‫עיון מחודש‬ ‫‪ 30‬שנה להיערכות צה"ל ברצועת‬ ‫הביטחון ‪ -‬כנס לזכרו של רא"ל משה לוי‬ ‫דוד עברי‬ ‫אהוד ברק‬ ‫משה ארנס‬ ‫ברוך לוי‪ ,‬ברקע תמונת רא״ל משה לוי ז״ל‬ ‫העמדה הצפון‪-‬מזרחית‬ ‫במוצב הבופור‬ ‫(צילום‪ :‬עופר מרגלית)‬ ‫כנס לציון ‪ 30‬שנה להיערכות צה"ל ברצועת הביטחון‪ ,‬לזכרו של‬ ‫הרמטכ"ל ה‪ 12-‬רא"ל משה לוי‪ ,‬נערך ב‪ 1.6.15-‬באולם סמולארש‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫מאות חברים מילאו את האולם ובהם כאלה שנטלו חלק במלחמת‬ ‫שלום הגליל (‪ ,)1982‬בשהות צה"ל בלבנון (עד ‪ )1985‬ובהתבססות‬ ‫ברצועת הביטחון (‪.)2000-1985‬‬ ‫כל הדוברים העלו על נס בדבריהם על אותה תקופה‪ ,‬גם את פועלו של‬ ‫הרמטכ"ל בעת ההיא‪ ,‬רא"ל משה לוי ‪ -‬שקט‪ ,‬בוטח‪ ,‬שקול ואחראי‪.‬‬ ‫את האירוע הנחה תא"ל שמעון חפץ‪ ,‬שבתפקידו האחרון שימש‬ ‫כמזכיר הצבאי לנשיא המדינה‪.‬‬ ‫בפתח האירוע הוקרן סרטון על רא"ל לוי ‪" -‬קווים לדמותו‪ ,‬הצדעה‬ ‫לפועלו"‪ .‬הדוברים בסרט היו‪ :‬דוד לוי‪ ,‬איציק מרדכי‪ ,‬עמוס ירון‪ ,‬דני‬ ‫רוטשילד‪ ,‬גיורא ענבר‪ ,‬יובל חלמיש‪ ,‬אברהם בן שושן‪ ,‬ענת קורנוייץ‪,‬‬ ‫אחמד פלאח‪ ,‬הרצל בודינגר‪ ,‬דוד עברי‪ ,‬זאב זכרין‪ ,‬יוסי פלד וגדי‬ ‫אייזנקוט‪.‬‬ ‫ראשון הדוברים בכנס היה שר הביטחון לשעבר משה ארנס‪ ,‬שסיפר‪:‬‬ ‫"נקראתי מוושינגטון כדי לכהן כשר הביטחון‪ .‬הבנתי שאחת המשימות‬ ‫החשובות בתפקיד זה היא ההחלטה על מינוי רמטכ"ל ‪ -‬והחלטתי‬ ‫למנות לתפקיד את משה‪ .‬כשבישרתי לו על כך‪ ,‬הוא אמר לי‪' :‬אני מקווה‬ ‫‪18‬‬ ‫פתיחת ציר מעיישיה לריחן‬ ‫(צילום‪ :‬עמיחי טובן)‬ ‫שלא אאכזב אותך'‪ .‬הוא לא אכזב אותי‪ ...‬הוא היה רמטכ"ל מצוין"‪.‬‬ ‫ארנס תיאר את השתלשלות האירועים המדיניים באותה עת‪" :‬היו לנו‬ ‫ציפיות ותקוות להסכם שלום עם ממשלת לבנון‪ ,‬זה היה מאוד קרוב‬ ‫ אך זה לא קרה‪ .‬היינו צריכים להחליט אם לסגת ולאן"‪.‬‬‫משמעות הנסיגה הייתה נטישת תפיסת הביטחון של כל ממשלות‬ ‫ישראל מאז קום המדינה ‪ -‬הרחקת האיום על האזרחים‪ ,‬כלומר‬ ‫הרחקת היישובים מטווח האש ‪ -‬ומעבר לתפיסה לפיה כוח הרתעה‬ ‫הוא שיימנע התקפה עלינו‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬איום הטילים גדל מאוד‪ ,‬וכך גם הטווח שלהם ודיוק הפגיעה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כל מדינת ישראל מאוימת כיום על‪-‬ידי ‪ 100‬אלף טילים‪.‬‬ ‫האתגר העומד בפני צה"ל הוא לחזור למצב בו אזרחי המדינה ירגישו‬ ‫בטוחים"‪.