קומדיה מאת ויליאם שייקספיר
קומדיה מאת ויליאם שייקספיר עברית :על-פי נסים אלוני | עיבוד ובימוי :אודי בן משה משתתפים )לפי סדר כניסתם(: קומדיה מאת ויליאם שייקספיר עברית :על-פי נסים אלוני עיבוד ובימוי :אודי בן משה תפאורה :סבטלנה ברגר תלבושות :יהודית אהרון תאורה :רוני כהן מוסיקה :עדי כהן עריכה :מרים יחיל-וקס < משך ההצגה :כשעה וחצי )ללא הפסקה( 2 יהב גל -רוברט ֶשלּוֹאוּ – שופט שלום נדר -אחיין של ֶשלּוֹאוּ יבר ָהם ְס ֶל ֶ איתי שור ֵ -א ָ אריה צ'רנר -הכומר ֵא ַבאנְ ס -כומר וולשי יואב היימן -ג'ורג' ֵּפייג' -אזרח של וינדזור לס ָטף ארז שפריר -סר ג'ון ַפ ְ יונתן מילר -נים -משרתו של פלסטף / ג'ון -משרת בבית פורד גיא גורביץ' ִ -פּיסטוֹל -משרתו של פלסטף / רוברט -משרת בבית פורד יעל טוקר -גברת מרגרט ֵפּייג' עירית פשטן -גברת ֶאליס פורד דניאל גל -העלמה אן ֵפּייג' – בתם של ֵפּייג' וגברת ֵפּייג' יקלי -משרתת של דוקטור ַקאיוּס אודליה מורה-מטלון -גברת ְקוִ ְ אריאל וולף -דוקטור ַקאיוּס -רופא צרפתי יהויכין פרידלנדר -פרנק פורד -אזרח של וינדזור דודו בן זאב -פונדקאי של פונדק הבירית הצגה ראשונה 29 :בדצמבר 2014 סר ג'ון פלסטף ,אביר לא צעיר ,מגיע לוינדזור בלי פרוטה בכיס ,ומסתבך .פלסטף מחליט לחזר אחרי שתי נשים אמידות בתקווה שישפרו את מצבו הכספי ושולח לשתיהן מכתבי אהבה זהים ,משוכנע בהצלחתו .הדבר מגיע לידיעת בעליהן ,מר פייג' ומר פורד .פייג' לא מתרגש ,פורד מתמלא קנאה ומחליט לבדוק את נאמנותה של רעיתו על ידי התחפשות למר ברוק ,התקרבות לפלסטף וחקירת מעלליו. לזוג פייג' יש בת ,אן ,שהיא מושא לחיזוריהם של כמה מגברי וינדזור :דוקטור קאיוס הצרפתי נראה לאמא פייג' כחתן ראוי; סלנדר -מוצא חן בעיני אבא פייג' .מי יזכה באן היפה? המחזרים ונציגיהם נעזרים בגב' קויקלי ,שדכנית לעת מצוא ובחשנית מדופלמת, אלא שהעניינים מסתבכים וקאיוס הצרפתי מזמין את הכומר אוונס ,נציגו של סלנדר, לדו קרב .דם עלול להישפך עד שהפונדקאי המקומי ,שגם הוא בחש בקדרה ,מתערב ברגע הנכון. הנשים העליזות לא מעוניינות באביר השמנמן אך הן מחליטות להעמיד פנים שהן חושקות בפלסטף כדי להתעלל בו ולצחוק על חשבונו .הוא מגיע לביתה של גב' פורד עם תקוות גדולות ,אולם פגישת האהבים נקטעת באופן בלתי צפוי ומאד לא נעים, מבלי שזהותו תיחשף בפני הבעל הקנאי .על אף הביזיון ,חוזר פלסטף לפגישת אהבים נוספת בבית פורד .גם הפעם זה מסתיים בכי רע ושוב ללא חשיפת זהותו של האביר בפני הבעל הקנאי. בסבב השלישי נחשף פלסטף בקלונו לעיני העיר כולה ,הנשים חוגגות את נצחונן ,מר פורד מבין שקנאתו היתה חסרת יסוד ,אן מצליחה לחמוק ממחזריה הנלעגים ,והכול בא על מקומו בשלום. צוות הפקה: מנהל הפקה :שקד לוי מנהל טכני וייצור :ששון חזם מלבישות :לי טפרברג ,עדי יאיר ,דנה שעובי ,לאה סילבר, אלינור זילברמן ,דנית סיקל ,פאולה טימונר תפירת תלבושות :ליאוניד אליסוב ,אוקסנה יאנוביצקי ,אירנה פלחוב עיצוב תסרוקות ,פיאות ואיפור :סופי מולדבסקי ייצור תפאורה :ארגונית ,עיצוב תפאורות בע"מ מנהל במה :עאסם אל-שריף עובדי במה :חאלד חמדאן ,יהודה ספקטור ,אנטון קוצ'ר ,ואדים קיסלב ייצור מסכות :עינב סנדרוביץ׳ מנהל תאורה וסאונד :רוני כהן תאורנים :יונתן לוי ,מרטין קנטור ,עידן הרזון ,לי לוריאן ,נתנאל רפפורט, יותם מיכאל-יוגב ,דניס קבנוב סאונד :מיכאל אבבו ,איתן כהן עוזרת במאי :רוני טוביאס גדעון תכנייה :פולי ברינר | צילומים :יוסי צבקר | עיצוב תוכנייה :נוטלסטודיו יחסי ציבור :דנה סוחולוצקי -תיאטרון החאן 3 מ ? ה אנחנו יודעים על שייקספיר 1564-1616 מה אנחנו יודעים על ויליאם שייקספיר? אף שפרטים רבים בחייו אינם ודאיים ,יש בידינו מידע רב עליהם .הרשומות שנשתמרו מספרות מעט מאוד על חייו הפרטיים ואינן מספרות כלל על חיי הנפש שלו ,אולם מלמדות על המאורעות החיצוניים בחייו. להלן אחדות מן השאלות החוזרות ונשאלות בקשר אליו ,ותשובות שנשאבו ממקורות בדוקים. מתי והיכן נולד ויליאם שייקספיר? לפי רישומי הכנסייה ,שייקספיר הוטבל לנצרות בכנסיית השילוש הקדוש ,בעיירה סטרטפורד שעל הנהר אבון ,ב 26באפריל,1564 , כנראה שלושה ימים לאחר לידתו .הוא היה השלישי מבין שמונה ילדים .שתי האחיות שנולדו לפניו – מתו בינקותן .שלושה אחים ואחות ,צעירים ממנו ,הגיעו לבגרות .אביו מולידו ,ג'ון שייקספיר, היה יצרן כפפות אמיד ,רצען וסוחר צמר ,שהחזיק ברכוש דלא ניידי בסטרטפורד .אמו של שייקספיר ,מרי ארדן ,היתה בתו של חוואי מצליח .בשנת 1500הייתה סטרטפורד עיר שוק מרכזית ששירתה כמאתיים בתי אב .היא נודעה כעיר של ירידים ,וכדי להגיע אליה מלונדון נדרשו שני ימי רכיבה .מאחר ולאביו של שייקספיר היה מעמד של אזרח-העיר ,היה זכאי לשלוח את בנו ללימודים ,ללא תשלום, בבית הספר המצויין באותה עיירה .אפשר להניח כמעט בוודאות שויליאם הצעיר למד באותו ביה"ס אצל בוגר אוקספורד ,ששכרו שולם לו בעין יפה ,והוא זה שלימד את הנער את יסודות הרטוריקה והספרות הרומית הקלאסית. סטרטפורד על האבון ,עיירת הולדתו של שייקספיר כמה ילדים היו לשייקספיר ומה היו שמותיהם? ב ,1582 -בהיותו בן שמונה עשרה וחצי ,נשא שייקספיר לאישה את אן האת'וויי ,שעל פי הרישומים הייתה קשישה ממנו ב8 - שנים .נולדו להם שלושה ילדים – סוזנה שהוטבלה לנצרות ב 26במאי ,1583 ,והתאומים ג'ודית' והאמנט ,שהוטבלו ב 2בפברואר, .1585האמנט נדבק בדבר )המגפה השחורה( ומת באוגוסט ,1596והוא בן .11 אילו יחסים היו לשייקספיר עם המלכה אליזבת? אליזבת הראשונה אהבה את האמנויות וטיפחה אותן .הייתה לה להקת תיאטרון משלה ,והיא חסמה בנחישות את ניסיונותיהם של הפוריטנים לסגור את התיאטרונים .תחת חסותה ,פרחו התיאטרונים והיצירה בתקופה הקרויה על שמה .היא השכילה להעריך את כישרונו של שייקספיר ,שהיה המחזאי האהוב ביותר עליה .ב 1590התפתח נוהג של הזמנת תיאטרונים להופיע בחצר המלכות ,ולהקתו הוזמנה יותר מכל להקה אחרת .המחזה 'ריצ'רד השני' שבו נראית הדחה של מלך הכעיס אותה היות שסברה שהוא מתייחס אליה. המלכה אהבה את דמותו של פלסטף וביקשה במיוחד מחזה שייסוב סביב דמותו .כך ניתן גם להסביר את נוכחותן של דמויות נשיות רבות במחזה כמחווה למלכה ,ואת המהומה הגדולה בסוף המחזה ,מעין קומדיית טעויות הסובבת כולה סביב פלסטף. האם היה שייקספיר מפורסם בימי חייו? על חייו של שייקספיר בשבע השנים שלאחר הולדת התאומים ג'ודית' והאמנט ,לא ידוע לנו דבר .אנו רק יודעים בוודאות שבסוף אותה תקופה היה שייקספיר בלונדון ועורר תשומת לב רבה בחוגי התיאטרון בבירה. בני תקופתו השאירו אחריהם בכתובים מידע המצביע על כך ששיקספיר עורר קנאת סופרים והתפעלות גם יחד ,כשחקן וכמחזאי. בתקופה בה כתב שייקספיר את מחזותיו הגדולים – ההכרה בו הלכה וגדלה ,אולם בני זמנו לא ראוהו ,כמובן ,בכל גדולתו ,כפי שאנו רואים אותו כיום.בתקופה בה כתב שייקספיר את מחזותיו הגדולים – ההכרה בו הלכה וגדלה ,אולם בני זמנו לא ראוהו, כמובן ,בכל גדולתו ,כפי שאנו רואים אותו כיום .לאחר 1598הקפידו המ"ולים להדפיס את שמו על עמוד השער – דבר המוכיח שמחזה פרי עטו של שייקספיר נחשב רב מכר במיוחד. 4 הפוליו הראשון ,קובץ כל כתביו של המחזאי ,מעיד על הכבוד הרב שרחשו לו הקולגות .על מעמדו החברתי כאדם חשוב ואמיד מעיד הפסל שהציבו קרוביו לזכרו בכנסיית השילוש הקדוש ,בסטרטפורד שעל הנהר אבון. תיאטרון "גלוב" בשנת 1599עשו שייקספיר ועמיתיו בלהקה עיסקה מסחרית ממין חדש .במקום לשכור את האולם להצגותיהם ,כפי שהיה מקובל עד אז ,בנו להם בית משלהם – הלוא הוא תיאטרון "גלוב" המפורסם ,ובו הוצגו לראשונה מחזותיו של שייקספיר בפני קהל. להקתו הייתה הלהקה המבוקשת ביותר בלונדון ,הן על ידי הקהל הרחב והן על ידי אנשי החצר .ב 1608 -קיבלה הלהקה בית תיאטרון שני – ה"בלאק פרירס" – בנוסף ל"גלוב" .כאן הוצגו בערבים מחזות בפני קהל מובחר יותר ,שלא כהצגות היומיומיות בתיאטרון "גלוב" הפופולארי .