פסל, מופע והעיר הגדולה בהתייחס לעבר
דומוס 015 בהתייחס לעבר בהתייחס לעבר אדריכלות נוף כיכר תרבות ,תל־אביב פסל ,מופע והעיר הגדולה כיכר התרבות ,תל–אביב דבר העורכת אמן הכיכר הפסל דני קרוון תכנון נוף משרד תמא אדריכלית נוף ליטל סמוק פביאן אדריכלית אורנה פרייפלד בסט בתחילת אוגוסט כינסה מחלקת השימור של עיריית תל–אביב בזריזות כנס בנושא "השיכון העממי" בהתייחס לשיכוני שנות החמישים .מחאת האוהלים והשאיפה לדיור בר–השגה מיקדה את תשומת הלב בימים ההם ,כאשר המדינה נטלה אחריות על אספקת קורת הגג לעולים החדשים ולאוכלוסיה הותיקה באמצעות מפעלי השיכון .התחושה ש"פעם היו ימים טובים יותר" — לפחות מההיבט הזה ,עמדה מאחורי יוזמת הכנס כמו גם מאחורי התחושה הכללית בימים הללו ,כי עלינו ללמוד מן העבר וכי אין הלימה בין הצעידה קדימה בזמן לצעידה לעבר הקידמה. אדריכל אחראי רמי בר מאור טקסט אדריכלית נעמי שמחוני צילום אמית הרמן ליטל סמוק פביאן יאירה יסמין גליון זה של דומוס עוסק בשלושת הנושאים הנגזרים מהנהייה לעבר ומנהייה לבית .הגליון פותח ברב–שיח של כמה מן ַ האדריכלים המובילים בנושא דיור בר–השגה ומסכם את הדרישה לבית במאמר על אודות הבית בספרות העברית. לא בית פיסי ולא קורת גג ,אלא בית במשמעותו המופשטת — בית לאומי כמו גם בית רגשי .מן הסתם ,אל הבית הזה אנו כמהים לא פחות ואולי הרבה יותר ,מאשר לדיור זול .באמצע הגליון — אנו עוסקים בעבר. העבר בארכיטקטורה הוא עבר כפול .הארכיטקטורה מתייחסת לעבר באופן פיסי ,שהרי פרויקטים אדריכליים רבים בנויים על בסיס מבנים קודמים .כזה הוא הבית של רם כרמי וכזה הוא חידוש כיכר הבימה .העבר בארכיטקטורה הוא גם עבר קונספטואלי ,המושתת על התייחסות עכשווית למסורת תכנונית ולתקדימים .כזה הוא מבנה המועצה האזורית מנשה ,בית מורשת יהדות צפון אפריקה ובית השגריר הצרפתי .בכולם שזורה התייחסות מודעת למסורות קודמות ,תוך אימוץ המרכיבים הרלוונטיים מן העבר לזמן הבנייה והשימוש. אם נחזור לעיסוק בבית ,ונשלב בו את עיסוקנו בעבר ובמסורת, נעורר את השאלה האם נכון לחזור לפתרונות העבר גם בכל הנוגע לדיור .האם נכון לחזור לשליטה המוחלטת של המדינה בשוק הדיור ולבנייה הלאומית? האם נכון לחזור לארכיטקטורה הצנועה של הדירות הקטנות והזהות בבתים המשותפים? האם פתרונות הדיור העכשוויים צריכים להיבנות בשולי הערים כפי שנבנו השכונות החדשות אז? — התשובה שלילית כמובן .מה שהיה נכון לחברה הישראלית המגויסת של שנות החמישים, לא נכון לימינו .אבל כפי שהארכיטקטורה המתייחסת למסורת האדריכלית — יודעת לבור מוץ מתבן ולאמץ מן העבר את שרלוונטי לימינו ,כך גם פתרונות הדיור צריכים ללמוד מן העבר את שנכון להיום. 74 צילום ליטל סמוק פביאן היום ,מסתבר ,עולה מעיר האוהלים שבשדרות רוטשילד קריאה גדולה לערבות ולשותפות .