‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫(שרון – כרמל)‬ ‫דבר היושב ראש‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫אני מתכבד להציג בפניכם דין וחשבון זה בו מוצגת פעילות איגוד ערים שרון‪-‬כרמל לשנת ‪.2010‬‬ ‫הדו"ח פורש בפניכם את היקף הפעילות הנרחב של האיגוד‪ ,‬אשר משרת כ‪ 400-‬אלף תושבים‪.‬‬ ‫אנו עושים את המרב בכדי לענות על הצרכים הסביבתיים של כל הרשויות החברות בתאגיד כפי‬ ‫שמפורט בדו"ח‪ :‬שמונה עשר תחנות ניטור האוויר של האיגוד פרושות על פני כל שטח האיגוד‪,‬‬ ‫שתיים מהן ניידות ואנו ממקמים אותן בהתאם לצרכים‪ .‬בנוסף לכך מתבצעות דגימות שפכים‪,‬‬ ‫פעילויות חינוך והסברה‪ ,‬בדיקות קרינה ורעש בכל הרשויות המקומיות אם על פי דרישה ואם כחלק‬ ‫מעבודת האיגוד השוטפת‪.‬‬ ‫אנו שואפים לשמור על הרמה המקצועית הגבוהה של האיגוד ותוך כדי כך גם להתחדש‪ ,‬כפי‬ ‫שמפורט בתוכנית העבודה לשנת ‪ 2011‬אשר במסגרתה‪ :‬יוטמע תקן איזו ‪ ,9001‬יימשך ההליך‬ ‫הפורמאלי לצירוף שלושה מישובי וואדי ערה‪ ,‬תבחן הרחבת פעילות המעבדה‪ ,‬יוחל בגביית אגרה על‬ ‫פי חוק עזר לשפכי תעשייה‪ ,‬וייושם חוק חופש המידע באמצעות התקנת מערכת הניטורית שתאפשר‬ ‫לכל תושב לקבל את תוצאות הבדיקות בתחום איכות הסביבה המתבצעות בשטח האיגוד‪.‬‬ ‫איגוד ערים שרון‪-‬כרמל פועל על פי ערכים מנחים אשר משמשים כבסיס‪ ,‬מצע לעבודה היומיומית‪.‬‬ ‫ערכים אלו נוגעים בראש ובראשונה לתחום הקיימות והסביבה‪ ,‬אך לא רק במובן הצר והמקובל של‬ ‫שמירה על איכות הסביבה אלא גם במובן של אורח חיים מקיים‪ ,‬של חיים משותפים בשטח בו‬ ‫מתגוררת אוכלוסייה מגוונת‪ ,‬תוך שימת דגש על חינוך הדורות הבאים ושיתוף הציבור‪ .‬עד היום‬ ‫השתמשנו בערכים אלו מבלי להגדירם באופן רשמי ומדויק‪ ,‬בתקופה הקרובה נחל גם בהגדרת חזון‬ ‫וערכים רשמיים לאיגוד‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו הרשו לי להודות בחום ליו"ר האיגוד לשעבר אילן שדה‪ ,‬על כך שהוביל את האיגוד‬ ‫להישגים במשך שמונה שנים‪ .‬כמו כן ברצוני להודות לעובדי האיגוד ובראשם המנכ"ל ירוחם לקרץ‪,‬‬ ‫על העבודה המקצועית והיעילה‪ ,‬ולחברי מועצת האיגוד על התמיכה והסיוע בפעילות האיגוד‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫אורי דיסטניק‬ ‫יו"ר האיגוד‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר המנכ"ל‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫מוגש לכם דו"ח בו מפורטת הפעילות הענפה של האיגוד לשנת ‪ .2010‬למעשה זו השנה הראשונה‬ ‫בה אנו מגישים דו"ח ובו דיווח מלא על פעילות האיגוד‪ .‬עד לשנה זו הצגנו את נתוני מדידות תחנות‬ ‫ניטור האוויר בלבד וכעת מפורטות בדו"ח כל פעילות האיגוד‪ :‬שפכים‪ ,‬פסולת‪ ,‬חינוך‪,‬זיהום אויר‪,‬‬ ‫רישוי עסקים ועוד‪ .‬למעשה דו"ח מקיף זה מסמל גם את הדרך שעבר האיגוד מאז הקמתו ב‪,1977-‬‬ ‫אז תוחמו סמכויותיו לתחום ניטור אויר בלבד‪ .‬ככל שחלפו השנים התווספו יותר ויותר תחומים‬ ‫והצטרפו עוד ועוד רשויות מקומיות לפעילות האיגוד עד שכיום אנו האיגוד הגדול בישראל הן‬ ‫מבחינת היקף הפעילות והן מבחינת שטחו‪.‬‬ ‫אנו כמובן לא שוקטים על השמרים‪ .‬בשלהי שנת ‪ 2010‬עברנו למבנה האיגוד החדש באזור התעשייה‬ ‫הדרומי בחדרה‪ .‬מדובר בשינוי מהותי‪ ,‬כל מי שהיה במבנים הישנים לא יכול שלא לחוש בשינוי‬ ‫העצום‪ .‬המעבר למבנה החדש סיים למעשה תקופה בה ביצענו שינויים רבים ‪ :‬החלפנו שם‪ ,‬הקמנו‬ ‫את יחידת הפיקוח הסביבתי משמר הסביבה‪ ,‬צרפנו רשויות מקומיות הגדרנו את המבנה הארגוני‬ ‫והסדרנו את נושא כח האדם מול משרד הפנים‪ .‬עם סיום ביצוע שינויים אלו הודיע יו"ר האיגוד‬ ‫אילן שדה על פרישתו מהתפקיד‪ .‬שדה פרש אך עדיין מלווה אותנו כחבר מועצת האיגוד‪ .‬זו‬ ‫הזדמנות עבורי להודות לו על התמיכה הרבה ועל מחויבותו לנושא הסביבתי‪ .‬בהזדמנות זו גם אברך‬ ‫את היו"ר הנכנס אורי דיסטניק‪ ,‬ואאחל לו הצלחה בתפקידו‪.‬‬ ‫לסיום אודה לעובדי האיגוד אשר הם אלו שעמלים מידי יום בכדי שכולנו נהנה מסביבה בריאה‬ ‫ונקייה יותר‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ירוחם לקרץ‬ ‫מנכ"ל האיגוד‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫אגף כללי ‪9 ........................................................................................................................ ..........‬‬ ‫תוכנית עבודה לשנת ‪12 ....................................................................................... 2011‬‬ ‫אגף אוויר ‪16 ...................................... ........................................................................................ .‬‬ ‫תחנות ניטור האוויר ‪17 .................................................................................................‬‬ ‫ארועי איכות אוויר לשנת ‪24 ............................................................................. 2010‬‬ ‫מדידות איכות אוויר ביישוב קציר ‪25 ...........................................................‬‬ ‫שריפת יערות הכרמל ‪27 ........................................................... .....................‬‬ ‫מטרד אבק פחם בשכונת חפציבה‪ ,‬חדרה ‪28 ...............................................‬‬ ‫תחנת הכוח אורות רבין ‪30 ...........................................................................................‬‬ ‫מעקב תצפיות הפס החום מארובות תחנת הכוח‬ ‫‪33 .................................‬‬ ‫תחנת הכוח פנים ארצית חגית ‪35 ............................................................................. .‬‬ ‫תחנת הכוח קיסריה ‪35 ....................................................................... ........................‬‬ ‫פיקוח על התעשייה וחומרים מסוכנים ‪36 ................................................................‬‬ ‫רעש וקרינה אלקטרומגנטית ‪41 .................................................................................‬‬ ‫אגף קרקע ‪45 ...................................................................................................... ..........................‬‬ ‫מכוני טיהור ומעבדת בדיקות שפכים ‪47 ....................................................................‬‬ ‫פיקוח על שפכי תעשיות ‪55 .........................................................................................‬‬ ‫פסולת ‪67 ........................................................................................................................‬‬ ‫אגף תכנון‪ ,‬רישוי וחינוך ‪71 ...........................................................................................................‬‬ ‫תכנון סביבתי ‪73 .............................................................................................................‬‬ ‫רישוי עסק ‪75 .................................................................................................................‬‬ ‫חינוך והסברה ‪75 ...........................................................................................................‬‬ ‫משמר הסביבה ‪77 .........................................................................................................................‬‬ ‫נספחים ‪83 .............................................................................. ..........................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אגף כללי‬ ‫‪5‬‬ ‫שנת ‪ 0202‬באיגוד‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (שרון כרמל) הוקם בשנת ‪ 1979‬בצו שר הפנים‪ .‬המטרה‬ ‫בהקמת האיגוד הייתה שמירה על רמה נאותה של איכות האוויר בתחום השפעת תחנת הכוח‬ ‫"אורות רבין" הממוקמת בסמוך לשפך נחל חדרה‪ .‬עם השנים התרחבה פעילות האיגוד לתחומי‬ ‫איכות סביבה נוספים‪.‬‬ ‫האיגוד הוא התארגנות אזורית של הרשויות הנמצאות ברדיוס של כ‪ 30-‬ק"מ מתחנת הכוח – רוב‬ ‫שטחו מצוי במישור החוף הצפוני‪ ,‬מגבולה הדרומי של חיפה ועד לכפר יונה‪ ,‬נתניה ופרדסיה‪ .‬כיום‬ ‫חברות באיגוד ‪ 18‬רשויות‪ ,‬שאת האינטרסים הסביבתיים שלהן משרת האיגוד‪.‬‬ ‫השטח בו פועל האיגוד משתרע על כ‪ 675 -‬אלף דונם‪ ,‬ואוכלוסייתו מונה כ‪ 400-‬אלף נפש‪ .‬כ‪75%-‬‬ ‫מכלל התושבים מתגוררים בערים וברשויות מקומיות וכ‪ 25% -‬מתגוררים בישובים חקלאיים אשר‬ ‫במועצות האזוריות‪.‬‬ ‫במשך השנים נטל על עצמו האיגוד לעזור לרשויות לטפל בנושאים סביבתיים נוספים הקשורים‬ ‫באיכות הסביבה‪ :‬שמירה על איכות מי נחלים‪ ,‬פיקוח על תעשיות למניעת זיהום אויר וזיהום קרקע‪,‬‬ ‫ביצוע מחקר בנושאי מניעת ריחות ממפעלי תעשייה‪ ,‬מדידות רעש וייעוץ לרשויות בנושא‪ ,‬ייעוץ‬ ‫סביבתי לועדות בניין ערים‪ ,‬מתן חוות דעת סביבתית לתוכניות ולבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬חינוך‬ ‫סביבתי ופעילויות הסברה בבתי הספר ובקרב הקהילה‪ ,‬וייעוץ לרשויות בתחומים נוספים כגון‪:‬‬ ‫טיפול בפסולת לרבות איתור אתרים לסילוק פסולת מוצקה ופסולת חקלאית‪ ,‬רישוי עסקים ועוד‪.‬‬ ‫חניכת מבנה חדש‬ ‫בטקס מרשים בנוכחות מאות שוחרי איכות הסביבה ‪ ,‬בהם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן‬ ‫‪,‬ומנכ"לית המשרד אלונה שפר קארו‪ ,‬ראשי רשויות מקומיות‪ ,‬עובדי היחידות סביבתיות ואיגודי‬ ‫הערים ברחבי הארץ ותושבים נחנך המבנה החדש של איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‬ ‫כרמל באזור התעשייה הדרומי בחדרה‪ .‬המבנה תוכנן על ידי האדריכל יובל רגב ‪ .‬בהקמת המבנה‬ ‫הושם דגש על בניה ירוקה ומקיימת‪ .‬כחלק מכך‪:‬הותקנה מערכת מיזוג אויר הפועלת על עיקרון של‬ ‫אגירת קרח בשעות הלילה וניצול האנרגיה בשעות השיא במשך היום‪ ,‬הותקנו חלונות מבודדים‬ ‫באמצעות זכוכית כפולה‪ ,‬דבר המוביל לשמירה על אנרגיה‪,‬עיצוב הפנים של המבנה התבצע‬ ‫באמצעות חומרים ממוחזרים והוקם מנגנון לאיסוף מי המזגנים לשם השקיית הגינה‪ .‬כמו כן‬ ‫חללים נרחבים במבנה מוארים באמצעות אור השמש‪.‬‬ ‫מבנה האיגוד החדש הינו חלק מתהליך כולל של התחדשות באיגוד הכולל‪ :‬צירוף רשויות מקומיות‬ ‫חדשות‪ ,‬שינוי המבנה הארגוני והקמת שלושה אגפים‪ -‬אויר‪ ,‬קרקע וחינוך ותכנון‪ ,‬הקמת מחלקת‬ ‫אכיפה – הראשונה מסוגה בישראל ועוד‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הרשת הירוקה‬ ‫בשנת ‪ 2010‬החל שיתוף פעולה בין הרשת הירוקה לאיגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל‪.‬‬ ‫הרשת הירוקה הינו גוף מיסודם של מרכז השל‪ ,‬הקרן לסביבה ירוקה וקרן קרב הפועל בכ ‪600 -‬‬ ‫בתי ספר ברחבי ישראל ‪ .‬הרשת הירוקה בונה שותפויות וקואליציות לקידום החינוך הסביבתי‬ ‫ולקידום הקיימות ברמה המקומית‪ .‬הרשת הירוקה פועלת במספר רשויות בשטח האיגוד‪:‬‬ ‫מנשה‪,‬נתניה‪ ,‬חוף הכרמל‪ ,‬חדרה‪ ,‬אור עקיבא ועמק חפר‪ .‬המטרה בשיתוף הפעולה הינה להעצים‬ ‫את נושא החינוך הסביבתי‪.‬‬ ‫תוכנית עבודה לשנת ‪0200‬‬ ‫איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון‪-‬כרמל‪ ,‬לאורך כל שנות קיומו‪ ,‬פועל במטרה עליונה להגן על‬ ‫הסביבה למען תושביו‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬האיגוד פועל להרחבת נפח הפעילות‪ ,‬עיצוב המבנה הארגוני להתאמת הפעילות‪ ,‬העברת‬ ‫המידע והתודעה לציבור וצמיחה כוללת בתחומי איכות הסביבה‪.‬‬ ‫תקן איזו ‪1220‬‬ ‫תקן ניהול איכות (איזו ‪ )9001‬הוא תקן בינלאומי הכולל מערכת נהלים והנחיות עבודה להבטחת‬ ‫מערכת ניהול איכות בארגון‪.‬‬ ‫מערכת הניהול לצד היותה כלי שווקי חשוב מעניקה לעסק יתרונות נוספים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת שליטה ובקרה על תהליכי עבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביסוס מערך התקשורת הפנים אירגונית לשיפור המענה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת ניתוח נתונים מצטברים בנושאי האיכות בזמן קצר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כלים לשיפור היחס ללקוחות ושימור לקוחות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרה מצד הלקוחות ביכולות הארגון‪.‬‬ ‫תהליך העבודה להסמכה לתקן ‪ ISO 9001‬כולל מפגש עם בעלי תפקידים ניהולים בארגון‪ ,‬הכרת‬ ‫הארגון ודרכי פעולתו‪ ,‬אפיון תהליכי העבודה‪ ,‬כתיבת נהלים ומדריך איכות על ידי יועץ החברה‬ ‫והעברתם לגורם מוסמך לבדיקה‪ ,‬הטמעת הנהלים במחלקות השונות בארגון כולל הדרכה וליווי‪,‬‬ ‫עריכת מבדקים פנימיים באתרי הארגון וליווי הארגון במבדק ההסמכה‪.‬‬ ‫צרוף פורמאלי של ישובי ואדי ערה‬ ‫אוכלוסיית האיגוד מונה כ – ‪ 400,000‬תושבים ומשתרעת על שטח של ‪ 675‬אלף דונם‪ .‬עם‬ ‫התרחבותו של האיגוד‪ ,‬התקבלה החלטה עקרונית על צרוף ישובי ואדי ערה לפעילויות האיגוד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נהלים עם משרדי ממשלה‬ ‫כתיבת נהלי עבודה‪ ,‬הן מדיניים והן תפעוליים‪ ,‬המתארים את חלוקת האחריות והסמכות בין‬ ‫משרדי הממשלה לבין איגוד ערים‪ ,‬בכדי שלא יווצרו כפילויות בעבודה‪ ,‬ותך כדי כך קביעת מקומו‬ ‫של האיגוד בשרשרת השלטון המרכזי‪ ,‬וקביעת מנגנון קבלת ההחלטות בזמן אמת‪.‬‬ ‫התייחסות לנושא הגז והגט"ן‬ ‫המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה שהמתקן לקליטת הגז הטבעי יוקם מול חופי חדרה‪ .‬עם‬ ‫העלאת נושא זה‪ ,‬האיגוד פועל לרווחת התושבים באזור ולוקח חלק במאבק‪ ,‬משתתף בוועדות‬ ‫ההיגוי‪ ,‬אוסף מידע ומקיים מפגשי הסבר לתושבים‪.‬‬ ‫ראש עיריית חדרה כינס מטה מאבק שיילחם בכוונה להקים מסוף לקליטת גט''ן מול חופי חדרה‪,‬‬ ‫שדורש למקם את המתקן במרחק של ‪ 10‬ק''מ לפחות מהחוף כפי שקבע סקר הסיכונים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬מאבק התושבים צלח‪ ,‬משרד התשתיות החליט להרחיק את מתקן הגט"ן לכ – ‪ 10‬ק"מ‬ ‫מקו החוף ולהקים אסדה צפה‪.‬‬ ‫חופש המידע‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל דוגל בשקיפות‪ .‬כבר בשנת ‪ 2004‬העלה האיגוד‬ ‫נתוני ניטור רציף של מערך ניטור האוויר לציבור הרחב באמצעות אתר האינטרנט של האיגוד ‪.‬‬ ‫כחלק מכך פועל האיגוד ליישום חוק חופש המידע‪ ,‬התשס"ט‪ ,‬וזאת באמצעות התקנת מערכת‬ ‫ראשונה מסוגה בישראל‪ -‬הניטורית שבה יוצגו כל תוצאות הבדיקות בתחום הסביבה‪ ,‬המתבצעות‬ ‫בשטח האיגוד‪ .‬המערכת תהיה פתוחה וזמינה לכל באמצעות אתר האיגוד‪ ,‬החל מדצמבר ‪2011‬‬ ‫באתר האיגוד ‪ . www.sc-sviva.org.il -‬באמצעות יישום הניטורית‪ ,‬הרשויות הנמצאות תחת‬ ‫שיפוטו של האיגוד‪ ,‬אינן מחויבות לפרסם את הממצאים שלהן‪ ,‬ולהסתמך על תוצאות הניטורית‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫הסמכה למערך הניטור‬ ‫הפיכת מערך ניטור האוויר למעבדה מוסמכת בהתאם לאיזו ‪ ,17025‬ע"י הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬ ‫משמעות ההסמכה הינו קבלת תו תקן לאופן ביצוע ניטור האוויר‪ ,‬תחזוקת תחנות הניטור‪ ,‬עיבוד‬ ‫ואימות הנתונים כפי שמבצעים היום‪.‬‬ ‫חוק עזר אגרות שפכי תעשייה‬ ‫בשנת ‪ 1996‬הוציא האיגוד חוק עזר אגרות שפכי תעשייה המגדיר וקובע את התנאים והדרישות בהם‬ ‫נדרשים שפכי התעשייה המוזרמים למערכת הביוב לעמוד‪.‬‬ ‫בהתאם לחוק העזר‪ ,‬הוסמך האיגוד‪ ,‬עבור חלק מהרשויות‪,‬לדאוג לכך שהמפעלים יבצעו את הזרמת‬ ‫הביוב בהתאם להיתרים שינתנו‪ ,‬לבצע את הבדיקות הנדרשות לשם ניטור איכות השפכים‬ ‫שמוזרמים‪ ,‬ולשם כך לגבות אגרות ששיעורן נקבע בחוק העזר על פי סיווג המפעל וכמות השפכים‬ ‫המוזרמים ממנו למערכת הביוב‪.‬‬ ‫בימים אלו האיגוד מוציא תיקון לחוק העזר המגדיר מחדש את שיעורי האגרות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תיוק‬ ‫שיפור ואיחוד שיטת התיוק הקיימת היום באיגוד‪ ,‬במטרה שכל עובד באיגוד יוכל להתמצא ולשלוף‬ ‫בקלות כל התכתבות קיימת‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אגף אוויר‬ ‫‪01‬‬ ‫מערך ניטור אוויר‬ ‫בשנת ‪ 1979‬הוחלט על הקמת מערך של ‪ 12‬תחנות ניטור אוויר ברשות האיגוד‪ ,‬לפיקוח על זיהום‬ ‫אוויר הנפלט מתחנת הכוח‪ .‬עם השנים‪ ,‬נוספו תחנות ניטור‪ ,‬ושונה מיקומן של תחנות קיימות‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מערך ניטור האוויר של האיגוד מונה ‪ 18‬תחנות ניטור אוויר והוא מהווה חלק משמעותי‬ ‫בפעילות אגף האוויר של האיגוד‪ .‬נתוני תחנות ניטור האוויר מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬במחשב המרכזי‬ ‫בחדר הבקרה של האיגוד‪.‬‬ ‫פעילות תחנות ניטור האוויר לשנת ‪0202‬‬ ‫מס' תחנה‬ ‫שם תחנה‬ ‫שנת הפעלת התחנה‬ ‫שנת ‪2010‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ברקאי‬ ‫נתניה‬ ‫אליקים‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכין‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫פעילה במיקום החדש‬ ‫החל‬ ‫מ‪25.04.2010-‬‬ ‫פעילה במיקום החדש‬ ‫החל‬ ‫מ‪13.07.2010-‬‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫גן שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫ד‪ .‬אל‪-‬כרמל‬ ‫עמיקם‬ ‫ניידת אום אל פאחם‬ ‫ניידת האיגוד‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ניידת האיגוד‬ ‫‪2010‬‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה בכפר קרע‬ ‫קיבוץ עין השופט‬ ‫‪01.01.10-26.06.10‬‬ ‫‪18.10.10-31.12.10‬‬ ‫יישוב קציר‬ ‫‪27.06.10-17.10.10‬‬ ‫‪00‬‬ ‫תחנות ניטור אוויר‬ ‫מפת תחנות ניטור האוויר בתחום האיגוד‬ ‫‪02‬‬ ‫מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי ‪LAP- 3000‬‬ ‫סמוך לתחנת הניטור מנשה‪ ,‬פועל מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי יחידי מסוגו בארץ‪ .‬המכ"מ‪,‬‬ ‫בבעלות חברת החשמל לישראל‪ ,‬הוא טכנולוגיית חישה מרחוק לנתונים מטאורולוגיים הכוללים‬ ‫כיוון רוח‪ ,‬מהירות רוח וטמפרטורה וירטואלית‪ .‬הנתונים מחושבים עבור טווח הגבהים ‪100-1000‬‬ ‫מטר מעל פני הקרקע‪ .‬נתוני המכ"מ נמסרים כל חצי שעה ומאפשרים ניתוח מצב היציבות‬ ‫האטמוספרי‪ ,‬גובה שכבת הערוב‪ ,‬וכיוון ומהירות הרוח ברום‪ .‬נתונים אלו מאפשרים הערכה טובה‬ ‫יותר של מידת פיזור זיהום האוויר באזור‪.‬‬ ‫נתוני ניטור אוויר לשנת ‪0202‬‬ ‫כיצד ניתן לזהות את מקור זיהום האוויר הנמדד בתחנות ניטור האוויר?‬ ‫גזי הפליטה‪ -‬זיהום אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין מאופיין‬ ‫בעליית ריכוז גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן יחד‪ .‬זיהום אוויר‬ ‫שמקורו מתעשייה מקומית מאופיין בעיקר בעליית ריכוז גופרית דו‬ ‫חמצנית כתלות בסוג הדלק הנשרף‪ .‬זיהום אוויר שמקורו מתחבורה‬ ‫מאופיין בעליית ריכוז תחמוצות חנקן‪.‬‬ ‫כיוון הרוח‪ -‬מיקום תחנות ניטור האוויר נקבע לצורך מדידת זיהום האוויר‬ ‫הנפלט מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬במידה וקיים מקור זיהום מקומי כגון‬ ‫מפעל‪ ,‬תחנת הניטור ממוקמת כך שכיוון מקור הזיהום המקומי יהיה‬ ‫מנוגד לכיוון תחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬ ‫פיזור מרחבי‪ -‬זיהום אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין נפלט בגובה‬ ‫אפקטיבי של מאות מטרים‪ ,‬לכן הזיהום מתפשט על פני שטח גדול ונמדד‬ ‫במספר תחנות ניטור במקביל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זיהום אוויר מקומי נמדד רק‬ ‫בתחנת הניטור הסמוכה למקור הזיהום‪.‬‬ ‫פיזור טמפורלי‪ -‬זיהום אויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬נפלט בגובה‬ ‫של מאות מטרים מעל פני הקרקע‪ ,‬נמדד בעיקר בעונת הקיץ בשעות‬ ‫הצהריים‪ .‬בשעות אלו חלים מצבי יציבות אטמוספריים המונעים פיזור יעיל‬ ‫של זיהום הנפלט ברום‪ .‬זיהום אוויר מקומי‪ ,‬נפלט בגובה של עשרות מטרים‬ ‫ושיאו בעת קיום תנאים מטאורולוגיים החלים בעיקר בעונת החורף בשעות‬ ‫הבוקר והערב ‪.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫גופרית דו חמצנית ‪SO2‬‬ ‫דלקים שונים מכילים כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת הגופרית לאטמוספרה‬ ‫בצורת תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה עם החמצן שבאוויר ויוצרת את‬ ‫תחמוצות הגופרית – גז בעל ריח חריף ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזים שונים גורמת לכאבי ראש‪,‬‬ ‫הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכן לפגיעה ביבולים חקלאיים‪.‬‬ ‫סיכום מדידות גופרית דו חמצנית לשנת ‪0202‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫ריכוז חצי שעתי‬ ‫מרבי‪( 2‬חל"ב)‬ ‫ריכוז חצי שעתי מרבי‬ ‫רץ‪( 1‬חל"ב)‬ ‫תאריך‬ ‫שעה‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪136‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪30/09/10‬‬ ‫‪13:10‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪78‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪48/4:/54‬‬ ‫‪54>89‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫ברקאי‬ ‫‪93‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪64/4:/54‬‬ ‫‪59>54‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪24/11/10‬‬ ‫‪54>69‬‬ ‫אליקים‬ ‫‪68‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪15/10/11‬‬ ‫‪58>74‬‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪03/04/11‬‬ ‫‪54>69‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪138‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪4;/4=/54‬‬ ‫‪55>64‬‬ ‫אליכין‬ ‫‪75‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪55/54/54‬‬ ‫‪55>89‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪129‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪57/4;/54‬‬ ‫‪54>84‬‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪110‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪5:/4:/54‬‬ ‫‪58>69‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪126‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪64/49/54‬‬ ‫‪4<>94‬‬ ‫המעפיל‬ ‫‪86‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪5:/4=/54‬‬ ‫‪57>69‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫מגל‬ ‫‪103‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪5:/54/54‬‬ ‫‪5:>54‬‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪16/02/10‬‬ ‫‪54>54‬‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫‪73‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪5</48/54‬‬ ‫‪4<>59‬‬ ‫עמיקם‬ ‫‪99‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪64/4:/54‬‬ ‫‪56>99‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪63‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪16/06/10‬‬ ‫‪55>94‬‬ ‫עין השופט‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪07/06/10‬‬ ‫‪09:50‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫תקן ארצי מוחלט‬ ‫תקן ארצי‬ ‫סטטיסטי‬ ‫תקן מקומי מוחלט‬ ‫תקן מקומי‬ ‫סטטיסטי‬ ‫‪382‬‬ ‫מקור זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫ממוצע יממתי זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫(חל"ב)‬ ‫‪1:‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫=‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫;‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫<‬ ‫‪89%‬‬ ‫=‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫<‪1‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫;‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪300‬‬ ‫(מותר לעבור ‪ 44‬פעם בשנה באתר מדידה)‬ ‫‪150‬‬ ‫(מותר לעבור ‪ 175‬פעם בשנה באתר מדידה)‬ ‫‪1‬ממוצע חצי שעתי רץ‪ -‬באופן רצוף‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהום האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬ ‫‪2‬ממוצע חצי שעתי‪ -‬חישוב ריכוז זיהום האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקנים‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫תחמוצות חנקן ‪NOx‬‬ ‫קבוצת תרכובות גזיות של חנקן וחמצן ביחסים שונים‪ ,‬בינם חנקן דו חמצני‪ ,‬גז חסר ריח‪ ,‬רעיל ומסיס‪,‬‬ ‫בעל צבע חום אדמדם‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית תחמוצות חנקן‬ ‫הנמדדים בסביבה מקורם מתהליך בעירה (כגון בתא הבעירה של מנועי רכב)‪ ,‬כאשר החנקן האטמוספרי‬ ‫מתחמצן עם הדלק‪ .