דמי הכניסה היו גבוהים הרבה יותר, וההצלחה הכספית הייתה ,כנראה ,גדולה. שיפור מתמיד חל במצבו הכספי של שייקספיר ובעלייתו במעלות החברה ,הוא השקיע כספו בנכסי-דלא-ניידי ,ונחשב בעיני בני עיירתו כאדם אמיד ,שאפשר להסתייע בו לעת מצוקה כספית. מתי מת שיקספיר ומאיזו סיבה ,והיכן נקבר? על פי הרישום במרשם הקהילתי של סטרטפורד ,שיקספיר נקבר ב 25באפריל .1616 ,על מצבתו שבתוך הכנסייה המקומית ,נרשם שמת ב 23באפריל .סיבת מותו אינה ידועה .הוא כתב צוואה ב 25 במרץ ,כמעט חודש לפני מותו ,ובה הוא מתאר את עצמו כ'בריא לגמרי וזכרוני צלול ,תודה לאל '.אולם זה היה נוסח מקובל ואינו מעיד בהכרח על מצבו האמיתי .יתכן שכבר היו לו סימפטומים של מחלה שהתבררה בהמשך כקטלנית .בנוסף ,הצוואה שכתב ב 25במרץ .היא שכתוב של צוואה מוקדמת יותר מחודש ינואר, מה שעשוי לרמוז שהיה חולה תקופה ארוכה .מעולם לא נודע מה היתה מחלתו. 5 עירית פשטן ,ארז שפריר ,יעל טוקר 6 ל תרגם את שקספייר בהשראת שפמו עונג מפרך הוא להתנהל בעקבות ויליאם שקספיר ,במרחק ארבע מאות שנה ,כדי לתרגם לעברית את הקומדיה שלו 'הנשים העליזות מוינדזור' .השנים ציעפו את מיליו האנגליות אך הפכון למטבעות- לואט בשדות מוקשים לשון ברוב השפות ,אף גודדו סביבן גדודי פרשנים ,עד שהמתרגם מוצא עצמו ֵ ברצותו לכוון אל מה שנדמה לו כי אליו כיוֵ ן אשף-התיאטרון הזה ,שקספיר. מטרונית רבת שנים היא גבירת התיאטרון ,ובימינו -וגם במקומותינו -מתרננים לעתים כי נס לחה: דעת הקהל הדמוקרטי נתונה להצגות המתחוללות מחוצה לה -בעיתונים ,בטלביזיה ואפילו ברחוב. ועושי-ההצגות הללו ,במין ֶמחוה של פּטרוֹנוּת ,מפקיעים את עושי-ההצגות הישנים מרשויות- השעשוע ומנשאים אותם אל חיק השיש של פנתיאונים ואקדמיות ,או כופים אותם כמין משא על נסים אלוני גבם של תלמידים. ואם חרף כל אלה אין שקספיר יורד מלוחות-המודעות של התיאטרונים ,אלא מוסיף להתגלגל בגלגולים שונים ומשונים על הבמות ,אף למלא קופות או לגרום גרעונות ,אולי אין זה מיותר להטעים שהוא היה – ונשאר -איש ה"שוֹ-ביזנֶ ס" .האם אחטא אם אספר ,כי בלכתי בעקבותיו הנחה אותי שׂפמו? קודם למעשה-התרגום לא שיערתי ,שהאיש הזה טפח לו שפם כזה ,דקיק ,המיוחס בדרך-כלל לגנדרנים. תּמּר מעט בשני קצותיו כלפי מעלה -פתח לי מין צוהר אל עולם השפם היומיומי הזה – שבסופו ,באנדרטה שלו שבעיר-לידתו ,הוא ִמ ֵ של שחקנים שבו התהלך ,מאלתר להם שורות על-פי גחמנותם ,משנה דמויות על-פי מוצאם ,מדביק להם מלים שעפות ברחוב .ודרך השׂפם הדקיק הזה ראיתי את חרדותיו של איש-התיאטרון :את הציפיה מאחורי-הקלעים לכוח-עבירותה של מלה או שורה ,את חישוב תובענותו של הקהל וההימור על תגובתו ,ואת ההעזה להגניב לו את אשר אין הוא מצפה לו .והלא אין ביכולתנו אלא לשער -איש איש על פי נטיית לבו -מה היתה ההצגה אז ,לפני ארבע מאות שנים. ואכן השתדלתי להטות שתי אוזניים לכל ַאה ולכל אוֹה במחזה ,אך התרתי לעצמי לשמוט ממנו אלים וגיבורים ,שאינם פנים מוכרות לצופים אשר המיתולוגיה שלהם אחרת היא :אין הבמה סובלת הערות-שוליים. ובשל אותה סיבה הוספתי פה-ושם מלה או שתיים או שלוש ,שתסברנה לצופה ולקורא מהו ,למשל שיסוי כלבים בדובים ,אך לא דילגתי על מלים ,או כוונות ,שדפוסו של שקספיר סבלן ודפוסנו לא כל-כך .אף הרשיתי לעצמי חופש כלשהו בתרגום שורות-השירה ,שאמנם אינן רבות במחזה הזה :דורו ,מספרים ההיסטוריונים ,היה רגיל בשמיעת חדשות בשירה ,דורנו ְמ ַע ֵלּ ַע עיתונים. מכאן שמשהו נשתנה ,כמו שאומרים ,במרוצת המאות שחלפו .אך המתרגם ,משהחל מפשפש בכליו של המחזאי ,מצא עצמו מפועם מול מחזה שטעמו לא נָ ַמר ועוקצו לא פג וחכמתו לא נתבלתה וליחו לא נס אפילו בתיאטרונינו הבהולים על שתי מערכות בנות שעה כל אחת ,פחות או יותר .ועוד יותר מכך ,נדמה לי כי דווקא המחזה הזה -אולי בדומה לחלק האחרון מ'הסוחר מונציה' -ממש הותז אל ימינו הדמוקרטיים .נמצאתי לכוד בקסמי הפאתוס העגום של האביר הזה ,סר ג'וֹן ַפ ְל ְס ָטף ,מין שריד של שבט שתמיד נדמה כי הוא המשׂחק שלא במקומו :איש גולה בקרב אזרחים ַ הולך ונכחד ,נושא בדבלולי שערו וזקנו פרעוּת-של-חופש-לא-ידוע ,גינוני תמהוני שעתידים -כבר באותם ימים ,אך בודאי בימינו -לרשת את הארץ .אודה ,נכמר לבי עליו ,על האיש שחזר מן המלחמות ,ונדחה בקש בידי הגברות; אך דומני כי פרעוּת כזו של ַפ ְל ְס ָטף וגינונים כאלה ,מוקצים מחמת הספק שנותנים בהם עד עצם היום הזה .מצאתי ,איפוא, כי נכון יהיה לכנות את כל גיבורי המחזה וגיבורותיו בתואר 'מר' או 'גברת' ולכנות את ַפ ְל ְס ָטף לבדו בתואר ֶ'סר' ,שהרי הוא גם זכאי לכך בדין .ובשל אותה סיבה ,נדמה היה לי כי מוטב לתרגם את שם המחזה כפשוטו ,ולא לתבלו אפילו בקמצוץ של שפה-גבוהה ,חרף הפופולאריות שלה זכה השם 'נשי וִ ינְ ְדּזוֹר העליזות' בתרגומו של נתן אלתרמן. הקורא אשר יצפה בהצגה ,ימצא כי כמה מחלקי המחזה הושמטו מן ההצגה ,וכי כמה מן השורות הנאמרות אינן מופיעות בספר .וכבר הזכרתי פה את בהילות התיאטרונים שיש לה סימוכים בקוצר-הרוח של קהל בימינו .אולי כאן גם המקום להוסיף ,כי עדיין יש רבים בין צופי-התיאטרון במקומותינו ,ואפילו בין אלו היודעים עברית על בוריה ,אשר מתרגמים במוחם את הנאמר לשפת-אם אחרת .אולי אין זה אלא שריד מחרדות המתרגם ,אך ככל שלא ייראה הדבר מוזר, ֵ על הבמה נמצאתי חושש לתרגם לעברית ציטוט אנגלי מן התנ"ך ,פן ייראה חריג .ועם זאת מצאתי כי 'רצח השפה האנגלית' במחזה ,מן הראוי שיתבצע גם בשפה העברית :אחר-כך ,לאחר ההצגה, אם תחפצו ,איש-איש תחת אהילוִ ,מ ְצאו-נא את אשר נחסר וגם את אשר נרצח .על כן אל-נא תפשפשו בשיבושי ,או בהשמטות הבמאי ,אלא הציצו-נא בשפמו הדקיק של וילאם שקספיר בשעה שכתב -בשבועיים ,אומרים ,ועל-פי צו מלכּתו ,אומרים -את הקומדיה לזמננו על 'הנשים העליזות מוינדזור'. לידידי אוֹדרי ויוֹסל בּרגנר ,שהיטו אוזן ַ תודתי נתונה בזה גם קשבת ובאורך-רוח לתרגום העברי ,אף העירו את הערותיהם, לאחי ,שאול אלוני ,שטרח וניקד את כל המחזה הזה ,ולברוך שׂראל ,איש 'דביר'ֶ ,שיָ גַ ע והביא את הספר לדפוס. יהויכין פרידלנדר 7 8 יהויכין פרידלנדר ,יואב היימן ,אריאל וולף ,יהב גל ,איתי שור ,אריה צ׳רנר ,עירית פשטן פ לסטף בין דמיון למציאות אברהם עוז פלסטף ,יציר דמיונו העסיסי והסוער של שקספיר, שייך לאותה קטגורית דמויות שנכנסו למאגר התרבותי כדמויות חיות בעלות ביוגרפיה מציאותית ,כמוהם כדון קיחוטה וסנשו פנסה ,רובין הוד או וילהלם טל, שחיוּניותן וקרבתן לניסיון ההיסטורי שלנו מדמה אותן ִ למי שחיו באמת בתקופה בה אמורות היו להלך על פני האדמה .לא במקרה פלסטף עשיר בניסיונות לקשר אותו אל המציאות החיצונית ,בייחוד מכיוון ששובץ לראשונה על ידי המחזאי במחזה היסטורי ,האמור לשחזר אירועים היסטוריים שהתרחשו במציאות. במקור יש לדמות התייחסות בלתי מוסווית אל סר ג'ון אולדקאסל ,אביר בן זמנו של המלך הנרי ,שנזכר באחד ממקורותיו של שקספיר כבן-לוויה פרוע של הנסיך הנרי הצעיר ,לימים המלך הנרי החמישי :כך נקראה הדמות בשעה שהמחזה המלך הנרי הרביעי חלק ראשון )העוסק במשובת נעוריו של הנסיך הצעיר וההולל( הועלה לראשונה על הבמה ,ורק בעקבות תלונתו של ויליאם ברוּק ,לורד קובהאם התשיעי ,מצאצאיו של האביר אולדקאסל ההיסטורי ,נאלץ המחזאי למצוא לדמות שם חדש .קובלנתו של ברוּק ,ששימש בתפקיד רב ההשפעה של הלורד צ'מברליין ,טופלה כנראה במלוא החומרה והזריזות בהיכלות המשפט האליזבתני, ובאפילוג למהדורת הקווארטו למלך הנרי הרביעי חלק שני ,שיצאה בדפוס בשנת ,1600כלולה הכחשה לקשר בין פלסטף לאולדקאסל .ייתכן שבחירתו של שקספיר בשם "מר ברוּק" ככינויו המזויף והנלעג של מר פורד בנשים העליזות מוינדזור היא תגובה מלעיגה לתלונתו של הלורד ברוּק שחייבה את המחזאי לשנות את שמה של הדמות .השם המחודש נושא דמיון לעוד דמות היסטורית ,סר ג'ון פאסטוֹלף ,שנמנה על שורות הצבא האנגלי שניגף לפני חילותיה של ז'אן ד'ארק – אף הוא ,כאולדקאסל ,היה באמונתו אחד מחלוצי הפרוטסטנטיות האנגלית ,במסגרת תנועת הלולארדים שמרבית חבריה הוצאו להורג על אמונתם .