ולכן ,שכונות המגדלים המנוכרות של ימינו — אינן רלוונטיות כפיתרון אדריכלי בדיוק כמו שיכוני שנות החמישים .אולם רוח השותפות שנשבה אז — רלוונטית מאוד .האנושיות ותחושת ה"ביחד" של שיכוני שנות החמישים — עדכנית מתמיד .ולנו ,האדריכלים לא נותר אלא לפרש את הקריאה הזו לארכיטקטורה ובייחוד לעיצוב עירוני חי ותוסס, שיש בו מקום לחיכוך האנושי החם היוצר את ה"בית" הגדול של העיר והחברה כולה ,כמו גם את הבית האישי והקטן. ד"ר הדס שדר אדריכלית ומרצה בכירה 75 דומוס 015 אדריכלות נוף בהתייחס לעבר כיכר תרבות ,תל־אביב שיטוט בכיכר התרבות מזמן מפגש עם אמנויות מתחומים שונים :אדריכלות ,תכנון נוף ,פיסול ומופע, ומזמין את עובר האורח לקחת בו חלק. • A לא בכדי הפכה כיכר התרבות בתל–אביב ,עוד לפני חנוכתה הרשמית ,לאתר מבוקש לצילומי מזכרות .קולותיהם של הילדים המתרוצצים בין האלמנטים הפיסוליים והתיאטרליים המשולבים בכיכר :הבמות הנמוכות ,המעוצבות בצורת ריבוע ,עיגול ומשולש ובריכת ההשתקפות השטוחה ,הממוקמת בגובה של כשני סנטימטרים מעל מפלס הכיכר ,מעוררים את הרושם כי אנו נמצאים במקום השליו בתבל. כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות .יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון ,אך סודה טמון בחיבורים האורבנים המתלכדים בה: החיבור בין מפלס הכיכר לחניון התת–קרקעי ,חיבורן של שלושת השדרות הנפגשות בכיכר ,חיבור הכיכר אל גן יעקב והארגון המחודש של הרחובות והתשתיות מסביבה. • סדרת השערים שנבנו בין מבני המעליות ושורת הברושים שניטעה מצידם המזרחי, מפרידים בין חלל הכיכר ובין מבני המגורים ברחוב הוברמן. • שורת עצי צ'קרנדה ,שניטעה לאורך חזית בניין "הבימה" ובהמשך לציר שדרות רוטשילד, מדגישה את החיבור בין רחבת התרבות והמרחב העירוני הסובב אותה. B גן יעקב המחודש .מבט לכיוון רחבת התרבות .בעבודות החידוש הודגש החיבור בין שלושת השדרות המתנקזות למתחם. C ראשיתה של כיכר התרבות אורבנית באופיה .הכיכר הופיעה כבר ב"תכנית גדס" משנת .1925לפי תכנית זו ,הכיכר היתה אמורה להיבנות ב'אקרופוליס' תרבותי ,בנקודה הגבוהה בעיר .היא תוכננה כמוקפת מבני תרבות ,בהם תאטרון ,בית–ספר למוסיקה ,מרכז ספורט ומחול ,ספריה ,מוזיאונים ,בתי מלון ובתי קפה .במחצית שנות ה 60-נשלמה הקמתם של גן יעקב ובניני המתחם: בניין הבימה ( ,)1945היכל התרבות ( ,)1957ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות ( )1959וגן יעקב ( .)1963רק הכיכר נותרה חסרה בתמונה :החניון הציבורי שפעל במתחם לאורך השנים הפקיע מרשות הרבים את הרחבה הייחודית, הקושרת בין שדרות רוטשילד ,שדרות בן–ציון ושדרות ח"ן. בשנים האחרונות חודש מתחם התרבות בתל–אביב :הוקם חניון תת–קרקעי המיועד ל 997-כלי רכב ,שוּמר גן יעקב ההיסטורי וכן חודשו התשתיות התת– קרקעיות והרחובות הסובבים את הכיכר" .