ככר אורדע - עיריית רמת גן
1 ה מ כ ל ל ה ל ה ו ר א ת ט כ נ ו ל ו ג י ה-החוג לאמנות ומדיה דיגיטאלית ככר אורדע קו רס :אמנות במר ח ב הצי בו רי ביש ראל מ רצ ה :ע דינ ה מאייר מגיש :בעז עב רי ת .ז 00000000 : 92אוקטו ב ר 9002 2 ר אשי פ רקים : פתיחה. ככר אורדע; מבוא. קולנוע אורדע. בית הכנסת הגדול. סיכום. ביבליוגרפיה. נספחים. 3 פתיחה: בעבודתי זו אתאר מספר בנינים מפורסמים אשר ממוקמים באזור ככר "אורדע" ב ר מ ת -ג ן ; ה ק ו ל נ ו ע ו ב י ת ה כ נ ס ת ה ג ד ו ל . אני מתכוון להציג את התוכניות המקוריות של הכיכר ואתאר את השינויים שהתרחשו עם השנים .אנסה לבדוק את הפונ קציונאליות שלה ביחס להתפתחות העיר. א נ י ר ו צ ה ל ה ו ד ו ת ל מ ח ל ק ת ה ה נ ד ס ה ב ע י ר י י ת ר מ ת -ג ן ,ו ל א נ ש י ה א ר כ י ו ן " ב ב י ת קרניצי" שעזרו לי באיסוף המידע ,התוכניות והתמונות .חשוב לציין שרוב עבודת ה מ ח ק ר נ ע ש ת ה ע ל -פ י ת צ פ י ו ת ש ל י ש נ ע ש ו ב מ ק ו ם ע צ מ ו . עיקר העבודה תתמקד בעיצוב הכיכר והבניינים המקיפים אותה ,מיהם הארכיטקטים המתכננים ואם ישנם אמנים שעזרו לקשטה. אנסה לעמוד על אופן ההתייחסות של האדריכלים והגישה שאותה בחרו בתכנון ה מ ב נ ה ו ה ח י ב ו ר ש ל ו ע ם ה כ י כ ר ו ה א ז ו ר .כ מ ו ל מ ש ל ב י ת -ה ק ו ל נ ו ע א ש ר מ י י צ ג א ת ה ת ר ב ו ת ה מ ו ד ר נ י ת ל ע ו מ ת ב י ת -ה כ נ ס ת א ש ר ח ו ל ש ע ל ה נ ו ף ו מ א פ ש ר ה ר ג ש ת ע י ל ו י כמו ב"סרט". בבית הכנסת הגדול אתאר את תכנונו האדריכלי החדש שהחל בשנות החמישים, כי קשה לעקוב מה היה לפני ,ואתאר את העיצוב הפונקציונאלי האמנותי שקיים בו. ככר "אורדע" ככר "אורדע" עוצבה לראשונה באמצע שנות העשרים ושמשה מרכז מקשר בין הרחובות הרצל הרא"ה וביאליק .האוכלוסייה אז במקום מנתה רק 250משפחות, ולפיכך די היה בחלקת דשא ירוקה בצורת משולש להאיר את העיניים בהתאם לערכים בהם החזיק המקום כ"עיר גנים". לימים הוסיפו לחלקה זו עוד רחבה עגולה ירוקה מול קולנוע אורדע ,ככר זו התאימה לצרכי המקום של אז ,לפני העלייה הגדולה ולפני שהתחבורה הממונעת הייתה נחלת הכלל. ב ס ו ף ש נ ו ת ה ש י ש י ם ש י נ ת ה ה כ י כ ר א ת פ נ י ה .ע ל -פ י ת ו כ נ י ת ה ח ל י פ ה ה ע י ר י י ה א ת הירוק שבכיכר למעט מספר עצי דקל בריצוף גרנוליט ,ובכך יצרה רחבה גדולה, המשמשת לאירועים ומסיבות כאשר בקצה הרחבה נקבעה במה .כן ,נקבעו מזרקה ומספר ,ספסלים ופסל איילות ואלו הן פני הכיכר עד היום. ה ת ו כ נ י ת ה ע ת י ד נ י ת ש נ ק ר א ת " ת ו כ נ י ת ל ב ה ע י ר " א ו ש ר ה ב 0 0 - 5 - 0 2 2 2 -ו מ צ י ע ה ל ה ר ו ס א ת ק ו ל נ ו ע א ו ר ד ע ש נ ב נ ת ה ב 0 2 0 2 -ו ל ה פ ו ך א ת ה מ ק ו ם ל מ ר כ ז מ ס ח ר י ע נ ף , להגדיל את שטחי החנייה ולאפשר זרימה נוחה יותר של התחבורה במקום. 