הידע הנמצא באקדמיה לבין צורכי התעשייה בפועל .כל הפעילות במסגרת תכנית נופר נעשית באקדמיה ,אך היא מלווה בתמיכה של חברה תעשייתית הצופה פוטנציאל עסקי להישגי הפרויקט .התכנית מעניקה תמיכה במחקר היישומי באקדמיה ,וכך היא תורמת להגברת הפוטנציאל הכלכלי הגלום בעולם האקדמיה לתעשייה בישראל ,פוטנציאל שמתבטא בסופו של דבר בצמיחה כלכלית למשק. ■ מה מקבלים השותפים בתכנית? שיעור המענק הניתן במסגרת מגנטון הוא עד 66%מהתקציב המאושר ,והוא מוגבל לסכום מרבי של 3.4מיליון ש"ח .במסגרת התכנית על החברה להשלים את מימון הפעילות של קבוצת המחקר )עד .(100%מסגרת זמן הפעילות בתכנית מגנטון היא עד 24חודשים. מקבלי המענק פטורים מתשלום החזר תמלוגים. ■ למי מתאימה התכנית? לתכנית פונות חברות בתעשייה הישראלית המעוניינות לקלוט טכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה ונדרשות לפתח מוצר או לשפר מוצר קיים על בסיס מחקרים עדכניים ורלוונטיים לתחום פעילותן .בתום הפרויקט והוכחת ההיתכנות הטכנולוגית שמורה לחברות ההחלטה אם להמשיך בתהליך עצמאי של פיתוח מוצר מסחרי מהמחקר שבוצע במשותף .לתכנית פונות גם קבוצות מחקר אקדמיות המעוניינות לבצע מחקר יישומי בשיתוף פעולה עם חברה מובילה הכמהה לטכנולוגיה רלוונטית. תנאי הסף של התכנית דורשים כי הטכנולוגיה המוצעת תהיה קיימת ברמה מעבדתית במוסד המחקר קודם להגשת הבקשה .התכנית אף דורשת כי המחקר המדובר יהיה חדשני ומקורי ,ושתהיה לו הוכחת היתכנות טכנולוגית .כמו כן על מוסד המחקר להיות הבעלים הבלעדיים של הידע החדש המיועד להעברה לתעשייה .על מנת שייצא לפועל, הפרויקט חייב לכלול תאגיד תעשייתי המגלה עניין בטכנולוגיה ,שאותו אפשר לחבר לקבוצת המחקר .על התאגיד להיות מאויש בכוח אדם בעל יכולת טכנולוגית להטמיע את הפרויקט ולהמשיך בפיתוחו ,וכן עליו להיות בעל אפשרות לממש את הפוטנציאל המסחרי הגלום בטכנולוגיה החדשה. מטרות מטרת נופר היא להגיע בתום הפרויקט לאבני דרך משמעותיות ,שיאפשרו לגורם בתעשייה לחתום עם מוסד המחקר על הסכם למסחור הטכנולוגיה .התמיכה הגבוהה של נופר בפרויקט מסייעת להפחית את הסיכון הכרוך בפיתוחו ולהגדיל משמעותית את הסיכוי להצלחה מסחרית. ■ מה מקבלים השותפים בתכנית? מחקר הנתמך במסגרת נופר זכאי למענק של עד 90%מהתקציב המאושר ועד לסכום מרבי של 500אלף שקלים .מסגרת הזמן לתמיכה במחקר היא עד 15חודשים ,והחברה המלווה משמשת שותפה בהנחיה מקצועית ובקביעה של יעדי המחקר .היא גם משתתפת במימון בשיעור של 10%מעלות הפרויקט .עם תום המחקר החברה המלווה מקבלת זכות ראשונים לנהל מו“מ על מסחור עם מוסד המחקר. מקבלי המענק פטורים מתשלום החזר תמלוגים. ■ למי מתאימה התכנית? לתכנית פונות קבוצות מחקר אקדמיות המעוניינות לבצע מחקר יישומי ראשוני ,שאינו בשל מספיק לתמיכה בתעשייה או במסגרת מסלול מגנטון. על המחקר לכלול רעיון חדש ומקורי הדורש הוכחת היתכנות טכנולוגית ,אשר יש לו מחקר בסיסי מוקדם ,ותוצאותיו ניתנות ליישום בתעשייה הישראלית .על מוסד המחקר להיות הבעלים של הידע החדש המיועד להעברה לתעשייה ,ללא גורם נוסף בעל זכות קניין על הידע .על מנת להפעיל את תכנית נופר חייבת להיות חברה תעשייתית המגלה עניין במחקר ובעלת יכולת הכוונה לפיתוח יישומים מסחריים .חברות ישראליות או גופים עסקיים )דוגמת חממות טכנולוגיות וקרנות הון סיכון( הפונים לפרויקט הם שצופים פוטנציאל עסקי להישגי מחקר מסוג זה. מסלול "נופר" מגשר על הפער בין הידע הנמצא באקדמיה לבין צורכי התעשייה בפועל 8 תיאור מסלולי מגנ"ט תיאור מסלולי מגנ"ט 9 הפעילות בקמי"ן עוסקת בתרגום של הישגי המחקר הבסיסי לטכנולוגיות בעלות עניין מסחרי קמי"ן ■ מטרות תכנית "קמי"ן" )קידום מחקר יישומי נבחר( מעודדת ביצוע מחקר יישומי באקדמיה והבאתו לשלב התעניינות מצד גורמים עסקיים עד לחתימת הסכם מסחור עם מוסד המחקר. המשך שיתוף הפעולה בין הגורם התעשייתי למוסד האקדמי יכול להתבצע באופן עצמאי או במסגרת תכנית מגנטון או חממה טכנולוגית מטעם המדען הראשי .הפעילות בקמי"ן נועדה לשמש גשר נוסף בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי ,והיא עוסקת בתרגום של הישגי המחקר הבסיסי לטכנולוגיות בעלות עניין מסחרי .המסלול מהווה שלב מקדים לתכנית נופר ,ובשונה ממנה לא מתבצע בקמי"ן חיבור לחברה ישראלית המלווה את הפרויקט ומשתתפת במימונו. ■ מה מקבלים השותפים בתכנית? המענק הניתן במסגרת קמי"ן הוא בשיעור של 90%-85%מהתקציב המאושר עד לסכום של 400אלף שקלים לשנה במסגרת זמן של 24-12חודשים. מקבלי המענק פטורים מתשלום החזר תמלוגים. ■ למי מתאימה התכנית? לתכנית פונות קבוצות מחקר באקדמיה המעוניינות לבצע מחקר יישומי המהווה המשכו של מחקר בסיסי קודם .על מוסד המחקר להיות הבעלים הבלעדיים בזכויות הקניין על הידע של המחקר הבסיסי .על המחקר להוכיח חדשנות וראשוניות בהיבט של היישום התעשייתי ,ותוצאותיו צריכות להיות ניתנות ליישום בתעשייה בארץ ולהקנות ערך מוסף גבוה לכלל המשק. סיפורי הצלחה 10 תיאור מסלולי מגנ"ט מגנ"ט-מגנטון :אינסייטק -חדר ניתוח ללא סכין שם החברה :אינסייטק פעילות עיקרית :השמדת גידולים באמצעות אנרגיה אולטרסונית ללא ניתוח שנת הקמה1999 : מספר עובדים כיום125 : מיקום :טירת הכרמל מספר שנים בתוכניות מדע"ר: 1999עד היום מוסד אקדמי שותף במגנטון: האוניברסיטה העברית מסגרת מדע"ר :קרן מו“פ, מגנטון ,שיתוף פעולה בתאגידים רב-לאומיים 12 סיפורי הצלחה מגנ"ט-מאגדים :אלביט מערכות -מתמודדת בהצלחה עם חברות בין-לאומיות אודות החברה אודות החברה והמאגדים ”אינסייטק מפתחת חדר ניתוח עתידי – ללא ניתוח“ ,לדברי ד“ר קובי וורטמן ,מנכ“ל אינסייטק. ”הטיפול מבוסס על הדמיה מגנטית ההופכת את הגוף ל‘שקוף‘ ועל אלומת גלי קול ממוקדת, שמשמידה את רקמת המטרה – הגידול – על ידי חימום מבלי לגרום נזק סביבתי“ .את הטכנולוגיה של אינסייטק אפשר לדמות למיקוד של אור השמש באמצעות עדשה :רק במוקד, שבו כל הגלים מתמזגים ,נוצר מספיק חום כדי לחרוך את הגידול תוך מזעור נזק עד מניעתו מאיברים סמוכים. "זו קונסטלציה ייחודית שלא הייתה יכולה להתרחש בכל מצב אחר“ ,תיאר אמיר מאיר ,דירקטור ומנהל מימון מו“פ וטכנולוגיות באלביט מערכות ,את פעילות המאגדים .דוד סטביצקי ,סמנכ“ל בכיר ומדען ראשי בחברה ,הסביר שאלביט ,חברה בשווי של כ 3-מיליארד דולר המתמודדת עם חברות בין-לאומיות השוות עשרות מיליארדים ,חייבת להשקיע בפיתוח טכנולוגי רחב היקף כל הזמן וליצור את הפיתוחים הללו במהירות. אינסייטק הוקמה ב 1999-ונעזרה בלשכת המדען הראשי להוכחת קיום לטכנולוגיה הפורצת דרך שלה .בשלב השני עברה החברה בסיוע לשכת המדען לאפליקציה קלינית – הסרת גידול שפיר ברחם ,שהחליף ניתוח כריתת רחם בטיפול ללא צורך באשפוז .מאז הרחיבה החברה את תחומי פעילותה לפיתוחים שיטפלו בגרורות בעצמות ,בסרטן שד ,בסרטן ערמונית ועוד. פרויקט ”מגנטון“ של לשכת המדען הראשי אפשר לאינסייטק שיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית בנושא חקר מתן תרופות מונחות משני סוגים :האחד ,החדרת תרופות רק לרקמה המטופלת באמצעות הרעדת תאי הרקמה על ידי גלי הקול – חשוב במיוחד בטיפולי מוח, שאליו קשה מאוד להחדיר תרופות בשל מחסום הדם-מח המגן עליו .הסוג הנוסף ,שבו התמקד הפרויקט ,מאפשר מתן תרופות העטופות במעטה שומני המסיס רק בטמפרטורה גבוהה .רק כאשר התרופות מגיעות ליעדן ,אלומת האולטראסאונד של אינסייטק מחממת אותן ומאפשרת שחרור התרופה .טיפול זה חיוני בתרופות רעילות לגוף ,דוגמת כימותרפיה. כמה פטנטים נרשמו בעקבות הפרויקט ,ואינסייטק ממשיכה לחקור בכיוון שפיתחה בפרויקט במטרה לפתח טיפולים חדשים בתחום. על ההצלחה מאז 2004ועד היום אינסייטק היא החברה היחידה בעולם בעלת אישור ה FDA-לשימוש בטכנולוגיה האולטרסונית .החברה ממשיכה להיעזר בלשכת המדען הראשי לקידום החזון שלה :להחליף את הניתוח בטיפול אישי לא-פולשני המאפשר למטופל לחזור לשגרת חייו במהירות” .החלום הוא להתמודד עם מחלת הסרטן -להפוך אותה למחלה כרונית שאפשר לחיות איתה“ ,הצהיר ד“ר וורטמן. שם החברה :אלביט מערכות פעילות עיקרית :פתרונות למגזר הביטחון – שו“ב ,אינטגרציה, השבחת מטוסים ועוד שנת הקמה1996 : מספר עובדים ,12,000 :אותה כמות של עובדים מועסקים על ידי החברה כקבלני משנה. מספר עובדים בתחילת העבודה עם המדע“ר :כ 2,000-איש מיקום :חיפה מספר שנים בתוכניות מדע"ר: 1996עד היום ב 2012-אנו מוצאים את אלביט מעורבת בכמה מאגדים של לשכת המדען הראשי :במאגד הסייבר ”קברניט“ לפיתוח אלגוריתמים חדשניים לתחום אבטחת מידע ותשתיות קריטיות; במאגד Cornetשבו מפתחים רדיו שיודע לחוש את סביבתו ויודע באיזה תדר ובאיזה רוחב סרט לשדר כדי שייקלט; במאגד HYSPלפיתוח גלאים רגישים שיודעים לגלות סיגנל ברמה של אלקטרון בודד; במאגד VULCANהמפתח מערכת למעקב אחר חשודים בשדות תעופה; במאגד RESCUEלהקמת רשתות תקשורת באזורי אסון; ובמאגד NESלפתרונות טכנולוגיים על בסיס .Carbon Nano-Tubes על ההצלחה מאגד מוצלח במיוחד עבור אלביט שפיתוחו הסתיים לאחרונה היה מאגד ,ISRCאשר עסק בתחום תקשורת ה .Ultra Wide Band-בזכות הידע שנרכש במאגד החברה מפתחת היום פתרון לשידור בטווחים קצרים ,דרך קירות ובין מספר גדול של גורמים בשטח” .עתה משהסתיים המאגד ,אנו נכנסים לתהליך הפיתוח והייצור“ ,סיפר סטביצקי” .המוצר יהיה מרכזי בתחום התקשורת באלביט מערכות .לא קיים מוצר כזה כיום ,ואנחנו נהיה המובילים בעולם בתחום בזכות המאגד הזה“. ”היתרון של מאגד הוא היווצרות קבוצת עבודה שאנשיה יכולים לדבר זה עם זה ,להזין הדדית זה את זה ולקדם טכנולוגיה במשותף .