‫חוק המו"פ החדש ‪ -‬מהפכה בייצוא ידע וייצור‪:‬‬ ‫לאחרונה התבשרנו‪ ,‬שוועדת הכספים של הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה בחוק המו"פ‪ ,‬שתאפשר‬ ‫העברת ידע הנתמך על‪-‬ידי משרד המדען הראשי אל מחוץ לישראל‪ .‬מדובר בשינוי מהותי מגרסת החוק הקודמת‪ ,‬אשר אסרה‬ ‫לחלוטין על הוצאת הידע לחו"ל‪ ,‬גם אם תמיכת המדען בו היתה חלקית בלבד‪.‬‬ ‫תהליך אישור תיקוני החוק הוא ישורת הסיום בחקיקת חוק המו"פ החדש‪ ,‬שהחלה בשנת ‪ .2003‬תיקוני החקיקה התמקדו‬ ‫בהתרת ייצוא זכויות הידע והייצור של מוצרים נתמכי המדען הראשי‪ .‬התיקון הקודם‪ ,‬שם סייגים כלליים להוצאת הייצור‬ ‫לחו"ל‪ .‬תיקון מס' ‪ 5‬נכנס לתוקף ב‪ 2011-‬במסגרת חוק ההסדרים‪ ,‬והוא מרחיב את פירוט המנגנון לאישור הוצאת תהליך‬ ‫הייצור ואופן חישוב התשלום בגינו‪ ,‬אך בשורתו הגדולה יותר בכך‪ ,‬שהוא קובע לראשונה‪ ,‬כי ניתן לפדות את הידע על מנת‬ ‫להעבירו לחו"ל‪ .‬דבר זה מאפשר לחברות לבחון באופן חיובי כדאיות כלכלית להחלטה להסתייע בכספי המדען במהלך‬ ‫הפיתוח‪ ,‬ללא חשש שפעילות זו תחסל לתמיד את הסיכוי למכירת החברה או הידע לחו"ל‪.‬‬ ‫התיקון נוגע בעיקר להוצאת ידע מישראל‪ ,‬בסעיף ‪19‬ב'‪ .‬לפי התיקון חוק המו"פ מפריד כעת בין שני מקרים עיקריים של‬ ‫מכירת ידע לחו"ל‪ :‬מכירת החברה כולה ומכירת הידע בלבד‪ .‬מטרת התיקון לעודד את המשך קיומה של פעילות החברה‬ ‫בישראל‪ ,‬שהיא אחת מן המטרות של חוק‪ .‬המשמעות בפועל הנה צמצום התמריץ הקיים להוצאת ידע מישראל במכירת‬ ‫החברה כולה והפסקת הפעילות בישראל‪ ,‬לעומת הוצאת הידע כאשר הפעילות בישראל ממשיכה להתקיים‪ ,‬זאת על ידי שינוי‬ ‫הנוסחה לחישוב "הסכום הבסיסי"‪.‬‬ ‫נושא שאלת היצור‪ ,‬נדון בסעיף ‪19‬א‪ .‬סעיף זה לא השתנה באופן מהותי‪ ,‬אך נוספו לו תתי סעיפים אשר ניסוחם מדגיש את‬ ‫החובה לשלם תמלוגים מוגדלים בגין ייצור בחו"ל‪ ,‬הן במקרה שהוצהר על כך מלכתחילה והן כאשר מדובר בחריגה בשיעור‬ ‫הגבוה מ‪ 10%-‬לעומת הצהרת מקום הייצור המופיעה בבקשה‪.‬‬ ‫מגבלות המימון בחוק המו"פ הישן‪:‬‬ ‫עד היום‪ ,‬החברות שפנו לתמיכת המדען הראשי היו ברובן חברות ותיקות‪ ,‬אשר פיתחו דורות חדשים למוצריהם‪ ,‬או חברות‬ ‫חדשות‪ ,‬שהתקשו במימון פעילותם והיו מוכנות "לחיות עם המגבלות" שמציב המענק‪ .‬בין הפונים לכספי המדען ניתן היה‬ ‫למצוא פרויקטים רבים בעלי סיכוי גבולי לפריצה שיווקית‪ .‬לפי הערכותינו‪ ,‬כשליש מהחברות‪ ,‬אשר חיפשו ערוצי מימון‬ ‫למו"פ‪ ,‬מרביתן חברות עם מוצרים בעלי פוטנציאל בינלאומי ניכר‪ ,‬נמנעו מפניה לסיוע המדען בשל המגבלות החוקיות על‬ ‫העברת הידע והייצור לחו"ל‪.