‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרון‪-‬כרמל(‬ ‫דבר היושב ראש‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫אני מתכבד להגיש בזאת לעיונכם דו"ח הסוקר את פעילות האיגוד לשנת ‪ .2011‬איגוד ערים‬ ‫לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל נוסד ופועל בכדי לאפשר לתושבים חיים בסביבה נקייה‬ ‫בהווה ובעתיד‪ .‬פעילות האיגוד מתבססת בראש ובראשונה על צו שר הפנים אשר הסמיך בשנת‬ ‫‪ 1979‬את האיגוד לפקח על איכות האוויר בשטח שבאזור תחנת הכוח בחדרה‪ .‬האיגוד גדל‬ ‫והתפתח במהלך ‪ 33‬השנים הללו הן בתחומי הפעילות והן בשטחו‪ ,‬התפתחות זו דורשת מאתנו‬ ‫לעדכן את מסגרת התקנות לפיהם פועל האיגוד ואנו פועלים ליישם זאת בימים אלה‪.‬‬ ‫במהלך השנה הקרובה נפרד ממנכ"ל האיגוד ומייסדו ירוחם לקרץ‪ .‬לירוחם זכויות רבות בהקמת‪,‬‬ ‫ניהול והובלת האיגוד ואנו מודים לו על כך ונודה לו באופן רשמי גם בהמשך‪ .‬בחירת המנכ"ל‬ ‫תסמל סיום תהליך שהחל ירוחם‪ ,‬של חילופי המשמרות באיגוד‪ ,‬לאחר שבראש אגפי ומחלקות‪:‬‬ ‫האוויר‪ ,‬פסולת‪ ,‬שפכי התעשייה‪ ,‬החינוך וההסברה‪ ,‬רישוי עסקים ובקרוב גם קרינה ורעש עומדים‬ ‫עובדים צעירים ומקצועיים‪.‬‬ ‫בד בבד עם העבודה השוטפת בהווה אנו מתבוננים גם אל עבר העתיד‪ .‬בדו"ח שלפניכם תמצאו‬ ‫בין השאר דיווח על פעילויות חינוכיות‪ .‬מערכות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי הינן בסיס‬ ‫ליצירת שינוי בתחום איכות הסביבה‪ .‬ילדינו אשר מתחנכים על פי עקרונות של שמירה על‬ ‫הסביבה וקיימות‪ ,‬הם למעשה סוכני השינוי בקרב משפחתם ובקהילה‪ ,‬לכן אנו פועלים רבות‬ ‫בקרב התלמידים בידיעה כי פעילות זו תבטיח לכולנו עתיד טוב יותר‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬אודה למנכ"ל ירוחם‪ ,‬עובדי האיגוד וחברי מועצת האיגוד על עבודתם והשקעתם לאורך‬ ‫כל השנה‪ ,‬אשר תורמת לכך שכולנו חיים בסביבה איכותית ונעימה יותר‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫אורי דיסטניק‬ ‫יו"ר האיגוד‬ ‫‪-I-‬‬ ‫דבר המנכ"ל‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫מוגש לעיונכם דו"ח פעילות שנתי של איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪ -‬כרמל‪.‬‬ ‫האיגוד הוקם בשנת ‪ 1979‬ומאז עבר שינויים והתפתחויות רבות‪ .‬הייתה לי הזכות להיות ממייסדי‬ ‫האיגוד והמנכ"ל הראשון‪ .‬עברנו דרך ארוכה‪ :‬פעילות האיגוד גדלה רבות במהלך השנים‪ :‬התחלנו‬ ‫בניטור אויר מתחנת הכח ועברנו לשפכים‪ ,‬קרינה‪ ,‬רעש‪ ,‬פעילויות חינוך והסברה‪ ,‬פיקוח ועוד‪ .‬בד‬ ‫בבד התרחב שטח האיגוד והוא מונה כיום ‪ 18‬רשויות מקומיות בהם מתגוררים למעלה מ‪400-‬‬ ‫אלף תושבים‪ .‬דו"ח זה הוא האחרון אותו אציג לכם במסגרת תפקידי כמנכ"ל האיגוד‪ ,‬לאחרונה‬ ‫הודעתי ליו"ר האיגוד אורי דיסטניק על כוונתי לנצל את זכותי ולפרוש לגמלאות בחודש יולי‬ ‫‪ .2013‬אני עושה זאת בהשלמה ובסיפוק רב ומותיר אחריי מפעל חיים שימשיך לפעול עוד שנים‬ ‫רבות אחרי פרישתי עם צוות עובדים מיומן ומקצועי אשר ממוקד במטרה לשמור על איכות‬ ‫הסביבה ואיכות חייהם של תושבי האזור‪.‬‬ ‫האיגוד יקר לליבי ולכן אעשה את המירב בכדי לבצע חפיפה מעמיקה ויסודית עם המחליף‬ ‫שייבחר ועם עובדי הארגון‪ .‬אני עדיין לא נפרד סופית לכן‪ ,‬מוקדם עדיין לומר דברי תודה לכל מי‬ ‫שסייעו ותמכו לאורך השנים‪ ,‬לכן אודה לצוות שעובד עימי היום‪ :‬ראשית ליו"ר האיגוד אורי‬ ‫דיסטניק‪ ,‬לחברי המועצה ולצוות העובדים להם אני חב את עובדת היות האיגוד המוביל במדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ירוחם לקרץ‬ ‫מנכ"ל האיגוד‬ ‫‪- II -‬‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫מנהלת האיגוד ‪1 ..............................................................................................................‬‬ ‫שנת ‪ 2011‬באיגוד ‪2 ..............................................................................................‬‬ ‫תוכנית עבודה לשנת ‪3 .................................................................................. 2012‬‬ ‫אגף אוויר ‪4 ....................................................................................................................‬‬ ‫תחנות ניטור האוויר ‪4 ..........................................................................................‬‬ ‫תקני איכות אוויר לשנת ‪6 ............................................................................. 2011‬‬ ‫אירועי זיהום אוויר לשנת ‪14 ............................................................................ 2011‬‬ ‫פיקוח על התעשייה וחומרים מסוכנים ‪16 ..............................................................‬‬ ‫חומרים מסוכנים ‪22 .............................................................................................‬‬ ‫רעש וקרינה אלקטרומגנטית ‪26 .............................................................................‬‬ ‫אגף קרקע ‪31 ...................................................................................................................‬‬ ‫פיקוח על שפכי תעשיות ‪31 ...................................................................................‬‬ ‫מכוני טיהור‪41 .......................................................................................................‬‬ ‫פסולת ‪48 ............................................................................................................‬‬ ‫המעבדה לכימיה אנליטית ‪53 ..................................................................................‬‬ ‫אגף תכנון‪ ,‬רישוי וחינוך ‪54 .................................................................................................‬‬ ‫תכנון סביבתי ‪54 ...................................................................................................‬‬ ‫רישוי עסק ‪59 .......................................................................................................‬‬ ‫חינוך והסברה ‪63 ..................................................................................................‬‬ ‫משמר הסביבה ‪66 ............................................................................................................‬‬ ‫נספחים‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון כרמל( הוקם בשנת ‪ 1979‬בצו שר הפנים‪ .‬המטרה בהקמת‬ ‫האיגוד הייתה שמירה על רמה נאותה של איכות האוויר בתחום השפעת תחנת הכוח "אורות רבין"‬ ‫הממוקמת בסמוך לשפך נחל חדרה‪ .‬עם השנים התרחבה פעילות האיגוד לתחומי איכות סביבה‬ ‫נוספים כגון‪ :‬פיקוח על תעשיות למניעת זיהום אויר וזיהום קרקע‪ ,‬ייעוץ לרשויות בתחום הפסולת‪,‬‬ ‫ביצוע מחקר בנושאי מניעת ריחות ממפעלי תעשייה‪ ,‬מדידות רעש‪ ,‬ייעוץ סביבתי לועדות בניין ערים‪,‬‬ ‫מתן חוות דעת לבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬חינוך סביבתי‪ ,‬רישוי עסקים ועוד‪...‬‬ ‫האיגוד הוא התארגנות אזורית של הרשויות הנמצאות ברדיוס של כ‪ 30-‬ק"מ מתחנת הכוח – רוב‬ ‫שטחו מצוי במישור החוף הצפוני‪ ,‬מגבולה הדרומי של חיפה ועד לכפר יונה‪ ,‬נתניה ופרדסיה‪ .‬כיום‬ ‫חברות באיגוד ‪ 18‬רשויות‪ ,‬שאת האינטרסים הסביבתיים שלהן משרת האיגוד‪.‬‬ ‫השטח בו פועל האיגוד משתרע על כ‪ 675 -‬אלף דונם‪ ,‬ואוכלוסייתו מונה כ‪ 400-‬אלף נפש‪ .