תוכן העניינים - עמותת אנוש סניף תל אביב יפו
תוכן העניינים
.1גמלאות וקביעת אחוזי נכות בביטוח הלאומי
עמ' 4
.2אשפוז ושירותים מרפאתיים
עמ' 9
.3הזכות לדיור
עמ' 21
.4תעסוקה
עמ' 28
.5שיקום
עמ' 34
.6כשרות משפטית ואפוטרופסות
עמ' 39
.7הדין הפלילי
עמ' 43
.8הטבות והסדרים מיוחדים
עמ' 45
.9האמנה הבינלאומית לזכויות לאנשים עם מוגבלות
עמ' 48
.10נספח :סניפי אנוש וטלפונים חיוניים +רשימת מרכזי מיל"ם
עמ' 49
הדברים המובאים בחוברת זו הם לצורכי הסבר בלבד.
מבחינה משפטית המסמכים המחייבים הם לשון החוק וכן התקנות וההנחיות
בנוסחן המקורי כפי שפורסמו.
דבר יו"ר ומנכ"לית 'בזכות'
הידע לגבי זכויותינו והדרכים למימושן הוא נכס יקר ערך .ידע על זכויות הוא מפתח לעוצמה ,שבכוונת
חוברת זו להעניק למתמודדים ולמשפחותיהם ,בבואם לממש את הזכויות העומדות להם .שמחנו להיות
שותפים יחד עם עמותת אנוש ליוזמה חשובה זו ,המבקשת להעביר את הידע שהוא בדרך כלל נחלתם
של מקבלי החלטות ,גופים ממשלתיים ואנשי מקצוע -לנחלת הכלל ,לידי כל אחד מאיתנו ,על מנת
שכולנו נדע מהן זכויותינו וזכאויותינו ,לאן וכיצד לפנות על מנת לממשן.
ארגון 'בזכות' שם לו למטרה לקדם זכויותיהם של אנשים עם כל סוגי המוגבלויות בכל תחומי החיים.
הארגון הביא לפריצות דרך משמעותיות ,כאשר קידם את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ,את
השילוב בחינוך והיה שותף ליוזמת חקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה .בימי כתיבת שורות אלה אנו
שותפים יחד עם עמותת אנוש וקואליציית הארגונים בתחום בריאות הנפש ,למאבק משמעותי לחקיקת
הרפורמה בבריאות הנפש שתאפשר למתמודדים קבלת שירותי בריאות הנפש באמצעות קופות
החולים ותעגן זכות זו בחקיקה .אנו מאמינים כי העברת הידע אודות הזכויות והדרכים למימושן הוא כלי
משמעותי בדרך אל המטרה אליה אנו שואפים בכל פעילותינו – שוויון זכויות של אנשים עם מוגבלויות
ושילובם בחברה.
אנו מקווים שחוברת זו תשמש כלי מרכזי בידיהם של מתמודדים ומשפחותיהם ,כך שאנשים ידעו מהן
זכויותיהם ויפעלו למיצוין!
מוסי רז ,יו"ר בזכות
אסתר סיוון ,מנכ"לית
ארגון 'בזכות' ,המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ,הינו עמותה הפועלת לקידום השוויון
של אנשים עם מוגבלות פיסית ,שכלית ,חושית ונפשית ,ולשילובם ולשיתופם בחברה בכל תחומי החיים.
'בזכות' הוקם בשנת 1992ומהווה כתובת לאנשים שזכויותיהם נפגעו בגין מוגבלותם ,לבני משפחותיהם,
לאנשי מקצוע שעובדים עימם ,לארגונים הפועלים בשטח בתחום זה ולקובעי מדיניות בכנסת ובממשלה.
עמותת 'בזכות' פועלת למען שילוב בחינוך ובקהילה של ילדים עם מוגבלות והבטחת זכויותיהם ,דיור
בקהילה ,תעסוקת אנשים עם מוגבלות ,אפוטרופסות ואוטונומיה ,נגישות השירות ובפרט נגישות שירותי
הבריאות ,נגישות אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית להליכי חקירה והעדה בבית המשפט ,קידום
ההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות נפשית בישראל ועוסקת בפעילות ענפה בתחום בחברה
הערבית.
העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע.ר(
על עמותת אנוש
אנוש -העמותה הישראלית לבריאות הנפש ,נוסדה בשנת 1978על ידי קבוצת משפחות ,מתנדבים
ואנשי מקצוע .בעמותת אנוש חברים כיום כ 5,500 -אנשים המתמודדים עם פגיעה נפשית והיא
מפעילה שירותי שיקום ב 55 -סניפים ברחבי הארץ.
העמותה שמה לה למטרה לקדם את נושא בריאות הנפש של הפרט והמשפחה ולשקם את נכי הנפש
בקהילה בתחומי החברה ,התעסוקה והדיור.
בעמותת אנוש מופעלים שירותים בתחומים השונים ,בתהליך שמטרתו לשפר את היכולות התפקודיות
הנובעות מהתמודדות עם פגיעה נפשית ,על מנת להגיע לרמה האופטימאלית של תפקוד עצמאי
בקהילה ,הכרה עצמית והחלמה.
בעמותה מופעלים שירותי שיקום בכל תחומי החיים :החברתי ,התעסוקתי ,דיור מוגן ,הוסטלים ,חונכות,
השמה תעסוקתית וייעוץ למשפחות.
העמותה מנוהלת על ידי ועד מנהל המורכב ממתנדבים ואנשי מקצוע .אנוש מעסיקה כ 650-עובדים
שכירים בעיקר עובדים סוציאליים ,פסיכולוגים ,מדריכי שיקום וחונכים .העמותה מסתייעת ב900 -
מתנדבים המשתלבים במגוון תחומי השיקום.
דבר היו"ר
עמותת אנוש נטלה על עצמה מחויבות להגשמת ערכים של כבוד וחופש לנפגעי הנפש ,למען שיקומם
ושילובם בקהילה כדי לאפשר להם עצמאות ואיכות חיים .אנו פועלים ללא לאות למען זכותם להגשמה
עצמית תוך הכרת השונות והתייחסות אישית וייחודית כלפיהם ,ונאבקים להסרת הסטיגמה שדבקה
בם ,לקידום החלמתם ולעידוד החקיקה למתן שירותי שיקום מתקדמים.
קיבצנו בחוברת זו את כל המידע הדרוש למתמודד ולבני משפחתו בדרך להגשמת היעדים הללו .אני
תקווה שתמצו ממנה את המירב והמיטב.
יורם כהן
יו"ר
דבר המנכ"לית
החוברת המובאת לפניכם כוללת את הזכויות שלהן זכאי אדם המתמודד עם פגיעה נפשית ובני
המשפחה ,מתוקף החוק .החוברת מקיפה ,וכוללת את כל תחומי החיים השונים באשפוז ,בדיור,
בתעסוקה ,בשיקום ועוד .החוברת מביאה גם את כלל הזכויות בתחום המשפט והאפוטרופסות ,תשלומי
מסים ,פטורים שונים וזכאויות המגיעות למתמודד ולבני משפחתו.
אני תקווה שהחוברת תהווה מדריך וכלי עזר בסבך הבירוקרטיה למתמודדים ,לבני המשפחות ,לעובדים
בתחום שיקום בבריאות הנפש ,למתנדבים ,לאנשי ציבור ולמקבלי ההחלטות.
אין לי ספק כי הכלים המובאים בחוברת זו יסייעו למתמודדים לממש את היכולות שלהם למען
השתלבות מיטבית וגאה בקהילה ובחברה.
ברצוני להודות לאנשי עמותת "בזכות" שעבדו בנחישות על עדכון החוברת ,על העבודה היסודית,
המקצועית והקפדנית ולאנשי עמותת "עוצמה" על העין הבוחנת ,התיקונים ,ההערות וההארות.
ד"ר הלה הדס
מנכ"ל
פרק ראשון -גמלאות וקביעת אחוזי נכות בביטוח הלאומי
קצבאות מביטוח לאומי
.1כללי
המוסד לביטוח לאומי מהווה מעין "חברת ביטוח ציבורית" .המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף המופקד
על קביעת סוג הנכות ,בין אם מדובר בנכות פיזית ובין אם בנכות נפשית ,ושיעורה נקבע על פי אמות
מידה ומבחנים הקבועים בתקנות לחוק ביטוח לאומי .על פי אותן קביעות המוסד לביטוח לאומי קובע
ומשלם את קצבאות הנכות.
על מנת שאדם עם מוגבלות נפשית יקבל את הזכויות המגיעות לו מהביטוח הלאומי ,נדרשת הכרה
במחלת הנפש כ"נכות רפואית" ,הכרה בפגיעה התפקודית הנגרמת מהמחלה ,הבאה לידי ביטוי
באובדן או בהפחתה של כושר ההשתכרות ,וקביעה של שיעורו.
אנו נתמקד בקביעת הנכות במוסד לביטוח לאומי ,על אף שהכרה בנכות יכולה להיעשות בדרכים
נוספות ,כגון ע"י משרד הביטחון במקרה של נכי צה"ל.
פרק זה נועד לתת מידע כללי בלבד על אודות הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי .יש לפנות למוסד
לביטוח לאומי על מנת לברר זכאות אישית בכל מקרה לגופו.
.2הגשת תביעה לקצבה
תביעה לקצבת נכות יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום מגורי המבוטח.
התביעה לקצבה תוגש בצירוף מסמכים רפואיים ,אישורים על עבודה ושכר וכל מסמך שיש בו כדי
להוכיח את הזכאות לקצבה.
עובד עצמאי יצהיר במחלקת הביטוח והגבייה שבסניף המוסד לביטוח לאומי ,על השינויים בעבודתו
ובהכנסותיו עקב הנכות ,וימציא את דו"חות השומה האחרונים שבידו.
את התביעה לקצבה יגיש המבוטח בעצמו ,אלא אם כן בשל מצבו הגופני או הנפשי הוא אינו מסוגל,
ואז יעשה זאת במקומו אדם המייצג אותו (בן משפחה ,אפוטרופוס ,עובד סוציאלי המטפל בו ,או
אדם אחר אשר מייצג אותו).
ניתן להגיש תביעה לקצבת נכות כללית החל מגיל 18ועד 12חודשים לאחר גיל הפרישה הקבוע
בחוק.
על–פי החוק ידון המוסד לביטוח לאומי בתביעה לקצבת נכות לא לפני חלוף 90יום מן היום ,שלפי
טענת תובע הקצבה אבד או נפגע כושרו להשתכר (או לתפקד במשק בית ,כשמדובר בעקרת בית).
הזכאות לקבל קצבת נכות
זכאי לקבל קצבת נכות תושב ישראל שמתקיימים לגביו שני התנאים הבאים:
א .נכות רפואית בשיעורים הבאים:
40%ומעלה במידה שאחוזי הנכות נקבעים על סמך לקות אחת או במקרה של מספר "ליקויים"
(כלשון החוק) ,כאשר אחד מהם הוא בשיעור של 25%לפחות.
במקרה שבו שיעור כל אחד מהליקויים נמוך מ ,25%-נדרשים 60%נכות במצטבר על מנת
שתיבדק זכאותו של המבוטח לקצבה.
במקרה של 'עקרת בית' – דרושים 50%נכות לפחות.
ב .דרגת אי-כושר – פקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע שהמבוטח איבד לפחות 50%מהכושר
להשתכר או לתפקד במשק הבית .יודגש כי אובדן כושר בשיעור נמוך מ 50%אינו מזכה
בקצבה .בקביעת דרגת אי-הכושר להשתכר בודקים באיזו מידה הלקות של המבוטח
משפיעה על יכולתו לעבוד ולהשתכר :לשוב לעבודתו (לעבודה מלאה או חלקית) ,לעבוד
בעבודה אחרת או ללמוד מקצוע חדש (לפי השכלתו ,כושרו הגופני ומצב בריאותו) .במקרה
4
גמ ל א
ח וזי נ כו ת
ות
ו
א
של עקרת בית ,קביעת דרגת אי-הכושר לתפקד במשק בית תביא בחשבון את
מידת ההשפעה של הלקות על כושרה לתפקד במשק בית רגיל .כושר התפקוד של עקרת
הבית נבדק במכונים מיוחדים להערכה תפקודית.
גובה הקצבה תלוי בדרגת אי הכושר שנקבעה למבוטח.
.3כיצד נקבעים אחוזי נכות רפואית?
את אחוזי הנכות הרפואית קובעת ועדה רפואית ,שמורכבת מרופא מומחה בתחום הרפואי שלגביו
מוגשת התביעה וממזכיר שתפקידו לרשום את דו"ח הוועדה ולשמור על זכויות מבקש הקצבה .אם
מוגשת תביעה שעניינה מוגבלות נפשית ,הרופא המומחה צריך להיות מתחום הפסיכיאטריה.
תפקיד הרופא בוועדה הרפואית הוא לקבוע מהן המחלות או הליקויים הרפואיים אצל המבוטח
ולקבוע בהתאם את אחוזי הנכות הרפואית ,לפי ספר המבחנים שבתקנות הביטוח הלאומי .במידה
שמדובר בתביעה בגין מספר מחלות או מספר ליקויים רפואיים ,הבדיקה עשויה להתבצע על ידי
מספר רופאים מומחים ולכן עשויה להיות הזמנה לוועדה רפואית נוספת .רופא מוסמך יקבע את
דרגת הנכות .זאת ,לאחר שהוא בדק את כל חוות הדעת של הרופאים המומחים.
.4כיצד נקבעת דרגת אי הכושר?
קביעת דרגת אי כושר ההשתכרות או הירידה בתפקוד במשק הבית נעשית על ידי פקיד התביעות
של המוסד לביטוח לאומי ,לאחר שהתייעץ עם רופא מוסמך ועם פקיד שיקום של המוסד לביטוח
לאומי .דרגות אי הכושר האפשריות הן 74% ,65% ,60% :או .100%
קביעת דרגת אי כושר לזמן מוגבל
כל זמן שהמצב הרפואי או התפקודי של הנכה או של עקרת הבית הנכה אינם יציבים ,או כל זמן שלא
הסתיים הטיפול בשיקומו המקצועי של הנכה ,רשאי פקיד התביעות לקבוע דרגת אי כושר לזמן מוגבל,
ולכל היותר לשנתיים .בתום פרק הזמן הזה תשוב ותיבדק דרגת אי כושר.
.5ערר
המבוטח יכול להגיש ערר על אחוז הנכות הרפואית שנקבע לו ,על דרגת אי הכושר שנקבעה ועל
החלטות אחרות של פקיד התביעות:
א .ערר על אחוז הנכות הרפואית
מי שנקבעו לו פחות מ 80%-נכות רפואית ,רשאי לערער על אחוז הנכות הרפואית לפני ועדה
רפואית לעררים (ועדה של המוסד לביטוח לאומי).
ב .ערר על דרגת אי כושר
מבוטח שנקבע לגביו שלא איבד מכושרו להשתכר או שאיבד פחות מ 50%מכושרו להשתכר ,וכן
מבוטח שנקבעה לו דרגת אי-כושר שאינה עולה על ,74%רשאים לערער על דרגת אי-הכושר לפני
ועדה לעררים של המוסד לביטוח לאומי.
5
את הערר על קביעת אחוז הנכות הרפואית ,או על דרגת אי הכושר יש למסור לסניף המוסד
לביטוח לאומי שבמקום מגורי המבוטח בכתב בצירוף נימוקים ,בתוך 60ימים מתאריך קבלת
ההודעה הכתובה של המוסד בדבר אחוז הנכות הרפואית או דרגת אי הכושר .הוועדה הרפואית
לעררים רשאית לאשר את אחוז הנכות הרפואית /דרגת אי הכושר שקבע הרופא המוסמך/
פקיד התביעות או לשנותו/ה (להגדילו/ה או להפחיתו/ה) .על החלטות ועדת ערר של המוסד
לביטוח לאומי ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה ,בשאלות משפטיות .ייצוג חינם בבית
הדין לעבודה ניתן על ידי הסיוע המשפטי באמצעות לשכת הסיוע המשפטי הסמוכה למקום מגורי
המבוטח.
ג .ערר על החלטות אחרות
על החלטות אחרות של פקידי התביעות או של ועדות בדבר תקופת הכשרה ,הכנסה מעבודה,
השכלה ,גיל או זכאות ,ניתן להגיש ערר לבית הדין לעבודה תוך 12חודשים מהחלטת פקיד התביעות.
גם במקרה זה ניתן לקבל ייצוג משפטי חינם באמצעות לשכות הסיוע המשפטי.
.6בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר/נכות
בבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר בודקים וקובעים מחדש גם את הנכות הרפואית או דרגת אי
הכושר .המבוטח רשאי לבקש בדיקה מחדש במצבים ובתנאים הבאים:
במידה שתביעתו של המבוטח לקצבת נכות נדחתה ,מפני שנקבעו לו פחות מ– 60%נכות
רפואית; או פחות מ 40%-נכות רפואית כאשר אחד הליקויים לפחות הוא ;25%או פחות מ–50%
נכותרפואית כשמדובר בעקרת בית; או מפני שנקבע שלא איבד את כושרו להשתכר או איבד
פחות מ 50%-מכושר ההשתכרות ,או אם למבוטח נקבעה דרגת אי-כושר חלקית .בתנאים אלו
ניתן לבקש בדיקה מחדש רק אם עברו שישה חודשים מן הקביעה האחרונה של המוסד
המבטח.
המבוטח רשאי לבקש בדיקה מחדש ,גם אם לא חלפו שישה חודשים מן הקביעה האחרונה של
הביטוח לאומי ,אם נוצרו עובדות חדשות הנוגעות למצב הרפואי או התעסוקתי ,שיש בהן כדי
להשפיע על דרגת אי-הכושר.
מי שתביעתו נדחתה מסיבה אחרת (כגון במקרה שתביעתו של אדם נדחתה בעבר בגלל
הכנסות גבוהות ,ומאז הכנסותיו פחתו) ,רשאי להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.
מבוטח שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור העולה על ,74%רשאי לבקש בדיקה מחדש של
אחוז נכותו הרפואית בלבד ,אם הוא עונה על התנאים האלה:
.1חלפו 12חודשים מן הקביעה האחרונה של אחוז נכותו הרפואית.
.2רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע כי חלה החמרה במצבו הרפואי.
.3הוא אינו מאושפז במוסד.
המוסד לביטוח לאומי לא יבדוק מחדש ביוזמתו דרגת אי-כושר של מקבלי קצבת נכות ,לכן
המבוטח הוא זה שצריך לבקש בדיקה חוזרת.
פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת ,כל עוד המצב הרפואי או
התפקוד של הנכה אינם יציבים ,או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי ,או בנסיבות אחרות כפי
שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.
.7גובה הקצבה:
קצבת נכות מלאה :נכה או עקרת בית נכה שנקבעה להם דרגת אי–כושר (להשתכר או לתפקד במשק
בית) בשיעור העולה על 74%זכאים לקצבת נכות חודשית מלאה .גובה הקצבה מתעדכן מעת לעת.
6
גמ ל א
ח וזי נ כו ת
ות
ו
א
קצבת נכות חלקית :נכה או עקרת בית נכה שנקבעה להם דרגת אי-כושר בשיעור
שבין 60%ל– 74%זכאים לקצבת נכות חודשית חלקית ,לפי דרגת אי-הכושר.
לדוגמה :נכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 60%יקבל קצבה בשיעור של 60%
מקצבה מלאה.
אנשים עם מוגבלות נפשית המתגוררים במוסד ,במגורים טיפוליים ,או אנשים המאושפזים למעלה
משלושה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי ,זכאים לקבל ישירות רק חלק מן הקצבה ,בגובה 20%לפחות.
החלק הנותר של הקצבה מועבר ישירות למוסד או לבית החולים.
קצבה חודשית נוספת (קח"נ) :לנכים בעלי דרגת אי-כושר בשיעור גבוה מ 74%-שאינם שוהים במוסד
ואחוז נכותם הרפואית 50%לפחות ,משולמת קצבה חודשית נוספת (קח"נ) החל מ ,1.1.2011 -בהתאם
לאחוז הנכות הרפואית שנקבעה להם.
תוספת תלויים :נכה שיש בני משפחה (ילדים או בן/בת זוג) התלויים בו ובהכנסתו ,זכאי לתוספת בעדם,
בתנאים מסוימים .ראו פירוט ומידע נוסף באתר הביטוח הלאומיwww.btl.gov.il :
.8תחילת הזכאות לקצבה
הזכאות לקצבה מתחילה בתום 90יום ממועד תחילת אי הכושר להשתכר או לתפקד במשק בית .מועד
תחילת אי הכושר המוקדם ביותר האפשרי הוא 15חודשים לפני הגשת התביעה.
.9תשלום הקצבה
קצבת נכות משולמת ב 28-בחודש לחשבון הבנק של הזכאי לקצבה.
אם לדעת המוסד לביטוח לאומי הזכאי לקצבה אינו מסוגל ,עקב נכותו ,להשתמש בקצבה לטובתו או
לטובת ה"תלויים" בו ,תשולם הקצבה (כולה או מקצתה) לחשבון הבנק של מי שימנה המוסד לביטוח
לאומי לקבל אותה.
.10קבלת קצבה והכנסות מעבודה – 'חוק לרון'
ב 2009-תוקן חוק הביטוח הלאומי (התיקון מוכר כ''חוק לרון'') ושינה את האופן שבו היציאה לעבודה
משפיעה על קצבת הנכות .בעקבות התיקון ,ההכנסה הכוללת של אדם עם מוגבלות מעבודה ומקצבה
תהיה תמיד גדולה מהכנסתו מקצבה בלבד .מבוטח חייב להודיע למוסד לביטוח לאומי על אודות
התחלת עבודה ,או במידה שחל שינוי בהכנסותיו .אדם עם מוגבלות שמצטרף למעגל העבודה ,צריך
להודיע למוסד לביטוח לאומי על שינוי בהכנסות שלו ,והוא זכאי ,בהצטרפו למעגל העבודה ,להמשכיות
הקצבה בתנאים הבאים:
קצבת הנכות של המבוטח לא תופסק ,אלא תופחת באופן הדרגתי ,ככל שתגדל ההכנסה מעבודה.
ההנחה היא ,כי ההכנסה הכוללת של המבוטח ,מעבודה ומקצבה ,תהיה תמיד גבוהה יותר מסכום
הקצבה בלבד .לכן ככל שהאדם ירוויח יותר מעבודה ,כך יגדלו הכנסותיו הכוללות.
7
קצבת עידוד :החל מגובה הכנסה מסוים 3,500או 4,700ש"ח (הסכום משתנה מאדם לאדם בהתאם
ללקות ולמשך הזכאות שלו לקצבת נכות) ,מפסיק האדם להיות זכאי לקצבת נכות ומקבל במקומה
קצבת עידוד .קצבת העידוד הולכת ופוחתת ככל שההכנסה של האדם הולכת וגדלה.
במידה שהמבוטח הפסיק לעבוד או במידה שהכנסותיו פחתו ,ניתן לחזור ולקבל את קצבת הנכות
בתנאים שהיו למבוטח לפני שהתחיל לעבוד ,ובלבד שטרם חלפו 36חודשים מהמועד שבו עבר האדם
מקצבת נכות לקצבת עידוד.
הטבות נלוות לקצבה נכות:
עם צאת המבוטח לעבודה וכל עוד המבוטח מקבל קצבת נכות ,הוא ימשיך לקבל הטבות נלוות (הנחה
בארנונה ,בתחבורה הציבורית ועוד) ,על-פי הכללים שנקבעו.
לסיכום' ,חוק לרון' נתן מענה מניח את הדעת לרתיעה של מקבלי קצבת נכות לצאת לעבוד ולהגדיל את
הכנסתם .לגבי 'חוק לרון' -מומלץ לגשת לסניף הביטוח הלאומי ולקבל מידע מפורט ואישי.
