‫גיאופוליטיקה גלובלית ואזורית‬ ‫‪2048‬‬ ‫פרופ' דוד פסיג‬ ‫עתידן‪ ,‬ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת‬ ‫ראש המעבדה למציאות מדומה‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪www.passig.com‬‬ ‫שתי שאלות‬ ‫מה מניע אנשים‬ ‫ומנהיגים לשוש אלי‬ ‫קרב?‬ ‫מהם העימותים‬ ‫הגלובליים עד למחצית‬ ‫הראשונה של המאה‪,‬‬ ‫וכיצד הם ישתקפו‬ ‫במזרח התיכון?‬ 2010 ‫ ביוני‬1 – ‫הוצאת ידיעות‬ www.TheFutureCode.com 2048 ‫הוצאת ידיעות אחרונות‪ ,‬יולי ‪2008‬‬ ‫‪www.TheFutureCode.com‬‬ ‫‪ 25‬שבועות רב מכר‬ ‫ראשי פרקים‬ ‫תרגיל ברטרוספקציה‬ ‫תחושות אין אונים‬ ‫שיטת מחקר‬ ‫מלחמת רוסיה ארה"ב וטורקיה‬ ‫מלחמת ישראל סוריה‬ ‫‪www.TheFutureCode.com * www.passig.com‬‬ ‫תרגיל ברטרוספקציה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לו היתה בידנו שיטת מחקר בחקר העתיד בשנת ‪ 1910‬האם היינו‬ ‫יכולים לצפות את אשר קרה עד לשנת ‪?1948‬‬ ‫היינו יוצאים נשכרים לו היינו מזהים ולו רק ‪ 50%‬מהאירועים של‬ ‫המחצית הראשונה של המאה ה‪.20-‬‬ ‫•‬ ‫‪ – 1914‬מלחמת העולם הראשונה‬ ‫•‬ ‫‪ – 1918‬קריסתה של גרמניה‬ ‫•‬ ‫‪ – 1921‬התמוטטות האימפריה העות'מנית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ – 1939‬עלייתו של היטלר ומלחמת העולם השניה‬ ‫‪ – 1940‬מלחמה בעזרת טנקים ומטוסים‬ ‫‪ – 1945‬התמוטטות הרייך אחר מלחמה עקובה מדם‬ ‫•‬ ‫‪ – 1945‬עלייתה של ארה"ב כמעצמה עולמית‬ ‫•‬ ‫‪ – 1946‬המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה‬ ‫•‬ ‫‪ – 1947‬קריסתה של האימפריה הבריטית‬ ‫•‬ ‫‪ – 1948‬הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל‬ ‫תחושות אין אונים‬ ‫‪ - 2010‬ישראלים רבים מתהלכים בתחושות של‬ ‫חרדות קיומיות וחוסר אונים‬ ‫•‬ ‫גורמים אינטרסנטיים שונים מנצלים תחושות כבדות‬ ‫אלו כדי לקדם את סדר היום החברתי‪ ,‬התרבותי‬ ‫והביטחוני שלהם‬ ‫•‬ ‫הישראלים מרגישים מבולבלים ממבול הדעות‬ ‫וההערכות הנוחתות עליהם מדי יום‬ ‫•‬ ‫רבים אף מרגישים מרומים על ידי מנהיגיהם ואמצעי‬ ‫התקשורת שאמורים לסנן עבורם את המידע שזורם‬ ‫דרכם ולבסס את מהימנותו ואינם עושים זאת בידיים‬ ‫נקיות‬ ‫חקר העתיד לעומת מדעי המדינה‬ ‫•‬ ‫הבעיה של רוב המתודולוגיות הקונבנציונליות במדעי המדינה היא עובדת היותן‬ ‫חסרות דמיון מפותל‪ .