לולא המתכונת הזאת -החברות לא היו מדברות ביניהן“, הסביר אמיר” .אתה מחבר מדענים שתורמים ידע מחקרי ,חברות קטנות שמתמחות בנישות וחברות גדולות שיודעות לאבחן את השוק ואת הצרכים .המאגד מייצר מסגרת שבה מגדירים בדיוק מה עושים ומהי מסגרת ה ,IP-וכך נוצר מתכון שמוריד את החסמים .במאגדים כולם יודעים בדיוק לאן הולכים ומה התקציבים .יש בקרה ויש חזון משותף“. ”זה אחד הכלים החזקים שעומדים לרשותנו ליצירת מוצרים שיקדמו אותנו“ ,העיד סטביצקי וסיכם” :המאגדים מסייעים לאלביט מערכות לשמור על יתרון תחרותי במו“פ“. מסגרת מדע"ר :קרן המו“פ ,מאגד מגנ"ט ,מגנטון ,שיתופי פעולה בין-לאומיים ועוד סיפורי הצלחה 13 מגנ"ט-מאגדים :אפלייד מטריאלס ישראל -גידול של 25%במכירות החברות בעקבות המאגד אודות החברה והמאגד אודות החברה ”כשנכנסנו למאגד ,הצבנו לנו מטרות שאפתניות :לפתח דור רביעי ואוטומטי של מכונות הדמיה ללא מגע יד אדם .בדיעבד המאגד הזה הוכיח שקבוצות חזקות באקדמיה ,לצד קבוצות חזקות בתעשייה ,יוצרות יחד זהב“ .את הדברים אמר בסיפוק יורם עוזיאל ,דירקטור טכנולוגיות חדשות באפלייד מטריאלס ישראל ויו“ר מאגד מגנ"ט ,IMG4אשר פעל במסגרת תכנית המאגדים של לשכת המדען הראשי. ”אנחנו חברה תעשייתית-טכנולוגית שהתוצר שלה הוא אמנות“ ,הסביר יריב מצליח ,מנכ“ל חברת דיפ-טק העוסקת בתחום של דפוס דיגיטלי על זכוכית באמצעות דיו קרמי .הדיו הקרמי הופך בתהליך מיוחד לחלק בלתי נפרד מהזכוכית ויכול לשרוד לנצח – בכל תנאי מזג-אוויר ובכל התנאים הסביבתיים ,ובזאת ייחודיותו .הוא גם ידידותי לסביבה יותר ממוצרי דיו אחרים. במקביל פיתחה דיפ-טק גם מדפסות המסוגלות להדפיס על זכוכית ועושות שימוש בדיו הקרמי. שם החברה :אפלייד מטריאלס ישראל הרעיון ליצור מאגד ,שבו יפותח דור חדש של מכונות הדמיה לבקרה של תהליכי ייצור בתעשייה ,היה יוזמה של אפלייד מטריאלס המפתחת מערכות בקרה לתעשיית המוליכים למחצה ושל חברת אורבוטק המפתחת מערכות בקרה לתעשייה האלקטרונית .ב 2003-רתם עוזיאל ליוזמה חמש חברות נוספות ,הפועלות כולן בענף מערכות הבקרה בתחומי תעשייה שונים” .כראש המאגד באתי עם החזון ,והייתי צריך לשכנע לא מעט אנשים -גם את הבוחנים של המדען וגם את החברות עצמן ,כי לא כולן ראו את התועלת במהלך“ ,נזכר עוזיאל. פעילות עיקרית :מערכות בקרה לתעשיית המוליכים למחצה העזרה האקדמית שסיפק המאגד -חוקרים מטעם אוניברסיטת בן-גוריון והטכניון -התגלתה כמכריעה לפיתוח” .האקדמיה בעיקר פיתחה את האלגוריתם לבינה מלאכותית ,שמסנן את המרכיבים הלא חשובים מהתמונה שמתקבלת מהמכונה ,עד שקל יותר למצוא את הפגם האמיתי“ ,הסביר עוזיאל” .המחקר היה נחוץ מאוד מעבר לבקרת תהליכים ,שם הייתה פריצת הדרך של המאגד ,והוא משמש היום ליישומים נוספים כמו ניתוח הגנום האנושי ובקרה על כרטיסי אשראי“. שנת הקמה2000 : מספר עובדים בתחילת הדרך800 : מספר עובדים כיום1,000 : מיקום :פארק המדע ברחובות מאגד מגנ"טIMG4 : )דור רביעי של מכונת הדמיה( - בקרה של תהליכי ייצור במגזרי תעשייה שונים באמצעות הדמיה אוטומטית המבוססת על בינה מלאכותית שנות פעילות המאגד2008-2003 : מגנ"ט-מגנטון :דיפ-טק -טכנולוגיה שיוצרת אמנות פעילות עיקרית :דפוס דיגיטלי על זכוכית באמצעות דיו קרמי דוגמאות לתוצרי הדפוס של דיפ-טק אפשר לראות בישראל במקומות ,כגון :בית הלב בבית חולים איכילוב ,קמפוס אוניברסיטת חיפה או קניון שרונים בהוד השרון .בעולם אפשר לראות דוגמאות של הטכנולוגיה באסיה ,באירופה ,בדרום אמריקה ובצפון אמריקה .מחזור המכירות של החברה עמד על כ 15-מיליון דולר ב) 2011-לאחר גידול של כ 28%-בהשוואה לשנה הקודמת(” .החזון שלנו הוא להגיע למצב שכל זכוכית שעליה מדפיסים בעולם ,תודפס על ידי המדפסות של דיפ-טק והדיו שלנו“ ,הצהיר מצליח. שנת הקמה2005 : על ההצלחה שם החברה :דיפ-טק מספר עובדים 60 :עובדים על ההצלחה מיקום :פארק המדע בכפר סבא פיתוח הדור החדש של מכונות הבקרה במסגרת המאגד הביא לשיפור ניכר בביצוע המכונות של החברות השותפות לתכנית” .נוסף על העובדה שהן יצרו מכונות אוטומטיות ,גם הדיוק והביצועים השתפרו ,מה שמקנה יתרון משמעותי בשוק הכה תחרותי הזה“ ,הבהיר עוזיאל. ”מחזור המכירות השנתי של כל חברות המאגד עמד בתחילת הדרך על כ 900-מיליון דולר, ובתום עבודת המאגד הוא הגיע ל 1.3-מיליון דולר“ .אפלייד מטריאלס עצמה פיתחה בעקבות המאגד שלוש מכונות חדשות והגדילה את היצוא השנתי שלה” .רצינו שהמאגד יעזור לחברה להגדיל את המכירות ב .10%-בסוף הן גדלו ב ,“!25%-הצהיר עוזיאל .הוא הוסיף כי אף-על-פי ששיתוף הפעולה בין החברות לא היה אמור לכלול שיתוף סודות על ליבת הטכנולוגיה ,בפועל הן שיתפו פעולה גם בנושאים רגישים אלה” .החברות ראו שצומחת להן תועלת משיתוף פעולה זה והעדיפו שהמתחרה הישראלי יידע עליהן מעט תוך הגדלת היתרון על המתחרה בחו“ל“. מספר שנים בתוכניות מדע"ר: מ) 2003-טרם הקמתה( -עד היום מסגרת מדע"ר :מגנטון ,קרן המו“פ את הפיתוח הראשוני ביצעה דיפ-טק ב 2003-במסגרת פרויקט ”מגנטון“ בשיתוף עם פרופסור שלמה מגדסי מהאוניברסיטה העברית ,מומחה בין-לאומי בתחום הכימיה של הדיו” .החברה שממנה צמחה דיפ-טק חיפשה ערוצי מימון לרעיון החדש :הדפסה על זכוכית בהזרקת דיו תוך שימוש בדיו זכוכיתי )קרמי(“ ,הסביר מצליח .לאחר חיפוש נמצא שמו של פרופסור מגדסי מהאוניברסיטה העברית ויחד פנו לקבלת מימון מהמדען הראשי” .ללא קבלת התמיכה הפרויקט לא היה יוצא לפועל“ ,הבהיר מצליח .הפרויקט כלל פיתוח של מכונה על ידי דיפטק ופיתוח דיו קרמי על ידי קבוצתו של פרופסור מגדסי .שיתוף הפעולה בין שתי הקבוצות היה הדוק ,לדברי אנשי דיפ-טק ,כיוון שהיה צורך תחילה בפיתוח אב-טיפוס של מכונה כדי לבדוק פורמולציות שונות של דיו” .מדובר בסיפור הצלחה :גם רעיון שהפך למציאות מבחינה מסחרית וגם הקמה של חברה חדשה מובילה טכנולוגית בתחומה“ ,קבע מצליח בפשטות” .בזכות הפרויקט הזה דיפ-טק קרמה עור וגידים“. מוסד אקדמי שותף במגנטון: האוניברסיטה העברית עוזיאל ציין כי ללא תמיכת המדען לא היה סיכוי לפרויקט” :היוזמה התעוררה בשנים של שיא השפל בתעשייה .אף אחד לא האמין בבינה מלאכותית .זהו תחום שנחשב לבעל סיכון גבוה מדי .אף חברה לא הייתה משקיעה בכך לולא תמיכת המדען הראשי". משתתפים במאגד :אפלייד מטריאלס )ראש המאגד( ,קלא טנכור ,נובה ,אורבוטק ,טבת, קוגניטנס ,אפלייד ספקטרל אימג‘ינג ,אוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון ,אוניברסיטת תל-אביב 14 סיפורי הצלחה סיפורי הצלחה 15 מגנ"ט-נופר :פרויקט אבחון מחלות כיליתיות באמצעות דגימות נשיפה אודות הפרויקט אודות החברה חוסאם חאיק ,פרופ‘ לננוטכנולוגיה ולהנדסה כימית בטכניון ,פיתח ב 2009-במסגרת תכנית ”נופר“ של המדען הראשי טכנולוגיה פורצת דרך :מערכת המורכבת מננו-חיישנים ,משולבים במערכת עיבוד אותות מתקדמת ,המאפשרת לאבחן מחלות כִ ליתיות חמורות וכרוניות באמצעות דגימות נשיפה .בתהליך פשוט של נשיפה למכשיר ,שאינו מערב בדיקה פולשנית, מערכת עיבוד האותות מספקת מידע על קיומה של מחלה כִ לייתית ועל שלבי התפרצותה. ”ככל שמגלים את המחלה בשלבים מוקדמים יותר ,כך אפשר לעזור לחולה להאט את קצב המחלה ולדחות הגעה לדיאליזה ,שהיא בעייתית הן לחולה והן למערכת הבריאות“ ,לדברי פרופ‘ חאיק. קיו לייט הוקמה ב 2009-במטרה להפוך רעיון של פרופ' אורי בנין מהאוניברסיטה העברית ליישום מסחרי :פיתוח טכנולוגיה של חלקיקים המאפשרת שליטה מדויקת בצבע .ענקית הכימיקלים הגרמנית MerckGroupהתעניינה בטכנולוגיה ,ולאחר כשנה וחצי הוקמה קיו לייט על ידי "יישום" -הזרוע המסחרית של האוניברסיטה .קיו לייט המפתחת יישומים לתאורת LED ולמסכי טלוויזיה חברה למרק המייצרת ומשווקת קריסטל נוזלי )החומר הקיים במסכי ה.(LCD- הידע הרב של מרק מיליפור סייע לקיו לייט להבין את הצרכים של הלקוחות הפוטנציאליים ועזר לה לצלוח את השלב המכריע של מעבר מפיתוח וייצור מעבדתי לייצור בהיקפים מסחריים. על ההצלחה שם החברה - LNBD :הטכניון טכנולוגיה שפותחה בנופר :אבחון מחלות כיליתיות באמצעות דגימות נשיפה בהליך לא פולשני החוקר :חוסאם חאיק ,פרופ‘ לננוטכנולוגיה ולהנדסה כימית בטכניון מגנ"ט-נופר :קיו לייט -הדור הבא של המסכים והתאורה במסגרת תכנית נופר בטכניון נוצר הקשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי הראשוני, ונעשתה הוכחת היתכנות לטכנולוגיה החדשנית ,שהובילה להתעניינות רבה של חברות בין- לאומיות .עם חלקן הטכניון מנהל משא ומתן .חברת ג‘ונסון & ג‘ונסון העולמית כבר נכנסה כשותפה לפרויקט. על בסיס הטכנולוגיה פותחו מערכות נשיפה המסוגלות לאתר מחלות נוספות ,בהן סרטן, אלצהיימר ופרקינסון ,פיתוח המקבל סיוע מתכנית קמי"ן של המדען הראשי .עד היום נרשמו למעלה מ 30-פטנטים לטכנולוגיה שפותחה ,בין היתר ,בנופר .קיימים בארץ שישה מכונים בבתי חולים הבודקים את הטכנולוגיה בשלב מחקרי-קליני ,ובעולם פועלים למעלה מ20- מכוני מחקר הבודקים את הטכנולוגיה ליישומים קליניים שונים" .מדובר בתהליך ארוך שכולל צורך באישורי בריאות .לכן יעבור זמן עד שנוכל לצאת לשוק עם מוצר" ,הסביר חאיק" .המטרה שלנו היא ליצור התקן זול ונוח לשימוש ,שבטווח הרחוק ישמש כל אדם כחלק מערכה ביתית". הטכנולוגיה שפותחה קיבלה פרסים רבים ,ופרופ' חאיק דורג בין 35המדענים הצעירים המובילים בעולם מטעם מגזין MITהיוקרתי" .כיום יש נתק מסוים בין האקדמיה לתעשייה, ונופר היא דוגמה מצוינת לקשר ביניהן" ,הצהיר חאיק" .