מידע נוסף בנושא 'חוק לרון' ,כולל מידע לגבי גובה ההפחתה מהקצבה בהתאם לגובה ההכנסה ,ניתן
למצוא באתר הביטוח הלאומי בכתובתwww.btl.gov.il/benefits/Disability/laron :
.13פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי
מקבל קצבת נכות שאין לו הכנסה אחרת – פטור מתשלום דמי ביטוח בתקופה שבה הוא זכאי לקצבה.
מקבל קצבת נכות שנקבעה לו דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 75%לפחות לצמיתות זמנית,
למשך שנה לפחות ,פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת הזמן שמגיעה לו הקצבה ,גם אם יש לו
הכנסה אחרת .אולם אם הוא עובד עצמאי ,עליו לשלם דמי ביטוח נפגעי עבודה; ואם הוא עובד שכיר,
ישלם בעדו המעסיק דמי ביטוח נפגעי עבודה ודמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד.
.14זכאי שנפטר
אם נפטר מקבל קצבת נכות ,ישולם מענק חד פעמי למי שהיה בן זוגו בשעת מותו .באין בן זוג -ישולם
המענק לילדו של מקבל הקצבה.
המידע בפרק זה מבוסס על המידע המופיע באתר המוסד לביטוח לאומי.
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי בכתובתwww.btl.gov.il :
להיכנס ל'קצבאות והטבות' => 'נכות'
8
ים מ ר פ א
אש
פ וז ו ש י ר
ו
ת
תי
ים
פרק שני -אשפוז ושירותים מרפאתיים
שירותים מרפאתיים ציבוריים בבריאות הנפש
השירות המרפאתי הציבורי בבריאות הנפש ניתן כיום בחלקו בתחנות המופעלות על ידי משרד הבריאות
ובחלקו על ידי קופות החולים.
שירותים באחריות משרד הבריאות:
מרפאות לבריאות הנפש :משרד הבריאות מפעיל מרפאות לבריאות הנפש (הנקראות גם 'תחנות
לבריאות הנפש') ברחבי הארץ ,בחלקן מרפאות למבוגרים ובחלקן לילדים ולנוער .המרפאות פועלות
6-5ימים בשבוע והשירות בהן ניתן על ידי צוותים רב-מקצועיים הכוללים רופאים פסיכיאטריים,
פסיכולוגים קליניים ,עובדי סיעוד (אחים/אחיות) ,עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק .בנוסף ,מפעיל
משרד הבריאות שלוחות של מרפאות ביישובים קטנים ,שחלקן פועלות במשך מספר ימים בשבוע
וחלקן פועלות פעם בחודש .הצוות המקצועי בשלוחות מצומצם יותר מזה הקיים במרפאות .רוב
המרפאות מופעלות ישירות על ידי משרד הבריאות ובודדות על ידי גופים שזכו במכרזי משרד הבריאות
ואשר נמצאים בפיקוחו.
השירות הניתן במרפאות כולל בדיקות מיון ואבחון ,ייעוץ פסיכולוגי ,טיפול פסיכולוגי פרטני או קבוצתי,
טיפול זוגי או משפחתי ,טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי ,מעקב פסיכו-סוציאלי ,הכנה לשיקום והפניה
לוועדות שיקום .השירותים ניתנים בהתאם לצרכי הפונה .שירותים אלו ניתנים ללא תשלום ,למעט
אגרה תקופתית.
אופן הפנייה למרפאה :ניתן לפנות למרפאות באופן עצמאי או באמצעות הפניה מגורם מקצועי,
כגון רופא משפחה ,עובד סוציאלי משירותי הרווחה או גורם חינוכי .בפנייה ראשונה למרפאה מומלץ
להתקשר טלפונית ולקבוע מועד לפגישה .במקרי חירום ניתן לפנות ישירות ללא קביעת תור.
תהליך הקבלה :תהליך הקבלה למרפאה כולל פגישת הערכה ראשונית עם אחד מאנשי הצוות
במרפאה .לאחר מכן נקבעת תכנית טיפול אישית ,בהתאם לצרכי הפונה.
סודיות רפואית :כל המידע המתקבל במרפאה על אודות מטופל ,נשאר חסוי וחלים עליו כללי הסודיות
הרפואית הקבועים בחוק .המידע הפרטני אינו מועבר לכל גורם אחר ,אלא אם כן ביקש זאת המטופל
ונתן לכך את הסכמתו בכתב.
לבירור לגבי המרפאה הציבורית הקרובה למקום מגוריך ,ניתן לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי
באזור המגורים .לרשימת כל התחנות לבריאות הנפש בארץenosh.org.il/_Uploads/1clinics.pdf :
9
שירותים הניתנים על ידי קופות החולים:
קופות החולים נותנות שירותים מרפאתיים בבריאות הנפש בהיקף ובהסדרים המשתנים מקופה
לקופה .בחלק מהקופות ניתן מגוון שירותים (כולל טיפול ומעקב פסיכיאטרי ,טיפולים פסיכולוגיים ועוד),
כחלק מהשירות הניתן לכלל מבוטחי הקופה .במקביל מציעות הקופות למבוטחיהן טיפולים בתשלום
עצמי גבוה יחסית ,וזאת גם במסגרת הביטוחים המשלימים .על מנת לברר אלו שירותים ניתנים בקופת
החולים שהינך חבר בה ובאלו תנאים ,יש לפנות ישירות לקופה.
הרפורמה בבריאות הנפש:
עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת ,1994הועברה האחריות למתן כלל שירותי
הבריאות לידי קופות החולים ,אולם בריאות הנפש נותרה מחוץ לסל הבריאות אותו מחויבות
קופות החולים לתת למבוטחיהן.
למרות כוונת המחוקק המפורשת שמצב זה יהיה זמני ,ולמרות שהתקבלו מספר החלטות
ממשלה בנושא ואף הוגשה הצעת חוק ממשלתית בנדון בשנת ,2007העברת האחריות למתן
שירותים בבריאות הנפש לידי קופות החולים ,תהליך המכונה ה'רפורמה בבריאות הנפש' ,לא
הושלם .העיכוב המתמשך בביצועה של הרפורמה הביא לכך שקיים מחסור חמור בשירותים
בקהילה – ישובים בהם אין שירותי מרפאתי כלל ובמקומות בהם קיימים שירותים ,יש תורי
המתנה ארוכים.
בעת כתיבת שורות אלו ,התבשרנו כי לאחר מאבק ארוך שנים ,לו היו שותפים ארגוני מתמודדים,
בני משפחותיהם ,עמותת אנוש וארגון בזכות ,הודיע סגן שר הבריאות ,חה"כ הרב יעקב ליצמן,
כי בכוונתו לחתום על צו המורה להעביר את האחריות למתן שירותים בבריאות הנפש לידי
קופות החולים .בשנים הקרובות צפויות קופות החולים לפתח מערך של שירותים בבריאות
הנפש ובהמשך ,באמצע שנת ,2015צפויה לעבור אליהם האחריות המלאה למתן השירותים,
כולל האחריות למימון אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי.
אנו מקווים כי הכללת שירותי בריאות הנפש בסל שירותי הבריאות לו זכאי כל תושב במדינת
ישראל תביא לשיפור בנגישות ובזמינות שירותים אלו וכי בכך יבוא הקץ להדרה ולהזנחה
ארוכות השנים מהן סבלו שירותי בריאות הנפש ומי שנזקק לטיפול נפשי יוכל לקבלו באופן
שוויוני.
10
ים מ ר פ א
אש
פ וז ו ש י ר
ו
ת
תי
ים
בדיקה פסיכיאטרית ,טיפול מרפאתי כפוי ואשפוז בבית חולים פסיכיאטרי
אדם עם מוגבלות נפשית הזקוק לאשפוז יכול להתאשפז מרצונו ובהסכמה.
במקרים מסוימים ,שבהם מתקיימות סיבות חריגות ,יכול להיות שהוא יאושפז בכפייה ,כנגד רצונו .החוק
קובע כללים ברורים לגבי כל אחד מהמצבים:
אשפוז בהסכמת המטופל
מטופל יאושפז בהסכמתו ,אם פסיכיאטר בבית החולים בודק אותו וחושב שאכן קיים בכך צורך רפואי.
במקרה זה על המטופל לחתום על טופס הסכמה להתאשפז ,מי שמלווה אותו -חבר או בן משפחה
יתבקש לחתום גם .אם חולה רוצה להתאשפז אך מסרב לחתום ,אפשר לקבל הסכמתו בעל פה והיא
תירשם על ידי שני רופאים.
תוך שבוע לכל היותר ,יוזמן קרוב משפחה לבית החולים כדי לתת לצוות מידע על המצב המשפחתי
והסוציאלי של המטופל .לפני כן יש ליידע את המטופל.
מה קורה כאשר המטופל אינו מסכים לאשפוז אך האפוטרופוס שלו מסכים?
אם האדם לא הוכרז כפסול דין (אך יש לו אפוטרופוס) והוא לא מסכים להתאשפז ,ההסכמה של
האפוטרופוס אינה מספיקה .במקרה זה ,ייתכן שייבדק הליך של אשפוז כפוי (במידה שמתקיימות
עילות האשפוז הכפוי ,בהמשך) ,או שהאפוטרופוס יפנה לבית המשפט לענייני משפחה ויבקש החלטה.
אם מדובר במטופל שהוכרז פסול דין – ניתן לאשפזו על בסיס הסכמת האפוטרופוס בלבד.
מרבית האנשים שמונה להם אפוטרופוס ,אינם פסולי דין ולפיכך נדרשת הסכמתם לאשפוז.
טיפולים וכללים במהלך האשפוז:
אדם המאושפז מרצונו חייב להסכים לכל טיפול רפואי הנעשה בו ,למעט טיפול חירום .טיפולים מיוחדים,
הכוללים טיפול בנזעי חשמל ,בידוד והסתכלות מיוחדת ,מחייבים הסכמה מיוחדת ומפורשת בכתב של
המטופל ולא מספיקה הסכמתו הכללית בטופס הסכמה לאשפוז.
אם המטופל אינו מסכים לתכנית הטיפול שנקבעה בעבורו ,רשאי מנהל בית החולים להחליט שאין הוא
יכול לטפל בו ,וכתוצאה מכך לשחרר אותו.
גם מטופל המאושפז מרצון צריך להצטייד באישור מנהל בית החולים כדי לצאת מבית החולים לחופשה
או ליציאה אחרת .האישור יינתן בהתאם למצב המטופל.
שחרור של חולה שאושפז מרצון:
מטופל יכול להשתחרר מבית החולים לפי רצונו .עליו לחתום על טופס בקשה לשחרור .אם אין טופס
מתאים ,ניתן לכתוב בקשה שבה שמו המלא ,תעודת זהות ,שם האב ,תקופת האשפוז ,כתובת וחתימה.
אם המטופל רוצה להשתחרר אך מסרב לחתום על מסמך ,שני רופאים או רופא ואחות יכולים במקום
זאת לרשום את בקשתו בעל-פה.
11
על בית החולים לסיים את כל התהליכים הנדרשים ולשחררו תוך 48שעות.
אם לדעת הרופא אין המצב מצדיק שחרור ,הוא יכול לשכנע את המטופל להישאר בבית החולים.
במקרה שעל דעת הצוות מתקיימות עילות אשפוז כפוי ולא נכון לשחרר את המטופל ,יכול מנהל בית
החולים לבקש הוראת אשפוז כפוי מהפסיכיאטר המחוזי .במקרה זה יכול הפסיכיאטר המחוזי לתת
הוראת אשפוז תוך 48שעות .אם לא – ישוחרר האדם.
אם ישוחרר ,יכול הפסיכיאטר המחוזי להוציא הוראת אשפוז שתחול על המטופל כשהוא מחוץ לבית
החולים.
כאשר אדם מאושפז מרצון והוצאה נגדו הוראת אשפוז בכפייה ,והוא מגיש ערר על ההחלטה ,אין הוא
יכול לבקש דחייה ,כי הוא נמצא ממילא בבית החולים.
שחרור ביוזמת צוות בית החולים -אם הרופא המטפל סבור שהגיע הזמן לשחרר מטופל ,מנהל בית
החולים יכול להחליט לפי שיקול דעתו לשחררו.
אם חולה מאושפז למעלה מחודש ימים ,הוא זכאי לקבל הודעה של 24שעות לפני השחרור.
חולה או קרוב של מטופל המתנגדים לשחרור רשאים להביע התנגדותם לשחרור הצפוי .זכותם לפנות
לפסיכיאטר המחוזי ואם אינו מקבל את התנגדותם ,נתונה להם הזכות לערער בפני ועדה פסיכיאטרית.
על החלטה זו נתונה זכות ערר תוך 45יום לבית המשפט המחוזי.
תהליך השחרור כולל:
הכנה נפשית של המטופל 24 ,שעות לפני.
הדרכת קרובים.
תיאום העיסוק והטיפול שיינתן למטופל על ידי מוסדות הטיפול והשיקום בקהילה.
מכתב סיכום לרופא המטפל לגבי תכנית טיפול בהמשך.
המלצה על תכנית מעקב בקהילה.
ניתן לכפות על אדם עם מוגבלות נפשית בדיקה פסיכיאטרית ,טיפול מרפאתי ואשפוז.
ניתן לכפות צעדים אלו על כל אדם עם מוגבלות נפשית ,אם מתקיימים תנאים מסוימים שקבועים בחוק
(הוראות בדיקה ,טיפול או אשפוז במסלול אזרחי) .בנוסף ,ובמקרה שבו האדם חשוד או נאשם בהליך
פלילי ,קיים מסלול כפייה פלילי ,שמצריך צו של בית המשפט (מסלול פלילי) .נתמקד במסלול האזרחי.
כפיית טיפול
הכלל הוא ,כי כל טיפול רפואי מותנה בהסכמת המטופל .החריג לכך הוא אם מתקיימים
תנאים מסוימים המאפשרים כפיית בדיקה ,טיפול או אשפוז.
בדיקה פסיכיאטרית כפויה
הצעד הראשון בהחלטה אם יש מקום לכפות על אדם טיפול ,הוא קיום בדיקה גופנית ופסיכיאטרית.
לכן ,אם אדם עם מוגבלות נפשית מתנגד לביצוע הבדיקה ,ניתן במקרים מסוימים לכפות עליו את
הבדיקה.
רק הפסיכיאטר המחוזי יכול להורות על ביצוע בדיקה כפויה.
אם אדם מסרב להיבדק בידי פסיכיאטר ,יכול הפסיכיאטר המחוזי לכפות על אדם בדיקה פסיכיאטרית
וגופנית ,שמטרתה לברר אם מתקיימות העילות לאשפוז או לטיפול כפוי.
12
ים מ ר פ א
אש
פ וז ו ש י ר
ו
ת
תי
ים
ניתן לכפות על אדם בדיקה במצבים הבאים:
א .האדם חולה
ובנוסף:
ב .כתוצאה מהמחלה נפגמים בפועל ובהווה כושר השיפוט וביקורת המציאות במידה ניכרת (נמצא
במצב פסיכוטי פעיל -קיימת פגיעה חמורה בתפיסת המציאות ובכושר השיפוט)
ובנוסף:
ג .כתוצאה ממצבו הנפשי מתקיים אחד מן המצבים הבאים:
הוא עלול לסכן את עצמו או אחר ,סיכון פיזי לא מידי.
יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה באופן משמעותי.
הוא גורם סבל נפשי חמור ,באופן שפוגע באורח חייו התקין.
הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש.
או שכתוצאה ממצבו הנפשי הוא עלול לסכן את עצמו או אחר ,סיכון פיזי מידי .במקרה זה ניתן לכפות
עליו בדיקה דחופה.
הוראת האשפוז של פסיכיאטר מחוזי תהיה בתוקף למשך 10ימים.
רק פסיכיאטר מחוזי רשאי ליזום ביצוע בדיקה :לא המשטרה ,לא גורמים רפואיים אחרים ,כגון צוות
מרפאת יום ,מחלקת טיפול יום בקהילה ,רופא משפחה או עובד רווחה ,ולא בני משפחה.
כדי לכפות על אדם בדיקה ,יש להוכיח שהוא מסרב לבדיקה לא כפויה .על הפסיכיאטר המחוזי תחילה
להזמין את האדם לבדיקה או להפנותו לבדיקה ,ורק אם הוא מסרב ניתן לשקול כפיית בדיקה .אם
המטופל סירב להזמנת פסיכיאטר בקהילה או פסיכיאטר שהוזמן על ידי בני משפחה לבית המטופל -
הסירוב לא נחשב לסירוב שמצדיק כפיית בדיקה.
מי מבצע את הבדיקה הכפויה?
הפסיכיאטר המחוזי קובע מי יבצע את הבדיקה הכפויה וממנה אותו .כמו כן ממנה הפסיכיאטר המחוזי
את מי שילווה את האדם לבדיקה (שאמור גם להחזיר אותו) ,ואם מדובר בבדיקה בתנאי אשפוז -
באיזה בית חולים תבוצע.
בהוראת הפסיכיאטר המחוזי ,יכול מי שמבצע את ההוראה (הבודק או המסיע את האדם לבדיקה)
להשתמש בכוח סביר ,לאחר שהזדהה וביקש את שיתוף הפעולה של הנבדק וסורב .בתוך כך הוא רשאי
לפרוץ לבית המטופל ,לקחת אותו בכוח וכן להסתייע בכוחות נוספים :משטרה ,מכבי אש וכדומה.
אשפוז פסיכיאטרי כפוי
אשפוז בכפייה של אדם המסרב לקבל טיפול נתון לסמכות הפסיכיאטר המחוזי ,וזאת אם הוא משוכנע
על בסיס בדיקה פסיכיאטרית שנערכה באדם (בין בכפייה ובין מרצון) בשלושה תנאים:
לאדם יש מחלת נפש.
13
המחלה פוגמת במידה ניכרת ביכולתו לשפוט ולהבין את המציאות (אדם שנמצא במצב פסיכוטי פעיל).
קיימת מסוכנות :יש להוכיח מסוכנות על בסיס עובדות ולא על בסיס השערות בלבד .לדוגמה,
מקרים שאירעו בהווה ובעבר הקרוב ,הנסיבות האישיות ,דברים שנאמרו על-ידו וכדומה ,אשר
מעלים חשש רציני לאחד מאלו:
סיכון פיזי -קיים חשש לסיכון פיזי לאדם עצמו או לאדם אחר.
סיכון חמור בפועל לרכוש או למצבו הנפשי של האחר.
סכנה לכך שהאדם לא יוכל לנהל את חייו ולדאוג לצרכיו.
לפני אשפוז כפוי על נותן ההוראה לשקול חלופות פוגעניות פחות ,כמו טיפול כפוי בקהילה.
בהוראת הפסיכיאטר המחוזי ,יכול מי שמבצע את ההוראה (הבודק או המסיע את האדם לבדיקה)
להשתמש ,בכוח סביר -לפרוץ לבית המטופל ,להסתייע במשטרה ובמכבי אש וכדומה .זאת לאחר
שהזדהה וביקש את שיתוף הפעולה של הנבדק וסורב .
שחרור מאשפוז כפוי – כאשר לא מוארך האשפוז באחת מן הדרכים המנויות בהמשך ,ישוחרר אדם.
הפסיכיאטר המחוזי יכול להורות ,על פי בקשת מנהל בית החולים ,כי עם השחרור יחויב האדם בטיפול
מרפאתי .אם האדם אינו ממלא אחר הוראה זו ,רשאי הפסיכיאטר המחוזי להורות שוב על אשפוזו בכפייה.
ערעור ובחינה מחודשת
ערר -כל אדם :המטופל ,בן משפחה ואחר ,יכול להגיש ערר לוועדה פסיכיאטרית על החלטת פסיכיאטר
מחוזי לתת הוראת אשפוז .אין מגבלת זמן להגשת הערר ,וניתן להגישו גם במהלך האשפוז.
אם מדובר באשפוז על רקע חשש לסכנה מידית ,ניתן למטופל זמן של 24שעות להגיש ערר ,ורק אז ניתן
יהיה לאשפוז אותו.
על הערר להיות מוגש בכתב .יש לציין את פרטי החולה והיכן הוא מאושפז .אם מדובר באדם שאינו
המטופל עצמו – יש לציין את קרבתו לחולה .את הערר יש להגיש למזכירות הוועדה הפסיכיאטרית.
הפסיכיאטר המחוזי רשאי להגיש תגובה לערר תוך יומיים מהיום שבו נמסר לו הערר .העורר יקבל עותק
מהתשובה ,אלא במקרים מיוחדים שבהם ראש הוועדה סבור ,על יסוד בקשה מפורשת של הפסיכיאטר
המחוזי בתשובתו ,שהתשובה עלולה לפגוע בבריאות המטופל.
הוועדה תקיים דיון בערר תוך חמישה ימים לכל היותר .מועד ומקום שמיעת הערר יימסרו לעורר .העורר
יכול לטעון נימוקים נוספים על אלו שנכתבו בכתב הערר.
כל צד רשאי להזמין לוועדה עדים ,כולל רופאים ועדים מומחים אחרים – באישור הוועדה .הוועדה רשאית
גם להורות ,כי רופא מטעם העורר יבדוק את המטופל.
החלטת הוועדה תינתן בכתב .את ההחלטה תודיע הוועדה לצדדים מיד עם תום הדיון ,ונימוקים כתובים
יימסרו תוך חמישה ימים.
על החלטת הוועדה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית משפט המחוזי תוך 45יום.
כאשר מדובר על הארכת האשפוז בשלושה חודשים ,יכול המטופל ,קרובו או האפוטרופוס בתום שלושה
חודשים מיום ההחלטה ,לפנות לוועדה בבקשה לדיון נוסף.
14
ים מ ר פ א
אש
פ וז ו ש י ר
ו
ת
תי
ים
לכמה זמן מותר לאשפז אדם בכפייה:
מצב שאינו
דחוף
מצב דחוף
הוראת אשפוז של פסיכיאטר
מחוזי עד 7ימים.
נכנסת לתוקף לאחר 24
שעות כדי לאפשר לאדם
לערער ,אם ירצה
הוראת אשפוז
של מנהל ביה"ח
למקסימום 48
שעות
הוראת אשפוז
כפוי דחוף של
פסיכיאטר
מחוזי למשך
7ימים
הארכה של פסיכיאטר מחוזי למשך 7ימים
נוספים (בסה"כ 14יום) לבקשת מנהל ביה"ח
בכפוף לתנאי הוראת אשפוז לעיל
הארכת האשפוז של ועדה פסיכיאטרית
לתקופה נוספת של עד 3חודשים ,בכפוף
לתנאי הוראת אשפוז לעיל
להאריך בכל פעם את תקופת האשפוז
לעד 6חודשים נוספים ,בכפוף לתנאי
הוראת אשפוז לעיל
15
אם קיימות
עילות
אשפוז כפוי
אשפוז קטין עד גיל 18
מתחת לגיל :15אחראי על קטין (הורה ,הורה מאמץ או אפוטרופוס) רשאי לבקש את אשפוזו של הקטין
בבית חולים ולהסכים בשמו לאשפוזו ולטיפול בו.
מעל גיל :15קטין לא יאושפז בניגוד לרצונו ,אלא אם כן בית המשפט לנוער מאשר את האשפוז.
במקרה זה קטין זכאי לייצוג חינם בידי הלשכה לסיוע משפטי .אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו,
למעט אשפוז יום ,יהיה לתקופה שלא תעלה על חודשיים.
תקופה זו ניתנת להארכה על ידי ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער.