‬כמות תחמוצות החנקן תלויה בתנאי הבעירה כגון תנאי הטמפרטורה‪ ,‬הלחץ וכמות‬ ‫החמצן‪.‬‬ ‫סיכום מדידות תחמוצות חנקן לשנת ‪0202‬‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫שעתי‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫מרבי‪( 2‬חל"ב) רץ‪( 1‬חל"ב)‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪766‬‬ ‫‪280‬‬ ‫תאריך‬ ‫שעה‬ ‫מקור זיהום ממוצע יממתי‬ ‫מרבי (חל"ב)‬ ‫האוויר‬ ‫זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫‪74/55/54‬‬ ‫‪4;>89‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪<7‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪278‬‬ ‫‪758‬‬ ‫‪74/55/54‬‬ ‫‪5;>89‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪<5‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫ברקאי‬ ‫‪359‬‬ ‫;‪7:‬‬ ‫‪45/56/54‬‬ ‫‪4;>54‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪=8‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪220‬‬ ‫‪664‬‬ ‫‪55/45/54‬‬ ‫‪4<>74‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪96‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫אליקים‬ ‫‪138‬‬ ‫<‪59‬‬ ‫‪48/47/55‬‬ ‫‪4:>54‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪6:‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫‪421‬‬ ‫‪865‬‬ ‫‪4=/49/55‬‬ ‫‪56>44‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪69‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪249‬‬ ‫‪6:7‬‬ ‫‪46/4=/55‬‬ ‫‪57>49‬‬ ‫אליכין‬ ‫‪188‬‬ ‫<<‪5‬‬ ‫‪6</4:/55‬‬ ‫‪58>74‬‬ ‫‪7:‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪262‬‬ ‫;<‪6‬‬ ‫‪57/4;/55‬‬ ‫‪54>84‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪200‬‬ ‫‪675‬‬ ‫‪5:/4:/55‬‬ ‫‪58>69‬‬ ‫<‪6‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪216‬‬ ‫‪669‬‬ ‫‪48/54/55‬‬ ‫‪54>74‬‬ ‫;‪8‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫המעפיל‬ ‫‪170‬‬ ‫;<‪5‬‬ ‫‪6</4:/55‬‬ ‫‪57>54‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪8:‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫<‪7‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫מגל‬ ‫‪228‬‬ ‫‪699‬‬ ‫‪5</4</55‬‬ ‫‪58>89‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪78‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪178‬‬ ‫<;‪5‬‬ ‫‪48/47/54‬‬ ‫‪4=>44‬‬ ‫מקומי‬ ‫=‪5‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫‪173‬‬ ‫‪646‬‬ ‫‪5</48/54‬‬ ‫‪4<>59‬‬ ‫עמיקם‬ ‫‪207‬‬ ‫‪679‬‬ ‫‪64/4:/54‬‬ ‫‪56>99‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪5:‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫<‪5‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪197‬‬ ‫‪656‬‬ ‫‪75/45/55‬‬ ‫‪4<>49‬‬ ‫מקומי‬ ‫=‪6‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫עין השופט‬ ‫‪114‬‬ ‫<‪56‬‬ ‫‪07/06/10‬‬ ‫‪09:50‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪25‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫תקן ארצי מוחלט‬ ‫תקן מקומי סטטיסטי‬ ‫‪250‬‬ ‫‪298‬‬ ‫‪500‬‬ ‫(מותר לעבור ‪ 175‬פעם בשנה‬ ‫באתר מדידה)‬ ‫‪1‬ממוצע חצי שעתי רץ‪ -‬באופן רצוף‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהום האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬ ‫‪2‬ממוצע חצי שעתי‪ -‬חישוב ריכוז זיהום האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקנים‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫אוזון ‪O3‬‬ ‫האוזון "הטוב" נוצר באטמוספירה בשכבת הסטרטוספירה‪ ,‬פועל כמסנן קרינת ‪ UV‬שמשית‪ .‬האוזון‬ ‫"הרע" נוצר בשכבת הטרופוספירה (שכבת האטמוספירה התחתונה) הינו מזהם שניוני‪ ,‬תוצר של‬ ‫ריאקציה בין מזהמי אוויר הנפלטים לאטמוספירה בנוכחות קרינה שמשית‪ .‬תהליך יצירת האוזון הוא‬ ‫איטי‪ ,‬לכן שיאי האוזון נרשמים לאחר מספר שעות במרחק רב ממקור זיהום האוויר‪ .‬אוזון פוגע בעיקר‬ ‫במערכת הנשימה ויוצר קורוזיה למגוון חומרים‪.‬‬ ‫אוזון נמדד בתחנות הניטור מעפיל וכרם מהר"ל בלבד‪.‬‬ ‫ריכוז אוזון לשנת ‪0202‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫אוויר‬ ‫ממוצע שמונה‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫(חל"ב)‬ ‫מס' עליות‬ ‫מסף התקן‬ ‫ממוצע חצי‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫(חל"ב)‬ ‫מס' עליות‬ ‫מסף התקן‬ ‫זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫המעפיל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪73‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫תקן‬ ‫‪82‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪06‬‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים ‪PM2.5‬‬ ‫החלקיקים הם הצורה הנראית ביותר של זיהום אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על משך שהותו באוויר ועל‬ ‫מידת קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקים קטנים יותר‪ ,‬הם חודרים עמוק יותר למערכת‬ ‫הנשימה ופוגעים בה‪ .‬סכנה נוספת הטמונה בהם היא בחומרים כימיים מזיקים הספוחים אליהם‪ .‬להלן‬ ‫התפלגות חלקיקים ביחס לקוטר אירודינמי ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרון‬ ‫‪‬‬ ‫אבק כללי מרחף )‪ 45 : (TSP‬מקרון ומטה‬ ‫‪‬‬ ‫חלקיקים נשימים ( ‪ 10 : (PM10‬מקרון ומטה‬ ‫‪‬‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים (‪ 2.5 : (PM2.5‬מקרון ומטה‬ ‫חלקיקים נשימים וחלקיקים נשימים עדינים נמדדו לסירוגין בתחנות הניטור ברקאי‪ ,‬פרדס חנה ובניידת‬ ‫ניטור האוויר‪ .‬פירוט ניתן בטבלה להלן‪ .‬מרבית העליות מסף התקן המומלץ הן בעקבות סופות אבק‬ ‫טבעיות‪.‬‬ ‫ממוצע יממתי מרבי‬ ‫(מק"ג‪/‬מ"ק)‬ ‫תאריך‬ ‫מס' עליות מסף‬ ‫התקן‬ ‫זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫ברקאי‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪668‬‬ ‫‪75/45/54‬‬ ‫;‪6‬‬ ‫‪=7%‬‬ ‫‪549‬‬ ‫‪59/47/54‬‬ ‫=‬ ‫‪=6%‬‬ ‫תקן יעד‬ ‫‪:9‬‬ ‫‪07‬‬ ‫אירועי זיהום אוויר בשנת ‪0202‬‬ ‫כדי לעקוב אחר מגמות זיהום האוויר באזור‪ ,‬הגדיר האיגוד "ארוע" זיהום אוויר‪ .‬ארוע זיהום אוויר‬ ‫נמדד כאשר נרשמים במשך ‪ 30‬דקות רצופות לפחות ‪ 70‬חל"ב גופרית דו‪-‬חמצנית ו‪ 125 -‬חל"ב תחמוצות‬ ‫חנקן‪ .‬ערכים אלו מהווים כרבע מהתקן החצי שעתי המקומי המוחלט‪ .‬הבחנה בין ארוע רציף אחד‬ ‫למשנהו באותו יום‪ ,‬היא "הפסקה" של מדידות זיהום אוויר למשך שלוש שעות רצופות לפחות‪.‬‬ ‫זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין נמדד בעיקר בתחנות ניטור פרדס חנה ‪ ,‬בית אליעזר וגן שמואל‪.‬‬ ‫בתחנות הניטור ברקאי ונתניה נמדד בעיקר זיהום אוויר מקומי מתחבורה‪ .‬בתחנת הניטור מגל נמדד‬ ‫זיהום אוויר עקב פעילות גנראטור מקומי‪.‬‬ ‫תחנה‬ ‫סה"כ ארועים‬ ‫בית אליעזר‬ ‫חדרה‬ ‫ברקאי‬ ‫נתניה‬ ‫אליקים‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכין‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫גן שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫עמיקם‬ ‫כפר קרע‬ ‫*עין השופט‬ ‫‪110‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מספר ארועים‬ ‫מתחנת הכח אורות רבין‬ ‫‪42‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫*פרט לתקופה בין התאריכים ‪ 27.06.10-17.10.10‬בהם הניידת הייתה מוצבת בקציר‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫מספר ארועים‬ ‫ממקור אחר‬ ‫‪68‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תקציר מדידות איכות אוויר ביישוב קציר‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫תצפית על מחצבת ורד מכיוון ניידת ניטור האוויר בקציר‬ ‫לבקשת ראש מועצת קציר‪-‬חריש‪ ,‬מר נסים דהן‪ ,‬הציב איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (שרון‪-‬כרמל)‬ ‫ניידת ניטור אוויר לבדיקת רמות זיהום האוויר מכיוון מחצבת ורד‪ .‬הניידת הוצבה בחצר בית הממוקם‬ ‫צפון מזרחית למחצבה‪ ,‬עם גזרה פתוחה לכיוון המחצבה‪ .‬זיהום אוויר ממחצבה הינו בעיקר זיהום‬ ‫חלקיקי‪ .‬ריכוז הזיהום הינו כתלות בפעילות המחצבה ובתנאים המטאורולוגיים – טמפרטורה ולחות‬ ‫יחסית (מידת היובש) מהירות הרוח (סחיפת והרחפת החלקיקים) וכיוון הרוח (לאזורים מיושבים)‪.‬‬ ‫נקבעה תקופת המדידה לעונת הקיץ‪ ,‬למשך ארבעה חודשים‪ ,‬מתאריך ‪ 27.06.10‬עד לתאריך ‪.17.10.10‬‬ ‫ניידת ניטור האוויר כוללת תורן מטאורולוגי למדידת כיוון ומהירות רוח‪ ,‬מכשיר מדידת תחמוצות חנקן‬ ‫(‪ ,)NOx‬מכשיר מדידת גופרית דו חמצנית (‪ ,) SO2‬מכשיר מדידת אבק (‪ )PM10, PM2.5‬ומכשיר מדידת‬ ‫פחמן חד חמצני (‪ .)CO‬כל מכשירי ניטור הגזים מאושרים ע"י ה‪ ,EPA -‬ומכשירי מדידה מטאורולוגיים‬ ‫מאושרים ע"י השרות המטאורולוגי‪ .‬מדי ערב בוצע כיול אוטומטי למכשירי ניטור הגזים‪ .‬טיפול‬ ‫תחזוקתי לתחנה בוצע בהתאם לנתוני הכיול ולנוהלי תחזוקת תחנות ניטור המקובלים בארץ‪ .‬נתוני‬ ‫הניטור הרציף (ממוצע ‪ 5‬דקות) פורסמו בזמן אמת באמצעות אתר האיגוד שכתובתו‪:‬‬ ‫‪.www.igudhadera.co.il‬‬ ‫‪09‬‬ ‫ממצאים ותוצאות הניטור‬ ‫מהירות הרוח‪ -‬בתקופה המדודה עוצמת הרוח הממוצעת נעה בין ‪ 5.3-0.5‬מטר לשניה‪ .‬מהירות הרוח‬ ‫המרבית נמדדה בעת רוחות מערביות עד צפון מערביות‪ .‬ככל שהרוח חזקה יותר‪ ,‬הסעת החלקיקים‬ ‫משטח המחצבה אל הסביבה הינה גדולה יותר‪.‬‬ ‫כיוון הרוח‪ -‬שכיחות הרוח מכיוון המחצבה לכיוון הישוב קציר (רוחות מערביות עד דרום מערביות) הינה‬ ‫כ‪ 45%-‬מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬עם שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היום ו‪ 38%-‬בשעות הלילה ‪.‬‬ ‫תחמוצות חנקן‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים (איור להלן)‪.‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים (איור להלן)‪.‬‬ ‫פחמן חד חמצני‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪.‬‬ ‫ארועי זיהום אוויר‪ -‬נמדד ארוע בודד בתאריך ‪ 09.10.10‬עקב זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬ ‫נמדדו ערכים מתחת לסף התקנים‪.‬‬ ‫חלקיקים ‪ -‬מדידת חלקיקים נשימים עדינים (‪ )PM2.5‬בוצעה בין התאריכים ‪ .27.06.10-31.08.10‬נמדדו‬ ‫ערכים נמוכים מסף תקן היעד‪ .‬מדידת חלקיקים נשימים (‪ )PM10‬בוצעה בין התאריכים ‪01.09.10-‬‬ ‫‪ .17.10.10‬נמדדו ערכים נמוכים מסף התקן‪.‬‬ ‫בין התאריכים ‪ 27.06.10-31.08.10‬נמדד בניידת קציר חלקיקים נשימים עדינים (מקוטר אווירודינמי של‬ ‫‪ 2.5‬מיקרומטר ומטה) באמצעות מכשיר ניטור מסוג ‪ TEOM‬אשר משמש למדידת חלקיקים נשימים‬ ‫עדינים גם בתחנות ניטור אוויר ברקאי ופרדס חנה (מפה להלן)‪ .‬השוואת נתוני מדידות חלקיקים‬ ‫נשימים עדינים בין תחנות ניטור אלו מראה ערכים זהים בין תחנות הניטור‪.‬‬ ‫לאור תוצאות מדידת חלקיקים ‪ ,‬הוחלט להגדיל את טווח ריכוז המדידה מקוטר אווירודינמי של ‪2.5‬‬ ‫מק"ג‪/‬מ"ק ל‪ 10-‬מק"ג‪/‬מ"ק ע"י החלפת ראש המדידה מכשיר ניטור מסוג ‪ .TEOM‬המדידה בוצעה בין‬ ‫התאריכים ‪ .01.09.10-17.10.10‬סקלת שושנת הזיהום (המצביעה על כיווני הרוח מהם הוסעו החלקיקים‬ ‫שנמדדו ) מראה כי מרבת החלקיקים שנמדדו מגיעים מהגזרה המערבית עד צפון מערבית לקציר‪ .‬גזרת‬ ‫ההשפעה של מחצבת ורד על הישוב קציר הינה מערבית עד דרום מערבית‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שריפת יערות הכרמל‬ ‫מראה השריפה מהאיגוד בחדרה‪ ,‬בתאריך ‪ 02.12.2010‬בשעה ‪ , 14:00‬כאשר גודל האסון הצפוי טרם נודע‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫בצהרי יום חמישי ה‪ 02.12.2010-‬רבים צפו מקרוב‪ ,‬חסרי אונים‪ ,‬על ההתקדמות העצומה של השריפה‬ ‫ביערות הכרמל‪ .‬השריפה נמשכה מספר ימים‪ ,‬פרצה במוקד אחד והתפשטה במהירות למספר מוקדים בו‬ ‫זמנית עקב תנאי הרוח והיובש ששררו באותה עת‪ .‬מעקב אחר נתוני ניטור אוויר מתחנת הניטור בדאלית‬ ‫אל כרמל ‪ ,‬אשר כוללת מדדי תחמוצות חנקן (תוצר פליטה של בעירה)‪ ,‬לא הראה ממצאים של השריפה‪,‬‬ ‫עקב מיקום התחנה ביחס לכיוון התפשטות האש‪ .‬עפ"י ממצאי קק"ל וכיבוי אש‪ ,‬נוצרו מספר חזיתות‬ ‫אש‪ ,‬באופן שהקשה את ההשתלטות אחר התפשטות ועוצמת האש‪ .‬בשריפה עלו באש כ‪ 45,000 -‬דונם‬ ‫של חורש וכ‪ 5,000,000-‬עצים‪ .‬מלאכת שיקום היער מתבצעת ע"י קק"ל וכוללת כריתה יזומה של עצים‬ ‫מפויחים‪ ,‬זריעת שתילים חדשים ‪ ,‬מעקב אחר התחדשות מהגזע של עצים שנשרפו וכן צמיחת עצים‬ ‫חדשים עקב זריעה טבעית‪ .‬אסון הכרמל הסתיים באבדות ברכוש של יישובי האזור וכן באבדות בנפש‪,‬‬ ‫של מעל ‪ 40‬הרוגים‪ ,‬מצוערי שירות בתי הסוהר‪ ,‬שרותי כיבוי אש והמשטרה‪ ,‬כולם בדרכם למשימות‬ ‫הצלת חיים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מטרד אבק פחם בשכונת חפציבה‪ ,‬חדרה‬ ‫מפת ‪ google-earth‬עם סימול למיקום אתר אחסון הפחם ושכונת חפציבה‬ ‫שכונת חפציבה‪ ,‬השוכנת במרחק של כ‪ 800-‬מטר דרום מערבית לתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬סובלת ממפגע‬ ‫של אבק פחם‪ .‬פעילות האיגוד בנושא החלה בתחילת שנות ה‪ 2000-‬וכלל סדרה של מפגשים עם תחנת‬ ‫הכוח ודיווחים שוטפים לדרג המקצועי הארצי אשר נציגים בו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬המשרד להגנה"ס ומשרד‬ ‫הבריאות‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬האיגוד הביא נציגי מפתח ממשרד הפנים‪ ,‬חברת החשמל והמשרד להגנה"ס‬ ‫לסיור בתוך שכונת חפציבה בכדי לאמוד מקרוב את גודל המטרד‪ .‬בין השנים ‪ 2002-2003‬נערך מחקר‬ ‫משותף של האיגוד ושל חח"י הכלל סידרה של בדיקות אבק שוקע וחלקיקים נשימים‪ ,‬בארבע נקודות‬ ‫דגימה‪ -‬על גדר תחנת הכוח‪ ,‬בשכונת חפציבה‪ ,‬סמוך לכביש החוף ותחנת רקע‪ .‬ממצאי הבדיקות הראו כי‬ ‫אבק הפחם אכן נמדד בשכונת חפציבה‪ ,‬אך מאחר‪ ,‬ולא ניתן לבצע אנליזה המאפשרת הפרדת מקטע‬ ‫אבק הפחם מאבק הטבעי‪ ,‬לא היה ניתן לכמת את גודל המטרד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצורך הפחתת המטרד‪ ,‬דרש‬ ‫האיגוד כי תחנת הכוח תתקין אמצעי הרטבה במערך אחסון הפחם‪ .‬האיגוד עמד בקשר עם תושבי שכונת‬ ‫חפציבה וביצע מעקב אחר תלונות התושבים הכלל סיור בבתי התושבים וסיורי פתע בתחנת הכוח‪.‬‬ ‫ממצאי סיורים אלו תועדו בדוחות אשר הופצו לתושבים‪ ,‬למשרד להגנה"ס‪ ,‬לדרג המקצועי הארצי‪ ,‬וכן‬ ‫‪22‬‬ ‫לתחנת הכוח למעקב אתר יעילות מערך ההרטבה ונוהל ההרטבה‪ .‬מעקב ותיעוד האיגוד אחר התלונות‬ ‫הוביל את חברת החשמל לבצע מקצה שיפורים במערך ההרטבה‪ .‬מקצה השיפורים כלל נוהל הרטבה‬ ‫מוסדר‪ ,‬אחוז לחות גבוה בפחם אשר כמות החלקיקים הדקים בו גדולה‪ ,‬התקנת משפך טלסקופי בעמדת‬ ‫הפחם הדרום מזרחית (נקודת הפריקה הקרובה ביותר לשכונת חפציבה)‪ ,‬הוספת מיכליות מים להרטבת‬ ‫דרכי הנסיעה של הציוד המכאני הנע באתר הפחם‪ ,‬הוספת מד רוח אשר מתריע כאשר משטר הרוחות‬ ‫הינו לכיוון שכונת חפציבה‪ .‬כאשר עוצמת הרוח עוברת סף העלול לגרום להרחפת אבק‪ ,‬תחנת הכוח‬ ‫מבצעת הרטבה נוספת‪ .‬במקרה של רוחות חזקות‪ ,‬תחנת הכוח אף תפסיק את פריקת הפחם‪ .‬עם השנים‪,‬‬ ‫מערך ההרטבה שופר‪ ,‬אך מספר התלונות לא פחת‪ .‬בנובמבר ‪ ,2009‬תיעד האיגוד ארוע אבק פחם חריג‬ ‫אשר זיהם את חצרות בתי תושבי חפציבה ואף חדר לתוך הבתים‪ .‬האיגוד הפיץ דו"ח מפורט בנושא לכל‬ ‫גופי האכיפה וכן לתושבים‪ .‬בעקבות הדו"ח‪ ,‬ארגן האיגוד מפגש תושבים‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬בין חברת‬ ‫החשמל לבין תושבי שכונת חפציבה לדון במטרד‪ .‬התושבים סיכמו על הקמת ועד שכונתי שיאגד את‬ ‫תלונות התושבים וייצג את השכונה‪ .‬ממצאי דו"ח זה‪ ,‬הוצגו בוועדה המחוזית לתכנון ובניה עת הדיונים‬ ‫על הרחבת אזור המגורים בסביבת שכונת חפציבה הקיימת‪ ,‬להקמת שכונת הפרפרים‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫חוות דעת האיגוד על תסקיר ההשפעה על הסביבה של שכונת הפרפרים אומצה ע"י המשרד להגנה"ס‪,‬‬ ‫והליך אישור הקמת שכונת הפרפרים נעצר עד להפסקת מטרד אבק הפחם‪ ,‬נקבע לוח זמנים לדיווח על‬ ‫התקדמות‪ .‬אחריות הטיפול במטרד ניתנה על המשרד להגנה"ס‪ ,‬בעלת סמכות האכיפה‪ .‬במקביל קידם‬ ‫האיגוד במסגרת הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬ביצוע של שני מחקרים‪ -‬סקר ספרות לבדיקת ההשפעות‬ ‫הבריאותיות של אבק הפחם‪ ,‬אשר יפוקח ויאושר ע"י משרד הבריאות‪ ,‬ומחקר להערכה איכותית‬ ‫וכמותית של מטרד אבק הפחם בשכונת חפציבה‪ ,‬כאשר החלטה על המחקר ניתנה לועדת משנה אשר‬ ‫בראשה המשרד להגנה"ס‪ .‬ועדת המשנה הוקמה עקב דרישה לעדכן את התקן הסביבתי של אבק הפחם ‪,‬‬ ‫כפי המופיע בתמ"א ‪ ,10‬כך שיהיה בר אכיפה‪ .‬בוועדה המחוזית לתכנון ובניה‪ ,‬הציג האיגוד את עמדתו‬ ‫בה לוח הזמנים לביצוע אכיפה לצמצום המטרד במקור‪ ,‬בתחנת הכוח‪ ,‬באמצעות עדכון רישיון העסק של‬ ‫תחנת הכוח‪ .‬האיגוד נתן את הרקע המקצועי והיה שותף פעיל בעדכון רישיון העסק של תחנת הכוח‬ ‫לאבק הפחם‪ ,‬וביקש כי יורחב גם לנושא אפר הפחם‪ .‬גם היום‪ ,‬האיגוד משמש היועץ המקצועי לעניין‬ ‫פעילות סביבתית באתר אורות רבין‪ ,‬בין בסיורי פתע בתחנה‪ ,‬מעקב אחר תלונות ציבור‪ ,‬פיקוח על‬ ‫בדיקות בארובה‪ ,‬מעקב אחר מדידות ניטור הרציף מארובות תחנת הכוח ומתחנות הניטור הסביבתיות‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה קיימות שש יחידות ייצור חשמל המוסקות בפחם‪ .‬ארבעת היחידות‬ ‫הראשונות (הדרומית והאמצעית) הוקמו בין השנים ‪ ,1984-1981‬ושתי יחידות נוספות (הארובה‬ ‫הצפונית) הוקמו בין השנים ‪.1996-1995‬‬ ‫א יגוד ערים חדרה משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח‪ .‬הגדרת התפקיד ואופן הפיקוח ניתנים במסגרת‬ ‫הוראות תוכנית מתאר ארצית למניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנת הכוח "אתר השרון" (שינוי‬ ‫מס' ‪ – )2‬תמ"א ‪/ 10‬א‪( 9/1/‬להלן "התמ"א")‪.‬‬ ‫נתוני ייצור וצריכה בתחנת הכוח אורות רבין‬ ‫ייצור החשמל בתחנת הכוח אורות רבין נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות הודות לסיום קו הולכת‬ ‫הגז והרחבת תחנות טרובינות גז (כגון חגית) לייצור חשמל על בסיס גז‪ .‬במקביל‪ ,‬בתחנת הכוח אורות‬ ‫רבין‪ ,‬תכולת הגופרית בפחם הנצרך יורדת עם השנים בעקבות שימוש בסל פחמים משופר (‪0.43%‬‬ ‫בממוצע שנתי ו‪ 0.69%-‬תכולה מרבית) כמוגדר בהוראות התמ"א‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז האפר בפחם נמצא‬ ‫במגמת עליה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ניטור רציף בארובות תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫זיהום האוויר הנפלט מארובות תחנת הכוח אורות רבין מורכב משלושה מזהמים עיקריים‪ -‬חנקן חד‬ ‫חמצני‪ ,‬גופרי ת דו חמצנית וחלקיקים‪ .‬ריכוז החנקן החד חמצני הנפלט הינו כתלות בפחם הנשרף ובתנאי‬ ‫הבעירה‪ .‬ריכוז הגופרית הדו חמצנית הוא כתלות בתכולת הגופרית בפחם הנשרף‪ .‬ריכוז החלקיקים‬ ‫הנפלטים הוא כתלות בתכולת האפר בפחם הנשרף וביעילות אמצעי ההפחתה (משקעים‬ ‫אלקטרוסטטיים)‪ .‬נתוני פליטה מארובות תחנת הכוח אורות רבין מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬כל שש דקות‪,‬‬ ‫במרכז הבקרה באיגוד‪ .‬הנתונים כוללים‪ -‬ריכוז גופרית דו חמצנית וריכוז חנקן חד חמצני‪ ,‬מהירות‬ ‫פליטה‪ ,‬טמפרטורת פליטה ואחוז האטימות (מדד לפליטת חלקיקים)‪ .‬בנוסף מתקבל הספק יחידות‬ ‫ייצור החשמל‪ .‬בהתאם להנחיות התמ"א‪ ,‬אחת לחצי שנה מבצעת חברת החשמל מדידות בארובה‬ ‫בנוכחות נציג האיגוד‪ .‬אחת לשנה מבצע המשרד להגנת הסביבה בדיקות פתע בארובות‪ .‬על פי הוראות‬ ‫התמ"א פליטת חלקיקים מוגברת בכמות או בקצב יותר גדולים מאשר בהפעלה רצופה ותקינה‪ ,‬לא כולל‬ ‫התנעה או הפסקה‪ ,‬מוגבל ל‪ 3%-‬מזמן התפעול של היחידה בתקופה של ‪ 12‬חודשים רצופים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬סך כל החריגות מארובות תחנת הכוח אורות רבין לא עברו את סף התקן!‬ ‫אפר פחם‬ ‫בתחנת הכוח שורפים כ‪ 18,000-‬טון פחם ליום‪ .‬תוצרי הלוואי של שריפת הפחם הם אפר פחם תחתי‬ ‫(‪ )10%‬ואפר פחם מרחף (‪ .)90%‬האפר התחתי נושר לתחתית הדוד ומשוקע במים‪ .‬האפר המרחף נשאב‬ ‫עם גזי הפליטה אל המשקעים האלקטרוסטטיים ‪ ,‬לקליטת חלקיקי האפר בטרם צאתם מהארובה‪ .‬אפר‬ ‫פחם שלא נתפס במשקעים האלקטוסטטיים‪ ,‬נפלט יחד עם המזהמים הגזיים אל האטמוספרה‪ .‬כמות‬ ‫החלקיקים הנפלטת אל האטמוספרה נמדדת כאחוז אטימות ‪ -‬מדד לעכירות גזי הפליטה‪ .‬אפר פחם‬ ‫מרחף מאוחסן בממגורות סגורות‪ .‬עודפי האפר מאוחסנים בערימות פתוחות בתוך אתר התחנה תוך‬ ‫הקפדה על הרטבה ראויה‪ .‬יצוא עודפי האפר לצורכי תעשייה ולשימושים אחרים מנוהל ע"י מנהלת אפר‬ ‫הפחם בפיקוח הדרג המקצועי הארצי‪ .‬הדרג המקצועי הארצי ‪ ,‬בראשות משרד הפנים‪ ,‬הינו גוף מקצועי‬ ‫ובו חברים נציגי ממשרדי ממשלה שונים ובינם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וכן האיגוד ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬החל פרויקט מתקן הסולקנים* עבור יחידות הייצור חשמל הצפוניות‪ ,‬ובעקבותיו הקמת‬ ‫הארובה הרביעית הייעודית למתקן בשטח מתחם האחסון הפתוח של אפר הפחם‪ .‬לצורך כך פונו ערמות‬ ‫אפר משנים קודמות כך שכמות האפר שפונתה הייתה גדולה יותר מכמות האפר שנוצרה בשנת ‪.2010‬‬ ‫* סולקן הוא טכנולוגיה להפחתת זיהום אוויר של גופרית דו חמצנית ע"י תרחיף אבן גיר‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מערכת בקרה לסירוגין (מב"ס)‬ ‫מערכת בקרה לסירוגין (מב"ס) פועלת משנת ‪ 1996‬לצמצום פליטת זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות‬ ‫רבין‪ .‬במסגרת המב"ס מריץ השרות המטאורולוגי את מודל התחזית המאפשר להעריך את מידת‬ ‫הזיהום של גופרית דו חמצנית מתחנת הכוח אורות רבין הצפוי ביום המחרת בהתאם לתנאים‬ ‫המטאורולוגיים‪ .‬מדי ערב מועברת לנציג האיגוד תחזית זיהום האוויר של המב"ס ליום המחרת‪ .‬האיגוד‬ ‫מעביר את תחזית המב"ס אל תחנת הכוח אשר נערכת לשריפת פחם דל – דל גופרית שיצמצם בפועל את‬ ‫זיהום האוויר ביום המחרת ‪.‬‬ ‫בעקבות אכיפת פליטות זיהום האוויר באמצעות מערכת המב"ס‪ ,‬בתחנת הכוח אורות רבין שורפים פחם‬ ‫דל גופרית בכל ימות השנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השימוש בסל הפחמים המשופר‪ ,‬אינו מחייב שריפת פחם עם‬ ‫תכולת הגופרית הנמוכה ביותר דווקא בעונת הקיץ‪ ,‬העונה בה יעילות פיזור האוויר הנמוכה ביותר‪ .‬לאור‬ ‫זאת‪ ,‬המב"ס עדיין משמש אמצעי לדרישת שריפת פחם עם תכולת הגופרית הנמוכה ביותר בימים בהם‬ ‫צפוי זיהום אוויר גבוה‪.‬‬ ‫לחישוב מידת יעילות המב"ס‪ ,‬הושוו המלצות המב"ס לנתוני מדידות גופרית דו חמצנית שמקורן מתחנת‬ ‫הכוח אורות רבין כפי שנמדד באמצעות מערך תחנות ניטור האוויר‪ .