אולדקאסל נזכר לא אחת על ידי המאמינים האנגליקניים ,כמו גם באפילוג השקספירי משנת ,1600כמארטיר .פאסטולף היה אחד היחידים בין משתתפי המערכה הכושלת הזו של צבא אנגליה כנגד הצבא הצרפתי שלא נספה בקרב ולא נלקח בשבי ,ואף כי מעולם לא הואשם בבריחה פחדנית משדה הקרב ,אולי יש קשר בין הבחירה בשמו לציון האביר הנפוח והפחדן ,לבין הנסיבות הביוגרפיות של האביר רע המזל. אבל פלסטף של שקספיר ,שלא בדומה למקבילותיו בני המציאות ,רחוק מאוד מלשמש מארטיר .הוא מייצג במחזות השקספיריים בהם הוא מככב ,לטוב ולרע ,את קוטב האנרכיה וההדוניזם המנוגדים לסדר הטוב ,אך היבש לעיתים ,שהקומדיה מביסה אך מחבבת בעת ובעונה אחת. המשך בעמוד הבא < 9 פלסטף עונה על הקריטריונים של דמות קומית בדיונית גם בהופעותיו הראשונות במחזות ההיסטוריים ,אבל כששקספיר משבץ אותו בעלילת הקומדיה הנשים העליזות מוינדזור הוא תואם ככפפה ליד את איפיוני הדמויות הקומיות שמסורת הקומדיה פיתחה אותן מאז עידן הקומדיה הקלאסית .הנשים העליזות מוינדזור שונה ממתכונת הקומדיות העליזות שכתב שקספיר במהלך העשור הראשון ליצירתו .למרות רמז עמום הממקם את פנטון ,כביכול ,בקרב חבורתם הפרועה של הנסיך הנרי הצעיר וחבר מרעיו בני ראשית המאה ה ,15-מזוהה עלילת הקומדיה עם הכאן והעכשיו של עידן יצירתה ,ממש כמו הקומדיות הסאטיריות של בן ג'ונסון ,תומס דקר וכותבי קומדיה אחרים בני התקופה. היסוד הסאטירי המודגש המאפיין את המחזה דוחק במידה רבה את הזוג הצעיר הרומנטי והתמים (אן פייג' ופנטון) אל שולי העלילה ומתרכז בעיקר בדמויות הבוגרות יותר .אלה מתחרות זו בזו במקומן על פני מידרג הלעג והגיחוך ,ובראשן דמות האביר הכרסתן והעליז ,שיומרתו חסרת הבסיס להציג עצמו כמפתה הנחשק של נשי העיירה לשיפור מצבו הכלכלי מניעה את גלגלי העלילה .כאן ממשיך שקספיר לטוות ולפתח את דמותו הכריזמטית של האביר התוסס .אותו פלסטף "גנב את העלילה" בשני המחזות ההיסטוריים שבהם פרץ לתודעתם של צופיו ,עד כדי כך שבמחזה השלישי המעלה על הבמה את עלילותיו של הנרי הצעיר ,המלך הנרי החמישי ,נאלץ המחזאי לדון אותו למוות משיברון לב מבלי להעלותו על הבמה כלל; וזאת על אף ההבטחה הכלולה באפילוג של המחזה הנרי הרביעי חלק ב' שהאביר ג'ון פלסטף ייכלל בין דמויות המחזה הצפוי .האגדה חסרת הראיות ,הרווחת בין פרשני שקספיר ומהדיריו מאז פרוס המאה ה ,18-מספרת שהיתה זו המלכה אליזבת עצמה שהפצירה בשקספיר שיחזיר אל הבמה את ההולל חביב הקהל בנשים העליזות מוינדזור. בקומדיה שלנו מתעלה פלסטף על עלבונו ומקבל את התעלולים המופנים כנגדו תחילה על ידי הנשים שהתיימר לפתות ,גב' פורד וגב' פייג' ,ומאוחר יותר בשיתוף בעליהן ואנשי העיירה .בכך הוא תורם את חלקו הדרמטי לסוף המאושר שבו נחתמת הקומדיה. אבל בגילגולו הקודם ,במחזות ההיסטוריים ,אין הוא שווה נפש לכישלון הצורב שלו בתום העלילה .שם ,כאשר ידידו הצעיר ,הנסיך הנרי ,מוכתר למלך ,הוא משבית את שמחתו של פלסטף בעיצומה של תהלוכת ההכתרה כשהוא מסלק אותו מעל פניו בנזיפה גורפת, המביאה את זקן השופטים ,יריבו המושבע של פלסטף ,להשליך אותו ואת חבורתו לכלא .אכן ,יומרתו המסוכנת של פלסטף ,מאמנו של הנסיך לחיי הוללות ,נועדה לשלוט בהונו של ידידו המלכותי גם לאחר שיעלה הנרי לשלטון .יומרה זו ,המתפרצת בנאום מחוצף מיד עם היוודע דבר מותו של המלך ,אביו של יורש העצר ,מעידה שמהלכו חסר החמלה של המלך הטרי הוא מחויב המציאות ,אם הוא מבקש לנהל את מלכותו על פי סדרי ממשל תקין .כאן מוצג בפנינו גם צידו האפל והמורכב של היסוד הפלסטאפי ,המאיים על סדרי עולם .ואף על פי כן ,הדחתו של פלסטף מחסדי המלך ,קוממה על הנרי דורות של פרשנים ,שחקנים וצופים ,וגרמה לשיברון לבו של פלסטף כפי שהוא מדווח על ידי חבריהם של פלסטף והנסיך בראשית המלך הנרי החמישי .שברון ליבו של פלסטף הביא אולי להחלטתו של שקספיר לכתוב קומדיה חדשה שתתבסס במידה רבה על האביר ההולל חביב הקהל .המילה האחרונה ברישומה של מורשת פלסטף על הבמה ,זו שהנחתה בסופו של דבר מעבדים דרמטיים ומחברי אופרה מסאליירי ,ניקולאי ,ורדי ועד ווהן- ויליאמס לחזור ולהעלות אותו על הבמה שוב ושוב ,שייכת אפוא לשמחת החיים התוססת של האביר הרברבן וההולל המקבל עליו את גזר דינה של החברה הקומית ,יותר מן הזקן שבור הלב הקמל מאחרי הקלעים של המחזה ההיסטורי בעודו ממלמל על שדות ירוקים. 10 דודו בן זאב ,דניאל גל ,יעל טוקר ,אודליה מורה-מטלון 11 נסים אלוני תרגום נסים אלוני נולד ב 1926 -בשכונת וולפסון בתל-אביב. אלוני לחם בגבעתי במלחמת העצמאות ,ובאותה תקופה פרסם סיפורים קצרים בעיתונים שונים. ב 1950-הוא זוכה בפרס מטעם עיתון הארץ על סיפורו הקצר המשורר החייל והאיכר. אלוני ערך את כתבי העת אשמורת והעין ,וכשהיה בן 28עלה בתיאטרון הבימה מחזהו אכזר מכל המלך, והמחזאי זוכה בפרס על-שם נחום צמח עבור המחזה העברי המקורי הטוב ביותר לאותה שנה .הוא למד באוניברסיטה העברית ואחר-כך השתלם בפריס .עם שובו ארצה ,משמש נסים אלוני במאי וחבר בועדת הרפרטואר בתיאטרון הבימה .ב 1957 -יצא לאור ספרו הינשוף ובו ארבעה סיפורים קצרים .ה תרגם עבור הבימה את יומנה של אנה פרנק והמשיך בתרגום מחזות עבור תיאטראות שונים .כתב לגשש החיוור פזמונים ומערכונים ,והשלישייה אף כיכבה בסרט על פי סיפור שלו ,חכם מיימון .כתב תוכניות בידור שונות ,ותרגם פזמונים ליוסי בנאי ,לרבקה מיכאלי ,לאילי גורליצקי ולשמעון ישראלי. ב 1961 -עלתה ההפקה בגדי המלך בתיאטרון הבימה .ב 1963 -עזב אלוני את הבימה ,וייסד יחד עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו את "תיאטרון העונות" ,בו הוא עצמו שימש כמחזאי ,כבימאי וכמנהל אמנותי. ההפקה הראשונה שעלתה ב"תיאטרון העונות" הייתה הנסיכה האמריקאית. ב ,1967 -העלה תיאטרון בימות של יעקב אגמון את הכלה וצייד הפרפרים ,וב 1980 -העלה תיאטרון בית ליסין מחזה זה שנית .ב 1983 -זוכה נסים אלוני בפרס ביאליק. אלוני זוכה ב 1966 -בפרס ישראל לתיאטרון. נסים אלוני נפטר בשנת .1998 ממחזותיו :אכזר מכל המלך ) ,(1953בגדי המלך ) ,(1961הנסיכה האמריקאית ) ,(1963הכלה וצייד הפרפרים ) ,(1967אדי קינג ).(1975 מסיפוריו :הינשוף ,שמיל ,להיות אופה מתרגומיו :יתוש בראש מאת פדו ,הנשים העליזות מוינדזור מאת שקספיר ,החולה המדומה מאת מולייר. אודי בן-משה עיבוד ובימוי בוגר ניסן נתיב ת"א .שיחק 2עונות בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ,ו 6-עונות בתיאטרון חיפה. זוכה במילגת קרן אמריקה-ישראל ע"ש שרגא פרידמן ז"ל.1994 , בימוי :בתיאטרון תמונע נוימן-אגדת חיילים מאת וע"פ מיכאל גורביץ ,זוכה פרס התאטרון; בסטודיו למשחק יורם לוינשטיין שיץ; סטודיו למשחק ניסן נתיב ת"א נפוליון חי או מת ,יתוש בראש; בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער שמוליק של זהרה; בתיאטרון הקאמרי הרטיטי את ליבי )במאי השנה ,הצגת השנה ,(2007הנפש הטובה מסצ'ואן )במאי השנה ,(2008מעגל הגיר הקווקזי )הצגת השנה בהעלאה מחודשת ,(2009אורזי המזוודות ,בית ספר לנשים ,אמא קוראז' ,כולם רוצים לחיות .בתיאטרון הבימה: ליזוסטרטה. בתיאטרון החאן הקיץ ,נישואים )הקומדיה של השנה ,(2007בידרמן והמציתים ,בעלי המתוק ואשתי היקרה ,הנסיכה האמריקאית )הצגת השנה בהעלאה מחודשת ,(2009הקסם הגדול ,תעלולי סקפן )הקומדיה של השנה ,(2009הלילה השנים-עשר ,החולה המדומה )הקומדיה של השנה ,(2012במאי משנה המצליחים. זוכה פרס במאי השנה בפרס התיאטרון הישראלי בשנים 2007ו .2008-זוכה פרס רוזנבלום ,2008 ,זוכה פרס יוסף מילוא .2014 ,2010 ,2008 סבטלנה ברגר תפאורה בוגרת ביה"ס ע"ש גרקוב )רוסטוב ,רוסיה( ,והחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א .