בתכנית קיבלנו שקט מדעי וטכנולוגי לתקופה של שנה וחצי ,שאפשר לנו לפתח את הטכנולוגיה בלי לרוץ אחרי משקיעים ,והכוונה למסגרת התעשייתית שבה הטכנולוגיה יכולה להשתלב בעתיד בצורה ריאלית". שם החברה :קיו לייט על ההצלחה פעילות עיקרית :פיתוח טכנולוגיה המאפשרת איכויות צבע גבוהות ומדויקות למסכי טלוויזיה ולתאורת "מדובר בפיתוח אסטרטגי .אנחנו מקווים שהטכנולוגיה תחליף את ה ,"LC-לדברי קובי אולין, מנכ"ל החברה" .היא תאפשר מרחב צבע גדול יותר ,צבעים איכותיים יותר ,וכנראה מסכים פשוטים יותר לבנייה וזולים יותר" .הטכנולוגיה באפליקציית המסכים מבוססת ,בין השאר ,על מכניקת הקוואנטים :הצבע או אורך הגל שיוצאים מהחלקיק תלויים בגודל שלו. LED שנת הקמה2009 : לפתרון התאורה יש גם שימוש חקלאי בעל חשיבות אקולוגית :הטכנולוגיה תאפשר לצמחי חממה לקבל את התאורה בדיוק בצבעים שמאיצים פוטוסינתזה ,וכך לא יוקרן עליהם אור מיותר ,ותבוזבז פחות אנרגיה. מספר עובדים בתחילת הדרך2 : בראשית דרכו ,בשלב המחקרי ,נתמך הפרויקט על ידי תכנית "נופר" של המדען הראשי. כיום פרט לסיוע של מרק קיו לייט נעזרת בתמיכת קרן המו"פ והמסלול לשיתוף פעולה עם תאגידים רב-לאומיים של לשכת המדען הראשי" .החזון שלנו הוא לשתף פעולה עם יצרני תאורה ומסכים ,ואין ספק שתמיכת המדען הראשי תסייע לנו בכך" ,הבהיר אולין" .ללא התמיכה הזו החברה לא הייתה קמה". מיקום :ירושלים קיו לייט היא אחת משלוש חברות מרכזיות הפעילות בתחום בעולם" .לטכנולוגיה שלנו יש תכונות אופטיות משופרות ,ואני מאמין שעוד נוביל על המתחרים" ,סיכם אולין. מספר עובדים כיום10 : מסגרת מדע"ר :נופר ,שיתוף פעולה עם תאגידים רב-לאומיים ,קרן המו"פ החוקר :פרופ' אורי בנין, האוניברסיטה העברית 16 סיפורי הצלחה סיפורי הצלחה 17 מגנ"ט-מאגד : MOEMSמחקר אקדמי שהפך ישומי הניב מכירות במאות מיליונים MOEMS המאגדMOEMS : מספר שנות פעילות2006-2002 : אודות המאגד והחברה אודות המאגד והחברה בשנת 2002זיהה פרופ' גבי סרוסי ,אז המדען הראשי בחברת אל-אופ והיום פרופסור במחלקה לאלקטרו-אופטיקה באוניברסיטת בן-גוריון ,את הפוטנציאל העסקי העצום בפיתוח בארץ של תעשיית ה .MOEMS-מיקרו מערכות אופטו-אלקטרו-מכניות משולבות ) (MOEMSהן מערכות הנדסיות ממוזערות עד לרמה של מקרונים בודדים ,הקולטות ומעבדות אותות אופטיים. בעבר היו ערוצי טלוויזיה בודדים בלבד ,ואילו היום יש לצופה בחירה בין מאות ערוצים ,אלפי תכניות ,מיליוני סרטים ואין-סוף תכנים של אינטרנט. פרופ' סרוסי במסגרת תפקידו באל-אופ ייסד מאגד ,MOEMSשמטרתו העיקרית הייתה הקמת תשתית תעשייתית ואנושית בתחום ושיתוף פעולה שיוביל לחילופי ידע בין התעשייה לאקדמיה .המאגד התמקד בשלושה פיתוחים :מערכות גירוסקופיות ממוזערות – המשמשות למדידת יציבות ומשמשות במכשירי ,GPSבין השאר; מיקרו-מראות -המשמשות למניפולציות מזעריות ועדינות בלייזרים; וגלאי אינפרא-אדום – חיישנים המזהים קרינה אינפרא-אדומה דרך שינויים מזעריים בטמפרטורה ומשמשים בייצור מצלמות אינפרא-אדום. על ההצלחה שותפים במאגד :אל-אופ ,אלביט, המ"מ ) ,(SCDפליקסל ,רפאל, טרה-אופ ,אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון ,אוניברסיטת בן-גוריון שני שלישים מתקציבי הפיתוח של המאגד נתרמו עד ידי משרד המדען הראשי במסגרת תכנית "מגנ"ט" ,והשליש הנוסף נתרם על ידי החברות שלקחו בו חלק" .הצטרפו אלינו חברות שאילולי כן לא היו מצטרפות" ,אמר פרופ' סרוסי" .התמיכה של המדען הראשי אפשרה להן לקחת חלק בפיתוח ורק לאחר מכן להשקיע סכום נוסף בהפיכת הפיתוח למוצר" .תוצרי המאגד ,כגון יישומיים אופטיים עבור התעשיות הביטחוניות ,הניבו עד כה מכירות בסכומים של מאות מיליוני דולרים לחברות שהשתתפו בפיתוח. הטכנולוגיה שפותחה והיישום: "העברה של ידע מהאקדמיה לתעשייה הייתה אחת מהמטרות המרכזיות שלנו" ,סיפר פרופ' סרוסי" .כשהתחלנו התעשייה הייתה חלשה לעומת האקדמיה .אפילו ספגתי ביקורת שבתחילת הדרך היה ייצוג גבוה מדי במאגד לאקדמיה ,אבל ההימור השתלם .סטודנטים שכתבו מאמרים ותזות במסגרת המאגד ,מאוחר יותר עברו לעבוד בחברות ששיתפו אתם פעולה .היה פה רווח נקי לכולם – לתעשייה ולאקדמיה". MOEMS - Micro - Opto,Electro-Mechanical Systems מגנ"ט-מאגדים :אורקה -תוכני וידאו מותאמים אישית והמלצות קולעות מאגד נגב של לשכת המדען הראשי הוקם במטרה לתת מענה לעולם המדיה החדש שבו יש צורך חדש לסנן תכנים עבור הצופים :סינון ,התאמה והצגה של תוכני וידאו לצופה ספציפי ופיתוח אלגוריתמים להמלצה על תכנים לפי נתוניו האישיים של הצופה והעדפותיו. שם החברה :אורקה אינטראקטיב פעילות עיקרית :פתרונות צפייה מותאמת אישית בתכני וידאו שנת הקמה1996 : מספר עובדים כיום 90 :עובדים מיקום :רעננה תקופת פעילות בתכניות המדע"ר: 2003עד היום מיקרו מערכות אופטו-אלקטרו- מכניות משולבות בגלאי אינפרא אדום ,מיקרו-מראות ומערכות ג'יירו )(Gyro ישומי וידאו מתקדמים מסגרת מדע"ר :מאגד מגנ"ט שנות פעילות המאגד 2011-2006 : OptoMechanics Optical MEMS Micro Electronics 18 סיפורי הצלחה ElectroMechanics or MEMS על ההצלחה "חלק נכבד מהטכנולוגיה שאנחנו מציעים כעת הגיעה בעקבות העבודה במאגד נגב" ,כך לדברי עדי אשכול ,מנהלת פרויקטים מתקדמים בחברה" .עבדנו עם כמה חוקרים מובילים בכל הנוגע לפרסונליזציה של תכנים עבור גולשים וצופים ,וקיבלנו אלגוריתמים מתקדמים של ניתוחי מידע ומנועי התאמה אישית" ,הוסיף עופר ויינטראוב ,ה CTO-של אורקה. "השיתוף בין כל החברות במאגד אפשר לנו לפתח ארכיטקטורה כוללת" ,הסבירה אשכול. "התועלת שהפקנו מהמאגד הייתה מעבר למצופה .קיבלנו הזדמנות לבצע מחקר ארוך טווח, המאפשר לנו לבחון טכנולוגיות מתקדמות יותר עם הסתכלות לשנים קדימה ולא רק על מצב השוק כיום .לולא המאגד לא היינו יכולים להקדיש זמן לשיתוף פעולה עם האקדמיה ועם חברות מהתחום ולספק מוצר עם עומק טכנולוגי כמו שפיתחנו". בעקבות המאגד נולד – COMPASSמערכת המלצות פרסונלית שכבר מותקנת בפראנס טלקום ,אשר רכשה את אורקה ב ,2008-ואצל שני לקוחות גדולים נוספים ,והיא נמצאת בתהליכי בדיקה אצל לקוחות נוספים .אורקה אף מקבלת תמיכה ל COMPASS-מקרן המו"פ ובעקבות המאגד נכנסה גם לשיתוף פעולה במסגרת "מגנטון" עם אוניברסיטת בר-אילן. "החזון שלנו הוא להמשיך ולפתח עוד יכולות ולמצוא מה שמעניין את הצופים ,מתוך כמות הולכת וגדלה של מידע ,תוך שיפור של חוויית הצפייה של המשתמש" ,סיכם ויינטראוב. משתתפים במאגד :אורקה, אופטיבייס ,ביטבנד ,הרמוניק, קומברס ,מוביקסל ,סינטקמדיה, סקופוס ,אוניברסיטת בר- אילן ,אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה ,טכניון ,המרכז הבינתחומי ,מכללת אפקה Micro Optics OptoElectronics שם המאגד :נגב Negev )- (Next Generation Video חברת אורקה ,שהשתתפה במאגד ,מספקת מערכת הפעלה אשר מנהלת עבור מפעילים של שירותי טלוויזיה גדולים ברחבי העולם את תוכני הווידאו ומציעה גם מערכת המלצות מותאמות אישית של תכנים. Micro Mechanics הטכנולוגיה שפותחה במאגד: - COMPASSמערכת התאמה אישית של תכני וידאו למשתמש הקצה סיפורי הצלחה 19 מגנ"ט-נופר - ViDAC Pharma :טכנולוגיה פורצת דרך לריפוי גידולים סרטניים אודות הפרויקט אודות החברה והמאגד ViDAC Pharmaהוקמה בתחילת 2012כחברת הזנק על בסיס טכנולוגיה שפיתחה פרופ' ורדה שושן-ברמץ מאוניברסיטת בן גוריון :חלבון בשם VDAC1ככלי לריפוי גידולים סרטניים .לתאים סרטניים יש צריכת אנרגיה שונה מזו של תאים רגילים ,המתבטאת בין היתר בצריכת סוכרים גבוהה יותר .במשך שנים עשו חברות בתחום מדעי החיים ניסיונות רבים לפתח טכנולוגיה לעצירת ההתפתחות של התאים הסרטניים באמצעות הפסקת זרם האנרגיה שלהם .מכיוון שבניסיונות הללו לא אותר המיקום המדויק בתא הסרטני ,שבו אפשר לעצור את הזרימה האנרגטית הזו ,הטיפול גרר פגיעה גם בתאים בריאים בגוף. גיוון אימג'ינג הוקמה ב 1998-והייתה לחברה הראשונה שפיתחה טכנולוגיית הדמיה של מערכת העיכול בעזרת מצלמת וידאו מיניאטורית חד-פעמית ,שנמצאת בתוך גלולה שהחולה בולע ללא הליך פולשני. שם החברהViDAC Pharma : הטכנולוגיה שפיתחה פרופ' שושן-ברמץ נועדה לפתח תרופות לטיפול כימותרפי אפקטיבי וממוקד יותר בתאים הסרטניים ,והיא מהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחום. שנת הקמה2012 : על ההצלחה הפרויקט :פיתוח חלבון להפסקת האנרגיה של תאים סרטניים במטרה לעצור את התפתחותם המחקר של פרופ' שושן-ברמץ פותח באוניברסיטת בן-גוריון לפני כשש שנים ,ושנה לאחר מכן נמשך פיתוחו במסגרת תכנית "נופר" של המדען הראשי .הפיתוח במסגרת נופר הניב תוצאות מתקדמות באשר לפיתוח הטכנולוגיה ואף עורר עניין בקבוצת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שליוותה את התהליך בשלביו הראשונים בנופר. החוקרים :פרופ' שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' מקס הרצברג ,אוניברסיטת תל-אביב מגנ"ט-מאגדים :גיוון אימג'ינג -שליטה בכ 85%-משוק הגלולות האנדוסקופיות לפני כשנה התעניין פרופ' מקס הרצברג בתוצאות המחקר .תוצאות אלה נגעו לתכנית אחרת של נופר שפותחה כמה שנים מוקדם יותר על בסיס מחקר מאוניברסיטת תל-אביב שעסק בטכנולוגיה מזווית אחרת ,שבפיתוחה היה שותף .פרופ' הרצברג הקים את חברת ההזנק ,ViDAC Pharmaואליה הצטרפו שני משקיעים פרטיים נוספים. "תכנית נופר התוותה את הכיוון של המחקר" ,סיפר פרופ' הרצברג" .ללא נופר אפשר להניח שהיינו פונים לכיוון אקדמי יותר ופחות מעשי .בעיניי נופר היא אחד הכלים החכמים של לשכת המדען הראשי ,המוציא טכנולוגיות חדשות לדרך וגורם לכך שקבוצות באקדמיה יכוונו לפרויקטים מעשיים יותר". התכניות לעתיד של החברה הן לבצע ניסיונות לטפל בבעלי חיים ואף בבני אדם בתוך כשנתיים .