‬‬ ‫אחריו עלה לבמה סגן הרמטכ"ל אלוף יאיר גולן‪ ,‬ששירת כקצין צעיר‬ ‫באזור הביטחון‪ .‬הוא חלק את מחשבותיו אז לגבי אופן הפעלת צה"ל‬ ‫באזור וסיפר על חוויותיו האישיות‪.‬‬ ‫גולן סקר את המצב כיום בגבול הלבנוני‪-‬סורי וציין‪" :‬שנים חשבנו‬ ‫שמדובר בשתי חזיתות נפרדות והיום זו זירה צפונית אחת‪ .‬צבא סוריה‬ ‫חדל למעשה להתקיים‪ .‬אסטרטגית‪ ,‬המצב היום נוח לישראל‪ ,‬ועדיין‬ ‫לחזבאללה יש פוטנציאל הרסני המחייב אותנו להיערך בהתאם"‪.‬‬ ‫טנק בעמדה הדרום‪-‬מערבית של מוצב הבופור‬ ‫(צילום‪ :‬עופר מרגלית)‬ ‫מושב ראשון בכנס‪ :‬יו"ר אלוף דוד עברי‬ ‫את המושב הראשון בכנס פתח אלוף דוד עברי‪ ,‬סגנו של משה‬ ‫לוי באותה עת‪ .‬הוא ציטט מסיכום הרמטכ"ל מה‪" :19.4.83-‬תיתכן‬ ‫אפשרות של קו חדש בלבנון ועלינו להיערך לאפשרות זו"‪ .‬עוד‬ ‫אמר בין היתר‪" :‬הרגשנו שלא ברור למה אנו בלבנון‪ ,‬שלא ברורה‬ ‫המטרה‪ .‬העלויות היו עצומות – מעמס לוגיסטי‪ ,‬אלפי אנשי מילואים‬ ‫ המסקנות שלי היו שזה גדול על צה"ל‪ ...‬שלקיים איזושהי שיגרה‬‫בקרב אוכלוסייה עויינת זה לא אפשרי‪ .‬אבל‪ ,‬בתרבות של כולנו‪,‬‬ ‫לא מחזירים מה שכבשנו‪ ...‬המסקנה שלי היום היא‪ ,‬כי נכון היה‬ ‫לסגת לליטאני"‪.‬‬ ‫אלוף פיקוד צפון באותה עת‪ ,‬אורי אור‪ ,‬סיפר כי למרות שרצה‬ ‫לשנות את הפריסה של צה"ל "הכי מהר שאפשר"‪ ,‬כי "הזמן לא‬ ‫פועל לטובתנו"‪ ,‬אמר לו הרמטכ"ל לוי‪" :‬לא מתחילים עבודת מטה‬ ‫על שינוי בפריסה עד קבלת אור ירוק מהדרג המדיני"‪.‬‬ ‫עוד ציין אור‪ ,‬כי‪" :‬צד"ל הגיע לקצה גבול היכולת שלו״‪ ,‬״היציאה‬ ‫מאזור הביטחון הייתה אחד המבצעים הלוגיסטיים המורכבים של‬ ‫צה"ל ויצאנו משם בלי להשאיר אפילו ברזל זווית אחד״‪ ,‬״הקציבו‬ ‫לנו חצי שנה ‪ -‬ועמדנו במשימה"‪" ,‬רבין אמר לי‪' :‬תפקידך לוודא‬ ‫שיהיה מובן לכולם‪ ,‬שהיציאה של צה"ל אינה נובעת מלחץ ממשלת‬ ‫לבנון או הארגונים והמליציות‪ ,‬אלא מהחלטה של ממשלת ישראל"‪.‬‬ ‫אהוד ברק‪ ,‬רמטכ"ל‪ ,‬שר ביטחון וראש ממשלה לשעבר‪ ,‬סיפר‬ ‫בראשית דבריו על משה לוי‪" :‬ראיתי בו תבונה‪ ,‬שקט נפשי עמוק‪,‬‬ ‫תדריך לפני פתיחת ציר ברצועת הביטחון‬ ‫(צילום‪ :‬טל ס׳)‬ ‫סבלנות‪ ,‬סובלנות‪ ,‬יכולת הכלה‪ .‬איש שידע בבירור את הגבול בין‬ ‫הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני"‪.‬‬ ‫במילים קצרות הוא הסביר למה ירדנו לאזור הביטחון‪" :‬בגזרה‬ ‫המזרחית אפשר בקושי לומר שהם הורחקו ‪ 40‬ק"מ‪ ,‬יכלו בקלות‬ ‫לפגוע במטולה"‪" ,‬מחיר יקר להחזקת הכוח בשטח ואבידות שרק‬ ‫עולות"‪" ,‬לא ברור לגמרי מה אנו עושים שם"‪.