בין עבודותיה בעיצוב תפאורה :דוד וניה ,החולה המדומה ,חוקר פרטי ,גן הדובדבנים ,הנסיכה האמריקאית ,אהובת הדרקון, אותלו ,מצליחים ,נישואים ,קיץ ,אושר ,חיל פרשים אנו ,צל חולף ,הנון של ראש העיר ירושלים בתיאטרון החאן; הלילה ה 12-בתיאטרון גשר; מחיר הכבוד ,משהו למות בשבילו בתיאטרון חיפה; רוחות ,רק אתמול נולדה ,למה לא באת לפני המלחמה בתיאטרון באר שבע; מדליה להרי בתיאטרון בית ליסין; עד לא ידע בתיאטרון הקאמרי; הכיתה המעופפת ,מומו ,אמיל והבלשים ,יותם ויעלי ,ספר הג'ונגל במדיטק; אלוהים .אדם ושטן ביידישפיל .מסך הברזל ,בחורים בדלת ממול בתיאטרון אורנה פורת. עיצוב תלבושות הגיבן מנוטרהדם בתיאטרון באר שבע; מירל'ה אפרת ,פירורים ,ארטון ,טנגו בהבימה; שונאים-סיפור אהבה בתיאטרון גשר; שלוש מסיבות ,אירמה לה דוס ,המקום ממנו באתי ,אמא מלכה בתיאטרון חיפה; אהבה אחרונה ,חזן מווילנה ,ילדי הצל ביידישפיל; הברווזון המכוער בתיאטרון אורנה פורת .זוכת פרס הבמה לילדים ונוער לשנים ) .2008-2009אמיל ובלשים( 12 יהודית אהרון תלבושות ילידת ליטא .בוגרת החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב ,ביה"ס לאמנות בוילנה וביה"ס לציור של פרופסור אירנה ברילוב .זוכת פרס על שם ארנון אדר .2007 בין עבודותיה כמעצבת תלבושות :תיאטרון באר-שבע :רק אתמול נולדה ,למה לא באת לפני המלחמה, נורה ,פרח השכונות .אנסמבל עיתים בשיתוף תיאטרון הקאמרי :הרצל ,הדיבוק ,המלך הולך למות ,הטייפ האחרון של קראפ ,שלוש אחיות .תיאטרון הקאמרי :בעל למופת ,נתן החכם ,מאה .תיאטרון החאן: גן הדובדבנים ,אהובת הדרקון ,חוקר פרטי .תיאטרון גשר :בין לילה ובין שחר ,וואסה .תיאטרון חיפה: דוכסית של אמלפי .תיאטרון בית ליסין :סיבת המוות ,טניה עולה חדשה .תיאטרון המדיטק :מומו, הכיתה המעופפת ,היידי בת ההרים. כמעצבת תפאורה :תיאטרון באר-שבע :קן הקוקייה ,הכול אודות חוה ,הכל בגן ,בין חברים .תיאטרון הבימה :הדה גאבלר .תיאטרון המדיטק :מלך היהודים .גודמן ביה"ס למשחק בנגב :לצאת מכאן ,שיינדל'ה. כמעצבת תפאורה ותלבושות :תיאטרון הקאמרי :חורף מתחת לשולחן ,הפארסות של צ'כוב ,העשירייה הקאמרית ,דולי סיטי .גודמן ביה"ס למשחק בנגב :שונאים סיפור אהבה ,סוניה מושקט ,חתונת הדמים, חשיבותה של רצינות ,המערה של סלמנקה .הסטודיו למשחק בהנהלת יורם לוינשטיין :אנה קרנינה, תרז ראקן ,אחרי הגשם ,סיבוב מסוכן ועוד... רוני כהן תאורה מנהל מחלקת התאורה בתיאטרון החאן .מעצב תאורה להצגות בתיאטרונים השונים בארץ .בין עבודותיו :בתיאטרון החאן :הבתולה מלודמיר ,השיבה למידבר ,מילה של אהבה ,דון פרלמפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו ,מלחמה על הבית ,קריטון ,האשליה ,הקמצן ,אושר ,החיים הם חלום ,מאכינל ,הקיץ, אותלו ,אהובת הדרקון ,הנסיכה האמריקאית ,תעלולי סקפן ,סדר עולמי חדש ,סוף משחק ,גן הדובדבנים, הלילה השנים-עשר ,אוכלים ,מולי סוויני ,חוקר פרטי ,משחק של אהבה ומזל ,ירושלים החדשה ,תהלה, החולה המדומה ,דוחקי הקץ ,האדרת ,הקומדיה של קאלאנדרו ,הצוענים של יפו ,תמונות מחיי הכפר, הדלת ממול ,דוד וניה .בתיאטרון הבימה :אדם לא מת סתם ,מלחמה ,מועדון האלמנות העליזות ,מבקר המדינה ,בגדי המלך .בתיאטרון בית ליסין :אהבת חיי ,גוד ביי אפריקה ,סרט צרפתי ,מראה מעל הגשר, ולנטינו ,רוחלה מתחתנת ,אמא מאוהבת .בתיאטרון באר שבע :נשים לא מציירות ,קומדיה של טעויות, אפריל הקסום ,השחף ,הביתה הביתה .בתיאטרון הקאמרי :מעגל הגיר הקווקזי ,משפט פולארד ,כולם רוצים לחיות .בתיאטרון חיפה :ארגנטינה. בפרס התיאטרון הישראלי ,זכה בקטגורית מעצב התאורה ב 2003-4על ההצגה :האשליה ,בשנת 2006-7 על ההצגה :הקיץ ובשנת 2009על ההצגה :הנסיכה האמריקאית. עדי כהן מוסיקה מלחין מוסיקה לסרטים ,טלויזיה ,פרסומות ,תיאטרון ,מחול ואולם הקונצרטים ,זוכה פרס אקו"ם לשנת 2012עבור המוסיקה שהלחין לסרט האנימציה המצליח לילדים כספיון ,פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע עבור המוסיקה לסרט מסוכנת ופרסים רבים נוספים בארץ ובעולם .סיים בהצטיינות את המחלקה לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק ,על מלגה של מאסטרו ליאונרד ברנשטיין .יצירותיו זוכות להערכה רבה בקרב אנשי מוסיקה כלאלו שיפרין )"משימה בלתי אפשרית"( והוא עובד עם במאים מהוללים כזביגנייב ריבצ'ינסקי הפולני )זוכה ה"אוסקר" האמריקאי( ,גיל אלקבץ )”ראן לולה ראן"( בגרמניה ועוד. תיאטרון :החולה המדומה )החאן( ,האמת )בית ליסין( ,שיגעון באופרה )הקאמרי בשיתוף חיפה( ,הלפרין וג׳ונסון )הקאמרי( ,אללה בית״ר )הסימטה( ועוד. בין הסרטים להם הלחין את המוסיקה :לילסדה ,שירת הסירנה ,סודות משפחה ועוד. טלויזיה :דאוס ,מתי נתנשק ,האקס המיתולוגי ,משמורת ועוד. מחול :לשבת לקום אהובי )ליאת דרור ניר בן גל הלהקה( .לילדים :כספיון )סרט והצגה( ,הפיל שרצה להיות הכי )סרט( ,סיפורי סומסום )סידרת טלויזיה( ,סדרות אנימציה רבות עבור ערוצי "בייבי"” ,הופ" ועוד .יצירות קונצרטיות :פיאצולה מחזור שירים )בכורה עולמית בקרנגי הול ,ניו יורק( ועוד. 13 יהב גל רוברט ֶשלּוֹאוּ – שופט שלום שחקן ויוצר .בוגר הסטודיו למשחק 'ניסן נתיב' ת"א 1999 תיאטרון :הבימה :מראה מעל הגשר .מאז 2003כותב ,מביים ומשחק בהצגות תיאטרון 'ויהי' – תיאטרון יוצר עצמאי .חבר בקבוצת האלתור 'למה אלפקה' מאז – 2001זוכת ה IMPROCUPאוסטריה .2010 זוכת אליפות ישראל באלתור .2013 ,2012 קולנוע :גולדברג ואייזנברג בתפקיד אייזנברג .זוכה פרס השחקן הטוב ביותר פסטיבל SCREAMFEST – 2014לוס אנג'לס ,זוכה פרס השחקן הטוב ביותר פסטיבל FANTASPOA 2014-ריו דה ז'נרו ,תיאום כוונות – פסטיבל הקולנוע ירושלים .טלוויזיה :ספי ,רון ,משפחה טובה .פרסומות :זאפ ,RAK ,ויזה ,קליה, קראנצ' ,שופרסל ,פאנטה ,ביטוח ישיר. מורה בסטודיו למשחק ניסן נתיב ובביה"ס למשחק גודמן בנגב. איתי שור נדר -אחיינו של ֶשלּוֹאוּ יבר ָהם ְס ֶל ֶ ֵא ָ בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב ,ת"א .זוכה מילגת קרן שרת לשנת .2005 זוכה ציון לשבח בפסטיבל חיפה – 2012יואבי בהמכשפה בבית ממול )גם במדיטק(. תיאטרון אורנה פורת :נחום גוטמן בצבעים בחול ,נונו ביש ילדים זיג זג ,אנטון בפצפונת ואנטון. תיאטרון הקאמרי :רועי באישה ,בעל ,בית ,גבינה שוויצרית באימא קוראז' וילדיה ,גולגלה בכולם רוצים לחיות .תיאטרון הנפש :עידו בלקפוץ מעל העננים .צוותא :שבע בשבע. בקולנוע :בופור ,איציק ,בלדה ליוסף. בטלוויזיה :דאוס ,דני הוליווד ,2מקימי ,חסמב"ה דור ,3עולם הבובות של גלי. אריה צ'רנר הכומר ֵא ַבאנְ ס -כומר וולשי בוגר בית הספר למשחק "בית צבי" .בתיאטרון באר שבע השתתף בהצגות :אגדות מיערות וינה, חלום ליל קיץ .בקולנוע השתתף בסרטים :לבנון ,השיגעון הגדול ,הבודדים ,סרק סרק ועוד .בטלוויזיה השתתף בסדרות :זינזאנה ,פלורנטין ,הפוך ,מעצר בית ,החברה הטובים ,השמינייה ,מעורב ירושלמי, הפיג'מות ,פצועים בראש ,ניו יורק ,2אניגמה ,תנוחי ,אמא ואבאז ועוד. שחקן להקת תיאטרון החאן .השתתף בהצגות :אילומינטוס ,גימפל תם ,אגדת חורף ,נופלים בפח ,אבא אובו ,יובל ,רופא בעל כורחו ,אביב מתעורר ,מי תהום ,ינתי פרזי ,לאונס ולנה ,מה שבלב ,האשה הגדולה מן החלומות ,אהבה שיגעון תמונות שיקספיריות ,סיפור אהבה מוזר ,אתה קולט אותי?! ,לס מואה ט'מה ,עלילות עקביה ,ירושליימה ,הלילה וההר ,דון קישוט ,האשה המופלאה שבתוכנו ,רומיאו ויוליה )הפקה ישראלית -פלשתינית( ,יש מלחמה בחוץ ,צוואתו של כלב ,הא..הא ,..קילר ג'ו ,אנה גלקתיה, החתונה ,אנטיגונה ,מידה כנגד מידה ,נוף ילדות ,שמיים ,האשה מן הים ,שש דמויות מחפשות מחבר, הבתולה מלודמיר ,השחף ,השיבה למדבר ,נדל"ן ,דון פרלימלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו ,מילה של אהבה ,חיל פרשים אנו ,חטא ,האשליה ,צל חולף ,עירם של האנשים הקטנים ,מאכינל ,הזמרת קירחת יותר ,אדמה קדושה ,אותלו ,המצליחים ,סוף משחק ,אושר ,הנסיכה האמריקאית ,מלחמה על הבית, אהובת הדרקון ,גן הדובדבנים ,הנון של ראש העיר ירושלים ,ירושלים החדשה ,דוחקי הקץ ,גברים, הקמצן. בימים אלו משחק בהצגות :תעלולי סקפן )ארגנט( ,אוכלים )אליקים( ,הצוענים של יפו )תומס ווליגורא(, המקצוען )לוקה לאבאן( ,דוד וניה )דוד וניה(. זוכה פרס קלצ'קין .2007זוכה בפרס שחקן השנה בתפקיד ראשי בפרס התיאטרון הישראלי .2009 גיא גורביץ' ִפּיסטוֹל -משרתו של פלסטף /רוברט -משרת בבית פורד בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב ,תל אביב .