כמו כן החברה מתכוונת להמשיך את הפיתוח במסגרת תכנית "מגנטון" של המדען הראשי .לאחרונה חתמה החברה על הסכם רישיון לפיתוח מוצרים על בסיס הטכנולוגיה במטרה להוציא אותם למסחור בשוק. שם החברה :גיוון אימג'ינג פעילות עיקרית :גלולת וידאו מיניאטורית חד-פעמית המשמשת להדמיית אזורים שונים של מערכת העיכול שנת הקמה1998 : מספר עובדים בתחילת הפעילות עם המדען הראשי7 : מספר עובדים כיום :כ750- מיקום :יקנעם מספר שנים בתוכניות המדען הראשי 1998 :עד היום מסגרת מדע"ר :מאגד מגנ"ט ,קרן המו"פ השיטה מספקת אמנם תמונה אנטומית ,אך למרות היותה מהפכנית ,הרופא נדרש לעשות בדיקה פולשנית נוספת לצורך ביופסיה ,אם נמצא נגע .על מנת לפתח את הטכנולוגיה של ביופסיה וירטואלית שתמנע את הצורך בביופסיה רגילה נכנסה החברה ב 2007-למאגד BMP של לשכת המדען הראשי .המאגד התמקד בגילוי סרטן במעי הגס מתוך מחשבה שאפשר יהיה ליישם את הטכנולוגיה לשימושים במערכות אחרות בגוף .במאגד פיתחה החברה שיטות מתקדמות לניתוח תמונה ולייעול עבודת הרופא .היא אף פיתחה את השיטה שתאפשר לחולה לבלוע כדור המכיל חומרים שמסמנים את הנגעים וזמן קצר אחר כך לבלוע גלולת וידאו זעירה ,אשר תזהה את הנגעים ואת אופיים ובדומה לגלולה הקיימת -תשדר את הממצאים לרופא. על ההצלחה ב 2011-הסתכמו מכירות החברה ב 178-מיליון דולר .במרוצת השנים קמו לה מתחרים ,אך היא עדיין שולטת בכ 85% -משוק הגלולות האנדוסקופיות .הרוב המכריע של מוצרי החברה מיועד ליצוא ,בעיקר לארצות הברית. "המאגד היווה פריצת דרך טכנולוגית בקנה מידה עולמי ,שכן אם יודעים לחבר לגלולה חומר מסמן לזיהוי הפוליפ הנגוע ,באותה מידה אפשר לחבר גם תרופה" ,הסביר ד"ר אלישע רבינוביץ' ,מדען ראשי בגיוון אימג'ינג .הטכנולוגיה נמצאת עדיין בשלבי פיתוח ,אך רבינוביץ' מעריך כי הפוטנציאל המסחרי שלה עצום ,וכי הפיתוח יתרום לעלייה משמעותית במכירות החברה. זוהי השנה האחרונה לפעילות המאגד ,שבו נטלו חלק חוקרים מתחומים רבים ,בהם פיזיקה, ביולוגיה ,מכניקה ואופטיקה ,וכן חברות הפועלות בתחומים שונים החל ממכשור רפואי ועד ייצור מערכות הנעה" .למרות הקושי שהתגלה בגישור בין כל התחומים ,היה שיתוף פעולה מצוין ,והחברה מקווה כי בתום המאגד ייווצרו שיתופי פעולה עם חברות אחרות ,ובמיוחד עם האקדמיה ,למימוש הפוטנציאל העסקי הטמון בפיתוח זה" ,סיכם ד"ר רבינוביץ'. שם המאגד: ) BMP (Bio-MedicalPhotonics שימוש בפוטוניקה ביו-רפואיותליצור "ביופסיה וירטואלית" מודל "תעלת "VIDAC 20 סיפורי הצלחה שנות פעילות המאגד2007-2012 : משתתפים במאגד :אפלייד ספקטרל אימג'ינג ,גיוון אימג'ינג, ,DVPהמ"מ ,סימביוניקס ,טאואר, מדיגוס ,נאנומושן ,גלייקומינדס, ,ASIרפאל ,פרוקוגניה ,אוניברסיטת בר אילן ,אוניברסיטת תל- אביב ,האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ,הטכניון, מכון ויצמן ,מרכז הרפואי שיבא, הדסית ,מרכז הרפואי בלינסון, מרכז הרפואי איכילוב ,מור ישומים הטכנולוגיה שפותחה במאגד :גילוי סרטן במעי הגס סיפורי הצלחה 21 מגנ"ט-מאגדים :מוביקסל -מערך מכירות חובק עולם Broadband Experience. Mobile שם החברה :מוביקסל פעילות עיקרית :פתרונות לאופטימיזציה של תעבורת אינטרנט ווידאו סלולרי ,תוכן ופרסום סלולרי שנת הקמה2000 : מספר עובדים בתחילת הדרך :כ80- מספר עובדים כיום220 : מיקום :רעננה מספר שנים בתכניות המדע"ר: 2001עד היום מסגרת מדע"ר :מאגד מגנ"ט, שיתופי פעולה דו-לאומיים ,קרן המו"פ שם המאגד :נגב Negev )- (Next Generation Video מגנ"ט-מגנטון :פלסן סאסא -פתרונות מיגון לצבא ארצות הברית אודות החברה אודות החברה מוביקסל המספקת פתרונות לאופטימיזציה של תעבורת אינטרנט ,תוכן וידאו ופרסום למכשירים סלולריים ,נכנסה למאגד נגב של לשכת המדען הראשי ב .2005-במסגרת המאגד פיתחה מוביקסל ממשקי וידאו ייחודיים המאפשרים התאמת תוכן אישית למשתמש פרטי בזמן אמת ממערכת מרכזית שנמצאת אצל ספק התקשורת הסלולרית עבור כמות מאוד גדולה של משתמשים .בעבר הייתה מגבלה טכנולוגית שלא אפשרה זאת. פלסן סאסא הוקמה ב 1985-והתמקדה במשך שנים בפתרונות מיגון לכלי רכב ביטחוניים, מיגון אישי ומיגון אווירי .עם השנים הורחבו תחומי הפעילות של החברה ,וכיום הם כוללים גם את התחום האזרחי .כיום החברה היא מהשחקניות המובילות בתחום המיגון בעולם עם מכירות בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה .הלקוח הראשי שלה הוא צבא ארצות הברית. במסגרת "מגנטון" ,שבו השתתפה החברה החל מ ,2004-היא פיתחה בשיתוף עם קבוצת מחקר מהטכניון סימולציה נומרית לשיפור יכולות החיזוי של התנהגות של מושבים בכלי רכב בעת מיקוש. היישום הבסיסי ביותר של הטכנולוגיה ,שבו עשתה החברה שימוש ,הוא שירותי פרסום אישיים המתבססים על נתוני צפייה קודמים של המשתמש. על ההצלחה שיתוף הפעולה עם חברות בענף ,חלקן מתחרות וחלקן עוסקות בתחומי פעילות נושקים ,סייע למוביקסל להבין את צורכי השוק” .שיתוף הפעולה שנוצר היה מוצלח מאוד“ ,לדברי נועם גרין ,סמנכ“ל השיווק בחברה” .כשעובדים עם חברות מתחרות ,לומדים מצד אחד איך לשמור על הסודות המסחריים ,ומצד אחר איך לחלוק ידע ומיומנויות שיתרמו בסופו של דבר לכל המשתתפים“. פתרונות הווידאו שפיתחה מוביקסל בעקבות המאגד ,נמכרו במיליוני דולרים ,והם מותקנים אצל ספקיות סלולר מובילות ברחבי העולם .מוביקסל רואה עצמה כשחקנית משמעותית בעולם בתחום התוכן הסלולרי ,וגרין מציין כי שאיפת החברה היא להפוך למובילה עולמית בתחומה” .בתחום אופטימיזציית הווידאו ובנושא של תעבורת אינטרנט לעולם הסלולר אנחנו מתקדמים בצורה בטוחה לעבר המטרה“ ,סיכם גרין. למוביקסל מערך מכירות חובק עולם .היא מפעילה מרכז פיתוח ברעננה וכן משרדי פיתוח, מכירות ותמיכה בארצות הברית ,בהודו ,בסין ,באיטליה ובאנגליה. שם החברה :פלסן סאסא פעילות עיקרית :מיגון ביטחוני שנת הקמה1985 : מספר עובדים בתחילת הדרך250 : מספר עובדים כיום :כ600- מיקום :קיבוץ סאסא בגליל מספר שנים בתכניות המדע"ר: 2004עד היום מסגרת מדע"ר :מאגד ,NESתכניות מגנטון מוסד אקדמי שותף במגנטון: הטכניון כשכלי רכב עולה על מוקש ,לא רק השלדה צריכה לעמוד בפיצוץ .גם המושבים צריכים להיות בעלי יכולת לספוג אנרגיה כדי למנוע פגיעה של ההדף החזק בנוסעים. עד ההשתתפות במגנטון התבסס תהליך הפיתוח בפלסן סאסא על ניסויים בשטח ,שבדקו בכל פעם את עמידות המוצר .במסגרת הפרויקט פותחה סימולציית מחשב המאפשרת הדמיה של בעיות דינמיות הנוצרות בפיצוץ ,וכך היא מסייעת לבצע חישובים הנדרשים טרם ניסוי .הסימולציה הנומרית מאפשרת תהליך מהיר ,זול ,יעיל ומדויק יותר של פיתוח מוצר. על ההצלחה "הפיתוח תרם לזכיית החברה במכרזי רכב גדולים בארצות הברית שאליהם ניגשנו ולהגברת הביטחון של הלקוחות בפתרונות המיגון שלנו" ,לדברי עילם רן ,ראש מחלקת המחקר בחברה. בעקבות שיתוף הפעולה המוצלח עם הטכניון אף שולבה חלק מקבוצת המחקר בחברה. פרט למגנטון הצטרפה החברה לשתי תכניות נוספות של לשכת המדען הראשי ,שבהן היא עדיין משתתפת :מגנטון נוסף לפיתוח סימולוציית מידול ביו-מכני וטראומות הדף על איברים פנימיים בגוף וכן מאגד NESלשילוב ננו-צינוריות פחמן התורמות לשיפור התכונות המכניות של החומרים המשמשים למיגון ,שעמם החברה עובדת. "תמיכת המדען הראשי סייעה לנו רבות ,ואני מעריך שהיה עובר זמן רב יותר להגיע לסימולציות נומריות אמינות ,שחוזות בצורה מהימנה את התופעות המתרחשות בעת אירוע הפיצוץ מתחת לרכב ,לולא תכנית מגנטון .הייתה הפריה הדדית טובה מאוד עם הטכניון" ,סיכם ד"ר פליכס אייזיק ,סמנכ"ל מחקר וטכנולוגיה בחברה. ישומי וידאו מתקדמים שנות פעילות המאגד2011-2006 : משתתפים במאגד :אורקה, אופטיבייס ,ביטבנד ,הרמוניק, קומברס ,מוביקסל ,סינטקמדיה, סקופוס ,אוניברסיטת בר- אילן ,אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה ,טכניון ,המרכז הבינתחומי ,מכללת אפקה הטכנולוגיה שפותחה במאגד: יכולות המאפשרות לשלב תכנים פרסומיים בזמן אמת על גבי תוכן הווידאו המקורי לצרכנים סלולריים. יישום עיקרי :שירותי פרסום מותאמים אישית בזמן אמת. 22 סיפורי הצלחה סיפורי הצלחה 23 מגנ"ט-מאגדים :טאואר סמיקונדוקטור -מכירות של למעלה מ 600-מיליון דולר שם החברה :טאואר סמיקונדקטור פעילות עיקרית :ייצור פרוסות סיליקון לתעשיית המוליכים למחצה ,התמחות בתחומים אנלוגיים ,כגון :חיישנים למצלמות, רכיבי ניהול הס פק ,רכיבי תקשורת בתדר גבוה ורכיבי זיכרון שנת הקמה1993 : מספר עובדים כיום1200 : מיקום :מגדל העמק מספר שנים בתכניות המדען הראשי 2000 :עד היום מסגרות מדע"ר :מאגד מגנ"ט ,מגנטון, שיתופי פעולה בין-לאומיים ,קרן המו"פ שם המאגד :מאגד EDCoT (Emerging Dielectrics and )Conductors Technologies עוסק בפיתוח טכנולוגיות מתפתחות לשילוב מבודדים ומוליכים בהתקני העתיד של תעשיית המוליכים למחצה שנות פעילות המאגד2005-2000 : משתתפים במאגד :ג'ורדן ואלי )ראש המאגד( ,סלע,KLA , טאואר סמיקונדקטור,CI , אפלייד מטרילאס ,נובה ,ננו אור ,אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון ,הטכניון, האוניברסיטה העברית טכנולוגיה שפותחה במאגד: התקני זיכרון Flashחדשניים בלתי מחיקים בצפיפות גבוהה במיוחד 24 סיפורי הצלחה מגנ"ט-מאגדים :סלקיור -פריצת דרך בטיפול במחלות רשתית העין אודות החברה אודות החברה טאואר סמיקונדוקטור ,המייצרת רכיבים של פרוסות סיליקון לתעשיית המוליכים למחצה, נכנסה למאגד EDCoTשל לשכת המדען הראשי בשנת 2000במטרה לפתח טכנולוגיה חדשנית בתחום האנלוגי שבו היא מתמחה )הכולל ,בין היתר ,חיישנים למצלמות ,רכיבי ניהול הספק ,רכיבי תקשורת בתדר גבוה ורכיבי זיכרון(. סלקיור הוקמה ב 2005-כחברה בת של "הדסית-ביו" ,זרוע היישום הטכנולוגי של בית חולים הדסה .