4 דובר העירייה ממי פאר מסר הודעה לעיתונות בנושא זה" :תוכנית תכלול שטחי מסחר עם חנויות ומרכזי בידור ,תוספת 0950מקומות חנייה ,מגדל מגורים חדש ש י כ ל ו ל כ 0 2 0 -ד י ר ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל א ו כ ל ו ס י י ה מ ב ו ג ר ת ו צ ע י ר ה – ו ב ת ח ת י ת ו ש ל ו ש קומות עם 5000מ"ר של חנויות חדשות ומרכזי בידור ,חידוש כיכר אורדע והרחבתו ,חידוש שדרות הילד ,כיכר מקורה וירוקה שתחבר את שד' הילד עם ר ח ו ב ל ב ב י ,ה ק מ ת ו מ ח ד ש ש ל ב י ת ה א ז ר ח .כ מ ו -כ ן י ש פ ר ו א ת ר ח ו ב ב י א ל י ק והרצל ובכלל זה – תאורה ,ספסלים ,מדרכות וכבישים" ב ב י ק ו ר י ב ע י ר י י ת ר מ ת -ג ן ג י ל י ת י ש ה ת ו כ נ י ת ה ג ר נ ד י ו ז י ת ל ח י ד ו ש ה כ י כ ר ל א תמומש וזאת בגלל שהמבנה של הקולנוע מיועד לשימור. ב י ת -ה ק ו ל נ ו ע ,ב י ת -ה א ז ר ח , המושבה לנוחות התושבים. מרכזי ובסמוך כדי שיהיה החילוניים (בית – הקולנוע), וזה יפה בעיני ומייצג את המוניציפאלי .מקימי העיר ב נ י י ן -ה ע י ר י י ה ,ב י ת -ה כ נ ס ת ו ה כ י כ ר נ מ צ א י ם ב ל ב כל הבניינים העירוניים ממוקמים בכוונה במקום נוח וכדי ליצור מושבה עצמאית .גם העיסוקים וגם הקדושים (בית – הכנסת) נמצאים באותו מתחם התרבות הישראלית החדשה המתפתחת ,במובנה ר מ ת -ג ן ו ר א ש ה ע י ר י י ה ה ר א ש ו ן ש ל ה מ ר .א ב ר ה ם קרניצי ז"ל רצו להקנות לעיר מעמד של "עיר גנים". לדעתי ,וכמי שגדל בסמיכות לאורדע או "העמק" כפי שאנחנו נהגנו לכנותה, זכורות לי הרבה חוויות נעימות. במשך השנים הכיכר שימשה את התושבים בערבי השבוע ובמוצאי השבת לערב ריקודי עם ,בחגים ומועדים הינו מתאספים בכיכר והמשפחות היו מבלות שם את זמנם .גני הילדים הפזורים לאורך השדרה ,העצים והמדשאות מהווים אזור ירוק וטבעי לכל השכונות הסמוכות. קולנוע אורדע נ ב נ ה ע ל -י ד י י ע ק ב ר ו ז נ ב ל ו ם , 0 9 2 0 - 0 2 9 9ב ש נ ת . 0 2 0 9 לקולנוע אורדע כניסה אחת מרכזית מתוך הכיכר .חזית הבניין היא בצורה אליפטית והיא משתלבת בצורתה עם הכיכר. הבניין בנוי משתי קו מות כאשר חלונות ארוכים משני הצדדים ממשיכים את הקו הרוחבי של הבניין כולו .במרכז החזית בקומה הראשונה יש חלון בצורה עגולה ובתוכו מורכב שעון מחוגים גדול .בקומה השנייה במרכז בין החלונות הארוכים יש שלושה חלונות ובשניים החיצונים הם קטנים ויותר מרובעים והמרכזי רחב. בכניסה לבניין לכל האורך יש מחסה מבטון שמגן על האנשים מפני הגשם ,והוא מקיף את הבניין לפחות את רובו. הבניין שסמוך לקולנוע ושנושק לרחוב ביאליק בנוי גם הוא בצורה מעוגלת כך ששני הבניינים יוצרים שפה משותפת ביניהם ובין הכיכר ויש מעבר ביניהם .בצד השני של הקולנוע יש שדרת עצי פיקוס ארוכה שמובילה לגינה ציבורית ירוקה. 