תיאטרון חיפה :אלעזר בהגמדים מתחת לשמיכות .זוכה פרס השחקן פסטיבל חיפה להצגות ילדים .2014תיאטרון האינקובטור :הברון\ המדען בבבל .תיאטרון תמונע :אדמונד במסע של יום ארוך אל תוך הלילה. קולנוע :חנן בהתגנבות יחידים. טלויזיה :בתולות. 14 יואב היימן ג'ורג' ֵּפייג' -אזרח של וינדזור בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב.1998 , זכה במלגות קרן שרת לשנים .2007 ,1999 ,1998 בטלוויזיה :על אש קטנה ,פאזל ,כן או לא ,החיים זה לא הכל. בקולנוע :דילמת הדריין. בתיאטרון פרינג' :אהובתי הנשואה ,התקלה ,מר קולפרט. שחקן להקת תיאטרון החאן .השתתף בהצגות :מידה כנגד מידה ,שמיים ,שש דמויות מחפשות מחבר, מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים ,השיבה למדבר ,חיל פרשים אנו ,מילה של אהבה ,האשליה ,צל חולף, החיים הם חלום ,עירם של האנשים הקטנים ,מאכינל ,אדמה קדושה ,נישואים ,המצליחים ,אותלו, אהובת הדרקון ,משחיז הסכינים הסיני ,סדר עולמי חדש ,אושר ,מלחמה על הבית ,מולי סוויני ,משחק של אהבה ומזל ,חוקר פרטי ,הקמצן . בימים אלו משחק בהצגות :תעלולי סקפן )אוקטב( ,תהלה 2 ,קצרים וחתול )איבן ואסילייביץ' לומוב(, האדרת )אקאקי אקאקייביץ' בשמאצ'קין( ,הצוענים של יפו )דני קובזא( ,תמונות מחיי הכפר )יוסי ששון, עאדל ,כלב ,שרת( ,דוד וניה )טלגין(. ארז שפריר לס ָטף סר ג'ון ַפ ְ בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. תיאטרון חיפה :שוליים קשים ,פלשתינאית ,גטו .הפקת פרינג' :פרודו .תיאטרון הקאמרי :בויטרה ,חולה המדומה ,שלוש אחיות ,אנטיגונה ,פטרה ,פעורי פה )זכה בפרס ע"ש רוזנבלום מטעם עיריית ת"א(, תיקון חצות ,רצח ,אטום ,לילה השנים-עשר ,לכל השדים והרוחות ,טובים השניים .תיאטרון הבימה: הופס והופלה .תיאטרון באר שבע :מעקב באפילה .תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער :אוצר המילים, הרקדן ,מוף ומוריס .הצגות בידור :מעופפי-רשפון 2והגליל והתחתון. עיצב תנועה להצגה הרטיטי את ליבי )תיאטרון הקאמרי( ,ולהצגות הילדים :זבובים בחופשה ,בארץ טיק-תק )זכה בפרס הבמאי( מוף ומוריס )זכה בפרס השחקן( והאבטיח. בשנת 2003זכה בפרס התיאטרון על עיצוב-התנועה למחזמר :עוץ לי גוץ לי .בשנת 2010זכה בפרס התיאטרון על ההופעה הטובה ביותר של שחקן בתפקיד משנה על תפקידו בהלילה השנים-עשר. בימוי :הדלת ממול )תיאטרון החאן(. שחקן להקת תיאטרון החאן .השתתף בהצגה :הקיץ ,נישואים ,בידרמן והמציתים ,משחיז הסכינים הסיני ,המצליחים ,הקץ של העץ ,הקסם הגדול ,גן הדובדנים ,אהובת הדרקון ,הלילה השנים-עשר ,חוקר פרטי ,משחק של אהבה ומזל ,דוחקי הקץ. בימים אלה משחק בהצגות :תעלולי סקפן )סילבסטר( ,החולה המדומה )ארגאן( ,הקומדיה של קאלאנדרו )קאלאנדרו( ,הצוענים של יפו )סקרסלה( . יונתן מילר נים -משרתו של פלסטף /ג'ון -משרת בבית פורד בוגר הסטודיו למשחק של יורם לוינשיין ).(2006 שיחק בלהקת תיאטרון גשר ).(2009 - 2006 טלוויזיה וקולנוע :שיחק בסדרות הטלוויזיה רביעיית רן ,מסכים ,מילואים. בסרטים :הבודדים ,תאילנד. בתיאטרון :תופעות לוואי בתיאטרון חיפה ,הלילה השנים-עשר ,הבן הבכור ,לה פונטיין בתיאטרון גשר. הפקות עצמאיות :חומת ים בפסטיבל עכו ,2009טריינספוטינג בצוותא ,במערכה האחרונה בתיאטרון קרוב .ברשת הצגת יחיד בתיאטרון מלנקי. בתיאטרון החאן השתתף בהצגות :הנון של ראש העיר ירושלים ,הלילה השניים-עשר ,גברים ,דוחקי הקץ. שחקן להקת תיאטרון החאן .בימים אלה משחק בהצגות :הקומדיה של קאלאנדרו )זונה ,לוצ'ו ,לואיג'י(, החולה המדומה )קליאנט( ,תמונות מחיי הכפר )יוחאי ,קובי עזרא( . 15 יעל טוקר גברת מרגרט ֵפּייג' בוגרת סמינר הקיבוצים ) .(2007בוגרת ביה"ס התיכון לאומנויות "תלמה ילין" .בין השנים 2009-2013 שחקנית תיאטרון גשר ,שם שיחקה בהצגות :שונאים סיפור אהבה ,רומן בעבודה ,דון ז'ואן ,הארווי, פרימה דונה ,וואסה – )הצגה ברוסית( .בתום לימודיה התקבלה לתיאטרון "הבימה" שם שיחקה בה־ צגות :המחלוקת ,דיבוקים ו-בת ים טיקוצ'ין .בתיאטרון הערבי–עברי :המערב הפרוע ,קרקס קוראז' )בתפקיד אמא קוראז'( ,גריניץ .בתיאטרון אורנה פורת :הרפתקאה בקרקס .בתיאטרון הארצי לנוער: מזריץ' .בתמונע :לה מריפוסה. בקולנוע :רווקה פלוס – סרטו של דובר קוסאשווילי .בתפקיד הראשי ,עליו זכתה בפרס תא המבקרים בפסטיבל חיפה לשחקנית הטובה ביותר לשנת .2012פנסיון פראכט )סרטה של תמר ירום(. בטלוויזיה :פלפלים צהובים. מלגות :זוכת שתי מלגות מטעם קרן שרת בשנים .2005-6 ,2004-5זוכת שתי מלגות הצטיינות מטעם ביה"ס לאומנויות הבמה -סמינר הקיבוצים ) .(2006-7זוכת ציון לשבח על משחק בהצגת היחיד נחמודת בפסטיבל תיאטרונטו .2011 שחקנית להקת תיאטרון החאן .בימים אלה משחקת בהצגות 2קצרים וחתול )נטליה סטפנובנה(, האדרת )גברת פוגצ'ובה ,אמא של אקאקי ,פקיד בלשכה ,שרת ,אורחת במסיבה( ,הצוענים של יפו )מיס בל( ,המקצוען )מרתה( עירית פשטן גברת ֶאליס פורד בוגרת בית הספר למשחק "בית צבי".1995 , זכתה במלגת צבי קליר כתלמידה מצטיינת ,ובמלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל .1994 השתתפה בהצגות :בתיאטרון באר שבע -אשת האופה ,המלאך הכחול ,הפסנתר של ברטה ,הנסיכה והרועה ,חשבון פתוח ,מפתח לשניים .בתיאטרון הספרייה -לשבור את הצופן ,בית ברנרדה אלבה. בפסטיבל תיאטרון קצר - 2004יענקלה .פסטיבל תיאטרון קצר ,2010רחמים. זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2000בקטגורית שחקנית משנה בהצגה צל חולף. זוכת פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל-אביב.2007 , זוכת פרס ע"ש גילי בן אוזיליו.2011 , שחקנית להקת תיאטרון החאן .השתתפה בהצגות :שש דמויות מחפשות מחבר ,כנגן המנגן ,השיבה למדבר ,קריפס ,דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו ,חיל פרשים אנו ,בגידה ,מילה של אהבה, לוקאס הפחדן מתוך לוקאס ,הכלה ,צייד הפרפרים והמוות ,בשיתוף תיאטרון הבימה ,צל חולף ,הזמרת קירחת יותר ,עירם של האנשים הקטנים ,שלוש נשים מחכות ,בידרמן והמציתים ,אדמה קדושה, נישואים ,סוף משחק ,אהובת הדרקון ,הלילה השנים-עשר ,חוקר פרטי ,הקמצן. בימים אלה משחקת בהצגות :החולה המדומה )טואנט( 2 ,קצרים וחתול )ילנה איונובנה פופובה(, תמונות מחיי הכפר )גילי שטיינר ,רוזה רובין( ,דוד וניה )מריה ואסילייבנה(. אודליה מורה-מטלון יקלי -משרתת של דוקטור ַקאיוּס גברת ְקוִ ְ בוגרת תיאטרון צה"ל והסטודיו למשחק של ניסן נתיב. מיד עם סיום לימודיה ,החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי ,בין השאר בהצגות :הכבש השישה עשר ,מפעל חייו ,אנטיגונה (בתפקיד אנטיגונה) ,קומדיה של טעויות ,הלילה ה ,12-שידוכים .ולאחרונה בהצגות שמו הולך לפניו ,הנפש הטובה מסצ'ואן ,הכתובה ,נשי טרויה ,אורזי מזוודות .זוכת פרס ע"ש עדנה פלידל 1998 בתיאטרון חיפה :תופרות ,האגם המוזהב ,ראש משוגע .בתיאטרון באר שבע :ילד משלי .בתיאטרון אורנה פורת :תיבת נוח .בפרינג' :זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו 2005עבור פרומות אותה כתבה שיחקה וביימה) .משחק ובימוי בשיתוף אליענה שכטר( .שחקנית יוצרת במופע היחיד אני הלכתי אז) ...תיאטרון תנועה אשרה אלקיים( איתו אף הופיעה בפסטיבלים בינלאומיים בספרד,2003- מקסיקו ,2005-סן פרנסיסקו .2005 -יוון .2006-בצוותא שיחקה בראיון עבודה -זוכת פסטיבל תיאטרון קצר ,2006בבלבוי ,והפלגה אחרונה .