ב ,2007-במסגרת מאגד "בראשית" של לשכת המדען הראשי ,פיתחה החברה שורות חדשות של תאי גזע עובריים הומניים נטולי חומרים מזהמים מבעלי חיים וברמת איכות קלינית גבוהה .תאים אלה שימשו בסיס לפיתוח תאי הפיגמנט של רשתית העין על ידי סלקיור; תאים המיועדים לטיפול במחלת ניוון רשתית העין ,ה ,AMD-העלולה להוביל לעיוורון .החברה גם פיתחה שיטות רגישות לזיהוי שרידים של תאי גזע עובריים ,הידועים ביכולתם להשרות גידולים )טרטומות( ,במוצרי הטיפול הממוינים. המאגד עסק בפיתוח טכנולוגיות מתפתחות לשילוב מבודדים ומוליכים לתעשיית המוליכים למחצה ,ובעזרתו הצליחה החברה לפתח התקני זיכרון Flashבלתי מחיקים ,המבוססים על סיליקון ניטריד – חומר מבודד הנפוץ בתעשיית המוליכים למחצה .התקנים אלה נועדו להחליף את הזיכרונות מבוססי שער סיליקון מוליך על תחמוצת סיליקון .הייחוד בזיכרונות החדשים הוא בצפיפות גבוהה ביותר של תאי הזיכרון ,המאפשרת ייצור מספר גבוה יותר של תאי זיכרון על אותו שטח סיליקון ,וכן בחסינות האינהרנטית של זיכרונות אלה לחלקיקים בתהליך הייצור. הפיתוח החדשני שימש בשנים האחרונות את החברה בתעשיית המוליכים למחצה בתחום האנלוגי והדיגיטלי. "תמיכת המאגד אפשרה לנו לבצע את תהליך הניסוי של המוצרים ומימנה בחלקה את עלויות המהנדסים ,שהיא בדרך כלל העלות הגבוהה" ,אמר ד"ר אבי שטרום ,סמנכ"ל טאואר סמיקונדקטור. על ההצלחה "כיום המפעל שלנו הוא החמישי בגודלו בעולם בתעשיית המוליכים למחצה והמוביל בתחום האנלוגי ,ולמאגדי המדען הראשי יש בזה חלק" ,המשיך שטרום. מחזור המכירות של החברה נמצא בצמיחה מתמדת ,וב 2011-עמד על 611מיליון דולר בהשוואה ל 102-מיליון דולר ב.2005- "הפעילות המבורכת ביותר של המדען הראשי היא במסגרת תכניות מגנ"ט" ,הצהיר שטרום. "שיעור התמיכה במסגרת זו גבוה יותר מאשר בתכניות אחרות ,הכספים ניתנים כמענק ולא כהלוואה ,המחויבות של הצדדים – הן החברות השותפות והן לשכת המדען הראשי -היא לתקופה ארוכה יותר ,ושיתוף הפעולה עם האקדמיה ועם החברות האחרות במאגד מביא עמו ערך מוסף של חלוקת ידע ומיומנויות התורמות לכל הצדדים". שם החברה :סלקיור פעילות עיקרית :פיתוח מוצרי טיפול תאי לריפוי מחלות עצביות, כמו לדוגמה מחלות ניוון רשתית הפוגעות בראייה שנת הקמה2005 : מספר עובדים בתחילת הדרך5 : מספר עובדים כיום10 : מיקום :ירושלים מספר שנים בתכניות המדען הראשי 2007 :עד היום מסגרת מדע"ר :מאגד מגנ"ט, קרן המו"פ תאי גזע ממוינים משמשים לפיתוח של מוצרי טיפול בהזרקה במחלות מערכת העצבים ,כמו לדוגמה מחלות רשתית העין ,פרקינסון וטרשת נפוצה. על ההצלחה "המאגד מימן את ייצור חומר הגלם הייחודי :תאי גזע עובריים הומניים נטולי חומרים מזהמים מבעלי חיים וברמת איכות קלינית גבוהה ,שלא היינו יכולים להשיג בדרך אחרת" ,לדברי צ'ארלס אירווינג ,מנכ"ל סלקיור" .נוסף על כך ,כדי לקבל את המוצר הנקי ביותר לשימוש בבני אדם ,המאגד מימן רכישת תמיסות נטולות חומרים מבעלי חיים לגידול התאים" .סלקיור היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה ומשתמשת בטכנולוגיה זאת .כיום כל החברות המפתחות תרפיה תאית המבוססת על תאי גזע עובריים ,משתמשות בתאי גזע שפותחו עם חומרים מבעלי חיים .הטכנולוגיה הייחודית מעניקה לסלקיור יתרון גדול על פני המתחרים בעולם. "שיתוף הפעולה היה מצוין" ,העיד אירווינג" .האקדמיה סיפקה מחקרים שסייעו בייצור, והחברות האחרות העניקו ערך מוסף של החלפת ידע ומיומנויות ,וכך תרמו להגדלת הידע בחברה ולהעלאת כושרה התחרותי". הסכם שנחתם בין סלקיור לחברת טבע העניק לטבע אופציה לקבלת רישיון עולמי ובלעדי לפיתוח מסחור המוצר" .אנו מקווים לקבל בעקבות ההסכם אישור לניסויים קליניים בשנה הבאה" ,אמר אירווינג. "פיתוח תאי גזע עובריים הנו תהליך ארוך ,מורכב ובעל סיכונים .תהליך הפיתוח של תאי הגזע העובריים ארך חמש שנים ,וכחברה פרטית לא היינו מסוגלים לעשותו לבד" ,סיכם אירווינג. "המאגד גם ספג את הסיכון הגבוה שהיה כרוך בפיתוח ,שכחברה לא היינו יכולים לקבל על עצמנו". שם המאגד" :בראשית" -פיתוח מוצרים בתחום הטיפול התאי בכלל והטיפול בתאי גזע בפרט שנות פעילות המאגד2003-2009 : משתתפים במאגד :סלקיור ,טבע, פרוכון ,MGVS ,הפטוביוטק ,הרלן, האוניברסיטה העברית ,הדסית, הטכניון ,אוניברסיטת בן-גוריון הטכנולוגיה שפותחה במאגד: ייצור שורות חדשות של תאי גזע עובריים שתוצרי התמיינותם הספציפית יהיו תרפיה תאית למחלות עצביות שונות .כמו כן פיתוח שיטות לזיהוי תאי גזע עובריים לא-רצויים במוצר הטיפולי הממוין סיפורי הצלחה 25 מגנ"ט-מאגדים :מעבדות ים המלח :ממפעל קיבוצי לחברה בין-לאומית שם החברה :מעבדות ים המלח פעילות עיקרית :מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנת הקמה1998 : מספר עובדים בתחילת הדרך20 : מספר עובדים כיום250 : מיקום :הנהלה ומשרדים: איירפורט סיטי ,מפעל ייצור: מצפה שלם ,מעבדות :עין גדי מסגרות מדע"ר :מאגד מגנ"ט, נופר ,קרן המו"פ שם המאגדNFM - Nano : .Functional Materialsפיתוח ננו-אמולוסיות לקרמים קוסמטיים התורמות לאורך חיי המדף שלהם וליציבותם על העור שנות פעילות המאגד2007-2003 : משתתפים במאגד :ב.ג' .פולימרים, תרכובות ברום ,כרמל אולפינים, ,HPכפרית ,מכתשים ,סימה ננוטק ,ננו-סייז ,נילית ,סול ג'ל, סוליובסט ,אהבה -מעבדות ים המלח ,אוניברסיטת בר אילן, הטכניון ,האוניברסיטה העברית 26 סיפורי הצלחה מגנ"ט-מאגדים :סהל-אלובין -מענף הבנייה לכיפת ברזל אודות החברה אודות החברה "התחלנו כחברה קטנה של מפעל קיבוצי ,ובעזרת תמיכת המדען הראשי לאורך השנים הפכנו למה שאנחנו היום -חברה עם חוזק מדעי ועם חדשנות טכנולוגית" ,לדברי ד"ר זאבי מאור, סמנכ"ל מחקר ופיתוח במעבדות ים המלח ,המפתחת ומייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה. המותג המזוהה עמה ביותר הוא .AHAVA "המאגד סייע לנו להשיג טכנולוגיה שלא הייתה קיימת קודם לכן .אנחנו היחידים בארץ שמייצרים פרופילים של סגסוגות אלומיניום ללא תפר לתעשיות ,וגם בעולם זה ייחודי מאוד", לדברי גל סגל ,מנכ"ל חברת סהל אלובין המייצרת ומשווקת פרופילים של אלומיניום. ב 1995-נכנסה החברה למאגד NFMבמטרה לבחון את הסיכונים הכרוכים בנושא ננו- חלקיקים ולייצר שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם תעשיות אחרות ולצעוד לקראת המאה ה 21-באמצעות פיתוח טכנולוגיות חדשות .במסגרת המאגד פיתחה החברה טכנולוגיית ננו- אמולסיות :קרמים קוסמטיים שבהם גודל הטיפות )טיפות שמן או צירוף של מים ושמן( קטן מחלקיקי ננו .פיתוח זה תורם לחיי מדף ארוכים יותר של התכשיר וליציבותו על העור. על ההצלחה "הטכנולוגיה שפותחה במאגד יושמה בהצלחה ,ובאמצעותה נכנסנו לשווקים בין-לאומיים ורשמנו כמה פטנטים" ,אמר מאור" .פיתחנו מוצרי אקסטרים המבוססים על טכנולוגיית ננו- אמולסיות -ננו טיפות -שמשיגים פעילות אופטימלית במיצוק עור הסובל מנזקי הזמן .אם בעבר התחרינו רק בשוק המקומי ,היום אנחנו נמצאים על המדפים לצד מוצרים נחשבים בעולם ואנחנו מובילים בתחום הננו-אמולסיות". מאור ציין לטובה את שיתוף הפעולה עם חברי האקדמיה במסגרת המאגד" .נוצרו עמם קשרים מצוינים ברמה האישית" ,הסביר" .עם כמה מהם ניגשנו לתכניות אירופיות" .מעבדות ים המלח שותפה בארבע תכניות מחקר בין-לאומיות בתחום הננו -חלקיקים לצד מדינות כמו גרמניה ,ספרד ואנגליה .מדובר בתכניות של האיחוד האירופי במסגרת השביעית הפועלת בלשכת המדען הראשי. לחברה חנויות מותג של AHAVAבכמה מדינות בעולם ,בהן גרמניה ,הונגריה ,סינגפור והפיליפינים .בבעלותה גם חברה בת בארצות הברית ,ששימשה בעבר מפיצה של מוצרי מעבדות ים המלח" .החזון שלנו הוא להפוך למותג בין-לאומי גדול ונחשק ,ואנחנו מתקדמים בכיוון" ,הצהיר מאור" .פיתוח מוצרים בטכנולוגיה חדשנית ושיווקם בעולם בחברה שהתחילה ממוצרי בוץ -זה בהחלט הישג ,והוא לא היה מתאפשר לולא המאגד ותמיכת המדען הראשי". שם החברה :סהל אלובין פעילות עיקרית :ייצור פרופילי אלומיניום שנת הקמה1960 : מספר עובדים בתחילת הדרך20 : מספר עובדים כיום240 : מיקום :א.ת .קרית ביאליק מספר שנים בתכניות המדע"ר: 1999עד היום מסגרת מדע"ר :מאגד מגנ"ט מגנטון וקרן המו"פ שם המאגד" :מתכות קלות" -ייצור פרופילים של צינורות ללא תפר מסגסוגות קשות ליישום בתעשיות הדורשות עבודה עם צינורות עמידים בלחץ גבוה סהל אלובין היא חברה ותיקה הקיימת מ 1960-ומצליחה מאוד בענף התעשייה המסורתית. טרם הצטרפותה למאגד "מתכות קלות" שהסתיים ב 2003-היו לקוחותיה בעיקר מענף הבנייה. בעשור האחרון ובעקבות פעילותה במסלולי הסיוע של לשכת המדען הראשי החלה החברה לעסוק במו"פ ארוך טווח והרחיבה את פעילותה לתחומים נוספים שבהם היא מפתחת מוצרים חדשניים. במאגד פותחה טכנולוגיה לייצור פרופילים של סגסוגות קשות ,בין היתר ,סגסוגת מגנזיום וסגסוגת אלומיניום המשמשות את החברה כיום לייצור צינורות ללא תפר .המוצר ,שהנו חזק יותר מצינורות רגילים ועמיד בלחץ הידרוסטטי ,משמש תעשיות שדורשות עבודה עם צינורות לחץ. על ההצלחה הרחבת הפעילות של סהל אלובין בעקבות המאגד הניבה לקוחות מתחומים נוספים ,ועם לקוחותיה נמנות היום גם חברות מתחום התחבורה והתעשייה האווירית ,בהן חברת רפא"ל המשתמשת בצינורות של סהל אלובין ,בין היתר ,לייצור "כיפת ברזל". החברה החלה למכור את המוצר ב ,2010-והיא צפויה להגיע השנה למחזור מכירות של ארבעה מיליון ש"ח" .המאגד סייע לנו להוביל על המתחרים" ,סיפר סגל" ,מכיוון שאין לנו מתחרים בארץ .אנחנו מחליפים את הצורך ביבוא הצינורות ,שהנו יקר מאוד וגוזל זמן" .