5 כדי להגיע לקופות של הקולנוע צריך לעבור בין הבניין של הקולנוע לזה הסמוך לו בצד המערבי. בצד הבניין יש מסעדה בקומת הקרקע ובקומה הראשונה יש חלונות ארוכים וגדולים אשר בולטים מהקיר כך שהם יוצרים בליטות מרובעות לכל האורך. בקומה השנייה יש חלון אחד שהוא בעצם גם בליטה מקיר הבניין כנראה להגנה מפני הגשם וגם בשביל העיצוב האדריכלי של הבניין. בחלקו האחורי של הבניין אין עיצוב משמעותי חוץ מהעובדה שהוא נהיה צר ושהוא מקומר מעט. הצד המזרחי של הבניין דומה באותו האופן לצד המערבי יש חלונות מרובעים בקומה הראשונה ובקומה השנייה חלון אחד גדול מלבני. החלק הקדמי של הבניין והחזית מוגבה במעט מהחלק האחורי וזה יוצר לו חזית עוד יותר גבוהה ומרשימה .מסביב לבניין ישנם עוד בניינים שמרפסותיהן עגולות ומשתלבות עם הכיכר. פני השטח של הבניין הוא חלק ולפי תמונות מקור צבעו היה לבן .הקווים הרוחביים שיוצרים החלונות והגגון שמקיף את החזית גורמים לי לומר שהבניין נבנה בסגנון הבאוהאוס. בתוך הקולנוע יש היום בנק וקשה לראות מהי התוספת העיצובית החדשה אבל בכל זאת ניתן להבחין בסימנים בולטים של העיצוב של הבניין .השקעים הגדולים שיוצרים החלונות הגדולים מוסיפות המון לעיצוב הפנימי של החלל .הקירות הפנימיים שומרים על המעגליות החיצונית וזה יוצר אצל המתבונן תחושה של רוגע ונוחות כיאה לבניין שאמור להסב הנאה ובילוי. לדעתי המעצב שעיצב את הבנק תלה שעון קיר גדול מימדים שדומה לזה שבחזית הבניין ושמר על העיצוב המקורי של הבניין ,לזכותו יאמר שהוא השתמש במה שכבר היה קיים ונתן לזה ביטוי מחודש. בית הכנסת הגדול ט ק ס ה נ ח ת א ב ן ה פ י נ ה ל ב נ י י ן ב י ת -ה כ נ ס ת נ ע ר ך ב ש נ ת 0 2 5 9ב נ ו כ ח ו ת ו ש ל ה ר ב הראשי לישראל ,הרב הרצוג. לא ידוע מי אחראי על הטלת מלאכת התכנון ,האדריכלי וההנדסי ,דווקא על משרד התכנון של האדריכל והמהנדס צבי אדלר והאדריכל אביאל כץ ,שהיו ב י מ י ם א ל ה ב ע ל י מ ש ר ד מ ש ו ת ף ב מ ר כ ז ר מ ת -ג ן . ה י ע ל מ ו ת ן ש ל ה ת ו כ נ י ו ת ע ל פ י ה ן נ ב נ ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה ב נ י י ן ב י ת -ה כ נ ס ת ,מ ק ש ה מאוד על שחזורו .אבל בכל זאת מידה מסוימת של שיחזור מתאפשרת הודות למספר בודד של עדויות ששרדו .עדויות אלה כוללות תכנית הגשה יחידה שנמצאה בתיק 529וכן מספר תמונות של צילומים אשר שימרו את מראהו החיצוני של המבנה בשנים בהן הוא היה בשלבי בנייה .בנוסף לכך גם לימוד הדרישות התכנוניות שהוצבו בפני המתכננים מסייע להברת סוגיה זו. ת ו כ נ ה ש ל ת ו כ נ י ת ה ה ג ש ה ה י ח י ד ה ש נ מ צ א ה ב ת י ק , 5 2 9ו ה מ ת ו א ר כ ת ל, 0 . 0 9 . 0 2 5 0 - ה ו ג ד ר ה ע ל -י ד י מ ת כ נ נ י ה ,ה א ד ר י כ ל א ב י א ך כ ץ ו ה א ד ר י כ ל ו ה מ ה נ ד ס צ ב י א ד ל ר , 6 ב מ י ל י ם " :ת כ נ י ת ל ב נ י י ת ב י ת -כ נ ס ת מ ע ל ל ב י ת -ה כ נ ס ת ה ק י י ם " .