טיפול מרפאתי בכפייה
במידת האפשר ,יש להעדיף כפיית טיפול מרפאתי על פני אשפוז כפוי .מצד אחד -נכפה על אדם
טיפול והשגחה ,ומצד שני -מגבילים אותו פחות מאשר באשפוז.
החלטה על טיפול מרפאתי כפוי נתונה בידי פסיכיאטר מחוזי (לא בידי ועדה פסיכיאטרית) –
כדי לתת הוראת טיפול מרפאתי כפוי יש להוכיח את אותן עילות כמו באשפוז כפוי:
לאדם יש מחלת נפש
המחלה פוגעת משמעותית ביכולתו לשפוט ולהבין את המציאות
נשקפת סכנה מהאדם או לאדם (סיכון פיזי מידי או סיכון פיזי לא מידי/יכולתו לדאוג לצרכיו
פגומה בצורה קשה ,גורם נזק חמור לרכוש או סבל נפשי לאדם אחר)
הפסיכיאטר המחוזי קובע באיזו מרפאה יקבל האדם טיפול ,את משך הזמן ,את מספר הפעמים בשבוע
ואת התנאים שבהם צריך לעמוד המטופל.
על הפסיכיאטר המחוזי ליידע את המטופל על מיקום הוראתו ועל מיקום המרפאה.
למשך כמה זמן ניתן לכפות על מטופל טיפול מרפאתי?
הפסיכיאטר המחוזי יכול להורות על טיפול כפוי מרפאתי לתקופה של עד חצי שנה ,במקום אשפוז,
ולהאריך את התקופה בכל פעם עד למשך חצי שנה ,לפי בקשה מנומקת של מנהל המרפאה שבה
מקבל האדם טיפול.
אם המטופל אינו מגיע לטיפול המרפאתי יכול מנהל המרפאה לערוך אצלו ביקור בית ולשכנע אותו
להגיע למרפאה .אם המטופל בכל זאת אינו מגיע למרפאה ,מנהל המרפאה ידווח לפסיכיאטר המחוזי,
שרשאי לשלוח אדם מוסמך לקחת את המטופל למרפאה ,לשנות את המרפאה ,לבטל את הוראת
הכפייה ,או להורות על בדיקה פסיכיאטרית כפויה או לתת הוראת אשפוז כפויה.
ערר -כל אדם :המטופל ,בן משפחה ואחר ,יכול להגיש ערר לוועדה פסיכיאטרית על החלטת פסיכיאטר
מחוזי לכפות טיפול מרפאתי .אין מגבלת זמן להגשת הערר .אין שיהוי של 24שעות לשם יישום הוראת
טיפול מרפאתי כפוי.
על הערר להיות מוגש בכתב .את הערר יש להגיש למזכירות הוועדה הפסיכיאטרית.
הפסיכיאטר המחוזי רשאי להגיש תגובתו לערר תוך יומיים מהיום שבו נמסר לו הערר .העורר יקבל
עותק מהתשובה .אלא במקרים מיוחדים שהתשובה עלולה לפגוע בבריאות המטופל.
הוועדה תקיים דיון בערר תוך 5ימים לכל היותר .ניתן להעלות נימוקים נוספים בע"פ.
כל צד רשאי להזמין לוועדה עדים ,כולל רופאים ועדים מומחים אחרים – באישור הוועדה .הוועדה רשאית
גם להורות כי רופא מטעם העורר יבדוק את המטופל.
החלטת הוועדה תינתן בכתב .את ההחלטה תודיע הוועדה לצדדים מיד עם תום הדיון ,ונימוקים כתובים
יימסרו תוך חמישה ימים .על החלטת הוועדה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45יום.
16
ים מ ר פ א
אש
פ וז ו ש י ר
ו
ת
תי
ים
הזכות לייצוג בידי עורך דין
בכל דיוני הוועדה הפסיכיאטרית ובדיוני ערעור על החלטת הוועדה בבית משפט מחוזי,
זכאי המטופל להיות מיוצג בידי עורך דין מטעמו.
כאשר מדובר בחולה שמאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי במסלול האזרחי -הוא זכאי לייצוג חינם
בידי הלשכה לסיוע משפטי .מנהל בית החולים חייב להודיע למטופל ולאפוטרופוס (אם יש) על הזכות
לייצוג .אין ייצוג בידי הלשכה לסיוע משפטי לגבי טיפול מרפאתי כפוי או לגבי הפרת זכויות אחרות של
מטופל בתקופת אשפוזו.
בערעור לבית משפט מחוזי (שלא במסגרת דיוני הוועדה) יכולה הלשכה לסיוע משפטי לא לתת ייצוג
אם לדעתה אין סיכוי משפטי לערעור.
זכויות במהלך האשפוז
החוק מונה זכויות שיש למטופל במהלך האשפוז.
הזכות לקבל טיפול
למאושפז בבית החולים הזכות לקבל טיפול ההולם את מצבו הרפואי והגופני ,בהתאם לתנאים ולטיפול
המוצעים במערכת הבריאות הציבורית.
הזכות לקיים קשר עם החוץ
הזכות לקבל ולשלוח מכתבים סגורים ופרטיים ,הזכות לקבל אורחים והזכות לקשר עם אנשים מחוץ
לבית החולים .מנהל בית החולים יכול להגביל זכות זו ,אם לדעתו היא תפגע בטובת המטופל מבחינה
רפואית .לא ניתן להגביל זכויות אלו מטעמי משמעת ,למשל .אך בכל מקרה אין להגביל את זכות
המטופל לשלוח מכתבים סגורים לעורך דינו ,לאפוטרופסו ,לפסיכיאטר המחוזי ,לוועדה הפסיכיאטרית
המחוזית וליועץ המשפטי לממשלה ,או לקיים קשר אחר אתם.
כאשר מדובר במטופל הנמצא בהשגחה מיוחדת או קשור ,בהתאם לנהלים ,התרת ביקור אצלו תיעשה
רק באישור רופא ובפיקוח של אחות.
הזכות לחפצים אישיים וללבוש של בגדים אישיים
למאושפז זכות להחזיק חפצים אישיים וללבוש את בגדיו האישיים .גם זכות זו יכול מנהל בית החולים
להגביל ,אך מטעמים רפואיים בלבד.
מדובר בכמות חפצים אישיים ובגדים שהיא "סבירה" .על בית החולים להעניק לאדם תנאים סבירים
להחזיק את חפציו האישיים.
בית החולים אינו אחראי לחפצים אישיים שבחזקת המטופל .ניתן להפקיד חפצים אישיים כולל כספים.
חל איסור על בית החולים להשתמש בכספים שהופקדו כדי לכסות עלות אשפוז ,במקרה שאין כיסוי
לאשפוז.
17
הזכות להיות שותף בתכנית הטיפול
החוק קובע ,כי חולה המאושפז מרצונו לא יקבל טיפול רפואי ,למעט טיפול חירום ,אלא בהסכמתו; על
חולה באשפוז בכפייה ניתן לכפות חלק גדול מהטיפולים ,והוא לא חייב להסכים ,אך יש לעשות מאמץ
לשתף אותו בתכנית הטיפול.
זכות המטופל לקבל מידע על עצמו
למטופל זכות לקבל מידע רפואי הנוגע אליו .אך אם קיים חשש לפגיעה חמורה בבריאותו הנפשית
ו/או הגופנית ,וכן חשש לפגיעה בזולת ,ניתן להגביל את המידע.
החלטת הרופא שלא לתת מידע ,כפופה לביקורת של ועדת אתיקה בבית החולים ,ועליה לשמוע גם
את המטופל.
זכות המטופל לשמירת סודיות בנוגע למידע על אודותיו
קיימת חובת סודיות על כל עובד בית החולים שהגיע אליו מידע על אודות חולה במסגרת עבודתו .עם
זאת ,ניתן לתת מידע לקרוב של המטופל ולאפוטרופוס שלו ,לפי שיקול דעת הרופא.
חובה על בית החולים לעדכן את רופא המשפחה בקהילה על מצבו של מטופל משוחרר ,במיוחד
במקרים של נטייה אובדנית ,גם ללא הסכמת המטופל .חובה עליו גם לגלות מידע לבית המשפט
ולצורך חקירה במשטרה.
הזכות להמשיך ולנהל את הרכוש
אדם הנמצא באשפוז זכאי להמשיך ולנהל את רכושו ,אלא אם מנהל בית החולים קבע כי יש להגביל
את היכולת שלו לנהל נכסים מתוך בית החולים .על החלטה כזו ניתן לערער בפני ועדה פסיכיאטרית.
חופשות
מנהל בית החולים הוא שמחליט אם מטופל יצא לחופשה -גם באשפוז בהסכמה וגם באשפוז בכפייה.
הדבר תלוי במצב הרפואי.
לצוות בית החולים סמכות לקבוע כי מטופל יצא לחופשה בליווי.
בית החולים יוודא עם הגורם המארח שהוא יכול לקבל את המטופל ,יתדרך אותו לגבי מתן תרופות
ויבטיח את נוהלי הבאת המטופל לשם והחזרתו.
על הצוות להבטיח ,כי האדם יצא עם ביגוד מספק ועם אישורים נדרשים .אם האדם יוצא ללא ליווי
בפעם הראשונה ,עליו לדווח לבית החולים עם הגעתו למקום .עם החזרה לבית החולים יש להתרשם
ממצבו.
אם חולה אינו שב מחופשה ,יודיע מנהל בית החולים לפסיכיאטר המחוזי וזה רשאי להורות להחזירו
בכפייה.
18
ים מ ר פ א
אש
פ וז ו ש י ר
ו
ת
תי
ים
מעבר מבית חולים/ממחלקה
העברת חולה המאושפז לבית חולים אחר
אסור להעביר חולה מבית חולים אחד לאחר במהלך האשפוז ,אלא אם הוא מסכים וכן מסכימים לכך
מנהלי בית החולים.
כאשר חולה מבקש לעבור לבית חולים אחר ,הוא צריך להגיש בקשה בכתב (הוא עצמו ,קרוב שלו או
האפוטרופוס שלו) עם העתק למנהלי בית החולים הנוכחי ולזה שאליו הוא מבקש לעבור.
המטופל זכאי לתשובה תוך 14יום.
כאשר מנהל בית החולים מבקש להעביר חולה לבית חולים אחר – אם המנהל חושב שאין טעם או
אפשרות להמשיך ולאשפז את המטופל בבית החולים שלו ,עליו לנסות לשכנע את המטופל לעבור
לבית חולים אחר .אם המטופל אינו מסכים ,ניתן לכפות עליו לעבור על פי החלטת פסיכיאטר מחוזי .על
ההחלטה ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית.
העברת חולה ממחלקה למחלקה באותו בית החולים
אם מצבו של חולה משתפר או מחמיר ,יכול מנהל מחלקה להמליץ על העברתו למחלקה אחרת.
ההעברה תובא לידיעת המטופל ובני המשפחה והאפוטרופוס אולם לא נדרשת הסכמתו לכך.
העברה למחלקה סגורה -מטופל המאושפז בהסכמתו ,צריך להסכים לעבור למחלקה סגורה .ללא
הסכמתו – לא ניתן להעבירו למחלקה סגורה ,אלא אם קיימת החמרה פתאומית במצבו הנפשי.
במקרה כזה ,רשאי הרופא להעבירו זמנית למחלקה סגורה למשך 24שעות ,גם בניגוד לרצונו .אם יש
צורך להשאירו למשך זמן ארוך יותר ,יש לפעול לפי הנוהל הרגיל ,המחייב הסכמה או אשפוז כפוי.
העברה ממחלקה פעילה למחלקה ממושכת – אם טיפולים שונים שניתנו למטופל במחלקה הפעילה לא
הצליחו ,ניתן להעביר את המטופל למחלקה למחלה ממושכת .אם מדובר במחלקה סגורה ממושכת,
יש לפעול לפי נהלי העברה למחלקה סגורה.
מעבר מבית חולים אחד לשני – לפני אשפוז
כיום אין למטופל אפשרות לבחור מקום אשפוז וטיפול ,והוא "משויך" לבית חולים לצורך אשפוזו ,בהתאם
למקום מגוריו.
במקרה של חוויה טראומטית באשפוז קודם בבית-החולים שאליו אדם משויך ,קיימת אפשרות לפנות
לפסיכיאטר המחוזי ולבקש העברה חריגה לבית חולים אחר ולהפעיל גמישות.
אמצעי כפייה
הכלל הוא כי לא ניתן לכפות טיפול על חולה ,ועל כן לא ניתן להשתמש באמצעי כפייה .חולה המאושפז
בכפייה ,ייכפה עליו טיפול רפואי אך אם מדובר בטיפולים או בכלים המפורטים מטה (טיפולים מיוחדים),
על צוות בית החולים לעמוד בדרישות מיוחדות.
19
הסתכלות מיוחדת/השגחה מיוחדת
רופא יכול להורות בכתב על ביצוע הסתכלות מיוחדת/השגחה מיוחדת ,גם לגבי מטופל המאושפז
בהסכמתו ,אם החולה נמצא ב:
מצב גופני קשה או משתנה.
מקבל טיפול שעלול להביא לשינוי פתאומי במצבו.
מצב אי-שקט -עלול לעזוב את ביה"ח ללא אישור.
ביקש זאת אישית.
חדרי בידוד
מותר לעשות שימוש בחדרי בידוד רק במידה הדרושה לצורך מתן טיפול רפואי ,או כדי למנוע סכנה
למטופל או לאדם אחר.
הוראה תינתן על ידי רופא בכתב לזמן מוגבל .במקרה חירום יכולה אחות לתת הוראה במקומו.
ניתן לבודד חולה רק בחדר מיוחד עם הסדרי בטיחות מתאימים ,הכוללים בין היתר :קרבה לתחנת
אחיות המאפשרת קשר עין ,אינטרקום ,שירותים קרובים ,גלאי אש ,אפשרות נעילה רק מבחוץ.
יילקחו מהחולה חפצים מסוכנים על ידי אחות ממונה ,וביקורים ייערכו רק באישור רופא ובפיקוח של
אחות ממונה.
לפי חוות דעת אחות ואישור רופא ,ניתן לקצר את השהות בחדר בידוד.
קשירות
מותר לקשור רק אדם המאושפז בכפייה ,במחלקה סגורה בלבד.
מותר לקשור מטופל רק במידה הדרושה לצורך מתן טיפול רפואי ,או כדי למנוע סכנה לעצמו או לזולתו.
הוראה תינתן על ידי רופא בכתב לזמן מוגבל .במקרה חירום יכולה אחות לתת הוראה במקומו.
קשירה תתבצע בחדר המיועד לקשירות בלבד ,ובו אמצעים למניעת אש ,אוורור וריהוט הכרחי בלבד.
ניתן לקשור אדם למשך 4שעות ברצף ביום .לאחר 4שעות ייבדק החולה על ידי רופא -אז ניתן להאריך
את הקשירה למשך 4שעות בכל פעם.
יש לערוך רישום למעקב.
נזעי חשמל
טיפול בנזעי חשמל הוא טיפול מיוחד .גם אם מדובר באדם המאושפז בכפייה ,אין מסלול הכפייה
מאפשר כפייה אוטומטית של טיפול זה.
טיפול בנזעי חשמל מחייב תמיד החלטה של שלושה רופאים ,אחד מהם מנהל או מ"מ המנהל .עליהם
לבדוק שאין סיבה רפואית שלא לתת את הטיפול.
כאשר מדובר בחולה המאושפז מרצונו יש צורך בהסכמתו .במקרה שהוא פסול דין – נדרשת הסכמת
האפוטרופוס.
מידע נוסף בנושא אשפוז ,ניתן למצוא באתר האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ,ב'חוקים ונהלים'
-חוק טיפול בחולי נפש ,נוהלי אשפוז ופסיכיאטריה משפטית.
20
יו ר
הזכות
ל
ד
פרק שלישי -הזכות לדיור
המידע בפרק זה מתייחס לזכאויות הניתנות לאנשים עם מוגבלות נפשית בתחום הדיור :סיוע בשכר
דירה ,הנחות בארנונה ובמסים ,הנחה ברכישת דירה ,הצטיידות והשגת קורת גג.
הסיוע ניתן בעיקר לאנשים המוכרים כחסרי דירה ועל פי הכללים של משרד הבינוי והשיכון ,כפי שיפורט
להלן.
המידע הניתן בפרק זה הוא כללי ויש לבדוק את הזכאות האישית בכל מקרה לגופו.
על נושאים אחרים הנוגעים למסגרות דיור ייעודיות לאנשים עם מוגבלות נפשית כגון הוסטלים ודיור מוגן,
ניתן לקרוא בפרק בנושא שירותי שיקום (עמ' .)34
.1הגדרות
דירה ציבורית :דירה שהיא בבעלות ,בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי (כגון עמידר,
עמיגור וכו') והמשמשת להשכרה ציבורית או שהחברה לדיור ציבורי ייעדה אותה להשכרה ציבורית,
לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה בה משותפת לכמה חברות לדיור ציבורי.
חברות מאכלסות לדיור ציבורי :חברה המנהלת את השכירות בשיכון הציבורי בעבור משרד הבינוי
והשיכון ולפי הנחיותיו .החברות המאכלסות כיום הן :חברת עמידר ,חברת עמיגור ,חברת פרזות -חברה
ממשלתית עירונית ,חברת חלמיש ,חברת שקמונה ,חברת חל"ד.
משפחה :זוג נשוי לפי קביעת משרד הפנים.
ילד :בן או בת של אחד המבקשים הראשיים שהנו רווק שטרם מלאו לו 21שנים ,והסמוך אל שולחן
מבקש הסיוע הראשי.
.2זכאות אנשים עם מוגבלות נפשית לסיוע בשכר דירה ,הלוואות והנחות ברכישת
דירה ,ממשרד הבינוי והשיכון
אדם עם מוגבלות בשיעור של 75%ומעלה ,או אדם עם מוגבלות בניידות 75%ומעלה ,או בעל אי כושר
השתכרות בשיעור של 75%ומעלה המוכר כ'חסר דירה' ,זכאי לקבל סיוע לצרכי דיור ממשרד הבינוי
והשיכון.
'חסר דירה' הנו:
יחיד או משפחה (כל אחד מבני המשפחה) שאין ולא היו להם ,לאחר ,1.6.71זכויות כלשהן בדירה או
בחלק מדירה (בעלות ,חכירה ,דמי מפתח וכיו"ב) ושלא קיבלו סיוע ממשלתי לדיור בהלוואה/מענק/
בפיצוי פינויים מהמדינה ,למעט מענק השתתפות בשכר דירה ולמעט סיוע לשיפור תנאי הדיור למי
שמוגבל בניידות.
21
על מנת לקבל תעודת זכאות לחסר דירה יש להצטייד במסמכים הבאים:
א .תעודת זהות של המבקש.
ב .אישורים נדרשים מאדם עם מוגבלות נפשית:
אדם עם מוגבלות בשיעור 75%ומעלה ,או אדם עם מוגבלות בניידות בשיעור 75%ומעלה ,או
בעל אי כושר השתכרות בשיעור 75%ומעלה :אישור מביטוח לאומי ,או ממשרד הבריאות או
ממשרד הביטחון ,המעיד על שיעור הנכות ועל היות הנכות צמיתה /יציבה ,דרגת אי-כושר,
גובה הקצבה ותאריך תחילת התשלום.
זוגות נשואים :יצרפו תעודת נישואין או אישור נישואין.
גרוש/ה :יצרף תעודת גירושין ,צילום הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין.
הורים לילד/ים :יצרפו תעודת זהות ובה פרטי הילדים הסמוכים על שולחנם .אם במניין
הילדים ילד/ה הנו/ה בן 18ומעלה ,יצרפו ההורים צילום תעודת הזהות של הילד.
מבקשת בהיריון בחודש החמישי ואילך :תמציא אישור עדכני של רופא.
אחים/אחיות :צילום של תעודת האב או האם ובו רשומים כל אחיו ואחיותיו של המבקש.
שגרים בארץ ,כולל המבקש עצמו ,או צילום דף מתעודת הזהות האישית של כל אח/אחות.
אישור על שירות בצה"ל או על שירות לאומי ,אם ישנו.
.2א .סיוע בשכר דירה (שאינה מהדיור הציבורי)
זכאים לסיוע בשכר דירה המתקיימים מקצבת אי-כושר השתכרות של 75%ומעלה של המוסד
לביטוח הלאומי בשיעור צמיתה/זמנית ,יכולים לממש סיוע בכל הישובים בארץ.
א .זכאות
אנשים עם מוגבלות נפשית המתקיימים מקצבת אי כושר השתכרות בשיעור 75%או יותר
מהמוסד לביטוח לאומי ,זכאים לסיוע בשכר דירה.
(קיימות גם קבוצות אחרות שזכאיות להשתתפות בתשלום שכר דירה כמו :קשישים ,מקבלי
הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי ,משפחות שאינן מתקיימות מקצבת קיום
והכנסתם נמוכה ועוד).
בפרק זה נתמקד בתנאים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות בלבד.
ב .תהליך הגשת הבקשה והמסמכים הנדרשים:
מבקשי הסיוע בשכר דירה יפנו לאחד מהסניפים של החברות שמספקות שירותי סיוע
בשכר דירה למשרד השיכון (עמידר ,מתן-חן ומ.ג.ע.ר ).ויגישו בקשה לסיוע בשכר הדירה.
לבירור סניף החברה הקרוב לביתך נא לפנות אל:
חברת עמידר *6266 :או חברת מתן חן 1-599563007 :או חברת מ.ג.ע.ר1599-500-301 :.
המסמכים הדרושים לבקשה:
.1תעודת זהות של המבקש.
.2תעודת זכאות תקפה לחסרי דירה או מסמכים הנדרשים להרשמה כחסרי דירה על פי
הפירוט שלעיל:
ג .גובה הסיוע:
גובה הסיוע לאנשים בעלי מוגבלות -המתקיימים מקצבת אי כושר השתכרות בשיעור 75%
או יותר מהמוסד לביטוח הלאומי -נקבע לפי המאפיינים הבאים:
.1האזור הגיאוגראפי של הדירה בגינה מבוקש הסיוע.
.2מצב משפחתי :יחיד ,זוג בלי ילדים ,זוג עם ילדים ומספרם.
.3סוג הקצבה (צמיתה/זמנית).
הסיוע מותנה בשכירות דירה או חלק מדירה או חדר בבית מלון (בכפוף לתצהיר).
22
יו ר
הזכות
ל
ד
סכום הסיוע לזכאים לא יעלה על 95%משכר הדירה שנקבע בחוזה השכירות
והמשולם ע"י הזכאי .כשיש מספר שותפים השוכרים דירה במשותף ולא מצוין חלקו
של כל זכאי בדמי השכירות ,יחושבו דמי השכירות של הזכאי כחלקו היחסי במספר השוכרים.
ד .מגבלות במתן הסיוע
הסיוע מותנה במגורי המסתייע דרך קבע (רוב ימות השבוע והשנה) בדירה הנשכרת.
לא יינתן סיוע למסתייעים בשכר דירה במקביל ממשרד הביטחון או לעולים המקבלים
סיוע בשכר דירה.
לא יינתן סיוע למתגורר בדירה בבעלות בן/בת זוג לשעבר או בבעלות ידוע בציבור או
בדירה בבעלות קרוב משפחה מקרבה :אב/אם ,בן/בת ,חתן/כלה .עם זאת ,במקרים
שבהם יש לקרובי המשפחה של אנשים עם מוגבלות המתגוררים עמם הוצאות דיור
נוספות בגין נכותם ו/או בגין הצרכים המיוחדים הקשורים לנכותם ,יוכל האדם ו/או
הקרובים ,לקבל סיוע בשכר דירה ,על פי שיקול הדעת של הוועדות המוסמכות.
לא יינתן סיוע למתגורר בשכירות מוגנת (בדמי מפתח – דירה שחל עליה חוק הגנת הדייר).