כמו כן הייצור בארץ פותר את בעיית ה "END USE"-אשר מגבילה את יכולת הרכישה של התעשיות הצבאיות בחו"ל. בעקבות המאגד יצרה החברה שיתופי פעולה בין-לאומיים מוצלחים ,בהם שיתוף פעולה עם קנדה ב ,2009-ובמסגרתו נעשה פיתוח משותף עם חברה קנדית לשיפור הטכנולוגיה שהושגה במאגד .החברה גם מקיימת מחקרים דו-לאומיים עם איטליה ועם ספרד. "שיתוף הידע במאגד תרם לכל החברות ,והעבודה עם אוניברסיטת בן-גוריון ועם מכון המתכות השלימה לנו פערי ידע" ,הסביר סגל .פרט למאגד השתתפה החברה בתכנית "מגנטון" ובקרן המו"פ" .זהו שיתוף פעולה פורה ומתמשך" ,סיכם סגל" .בכל פיתוח טכני אנו נעזרים במדען הראשי". שנות פעילות המאגד2003-1999 : משתתפים במאגד :פלבם ,מתכות כרמל ,מגנזיום ים-המלח ,כבירן, אומן יציקות הלחץ ,אלובין ,אורטל, ,NCAפולסר ,בינות טופז ,הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון ,מרכז מידע -מכון ירושלים סיפורי הצלחה 27 מגנ"ט-מאגדים - ECI :הראשונה לאפשר תקשורת בפס רחב על גבי קוי נחושת שם החברהECI : פעילות עיקרית :פיתוח מערכות תקשורת המספקות פתרונות תקשורת ליישומים בפס רחב שנת הקמה1962 : מספר עובדים2,000 : מיקום :פתח תקווה ,עומר מספר שנים בתכניות מדע"ר :מאז שנות השבעים ועד היום מסגרות מדע"ר :מאגד מגנ"ט, קרן המו"פ מגנ"ט-נופר :ביורד -רעיון שהביא להגדלת קבוצת פיתוח של חברה זרה בארץ אודות החברה אודות הפיתוח חברת ECIנכנסה למאגד ISMARTשל לשכת המדען הראשי ב 2006-עם יעד חדשני :פיתוח טכנולוגיה שתאפשר גלישה ברוחב פס מרבי לטווחים קצרים על גבי תשתית קווית מבוססת נחושת במטרה לעקוף את ההגבלות הקיימות בטכנולוגיית הגלישה ,שמקורן ברעש שנוצר בין קווי הנחושת. "יש הרבה רעיונות מבריקים במדינה ,אך מרבית אנשי האקדמיה לא בנויים ליישום הרעיונות שלהם וזקוקים לתמריץ ,ואילו בתעשייה מתייחסים לרעיונות באקדמיה כבעלי סיכון גבוה. תכנית נופר נותנת מענה בדיוק לבעיה הזאת" .כך אמר היזם דן וילנסקי ,מי ששימש בעבר יו"ר אפלייד מטריאלס. בעקבות הפיתוח במאגד החברה מציעה כיום מערכות המספקות חיבור לאינטרנט ברוחב פס מרבי מעל תשתיות נחושת קיימות ,בקצבים המתחרים בקצבים של הסיבים האופטיים. "בעולם האמיתי אי-אפשר להגיע לגלישה של 100מגה כי יש רעשים בין הקווים המחוברים לבתים הסמוכים" ,הסביר עידו שרגיל ,יו"ר המאגד וסמנכ"ל פיתוח קו מוצרי מערכות הגישה בחברה" .הטכנולוגיה שפיתחנו במאגד מבטלת את הרעשים האלה ומאפשרת להעניק שירות מעל תשתיות נחושת" ECI .יצאה עם הטכנולוגיה החדשנית ב ,2009-עדיין במסגרת המאגד, לניסויים אצל אחדים מלקוחותיה ,בהם גם בזק ,אחת השותפות למאגד ,וחברות תקשורת באירופה. בשנת 2008נחשף וילנסקי לרעיון חדשני של פרופ' אורי סיוון מהטכניון :הרעיון היה לפתח מוצר להפרדת מולקולות הנחוץ בכל מעבדה לביוטכנולוגיה ולרפואה ,שייצור את ההפרדה בתהליך דיגיטלי משוכלל .כך יחליף המוצר את התהליך המסובך להפרדת מולקולות המקובל כיום ,ללא מרכיב דיגיטלי ,ויתרום ליעילות התהליך ולחיסכון בזמן. על ההצלחה ECIהייתה החברה הראשונה בעולם שהציגה את המערכת הטכנולוגית החדשנית בתערוכת תקשורת בפריז תחת שם המאגד .בהמשך היא זכתה בפרס "המוצר החדשני" מטעם מגזין הטלקום היוקרתי .light readingכיום היא מובילה בעולם בתחום .היא מחזיקה משנת ,2010 בתמיכת המדען הראשי ,מרכז פיתוח בעומר ,המעסיק כ 200-עובדים ,ובו מפותחים מוצרים על בסיס טכנולוגיה זו. "על בסיס הטכנולוגיה שפותחה במאגד ,זכינו בלקוח מרכזי מתחום התקשורת בדרום אמריקה, ואנחנו נמצאים במגעים מתקדמים עם לקוחות נוספים" ,אמר שרגיל" .שיתוף הפעולה במאגד עם האקדמיה שרתמה את הידע שברשותה להצלחת הפרויקט היה פורה מאוד .גם עם שאר החברות הייתה סינרגיה אמיתית" .לדבריו ,המאגד אפשר להגיע לשיתוף פעולה מיטבי בין מפעילי התקשורת שישתמשו בטכנולוגיה בעתיד לבין החברות המפתחות בשילוב הידע הקיים באקדמיה" .זו ההזדמנות שלי להודות לחברות Actelis, Cevaולאוניברסיטאות בר-אילן ותל- אביב על שיתוף הפעולה ועל ההפריה ההדדית" ,סיכם שרגיל. שם החברה :פרוטואופטיקבס, "ביורד" חיפה הפרויקט :מוצר להפרדת מולקולות בתהליך דיגיטלי. המוצר עדיין בפיתוח החוקר :פרופ' אורי סיוון, הפקולטה לפיזיקה בטכניון וילנסקי שהקים יחד עם פרופ' סטיב ליפסון מהטכניון ועם אריאל נוטקוביץ' את פרוטאופטיקס חברה שעסקה בפיתוח ציוד אנליטי לתעשיית הפארמה והביוטכנולוגיה ונרכשה לפני כארבעשנים על ידי ביורד האמריקנית ,זיהה את הסינרגיה בין הפיתוח החדש לבין קו מוצריה של ביורד המייצרת ומפיצה מוצרי מחקר לתחומים של מדעי החיים. למרות ההתאמה הברורה ,רמת הסיכון הגבוהה של פרויקט חדשני בתחום הביוטכנולוגיה גרמה לביורד להסס בהוצאה לפועל של שיתוף הפעולה .וילנסקי פנה לתכנית "נופר" של לשכת המדען הראשי על מנת שתתמוך במחקר של פרופ' סיוון ובקבוצת המחקר מהטכניון .התמיכה הממשלתית שהוצעה בגובה 90%מעלות הבחינה של הוכחת ההיתכנות ,הורידה משמעותית את רמת הסיכון בפרויקט וגרמה לחברה האמריקנית להסכים להשקיע בטכנולוגיה הישראלית. על ההצלחה לאחר קצת יותר משנה הציגו וילנסקי ופרופ' סיוון דגם ראשוני לנשיא ביורד בארצות הברית, שהוכיח את היתכנות המודל המדעי .בעקבות הצלחת הפרויקט בנופר נחתם חוזה בין פרופ' סיוון ,הטכניון וחברת ביורד להמשך הפיתוח .הצלחת הפרויקט בנופר תרמה להגדלת מרכס הפיתוח "ביורד חיפה" ,בארץ לפיתוח מוצרים עסקיים על בסיס הטכנולוגיה החדשנית. "ללא נופר לא היה סיכוי להוכיח את ההיתכנות ולהמשיך את הפיתוח" ,סיכם וילנסקי. שם המאגד - ISMART :תקשורת בקצב גבוה לטווחים קצרים. טכנולוגיה של גלישה ברוחב פס מרבי לטווחים קצרים .החברה פיתחה מערכות המספקות חיבור לאינטרנט ברוחב פס מרבי מעל תשתיות נחושת קיימות ,בקצבים המתחרים בקצבים של הסיבים האופטיים שנות פעילות המאגד2011-2006 : משתתפים במאגד ,ECI :אקטליס נטוורקס ,אמטיסט טכנולוגיות תקשורת ,בזק ,סיוה ,DSP ריט טכנולוגיות ,אוניברסיטת בר אילן ,אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון 28 סיפורי הצלחה סיפורי הצלחה 29 מגנ"ט-מגנטון :אנזימוטק -גידול של 540%בהכנסות תוך חמש שנים מגנ"ט-מגנטון :אלביט אלאופ -שדרוג מערכות הגנה למטוסים בתמיכת תכנית מגנטון אודות החברה אודות החברה "חלב אם מורכב מחומרים רבים ,ותחליפי החלב שיש כיום בשוק לא דומים במאה אחוז למקור. המוצר שפיתחנו מגיע קרוב יותר למרכיבים של חלב אם" ,לדברי ד"ר אריאל כץ ,מנכ"ל אנזימוטק המפתחת מוצרים מבוססי אנזימים לתעשיית התרופות ולתזונה קלינית .החברה החלה את דרכה ב 1998-בחממת "ניות" ,שבה פיתחה את הטכנולוגיה הבסיסית לקיבוע אנזימים באופן שיוכלו לפעול בסביבה אורגנית .הייחוד של אנזימים הפועלים בסביבה אורגנית הוא היכולת להשתמש בהם בתעשיית המזון ,הפארמה והקוסמטיקה. שם החברה :אנזימוטק פעילות עיקרית :מוצרים מבוססי אנזימים לתעשיית הפארמה ולתזונה קלינית שנת הקמה1998 : מספר העובדים בתחילת הפעילות במסגרות המדע"ר3 : מספר עובדים כיום200 : מיקום :פתח תקווה ,עומר מספר שנים בתכניות המדען הראשי 1998 :עד היום החברה מפתחת ומשווקת עשרות מוצרים בתחום הפארמה ותחליפי המזון ,והיא מציגה מדי שנה גידול של עשרות אחוזים במכירות .היא אף נכנסה ב 2009-לרשימת 50החברות הצומחות ביותר במשק של דירוג ,Deloitteלאחר שהציגה גידול של 540%בהכנסות בתקופה של חמש שנים. ב 2005-הצטרפה אנזימוטק לתכנית "מגנטון" של לשכת המדען הראשי ,ובמסגרתה פיתחה שיטה ליצירת האנזימים שתאפשר לה לפתח אותם בכוחות עצמה ובהתאם לצורכי החברה. "בעזרת מגנטון השגנו ידע לטכנולוגיה משלימה לשלנו לשם פיתוח מוצרים שמתאימים לצורכי החברה ,למשל תחליפי חלב אם" ,הסביר כץ" .האנזימים התעשייתיים הקיימים בשוק לא מספיק טובים לצורכי אנזימוטק ,ולכן הייתה חשיבות בפיתוח אנזימים בתוך החברה". על ההצלחה המוצרים שאנזימוטק מפתחת על בסיס הטכנולוגיה שהושגה במגנטון ,מבוססים על ליפידים )חומצות שומן( .היתרון של המוצרים הללו הוא הריכוז הגבוה יותר של ליפידים בהם בהשוואה לליפידים הקיימים בטבע ומוכרים לגוף האדם ,אך זמינים במזון בריכוזים נמוכים .הודות לטכנולוגיה זו אנזימוטק היא היום החברה המובילה בעולם בתחום הליפידים. "המדען הראשי תמך בנו לאורך שנים" ,סיפר כץ" .פיתוח טכנולוגיה זה לא 'זבנג וגמרנו' .זה תהליך שדורש זמן ,וזו הגדולה של המדען הראשי -היכולת לייצר בסיס של סיוע לאורך זמן, עד שמצליחים להקים חברה .באמצעות התמיכה הצלחנו להמשיך ולפתח אשכול טכנולוגיות, שהיה קשה לפתח בדרך אחרת". אלאופ נוסדה ב 1937-ובשנת 2000אוחדה עם אלביט מערכות .החברה נחשבת לספקית המובילה של מערכות אלקטרו-אופטיות למערכת הביטחון בישראל ,והיא אחת החברות הגדולות בעולם בתחום .קווי המוצרים שלה כוללים ,בין היתר ,מערכות תרמיות לראיית לילה, לייזרים ,תצוגות עיליות ,מערכות תצפית מיוצבות ,צילום וחלל ,מערכות אבטחה וכוונות לרק"ם )רכב קרבי משוריין(. שם החברה" :אלביט מערכות" אלקטרו-אופטיקה אלאופ פעילות עיקרית :מערכות אלקטרו- אופטיות לתחומי הביטחון והחלל שנת הקמה ,1937 :בשנת 2000 התמזגה עם אלביט מערכות מספר עובדים :כ1400- מיקום :פארק המדע ברחובות מסגרת מדע"ר :מאגדי מגנ"ט, מגנטון ,הסדר מו"פ גנרי פרויקט מגנטון :טכנולוגיה להמרת אורך גלי לייזר מסגרות מדע"ר :חממות טכנולוגיות ,קרן המו"פ ,מגנטון תחילת הפרויקט2008 : תחילת פרויקט מגנטון2008 : מוסד אקדמי שותף במגנטון: אוניברסיטת תל-אביב מוסד אקדמי שותף במגנטון: הטכניון 30 סיפורי הצלחה ב 2008-נכנסה "אלביט מערכות" אלקטרו-אופטיקה אלאופ לתכנית "מגנטון" של המדען הראשי ,ובמסגרתה שיתפה פעולה עם קבוצת מחקר מאוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ' עדי אריה מהמחלקה לאלקטרוניקה פיזיקלית בבית הספר להנדסת חשמל של האוניברסיטה. במסגרת התכנית פיתחה החברה טכנולוגיה להמרת אורך גל לייזר לתחום הספקטראלי של ה ,Mid IR-הנדרש למערכת הגנה על מטוסים מפני טילי כתף שהחברה מפתחת. החברה פעלה בתחום זה עוד לפני הצטרפותה לפרויקט מגנטון ,אך הטכנולוגיה שהושגה הצליחה לייעל את תהליך ההמרה .