‫חוות שבעא – מבט על סכסוך גבולות‬ ‫כמה אירועים נחרתו בנרטיב של הציבור הישראלי בשנות ה־‪ 69‬הקשורים להימצאות כוחות צה"ל‬ ‫ברצועת הביטחון בלבנון (צה"ל החזיק ברצועת ביטחון בדרום לבנון החל משנת ‪ 7)5652‬אסון‬ ‫המסוקים‪ ,‬אסון השייטת וההתנקשות בחייו של תא"ל ארז גרשטיין‪ .‬האירועים הללו‪ ,‬יחד עם בין‬ ‫‪ 09‬ל־‪ 09‬חיילים שצה"ל איבד בכל שנה‪ ,‬תרמו לשאלת החיוניות של צה"ל בדרום לבנון‪ .‬היו שטענו‬ ‫שכאשר צה"ל ייסוג מלבנון לא יהיה יותר סכסוך גבול עם לבנון ולכן יהיה שקט באזור‪ .‬קמפיין‬ ‫ציבורי רחב החל להתארגן (בולטת הייתה תנועת "ארבע אמהות" ששמה לה למטרה "להוציא את‬ ‫הבנים מהבוץ הלבנוני")‪ .‬שיאו של הקמפיין הגיע במסע הבחירות של אהוד ברק לראשות‬ ‫הממשלה בשנת ‪ ,5666‬מסע בחירות שבמהלכו התחייב ברק לסגת מרצועת הביטחון בדרום לבנון‬ ‫בתוך שנה מיום היבחרו‪.‬‬ ‫כך במאי שנת ‪ 0999‬השיג צה"ל את כוחותיו מלבנון‪ .‬אולם ארגון חזבאללה טען כי כוחות צה"ל‬ ‫לא פינו את כל שטח לבנון‪ .‬השטח שתבע ארגון חיזבאללה (ובהמשך לבנון כמדינה) כונה "חוות‬ ‫שבעא" ולעולם לא הגודר גיאוגרפית ע"י החיזבאללה‪ ,‬אולם לפי כל ההערכות הכוונה היא לכתף‬ ‫שיאון‪( ,‬במורדות המערביים של הר דב (ג'בל רוס)‪ .‬השטח תחום ממזרח על ידי נחל שיאון (הקרוי‬ ‫בערבית "ואדי עסל")‪ .‬בצפונו הוא תחום ב־"קו הכחול" – הקו שהוגדר ע"י האו"ם בשנת ‪,0999‬‬ ‫במערב על ידי השלוחות היורדות אל יובלי החצבני‪ ,‬ובדרום למרגלות הרכס בין הבניאס לכפר‬ ‫ע'ג'ר‪ .‬אורך השטח המדובר הוא כ־‪ 51‬ק"מ ורוחבו כ־‪ 0‬ק"מ בממוצע (סה"כ ‪ 19‬קמ"ר מתוכם ‪02‬‬ ‫בשטח ישראל היום)‪ ,‬הוא נמשך מדרום־מערב לצפון־מזרח ומדרונותיו תלולים ביותר (הפרשי‬ ‫הגבהים יכולים להגיע אף ל־‪ 299‬מ' במרחק של קילומטר אחד)‪.‬‬ ‫בעבר היה שטח זה חלק משטחו החקלאי של הכפר שבעא – כפר שלגביו יש הסכמה כי מאז‬ ‫ומתמיד היה בריבונות לבנונית‪ .‬בכפרים מזרח־תיכוניים‪ ,‬השטח המיושב ושטחי העיבוד של הכפר‬ ‫אינם רצף טריטוריאלי בהכרח‪ .‬השטחים המעובדים‪ ,‬בשל בעיות בטיב הקרקע וכן שטחי מרעה‪,‬‬ ‫יכולים להיות שייכים לכפר‪ ,‬אך לא בהכרח צמודים אליו (שיטת עיבוד המוכרת בשם "עיבוד‬ ‫מטליות") ‪ .‬כך‪ ,‬במהלך השנים‪ ,‬עוד בטרם המנדט הצרפתי‪ ,‬חקלאים מהכפר שבעא הקימו מבנים‬ ‫שונים (מזרעות‪ ,‬גדרות צאן‪ ,‬מבנים חקלאיים ובהמשך אף בתי מגורים)‪ ,‬בשטח כתף שיאון‪ .‬בהם‬ ‫מע'ר שבעא‪ ,‬ח'לת ע'זלה‪ ,‬פשכול‪ ,‬מזרעת קפוה‪ ,‬מזרעת זבדין ועוד‪ .‬אגב‪ ,‬בתוך שטח לבנון מצויים‬ ‫כמה יישובי בת דומים כדוגמת מג'ידיה למשל המזוהות גם הן כחוות שבעא‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לבנון תובעת את השטח מישראל‪ ,‬וישראל מצידה אינה מוכנה לוותר על השטח‪ .