.2ב .סיוע בשכר דירה לאנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות דיור של משרד הבריאות
או הרווחה
משרד הבינוי והשיכון נותן סיוע בשכר דירה לאנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות דיור
וזאת באמצעות עמותות ואגודות שקיבלו אישור ממשרד העבודה והרווחה או ממשרד
הבריאות.
א .הזכאים :אדם עם מוגבלות מעל גיל ,18חסר דירה והמתקיים מקצבת אי כושר השתכרות
של 75%או יותר ,שאינו מקבל סיוע אחר בדיור.
ב .אופן הגשת הבקשה:
המבקש יגיש "בקשה לסיוע בדיור" באחד מסניפי הבנקים למשכנתאות לשם הנפקת
תעודת זכאות ויצרף את המסמכים המפורטים בתחילת הפרק.
ג .גובה הסיוע:
סכום הסיוע לא יהיה גבוה מ 95% -מחלקו של הזכאי בתשלום שכר הדירה.
הסיוע יועבר למבקש באמצעות העמותה/האגודה אשר תשכור את הדירה ותשכיר אותה
למבקש בשכירות משנה.
.2ג.
שכירות מסובסדת בדיור הציבורי
דיור ציבורי מיועד לאוכלוסיה בעלת קשיים כלכליים ,העומדת בתנאי הזכאות שקבע משרד
הבינוי והשיכון להלן .מדובר בדירות המושכרות בעלות נמוכה מאוד ,כששכר הדירה נקבע על
פי ההכנסות של השוכרים .תנאי בסיסי לזכאות הוא שהמבקש אינו מחזיק בבעלות על דירה
או חלק ממנה .הדיור הציבורי מנוהל בידי מספר חברות מאכלסות (כגון עמידר ,עמיגור וכו').
23
א .הזכאים:
אדם עם מוגבלות ,שלא החזיק בדירה בשיכון הציבורי במשך 12חודשים שקדמו ליום
הגשת הבקשה ,העונה על אחד או יותר מהתנאים הבאים:
.1אדם עם מוגבלות שמתנייד באמצעות כיסא גלגלים ,או משפחה שאחד מבני הזוג מתנייד
באמצעות כיסא גלגלים ובתנאי שסך הכנסותיהם אינו עולה על השכר הממוצע במשק.
.2זוג נשוי עם שני ילדים ומעלה ,שאחד מבני הזוג הנואדם עם מוגבלות הזכאי לקצבת אי
כושר השתכרות יציבה בשיעור של 75%מהמוסד לביטוח לאומי כמשפחה ,וסך כל
הכנסות המשפחה אינו עולה על ההכנסה המזכה לדירה בשכירות בשיכון הציבורי.
.3זוג נשוי שאחד מבני הזוג הנואדם עם מוגבלות וזכאי לקצבת אי כושר השתכרות יציבה
בשיעור של 75%ומעלה מהמוסד לביטוח לאומי כמשפחה ,וסך כל הכנסות המשפחה
אינו עולה על ההכנסה המזכה לדירה בשכירות בשיכון הציבורי ,ולהם ילד אחד לפחות
שמקבל גמלת נכות בשיעור של 100%מהמוסד לביטוח לאומי.
.4זוג נשוי מעל חמש שנים ללא ילדים ,שכל אחד מבני הזוג הוא אדם עם מוגבלות וזכאי
לקצבת אי כושר השתכרות יציבה בשיעור של .75%
.5זוג נשוי שכל אחד מבני הזוג הוא אדם עם מוגבלות וזכאי לקצבת אי כושר השתכרות
יציבה בשיעור של 75%ולהם ילד אחד לפחות.
ב .הליך קבלת הזכאות:
חסרי דירה שבבעלותם תעודת זכאות תקפה ,יפנו לאחת מהחברות המספקות שירותי
סיוע בשכר דירה למשרד השיכון (עמידר ,מתן-חן ומ.ג.ע.ר ).וימסרו את המסמכים הבאים:
.1מכתב הסבר מפורט ומנומק לבקשה.
.2תעודת זכאות בתוקף.
.3אישורי הכנסה של שלושת החודשים האחרונים.
.4אדם עם מוגבלות המתנייד באמצעות כיסא גלגלים יצרף אישור על מוגבלותו מטעם
משרד הבריאות או משרד הביטחון.
.5במקרה של בעיה רפואית אחרת יש לצרף אישורים רפואיים מתאימים.
.6כל מסמך אחר שתומך בבקשה.
.2ד .סיוע בשכר דירה לדרי רחוב
א .הזכאים :יחיד שאין לו בהווה זכויות בדירה או דירה בשיכון הציבורי ,שהוא "דר רחוב" -אדם
המתגורר ברחוב ,בבתים נטושים ,בגנים ,בשטחים ציבוריים ובאתרי בנייה לפחות חודש,
אשר אין לו הכנסה מתעסוקה באופן זמני ו/או קבוע (לא כולל קצבת נכות) ,ואינו מחזיק
בתעודת זכאות המזכה בהשתתפות בשכר דירה.
הגורמים המוסמכים להגדיר דרי רחוב :מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית,
או מנהל היחידה ל"דרי רחוב" בערים שבהן יש יחידה מסוג זה.
ב .אופן הגשת הבקשה:
המבקש יגיש "בקשה לסיוע בדיור" בבנק למשכנתאות ,או לאחת החברות המספקות
שירותי סיוע בשכר דירה למשרד השיכון (עמידר ,מתן-חן ומ.ג.ע.ר ).בצירוף של לפחות אחד
מהמסמכים הבאים :תעודת זהות של המבקש ,או תמצית רישום משרד הפנים ,או תעודת
עולה ,או אישור המשרד לקליטת עלייה המעיד על זהותו ,או אישור המוסד לביטוח לאומי.
ג .גובה הסיוע :ההשתתפות בשכר דירה הנה בשיעור שלא עולה על 95%משכר הדירה
המשולם ע"י הזכאי ,וזאת לפי החלק היחסי משכר הדירה.
ד .משך הזכאות :עד 24חודשים.
24
יו ר
הזכות
ל
ד
.2ה .הלוואה לרכישת דירה
אנשים עם מוגבלות נפשית ועם מוגבלויות אחרות זכאים לקבלת הלוואה לרכישת
דירה על פי הקריטריונים שקבע משרד הבינוי והשיכון.
א .הזכאים:
אדם עם מוגבלות מעל גיל ,21חסר דירה ,והעונה על אחד מאלה:
.1עיוור בעל תעודת עיוור מטעם משרד העבודה והרווחה.
.2בעל/ת אישור מהמוסד לביטוח לאומי ,ממשרד הבריאות או ממשרד הביטחון המעיד
על נכות צמיתה /יציבה בשיעור של 75%או יותר ,דרגת אי כושר יציבה של 75%או יותר
או מוגבלות בניידות בשיעור של 75%או יותר.
.3אדם עם מוגבלות המתנייד באמצעות כיסא גלגלים בעל אישור ממשרד הבריאות או
ממשרד הביטחון.
ב .הליך הגשת הבקשה:
ניתן להגיש בקשה להלוואה לרכישת דירה באמצעות אחד מסניפי הבנקים למשכנתאות
בצירוף התעודות והמסמכים הבאים:
.1תעודת זהות שכוללת נספח המפרט את מספר הילדים .יש לצרף העתקי תעודות זהות
של ילדים מעל גיל ,18אם ישנם.
.2אישור על היריון מחודש חמישי ומעלה ממוסד רפואי מוכר.
.3תעודת נישואין /גירושין או מסמך רשמי המעיד על המעמד האישי.
.4תעודת עולה (לעולים חדשים).
.5אישור על שירות בצה"ל או על שירות לאומי.
.6אישור המעיד על מוגבלות:
עיוור :תעודת עיוור לצמיתות מטעם משרד העבודה והרווחה.
אדם עם מוגבלות בשיעור 75%ומעלה או עם מוגבלות בניידות בשיעור 75%ומעלה:
אישור מהמוסד לביטוח לאומי או ממשרד הבריאות או ממשרד הביטחון על שיעור
הנכות ועל היות הנכות יציבה /צמיתה.
אדם עם מוגבלות המשתמש בכיסא גלגלים :אישור ממשרד הבריאות או ממשרד
הביטחון.
ג .ערעור
על דחיית הבקשה לקבלת הלוואה לרכישת דירה ניתן לערער בפני ועדת הערעורים של
משרד הבינוי והשיכון.
ד .גובה ההלוואה:
גובה ההלוואה ייקבע בהתאם לשיטת הניקוד ולפי המאפיינים הבאים:
אדם עם מוגבלות המתגורר עם משפחתו – שנות הנישואין ,מספר הילדים ,מספר
האחים והאחיות של בני הזוג (שהם אזרחי ותושבי הארץ) ,תקופת השירות בצה"ל או
השירות הלאומי של בני הזוג.
סכום ההלוואה למשפחות נע בין 96,000ש"ח ועד 160,000ש"ח.
25
יחיד עם מוגבלות – הגיל ,מספר האחים והאחיות (שהם אזרחי ותושבי הארץ) ,תקופת
השירות בצה"ל או השירות הלאומי.
סכום ההלוואה ליחידים בין 85,000ש"ח ל 140,000 -ש"ח.
תוספות :לרוכשי דירות באזורי עדיפות לאומית ו/או מי ששירתו בצה"ל או בשירות לאומי
יינתנו תוספות להלוואה.
.2ו .הנחה ברכישת דירה מהשיכון הציבורי
דיירים המתגוררים בשכירות בדיור הציבורי יכולים לרכוש את דירותיהם במחיר מוזל.
א .הזכאים:
ההנחה תינתן לחסר דירה הזכאי לדיור בשיכון הציבורי ,אשר יש לו לפחות חמש שנות ותק
בדיור הציבורי.
ב .קריטריונים לחישוב שיעור ההנחה:
ההנחה מחושבת על פי מספר הנפשות במשפחה ,על פי הוותק במגורים ובהתאם למיקום
הדירה במרכז או בפריפריה.
אנשים עם מוגבלות יהיו זכאים לתוספת של 25%מגובה ההנחה בגין שנות הוותק שצברו.
אנשים עם מוגבלות בשיעור של 100%נכות המתגוררים בדיור הציבורי יהיו זכאים להנחה
בשיעורים מוגדלים.
ג .גובה ההנחה:
תקרת מחיר דירה לאדם עם מוגבלות לצורך חישוב ההנחה הוא.₪ 881,250 :
לפרטים נוספים :עיינו במדריך לרכישת דירה מקבלן שמפורסם באתר משרד הבינוי
והשיכון ,תחת הכותרת "סיוע ברכישת דירה לזכאים -אוכלוסיות זכאיות לדיור ציבורי".
.11מקדמה מהביטוח הלאומי לסיוע בדיור:
המוסד לביטוח לאומי רשאי לתת מקדמה מוגדלת לנכה הזכאי לקצבת נכות לצורך שיקום כלכלי,
סיוע בדיור או ניידות ,וזאת אם פקיד השיקום המקצועי במוסד לביטוח לאומי אישר לגביו שהוא זקוק
למקדמה למטרות אלה .גובה המקדמה יהיה בשיעורים הבאים:
למי שנקבעה דרגת נכות פחותה מ - 50%-עד לסכום הקצבה המקסימלית ,כפול שלוש.
א.
למי שנקבעה דרגת נכות מ 50%-ומעלה -עד לסכום הקצבה המקסימלית ,כפול שש.
ב.
המקדמה תנוכה מהקצבה המשתלמת ,כך שסך כל סכום המקדמה ינוכה תוך ארבעים
ושמונה חדשים.
הסדרים מיוחדים
.12
פטור או הנחה מדמי הסכמה במנהל מקרקעי ישראל
א.
חוכרים המעבירים זכויות במגורים ,המקבלים קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי,
ודרגת נכותם הרפואית לצמיתות ביום העברת הזכויות הייתה בשיעור של 80%לפחות ,עשויים
להיות זכאים לפטור או להנחה בדמי הסכמה המשולמים למנהל מקרקעי ישראל.
את הבקשה לפטור או להנחה יש להפנות למנהל מקרקעי ישראל במקום המגורים.
לפרטים נוספים ראו באתר מנהל מקרקעי ישראל.)www.mmi.gov.il( .
הנחה במס רכישה
ב.
מקבלי קצבת נכות כללית בעלי דרגת אי כושר השתכרות העולה על 74%נכות לצמיתות,
זכאים להנחה במס רכישה .נכה הרוכש דירת מגורים לשם מגוריו ,ישלם מס רכישה בשיעור
של .0.5%הנחה זו יכולה להינתן לאותו אדם פעמיים לכל היותר.
פטור מאגרת רישום בטאבו :אנשים עם מוגבלות ובני זוגם פטורים מאגרת
ג.
26
יו ר
הזכות
ל
ד
ד.
רישום משכנתא ושירות ברשם המקרקעין וזאת במידה שהם עונים על
הגדרת נכה בתקנות המקרקעין (אגרות).
הנחה בארנונה
רשות/מועצה מקומית רשאית לתת הנחות בתשלומי הארנונה לאנשים עם מוגבלות .ההנחות
ניתנות לפי שיקול דעתה של הרשות ובתנאי שההנחה אינה עולה על .80%
יודגש ,כי הרשויות/המועצות המקומיות אינן מחויבות במתן ההנחות.
כמו כן ,הרשויות/מועצות רשאיות לקבוע תנאים ומבחני משנה לזכאות לפי הכללים שנקבעו
בתקנות ההנחה מארנונה.
הזכאים לקבל ההנחה בארנונה:
.1זכאים להנחה בשיעור שאינו עולה על :80%
בעלי זכאות לקצבת נכות מלאה ,אשר נקבעה להם דרגת אי כושר השתכרות בשיעור
75%ומעלה.
מקבלי קצבת זקנה לנכה.
.2זכאים להנחה בשיעור שאינו עולה על :40%
נכים אשר דרגת נכותם הרפואית על פי כל דין (לדוגמה :נכים שנכותם נקבעה לפי תקנות
מס הכנסה) היא בשיעור 90%ומעלה.
זכאות זו מותנית בכך שאין בבעלותם נכס נוסף.
"קהילה תומכת"
שירותים שנועדו לסייע לאנשים עם מוגבלות החיים בקהילה באופן עצמאי .השירות הניתן
לחברים בקהילה התומכת כוללים :אב קהילה ,הזמין במשך 24שעות; חיבור למערכת מצוקה
של מצבי חירום; שירותי רופא בלילה ,בסופי שבוע ובחגים; תיקונים קלים והתאמות בבית;
תיקונים קלים בעזרים מסייעים (כיסא גלגלים ,הליכון ,מכשור רפואי ביתי) וסיוע בהעברת
העזרים לסדנת תיקונים; סיוע בהבאת תרופות ובקניות; תיווך בשירותי הסעה לנכים ללא רכב
מיוחד; תיווך בקשר עם הרשויות (לצורך הבהרת זכאויות ומימושן); פעילות חברתית ,שקצתה
משולבת בפעילות הקהילתית הרגילה וקצתה מותאמת לצרכים הייחודיים של הנכים.
פרטים נוספים ,כולל פרטי התקשרות לקהילות תומכות ברחבי הארץ ,ניתן למצוא באתר של
ג'וינט ישראל ,בכתובתwww.jdc.org.il :
להיכנס ל'תכניות מרכזיות' => 'נכים' => 'קהילה תומכת'
הפעולות המפורטות מטה ,הנעשות בשם חסוי אשר מונה לו אפוטרופוס ,אינן יכולות להיעשות
ללא אישור בית משפט לענייני משפחה:
העברה ,שעבוד ,חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות ,בתעשייה ,במלאכה או
במסחר ,או של דירה;
השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה; פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על
פי חוק (רישום בטאבו ,רישום משכנתא ועוד).
27
פרק רביעי -תעסוקה
זכויות בתעסוקה -השוק הפתוח
רקע
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי ,כ 90%-ממקבלי קצבת נכות משתכרים פחות מ ₪ 1,800-ו9%-
נוספים משתכרים פחות מ .₪ 2,500-כמו כן ,מנתונים של משרד התמ"ת 65%מכלל האנשים עם
מוגבלות משתכרים שכר נמוך משכר המינימום לעומת 27%מכלל האוכלוסייה .כמו כן ,שיעור התעסוקה
בקרב אנשים עם מוגבלות ברמת תפקוד מועטה עומד על 13%בלבד .מנתונים אלה ומנתונים אחרים
ניתן ללמוד ,כי שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה מורכב ,ואינו פשוט כלל.
לנוכח קושי זה ,קובע החוק מספר הוראות אשר נועדו לעודד את שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק
העבודה הפתוח ולהקל עליהם .מרבית ההוראות שמובאות בפרק זה נמצאות בפרק ד' של חוק שוויון
זכויות לאנשים עם מוגבלות:
איסור הפליה
אסור למעסיק להפלות אדם עם מוגבלות בכל אחד מהצמתים הבאים :בקבלה לעבודה ,בתנאי
ההעסקה ,בקידום ,בהכשרה מקצועית ,בפיטורין ובהטבות הפרישה.
כך לדוגמה ,אפליה יכולה לבוא לידי ביטוי באי קבלה לעבודה ,בקביעת תנאי שכר או תנאי עבודה שונים,
בפיטורין עם היוודע דבר המוגבלות.
עם זאת ,במידה שהאדם אינו כשיר למשרה מחמת מוגבלותו ,מותר למעסיק לסרב לקבל אותו .על
ההחלטה אם אדם אינו כשיר לבצע משרה בשל מוגבלותו ,להיות מבוססת על ההשלכות התפקודיות
שיש למוגבלות ,ולא על עצם קיומה של מוגבלות.
כמו כן ,החוק קובע שמעסיק שמסרב לבצע התאמות בעבור אדם עם מוגבלות ,עובר על איסור אפליה.
את מי אסור להפלות
אסור להפלות אף אדם עם מוגבלות וכן מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות וכן מי שהוא בן משפחה של
אדם עם מוגבלות (בן זוג ,הורה או ילד וכן בתנאים מסוימים גם קרובי משפחה רחוקים יותר).
חובת ביצוע התאמות
מעסיק מחויב לבצע התאמות נדרשות בעבור אדם עם מוגבלות כל עוד לא מדובר בנטל כבד מדי
בעבור המעסיק ,כלומר כל עוד לא מדובר בהתאמות יקרות מדי או מורכבות מדי.
השאלה אם מדובר בנטל כבד מדי תוכרע ,בין היתר ,על פי הפרמטרים הבאים :גודל העסק ,היקף
הפעילות ,מספר העובדים ,עלות ההתאמה והשתתפות המדינה בהתאמות (יוסבר בהמשך).
דוגמאות להתאמות :הנגשה פיזית כגון בניית רמפה /הנגשה של הציוד כמו רכישת מסך מחשב או
מקלדת או מכשיר טלפון מותאמים /הגמשת שעות העבודה /נהלי עבודה מותאמים ,ועוד.
סיוע במימון התאמות
המעסיק יכול לקבל מהתמ"ת החזר על הוצאות שהיו לו על התאמות נדרשות לשם שילוב עובד עם
מוגבלות ..ככל שהמעסיק גדול יותר ,כך ההשתתפות העצמית שלו תגדל (ראה :תקנות השתתפות
המדינה במימון התאמות) .לפרטים יש להפנות את המעסיק למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק
העבודה בתמ"ת.
עובד יכול לקבל ממחלקת השיקום של הביטוח הלאומי החזר על הוצאות שהיו לו לשם רכישת מכשירי
עבודה המיועדים לשימושו האישי במקום העבודה .תנאי הסף הוא 50%נכות רפואית .לפרטים יש
לפנות לסניף הביטוח הלאומי.
28
ת
וק ה
עס
מוֹדעות
מעסיק לא יכול לפרסם מודעה עם הצעת עבודה אשר מפלה אנשים עם מוגבלות.
זכות תביעה
במקרה של הפליה ,החוק מעניק אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה תוך שנה מאירוע ההפליה (גם
באמצעות עמותה או ארגון עובדים ,או על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).
שימו לב -על פי רוב ,ההפליה תהיה סמויה מן העין .כך למשל:
מעסיק שלא רוצה להעסיק אדם עם מוגבלות נפשית יטען שמהות העבודה אינה מאפשרת
קבלה של אדם עם מוגבלות זו.
מעסיק שלא רוצה להמשיך להעסיק מורה כבדת שמיעה יפטר אותה באמתלה שהיא אינה מבצעת
היטב את עבודתה.
מעסיק שלא רוצה להשקיע כסף ברמפה ,יטען שההוצאות על הרמפה מטילות עליו נטל כבד מדי.
מעסיק שלא רוצה להעסיק אנשים עם מוגבלות ,יכתוב במודעת דרושים שהעבודה מיועדת
ליוצאי צבא בלבד.
תפקידו של בית הדין להכריע אם מדובר בהפליה או בסיבה אמתית ומוצדקת .בית הדין יכול לפסוק
פיצויים וכן לתת צו מניעה (מפיטורין) או צו עשה (לקבל לעבודה).
חניה במקום העבודה
לעובד עם מוגבלות תינתן עדיפות על ידי המעסיק במקומות חניה ,במידה שהמעסיק העמיד לרשות
שלושה מעובדיו מקומות חניה (ראה :תקנות עדיפות במקומות חניה במקום העבודה).
שאלות בראיון עבודה
אסור למעסיק לדרוש ממועמד לעבודה או מעובד לתת את נתוני הפרופיל הצבאי שלו.
בנוסף ,אם מעסיק שואל מועמד לעבודה או עובד שאלה על המוגבלות ,כשזו אינה רלוונטית למקום
העבודה ,אזי במקרה של תביעה על הפליה ,נטל ההוכחה יוטל על המעסיק ,ויהיה עליו להוכיח שהוא
לא הפלה את המועמד או את העובד.
לבסוף ,במידה שהשאלה אינה רלוונטית לתפקיד ,המרואיין יכול להתעקש כי מדובר בשאלה הפוגעת
בזכותו לפרטיות וכי היא אינה רלוונטית.
השפעה על קצבת הנכות
כאמור בפרק השני בסעיף ,)11( 2ב 2009-תוקן חוק הביטוח הלאומי (התיקון מוכר כ''חוק לרון'') ושינה
את האופן שבו היציאה לעבודה משפיעה על קצבת הנכות .כעת ,ההכנסה הכוללת של אדם עם
מוגבלות מעבודה ומקצבה תהיה תמיד גדולה מהכנסתו מקצבה בלבד' .חוק לרון' הנו חוק מורכב ,והוא
מתייחס להיבטים רבים הנוגעים ליציאה לעבודה ולזכויות בביטוח הלאומי .מידע נוסף על 'חוק לרון' ניתן
למצוא בפרק 'גמלאות וקביעת אחוזי נכות בביטוח הלאומי' בעמוד 4בחוברת זו ,כמו כן מומלץ לעיין
בדף המידע של הביטוח הלאומי בנושא ,או לקרוא באתר הביטוח הלאומי:
www.btl.gov.il/benefits/Disability/laron
29
זכויות בתעסוקה – מסלולי תעסוקה ייחודיים לאנשים עם מוגבלות נפשית
הכרת הגופים השונים
יש לא מעט גופים אשר עוסקים במתן שירותי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות:
משרד הבריאות – אחראי על מתן שירותים שונים לאנשים עם מוגבלות נפשית .השירותים ניתנים
לאנשים אשר נקבעו להם לפחות 40%נכות רפואית על רקע נפשי ,כחלק משירותי השיקום .למידע
נוסף ראה בפרק העוסק בחוק שיקום נכי נפש בקהילה ,עמ' .34
הביטוח הלאומי – מספק שירותי תעסוקה ייעודיים לנכי נפש באמצעות קרן מפעלי שיקום .בנוסף ,הוא
מספק שירותי הכשרה שמופיעים בהמשך הפרק בפירוט מסלול התעסוקה.