‬כ‪75%-‬‬ ‫מכלל התושבים מתגוררים בערים וברשויות מקומיות וכ‪ 25% -‬מתגוררים בישובים חקלאיים אשר‬ ‫במועצות האזוריות‪.‬‬ ‫הארגון מחולק לארבעה אגפים המונים ‪ 20‬עובדים‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שנת ‪ 2011‬באיגוד‬ ‫תקן איזו ‪9001‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬עבר האיגוד תהליך הסמכה לתקן ניהול איכות )איזו‬ ‫‪ ,(9001‬שהינו תקן בינלאומי הכולל מערכת נהלים והנחיות עבודה‬ ‫להבטחת מערכת ניהול איכות בארגון‪ .‬תהליך ההסמכה כלל מפגש‬ ‫עם בעלי תפקידים ניהולים בארגון‪ ,‬הכרת הארגון ודרכי פעולתו‪,‬‬ ‫אפיון תהליכי העבודה‪ ,‬כתיבת נהלים ומדריך איכות על ידי יועץ‬ ‫החברה והעברתם לגורם מוסמך לבדיקה‪ ,‬הטמעת הנהלים במחלקות‬ ‫השונות בארגון כולל הדרכה וליווי ועריכת מבדקים פנימיים באתרי‬ ‫הארגון‪.‬‬ ‫חוק חופש המידע ‪ -‬ניטורית‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל דוגל‬ ‫בשקיפות‪ .‬כבר בשנת ‪ 2004‬העלה האיגוד נתוני ניטור רציף‬ ‫של מערך ניטור האוויר לציבור הרחב באמצעות אתר‬ ‫האינטרנט של האיגוד ‪ .‬עם חקיקת חוק חופש המידע ‪-‬‬ ‫התשס"ט ‪ ,2008‬העלה האיגוד מערכת ראשונה מסוגה‬ ‫בישראל‪ -‬הניטורית שבה מוצגים כל תוצאות הבדיקות‬ ‫בתחום הסביבה‪ ,‬המתבצעות בשטח האיגוד‪ .‬המערכת‬ ‫פתוחה וזמינה לכלל הציבור באתר האיגוד )‪ ,(www.sc-sviva.org.il‬החל מדצמבר ‪ .2011‬באמצעות‬ ‫יישום הניטורית‪ ,‬הרשויות הנמצאות תחת שיפוטו של האיגוד‪ ,‬אינן מחויבות לפרסם את הממצאים‬ ‫שלהן‪ ,‬ולהסתמך על תוצאות הניטורית בלבד‪.‬‬ ‫חוק עזר שפכי תעשייה‬ ‫בשנת ‪ 1996‬הוציא האיגוד חוק עזר אגרות שפכי תעשייה המגדיר וקובע את התנאים והדרישות בהם‬ ‫נדרשים שפכי התעשייה המוזרמים למערכת הביוב לעמוד‪ .‬בהתאם לחוק העזר‪ ,‬הוסמך האיגוד‪,‬‬ ‫עבור חלק מהרשויות‪,‬לדאוג לכך שהמפעלים יבצעו את הזרמת הביוב בהתאם להיתרים שינתנו‪,‬‬ ‫לבצע את הבדיקות הנדרשות לשם ניטור איכות השפכים שמוזרמים‪ ,‬ולשם כך לגבות אגרות‬ ‫ששיעורן נקבע בחוק העזר על פי סיווג המפעל וכמות השפכים המוזרמים ממנו למערכת הביוב‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬האיגוד הוציא תיקון לחוק העזר המגדיר מחדש את שיעורי האגרות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הוספת תקן לבנות שירות לאומי‬ ‫במסגרת מעבר האיגוד למבנה חדיש ומקיים‪ ,‬הוחלט לתת דגש רב יותר לפעילות חינוכית סביבתית‪,‬‬ ‫וכן הוקצה אולם גדול אשר מכיל כ – ‪ 100‬אנשים ומשמש כחדר הדרכה‪ .‬לטובת מטרה זו‪ ,‬גייס‬ ‫האיגוד בשנת ‪ 2011‬בת שירות לאומי‪ ,‬המתנדבת על תקן הדרכתי במבנה האיגוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬המתנדבת‬ ‫עובדת בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות הנמצאות בשטח האיגוד‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬גני ילדים‪,‬‬ ‫מרכזים קהילתיים‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬מרכזי יום לקשיש ועוד‪...‬‬ ‫תוכנית עבודה לשנת ‪2012‬‬ ‫צרוף פורמאלי של ישובי ואדי ערה‬ ‫אוכלוסיית האיגוד מונה כ – ‪ 400,000‬תושבים ומשתרעת על שטח של ‪ 675‬אלף דונם‪ .‬עם‬ ‫התרחבותו של האיגוד‪ ,‬התקבלה החלטה עקרונית על צרוף ישובי ואדי ערה לפעילויות האיגוד‪.‬‬ ‫הסמכה למערך הניטור‬ ‫הפיכת מערך ניטור האוויר למעבדה מוסמכת בהתאם לאיזו ‪ ,17025‬ע"י הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬ ‫משמעות ההסמכה הינו קבלת תו תקן לאופן ביצוע ניטור האוויר‪ ,‬תחזוקת תחנות הניטור‪ ,‬עיבוד‬ ‫ואימות הנתונים כפי שמבצעים היום‪.‬‬ ‫נהלים עם משרדי ממשלה‬ ‫כתיבת נהלי עבודה‪ ,‬הן מדיניים והן תפעוליים‪ ,‬המתארים את חלוקת האחריות והסמכות בין‬ ‫משרדי הממשלה לבין איגוד ערים‪ ,‬בכדי שלא ייווצרו כפילויות בעבודה‪ ,‬ותך כדי כך קביעת מקומו‬ ‫של האיגוד בשרשרת השלטון‪ ,‬וקביעת מנגנון קבלת ההחלטות בזמן אמת‪.‬‬ ‫מתן תמיכה בנושא הגז והגט"ן‬ ‫‪ 40%‬מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז טבעי‪ .‬לקראת שנת ‪ 2040‬השימוש בגז טבעי להפקת‬ ‫חשמל צפוי לעמוד על ‪ .75%‬כיוון שלא סביר כי ‪ 40%‬ממשק החשמל בישראל יהיה תלוי בנקודת‬ ‫כניסה אחת לגז טבעי )שמקורו בים(‪ ,‬קבעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי יבחרו ‪ 5‬חלופות‬ ‫יבשתיות שיבחנו בתסקיר ההשפעה על הסביבה בהתאם לקריטריונים שנקבעו‪ 2 .‬מתוך ‪ 5‬החלופות‬ ‫נמצאות תחת שטח האיגוד‪ .‬האיגוד יפעל לרווחת התושבים באזור וייקח חלק במאבק‪ ,‬יאסוף מידע‬ ‫ויקיים מפגשי הסבר לתושבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את הקמתו של מצוף‬ ‫גז נוזלי מול תחנת אורות רבין בחדרה‪ ,‬במרחק של ‪ 10‬ק"מ מהחוף‪ .‬הקמתו של מצוף הגז נועדה על‪-‬‬ ‫מנת לענות על הבעיות הסביבתיות והבטיחותיות הקשות העלולות לצוץ במקרה של מתקן קבוע‪,‬‬ ‫המצוף גם מסוגל להתמודד עם כמויות גז טבעי גדולות ביחס לזמן הקצר הנדרש להקמתו‪ ,‬והוא‬ ‫עשוי לסייע במצב של מחסור בגז טבעי הצפוי לקראת אמצע ‪ ,2012‬ולהבטיח את אספקת הגז‬ ‫הרציפה לתחנות הכוח‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תחנות ניטור אוויר‬ ‫מתוקף צו הקמת האיגוד‪,‬בשנת ‪ 1979‬החל הקמת מערך ניטור האוויר הראשון מסוגו בישראל‪ ,‬מערך‬ ‫ניטור האוויר של איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה בחדרה‪ ,‬המכונה כיום איגוד ערים לשמירת‬ ‫איכות הסביבה )שרון‪ -‬כרמל(‪ .‬בראשית דרכו‪ ,‬מערך הניטור מנה ‪ 12‬תחנות ניטור אוויר‪ .‬כיום מערך‬ ‫הניטור מונה ‪ 18‬תחנות ניטור אוויר הפרוסות על שטח של ‪ 18‬רשויות‪ .‬המערך כולל ‪ 16‬תחנות ניטור‬ ‫נייחות ושתי תחנות ניטור ניידות‪ .‬בכל תחנות הניטור מודדים גופרית דו‪-‬חמצנית‪ ,‬תחמוצות חנקן‪,‬‬ ‫ופרמטרים מטאורולוגיים‪ .‬אוזון נמדד בתחנות המעפיל וכרם מהר"ל‪ .‬חלקיקים נמדדים בתחנות‬ ‫הניטור פרדס חנה‪ ,‬ברקאי ובניידת ניטור האוויר‪ .‬נתוני תחנות ניטור האוויר מתקבלים בזמן אמת‪,‬‬ ‫במחשב המרכזי בחדר הבקרה של איגוד‪ .‬נתוני זמן אמת גולמיים וכן נתוני ארכיון ניתנים באתר‬ ‫האיגוד שכתובתו‪ .www.igudhadera.co.il :‬סמוך לתחנת הניטור מנשה‪ ,‬פועל מכ"מ אקוסטי‬ ‫אלקטרומגנטי )בבעלות חברת החשמל לישראל( המפיק פרופיל של כיוון רוח‪ ,‬מהירות רוח‬ ‫וטמפרטורה וירטואלית עבור טווח הגבהים ‪ 100-1000‬מטר מעל פני הקרקע‪.‬‬ ‫מיקום תחנות הניטור האוויר לשנת ‪2011‬‬ ‫מס'‬ ‫תחנה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪*17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שם התחנה‬ ‫מיקום התחנה‬ ‫בית אליעזר קרקע שטח פתוח‬ ‫מבנה איגוד‬ ‫חדרה‬ ‫קרקע שטח פתוח‬ ‫ברקאי‬ ‫גג ביה"ס‬ ‫נתניה‬ ‫גג מזכירות המושב‬ ‫אליקים‬ ‫בתוך מוזיאון‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫גג מקלט ציבורי‬ ‫פרדס חנה‬ ‫על גבעה במושב‬ ‫אליכין‬ ‫קרקע שטח פתוח‬ ‫מנשה‬ ‫גג בנין המועצה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫אזור בריכות דגים‬ ‫גן שמואל‬ ‫אזור בריכות דגים‬ ‫המעפיל‬ ‫גג חדר האוכל‬ ‫מגל‬ ‫על גבעה במושב‬ ‫כ‪.‬מהר"ל‬ ‫ד‪.