‬‬ ‫הוא דיבר גם על יוזמתו להפיכת מליציות מקומיות ללגיטימיות‬ ‫("משמרות אזרחיים" או "צד"לונים")‪.‬‬ ‫"תהיתי את מה משרתת השהייה? הרי לא התכוונו לנטוע שם עץ‪.‬‬ ‫זה הוגדר כאזור הביטחון‪ ,‬אבל אזור באורך עשרות קילומטרים‪,‬‬ ‫לא הספיק אפילו כדי להגן מרקטות קצרות טווח"‪.‬‬ ‫ברק דיבר גם על הדינמיקה בקבלת החלטות‪" :‬כשיש לחץ‪ ,‬פיגועים‪,‬‬ ‫הרוגים‪ ,‬פצועים‪ ,‬אומרים שלא מקבלים החלטות בלחץ; כשאין לחץ‬ ‫כזה ‪ -‬לא צריך לקבל החלטות‪ ,‬וחוזר חלילה"‪.‬‬ ‫הוא עסק גם בסתירה הלוגית בכניסה ללבנון‪" :‬לא תיתכן הרחקת‬ ‫המחבלים ללא עימות עם הסורים‪ ,‬או במילים אחרות‪ ,‬התנגשות‬ ‫עם הסורים היא הכרחית להרחקת המחבלים"‪.‬‬ ‫ברק דיבר על הצורך המיידי להשקיע היום במערכות הגנה מפני‬ ‫טילים בשל החשיפה של העורף לאיום ממשי‪" .‬רק פיתוח מערכות‬ ‫כאלה‪ ,‬שההשקעה בהן לכאורה עצומה ‪ -‬ולמעשה מהווה אחוז קטן‬ ‫מהתל"ג לאורך שנים ‪ -‬היא תעודת ביטוח לשקט הנפשי ולביטחון‬ ‫האישי של הציבור"‪.‬‬ ‫מוצב חיל התותחנים‪ ,‬שרייפה‬ ‫(צילום‪ :‬שחר)‬ ‫צילומי רצועת הביטחון בלבנון‪wikipedia | oren1973 :‬‬ ‫‪19‬‬ ‫עיון מחודש‬ ‫אפרים לפיד‬ ‫מנחם עינן‬ ‫מושב שני בכנס‪ :‬יו"ר אלוף מנחם עינן‬ ‫המושב השני של הכנס נפתח בסרטון על אזור הביטחון שהדוברים בו‬ ‫היום‪ :‬חיים ארז‪ ,‬דוד עברי‪ ,‬יום טוב תמיר‪ ,‬ראובן ארליך‪ ,‬סמי מגידו‪ ,‬זאב‬ ‫זכרין‪ ,‬יוסי פלד ומנחם עינן שגם פתח בדבריו את המושב השני‪.‬‬ ‫אלוף מנחם עינן ששימש כראש אג"ת‪ ,‬סיפר על ההרגשה ששררה‪ ,‬לפיה‬ ‫לראשונה דובר במלחמת יש ברירה ‪ -‬בצדק או שלא בצדק‪ .‬״היינו בתחושה‬ ‫שלבנון מייצרת תחושות וסוגיות שאינן ניתנות לפתרון"‪.‬‬ ‫עינן גם סקר משימות נוספות כבדות משקל שעמדו אז על הפרק‪ ,‬ובכלל‬ ‫זאת הקמת המפח"ש וקיצוץ תקציב צה"ל‪ ,‬שהוטל על הרמטכ"ל משה‬ ‫לוי‪ ,‬ובוצע על‪-‬ידו באומץ‪.‬‬ ‫אורי אור‬ ‫יאיר גולן‬ ‫שמעון חפץ‬ ‫מנחם מיכלסון‬ ‫מוטי בר דגן‪ ,‬אחמד פלאח‪ ,‬ברוך לוי ויוסף וסרמן‬ ‫הוא גם הזכיר את הדיון בממשלה‪ ,‬בו לא היה רוב לנסיגה לרצועת הביטחון‪,‬‬ ‫ורק אחרי שהשר דוד לוי שוכנע והצביע בעד ‪ -‬הנסיגה יצאה לדרך‪.‬‬ ‫אל"ם בני מיכלסון ראש מחלקת היסטוריה של צה"ל (‪)1993-1987‬‬ ‫ערך סקירה מקיפה של השתלשלות האירועים מהתקופה שקדמה‬ ‫למלחמת של"ג ועד היציאה מלבנון‪ .