‬הערכות המב"ס לשנת ‪:2010‬‬ ‫‪ 1 ‬יום של הערכת חסר של המב"ס‪ -‬הוא יום בו נמדד ריכוז זיהום אוויר מעל ‪ 150‬חל"ב‬ ‫בתחנות ניטור האוויר כאשר ליום זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫‪ 11 ‬יום של הערכת יתר של המב"ס‪ -‬ימים בהם נמדד ריכוז זיהום אוויר מתחת ‪ 130‬חל"ב‬ ‫בתחנות ניטור האוויר כאשר ליום זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫‪ 1 ‬יום של תחזית טובה של המב"ס‪ -‬הוא יום בו נמדד ריכוז זיהום אוויר מעל ‪ 130‬חל"ב‬ ‫ומתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות ניטור האוויר כאשר ליום זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫‪ 352 ‬יום של תחזית מצב נתון‪ -‬ימים בהם נמדד ריכוז זיהום אוויר מתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות‬ ‫ניטור האוויר כאשר ליום זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מעקב תצפיות הפס החום מארובות תחנת הכוח‬ ‫צילום הפס בחום נע מזרחה מעל שמורת הטבע (דרומית לחדרה) בתאריך ‪.15.04.11‬‬ ‫ניתן לראות את ארובות תחנת הכוח אורות רבין ברקע‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬ד"ר מיכל בן גל‬ ‫בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬ביצע האיגוד מספר מחקרים אקדמאיים לאמוד את מידת זיהום האוויר של תופעת‬ ‫"הפס החום" ‪ -‬ענן חום אורכי המסתרך לאורך עשרות קילומטרים‪ .‬הצבע החום של התימרה מקורו‬ ‫מתחמוצות חנקן‪,‬שהן תוצר לוואי של תהליך בעירה ‪,‬כפי המתרחש גם במנועי רכב‪ .‬המחקרים כללו‪ ,‬בין‬ ‫היתר ‪ ,‬טיסות בתוך תימרת זיהום האוויר למדידת ריכוז זיהום האוויר‪ .‬מחקרים נוספים שבוצעו ע"י‬ ‫אוניברסיטת ירושלים (אילן לוי ‪ , 2007‬אילן לוי ‪ )2009‬דנו בתופעה נוספת במכונה‪ -‬רסירקולציה של‬ ‫האוויר ‪,‬תופעה המתארת מצב בו זיהום אוויר נע מערבה לתוך הים עם הרוחות המזרחיות של בריזת‬ ‫היבשה‪ ,‬ולמחרת בבוקר‪ ,‬עת רוחות מערביות (בריזת הים)‪ ,‬מוסע זיהום זה‪ ,‬הכולל זיהום תחבורתי‬ ‫המכיל תחמוצות חנקן ‪ ,‬חזרה ליבשה‪ ,‬תופעה הנראת כפס חום לאורך קו החוף‪ .‬לעיתים‪ ,‬ניתן לצפות‬ ‫בשני פסים חומים‪ ,‬האחד עקב פליטת זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין והשני עקב זיהום אוויר‬ ‫מתחבורה שהוסע מעורכי התחבורה הראשיים בתהליך הרסיקולציה חזרה‪ ,‬אל קו החוף‪ .‬מחקר‬ ‫האקדמאי האחרון בוצע ע"י אמיר זלצברג מאוניברסיטת ירושלים‪ ,‬בשנת ‪ 2006‬באמצעות ציוד מתקדם‬ ‫לחישה מרחוק למעקב אחר תימרת זיהום האוויר של תחנתה כוח (דו"ח השנתי של מערך הניטור לשנת‬ ‫‪ .)2006‬לאורך השנים‪ ,‬הממצאים הצביעו כי הקשר בין תופעת הפס החום לבין ריכוז פליטות זיהום‬ ‫האוויר מתחנת הכוח הינו זניח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התנאים המטאורולוגיים הינם גורם דומיננטי המעודדים‬ ‫את יצירת תופעת הפס החום‪ .‬כאשר הטרופוספירה (שכבת האמוספרה התחתונה) היא יציבה‪ ,‬תימרת‬ ‫הזיהום מתרכזת ברום ומוסעת למרחקים ארוכים‪ ,‬לעומת‪ ,‬כאשר תנאים לא יציבים‪ ,‬אשר ערבוליות‬ ‫‪27‬‬ ‫האוויר (תרמלים) גורמת להסעת זיהום האוויר בתנועות סיבוביות‪ ,‬מעלה ומטה‪ ,‬הזיהום אינו מרוכז‬ ‫בשכבה אחת‪ ,‬כך שהוא הזיהום אינו ניתן להבחנה ויזואלית ‪ ,‬אך בעצם הוא מגיע לקרקע במרחקים‬ ‫יותר קצרים ועל כן גם בריכוזים יותר גבוהים‪.‬‬ ‫לאחר סיום המחקר בשנת ‪ ,2006‬ביקש האיגוד להמשיך המעקב אחר תצפיות הפס החום‪ .‬בין השנים‬ ‫‪ 2007-2010‬נאספו ‪ 165‬תצפיות‪ ,‬בעיקר מתושבים נאמנים ובראשם ד"ר מיכל בן גל ממכמורת‪ .‬נתוני‬ ‫התצפיות הושוו עם אינדקס יומי של מצב הסינפטי (באדיבות פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת ת"א‬ ‫ובעזר תה של ד"ר איזבלה אוסטינסקי מהשרות המטאורולוגי) וכן ממצאי נטור רציף של פליטות זיהום‬ ‫האוויר מארובות תחנת הכוח אורות רבין (נתונים המתקבלים במערך הבקרה של האיגוד)‪ .‬סיכום‬ ‫הנתונים באיורים להלן‪ .‬תודה לניר בן הרוש מהאיגוד ‪,‬על הסיוע בביצוע סיכום הנתונים‪.‬‬ ‫בהשוואה בין ריכוז פליטת זיהום אוויר של תחמוצות חנקן מארובות תחנת הכוח חדרה‪ ,‬לבין מספר‬ ‫תצפיות הפס החום‪ ,‬לא נמצאה קורלציה‪ ,‬מאחר ובתנאים מטאורולוגיים מסויימים‪ ,‬לא נוצר הפס‬ ‫החום‪ ,‬ובתנאים אחרים‪ ,‬הפס החום שנוצר מאוד בולט‪ .‬המשמעות של כך היא שתופעת הפס החום אינה‬ ‫בהכרח מדד לפליטות גבוהות יותר של זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬ניתן אף לומר‪ ,‬כי כאשר‬ ‫אין רואים את הפס החום‪ ,‬אין הדבר מעיד על זיהום אוויר נמוך יותר‪ .‬האיגוד בדק ומצא‪ ,‬שדווקא‬ ‫כאשר אין רואים את הפס החום‪ ,‬תימרת הזיהום נופלת ברדיוס קרוב יותר ונרשמים יותר ארועי זיהום‬ ‫אוויר בתחנות ניטור האוויר‪ ,‬בעיקר בעת נוכחות אינברסית רום‪ .‬ואילו‪ ,‬כאשר מופיע הפס החום‪ ,‬ריכוז‬ ‫זיהום האוויר הנמדד בתחנות הניטור האוויר הוא לרוב נמוך‪ ,‬מאחר והזיהום מרוכז ברום ומוסע‬ ‫למרחק רב‪ ,‬נמהל עם האוויר האטמוספרי‪ ,‬עד אשר הוא נופל לגובה הקרקע ‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי קיימת‬ ‫אפשרות כי חלק מהתצפיות אינן בעצם כתוצאה מפליטות זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬אלא‬ ‫כתופעה של רסירקולציה של זיהום האוויר באזור קו החוף‪ ,‬תופעה זהה לפס החום אך נצפת בגובה נמוך‬ ‫יותר‪ ,‬לאורך כביש החוף‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫תחנת כוח פנים ארצית חגית‬ ‫תחנת הכוח חגית ממוקמת בין רכס הכרמל מצפון‪ ,‬לבין רמות מנשה מדרום בתחום המוניציפאלי של‬ ‫המועצה אזורית חוף כרמל‪ .‬באתר חגית קיימות ‪ 2‬יחידות ייצור במחזור משולב (מחז"מ) תלת צירי‬ ‫בהספק חשמלי כולל של ‪ 680‬מגוואט‪ ,‬ויחידת מחז"מ חד צירי בהספק חשמלי של כ‪ 350-‬מגוואט‪ ,‬סה"כ‬ ‫‪ 1030‬מגוואט‪ .‬טכנולוגיית מחזור משולב מאפשרת הגדלת היעילות התרמית מ‪ 35%-‬ל‪ .54%-‬המשמעות‬ ‫היא‪ ,‬הפקת יותר חשמל באותה כמות דלק‪ .‬כיום אתר חגית מתבסס על גז כדלק ראשי וסולר כדלק‬ ‫משני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬נחנכה יחידת ייצור חשמל נוספת עם יכולת ייצור של ‪ 250‬מגוואט‪.‬‬ ‫האיגוד משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח ומקבל את נתוני הניטור הרציף של פליטות זיהום האוויר‬ ‫ופרמטרים תפעוליים בזמן אמת‪ ,‬כל שש דקות‪ ,‬למחשב המערך באיגוד‪ .‬פיקוח על מידת השפעתה של‬ ‫תחנת הכוח חגית מבוצע באמצעות תחנות ניטור אוויר דאלית אל כרמל‪ ,‬כרם מהר"ל ואליקים‪.‬‬ ‫נתוני איכות האוויר לשנת ‪ 2010‬מעידים על רמת זיהום אוויר נמוכה באזור‪.‬‬ ‫תחנת הכוח קיסריה‬ ‫תחנת הכוח קיסריה ממוקמת בתחום המוניציפאלי של עיריית אור עקיבא‪ .‬תחנת הכוח כוללת שלוש‬ ‫טורבינות גז בהספק חשמלי כולל של ‪ 130‬מגוואט‪ .‬תחנת הכוח קיסריה מיועדת להפעלה במקרה תקלה‬ ‫או מקרה חירום‪ ,‬עד כ‪ 300-‬שעות בשנה בממוצע‪ ,‬במקדם יכולת שאינו עולה על ‪ .6%‬חל איסור הפעלת‬ ‫היחידות בשעות הלילה פרט להפעלה בשעת חירום ובשעת דחק‪ .‬היחידות מופעלות על בסיס סולר עם‬ ‫תכולת גופרית עד ‪.0.06%‬‬ ‫במסגרת נוהל מעקב ופיקוח טורבינות הגז בתחנת מיתוג קיסריה (‪ )1997‬הוסמכו מערכות המעקב‬ ‫והפיקוח לעניין ההשפעות הסביבתיות של תחנת הכוח חגית בתחום איכות אוויר‪ ,‬רעש ואיכות מים‬ ‫כאשר האיגוד משמש מפקח ראשי על תחנת הכוח ומבצע בדיקות רעש‪ .‬נתוני הספק החשמלי של תחנת‬ ‫הכוח מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬כל ‪ 6‬דקות‪ ,‬במחשב המערך באיגוד‪ .‬נתוני תפעול חודשיים נמסרים לאיגוד‬ ‫מדי רבעון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬לא ביצע האיגוד בדיקות רעש סביב התחנה עקב מיעוט הפעלת יחידות יצור החשמל‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫פיקוח על התעשייה וחומרים מסוכנים‬ ‫מערך ניטור רציף‬ ‫במהלך השנים חוברו מספר מפעלי תעשייה בתחום האיגוד אל מערך הניטור הרציף של האיגוד כאשר‬ ‫הנתוני ם מוזנים ישירות אל מחשב מרכז הבקרה באיגוד‪ .‬נכון לשנת ‪ ,2010‬קיים פיקוח שוטף על ‪6‬‬ ‫מתקנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפעלי נייר חדרה (חדרה)– ארובת דוד הקיטור הגדולה ביותר באזור מנוטרת למדידת אטימות גזי‬ ‫הפליטה (פליטת חלקיקים)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפעל אליאנס (חדרה) – שתי ארובות דוודי הקיטור מנוטרת למדידת ריכוז חלקיקים בארובה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מפעל אבן וסיד שפיה (מ"מ זכרון יעקב)– התנור הניצב במפעל מייצר סיד חי מאבן גיר‪ .‬גזי הפליטה‬ ‫עוברים דרך מתקן טיפול באוויר לפני הפליטה לסביבה‪ .‬ארובת הפליטה מנוטרת באופן רציף‬ ‫למדידת ריכוז חלקיקים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מפעל הוד חפר (מוא"ז עמק חפר) – מערך הפסדים במפעל מקבל את שאריות הבשר‪ ,‬הנוצות והדם‬ ‫ומעבד אותם לייצור "קמח בשר" המשמש כמרכיב במזון של בע"ח‪ .‬מערך הפסדים מחובר למתקן‬ ‫טיפול באוויר‪ .‬הבקרה התפעולית של מתקן הטיפול באוויר מחובר באופן רציף לאיגוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬קרגל אריזות גמישות ( מוא"ז עמק חפר) – המפעל הינו מפעל להדפסה על אריזות גמישות‪ .‬מכונות‬ ‫ההדפסה חוברו למתקן לטיפול תרמי בממסים הנפלטים‪ .‬ריכוז חומר אורגני ביציאה ממתקן‬ ‫הטיפול בממסים ובקרה תפעולית של הפעלת המערכת מנוטרים באופן רציף‪.‬‬ ‫‪ .6‬גלעם (מוא"ז מנשה) – במפעל גלעם נבנה דוד קיטור השורף גזם‪ .‬גזי הפליטה מבוקרים באופן רציף‬ ‫לבדיקת ריכוז חלקיקים לאחר מתקן הקדם טיפול ובקרה תפעולית של המערכת‪.‬‬ ‫ניטור רציף מדוודי קיטור מפעלי נייר חדרה‬ ‫במפעלי נייר חדרה קיימים שני דוודי קיטור‪ ,‬דוד מספר ‪ 3‬ודוד מספר ‪( 6‬משנת ‪ .)2007‬דוד מספר ‪,3‬‬ ‫שפועל ברציפות ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬מייצר קיטור למכונות הנייר במקסימום של ‪ 125‬טון קיטור לשעה‬ ‫ומשמש לייצור חשמל בהספק של ‪ 18‬מגוואט‪ .‬דוד מספר ‪ 6‬מייצר קיטור בהספק של ‪ 90‬טון קיטור‬ ‫לשעה ואיננו מייצר חשמל בשגרה‪ .‬במידה והטורבינה הראשית איננה פעילה‪ ,‬ניתן לייצר חשמל עם דוד ‪6‬‬ ‫וטורבינת הגיבוי בהיקף של כ ‪ 8 -‬מגוואט‪.‬‬ ‫שני הדוודים שורפים גז טבעי מאוקטובר ‪ .2007‬בזמן תקלה באספקת הגז הטבעי הדוודים מוזנים‬ ‫בסולר‪ .‬אספקת הגז ל"מפעלי נייר חדרה" מתבצעת מתוך אסדת ההפקה "ים תטיס" (מול חופי אשקלון)‬ ‫ובאמצעות מערך ההולכה הארצי דרך תחנת ‪ - PRMS‬מתקן להפחתת הלחץ מהקו הראשי ומדידת‬ ‫כמות ואיכות הגז הטבעי (‪.)Pressure Reduction & Metering System‬‬ ‫בארובת דוד מספר ‪ , 3‬המתנשאת לגובה של כ‪ 70 -‬מטר‪ ,‬הותקן מד אטימות המחובר אל רשם רציף‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מותקנת במפעל מערכת למדידת מהירות וכיוון הרוח‪ .‬נתוני ערכי האטימות והתנאים‬ ‫המטאורולוגים‪ ,‬בכל דקה‪ ,‬מתקבלים באיגוד באופן מקוון ורצוף‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬נעשתה בדיקה עבור עמידת מפעלי נייר חדרה בתנאי רשיון העסק בשני נושאים‪ :‬חריגות של‬ ‫אטימות גזי הפליטה מדוד ‪ 3‬בזמן עבודה שוטפת וחריגות מתנאי הנישוף‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אטימות גזי הפליטה‬ ‫בטבלה מפורטים מספר שעות החריגה מתנאי האטימות (‪ )opacity‬בארובת דוד ‪ 3‬בזמן עבודה שוטפת‬ ‫וכאשר לא מתבצע נישוף‪.‬‬ ‫תאריך‬ ‫‪13.01.2010‬‬ ‫‪20.02.2010‬‬ ‫‪21.02.2010‬‬ ‫‪09.07.2010‬‬ ‫‪12.12.2010‬‬ ‫סה"כ‬ ‫מספר שעות‬ ‫חורגות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪19‬‬ ‫(‪ 0.21%‬שנתי)‬ ‫הערות‬ ‫שריפת סולר עקב הפסקת חשמל והשבתת ‪PRMS‬‬ ‫שריפת סולר עקב הפסקת אספקת גז בגלל עבודות קידוח באסדת גז‬ ‫שריפת סולר עקב הפסקת אספקת גז בגלל עבודות קידוח באסדת גז‬ ‫שריפת סולר עקב תקלה ב‪PRMS -‬‬ ‫שריפת סולר עקב תקלה ב‪PRMS -‬‬ ‫במהלך שנת העבודה ‪ 2010‬בוצעו פעולות אחזקה ופיתוח נרחבות באסדת הקידוח אשר הביאו להשבתה‬ ‫מלאה או חלקית של אספקת הגז למפעל למשך שעות רבות‪ .‬במצב תפעולי זה‪ ,‬נאלץ המפעל להשתמש‬ ‫בדלק משני (סולר) על מנת להמשיך את שגרת הייצור במפעל‪ .‬כתוצאה מכך נרשמו ‪ 19‬שעות שבהם‬ ‫הייתה חריגה מתנאי אטימות‪.‬‬ ‫נישופים‬ ‫במהלך שנת ‪ 2010‬בוצעו ‪ 4‬נישופים בדוד הראשי (דוד מספר ‪ ,)3‬מתוכם אחד מהם ככל הנראה חרג‬ ‫מתנאי רשיון העסק‪ ,‬כנראה שבוצע שלא בתנאים מטאורולוגים מתאימים‪.‬‬ ‫לשם השוואה בשנים בהם המפעל שרף מזוט בוצעו כ‪ 250 -‬נישופים בשנה‪.‬‬ ‫ניטור רציף בארובות דוודי קיטור מפעל אליאנס‬ ‫במפעל אליאנס קיימים ‪ 3‬דוודי קיטור מסוג צינורות אש (ללא צורך בביצוע נישופים יומיים)‪ ,‬הראשון‬ ‫(‪ )A‬משנת ‪ 1988‬והשני (‪ )B‬משנת ‪ 2000‬פולטים את גזי השריפה דרך ארובה אחת‪ .‬דוד ‪ C‬שהתחיל לפעול‬ ‫בשנת ‪ 2005‬מחובר לארובה נפרדת‪ .‬הדוודים פועלים ברציפות ‪ 24‬שעות ביממה ומייצרים קיטור בעיקר‬ ‫עבור מכבשי הגיפור של הצמיגים‪.‬‬ ‫בשתי ארובות דוודי הקיטור מותקנים מכשירי ניטור לחלקיקים בפליטה מהארובה‪ .‬שני המכשירים‬ ‫מחוברים אל אוגרי נתונים ובמקביל מועברים הנתונים‪ ,‬בכל דקה‪ ,‬בזמן אמת אל איגוד ערים לשמירת‬ ‫איכות הסביבה שרון כרמל‪.‬‬ ‫ניתוח תוצאות ריכוז החלקיקים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל ריכוזי החלקיקים הממוצעים היממתים היו נמוכים מהריכוז המותר (‪ 100‬מ"ג למ"ק)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הממוצעים החצי שעתיים עלו על ‪ 120‬מ"ג למ"ק‪ 4 ,‬פעמים בארובה ‪ A/B‬ו‪ 5 -‬פעמים בארובה ‪.C‬‬ ‫משך הזמן שבו ריכוז החלקיקים היה בין ‪ 120‬ל‪ 200 -‬נמוך מ‪ 3% -‬מזמן העבודה של הדוד ואינו‬ ‫מוגדר כחריגה מתנאי רשיון עסק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ריכוז החלקיקים הממוצע החצי שעתי עלה על ‪ 200‬מ"ג למ"ק פעם אחת במהלך השנה בארובה‬ ‫‪ A/B‬וזאת כתוצאה מכוונון של דוד ‪.B‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בדיקת ארובות במפעלי תעשייה‬ ‫במהלך שנת ‪ 2010‬בוצעו בדיקות מזהמים בארובות ב‪ 19 -‬מפעלים תעשייתיים בתחום האיגוד‪ .‬חלק‬ ‫מהבדיקות הינן בדיקות יזומות ע"י המפעלים במסגרת התנאים ברשיון עסק‪ ,‬וחלקן בדיקות פתע‬ ‫במימון המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הבדיקות נעשות ע"י חברות המוסמכות לביצוע דיגומי ארובה‪ .‬רוב‬ ‫הבדיקות בוצעו בפיקוח של עובדי האיגוד כמפורט להלן‪:‬‬ ‫מספר תאריך בדיקה נוכחות נציג האיגוד‬ ‫נקודות בדיקה‬ ‫שם המפעל‬ ‫במהלך הבדיקה‬ ‫ארובות‬ ‫נבדק‬ ‫כן‬ ‫אבן קיסר‬ ‫‪6.1.10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ +RTO‬פילטרים‬ ‫כן‬ ‫הדפסה‪+‬קלנדרים ‪+‬למינציה‬ ‫העוגנפלסט‬ ‫‪07.02.10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כן‬ ‫‪5‬‬ ‫דוד‪+‬מכבשים‬ ‫גרנות‬ ‫אמבר‬ ‫‪17.02.10‬‬ ‫כן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪03.11.10‬‬ ‫כן‬ ‫דודים‬ ‫נייר חדרה‬ ‫‪03.03.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫‪15.06.10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כן‬ ‫‪14.10.10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כן‬ ‫דוודים‬ ‫קל קר עין כרמל‬ ‫‪17.03.10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כן‬ ‫אספלט חדש‬ ‫אספלט ורד‬ ‫‪18.03.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לא‬ ‫‪26.05.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫דוודים‬ ‫מטרנה‬ ‫‪11.04.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫חדש‬ ‫ייבוש‬ ‫מתקן‬ ‫‪14.06.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫מתקן ייבוש ישן‬ ‫‪16.09.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫דוודים‬ ‫גלעם‬ ‫‪26.05.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫קרגל – משמר השרון‬ ‫‪21.06.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪RTO‬‬ ‫כן‬ ‫‪29.06.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫דוודים‬ ‫גן שמואל מזון‬ ‫‪11.07.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫אבטור‬ ‫בי"ח הלל יפה‬ ‫‪29.07.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫דוד ‪+‬מעשנת‬ ‫טיב טעם‬ ‫‪04.11.10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כן‬ ‫דוודים‬ ‫אליאנס‬ ‫‪15.06.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫‪19.12.10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כן‬ ‫‪26.12.10‬‬ ‫תהליך‬ ‫כרמל כימיקלים‬ ‫כן‬ ‫פחמ"ס‬ ‫‪28.12.10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪RTO‬‬ ‫כן‬ ‫‪09.03.10‬‬ ‫דוד‬ ‫איטונג‬ ‫‪1‬‬ ‫כן‬ ‫דוד‪+‬תהליך‬ ‫גומי עין שמר‬ ‫‪11.02.10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לא‬ ‫דוודים‬ ‫גת‬ ‫‪04.03.10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לא‬ ‫תהליך‬ ‫שפיה‬ ‫‪15.04.10‬‬ ‫לא‬ ‫‪25.08.10‬‬ ‫היתרי רעלים לחומרים מסוכנים (חומ"ס)‬ ‫היתר רעלים ניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה לכל עסק המחזיק ברעלים מעל הכמות הקבועה בחוק‬ ‫החומרים המסוכנים‪ .‬במהלך שנת ‪ 2010‬ביצע האיגוד ביקורות ב‪ 9 -‬עסקים בתחום האיגוד למתן חוות‬ ‫דעת טרם קבלת היתר רעלים‪ .‬חוות הדעת‪ ,‬אשר מועברת למשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כוללת את ממצאי‬ ‫הביקורת (אחסון חומ"ס במאצרות‪ ,‬שילוט מתאים‪ ,‬אחזקת דפי מידע של החומרים המסוכנים‪ ,‬אחזקת‬ ‫אמצעים לטיפול בארוע חומרים מסוכנים ועוד) וכן המלצה לחידוש היתר רעלים הכוללת תנאים נלווים‬ ‫בהיתר הרעלים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫אסבסט‬ ‫סיבי אסבסט מוגדרים כאבק מזיק וכחומר מסוכן‪ .‬האסבסט מסוכן לבריאות רק כאשר הוא במצב‬ ‫התפוררות‪ ,‬אז משתחררים סיבים לאוויר‪ .‬מוצרי אסבסט‪-‬צמנט מותרים לשימוש‪ ,‬והם אינם מהווים‬ ‫סכנה לבריאות כל עוד הם במצב תקין ולא מתפורר‪ ,‬ואין מבצעים בהם עבודות ניסור‪ ,‬קידוח‪ ,‬ליטוש וכל‬ ‫עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר‪.‬‬ ‫עובדי האיגוד קיבלו הסמכה של מפקחים בעבודות אסבסט‪ .‬במסגרת הטיפול באסבסט האיגוד מוציא‬ ‫חוות דעת למבנים המכילים אסבסט ‪ .‬חוות הדעת ניתנת על פי הזמנת בעל המבנה או הרשות המקומית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ניתנו חוות דעת ל‪ 2 -‬בתי ספר פרטיים ולמבנה ציבורי‪.‬‬ ‫בעת שריפה של מוצרי אסבסט קיים חשש שישתחררו סיבי אסבסט לאוויר‪ .‬בכל ארוע של שריפה שבו‬ ‫מעורב אסבסט מגיע גם מפקח סביבתי על מנת לתת חוות דעת על מידת הפגיעה בלוחות אסבסט‪-‬צמנט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬יצאו עובדי האיגוד למספר קריאות על שריפות במעורבות אסבסט לדוגמא‪ :‬שריפה של‬ ‫נגריה בא‪.‬ת‪ .‬צפוני בחדרה שגג המבנה היה עשוי מאסבסט‪-‬צמנט; שריפת קיוסק נטוש הצמוד לבי"ס‬ ‫תיכון בחדרה; שריפת מחסנים עם גגות אסבסט‪-‬צמנט בחצרות של בתים פרטיים בגבעת עדה‪ ,‬כפר‬ ‫ויתקין ואליכין‪.‬‬ ‫ריח‬ ‫באיגוד קיים צוות אשר עבר מבחני ריח והכשרה לביצוע בדיקות ריח ע"פ המתודולוגיה של המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪ .‬בשנת ‪ 2010‬בוצעו בדיקות ריח בשיתוף המשרד להגנת הסביבה בצומת פל‪-‬ים עקב‬ ‫מטרדי ריח מקו הביוב המוביל למכון טיהור שפכים בחדרה‪.‬‬ ‫מטרדי ריח ממקורות תעשייתיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקיבוץ העוגן – מטרדי ריחות ממפעל העוגנפלסט‪ .‬בוצע מעקב אחר נושא המטרדים ונערכים‬ ‫סיורים קבועים במפעל‪ .‬הנושא עדיין בטיפול והמפעל בוחן אמצעים לטיפול במזהמי אוויר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שחם גבעת עדה‪ -‬מפעל "שחם גבעת עדה" נמצא בין גבעת עדה ממערב לקיבוץ רגבים במזרח בתחום‬ ‫מוא"ז מנשה‪ .‬תהליכי הייצור במפעל כוללים‪ :‬עיבוד זבלי עופות להזנת עגלות וייצור כופתיות‬ ‫לדישון מזבלי בקר ועופות‪ .‬אחסון חומרי הגלם והפעילות התעשייתית גורמים למטרדי ריח‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2010‬המפעל סגר את אחד המתקנים התעשייתיים וחיבר אותו למתקן ביופילטר לטיפול בריח אך‬ ‫התלונות על מטרדי ריח ממשיכות‪ .‬במהלך שנת ‪ 2010‬בוצעו ישיבות וסיורים במפעל וסיורים בשעות‬ ‫הלילה באזורי התלונות לבחינת מטרדי הריח‪.‬‬ ‫קביעת מרחקי הפרדה מבתי גידול מבעלי חיים‬ ‫האיגוד ביצע סקר ספרות בנושא ההנחיות הקיימות במדינות שונות למרחקי הפרדה הדרושים בין מגורי‬ ‫תושבים ובתי גידול של בע"ח (כגון לולים ורפתות) עקב היווצרות מטרדי ריח‪ .‬הוחלט לבחון בפועל את‬ ‫ההנחיות הגרמניות ‪ )draft( VDI3474‬במסגרת היתרי בניה חדשים של בתי גידול המגיעים לאיגוד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬בוצעו חישובים עבור מרחקי ההפרדה הנדרשים עבור ‪ 6‬היתרי בניה של לולים חדשים‬ ‫והערכת מרחק ראשונית לרפת בקר בעמיקם‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מדידות אבק שוקע ומרחף באזור מפעל הסיד שפיה‬ ‫האיגוד הציב מערכת לדיגום אבק שוקע ומרחף לבחינת מצב איכות האוויר סביב מפעל הסיד שפיה של‬ ‫חברת אבן וסיד‪ .‬מטרת הבדיקות הינן להעריך את השפעת המפעל על איכות האוויר בכלל האזור ובפרט‬ ‫על איכות האוויר בבית ספר מאיר שפיה‪.‬‬ ‫דיגום אבק שוקע נעשה ע"י הצבת ‪ 9‬דוגמים סטנדרטיים למשך ‪ 30‬יום מסביב למפעל וביצוע אנליזה‬ ‫לקביעת ריכוזי המרכיבים השונים של האבק במעבדה‪ .‬דיגום אבק מרחף כללי בוצע ע"י הצבת מכשיר‬ ‫‪ High Volume Sampler‬בבית‪-‬ספר מאיר שפיה וקביעת ריכוזי האבק המרחף במשך יממה‪ .‬בנוסף‬ ‫הוצב בבית ספר מאיר שפיה דוגם אבק מרחף כיווני שהופעל רק כאשר הרוח הגיעה מכיוון המפעל‪.‬‬ ‫במשך כל תקופת המדידה‪ ,‬הועברו התנאים המטאורולוגיים ששררו באזור בזמן אמת אל מחשבי‬ ‫האיגוד‪.‬‬ ‫תוצאות העבודה מצביעות כי מעבר לגדר המפעל ישנן חריגות מהתקן של אבק שוקע‪ .‬להערכתנו‪ ,‬נקודות‬ ‫המדידה הקרובות למפעל מושפעות גם מהמפעל ובעיקר מתהליכי השינוע‪ ,‬הגריסה ומערמות אבן הגיר‬ ‫שהינה חומר מינרלי בלתי מסיס‪ .‬ככל שמתרחקים מהמפעל‪ ,‬קטנה השפעת המפעל על האבק השוקע‬ ‫באזור‪ .‬התהליכים התעשייתיים במפעל משפיעים מעט על ריכוזי האבק השוקע בבית ספר מאיר שפיה‬ ‫אך אינם עוברים את התקן‪.‬‬ ‫תוצאות ריכוזי האבק המרחף הכלל כיווני (דיגום של ‪ 24‬שעות) מצביעות כי לא היו חריגות מהתקן‬ ‫למניעת מפגעים למעט מדידה אחת שבוצעה בזמן ששרר אובך כללי באזור‪ .‬ריכוז האבק המרחף הכיווני‬ ‫הממוצע בכל תקופת המדידה היה ‪ 265.5‬מיקרוגרם למ"ק‪ ,‬ערך זה עומד בתקן ל‪ 3 -‬שעות מדידה (‪300‬‬ ‫מיקרוגרם למ"ק)‪ .‬בתקופת המדידה הרוח נשבה בגזרה הדרום‪-‬מזרחית (מהמפעל לבית הספר) במשך כ‪-‬‬ ‫‪ 2.0%‬מהזמן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬הופעל התנור הסובב במשך כשבועיים‪ .‬בתקופה זאת נערכו ‪ 2‬דיגומי אבק מרחף של ‪24‬‬ ‫שעות ודיגום אחד כיווני‪ .‬ריכוזי האבק המרחף בדיגומים אלה עומדים בתקנים‪.‬‬ ‫מתחם ורדינון‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ננטש מפעל ורדינון אשר ייצר שטיחונים באור עקיבא באופן פתאומי וניתן לגביו צו כינוס‬ ‫נכסים‪ .‬בשטח המפעל הופקרו חומרים מסוכנים ונוצרו מפגעים סביבתיים רבים כגון פלטות אסבסט‬ ‫שבורות‪ ,‬זיהום קרקע מדלקים שנשפכו וחומרים מסוכנים שגלשו לנחל הסמוך ופגעו בבעלי חיים‪ .‬עובדי‬ ‫האיגוד ערכו סיורים בשטח וסייעו בתיעוד של המפגעים שנוצרו במקום‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מדידות רעש וקרינה אלקטרומגנטית‬ ‫מדידות רעש‬ ‫קיימים שלל גורמי רעש שונים ומגוונים העלולים לגרום למטרדים לציבור הרחב כגון‪ :‬רעש מפעלים‪,‬‬ ‫תעשיות‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬תחבורה כבישים ורכבות‪ ,‬הסמוכים לשכונות מגורים‪ ,‬פעילות של אולמות וגני‬ ‫אירועים‪ ,‬רעש מזגנים משאבות וצנרת מים במבני מגורים‪ ...‬כל אחד מסוגי הרעש דורש שיטות מדידה‬ ‫שונות ומיוחדות שהלכו והתפתחו במשך שנות פעילותו של האיגוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הצבת ציוד מדידה‬ ‫למדידות ארוכות‪ ,‬תוך הקלטה קולית עם אפשרות של שליטה מרחוק של ציוד המדידה לזיהויו של‬ ‫מקור הרעש‪ ,‬או ביצוע מדידות בטווח הקצר‪ .‬ניתוח של ממצאי המדידות במקרים של חריגה מאפשר‬ ‫קביעת חריגה מהתקנות‪ .‬ממצאי ומסקנות הבדיקות מוגשים לרשות המקומית להמשך טיפול ואכיפה ‪.‬‬ ‫הממצאים מאפשרים הגשת תביעה משפטית כנגד גורמי הרעש‪.