מבט על סכסוך גבולות – חוות שבעא "ל הקשורים להימצאות כוחות צה ־69 כמה

‫חוות שבעא – מבט על סכסוך גבולות‬
‫כמה אירועים נחרתו בנרטיב של הציבור הישראלי בשנות ה־‪ 69‬הקשורים להימצאות כוחות צה"ל‬
‫ברצועת הביטחון בלבנון (צה"ל החזיק ברצועת ביטחון בדרום לבנון החל משנת ‪ 7)5652‬אסון‬
‫המסוקים‪ ,‬אסון השייטת וההתנקשות בחייו של תא"ל ארז גרשטיין‪ .‬האירועים הללו‪ ,‬יחד עם בין‬
‫‪ 09‬ל־‪ 09‬חיילים שצה"ל איבד בכל שנה‪ ,‬תרמו לשאלת החיוניות של צה"ל בדרום לבנון‪ .‬היו שטענו‬
‫שכאשר צה"ל ייסוג מלבנון לא יהיה יותר סכסוך גבול עם לבנון ולכן יהיה שקט באזור‪ .‬קמפיין‬
‫ציבורי רחב החל להתארגן (בולטת הייתה תנועת "ארבע אמהות" ששמה לה למטרה "להוציא את‬
‫הבנים מהבוץ הלבנוני")‪ .‬שיאו של הקמפיין הגיע במסע הבחירות של אהוד ברק לראשות‬
‫הממשלה בשנת ‪ ,5666‬מסע בחירות שבמהלכו התחייב ברק לסגת מרצועת הביטחון בדרום לבנון‬
‫בתוך שנה מיום היבחרו‪.‬‬
‫כך במאי שנת ‪ 0999‬השיג צה"ל את כוחותיו מלבנון‪ .‬אולם ארגון חזבאללה טען כי כוחות צה"ל‬
‫לא פינו את כל שטח לבנון‪ .‬השטח שתבע ארגון חיזבאללה (ובהמשך לבנון כמדינה) כונה "חוות‬
‫שבעא" ולעולם לא הגודר גיאוגרפית ע"י החיזבאללה‪ ,‬אולם לפי כל ההערכות הכוונה היא לכתף‬
‫שיאון‪( ,‬במורדות המערביים של הר דב (ג'בל רוס)‪ .‬השטח תחום ממזרח על ידי נחל שיאון (הקרוי‬
‫בערבית "ואדי עסל")‪ .‬בצפונו הוא תחום ב־"קו הכחול" – הקו שהוגדר ע"י האו"ם בשנת ‪,0999‬‬
‫במערב על ידי השלוחות היורדות אל יובלי החצבני‪ ,‬ובדרום למרגלות הרכס בין הבניאס לכפר‬
‫ע'ג'ר‪ .‬אורך השטח המדובר הוא כ־‪ 51‬ק"מ ורוחבו כ־‪ 0‬ק"מ בממוצע (סה"כ ‪ 19‬קמ"ר מתוכם ‪02‬‬
‫בשטח ישראל היום)‪ ,‬הוא נמשך מדרום־מערב לצפון־מזרח ומדרונותיו תלולים ביותר (הפרשי‬
‫הגבהים יכולים להגיע אף ל־‪ 299‬מ' במרחק של קילומטר אחד)‪.‬‬
‫בעבר היה שטח זה חלק משטחו החקלאי של הכפר שבעא – כפר שלגביו יש הסכמה כי מאז‬
‫ומתמיד היה בריבונות לבנונית‪ .‬בכפרים מזרח־תיכוניים‪ ,‬השטח המיושב ושטחי העיבוד של הכפר‬
‫אינם רצף טריטוריאלי בהכרח‪ .‬השטחים המעובדים‪ ,‬בשל בעיות בטיב הקרקע וכן שטחי מרעה‪,‬‬
‫יכולים להיות שייכים לכפר‪ ,‬אך לא בהכרח צמודים אליו (שיטת עיבוד המוכרת בשם "עיבוד‬
‫מטליות") ‪ .‬כך‪ ,‬במהלך השנים‪ ,‬עוד בטרם המנדט הצרפתי‪ ,‬חקלאים מהכפר שבעא הקימו מבנים‬
‫שונים (מזרעות‪ ,‬גדרות צאן‪ ,‬מבנים חקלאיים ובהמשך אף בתי מגורים)‪ ,‬בשטח כתף שיאון‪ .‬בהם‬
‫מע'ר שבעא‪ ,‬ח'לת ע'זלה‪ ,‬פשכול‪ ,‬מזרעת קפוה‪ ,‬מזרעת זבדין ועוד‪ .‬אגב‪ ,‬בתוך שטח לבנון מצויים‬