‬‬ ‫אותן חברות‪ ,‬שהעריכו כי קיים סיכוי רב לעשות אקזיט ע"י מכירת הקניין הרוחני לחברה בחו"ל או שתכננו לייצר בחו"ל‬ ‫)בהיקפי ייצור גדולים(‪ ,‬העדיפו להצטמצם בעלויות המו"פ ולפתח בסיוע גורמי מימון חלופיים‪ ,‬כגון כספי אנג'לים ו‪/‬או הון‬ ‫עצמי‪ ,‬עד להגעתם ליכולת הדגמה וגיוס מקרנות הון סיכון‪ .‬דבר זה האט ופגם בסיכויי ההצלחה של הפיתוח‪ ,‬היות שתוכניות‬ ‫ראויות ובעלות פוטנציאל גבוה נעצרו לא פעם עקב בעיית מימון טרם השגת אבן דרך משמעותית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬רבות‬ ‫מתוכניות אלה‪ ,‬שהיו בעלות פוטנציאל גבוה‪ ,‬נכשלו כיוון שלא פנו לתמיכת המדען‪.‬‬ ‫עד לחקיקת התיקונים האחרונים לחוק‪ ,‬חברות רבות שנתמכו על‪-‬ידי המדען ועמדו בפני ברירה כלכלית יחידה של ייצור‬ ‫בחו"ל )או סגירה(‪ ,‬נאלצו למצוא דרכים לעקוף את מגבלות החוק‪ .‬מי שהפסיד מכך הוא משרד המדען )המדינה( ‪ -‬מאחר‬ ‫שהייצור התנהל בפועל בחו"ל‪ ,‬אך לא הועברו בגינו תשלומי תמלוגים‪.‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫עם תיקון החוק‪,‬ניתן לכמת את עלות כספי המדען בעיני היזם בכל מקרה של הצלחת הפיתוח‪ ,‬כולל מקרה של העברת הייצור‬ ‫או הידע לחו"ל‪ .‬כמובן‪ ,‬שבמידה והפיתוח נכשל‪ ,‬כספי המדען הופכים למענק שהיזם פטור מהצורך להחזירו‪.‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫עבור חברה המתכננת לפתח ולייצר בארץ‪ ,‬כספי המדען מקבילים להלוואה אטרקטיבית מאוד )פריים ‪ ,(1%+‬ללא בטחונות‬ ‫ובעלת תנאי החזר נוחים )‪ 3%‬מהמכירות עד החזר מלא(‪.‬‬ ‫עבור חברה שהצליחה בפיתוח והחליטה להעביר את הייצור לחו"ל‪ ,‬כספי המדען עדיין מקבילים להלוואה‪ ,‬אולם יקרה יותר‪.‬‬ ‫הוצאת היצור לחו"ל תזכה את המדען בתמלוגים מוגדלים )‪ 120%‬עד ‪ 300%‬מהמענק‪ ,‬בניכוי תמלוגים שכבר שולמו ‪ -‬לפי‬ ‫החלטת הוועדה(‪ .‬תמלוגים מוגדלים אלו מובילים לכך‪ ,‬שכאשר היזם מעריך כי סיכויי הצלחת הפיתוח גבוהים ויודע מראש‬ ‫כי בכוונתו לייצר בחו"ל‪ ,‬כספי המדען עשויים להיות לא כלכליים בעיניו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנו סעיף המאפשר הוצאת ייצור לחו"ל‬ ‫‪www.sunrise.co.il‬‬ ‫ללא תמלוגים‪ ,‬תמורת העברה לישראל של ייצור או זכויות ייצור של מוצר חלופי‪ ,‬ברמה טכנולוגית דומה או גבוהה מהמוצר‬ ‫נושא הבקשה‪.