‬‬ ‫סיכום מדידות רעש לשנת ‪0202‬‬ ‫סוג מדידה‬ ‫מקום‬ ‫עבור‬ ‫מס'‬ ‫מדידות‬ ‫סיכום‬ ‫כבישים‬ ‫כבישים‬ ‫כביש ‪70/ 6‬‬ ‫גשר אריק שרון‬ ‫מועצה מקומית מגידו‬ ‫עירית חדרה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עומד גבולית בקריטריונים‪.‬‬ ‫חריגות לשעות יום ולילה‪.‬‬ ‫כבישים‬ ‫בתים‬ ‫בתים‬ ‫מזגנים‬ ‫מזגנים‬ ‫תעשיות‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫עין העמק‬ ‫מלון מיימון‬ ‫פרדס חנה‬ ‫כפר יונה‬ ‫מנא"י טיפול שוטף‬ ‫המועצה ג'סר א' זרקא‬ ‫מועצה מקומית מגידו‬ ‫פרטי‬ ‫פרטי‬ ‫מועצה כפר יונה‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עומד גבולית בקריטריונים‬ ‫לא נמצאו חריגות‬ ‫נמצאו חריגות‪ /‬בטיפול הרשות‬ ‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול בין שכנים‬ ‫אין חריגות‬ ‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול העירייה‬ ‫תעשיות‬ ‫תעשיות‬ ‫משחטת הוד המשק‬ ‫מפעל עוף טנא‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול העירייה‬ ‫נמצאו חריגות‪ .‬המפעל נסגר‬ ‫תחנות כוח‬ ‫אורות רבין‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫‪2‬‬ ‫אין חריגות‬ ‫‪35‬‬ ‫מדידות קרינה אלקטרומגנטית‬ ‫תחום תדירויות של הקר ינה האלקטרו מגנטית שבהם עוסק האיגוד שייך לתחום הקרינה הבלתי‬ ‫מייננת‪ .‬החל מהתחום הנמוך של תדרי רשת החשמל‪ ,‬המשך בשידורי רדיו וטלוויזיה ועד לתחומי‬ ‫המיקרו גל הגבוהים‪ .‬כידוע אנו כאוכלוסיה‪ ,‬הן הבוגרת והן הצעירה היינו חשופים אליה זה עשרות‬ ‫שנים‪ .‬מודעות הציבור גברה בשנים האחרונות בעיקר עם הפעלת מערכות סלולאריות המשתמשות אף‬ ‫הן בשידורים בתחום תדרי הרדיו הגבוהות‪ ,‬ואף בתחומי המיקרו עם פיתוח הדור השלישי של הטלפונים‬ ‫הסלולאריים‪ .‬תכונות השידור של הטלפונים הסלולאריים דומות לתכונות שידורי הרדיו והתפשטותם‬ ‫במרחב ע"י שדה מגנטי וחשמלי‪ .‬לכל שדה ושדה השפעה שונה על גוף האדם ‪ ,‬בתחומי הרדיו ומעלה‪ .‬גוף‬ ‫האדם מושפע משילוב שני השדות‪ .‬כאשר אנרגית השדות נספגת בתוך הגוף‪ ,‬נגרמת עלייה בחום הגוף‪.‬‬ ‫לשם כך נקבעות תקנות מחמירות עבור זמני החשיפה המותרים )‪.(SAR=Specific Absorption Rate‬‬ ‫עקב הלחץ הציבורי העצום ברחבי העולם המודרני‪ ,‬קמו וועדות מחקר בין לאומיות שתקנו תקנות‬ ‫מחמירות להגבלת עוצמת השידורים הסלולאריים‪ .‬אך בל נשכח‪ ,‬שאנו ממשיכים להיות חשופים לקרינה‬ ‫של שידורי הרדיו השונים‪ .‬ניתן לאמור שכל המדידות בתחום הסלולארי שנדרשו ע"י הציבור נבדקו‬ ‫ונמצאו תקינות ועומדות בכל התקנים‪.‬‬ ‫בתחום האיגוד ‪,‬פניות הציבור כנגד האנטנות הסלולאריות הולכות ומתמעטות תודות למאמצי ההסברה‬ ‫הניתנים לציבור הרחב ע"י האיגוד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלה עליה דרסטית בחרדת הציבור ממתקני חשמל‪.‬‬ ‫מתקני חשמל‪ ,‬ב"דומה" לשידורי רדיו‪ ,‬פולטים בסביבתם הקרובה שדות חשמליים ושדות מגנטיים עם‬ ‫קוטביות מתחלפת לפי תדירות הרשת החשמלית והחשיפה אליהם הולכת ועולה במשך השנים‬ ‫האחרונות זאת עם העלייה בצריכת החשמל‪ .‬במחקרים עדכניים שנעשו ע"י תת וועדות של ארגון‬ ‫הבריאות העולמי פורסמו הערכות לפיהם חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים העולה מעל לשלוש מילי‬ ‫גאוס עלולה להגדיל את הסיכון הבריאותי בקרב ילדים‪ .‬פניות רבות מופנות לאיגוד מצד ההורים לביצוע‬ ‫מדידות בבתים ובמוסדות החינוך‪ .‬במספר מוסדות חינוך נתגלו חריגות מעל לסף המומלץ ‪ .‬איגוד ערים‬ ‫פעל בתוך אותם המוסדות למתן פתרונות‪ .‬לאור כל זאת ממשיך האיגוד ביוזמה לבצע סקר מדידות‬ ‫לשדות מגנטיים בכל מוסדות החינוך בתחום שיפוט האיגוד‪ .‬נשלחה פניה לכל הרשויות החברות‬ ‫באיגוד לביצוע מדידות אלו בתחומן‪.‬‬ ‫סיכום מדידות קרינת שדות מגנטיים לשנת ‪0202‬‬ ‫‪ .1‬מוסדות חינוך וגני ילדים‪:‬‬ ‫עבור‬ ‫מס'‬ ‫מדידות‬ ‫סיכום‬ ‫המועצה פרדסיה‬ ‫‪4‬‬ ‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬ ‫המועצה פרדס חנה‬ ‫המועצה זכרון יעקב‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬ ‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬ ‫המועצה חוף כרמל‬ ‫המועצה אליכין‬ ‫בית הספר שובו בית אליעזר‬ ‫‪1‬‬ ‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬ ‫ניתן פיתרון עבור כיתות שנמצאו בהן חריגות‬ ‫כל הכיתות בהן נמצאו חריגות נאסרו לשימוש‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ .2‬פניות ציבור‪:‬‬ ‫עבור‬ ‫פניות ציבור‬ ‫מקור הקרינה‬ ‫מספר מדידות‬ ‫סיכום‬ ‫קווי מתח גבוה ושנאים‬ ‫‪23‬‬ ‫ניתנו פתרונות וכן הופנו‬ ‫בקשות לחברת החשמל‬ ‫סיכום מדידות קרינה מאנטנות סלולאריות לשנת ‪0202‬‬ ‫מס' מדידות‬ ‫מקום‬ ‫עבור‬ ‫תוך וסביב בתים מוסדות חינוך ומפעלים‬ ‫פניות ציבור ורשויות‬ ‫‪8‬‬ ‫סיכום‬ ‫כל המדידות‬ ‫עמדו בתקן‬ ‫ומה צופה לנו העתיד ??‬ ‫אך טבעי הדבר שעם חלוף הזמן יגדל השימוש במקורות חשמל וכן במקורות פולטי קרינה כדוגמת‬ ‫טלפונים סלולאריים‪ .‬מודעות הציבור למפגעים סביבתיים הולכת וגוברת עם הזמן וכתוצאה מכך גם‬ ‫הדרישה מאיגוד ערים לאיכות הסביבה למתן פתרונות‪ .‬חשוב שנדע שיש למצוא איזון בין ההתפתחות‬ ‫הטכנולוגיה והמודרניזציה לבין הגנה על הסביבה‪.‬‬ ‫אנרגית השמש‬ ‫פאנלים פוטו‪-‬וולטאים הינם טכנולוגיה הממירה את אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית‪ .‬ביחידות אלו‬ ‫מותקן ממיר להמרת הזרם החשמלי הנוצר מזרם ישר לזרם מתחלף‪ .‬בנוסף לפאנלים מותקנים קווי‬ ‫הולכה של הזרם המתחלף ושנאי המאפשר חיבור הזרם החשמלי לרשת החשמל הארצית‪ .‬אלמנטים‬ ‫אלו‪ -‬הממיר‪ ,‬קווי ההולכה והשנאי‪ ,‬עלולים ליצור שדות מגנטיים בסביבתן הקרובה‪ ,‬לכן נדרשת‬ ‫הקפדה לעמידה בתקני בטיחות מחמירים‪ .‬שימת לב מיוחדת נדרשת מהמתקינים לאופן הולכת קווי‬ ‫ההולכה ולמיקומם של יחידות השנאי והממיר ‪ .‬מומלץ לבצע מדידות תקופתיות לשדות המגנטיים‬ ‫והוספת אמצעים שביכולתם לבודד שדות מגנטיים אלו‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אגף קרקע‬ ‫‪38‬‬ ‫טיהור שפכים ובדיקות מעבדה‬ ‫אחד התחומים העיקריים בהם מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכים‪ .‬פעילות‬ ‫זו מתבצעת מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערים חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות של נציב המים‪ ,‬עפ"י חוק‬ ‫המים‪ .‬כדי שניתן יהיה לאכוף את חוק העזר הוקמה באיגוד מעבדה אנליטית לביצוע בדיקות כימיות של‬ ‫שפכים וקולחים‪ .‬יעוד המעבדה הוא לתת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ‪ ,‬לאכיפת חוק‬ ‫העזר לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל‪.‬‬ ‫מדיניות המעבדה הנה לספק למערך פיקוח התעשייה שירותי בדיקה העונים על דרישותיו תוך הקפדה על‬ ‫התאמה לנוהלי הבדיקות‪,‬תקנים ותקנות לאומיים ובינלאומיים מחייבים‪.‬‬ ‫המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים לקביעת הרכבם ואיכותם ‪ .‬הבדיקות‬ ‫מבוצעות בשיטות סטנדרטיות בינ"ל המתבססות על‪:‬‬ ‫‪.Standard Methods for the examination of water and wastewater‬‬ ‫החל מחודש אפריל שנת ‪ 2003‬קיבלה המעבדה באיגוד הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪.‬‬ ‫המעבדה מצוידת במכשור חדשני ומשוכלל ברמה גבוהה לביצוע בדיקות כל סוגי הפרמטרים הנדרשים‬ ‫לאפיון הרכב השפכים והקולחים כמו כן מערכות לקביעת רעילות שפכים ע"פ עקומת צח"ב וקצב פירוק‬ ‫ביוכימי ועוד‪.‬‬ ‫מעבדת האיגוד מצוידת במכשירי דיגום אוטומטיים‪ ,‬המשמשים לדיגום מורכב במוצא של קדם הטיפול‬ ‫בתעשייה או נקודת חיבור למערכת הביוב הציבורית ‪.‬הדיגום מבוצע ע"פ תוכנית ניטור שנתית או בהתאם‬ ‫לדרישות הפיקוח‪.‬‬ ‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתאם למערכת היחסים בין הרשויות‬ ‫לבין האיגוד ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש ( הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של הרשות‬ ‫עצמה)‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיקוח על עמידה באיכות הקולחים ואיכות הבוצה ומניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרת התפעול השוטף בהתבסס על דיגום ובדיקות שפכים וקולחין של הקבלן המפעיל ודיגומי בקרה‬ ‫באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה בזמן אירועים חריגים בזמן אמת באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהליך ‪ ,‬איתור מקור‬ ‫שפכים חריגים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה באמצעות ביקורים תקופתיים במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית ובשיתוף עם‬ ‫מהנדסי התהליך של המט"ש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכונים ובירורים ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עיבוד הנתונים וניתוחם וכתיבת דוחות מסכמים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דיווח תקופתי לרשות בפגישות והוצאות דוחות מפורטים‪.‬‬ ‫דיווח לרשויות הסטטוריות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישוי‬ ‫‪39‬‬ ‫מכוני טיהור שפכים באיגוד‬ ‫בתחום האיגוד קיימים ‪ 13‬מכוני טיהור השייכים ל‪ 18-‬הרשויות החברות באיגוד‪ ,‬מתוכם ‪ 2‬מכוני טיהור‬ ‫אשר אינם מטפלים בשפכים עירוניים‪ :‬מנא"י המטפל בשפכי התעשייה של מפעלי נייר חדרה והמטב"ח אשר‬ ‫מטפל בבוצות החקלאיות מהרפתות של עמק חפר‪.‬‬ ‫שם המכון‬ ‫בעלות המכון‬ ‫ספיקת שפכים יומית (מ"ק)‬ ‫ניר עציון‬ ‫מ‪.‬א חוף כרמל‪ ,‬דלית אל כרמל‬ ‫ועוספייה*‬ ‫‪5,100‬‬ ‫מעין צבי‬ ‫מ‪.‬מ זכרון יעקב‪,‬מ‪.‬מ פרדיס ומ‪.‬מ‬ ‫חוף כרמל‬ ‫‪4,800‬‬ ‫עין שמר‪-‬מנשה ‪1‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‪ ,‬עיריית אום אל‬ ‫פאחם‪ ,‬מ‪.‬מ ערערה‪,‬מ‪.‬מ כפר קרע‪,‬‬ ‫מ‪.‬מ קציר חריש ומ‪.‬מ בסמ"ה‪.‬‬ ‫‪10,500‬‬ ‫גרנות‪ -‬מנשה ‪2‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪2,700-3,700‬‬ ‫להבות חביבה‪ -‬מנשה ‪3‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪500‬‬ ‫גליקסון‪ -‬מנשה ‪4‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪400-900‬‬ ‫באקה ג'ת‬ ‫עיריית באקה‪ -‬ג'ת‬ ‫‪2,500‬‬ ‫חדרה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬בנימינה‪-‬גבעת‬ ‫עדה‪ ,‬אור עקיבא‪ ,‬קיסריה‪ ,‬ג'סר‬ ‫חדרה‬ ‫אל זרקא ושני ישובים בחוף‬ ‫כרמל‬ ‫‪24,000‬‬ ‫מנא"י‬ ‫מפעלי נייר חדרה‬ ‫‪6,000‬‬ ‫בית חירות‪-‬נתניה‬ ‫עיריית נתניה ומ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪38,000‬‬ ‫מטב"ח‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪900‬‬ ‫יד חנה‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר**‬ ‫‪15,000‬‬ ‫מרץ‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪7,000‬‬ ‫*דלית אל כרמל ועוספייא לא בתחום האיגוד‬ ‫‪41‬‬ ‫פעילות האיגוד בשנת ‪ 0202‬בתחום מכוני הטיהור‬ ‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתאם למערכת היחסים בין הרשויות‬ ‫לבין האיגוד ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש (הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של הרשות‬ ‫עצמה)‪ .‬הפעילות בתחום מכוני הטיהור כוללת‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיקוח על עמידה באיכות הקולחים ואיכות הבוצה ומניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרת התפעול השוטף בהתבסס על דיגום ובדיקות שפכים וקולחים של הקבלן המפעיל ודיגומי בקרה‬ ‫באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה באמצעות ביקורים תקופתיים במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית בשיתוף עם‬ ‫מהנדסי התהליך של המט"ש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכונים ובירורים ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה בזמן אמת של אירועים חריגים באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהליך ‪ ,‬איתור מקור שפכים‬ ‫חריגים ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עיבוד הנתונים וניתוחם וכתיבת דוחות מסכמים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מתן חוות דעת לרשויות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דיווח לרשויות הסטטוריות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישוי‪.‬‬ ‫בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬פעילות האיגוד הינה פונקציה של דרישת הרשות‪ ,‬כך לדוגמא מעורבותו הגדולה ביותר‬ ‫של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי‪ ,‬שם האיגוד משמש כגוף המנהל את המכון ומפקח על הקבלן‬ ‫המפעיל עבור שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל‪ .‬במכוני טיהור אחרים כדוגמת ניר עציון‪ ,‬באקה‬ ‫וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מתן חוות דעת וליווי מקצועי‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד הייתה‬ ‫פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה ומעורבות במתן חוות דעת‬ ‫להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד אין מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה‪.‬‬ ‫מכון טיהור מעין צבי‬ ‫מט"ש מעין צבי משרת את שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל ופועל בשיטת הבוצה המשופעלת‬ ‫בתהליך להרחקת חנקן וזרחן‪ .‬המט"ש מטפל כיום בספיקה יומית של כ‪ 4,800-‬מ"ק‪ ,‬המהווה כ‪50%-‬‬ ‫מספיקת התכנון לשלב א'‪ ,‬מופעל ע"י חברת א‪.‬ל‪.‬ד ומנוהל ומפוקח ע"י האיגוד‪.‬‬ ‫המט"ש החל לפעול באוקטובר ‪ 2007‬באמצעות חברת א‪.‬ל‪.‬ד שנבחרה לזוכה במכרז ההפעלה הזמני‪ .‬שיטת‬ ‫ההפעלה שנבחרה במעין צבי ‪,‬בניגוד למכוני טיהור אחרים המופעלים בשיטה של מחיר למ"ק‪ ,‬הייתה‬ ‫הפרדה להוצאות קבועות והוצאות משתנות‪ .‬כאשר מרבית ההוצאות הקבועות מומנו ע"י הקבלן‪ ,‬תמורתן‬ ‫הוא קיבל תשלום חודשי קבוע‪ ,‬ואילו ההוצאות המשתנות‪ ,‬קרי‪ :‬חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬פולימרים ותחזוקת‬ ‫שבר ובלאי מומנו ע"י הרשויות (ראה הסבר בתרשים ‪ .)2‬היתרון הגדול בחוזה מסוג זה הינה הפרדת מרכיב‬ ‫ההוצאה העיקרית במט"ש (ההוצאות המשתנות) מהוצאות הקבלן ולפיכך נמנעים שיקולי חיסכון העלולים‬ ‫לפגוע בציוד לטווח ארוך‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫עם סיום החוזה הקבלני ב‪ 2009-‬וטרם פרסום מכרז חדש‪ ,‬ביקשו הרשויות מהאיגוד חוו"ד מקצועית על סוג‬ ‫ההתקשרות המומלץ למכרז הקבוע מבין ‪ 3‬אלטרנטיבות‪ :‬חוזה הפעלה לפי מחיר למ"ק‪ ,‬חוזה הפעלה לפי‬ ‫המנגנון הקיים או הפעלה עצמית ע"י הרשויות ‪ .‬חוו"ד האיגוד קבעה כי חוזה ההתקשרות הקיים מבצע‬ ‫חלוקת אחריות נכונה בין בעלי המכון לקבלן ההפעלה ולפיכך מומלץ להמשיך במתכונת הקיימת‪.‬‬ ‫הרשויות בחרו לאמץ את חוות הדעת ובהתאם לכך התבקש האיגוד ב‪ 2010-‬לפרסם מכרז הפעלה לקבלן‬ ‫קבוע‪ .‬למכרז ניגשו ‪ 5‬חברות‪ ,‬שמתוכן נבחרה שוב חברת א‪.‬ל‪.‬ד אשר הציעה את המחיר הנמוך ביותר עבור‬ ‫ההפעלה (ההוצאות הקבועות)‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬המט"ש מתופעל במתכונת זו‪ ,‬כאשר חשבונות החשמל‪ ,‬הבוצה‪ ,‬הפולימרים ורכישות הציוד משולמות‬ ‫ע"י הרשויות ותפקיד האיגוד במנגנון זה הינו לשמש כציר המתווך בין הרשויות לקבלנים (הפעלה ובוצה)‬ ‫ולהוות גורם מפקח מטעם הרשויות על קבלן ההפעלה‪.‬‬ ‫הפיקוח והניהול של המכון מתואר בתרשים ‪ 1‬וכולל עבודה בשני מישורים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫עבודה שוטפת קבועה‪ -‬הכוללת ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעקב אחר תהליך הטיפול‬ ‫‪‬‬ ‫עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול בתקלות ציוד‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‬ ‫‪‬‬ ‫הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת החשבונות לרשויות ומעקב אחר התשלומים לקבלנים‬ ‫‪‬‬ ‫פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות‬ ‫‪‬‬ ‫פגישות עבודה תקופתיות מול קבלן התפעול‬ ‫‪‬‬ ‫ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב זכרון‬ ‫‪‬‬ ‫מתן שירותי מחשוב – אינטרנט ותמיכה טכנית למט"ש‬ ‫עבודות תקופתיות‪ -‬הכוללת חוות דעת המתבקשות בעת הצורך עבור הרשויות‪ ,‬טיפול בתקלות ציוד‬ ‫מתמשכות‪ ,‬טיפול בתביעות‪ ,‬הוצאת מכרזים‪,‬הכנת דוח"ות מסכמים ועוד‪ .‬להלן סיכום לעבודות‬ ‫שבוצעו ע"י האיגוד ב‪ 2009-2010-‬הנכללות בקטגוריה זו‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסכם משפטי מול ספק הציוד סיניאבר‬ ‫‪‬‬ ‫מעקב וטיפול בתקלת מערך האוורור מול סיניאבר ובלשה‬ ‫‪‬‬ ‫בחינה והזמנות עבודה מיועצים שונים לתקלה במערך האוורור‪ :‬חברת טכנומק‪ ,‬חברת ברן ‪,‬חברת‬ ‫יודפת מהנדסים ו‪.SWDP-‬‬ ‫‪‬‬ ‫דו"ח מסכם שנת ‪2008‬‬ ‫‪‬‬ ‫דו"ח מסכם שנת ‪2009‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרון על בעיית השומנים מהמסעדות וקיום כנס בעלי עסקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת חוות דעת להסדרת מנגנון התשלומים בין הרשויות‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת המכרז לקבלן הפעלה קבוע למט"ש והכנת חוות הדעת לקבלן זוכה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגשת תביעה מס' ‪ 1‬לחברת חשמל בגין נזק לציוד‪ -‬התביעה התקבלה והרשויות פוצו בסכום של‬ ‫‪.₪ 2,500‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגשת תביעה מס' ‪ 2‬לחברת חשמל בגין נזק לציוד מחודש יולי ‪ -2010‬התביעה לא התקבלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגשת תביעה לביטוח בגין נזקי ברק לציוד‪ -‬התביעה התקבלה והרשויות פוצו בסכום של כ‪-‬‬ ‫‪.₪31,000‬‬ ‫תרשים ‪ -1‬תיאור מערכת העבודה של האיגוד במט"ש מעין צבי‬ ‫מכון טיהור מעין צבי‬ ‫(זכרון‪-‬פרדיס‪-‬חוף כרמל)‬ ‫רשויות‬ ‫קבלן הפעלה‬ ‫מכרז הפעלה‬ ‫‪2007+2010‬‬ ‫איגוד‬ ‫קבלן בוצה‬ ‫ניטור קווי‬ ‫הולכה‬ ‫מעקב‬ ‫תהליכי‬ ‫חוות דעת על‬ ‫בעיית השומנים‬ ‫דוחות שנתיים‬ ‫פגישות‬ ‫עבודה‬ ‫קבלן‬ ‫הנהלת‬ ‫חשבונות‬ ‫תקלות ציוד‬ ‫הזמנות‬ ‫רכש‬ ‫רשויות‬ ‫חוו"ד‬ ‫יקב זכרון‬ ‫תקלת מערך ייצוב‬ ‫סיניאבר‬ ‫בלשה‬ ‫תביעות‬ ‫יועצים‬ ‫הפסקת חשמל‬ ‫ברק‬ ‫תרשים ‪ -2‬מנגנון ניהול חשבונות במט"ש מעין צבי‬ ‫מכון טיהור מעין צבי (הנהלת חשבונות)‬ ‫רשויות‬ ‫קבלן‬ ‫הוצאות משתנות‬ ‫הוצאות קבועות‬ ‫כוח אדם‬ ‫חשמל‬ ‫תחזוקה מונעת‬ ‫בוצה‬ ‫בדיקות מעבדה‬ ‫פולימרים‬ ‫שמירה‬ ‫מים שפירים‬ ‫ביטוח קבלני‬ ‫אנשי שירות‬ ‫פינוי גבבה‬ ‫‪43‬‬ ‫ביטוח‬ ‫תחזוקת שבר‬ ‫מט"ש חדרה‬ ‫מט"ש חדרה תופעל במשך כ‪ 10-‬שנים ע"י חברת ניטרון בשיטת המחיר למ"ק‪ .‬לפני כשנתיים החליטה‬ ‫החב רה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה (החברה שייכת לששת הרשויות בעלות המט"ש) לסיים‬ ‫את התקשרותה עם חברת ניטרון ולהפעיל עצמאית את המכון‪ .‬במקביל הגישה חברת ניטרון תביעה כנגדה‬ ‫אשר טיעוניה היו בעיקר כספיים אולם גם עסקו בטענה כי עקב כניסת שפכים חריגים בעלי אופי תעשייתי‬ ‫למכון נגרם נזק מסיבי לציוד‪.‬‬ ‫במסגרת זרת‪ ,‬התבקש האיגוד ע"י מט"ש חדרה להגיש חוות דעת אשר תשמש כעדות בבית משפט עבור‬ ‫תביעת ניטרון ותתמקד בטענותיהם לגבי כניסת שפכים רעילים וחריגים‪.‬‬ ‫האיגוד אסף במשך מספר חודשים חומרים היסטוריים מהארכיון ובמרץ ‪ 2010‬ריכז אותם לכדי חוות דעת‬ ‫מקצועית אשר התייחסה באופן ענייני לטענות שהועלו ע"י המומחה מטעם ניטרון‪.‬‬ ‫פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה‬ ‫מכון טיהור יד חנה בקיבוץ יד חנה הוקם בשנת ‪ 2002‬ע"י החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר בשיתוף עם‬ ‫הקרן הקיימת לישראל‪ .‬מטרת המתקן לטפל טיפול ראשוני וביולוגי בשפכים "קשים" הזורמים בנחל שכם‬ ‫משטחי הרשות הפלשתינאית לפני הזרמתם לנחל אלכסנדר‪ .‬הקושי העיקרי בטיפול בשפכים אלו נובע‬ ‫בעיקר מעונת המסיק (אוקטובר‪ -‬נובמבר) ‪,‬שבה מנוקזים לנחל שפכים המכילים מזהמים שונים שהם תוצר‬ ‫של תעשיית שמן הזית העלולים לגרום לזיהום מקורות מים ומשבשים תהליכי טיפול בשפכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיום‬ ‫המתקן אינו מפיק איכויות קולחים העומדות ברמה הנדרשת להזרמה לנחל כפי שנקבעה בתקנות ועדת‬ ‫ענבר‪.‬‬ ‫על מנת ללטש את השפכים ולהתאימם לאיכות הנדרשת בתקנות החליטה רשות הניקוז שרון כי החלופה‬ ‫המועדפת לכך הינה חלופת האגנים ירוקים‪ .‬במסגרת החלטה זו‪ ,‬הוקם פרויקט ניסיוני בסמוך למתקן‬ ‫הטיפול ביד חנה‪ ,‬שמטרתו לבחון את טכנולוגית הטיהור באמצעות אגנים ירוקים על קולחי מתקן הטיפול‪.‬‬ ‫בפרויקט זה השתתפו שלוש חברות מתחרות אשר הציעו טכנולוגיות שונות לטיפול באמצעות אגנים ירוקים‬ ‫על פני שטח ניסוי של ‪ 150‬מ"ר (שטח הפיילוט)‪.‬‬ ‫על רקע זה‪ ,‬איגוד ערים נבחר ע"י המועצה האזורית עמק חפר ללוות מקצועית את הפרויקט לאורך כל‬ ‫תקופת הפעלתו הן במסגרת תוכנית הניטור הרציפה והן בעיבוד וניתוח התוצאות‪.‬‬ ‫הפרויקט החל לפעול באמצע חודש מאי ‪ 2007‬והסתיים ביולי ‪ 2009‬לאחר שצבר כ‪ 27-‬חודשי הפעלה‪,‬‬ ‫במהלכם‪ ,‬ביצועי שלושת מערכות הטיפול נבחנו באופן רציף ע"י האיגוד בסדרת דיגומים מורכבים והופקו‬ ‫דו"חות תקופתיים הן לקבלנים והן למועצה העוקבים אחר התוצאות‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ ,2009‬עם סיום הפרויקט הפיק האיגוד דו"ח מסכם עבור כל חודשי ההפעלה (ד"ח שלב א') אשר‬ ‫הוצג בפני הדריקטוריון ונציגי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בסיכומו‪ ,‬נבחרה החברה הזוכה בפרויקט אשר תוכל‬ ‫להמשיך לשלב ב'‪ ,‬שבמהלכו החברה הזוכה תתכנן‪ ,‬תקים ותפעיל אגן ירוק על שטח של ‪ 5‬דונם‪.‬‬ ‫גם שלב ב' של הפרויקט לווה ע"י האיגוד בשלבי הכנת המסמך הטכני לחוזה וחתימת החוזה‪ .‬כיום‪ ,‬החברה‬ ‫הזוכה נמצאת בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת‬ ‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת המרכז את שפכי ‪ 2‬הרשויות החל לפעול באפריל ‪ 2010‬בספיקת שפכים יומית של כ‪2,500-‬‬ ‫מ"ק‪/‬יום‪ ,‬אשר מהווה כ‪ 70%-‬מהכמות הכוללת של השפכים עקב אי רישות מלא של קווי ביוב‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 2010‬לאחר מספר חודשי הפעלה של המט"ש ודיווח תדיר של המפעיל על כניסת שפכים עם עומסים‬ ‫אורגנים גבוהים וריכוזי כלורידים גבוהים ביקשה הרשות המקומית באקה‪-‬ג'ת מהאיגוד לבצע עבודת ניטור‬ ‫על קווי ההולכה במטרה לבחון ולקבוע מקורות זיהום חריגים והשפעתם על ריכוזי השפכים הכללי של‬ ‫הרשות בכניסה למכון הטיהור בהשוואה לתכנון‪.‬‬ ‫במסגרת עבודה זו‪ ,‬האיגוד ביצע סדרת דיגומים על חמשת המאספים הראשיים ועל הכניסה הראשית‬ ‫למט"ש‪ ,‬ניתח את התוצאות ובסיכומם מצא כי מקור העומסים הינם בשפכי המחלבות‪ ,‬שפיכת ביוביות‬ ‫ומפעל השימורים של באקה‪ .‬המלצות האיגוד היו‪:‬‬ ‫‪ .1‬קביעת תנאים ברישיון עסק אשר יכתיבו את סוגי קדם הטיפול הנדרשים ובהמשך אכיפתם‪.‬‬ ‫‪ .2‬שפיכת ביוביות רק במתחם המכון על מנת לשמור על קווי ההולכה מפני קורוזיה וסתימות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אכיפה מואצת על עסקי המזון והמוסכים‪.‬‬ ‫‪ .4‬דרישה מיידית מהמחלבות להפרדת תמלחות ופינויים למוצא ימי‪.‬‬ ‫‪ .5‬פיקוח שוטף על מפעל השימורים בהפרדת הזרמים ופינוי התמלחות‪.‬‬ ‫נתניה‪ -‬בית חירות‬ ‫מט"ש נתניה‪ ,‬הנמצא בתחום המועצה האזורית עמק חפר בשטחים חקלאיים של בית חירות‪ ,‬משרתת את‬ ‫עיריית נתניה וכ‪ 50%-‬משפכי עמק חפר ‪ .‬המט"ש תוכנן לספיקה יומית של ‪ 40,000‬מ"ק‪/‬יום‪ ,‬אולם מאחר‬ ‫והמכון הגיע לקצה גבול יכולת הטיפול שלו‪ ,‬הזמינה חברת מי נתניה תכנית לשידרוג והרחבה של המכון‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 2007‬הוגשה לאיגוד ערים הפרשה הטכנית והמסמך הסביבתי אשר נבחנו ונבדקו ע"י צוות האיגוד‬ ‫והוגשה חוות דעת לוועדה המקומית עמק חפר‪ .