שילוב הטכנולוגיה במערכות העתידיות של החברה יאפשר להקטין אותן ולשפר את ביצועיהן" .לצורך הפיתוח נדרש מחקר בסיסי שאליו נחשפנו באמצעות האקדמיה" ,הסביר ד"ר דורון דויד ,המדען הראשי בחברה" .העבודה המשותפת עם החוקרים וההכוונה שלנו לצורכי התעשייה הן שאפשרו את הפיתוח .לולא תכנית מגנטון סביר להניח שלא היינו נכנסים לפיתוח". על ההצלחה לאחר תום תכנית מגנטון המשיך שיתוף הפעולה במאגד ) AFLלייזר סיב מתקדם( של לשכת המדען הראשי ,ובמסגרתו הורחבה הפעילות בתחום של ממירי אורך הגל גם לתחום האולטרא-סגול ,המשמש בעיקר לאפליקציות בתחום התעשייתי-אזרחי ,כגון :תהליכי עיבוד, סימון ובדיקה בתעשיות המיקרואלקטרוניקה והמוליכים למחצה ,עיבוד משטחים סולריים ועוד. "אלביט מערכות" אלקטרו-אופטיקה אלאופ זכתה במרוצת השנים חמש פעמים ב"פרס ביטחון ישראל" היוקרתי מטעם משרד הביטחון .רוב מערכות ההגנה למטוסים שהחברה מייצרת מיוצאים גם למערכות ביטחון בחו"ל. "אנחנו שואפים להרחיב ולהעמיק את הפעילות בתחום מערכות ההגנה על מטוסים ולהצטיין בכל אחד מהתחומים שבהם אנו עוסקים" ,סיכם דויד. סיפורי הצלחה 31 מגנ"ט-מאגדים :נאנומושן -מנוע מדויק לשליטה מרבית שם החברה :נאנומושן פעילות עיקרית :מערכות הנעה מדויקות הניתנות לבקרה ,בעיקר לתעשיות המוליכים למחצה, המכשור הרפואי ,הטלפונים הניידים ואפליקציות ביטחוניות שנת הקמה1992 : מספר עובדים בתחילת הדרך3 : מספר עובדים כיום60 : מיקום :יקנעם מספר שנים בתכניות המדען הראשי 1993 :עד היום משתתפים במאגד :אפלייד ספקטרל אימג'ינג ,גיוון אימג'ינג, ,DVPהמ"מ ,סימביוניקס ,טאואר, מדיגוס ,נאנומושן ,גלייקומינדס, ,ASIרפאל ,פרוקוגניה ,אוניברסיטת בר אילן ,אוניברסיטת תל- אביב ,האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ,הטכניון, מכון ויצמן ,מרכז הרפואי שיבא, הדסית ,מרכז הרפואי בלינסון, מרכז הרפואי איכילוב ,מור ישומים שם המאגד: ) BMP (Bio-MedicalPhotonics שימוש בפוטוניקה ביו-רפואיותליצור "ביופסיה וירטואלית" מגנ"ט-מאגדים :טלמטיקס -משלושה קווי מוצר למערכות תקשורת כוללות אודות המאגד והחברה אודות המאגד "המנוע שפיתחנו הוא המדויק ביותר בעולם ופועל בחוג סגור באופן מתמיד ,מה שמאפשר בקרה ומונע תקלות" ,לדברי ד"ר אילן הדר ,מנכ"ל נאנומושן המייצרת מנועים בעלי יכולת פעולה מדויקת והניתנים לשליטה מרבית. טלמטיקס ווירלס הייתה מיוזמי מאגד ISRC – The Israeli Short Range Communication של לשכת המדען הראשי ב .2004-החברה ,העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות תקשורת ייחודיות לתחום ה) M2M-מכונה למכונה( ,סיפקה בתחילת דרכה מוצרים הכוללים יחידות אלחוטיות ותחנות בסיס עבור שלוש אפליקציות עיקריות :איתור כלי רכב ,תגים אלקטרוניים )המותקנים על גבי כלי רכב( לגביית אגרה בכבישים וקריאת נתונים אלחוטית אוטומטית למוני רשויות ).(AMR את התשתית הטכנולוגית הבסיסית למערכת ההנעה פיתחה החברה בתחילת דרכה ב,1993- בחממת הטכניון של המדען הראשי .ב 2007-הצטרפה למאגד BMPשל לשכת המדען הראשי, ובמסגרתו פיתחה בשיתוף פעולה עם חברות הפועלות בתחום הרפואה מנוע פיאזו-אלקטרי הקטן בעולם .המנוע מאפשר תנועת תקריב זעירה לשימוש באנדוסקופ ,בגלולה או במצלמה של טלפון נייד" .הסיכוי שהיינו מצליחים לפתח את האפליקציות שפותחו במאגד לבד ,ללא החברות השותפות בו ,הוא קטן" ,אמר הדר" .תחום המכשור הרפואי לא היה במרכז הפעילות שלנו ,והייתה סינרגיה בין המשתתפים במאגד .החברות סיפקו את ההדרכה על המוצרים הנדרשים בענף ואת התמונה הגדולה ,ואפשר לזקוף חלק מהמוצרים שפיתחנו לזכות שיתוף פעולה זה .גם שיתוף הפעולה עם האקדמיה היה הכרחי ,ובאמצעותו נחשפנו למחקרים חדשים בתחום". פעילות עיקרית :מערכות תקשורת ייחודיות לתחום ) M2Mמכונה למכונה( על ההצלחה שנת הקמה1996 : המנוע הייחודי של נאנומושן מורכב מחומר פיאזו-אלקטרי )חומר המגיב ללחץ משתנה(, שמתעוות ,כשמעוררים אותו על ידי אות חשמלי .הטכנולוגיה שפותחה שולטת על העיוות, וכך בסופו של דבר המנוע יכול להניע בצורה מדויקת ,בטווח תנועה שבין מיקרון לשנייה ועד חצי מטר לשנייה .מדובר בטווח שלא קיים במנועים אחרים בשוק המאפשר יכולת דיוק ובקרה .נוסף על כך ,המנועים של החברה אינם דורשים שימוש בתמסורת ,המשמשת מנועים אחרים במעבר בין מהירויות ,ויתרון זה חוסך למנועים של נאנומושן משקל ועלויות ואף משפר דיוק .המנוע שנאנומושן מייצרת אינו מגנטי ,ועל כן יש לו יתרון נוסף :הוא יכול לעבוד בשדות מגנטים ללא הפרעה; לדוגמה ,MRIתחום שבו החברה פועלת כמעט באופן בלעדי בעולם. ב 2005-נרכשה מחצית מהחברה על ידי ג'ונסון אלקטריק ,וב 2008-הושלמה הרכישה. "בשנים הבאות אנחנו מתכננים להמשיך לגדול בשווקים שבהם אנו פועלים ולהשיק פתרונות חדשים ומוצרים חדשים" ,סיכם הדר. שם החברה :טלמטיקס וויירלס מספר עובדים בתחילת הדרך58 : מספר עובדים כיום75 : מיקום :חולון מספר שנים בתכניות המדע"ר: 2004עד היום שם המאגד :מאגד -ISRCהמאגד הישראלי לתקשורת אלחוטית בקצב גבוה לטווחים קצרים המאגד שנוצר עסק ברשתות תקשורת אלחוטית להעברת קצבי נתונים גבוהים לטווחים קצרים .הוא התמקד בטכנולוגיות חדשות שהיוו בסיס גם לתקנים כמו ,n802.11המאפשר קצב נתונים גבוה והגדלת טווח השידור ,ולתקני ה (UWB) Ultra Wide Band-המציעים גם הם קצב גבוה אך בעוצמת שידור נמוכה מאוד ורוחב פס גדול לטווח שידור קצר יותר. על ההצלחה הטכנולוגיות שבהן עסק המאגד היו קפיצת מדרגה משמעותית בהשוואה למצב הקיים בהעברת תקשורת אלחוטית מקצבי מידע נמוכים לקצבים גבוהים ,תוך שמירה על אמינות כמו בתקשורת קווית .שיתוף הפעולה בין החברות במאגד סיפק תרומה חשובה לכל אחת מהן והצעידן לחזית ההתפתחות הטכנולוגית בתחום" .החברות פעלו בנישות משיקות ,ולפיכך היו יותר שיתוף ידע והחלפת מיומנויות ופחות תחרות ישירה" ,לדברי בת-שבע עובדיה ,סמנכ"ל פיתוח אסטרטגי בטלמטיקס ווירלס ויו"ר המאגד" .נוצרו טכנולוגיות גנריות לכל החברות, שלולא המאגד לא היו יכולות להיווצר בצורה מיטבית ,ונעשתה הוכחת היתכנות ,ובעקבותיה היה קל יותר לכל החברות לגייס לקוחות ולזכות במכרזים בהמשך". על בסיס הטכנולוגיה שפותחה במאגד ,החלה טלמטיקס ווירלס לפתח את תחום הרשתות האלחוטיות )בעיקר בתצורת (meshכקו מוצרים נפרד ,אשר על בסיסן הלקוח יכול לפתח את האפליקציה שלו בשונה מפיתוח רשתות לאפליקציה ספציפית .מכירות החברה עומדות על עשרות מיליוני דולרים בשנה ,ולמעלה ממחצית המכירות מיועדות ליצוא .כ 10%-מהמכירות ב 2011-היו של מוצרים מבוססי הטכנולוגיה שפותחה במאגד. "לחברה בינונית בגודלה חשוב במיוחד להציג בפני לקוחות את החברה כשותפה למאגד הנמצא בחזית הטכנולוגיה" ,סיכמה עובדיה. שנות פעילות המאגד2010-2004 : שותפים במאגד :טלמטיקס, אלביט ,תדיראן ספקטרלינק, טאואר סמיקונדקטור ,מטלינק, סיווה ,ווביון ,פולסיקום, הטכניון ,אוניברסיטת תל- אביב ,אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן ,מרכז האוניברסיטאי אריאל שנות פעילות המאגד2012-2007 : טכנולוגיה שפותחה במאגד :פיתוח מנוע פיאזו-אלקטרי הקטן בעולם, שמאפשר תנועת תקריב זעירה לשימוש באנדוסקופ או במצלמה של טלפון נייד 32 סיפורי הצלחה סיפורי הצלחה 33 מגנ"ט-מאגדים :וי-ג'ן -מחזון חדשני להובלה טכנולוגית שם החברה :וי-ג'ן פעילות עיקרית :מערכות לייזר סיב לשימוש תעשייתי שנת הקמה1998 : מספר עובדים בתחילת הדרך17 : מספר עובדים כיום35 : מיקום :תל-אביב מספר שנים בתכניות המדען הראשי2011-2007 : מסגרות מדע"ר :מתימו"פ, מאגד מגנ"ט שם המאגדAFL - Advanced : - Fiber Lasersלייזרי סיב מתקדמים פיתוח לייזר סיב לשימוש בתחום הנראה והאולטרא-סגול לשימוש בתעשיית המוליכים למחצה, לייצור תאים סולריים ולייצור ובדיקה של מיקרו אלקטרוניקה מגנ"ט-מגנטון :תעשיות ביולוגיות ישראל -חדשנות בטכנולוגיה של גידול תאי גזע אודות המאגד אודות הפרויקט ב 2009-הוקם במסגרת לשכת המדען הראשי מאגד AFLמתוך חזון חדשני :לפתח לייזרי סיב ) (Fiber Laserמתקדמים לשימוש בתחום הנראה )ירוק( והאולטרא-סגול .עד אז פעלו הלייזרים המופקים בתוך סיבים אופטיים בתחום האינפרא-אדום בלבד ,ולכן לא יכלו לשרת אפליקציות מתוחכמות ,כמו לדוגמה ייצור תאים סולריים וייצור ובדיקה של מוליכים למחצה, שדורשים עבודה עם לייזר בתחום הירוק והאולטרא-סגול. בשנת 2005פנתה קבוצת מחקר מהטכניון ,בראשות פרופ' יוסף איצקוביץ ,לחברת תעשיות ביולוגיות ישראל עם הצעה לפיתוח ייחודי :תמיסות לתאי גזע עובריים ללא מרכיב מן החי. בתמיסות הללו עושים שימוש מכוני מחקר ,בתי חולים וגורמים אחרים העוסקים בתאי גזע עובריים לצורכי מחקר ויישומים קליניים .ואולם התמיסות ששימשו את הגופים הללו עד לפיתוח המחקרי של איצקוביץ ואנשיו ,התבססו על סרום שהופק מדם של עוברי פרות. קבוצת המחקר בראשות איצקוביץ פיתחה טכנולוגיה להפקת תמיסות סינתטיות ללא מרכיב של חיה ,שהופכות את תאי הגזע העובריים הגדלים בתוכן לבריאים ובטיחותיים יותר .כמו כן תמיסות סינתטיות מאפשרות אחידות בגידול התאים לעומת תמיסות המבוססות על מרכיבי חיה ,המשפיעות על מצב התאים. תחום לייזר הסיב קיים ,באופן מסחרי משמעותי ,פחות מעשור ,ובשנים האחרונות הוא נמצא בצמיחה גדולה .