חוות שבעא – מבט על סכסוך גבולות כמה אירועים נחרתו בנרטיב של הציבור הישראלי בשנות ה־ 69הקשורים להימצאות כוחות צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (צה"ל החזיק ברצועת ביטחון בדרום לבנון החל משנת 7)5652אסון המסוקים ,אסון השייטת וההתנקשות בחייו של תא"ל ארז גרשטיין .האירועים הללו ,יחד עם בין 09ל־ 09חיילים שצה"ל איבד בכל שנה ,תרמו לשאלת החיוניות של צה"ל בדרום לבנון .היו שטענו שכאשר צה"ל ייסוג מלבנון לא יהיה יותר סכסוך גבול עם לבנון ולכן יהיה שקט באזור .קמפיין ציבורי רחב החל להתארגן (בולטת הייתה תנועת "ארבע אמהות" ששמה לה למטרה "להוציא את הבנים מהבוץ הלבנוני") .שיאו של הקמפיין הגיע במסע הבחירות של אהוד ברק לראשות הממשלה בשנת ,5666מסע בחירות שבמהלכו התחייב ברק לסגת מרצועת הביטחון בדרום לבנון בתוך שנה מיום היבחרו. כך במאי שנת 0999השיג צה"ל את כוחותיו מלבנון .אולם ארגון חזבאללה טען כי כוחות צה"ל לא פינו את כל שטח לבנון .השטח שתבע ארגון חיזבאללה (ובהמשך לבנון כמדינה) כונה "חוות שבעא" ולעולם לא הגודר גיאוגרפית ע"י החיזבאללה ,אולם לפי כל ההערכות הכוונה היא לכתף שיאון( ,במורדות המערביים של הר דב (ג'בל רוס) .השטח תחום ממזרח על ידי נחל שיאון (הקרוי בערבית "ואדי עסל") .בצפונו הוא תחום ב־"קו הכחול" – הקו שהוגדר ע"י האו"ם בשנת ,0999 במערב על ידי השלוחות היורדות אל יובלי החצבני ,ובדרום למרגלות הרכס בין הבניאס לכפר ע'ג'ר .אורך השטח המדובר הוא כ־ 51ק"מ ורוחבו כ־ 0ק"מ בממוצע (סה"כ 19קמ"ר מתוכם 02 בשטח ישראל היום) ,הוא נמשך מדרום־מערב לצפון־מזרח ומדרונותיו תלולים ביותר (הפרשי הגבהים יכולים להגיע אף ל־ 299מ' במרחק של קילומטר אחד). בעבר היה שטח זה חלק משטחו החקלאי של הכפר שבעא – כפר שלגביו יש הסכמה כי מאז ומתמיד היה בריבונות לבנונית .בכפרים מזרח־תיכוניים ,השטח המיושב ושטחי העיבוד של הכפר אינם רצף טריטוריאלי בהכרח .השטחים המעובדים ,בשל בעיות בטיב הקרקע וכן שטחי מרעה, יכולים להיות שייכים לכפר ,אך לא בהכרח צמודים אליו (שיטת עיבוד המוכרת בשם "עיבוד מטליות") .כך ,במהלך השנים ,עוד בטרם המנדט הצרפתי ,חקלאים מהכפר שבעא הקימו מבנים שונים (מזרעות ,גדרות צאן ,מבנים חקלאיים ובהמשך אף בתי מגורים) ,בשטח כתף שיאון .בהם מע'ר שבעא ,ח'לת ע'זלה ,פשכול ,מזרעת קפוה ,מזרעת זבדין ועוד .אגב ,בתוך שטח לבנון מצויים כמה יישובי בת דומים כדוגמת מג'ידיה למשל המזוהות גם הן כחוות שבעא. כאמור ,לבנון תובעת את השטח מישראל ,וישראל מצידה אינה מוכנה לוותר על השטח .אם מפרידים את השיקולים הביטחוניים-מדיניים -קיומיים (הן של ישראל והן של חיזבאללה), ובודקים את טענות הצדדים לעומקן ,מגלים סיטואציה מאוד מעניינת לגבי שאלת הריבון החוקי בשטח זה .מבחינה כרטוגרפית השטח מעולם לא סומן בתוך שטח לבנון (ואף נכלל בסקר אוכלוסין סורי משנות ה ,)39 -אולם הלכה למעשה – תושביו עד כיבוש צה"ל היו לבנונים .הם נשפטו בלבנון ,שילמו מיסים ללבנון והיו תושבים לבנונים לכל דבר .אז מה צודק? מי הריבון החוקי בשטח? האם זו סוריה (ואז פתרון לשטח זה יינתן כאשר יינתן פתרון לרמה"ג) או לבנון? סיטואציה זו מכונה במחקר "אנומליה" .ועל מנת לרדת לאשורה ,כדאי לעיין בהיסטוריה הגיאוגרפית של המרחב ושל יחידת הנוף המדויקת הנקראת חוות שבעא. במהלך מלחמת העולם הראשונה נחתמו כידוע הסכמים שונים לחלוקת שטח האימפריה העות'מאנית .