‬הן בדרך כלל רואות בעננים חולפים מצב קבוע‬ ‫•‬ ‫הן נכשלות פעמים רבות בזיהוי הצטלבותם של כוחות גדולים מתחומים שונים‪ ,‬והן‬ ‫אינן מצליחות להסביר כיצד להצטלבויות אלה יש השפעה מכרעת על אירועים‬ ‫היסטוריים עתידיים‬ ‫•‬ ‫חוסר הדמיון הזה בולט בייחוד בעת שבה קצב התמורות מואץ כל כך ותכיפות‬ ‫העיקולים ההיסטוריים גוברת‬ ‫מתכון לחשיבת עתיד ארוך‪-‬טווח‬ ‫מתודולוגיה ‪ -‬כלי העבודה‬ ‫• קטגורית העתידים האפשריים‬ ‫• הגישה הגיאוגרפית‪/‬מתאר טופוגרפי‬ ‫• כוחות מניעים של פחדים קמאיים‬ ‫• כוחות מניעים טכנולוגיים‬ ‫מגמות ‪ -‬חומרי הגלם‬ ‫• מגמות ברמת שיעורי הפריון הגלובליות‬ ‫• מגמות דמוגרפיות גלובליות ומקומיות‬ ‫• מגמות בהפקת אנרגיה‬ ‫• מגמות בפיתוח כלי מלחמה של המאה ה‪21-‬‬ ‫תוצר ‪ -‬תחזית לקראת ‪2048‬‬ ‫• עימותים גלובליים ‪2020 -‬‬ ‫• עימותים אזוריים ‪2020 -‬‬ ‫• עימותים גלובליים ‪2050 -‬‬ ‫• הסכמים אזוריים ‪2050 -‬‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫הגישה הגיאוגרפית של פרידמן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מטריצה של מגמות דמוגרפיות‪ ,‬טכנולוגיות וגיאוגרפיות‬ ‫המתאר הטופוגרפי מכתיב פחדים והתנהגות‬ ‫חקר עתידים אפשריים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הגישה הגיאוגרפית מהימנה לטווחים ארוכים‬ ‫תקפות ניבוי של ‪50%‬‬ ‫לא ישימה לעתידים סבירים‬ ‫כללי ניתוח‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תחושת הגורל המשותף‬ ‫מעמד חברתי ומוכנות לסיכון‬ ‫זמן אינדיבידואלי וקולקטיבי‬ ‫פחד מהשונה ומוכנות לסיכון‬ ‫פחדים קמאיים‬ ‫– לאומנות נובעת מהצורך לסמוך רק על קשרי דם‬ ‫– לאומנות נובעת מטופוגרפיה משותפת וגורל הנגזר ממנה‬ ‫– לאומנות נובעת מפחד מהאחר שמא הוא עומד לתקוף‬ ‫– לאומנות בניגוד לאוניברסאליות נגזרת ממעמד סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫גידול מעריכי בגודל האוכלוסייה‬ ‫‪2100‬‬ ‫‪5-6 billion‬‬ ‫‪2050‬‬ ‫‪9-10 billion‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪7.2 billion‬‬ ‫מגמות מגדריות גלובליות ומקומיות‬ ‫על כל ‪ 100‬נשים ברחבי תבל יש כיום ‪ 117‬גברים‬ ‫במדינת ישראל החלוקה מאוזנת – על כל ‪ 100‬נשים‬ ‫יש ‪ 98‬גברים (‪)1.02‬‬ ‫על כל ‪ 100‬אמהות בגיל הפריון (‪ )18-40‬יש כיום רק‬ ‫‪ 65‬בנות עד גיל ‪18‬‬ ‫יחס בין המינים (בגילאים ‪ )0-19‬במעגל האיומים‬ ‫סעודיה‪ :‬היחס בין בנים לבנות הוא ‪ – 1.20‬קרי יש‬ ‫‪ 20%‬יותר בנים מבנות‬ ‫היחס בין המינים הוא ‪ 1.06‬לטובת הבנים‪.