‬אל‪-‬כרמל חצר תחנת שאיבה‬ ‫גג בריכת המים‬ ‫עמיקם‬ ‫גן המדע‪ -‬כפר קרע‬ ‫כפר קרע‬ ‫אום אל פאחם תחנת כיבוי אש‬ ‫שטח חקלאי‬ ‫עין השופט‬ ‫נ"צ מזרח‪/‬צפון‬ ‫‪704.5/194.5‬‬ ‫‪706/192‬‬ ‫‪709.0/202.4‬‬ ‫‪694.8/187.2‬‬ ‫‪726.5/206.5‬‬ ‫‪719.9/195.9‬‬ ‫‪708.1/196.8‬‬ ‫‪701.7/192.6‬‬ ‫‪708.6/193.0‬‬ ‫‪713.8/200.6‬‬ ‫‪705.3/196.6‬‬ ‫‪697.7/198.1‬‬ ‫‪699.2/203.4‬‬ ‫‪728.4/199.1‬‬ ‫‪731.9/206.9‬‬ ‫‪719.1/202.2‬‬ ‫‪713.2/204.5‬‬ ‫‪715.7/214.4‬‬ ‫‪723.3/209.3‬‬ ‫* הצבה ב‪16.02.11-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מרחק וכיוון‬ ‫לתחנת הכוח‬ ‫חגית‬ ‫גובה מעל מרחק ‪ /‬וכיוון‬ ‫פני הים לתחנת הכוח‬ ‫אורות רבין‬ ‫)מטר(‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 6.4/309°‬ק"מ‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 4/318°‬ק"מ‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ 12.8/267°‬ק"מ‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 13.8/10°‬ק"מ‬ ‫‪235‬‬ ‫‪ 24.8/223°‬ק"מ ‪ 2.5/220°‬ק"מ‬ ‫‪172‬‬ ‫‪ 13.4/209°‬ק"מ‬ ‫‪65‬‬ ‫‪ 7.3/273°‬ק"מ‬ ‫‪49‬‬ ‫‪ 7.5/336°‬ק"מ‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 3.4/270°‬ק"מ‬ ‫‪87‬‬ ‫‪ 12.4/242°‬ק"מ‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 7.8/294°‬ק"מ‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ 13.6/317°‬ק"מ‬ ‫‪90‬‬ ‫‪ 16.6/303°‬ק"מ‬ ‫‪125‬‬ ‫‪ 21.8/206°‬ק"מ ‪ 5.9/121°‬ק"מ‬ ‫‪445‬‬ ‫‪ 29.2/216°‬ק"מ ‪ 7.5/202°‬ק"מ‬ ‫‪125‬‬ ‫‪ 16.8/230°‬ק"מ‬ ‫‪120‬‬ ‫‪ 15.7/209°‬ק"מ‬ ‫למדידות מכביש ‪65‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪ 21.6/232°‬ק"מ ‪ 4.2/54°‬ק"מ‬ ‫מפת תחנות ניטור האוויר בתחום האיגוד‬ ‫‪5‬‬ ‫תקני איכות האוויר לשנת ‪2011‬‬ ‫תקן איכות אוויר נקבע לפי סוג הזיהום‪ ,‬ריכוז המזהם וזמן החשיפה לזיהום‪.‬‬ ‫הפירוט להלן ניתן בהתאם לציוד שהותקן במערך הניטור באיגוד‪.‬‬ ‫•‬ ‫תקני איכות אוויר התש"ן )‪ -(1992‬קיימים שני סוגי תקנים‪ :‬תקן ארצי‪ -‬תקן התקף בכל הארץ‪,‬‬ ‫ותקן מקומי‪ -‬לאכיפת זיהום שמקורו מתחנות כוח פחמיות ‪.‬‬ ‫•‬ ‫חוק אוויר נקי‪ -‬תקני סביבה החדשים המוגדרים "ערכי סביבה" נכנסו לתוקף בתאריך‬ ‫‪.08.08.11‬‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫תקני חוק אוויר נקי‬ ‫תקני איכות אוויר התש"ן שבוטלו‬ ‫תקני איכות אוויר התש"ן שחוק אוויר נקי לא שינה את ערכם‬ ‫תקנות ערכי איכות אוויר‬ ‫מזהם‬ ‫אוזון‬ ‫סימול‬ ‫‪O3‬‬ ‫ריכוז‬ ‫‪ 117‬חל"ב‬ ‫פרק זמן‬ ‫מדידה‬ ‫חצי שעה‬ ‫סוג תקן‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫מס' פעמים‬ ‫בשנה שניתן‬ ‫לעבור את‬ ‫התקן באתר‬ ‫‪0‬‬ ‫אוזון‬ ‫‪O3‬‬ ‫‪ 82‬חל"ב‬ ‫‪ 8‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 134‬חל"ב‬ ‫שעתי‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 382‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 300‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט מקומי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 191‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫סטטיסטי ארצי‬ ‫‪44‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 150‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫סטטיסטי מקומי‬ ‫‪175‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 48‬חל"ב‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 107‬חל"ב‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 23‬חל"ב‬ ‫‪ 1‬שנה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪ 52,493‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪ 52,000‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪ 9,624‬חל"ב‬ ‫‪ 8‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪ 8,700‬חל"ב‬ ‫‪ 8‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪ 500‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪ 250‬חל"ב‬ ‫חצי שעה‬ ‫סטטיסטי מקומי‬ ‫‪175‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪ 298‬חל"ב‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫חנקו דו חמצני‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪ 106‬חל"ב‬ ‫שעתי‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪0‬‬ ‫חלקיקים נשימים‬ ‫עדינים‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫תקן יעד‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫גופרית דו חמצנית ‪SO2‬‬ ‫דלקים שונים מכילים כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת הגופרית לאטמוספרה‬ ‫בצורת תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה עם החמצן שבאוויר ויוצרת את‬ ‫תחמוצות הגופרית – גז בעל ריח חריף ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזים שונים גורמת לכאבי‬ ‫ראש‪ ,‬הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכן לפגיעה ביבולים‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫סיכום מדידות גופרית דו חמצנית לשנת ‪2011‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫ריכוז שעתי‬ ‫מרבי )חל"ב(‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫שעתי‬ ‫מרבי )חל"ב(‬ ‫תאריך‬ ‫שעה‬ ‫מקור זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫בית אליעזר‬ ‫חדרה‬ ‫‪131‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪01/07/2011‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪21/05/2011‬‬ ‫‪10:30‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪69‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪29/09/2011‬‬ ‫‪12:30‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21/11/2011‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪14/07/2011‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪23/12/2011‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪16/10/2011‬‬ ‫‪13:30‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪09/01/2011‬‬ ‫‪17:00‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪13/09/2011‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪03/08/2011‬‬ ‫‪12:30‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪10/07/2011‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪08/07/2011‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪07/07/2011‬‬ ‫‪15:30‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪15/02/2011‬‬ ‫‪13:00‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪10/10/2011‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪13/07/2011‬‬ ‫‪11:30‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪12/02/2011‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪20/05/2011‬‬ ‫‪14/07/2011‬‬ ‫‪16:30‬‬ ‫‪12:30‬‬ ‫תקנות התש"ן‪-‬‬ ‫תקן ארצי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪382‬‬ ‫‪107‬‬ ‫תקן חוק אוויר נקי‬ ‫‪134‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ברקאי‬ ‫נתניה‬ ‫אליקים‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכין‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫גן שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫עמיקם‬ ‫כפר קרע‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫עין השופט‬ ‫תקנות התש"ן‪-‬‬ ‫תקן מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫ממוצע יממתי זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫)חל"ב(‬ ‫‪18‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫תחמוצות חנקן ‪NOx‬‬ ‫קבוצת תרכובות גזיות של חנקן וחמצן ביחסים שונים‪ ,‬בינם חנקן דו חמצני‪ ,‬גז חסר ריח‪ ,‬רעיל‬ ‫ומסיס‪ ,‬בעל צבע חום אדמדם‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית תחמוצות‬ ‫חנקן הנמדדים בסביבה מקורם מתהליך בעירה )כגון בתא הבעירה של מנועי רכב(‪ ,‬כאשר החנקן‬ ‫האטמוספרי מתחמצן עם הדלק‪ .