כיכר התרבות" תוכננה על–ידי הפסל דני קרוון ,בשיתוף משרד "תמא — תכנון מרחב אורבני" (אדר' נוף ליטל סמוק פביאן ,אדר' אורנה פרייפלד בסט) .שיתוף הפעולה בין המתכננים זימן מפגש ייחודי בין אמנויות מתחומים שונים ובין המרחב הציבורי. — כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות .יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון, אך סודה טמון בחיבורים האורבניים המתלכדים בה — 76 צילום בעודים אלו אמית הרמן הכיכר והעיר .המעשה האורבני בתכנון הכיכר הוא ארגון מחודש של הקשרים בין הכיכר לסביבתה .במסגרת זו חוברה הכיכר לגן יעקב ,לחניון התת–קרקעי שמתחתיה ולשדרות העירוניות הסובבות אותה .החיבור לגן יעקב הושג באמצעות פתיחת מבט רציף משדרות רוטשילד ,דרך הכיכר ,אל הגן .גן יעקב ,ששימש במשך שנים כ"חצר האחורית" של בנייני הציבור הסובבים אותו ,שוקם ונחשף לחזיתות הסובבות את המתחם .כיום הולכי הרגל בשדרות תרס"ט יכולים לשלוח מבט לעבר הגן מבעד לחזית המסחרית הפונה לרחוב. מבואות הכניסה והיציאה של החניון התת–קרקעי שימשו להגדרת דפנות הכיכר .סדרת השערים הלבנים ,שתוכננה בין מבני המעליות ושורת הברושים שניטעה מצידם המזרחי ,יוצרים יחדיו דופן המפרידה בין הכיכר הסואנת לבין מבני המגורים ברחוב הוברמן הסמוך .על השערים עתיד להתלות בד, שיטיל צל על היושבים על הספסלים המפותלים שהוצבו ביניהם. החיבור למרקם העירוני הסובב את הכיכר הושג באמצעות מערך התחבורה המחודש ,המקשר בין החניון לרשת הכבישים ,תכנון מחודש של התשתיות העירוניות באזור הסובב את המתחם ועיצוב מחודש של תוואי הרחובות הסובבים את הכיכר ,במיוחד רח' מרמורק ושדרות רוטשילד .שדרות רוטשילד פולסו ובוטלה הגבעה שחסמה בעבר את המעבר והמבט לכיכר התרבות. כדי להקל את הנגישות סומן מעבר חציה בין השדרה לכיכר .תווי רחוב מרמורק המעוגל — יושר .כך ,בסיסה של קומפוזיציית הכיכר נבע מהמערך העירוני הסובב אותה. 77 בהתייחס לעבר דומוס 015 כיכר תרבות ,תל־אביב אדריכלות נוף 7 4 6 3 5 2 B C E J G H 1 D F 1 שדרות רוטשילד 2 עץ שקמה על גבעת דשא עגולה 3 בימות למופעי רחוב 6 4 סדרת שערים לבנים שנבנו בין מבואות הכניסה לחניון 7 78 5 שורת עצי צ'קרנדה לאורך חזית בניין "הבימה" ,בהמשך לציר שדרות רוטשילד הגן השקוע בריכת ההשתקפות בניית מודל דבורה סטניסלבסקי צילום מודל יונה שליי א מבט לרחבת התרבות מכיוון שדרות רוטשילד. ב תכנית מתחם התרבות: כיכר התרבות ,בניין התיאטרון הלאומי "הבימה" ,היכל התרבות וגן יעקב A,B ר' תמונות בעמוד 76 C ר' תמונה בעמוד 77 D ר' תמונה בעמוד 80 E,F,G ר' תמונות בעמוד 81 H,J ר' תמונות בעמוד 83 I A I ר' תמונה בעמוד 82 79 דומוס 015 אדריכלות נוף צילום אברהם חי • בהתייחס לעבר כיכר תרבות ,תל־אביב בריכת ההשתקפות ודופן השערים המפרידים בין כיכר התרבות ורחוב הוברמן הסמוך. E D • אחת ממבואות הכניסה והיציאה מהחניון התת־קרקעי ,ומשמאל שורת הברושים ,שניטעה על הדופן הדרום־מערבית של הכיכר ,ותורמת גם היא לתיחומה. F דני קרוון" ,כיכר לבנה" ,גן אדית וולפסון בתל־אביב .1988 ,הקומפוזיציה נוצרת ממפגש בין צורות גיאומטריות פשוטות ובין חומרים טבעיים; הכוללים צמחיה, אור ,מים ורוח ,שזכו לטיפול פיסולי. צילום ליטל סמוק פביאן • אמנות הכיכר :מפגש תכנון נוף ,פיסול ומופע .