מ מ ש פ ט ז ה ע ו ל ה שההחלטה שהתקבלה ,אשר הייתה מבוססת ,לדברי האדריכל והמהנדס צבי א ד ל ר ,ע ל ש י ק ו ל י ח ס כ ו ן ,ה י א ש י ש ל ב נ ו ת א ת ב י ת -ה כ נ ס ת ה ח ד ש ת ו ך נ י צ ו ל מקסימאלי של המבנה הקיים .כמו כן מסתבר מעדותו של צבי אדלר שתוכנית ההגשה הזו שייכת לשלבי התכנון הראשונים של המבנה .מסקנה זו מתאימה גם לפער הקיים בין החזיתות ה משורטטות בתוכנית ההגשה לבין חזיתות המבנה ה מ ו פ י ע ו ת ב ת מ ו נ ו ת ש צ ו ל מ ו ע ל -י ד י צ ל מ י ה ת ק ו פ ה . האדריכל והמהנדס צבי אדלר מעיד על הדרכים בעזרתם הם הצליחו לבנות, ב ה ת א ם ל ד ר י ש ת ה י ז מ י ם ,א ת מ ב נ ה ב י ת -ה כ נ ס ת ה ח ד ש ת ו ך נ י צ ו ל מ ק ס י מ א ל י ש ל המבנה הישן .דרישה זו אילצה אותם ,מצד אחד ,ליצור תוכנית הנדסית מסובכת למדי ,אשר תהיה מסוגלת לשמור על המבנה הישן אבל גם לשאת מבנה חדש, ומצד שני ,לשמור על מרבית מעקרונות התכנון האדריכלי שהיו קיימים במבנה הישן .ואכן ,מבחינה הנדסית המבנה החדש הוא יחידה קונסטרוקטיבית חדשה ונפרדת לגמרי .כלומר ,החלק העלי ון והחדש של המבנה נתמך על גבי מערכת קונסטרוקטיבית חדשה שכללה ארבעה עמודים גדולים :שניים מאחורי עמוד הקודש ושניים נוספים בחזית האולם הראשי .בעוד שמבחינת התוכנית האדריכלית המבנה החדש הוא מעין הגדלה ,אם כי משוכללת ומורכבת יותר ,של המבנה הישן. ע ל פ י נ ת ו נ י ם א ל ה נ י ת ן ל ע מ ו ד ר ק ע ל ה ע ק ר ו נ ו ת ע ל פ י ה ם נ ב נ ה ב נ י י ן ב י ת -ה כ נ ס ת השני. אופן העמדת המבנה בשטח נשאר זהה .כמו כן העקרונות הבסיסיים ביותר, המשליכים בצורה ישירה ביותר גם על כל שאר תכונות המבנה ,והכוללים את מיקומן של הכניסות למבנה ,ואת מיקומו של "קיר המזרח" כקיר הדרומי של המבנה ,נשארו זהים .גם החתך האופקי של התוכנית ,בעל שני מלבנים ,מלבן קדמי צר וארוך ומלבן אחורי רחב וצר ,שמר על צורתו. השינויים העיקריים הם בשינוי מיקומן של חלק מהפונקציות ,בתוספת פונקציות ,ובשינוי המוחלט באופיו של החתך האנכי הכולל גם תוספת של שתי ק ו מ ו ת :ע ז ר ת ה ג ב ר י ם ה פ כ ה ל ה י ו ת ב י ת -כ נ ס ת ל י מ ו ת ח ו ל ,ע ז ר ת ה נ ש י ם ו ש ט ח בנוי נוסף הצמוד לה מצפון הפכו להיות שטחים ציבוריים ,אשר לתוכם יתכן ו ה ו כ נ ס ו כ ב ר ב ש ל ב ז ה ה ס פ ר י י ה ה ת ו ר נ י ת ו מ ש ר ד י ה ר ב נ ו ת ש ל ר מ ת -ג ן .מ ע ל ל כ ל הקומפלקס הזה נבנו עוד שתי קומות ,קומה תחתונה – עזרת גברים ,וקומה תחתונה – עזרת נשים .בנייה חדשה נוספת הכוללת פונקציות כמו חדרי מדרגות, חדרי מקהלה וחדר התכנסות שונים ,מוקמה משני צידי "קיר המזרח" י ז מ י ב י ת -ה כ נ ס ת י י ח ס ו ח ש י ב ו ת ע ל י ו נ ה ל צ ו ר ך ל ת ת ל ב י ת -ה כ נ ס ת א ו פ י א ר צ י ש ר א ל י .