‬אם‬ ‫מפרידים את השיקולים הביטחוניים‪-‬מדיניים‪ -‬קיומיים (הן של ישראל והן של חיזבאללה)‪,‬‬ ‫ובודקים את טענות הצדדים לעומקן‪ ,‬מגלים סיטואציה מאוד מעניינת לגבי שאלת הריבון החוקי‬ ‫בשטח זה‪ .‬מבחינה כרטוגרפית השטח מעולם לא סומן בתוך שטח לבנון (ואף נכלל בסקר‬ ‫אוכלוסין סורי משנות ה‪ ,)39 -‬אולם הלכה למעשה – תושביו עד כיבוש צה"ל היו לבנונים‪ .‬הם‬ ‫נשפטו בלבנון‪ ,‬שילמו מיסים ללבנון והיו תושבים לבנונים לכל דבר‪ .‬אז מה צודק? מי הריבון‬ ‫החוקי בשטח? האם זו סוריה (ואז פתרון לשטח זה יינתן כאשר יינתן פתרון לרמה"ג) או לבנון?‬ ‫סיטואציה זו מכונה במחקר "אנומליה"‪ .‬ועל מנת לרדת לאשורה‪ ,‬כדאי לעיין בהיסטוריה‬ ‫הגיאוגרפית של המרחב ושל יחידת הנוף המדויקת הנקראת חוות שבעא‪.‬‬ ‫במהלך מלחמת העולם הראשונה נחתמו כידוע הסכמים שונים לחלוקת שטח האימפריה‬ ‫העות'מאנית‪ .‬הבולטים שבהם היו חלופת המכתבים בין השריף ממכה ‪ -‬חוסיין‪ ,‬לבין הנציב‬ ‫הבריטי העליון במצריים‪ -‬מקמהון (‪ , )5652‬וכן הסכם "סייקס‪ -‬פיקו" בין ממשלות בריטניה‬ ‫וצרפת (‪ .)5653‬עם סיום המלחמה (אוקטובר ‪ ,)5655‬קבע מפקד "חיל המשלוח המצרי"‪ -‬הגנרל‬ ‫אלנבי כי בשטחי סנג'ק ירושלים‪ ,‬שכם ועכו (עד לקו ראש הנקרה) יהיה שלטון צבאי בריטי‪,‬‬ ‫ומצפון יתחלק השלטון בין שלטון צבאי צרפתי (שמרכזו בבירות) לשלטון של קצין ערבי (שמרכזו‬ ‫בדמשק – אולם בסופו של דבר הצרפתים שלטו הן בבירות והן בדמשק)‪ .‬קביעה זו הייתה אמנם‬ ‫זמנית‪ ,‬אך השפעתה על עתיד השטח בו אנו דנים הייתה רבה‪ ,‬שכן לראשונה הוצאו הנפות של‬ ‫חצבייה וראשיה (בלבנון של היום) מתחום השליטה הערבית של דמשק והועברו לתחום השליטה‬ ‫הצרפתי של בירות – ואולי כאן מצויה התשובה ההיסטורית לשאלה למי שייך השטח‪.‬‬ ‫ועידת שלום שהתכנסה לאחר המלחמה (ועידת סן‪-‬רמו‪ ,)5609 ,‬קבעה כי‪" 7‬העמים החיים במזרח‬ ‫התיכון עדיין אינם יכולים לעמוד ברשות עצמם בתנאים הקשים של העולם המודרני"‪ ,‬ועידה זו‬ ‫החליטה על שיטת המנדטים וקבעה כי צרפת תקבל את המנדט על סוריה ולבנון ואילו בריטניה‬ ‫תקבל מנדט על שטחי פלשתינה ומסופוטמיה‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 5609-5613‬התקיים המנדט הצרפתי בלבנון‪ ,‬בתחילת תקופת המנדט מומחים‬ ‫צרפתיים הצליחו להגדיר את גבולות המנדט‪ ,‬ונעשו הסכמי גבולות עם פלסטינה‪ ,‬עיראק ותורכיה‪.