ההיבט האמנותי בתכנון הכיכר מצטרף לשורה ארוכה של יצירות של חתן פרס ישראל ,הפסל דני קרוון, בהן ניכרת התמודדות עם מרחבים גדולים .כמו כיכר התרבות בתל–אביב, רבות מעבודותיו של קרוון מאופיינות בשילוב בין קומפוזיציות פיסוליות, המורכבות מצורות גיאומטריות פשוטות ,כמו הקוביה ,הכדור והפירמידה, לבין חומרי טבע ,כמו אור השמש ,רוח ומים .הסביבות הפיסוליות של קרוון מתמזגות בשטחים הפתוחים המשמשים מצע לרבות מעבודותיו .שיטוט בין האלמנטים הפיסוליים המרכיבים את הכיכר מזמן לעובר האורח מפגש עם אמנויות מתחומים שונים :תכנון נוף ,פיסול ומופע ,המשולבים יחדיו בשפה עיצובית אחידה. הגן השקוע ,הממוקם בלב הרחבה ,משלב בין איכויות נופיות וניחוח נוסטלגי. הגן מוקף בסדרת מושבים מדורגים מאורכים ,מחופים בלוחות עץ .עוברי אדריכלית נעמי שמחוני אדריכלית מידע נוסף "מקום" ,דני קרוון ,מוזיאון תל אביב ,82/1קטלוג( ,אוצר :מ .שפס) ,הוצאת מוזיאון תל אביב ,תשמ"ב82/1 , "דני קרוון :רטרוספקטיבה" ,קטלוג, (עורך :מרדכי עומר) ,הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות2007 , אתר האינטרנט של תמא – תכנון מרחב אורבני (אדר' נוף ליטל סמוק פביאן ,אדר' אורנה פרייפלד בסט) www.temaland.com • 80 האמנות והחיים .עיצובה של כיכר התרבות ,המשמשת במה לחיי היומיום בעיר, אינו מהווה קומפוזיציה פיסולית גרידא ,אלא מבטא את מיקומה בזמן ובמרחב. במרחק מה מהחזון שעמד לנגד עיני המתכננים ,טרם חנוכתה הרשמית ,היתה כיכר התרבות לסמל של מחאת הדיור הגדולה בקיץ האחרון .התקוממות זו מעוררת שאלות חשובות בנוגע לתמורות החלות בשנים האחרונות ביחסים שבין העיר ,התרבות והתושבים .הארועים האחרונים מדגישים את מעמדה העירוני של הכיכר במרחב הציבורי .לא נותר לנו אלא לקוות ,שגם בעתיד יוכלו אנשי רוח ותרבות להתגורר בעיר הזאת ולהעשיר אותה בהישגים בשיעור קומתה של כיכר התרבות. G היכל התרבות ובריכת ההשתקפות. הכיכר מקרינה הוד חדש על מבני הציבור החשובים במתחם .כעת קשה להאמין שעד לא מזמן פעל כאן חניון. צילום ליטל סמוק פביאן האורח יכולים להקיפו ולצפות במתרחש בו .בניגוד לבימות התאטרון במבני הציבור הסמוכים ,הגן ,המשמש כבימה של חיי העיר ,שקוע מתחת למפלס הכיכר בעומק שלוש מדרגות ישיבה .בחלקו הצפוני של הגן השקוע נשתלו מרבדי פרחים צבעוניים .בחלקו המרכזי ניטעו עצים .חלקו הדרומי משמש כ"גן חולות" ,בו משולבת צמחיית חולות בפינת משחק .