ל ד ר י ש ה ז ו ה י ו מ י ו ד ע י ם ג ם א ד ר י כ ל י ב י ת -ה כ נ ס ת ו ג ם ע ס ק נ י היישוב. ג ם ח פ צ י ה ר י ה ו ט ו ה ק ו ד ש ש ל ב י ת -ה כ נ ס ת ה ם ב ע ל י א ו פ י א ר צ י ש ר א ל י מ ו ב ה ק ,ו ה ם נעשו ברובם על ידי אמנים ואומנים ארץ מקומיים .מר רדבינוביץ זוכר שהזמנת ארון הקודש מבית חרושת לנגרות של מר קרניצי ,באה לאחר דחיית הארונות 7 מתוצרת איטלקית שהוצעו ,מאחר וארונות מתוצרת חוץ היו ,לדעת כל הנוגעים בדבר ,בהכרח בעל אופי גלותי .מאותו בית חרושת הוזמנו לאחר מכן גם הבמה, השולחנות והכיסאות. בשנת 0252נחנך על גבי "קיר המזרח" מאחורי ארון הקודש ,עבודת האמנות החשובה והגדולה ביותר ,פרי תרומתו של מר אברהם קרניצי .זהו קיר המעוטר ב א ר י ח י ק ר מ י ק ה פ ר י ע ב ו ד ת ו ש ל ה א מ ן ה ר מ ת -ג נ י א ה ר ו ן כ ה נ ה .ע ל פ י ע ד ו ת ו ש ל הרב מנחם יהודה אושפיזאי ,הכנסתה של עבודת אמנות זו "נכפתה" על הרב ה ר א ש י ד א ז ש ל ר מ ת -ג ן ,ה ר ב ל נ ד ר ס ,ע ל י ד י מ ר ק ר נ י צ י ,ש ה י ה ג ם ר א ש ה ע י ר . התנגדותו של הרב לנדרס נבעה מחריגותה של היצירה ,שנבעה ,בין השאר ,גם מהיותה מבוססת על ממצאי חפירותיו הארכיאולוגיות של יגאל ידין ,אשר להם התוודע האמן כהנא ,בדומה לאמנים ישראליים אחרים בני זמנו. בית הכנסת סגור בימי השבוע ולכן בהתחלה לא יכולתי להיכנס .נאלצתי להגיע שוב ביום שבת ,ההתרשמות הייתה קצרה כי לא רציתי להפריע לקהל מהסיבות הידועות .לכן לא יכולתי לתאר את הפנים אלא ממה שזכרתי. בית הכנסת הגדול בכיכר אורדע הוא בניין מרשים ומרכזי ,הוא מתוכנן להיות חלק מרכזי בכיכר. בחזית שלו הוא מוגבה על ידי שני גרמי מדרגות אשר נפגשות ויוצרות מרפסת גדולה שמשקיפה על כל הכיכר .מהמרפסת מטפסים בעוד גרם מדרגות לעבר הכניסה הראשית שהיא בעצם ארבע דלתות עץ ,עם סורגים מברזל בדוגמאות של נבל שחוזרות על עצמן. חזית הבניין מורכבת משני קירות צדדיים מלבניים גדולים ,כניסה ,ומעליה קיר מרכזי שבולט ומסגרת מוגבהת משאר הבניין .המסגרת המוגבהת מיועדת לחדר המדרגות ועוד חדרים שונים .במרכז המסגרת יש פסיפס אריחי קראמיקה ענק עם כתובת "אם אשכחך ירושלים" בחלק העליון .הפסיפס מעוטר בצורות ובצבעים כחולים ,ירוקים ,טורקיז ,כתום וקצת אדום .בקירות הצדדיים יש עיטור לאורך הקיר ,פס של אבן בצבע חום (חול) בעיצוב של צורות גיאומטריות. הסגנון מזכיר את הסגנון המקומי הכנעני .בגרם המדרגות המעקות מברזל משולבות עם צורות עגולות ובתוכן דוגמה שחוזרת על עצמה – כלי נגינה ,נבל. ה ח ו ו י ה ש מ ת ר ח ש ת כ ש ע ו מ ד י ם ב מ ר פ ס ת ש ל ח ז י ת ב י ת -ה כ נ ס ת ה י א ש ל ע י ל ו י ומדרגה אחת גבוהה מעל הכיכר .האדריכל חישב את זה בתכנון כדי שהאנשים יחוו זאת כאשר יצאו מהתפילות ,וההגבהה ממחישה זאת .