‬כמות תחמוצות החנקן תלויה בתנאי הבעירה כגון תנאי‬ ‫הטמפרטורה‪ ,‬הלחץ וכמות החמצן‪.‬‬ ‫סיכום מדידות תחמוצות חנקן לשנת ‪2011‬‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫שעתי‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫מרבי )חל"ב(‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪18/09/2011‬‬ ‫‪273‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪18/03/2011‬‬ ‫‪258‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪57‬‬ ‫‪7:30‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫ברקאי‬ ‫‪299‬‬ ‫‪13/12/2011‬‬ ‫‪8:00‬‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫‪61‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪159‬‬ ‫‪09/01/2011‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫אליקים‬ ‫‪170‬‬ ‫‪30/06/2011‬‬ ‫‪5:00‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫‪72‬‬ ‫‪13/02/2011‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪342‬‬ ‫‪08/06/2011‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫אליכין‬ ‫‪190‬‬ ‫‪26/07/2011‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪317‬‬ ‫‪13/09/2011‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪171‬‬ ‫‪18/05/2011‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪202‬‬ ‫‪14/09/2011‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫המעפיל‬ ‫‪192‬‬ ‫‪08/07/2011‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫מגל‬ ‫‪368‬‬ ‫‪18/01/2011‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪64‬‬ ‫‪15/02/2011‬‬ ‫‪13:00‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫‪292‬‬ ‫‪10/10/2011‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫עמיקם‬ ‫‪139‬‬ ‫‪13/07/2011‬‬ ‫‪11:30‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪117‬‬ ‫‪24/01/2011‬‬ ‫‪8:00‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫‪403‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫עין השופט‬ ‫‪329‬‬ ‫‪31/03/2011‬‬ ‫‪23/02/2011‬‬ ‫‪6:30‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫‪40‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪6‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫תאריך‬ ‫שעה‬ ‫מקור זיהום ממוצע יממתי‬ ‫מרבי )חל"ב(‬ ‫האוויר‬ ‫תקנות התש"ן‬ ‫ותקן חוק אוויר נקי‬ ‫‪298‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪8‬‬ ‫זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫‪92%‬‬ ‫דו תחמוצת החנקן ‪NO2‬‬ ‫סיכום מדידות דו תחמוצת החנקן לשנת ‪2011‬‬ ‫ריכוז שעתי‬ ‫תחנת ניטור אוויר מרבי )חל"ב(‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪17/09/2011‬‬ ‫‪57‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪10/10/2011‬‬ ‫‪73‬‬ ‫ברקאי‬ ‫‪10/10/2011‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪25/01/2011‬‬ ‫‪10/10/2011‬‬ ‫‪11/01/2011‬‬ ‫‪03/10/2011‬‬ ‫‪02/03/2011‬‬ ‫‪03/06/2011‬‬ ‫‪18/05/2011‬‬ ‫‪18/09/2011‬‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪13:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪01:00‬‬ ‫‪08/07/2011‬‬ ‫‪18/01/2011‬‬ ‫‪15/02/2011‬‬ ‫‪14/12/2011‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‪13/07/2011‬‬ ‫‪11/01/2011‬‬ ‫‪06/11/2011‬‬ ‫‪23/02/2011‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫‪01:00‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫תאריך‬ ‫נתניה‬ ‫אליקים‬ ‫‪56‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪48‬‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכין‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫גן שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫עמיקם‬ ‫כפר קרע‬ ‫אום אל פאחם‬ ‫‪59‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪284‬‬ ‫עין השופט‬ ‫‪49‬‬ ‫תקן חוק אוויר נקי‬ ‫‪106‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪26‬‬ ‫שעה‬ ‫‪15:00‬‬ ‫מקור זיהום‬ ‫האוויר‬ ‫אורות רבין‬ ‫זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫‪91%‬‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫אורות רבין‬ ‫‪84%‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬נמדדו חריגות מתקן דו תחמוצת החנקן בניידת ניטור אוויר אשר הוצבה באום אל פאחם‪ ,‬עקב‬ ‫זיהום אוויר מתחבורה‪ ,‬כביש ‪ .65‬פירוט הנתונים להלן‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫סיכום ממצאים ניידת אום אל פאחם‪ -‬דו"ח ביניים‬ ‫ניידת ניטור אום אל פאחם מוצבת במתחם תחנת כיבוי אש באום אל פאחם במטרה לנטר את‬ ‫איכות האוויר עקב פליטות זיהום אוויר מתחבורה‪ -‬כביש ‪ .65‬התחנה הוצבה בשיתוף פעולה עם‬ ‫חברת מע"צ‪ .‬המדידות החלו בפברואר ‪ 2011‬וממשיכות עד היום‪ .‬בתחנה הוצבו מספר רב של‬ ‫מכשירי ניטור אוויר וכן ציוד מטאורולוגי‪.‬‬ ‫מדידות איכות האוויר כוללות ‪ :‬תחמוצות חנקן‪ ,‬גופרית דו חמצנית‪ ,‬חלקיקים עדינים נשימים‪,‬‬ ‫אוזון‪ ,‬תרכובות אורגניות נדיפות‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :1‬מיקום תחנת הניטור אום אל פאחם ביחס לכביש ‪.65‬‬ ‫מקור‪google earth :‬‬ ‫ממצאי הניטור מראים עמידה בערכי זיהום האוויר לגופרית דו חמצנית‪ ,‬אוזון ‪ ,‬תרכובות אורגניות‬ ‫נדיפות וחלקיקים נשימים עדינים‪.‬‬ ‫נמדדו מספר חריגות של תחמוצות חנקן כמפורט להלן‪:‬‬ ‫תקופת מדידה‬ ‫ממוצע חצי שעתי‬ ‫מרבי תחמוצות חנקן‬ ‫)חל"ב(‬ ‫סה"כ חריגות‬ ‫מהתקן‬ ‫ממוצע שעתי מרבי‬ ‫חנקן דו חמצני‬ ‫)חל"ב(‬ ‫סה"כ חריגות‬ ‫מהתקן‬ ‫אוקטובר ‪2011‬‬ ‫‪538‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪273‬‬ ‫‪23‬‬ ‫נובמבר ‪2011‬‬ ‫‪572‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪284‬‬ ‫‪33‬‬ ‫תקן‬ ‫‪500‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בהמשך לבקשתה של ממונה מערך הניטור‪ ,‬הציב האיגוד מכשיר תחמוצות חנקן נוסף‪ ,‬במקביל‬ ‫למכשיר תחמוצות חנקן הקבוע בתחנת ניטור אום אל פאחם‪.‬‬ ‫התוצאות מראות התאמה מלאה בין נתוני שני המכשירים ומצביעות על אמינות נתוני מדידות‬ ‫תחמוצות חנקן הגבוהות בניידת אום אל פאחם‪.‬‬ ‫גרף לדוגמא מתאריך ‪ 27.05.12‬המשווה בין נתוני תחמוצות חנקן שנמדדו במכשיר המקורי של‬ ‫תחנת ניטור אום אל פאחם )גרף כחול( לעומת נתוני ניטור של מכשיר רזרבי שהוצב לצורך ולידציה‬ ‫)גרף ורוד(‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫זיהום אוויר מתחבורה הינו מקור הזיהום הגדול ביותר בישראל כיום‪ .‬הזיהום הגבוה ביותר נמדד‬ ‫בקרבת עורקי תחבורה עמוסים‪ ,‬בעיקר בעונת החורף עקב התנאים המטאורולוגיים המונעים פיזור‬ ‫יעיל של זיהום האוויר ממקורות נמוכים‪ .‬תחנת ניטור אום אל אפחם מוצבת כ‪ 30-‬מטר במרחק‬ ‫אווירי מכביש ‪ .65‬באזור זה ממוקמים מבני מסחר‪ .‬עפ"י ממצאי הניטור‪ ,‬זיהום אוויר מתחבורה‬ ‫כביש ‪ 65‬הינו גבוה‪ .‬במהלך חודשי אוקטובר ונובמבר בשנת ‪ 2011‬נמדדו ‪ 53‬חריגות מתקן חנקן הדו‬ ‫חמצני ו‪ 4-‬חריגות מתקן תחמוצות החנקן‪ .‬יש לפעול לצמצום עומס התחבורה באזור בכדי להפחית‬ ‫רמות זיהום האוויר‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אוזון ‪O3‬‬ ‫האוזון "הטוב" נוצר באטמוספרה בשכבת הסטרטוספרה‪ ,‬פועל כמסנן קרינת ‪ UV‬שמשית‪ .