באמצעות מרכיבי הגן השונים ביקש קרוון להחזיר אל העיר את המראות הנוסטלגיים הזכורים לו מימי ילדותו :את עצי השקדיות ואת הגידולים החקלאיים ,שהיו קיימים במתחם והעניקו לו את צביונו המיוחד. במשטח הרחבה שולבו גם אלמנטים המוגבהים מעל גובה הכיכר ,כמו שלוש במות הממוקמות בצידה המזרחי של הכיכר ,סמוך לשערים הלבנים .במות אלו ,שצורותיהן ריבוע ,עיגול ומשולש ,מזכירות קומפוזיציות בעבודות קודמות של קרוון ובפרט את היצירה "כיכר לבנה" ,בגן אדית וולפסון בתל–אביב ( .)1988הבמות בכיכר כוללות תשתית חשמלית ,המתאימה להצגת מופעי רחוב ופרינג' ובכך מזמינות את באי הכיכר ליהנות מז'אנרים אמנותיים אחרים מאלו המוצגים בתאטרון הלאומי "הבימה" ובהיכל התרבות הסמוכים. אלמנט נוסף בעל איכויות פיסוליות מובהקות הוא בריכת ההשתקפות .בריכה הבמות המוגבהות ושורת השערים הלבנים .הבמות המוגבהות מיועדות למופעי רחוב .שורת השערים נועדה לטשטש את נוכחותן של מבואות הכניסה והיציאה מהחניון בכיכר, ולספק מקום ישיבה מוצל. צילום מימין ושמאל אמית הרמן — שיטוט בין האלמנטים הפיסוליים המרכיבים את הכיכר מזמן לעובר האורח מפגש עם אמנויות מתחומים שונים :תכנון נוף ,פיסול ומופע, המשולבים יחדיו בשפה עיצובית אחידה. — זו מדגישה את המימד החידתי בחלל הכיכר .בניגוד לרוב האלמנטים שאנו מורגלים לפגוש במרחב הציבורי ,כמו ספסלי הישיבה ,התמרורים והמתקנים השונים ,בריכה זו אינה ממלאת תפקיד מוגדר ,ואינה מכתיבה לעוברי והשבים את אופן השימוש בה .חזותה הדקיקה מעצימה את מסתוריותה .בהשוואה לבריכות מוכרות באדריכלות המודרנית ,דוגמת הבריכה בביתן ברצלונה של מיס ואן דר רוהה ( ,)1929בה מונחות אבנים גדולות מתחת למים ,בולטת הבריכה בכיכר בשטיחותה ,ומעוררת תחושה א-חומרית .בריכה זו משקפת, אם נרצה ,את ההזדמנות שניתנת לעוברי האורח לקחת חלק בחוויית הכיכר. לצד אלמנטים פיסוליים ותיאטרליים ,ממלאים גם האלמנטים הנופיים בכיכר, ובמרכזם העצים ,תפקיד מרכזי בעיצוב המרחב .שורת עצי צ'קרנדה ניטעה לאורך חזית בניין "הבימה" ,בהמשך לשדרות רוטשילד .שורת העצים מדגישה את החיבור בין שדרות רוטשילד לשדרות ח"ן ,ומנכיחה בתוך מתחם התרבות את הקשר למרחב העירוני הסובב אותה .התנועה החוצה את הכיכר הודגשה גם באמצעות פתח מערכת הדרגנועים ,הממוקם סמוך לחזית בניין "הבימה", לאורך הציר הנמשך משדרות רוטשילד. שני אלמנטים מעוגלים וורטיקליים מוצבים על הדופן הדרומית של הכיכר, המקדמת את הבאים מכיוון שדרות רוטשילד :הפסל "התרוממות" ,מאת מנשה קדישמן ,ולצידו ,בפינה הדרום-מזרחית ,עץ שקמה גדול שניטע על–גבי גבעת דשא עגולה ,המשמשת כנקודת תצפית ממנה ניתן להשקיף על הכיכר כולה. נוכחותו של פסלו של קדישמן בכיכר המחודשת משמעותית :פסל זה זכה לאורך השנים למעמד של אחד מסמלי העיר .