הבולטים שבהם היו חלופת המכתבים בין השריף ממכה -חוסיין ,לבין הנציב הבריטי העליון במצריים -מקמהון ( , )5652וכן הסכם "סייקס -פיקו" בין ממשלות בריטניה וצרפת ( .)5653עם סיום המלחמה (אוקטובר ,)5655קבע מפקד "חיל המשלוח המצרי" -הגנרל אלנבי כי בשטחי סנג'ק ירושלים ,שכם ועכו (עד לקו ראש הנקרה) יהיה שלטון צבאי בריטי, ומצפון יתחלק השלטון בין שלטון צבאי צרפתי (שמרכזו בבירות) לשלטון של קצין ערבי (שמרכזו בדמשק – אולם בסופו של דבר הצרפתים שלטו הן בבירות והן בדמשק) .קביעה זו הייתה אמנם זמנית ,אך השפעתה על עתיד השטח בו אנו דנים הייתה רבה ,שכן לראשונה הוצאו הנפות של חצבייה וראשיה (בלבנון של היום) מתחום השליטה הערבית של דמשק והועברו לתחום השליטה הצרפתי של בירות – ואולי כאן מצויה התשובה ההיסטורית לשאלה למי שייך השטח. ועידת שלום שהתכנסה לאחר המלחמה (ועידת סן-רמו ,)5609 ,קבעה כי" 7העמים החיים במזרח התיכון עדיין אינם יכולים לעמוד ברשות עצמם בתנאים הקשים של העולם המודרני" ,ועידה זו החליטה על שיטת המנדטים וקבעה כי צרפת תקבל את המנדט על סוריה ולבנון ואילו בריטניה תקבל מנדט על שטחי פלשתינה ומסופוטמיה. בין השנים 5609-5613התקיים המנדט הצרפתי בלבנון ,בתחילת תקופת המנדט מומחים צרפתיים הצליחו להגדיר את גבולות המנדט ,ונעשו הסכמי גבולות עם פלסטינה ,עיראק ותורכיה. אולם הצרפתים לא טרחו לסמן את הגבול הפנימי בין סוריה ללבנון ,כיוון שניהלו את השטח משני צידיו (גם הבריטים לא סימנו את הגבול הפנימי בין ארץ ישראל לעבר הירדן בשנים המקבילות), הצרפתים אמנם התייחסו באורח חלקי לגבול במפות ,אולם נותרו כמה אזורים בהם לא היה ברור מי הישות הריבונית עליהם. סוריה ולבנון נעשו מדינות עצמאיות בשנת ,5613אולם סוריה סירבה מאז לסמן את קו הגבול, (מסיבות פוליטיות והיסטוריות -לסוריה קשה היה ,ואולי עדיין ,להכיר בעצמאות לבנון ובמשך שנים לא הייתה מוכנה להכיר רשמית בקיום קו גבול בין שתי המדינות{ ,למעשה רק לאחרונה נפתחה שגרירות לבנונית בדמשק ,בשנת ,0996לאחר לחץ מערבי כבד (על רקע רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל -ח'רירי ונסיגת סוריה מלבנון} .הוקמו ועדות סוריות-לבנוניות משותפות לטיפול בבעיות גבול מקומיות ,פעולתן הניבה מספר תיקוני גבול מקומיים בין סוריה ולבנון אולם בעיות גבול רבות נותרו בלתי פתורות .באשר לשאלה של חוות שבעא ,רוב המפות מראות כי קו הגבול משאיר את הכפר שבעא בתוך שטח לבנון ,אך את השטח החקלאי הידוע בתור "חוות שבעא" בשטח סוריה ,וכך גם המיפוי הישראלי הן לפני 5634והן מאוחר יותר. עד כניסתה של ישראל למרחב זה אי-הבהירות בשאלת הריבונות בין לבנון לסוריה לא הגיעה לידי ויכוח של ממש ולאיש לא היה עניין להכריעו .בעקבות מלחמת ששת הימים השתנה הגבול דה פקטו של ישראל עם סוריה .מאוחר יותר ,עם המלחמה בפתח-לנד בשנות השבעים השתלט צה"ל על האזור .בעקבות יצירת רצועת הביטחון בדרום לבנון בשנות השמונים ,החזיקה ישראל בשטחים בלבנון וחזקה זו הפכה לבעיה בינלאומית .עם השלמת נסיגת כוחות צה"ל מלבנון בשנת 0999לא פינתה ישראל חלק מהשטח הזה ומאז הוא נתון במחלוקת. בשטח הנידון מצוי אתר הקדוש אשר לפי מסורות מוסלמיות ואף יהודיות מאוחרות יותר ,הינו המקום בו התרחשה הברית בין הבתרים בין אברהם אבינו לה' (פרשת לך לך ,בראשית פרק ט"ו). מהמאה ה 53 -יהודים זיהו אתר זה ואף עלו להתפלל בו פעם בשנה .לשמחתנו עדיין אין תהודה למאבק דתי על השטח! מקורות גדעון ביגר" .ה"פלונטר" הטריטוריאלי סביב חוות שבעא והכפר ראג'ר"" .האומה" ,גיליון 561 ,ספטמבר .6006 חיים סרברו" .לסוגיית הלגיטימיות של התביעה הלבנונית ל'חוות שבעא" ,ביחס לגבול הבין לאומי", מחקרים בארץ ישראל -ספר אביאל רון .חיפה :הוצאת או' חיפה.6002 , ראובן ארליך" .העלאת סוגיית חוות שבעא בטיוטות הצעת ההחלטה הצרפתית -אמריקנית לסיום הלחימה -נתוני רקע ובחינת משמעויות" .מבט מל"מ.6000 ,
© Copyright 2024