‬‬ ‫עבור חברה‪ ,‬שהצליחה בפיתוח והחליטה להעביר את הידע לחו"ל )מכירה לחברה בחו"ל וסגירת הפעילות בישראל(‪ ,‬כספי‬ ‫המדען מקבילים להשקעה הונית‪ ,‬שעלותה ליזמים נמוכה מעלות הכספים המגויסים ממשקיעים רגילים ו‪/‬או הון עצמי‪.‬‬ ‫במקרה כזה‪ ,‬החברה הנמכרת צריכה להחזיר למדען סכום‪ ,‬השווה ליחס בין סך המענקים שקיבל היזם מהמדען לבין סך‬ ‫ההשקעות שהושקעו בפיתוח‪ ,‬שלא דרך המדען‪ ,‬כפול מחיר המכירה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם המדען השקיע ‪ 100,000$‬מתוך סך השקעה‬ ‫של ‪ 1,000,000$‬הרי שבזמן מכירת הידע לחו"ל‪ ,‬יש לשלם למדען ‪ 10%‬מערך המכירה‪.‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫מניתוח זה עולה‪ ,‬כי במקרה של מכירת הידע‪ ,‬כספי המדען נראים כמו השקעה הונית רגילה‪ ,‬אולם ישנם מספר מנגנונים‪,‬‬ ‫שהופכים את כספי המדען לזולים יותר מהשקעה הונית בעיני היזם‪ .‬מנגנונים אלו הם‪) :‬א( מהתמורה למדען ינוכו תמלוגים‬ ‫ששולמו עד נקודת העברת הידע‪) ,‬ב( מהתמורה ינוכה מרכיב של "פחת טכנולוגי"‪ ,‬הנמדד לפי פרק הזמן שעבר מאז קבלת‬ ‫מענקי המדען‪) ,‬ג( סביר להניח‪ ,‬שחלק מעלות התמורה למדען תיספג ע"י החברה הקונה ו‪)-‬ד( המדען מאפשר להמיר חלק‬ ‫מהתמורה )או במקרים מסוימים ‪ -‬את כולה( בקבלת ידע חלופי משמעותי מחו"ל‪ ,‬אשר יוטמע ויהפוך לטכנולוגיה המפותחת‬ ‫בארץ ובכך יביא עמו תשואה עודפת‪ ,‬בצורת יצירת הזדמנויות חדשות ומקומות עבודה נוספים למשק הישראלי‪.‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬לאחר התיקון בחוק המו"פ‪ ,‬עבור יזמים המתכוונים לפתח ולייצר בארץ‪ ,‬כספי המדען מקבילים להלוואה זולה‪.‬‬ ‫עבור יזמים המתכוונים לייצר בחו"ל ‪ -‬זו הלוואה יותר יקרה ועבור יזמים המוכרים את החברה לחו"ל ‪ -‬זו השקעה הונית‬ ‫מוזלת‪ .‬אם ניקח בחשבון‪ ,‬שהמדען משקיע גם בפרוייקטים מסוכנים‪ ,‬ובמידה והפיתוח נכשל אין החזרים‪ ,‬הרי שגיוס כספים‬ ‫מהמדען הופך להיות ערוץ אטרקטיבי ביותר בעיני היזמים‪.‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫חשוב לציין עם זאת‪ ,‬כי קיימים מספר אלמנטים חשובים לצורך קביעת גובה ההחזר שיידרשו מהחברות‪ ,‬במקרים של‬ ‫הוצאת ידע או ייצור מישראל‪ ,‬אשר לא מפורטים בצורה מפורשת בחוק‪ ,‬אלא ייקבעו על‪-‬פי "הוראות שיקבעו השרים" ‪-‬‬ ‫פרשנות המותירה את הפתח להמשך מעורבות רגולטורית‪ .‬לפיכך‪ ,‬עדיין נותרו סימני שאלה עבור החברות הנתמכות‪ ,‬כמו‬ ‫מהן אמות המידה על פיהן מוערך היקף התמלוגים‪ ,‬שידרוש המדען עבור העברת הייצור‪ ,‬או כיצד נאמדת תרומתו של ייצור‬ ‫אלטרנטיבי תמורת ייצור ממומן מדען‪ ,‬שיוצא לחו"ל‪.