רוב האפליקציות של לייזר הסיב הן לתחום התעשייתי :מסימון ועיבוד עדין של חומרים ועד חיתוך מתכות – פתרונות שגם חברת וי-ג'ן ,שהשתתפה במאגד ,מייצרת. "המדען הראשי ראה קדימה וצפה כי המהפכה שעשה לייזר הסיב בתחום האינפרא-האדום תתרחש בקרוב גם בתחום הירוק והאולטרא-סגול" ,הסביר ד"ר ערן ענבר ,מנכ"ל וי-ג'ן" .הוא בנה מאגד שכלל יצרני רכיבים ייעודיים לטכנולוגיה ,יצרני לייזרים כמונו ומשתמשי קצה כמו אורבוטק .זאת בנוסף לתמיכה אקדמית ,שחשפה אותנו למחקרים מעמיקים .מדובר בשוק של מאות מיליוני דולרים ,אבל משתמשים בו רק בלייזרים קונבנציונליים ,שאורך החיים שלהם קצר יותר ,וגם רמת הביצועים הטכנולוגיים והאמינות שלהם נמוכות יותר". שם החברה :תעשיות ביולוגיות ישראל בית העמק פעילות עיקרית :ייצור תמיסות ומצעים לגידול תאי גזע ללא מרכיבים מן החי על ההצלחה שנת הקמה1981 : באמצעות המאגד הצליחה וי-ג'ן לפתח טכנולוגיה חדשה" .ממצב שבו לא היינו פעילים בתחום ,הגענו תוך שלוש שנים להובלה טכנולוגית" ,סיפר ענבר .היעד הבא של החברה הוא לייצר את מערכת הלייזר הראשונה המתבססת על הטכנולוגיה ולהתחיל בשיווק כבר בסוף השנה .הדגם הראשון כבר נמצא בשלבי בדיקה מתקדמים אצל לקוחות פוטנציאליים. מספר עובדים בתחילת הדרך :כ20- ענבר משוכנע כי אלמלא המאגד וי-ג'ן לא הייתה משיגה את הטכנולוגיה" .לחברה בסדר גודל שלנו החלטה ללכת לפיתוח טכנולוגיה עתידנית לטווח ארוך היא בלתי אפשרית .רמת הסיכון גבוהה מאוד" ,אמר ענבר" .המאגד הבין באמת את החזון ואת הפוטנציאל הטכנולוגי והיה קשוב לצרכים שלנו". מספר עובדים כיום75 : מיקום :קיבוץ בית העמק מספר שנים בתכניות המדע"ר: 1994עד היום על ההצלחה במסגרת תכנית "מגנטון" של לשכת המדען הראשי פיתחה תעשיות ביולוגיות ישראל את התמיסות ,בהתבסס על הטכנולוגיה של קבוצת המחקר תחת השם " .Nutristemהמחקר היה פורץ דרך בתחום תאי הגזע בעולם באותה תקופה" ,הסביר אלון אריאל ,מנכ"ל החברה" .ללא מגנטון היינו צריכים הרבה יותר זמן לפתח את המוצר ,ואולי לא היינו מגיעים אליו כלל .הידע והניסיון של האקדמיה תרמו לנו רבות". בעקבות הטכנולוגיה פיתחה החברה בהמשך מוצרים נוספים לתאי גזע בוגרים בסיוע קרן המו"פ ,כגון :מצעי גידול ותמיסה להקפאה בחנקן נוזלי. כיום תעשיות ביולוגיות ישראל היא אחת משלוש החברות המובילות בעולם בתחום המצעים לתאי גזע .קבוצת המחקר בראשות איצקוביץ זכתה בפרס הטכניון ע"ש הרשל ריץ בקטגוריית החדשנות על הטכנולוגיה. "החברה מתכננת להמשיך להתפתח בתחום תאי הגזע ולהמשיך לגדול בקצב שבין 15% ל 20%-בשנה" ,סיכם אריאל. מסגרות מדע"ר :מגנטון ,קרן המו"פ שם הגוף האקדמי :הטכניון תחילת פרויקט מגנטון2005 : הטכנולוגיה והיישום :תמיסות לתאי גזע עובריים ללא מרכיב מן החי לגידול תאי גזע בריאים ובטיחותיים יותר לשימוש שנות פעילות המאגד2012-2009 : משתתפים במאגד :אלאופ ,נגוהופ, אורבוטק ,רייקול,SCD , VGEN , אוניברסיטת בר-אילן ,אוניברסיטת בן-גוריון ,אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון ,מכון וייצמן 34 סיפורי הצלחה סיפורי הצלחה 35 מגנ"ט-מאגדים :ג'ורדן ואלי -צמיחה רב-שנתית של 30%במכירות שם החברה :ג'ורדן ואלי פעילות עיקרית :מערכות לבקרת תהליכים מבוססות טכנולוגיות רנטגן לתעשיית המוליכים למחצה שנת הקמה1982 : מספר עובדים בתחילת הדרך :כ40- מספר עובדים כיום160 : מיקום :מגדל העמק מספר שנים בתכניות המדען הראשי 1985 :עד היום מסגרות מדע"ר :מאגד מגנ"ט, מגנטון וקרן המו"פ שם המאגדEDCoT (Emerging) : Dielectrics and Conductors – Technologiesפיתוח מגנ"ט-מאגדים :גילת -מכירות של מליוני מערכות על בסיס הפיתוח במאגד אודות המאגד אודות החברה ומאגד "תחנות קרקע לתקשורת לוויינים" בסוף שנות התשעים ניבאו התחזיות כי החומרים ששימשו במשך 35שנה את תעשיית המוליכים למחצה -אלומיניום כמתכת מוליכה ותחמוצות סיליקון כמבודדים -לא יוכלו עוד לתת לה מענה .כדי להתכונן למהפכה הצפויה יזם בשנת 2000יצחק מזור ,מנכ"ל חברת ג'ורדן ואלי ,המפתחת מערכות בקרה מבוססות טכנולוגיות רנטגן למוליכים למחצה ,את הקמתו של מאגד EDCoTשכלל שבע חברות וקבוצות חוקרים מהטכניון ,מאוניברסיטת תל-אביב ,מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן-גוריון .הפתרונות שפותחו עסקו בשני תחומים :החלפת מוליכי אלומיניום במוליכי נחושת – מתכת בעלת הולכה חשמלית ועמידות גבוהות בהרבה ,וכן שימוש בתחמוצות של אטומים כבדים שיחליפו את תחמוצת הסיליקון בלבם של ההתקנים המוליכים למחצה" .מדובר בהתקנים מהירים יותר ,ששימשו מנוע צמיחה לכל הטכנולוגיות שאנו נהנים מהן היום ,דוגמת המחשוב הנייד" ,הסביר מזור" .הם גם צורכים פחות אנרגיה". גילת ,הפועלת בתחום התקשורת הלוויינית ,הצטרפה למאגד "תחנות קרקע לתקשורת לוויינים" של לשכת המדען הראשי כבר ב .1994-במאגד פיתחה החברה כמה טכנולוגיות ,שהיו הבסיס למוצרי הדגל שלה :פתרונות להוזלת עלויות הציוד המאפשר חיבור לווייני לאינטרנט ולרשתות תקשורת ביתיות ושיטות גישה חדשות המאפשרות כמות גדולה יותר של משתמשים על אותה תשתית .בעקבות השתתפותה במאגד עשתה החברה קפיצת מדרגה ביכולות התחרות שלה בשוק ה) VSAT-תחנות לוויין זעירות( ,ובו היא כיום אחת המובילות בעולם. פעילות עיקרית :מוצרים ושירותים לרשתות תקשורת לוויינית על ההצלחה שנת הקמה1987 : שיתוף הפעולה בין החברות התגלה כמוצלח ביותר" .המאגד עוסק במישור המחקרי של הטכנולוגיה ,ומכיוון שמדובר בטכנולוגיה גנרית ,הנושא מאפשר לחברות מתחרות לשתף ביניהן פעולה" ,אמר מזור" .השיתוף שנוצר והידע הרב תרמו מאוד לחיזוק כושר התחרות של כל החברות ,והאקדמיה תרמה מצדה את המחקרים בעלי החשיבות הרבה לתחום". עוד הוסיף מזור" :המאגד עזר לחברה לפתח יישומים חדשים לטכנולוגיה שלה .בעזרתו פיתחנו את טכנולוגיית ה XRR-לאפיון שכבות של נחושת ואטומים כבדים בעזרת קרינת רנטגן המבטיח פעילות תקינה של שבבים מתקדמים ,כגון :מעבדים ורכיבי זיכרון שונים ,המשמשים כיום ,בין היתר ,בליבת הטלפונים הסלולריים החכמים .שבבים אלה משלבים טכנולוגיות נחושת וחומרים חדשים ,כגון גרמניום ,כדי לספק דרישות של מהירות ונפחי זיכרון בהספקים נמוכים. הבקרה של תהליך הייצור של שבבים אלו עושה שימוש בטכנולוגיות XRD, XRRואליפסומטריה, שפותחו במסגרת המאגד". ג'ורדן ואלי נבחרה ארבע פעמים בשנים האחרונות לאחת מ 50-החברות הצומחות ביותר בישראל לפי מדרג של חברת .Delloiteבעשור האחרון צמחו מכירות החברה פי ,20והן עומדות כיום על כ 40-מיליון דולר ,עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של .30%מזור זוקף את קצב הצמיחה המהיר גם לזכות ההשתתפות במאגד" :ניהול המאגד היה אתגרי ,אך אין ספק כי בלעדי המאגד היה קשה מאוד לפתח את הטכנולוגיות הנמצאות כיום בבסיס הצמיחה המשמעותית של החברה". שם החברה :גילת "האתגר היה לפתח טכנולוגיה משוכללת אבל מספיק זולה כדי שהמוצר יהיה שימושי" ,לדברי אבי גל ,מנהל פרויקטים של פיתוח ושיתופי פעולה בגילת. עד היום מכרה גילת מעל מיליון מכשירים ,בין היתר למדינות עולם שלישי .מוצריה פרוסים כיום בלמעלה מ 85-מדינות בעולם" .הפיתוח במאגד ִאפשר לנו ,כחברה קטנה בזמנו ,להשיג יתרונות טכנולוגיים משמעותיים" ,אמר גל" .התחלנו מאפס וב 2011-הגענו למכירות של 339 מיליון דולר בשנה". מספר עובדים כיום1,356 : מאגד ISIS מיקום :פתח תקווה הצלחת המאגד הראשון הובילה את גילת ב 1999-להשתתף במאגד נוסף )ISIS Information ,(High Speed In the Skyובמסגרתו נחקר תחום תדרים חדש )תחום ה (Ka-לוויינים מרובי מספר שנים בתכניות מדע"ר: הראשי - 1994 :היום מסגרות מדע"ר :מאגדי מגנ"ט, מגנטון ,הסדר מו"פ גנרי, מתימו"פ מאגדים :תחנות קרקע לתקשורת לוויינים 1994-1999 - מאגד 1994-1999 - ISIS מאגד 2005-2000 - LSRT אלומות המאפשרים עוצמת שידור גבוהה יותר ומהירות גלישה גדולה יותר לצרכן הפרטי. הפיתוח סייע לגילת להתאים את פתרונותיה ללוויינים עתידיים ופתח בפני החברה את שוק הצרכנים הפרטיים. מאגד LSRT בד בבד נכנסה החברה בשנת 2000למאגד נוסף ) ,(LSRT Large Scale Rural Telephonyאשר הפך את גילת לשחקנית מרכזית בתחום הטלפונייה לאזורים כפריים .במסגרת המאגד פיתחה החברה יכולות של VoIPלמוצריה )טלפונייה מעל תשתית אינטרנט( ,והיא שאפשרה לה להציע מערכות המתאימות למספר גדול יותר של משתמשים בעלות נמוכה .היה זה שיפור חיוני לשווקים הכפריים" :כשהתחלנו את המאגד ,יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם לא דיברה בטלפון מימיה" ,סיפר גל" .הטכנולוגיה שפותחה סייעה להביא תקשורת לאזורים מרוחקים, והנגישות לתשתית טלפונייה עלתה בעשרות אחוזים". גל משוכנע כי באופן עצמאי וללא ההשתתפות במאגדים הפיתוחים היו נמשכים הרבה יותר זמן" .בגילת מאוד מאמינים בתכניות מגנ"ט ,שבהן השלם גדול מסכום חלקיו" ,סיכם גל. טכנולוגיות לשילוב מבודדים ומוליכים בהתקני העתיד של תעשיית המוליכים למחצה שנות פעילות המאגד: 2005-2000 משתתפים במאגד :ג'ורדן ואלי )ראש המאגד( ,סלע,KLA , טאואר סמיקונדקטור,CI , אפלייד מטרילאס ,נובה ,ננו אור ,אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון ,הטכניון, האוניברסיטה העברית 36 סיפורי הצלחה סיפורי הצלחה 37 מגנ”ט עידוד פיתוח טכנולוגיה גנרית והגברת שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה הפקה :לפ"מ מו“פ -הכוח לצמוח www.moital.gov.il/madan.htm מו“פ -הכוח לצמוח www.moital.gov.il/madan.htm
© Copyright 2024