‬האוזון‬ ‫"הרע" נוצר בשכבת הטרופוספרה )שכבת האטמוספרה התחתונה( הינו מזהם שניוני‪ ,‬תוצר של‬ ‫ריאקציה בין מזהמי אוויר הנפלטים לאטמוספרה בנוכחות קרינה שמשית‪ .‬תהליך יצירת האוזון‬ ‫הוא איטי‪ ,‬לכן שיאי האוזון נרשמים לאחר מספר שעות במרחק רב ממקור זיהום האוויר‪ .‬אוזון‬ ‫פוגע בעיקר במערכת הנשימה ויוצר קורוזיה למגוון חומרים‪.‬‬ ‫אוזון נמדד בתחנות הניטור מעפיל וכרם מהר"ל בלבד‪.‬‬ ‫ריכוז אוזון לשנת ‪2011‬‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫ממוצע שמונה‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫מס' עליות‬ ‫מסף התקן‬ ‫ממוצע חצי‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫מס' עליות‬ ‫מסף התקן‬ ‫זמינות נתונים‬ ‫המעפיל‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪68‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫תקן‬ ‫‪82‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪12‬‬ ‫חלקיקים‬ ‫החלקיקים הם הצורה הנראית ביותר של זיהום אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על משך שהותו באוויר‬ ‫ועל מידת קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקים קטנים יותר‪ ,‬הם חודרים עמוק יותר‬ ‫למערכת הנשימה ופוגעים בה‪ .‬סכנה נוספת הטמונה בהם היא בחומרים כימיים מזיקים הספוחים‬ ‫אליהם‪ .‬להלן התפלגות חלקיקים ביחס לקוטר אירודינמי ‪:‬‬ ‫•‬ ‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרון‬ ‫•‬ ‫אבק כללי מרחף )‪ 45 : (TSP‬מקרון ומטה‬ ‫•‬ ‫חלקיקים נשימים ) ‪ 10 : (PM10‬מקרון ומטה‬ ‫•‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים )‪ 2.5 : (PM2.5‬מקרון ומטה‬ ‫חלקיקים נשימים וחלקיקים נשימים עדינים נמדדו לסירוגין בתחנות הניטור ברקאי‪ ,‬פרדס חנה‬ ‫ובניידת ניטור האוויר‪ .‬פירוט ניתן בטבלה להלן‪ .‬בתאריך ‪ 19.02.11‬ארעה סופת אבק טבעית אשר‬ ‫גרמה לערכים הגבוהים בכל התחנות‪.‬‬ ‫ממוצע יממתי מרבי‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫תאריך‬ ‫זמינות‬ ‫נתונים‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫ברקאי‬ ‫‪106‬‬ ‫‪19/02/11‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪223‬‬ ‫‪19/02/11‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫קרון איגוד‪ -‬עין השופט‬ ‫‪97‬‬ ‫‪19/02/11‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫תקן‬ ‫טרם נקבע‬ ‫‪13‬‬ ‫אירועי זיהום אוויר בשנת ‪2011‬‬ ‫כדי לעקוב אחר מגמות זיהום האוויר באזור‪ ,‬הגדיר האיגוד "אירוע" זיהום אוויר‪ .‬אירוע זיהום‬ ‫אוויר נמדד כאשר נרשמים במשך ‪ 30‬דקות רצופות לפחות ‪ 70‬חל"ב גופרית דו‪-‬חמצנית ו‪ 125 -‬חל"ב‬ ‫תחמוצות חנקן‪ .‬ערכים אלו מהווים כרבע מהתקן החצי שעתי המקומי המוחלט )תקנות איכות‬ ‫אוויר התש"ן(‪ .‬הבחנה בין אירוע רציף אחד למשנהו באותו יום‪ ,‬היא "הפסקה" של מדידות זיהום‬ ‫אוויר למשך שלוש שעות רצופות לפחות‪ .‬יתכן אירוע זיהום אוויר אחד‪ ,‬שבו ימדדו ‪ 5‬חצאי שעות‪.‬‬ ‫באירוע מעין זה‪ ,‬ערך האירוע שיקבע יהיה הערך החצי שעתי המרבי שנמדד מבין אותן ‪ 5‬חצאי‬ ‫שעות‪ .‬אירוע זיהום אוויר משמש כסמן ואינו בהכרח מעיד על עליה מסף תקן כלשהו‪ .‬בשנת ‪2011‬‬ ‫מספר אירועי זיהום אוויר גדל בעיקר עקב מדידות זיהום אוויר מתחבורה באום אל פאחם סמוך‬ ‫לכביש ‪.65‬‬ ‫שנה‬ ‫סה"כ‬ ‫אירועים‬ ‫מספר אירועים מתחנת הכוח‬ ‫אורות רבין‬ ‫מספר אירועים‬ ‫ממקור אחר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪714‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪461‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪514‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪510‬‬ ‫‪259‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪625‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪361‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪596‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪390‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪620‬‬ ‫‪198‬‬ ‫‪422‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪418‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪733‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪425‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪566‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪432‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪865‬‬ ‫‪352‬‬ ‫‪513‬‬ ‫‪14‬‬ ‫זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין נמדד בעיקר בתחנות ניטור פרדס חנה ‪ ,‬בית אליעזר וגן‬ ‫שמואל‪ .‬מדידות זיהום אוויר מתחבורה )כביש ‪ (65‬החלו באום אל פאחם בתאריך ‪ . 16.02.11‬תחנת‬ ‫הניטור ממוקמת כ‪ 50-‬מטר מזרחית מהכביש‪.‬‬ ‫ניתן להתרשם ממידת השפעת התנאים המטאורולוגיים על אופן פיזור זיהום האוויר כתלות בגובה‬ ‫פליטת מקור הזיהום‪ .‬זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין נמדד בעיקר בעונת הקיץ וזיהום אוויר‬ ‫מקומי נמדד בעיקר בעונת החורף‪ .‬בעונת הקיץ שוררים מצבים סינופטיים המלווים באינברסיית‬ ‫מונעת פיזור יעיל של זיהום האוויר הנפלט ברום‪ .‬בעונת החורף אינברסיית הקרקע חזקה ומתמשכת‬ ‫)לעומת עונת הקיץ( ומונעת פיזור יעיל של זיהום אוויר הנפלט בגובה הקרקע‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פיקוח איכות אוויר מתעשייה‬ ‫פעילות מפעלים ועסקים עלולה לגרום לפליטות אבק ומזהמי אוויר וכן למטרדי ריח כאשר הפליטות‬ ‫אינן מבוקרות בצורה הטובה ביותר‪ .‬מפעלים העלולים לגרום לפליטות לאוויר הינם מפעלים‬ ‫השורפים דלקים ליצירת קיטור ואנרגיה‪ ,‬מחצבות ומפעלים המשתמשים בממסים וחומרים נדיפים‬ ‫בתהליך הייצור‪ .‬עסקים שונים כגון לולים ורפתות‪ ,‬מסעדות ואולמות אירועים‪ ,‬נגריות‪ ,‬תחנות דלק‪,‬‬ ‫מוסכי פחחות ועוד גם הם עלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר‪ .‬האיגוד מייעץ במפגעים בנושאי‬ ‫איכות אוויר ומטרדי ריח לרשות המקומית ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫מערך ניטור רציף מתעשייה‬ ‫במהלך השנים חוברו מפעלי תעשייה שונים בתחום האיגוד אל מערך הניטור הרציף של האיגוד‬ ‫כאשר הנתונים מוזנים ישירות אל מחשב מרכז הבקרה באיגוד‪ .‬בשנת ‪ 2011‬חוברו למערך הניטור‬ ‫הרציף שני מפעלים נוספים‪ :‬פחמ"ס בקיבוץ עין החורש בהתאם לדרישות בתנאי רישיון העסק‬ ‫ומתקן להפקת קיטור מגזם )גן שמואל( של חברת דלקיה כחלק מתנאי ההפעלה של המתקן‪ .‬נכון‬ ‫לשנת ‪ ,2011‬קיים פיקוח שוטף על המפעלים הבאים‪:‬‬ ‫שם המפעל‬ ‫)שנת חיבור(‬ ‫רשות‬ ‫מקומית‬ ‫פעילות המתקן‬ ‫פרמטרים‬ ‫מבוקרים‬ ‫מפעלי נייר‬ ‫חדרה‬ ‫)‪(2004‬‬ ‫חדרה‬ ‫מפעל לייצור נייר‬ ‫ארובת דוד קיטור )דוד ‪(3‬‬ ‫אטימות גזי‬ ‫הפליטה‬ ‫אליאנס‬ ‫)‪(2003‬‬ ‫חדרה‬ ‫מפעל לייצור‬ ‫צמיגים‬ ‫‪ 2‬ארובות דוודי קיטור‬ ‫ריכוז חלקיקים‬ ‫אבן וסיד‬ ‫שפיה‬ ‫)‪(2005‬‬ ‫מ"מ זכרון‬ ‫יעקב‬ ‫התנור הניצב במפעל‬ ‫מחצבת אבן גיר‬ ‫ומפעל לייצור סיד מייצר סיד חי מאבן גיר‪.‬‬ ‫גזי הפליטה עוברים דרך‬ ‫מתקן טיפול באוויר לפני‬ ‫הפליטה לסביבה‪.‬‬ ‫הוד חפר‬ ‫)‪(2004‬‬ ‫ריכוז חלקיקים‬ ‫מוא"ז עמק‬ ‫חפר‬ ‫מערך הפסדים‬ ‫במפעל מקבל את‬ ‫שאריות הבשר‪,‬‬ ‫הנוצות והדם‬ ‫ומעבד אותם‬ ‫לייצור "קמח‬ ‫בשר" המשמש‬ ‫כמרכיב במזון של‬ ‫בע"ח‬ ‫הגזים הנפלטים מתהליך‬ ‫הייצור עוברים דרך מערך‬ ‫טיפול באוויר‪ ,‬חלק‬ ‫עוברים עיבוי ושריפה‬ ‫בדוד קיטור וחלק עוברים‬ ‫דרך מערך סינון ופחם‬ ‫פעיל‬ ‫הבקרה התפעולית‬ ‫של מערך הטיפול‬ ‫באוויר‬ ‫קרגל אריזות מוא"ז עמק‬ ‫מפעל להדפסה על‬ ‫הממסים הנפלטים‬ ‫ריכוז חומר אורגני‬ ‫‪16‬‬ ‫גמישות –‬ ‫חפר‬ ‫אריזות גמישות‬ ‫משמר השרון‬ ‫)‪(2007‬‬ ‫בתהליך ההדפסה עוברים‬ ‫ביציאה ממתקן‬ ‫דרך מתקן לטיפול תרמי‬ ‫הטיפול התרמי‬ ‫ובקרה תפעולית‬ ‫)‪(RTO‬‬ ‫של הפעלת‬ ‫המערכת‪.