מעופפי רשפון ) 2בצ"א( ,גוויותי ורבותי )תיאטרון המעבדה( ,אני רוצה לבקש סליחה ,פרייבט קולקשיין )תמונע(. בטלויזיה :זהו זה ,עספור ,רצח מצלמים ,פיתוי ,הסיטקום ג'וני ,מבשלים עם אהרוני ,טקסי דרייבר, המקום ,קוויקי ,החיים זה לא הכל ,חשופים ,חברות טובות ועוד. שחקנית להקת תיאטרון החאן .בימים אלה משחקת בהצגות :הצוענים של יפו )רגינה מוסיקנט( ,תמונות מחיי הכפר )דליה לוין ,עדה דבש( ,דוד וניה )מרינה( 16 דניאל גל העלמה אן ֵפּייג' – בתם של ֵפּייג' וגברת ֵפּייג' בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב )(2011-2014 מחול :בין השנים 2005-2011הייתה רקדנית בלהקות קמע ,מריה קונג ,אנסמבל בת שבע .ועבדה עם הכוריאוגרפים :אוהד נהרין ,שרון אייל ,עידן כהן ,רונית זיו ורותם תש״ח. תיאטרון :ארץ פוק מאת ובבימוי מרינה בלטוב ואריאל ברונז )צוותא( .דוד וניה )תיאטרון החאן( קולנוע :כיפה אדומה ,טלויזיה :חיים אחרים. מלגות :במסגרת לימודיה בניסן נתיב קיבלה מלגת הצטיינות מאלי לאון. אריאל וולף דוקטור ַקאיוּס -רופא צרפתי בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב ,במלגת הצטיינות ,בשנת 2010 טלויזיה :כוונות טובות ,משפחה טובה. קולנוע :התגנבות יחידים. שחקן להקת תיאטרון החאן .השתתף בהצגות :הלילה השניים-עשר ,חוקר פרטי ,משחק של אהבה ומזל ,הקמצן ,גברים. בימים אלו משחק בהצגות :תעלולי סקפן )ליאנדר( ,אוכלים )מלצר ,איש בטחון( ,החולה המדומה )תומאס דיאפוארוס( 2 ,קצרים וחתול )חתול( ,הקומדיה של קאלאנדרו )לידיו ,סאנטילה( ,הצוענים של יפו )סמול ווליגורא(. יהויכין פרידלנדר פרנק פורד -אזרח של וינדזור בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב .השתתף בהצגות :בתיאטרון הקאמרי -עלובי החיים ,עוץ לי גוץ לי ,המלך ואני ,החלילן מהמלין ,שלוש אחיות ,החולה המדומה ,נכנע ומנוצח ,שירה ,אבודים ביונקרס ועוד .בתיאטרון בית ליסין -כולם היו בני חוץ מנעמי .בתיאטרון העממי -המחזמר יוסף וכותונת הפסים .בתיאטרון חיפה -הכפיל ,בית הקפה של ירח אוגוסט ,המיליונרית מנפולי ועוד. בקולנוע השתתף בסרטים :הקרב על הוועד ,ארץ חדשה ,החתול במגפיים ועוד. בטלוויזיה השתתף בסדרות :הלילה -ליאור שליין ,לשון המראות ,ארץ מולדת ,מה שנקרא ,זהו זה, החיים זה לא הכל ,כל שבת שניה ,המסודרים ,סברי מרנן ועוד .עורך ומגיש תכנית היחיד על מורים ותלמיד ים ,וניגונים ומעשיות עם כליזמרים. שחקן להקת תיאטרון החאן .השתתף בהצגות :הנסיכה איבון ,שיחות אחרי לוויה ,אנה גלקתיה ,מידה כנגד מידה ,הבתולה מלודמיר ,האשה מן הים ,קולות אחרים ,השחף ,נדל"ן ,דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו ,קריטון ,מילה של אהבה ,האשליה ,החיים הם חלום ,עירם של האנשים הקטנים ,הקיץ, שימון -הצגת יחיד ,אסתרליין יקירתי )עגנון( ,בידרמן והמציתים ,נישואים ,אותלו ,משחיז הסכינים הסיני ,מלחמה על הבית ,אושר ,המצליחים ,הקץ של העץ ,אהובת הדרקון ,הקסם הגדול ,סוף משחק, הלילה השניים-עשר ,הקמצן. בימים אלו משחק בהצגות :תעלולי סקפן )זֵ 'רוֹנְ ט( ,אוכלים )אחאב( ,תהלה ,החולה המדומה )בראלד(2 , קצרים וחתול )סטפן סטפנוביץ ,לוקה( ,הקומדיה של קאלאנדרו )פאניו ,סבל( ,הצוענים של יפו )רב-פקד לזר( ,תמונות מחיי הכפר )פסח קדם ,אברהם לוין( ,דוד וניה )סרבריאקוב(. דודו בן זאב פונדקאי של פונדק הבירית בוגר בית הספר תלמה ילין והסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. השתתף בהצגות :בתיאטרון הבימה :לילות הדבש והאימה ,הילד חולם ,מר סלימר המתוק ,זעקי ארץ אהובה ,רוקדים בלונסה ,מקבת ,החייל האמיץ שוויק ,סירנו דה ברז'רק ,הסירפד של השכן .פרויקט שטרנהיים ,1913 :המאובן ,תחתונים .בתיאטרון הקאמרי :דבורה בארון ,ליסיסטרטה ,2000קוויאר ועדשים ,דמוקרטיה ,אמא קוראז' ועוד .בתיאטרון בית ליסין :קפה ערבה ,האגם המוזהב ,סרט צרפתי, ברנז'ה -זוכה פרס השחקן המצטיין פותחים במה ,אמא מאוהבת .יצר יחד עם שמוליק לוי את הצגת היחיד בתנועה שד ,עליה זכה בפרס החממה ,פסטיבל עכו .1990בתיאטרון נוצר :פנטיסליאה ,הגבול והשיבה .בתיאטרון תמונע :יצר יחד עם אשתו ,האמנית זיו פלג בן-זאב את דיסאינטגרציה ,1994 פרויקט אמנות רב תחומי :הצגה ,תערוכה וספר שכתבו ביחד על החיים עם איתי ,בנם הלוקה באוטיזם. על הצגת היחיד ,בבימויו של שלום שמואלוב ,זכה בפרס הפרינג' בקטגוריית המבצע .2007 בקולנוע :שתי אצבעות מצידון ,לא שם זין ,תרנגול כפרות ,שירת הסירנות. שחקן להקת תיאטרון החאן .בימים אלה משחק בהצגה 2קצרים וחתול )גריגורי סטפנוביץ' סמירנוב(, האדרת )סטפיאן וורלמוביץ' ,סגן מנהל הלשכה ,משכונאי ,מוכר בחנות כפתורים ,רופא ,גנב( ,המקצוען )תיאודור קראי( . 17 מ ? ה נשים רוצות ירון פריד זה לא היה עניין פשוט ,להיות אישה בתקופה שבה וויליאם שייקספיר חי ויצר. נשים לא הורשו ללמוד באוניברסיטה, ולמעשה רק בנות המעמד הגבוה זכו לחינוך משמעותי ואיכותי .דלות העם ונחותות המעמד ,שהיו הרוב בעידן האליזבתני )מעמד הפועלים היווה לפי הערכות לא פחות מאשר 90אחוזים מהאוכלוסיה( ,זכו לכל היותר לחינוך מינימלי ,ולעיתים תכופות סבלו מאנלפבתיות ורכשו – לא בהכרח מרצון – בעיקר מיומנות בעבודות הבית ,והוכשרו לקריירה אחת ויחידה :נישואים .נשים "נורמטיביות" באותה עת היו ,במקרה הטוב, עקרות בית שמחות בחלקן ,ובמקרה הפחות מוצלח ,עקרות בית נואשות .הן היו אמורות להקים משפחות ,לגדל ילדים ולהיות לעד תלויות כלכלית בגברים שלצדן .משפחות מרובות ילדים היו דבר שבשגרה ,במקביל לשיעור הגבוה של תמותת התינוקות. נשים רווקות זכו ליחס חשדני עוין מהסביבה, ואף נחשבו למכשפות .רווקות שלא השתלבו במנזרים ,מצאו את עצמן מחזיקות בתפקידי אומנות ומשרתות .עד כדי כך נחשקת היתה אופציית הנישואים בקרב המעמדות הנמוכים, שבאישור ההורים ניתן היה להינשא כבר בגיל רך כמו .12 המנהיג הפרוטסטנטי ג'ון נוקס ביטא את רוח התקופה כאשר הכריז שהאישה נועדה לשרת את הגבר ולציית לו .נשים גדלו באמונה שהן נחותות מן הגברים ושעליהן לסור תמיד למרותם .נשים שסירבו לציית לבעליהן, אחיהן וקרובי משפחתן הזכרים נחשבו לא רק סוררות ומרדניות ,אלא גם עברייניות דת ומחללות קודש ,ונענשו במלקות חמורות. נשים )למעט אלו שבבית המלוכה( לא הורשו והתארים הללו עברו ְ לרשת ָת ֳא ֵרי אצולה, רק מאב לבן או מאח לאח .גם רכוש הן היו יכולות לרשת רק בתנאים מגבילים ביותר, ובהיעדר שארי בשר ממין זכר. למרבה האירוניה ,על הממלכה שלטה )בשנים (1558-1603אליזבת הראשונה ,שהיתה אישה עצמאית ורבת עוצמה ,וסירבה לחלוק את שלטונה עם גבר ,ועל אחת כמה וכמה לציית לגבר .היא "בגדה" בראש חוצות בייעודה הנשי-לכאורה ,ומעולם לא נישאה ולא הקימה משפחה .היא הכריזה שהיא למעשה נשואה לבריטניה .כל זה לא הפריע לה לייסד את תור הזהב של בריטניה ולשקם ביד בוטחת את הממלכה המתפוררת שקיבלה בירושה. 18 יעל טוקר ,אודליה מורה-מטלון ,ארז שפריר שייקספיר נתן ביטוי במחזותיו למצב הנשים במכורתו ,לצד ביקורת סמויה וגלויה על הנסיבות הפוליטיות והחברתיות שהביאו למצב זה ,וכמובן לצד הצגת אלטרנטיבות אפשריות ,הרהורי "מה היה אילו" ,ומבט אל העתיד. גברים )למעט המלכה( אחזו בכל עמדות הכוח והשררה בחברה שבה שייקספיר חי ופעל ,הם שעיצבו את פני הממלכה וקבעו את גורל אזרחיה .אבל ,ראו זה פלא ,רבות מדמויות הנשים במחזותיו מפגינות כוח והשפעה ,ולעתים עושות זאת בדרכים בלתי שגרתיות ואפילו חתרניות ,שקוראות תיגר על תפקידי המגדר המסורתיים המקובלים .הגברים במחזות אלה אינם מבחינים במעשי הנשים ,או מסרבים להכיר בחשיבות מעשיהן ,אבל הם מושפעים באופן מובהק על ידיהן. נשים כמו הרמיה ב"חלום ליל קיץ" ,גרטרוד ב"המלט" ואוליביה וויולה ב"הלילה השנים-עשר" ,מפעילות אסטרטגיות מתוחכמות כדי להתמודד עם הבעיות שלהן .כולן עומדות על זכותן – הבלתי מובנת מאליה ,כאמור – לנווט את גורלן במו ידיהן ולקבוע בעצמן את עתידן ,ולעתים גם את עתידם של אחרים .בכך הן הופכות לדמויות המורכבות ביותר במחזות האלה .