מפעילים/נותני שירות – גופים אשר נותנים שירותי תעסוקה שונים הן מטעם משרד הרווחה והן מטעם
משרד הבריאות .מדובר בגופים ציבוריים ,בגופים פרטיים ובעמותות אשר נותנים שירותי תעסוקה.
עקרונות בתעסוקה:
ישנם מספר עקרונות מנחים בכל הנוגע למציאת מסגרת תעסוקה ייחודית לאנשים עם מוגבלות.
.1מיצוי היכולות והכישורים האישיים.
.2הפניה למסגרת מתאימה הנורמטיבית ביותר.
.3מעבר בין המסגרות לרמה מתאימה גבוהה יותר של שילוב – בהתאמה להשתנויות בצרכים וביכולות
במהלך תהליך השיקום.
המסלולים:
יש שני מסלולי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות נפשית:
.1תעסוקה מוגנת – מסגרת תעסוקתית-שיקומית.
.2תעסוקה נתמכת – תעסוקה בשוק הפתוח.
.3תעסוקה מעברית -מסגרת המיועדת למתמודדים שאינם מתאימים לעבודה במפעל מוגן ,אך עדיין
אינם יכולים להשתלב בצורה מלאה במסגרת של תעסוקה נתמכת.
תעסוקה מוגנת
מסגרת תעסוקתית המיועדת לאנשים שאינם יכולים לעת עתה להשתלב בשוק העבודה החופשי.
דוגמאות לעבודות שנעשות במסגרות של תעסוקה מוגנת :מיון ,אריזה ,עבודות דפוס וכריכה ,נגרות,
ייצור ויצירת חפצי אמנות ועוד.
מהם התפקידים של מפעל מוגן?
ביצוע הערכה בדבר רמת התפקוד של האדם.
קביעת תכנית שיקום.
איתור עבודה בעבור האדם בתוך המסגרת ,אשר תואמת את כישוריו ואת יכולותיו.
הקניית מיומנויות והרגלי עבודה.
איתור אנשים אשר יכולים לעבוד בשוק הפתוח .עידוד ,סיוע והכנה של אותם אנשים לקראת המעבר.
שכר העבודה
בתעסוקה מוגנת לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד .עם זאת ,המפעל מחויב לשלם לעובדים גמול בעד
עבודתם (גב"ע) .אופן חישוב השכר משתנה ממפעל למפעל ,ואינו מעוגן בחוק .גובה הגמול מושפע על
פי רוב מגובה ההכנסות של המפעל ומקריטריונים שיקומיים ,כגון העמידה בכללי המסגרת ,התמודדות
עם אתגרים/לחצים ,לקיחת אחריות ,הגדלת התפוקה האישית של העובד ביחס לעצמו ,ועוד.
30
ת
וק ה
עס
תעסוקה נתמכת
שירות של תמיכה וליווי לאנשים עם מוגבלות אשר משולבים במקומות עבודה בשוק הפתוח.
במסגרת השירות ,זכאי המתמודד לקבל סיוע במציאת עבודה ,בהתאקלמות במקום העבודה החדש
ובהתמדתו בה .בעוד שבתעסוקה מוגנת אין יחסי עובד-מעביד והמעסיק הוא הגורם השיקומי ,הרי
שבתעסוקה נתמכת יש יחסי עובד-מעביד והמעסיק הוא גורם עסקי לכל דבר ,כשלצדו פועל גורם מלווה
ותומך .אדם יכול להשתלב במקומות עבודה רבים -כאיש מחשבים ,כמוכר בחנות ,כפקיד בבנק – ובכל
מקום אחר שבו בעל העסק מוכן לשלב אדם עם מוגבלות בצוות עובדיו.
מהי האחריות של הגורם התומך?
התאמת עובד השמה בעבור האדם.
קביעת תכנית שיקום.
יצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים ומציאת מקום עבודה.
ליווי האדם בהליך הקבלה לעבודה ולאחר מכן בשגרת העבודה.
קיום פגישות עם האדם באופן שוטף ובקביעות.
סוגי תעסוקה נתמכת:
צוות עבודה -קבוצה אשר עובדת יחד במקום עבודה בשוק החופשי ,תוך ליווי ותמיכה במשך שעות
העבודה.
מודל יחידני – השמה אינדיבידואלית במקום עבודה ,וליווי שיורד לתדירות מינימאלית של שני
ביקורים בחודש.
שימו לב – אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי מפעיל פרויקט 'נסה בדרך אחרת' ,על פי המודל של
תעסוקה נתמכת .לפרטים ניתן לפנות לביטוח לאומי.
שירותי תעסוקה נתמכת ניתנים גם על ידי משרד הבריאות לזכאי סל שיקום .לפרטים ,ראה פרק חוק
שיקום ,עמ' .34
יחסי עובד-מעביד ושכר העבודה
במסגרת של תעסוקה מוגנת אין חובה לשלם שכר מינימום ,כיוון שלא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
אולם כאשר אדם עובד במסגרת רגילה בשוק הפתוח ,בין אם במסגרת תעסוקה נתמכת ובין אם באופן
עצמאי ,הוא ייכנס לאחד משלושת המסלולים הבאים:
.1מסלול שכר מלא – אדם אשר מוגבלותו אינה משפיעה על יכולת העבודה שלו ,זכאי לקבל שכר
מלא .משמעות הדבר היא ,כי המעסיק מחויב לכל הפחות לשכר מינימום (כ ₪ 20-לשעה) .כמו
כן ,המעסיק מחויב לתת לעובד את מלוא התנאים הסוציאליים הניתנים על פי חוק לכל עובד.
.2מסלול שכר מינימום מותאם – אדם עם מוגבלות אשר יכולת העבודה שלו מופחתת ,יכול לפנות
למשרד התמ"ת בבקשה כי ייקבע לו שכר מינימום מותאם .בעקבות פנייה זו,
יערוך משרד התמ"ת אבחון במקום העבודה החדש ויקבע מהי יכולת העבודה של העובד.
על סמך האבחון ייקבע שכר המינימום בעבורו.
31
מספר עובדות חשובות על מסלול שכר מינימום מותאם:
רק העובד (ולא המעסיק) יכול לפנות לתמ"ת בבקשה לערוך אבחון לשם קביעת שכר מינימום
מותאם.
עובד במסלול שכר מינימום מותאם ,זכאי למלוא הזכויות הסוציאליות של עובד (פנסיה ,פיצויי
פיטורין ,החזרי נסיעות ,חופשות).
ניתן להשתכר יותר משכר המינימום המותאם שנקבע ,וזאת בהתאם לסיכום עם המעסיק.
קיימות שבע דרגות שכר מינימום מותאם לשעה₪ 6 /₪ 8 /₪ 10 /₪ 12 /₪ 14 /₪ 16 /₪ 20 :
(הסכומים מעוגלים) .השיבוץ לדרגות השכר נקבע בעקבות האבחון של יכולת העבודה.
.3מסלול המשתקם – אדם עם מוגבלות אשר יכולת העבודה שלו פחותה מ ,20%-מוגדר בחוק
כמשתקם .מסלול זה מאפשר למשתקם להשתלב במקום עבודה מבלי שיתקיימו יחסי עבודה
בינו לבין מקום העבודה .מטרת המסלול -לאפשר לאנשים עם מוגבלות קשה הנמצאים
בתעסוקה מוגנת ,לצאת מהמפעל ולהיות חלק מהקהילה הרחבה.
מספר עובדות חשובות על מסלול המשתקם:
משתקם אינו מוגן מפני פיטורין ,שכן הוא אינו נמצא ביחסי עובד-מעביד.
משתקם מקבל גמול מינימאלי של ₪ 2או ₪ 4לשעה ,בהתאם ליכולת העבודה שלו.
משתקם זכאי לזכויותיו של עובד בנושאים הבאים :ימי חופש ,ימי מחלה והחזר הוצאות
נסיעה.
כדי להיכנס למסלול משתקם ,על המשתקם או על האפוטרופוס שלו לפנות לתמ"ת בבקשה
לעריכת אבחון .מדובר בהליך אשר דומה להליך האבחון לקביעת שכר מינימום מותאם .במידה
שיכולתו של האדם מוערכת ביותר מ ,20%-הוא יעבור למסלול של שכר מינימום מותאם.
שימו לב -לאדם עם מוגבלות הזכות לבחור מבין כמה מפעילים הנותנים שירותי תעסוקה באזורו
את המפעיל המתאים ביותר בעבורו .לשם כך מומלץ לקיים פגישת היכרות ולערוך סיור התרשמות
במסגרות אשר קיימות אצל המפעילים השונים.
קישורים לגופים מרכזיים:
משרד התמ"ת -המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה -ביצוע התאמות בעבודה -
www.moital.gov.ilאו בטלפון03-5688312 :
משרד התמ"ת -המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה -מוקד המידע בנושא שכר מינימום
מותאם וחוק המשתקם.1-700-70-78-71 :
שיקום מקצועי באמצעות הביטוח הלאומי
הזכאות לשיקום מקצועי באמצעות הביטוח הלאומי קיימת לצד הזכאות לסיוע בתעסוקה דרך סל
שיקום :שימו לב -אלו הם שני הסדרים מקבילים.
מי זכאי לשיקום מקצועי?
אדם שרופא המוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות רפואית בשיעור של לפחות ,20%והוא עומד בתנאים
הבאים:
עקב הליקוי הוא אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
הוא זקוק להכשרה מקצועית כדי לחזור לעבודתו או כדי לעבוד בעבודה מתאימה אחרת.
32
ת
וק ה
עס
הוא מתאים לשיקום מקצועי ,מסוגל לשתף פעולה בתהליך של שיקום מקצועי
ולהשתלב כעובד רגיל בשוק העבודה הפתוח (להבדיל מעבודה מוגנת או נתמכת).
שיקום מקצועי יכול להינתן גם לבן או לבת הזוג של נכה שנקבע שאינו מתאים לשיקום מקצועי ,והוא
מתגורר באופן קבוע עם הנכה ,ומשולמת בעדו תוספת בקצבת הנכות של הנכה ,והוא לא הגיע לגיל
הפרישה ,ובתנאי שהוא עומד גם בכל התנאים האלה.
דרכי הפנייה ואיתור המשתקמים נעשה על פי רוב על ידי :פנייה עצמית ,גורמים בקהילה ,איתור יזום ע"י
מחלקות השיקום ,פקיד תביעות או מתנדבים.
בחירת מקצוע
פקיד השיקום של המוסד לביטוח לאומי ייפגש עם המבוטח המבקש להשתקם ויחליט ,לעתים בעזרת
אבחונים מקצועיים הנערכים במכונים פרטיים (על חשבון הביטוח הלאומי) ,מהו המקצוע המתאים לו.
לאחר האבחון יכול פקיד השיקום להציע מגוון אפשרויות ודרכים לקידום שיקומו של הפונה ,החל
מתכניות המסייעות להקנות הרגלי עבודה שיאפשרו לו השתלבות עתידית בשוק הפתוח ,דרך קורס
פסיכומטרי ,הכשרה מקצועית ,לימודי תעודה והשכלה גבוהה.
הביטוח הלאומי מסייע בהשמה בעבודה ומלווה את תהליך ההשתלבות בעבודה.
תשלומים
קבלת שירותי שיקום אינה מותנית בכך שהאדם מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי.
עם זאת ,במהלך תקופת השיקום ישנם תשלומים מיוחדים שיותאמו לאדם המבקש להשתקם על פי
הנסיבות ,כגון :דמי שיקום לאורך כל תקופת התכנית בתנאים מיוחדים ,תשלום נסיעות ואש"ל ,שיעורי
עזר ,הוצאות על ספרים ומכשירי לימוד .תשלומים אלה ניתנים בנוסף לדמי השיקום.
דמי שיקום
אם המשתקם נמצא לפחות 20שעות בשבוע במסגרת ההכשרה המקצועית או שבלשכת התעסוקה
סבורים שבשל הנסיבות אין באפשרותו לעבוד במקביל להכשרה המקצועית ,יקבל דמי שיקום.
מי שזכאי לקבל קצבת נכות חלקית – תושלם קצבתו עד סכום הקצבה לבעלי דרגת נכות של .100%
מי שכלל לא זכאי לקצבת נכות -יקבל את סכום הקצבה המגיע לבעלי דרגת נכות של .100%
33
פרק חמישי -שיקום
חוק שיקום נכי נפש בקהילה -שירותי שיקום באחריות משרד הבריאות
"מטרתו של חוק זה לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש ,כדי לאפשר להם להשיג
דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים ,תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו" (סעיף 1בחוק שיקום נכי נפש בקהילה)
חלק משינוי ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות נפשית בחוק מהווה חקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה,
התש"ס – .2000בהתאם לחוק ,אנשים עם מוגבלות נפשית (בין אם היו בעבר באשפוז ובין אם לא),
זכאים לקבלת שירותי שיקום בקהילה :סיוע ומתן 'כלים ' שיסייעו להם לחיות בקהילה באופן עצמאי ככל
הניתן ,ועזרה בתהליכים שיסייעו להם למצות את יכולותיהם ולפתח את תחומי העניין שלהם ,כך שיוכלו
לתפקד באופן עצמאי ככל הניתן ולפתח את חייהם.
מי זכאי לקבלת שירותי שיקום?
החוק קובע כי תושב ישראל מעל גיל 18שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 40%לפחות* ,זכאי
לתכנית שיקום אישית המתאימה לרצונותיו ולצרכיו ואשר נבנתה בעבורו ובשיתוף אתו בהתאם להיצע
הקיים.
* אחוזי נכות נקבעים בדרך כלל על-ידי המוסד לביטוח לאומי .גם פסיכיאטר שהוסמך לכך מטעם משרד
הבריאות יכול לקבוע אחוזי נכות ואז ניתן לפנות לוועדת שיקום (את רשימת הפסיכיאטרים המוסמכים
אפשר לקבל בלשכות הפסיכיאטרים המחוזיים).
תכנית השיקום נקבעת על ידי ועדה הנקראת 'ועדת שיקום אזורית' ,הפועלת מטעם משרד הבריאות,
והיא יכולה לכלול אחד או יותר מבין השירותים הנכללים בסל שירותי השיקום .תכנית השיקום היא אישית
ולא ניתן להשוות בין אדם לחברו.
סל שירותי השיקום בתחומים השונים
דיור
הפניה לאחת ממסגרות המגורים המוגנות בקהילה ,כמו הוסטל או דיור מוגן ,והשתתפות במימון
הפעילות השיקומית במסגרות אלו .המסגרות השונות נבדלות זו מזו בגודלן ,במידת הליווי שהן
מעניקות לדייריהן ובאוכלוסייה שלה הן מיועדות:
הוסטל :מסגרת של מגורים נורמטיביים בקהילה ,שבה מקבלים הדיירים הדרכה ותמיכה לפיתוח
מיומנויות חיי יומיום ובמידת הצורך ,לפיתוח מיומנויות אחרות הרלבנטיות לחיים עצמאיים בקהילה.
מסגרת זו מיועדת לאנשים הזקוקים לסיוע ,השגחה והדרכה של צוות מקצועי 24שעות ביממה.
ההבדלים בין סוגי ההוסטל השונים באים לביטוי במספר אנשי הצוות ובקהל היעד (ישנם לדוגמה
הוסטלים לצעירים והוסטלים לאנשים עם בעיות גופניות).
דיור מוגן :שירות שנועד ללוות אנשים המעוניינים ומסוגלים להתגורר בדירות עצמאיות בקהילה,
אך זקוקים לליווי ולהנחיה בפיתוח המיומנויות הדרושות לחיים עצמאיים יותר ,ולסייע להם .השירות
מיועד לאנשים המשתחררים מאשפוז פסיכיאטרי ,לאנשים המתגוררים בבית משפחה ,וכן
לאנשים הנמצאים בהוסטלים ויכולים להמשיך ולהתקדם .הליווי ניתן על ידי מדריכים ומתאמי
טיפול ,בתדירות הנקבעת בהתאם לצרכיו של כל אדם.
חונך או עובד סמך :שירות של ליווי וסיוע הניתן למי שגר בבית או עם המשפחה.
34
שי
קו ם
סיוע במימון שכר דירה :הסיוע ניתן על פי רוב באמצעות משרד השיכון
(ראה פרק ,3עמ' .)21במקרים חריגים ,שבהם אדם אינו זכאי לסיוע ממשרד השיכון ,ניתן
לקבל סיוע במימון שכר הדירה דרך משרד הבריאות באמצעות ועדת השיקום.
סיוע ברכישת ציוד ראשוני לדירה כגון מכשירי חשמל ,רהיטים :הסיוע ניתן באמצעות קרן שיקום.
תעסוקה
הפניה לשירותי אבחון והכשרה תעסוקתית והשתתפות במימונם .במסגרת זו אנשי מקצוע מסייעים
בבחירת סוג העבודה המתאים ביותר ועוזרים ללמוד את התחום.
עזרה בהשתלבות בשוק העבודה:
• כשכיר או כעצמאי (עמותת אנוש לדוגמה ,מסייעת לאלו המעוניינים להקים עסק עצמאי במסגרת
תכנית תמיכה מיוחדת).
• במסגרת תעסוקה נתמכת -עזרה במציאת מקום עבודה רגיל בשוק החופשי ,ליווי וסיוע
בהשתלבות במקום העבודה.
• במפעל מוגן – מסגרת תעסוקתית יצרנית ,שבה עובדים תמורת שכר מופחת ורוכשים מיומנויות
בסיסיות הדרושות לעולם התעסוקה.
הפניה למועדון תעסוקתי – הפעילות במועדון התעסוקתי מכינה את המועמד להשתלבות במקום
עבודה כמו מפעל מוגן או עבודה בשוק החופשי.
(עוד בנושא תעסוקה ראה פרק העוסק בנושא ,עמ' )29
הוצאות נסיעה :החזר הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית לאחת ממסגרות התעסוקה .ההחזר ניתן
באמצעות המעסיק.
השלמת השכלה
הפניה לשירותים הבאים והשתתפות במימונם:
אולפן ללימוד עברית.
השלמת השכלה יסודית או תיכונית.
לימודי מחשב.
חברה ופנאי
הפניה למועדונים חברתיים במסגרות רגילות או מיוחדות
סיוע לבני משפחה
ייעוץ ,הנחיה והדרכה לבני המשפחה.
הפניה לשהייה קצרה במסגרת מגורים מוגנת (כמו הוסטל) למשתקמים הגרים עם משפחותיהם,
ומימונה ('נופשון').
35
טיפולי שיניים
הפניה לטיפולי שיניים הכוללים:
הדרכה לטיפול מונע והיגיינת פה.
טיפול משמר :סתימות ,מבנים ,טיפול שורש.
עקירות וטיפול כירורגי.
טיפול משקם :שיקום נייד באמצעות שיניים תותבות ושיקום קבוע באמצעות כתרים.
טיפולי שיניים בהרדמה מלאה ,במקרים שבהם לא ניתן לבצע את הטיפול בהרדמה מקומית
מסיבות רפואיות או נפשיות.
שימו לב – טיפולי שיניים ניתנים למי שמקבל שירותי שיקום נוספים .הזכאות לטיפולי שיניים נקבעת על
ידי ועדת שיקום והיא ניתנת לכל היותר אחת לחמש שנים.
תיאום תכנית שיקום (תיאום טיפול) :כחלק מתכנית השיקום ממנים במקרים מסוימים מתאם העוזר
במימוש תכנית השיקום שקבעה הוועדה ומתאם בין גורמי הטיפול והשיקום השונים .מתאם תכנית
השיקום עוזר לדוגמה ,לבחור את המסגרות שבהן רוצים להשתלב.
מה צריך לעשות כדי לממש את הזכאות לשירותי שיקום?
אדם המעוניין לקבל שירותי שיקום (או אדם אחר שיבחר כדי לייצג אותו ,כמו בן משפחה) זכאי לפנות
לוועדת שיקום אזורית בבקשה שתכיר בזכאותו לתכנית שיקום ,ותקבע את תכנית השיקום המתאימה
לו.
לשם כך יש לפעול בדרך הבאה:
יש למלא את טופסי הפנייה לוועדת השיקום (בהמשך מפורט היכן ניתן למוצאם) ,עדיף עם איש
מקצוע שמכיר היטב את הפונה (רופא ,עובד סוציאלי ,פסיכולוג ,מרפא בעיסוק – גם מטפל פרטי).
בטפסים אלו ניתן להציג את תכנית השיקום הרצויה לפונה ולבקש את שירותי השיקום המתאימים
לו ביותר לדעתו ולדעת אנשי המקצוע.
אם אין לפונה מטפל אישי או איש מקצוע המכיר אותו היטב ,יש לפנות לוועדת השיקום האזורית
כדי שזו תדריך אותו כיצד לנהוג.
יש לשלוח את הטפסים לוועדת השיקום האזורית בצירוף כל המסמכים הדרושים ,בהתאם להנחיות
המופיעות בטפסים.
ועדת השיקום האזורית
בתוך זמן קצר תגיע הזמנה לפגישה עם חברי ועדת השיקום האזורית .אם ההזמנה לא מגיעה ,יש
לפנות למטפל האישי.
הפונה זכאי לבקש לצרף לפגישה בן משפחה או אדם קרוב אחר.
ועדת השיקום האזורית מורכבת משלושה אנשי מקצוע (מבין הבאים :פסיכיאטר ,פסיכולוג ,עובד
סוציאלי ,מרפא בעיסוק או עובד סיעוד)
הוועדה תדון בתכנית השיקום שאותה ביקש הפונה ותקבע את זכאותו לקבל שירותי שיקום .אם יימצא
זכאי ,היא תקבע אלו שירותים יקבל .ייתכן שהוועדה תבקש מהפונה מידע נוסף.
36
שי
קו ם
לאן פונים?
משרד הבריאות ממונה על ביצוע חוק שיקום נכי נפש בקהילה.
ישראל מחולקת לשישה מחוזות .בכל מחוז פועלת ועדת שיקום אזורית (אחת או יותר).
את טופסי הפנייה לוועדת השיקום האזורית ניתן למצוא במקומות הבאים:
• במרפאות לבריאות הנפש.
• באתר האינטרנט של משרד הבריאות ,בכתובתwww.old.health.gov.il/mental :
יש להיכנס ל'שיקום'.
• בלשכת הפסיכיאטר המחוזי.
• אנשים הנמצאים באשפוז פסיכיאטרי יכולים לבקש מצוות המחלקה שבה הם מאושפזים כי
יפנה אותם לוועדת שיקום.
בלשכת הפסיכיאטר המחוזי ניתן לברר מהן דרכי הפנייה לוועדת השיקום האזורית באזור מגוריו של
הפונה ,ולקבל רשימה של פסיכיאטרים המוסמכים לתת חוות דעת לצורך פנייה לוועדת השיקום.
הכתובות ומספרי הטלפון של לשכות הפסיכיאטרים המחוזיים ושל רכזי ועדות השיקום האזוריות
מופיעים באתר האינטרנט של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות (צריך להיכנס ל'שירותי
שיקום' ואחר כך ל'למי לפנות') ובסוף חוברת זו עמ' .54
מימוש תכנית השיקום
אם ועדת השיקום האזורית תקבע לפונה תכנית שיקום ,הוא יקבל רשימה של כל המסגרות באזור
מגוריו שבהן ניתנים שירותים מהסוג שאושר לו ,ואת דרכי הפנייה אליהן .לדוגמה :אם יפנו אותו למסגרת
של דיור מוגן ,הוא יקבל רשימה של כל מסגרות הדיור המוגן באזור מגוריו ,עם כתובות וטלפונים לפנייה.