‬‬ ‫ירדן‪:‬‬ ‫קרי יש ‪ 6%‬אחוז יותר בנים מבנות‬ ‫סוריה‪ :‬כמו ירדן ‪1.06 -‬‬ ‫מצרים‪ :‬היחס בין בנים לבנות הוא ‪1.05‬‬ ‫החורף הדמוגרפי‬ ‫קריסת אוכלוסיות‬ ‫עלותו של עבד אחד ‪ $90 -‬ליום‬ ‫‪ 27‬מיליון עבדים ב‪2010-‬‬ ‫רמות פריון גלובליות לקראת ‪2050‬‬ ‫מדינות אירואסיה‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2050‬‬ ‫אוסטריה‬ ‫‪2.08‬‬ ‫‪1.41‬‬ ‫‪1.76‬‬ ‫איטליה‬ ‫‪2.36‬‬ ‫‪1.41‬‬ ‫‪1.74‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪2.09‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫בלגיה‬ ‫‪2.34‬‬ ‫‪1.80‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪2.18‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫גרמניה‬ ‫‪2.16‬‬ ‫‪1.34‬‬ ‫‪1.69‬‬ ‫דנמרק‬ ‫‪2.55‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫דרום קוריאה‬ ‫‪2.70‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫הולנד‬ ‫‪3.06‬‬ ‫‪1.77‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫יוון‬ ‫‪2.29‬‬ ‫‪1.41‬‬ ‫‪1.76‬‬ ‫יפן‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪1.27‬‬ ‫‪1.60‬‬ ‫נורבגיה‬ ‫‪2.60‬‬ ‫‪1.86‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫סין‬ ‫‪6.11‬‬ ‫‪1.79‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫פולין‬ ‫‪3.62‬‬ ‫‪1.29‬‬ ‫‪1.64‬‬ ‫רוסיה‬ ‫‪2.85‬‬ ‫‪1.46‬‬ ‫‪1.83‬‬ ‫רמות פריון אזוריות לקראת ‪2050‬‬ ‫מדינות המזרח התיכון‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2050‬‬ ‫איחוד האמירויות‬ ‫‪6.97‬‬ ‫‪1.88‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫אירן‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪1.74‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫יוון‬ ‫‪2.29‬‬ ‫‪1.41‬‬ ‫‪1.76‬‬ ‫ירדן‬ ‫‪7.38‬‬ ‫‪2.81‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪4.16‬‬ ‫‪2.90‬‬ ‫‪1.90‬‬ ‫כווית‬ ‫‪7.21‬‬ ‫‪2.09‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫לבנון‬ ‫‪5.74‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫מצרים‬ ‫‪6.37‬‬ ‫‪2.68‬‬ ‫‪1.92‬‬ ‫סוריה‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪2.93‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫עיראק‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪3.66‬‬ ‫‪2.18‬‬ ‫ערב