כך גם עץ השקמה :ערכה התרבותי של השקמה בא לידי ביטוי בשיר "גן השקמים" ,העוסק בזכרון הנוסטלגי של תל–אביב הקטנה ובמאבק הציבורי על שימור עצי השקמים ,שהביא להקמתו של גן יעקב במתחם התרבות .גן יעקב תוכנן על–ידי אברהם קרוון ,אדריכל הגנים של תל–אביב ואביו של דני קרוון ,בשיתוף עם יעקב רכטר .נוכח חשיבותם של העצים ,הושקעו במסגרת חידוש המתחם מאמצים הנדסיים ובוטאניים אדירים בשיקום השקמים בגן יעקב .באלמנט הגבעה החדשה נעשה שימוש בפלדת קורטן ,החומר ממנו עשוי פסלו של קדישמן .הדיאלוג בין האלמנטים השונים בכיכר מחבר בין פיסול לנוף ובין הרחבה לעיר הסובבת אותה .דומה שכיום ,נוכח התחדשות הכיכר ,הפסל ועץ השיקמה מהווים ,כמו גם גן יעקב החשוף ,עדות לזמן החולף ולנופי הכיכר המשתנים לאורך השנים. • 81 בהתייחס לעבר דומוס 015 כיכר תרבות ,תל־אביב אדריכלות נוף תכנון H דני קרוון The Cultural Squer in Tel Aviv by artist תכנון המתחם Dani Karavan, Landscape Architecture by תמא — תכנון מרחב אורבני אדר‘ ליטל סמוק פביאן אדר‘ אורנה פריפלד בסט Tema - Arch. Lital Szmuk Fabian, Arch. Orna Fraifeld Bes אדריכל אחראי אדר‘ רמי בר-מאור תכנון מבני זכוכית בר-מאור אדריכלות ונוף תכנון חניון תת–קרקעי Tel Aviv's Culture Square connects art and architecture: it ties in the artistic language of sculptor Danny Karavan, including pyramids, with the urban lines contained in it – the three boulevards and infrastructure. character to the local infrastructure: the white gates provide an accompaniment to the entry and exit lanes of the parking lot while separating the square from the nearby residential street. The row מר גדי רויטמן of jacaranda trees planted against the wall of the Habima building פיקוח "Uprise" and the grassy knoll with its sycamore tree against the אלקטרה בניה בע“מ דרך עפר בע“מ קבלן מבני זכוכית אורעם פרויקטים בע“מ יציקות אומן אלון זיידנבנד קבלני מוזאיקה, טראצו וריצוף מוטבע מסגרות אומן אפולו לגיסמו — נפחות ,שימור ותאוריה של ברזל מסגר אבי אמסילי בע“מ מסגר סיגמה מתכות בע“מ אינג‘ תומר לוין ליאור קארו מסגריית צח מסגר מפברואר 2011ואילך מסגר יאיר קרבצוב southern side of the square create a portal welcoming comers מידול ממוחשב רפופורט הדמיה ממוחשבת היזם בהמשך הפרויקט — מטעם אחוזות חוף serves as an extension of Rothschild Boulevard. The sculpture מודלים דבורה סטניסלבסקי בניית דגמים קבלן ראשי משנה גב .