ניתן לבקר במסגרות השונות ,להתרשם מהן ולבדוק עם אנשי הצוות איזו מסגרת מתאימה ביותר.
ניתן לפנות בכל שלב לוועדת השיקום האזורית ולבקש שתשנה את תכנית השיקום שנקבעה לאדם.
הוועדה יכולה לשנות את תכנית השיקום גם לפי בקשתו של גורם מקצועי כלשהו.
תלונות על מסגרות השיקום ניתן להפנות לפסיכיאטר המחוזי באזור המגורים .במידת הצורך ניתן
לפנות גם לרכזת השיקום האזורית ולאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
37
ערר על החלטת ועדת השיקום האזורית
אם הפונה אינו מרוצה מהחלטת ועדת השיקום האזורית – בין אם משום שקבעה כי אינו זכאי
לתכנית שיקום ובין אם משום שהתכנית שנקבעה לו אינה עונה על צרכיו – הוא יכול לפנות
לוועדת ערר מחוזית לערור על החלטת ועדת השיקום האזורית.
יש לפנות לוועדת הערר בתוך 45ימים מיום קבלת החלטת ועדת השיקום האזורית .את הפנייה לוועדת
הערר יש לשלוח לממונה השיקום באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ,ת.ד,1176 .ירושלים .91010
ועדת הערר חייבת לדון בבקשה בתוך 60ימים מיום הגשת הערר.
ועדת הערר מורכבת מחמישה חברים :שלושה אנשי מקצוע ממקצועות טיפוליים (שאינם חברי ועדת
השיקום האזורית) ,וכן משפטן ונציג ציבור.
מגורים טיפוליים
אנשים שוועדת השיקום קבעה כי אינם מתאימים למסגרות המגורים בקהילה מופנים ,במקרים
מסוימים ,למסגרות הנקראות 'מגורים טיפוליים' או 'מגורים טיפוליים אינטנסיביים' .אלו
מסגרות מוסדיות ,אשר בכל אחת מהן מתגוררים כמה עשרות אנשים יחדיו .אנשים המתגוררים
במסגרות אלו זכאים לפנות לוועדת שיקום בבקשה כי זו תאשר להם שירותי שיקום ,כגון שירותי
תעסוקה ושירותי חברה ופנאי.
38
ת וא פ ו ט
כ
שר
ו
ת מש
פ טי
רו פ
סות
פרק שישי -כשרות משפטית ואפוטרופסות
רקע
מינוי אפוטרופוס הנו תהליך משפטי שבאמצעותו מעניק בית המשפט לאפוטרופוס את האחריות ואת
הסמכות לדאוג לענייניו של אדם אחר ולקבל החלטות בעבורו .זאת ,כאשר בית המשפט סבור כי אותו
אדם אינו יכול לדאוג לענייניו בעצמו .הגבלת כשרותו המשפטית של אדם ומינוי אפוטרופוס נועדו להגן
על האדם מפני ניצול ומפני הזנחה ,וזאת במחיר של צמצום העצמאות של האדם ופגיעה ביכולתו
לקבל החלטות על חייו באופן עצמאי.
מושגי יסוד
כשרות משפטית – אדם עם כשרות משפטית הוא אדם אשר מכירים ביכולת שלו לבצע פעולות
משפטיות כגון חתימה על חוזה או רכישת מוצר.
פסול דין – אדם עם כשרות משפטית מוגבלת מאוד (בדומה לקטין) .בימינו כמעט שלא מכריזים יותר
על אנשים כעל פסולי דין.
חסוי – אדם אשר בית המשפט מינה לו אפוטרופוס.
אפוטרופוס – אדם או גוף אשר מתמנה על ידי בית משפט כדי לקבל החלטות בעבור אדם אחר ולדאוג
לענייניו.
אפוטרופוס טבעי – עד גיל 18הוריו של האדם הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו .על כן הם יכולים
לקבל החלטות רבות על חייו .בהגיע אדם לגיל ,18פוקעת האפוטרופסות הטבעית של ההורים ,ורק עם
הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה ניתן למנות לאדם אפוטרופוס.
הליך המינוי
במקרים שבהם בית המשפט חושב ,בהסתמך על חוות דעת מקצועיות ,כי אדם אינו מסוגל לדאוג
לענייניו ,הוא יכול למנות לו אפוטרופוס .בית המשפט ימנה את מי שנראה לו המתאים ביותר לדאוג
לטובת האדם ,בכל מקרה לגופו .עדיפות ראשונה תינתן למינוי של אדם קרוב כאפוטרופוס (בן משפחה
או איש אמון) .אפוטרופוס חיצוני ימונה כאשר יש מחלוקת במשפחה לגבי המינוי ,או כאשר בית המשפט
סבור כי האדם הקרוב אינו מתאים או כאשר האדם החסוי מביע התנגדות למינוי האדם הקרוב.
מי יכול להגיש בקשה בתיק אפוטרופסות
בקשה במסגרת הליך אפוטרופסות יכולה להיות הבקשה הראשונית למינוי אפוטרופוס ויכולה להיות
בקשה לאחר שמונה אפוטרופוס ,כגון בקשה לבטל את המינוי ,בקשה לשנות את זהות האפוטרופוס וכן
בקשה לצמצם את המינוי .הגורמים הבאים יכולים להגיש בקשה בתיק:
.1האדם עם המוגבלות או בא כוחו.
.2בן זוג.
.3קרוב משפחה -הורים ,ילדים ,אחים ,סבים ונכדים.
.4המדינה -באמצעות לשכות הרווחה ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
39
השלבים בתהליך
.1הגשת בקשה בכתב ,הכוללת חוות דעת רפואית/סוציאלית ,תצהיר חתום על ידי עו"ד ,תשלום אגרה.
.2מינוי פקידת הסעד על ידי בית המשפט לצורך מתן תסקיר .3 .דיון בבית המשפט .4 .החלטה ומתן צו.
במקרים דחופים התהליך עשוי להיות מידי ,אבל ביתר המקרים התהליך יכול להימשך מספר חודשים.
סוגי האפוטרופוס הקיימים
.1תחום המינוי
א .אפוטרופוס לגוף/עניינים אישיים – מקבל החלטות בכל נושא שאינו כלכלי ,כגון מגורים,
תעסוקה ,טיפול רפואי.
ב .אפוטרופוס לרכוש– מקבל החלטות בכל נושא כלכלי ,כגון ניהול חשבון בנק ,הסדרת חובות,
הוצאה כספית.
ג .אפוטרופוס לעניינים מוגבלים -בית המשפט יכול להגביל את האפוטרופוס רק לנושא ספציפי
ובכך להשאיר את האוטונומיה של האדם בכל יתר הנושאים .כך למשל ,מינוי אפוטרופוס רק
לעניינים רפואיים או מינוי אפוטרופוס על הוצאות מעבר לסכום של ₪ 5,000לחודש.
ד .אפוטרופוס לדין – נציג שמונה על ידי בית משפט לייצגו בהליך משפטי .על פי רב עורך דין.
.2משך המינוי
א .אפוטרופוס זמני -בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס לפרק זמן מוגבל .לדוגמה ,בית
המשפט עשוי למנות אפוטרופוס זמני לאדם אשר נמצא באשפוז פסיכיאטרי ,והמינוי ייבחן
מחדש מדי מספר חודשים ,כדי לבחון את הצורך במינוי ביחס למצבו של האדם.
ב .אפוטרופוס קבוע -במידה שהמינוי לא הוגבל בפרק זמן מוגדר ,הרי שמדובר במינוי קבוע
שפוקע עם מותו של האפוטרופוס או של החסוי ,וכן עם קבלת החלטה של בית משפט המסיימת
את המינוי.
תוקף הפעולות המשפטיות של חסוי
לאדם שמוגדר כחסוי אבל לא הוגדר כפסול דין ,יש כשרות משפטית והיא נותרת בעינה גם אם ממנים
לו אפוטרופוס .לכן לפעולה משפטית שהוא עושה ,כמו חתימה על הוראת קבע ,תשלום בכרטיס אשראי
או רכישת מוצר כלשהו יש תוקף (עם זאת ,ניתן לבטלה אם בית משפט קובע שהחוזה מבוטל).
זכויות האדם בהליך מינוי אפוטרופוס
.1הזכות להיות צד בהליך – לכל אדם יש זכות להיות צד פעיל בהליך מינוי אפוטרופוס בעבורו.
.2הזכות לעיין בתסקיר פקידת הסעד ולהגיב עליו – לאדם יש זכות לעיין בתסקיר פקידת הסעד
לגביו ,ולהגיב עליו בפני בית המשפט .שימו לב – פעמים רבות התסקיר לא נשלח לצדדים ולכן
צריך לפנות ישירות לפקידת הסעד או למזכירות בית המשפט ולבקש העתק של התסקיר.
.3הזכות לדיון – בית המשפט חייב לשמוע את דעתו של האדם אשר שוקלים למנות לו אפוטרופוס,
אם אותו אדם מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו .גם אם הוגשה חוות דעת לבית המשפט
כי האדם אינו מסוגל להבין בדבר ,רשאי האדם לפנות לבית המשפט ולבקש להציג את עמדתו
ורצונו.
.4רצונו של האדם צריך ויכול להשפיע על החלטת בית המשפט – בשני נושאים מרכזיים:
א .האם למנות אפוטרופוס – האדם יכול להביע עמדתו בפני בית המשפט באשר לשאלה האם
הוא כלל זקוק לאפוטרופוס ,או האם ניתן לצמצם את האפוטרופסות לתחומים מסוימים בלבד.
ב .זהות האפוטרופוס – האדם יכול להביע עמדתו בפני בית המשפט בנוגע לזהות האפוטרופוס:
האם יהיה זה קרוב משפחה ,ידיד קרוב או כל אדם אחר.
40
ת וא פ ו ט
כ
שר
ו
ת מש
פ טי
רו פ
סות
מהן החובות של האפוטרופוס?
האפוטרופוס אחראי לקדם את טובתו של האדם בכל התחומים אשר נמצאים תחת אחריותו.
באתר האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ישנו דף מידע מפורט המסביר מהן החובות של
האפוטרופוס" :סל טיפול בחסויים – הנחיות לאפוטרופוסים" ( www.justice.gov.ilיחידת האפוטרופוס
הכללי ,תחת כותרת "טפסים מקוונים ולהדפסה").
מהם היחסים בין האדם לבין האפוטרופוס?
על פי החוק האפוטרופוס חייב לשמוע את דעת החסוי ,ואילו החסוי חייב למלא אחרי הוראות
האפוטרופוס בנושאים שנמצאים באחריותו.
בהתאם להנחיות האפוטרופוס הכללי ,במקרה של מחלוקת בין הצדדים בעניינים עקרוניים ,על
האפוטרופוס לפנות לבית המשפט בכדי לקבל הנחיות .עד לקבלת החלטת בית המשפט אסור לו
לכפות את עמדתו על האדם.
ישנם עניינים והחלטות שהאפוטרופוס אינו יכול לקבל בשם החסוי ללא אישור בית המשפט לענייני
משפחה ,כגון :רכישה וקנייה של דירה ,מתן תרומות ומתנות החורגות מן הסביר ,השכרת דירה על פי
חוק הגנת הדייר ,לקיחת הלוואה ,משכון או ערבות ,מכירה וקנייה של רכב ,וכל פעולה הרשומה בפנקס
המתנהל על פי חוק.
אפוטרופוס לא יכול לכפות אשפוז וטיפול רפואי
אפוטרופוס אינו יכול לכפות על אדם חסוי החלטה רפואית בניגוד לרצונו ואינו יכול לכפות עליו אשפוז.
משמעות הדבר היא ,כי במידה שהאפוטרופוס מבקש לאשפז את החסוי שתחת אחריותו בניגוד
לעמדת החסוי ,עליו לפתוח בהליך לאשפוז בכפייה על פי חוק טיפול בחולי נפש.
ביטול או החלפת אפוטרופסות
אדם אשר מינו לו אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את האפוטרופסות ,לצמצם
אותה או להחליף אותה .כך לדוגמה ,באפשרותו לבקש כי תבוטל האפוטרופסות באופן מוחלט וכי הוא
ישוב להיות עצמאי לחלוטין ,או לבקש כי תצומצם האפוטרופסות עליו כך שיישאר עם אפוטרופוס
לרכושו אך ללא אפוטרופוס לענייניו האישיים ,או למשל ,לפנות לבית המשפט בבקשה להחליף את
אביו המתפקד כאפוטרופוס ,ולמנות במקום זאת ידיד.
כפי שצוין לעיל ,בקשה לביטול או להחלפה יכולה להיות מוגשת גם על ידי הרווחה וגם על ידי המשפחה.
הגשת בקשה לביטול או להחלפה של אפוטרופסות
יש לגשת לבית משפט לענייני משפחה שבו נתקבלה ההחלטה על מינוי האפוטרופוס ולהגיש בקשה.
הבקשה יכולה להיות מוגשת גם בכתב יד ועליה להסביר מדוע לדעת האדם ,צריך לשנות את ההחלטה
הקודמת של בית המשפט .נימוקים אפשריים :האדם לא הוזמן ולא היה בדיון; מצבו של האדם השתנה
מאז התקבלה ההחלטה לגביו; בידי האדם חוות דעת רפואית חדשה .שימו לב – כדאי לצרף לבקשה
חוות דעת של איש מקצוע (עובד סוציאלי ,פסיכיאטר או רופא מקצועי אחר) ,המסבירה כי האדם יכול
41
לדאוג לענייניו ואינו זקוק לאפוטרופוס.
לאחר הגשת הבקשה ,בית המשפט יבקש מפקידת הסעד להגיש תסקיר ומשלב זה יימשך התהליך
באופן דומה לתהליך הבקשה למינוי אפוטרופוס.
חלופות למינוי אפוטרופוס:
חלופות לאפוטרופוס לענייני רכוש – כאשר הסיבה המרכזית למינוי אפוטרופוס היא החשש מפני ניצול
כלכלי ,ישנם פתרונות פשוטים המגנים מפני ניצול ,ובה בעת מצמצמים את הפגיעה באוטונומיה של
האדם :רישום הערת אזהרה בטאבו כי הנכס לא יימכר ללא אישור בית משפט או אדם אחר; הגבלת
חשבון הבנק לחתימה נוספת; הגבלה של משיכת כספים; הגבלת כרטיס האשראי לסכום מסוים.
לעתים סביבתו של האדם תבקש לנקוט פעולות אלו בניגוד לרצונו של האדם .גם כאן ניתן לפנות לבית
משפט לענייני משפחה בבקשה להגביל את הפעולות בחשבון הבנק של האדם ,וזאת תוך הימנעות
ממינוי אפוטרופוס ,ולאדם תישמר הזכות להופיע בפני בית המשפט ולטעון את טענותיו.
חלופות לאפוטרופוס לעניינים רפואיים – באמצעות ייפוי כוח רפואי מתמשך ,יכול אדם אשר נמצא
ברמיסיה לייפות את כוחו של אדם אחר לקבל החלטות בעבורו בעניינים רפואיים ,במצבים שבהם לא
יהיה כשיר לקבלת החלטות .במסגרת ייפוי הכוח ניתן לכלול הנחיות בדבר אופי ההחלטות .במצב שבו
יש ייפוי כוח רפואי חתום ,ייתכן שלא יהיה צורך במינוי אפוטרופוס לשם קבלת החלטה רפואית.
חלופות לאפוטרופוס לעניינים אישיים אחרים – אנשים עם מוגבלות נפשית זכאים לקבל סיוע
במסגרת סל שיקום ,לשם הסדרת ענייניהם האישיים .סיוע זה עשוי פעמים רבות לייתר את ההליך
למינוי אפוטרופוס.
42
ה
לילי
ד ין
ה
פ
פרק שביעי -הדין הפלילי
במקרים שבהם נחשד אדם עם מוגבלות נפשית בביצוע עבירה פלילית ,ובמקרים שבהם מוגש נגדו
כתב אישום או שהוא מורשע בביצוע עבירה ,חלות עליו הוראות חוק מיוחדות:
ייצוג בהליך הפלילי
אדם שלגביו קיים חשש שהוא בעל מוגבלות נפשית ואין לו סנגור פרטי ,ואשר נאשם בעבירה פלילית
מכל סוג שהוא ,או שהוא עדיין בחזקת חשוד בעבירה ,אולם הוחלט לגבות ממנו עדות לפני שיתחיל
הדיון בבית משפט ,ימנה לו בית המשפט סנגור ציבורי ,שיינתן לו ללא תשלום על ידי הסנגוריה הציבורית.
כמו כן ,אדם החשוד בביצוע עבירה אך טרם הועמד לדין ,או שהוא עצור וקיים חשש שהוא מתמודד
עם מוגבלות נפשית ,רשאי בית משפט למנות לו סנגור ציבורי כלעיל .לחשוד זכות לבקש זאת בעצמו.
קודם למשפט הפלילי :חשודים ועצורים
חשודים – כאשר מדובר בחשוד בביצוע עבירה ,שיש ראיות נגדו וטרם הוגש נגדו כתב אישום ,יכול בית
המשפט לצוות כי החשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית ,אך לא בתנאי אשפוז ,כדי לבדוק אם הוא מסוגל
לעמוד לדין .חשוב לציין ,כי בית המשפט אינו יכול להורות בשלב זה על בדיקת שפיות החשוד בעת
ביצוע העבירה.
עצורים – כאשר מחליט בית המשפט לעצור חשוד ,על פי העילות הכלליות הקבועות בחוק ,ייעשה
המעצר בנפרד ,אלא אם טובת העצור אינה דורשת זאת.
אם לפי חוות דעת פסיכיאטרית מדובר בעצור שמצבו מצריך אשפוז ,יכול בית המשפט לצוות שהמעצר
יהיה בבית חולים או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר .בית המשפט יכול לצוות על בדיקה פסיכיאטרית,
במקרים מסוימים גם בתנאי אשפוז ,כדי לברר שאלה זו .אולם תקופת הבדיקה והאשפוז לא תעלה על
תקופת צו מעצר רגיל.
גם חשודים וגם עצורים זכאים לייצוג על ידי סנגור ,פרטי או ציבורי ,בדיון שעוסק בשאלות אלו.
המשפט הפלילי :אחריות פלילית ,עמידה לדין ,אשפוז בצו של בית משפט ומאסר
נאשם שפטור מאחריות פלילית (הגנת אי-שפיות בעת ביצוע העבירה)
בית המשפט יכול לקבוע כי נאשם שהועמד לדין לא נושא באחריות פלילית על מעשיו הפליליים ,אף
אם עשה אותם .זאת ,בתנאי שיוכח שהוא חולה במחלת נפש ,בדרך כלל מחלה בדרגת פסיכוזה ,שהוכח
שגרמה לאחד משני אלו :שלא הייתה לו יכולת אמתית להבין את מה שעשה או שמה שעשה הוא רע,
או שלא יכול היה לשלוט על מעשיו ולהימנע מלעשותם .הנאשם הוא שצריך לטעון זאת ולהוכיח זאת.
ההגנה הזו לא תחול על אדם שהכניס עצמו במודע למצב של חוסר שליטה או הבנה .במקרה זה ,אם
הנאשם עדיין חולה במועד המשפט ,יופסק המשפט ובית המשפט יחויב להוציא צו אשפוז כפוי אם
מדובר באדם המסוכן לעצמו או לסביבתו ,או להוציא צו לטיפול במרפאה ,ללא אשפוז .בית המשפט
אינו יכול לשחרר את האדם ללא טיפול.
כדי להוכיח טענת אי שפיות בעת ביצוע העבירה ,חייב הנאשם להיבדק על ידי פסיכיאטר מומחה .אם
הנאשם מסרב לכך ,יכול בית המשפט לצוות שייבדק בכפייה ,ולעתים יורה על בדיקה בתנאי אשפוז.
43
נאשם שלא יכול לעמוד לדין בגלל מצבו הנפשי
כאשר לא הוכח שהאדם לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה ,אך הוכח שנאשם אינו מסוגל
לעמוד לדין כיום בגלל מצבו הנפשי ,יופסקו ההליכים ,ויחודשו אם וכאשר יוכל הנאשם לעמוד שוב
לדין .בית המשפט יכול להוציא צו אשפוז כפוי (רק אם צפויה סכנה לאדם או לסביבתו) או צו לטיפול
במרפאה ,ללא אשפוז .הסנגור יכול לבקש שבכל זאת יתקיים הדיון כדי להוכיח את חפותו .במקרה זה,
וכן במקרה שבית המשפט יחליט לעשות כך מיוזמתו מסיבות מיוחדות ,יוכל בית המשפט רק לזכות את
הנאשם .אם זוכה הנאשם וניתן צו אשפוז ,הוא יבוטל .אם נראה שייקבע כי הוא אשם ,יופסק ההליך לפני
שתיקבע האשמה ,וצו האשפוז אם ניתן ,ימשיך להיות בתוקף.
כאשר משוחרר מאשפוז נאשם שנקבע בעבר כי אינו יכול לעמוד לדין בגלל מצבו ,יכול
היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין מחדש ,אם לא עברה תקופת ההתיישנות מאז ביצוע העבירה.
קבע בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו נושא באחריות פלילית
מחמת אי-שפיות ,יירשם הדבר במרשם הפלילי במשטרה.
צו אשפוז
במידה שבית המשפט הוציא צו אשפוז בכפייה או צו לטיפול מרפאתי מאחת מהסיבות לעיל ,קיימת
הגבלה על משך האשפוז בכפייה .על ועדה פסיכיאטרית מחוזית לדון בעניינו של האדם אחת לשישה
חודשים ,והיא שקובעת אם הנאשם עדיין חולה ואם הוא מסוכן לעצמו או לסביבתו ,או אם ניתן לשחררו.
הוועדה גם קובעת אם יאושרו לחולה חופשות.
אמנם אין מגבלה בחוק על משך זמן האשפוז בערוץ הפלילי ,אך בית המשפט קבע בעבר ,כי על פרק
הזמן להיות סביר ,ודומה לפרק הזמן שבו היה האדם במאסר ,אילו היה מורשע .הנאשם יכול לפנות
לבית המשפט שנתן את הצו ולבקש את ביטולו ,אך אין פירוש הדבר כי הוא ישוחרר .הפסיכיאטר המחוזי
יכול להמשיך לבקש את אשפוזו הכפוי של האדם ,בכפוף לעילות של אשפוז כפוי שלא במסלול פלילי.
מאסר
בית הסוהר יכול להחליט אם לשבץ אדם עם מוגבלות נפשית בבית כלא מיוחד לקבוצה זו ,או באגף
נפרד בבית כלא כללי .אם מתעורר חשש שאסיר חולה במחלת נפש ,גורמי בריאות הנפש ברשות בתי
הסוהר יכולים להורות על בדיקה כפויה של האסיר ,כולל בתנאי אשפוז בבית חולים .בהתאם לתוצאות
הבדיקה ,ניתן לאשפז את האסיר באגף הפסיכיאטרי של בית הסוהר או בבית חולים ,ואז עדיין ייחשב
כאסיר .אם יתברר שאין עוד צורך באשפוזו ,יועבר האסיר לבית סוהר רגיל.