‬‬ ‫גזם גלעם‬ ‫מוא"ז‬ ‫שריפת גזם‬ ‫גזי הפליטה עוברים דרך‬ ‫ריכוז חלקיקים‬ ‫)דלקיה(‬ ‫)‪(2010‬‬ ‫מנשה‬ ‫ליצירת קיטור‬ ‫מחליף חום ופילטרים‬ ‫לפני פליטה לאויר‬ ‫בארובה‪ ,‬קצב‬ ‫הוספת פחם פעיל‬ ‫כרמל‬ ‫כימיקלים‬ ‫מוא"ז חוף‬ ‫הכרמל‬ ‫מפעל לייצור‬ ‫שרפים על בסיס‬ ‫פליטות ממתקן שרפי‬ ‫כרמל ומשני התנורים‬ ‫פורמלין ואבקות‬ ‫תרמוסטיות‬ ‫במפעל כרמל כימיקלים‬ ‫מחוברים למתקן סקרבר‪,‬‬ ‫לתפיסת פורמאלדהיד‬ ‫פחמ"ס‬ ‫מוא"ז עמק‬ ‫מפעל לייצור‬ ‫הממסים הנפלטים‬ ‫הבקרה התפעולית‬ ‫)‪(2011‬‬ ‫חפר‬ ‫חביות מתכת‬ ‫ופלסטיק‬ ‫בתהליך הצביעה של‬ ‫החביות עוברים דרך‬ ‫מתקן לטיפול תרמי‬ ‫של מתקן הטיפול‬ ‫באוויר‬ ‫גזם גן‬ ‫שמואל‬ ‫)דלקיה( –‬ ‫בהרצה‬ ‫)‪(2011‬‬ ‫מוא"ז‬ ‫מנשה‬ ‫שריפת גזם‬ ‫ליצירת קיטור‬ ‫לפני סינון‪ ,‬בקרה‬ ‫תפעולית של מתקן‬ ‫הטיפול באויר‬ ‫)‪(2010‬‬ ‫ריכוז פורמאלדהיד‬ ‫)‪(RTO‬‬ ‫גזי הפליטה עוברים דרך‬ ‫מחליף חום ופילטרים‬ ‫לפני פליטה לאויר‬ ‫‪17‬‬ ‫ריכוז חלקיקים‬ ‫בארובה‪ ,‬קצב‬ ‫הוספת פחם פעיל‬ ‫לפני סינון‪ ,‬בקרה‬ ‫תפעולית של מתקן‬ ‫הטיפול באויר‬ ‫בדיקות ארובות במפעלי תעשייה‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬בוצעו בדיקות מזהמים בארובות ב‪ 20 -‬מפעלים תעשייתיים בתחום האיגוד‪ .‬כל‬ ‫הבדיקות הינן בדיקות יזומות ע"י המפעלים במסגרת התנאים ברישיון העסק של העסקים‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2011‬לא בוצעו בדיקות פתע ע"י המשרד להגנת הסביבה במפעלים הנמצאים בשטח האיגוד‪.‬‬ ‫הבדיקות נעשות ע"י חברות המוסמכות לביצוע דיגומי ארובה‪ 61% .‬מהבדיקות בוצעו בפיקוח של‬ ‫עובדי האיגוד כמפורט להלן‪:‬‬ ‫מספר‬ ‫תאריך‬ ‫נוכחות‬ ‫שם המפעל‬ ‫ארובות‬ ‫הבדיקה‬ ‫האיגוד‬ ‫אבן קיסר‬ ‫‪RTO‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪24.1.11‬‬ ‫כן‬ ‫איטונג‬ ‫דוד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫לא‬ ‫אליאנס‬ ‫דוודים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪15.02.11‬‬ ‫כן‬ ‫אליאנס‬ ‫דוודים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10.11.11‬‬ ‫כן‬ ‫אספלט ורד‬ ‫חדש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14.6.11‬‬ ‫כן‬ ‫בי"ח הלל יפה‬ ‫אבטור‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6.9.11‬‬ ‫כן‬ ‫גלעם‬ ‫דוודים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪24.2.11‬‬ ‫כן‬ ‫דלקיה גלעם‬ ‫דוד גזם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪27.3.11‬‬ ‫כן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪28.12.11‬‬ ‫כן‬ ‫גומי עין שמר‬ ‫גיפור רציף ‪ +‬שיוף סוליות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7.11.11‬‬ ‫כן‬ ‫גת‬ ‫דוודים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1.3.11‬‬ ‫לא‬ ‫‪2‬‬ ‫‪23.5.11‬‬ ‫לא‬ ‫הוד חפר‬ ‫דוודים ‪ +‬דיאופילטר‬ ‫‪3‬‬ ‫‪28.3.11‬‬ ‫כן‬ ‫העוגנפלסט‬ ‫תהליך‬ ‫‪7‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫לא‬ ‫כרמל‬ ‫כימיקלים‬ ‫תהליך‬ ‫לא‬ ‫מוצרי מעברות‬ ‫מגדל ייבוש חדש ‪+‬‬ ‫דוודים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4.9.11‬‬ ‫כן‬ ‫מנאי‬ ‫דוודים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪13.7.11‬‬ ‫כן‬ ‫פחמ"ס‬ ‫‪ +RTO‬תהליך‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2.11.11‬‬ ‫כן‬ ‫סופרסולד‬ ‫תהליך‬ ‫‪4‬‬ ‫‪23-27.2.11‬‬ ‫לא‬ ‫קל קר עין‬ ‫כרמל‬ ‫דוודים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7.9.11‬‬ ‫כן‬ ‫קרגל‬ ‫‪RTO‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שפיה‬ ‫ניצב‬ ‫סה"כ‬ ‫הערות‬ ‫במסגרת היתר‬ ‫פליטה‬ ‫לא‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5.1.11‬‬ ‫לא‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12.12.11‬‬ ‫לא‬ ‫‪55‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪14‬‬ ‫במסגרת היתר‬ ‫פליטה‬ ‫בהתאם לחוק חופש המידע‪ ,‬תוצאות הבדיקות מפורסמות באתר האינטרנט של האיגוד‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פיקוח מפעל שחם‬ ‫מפעל שחם עוסק בייצור כופתיות לדישון )מתערובות של זבל עופות‪ ,‬קומפוסט ותוספים מינראליים‬ ‫שונים( ייצור מזון להזנת עגלות מזבל עופות ומצעי גידול למשתלות וחממות‪ .‬המפעל נמצא מזרחית‬ ‫לגבעת עדה ומערבית לקיבוץ רגבים‪ .‬תהליכי הייצור התעשייתיים ואחסון ערמות זבלי בע"ח בשטח‬ ‫הפתוח הינם פוטנציאל לגרימת מטרדי ריח בסביבה ובמשך שנים מתקבלות תלונות על מטרדי ריח‪.‬‬ ‫במהלך השנים המפעל ביצע פעולות שונות כגון הפסקת ייצור קומפוסט בשטח המפעל‪ ,‬התקנת‬ ‫מערך טיפול באוויר מהתהליך התעשייתי הכולל פילטר ביולוגי )ביופילטר(‪ ,‬הקמת קיר ליד ערמות‬ ‫הזבל הגולמי לכיוון גבעת עדה‪ ,‬הפעלת מתזים עם תוסף בשעות מסוימות וסגירה במבנה את אחד‬ ‫המתקנים התעשייתיים כולל יניקת האוויר אל מתקן הביופילטר‪ .‬אף על פי כן הפעולות שננקטו אינן‬ ‫מונעות את מטרדי הריח מאחר וקיימים במפעל אזורים שאינם מטופלים כראוי‪ .‬בנוסף המפעל אינו‬ ‫בדק את יעילות מערך הטיפול באוויר למרות השינויים בתהליך הייצור שבוצעו במהלך השנים‪.‬‬ ‫בשיתוף מועצה מקומית בנימינה‪-‬גבעת עדה נקבעה המתודולוגיה הבאה לרישום מסודר של מטרדי‬ ‫הריחות‪ .‬התושבים פונים למוקד העירוני ומדווחים על מטרד הריח‪ .‬המוקד מדווח מיידית טלפונית‬ ‫לרכז המתאים )גם בשעות הערב(‪ ,‬למחרת הפניות מועברות לאיגוד בצורה מסודרת כקובץ ממוחשב‬ ‫הכולל את כל פרטי התלונה )תאריך ושעה‪ ,‬שם המתלונן‪ ,‬כתובת וטלפון‪ ,‬פרטי התלונה(‪ .‬עבור כל‬ ‫תלונה נבדק משטר הרוחות בהתאם למערך ניטור האוויר של האיגוד ויוצא דוח תקופתי לכל‬ ‫הגורמים‪ .‬הרכז המקבל את התלונות מחליט על אופן הטיפול ונוקט בפעולות כגון סיור בשטח‪,‬‬ ‫יצירת קשר עם המפעל וכו'‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬נערכו סיורים וישיבות במפעל‪ ,‬סיורי פתע בעקבות קבלת תלונות מהאזור‪ .‬נערך דוח‬ ‫המתאר את המצב הקיים במפעל אשר מצביע לכאורה כי המפעל אינו עומד בתנאי רישיון העסק‪.‬‬ ‫בנוסף נערכו בשני ימים שונים ניטורי ריחות ע"י צוות מריחים בשעות הלילה בגבעת עדה אשר‬ ‫קובעים כי המפעל גורם למטרדי ריח קשים‪ .‬בעקבות ממצאי הדוחות יצאה התראה למפעל ונערך‬ ‫שימוע במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫בשימוע נקבע כי פעילות המפעל תוגבל בשעות הקריטיות עד להסדרת מערך הטיפול באוויר ומניעת‬ ‫מטרדי הריח‪ .‬הסדרת המפעל תתבצע באמצעות הוספת תנאים ברישיון העסק של המפעל‪.‬‬ ‫בהמשך לשימוע‪ ,‬התבקשנו להעביר חוות דעת בנוגע לשעות הקריטיות מבחינת מטרדי ריח ממפעל‬ ‫שחם‪ .‬זאת‪ ,‬בהסתמך על התלונות שהתקבלו בשנת ‪ 2011‬והנתונים המטאורולוגיים המרוכזים‬ ‫באיגוד‪.‬‬ ‫להלן עיקרי הדוח‪:‬‬ ‫בגרף הבא מוצג פילוג שעות התלונות שהתקבלו מגבעת עדה בחודשים מרץ עד נובמבר ‪2011‬‬ ‫והתפלגותם על בסיס שעת קבלת התלונה‪ .‬הגרף מבוסס על ‪ 118‬תלונות שנרשמו במוקד העירוני‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי מטרד הריח מתחיל לפני שהתלונה מתקבלת במוקד וממשיך גם לאחר מכן‪ .‬לא‬ ‫התקבלו באיגוד מספיק תלונות ספציפיות מקיבוץ רגבים על ריחות ממפעל שחם‪ .