‬הנקודות הרבות שהעלה ‪-‬‬ ‫כולל מספרים מדויקים של נפגעים לאורך תקופות שונות ‪ -‬הבהירו‬ ‫את תמונת השהות בלבנון לאשורה‪ .‬הוא ציטט מדברי משה לוי‪:‬‬ ‫"תפקיד אזור הביטחון להגן על מדינת ישראל ולא של צה"ל להגן‬ ‫על אזור הביטחון"‪.‬‬ ‫הרצאתו של תא"ל אפרים לפיד‪ ,‬ששימש כדובר צה"ל באותה עת‪ ,‬עסקה‬ ‫בדיון הציבורי הנוקב שעוררה השהייה בלבנון ובהשפעתו ‪ -‬עד כי היום‬ ‫מהווה השיח הציבורי חלק בלתי נפרד מהשיקול הצבאי‪.‬‬ ‫בדבריו הדגים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את האווירה הציבורית ששררה בתקופת שהיית‬ ‫צה״ל בלבנון ואת האירועים שעלו לדיון ציבורי באותה תקופה‪ :‬מחאת‬ ‫אנשי המילואים ב‪ ,1982-‬התפטרות מחאה של אל״ם אלי גבע‪ ,‬הקמת‬ ‫ועדת חקירה ממלכתית בעקבות הפגנת ה‪ 400-‬אלף לאחר אירועי סברה‬ ‫ושתילה‪ ,‬האופן בו התקבלה בציבור חטיפת שמונת חיילי הנח"ל‪ ,‬רגישות‬ ‫לנפגעים (״מחיר המלחמה״)‪ ,‬עסקת ג׳יבריל‪ ,‬הסרט ״שתי אצבעות מצידון״‪,‬‬ ‫פעילות ״ארבע אמהות״ שהחלה אחרי אסון המסוקים ועוד‪ .‬מסקנותיו‪:‬‬ ‫בפעילות המבצעית בלבנון ובשטחים‪ ,‬הצבא משלם בתדמיתו על החלטת‬ ‫הדרג המדיני והוא זקוק לגיבוי ציבורי‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫דבריו של שר הביטחון‪ ,‬משה (בוגי) יעלון‪ ,‬שנבצר ממנו להגיע לאירוע‪,‬‬ ‫הוקרנו על המסך וכללו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התייחסות למפגשיו הרבים עם‬ ‫הרמטכ"ל משה לוי‪ ,‬עוד מהעת בה היה קצין צעיר ששירת בלבנון‪.‬‬ ‫יעלון העלה לדיון סוגיות שהיו שנויות במחלקות בעת השהייה בלבנון‪,‬‬ ‫ואמר כי אי אפשר לבקר או לחלוק על השיקולים ועל ההחלטות‪ ,‬שהרי‬ ‫זה בבחינת חכמה שבדיעבד‪" :‬היו נימוקים טובים להישארות ברצועת‬ ‫הביטחון‪ ,‬כמו גם נימוקים טובים ליציאה ממנה"‪.‬‬ ‫‪000‬‬ ‫את האירוע סיכם ברוך לוי‪ ,‬מזווית משפחתית‪ .‬הוא סיפר על משה האח‪,‬‬ ‫הבן והאב‪ ,‬האדם שהקשר שלו למדינה‪ ,‬לצה"ל ולאדמה היה עמוק‬ ‫ושורשי‪ ,‬האיש אליו נשאו עיניים ולא בגלל שלא דיבר בגובה העיניים‪.‬‬ ‫הוא הודה למשתתפי האירוע‪ ,‬על הנצחת המורשת הייחודית שהותיר‬ ‫אחריו אחיו‪ ,‬הרמטכ"ל משה לוי‪.‬‬ ‫הרעיון לקיום הכנס היה של אפרים לפיד‪ ,‬והרוח החיה מאחורי‬ ‫ארגונו היה שמעון חפץ‪ ,‬שנעזר בוועדת היגוי בראשותו של יו"ר‬ ‫"צוות" ברוך לוי‪ ,‬בה השתתפו‪ :‬בני מיכלסון‪ ,‬שאול נגר‪ ,‬יום טוב‬ ‫תמיר‪ ,‬מנשה ענבר‪ ,‬אפרים לפיד‪ ,‬דן נדיב ואבי לחיאני‪.‬‬