החיפוי של הקירות הצדדיים הוא של שיש לבן עם פסים לרוחב. בצד המערבי של הבניין יש חלונות קטנים לאוורור בצורה של מעוינים ,וחלונות צרים רוחביים. החלק האחורי של צד הבניין מתרחב ויש חלון גדול בצורה של עיגול בקומה השנייה שגם הוא מופנה לכיוון צפון כמו החזית .החלון הוא עבודת ויטראז' ,עם ס י מ ן ג ד ו ל ב מ ר כ ז ש ל מ ג ן -ד ו ד ,ו מ ס ב י ב ת י א ו ר ש ל ש נ י ם -ע ש ר ש ב ט י י ש ר א ל . 8 בהמשך הצד המערבי של הבניין מוצבים ארבע לוחות גדולים לכל אורך הקיר מלמעלה למטה ,וגם בהם יש פסיפס מאריחי קראמיקה .העיצוב של הלוחות זהה ישנם שלושה דימויים עשויים מברזל שמשולבים בהם .בעליון מאזניים בקטן, במרכז נבל בגדול (כמו במעקות) ובתחתון במסגרת מרובעת מנורת שבעת קנים. הצבע השולט הוא של ירוק וחום. האריחים של הקרא מיקה יוצרים חללים קטנים אשר מרכיבים מילים בארבעת הלוחות ,קשה להבין מה כתוב אבל עבודת האמנות היא מרהיבה. בצד הבניין חוזר הפס החום עם הצורות הגיאומטריות למעלה ולמטה. בצד המזרחי יש את אותו העיצוב שבצד המערבי ,חלונות אוורור קטנים בצורות של מעוינים וחלון רוחבי בקומה השנייה .ובחלק המורחב שפונה לצפון חלון ו י ט ר א ז ' ע ג ו ל ב ק ו מ ה ה ש נ י י ה ע ם מ ג ן -ד ו ד ו ה מ ש ך ת י א ו ר ש נ י י ם -ע ש ר ש ב ט י ישראל. ושוב גם בצד המזרחי מונחים הלוחות הגדולים (סך הכול שמונה בכל הבניין(, ופס האבן החומה לאורך המסגרת העליונה והתחתונה. סיכום: במחקר שעשיתי גיליתי את התשומת לב התכנונית הרבה שנעשתה עם השנים ב"עמק" .ככר אורדע תוכננה להיות המרכז העסקי והחברתי של המושבה. ההתעקשות של ראש העירייה דאז אברהם קרניצי על טיפוח המבנים והגינות ראוי לשבח ,במקרה של בית הכנסת בהבאת יצירת אמנות מודרנית ישראלית אל תוך פנים הבית ,אל תוך תפילת הקהל. התכנון של הארכיטקטים בכיכר הוא בכוונה לחשוף את הסגנונות המובילים של התקופה ,עם תשומת לב לטופוגרפיה הטבעית של המקום .הארכיטקטים דאגו לכל הפרטים ,מהמעקות ועד ספסלי הישיבה .לדעתי בית הכנסת הגדול הוא דוגמה מצוינת לבית כנסת ישראלי ,הוא שייך למקום ולמסורת .הוא מחבר בתוכו את החדש ואת האותנטיות. הכיכר ממשיכה לתפקד כמקום כמפגש תרבותי וחברתי גם היום .בתי הקפה מלאים בזקני העיר ,והגינות ממשיכות למשוך אליהם את הצעירים. 9 ביבליוגרפיה: פ ר י א ל ח ו ר ש ר ו ז ן . 0 2 2 5 ,ע י ר ה ג נ י ם ל א ן .א ו נ י ב ר ס י ט ה ת ל -א ב י ב . מ מ י פ א ר ,ד ו ב ר ע י ר י י ת ר מ ת -ג ן ה ו ד ע ה ל ע י ת ו נ ו ת 0 5 9 0 2ת א ר י ך . 0 0 . 5 . 2 5 מ ת ו ך ע ב ו ד ה ש ל ה ג ב ' ח י ה מ ו ס ר י .א ר כ י ו ן ב י ת ק ר נ י צ י ר מ ת -ג ן . נספחים: תרשים סביבה ככר רמב"ם. תרשים הסביבה ובנין קולנוע אורדע. איור בנין קולנוע אורדע. צילום קולנוע אורדע שנות השמונים. כיכר רמב"ם לפני .0209 בניין קולנוע אורדע 0209בערך.
© Copyright 2024