‬לאחר שהתוכנית עברה שינויים עקב הערות המשרד להגנת‬ ‫הסביבה והוועדה‪,‬הוגשה ביולי ‪ 2009‬פרשה טכנית ומסמך סביבתי מעודכנים אשר נבדקו שנית ע"י האיגוד‬ ‫ובספטמבר ‪ 2009‬ניסח האיגוד חוות דעת נוספת להיתר הבנייה אשר נבחנה בשני היבטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬היבטים תהליכיים‪ -‬מערך הטיפול על כל מרכיביו הכולל בין היתר עקרונות הטיפול ‪,‬נתוני תכן ‪,‬חישובי‬ ‫תהליך ‪ ,‬גודל המבנים ואיכויות קולחין ובוצות‪.‬‬ ‫‪ .2‬היבטים סביבתיים הכוללים בין היתר מתקנים לטיפול בזיהום אוויר ומניעת מטרדי ריח ומניעת‬ ‫מטרדי רעש‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מנא"י‬ ‫מפעלי נייר אמריקאים ישראלים בע"מ (מנא"י) ממוקמים באזור התעשייה חדרה ופועלים משנת ‪1953‬‬ ‫בשטח של ‪ 200‬דונם בתחום השיפוט של עיריית חדרה‪.‬‬ ‫מנא"י חדרה מחולקת ל‪ 3-‬תתי מפעלים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המפעל הלבן המייצר ניירות לבנים לכתיבה והדפסה וכולל מכונה (מכונה ‪ )4‬המוזנת בחומר‬ ‫גלם של תאית וכימיקלים עם תפוקה של ‪ 360‬טון ליום ובצריכת מים יומית של ‪ 4000‬מ"ק ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המפעל החום ממחזר קרטונים לייצור ניר חום וקרטון גלי (מכונה‪ )1,2‬עם תפוקה ‪ 410‬טון ליום‬ ‫ובצריכת מים יומית של ‪ 3000‬מ"ק ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המפעל הביתי המפעל כולל מכונה לייצור נייר טישו ונייר טואלט (מכונה ‪ )3‬ומערך הדאינקינג‬ ‫(ניקוי הדיו מהנייר) עם תפוקה ‪ 90‬טון ליום וצריכת המים יומית של ‪ 900‬מ"ק ‪.‬‬ ‫עקב גידול בפעילות הייצור במפעל משנת ‪ 2001‬עד ‪ 2008‬ב‪ 30,000-‬טון נייר לשנה וכוונות המפעל להגדיל את‬ ‫תפוקת הייצור בעוד ‪ 230,000‬טון‪/‬נייר לשנה‪ ,‬הגישה מנא"י בשנת ‪ 2007‬בקשה לתוספת מכונה למערך הייצור‬ ‫(מכונה ‪ )8‬אשר תחליף את מכונה ‪.1‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2007‬הוגש תסקיר השפעה על הסביבה המתאר את ההשלכות הסביבתיות שייווצרו כתוצאה‬ ‫מהקמת מכונה ‪.8‬‬ ‫האיגוד בדק את התסקיר על כל היבטיו הסביבתיים ובפברואר ‪ 2008‬סיפק לוועדה המקומית חדרה חוות‬ ‫דעת מקצועית‪.‬‬ ‫בהיבט השפכים‪ ,‬למפעל ספיקת שפכים תעשייתית של כ‪ 6,500-‬מ"ק‪/‬יום המטופל במכון טיהור נפרד עצמאי‪,‬‬ ‫אשר מבוסס על ‪:‬טיפול קדם‪,‬טיפול ביולוגי אנאירובי‪ ,‬טיפול ביולוגי אירובי וטיפול שלישוני לקולחים כולל‬ ‫ריכוך‪ .‬הקולחים המטופלים ממוחזרים בחלקת לפעילות הייצור ובחלקם זורמים לנחל חדרה‪.‬‬ ‫במהלך השנתיים שלאחר הגשת הבקשה‪ ,‬דהיינו ‪ , 2008-2009‬החלה תכתובת ענפה בין המפעל לאיגוד בנוגע‬ ‫לממצאי בדיקת הסקר‪ .‬אגף קרקע‪ ,‬אשר בחן את היבט השפכים‪ ,‬טען לאורך כל התקופה כי המתקן‬ ‫האנאירובי יעבוד במלוא הקיבולת עם תוספת מכונה ‪ 8‬וכי המתקן האירובי צפוי לשיבושים בתהליך ייצוב‬ ‫הבוצה עקב תוספת העומס‪.‬‬ ‫בינואר ‪ , 2010‬אגף קרקע סיפק את אישורו בהיבט השפכים ‪ ,‬אולם התנה את האישור בבחינה מחודשת של‬ ‫המערך עם סיום הרצת מכונה ‪.8‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2010‬לאחר ‪ 6‬חודשי עבודה של מכונה ‪ 8‬קרס תהליך הטיפול במתקן האנאירובי ובעקבותיו גם‬ ‫המתקן האירובי ושפכים בעלי עומס אורגני גבוה הוזרמו לנחל‪.‬‬ ‫אירוע זה הוביל את ה משרד להגנת הסביבה לפתיחת תיק חקירה כנגד המפעל בגין זיהום מקורות מים‬ ‫ובמקביל איגוד ערים נדרש ע"י המשרד להגיש חוות דעת על האירוע בהיבט של קריסת תהליך הטיפול‬ ‫במכון הטיהור של מנא"י‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫פיקוח על שפכי תעשיות‬ ‫השפכים התעשייתיים מוגדרים כשפכים הנפלטים מתהליכי ייצור שונים‪ ,‬הרכבם וכמותם שונה מתעשייה‬ ‫לתעשייה‪.‬‬ ‫לשפכי התעשייה פוטנציאל הרס סביבתי גדול‪ ,‬הרבה יותר מחלקם היחסי בשפכים העירוניים‪.‬‬ ‫שפכי תעשייה עלולים להכיל מזהמים שונים שטווח השפעותיהם רחב ביותר‪ ,‬כמו פגיעה במערכות הולכה וטיפול‬ ‫של שפכים עירוניים ופגיעה באיכות הקולחים העירוניים‪ ,‬באופן שעלול לפסול אותם לשימוש להשקיה בשטחים‬ ‫חקלאיים או לאפשר הזרמתם לנחלים ולים‪ .‬כדי להתאימם לרמת שפכים סבירה (עפ"י חוק העזר) נדרש טיפול‬ ‫מוקדם לשפכים התעשייתיים במקור (במפעל)‪.‬‬ ‫מטרת הטיפול בשפכי תעשייה היא הסדרת הממשק בין הליך הייצור בתעשייה ‪,‬איכות השפכים בחיבור למערכת‬ ‫הביוב ‪,‬מניעת פגיעה בצנרת ההובלה ‪,‬מניעת פגיעה או שבוש התהליך הביולוגי מכון הטיהור ושימוש חוזר בהשבה‬ ‫חקלאית של הקולחים‪ .‬בנוסף מניעת מפגעים ומטרדים בסביבה‬ ‫מקורות זיהום ‪ -‬מפעלי תעשייה‬ ‫בתעשייה נעשה שימוש במגוון רחב של חומרי גלם וכימיקלים‪ ,‬פסולות ותשטיפים ‪ .‬מזהמים רבים כוללים‬ ‫תרכובות חומר אורגני ואנאורגני ‪,‬שומנים ושמנים מינראליים ‪,‬מתכות כבדות‪ ,‬חומצות ובסיסים‪ ,‬וחומרים אנטי‬ ‫בקטריאלים ‪ .‬וכן‪ ,‬ריאקציות בין מזהמים הנוצרת במפגש בין זרמי השפכים עלולה להוות מקור זיהום נוסף‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות לפוטנציאל הפגיעה בסביבה משפכי תעשייה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפעל מזון ‪ -‬השפכים עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה ‪ 100,000‬תושבים‪,‬‬ ‫וכן להביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפעל לציפוי מתכות ‪ -‬שפכים לא מטופלים עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל זיהום מי שתייה‬ ‫ובנוסף לגרום לזיהום קרקע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצבעת טקסטיל ‪ -‬השפכים עלולים להביא לעלייה בריכוז הכלורידים והנתרן ‪.‬‬ ‫הטיפול והפיקוח על התעשיות‬ ‫בתחום האיגוד קיימים מספר רב של מפעלי תעשייה בענפים שונים ועם כמויות ואיכויות שפכים שונות‪ .‬אחד‬ ‫התחומים העיקריים בהם מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכים‪ .‬פעילות זו מתבצעת‬ ‫מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערים חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות של נציב המים‪ ,‬עפ"י חוק המים‪.‬‬ ‫הנחת העבודה במסגרת הטיפול בשפכים התעשייתיים הינה כי השלב המקדים ואולי החשוב ביותר בטיפול הינו‬ ‫המניעה במקור‪ .‬מתוך הנחה זו הטיפול והפיקוח על התעשיות מתמקד הן בשלב התכנון והן במעקב רצוף אחר‬ ‫הפעילות השוטפת של התעשייה‪:‬‬ ‫תיכנון ‪ -‬הטמעת נושא של הסדרת התשתית ומערך קדם טיפול בשלב התכנון הפורמלי ‪,‬בתכניות ובבקשות להיתרי‬ ‫בנייה‪ ,‬מתוך הנחה כי הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים של התכנון‪ ,‬אמורה למנוע או למזער‬ ‫חיכוכים סביבתיים עתידיים עם ביצוע והפעלת התעשייה ‪.‬‬ ‫סקר שפכי תעשיות ‪ -‬מטרת הסקר הינה הגדרת סוג התעשייה ומהות תהליך הייצור‪ ,‬מקורות השפכים ובדיקה‬ ‫מפורטת לאפיון מרכיבי המזהמים ‪ .‬הנחיות מקצועיות לביצוע הסקר שיביאו להתאמת מערך הקדם טיפול מבחינה‬ ‫טכנולוגית ‪,‬קיבולת ויעילות הטיפול‪.‬‬ ‫פעילות שוטפת‪ -‬מסלול הפיקוח על התעשיות‪ ,‬הוא מורכב ובעל היבטים רבים‪ ,‬וחייב להתאים לכל סוג של תעשיה‬ ‫ולכל סוג של מפעל‪ .‬ראשית הטיפול הינה בשלב לימוד תהליכי הייצור במפעל ‪,‬איסוף נתונים ובדיקת מערך טיפול‬ ‫‪47‬‬ ‫הקדם הקיים במפעל (קיימת חשיבות רבה בהתאמת הטכנולוגיה לטיפול בבעיה הספציפית ) ועריכת מיפוי של‬ ‫המוקדים הבעייתיים ‪.‬בשלב הבא‪ ,‬נעשית בדיקה לפעילות השוטפת של מערך קדם הטיפול ושל עבודת המפעל‪,‬‬ ‫וזאת באמצעות ביקורות שדה רבות במפעל וניהול תכתובת והבהרות עם מנהלי האחזקה והנהלת המפעל‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫במסגרת הליכי הרישוי מוטמעות דרישות לשדרוג תשתיות‪ ,‬ביצוע בדיקות מעבדה ‪ ,‬נטור תקופתי ומעבר לשימוש‬ ‫בחומרים שאינם מזהמים‪.‬‬ ‫ניטור‪ -‬ניטור תקופתי המתבצע ע"י דיגום ובדיקות המעבדה כאמצעי לפיקוח על התחזוקה והשגת עמידה‬ ‫באיכויות‪.‬‬ ‫אכיפה ‪ -‬במידה והתעשייה לא עומדת בתנאים הנדרשים ממנה‪ ,‬על מערך הפיקוח להכין תיק משפטי המכיל תיעוד‬ ‫ומידע רלוונטי לאי העמידה בתנאים‪ ,‬הגדרת הבעיות ופתרונות מוצעים‪ .‬השלב הבא במסלול הפיקוח הוא הגשת‬ ‫תביעה כנגד המזהם‪.‬‬ ‫פעילות עיקרית בתחום שפכי התעשייה באיגוד‬ ‫מועצה אזורית חוף כרמל‬ ‫בתחום המועצה האזורית חוף כרמל האיגוד טיפל ב‪ 2-‬מוקדי המפגע העיקריים למט"ש ניר עציון והם‪ :‬מפעל‬ ‫הארוחות ניר עציון ורפתות חוף כרמל (ניר עציון‪ ,‬עין איילה והבונים)‪.‬‬ ‫מפעל ארוחות ניר עציון ‪ -‬האיגוד בחן את יעלות מתקן ה‪ DAF -‬הן בסדרת דיגומים על המתקן והן בחוות‬ ‫דעת שהזמין המפעל מיועצים שונים‪ .‬המסקנה שהתקבלה היא שהמתקן עובד בקיבולתו המקסימלית ואינו‬ ‫מסוגל לעמוד בדרישות חוק העזר עבור חומר אורגני ושומנים‪ .‬האיגוד המליץ בפני המועצה או לדרוש‬ ‫מהמפעל את הרחבת המתקן או לבצע חיוב חודשי לפי נוסחת חויב לעומס אורגני שחושבה בהתאם לעלות‬ ‫הטיפול במט"ש‬ ‫רפתות‪ -‬במ‪.‬א חוף כרמל קיימות ‪ 2‬רפתות גדולות (‪ 500-600‬חולבות) ‪ :‬רפת ניר עציון ורפת הבונים ו‪3-‬‬ ‫רפתות מושביות קטנות (כ‪ 100-‬חולבות) בעין איילה‪.‬‬ ‫עם הקמת מט"ש ניר עציון‪ ,‬איגוד ערים החל לבצע דיגומים דחופים על רפתות אלו בניסיון לשפר את מערך‬ ‫טיפול הקדם ולמנוע נזקים לצנרת ולתהליך הטיפול במט"ש‪ .‬סה"כ במהלך ‪ 2009‬בוצעו ‪ 12‬דיגומים על כלל‬ ‫הרפתות שהצביעו בחלקן על חריגות גבוהות בעומס אורגני ומוצקים מרחפים‪.‬‬ ‫עבור רפת ניר עציון‪ ,‬המועצה אימצה את המלצת האיגוד לחיוב תוספת אגרה בגין חריגה וזאת עד להגדלת‬ ‫בור השיקוע הקיים‪.‬‬ ‫עבור רפת הבונים‪ ,‬תוצאות הדיגומים הצביעו כי הרפת עומדת באיכות הנדרשת לפי חוק העזר‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬עבור שלושת הרפתות הקטנות בעין איילה‪ ,‬הבעיה נותרה בעיינה‪ ,‬למרות מכתבים רבים‬ ‫שנשלחו לבעלי הרפתנים ופגישות שנערכו עמם‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫חוק עזר למועצה‬ ‫פעילות נוספת שביצע האיגוד במהלך ‪ 2010‬עבור המועצה הינה כתיבת חוות דעת לחוק העזר הקיים של‬ ‫המועצה‪ .‬כאשר‪ ,‬המוטיבציה לעבודה זו נעוצה בהקמתו של המט"ש החדש והצורך בהסדרת חוק עזר לשפכי‬ ‫תעשייה שיחליף את חוק העזר לדוגמא‬ ‫מועצה מקומית זכרון יעקב‬ ‫מועצה מקומית זכרון יעקב מזרימה את שפכי המועצה למט"ש מעין צבי‪ .‬שפכי התעשייה של המועצה‬ ‫מאופיינים בעיקר בתעשיית המזון (מסעדות‪ ,‬בתי מלון) ובתעשיית היקב‪.‬‬ ‫המשמעות הינה עומסים א ורגנים גבוהים מאוד וריכוזי שומנים גבוהים שמקורם מציר המסעדות שממוקם‬ ‫לאורך המדרחוב הראשי של זכרון‪.‬‬ ‫במהלך ‪ , 2010‬התקבלו ריכוזי שומנים גבוהים מאוד במט"ש ‪ .‬בעקבות זאת האיגוד ביצע עבודת ניטור‬ ‫מקיפה על קווי ההולכה והביא בפני המועצה את המלצותיו‪ .‬חוות דעת זו תורגמה ליום עיון שיזם האיגוד‬ ‫עבור בעלי העסקים בזכרון‪ ,‬שמטרתה הייתה להגביר את המודעות להפרדה במקור ולהבהיר את התנאים‬ ‫ברישיון עסק‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬האיגוד המליץ בפני המועצה ליישם פתרון לטיפול מרוכז לבתי העסק הממוקמים במדרחוב‬ ‫באמצעות התקנת ‪ 2‬מפרידי שומנים מרכזיים ל‪ 2-‬שוחות קליטה של בתי עסק אלו‪.‬‬ ‫מועצה אזורית מנשה‬ ‫הפעילות של אגף קרקע במועצה האזורית מנשה התמקדה ב‪ 3-‬מפעלים גדולים באזור‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפעל גלעם‬ ‫בשנת ‪ 2009-2010‬אגף קרקע ליווה את המפעל ב‪ 2-‬בעיות עיקריות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שדרוג ושיפוץ המתקן האנאירובי‪ -‬המתקן האנאירובי עובד כ‪ 20-‬שנה רצוף ומטפל בכ‪ 350-400-‬מ"ק‬ ‫שפכים ליום‪ .‬המתקן סובל מסדקים בגג הריאקטור כתוצאה מקורוזיה ועקב כך נפלטים גזי מתאן ו‪-‬‬ ‫‪ H2S‬לסביבה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת סכנה בטיחותית לקריסת המתקן‪ .‬עקב כך‪ ,‬ביקש המפעל לאשר את‬ ‫שדרוג המתקן באמצעות הדממתו לכחודש ימים ובמקביל הזרמת השפכים הגולמיים בריכוז ‪COD‬‬ ‫של כ‪ 10,000-‬מג"ל למערכת האזורית ללא טיפול‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬האיגוד הכתיב את התנאים להדממת‬ ‫המתקן בזמן השדרוג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חריגות ריכוזי הנתרן בשפכים‪ -‬לשפכי המפעל ריכוזי נתרן גבוהים (כ‪ 740-‬מג"ל) שמקורם משימוש‬ ‫בסודה קאוסטית למספר זרמים‪ :‬זרם רענון שרף בתהליך הספיחה של ייצור הפרוקטוזה‪ ,‬ריאקציות‬ ‫עמילנים מעובדים‪ ,‬תיקון ‪ pH‬לשפכים וזרם האוסמוזה ההפוכה‪ .‬האיגוד והמשרד דרשו מהמפעל‬ ‫לבצע שינויים והפחתה במקור לנתרן‪ .‬המפעל ביצע עבודה גדולה בנושא והצליח לצמצם את ריכוזי‬ ‫הנתרן לכ‪ 400-500-‬מג"ל‪ .‬עם זאת‪ ,‬ריכוזים אלו עדיין לא עומדים בתקנות ולכן‪ ,‬בשלב זה האיגוד‬ ‫יבצע בחינה כמותית להשפעת ריכוזי הנתרן בשפכי המפעל על ריכוזי הנתרן בכלל השפכים המגיעים‬ ‫למט"ש עין שמר‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪ .2‬גן שמואל מזון‬ ‫שפכי מפעל גן שמואל מזון מהווים את החלק הארי של השפכים המגיעים למט"ש גרנות‪ ,‬הן מבחינה‬ ‫הידרולית והן מבחינת העומס האורגני‪ .‬השפכים‪ ,‬שמקורם מתהליך ייצור המיצים במפעל‪ ,‬מאופיינים‬ ‫בעומסים אורגנים גבוהים מאוד (במיוחד בעונות ההדרים והעגבניות)‪ ,‬אשר אינם עומדים בדרישות רישיון‬ ‫העסק וזאת למרות טיפול אנאירובי מלא בשטח המפעל‪ .‬כתוצאה מכך מט"ש גרנות אינו מסוגל להתמודד‬ ‫עם עומסים אלו ומפיק קולחים באיכות גרועה‪ .‬אגף קרקע ליווה את המפעל בשנתיים האחרונות בגיבוש‬ ‫החלטה לפתרון‪ ,‬כאשר בפני המפעל עמדו ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שדרוג המתקן האנאירובי בשטח המפעל להפקת שפכים העומדים בתנאי הרישיון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השתתפות בשדרוג והרחבת מט"ש גרנות אשר באחריות המועצה האזורית מנשה‪.‬‬ ‫בסו פו של תהליך‪ ,‬המפעל קיבל החלטה להשתתפות בשדרוג והרחבת המט"ש‪ ,‬למרות שאפשרות זו הייתה‬ ‫היקרה מבין השתיים‪ ,‬וזאת במטרה להסיר מהמפעל את האחריות בנושא הטיפול בשפכים ולהותירו בידי‬ ‫המועצה‪ ,‬שלה יש את הידע והניסיון לכך‪.‬‬ ‫‪ .3‬אמבר גרנות‬ ‫פעילות האגף בשנים ‪ 2009-2010‬במפעל ג רנות התמקדה בליווי ההנחיות להכנת סקר פליטות לא מוקדיות‬ ‫במפעל ‪ ,‬ליווי דיגומי הקרקע שבוצעו לתעלת הניקוז המזוהמת‪.‬‬ ‫מועצה מקומית בנימינה‬ ‫שפכי מועצה מקומית בנימינה מטופלים במט"ש חדרה‪ .‬הפעילות של אגף קרקע במועצה המקומית בנימינה‬ ‫התמקדה ב‪ 3 -‬מפעלים המזרימים שפכים תעשייתיים למערכת ההולכה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מחלבת השומרון‬ ‫סיור בשטח שביצע האגף בדצמבר ‪ 2009‬העלה כי המחלבה מזרימה את השפכים שלה למערכת הביוב‬ ‫האזורית‪ ,‬למרות איסור עבר ודרישה לפינוי מלא לשפכים‪.‬‬ ‫בעקבות האירוע‪ ,‬האיגוד ביצע מספר בדיקות על השוחה בהתחברות למערכת הביוב האזורית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 28.12.09 -‬בוצעה בדיקה מורכבת כאשר הדוגם היה גלוי על פני השטח ובהתאם לכך התוצאות‬ ‫היו תקינות‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 15.2.10-‬האיגוד לקח דגימה אקראית והתוצאות היו חריגות ביותר‪ ,‬למרות שהמחלבה‬ ‫התחייבה כי תפסיק את ההזרמות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 17.2.10-‬האיגוד ביצע דגימה מורכבת נוספת‪ ,‬הפעם כאשר הדוגם היה מוחבא בתוך השוחה‬ ‫ובהתאם לכך התוצאות העידו על הזרמת שפכים תעשייתיים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬היועץ המשפטי של האיגוד הוציא מכתב דרישה להפסקת כל הזרמה לאלתר‪ ,‬עם זאת ההזרמות‬ ‫נמשכו‪.‬‬ ‫בחודשים יוני‪ ,‬יולי‪ ,‬אוגוסט ונובמבר ‪ 2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומים מורכבים נוספים שהעידו כי המחלבה‬ ‫ממשיכה שלא לבצע הפרדת זרמים וכי שפכים תעשייתיים בעלי ריכוז חומר אורגני וכלורידים גבוהים‬ ‫מגיעים למכון הטיהור ‪ .‬האיגוד ביקש את התערבות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות‪.‬‬ ‫עקב כך‪ ,‬בחודש ינואר ‪ 2011‬החליט משרד הבריאות שלא לחדש את רישיון היצרן השנה עד להסדרת נושא‬ ‫השפכים‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪ .2‬יקב אליעז‬ ‫מקור שפכי התעשייה ביקב אליעז הינו בשטיפת מכלי היין‪ ,‬כאשר כמות השפכים בתקופת הבציר נעה בין‬ ‫‪ 25-30‬מ"ק‪/‬יום‪.‬‬ ‫עבור יקב זה קיים הסכם עבר עם האיגוד‪ ,‬לפיו הזרמת השפכים למערכת הביוב האזורית מאושרת רק עם‬ ‫סיום עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכים סניטריים‪.‬‬ ‫לפי הסכם זה‪ ,‬היקב מודיע בכתב לאיגוד בתחילת כל עונת בציר על פינוי השפכים למתקן גת ועם סיום‬ ‫העונה על התחברותו למערכת האזורית‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2009‬ובפברואר ‪ 2010‬איגוד ערים ביצע דיגומים מורכבים על שפכי היקב כחודש לאחר סיום עונת‬ ‫הבציר ומצא חריגות חמורות בערכי ההגבה‪ ,‬החומר האורגני והמוצקים המרחפים‪ ,‬עדות להזרמת שפכים‬ ‫תעשייתיים‪ .‬האיגוד יידע את הנהלת היקב על החריגות ובסיכום פגישה שנערכה בחודש מרץ ‪ , 2010‬האיגוד‬ ‫דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל הזרמת שפכים תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר‬ ‫ומאושר‪ ,‬מלבד שפכים סניטריים‪ .‬הנהלת היקב מצידה התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה‬ ‫ולהתייעץ עם אנשי המקצוע המתאימים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬דיגומים נוספים שבוצעו באוגוסט ובדצמבר ‪ 2010‬הצביעו כי הזרמת השפכים התעשייתיים נמשכת‬ ‫בעומסים אורגנים חריגים מאוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬ויטאמד‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬המוצרים העיקריים הם אנטיביוטיקה על בסיס פניצילין‪,‬‬ ‫אנטיביוטיקה שאינה פניצילין‪ ,‬חומרים לאינפוזיות‪ ,‬משחות‪ ,‬טבליות‪ ,‬סירופים וטיפות עיניים‪.‬‬ ‫מקור השפכים התעשייתיים במפעל הינו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרככים ‪ 10-12% -‬מההזנה למרככים זורמים לשפכים – מפונה למפעל המלח בעתלית‬ ‫‪‬‬ ‫דוד קיטור ‪ 10-15% -‬ממי הקונדנס זורמים לשפכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגדלי קירור ‪ 10% -‬מהכמות המאוידת זורמת לשפכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מי רכז אוסמוזה הפוכה ‪ 40% -‬מההזנה מוזרמים לשפכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מזקקה טרמית ‪ 33% -‬מההזנה זורמים לשפכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטיפת כלים ורצפות‬ ‫השפכים התעשייתיים ( כ‪ 5,000 -‬מ"ק בשנה) זורמים בגרביטציה אל בריכה אופרטיבית בנפח ‪ 16‬מ"ק‪.‬‬ ‫הבריכה משמשת לויסות כל הזרמים התעשייתיים של המפעל‪ ,‬שני שליש מנפחה מהווה בריכת שיקוע‬ ‫מוצקים ושליש משמש כתא ניטרול ו שאיבה‪ .‬כל חצי שנה מפנים את הנוזלים והמשקעים מתחתית הבריכה‬ ‫לרמת חובב‪ .‬מתא השאיבה השפכים מתחברים אל מערכת הביוב המקומית‪ ,‬דרך שוחה נפרדת מהשפכים‬ ‫הסניטריים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 7‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים המפעל עמד‬ ‫באופן מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬ ‫מלבד שלושת מפעלים אלו קיימים בבנימינה עוד תעשיות‪ ,‬אולם ללא הזרמה של שפכים תעשייתיים כמו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יקב התישבי –אינו מחובר למערכת הביוב ומפנה את שפכיו‬ ‫‪‬‬ ‫גני אליזה ופנינת הברון – גני אירועים שאינם מחוברים למערכת הביוב‬ ‫‪‬‬ ‫טופ לייזר‪ -‬ייצור יבש ללא שפכים תעשייתיים‬ ‫‪50‬‬ ‫עיריית אור עקיבא‬ ‫שפכי אזור התעשייה של אור עקיבא זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר התעשייה העיקרית באור עקיבא‬ ‫המייצרת שפכים תעשייתיים הינה פרמצבטיקה וקוסמטיקה כמפורט בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫סיווג‬ ‫שם המפעל‬ ‫פירוט‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫ותרופות‬ ‫א‪.‬ג‪.‬מ קוסמטיקה‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫אנה לוטן‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫ברברה וולף‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫גל פארמה‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫דקסון‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫ויראו‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫זיווד אלקטרוני‬ ‫קונטקט זיווד אלקטרוני‬ ‫ציוד השקייה‬ ‫רפאל תעשיות מגופים‬ ‫סניטרי בלבד‪ ,‬שפכים תעשייתיים נאגרים‬ ‫ומפונים לרמת חובב‬ ‫נשק ותחמושת‬ ‫מפרולייט‬ ‫מפעל יבש‪ -‬שפכים סניטריים בלבד‬ ‫מיחזור‬ ‫ויגור מחזור פסולת‬ ‫מזון‬ ‫מאיר את בייגל‬ ‫מזון‬ ‫ארקדי מוצרי מאפה‬ ‫מזון‬ ‫‪ 6‬אולמות וגני אירועים‬ ‫מוסכים‬ ‫‪ 6‬מוסכים‬ ‫תחנות דלק‬ ‫‪ 2‬תחנות דלק‬ ‫הפעילות של אגף קרקע בשנת ‪ 2010‬בעיריית אור עקיבא התמקדה בעיקר במפעלי הקוסמטיקה‬ ‫והפרמצבטיקה בעלי פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪:‬‬ ‫‪ .1‬א‪.‬ג‪ .‬קוסמטיקה‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 5‬דיגומים מורכבים על המפעל‪ ,‬כאשר שלושת הדיגומים של שנת ‪2009‬‬ ‫הצביעו על ערכים גבוהים מאוד של חומר אורגני ‪ ,‬מוצקים‪ ,‬דטרגנטים ושומנים‪ .‬האיגוד יידע את המפעל‬ ‫בתוצאות החריגות ודרש לטפל במפריד השומן ‪.‬‬ ‫ב‪ 2-‬דיגומים נוספים שבוצעו בדצמבר ‪ 2010‬ניכר שיפור גדול באיכות השפכים המוזרמת למערכת הביוב‪ ,‬עם‬ ‫חריגות קלות בריכוזי השומנים‪ .‬האיגוד ימשיך לעקוב בתוכנית הדיגום לשנת ‪ 2011‬על איכות השפכים‬ ‫מהמפעל‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪ .2‬אנה לוטן‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע ‪ 6‬דיגומים על המפעל‪ .‬בדיגום הראשון של שנת ‪ 2009‬התקבלו תוצאות‬ ‫חריגות בשומנים והאיגוד דרש טיפול מידי במפריד השומן‪.‬‬ ‫המפעל מצידו הגיב בבקשה לקבל הקלה בערכים עקב ספיקת שפכים נמוכה מאוד (כ‪ 1-2-‬מ"ק‪/‬יום)‪ ,‬עם זאת‬ ‫האיגוד השיב כי האפשרות להכיר במפעל כטעון היתר הינה רק לאחר שהמפעל מיצה הליכים טכנולוגים‬ ‫ומעשיים שהינם בתחום הסביר לסדר גודלו של המפעל על מנת לעמוד באיכות שנקבעה בחוק‪ .‬היות ובמקרה‬ ‫זה מדובר בתחזוקת מפריד שומן‪ ,‬אין הצדקה למתן הקלה‪.‬‬ ‫התוצאות שהתקבלו ביתר הדיגומים הראו כי חל שיפור משמעותי באיכות‪ ,‬עם זאת שוב בדיגום של פברואר‬ ‫‪ 2010‬הייתה חריגה קלה נוספת בשומנים‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2011‬ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה‪ ,‬תבוצע עבודה מקיפה על מפעלי הקוסמטיקה באור‬ ‫עקיבא ואכיפה בהתאם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ברברה וולף‬ ‫במפעל ‪ 2‬מחלקות עיקריות‪ :‬ייצור קרמים ואריזה של אבקות איפור ולקים‪ .‬מחלקת האריזה הינה מחלקה‬ ‫יבשה ואילו במחלקת ייצור הקרמים ישנם ‪ 2‬ריאקטורים שעוברים שטיפה בין מנה למנה‪.‬‬ ‫למפעל היו חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים ובפגישה וסיור שקיים האיגוד במחלקת הייצור במפעל‬ ‫התברר כי החריגות נובעות מתדירות רענון גבוהה מאוד של המרכך‪ .‬לפיכך ‪,‬האיגוד דרש לשנות את תדירות‬ ‫הרענון ולבצע דיגום חוזר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדיגום מורכב שביצע האיגוד במרץ ‪ 2009‬התקבלו ריכוזי כלורידים‬ ‫גבוהים מאוד (‪ 2600‬מג"ל) בשפכי המפעל ‪ ,‬ולכן דרישת האיגוד שונתה לאיגום ופינוי מלא של התמלחת‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬המפעל החל לפנות את התמלחת ממאי ‪ 2009‬ותוצאות הדיגומים שבוצעו מאז הצביעו על‬ ‫איכות שפכים בהתאם לחוק העזר‪.‬‬ ‫‪ .4‬גל פארמה‬ ‫המפעל עוסק בייצור תכשירים אנטיביוטיים לשימושים וטרינרים (לא כולל פניצילין)‪ .‬ספיקת השפכים‬ ‫התעשייתיים שמקורם בשטיפת הציוד היא פחות מ‪ 2 -‬מ"ק בחודש‪ .‬שפכים אלו זורמים אל מיכל איסוף‬ ‫שפכים חיצוני בנפח ‪ 2‬מ"ק‪ .‬לפני שהמיכל מלא‪ ,‬רמת ה‪ pH -‬נבדקת‪ ,‬מתקנים את החומציות במידת הצורך‬ ‫ומזרימים לביוב‪ .‬שפכי המעבדה (בעיקר ממכשיר ‪ )HPLC‬נאספים בחביות ומפונים לרמת חובב‪ .‬שפכים‬ ‫סניטאריים מופרדים מהתעשייתיים וזורמים ישירות למערכת הביוב‪.