‬‬ ‫העלייה באטרקטיביות של כספי המדען תגרום לכך‪ ,‬שיותר חברות איכותיות‪ ,‬שהעדיפו בעבר לפנות להשקעות וגיוסים‬ ‫פרטיים‪ ,‬יגישו בקשות תמיכה למדען‪ .‬הצפי הוא שהתחרות על מענקי המדען הראשי תתגבר באופן משמעותי‪ ,‬בהנחה‬ ‫שהממשלה לא תגדיל את תקציב המו"פ בטווח הקצר )תקציב המדען הראשי המתוכנן לשנת ‪ 2011‬הינו ‪ 1.3‬מיליארד ‪(₪‬‬ ‫המדען ייאלץ לפסול אחוז גבוה יותר של פניות‪ ,‬לקצץ את גובה תקציב המו"פ המאושר בכל בקשה‪ ,‬ולהקטין את שיעור‬ ‫התמיכה לכל חברה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם המגמה השלטת מאז חקיקת החוק המחודש ב‪) 2003-‬הנותנת למדען גמישות בקביעת שעור‬ ‫‪0T‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫התמיכה בין ‪ 20%‬ל‪ (50%-‬היתה קביעת שיעור תמיכה ממוצע של ‪ ,40% - 30%‬ניתן להניח‪ ,‬שבשל הגידול הצפוי בביקוש‪,‬‬ ‫יקטן שיעור התמיכה הממוצע ל‪.20%-30%-‬‬ ‫בטווח הארוך‪ ,‬העלייה באיכות התוכניות תעלה את שיעור ההצלחה של הפרוייקטים במימון המדען ואת היקף ההחזרים‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬תקציב המדען ירוויח פעמיים‪ :‬הן מתמלוגים עבור פיתוחים שמוסחרו בהצלחה והן מתמלוגים עבור העברות‬ ‫‪0T‬‬ ‫ייצור‪/‬ידע לחו"ל‪ .‬עקב הגידול בתמלוגים‪ ,‬תקציב המדען צפוי לצמוח‪ ,‬ודבר זה יאפשר בסופו של דבר תמיכה ביותר חברות‪.‬‬ ‫בפרספקטיבה כללית‪ ,‬ניתן לומר‪ ,‬שהתיקון בחוק מהווה שינוי מרענן‪ ,‬אשר יש בכוחו להביא להפנייתם של פרוייקטים‬ ‫‪0T‬‬ ‫איכותיים למימון המדען‪ .‬מגמה זו תוביל לשיפור רמת המוצרים המפותחים‪ ,‬ובטווח הארוך להגדלת החזר המענקים‪ ,‬כמו‬ ‫גם הגדלת ההשקעה של משקיעים זרים בחברות מו"פ הישראליות והרחבת התעשייה הטכנולוגית בישראל‪ .‬אין ספק‪,‬‬ ‫‪0T‬‬ ‫שהתיקון לחוק הינו צעד מבורך‪ ,‬שמוביל את עולם היזמות הישראלי לכיוון של התחזקות וצמיחה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בטווח הקצר‪ ,‬ללא גידול משמעותי מקביל של תקציב המדען הראשי‪ ,‬כל ההתפתחויות החיוביות הללו יהיו בגדר‬ ‫סימן שאלה‪ .‬יזמים‪ ,‬בעלי תוכניות פיתוח מצויינות‪ ,‬לא יהיו מעוניינים להסתפק במימון בהיקף נמוך )תקציב פיתוח מקוצץ‬ ‫ושיעור תמיכה של ‪ ,(20%-30%‬ועלולים שוב להדיר רגליהם ממשרד המדען‪ .‬לכן‪ ,‬הגדלת תקציב המו"פ של המדען הראשי‪,‬‬ ‫דרך תקצוב ממשלתי בטווח הקצר‪ ,‬הינו הכרח ההולך יד ביד עם התיקון האמור לחוק‪ ,‬ומצריך תמיכה של קובעי המדיניות‬ ‫התקציבית במשרד האוצר‪.‬‬ ‫‪www.sunrise.co.il‬‬