יפה טל ,ראש אגף פרויקטים חברת אמיק“ן -ניהול פרויקטים הנדסיים בע“מ אדר‘ ישראל קפלינסקי The sculpted elements designed for the square impart a distinctive ד“ר צבי רייכוורגר אבנר שהין אדריכלים ניהול הפרויקט תחילת הפרויקט — מטעם אחוזות חוף converging at the square, Gan Yakov, and the surrounding roads יועץ בטונים קבלנים קבלן ראשי עיריית תל־אביב-יפו אחוזת חוף בע“מ — חברת־בת של עיריית ת“א the use of simple geometric shapes such as cubes, spheres and אינסטלציה שלמוע גלבוע מהנדסים אינג’ שלמה גלבוע ז“ל מסגריית שלומי מסגר from Rothschild Boulevard. The recessed garden in the centre of יועצים קונסטרוקציה the square, with its carpets of flowers, trees and "sand garden", ש .בן-אברהם מהנדסים בע“מ אינג‘ מוטי כהן אינג‘ שי אוחנה seeks to revive nostalgic memories of the fragrances redolent of Little Tel Aviv of yore. The design of the reflecting pond located חשמל not far from the recessed garden alludes to a sense of mystery. רמי אלוביץ הנדסת חשמל בע“מ This summer, even before its official inauguration, Culture Square איטום became a focal point for a public protesting against housing prices, thus giving new meaning to its name. - זכוכית סקייליטים טומאק בע“מ קבלן חשמל א.ד .שמש שירותי חשמל בע“מ הורוביץ בוך מהנדסים אינג‘ משה סלע קבלן חשמל השקיה קבלן עץ אגרונומית טובה לבינוב תכנון השקייה נטיעה ד”ר איציק בירן נטיעה יועץ בטיחות Architect ייצוב קרקע הדר מערכות ייצוב ופיתוח מערכות בע“מ אלקו התקנות ושירותים בע“מ אגרונומיה Naomi Simhony מסגריית עמית ברקן בטיחות בע“מ בועז ברק תכנון מערכות מים אשד מזרקות בע“מ אינג‘ אבי תורג‘מן עיצוב תאורה RTLDרן טרוים והילה מאיר תכנון תנועה נתן תומר מהנדסי תנועה בע“מ תכנון מכסי מילוט מיכה טננבוים הנדסת מכונות בע“מ עיצוב סאונד שמיים ירוקים בע“מ מוטי ברט רונדן אבנר פינס מסגרות מכסים קלרם בע“מ ציפוי בריכה מרבלייט שקד רטהאוז משתלות עצי שקמה וצאלון משתלת אורה ובניו בע“מ הלל בר עצי ברוש משתלת גבעת ברנר צילום יאירה יסמין כפן מערכות בע“מ גדעון כפן עצי אגס קלריאנה ב .איסקוביץ צ .טשר מהנדסים בע“מ אינג‘ נטליה מגריל עצי סיגלון וצמחיית חולות מיזוג אויר משתלת יראון משתלת פרדקין משתלת ניצן עין עירון פרחי עונה משתלת צבעים בגן עין־עירון דשא זוייסה טנפוליה משתלת דשא יצהר ,כפר מונש צברים • משתלת טפר ,נס ציונה מרבדי פרחים בגן השקוע .רמקולים נסתרים המשולבים בגן ישמיעו קטעים מן הקונצרטים בהיכל התרבות ומן המחזות המועלים בתיאטרון "הבימה"; כך נוצר בכיכר מפגש בין תרבויות מסוגים שונים. I J שנות הקמה 2008 - 2011 שנות תכנון 2006- 2008 שטח פתוח כיכר התרבות 10דונם • גן יעקב 5.5דונם הרחובות ההיקפיים עץ שקמה שניטע על גבעת דשא מקדם את הבאים לכיכר מכיוון שדרות רוטשילד. צילום אמית הרמן צילום אמית הרמן 82 • 4דונם פסי הזכוכית מאפשרים לאור היום לחדור אל החניון התת־קרקעי ולתאורת הלילה של החניון להאיר את הכיכר. 83
© Copyright 2024