‬‬ ‫בנובמבר ובדצמבר ‪ 2009‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומים מורכבים ביציאה למערכת הביוב האזורית אשר חרגו‬ ‫מהערכים שבחוק העזר בריכוזי ה‪ COD-‬וביחס ‪ COD/BOD‬גבוה במיוחד‪ ,‬אשר מעיד על פריקות נמוכה‬ ‫מאוד של שפכים אלו‪ .‬האיגו ד יידע את המפעל וביקש התייחסות לתוצאות‪ .‬המפעל ביצע בדיקה לחריגות‬ ‫וב‪ 2-‬דיגומים נוספים שבוצעו במאי ובדצמבר ‪ 2010‬ע"י האיגוד התוצאות הצביעו על איכות שפכים בהתאם‬ ‫חוק העזר‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪ .5‬דקסון‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬עיקר הייצור הוא טבליות מסוגים שונים‪ ,‬בנוסף מייצרים משחות‬ ‫קוסמטיות‪ ,‬תרופות נוזליות (חוקן) וסירופים להורדת חום‪.‬‬ ‫שפכים סניטרים ותעשייתיים (מי שטיפת הציוד)‪ ,‬מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬שפכים שמקורם‬ ‫במטבח חדר האוכל ושפכים תעשייתיים ממחלקת מילוי ואריזת ווזלין‪ ,‬עוברים טיפול קדם במפריד‬ ‫שומנים‪ ,‬טרם חיבורם אל המערכת הראשית‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל אשר חמישה מתוכם עמדו בדרישות‬ ‫חוק העזר ושניים מהם חרגו בריכוזי החומר האורגני‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2011‬ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה האיגוד יבצע בדיקה מקיפה על הסיבה לאי היציבות‬ ‫באיכויות השפכים‪.‬‬ ‫‪ .6‬וויראו‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרכיבי חיסון (מוחלשים ומומתים) וטרינריים‪ .‬השפכים התעשייתיים והסניטרים‬ ‫מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬מקור השפכים התעשייתיים הינו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקיונות של חדרי ההדגרה והחום‪ .‬החדרים מנוקים ע"י מים והיפוכלוריט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטיפה של כלים לאחר עיקור באוטוקלב לצורך קירור מהיר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניקוז מי עיבוי מדוד קיטור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רכז מים מתהליך אוסמוזה הפוכה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שטיפת כלים במעבדה במדיח כלים‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים המפעל עמד‬ ‫באופן מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫מועצה מקומית פרדס חנה‪-‬כרכור‬ ‫שפכי מועצה מקומית פרדס חנה‪-‬כרכור זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר מקורות השפכים התעשייתיים באזור‬ ‫מפורטים בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫סיווג‬ ‫פירוט‬ ‫שם המפעל‬ ‫ייצור בלוקים‬ ‫בנין‬ ‫איטנג‬ ‫בנין‬ ‫כרמית מקבוצת איטונג בע"מ‬ ‫רפת חקלאית‬ ‫רפת בי"ס חקלאי‬ ‫בתי אריזה‬ ‫פרי שומרון‪ -‬בית אריזה‬ ‫שטיפה ואריזה‬ ‫בתי אריזה‬ ‫גזר שליט ‪ -‬בית אריזה לגזר‬ ‫שטיפה ואריזה‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק פז‬ ‫מוסכים‬ ‫מוסך ‪ 5‬כוכבים‪ ,‬זוהיר מגאדלה‪ ,‬מוסך מלגזות‪,‬‬ ‫אבי המניע‪ ,‬כלים מוטורים‪ ,‬סייקל סטריט‪,‬‬ ‫חומרי בידוד ואיטום‬ ‫התעשיות שנדגמו ב‪ 2010-‬בפרדס חנה הינם‪ :‬איטונג‪ ,‬בית אריזה גזר ובית אריזה פרי השומרון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫איטונג‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ 2010‬נמצאו חריגות קלות ב‪ TSS-‬ב‪ COD-‬וחריגות חמורות בשומנים‬ ‫ובשמן המינרלי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית אריזה פרי השומרון‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות ועומדות בדרישות חוק העזר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית אריזה גזר שליט‪ -‬דיגום מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות מלבד חריגה קטנה במוצקים‬ ‫המרחפים‪.‬‬ ‫ישנן תעשיות נוספות בפרדס חנה אולם ‪ ,‬חלקן לא מייצרות שפכים תעשייתיים וחלקן שפכיהן לא מותרים‬ ‫להזרמה למערכת הביוב‪ ,‬אלא לאיגום ופינוי לאתר מאושר‪.‬‬ ‫רשימה של תעשיות אלו מפורטת בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫סיווג‬ ‫שם המפעל‬ ‫בנין‬ ‫חברת שפיר מבנים תעשיות‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫א‪.‬ב‪.‬א קוסמטיקס‬ ‫פלסטיק‬ ‫אנג'יפלס‬ ‫פירוט‬ ‫שפכי תעשייה‬ ‫ייצור תוספים לבנייה‬ ‫אגירה ומחזור לתהליך‬ ‫ייצור מוצרי קוסמטיקה‬ ‫אוגר ומפנה‬ ‫ציפויים פטורופלאסטיים על‬ ‫מגוון רחב של מתכות בהגנה‬ ‫בפני קורוזיה‪ ,‬הדבקות‪ ,‬חיכוך‬ ‫מתכות‬ ‫יציקות השומרון‬ ‫יציקות ברונזה ואלומיניום‬ ‫אין שפכים‬ ‫מתכות‬ ‫מטלקור‬ ‫אספקת מתכות לתעשייה‬ ‫איגום ופינוי‬ ‫בית קירור‬ ‫בית קירור פישמן‬ ‫אוגמא שיווק בע"מ‬ ‫אין שפכים תעשייתיים‬ ‫יצור שתלים סינטטים ללסתות‬ ‫‪55‬‬ ‫אין שפכים תעשייתיים‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫שפכי חדרה מנוקזים למט"ש חדרה דרך ‪ 2‬קווים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שפכי חדרה צפון מצטרפים למאסף הצפוני בנקודת המפגש בנחל‬ ‫‪‬‬ ‫שפכי חדרה דרום מנוקזים בקו נפרד‬ ‫הטבלה מטה מפרטת את סוגי המפעלים מאזור חדרה התורמים שפכים דרך מאסף חדרה‪:‬‬ ‫שם המפעל‬ ‫סיווג‬ ‫פירוט‬ ‫ייצור צמיגים‬ ‫גומי‬ ‫אליאנס‬ ‫מכבסה‬ ‫מכבסת של"ג‬ ‫משחטה‪ -‬מזון‬ ‫עוף טנא‬ ‫שחיטת עופות‬ ‫משחטה‪ -‬מזון‬ ‫הוד הנהדר‬ ‫שחיטת עופות‬ ‫משחטה‪ -‬מזון‬ ‫בית מטבחיים‬ ‫שחיטת בקר‬ ‫מדיקל‬ ‫בי"ח הלל יפה‬ ‫מוסכים‬ ‫כ‪ 70-‬מוסכים‬ ‫אולמי אירועים‬ ‫כ‪ 10-‬אולמות ארועים‬ ‫מזון‬ ‫‪ 2‬קניונים‬ ‫מכבסה תעשייתית‬ ‫הפעילות של אגף קרקע בשנת ‪ 2009-2010‬בעיריית חדרה התמקדה בעיקר בתורם השפכים המרכזי למט"ש‪,‬‬ ‫עוף טנא‪ ,‬בעל פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪ ,‬באליאנס ובהוד הנהדר‪.‬‬ ‫‪ .1‬עוף טנא‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬ביצע האיגוד ‪ 22‬דיגומים על מפעל עוף טנא‪.‬‬ ‫תוצאות הדיגומים הצביעו באופן עקבי על חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים בשפכים המוזרמים‬ ‫למט"ש‪ ,‬כאשר הריכוזים הממוצעים עבור דגימות אלו עומד על כ‪ 500 -‬מג"ל בספיקה של כ‪ 750-‬מק"י‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ 2009‬פנה האיגוד למנהל המחוז‪ ,‬מר שלמה כץ‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו ויזמן את המפעל‬ ‫לשימוע‪ ,‬וזאת לאחר שהתקבלו מספר קריאות של מוליכות גבוהה מאוד בשפכי מט"ש חדרה‪.‬‬ ‫בחודש אוגוסט ‪ 2010‬בוצע שימוע למפעל במשרד להגנת הסביבה בגין חשד לגרימת סיכון סביבתי מעיסוק‬ ‫עם אמוניה וזיהום מים‪ ,‬שבסיכומו הוחלט כי בהיבט של זיהום מים תישקל פתיחת חקירה על זיהום מים‬ ‫במלחים לאחר בדיקה חוזרת שתיערך תוך חודש מיום השימוע‪.‬‬ ‫בחודש אוקטובר ‪ 2010‬דווח ע"י מכון הטיהור בחדרה על ריכוזי כלורידים גבוהים בשפכים‪ ,‬אשר טופלו ע"י‬ ‫האיגוד ישירות מול המפעל‪ .‬אולם משנוכחנו כי אין שיפור ברמת הכלורידים פנה האיגוד במכתב למנהל‬ ‫המחוז‪ ,‬מר שלמה כץ‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו להסדרת פעילות המפעל‪.‬‬ ‫היות והמפעל יועד לסגירה בינואר ‪ , 2011‬בהתאם לסיכום שקיבל תוקף בית המשפט‪ ,‬מנהל המחוז האריך‬ ‫את הפעלת המפעל עד חודש אפריל ‪.2011‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪ .2‬אליאנס‬ ‫בפברואר ‪ 2010‬ארעה תקלה חמורה במפעל‪ ,‬במהלכה כמויות גדולות של מזוט זרמו למערכת הביוב‬ ‫האזורית לאחר שמגוב מכני נשבר במתחם מיכלי הדלק במפעל ‪ .‬התקלה גרמה לנזק הן למערכת ההולכה‬ ‫והן למכון הטיהור בחדרה‪.‬‬ ‫האיגוד בתגובה דרש מהמפעל לבצע שטיפה לקו הביוב העירוני ולנתק את מתחם הדלק מחיבורו למערכת‬ ‫הביוב‪ .‬במקביל‪ ,‬האיגוד בדק את יתר מקורות השפכים במפעל ובהתאם לתוצאות שהתקבלו הוכתבו תנאים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוד הנהדר‬ ‫במהלך ‪ 2009-2010‬בוצעו ‪ 8‬דיגומים על שפכי המפעל‪ ,‬אשר באופן מגמתי הצביעו על חריגות בערכי‬ ‫הכלורידים‪ ,‬עם ריכוז ממוצע של ‪ 580‬מג"ל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמדדו גם חריגות קלות בריכוז השומנים ‪ .‬כאשר‪,‬‬ ‫למשחטה ספיקת שפכים של כ‪ 85-‬מק"י בימי שחיטה‪.‬‬ ‫האיגוד בתגובה דרש להקפיד על הפרדת תמלחות ועל תחזוקה תקינה של מערכת ה‪.DAF-‬‬ ‫מועצה אזורית עמק חפר‬ ‫בתחום המועצה האזורית עמק חפר קיימים כ‪ 70-‬תעשיות המייצרות שפכים תעשייתיים‪ ,‬כאשר שתי‬ ‫התעשיות הגדולות ביותר הינן מפעל המיצים "גת" המייצר כ‪ 2500-‬מ"ק‪/‬יום ומפעל שחיטת העופות "הוד‬ ‫חפר" המייצר כ‪ 1,600-‬מ"ק‪/‬יום‪ .‬יתר התעשיות העמק חפר הינן בעיקר עסקי מזון‪ ,‬רפתות ומוסכים‪ ,‬בעלות‬ ‫ספיקת שפכים כוללת של כ‪ 1,100-‬מ"ק‪/‬יום‪ .‬סה"כ ספיקת השפכים התעשייתית של עמק חפר הינה כ‪5,200-‬‬ ‫מ"ק‪/‬יום המהווה כ‪ 50%-‬מספיקת השפכים הכוללת של עמק חפר‪ .‬יחס זה של שפכי תעשייה מכלל השפכים‬ ‫העירוניים הינו גבוה מאוד ומחייב פיקוח צמוד ואכיפה מוגברת על הערכים המותרים בחוק העזר‪.‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬קיימת פעילות ענפה סביב הפיקוח על שפכי התעשייה על ידי מחלקת מים וביוב בחברה‬ ‫הכלכלית של עמק חפר ובליווי מקצועי צמוד של האיגוד‪ ,‬הכולל‪ :‬ייעוץ‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬ביקור שוטף במפעלים‪,‬‬ ‫דיגום שפכים‪ ,‬בדיקת תוכניות וישיבות עבודה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬מ‪.‬א עמק חפר ביקשה את חוות דעת האיגוד בבחינת עומסי ה‪ BOD -‬מהתעשייה בעמק חפר‬ ‫והשפעתה על העומס של כלל שפכי המועצה‪.‬‬ ‫חוות דעת זו נועדה להוות תשתית לקראת היערכות המועצה לחיבור מלא של כלל שפכי עמק חפר למט"ש‬ ‫נתניה‪ ,‬לעומת המצב כיום בו שפכי האזור המזרחי של עמק חפר זורמים למאגר מרץ‪.‬‬ ‫חוות הדעת מסכמת את תרומת התעשיות הן בהיבט ההידרולי (ספיקה) והן בהיבט האיכותי (עומסי ‪)BOD‬‬ ‫וקבעה לסיכום כי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫השפכים הסניטרים תורמים כ‪ 50%-‬לעומס ההידרולי וכ‪ 20%-22% -‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שפכי התעשייה תורמים כ‪ 50%-‬לעומס ההידרולי אולם כ‪ 80% -‬לעומס האורגני‪ .‬מתוכם‪ ,‬עסקי‬ ‫המזון תורמים כ‪ 3% -‬לעומס ההידרולי וכ‪ 20% -‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משמעות ממצאים אלה הינה אכיפה מואצת על עסקי מזון והגבלה בפיתוח איזור התעשייה היבשה‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫עיריית באקה‪ -‬גת‬ ‫במסגרת הפעלתו של מכון הטיהור החדש של באקה‪-‬ג'ת ביקשה העירייה את עזרת האיגוד בביצוע סקר‬ ‫שפכים שמטרתו למפות את העסקים הקיימים ולאפיין את איכות השפכים היוצאת מהם על מנת לקבוע‬ ‫מתקני קדם בתהליך הסטטוטורי של קביעת תנאים ברישיון עסק‪ .‬בסקר שביצע האיגוד נסקרו כ‪ 40-‬בתי‬ ‫עסק בבאקה וג'ת בעלי פוטנציאל לשפכים תעשייתיים מתוך כ‪ 100-‬בתי עסק‪.‬‬ ‫ע"פ סק ירת השטח והערכות הכמותיות ניתן לקבוע כי תרומת השפכים מהתעשייה בהיבט ההידרולי הינו‬ ‫קטן יחסית (‪ ,)6%‬לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה כ‪ 30%-‬מכלל העומס‬ ‫האורגני המתוכנן למכון‪ .‬יחס זה נובע ממחסור מקיף במערכות קדם טיפול בתעשיות השונות בנוסף לכך‪,‬‬ ‫בלי לקחת בחשבון בסך העומסים מפעל השימורים והעקר מבתי הבד‪.‬‬ ‫רוב העסקים ממוקמים באזור המגורים ומפוזרים בכל שטח השיפוט של העירייה ‪ ,‬ישנם עסקים שאין‬ ‫הפרדה בין החיבור השפכים הביתי לשפכים של העסק‪.‬‬ ‫רוב העסקים לא מחוברים למערכת הביוב ומנוקזים במקרה הטוב לבור סופג‪ .‬בהרבה עסקים התשטיפים‬ ‫מנוקזים לשטח ‪.‬‬ ‫טבלה מסכמת‪ -‬נתוני תעשיות‪:‬‬ ‫מס'‬ ‫בתי‬ ‫העסק‬ ‫‪8‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סוג העסק‬ ‫כמות יומית‬ ‫השפכים‬ ‫(מ"ק‪/‬יום)‬ ‫מוסכים מכונאות כללית ‪ 8.9‬א‬ ‫לפי ‪ 5‬מ"ק\יום‬ ‫מוסכים מכונאות כללית ‪ 8.9‬א לפי‬ ‫‪ 2‬מ"ק\יום‬ ‫מפעל פירוק עופות לפי ‪ 5‬מ"ק\יום‬ ‫מפעל פירוק עופות לפי ‪ 40‬מ"ק\יום‬ ‫מריטת עופות לפי ‪ 1.5 -0.5‬מ"ק‪/‬יום‬ ‫מפעל ביסקוויטים‬ ‫‪5‬‬ ‫בתי בד לפי כ‪ 1-‬מ"ק‪/‬יום‬ ‫‪3‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מאפיות וקונדיטוריה‬ ‫‪ 15‬מאפיות לפי ‪ 1.5‬מ"ק‪/‬יום לאחת‪.‬‬ ‫‪ 3‬קונדיטוריות לפי כ‪ 2-‬מ"ק‪/‬יום‬ ‫לאחת‪.‬‬ ‫מכבסות‬ ‫‪ 2‬קטנות לפי ‪ 5‬מ"ק‪/‬יום לאחת‪.‬‬ ‫‪ 1‬גדולה לפי ‪ 10‬מ"ק‪/‬יום לאחת‬ ‫מפעל חמוצים‬ ‫‪30‬‬ ‫מחלבה קטנה לפי כ‪ 5-‬מ"ק‪/‬יום‬ ‫מחלבה גדולה לפי כ‪ 10-‬מ"ק‪/‬יום‬ ‫‪15‬‬ ‫אולמות ארועים‬ ‫הערכה נעשתה על בסיס של ‪1000 -500‬‬ ‫מנות ‪ .‬לפי כ‪ 15-‬מ"ק‪/‬יום לאחד‬ ‫תחנות סיכה ורחיצה‬ ‫הערכה נעשתה על שטיפה של ‪10‬‬ ‫מכוניות ליום כ‪1-‬מ"ק‪/‬יום לשטיפה‬ ‫ידנית‬ ‫מפעלי בטון ובלוקים‬ ‫תחנות דלק לפי כ‪ 0.5-‬מ"ק‪/‬יום לאחד‬ ‫ריכוזי צח"ב‬ ‫אופייניים‬ ‫(מג"ל)‬ ‫‪3500-6500‬‬ ‫עומס אורגני‬ ‫לפי צח"כ‬ ‫(ק"ג‪/‬יום)‬ ‫דגשים‬ ‫שמן מנירלי ומתכות‬ ‫‪140-260‬‬ ‫כבדות‬ ‫שמן מנירלי ומתכות‬ ‫‪32-96‬‬ ‫‪1000-3000‬‬ ‫כבדות‬ ‫ריכוז שומנים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫ריכוז שומנים‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫דם ונוצות‬ ‫‪6-12‬‬ ‫‪500-1000‬‬ ‫שומנים וחומר‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫אורגני‬ ‫לא מפונים למערכת הביוב ‪,‬רעילים למערכת הביוב‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪8‬‬ ‫יתפנו בעוד שנה ע"פ החלטת בית המשפט‬ ‫עומס אורגנים גבוה‬ ‫‪,‬שומנים ‪,‬חנקן‪,‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫כלורידים‬ ‫‪90‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪225‬‬ ‫אין מדיחי כלים ולא‬ ‫מפרידי שומנים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נעשית רחיצה ידנית‬ ‫ללא סיחרור מים‬ ‫אין שפכים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪750‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פסולת‬ ‫כאבן בוחן למחויבות למדיניות הסביבתית של ישראל ניתן להסתכל על בעיית הפסולת המהווה את אחת‬ ‫הבעיות הקשות שעמן מתמודדת מדינת ישראל‪ .‬כמות הפסולת ההולכת וגדלה משנה לשנה ובעיית סילוק‬ ‫הפסולת אינה מוצאת עדיין את פתרונה באופן הרצוי‪.‬‬ ‫עד אמצע שנות ה‪ 90-‬לא הייתה כלל מדיניות ברורה לטיפול בפסולת ולמעשה רוב הפסולת נקברה והוטמנה‬ ‫באתרי הטמנה לא מאושרים אשר פעלו במרבית האזורים בארץ‪ .‬הפסולת הוטמנה באתרים הללו ללא כל‬ ‫פיקוח או מתן הנחיות על הגנת הסביבה‪.‬‬ ‫בשיטת ההטמנה נוצר פוטנציאל לפגיעה קשה בסביבה הן במשאבי הקרקע ‪,‬האוויר והמים היות וההטמנה‬ ‫של הפסולת גורמת לצמצום שטחי המדינה ובמקביל יוצרת מפגעים רבים לסביבה כמו שחרור גזי חממה ‪,‬‬ ‫זיהום מקורות מים וקרקע וכן סכנות בריאותיות שונות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬פוטנציאל הזיהום מהטמנה יכול להמשך לאורך תקופת ההפעלה ולאחריה בין ‪ 30-100‬שנה לעומת‬ ‫שיטות טיפול בטכנולוגיות מתקדמות המפחיתות נזקים ופגיעה בסביבה ‪ .‬היתרון הכלכלי של ההטמנה הוא‬ ‫בכך שהינה שיטת טיפול זולה לכאורה‪ ,‬אולם מתעלמת מעלויות חיצוניות (עלויות הזיהום) בהן נושא‬ ‫בעקיפין כלל הציבור‪ ,‬ולכן במכלול הינה שיטה מזיקה לעומת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת‪.‬‬ ‫התפנית במדיניות הטיפול בפסולת בישראל התרחשה בשנת ‪ , 2007‬בה נקטה המדינה בדרך של הטלת היטל‬ ‫על כל טון פסולת מוטמנת במטרה לחסל מפגעים ממטמנות ולהקים מתקני קצה ידידותיים לסביבה‪ ,‬כאשר‬ ‫המרכיב ה מרכזי להשגת מטרות אלו הינו הפרדת פסולת במקור מלווה בפעולות חינוכיות להגברת המודעות‬ ‫הסביבתית של האזרח‪ .‬בתהליך זה המוטיב המרכזי הינו‪ :‬להפוך את יצרן הבעיה – האזרח – לשותף‬ ‫בפיתרון‪.‬‬ ‫פעילות המשרד להגנת הסביבה‪,‬הרשויות והאיגוד ביישום הפתרון‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫בכדי לעודד שיטות טיפול מתקדמות בעלות פגיעה מופחתת בסביבה‪ ,‬נקטה המדינה בדרך של"היטל‬ ‫הטמנה"‪ .‬החל מ‪ 1-‬ביולי ‪ ,2007‬מחירי ההטמנה עבור כל טון אשפה יעלו בהדרגה עד לשנת ‪ 2012‬ב ‪ 50‬ש"ח‬ ‫נוספים וזאת בנוסף לדרישת תקנות איסוף ופינוי פסולת למחזור (‪ )1998‬שעל פיהן הרשויות נדרשות לעמוד‬ ‫ביעד של ‪ 25%‬מחזור ‪ .‬כלומר‪ ,‬המדינה נקטה במדיניות סביבתית הנעה מהכתבת פתרונות לשימוש במנגנון‬ ‫לתיקון כשלי שוק (עיוות מחירים המתמרץ שיטות טיפול זולות לכאורה‪ ,‬ומזיקות‪ ,‬לעומת שיטות מתקדמות‬ ‫יותר) ובמטרה לחסל מפגעים ממטמנות קיימות והקמת מתקני קצה ידידותיים לסביבה‪ .‬עם זאת ‪,‬באמצעות‬ ‫קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה ניתן להחזיר לרשויות המקומיות את כספי היטל ההטמנה למחזור‬ ‫וצמצום ההטמנה של הפסולת ע"י הקמת מתקני קצה ‪,‬כאשר הפרדת פסולת תבוצע במקור (משק הבית) ‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫הרשות המקומית‪:‬‬ ‫נכון להיו ם הדרך שבה מתמודדות הרשויות בטיפול באשפה היא על ידי הובלת האשפה לאתרי ההטמנה‪.‬‬ ‫אתרי ההטמנה‪ ,‬מרוחקים מהרשות וכתוצאה מכך עלויות השינוע הן יקרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרשויות המקומיות‬ ‫חייבות כיום כמובילי מחויבות למדיניות סביבתית לכלול בהחלטותיהם היבטים סביבתיים יחד עם שאר‬ ‫השיקולים ‪,‬הקדימויות והאילוצים וזאת ע"י שינוי נורמות קיימות בחשיבה ובגישה לשמירת איכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬ובתפיסה המודעת לצורך בתיאום בין צרכים כלכליים לסביבתיים והכרה בחיפוש אחר פתרונות‬ ‫סביבתיים‪,‬שתועלתם מצדיקה את עלותם בנוסף ליצירת ערך תדמיתי להאדרת העיר‪.‬‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות סביבה‪:‬‬ ‫האיגוד‪ ,‬כגוף מקצועי ומיומן‪ ,‬תפקידו לייעץ ‪,‬ללוות ולסייע בידי הרשות המקומית בקביעה ויישום מדיניותה‬ ‫הסביבתית החל משלב איתור הצרכים‪ ,‬סקרים‪ ,‬חיפוש אחר פתרונות סביבתיים ‪,‬בניית תוכנית עסקית‬ ‫ותפעולית וכלה בחינוך הקהילה‪ .‬כל זאת ליצירת בסיס לפעילויות מחזור ברשות על מנת להביא לחסכון‬ ‫בעלויות שינוע והטמנת אשפה‪ .‬במסגרת זו עיקר פעילות האיגוד בתחום פסולת התמקדה במילוי קולות‬ ‫קוראים וליווי הרשות ביישום תוכנית הבקשה בפועל‪.‬‬ ‫קולות קוראים‬ ‫בכדי לשלב בין תמרצי המשרד להגנת הסביבה בהחזרת היטל ההטמנה לרשויות וליצור מתווה לפעילות‬ ‫ממוסדת ומתמשכת ברשויות המקומיות‪ ,‬האיגוד מילא בקשות לתמיכה "קול קורא" בנושאי מחזור ‪.‬‬ ‫קול קורא זהו מסמך המגדיר את הפעילות המבוקשת לפרטי פרטים ומלווה בלוחות זמנים כך שהרשות‬ ‫תבצע עבודה מול תקציב מוגדר‪.‬‬ ‫פעילות בשנת ‪2009‬‬ ‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות חדרה ‪,‬בנימינה‪-‬גבעת עדה ‪,‬פרדסיה ‪,‬באקה‪-‬ג'ת ופרדיס "קול קורא" בשני‬ ‫נושאים‪ :‬יצירת מוקדי מחזור ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬האיגוד הכין והגיש‬ ‫עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל‪-‬פחם "קול קורא " לסיוע בתכנית מפורטת לפסולת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הבקשות למוקדי מחזור מבוססות על יצירת רשת של מוקדי שירות נוחים ונגישים לתושבים‪ ,‬תוך‬ ‫פיתוח המודעות והסברת הנושא למשתמשים הפוטנציאלים‪ .‬כאשר עקרונות התכנון של המוקדים‬ ‫יאפשרו לתושב לבצע את מכלול הפעולות הנדרשות למחזור רכיבים שונים בנוחות מרבית‪ ,‬קירבה‬ ‫אופטימלית לאזורי השימוש‪ ,‬תוך ארגון נוח וידידותי למשתמש‪ .‬מוקדי המחזור יכילו מיכלי אצירה‬ ‫לאיסוף נייר‪ ,‬קרטון‪ ,‬פלסטיק (‪ ,)PET‬ובטריות‪ ,‬בחלק מהמוקדים יהיו מתקני אצירה לפסולת‬ ‫אלקטרונית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הבקשות להכנת תוכנית אב לפסולת מבוססת על ריכוז נתונים על המצב הקיים ועל תחזית לכמויות‬ ‫עתידיות ומאפייני הפסולת וכמותה בחלוקה למגזרים‪ ,‬מגורים‪ ,‬עסקים‪ ,‬מוסדות ציבור‪ -‬חינוך‪,‬‬ ‫ובחלוקה לסוגי פסולת‪ -‬מעורבת‪ ,‬יבשה‪ ,‬גזם וסוגי פסולת נוספים‪ .‬בחינת חלופות למערך טיפול‬ ‫‪61‬‬ ‫בפסולת החל בבית התושב ועד לפתרון הקצה‪ .‬מערך האצירה‪ ,‬האיסוף‪ ,‬ההובלה‪ ,‬העיבוד והטיפול‬ ‫בפסולת הנדרש לחלופות הנבחנות‬ ‫כל הבקשות התקבלו והוקצו מאות אלפי שקלים ‪,‬לדוגמה עיריית חדרה קיבלה כמיליון ‪. ₪‬‬ ‫בפועל האיגוד ליווה וריכז את הנתונים בהכנת תוכנית אב לעיריית חדרה ולפרדסיה ‪ ,‬עבורן הושלמו‬ ‫והוגשו תוכניות האב ‪ .‬בבאקה‪-‬ג'ת נבחר יועץ והועברו לו כל הנתונים שהאיגוד ריכז אך עדיין‬ ‫התוכנית בהכנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הבקשות להכנת תוכנית מפורטת ‪ -‬האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל‪-‬פחם "קול‬ ‫קורא " תכנית מפורטת לפסולת‪ .‬התוכניות מבוססות על תכנון מערך הפרדה ומחזור על ידי הרשות‬ ‫המקומית (בדיקה כלכלית‪ ,‬לוגיסטית וסביבתית) בחירת פתרונות קצה אזורים קיימים‪/‬עתידיים‬ ‫ופריסת מערך המחזור ברשות המקומית‪ ,‬לרבות תכנית מפורטת להפרדה במקור‪.‬‬ ‫עבור עיריית חדרה‪ ,‬הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של ‪ ₪ 250,000‬ונבחר יועץ לביצוע ‪.‬‬ ‫פעילות בשנת ‪2010‬‬ ‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות פרדיס ‪,‬באקה‪-‬ג'ת וג'סר "קול קורא" המכיל שני מרכיבים מרכזיים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫סיוע במימון שיקום מפגעים בשטחים בהם הושלכה פסולת בניין ‪,‬ובכלל ניקוי השטח‪ -‬במסגרת‬ ‫בקשה זו הועברה מפה ועליה סומנו האתרים לשיקום מפגעים וכמו כן תמונות המשקפות את‬ ‫המפגע כולל הערכה כמותית של הפסולת והתחייבות הרשות כי ‪ ,‬השיקום יבוצע במרוכז באתרים‬ ‫ובאופן של גריסה ושימוש חוזר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫סיוע במימון פעולות אכיפה ‪ ,‬לרבות רכישת ציוד ומניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין ‪-‬‬ ‫הבקשה התבססה על הכנסת שיקולים סביבתיים באחסון ופנוי פסולת בניין בתהליך התכנון‬ ‫באמצעות נוהל והנחיות‪ .‬יזמים המבקשים היתר בנייה ידרשו לחתום על טופס הצהרה בין היתר‬ ‫כמות פסולת הבניה שתיווצר בפרויקט וחיוב פינוי הפסולת לאתר פסולת מוסדר ומאושר‪ .‬מתן‬ ‫טופס ‪ ,4‬מותנה בהצגת אישור (תעודות שקילה) מאתר מאושר לקליטת פסולת בנייה בהתאם‬ ‫לכמויות שעליהם הצהיר היזם ‪.‬‬ ‫במסגרת הבקשה לסיוע במימון פעולות אכיפה הועברה התחייבות של הרשות להעסקת מפקח‬ ‫סביבתי במשרה מלאה בנוסף לצוות העובדים הקיים‪ ,‬ותוכנית מפורטת לביצוע אכיפה בנושא‬ ‫פסולת בניין ברשות שהתמקדה בשלושה מישורים ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניית מערכת מנהלית להבטחת הפינוי המוסדר של הפסולת‪:‬‬ ‫הוכן נוהל לקביעת התנאים לאחסון פסולת הבניין באתרי הבנייה ופיתוח תשתיות ופינויים‬ ‫מהאתר‪ ,‬במסגרת התנאים לקבלת היתר הבנייה ‪.‬‬ ‫קביעת תנאים להובלה הפיזית של הפסולת (העמסת הפסולת ללא השארת שיירים באתר‪,‬‬ ‫שינוע הפסולת במכולות סגורות‪/‬מכוסות וכו')‪.‬‬ ‫חיוב הובלת הפסולת לאתר סילוק‪/‬מיתקן טיפול מוסדר ומאושר‪.‬‬ ‫חיוב בדיווח על מקור הפסולת‪ ,‬הכמויות המפונות‪ ,‬מועדי הפינוי ויעדי הסילוק‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫הפעלת מערך של חיוב את בעלי המגרשים הפנויים למנוע השלכת פסולת למגרשים אלה‬ ‫באמצעות גידורם וניקיונם ‪ .‬אי ביצוע של בעלי המגרשים‪ ,‬המועצה תבצע המועצה ותחייבם‬ ‫בהוצאות‪.‬‬ ‫התקנת מערכת שילוט (איסור השלכת פסולת ברשות הרבים) – בשטחים פתוחים בהם‬ ‫צפויה השלכת פסולת בנין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפעלת מערכת אכיפה‪ ,‬הסברה ומניעה‪:‬‬ ‫מערך הסברה ופרסום שמטרתו שינוי המודעות והרגלי ההתנהגות של הציבור בנושא מניעת‬ ‫השלכת פסולת (עודפי עפר ובנין) ברשות הרבים‪.‬‬ ‫הקצאת כח אדם להגדלת והגברת מערך האכיפה‪ ,‬מודעות הציבור ומעורבותו באמצעות‬ ‫מינוי והפעלת מערך מפקחים ונאמני ניקיון בהתאם לחוק שמירת הניקיון‪ ,‬התשמ"ד –‬ ‫‪.1984‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניית מערך זמין‪ ,‬יעיל ונוח של אמצעים ומיתקנים לפינוי הפסולת וסילוקה‪:‬‬ ‫הצבת מכולות ייעודיות בתוך שטח אתר הבנייה ע"י יצרן פסולת הבנייה (משפץ‪ ,‬קבלן)‪.