הן מערערות את הסדר הקיים ,ומזכירות את המתח התמידי המתקיים בין מגדר וכוח. שייקספיר מציג נשים במלוא מורכבותן האנושית ,על כל חולשותיהן ופגמיהן הבלתי נמנעים ,שאינם מונעים בעדן מלהיות "גיבורות". לזכותו של שייקספיר ייאמר ,שאף על פי שבזמנו גברים שיחקו בתפקידי הנשים – עד ,1660ארבעה וחצי עשורים אחרי מותו ,נשים לא הורשו לדרוך על במה בטענה שמשחק הוא מקצוע שאינו מכבד אותן – הוא נתן לתפקידי הנשים את הכבוד המגיע להן בעיניו ,ונמנע מליצור דמויות שטוחות ,חד-ממדיות או קריקטוריות ,שהיו עשויות להתקבל ביתר קלות אצל הקהל .ברגישותו האמנותית והאנושית ידע לחדור לנפשן של נשים ,וגם אם לא מצא את התשובה המוחלטת לשאלה שהטרידה כל כך את זיגמונד פרויד )”מה נשים רוצות?“( ,הוא לא נרתע מהנסיון לנסח את הפחדים ,התהיות והתשוקות שהפעילו את בנות המין השני. אנ אֹותּה. ִש ְמעּו ֶאת ָה ֶא ֶמת וְ ַרק ָ ַאּתמ ֵהנ ִּב ַּק ְש ֶּתמ ְל ַה ִּשיא אותי ְּבא ֶֹפנ ֵּדי ֵמ ִביש, ֶ ַאה ָבה. שּואימ ֶש ֵאינ ָּב ֶהמ ִמ ָּדה ֶשל ַ ְּבנִ ִ הֹורה, ָה ַע ֵב ָרה ֶשכאנ ָע ַב ְרתי ִהיא ַע ֵב ָרה ְט ָ מּומּיּות, ַּוב ַּת ְר ִמית ַהּזֹאת ֵאינ ֶש ֶמצ ֶשל ַע ְר ִ ַאחר, ֶש ֶמצ ַמ ְר ָּדנּות ,אֹו ָּכל ֵשמ ּתַֹאר ְמ ֻפ ְק ָּפק ֵ ֶש ַה ֵרי ְּב ָכְכ אני ַמ ִּד ָירה ַע ְצ ָמי ת ש ַמיִ מ ֵמ ֶא ֶלפ ְרגָ ִעימ ְמ ֻק ָּל ִלימ ְּב ִק ְל ַל ָ ֹאשי. יאימ ַעל ר ִ ימ מאֹנֶ ָהיּו ְמ ִב ִ ֵ ּשּוא ֶשּנִ ִ רּופה. י ּת ְד ֵה ָמה; ַא ָבל ָּבּזֹאת ֵאינ שּומ ְּת ָ עֹומ ִדימ ֻמ ֵּכ ַ ַאּתמ ְ ֶ פֹורד ְ ּפֹוק ִחימ ֵעינָ מ ַעל ַה ַּמּזָ ל; בֹודמ ְ ַאה ָבה ַרק ַה ָּש ַמיִ מ ִּב ְכ ָ ְּב ַ ּגֹורל. ֶּכ ֶפ קֹונֶ ה ַק ְר ָקעֹות ,נָ ִשימ נִ ְקנֹות ְּביָ ד ָ מתוך ההצגה שמועות עקשניות ופופולריות טענו שאליזבת הראשונה היא שיזמה למעשה את יצירת "הנשים העליזות מווינדזור", המחזה שלכבודו התכנסנו כאן הערב .מתברר שהוד רוממותה חיבבה כל כך את דמותו של פלסטף ,בן האצולה המפוקפק ,השתיין ,הגרגרן ,האשמאי הזקן ורודף התענוגות שירד מנכסיו ,כפי שהופיע לראשונה ב"הנרי הרביעי" ,עד שביקשה/דרשה משייקספיר לכתוב מחזה חדש ,עם עדיפות לקומדיה ,שבה יככב פלסטף ואפילו ייראה מאוהב .למחזאי הוקצבו שבועיים לצורך השלמת המשימה. התוצאה היא הקומדיה היחידה של שייקספיר המתרחשת כל כולה באנגליה ,ולא בארץ נוכרייה או דמיונית .זה המחזה הריאליסטי ביותר שלו ,שבו נפח הפרוזה והשפה המדוברת עולה לאין ערוך על זה של הפיוט .ופלסטף אינו הגיבור בו ,אלא שתי עקרות בית אמידות ומשועממות ,גברת פורד וגברת פייג' .כיאה לתקופה ,הנשים חיות עם בעליהן או עם הוריהן ,כפי שעושה אן ,בתם של מר וגברת פייג'. אבל שורו ,הביטו וראו :הנשים השובבות ,בעלות חוש ההומור המפותח והשנינות שבה הצטיינה גם קייט ב"אילוף הסוררת" – שנינות ככלי נשק מול הגברים -מלמדות את פלסטף שופע הזימה לקח שלא יישכח .המחזה הינו נצחון הפמיניזם על השוביניזם באחת מגרסאותיו המוקדמות, וגם נצחון המעמד הבינוני על המעמד הגבוה ,במידה רבה – שהרי פלסטף המרושש חושק גם בכספן ולא רק בגופן, ונותר עם חצי תאוותו בידו בכל החזיתות .שייקספיר מעביר לא רק את הקלפים הקומיים ,אלא גם את השליטה בעלילה ,אל עקרות הבית .הן מוציאות את האוויר מהבלון הנפוח של האיש )ואולי של הגברים באשר הם?( ,שמות אותו ללעג ולקלס ,משפילות אותו ולמעשה מסרסות אותו באופן מטאפורי רב עוצמה .הן משחקות לידיו ,לכאורה, ומעמידות פנים כממלאות את התפקיד הסטריאוטיפי המעליב אך הצפוי שנועד להן )נשים מופקרות מינית ,שלא לומר פרוצות( ,רק כדי להפוך עליו את השולחן ,ולהעניש אותו על מחשבותיו המלוכלכות .מבחינתן ,גם לפנטזיה עצמה יש מחיר ,ולא רק למימושה .הן מצדן הוכיחו שאפשר להיות רעיות עליזות ועם זאת נאמנות ומסורות לבעליהן )בניגוד לחרדתו של מר פורד ,המשקפת אולי את זו של כל גבר מצוי באותה תקופה – שאשתו תבגוד בו בהזדמנות הראשונה שתתאפשר לה(. אבל גם "מלמדי הלקח" לומדים לקח משלהם :הנישואים שמר וגברת פייג' ייעדו לבתם בכפייה מקוללים ומגונים לפחות כמו כוונותיו הנלוזות של פלסטף .ואן פייג' מוכיחה להם שהיא אינה רכוש שניתן להעביר מיד ליד ,וגם לא פרס שמעניקים לזוכה המאושר .היא אדונית לעצמה ולגורלה, אחראית בלעדית על רגשותיה ורצונותיה ,והיא נישאת לבחיר לבה האמיתי ,ומתגלה בסופו של דבר כאישה העליזה מכולן ,שם בווינדזור. 19 שוואות תרגומים ה נתן אלתרמן ארז שפריר ,יונתן מילר ,גיא גורביץ׳ 20 נסים אלוני גב' ֵּפיג': עּורי נִ ַּצ ְל ִּתי ָמה זֶ ה? ְּב ִשיא ַה ִּל ְבלּוב ֶשל יְ ִפי ּנְ ַ י ַאה ָבה ,וְ ַע ְכ ָשו ַאנִ י ֵמ ָענְ ָשמ ֶשל ִמ ְּכ ָת ֵב ַ ַה ְּכת ֶֹבת ֶש ָּל ֶהמ? ָה ָבה נִ ְר ֶאה. )קֹוראת(. ֵ אֹוהב אֹותי ַעל ָמה וְ ָל ָּמה ָאנ ִֹכי ֵ "ַאל ִּת ְש ַא ִלי ִ ַאה ָבה ִהיא אֹותְכִּ ,כי ַעל ֵּכנִ ,אמ ּגַ מ ָה ַ ָ שֹועה ַּת ְל ִמ ָידה נֶ ֶא ָמנָ ה ֶשל ַמה וְ ָל ָּמהִ ,היא ָ ַאּת ְצ ִע ָירה, צֹותיו ֶשל ָּכ ָכה זֶ ה וְ זֶ הּוֵ .אינ ְ ַל ַע ָ וְ גַ מ ַאנִ י ְּכ ָבר ֹלא; ֵה ָידד ,יֵ ש ָלנּו ְּכ ָבר ָש ָפה ַאּת ַע ִּל יזָ הּ ,גַ מ ַאנִ י; ָהה ָהאַ ,ה ֵרי ְמ ֻש ֶּת ֶפתְ . אֹוה ֶבת ַאּת ֶ ּתֹותיִ מ ֻש ָּתפּותְ . ֶשּיֵ ש ְּכ ָבר ִש ְפ ַ ִל ְשּתֹות ,וַ ַאנִ י ֹלא ָּפחֹות; ַהּיֵ ש ָלְכ ָּבע ָֹולמ ֻּכּלֹו שֹוט ֶפת ט ָֹובה ִמּזֹו? ַאנִ י ִּת ְקוָ ה ֶש ַּדי ָלְכ ֶ ָש ָפה ַאה ַבת ָאמנָ מ יֵ ש ַּדי ְּב ַ ִאמ א ַֹמר ָלְכ -וְ ִאמ ְ אֹותְכֹ .לא א ַֹמר ַלְכ ַר ַח ִמי אֹוהב ָ ַחיָ ל ֶ -ש ַאנִ י ֵ אֹומר ָע ַלי ֵ -אינ זֶ ה ִּבּטּוי ְצ ָב ִאי ַ -א ָבל ַאנִ י ֵ ָאה ָבהִ .מ ֶּמּנִ י, ָלְכְּ ,תנִ י ִלי ַ ַאּב ֵירְכ ַה ְּמיַ ֵחל ִ ַּבּיֹומ אֹו ַּב ֵּליל, אֹור ֵצל, אֹו ָּכל ּוג ְ ֶאת ּכֹחֹו ְל ַח ֵּשל וְ ֶאת ְש ֵמְכ ְל ַה ֵּלל, ג'ֹונ ַפ ְל ְ ָטפ". ה פקות קודמות של הנשים העליזות מוינדזור בתיאטרונים הרפרטוארים בישראל תיאטרון אהל – נשי וינדזור העליזות תיאטרון פועלי ארץ ישראל ינואר ,1946עברית :נתן אלתרמן ,בימוי :משה הלוי התיאטרון הלאומי הבימה -נשי וינדזור העליזות יולי ,1973נוסח עברי :עליזה ברוך ,בימוי :אברהם אסיאו התיאטרון הקאמרי -הנשים העליזות מוינדזור יולי ,1981נוסח עברי :נסים אלוני ,בימוי :עמרי ניצן הֹורדּו פֹוקּו הּוא זֶ ה? ע ָֹולמ ֵא יזֶ ה ִמנ ְ ָמ ְש ָחת ,ע ָֹולמ ָמ ְש ָחת! ַּפ ְרצּופ ֶש ִּכ ְמ ַעט ֻּכּלֹו רּוע ִל ְק ַר ִעימ ֵמרֹב ָשנִ ימ ַמ ַע ִמ יד ִלי ָּפנִ ימ ֶשל ָק ַ ַאב ֵהב ָט ִרי! וְ ֵא יזֶ ה ִמנ ּגִ ּנּונ ַק ִּליל ִל ֵקט לֹו ְמ ְ ַה ִּשּכֹור ַה ְמ ֻד ָּשנ ַהּזֶ ה ְּ -וב ֶעזְ ַרת ַה ֵּשד! – יח וְ ַה ִּשיג ֶש ִּלי ִאּתֹוֶ ,ש ָּכ ָכה הּוא ִמּתֹוְכ ַה ִּש ַ ֵמ ֵעז ְל ִה ְ ַּת ֵער ָע ַלי? הּוא ֹלא ָהיָ ה ְּב ֶח ְב ָר ִתי ּומה ָח ַשב לֹו יֹותר ִמ ַּפ ַע ַמיִ מ אֹו ָשֹלש! ָ ֵ יתי ְק ָצת ע ֶֹול ֶצת ,זֶ ה נָ כֹונ, ָאמ ְר ִּתי לֹו? ָהיִ ִ ֶש ַ ֹלהימ! ֶשּכֹה ַא ָבל ְמאֹד ְמ ֻא ֶּפ ֶקת .יִ ְ ַלח ִלי ֶא ִ ית הּנִ ְב ָח ִרימ ַה ָּצ ַעת חֹק ַ ֶא ְחיֶ הַ ,אנִ י אּגִ יש ְל ֵב ְל ִפחּות ַה ִה ְתנַ ְּפחּות ַה ַּג ְב ִריתַ .