הליכי חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות נפשית
אדם עם מוגבלות נפשית שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות ,זכאי להליך הוגן ,כלומר להנגשת הליך
החקירה במשטרה והעדות בבית המשפט ,ולהתאמתם לצרכיו המיוחדים הנובעים ממוגבלותו .במסגרת
זכות זו ,חקירתם של אנשים עם מוגבלות נפשית ,תיערך על ידי חוקרי המשטרה בסיוע איש מקצוע
מתחום המוגבלות .אנשים עם מוגבלות שכלית יחקרו על ידי חוקר מיוחד; חקירת אנשים עם מוגבלות
שכלית ונפשית תתועד בווידאו; במקרים מיוחדים שבהם האדם עם המוגבלות אינו יכול להעיד בשום
אופן במשפט ,הוא לא יעיד ,וקלטת החקירה תשמש במקום העדות;
לפני העדה של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית ,יעיד בבית המשפט עד מומחה ,שיתאר את
המוגבלות ואת השפעתה האפשרית על ההעדה;
החוק מציע מגוון התאמות ,שניתן להשתמש בהן כדי לאפשר לאדם עם המוגבלות להעיד עדות
קוהרנטית :העדה שלא בפני הנאשם ,העדה כשעורכי הדין והשופט אינם בלבוש פורמלי ,העדה בלשכת
השופט או בכל מקום אחר ,הסתייעות בתקשורת תומכת וחלופית ,העדה בדלתיים סגורות ,נוכחות של
מלווה שינסוך ביטחון באדם עם המוגבלות והסתייעות ביועץ שיסייע לבעל הדין בחקירת העד ,ועוד.
שימו לב כי החוק מאפשר את ההתאמות גם למי שהיה קורבן לעבירה ,וגם למי שהוא חשוד או נאשם
בביצוע עבירה.
44
ים מ יו
ה
ט
בות ו
הס
דר
חד
י
ם
פרק שמיני -הטבות והסדרים מיוחדים
חוקים רבים מגדירים הטבות וכללים מיוחדים ,המתייחסים לאנשים עם מוגבלות נפשית ולבני
משפחותיהם ,ובדרך כלל מטרת הסדרים מיוחדים אלו להקל עליהם.
.1רישיון נהיגה
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
תהליכים דרושים לקראת הוצאת רישיון נהיגה
מבקש רישיון נהיגה יצרף לבקשתו לקבלת רישיון נהיגה ,ממצאי בדיקה רפואית ,בטופס שקבעה
רשות הרישוי ,הכוללת בדיקת מצבו הגופני והנפשי שנערכה ע"י רופא המכיר את עברו הרפואי
של הנבדק.
תוצאות הבדיקות יובאו לפני רשות הרישוי.
בדיקה בידי רופא מוסמך
במידה שלא הניחו תוצאות הבדיקה הרפואית את דעתה של רשות הרישוי ,היא רשאית להורות
למבקש לעבור בדיקות נוספות או להציג מסמכים נוספים .כמו כן ,היא רשאית להעביר את הבדיקות
לעיונו של רופא מוסמך ,כלומר רופא או מוסד רפואי שהיא מינתה (כולל המכון הרפואי לבטיחות
בדרכים במשרד הבריאות).
רופאים מחויבים על פי חוק לדווח על אדם העלול לסכן בנהיגתו את עצמו או את זולתו מחמת
מחלה שאובחנה אצלו .מכיוון שכך ,גם בעלי רישיון נהיגה אשר קיים לגביהם חשש לבעיה רפואית
כלשהי ,נדרשים לעתים לעבור בדיקות מעין אלו ,בעקבות מידע שנמסר בעניינם על ידי הרופא
המטפל.
אישור הרופא המוסמך
אם הרופא המוסמך (על ידי משרד הרישוי) סבור ,כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו לנהוג ברכב מן
הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון נהיגה ,ייתן לו אישור רפואי לנהיגה .יודגש ,כי הרופא המוסמך
רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות כפי שיראה לנכון.
ערר על החלטת המכון
ערר על החלטת הרופא המוסמך יוגש על ידי מבקש רישיון הנהיגה או על ידי בעל רישיון נהיגה הרואה
עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך .על הפנייה להיות מוגשת לוועדת הערר תוך 30ימים
מיום הודעת ההחלטה האמורה .על הגשת ערר יש לשלם אגרה נפרדת.
מסירת מידע רפואי
רופא מוסמך או ועדת ערר ,לפי העניין ,ימסרו למבקש רישיון נהיגה או לבעל רישיון נהיגה שבדקוהו,
לפי בקשתו ,את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו ,את ממצאיה ואת נימוקיה .אולם אם
סברו כי הממצאים ,כולם או חלקם ,עלולים לפגוע במבקש מטעמים רפואיים ,יימסרו הממצאים
שביקש לידי הרופא המטפל בו.
45
ו .החלטת ועדת הערר
ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך ,לשנותה ,לבטלה או להורות על בדיקה
מחודשת בידי הרופא המוסמך.
במידה שהוועדה דחתה את הערר מבלי לקבוע בדיקה מחודשת ,לא תיערך למבקש בדיקה
מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום החלטת הוועדה.
במידה שהוועדה דחתה את הערר ומצאה כי המבקש אינו כשיר לנהיגה ,וזאת לאחר שהורתה
על ביצוע בדיקה מחודשת ,לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת ,אלא אם עברו שנתיים מיום החלטת
הוועדה.
.2הנחה בעמלות בנקים
אדם עם מוגבלות אשר הציג לבנק אישור ממשרד הביטחון או מהמוסד לביטוח לאומי שהוא סובל
מנכות בשיעור של 40%או יותר ,זכאי לארבע פעולות על ידי פקיד בחודש ,במחיר פעולה בערוץ
ישיר.
אזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה זכאי בתנאים מסוימים להנחות בקופת החולים ובתשלום
עבור שירותי הטלפון של חברת בזק .מומלץ לבדוק הזכאות מול קופת החולים וחברת בזק.
.3קופות חולים
מקבלי קצבת נכות כללית זכאים לפטור מתשלום על ביקור אצל רופא פנימי ומקצועי ,על התחייבות
בבית חולים ועל ביקור במכונים ובמרפאות חוץ .הפטור ניתן באופן אוטומטי ,בהתאם לרשימות
המועברות על ידי המוסד לביטוח הלאומי.
הנחות בדמי ביטוח בריאות
על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ,מקבלי גמלה לילד נכה מביטוח לאומי ומקבלי גמלת שירותים
מיוחדים ,פטורים מתשלום דמי ביטוח בריאות.
מקבל קצבת נכות כללית שאין לו הכנסה אחרת -ינוכו מקצבתו דמי ביטוח מינימליים.
אם יש למקבל קצבת נכות הכנסה אחרת כשכיר או כעצמאי ,או הכנסה שלא מעבודה (פנסיה,
שכר דירה וכו') ,יחויב בדמי ביטוח בריאות על פי הכנסתו ולא יפריש דמי ביטוח בריאות מהקצבה.
.4פטור והקלות במס הכנסה
פטור ממס הכנסה -אדם שהמוסד לביטוח לאומי קבע בעבורו נכות בשיעור של 100%או נכות
משוקללת בשיעור של ,90%זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה.
ניכוי מהכנסה החייבת במס
אדם (או בן זוגו) זכאי לקבל זיכוי של 35%מסכום התשלומים ששילם למוסד רפואי בגין אשפוז של
ילד ,בן זוג או הורה בעלי לקות נפשית ,ובתנאי שסכום התשלומים למוסד הרפואי הנו גבוה
מ 12.5% -מהכנסתו החייבת במס.
נקודות זיכוי בעד נטולי יכולת
יחיד תושב ישראל שהיה לו בשנת המס ילד משותק ,עיוור או עם פיגור או שהיה לבן זוגו ילד כאמור,
יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד כאמור.
.5הנחה בתחבורה ציבורית
מקבלי קצבת נכות כללית בעלי דרגת אי-כושר יציבה (לא-זמנית) בשיעור העולה על 74%ומקבלי
קצבת נכות כללית המקבלים גם הבטחת הכנסה ,עשויים להיות זכאים להנחה בתחבורה הציבורית,
ברכישת כרטיסיות .קיימים קוים שבהם אין הנחה.
תעודת הזכאות להנחה נשלחת לזכאים פעם בשנתיים באופן אוטומטי .לבירורים ניתן לפנות אל
משרד התחבורה בכתב אל :אגף תחבורה ציבורית ,רח' המלאכה ,8ת.ד ,57109 .תל אביב 61570או
בטלפון ,1-222-5678חיוג מקוצר *5678
46
ים מ יו
ה
ט
בות ו
הס
דר
חד
י
ם
.6טלפון
כללי:
קיימת זכאות מטעם משרד הרווחה להנחה על תשלום פעימות המונה ,על דמי השימוש ועל דמי
ההתקנה של טלפון .זאת ,בתנאי שהטלפון הוא במקום המגורים הקבוע .במידה שפונה משתמש
בטלפון בבית שהוא גר בו בשכירות ,עליו לצרף חוזה שכירות בתוקף ,המאשר כי הוא מתגורר בדירה.
זכאים להנחה:
מקבלי קצבת נכות כללית בשיעור של 75%ומעלה ,בעלי דרגת נכות רפואית בשיעור של 80%
ומעלה .נכים בעלי נכות זמנית ,יהיו זכאים לקבל את ההנחה רק במידה שהאישורים מהמוסד
לביטוח לאומי בתוקף לפחות לחצי שנה מיום הגשת הבקשה במשרד הרווחה.
הורים מקבלי קצבת ילד נכה בשיעור של 100%לפחות.
.7הסוכנות היהודית -פטור מהחזר הלוואת סל קליטה
מקבלי קצבת נכות כללית שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 75%ומעלה ,אשר קיבלו הלוואת סל
קליטה ,פטורים מהחזרת ההלוואה מיום שבו החלו לקבל את הקצבה מהביטוח הלאומי.
.8צילום על ידי התקשורת
על פי כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעלי רישיון לשידורים) לא יצלם צלם מטעמו או בשמו של בעל
זיכיון ,פניהם של אנשים עם מוגבלות נפשית באופן העלול לזהותם ,אלא אם כן ניתנה הסכמה לצילום
כאמור של מי שמוסמך לתיתה על פי כל דין.
.9זכות ילדים בעלי מוגבלות למזונות מן העיזבון
על פי חוק הירושה -אם הניח מוריש ילדים עם מוגבלות נפשית ,קטינים או בגירים ,זכאים הם למזונות
מן העיזבון ,בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה ,כל עוד הם עם מוגבלות נפשית .זאת ,להבדיל
מילדים שאינם עם מוגבלות נפשית הזכאים למזונות רק עד הגיעם לגיל .18
.10זכאות ילדים בעלי מוגבלות למלגה אחרי פטירת ההורה העובד
בהסכמי עבודה במספר מוסדות ציבוריים (באוניברסיטאות לדוגמה) ,כלול סעיף ולפיו בן או בת מבוגרים
עם נכות ,אשר נטולי יכולת להתפרנס ,זכאים כמו ילדים עד גיל 18לחלק מהגמלה הניתנת למשפחת
העובד שנפטר (בד"כ 10%או 15%משכרו) .חשוב לבדוק זאת מראש עם הוועד במקום העבודה.
.11ארנונה
אזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה (קצבה המשולמת למי שהיו זכאים לקצבת נכות והגיעו לגיל
זקנה ואשר מקבלים השלמה לקצבת הזקנה כיוון שהיא נמוכה מקצבת הנכות אותה קיבלו בעבר)
זכאי בתנאים מסוימים להטבות שונות ,ביניהן ,פטור מארנונה .מתמודד המבקש לבדוק האם הוא זכאי
לפטור ולהחזר כספי (אם שילם ארנונה למרות שלא היה צריך) צריך לשלוח בקשה למחלקה לגביית
ארנונה של הרשות המקומית ,בצירוף המסמכים הנדרשים על-ידי הרשות המקומית.
47
האמנה הבינלאומית לזכויות לאנשים עם מוגבלות
אמנת זכויות לאנשים עם מוגבלות התקבלה באו"ם בדצמבר 2006ונכנסה לתוקף במאי .2008
מהי האמנה? האמנה היא חוזה בין מדינות ,המחייב כל מדינה שחתמה עליה להבטיח את הזכויות
שמצוינות בה .על אף שקדמו לאמנה זו מסמכים בינלאומיים אחרים ,האמנה היא המסמך הבינלאומי
היחיד שיש לו תוקף כלפי מדינות העולם ושמתייחס באופן ייעודי לאנשים עם כל סוגי המוגבלות .ייחודה
גם בכך שלמלאכת ניסוחה היו שותפים לא רק שגרירים ומשפטנים ,אלא גם אנשים בעלי מוגבלות
וארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות .הדיונים באו"ם התקיימו ,ועדיין מתקיימים ,ביחד עם נציגי
ארגונים אלו מרחבי העולם .נציגי ממשלת ישראל ונציגי ארגון 'בזכות' נטלו חלק משמעותי בשלבי
ניסוחה.
מה מעמדה של האמנה בישראל? ישראל חתמה על האמנה במארס ,2007אך נכון למועד כתיבת
חוברת זו ,טרם אשררה את האמנה .משרד המשפטים הביע נכונות ברורה לעשות כן ,ועם אשרורה של
האמנה תחויב ישראל להתאים את החקיקה ואת המצב הקיים בחוק ובנהלים לאמות המידה הקבועות
באמנה.
כמו כן ,בדיונים שונים בבתי המשפט ניתן יהיה להפעיל הנחה משפטית שקיימת התאמה בין חוקי
המדינה לבין הנורמות הקבועות באמנה ,ולכן להסתמך על האמנה כדי לפרש את חובות המדינה
בהקשרים שונים במקרים פרטניים .לבסוף ,מרגע שתאושרר האמנה ,היא תחייב את ישראל במישור
הבינלאומי .ועדה מיוחדת שמתכנסת באו"ם עוקבת אחר הנעשה במדינות השונות בעקבות האמנה-
היא מקבלת את דוחות המדינה על התקדמות ביישום האמנה ויכולה להעיר למדינה ואף להפעיל עליה
סנקציות .גם אנשים פרטיים יכולים לפנות לוועדה ולהגיש תלונה על מדינה החתומה על האמנה.
עקרונות האמנה -על פי העיקרון הראשון באמנה ,המדינה והגופים השונים הפועלים מטעמה ,חייבים
לנהוג בשוויון כלפי אדם עם מוגבלות ,ואסור להפלות אותו בשל מוגבלותו .בנוסף קובעת האמנה את
הזכות לחיים ,לבריאות ולשיקום ,לביטחון אישי ,לתעסוקה ,לרמת חיים סבירה ,לחירות ,לחופש תנועה,
לעצמאות ולשילוב בקהילה ,לביטוי וחופש דעה ,לפרטיות ,לחיי משפחה ,לחינוך מתאים ומשולב ,להגנה
בפני ניצול ,לנגישות בכלל ולנגישות לצדק בפרט וכן לכשרות משפטית מלאה.
מה האמנה דורשת מהמדינה? המדינה חייבת להבטיח שהזכויות שעליהן התחייבה כשחתמה
על האמנה -יתממשו .הצעד הראשון לכך הוא שינוי המודעות בקרב הפקידים ,הרופאים ,העובדים
הסוציאליים ושאר עובדי המדינה או מי שמפעיל שירותים בעבורה .בנוסף ,המדינה חייבת לשנות את
החוקים ואת התקנות שלה כדי שיעמדו בדרישות האמנה .האמנה מחויבת לייחד גוף שלטוני ,שתפקידו
יהיה לפעול להטמעת האמנה ולבקר אחר אופן יישומה .היא חייבת לנקוט אמצעים כדי ליישם את
החוקים ואת התקנות וכן לוודא שאין הפרה של הזכויות .כשהמדינה מתכננת שירותים או קובעת
תכניות ,עליה לקחת בחשבון גם את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
האמנה נותנת כוח ובסיס לדרישה של האנשים מהמדינה .זכויות שאינן חלק מהשיח המוכר לעומק
בישראל ,כמו כשרות משפטית מלאה ושילוב מלא בקהילה ,יחייבו את המדינה עם אשרור האמנה.
בנוסף ,המדינה תהיה חייבת להבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לא רק אם החוקים שלה
קובעים זאת ,אלא משום שהיא התחייבה על כך באו"ם.
את האמנה יש לדברר .בשל כך צריך להפיץ את השמועה שיש אמנה; ואפשר ומומלץ גם להסתמך
עליה במגעים עם הרשויות.
48
אנוש -העמותה הישראלית לבריאות הנפש
כתובת :ת.ד ,181 .משה דיין ,30כפר סבא ,44539דוא"ל ,[email protected] :אתרwww.enosh.org.il :
טלפון ,074-7556100 ,03-5400672 :פקס074-7556101 ,03-5400474 :
מחלקת כספים והנהלת חשבונות
שרון בן ישי הרפז -מנהלת כספים 108
סבטלנה בובקוב -מנהלת חשבונות 110
נלה סוקולינסקי -מנהלת חשבונות 111
ינלה זבלניוק -תקציבאית 109
דויד גורי -חשב 125
מאיה פריד -דיווחי דיור מוגן ומועדונים 113
מזכירות
מירב כהן -מזכירות 103
דינה אהרון -מזכירת ההנהלה 104
נורית חנינה -מזכירות 133
הנהלה
יורם כהן -יו"ר 106
ד"ר הלה הדס -מנכ"ל 105
יהודה גוהר -משנה למנכ"ל 107
תרומות ,דוברות ושיווק
בשמת אדמון -דוברת ואחראית יחסי ציבור 116
מיכל דנין-הולנדר -מנהלת פיתוח משאבים 120
צוות מערך השיקום
תמר סדן -מנהלת מערך השיקום 126
מזל לנדס -מנהלת תחום משפחות 129
תפעול וחוזי דיור
דודי אוחנה -מנהל תפעול 118
רונית דיבון -אחראית דיור וחוזים 112
שלומי עיני -מנהל מחשוב 119
מחלקת משאבי אנוש ושכר
חגית קינן פינקלשטיין -מנהלת משאבי אנוש 123
מיטל אלבין-בש -רכזת משאבי אנוש 124
עמליה מור -חשבת שכר 114
נדרה יעקב -חשבת שכר 115
הדס גלבוע -מנהלת תחום התנדבות 122
הסניפים שבהם ניתן שירות למשפחות
חולון
רח' הציונות /33א חולון 58514
טלפון( 03-5038614 :שלוחה .)3
פקס03-6510950 :
רחובות
רח' טשרניחובסקי ,55רחובות 7650316
טלפון077-5513305/6 :
פקס( 077-5513305/6 :טלפקס)
בית שמש
כפר סבא
רח' דרך בן יהודה 77כפר סבא (בית בכפר) .בבית שמש ניתן גם שירות המותאם לציבור הדתי והחרדי
וניתן ע"י אנשי מקצוע חרדים.
טלפון09-7886434 :
מתנ"ס פסגות השבע ,רח' יצחק רבין 21בית שמש 9958585
פקס09-7886438 :
טלפון02-9991478 :
מייל[email protected] :
פקס072-2118719 :
מייל[email protected] :
רמה"ש
סמטת במעלה ,9רמת השרון
תל -אביב
טלפון03-5407480 :
רח' הזרם ,10תל-אביב 6816850
פקס( 03-5407480 :טלפקס)
טלפון( 03-6815032 :שלוחה )1
מייל[email protected] :
פקס03-7589700 :
מייל[email protected] :
רמת גן
רח' הרצל ,13רמת גן 5245235
קריית שמונה
טלפון 03-6724960 :שלוחה 2
רח' הרצל ( 85בית גיורא) קרית שמונה
מייל[email protected] :
ת.ד 330 .קרית שמונה 1155110
טלפקס077-7044009 :
מייל[email protected] :
49
נספח :סניפי אנוש וטלפונים חיוניים
טלפון
שם
כתובת
אילת
רח' חורב ,274בית אסי ,שכונה א' ,אילת ת.ד14600 .
[email protected]
טלפקס08-6318611 -
אום אל פאחם
ת.ד ,35 .שכונת מחאג'נה ,אום אל פאחם 30010
טלפון04-6310411 -
טלפקס04-6110735 -
איכסאל
מחלקת הרווחה ,ת.ד ,630 .איכסאל 16920
פקס04-6464881 -
04-6463572
אשדוד
חיבת ציון ,8ת.ד ,6792 .אשדוד 77166
[email protected]
08-8561311
פקס08-8604692 -
אשקלון
ת.ד ,7229 .אשקלון ,ההסתדרות ,40קניון לב אשקלון
08-6788262
08-6788196
פקס08-6788197 -
באר שבע
שד' בן גוריון ,14ת.ד - 15116 .מול תחנת רכבת
האוניברסיטה ,ב"ש 84120
טלפקס08-6273404 -
08-6286915
בת ים
טלפקס03-5064028 -
בלפור 97א ,בת-ים -מועדון תעסוקתי
הראשונים ,11בת-ים -מועדון חברתי כולל מועדון צעירים .טלפקס מ .חברתי03-5083441 :
[email protected]
סניפי אנוש
בני ברק
אברבנאל ,60מתנ"ס ,בני ברק 51225
03-5787185
בית שאן
רח' יעקב מכלוף ,45מרכז העיר ,בית שאן
[email protected]
077-7870209
בית שמש
מתנ"ס פסגות השבע ,סמטת ויצ"ו ,8בית שמש
02-9991478
פקס07-22118719 -
גבעתיים
אלישע רודין ,12גבעתיים 53604
טלפקס03-7314981 -
הרצליה
סמטת ניסימוב ,2נוה עמל הרצליה
טלפקס09-9553424 -
הוד השרון
אוחד עם כפ"ס
חדרה
ארלוזורוב ,10חדרה 38222
04-6344485
פקס04-6322383 -
04-6210919
פקס04-6330357 -
הוסטל -רח' מקוה ישראל ,12חדרה
חולון
רח' הציונות 33א' ,חולון 58514
03-5038614
פקס03-6510950 -
טל .מועדון תעסוקה03-5045111 :
חיפה
רח' גדליהו ,22חיפה 32587
04-8236489
פקס04-8221550 -
04-8669707
הוסטל04-8667895 -
ת .נתמכת 077-5310124
דיור מוגן -ארלוזרוב ,85חיפה
הוסטל -כניסה מרח' ארלוזורוב .85
למשלוח דואר :בר גיורא ,3חיפה
טבריה
רח' אלחדיף ,23ת.ד ,48 .טבריה 14100
[email protected]
טלפקס04-6723382 -
טירת הכרמל
רח' ביאליק ,29טירת הכרמל 39021
משלוח דואר לסניף נשר :ת.ד ,6500 .נשר 20300
04-8574204
50
שם
כתובת
טלפון
ירושלים
רח' שלום יהודה 29תלפיות ,י-ם
[email protected]
02-6724723
פקס02-6731875 -
מזרח ירושלים
ת.ד ,24335 .ירושלים שועפט ,בית חנינה ,שכ' בית
חנינא ליד סלון "ביוטי" ,מזרח ירושלים 91042
טלפקס02-5813908 -
ירכא
מועדון אנוש -ליד בניין המועצה המקומית,
ת.ד ,5050 .ירכא 24967
טלפקס04-9804755 -
יבנה
רח' הגלבוע ,17ת.ד ,354 .יבנה 81600
08-9437799
כפר סבא
סמטת אנוש 3פינת רח' הח"יש כפ"ס 44110
טלפקס09-7679237 -
הוסטל טלפקס09-7667457 -
כרמיאל
הברושים ,31ת.ד 202 .כרמיאל 20100
[email protected]
04-9584425 ,04-9580164
טלפקס04-9584427 -
לוד
רח' דוד המלך ,1לוד ( 71272אחרי סניף הדואר)
[email protected]
טלפקס077-9304673 -
08-9204673
מגדל העמק
מועדון קשישים -רח' שפירא ,2מגדל העמק
04-6440970
מודיעין
רח' אלמוגן ,34מודיעין 71702
074-7556100
מצפה רמון
שד' בן גוריון ,3ת.ד ,463 .מצפה רמון 80600
054-9299728
מג'אר
מועדון אנוש מג'אר ,מועדון ההסתדרות לשעבר
אין טלפון
נהריה
ארלוזרוב פינת החמנית ,ת.ד,1067 .