הסעודית‬ ‫‪7.18‬‬ ‫‪2.83‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫פקיסטן‬ ‫‪6.60‬‬ ‫‪3.58‬‬ ‫‪2.16‬‬ ‫קטר‬ ‫‪6.97‬‬ ‫‪2.27‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫קפריסין‬ ‫‪3.71‬‬ ‫‪1.55‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫תורכיה‬ ‫‪6.93‬‬ ‫‪2.04‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫מגמות טכנולוגיות – אנרגיה‬ ‫‪Space Based Solar Panels – SBSP‬‬ ‫‪ 36‬אלף ק"מ מעל האדמה‬ ‫(‪(Geostationary Orbit - GEO‬‬ ‫יתרונות רבים‬ ‫• אין בעיות של מחזורי יום ולילה‪ ,‬מזג‬ ‫אוויר‪ ,‬עונות השנה‪ ,‬ועוד‬ ‫• ממוצע הנצולת של שטח הפנים של‬ ‫קולטי שמש בחלל עולה בעשרת מונים‬ ‫על הנצולת של קולטים דומים על הקרקע‬ ‫• שתי אפשרויות קיימות כרגע לשדר את‬ ‫החשמל המופק מקולטים כאלה‪ :‬קרן‬ ‫מיקרוגל או קרן לייזר‬ ‫מגמות טכנולוגיות – נשק אסטרטגי‬ ‫טילי שיוט או מטוסים היפר‪-‬סוניים‬ ‫• מטוסים וטילי שיוט המסוגלים לנוע‬ ‫במהירות העולה על פי עשרה ממהירות‬ ‫הקול ולהגיע ל‪ 13-‬אלף קמ"ש בקירוב‬ ‫• כשהם משולחים מהים או מתחנת חלל‪,‬‬ ‫ביכולתם לפגוע בכל מטרה על פני כדור‬ ‫הארץ במהירות הבזק‬ ‫• משימות צבאיות יכולות לצאת לפועל‬ ‫מקצה אחד של העולם למשנהו בתוך חצי‬ ‫שעה עד שעה לכל היותר‬ ‫• אפשר לכוון את כלי הטיס הללו להטיל‬ ‫את מטענם על כל מטרה ולחזור לבסיסם‬ ‫באותה המהירות‬ ‫וקטור תנועת האוכלוסין במשך ‪ 10‬אלפים שנה‬ ‫מדינות בחרדה גיאוגרפית במחצית הראשונה של המאה‬ ‫ארה"ב‬ ‫מדינות החרדות מתנאים‬ ‫גיאוגרפיים החושפים אותן‬ ‫לאפשרות פלישה שיצברו‬ ‫כוח צבאי ויהיו מעורבות‬ ‫בסכסוכים‬ ‫סעודיה‬ ‫רשות‬ ‫ירדן‬ ‫יפן‬ ‫טורקיה‬ ‫מצרים‬ ‫סוריה‬ ‫רוסיה‬ ‫רוסיה ‪– 2020‬‬ ‫סיבוב נוסף במלחמה הקרה‬ ‫• הרוסים מנסים לבנות איזור חיץ בגבולם המערבי‪.‬‬ ‫• פורשים השפעתם על אוקראינה ובלרוס‪.‬‬ ‫• מאיימים להשתלט על המדינות הבלטיות ופולין‪.‬‬ ‫• ארה"ב מסייעת לפולין‬ ‫ולבלטיות בציוד צבאי‬ ‫• מרתיעים את אירופה באיום אמברגו גז‪.‬‬ ‫• ארה"ב מפעילה את טורקיה כמנוף לחץ‬ ‫על הרוסים מכיוון הבלקן והקווקז‪.‬‬ ‫• טורקיה מייצרת אלטרנטיבת גז לאירופה‬ ‫דרך מדינות אסיה התיכונה‪.‬‬ ‫• רוסיה מציתה סכסוך בין סוריה‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫• טורקיה‪ ,‬בגיבוי אמריקאי משמשת‬ ‫כגורם מייצב בסכסוך‬ ‫• העימות ממריץ פיתוח מקורות אנרגיה‬ ‫חדשים ומתיש את רוסיה עד קריסה פנימית‬ ‫ומפלה‪.