‬‬ ‫הרשות המקומית תעמיד מאגר של מכולות ושירותי פינוי פסולת בנייה באופן עצמאי‬ ‫או ע"י קבלן פרטי‪.‬‬ ‫יצרן פסולת הבנייה מזמין מהרשות המקומית שירותי פינוי פסולת בנייה או לחילופין‬ ‫מקבלן פרטי המספק שירותי פינוי פסולת בנייה‪.‬‬ ‫פסולת הבנייה משונעת מאתר מקור יצירתה או אחסונה אל אתר הסילוק הסופי או‬ ‫למפג"ש או לאתר‪/‬מיתקן שבו נעשה שימוש בפסולת (מחזור‪/‬שימוש חוזר)‪.‬‬ ‫הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מיקומם של אתרים שקבעה לפינוי הפסולת‪.‬‬ ‫הבקשות המפורטות בסעיפים א' ו‪-‬ב' הוגשו למשרד להגנת הסביבה אך טרם התקבלה תשובה ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע לרשויות מקומיות המקדימות את‬ ‫המעבר להפרדה במקור של הפסולת הביתית לשני זרמים‪ ,‬זרם רטוב אשר מכיל אך ורק פסולת‬ ‫אורגנית רקבובית וזרם יבש המכיל את כל היתר מרכיבי הפסולת‪.‬‬ ‫האיג וד הכין תוכנית תפעולית וכלכלית אשר תואמת את חבילת התמריצים אשר הגדיר המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪ .‬התוכנית התבססה בהגדרת תשתיות במקטע הפנים עירוני‪ :‬הוגדרו כמויות ונפחי‬ ‫מכלי אצירה להפרדה במקור לכל זרם ‪ ,‬צרכים לבינוי והתאמה של חדרי ומשטחי אשפה במבני‬ ‫המגורים ברשות ‪ ,‬תוכנית מפורטת לחינוך והסברה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי‪ ,‬קמפיינים‬ ‫סביבתיים לליווי התפעולי להטמעה בפועל והוצאות תפעוליות נוספות (תמריץ בית אב)‪ .‬התוכנית‬ ‫לוותה בלוחות זמנים ואבני דרך לביצוע בשכונות ‪.‬‬ ‫הבקשה לסיוע הייתה ע"ס כ‪ 20 -‬מיליון ‪ ₪‬כאשר בפועל הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של כ‪18 -‬‬ ‫מיליון ‪₪‬‬ ‫‪62‬‬ ‫אגף תכנון‪,‬‬ ‫רישוי‬ ‫וחינוך‬ ‫‪63‬‬ ‫תכנון סביבתי‬ ‫ככל שהולכת וגוברת בעולם ההכרה‪ ,‬שקיימות היא חלק נכבד וחשוב מסדר היום הציבורי‪ ,‬כך גוברת‬ ‫ההבנה שבעזרת תכנון קשוב לסביבה‪ ,‬ופיתוח מתחשב בה‪ ,‬ניתן יהיה למנוע בעיות ולשפר‪ ,‬לאין ערוך‪,‬‬ ‫את איכות חיינו וחיי ילדנו‪ .‬מערכת התכנון היא המספקת את המסגרת החוקית‪ .‬שינויים אלה בסביבה‪.‬‬ ‫מערכת התכנון הרשמית במדינה פועלת מתוקף "חוק התכנון והבניה"‪ ,‬במסגרת זו כל בניה וכל שינוי‬ ‫בפני הקרקע חייבים לקבל היתר של מוסד תכנון‪ ,‬וקבלת היתר מותנית בהיותו תואם תכנית ברת תוקף‪.‬‬ ‫התכנון הסביבתי שואף להטמיע את נושאי איכות הסביבה השונים כבר בשלבי התכנון הסטטוטורי‬ ‫השונים בתכניות ובבקשות להיתרים המוגשים על פיהן‪ .‬הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים‬ ‫של התכנון‪ ,‬אמורה להבטיח תכנון נכון מבחינה סביבתית ולמנוע או למזער חיכוכים סביבתיים עתידיים‬ ‫לעת ביצוע והפעלת הפרויקט‪.‬‬ ‫בהמשך אחראי האיגוד למתן תנאים ברישיון עסק של עסקים שבפעילות יש היבטים סביבתיים‪.‬‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל פועל מכוח חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה – ‪,1965‬‬ ‫ומיצג את עצמו ב‪ 6 -‬ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה (חדרה‪ ,‬עמק חפר‪ ,‬חוף הכרמל‪ ,‬שומרון‪ ,‬מנשה –‬ ‫אלונה ושרונים)‪ .‬במסגרת זו נוכח האיגוד בישיבות ועדות התכנון המקומיות‪ .‬האיגוד מחווה דעתו בכל‬ ‫הבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬שלהן השלכות סביבתיות‪ ,‬וקובע את התנאים הסביבתיים להוצאת היתרי בנייה‬ ‫ומלווה הכנת תכניות מקומיות ומפורטות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מייעץ האיגוד באופן שוטף למהנדסי הועדות‬ ‫המקומיות בנושאים סביבתיים הרלוונטיים לתחום עיסוקם ומעדכן אותם על החידושים בתחומים‬ ‫הסביבתיים השונים שלהם השלכות לתחום התכנון‪.‬‬ ‫התנאים הסביבתיים הנקבעים ע"י האיגוד במתן היתרים (ובהמשך גם ברישיונות עסק) מבטיחים‬ ‫שהפעילות הכלכלית בסביבתם של תושבי האזור (תעשיה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬גני אירועים רפתות‪ ,‬לולים‬ ‫וכד') בטווח קרוב תפעל ללא (או במינימום) מטרדים לסביבתם‪ .‬השתתפות האיגוד בשלבים המוקדמים‬ ‫של גיבוש תוכניות מאפשרת הבטחת האינטרסים הסביבתיים לטווח הארוך‪.‬‬ ‫אחרי כל פניה של הועדות לאיגוד להתייחסות לתוכנית נערך סיור בעסק לבדיקת ההיבטים הסביבתיים‬ ‫של העסק‪ ,‬לחילופין במקרה של תכנון והיתרים נערכת פגישה עם מתכנן התוכנית‪ ,‬לבסוף ניתנת חוות‬ ‫דעת האם התוכנית תאושר ובאלו תנאים עליו לעמוד‪.‬‬ ‫חוות הדעת והסיורים נעשים לפי סוג הבקשה בשיתוף עם אגף קרקע ושפכים ואגף אויר‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫רישוי עסק‬ ‫האגף פועל מכוח חוק רישוי עסקים‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬האיגוד מטפל בבקשות לרישוי עסקים של כ‪10 -‬‬ ‫רשויות‪ ,‬מועצות מקומיות ומועצות אזוריות במרחב שיפוטו‪.‬‬ ‫נוהל הטיפול בבקשה לרישוי עסק הוא כדלהלן‪:‬‬ ‫כאשר מתקבלת פניה של מנהלי רישוי עסקים ברשות המקומית להתייחסות לבקשה לרישיון עסק נערך‬ ‫סיור בעסק לבדיקת ההיבטים הסביבתיים של העסק‪ ,‬ניתנת חוות דעת בשיתוף עם אגף קרקע ואגף‬ ‫אויר‪ ,‬האם העסק זכאי לקבל אישור לרישיון עסק (לצמיתות‪ ,‬היתר זמני) ובאלו "תנאי מסגרת" עליו‬ ‫לעמוד ברישיון‪.‬‬ ‫"תנאי מסגרת" מגדירים את כל הדרישות הסביבתיות מאותו העסק‪.‬‬ ‫העסקים מסווגים לפריטים ‪ ,A,B,C‬בהתאם לפוטנציאל הסיכון הסביבתי שלהם (גבוה‪ ,‬בינוני ונמוך)‪.‬‬ ‫לאיגוד סמכות מלאה כנותני אישור בפריטי ‪.C‬‬ ‫לאיגוד ישנה גם סמכות לאכוף את תנאי המסגרת שניתנו על ידו לעסקים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬טופלו ‪ 71‬בקשות לרישיון עסק‪ .‬פירוט העסקים שרישיונותיהם טופלו ע"י האיגוד מפורט‬ ‫בנספח מס' ‪.1‬‬ ‫התפלגות העסקים לפי פריטים‪:‬‬ ‫סעיף‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪8.10‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪10.10‬‬ ‫‪10.14‬‬ ‫‪10.16‬‬ ‫סה"כ בקשות‬ ‫מהות‬ ‫חומרים ותכשירים רפואיים‬ ‫מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות וביולוגיות‬ ‫בעלי חיים לרבות ימיים‬ ‫בית אוכל‬ ‫בית קירור‬ ‫מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם‬ ‫אחסנה‬ ‫מכבסה ניקוי יבש‪ ,‬צביעת טקסטיל‬ ‫קניון‬ ‫שמחות ואירועים‬ ‫הסעת נוסעים‬ ‫כלי רכב‬ ‫מוסך‬ ‫ציוד מכני הנדסי כבד‬ ‫כלי נשק ותחמושת‬ ‫חומרי גלם לבנייה‪ ,‬מוצרי בנייה מוגמרים‬ ‫חומרי גלם‪ ,‬מוצר מכשיר או חלקיו‬ ‫חומרים מסוכנים לקיחים‪ ,‬רעילים או רדיואקטיביים‬ ‫מתכת‪ ,‬מוצריה‪ ,‬מוצרים בעלי מרכיב מתכתי‪ ,‬גרוטאות מתכת‬ ‫עץ‬ ‫‪65‬‬ ‫מספר בקשות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪71‬‬ ‫חינוך והסברה‬ ‫אנו עובדים‪ ,‬לומדים וחיים בעולם המתפתח ללא הפסק‪ .‬החיים המודרניים גובים את מחירם לא מעט‬ ‫על חשבון הסביבה‪ .‬אנחנו חייבים ללמוד לקיים יחסי גומלין עם הסביבה כדי שלדורות הבאים יוותר‬ ‫משהו‪ .‬באיגוד ערים אנו פועלים רבות על מנת לקדם את המטרה שהיא הגברת המודעות לנושאים‬ ‫הסביבתיים‪.‬‬ ‫האיגוד פועל בשני אופנים‪:‬‬ ‫פעילות במסגרת החינוך הפורמאלי‪ :‬עידוד בתי ספר לקיים פעילויות לימודיות‪ ,‬קהילתיות וסביבתיות‪.‬‬ ‫סיוע בכתיבת תוכניות לימודיות לבתי הספר‪ ,‬ליווי והנחיית מועצות תלמידים ירוקות‪ ,‬חלוקת חומרי‬ ‫הסברה והשאלת עזרי לימוד‪ .‬איתור ושילוב בתי ספר וגני ילדים בפרויקטים לימודיים סביבתיים‬ ‫הנתמכים כספית ע"י המשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫פעילות במסגרת הבלתי פורמאלית והקהילתית‪ :‬קיום קורסי פעילים‪ ,‬שמטרתם העצמה של יחידים‬ ‫בקהילות לפעול ביחד ולשנות את סביבת מגוריהם וחייהם‪ .‬הפקת חוברות בנושאים שונים הנמצאים‬ ‫בטיפול האיגוד והפצתם‪ .‬ארגון מפגשי הסמכה לנאמני ניקיון והרצאות לקבוצות ע"פ פניה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬עלה פרויקט "רוכבים בעיר"‪ ,‬יוזמת עיריית חדרה בשיתוף איגוד ערים לשמירת איכות‬ ‫הסביבה שרון‪-‬כרמל במטרה לעודד תושבים לרכב על אופניים‪ ,‬במקום לנסוע ברכב פרטי בשטח העיר‬ ‫ובכך להפחית את פליטת המזהמים מכלי רכב‪ ,‬תוך תרומה לבריאות הרוכבים‪ .‬הפרויקט מיושם כחלק‬ ‫מתכנית פעולה עירונית להפחתת גזי חממה וזהום אויר‪ ,‬וזאת במסגרת אמנת פורום ה‪.15-‬‬ ‫‪66‬‬ ‫משמר הסביבה‬ ‫‪67‬‬ ‫משמר הסביבה‬ ‫בשנת ‪ 2008‬נקבע חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית‪-‬סמכות פקחים) התשס'ח(להלן "חוק‬ ‫האכיפה הסביבתית")‪ .‬חוק האכיפה הסביבתית מאפשר לרשויות המקומיות ולאיגודי ערים להסמיך‬ ‫פקחים במגוון רחב של חוקים סביבתיים‪ .‬הקנסות שיגבו בגין העברות הסביבתיות יופנו לקופת‬ ‫הרשויות המקומיות אשר בתחומן בוצעה העברה‪ ,‬כתמריץ להגברה האכיפה הסביבתית בתחומן( בדומה‬ ‫למנגנון הקיים בתחום דוחות החניה)‪ .‬רשות מעל ‪ 20,000‬תושבים מחויבת להקמת מערך פיקוחי בהתאם‬ ‫להוראות החוק‪ .‬מערך פיקוח כולל פקחים שעברו הסמכה והכשרה ושמם מפורסם ברשומות‪.‬‬ ‫בישיבת מועצת האיגוד הוחלט על הקמת ועדת למשמר הסביבה הכוללת יו"ר טל אליהו ושלושת נציגים‬ ‫המורכבים מחברי מועצת האיגוד‪ .‬היועץ המשפטי של האיגוד ישמש כתובע מטעם האיגוד‪ .‬סוכם כי עמי‬ ‫חתוכה‪ ,‬עובד האיגוד אשר קיבל את ההסמכה הנדרשת ושמו רשום ברשומות ישמש כרכז‪/‬פקח משמר‬ ‫הסביבה בתחום האיגוד‪ .‬יו"ר האגוד ‪ ,‬מר אילן שדה‪ ,‬הסמיך את עמי חתוכה לביצוע פעולות אכיפה בכל‬ ‫תחום השיפוט של האיגוד‪ .‬האיגוד שלח מכתבים לעדכן בדבר החוק האכיפה הסביבתית לכל הרשויות‬ ‫ובינן ‪ ,‬רשויות מעל ‪ 20,000‬תושבים ‪ ,‬המחויבות להפעיל את משמר הסביבה בתחומן‪ .‬הרשויות אשר נתנו‬ ‫את הסכמתן לביצוע פעולות אכיפה סביבתית ע"י האיגוד הן‪:‬אור עקיבא‪ ,‬אליכין‪ ,‬מנשה‪ ,‬באקה‪-‬ג'ת‪,‬‬ ‫אלונה‪ ,‬בנימינה גבעת עדה‪ ,‬זכרון‪ ,‬כפר יונה ‪ ,‬פרדס חנה‪ .‬פעילות האכיפה אותה מבצע עמי חתוכה כוללת‬ ‫סיורים יזומים לאיתור מפגעים סביבתיים ומענה לקריאות תושבים‪ ,‬המוקדים ונציגי הרשויות בענין‬ ‫מטרדי זיהום אוויר בתחומן‪ .‬עבירות בגין המפגעים הסביבתיים מתועדות וניתן קנס כספי למפרי החוק‪.‬‬ ‫החיקוקים תחת חוק אכיפה סביבתית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק שמירת הניקיון התשמ"ד ‪,1984‬‬ ‫‪‬‬ ‫צו ניקוי‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק הדרכים(שילוט)‪,1966‬‬ ‫‪‬‬ ‫סילוק ומחזור צמיגים תשס"ז (‪,)2007‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק הפיקדון על מכלי משקה התשנ"ט ‪1999‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק למניעת מפגעים התשכ"א ‪1961‬‬ ‫‪‬‬ ‫פקודת היערות‬ ‫‪‬‬ ‫חוק הגנת הצומח התשט"ז ‪( 1956‬כולל תקנות הגנת הצומח תשל"ז ‪)1977‬‬ ‫‪‬‬ ‫פקודת המכרות‬ ‫אגף משמר הסביבה באיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון‪-‬כרמל אחראי על אכיפה סביבתית‪ ,‬בניהולו של‬ ‫מנכ"ל האיגוד ובפיקוחו של עמי חתוכה רכז‪/‬פקח‪ .‬באחריות האגף לפקח ולהטיל קנסות בתחומים‬ ‫הבאים‪ :‬השלכת פסולת ברשות הרבים לרבות פסולת בנין ופסולת נוזלית‪ ,‬השלכת גזם‪ ,‬השלכת חומר‬ ‫מסוכן וכן ציור וחריטה או הדבקה שלט שלא כדין‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫הפעילות של משמר הסביבה הינה בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיורים יזומים בתחומי הרשויות החברות באיגוד לגילוי עבריינים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬איתור מבצעי העברות הסביבתיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הטלת קנסות והתראות על מפגעים וסילוק מפגעים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מענה לתלונות ציבור על מטרדים סביבתיים המתקבלים דרך הרשות וביניהם מטרדי ריח‪,‬‬ ‫שריפות גזם‪ ,‬מפגעי אסבסט וכדו'‪.‬‬ ‫‪ .5‬איתור מפגעי ריח חמור שמקורו ממפחמות המופעלות מאזורי ג'נין‪.‬‬ ‫סיכום פעילות משמר הסביבה לשנת ‪:0202‬‬ ‫משמר הסביבה החל את פעילותו ביולי ‪ .2010‬בין החודשים יולי ועד דצמבר בשנת ‪ , 2010‬טופלו במסגרת‬ ‫משמר הסביבה ‪ 136‬תלונות ציבור‪ 96% .‬הגיעו מעיריית חדרה באמצעות מוקד העירייה‪ .‬האיגוד דוגל‬ ‫בשיתוף פעולה ומעורבות הרשויות ועל כן‪ ,‬תלונות תושבים מועברים דרך המוקד העירוני אל רכז משמר‬ ‫הסביבה‪ .‬כל תלונה מקבלת מענה באמצעות טופס תלונה הכולל את פרטי התלונה ואופן טיפולה‪ .‬הטופס‬ ‫נשלח אל שולח התלונה (באם השאיר פרטי התקשרות) ואל הרשות המקומית‪ 92% .‬מהתלונות היו עקב‬ ‫מטרדי ריח כאשר ‪ 47%‬מהן הן עקב מפחמות‪ .‬אופן הטיפול במטרד המפחמות ניתן בהמשך‪32% .‬‬ ‫מהתלונות סווגו כ"לא ידוע" מאחר והתלונה לא הגיעה בזמן אמת ועל כן לא ניתן לאתר את מקור‬ ‫המטרד‪ .‬הדבר נכון בעיקר לעניין מטרדי ריח‪.‬‬ ‫באיורים הבאים ניתן לראות סיווג התלונות לפי מקורות שונים‪:‬‬ ‫איור מס' ‪ – 1‬סיווג התלונות לפי הרשות המקבלת את התלונה‬ ‫איור מס' ‪ - 2‬סיווג התלונות לפי סוג התלונה‬ ‫איור מס' ‪ - 3‬סיווג התלונות לפי מקור המטרד‬ ‫איור מס' ‪ - 4‬סיווג התלונות לפי מקור קבלת התלונה‬ ‫‪69‬‬ ‫סיווג התלונות לפי הרשות‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫איור מס' ‪1‬‬ ‫חדרה‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אור עקיבא‬ ‫בנימינה‬ ‫תלמי אלעזר‬ ‫‪96%‬‬ ‫סיווג התלונות לפי סוג התלונה‬ ‫איור מס' ‪2‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫ריח‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫רעש‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫סיווג התלונות לפי מקור המטרד‬ ‫איור מס' ‪3‬‬ ‫לא ידוע‬ ‫תשתיות‬ ‫חקלאות‬ ‫מפחמות‬ ‫מפעלים‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫סיווג התלונות לפי מקור קבלת התלונה‬ ‫איור מס' ‪4‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪71‬‬ ‫מוקד עירוני‬ ‫אחר‬ ‫טיפול במטרד המפחמות‬ ‫באוקטובר ‪ 2010‬הגיעו מספר רב של תלונות מספר רב של תלונות של תושבי חדרה ופרדס חנה ‪-‬כרכור‬ ‫בעניין מטרד זיהום אוויר קשה של ריחות שריפה בעיקר בשעות הלילה ועד שעות הבוקר המוקדמות ‪.‬‬ ‫פקח משמר הסביבה באיגוד ביצע סיורים בשטח העיר חדרה וסביבותיה בהתאם למועד התלונה וכיוון‬ ‫הרוח בעת התלונה‪ ,‬במטרה להתחקות אחר מקור הזיהום ‪.‬נמצאו מעט עדויות של שריפת גזם חקלאי‬ ‫ומקרה בודד של שריפת פסולת באזור בקה‪-‬ג'ת בהם הוא טיפל מיידית ‪.‬בסה"כ ממצאים אלו היו‬ ‫דלים בהשוואה לגודל המטרד‪.‬‬ ‫עלה החשד שמקור הזיהום הינו ממפחמות (ערימות גזם לייצור פחם) הפועלות מזרחית למוא"ז מנשה‪.‬‬ ‫לאור זאת ‪,‬יצא סיור משותף של מספר פקחים במספר רשויות במטרה לבצע סקירה של שטח נרחב‬ ‫במקביל ‪,‬בעת תלונה בזמן אמת ‪.‬‬ ‫עפ"י ממצאי הסיורים‪ ,‬מטרדי הריח נובעים בעיקר מפעילות מפחמות מזרחית למוא"ז מנשה‪ .‬בסיור‬ ‫נתגלו מספר ממצאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בכביש שבין מצפה אילן למוצב ריחן (מעבר ריחן) – מפחמה פעילה‪ 3 ,‬ערמות‪ ,‬עשן כבד‪.‬‬ ‫‪ .2‬משריפת אשפה בברטעה המזרחית בוואדי שמתחת לישוב ריחן – נראה מהכביש עשן כבד‪.‬‬ ‫‪ .3‬מפחמה דרומית למוצב ריחן מעבר לגדר ההפרדה – עשן מתמר לכיוון המוצב‪ ,‬עשן בינוני‪.‬‬ ‫‪ .4‬בכביש שבין מוצב ריחן לישוב ריחן – מפחמה פעילה מימין לכביש‪ ,‬עשן כבד‪.‬‬ ‫‪ .5‬בוואדי היורד מהמפחמה שליד ריחן ולכיוון ברטעה – ‪ 4‬מפחמות פעילות‪ ,‬עשן בינוני‪.‬‬ ‫בעקבות הממצאים הומלץ להעביר את הדיווח למנהל האזרחי להתיחסות לצורך אכיפה‪ .‬הפנייה‬ ‫הועברה לעיריית חדרה‪.‬‬ ‫כביש ‪ 596‬סמוך לריחן תאור ‪:‬זיהום אוויר ממפחמה פעילה‬ ‫‪70‬‬ ‫נספחים‬ ‫‪72‬‬ ‫נספח מס' ‪ - 5‬רישוי עסקים באיגוד ערים לשמירת הסביבה (שרון‪-‬כרמל) בשנת ‪6454‬‬ ‫פירוט העסקים שרישיונותיהם טופלו ע"י האיגוד‪:‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪ .1‬שם העסק‪ :‬תיקון תקרים‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬זוהר קשת‬ ‫מהות העסק‪ :‬תיקון תקרים‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬ד'‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪202 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קומבה ‪ 34‬א‬ ‫‪ .2‬שם העסק‪ :‬בית קרור‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חב' זאב קוטנר בע"מ ; קוטנר זאב‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזון‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪51 :‬‬ ‫גוש‪10014 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב המסגר ‪4‬‬ ‫‪ .3‬שם העסק‪ :‬פיצוחים וממתקים‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬פיסטאצו קו ‪ 7‬בע"מ; גלעם עדי‬ ‫מהות העסק‪ :‬פיצוחים – קלייה‪ ,‬קפה – קלייה וטחינה‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬ ‫ממתקים – מקום למכירתם‬ ‫‪ 4.7‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬ויצמן ‪ 69‬גוש‪ 10034 :‬חלקה‪162 :‬‬ ‫‪ .4‬שם העסק‪ :‬צורי אל אלומיניום בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬צורי אל אלומיניום בע"מ ; קרדי אלי אייל‬ ‫מהות העסק‪ :‬מסגרייה‬ ‫מס' פריט‪ 10.14 :‬ג'‬ ‫כתובת‪ :‬רח' בעלי מלאכה ‪ ,13‬א‪.‬ת‪ .‬צפוני גוש‪ 10001 :‬חלקה‪20 :‬‬ ‫‪ .5‬שם העסק ‪ :‬משרד להובלה של משאיות‬ ‫(הבקשה הוחזרה)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה) ‪ :‬נהגי חדרה בע"מ‬ ‫מהות העסק ‪ :‬משרד להובלה של משאיות‬ ‫מס' פריט ‪ 8.6 :‬ב‬ ‫גוש‪ 10025 :‬חלקה‪92:‬‬ ‫כתובת ‪ :‬צה"ל ‪999‬‬ ‫‪ .6‬שם העסק‪ :‬משרד הסעות ‪ -‬א‪.‬צ‪ .‬טס בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬א‪ .‬צ‪ .‬טס בע"מ (ח‪.‬פ‪ ,)511914376 .‬אביבה זגורי (ת‪.‬ז‪.)56456965 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬משרד הסעות‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪44 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קומבה ‪ ,10‬חדרה‬ ‫‪73‬‬ ‫‪ .7‬שם העסק‪ :‬מוסך א‪.‬פ‪.‬צ‪ .‬שרותי רכב‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬א‪.‬פ‪.‬צ‪ .‬שרותי רכב בע"מ ; רכטר ירון‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוסך מכונאות כללית‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪40 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה ‪ 14‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬ ‫‪ .8‬שם העסק‪ :‬מזנון פלאפל (פאלפל ביאליק) (הבקשה נדחתה)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬שי סקיאן (ת‪.‬ז‪)31452485 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מזנון פאלפל‬ ‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב'‪4.8 ,‬‬ ‫חלקה‪29 :‬‬ ‫גוש‪10041 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬ביאליק ‪ ,56‬חדרה‬ ‫‪ .9‬שם העסק‪ :‬מכבסה‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אלגברי עודד‬ ‫מהות העסק‪ :‬מכבסה‬ ‫מס' פריט‪6.4 :‬‬ ‫גוש‪ 10034 :‬חלקה‪406 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב הנשיא ‪ ,73‬חדרה‬ ‫‪ .10‬שם העסק‪ :‬אולם שמחות "ארמון דוד" (הבקשה נדחתה)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מ‪.‬ב‪.‬ב ארועים בע"מ (ח‪.‬פ‪ ,)513809335 .‬בן ברוך משה (ת‪.‬ז‪)2689796 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬משקאות משכרים – מקום לצריכתם‪ ,‬אולם שמחות‬ ‫מס' פריט‪ 7.9 ,4.8 :‬א‬ ‫חלקה‪386 :‬‬ ‫גוש‪10034 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬הנשיא ויצמן ‪ ,75‬חדרה‬ ‫‪ .11‬שם העסק‪ :‬אס או אס (ח‪.‬פ‪)511071292 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אס או אס שירותי רכב; פרטר משה (ת‪.‬ז‪)9588658 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬א‪ 8.6 ,‬ד‪ 8.9,‬א‪ 8.9 ,‬ב‪ 8.9 ,‬ג‬ ‫מהות העסק‪ :‬כלי רכב – מקום למכירתם ותיווכם‪ ,‬כלי רכב – מקום להתקנת אבזרים בו‪ ,‬מוסך ‪-‬‬ ‫מכונאות כללית‪ ,‬מוסך – חשמלאות רכב בלבד‪ ,‬מוסך – פחחות וצביעת רכב‪.‬‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪42 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬ ‫‪ .12‬שם העסק‪ :‬חניון מעל ‪ 500‬מ'‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ק‪.‬ל‪.‬ח‪ .‬לב – חדרה; ניר ברקן (ת‪.‬ז‪)27881366 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬חניון לכלי רכב ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬שד' רוטשילד ‪ 40‬חדרה גוש‪ 10037 :‬חלקה‪6 :‬‬ ‫‪ .13‬שם העסק‪ :‬קניון לב חדרה בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ק‪.‬ל‪.‬ח‪ .‬לב – חדרה ; ניר ברקן (ת‪.‬ז‪)27881366 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬קניון ‪ -‬ניהולו‬ ‫מס' פריט‪ 6.8 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬שד' רוטשילד ‪ 40‬חדרה גוש‪ 10037 :‬חלקה‪6 :‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪ .14‬שם העסק‪ :‬בית קירור לבצקים ובשר‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חסון משה (ת‪.‬ז‪ ;)5302618 .‬לוי בנימין (ת‪.‬ז‪ ;)5786672 .‬חסון את לוי‬ ‫בע"מ‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזון‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪105 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה ‪ 6‬גוש‪10014 :‬‬ ‫‪ .15‬שם העסק‪ :‬מטווח ירי תחמושת‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬טיטניום בע"מ‪ ,‬עמרם אברהם (ת‪.‬ז‪)10357374 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬ ‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬ ‫גוש‪ 10037 :‬חלקה‪39 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' הגיבורים ‪ 72‬חדרה‬ ‫‪ .16‬שם העסק‪ :‬אלקטרו מכניקה‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ליבליך יוסי (ת‪.‬ז‪ ,)58004292 .‬מריאן לאופר (ת‪.‬ז‪)16468449 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 10.9 :‬מנועים מ‪ .‬לייצורם (עסק לתיקון משאבות)‬ ‫מהות העסק‪ :‬תיקון ובדיקת משאבות‪.‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב פרידלנדר ‪ ,12‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪192 :‬‬ ‫‪ .17‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב ‪ -‬חניון לכלי רכב ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫‪ .18‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪.9.1 :‬א‪ .‬כלי נשק ותחמושת אחזקתם‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫‪ .19‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪ .910.14 :‬ג מסגרייה‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪ .20‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪.10.10 :‬ב‪ .‬חומרים מסוכנים לקיחים‪ ,‬רעלים ‪ -‬איחסונם‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫‪ .21‬שם העסק‪ :‬מכבסה שלג חדרה ‪1985‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מכבסת שלג חדרה ‪ ; 1985‬פולינר שמואל‬ ‫מהות העסק‪ :‬מכבסה‬ ‫מס' פריט‪6.4 :‬‬ ‫חלקה‪138 :‬‬ ‫גוש‪10014 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' אסטוריה מאיר ‪7‬‬ ‫‪ .22‬שם העסק‪ :‬תחנת הכוח (אורות רבין) (חניון)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪ :‬מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות וביולוגיות‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫אור‪-‬עקיבא‬ ‫‪ .23‬שם העסק‪ :‬קניון אורות‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬פוליקמן קובי‬ ‫מס' פריט‪ 6.8 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬קניון אורות‬ ‫מהות העסק‪ :‬קניון ‪ -‬ניהולו‬ ‫גוש‪ 10629 :‬חלקה‪3 :‬‬ ‫‪ .24‬שם העסק‪ :‬מחסני כמעט חינם‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ע‪.