‬מהגרף ניתן‬ ‫לראות בבירור כי ישנם שני "פיקים" של תלונות‪ ,‬בשעות הבוקר משעה ‪ 04:00‬ועד ‪ 09:00‬ואחה"צ‬ ‫משעה ‪ 17:00‬ועד ‪.24:00‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מבחינת משטר הרוחות באזור גבעת עדה עלו המסקנות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבחינה מטאורולוגית אין הבדלים משמעותיים בכיוון הרוח בין שעות הערב )‪,(19:00-24:00‬‬ ‫הלילה )‪ ,(00:00-04:00‬ושעות הבוקר )‪.(04:00-09:00‬‬ ‫‪ .2‬עונת הסתיו ועונת האביב הן הקריטיות בנושא מטרדי ריח הן מבחינת מספר תלונות על מטרדי‬ ‫ריח והן מבחינה מטאורולוגית עם כיווני רוח המשפיעים על גבעת עדה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בעונת הקיץ‪ ,‬בלילה ישנן שעות בעיתיות לנושא מטרדי ריח‪ ,‬זאת עקב שילוב של שכיחות גבוהה‬ ‫של רוחות חלשות ומרכיב צפון‪-‬מזרחי העלול להשפיע על גבעת עדה‪.‬‬ ‫‪ .4‬בעונת החורף למרות שישנן רוחות צפון‪-‬מזרחיות דומיננטיות‪ ,‬מספר התלונות הוא נמוך‪ .‬זאת‬ ‫כנראה כתוצאה משילוב של מהירות רוח גבוהה ביחס לשאר העונות‪ ,‬טמפרטורה נמוכה‪ ,‬ימי‬ ‫גשם וחלונות מוגפים‪.‬‬ ‫תלונות על מפעל שחם ‪2011‬‬ ‫אחוז מכלל התלונות‬ ‫‪18.0%‬‬ ‫‪16.0%‬‬ ‫‪14.0%‬‬ ‫‪12.0%‬‬ ‫‪10.0%‬‬ ‫‪8.0%‬‬ ‫‪6.0%‬‬ ‫‪4.0%‬‬ ‫‪2.0%‬‬ ‫‪0.0%‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪:0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שעה‬ ‫פיקוח מפעל אבן וסיד שפיה‬ ‫מפעל אבן וסיד שפיה מייצר סיד חי וסיד כבוי‪ .‬מערך הייצור במפעל כולל שינוע אבן גיר מהמחצבה‬ ‫הסמוכה‪ ,‬גריסה‪ ,‬ניפוי‪ ,‬שינוע ואחסון של האבן‪ .‬מאבן הגיר מייצרים סיד חי בתנורים וסיד כבוי‬ ‫במתקנים הנקראים מימת‪ .‬בשנים האחרונות המפעל התקין מערכת הרטבה הנקראת ‪. RAM‬‬ ‫מערכת ההרטבה פועלת על בסיס רסס דק של מים בתוספת חומר אקטיבי בכל נקודות המעבר‬ ‫והנפילה בתהליך השינוע האבן‪ .‬כחלק מתהליך הפיקוח על המפעל‪ ,‬האיגוד מבצע דיגום אבק שוקע‬ ‫ואבק מרחף מסביב למפעל ובייחוד בכפר הנוער מאיר שפיה הממוקם בסמיכות למפעל‪ .‬ממוצע‬ ‫תוצאות אבק מרחף כיווני )‪ 3‬שעות וכלל כיווני )יממתי( עומד בתקן‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממוצע תוצאות אבק‬ ‫שוקע גם כן עומד בתקן‪ .‬בשטחים החקלאיים‪ ,‬מעבר לגדר המפעל‪ ,‬נמצאו חריגות מתקן אבק שוקע‪.‬‬ ‫החריגות מושפעות באופן חלקי מהפעילות החקלאית במקום‪ .‬ממצאי המדידות מופצים לגורמים‬ ‫הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫פיקוח מחצבת ורד‬ ‫מחצבת ורד הינה אחת מהמחצבות הגדולות ביותר בארץ‪ .‬במחצבה חוצבים אבן‪ ,‬משנעים ומצעים‬ ‫תהליכי גריסה ושינוע‪ .‬מהאבן הגרוסה מייצרים אגרגטים ומצעים לתשתיות‪ ,‬בשטח המחצבה קיים‬ ‫מפעל אספלט ומפעל בטון‪ .‬המחצבה התקינה מערכת ההרטבה הנקראת ‪ RAM‬הפועלת במערך‬ ‫הגריסה ומייצרת רסס מים דק עם תוסף אקטיבי המותז בכל נקודות הנפילה של החומר‪ .‬בנוסף‬ ‫קיימת מערכת להרטבת הערמות ומיכלית הפועלת באופן קבוע להרטבת הדרכים הלא סלולות‪.‬‬ ‫האיגוד דרש מהמחצבה להכין נוהל הרטבה שיפרט את תדירות ההרטבה ובקרה על מערכות‬ ‫ההרטבה השונות‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫חומרים מסוכנים‬ ‫היתרי רעלים לחומרים מסוכנים )חומ"ס(‬ ‫היתר רעלים ניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה לכל עסק המחזיק ברעלים מעל הכמות הקבועה בחוק‬ ‫החומרים המסוכנים‪ .‬במהלך שנת ‪ 2011‬ביצע האיגוד ביקורות ב‪ 7 -‬עסקים בתחום האיגוד למתן‬ ‫חוות דעת טרם קבלת היתר רעלים‪ .‬חוות הדעת‪ ,‬אשר מועברת למשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כוללת את‬ ‫ממצאי הביקורת )אחסון חומ"ס במאצרות‪ ,‬שילוט מתאים‪ ,‬אחזקת דפי מידע של החומרים‬ ‫המסוכנים‪ ,‬אחזקת אמצעים לטיפול באירוע חומרים מסוכנים ועוד( וכן המלצה לחידוש היתר‬ ‫רעלים הכוללת תנאים נלווים בהיתר הרעלים‪.‬‬ ‫אירועי חומרים מסוכנים‬ ‫נציגי האיגוד מגיעים לארועי חומרים מסוכנים לאחר קבלת קריאה ממוקד הסביבה הארצי או‬ ‫מהמוקדים העירוניים‪ .‬בשנת ‪ 2011‬טופלו הארועים הבאים‪:‬‬ ‫אירועי חומ"ס ממפעל עוף טנא‬ ‫מפעל עוף טנא בחדרה נסגר בחודש אפריל ‪ .2011‬במפעל הייתה מערכת קירור ובה ‪ 12‬טון אמוניה‬ ‫במתקנים לא ממוגנים‪ ,‬בתחזוקה ירודה ובקרבה לאזורי מגורים‪ .‬בשנת ‪ 2011‬התרחשו שני ארועי‬ ‫פריצת אמוניה במפעל‪.‬‬ ‫בחודש מרץ ‪ 2011‬התרחשה פריצת אמוניה משסתום בטחון במיכל אמוניה‪ .‬רק לאחר שעובדי‬ ‫המפעל הסמוך התלוננו על ריח אמוניה וצריבות‪ ,‬טופלה התקלה במפעל‪ .‬עובדי האיגוד ביצעו תחקיר‬ ‫של האירוע והעבירו את הממצאים למשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫בחודש אפריל ‪ 2011‬התרחשה פריצת גז אמוניה באחד מחדרי הקרור‪ ,‬כל העובדים פונו מהמבנה וכן‬ ‫פונו עובדים במפעלים הסמוכים‪ .‬מאחר ונציגי המפעל לא הצליחו לאתר את נקודת הפריצה‪ ,‬בוצעו‬ ‫פעולות של יניקת הגז שנשאר בצנרת אל מיכל האמוניה‪ .‬האמוניה שדלפה התנדפה בצורה איטית‬ ‫במשך מספר ימים אל מחוץ למבנה‪ .‬בו בזמן ביצעו עובדי האיגוד סיורי פיקוח וניטור באמצעות‬ ‫גלאי אמוניה מסביב למפעל‪ ,‬בסיורים אלה לא נמדדו ריכוזי אמוניה מחוץ למבנה‪.‬‬ ‫אירוע פריצת אמוניה – מפעל עוף טנא חדרה )צילום‪ :‬יונת אלקלעי(‬ ‫‪22‬‬ ‫בריכת תלמי אלעזר‬ ‫בזמן קבלת כימיקלים בבריכת תלמי אלעזר‪ ,‬הוכנסה חומצה )חומצת מלח( לתוך מיכל שהכיל בסיס‬ ‫)היפוכלוריט( והתרחשה ריאקציה ופליטה של אדי כלור‪ .‬עובדי האיגוד הגיעו למקום ופיקחו על‬ ‫הפעולות שבוצעו ע"י ספק הכימיקלים‪ :‬פינוי מיכל ההיפוכלוריט‪ ,‬ריסוס מים בחדר כימיקלים‬ ‫להנחתת אדי כלור ושטיפת שאריות חומרים מסוכנים‪ .‬כמו כן נכתב דוח על האירוע והועבר למשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫בי"ס מבואות ים‬ ‫לאחר שריפה במעבדה בבי"ס מבואות ים במכמורת הגיעו עובדי האיגוד למקום‪ .‬המקום נסרק‬ ‫ונקבע כי השריפה לא הייתה במעורבות חומרים מסוכנים‪.‬‬ ‫בית מלאכה פיראטי בבנימינה‬ ‫עובדי האיגוד השתתפו בביקורת פתע של המשטרה הירוקה על בית מלאכה לייצור חומרי ניקוי‬ ‫הנמצא בחצר בית פרטי בבנימינה‪ .‬במקום נמצאו חומרים מסוכנים שונים‪ .‬בעקבות הסיור נכתב‬ ‫דוח שהועבר לאכיפה במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫שריפה במפעל אמבר גרנות‬ ‫במפעל אמבר גרנות פרצה שריפה במתקן הייצור שלא במעורבות חומרים מסוכנים‪ .‬עובדי האיגוד‬ ‫נכחו במפעל עד לסיום כיבוי האש וזאת בכדי לוודא שהארוע לא יתפתח לארוע במעורבות חומרים‬ ‫מסוכנים שאוחסנו בסמוך‪.‬‬ ‫אסבסט‬ ‫באוגוסט ‪ 2011‬נכנס לתוקף החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק‪ ,‬התשע"א – ‪2011‬‬ ‫עיקרי החוק למניעת מפגעי אסבסט‪:‬‬ ‫•‬ ‫איסור על יבוא‪ ,‬ייצור‪ ,‬מכירה‪ ,‬מסירה‪ ,‬ושימוש חדש באסבסט או בפסולת אסבסט‪.‬‬ ‫•‬ ‫חובה לפנות אסבסט פריך המצוי כיום בשימוש‪ ,‬בתוך ‪ 10‬שנים בתעשייה ובמבני ציבור ‪.‬‬ ‫•‬ ‫חובות תחזוקה לגבי אסבסט צמנט במבני ציבור‪ ,‬צביעה‪ ,‬מיפוי ורישום ‪ .‬מבנה ציבור הינו כל‬ ‫מבנה שהייעוד או השימוש שלו הינו כבית ספר‪ ,‬מוסד לימודים‪ ,‬תיאטרון‪, ,‬בית קולנוע ‪,‬אולם‬ ‫כנסים‪ ,‬בריכת שחייה‪ ,‬מועדון‪ ,‬מרכז קהילתי‪ ,‬ספרייה‪ ,‬אולם שמחות‪ ,‬גן אירועים‪ ,‬מסעדה או‬ ‫פארק ציבורי‪.‬‬ ‫•‬ ‫איסור גרימת מפגע אסבסט והוראות לטיפול במפגע ‪.‬‬ ‫•‬ ‫הסדרת רישוי של עוסקים באסבסט‪ :‬קבלני אסבסט ומפקחי אסבסט‪ ,‬מעבדות‪ ,‬וסוקרים‪.‬‬ ‫•‬ ‫החובה לקבל היתרים לביצוע עבודות אסבסט ותנאים לשמירה על איכות הסביבה ולמניעת‬ ‫מפגעים בעת ביצוע עבודות ‪.