‬‬ ‫מלחמת יפן ‪2050 -‬‬ ‫יפן כמעצמת ים וחלל‬ ‫חווה חורף דמוגרפי קשה‬ ‫וחוששת מסין וארה"ב‪.‬‬ ‫טורקיה כמעצמה אזורית‬ ‫מרחיבה אזורי השפעתה‬ ‫במזה"ת ובארואסיה ומעוררת‬ ‫חשדות בסין ובארה"ב‬ ‫יפן פולשת לארכיפלג האינדוזי‬ ‫העתיר בכוח אדם צעיר‬ ‫ומעוררת את ארה"ב וסין‪.‬‬ ‫הארכיפלג שולט במעברים‬ ‫חיוניים באוקיינוס‬ ‫יפן וטורקיה כורתות ברית‬ ‫ומתעמתות עם ארה"ב במלחמה‬ ‫רובוטית באוקינוס השקט‬ ‫בבלקנים ‪ -‬בים ובחלל‬ ‫ישראל –‬ ‫השיעור ההיסטורי הגיאופוליטי‬ ‫חרדות ישראליות ‪ :‬זהות‪ ,‬קיום פיזי‪ ,‬מתאר טופוגרפי‬ ‫והפחדים הקמאיים שהוא מעורר‬ ‫ישראל עטופה באזורי חיץ (ים ומדבר) למעט מצפון מזרח‬ ‫ישראל מהווה איזור התכנסות של המעצמות המתמודדות על השליטה‬ ‫בארואסיה לכן תמיד שזורה באינטרסים גלובליים‬ ‫האיום האמיתי על ישראל אינו איום אזורי או הבעיה הפלסטינית אלא איום‬ ‫מעצמתי‬ ‫עצמאותה נתונה באיום מתמיד‪ .‬מודל הקיום הנוכחי הוא מודל ריבוני אך יכול‬ ‫להשתנות למדינת חסות או כיבוש‬ ‫שלושה מודלים של קיום‪ :‬המודל הדוידי‪ ,‬המודל הפרסי‪,‬‬ ‫המודל הבבלי‬ ‫ישראל צריכה לתמרן בין הכוחות הגלובליים ולצעוד יחד בזהירות עם הפטרון‬ ‫האזורי התורן של הלבנט אם היא רוצה להתקיים באופן ריבוני‬ ‫מלחמת הצפון ‪2020 -‬‬ ‫סוריה ולבנון פותחות במלחמה‬ ‫אסימטרית עם ישראל בעידוד‬ ‫ובתמיכה רוסית‪.‬‬ ‫טורקיה‪ ,‬בגיבוי אמריקני‪ ,‬מרסנת‬ ‫את תגובות איראן ועיראק‬ ‫ולוקחת חסות על סוריה ולבנון ‪-‬‬ ‫בגיבוי בינ"ל‪.‬‬ ‫לקראת סוף העשור הרביעי‪,‬‬ ‫תחתום ישראל על הסכם שלום‬ ‫עם רוב מדינות העימות‪ ,‬בתיווכה‬ ‫ובערבותה של טורקיה‪.‬‬ ‫ישראל מגיבה בהרס עצום‬ ‫ובכיבוש חלקים נרחבים בסוריה‬ ‫ובלבנון‪.‬‬ ‫טורקיה מעצמה אזורית נתמכת‬ ‫ע"י ארה"ב‪ ,‬דומיננטית בעולם‬ ‫המוסלמי ומסוכסכת עם רוסיה‪.‬‬ ‫דף קשר‬ ‫פרופ' דוד פסיג עתידן‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬ ‫ראש המגמה לתארים גבוהים בטכנולוגיות תקשורת‬ ‫ראש המעבדה למציאות מדומה‬ ‫‪www.passig.com‬‬ ‫גיאופוליטיקה גלובלית ‪ -‬ארה"ב‬ ‫חוששת מפלישה למרחבי‬ ‫המחייה הרחבים והריקים שלה‪.‬‬ ‫פועלת לשמור על ‪:‬‬ ‫• השליטה ביבשת אמריקה‪.‬‬ ‫• העומק האסטרטגי‬ ‫• נתיבי ההתקרבות לחופי‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫• שליטה באוקיינוסים‬ ‫• פילוג בין מדינות איראסיה‪.‬‬ ‫גיאופוליטיקה גלובלית ‪ -‬רוסיה‬ ‫• חוששת מפלישה יבשתית‬ ‫בעיקר של האמריקאים‬ ‫ממערב‪.