‫כמה יישובי בת דומים כדוגמת מג'ידיה למשל המזוהות גם הן כחוות שבעא‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לבנון תובעת את השטח מישראל‪ ,‬וישראל מצידה אינה מוכנה לוותר על השטח‪ .‬אם‬
‫מפרידים את השיקולים הביטחוניים‪-‬מדיניים‪ -‬קיומיים (הן של ישראל והן של חיזבאללה)‪,‬‬
‫ובודקים את טענות הצדדים לעומקן‪ ,‬מגלים סיטואציה מאוד מעניינת לגבי שאלת הריבון החוקי‬
‫בשטח זה‪ .‬מבחינה כרטוגרפית השטח מעולם לא סומן בתוך שטח לבנון (ואף נכלל בסקר‬
‫אוכלוסין סורי משנות ה‪ ,)39 -‬אולם הלכה למעשה – תושביו עד כיבוש צה"ל היו לבנונים‪ .‬הם‬
‫נשפטו בלבנון‪ ,‬שילמו מיסים ללבנון והיו תושבים לבנונים לכל דבר‪ .‬אז מה צודק? מי הריבון‬
‫החוקי בשטח? האם זו סוריה (ואז פתרון לשטח זה יינתן כאשר יינתן פתרון לרמה"ג) או לבנון?‬
‫סיטואציה זו מכונה במחקר "אנומליה"‪ .‬ועל מנת לרדת לאשורה‪ ,‬כדאי לעיין בהיסטוריה‬
‫הגיאוגרפית של המרחב ושל יחידת הנוף המדויקת הנקראת חוות שבעא‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העולם הראשונה נחתמו כידוע הסכמים שונים לחלוקת שטח האימפריה‬
‫העות'מאנית‪ .‬הבולטים שבהם היו חלופת המכתבים בין השריף ממכה ‪ -‬חוסיין‪ ,‬לבין הנציב‬
‫הבריטי העליון במצריים‪ -‬מקמהון (‪ , )5652‬וכן הסכם "סייקס‪ -‬פיקו" בין ממשלות בריטניה‬
‫וצרפת (‪ .)5653‬עם סיום המלחמה (אוקטובר ‪ ,)5655‬קבע מפקד "חיל המשלוח המצרי"‪ -‬הגנרל‬
‫אלנבי כי בשטחי סנג'ק ירושלים‪ ,‬שכם ועכו (עד לקו ראש הנקרה) יהיה שלטון צבאי בריטי‪,‬‬
‫ומצפון יתחלק השלטון בין שלטון צבאי צרפתי (שמרכזו בבירות) לשלטון של קצין ערבי (שמרכזו‬
‫בדמשק – אולם בסופו של דבר הצרפתים שלטו הן בבירות והן בדמשק)‪ .‬קביעה זו הייתה אמנם‬
‫זמנית‪ ,‬אך השפעתה על עתיד השטח בו אנו דנים הייתה רבה‪ ,‬שכן לראשונה הוצאו הנפות של‬
‫חצבייה וראשיה (בלבנון של היום) מתחום השליטה הערבית של דמשק והועברו לתחום השליטה‬
‫הצרפתי של בירות – ואולי כאן מצויה התשובה ההיסטורית לשאלה למי שייך השטח‪.‬‬
‫ועידת שלום שהתכנסה לאחר המלחמה (ועידת סן‪-‬רמו‪ ,)5609 ,‬קבעה כי‪" 7‬העמים החיים במזרח‬
‫התיכון עדיין אינם יכולים לעמוד ברשות עצמם בתנאים הקשים של העולם המודרני"‪ ,‬ועידה זו‬
‫החליטה על שיטת המנדטים וקבעה כי צרפת תקבל את המנדט על סוריה ולבנון ואילו בריטניה‬
‫תקבל מנדט על שטחי פלשתינה ומסופוטמיה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 5609-5613‬התקיים המנדט הצרפתי בלבנון‪ ,‬בתחילת תקופת המנדט מומחים‬
‫צרפתיים הצליחו להגדיר את גבולות המנדט‪ ,‬ונעשו הסכמי גבולות עם פלסטינה‪ ,‬עיראק ותורכיה‪.‬‬
‫אולם הצרפתים לא טרחו לסמן את הגבול הפנימי בין סוריה ללבנון‪ ,‬כיוון שניהלו את השטח משני‬