‬‬ ‫אולם הצרפתים לא טרחו לסמן את הגבול הפנימי בין סוריה ללבנון‪ ,‬כיוון שניהלו את השטח משני‬ ‫צידיו (גם הבריטים לא סימנו את הגבול הפנימי בין ארץ ישראל לעבר הירדן בשנים המקבילות)‪,‬‬ ‫הצרפתים אמנם התייחסו באורח חלקי לגבול במפות‪ ,‬אולם נותרו כמה אזורים בהם לא היה‬ ‫ברור מי הישות הריבונית עליהם‪.‬‬ ‫סוריה ולבנון נעשו מדינות עצמאיות בשנת ‪ ,5613‬אולם סוריה סירבה מאז לסמן את קו הגבול‪,‬‬ ‫(מסיבות פוליטיות והיסטוריות‪ -‬לסוריה קשה היה‪ ,‬ואולי עדיין‪ ,‬להכיר בעצמאות לבנון ובמשך‬ ‫שנים לא הייתה מוכנה להכיר רשמית בקיום קו גבול בין שתי המדינות‪{ ,‬למעשה רק לאחרונה‬ ‫נפתחה שגרירות לבנונית בדמשק‪ ,‬בשנת ‪ ,0996‬לאחר לחץ מערבי כבד (על רקע רצח ראש ממשלת‬ ‫לבנון רפיק אל‪ -‬ח'רירי ונסיגת סוריה מלבנון}‪ .‬הוקמו ועדות סוריות‪-‬לבנוניות משותפות לטיפול‬ ‫בבעיות גבול מקומיות‪ ,‬פעולתן הניבה מספר תיקוני גבול מקומיים בין סוריה ולבנון אולם בעיות‬ ‫גבול רבות נותרו בלתי פתורות‪ .‬באשר לשאלה של חוות שבעא‪ ,‬רוב המפות מראות כי קו הגבול‬ ‫משאיר את הכפר שבעא בתוך שטח לבנון‪ ,‬אך את השטח החקלאי הידוע בתור "חוות שבעא"‬ ‫בשטח סוריה‪ ,‬וכך גם המיפוי הישראלי הן לפני ‪ 5634‬והן מאוחר יותר‪.‬‬ ‫עד כניסתה של ישראל למרחב זה אי‪-‬הבהירות בשאלת הריבונות בין לבנון לסוריה לא הגיעה לידי‬ ‫ויכוח של ממש ולאיש לא היה עניין להכריעו‪ .‬בעקבות מלחמת ששת הימים השתנה הגבול דה‬ ‫פקטו של ישראל עם סוריה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬עם המלחמה בפתח‪-‬לנד בשנות השבעים השתלט צה"ל‬ ‫על האזור‪ .‬בעקבות יצירת רצועת הביטחון בדרום לבנון בשנות השמונים‪ ,‬החזיקה ישראל‬ ‫בשטחים בלבנון וחזקה זו הפכה לבעיה בינלאומית‪ .‬עם השלמת נסיגת כוחות צה"ל מלבנון בשנת‬ ‫‪ 0999‬לא פינתה ישראל חלק מהשטח הזה ומאז הוא נתון במחלוקת‪.‬‬ ‫בשטח הנידון מצוי אתר הקדוש אשר לפי מסורות מוסלמיות ואף יהודיות מאוחרות יותר‪ ,‬הינו‬ ‫המקום בו התרחשה הברית בין הבתרים בין אברהם אבינו לה' (פרשת לך לך‪ ,‬בראשית פרק ט"ו)‪.‬‬ ‫מהמאה ה‪ 53 -‬יהודים זיהו אתר זה ואף עלו להתפלל בו פעם בשנה‪ .‬לשמחתנו עדיין אין תהודה‬ ‫למאבק דתי על השטח!‬ ‫מקורות‬ ‫גדעון ביגר‪" .‬ה"פלונטר" הטריטוריאלי סביב חוות שבעא והכפר ראג'ר"‪" .‬האומה"‪ ,‬גיליון ‪561‬‬ ‫‪,‬ספטמבר ‪.6006‬‬ ‫חיים סרברו‪" .‬לסוגיית הלגיטימיות של התביעה הלבנונית ל'חוות שבעא"‪ ,‬ביחס לגבול הבין לאומי"‪,‬‬ ‫מחקרים בארץ ישראל‪ -‬ספר אביאל רון‪ .‬חיפה‪ :‬הוצאת או' חיפה‪.6002 ,‬‬ ‫ראובן ארליך‪" .‬העלאת סוגיית חוות שבעא בטיוטות הצעת ההחלטה הצרפתית‪ -‬אמריקנית לסיום‬ ‫הלחימה‪ -‬נתוני רקע ובחינת משמעויות"‪ .‬מבט מל"מ‪.6000 ,‬‬