‬‬ ‫• פועלת לייצר איזור חיץ מערבי‬ ‫על ידי השתלטות והשפעה על‬ ‫הרפובליקות של ברה"מ‬ ‫לשעבר‪.‬‬ ‫גיאופוליטיקה גלובלית ‪ -‬טורקיה‬ ‫• מעצמה אזורית מתעוררת‪ ,‬הממוקמת בצומת אסטרטגית בין אסיה לאירופה‪.‬‬ ‫• מעוניינת להנהיג את העולם המוסלמי והערבי‪.‬‬ ‫• תפעל להרחיב את תחומי השפעתה לאזורים בעלי זיקה גיאוגרפית‪ ,‬תרבותית‬ ‫והיסטורית כגון המזה"ת ‪,‬הקווקז והבלקן‪.‬‬ ‫גיאופוליטיקה גלובלית ‪ -‬יפן‬ ‫• חוששת מפלישה נוספת לשטחה‬ ‫ונזקקת נואשות לכוח עבודה צעיר‬ ‫• תתפתח כמעצמה בים ובחלל‬ ‫• תפעל להשתלטות על הארכיפלג‬ ‫האינדונזי כדי להבטיח אספקה‬ ‫סדירה של כוח אדם צעיר‬ ‫גיאופוליטיקה מזה"ת – מצריים‬ ‫• חוששת מפלישה מצפון מזרח לדלתת‬ ‫הנילוס ולתעלת סואץ‬ ‫• זקוקה למרחבי מחייה נוספים עבור‬ ‫אוכלוסייתה הגדלה‬ ‫• תפעל ליישב את חצי האי סיני ולמסמס‬ ‫את הסכמי הפרוז כדי לשפר את יכולתה‬ ‫להגן עליו‬ ‫גיאופוליטיקה מזה"ת – סעודיה‬ ‫• חוששת מפלישה של איראן‬ ‫השיעית‪ .‬תנסה להשיג נשק‬ ‫גרעיני ואולי לכרות ברית עם‬ ‫ישראל‬ ‫• זקוקה לשינוי מקורות המחייה‪,‬‬ ‫למרחבי מחייה נוספים ולנשים‬ ‫עקב יחס נשים‪/‬גברים נמוך‬ ‫• תפעל להשתלטות על תימן‬ ‫העתירה במשאבים טבעיים‪,‬‬ ‫אזורי מחייה ונשים‬ ‫גיאופוליטיקה מזה"ת – ירדן‬ ‫• פוחדת מפני השתלטות של‬ ‫גורמים פלשתינים והפיכתה‬ ‫למדינת עימות עם ישראל‬ ‫• זקוקה לנשים שיכולות להגיע‬ ‫משטחי הרשות הפלסטינית עקב‬ ‫המצב הכלכלי העדיף בירדן‬ ‫• עלולה לצנן את היחסים עם‬ ‫ישראל כדי להסיט את העוינות‬ ‫הפלסטינית כלפיה לכיוון ישראל‬ ‫גיאופוליטיקה מזה"ת – פלסטינים‬ ‫גיאופוליטיקה בעייתית ‪:‬‬ ‫• ישראל‬ ‫• עוינות ערבית‬ ‫• פיצול טריטוריאלי‬ ‫• מצב כלכלי קשה‬ ‫• אין פיתרון המבטיח אוטונומיה‬ ‫לאומית ללא תלות כלכלית בישראל‬ ‫• יתקשו להקים את מדינת פלסטין‬ ‫בחצי הראשון של המאה ה‪21‬‬ ‫גיאופוליטיקה מזה"ת – סוריה‬ ‫• חוששת מהגמוניה מצרית‬ ‫שתאחד את האזור ותשתלט‬ ‫על סוריה ומישראל המאיימת‬ ‫על דמשק מהגולן‬ ‫• שואפת לאזור חיץ בארץ‬ ‫ישראל בשליטה סורית‬ ‫• תפעל להורדת ישראל מהגולן‬ ‫ולהטרדת המצרים ע"י תמיכה‬ ‫בתנועות אסלאמיות‬ ‫גידול לידות חי בישראל‬ ‫• סך הלידות היהודיות ב‪2008-‬‬ ‫היה ‪ – 117,000‬גידול של‬ ‫‪ 45%‬בהשוואה ל‪1995-‬‬ ‫• סך הלידות הערביות ב‪2008-‬‬ ‫היה ‪ – 39,000‬הממוצע‬ ‫השנתי בין ‪2008-1995‬‬ ‫גידול לידות חי לפי לאום‬