‫צידיו (גם הבריטים לא סימנו את הגבול הפנימי בין ארץ ישראל לעבר הירדן בשנים המקבילות)‪,‬‬
‫הצרפתים אמנם התייחסו באורח חלקי לגבול במפות‪ ,‬אולם נותרו כמה אזורים בהם לא היה‬
‫ברור מי הישות הריבונית עליהם‪.‬‬
‫סוריה ולבנון נעשו מדינות עצמאיות בשנת ‪ ,5613‬אולם סוריה סירבה מאז לסמן את קו הגבול‪,‬‬
‫(מסיבות פוליטיות והיסטוריות‪ -‬לסוריה קשה היה‪ ,‬ואולי עדיין‪ ,‬להכיר בעצמאות לבנון ובמשך‬
‫שנים לא הייתה מוכנה להכיר רשמית בקיום קו גבול בין שתי המדינות‪{ ,‬למעשה רק לאחרונה‬
‫נפתחה שגרירות לבנונית בדמשק‪ ,‬בשנת ‪ ,0996‬לאחר לחץ מערבי כבד (על רקע רצח ראש ממשלת‬
‫לבנון רפיק אל‪ -‬ח'רירי ונסיגת סוריה מלבנון}‪ .‬הוקמו ועדות סוריות‪-‬לבנוניות משותפות לטיפול‬
‫בבעיות גבול מקומיות‪ ,‬פעולתן הניבה מספר תיקוני גבול מקומיים בין סוריה ולבנון אולם בעיות‬
‫גבול רבות נותרו בלתי פתורות‪ .‬באשר לשאלה של חוות שבעא‪ ,‬רוב המפות מראות כי קו הגבול‬
‫משאיר את הכפר שבעא בתוך שטח לבנון‪ ,‬אך את השטח החקלאי הידוע בתור "חוות שבעא"‬
‫בשטח סוריה‪ ,‬וכך גם המיפוי הישראלי הן לפני ‪ 5634‬והן מאוחר יותר‪.‬‬
‫עד כניסתה של ישראל למרחב זה אי‪-‬הבהירות בשאלת הריבונות בין לבנון לסוריה לא הגיעה לידי‬
‫ויכוח של ממש ולאיש לא היה עניין להכריעו‪ .‬בעקבות מלחמת ששת הימים השתנה הגבול דה‬
‫פקטו של ישראל עם סוריה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬עם המלחמה בפתח‪-‬לנד בשנות השבעים השתלט צה"ל‬
‫על האזור‪ .‬בעקבות יצירת רצועת הביטחון בדרום לבנון בשנות השמונים‪ ,‬החזיקה ישראל‬
‫בשטחים בלבנון וחזקה זו הפכה לבעיה בינלאומית‪ .‬עם השלמת נסיגת כוחות צה"ל מלבנון בשנת‬
‫‪ 0999‬לא פינתה ישראל חלק מהשטח הזה ומאז הוא נתון במחלוקת‪.‬‬
‫בשטח הנידון מצוי אתר הקדוש אשר לפי מסורות מוסלמיות ואף יהודיות מאוחרות יותר‪ ,‬הינו‬
‫המקום בו התרחשה הברית בין הבתרים בין אברהם אבינו לה' (פרשת לך לך‪ ,‬בראשית פרק ט"ו)‪.‬‬
‫מהמאה ה‪ 53 -‬יהודים זיהו אתר זה ואף עלו להתפלל בו פעם בשנה‪ .‬לשמחתנו עדיין אין תהודה‬
‫למאבק דתי על השטח!‬
‫מקורות‬
‫גדעון ביגר‪" .‬ה"פלונטר" הטריטוריאלי סביב חוות שבעא והכפר ראג'ר"‪" .‬האומה"‪ ,‬גיליון ‪561‬‬
‫‪,‬ספטמבר ‪.6006‬‬
‫חיים סרברו‪" .‬לסוגיית הלגיטימיות של התביעה הלבנונית ל'חוות שבעא"‪ ,‬ביחס לגבול הבין לאומי"‪,‬‬
‫מחקרים בארץ ישראל‪ -‬ספר אביאל רון‪ .‬חיפה‪ :‬הוצאת או' חיפה‪.6002 ,‬‬
‫ראובן ארליך‪" .‬העלאת סוגיית חוות שבעא בטיוטות הצעת ההחלטה הצרפתית‪ -‬אמריקנית לסיום‬
‫הלחימה‪ -‬נתוני רקע ובחינת משמעויות"‪ .‬מבט מל"מ‪.6000 ,‬‬