א ָבל ֵאיְכ ֶאנְ קֹמ רּוצה ּבֹו? ִמ ְּפנֵ י ֶש ַאנִ י ֶאנְ קֹמְּ ,כ ֵשמ ֶש ְּכ ֵרֹו ְק ָ ִמ ַּכ ְר ֶּכ ֶשת ַחזִ יר. 21 מנכ"ל :דני וייס | מנהל אמנותי :מיכאל גורביץ' חברי הועד המנהל :עמוס אונגר -יו"ר ,יגאל בן אריה ,עינב בר ,רות דיסקין ,ויקטור הראל ,יוסי הראל ,גורי זילכה ,אבי חפץ, יעל חקלאי-קאופמן ,מיכה טל ,סאלי לוי ,שרה ליסובסקי ,מרק סופר ,יון פדר ,ד"ר רענן קופ ,יובל קורן ,דייויד קינדלר ,פרופ' אלי רוזיק, אילן רומן ,ניסן רז ,יהודית שלוי ,אורי שרף חברי ועדת ביקורת :הלל שטיינברגר )יו"ר( ,בני בן צבי ,אלי פלג ,יוסי שובל יועצת אמנותית :פרופ' נורית יערי דרמטורגית :ד"ר מרים יחיל-וקס שחקני להקת תיאטרונ החאנ :דודו בן זאב ,יואב היימן ,אריאל וולף ,יעל טוקר ,אודליה מורה-מטלון ,יונתן מילר, כרמית מסילתי-קפלן ,יוסי עיני ,יהויכין פרידלנדר ,עירית פשטן ,אריה צ'רנר ,נילי רוגל ,ניר רון ,ארז שפריר שחקנימ להצגה :מיטל אבני ,נטלי אליעזרוב ,תמר אלקן ,אדי אלתרמן ,דניאל גל ,לירון ברנס ,גרשון וייסרפירר גיטה מונטה ,אבי פניני ,ויטלי פרידלנד ,גאיה שליטא-כץ צוות תיאטרונ החאנ: חשבת ומנהלת אדמיניטרטיבית :ברטה שטרית; מנהלת שיווק :דפנה לוטן; מנהל טכני וייצור :ששון חזם; מנהל תאורה :רוני כהן; מנהלת מכירות חוצ ומחלקה חינוכית :אירית בלומנפלד; עוזרת מנהל אמנותי ועורכת תוכניות :פולי ברינר; מנהלת יחי ציבור ואירועימ :דנה סוחולוצקי; עוזרת מנכ"ל ומזכירת התיאטרונ :נעמה ֶאנֹוש; ניהול הפקה :עדנה טוויג ,שקד לוי; הנהלת חשבונות :מרינה ברייטר; מנויימ :קרן ברק; מנהל במה: עסאם אל-שריף; תאורנימ :עידן הרזון ,יונתן לוי ,מרטין קנטור; טכנאי קול :מיכאל אבבו ,איתן כהן; עובדי במה :יהודה ספקטור ,אנטון קוצ'ר, ואדים קיסלב; עוזר אחזקה ועובד במה :חאלד חמדאן; הלבשה ואביזרימ :אלינור זילברמן; איפור ,פיאות ותפירה :סופי מולדבסקי; אחראי קופה :שרה טויטו; קופאימ :מזל בן-זקרי ,יניב ספיר ,מיכאל לוי ,ליאת מרקוביץ' ,אביטל קינבסקי ,איילת שץ ,מיכל תמרי; מפקחות טלמרקטינג :הודיה גרוסמן ,דיאנה פורטנוי; מחלקת טלמרקטינג :אירית אלירז ,מיטל וינסטוב ,קרן יניב ,מלי ליברמן ,איתן מורדל ,שושי מרגלית, יעל סלזן ,נגה פרי ,אנה קליימן ,שקד שילה; דיילימ :יעל אלטוביה ,סיון בוכהיים ,איתמר בריל ,דניאל גיל ,דנה פיטרמן ,לי טפרברג, אלעד לוטרבך ,אפרת מירון ,עתליה מרקוביץ ,מיכל נוימן ,שיר עזרא ,מעיין עטייה ,הילה קסטל ,הדס שלייפר ,טל שריר; דרנ :יעקב מוזס; עובדי הבית :אילה כהן ,מחמוד גית ,מוחמד ציאם מבקר פנימ :רו"ח יאיר אלון יועצ משפטי :עו"ד עמי פולמן אגודת ידידי תיאטרונ החאנ: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון ,לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי .חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן ,נחשפים בפני העשייה התיאטרלית ,נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים .חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. אנו שמחים לגייס ידידים נוספים .להתקשרות[email protected] : חברי אגודת הידידימ: שוחרימ דברה ולואיס גרבר רבקה ורפאל האפט רות ומישאל חשין דורית ומיכאל מנדלסון נירית צ'רננסקי ג'ואנה ואברהם קושניר דורותי וגובי קרטס גאולה ואליעזר שמואלי עמיתימ רונית ואפי אברמזון מיכל ועמוס אונגר יעל ורמי ארז רוז ואליהו בן טובים בברלי וניר ברקת נורית ואהל וגבריאל הרמן רחל וייס ציפי ודן זיסקינד רנה ומאיר חת ארנה ואדוארד כהן ישראלה ומנחם לוסטיגמן לסלי סבה וורדה שיפר שלומית ופלג רדי מיכה שגריר אליס שלוי תחיה וישראל שצמן ידידימ אורה ויעקב אחימאיר אורי ועדנה ארבל עליזה אשד רות וג'ו בורמן דורית ויחזקאל ביניש יורם בליזובסקי מירלה ושרון במברגר ניצה בן-אלישר רובי ובניה בן-נון צילה בן-שחל מאיר בסן סוניה וזמיר בקל אראלה ומרדכי בר-און נעה וישראל בר גיל רות ברמן חביבה וחזי ברקלי תמי גוטמן דינה ויורם גרינשפן דפנה גרנות דגנית וטל דיליאן מירה וינשטין סימון ולירו אילנה וקשלק יורם זיו ומיה גילון נחמה חסון שרה ושלמה חסון אבי ונעמי חפץ איטה ילין נאוה וחיים יפה עמליה כהן רעיה ואביעד כהנא חנה כלפון ויאן גונווג יפה ליבוביץ' הלה וחיים לי-רן מדלן מומצוגלו דינה ושלמה מור יוסף לינסיה מצנר רות מרון רחל מרין הילה סולומון שמחה סיגן תחיה והרי ספיר שרה עצמון עליזה ודניאל פאר יונה ואריה פינסון ענת ואלכס פינסטרבוש לינה פישר ברוריה פרסבורגר גוני צור דבורה וחנוך קאסוטו נעמי ודוד קאסוטו יהודית קרפ תמי ויהודה רוה ציפי ואילן רומן )יו"ר( זיוה רותם בתיה רקם אורנה וצלי רשף תמר שילה דורית וחגי שמואלי תמר שנהר יהודה שפירא אביבה ויואל שר תמי ואורי שרף מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר ,ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים 22 The Merry ives of indsor W A Comedy by William Shakespeare Based on the translation by: Nissim Aloni Adapted & Directed by: Udi Ben-Moshe Set Design: Svetlana Breger Costume Design: Judit Aharon Lighting Design: Roni Cohen Music: Ady Cohen Editing: Miriam Yahil-Wax F Actors (in order of appearence): Yahav Gal - Robert Shallow - a Country Justice Itai Szor - Abraham Slender - Shallow's Nephew Arie Tcherner - Sir Hugh Evans - a Welsh parson Yoav Hyman - George Page - Citizen of Windsor Erez Shafrir - Sir John Falstaff Jonathan Miller - Pistol - follower of Falstaff / John - servant to Mistress Ford Guy Gurevich - Nym - follower of Falstaff / Robert - servant to Mistress Ford Yael Toker - Mistress Margaret Page Irit Pashtan - Mistress Alice Ford Daniel Gal - Anne Page - The daughter of Margaret and George Page Odelya Moreh-Matalon - Mistress Quickly - servant to Doctor Caius Ariel Wolf - Doctor Caius - a French physician Yehoyachin Friedlander - Frank Ford - Citizen of Windsor David Ben Zeev - The Host of the Garter Inn alstaff arrives in Windsor very short on money. He decides, to obtain financial advantage, that he will court two wealthy married women, Mistress Ford and Mistress Page. Falstaff decides to send the women identical love letters. The husbands are told of Falstaff's intentions. Page is not concerned, but the jealous Ford decides to disguise himself as 'Master Brook' so that he can find out Falstaff's plans. Meanwhile, two different men are trying to win the hand of Page's daughter, Anne. Mistress Page would like her daughter to marry Doctor Caius, a French physician, whereas the girl's father would like her to marry Master Slender. Who will lovely Anne choose? The contenders enlist the help of the nosey Mistress Quickly but the plot thickens when Doctor Caius challenges Evans, who speaks for Slender, to a duel. The Host of the Garter intervenes at the right moment. The "merry wives" are not interested in the overweight Falstaff as a suitor; however, for fun and to gain revenge, they pretend to respond to his advances. Mr. Ford as 'Mr. Brook' offers to pay Falstaff to court Mistress Ford for him. Falstaff cannot believe his luck. When he arrives to meet Mistress Ford, the rendez vous is unpleasantly interrupted, but he is whisked away in the nick of time. The second assignation is similarly broken, and again he is chased away without being caught. Eventually the wives tell their husbands about the series of jokes they have played on Falstaff, and together they devise one last trick which ends up with the Knight being humiliated in front of the whole town. Master Ford learns to trust his wife, Anne escapes her unwanted suitors, all’s well that ends well. Production Staff: Production Director: Shakehd Levi | Production and Technical Supervisor: Sasson Chazam Lighting and Sound Manager: Roni Cohen Assistant Director: Roni Tobias Gideon Program Editor: Poli Brinner | Photography: Yossi Zwecker | Poster and Program Design: Nutelstudio Public Relations: Dana Sukholutsky - The Jerusalem Khan Theatre The performance lasts about 1 hour and 30 min. (without intermission) 23 Premiere: December 29th, 2014 להזמנת כרטיסים והצגות :מחלקת מכירות ,דוד רמז ,2ירושלים 93541 טל' ,02-6303600 :פקס02-6733095 : www.khan.co.ilהחאן.קוםhttp//
© Copyright 2024