נהריה [email protected] 22110
טלפקס077-7928243 -
נס ציונה
ת.ד ,282 .רח' ישראל שמיד ,1נס ציונה 70400
[email protected]
08-9403684
פקס08-9401531 -
נשר
משרד מחוז צפון -רח' המגינים ,26ת.ד ,6500 .נשר
20300
[email protected]
04-8214727
פקס04-8214520 -
מועדון 04-8213166
נתיבות
רח' ההדס ,2שכונת נווה נוי ,נתיבות
[email protected]
077-7002638
077-4002638
פקס077-4006770 -
נתניה
סמילנסקי ,15ת.ד 2650 .נתניה 42126
[email protected]
09-8324525
פקס09-8840876 -
09-8340050
09-8623543
סכנין
שכונה מזרחית ת.ד ,4190 .סכנין 20173
טלפקס04-6742773 -
עכו
הרצל ( 19מקלט )5עכו 24000
[email protected]
טלפקס04-9553591 -
ערד
בן יאיר 28ערד ,במתנ"ס ,ת.ד523 .
ערד 89104
08-9551515
פקס08-9952038 -
עראבה
ליד בנין המועצה
עפולה
הבציר ,24עפולה 18313
סניף הוסטל04-6528708 -
פקס04-6591599 -
077-3200248
* בסניפים שאין טלפון ניתן להתקשר למרכז אנוש בטלפון 074-7556100שלוחה 103
51
שם
כתובת
טלפון
פתח תקוה
סניף/הוסטל -רח' הגיתית ,5עמישב ,פ"ת
טלפקס הוסטל03-9322571 -
טל 03-9309735
פקס 03-931233
צפת
הוסטל -רח' הגדוד השלישי ,98כנען ,ת.ד 2077 .צפת
13100
מועדון חברתי רח' הרצל ליד מתנס בלום
[email protected]
טלפקס 04-6920244
טלפקס04-6820157 -
קרית אונו
רח' רש"י ,2ת.ד ,2416 .קרית אונו 55100
[email protected]
03-5353431
קרית אתא
דיור מוגן -רח' שדה בוקר ,39/12ת.ד ,393 .קרית אתא
.28013מועדון חברתי -מבצע סיני ,22קרית אתא
.28000מועדון תעסוקתי -אביגדור עשת ,32ת.ד393 .
קרית אתא.
טלפקס04-8455741 -
04-8451209
04-8445166
טלפקס04-8438643 -
קרית גת
היסמין ,93ת.ד ,30 .קרית גת 82000
[email protected]
טלפקס משרד08-6884398 -
טלפקס מועדון08-6811911 -
קרית טבעון
האיריס ,ת.ד ,304.קרית עמל טבעון 36012
טלפקס 04-9930774
קרית ים
שד' צה"ל ,19ת.ד ,1225 .קרית ים 29031
[email protected]
04-8743135
טלפקס04-8743329 -
קרית שמונה
ת.ד ,8841 .רח' הרצל ,85קרית שמונה 10200
[email protected]
טלפקס-
077-7044009
ראשל"צ
רח' בילו ,21ראשל"צ 75132
03-9507940
טלפקס 03-9650433 -
ריינה
מועדון אנוש ריינה ,שכ' המעיין ליד ביה"ס יסודי ב' ,ריינה
אין טלפון
רחובות
ת.ד ,2053 .טשרניחובסקי ,55רחובות 76120
[email protected]
077-5513306
טלפקס077-5513305 -
רמלה
סעדיה מרדכי ,3רמלה
[email protected]
טלפקס08-9201353 -
טלפקס08-9202745 -
רמת גן
רח' הרצל ,13רמת גן (דיור מוגן +משרדים)
תעסוקתי -כנרת ,15בני ברק
טלפקס מ .תעסוקתי-
03-6766565
משרד03-6724960 -
פקס03-6725202 -
רמה"ש
סמטת במעלה ,9רמת השרון 47267
[email protected]
טלפקס03-5407480 -
03-5493024
שדרות
רח' ברית ערים ,23ת.ד ,204 .שדרות 80100
[email protected]
טלפקס08-6610124 -
077-2188177
תל אביב
סניף ודיור מוגן -
רח' הזרם ,10ת.ד 5293 .תל אביב 61052
הוסטל -חזנוביץ ,16תל אביב
מועדון צעירים/מבוגרים -כיכר מסריק ,11ת"א
(במקלט)
מועדון חברתי קקטוס -רח' הרבי מבכרך ,5יפו
מש"פ
03-6813074 ,03-6815032
פקס03-6826737 -
פקס הוסטל03-5373425 -
03-6828150
52
- 03-5239036כיכר מסריק
03-6835922
מיל"ם – מרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדים
משפחה אשר אחד מחבריה חלה במחלת נפש ,חווה משבר גדול ומתמודדת עם קשיים רבים .חוסר
הידע והבלבול מביאים אתם תחושה של בושה ,פחד וחוסר אונים.
אנו ,הצוות המקצועי במרכזי הייעוץ של מיל"ם ,נסייע לכם בהתמודדות עם עם המשבר המורכב ,ננסה
להכין את המשפחה לשינוי הצפוי ולחוויות הקשות שנלוות לתהליך.
מרכזי הייעוץ של מיל"ם נועדו לסייע לכל מי שמתמודד עם מחלת נפש של בן משפחה :להורים של
חולים ,לבני זוג הנשואים לנפגע נפש ,לאחים של נפגעי נפש וכמו כן ,לילדים של נפגעי נפש.
השירותים במיל"ם ניתנים ללא תשלום
המרכזים מציעים את השירותים הבאים:
ייעוץ אישי :מסייע למשפחה בהתארגנות סביב המשבר ,מאפשר מתן מידע על המחלה ואפשרויות
הטיפול בה ,הן מבחינה תרופתית והן מבחינת אפשרויות השיקום.
ייעוץ קבוצתי :יעסוק בנוסף למתן מידע ,גם ברכישת כלים להתמודדות עם קשיים המתעוררים עקב
החיים לצדו של פגוע נפש או הטיפול בו .כלים שימושיים לסיוע בהתמודדות עם האווירה המשתנה
בבית ,ורכישת כלים יצירתיים להתמודדות עם הקושי.
הרצאות :אחת לחודש יועברו על ידי אנשי מקצוע הרצאות בנושאים שונים כמו :מחלות הנפש לסוגיהן,
טיפול תרופתי ,מידע על שירותי השיקום וביטוח לאומי ,אפוטרופסות ועוד ..להרצאה הקרובה צפו בלוח
האירועים
סדנאות :לאורך השנה תינתנה ארבע סדנאות בנושאים הנוגעים להתמודדות בני המשפחה עם
המחלה שמטרתן לתמוך ,לחזק ולעודד את בני המשפחה.
ייעוץ משפטי :במרכזים יינתן גם ייעוץ משפטי על ידי עו"ד בנושאים כמו אפוטרופסות ,צוואות ועוד..
רשימת מרכזי מיל"ם -מרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדים:
מנהלת תחום משפחות :מזל לנדס
טלפון054-9299799 :
מייל[email protected] :
שם
מנהלת
כתובת
טלפון
מיל"ם אשדוד
אורנה קורלנדר
העצמאות ,93קומה ב' ,משרד ,312אשדוד
[email protected]
08-8551225
בית ויצ"ו -רח' החלוץ ,47בית הכרם ,ירושלים
[email protected]
02-6522147
מיל"ם חדרה
סילביה אזולאי
רוטשילד ,15חדרה
[email protected]
04-6880956
מיל"ם חיפה
חיה נחמה
הרצוג ,1חיפה
[email protected]
04-8642644
מיל"ם
כפר סבא
נועה ארסט
דרך בן יהודה ,77כפר סבא (בית בכפר)
[email protected]
09-7886434
פקס 09-7886438 -
מיל"ם כרמיאל
נטע גלמידי
החרושת ,5מרכז הרמוניה כרמיאל (צמוד למשטרה)04-6882898 .
פקס 04-6882894 -
[email protected]
מיל"ם נתניה
יעל אייזנברג
מיל"ם ירושלים רבקה מושונוב
הזית ,1נתניה
[email protected]
53
09-8335042
טלפון
שם
כתובת
קונוטובסקי יוסי
לשכת פסיכיאטר מחוזי -המלאכה ,3ת.ד 744.נצרת
עלית [email protected] 17000
04-6557800 ,04-6464492
פקס04-6470443 -
אשבל לימור
לשכת פסיכיאטר מחוזי -פל ים ,15קרית
הממשלה,בניין ב' ,חיפה
04-8632934
פקס04-8632936 -
גיתית רינות
לשכת פסיכיאטר מחוזי -פל ים ,15קרית
הממשלה,בניין ב' ,חיפה
04-8632934
פקס04-8632936 -
כנעני מירית
לשכת פסיכיאטר מחוזי -הארבעה ,14ת"א
03-5634802 ,03-5634810
,03-5634839
פקס03-5620567 -
קריאל שרה
לשכת פסיכיאטר מחוזי -הארבעה ,14ת"א
03-5634802 ,03-5634810
,03-5634839
פקס03-5620567 -
בניאל טובה
לשכת פסיכיאטר מחוזי -רח' הרצל ,91קרית
הממשלה ,רמלה 72430
08-9788616-7-8
פקס08-9788619 -
ברק דינה
לשכת פסיכיאטר מחוזי -רח' הרצל ,91קרית
הממשלה ,רמלה 72430
08-9788616-7-8
פקס08-9788619 -
גיתית כהן
מיכל כהן
פמלה פרלמן
לשכת הפסיכיאטר המחוזי -רח' יפו ,86ירושלים
02-5313500
פקס02-5313508 -
כתובת
טלפון
רכזי סל שיקום -לשכות בריאות
שם
תפקיד
רונית דודאי
ממונה על שיקום משרד הבריאות -בן טבאי ,2ירושלים
בקהילה
משרד הבריאות
[email protected]
[email protected]
02-5681484
02-5681426
02-5681412
בתיה ליידנר
רכזת שיקום
ארצית
[email protected]
משרד הבריאות -בן טבאי ,2ירושלים
רונית דודאי
מנהלת תחום
תעסוקה ארצית
משרד הבריאות -בן טבאי ,2ירושלים
02-5681426
ד"ר ורד בלוש
קליינמן
מנהלת תחום
הכשרה והדרכה
רחוב רבקה ,29ירושלים 93461
02-5681252
פקס026725822 -
ורד שפיר קיסר
רכזת תחום
השכלה וחונכות
רחוב רבקה ,29ירושלים 93461
02-5681252
פקס026725822 -
טלפונים חירום
משטרה
100
חברת חשמל
103
מגן דוד אדום
101
אלימות במשפחה
1-800-255-111
מכבי אש
102
ער"ן -עזרה ראשונה נפשית
1201
אתרי עמותות העוסקות בבריאות הנפש
WWW.ENOSH.ORG.IL, WWW.BIZCHUT.ORG.IL, WWW.OZMA.ORG.IL, WWW.MAMAN.ORG.IL
54
מיקום
שם
טלפון
כתובת
לשכות משרד הביטחון
אגף משפחות
שכולות-משהב"ט
הגב' רחל תל אור
פקריס ,3פארק המדע ,רחובות
08-9484522
פקס08-9484557 -
לשכת משהב"ט
ב"ש
אהובה גולדמן
מפקחת ב"ש
סוקולוב 14
08-6206625
פקס08-6208574 -
לשכת דן-שהב"ט
מירי שליט
ת.ד 928 .דרך יעקב דורי
03-7380336
פקס03-7380660 -
לשכת חיפה
גילה מפקחת
המלך דוד 44
04-8301123
פקס04-8301383 -
לשכת חיפה
שחר גילה
המלך דוד 44
04-8301123
פקס04-8301383 -
לשכת טבריה
שלומי גרופר
דרך נצרת ,ת.ד773 .
04-6729313
פקס04-6792208 -
לשכת ירושלים
רחל קלרמן
בית"ר ,2ירושלים
02-5657210
פקס02-5657238 -
לשכת רחובות
שלי בירנבוים
מרשוב ,5רחובות
08-9442007
פקס08-9442955 -
לשכת ת"א
מיכל בר
ת.ד ,931 .דרך יעקב דורי
03-7380124
פקס03-7380604 -
כתובת
טלפון ופקס
שם
תפקיד
ד"ר אשר שיבר
מנהל מח’
פסיכיאטרית,
מרכז רפואי
סורוקה
נייד 050-6264279 -
בקרה -מחוז
דרום
פקס 08-6403509 -
ד"ר ברי סיגל
מנהל מרפאה
פסיכוגרי’
ע’ 03-9085205 -
ד"ר אלכס קליין
בקרה -מחוז
ת”א-יפו
ד"ר מיכאל בנימין
בקרה -מחוז
מרכז
בקרים פסיכיאטריים בקופות החולים
קופ”ח כללית
ע’ 08-6400350 -
מרכז רפואי סורוקה,
באר שבע ת.ד151 .
רח’ טביב ,7פתח תקוה
נייד 050-5397399 -
פקס מרפ’ 03-9096977 -
ע’ 03-5720823 -
פקס 03-5720848 -
המרכז הקהילתי לברה”נ
ת”א רמת חן רח’ הצבי 9
נייד 050-5543958 -
מנהל המרפאה
לברה”נ ,אשדוד
ראשל”צ 03-9687597 -
רח’ הדרור ,45ראשל”צ
נייד 050-6263657 -
פקס 03-9687549 -
אשדוד 08-8560831 -
55
רח’ סטרומה ,אשדוד
שם
תפקיד
טלפון ופקס
כתובת
גב’ יעל זיו (עו”ס)
אחראית בקרה
פסיכיאטרית
מחוז חיפה
ע’ 04-8590200 -
קרית אליעזר .רח’ צה”ל
,52חיפה
ד"ר אביב יערי
אחראי בקרה
פסיכיאטרית
מחוז צפון
ד"ר לאוניד
בראודה
בקרה
פסיכיאטרית
מחוז צפון
ד"ר לילי גולדרינג
אחראית בקרה
פסיכי’ מחוז צפון
ד"ר שרית אבישי
מנהלת רפואית
מחוז ירושלים
מרכז:
שרי מוזס
מיכל ברון
מזכירות
נייד 052-2486555 -
פקס 04-8517766 -
ישיר ד"ר יערי 09-8634866 -
מוקד בקרה פסיכי’ מחוז
שרון שומרון א.ת .פולג,
נתניה
נצרת עילית 04-6025610 -
נצרת עילית -מרפאה
לבריאות הנפש
משרד הבקרה 04-6025610 -
מרפ’ לברה”נ .רח’ חרמון
,4נצרת עילית
02-6661030
מחוז ירושלים
מזכירות 09-8633293 -
נייד 0506884399 -
פקס בקרה 04-6468094 -
מכבי שירותי בריאות
טלי מנו
אירנה הכט
שרון שחר
מזכירות
מרפאה
פסיכיאטרית
שיקומית
| 03-5425280נייד 054-7828457
| 03-5425276נייד 050-6491280
איזור המרכז -השל”ה
,7ת”א
| 03-5425266נייד 054-4692724
מזכירות
איילה גולדפרב
לאה בלונדר
03-5488576
איזור השרון -הנצח ,3
רמה”ש
פקס 03-5484684
יפה פולק
יעל גולדשטיין
| 04-8477922/17נייד 050-8803266
איזור צפון -מרקוני ,10
חיפה
פקס 04-8400210
ציפי ליבל
ד"ר אנטולי קוגן
טל | 03-7952486 .פקס | 03-5143988נייד 050-8800633
050-8802944
פקס 03-5425284
מזכירות
ריקי הקר
03-9541300/2
פקס 03-9541310
| 08-6267288פקס | 08-6267286
נייד 054-8804899
איזור השפלה -ירושלים
רוטשילד ,15ראשל”צ
איזור הנגב -התקוה ,4
באר שבע
ורדה בן יעיש
מזכירה
בני ניצן
ממונה ברה”נ
מחוז יהודה-דרום
טל 03-5245376 .שלוחה 1
אורנה חתי
מזכירה
טל | 03-5245376 .פקס 03-5276707
ד"ר גיל הלפרין
ממונה ברה”נ
מחוז צפון-שומרון
טל | 04-8612320 .פקס 04-8612321
סמטת עתלית ,6חיפה
רביב מיינרט
ממונה ברה”נ
מחוז ירושלים
טל 02-6215444 .שלוחה 1
רח’ רבי עקיבא ,3ירושלים
קופ”ח מאוחדת
פקס 02-6215442
קופת חולים לאומית
ד”ר יהודה
אברמוביץ
טל03-6970303 .
56
רח’ ז’בוטינסקי ,36ת”א
62287
העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע.ר(
אם אתה רוצה לעבוד בשוק החופשי
אנחנו כאן בשבילך!
"אני גאה בעצמי שהצלחתי להגשים את חלום חיי
ולעבוד כיועץ מכירות ברשת הום סנטר"...
מדבריו של בוגר תוכנית תעסוקה נתמכת
אנו נעזור לך
•
•
•
•
לחפש עבודה.
למצוא עבודה התואמת את יכולתך ושאיפותיך.
להתמיד בעבודה.
להתקדם במקום העבודה.
בעבודתנו מולך אנו מתחייבים:
•
•
•
לכבוד האדם והזכות לבחירה אישית.
למקצועיות ומחויבות העובדים שלנו.
להשמה מותאמת ואיכותית המקנה יציבות כלכלית לאורך זמן.
הינך זכאי לשרות במידה ואתה עונה על הקריטריונים הבאים:
•
•
•
•
מתמודד עם נכות נפשית.
בעל 40%נכות בהתאם לסעיפים 33-34לחוק הביטוח הלאומי,
שאובחן על ידי הביטוח הלאומי או על ידי פסיכיאטר מורשה.
תושב/ת מדינת ישראל.
בן/בת 18ומעלה.
מה עליך לעשות?
לפנות לרכז התעסוקה של הסניף הקרוב ביותר לביתך
והוא יסביר לך איך מתחילים בתהליך.
לפרטים נוספים לאזורים נוספים בהם ניתן השרות ניתן לפנות למנהלות התוכנית:
אתי סידר -מנהלת תעסוקה נתמכת אזור צפון [email protected] ,054-9299704
ג'ודי סטולר -מנהלת תעסוקה נתמכת אזור דרום [email protected] ,054-9299683
מרכז אנוש ת.ד ,181 .משה דיין ,30כפר סבא 4410101
טלפון ,074-7556100 -פקס 074-7556101 -
www.enosh.org.il
יזמות עסקית
“מעוף” -תכנית חדשנית לפיתוח יזמות עסקית
מטרות התכנית
•לספק ליווי עסקי ושיקומי ,למתמודדים עם מגבלה נפשית המעוניינים בפיתוח קריירה כיזמים
עצמאיים.
•לשמש "חממה" למיזמים עסקיים.
מהות התכנית
התכנית פועלת כמרכז ליווי והכשרה בו מתקיימים מסלולי הכשרה עסקית ,ליווי עסקי ,ליווי שיקומי,
תמיכה קבוצתית ואישית ,התכנית מסווגת כמפעל מוגן.
בפיתוח ובמימון התוכנית שותפים:
• עמותת אנוש.
• משרד הבריאות – שירותי בריאות הנפש ,אגף השיקום.
• המוסד לביטוח לאומי – האגף לפיתוח שירותים לנכים ,הקרן למפעלים מיוחדים.
אוכלוסיית היעד
מתמודדים עם מגבלה נפשית ,זכאי סל שיקום שהם :
• בעלי כישורים מקצועיים/השכלה בתחום בו היו מעוניינים להתפתח כעצמאיים.
• בעלי עסק קיים המעוניינים לפתחו או להשתלב במיזמים משותפים.
• יזמים בעלי רעיון או פטנט אותו הם מעוניינים לממש כמיזם עסקי.
• בעלי נכונות להתמודד עם אי הודאות הכרוכה בהקמת עסק עצמאי.
• בעלי מוטיבציה להצליח המוכנים למחויבות ולהתמדה בתהליך החניכה והליווי.
צוות התכנית
הצוות מורכב ממנהל התכנית ,עובד מקצועי בתחום השיקום ,חונכים עסקיים ,מאמנים אישיים ,מרצים
במגוון תחומים עסקיים ומתנדבים בעלי ניסיון בהקמת עסק עצמאי ,שילוו את המתמודדים בחניכה
אישית.
דרכי קבלה לתכנית
אם הנך מתמודד/ת העונה על הגדרות אוכלוסיית היעד למעלה ,ניתן לפנות ל:
מנהל מעוף -עופר מלאכי ,054-9299417 -עו"ס -איילת גנאור יצחק 054-9299019 -
או שלח/י מייל לדוא"ל[email protected] :
עם הפרטים :שם ,טלפון ומספר מילים על העסק ,המיזם או הרעיון שברצונך לפתח.
המוסד לביטוח לאומי
האגף לפיתוח שרותים לנכים
הקרן למפעלים מיוחדים
מדינת ישראל
משרד הבריאות
העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע.ר(
העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע.ר(
אנושופינג
קטלוג מוצרי עמותת אנוש
כל המוצרים המיוצרים בעמותה הינם פרי מלאכתם ושקדנותם של אנשים המתמודדים עם פגיעות
נפשיות במסגרת מועדוני התעסוקה והמפעלים המוגנים של עמותת אנוש ,המסייעת להם בתהליך
השיקום ובמציאת פתרונות תעסוקה הולמים.
בין מגוון המוצרים ניתן למצוא כלים מקרמיקה ,זכוכית ,סבונים ,פסיפס ומוזאיקה ,ערכות הנבטה
וכו' ,כולם מיוצרים באהבה ובתשומת לב רבה לאורך כל השנה והרווחים ממכירתם מועברים ישירות
למתמודדים.
להלן דוגמאות לחלק מהמוצרים הייחודיים שלנו:
לפרטים נוספים ,לתיאום פגישה ולהזמנות:
מזכירות אנוש -מירב כהן 074-7556103 -
בקרו אותנו באתר/http://www.enosh.org.il :
ובפייסבוקhttp://www.facebook.com/AmutatEnosh :
הוועדה לטיפול
בפניות הציבור
בתחום בריאות הנפש
י
ש
ל
ך
כתובת! !!
הוועדה מטפלת בתלונות ובפניות בכל הכרוך
במערכת הטיפול והשיקום בבריאות הנפש
מטרת הוועדה:
שמירה על זכויותיהם של המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית ושל בני משפחותיהם
מול המוסדות הטיפוליים ,משרדי הממשלה ,רשויות המדינה ומסגרות השיקום.
הנושאים שבהם טיפלה הוועדה:
uשמירה על זכויות סוציאליות המגיעות לעובדים במפעלים המוגנים.
uמאבק למען הכרת הבנקים בקצבת בטל"א כהכנסה לקביעת מסגרת אשראי.
uפעילות לקידום מודעות לבריאותו הגופנית של האדם במסגרות השיקום.
uהעלאת סכום הסיוע בשכ"ד ע"י משרד השיכון.
uהכללת המתמודדים בחוק ביטוח סיעודי.
uזכויות המשפחה בתהליך הטיפולי והשיקומי.
uפניה לבתי חולים בעקבות תלונות על טיפול לקוי.
uמעקב ובקרה.
הרכב הוועדה:
יו"ר הוועדה ,נציג ועד מנהל של עמותת אנוש ,נציגי יו"ר סניפים ,נציגי משפחות,
נציג מתמודדים ,רופאה פסיכיאטרית ,עו"ד ,עו"ס ,נציג משרד הבריאות.
העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע.ר(
הוועדה לטיפול בפניות בתחום בריאות הנפש עמותת אנוש
ת.ד ,181 .כפר סבא 4410101 -
© Copyright 2024