‬ר‪ .‬צים שיווק ישיר; פוגל יצחק‬ ‫מהות העסק‪ :‬סופרמרקט‬ ‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ג' ‪ 4.6 ,‬א'‬ ‫גוש‪ 10200 :‬חלקה‪7 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפון‬ ‫‪ .25‬שם העסק‪ :‬ילו רשת חנויות נוחות בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אלירן פדידה; ילו רשת חנויות נוחות בע"מ‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית אוכל אחר‬ ‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב‪ 4.7 ,‬א‪4.8 ,‬‬ ‫כתובת‪ :‬קניון אורות‬ ‫גוש‪10629 :‬‬ ‫חלקה‪3 :‬‬ ‫‪ .26‬שם העסק‪ :‬בן עמי שביט בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬בן עמי בריתני שביט‬ ‫מהות העסק‪ :‬ייצור עוגות ועוגיות‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב ערבה‪ ,‬מגרש ‪ ,86‬אזור תעשיה אור עקיבא גוש‪10139 :‬‬ ‫‪76‬‬ ‫חלקה‪19 :‬‬ ‫‪ .27‬שם העסק‪ :‬סינוגה מדיקל בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬סגמן יוסף (ת‪.‬ז‪ ,)54312939 .‬ענת סגמן (ת‪.‬ז‪)55093983 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מכשור רפואי‬ ‫מס' פריט‪.1.3 :‬א‬ ‫גוש‪ 10614 :‬חלקה‪83:‬‬ ‫כתובת‪:‬פארק תעשייה צפון‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫‪ .28‬שם העסק‪ :‬דיפבריז‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬קושניר יגאל (ת‪.‬ז‪ ,)1438720 .‬סידי ניב (ת‪.‬ז‪)27382076 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מכשור רפואי‬ ‫מס' פריט‪.1.3 :‬א‬ ‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪:‬פארק תעשייה צפון‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫‪ .29‬שם העסק‪ :‬דנלוקס ישראל בע"מ (ח‪.‬פ‪)512303207 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יהודית ישראל (ת‪.‬ז‪)11517661 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬נרות – מקום לייצורם או להחסנתם‬ ‫מס' פריט‪10.9 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפון (מתחם ורדינון)‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫‪ .30‬שם העסק‪ :‬שוארמה אורות ‪2‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬לנקרי בן (ת‪.‬ז‪)302091376 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מכירת שווארמה‬ ‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב'‬ ‫חלקה‪877 :‬‬ ‫גוש‪10635 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬הנשיא ויצמן ‪15‬‬ ‫‪ .31‬שם העסק‪ :‬דר ‪ -‬פלסט‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ערן מאייר (ת‪.‬ז‪)5662432 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬אחסנת מוצרים וחומרים‬ ‫מס' פריט‪ 6.1 :‬א' ;‬ ‫גוש‪ 10614 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשיה צפון ‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫‪ .32‬שם העסק‪ :‬ש‪ .‬שסטוביץ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יוני שסטוביץ (ת‪.‬ז‪)510436124 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 6.1 :‬א' ‪ 1.2 ,‬ב' ‪ 4.6 ,‬ג'‪ 4.7 ,‬ב' מהות העסק‪ :‬חומרים ותכשירים קוסמטיים‪,‬‬ ‫תמרוקים – איחסונם‪ ,‬מצרכי מזון – מקום לאחסנתם‪ ,‬מצרכי מזון – מקום למכירתם בסיטונות‪,‬‬ ‫מקום המיועד לאחסנה ששטחו ‪ 50‬מ"ר ומעלה‪.‬‬ ‫חלקה‪4 :‬‬ ‫גוש‪12614 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשיה צפון‬ ‫‪ .33‬שם העסק‪ :‬נתיבי השלום אקספר בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬וענונו שלום (ת‪.‬ז‪ ,)61974010 .‬וענונו רועי (ת‪.‬ז‪)40808578 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬משרד חברת הסעות‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10639 :‬חלקה‪20:‬‬ ‫כתובת‪ :‬זבוטינסקי ‪ ,4‬אור עקיבא‬ ‫‪77‬‬ ‫‪ .34‬שם העסק‪ :‬מאיר את בייגל תעש בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬גלעד זילברברג (ת‪.‬ז‪)23779184 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬עוגות ושאר מיני מאפה‪ ,‬למעט לחם‪-‬מפעל לאפייתם‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א‬ ‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזון – מקום לאריזתם‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ב‬ ‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזון – מקום לאחסנתם‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ג‬ ‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזון – הובלתם‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ד‬ ‫חלקה‪4 :‬‬ ‫גוש‪10618 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפון‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫‪ .35‬שם העסק‪ :‬קארמה סטאר שירותי ון‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬בן קינן (ת‪.‬ז‪ ,)40432205 .‬חואן מסל (ת‪.‬ז‪)11758083 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬קייטרינג – הכנת ‪ 500‬מנות‬ ‫מס' פריט‪.4.6 :‬ה‬ ‫כתובת‪ :‬קופולוביץ‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬אור עקיבא‬ ‫גוש‪10629 :‬‬ ‫חלקה‪3 :‬‬ ‫‪ .36‬שם העסק‪ :‬שיש בוחבוט ציון (ח‪.‬פ‪)512303207 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬בוחבוט ציון (ת‪.‬ז‪)65722852 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬שיש – מקום למכירתו ועיבודו‬ ‫מס' פריט‪ .10.7 :‬ב‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬א‪.‬ת‪ .‬אור עקיבא‬ ‫אלונה‬ ‫‪ 0‬בקשות‬ ‫בנימינה‬ ‫‪ 0‬בקשות‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪ 0‬בקשות‬ ‫זיכרון יעקב‬ ‫‪ .37‬שם העסק‪ :‬נגריית ענבי (הבקשה הוחזרה)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ענבי ניסים (ת‪.‬ז‪ ,(5-1055234 .‬מרדכי ענבי (ת‪.‬ז‪(5-1055242 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬נגריה‬ ‫מס' פריט‪.10.16 :‬ד‬ ‫כתובת‪ :‬רח' היין ‪ ,10‬זיכרון יעקב גוש‪11305 :‬‬ ‫חלקה‪3 :‬‬ ‫‪ .38‬שם העסק‪ :‬אלפנט (ח‪.‬פ‪)058674557 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬סולומון שבת (ת‪.‬ז‪)058674557 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬חנות לצילום‬ ‫מס' פריט‪10.9 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מרכז מסחרי שמורת זיכרון‪ ,‬חנות ‪ ,105‬שכונת השמורה‪ ,‬זיכרון יעקב‬ ‫גוש‪ 11319 :‬חלקה‪8 :‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪ .39‬שם העסק‪ :‬מיני מאפה‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬בוזגלו דני‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית מאפה – מוצרים מוגמרים‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10036 :‬חלקה‪48 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב הרברט סמואל ‪57‬‬ ‫‪ .40‬שם העסק‪ :‬להג'נדה זכרון יעקב בע"מ (ח‪.‬פ‪)514420520 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬הדר איתן‪ ,‬פינשטיין אורי‬ ‫מהות העסק‪ :‬מזנון – בית אוכל אחר (גלידרייה)‬ ‫מס' פריט‪4.2 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬מרכז מסחרי מול זיכרון‪ ,‬זיכרון יעקב גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫פרדיס‬ ‫‪ .41‬שם העסק‪ :‬הסעות נוסעים (מרעי עלא הסעות)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מרעי עלאא (ת‪.‬ז‪)03380228 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫חלקות‪54,55 :‬‬ ‫גוש‪11282 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פרדיס‪ ,‬מיקוד ‪30898‬‬ ‫חוף כרמל‬ ‫‪ .42‬שם העסק‪ :‬אסף אליעזר שיווק בננות בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אסף אליעזר‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪11902 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬גבע כרמל מגרש ‪17‬‬ ‫‪ .43‬שם העסק‪ :‬בננות כרמל בע"מ (ח‪.‬פ‪)511290579 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬כרמל סלע (ת‪.‬ז‪)0-1969062 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪11902 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,14‬גבע כרמל‬ ‫‪ .44‬שם העסק‪ :‬שמואל אבני‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬שמואל אבני (ת‪.‬ז‪(002340446 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪28 :‬‬ ‫גוש‪11285 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,80‬גבע כרמל‬ ‫‪ .45‬שם העסק‪ :‬בננות איכות‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מרדכי סיטבון (ת‪.‬ז‪(052374212 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪7 :‬‬ ‫גוש‪11842 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,7‬גבע כרמל‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ .46‬שם העסק‪ :‬מטע אבני בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬משה אבני (ת‪.‬ז‪(02393312 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזון אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪14:‬‬ ‫גוש‪11900 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,32‬גבע כרמל‬ ‫‪ .47‬שם העסק‪ :‬צאקי – טרקטור (ח‪.‬פ‪)52602885 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬לוי יצחק (ת‪.‬ז‪)052602885 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים – סיורים ותצפיות לאורך החוף‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬חוף כרמל (נאות גולף‪ ,‬קיסריה)‬ ‫‪ .48‬שם העסק‪ :‬חניון מרכז מיר"ב‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬כהן רחמים (ת‪.‬ז‪)071964654 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬חניון ששטחו מעל ל‪ 500-‬מ"ר‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬מרכז מיר"ב‪ ,‬חוף הכרמל‬ ‫‪ .49‬שם העסק‪ :‬קרייף ישי (הבקשה הוחזרה)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬קרייף ישי (ת‪.‬ז‪)023726508 .‬‬ ‫מס' פריט‪.4.3 :‬ב מהות העסק‪ :‬בית קירור להבחלת בננות‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,13‬מושב צרופה גוש‪:‬‬ ‫‪ .50‬שם העסק‪ :‬הסעות חוף כרמל בע"מ (ח‪.‬פ‪)513654178 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬נתן חג'ג (ת‪.‬ז‪)054287297 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים – חניית הרכבים במרכז מיר"ב‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫חלקה‪25:‬‬ ‫גוש‪11770 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,25‬צרופה‬ ‫‪ .51‬שם העסק‪ :‬מליס לימוזין‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יוחאי כרייף (ת‪.‬ז‪)059585562 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫חלקה‪27:‬‬ ‫גוש‪11770 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' הרימון ‪ ,116‬צרופה‬ ‫‪ .52‬שם העסק‪ :‬נמל קיסריה (חניון) (ח‪.‬פ‪( )510107378 .‬הבקשה הוחזרה)‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬החברה לפיתוח קיסריה‪ ,‬יעל צחורי (ת‪.‬ז‪)055495162 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬חניון ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬ ‫מס' פריט‪.8.6 :‬ב‬ ‫חלקה‪2-33 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬נמל קיסריה‪ ,‬קיסריה העיר העתיקה גוש‪10669 :‬‬ ‫‪81‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪ .53‬שם העסק‪ :‬גנץ משה‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬גנץ משה‬ ‫מהות העסק‪ :‬לולים‬ ‫מס' פריט‪ 3.2 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬מושב כפר פינס‬ ‫‪ .54‬שם העסק‪ :‬בית קירור אסום מוצרים‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬צבי קמינקר‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזון‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫גוש‪10023 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬קירור גרנות‬ ‫חלקה‪17 :‬‬ ‫‪ .55‬שם העסק‪ :‬מסיעי כ‪ .‬לביא בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מסיעי כ‪ .‬לביא בע"מ ; כהן אריק‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעים‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬מושב תלמי אלעזר‬ ‫‪ .56‬שם העסק‪ :‬מוסך מוסטפה‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אבועוביד מוסטפה‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוסך – מכונאות כללית‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬ליד בית חרושת גלעם‬ ‫‪ .57‬שם העסק‪ :‬מוסך משמרות‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יוסי וינס (ת‪.‬ז‪(03319319-4 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬קיבוץ משמרות‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוסך – מכונאות כללית‬ ‫‪ .58‬שם העסק‪ :‬מוסך נחל עירון (ח‪.‬פ‪)5665 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אעלימי כאמל דיב (ת‪.‬ז‪)0-5894462-0 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוסך – מכונאות כללית‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬כביש ראשי דרומי (אבו בקר)‪ ,‬כפר קרע‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫‪ .59‬שם העסק‪ :‬קירור בשר גרנות (ח‪.‬פ‪)570014803 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬צבי קמינקר (ת‪.‬ז‪)0-1532218-3 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬א' ‪ ,‬מהות העסק‪ :‬בית קירור לבשר‪ ,‬דגים‪ ,‬עופות וביצים‬ ‫חלקה‪17 :‬‬ ‫גוש‪10023 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬משקי עמק חפר‬ ‫‪80‬‬ ‫‪ .60‬שם העסק‪ :‬מטווח המועצה‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬מועצה אזורית מנשה‬ ‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬ ‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬ ‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬מועצה אזורית מנשה‪ ,‬מרכז פיס‬ ‫‪ .61‬שם העסק‪ :‬פנצרית רגבים (ח‪.‬פ‪)059437863 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יונס נביל (ת‪.‬ז‪)0-59437863 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬פנצ'ריה ‪-‬מוסך לתיקון תקרים‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬ד'‬ ‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬קיבוץ רגבים‬ ‫‪ .62‬שם העסק‪ :‬אבי פלסט ובניו בע"מ (ח‪.‬פ‪)513487405 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬אבי פלסט ובניו בע"מ‪ ,‬ועקנין רועי (ת‪.‬ז‪)043469402 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מפעל פלסטיק‬ ‫מס' פריט‪10.9 :‬‬ ‫גוש‪ 10024 :‬חלקה‪18 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‬ ‫‪ .63‬שם העסק‪ :‬לויתן סחר (ח‪.‬פ‪)511581864 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬לויתן נתן (ת‪.‬ז‪)0-6936104-7 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬א' ‪ ,‬מהות העסק‪ :‬בית קירור לבשר‪ ,‬דגים‪ ,‬עופות וביצים‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪10023 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬משקי עמק חפר‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪ .64‬שם העסק‪ :‬מוסך מכונאות כללית ‪ 5‬כוכבים‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬זוהר מגדלה (ת‪.‬ז‪)55202642 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוסך – מכונאות כללית‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫גוש‪10101 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב הנדיב‪ ,‬אזור תעשייה פרדס חנה‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫‪ .65‬שם העסק‪ :‬יורלוב מתכת בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יורלוב דמיטרי‪ ,‬יורלוב ולדימיר‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית מלאכה ‪ -‬מסגריה‬ ‫מס' פריט‪ 10.14 :‬ג'‬ ‫גוש‪ 10099 :‬חלקה‪18/19 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב הנרקיס‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬פרדס חנה‬ ‫‪ .66‬שם העסק‪ :‬אוגמה שיווק בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬ד"ר יהב עמוס‬ ‫מהות העסק‪ :‬מעבדה לייצור תחליפי עצם‬ ‫מס' פריט‪ 1.3 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10076 :‬חלקה‪161 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬דרך קדמה‬ ‫‪82‬‬ ‫‪30‬‬ ‫עמק חפר‬ ‫‪ .67‬שם העסק‪ :‬פצץ בע"מ מדרשת רופין‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬פצץ בע"מ ניהול והשקעות; פלדמן יצחק‬ ‫מהות העסק‪ :‬מקום חניון ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬ ‫גוש‪ 8134 :‬חלקה‪8 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מתחם צמת רופין עמק חפר מכללת רופין‬ ‫‪ .68‬שם העסק‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬ציוד לעבודות עפר בע"מ‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬ציוד לעבודות עפר ; סואץ ניסים‬ ‫מהות העסק‪ :‬צמ"ה – תיקונו‪ ,‬אחזקתו‬ ‫מס' פריט‪ 8.10 :‬ג'‬ ‫כתובת‪ :‬רח' גשר העץ ‪ ,46‬א‪.‬ת‪ .‬עמק חפר גוש‪ 8389 :‬חלקה‪149 :‬‬ ‫‪ .69‬שם העסק‪ :‬עמותת הפועל מעברות‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬עמותת הפועל מעברות; משה טליאס‬ ‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬ ‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 3203‬ק‪ .‬מעברות גוש‪ 8361 :‬חלקה‪:‬‬ ‫‪ .70‬שם העסק‪ :‬שרונית גן אירועים בע"מ "לוקא" (ח‪.‬פ‪)511762692 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪" :‬לוקא" שרונית גן אירועים בע"מ; כהן רפי‬ ‫מהות העסק‪ :‬גני אירועים‬ ‫מס' פריט‪ :‬ב' – ‪07 - 09‬‬ ‫חלקה‪41 :‬‬ ‫גוש‪8358 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משמר השרון‬ ‫‪ .71‬שם העסק‪ :‬מוסך י‪.‬פ ‪ .‬העוגן (ח‪.‬פ‪)514095140 .‬‬ ‫בעל העסק (מגיש הבקשה)‪ :‬יעקב פרץ (ת‪.‬ז‪)056078521 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוסך מכונאות כללית – מוסך יבש (ללא ניקוי רטוב)‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬קיבוץ העוגן ‪42880‬‬ ‫‪83‬‬ ‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫‪ 28‬בקשות שאינן בסמכות האיגוד התקבלו והועברו לטיפול מחוז חיפה‪ 13 ,‬מהבקשות טופלו בשיתוף‬ ‫האיגוד כמפורט להלן‪:‬‬ ‫שם‬ ‫מקום‬ ‫‪.1‬‬ ‫מיחזור מסחר‬ ‫והובלות‬ ‫אור עקיבא‬ ‫‪.2‬‬ ‫קליטה מיון ושינוע‬ ‫פסולת‬ ‫אזור התעשייה‬ ‫אור עקיבא‬ ‫‪.3‬‬ ‫אנה לוטן בע"מ‬ ‫‪.4‬‬ ‫קובי את אלי‬ ‫‪.5‬‬ ‫גדות אספקה‬ ‫למעבדות בע"מ‬ ‫‪.6‬‬ ‫א‪.‬ב‪.‬א‪ .‬קוסמטיקה‬ ‫‪.7‬‬ ‫פארק תעשייה‬ ‫צפון‬ ‫אור עקיבא‬ ‫אזור התעשייה‬ ‫אור עקיבא‬ ‫פארק תעשייה‬ ‫צפון‬ ‫אור עקיבא‬ ‫רחוב המלאכה‬ ‫בנימינה‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫מאפיית בית אל‬ ‫נגריה‪ -‬תעשיות בית‬ ‫אל‬ ‫חדרה‬ ‫אליאנס חברה‬ ‫לצמיגים‬ ‫בעלי מלאכה ‪21‬‬ ‫מפעל עישון דגים‬ ‫חדרה‬ ‫קומבה ‪ ,6‬חדרה‬ ‫מיחזור בקבוקים‬ ‫מספר‬ ‫פריט‬ ‫‪ 5.1‬ג'‬ ‫‪ 6.11‬ב'‬ ‫‪ 5.1‬א'‬ ‫‪ .5.1‬ב'‬ ‫‪ 1.2‬א'‬ ‫‪ 5.1‬ג'‬ ‫מהות‬ ‫מס' בקשה‬ ‫אשפה ופסולת –‬ ‫עיבודה‪ ,‬ניצולה‪,‬‬ ‫מיחזורה‪.‬‬ ‫שרותי שליחות‬ ‫ברכב‬ ‫אשפה ופסולת –‬ ‫תחנת מעבר‬ ‫לאיסוף‬ ‫אשפה ופסולת –‬ ‫איסופה‪ ,‬הובלתה‪,‬‬ ‫מיונה‬ ‫ייצור תמרוקים‬ ‫‪1489000‬‬ ‫‪1493000‬‬ ‫‪1491000‬‬ ‫מחזור סחר והובלה ‪1489000‬‬ ‫‪ 10.6‬ב'‬ ‫מקום למילוי‬ ‫ואחסון כימקלים‬ ‫‪1301000‬‬ ‫‪ 1.2‬א'‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫‪2025‬‬ ‫‪ 4.6‬א'‬ ‫‪ 10.16‬ב'‬ ‫מאפיה‬ ‫נגריה‬ ‫‪10/004‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪ 4.4‬ג'‬ ‫מפעל לייצור‬ ‫ושיווק צמיגים‬ ‫מפעל לעיבוד‬ ‫ועישון דגים‬ ‫מיחזור בקבוקים‬ ‫‪100865009‬‬ ‫‪102100001‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫רפת כפר גלים‬ ‫כפר גלים‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/033‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫רפת יזרעאלי‬ ‫עין איילה‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/034‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫רפת מעגן מיכאל‬ ‫מעגן מיכאל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/031‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫רפת פרל‬ ‫עין איילה‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/028‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫רפת שדות ים‬ ‫שדות ים ‪38805‬‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/015‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫אורוות אסף‬ ‫גבע כרמל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫אורווה‬ ‫‪03/023‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫חוות מכורה‬ ‫כרם מהרל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫אורווה‬ ‫‪03/029‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫החווה של גימזו‬ ‫גבע כרמל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫חווה לגידול‪ ,‬טיפול‬ ‫ורכיבה בסוסים‬ ‫‪03/027‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪ 5.1‬ג'‬ ‫‪84‬‬ ‫הערות‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫‪102016003‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫‪.19‬‬ ‫ארץ כרמל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪ 5.1‬ב'‬ ‫‪.20‬‬ ‫דלקים אנרגיה‬ ‫ושירותים בע"מ‬ ‫מפעל גלעם‬ ‫בקיבוץ מענית‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫תחנת דלק גז אלון‬ ‫מפעלי גרנות‬ ‫‪.2.1‬ז'‬ ‫הובלת פסולת‬ ‫אורגנית ברכב גורר‬ ‫מס‪ 6299727 .‬ונגרר‬ ‫מס‪6643363.‬‬ ‫תחנת כוח – מתקן‬ ‫ליצור חשמל‬ ‫וקיטור המוסק‬ ‫בגזם עץ‬ ‫תחנת תדלוק‬ ‫‪2/242‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫סונול ישראל בע"מ‬ ‫ספרינט‬ ‫בריכות דגים‬ ‫דמיירה‬ ‫בריכות דגים‬ ‫נפוליון‬ ‫רפת מענית‬ ‫פארק מסחרי גן‬ ‫שמואל‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪.2.2‬א'‬ ‫תחנת דלק‬ ‫‪2/042‬‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫בריכת דגים‬ ‫‪03/236‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫בריכת דגים‬ ‫‪03/235‬‬ ‫קיבוץ מענית‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/233‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫רפת ברקאי‬ ‫קיבוץ ברקאי‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/159‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫רפת גל‪ -‬ים‬ ‫כפר גליקסון‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/209‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫מיניפלס‬ ‫עין שמר ‪37845‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫מפעל פלסטיק‬ ‫‪10/022‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪009'05‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫‪02/243‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫בקשה ‪ 1‬שאינה בסמכות האיגוד התקבלה והועברה לטיפול מחוז מרכז‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מספר תיק‬ ‫‪10/010‬‬ ‫שם‬ ‫י‪.‬ג‪.‬ל‪ .‬שרותי מים‬ ‫מקום‬ ‫א‪.‬ת‪ .‬עמק חפר‬ ‫‪85‬‬ ‫מספר פריט‬ ‫‪ 10.8‬א'‬ ‫מהות‬ ‫חומרי חיטוי וניקוי –‬ ‫ייצורם אריזתם‬