‬‬ ‫•‬ ‫סמכויות פיקוח‪ ,‬הטלת עיצומים כספיים וסעיפי עונשין ‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫האסבסט הינו מינרל טבעי‪ ,‬סיבי אסבסט מוגדרים כאבק מזיק וכחומר מסוכן‪ .‬האסבסט מסוכן‬ ‫לבריאות רק כאשר הוא במצב התפוררות‪ ,‬אז משתחררים סיבים לאוויר‪ .‬מוצרי אסבסט‪-‬צמנט‬ ‫מותרים לשימוש‪ ,‬והם אינם מהווים סכנה לבריאות כל עוד הם במצב תקין ולא מתפורר‪ ,‬ואין‬ ‫מבצעים בהם עבודות ניסור‪ ,‬קידוח‪ ,‬ליטוש וכל עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר‪.‬‬ ‫עובדי האיגוד קיבלו הסמכה של מפקחים בעבודות אסבסט ובשנת ‪ 2011‬עברו השתלמות מקצועית‬ ‫והדרכה על חוק האסבסט החדש‪ .‬במסגרת הטיפול באסבסט האיגוד מוציא חוות דעת למבנים‬ ‫המכילים אסבסט‪ .‬חוות הדעת ניתנת על פי הזמנת בעל המבנה או הרשות המקומית‪ .‬בשנת ‪2011‬‬ ‫ניתנו חוות דעת על מצב האסבסט הכוללים מיפוי והנחיות לטיפול ב‪ 5 -‬מוסדות חינוך )גנים ובתי‬ ‫ספר( ציבוריים ופרטיים‪.‬‬ ‫מפגע אסבסט ‪ -‬אסבסט‪-‬צמנט שרוף‪ ,‬מרוסק או שבור במידה ניכרת )מעל שליש משטח הגג( ומצבור‬ ‫של פסולת אסבסט החשוף לאוויר מוגדרים כמפגע אסבסט‪ .‬לעיתים נדרשת חוות דעת מפקח על‬ ‫מידת הפגיעה בלוחות אסבסט‪-‬צמנט‪ .‬בשנת ‪ 2011‬יצאו עובדי האיגוד למספר קריאות של מפגעי‬ ‫אסבסט לדוגמא‪ :‬בבי"ח שער מנשה בוצע פירוק שלא לפי הנהלים של גג אסבסט – העבודה הופסקה‬ ‫מיידית; שריפה של מחסן בעל גג אסבסט באליכין – הוצא צו פינוי לאחר התערבות האיגוד‪.‬‬ ‫מחסן אסבסט לאחר שריפה – רח' חבצלת השרון ‪ ,31‬אליכין )צילום עמי חתוכה(‬ ‫חוות דעת בנושא איכות אוויר להיתרי בניה ורישיונות עסק‬ ‫האגף מספק חוות דעת לאגף תכנון עבור תוכניות שנמצאות בתהליכי תכנון ובניה או למטרדים‬ ‫מעסקים קיימים דרך תנאים ברישיון העסק‪ .‬חוות הדעת כוללות דרישות לקבלת מידע‪ ,‬בדיקת‬ ‫התוכניות כדי לוודא שאינן עלולות לגרום לבעיה סביבתית )מטרדי ריח‪ ,‬פליטת אבק‪ ,‬פליטת‬ ‫מזהמים שונים לאוויר‪ ,‬אחסנת חומרים מסוכנים‪ ,‬מרחקי הפרדה ממחזיקי חומרים מסוכנים(‪,‬‬ ‫בדיקת הפתרונות הטכניים המוצעים ולעיתים בדיקה של יישום הפתרונות לפני אישור אכלוס‬ ‫המבנה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫להלן פירוט נושאים ומקרים ספציפיים בהם טיפלנו בשנת ‪:2011‬‬ ‫תוכניות להיתרי בניה של בתי גידול אינטנסיביים לבעלי חיים )כגון לולים ורפתות(‬ ‫האיגוד החליט כי מרחקי הפרדה מינימליים בין בתי גידול חדשים והמגורים הסמוכים יקבעו‬ ‫בהתאם להנחיות הגרמניות ‪ (draft) VDI3474‬במטרה למנוע היווצרות מטרדי ריח לאוכלוסיה‪.‬‬ ‫במידה והמרחקים המוצעים קטנים מהנדרש נדרשים היזמים להוסיף אמצעים או לבצע שינויים‬ ‫בתוכנית וזאת עוד לפני הקמת הפרויקט‪ .‬אמצעים לדוגמא להפחתת מטרדים‪ :‬התקנת חדר אבק‪,‬‬ ‫שינוי מיקום מאווררי אורך‪ ,‬צמצום מספר בעלי החיים בפרויקט‪ ,‬שינוי מיקום אחסנת תחמיץ או‬ ‫זבל‪ ,‬איסור על שימוש במשרפות לכילוי פגרים ועוד‪ .‬בשנת ‪ 2011‬בוצעו חישובים עבור מרחקי‬ ‫ההפרדה הנדרשים עבור ‪ 7‬היתרי בניה של לולים חדשים והערכת מרחק ראשונית לרפת בקר‬ ‫בעמיקם‪.‬‬ ‫ארובות ביתיות‬ ‫בעונת החורף מתקבלות תלונות רבות עקב מטרדים הנוצרים כתוצאה מהפעלת תנורי הסקה‬ ‫ביתיים ובעיקר מקמינים השורפים עץ‪ .‬כל ארובה של קמין מחויבת בקבלת היתר בניה וצריכה‬ ‫לעמוד בתקן ישראל ‪" 1368‬תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק" או בתקן ישראלי ‪ 838‬לתנורים‬ ‫המוסקים בדלק נוזלי‪ .‬תלונות אלה מטופלת דרך פניה לבעל הנכס להוצאת היתר בניה לארובה‪.‬‬ ‫בהיתרי הבניה המגיעים לאיגוד נבדקת התאמת גובה הארובה הביתית לתקן‪.‬‬ ‫מסעדות ‪ /‬בתי אוכל ‪ /‬אולמות ארועים ‪ /‬קיטרינג‬ ‫מסעדות ובתי אוכל גורמים לפליטת חלקיקים וחומרים אורגניים מתהליכי הבישול‪ .‬במקרים רבים‬ ‫המסעדות גורמות למטרדי ריח לתושבים המתגוררים בסמוך‪ .‬על מסעדות ובתי אוכל חלים תקנות‬ ‫רישוי עסקים‪ ,‬פרק ‪) 31‬תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל(‪ .‬בהתאם לתקנות אלה ניתן לדרוש‬ ‫מהמסעדה התקנת מנדף ומתקנים נוספים למניעת הפצת ריחות אל הסביבה וארובה בגובה של‬ ‫לפחות ‪ 2‬מטר מעל גג המבנה‪ .‬בהיתרי בניה של מסעדות חדשות אנו דורשים בד"כ הגשת תוכנית‬ ‫הכוללת מערכת לטיפול במזהמי אויר וריחות‪ .‬במקרים אחרים תלונות מטופלות באמצעות העברת‬ ‫תנאים ברישיון עסק או דרך הרשות המקומית‪.‬‬ ‫חניונים תת קרקעיים‬ ‫חניון סגור נדרש להתקין מערכת אוורור המופעלת באמצעות גלאים וזאת בכדי למנוע עליה בריכוז‬ ‫גז ‪ CO‬בתוך החניון‪ .‬בפרויקטים הכוללים חניונים תת קרקעיים חדשים נבדקים התאמת ספיקת‬ ‫המפוחים להנחיות‪ ,‬מיקום נקודת הפליטה של המפוחים ומיקום הגלאים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מדידות רעש וקרינה אלקטרומגנטית‬ ‫מדידות רעש‬ ‫רעש מוגדר כצליל קול בלתי רצוי לשומע אותו‪ .‬מכיוון שאין ביכולתנו להפסיק לשמוע באופן רצוני‪,‬‬ ‫חוקקו חוקים ותוקנו תקנות על מנת להגן על איכות החיים והסביבה של האזרחים‪ .‬מדור הרעש‬ ‫באיגוד ערים מבצע מדידות רעש במספר מסלולים‪ :‬מדידות רעש כתוצאה מפניית הרשויות‬ ‫המקומיות‪ ,‬מדידות רעש יזומות על ידי האיגוד כחלק מהשירות לציבור ‪ ,‬מדידות תקופתיות של‬ ‫מקורות רעש ) תחנות כוח (‪,‬וכן בדיקת דו"חות אקוסטיים ברישיונות עסק ובהיתרים וסיוע תכנוני‪.‬‬ ‫הטיפול בפניית רעש מורכב ממספר שלבים‪ ,‬ראשית‪ ,‬מתבצע בירור עם המתלונן לגבי מהות‪ ,‬משך ‪,‬‬ ‫מקור ועוצמת מטרד הרעש‪ .‬שנית‪ ,‬במידה ויש צורך בכך ‪ ,‬מתבצעת מדידה בהתאם לתקנות‬ ‫הרלוונטיות – רעש כבישים‪ ,‬רעש מסילות ברזל‪ ,‬אולמי אירועים וכיו"ב‪ .‬בסיכום המדידות מועבר‬ ‫דו"ח לרשות האחראית‪ ,‬ומתבצע מעקב להמשך הטיפול‪.‬‬ ‫סיכום מדידות רעש לשנת ‪2011‬‬ ‫רשות מקומית‬ ‫עיריית אור עקיבא‬ ‫מ‪.‬מ בנימינה גבעת‬ ‫עדה‬ ‫מ‪.‬מ‪.‬זיכרון יעקב‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬חוף הכרמל‬ ‫מ‪.‬מ‪ .‬כפר יונה‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬מגידו‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬מנשה‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‬ ‫מ‪.‬מ‪ .‬פרדס חנה כרכור‬ ‫מ‪.‬מ‪ .‬פרדסיה‬ ‫בדיקות תקופתיות‬ ‫תחנות כוח ) אורות רבין‬ ‫‪ +‬חגית (‬ ‫סה"כ‬ ‫רעש‬ ‫מתעשיות‬ ‫ועסקים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רעש‬ ‫כבישים‬ ‫ורכבות‬ ‫חוות‬ ‫דעת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סה"כ‬ ‫סה"כ רעש‬ ‫חורג‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪18‬‬ ‫זיהוי וטיפול במפגעי רעש עשוי לארוך זמן רב‪ ,‬מלאכת הזיהוי והבידוד של מקורות רעש עשויה‬ ‫להיות כרוכה במספר רב של בדיקות‪ ,‬והפסקת המטרד לאחר זיהוי החריגות גם היא דורשת זמן‬ ‫ממושך יחסית‪ ,‬משום שבמרבית המקרים לא מספיקים שינויים תפעוליים‪ ,‬ויש לבצע שינויים‬ ‫אקוסטיים במבנה‪ ,‬או במסלול הרעש מהמפגע אל הקולט – מתלונן‪ ,‬מכאן עולה החשיבות הגדולה‬ ‫בהתייחסות לאספקטים האקוסטיים כבר בשלב התכנוני‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מדידות קרינה אלקטרומגנטית‬ ‫האיגוד עוסק בבטיחות קרינה ב ‪ 2‬חלקים של הספקטרום האלקטרומגנטי‪:‬‬ ‫תחום ה ‪ – ( Extremely Low frequency ) - ELF‬שטף של שדה מגנטי ה" מוקרן " מרשת החשמל‪,‬‬ ‫ונובע מהזרם החשמלי‪ .‬נמדדת ביחידות ‪.MiliGaus‬‬ ‫קרינת רדיו ‪ – ( Radio Frequency ) – RF‬צפיפות הספק חשמלי‪ ,‬קרינה הנפלטת מאנטנות לצורך‬ ‫העברת אינפורמציה‪ .‬נמדדת ביחידות של הספק חשמלי ליחידת שטח כגון ‪.Watt/M3‬‬ ‫תחום הקרינה הינו רגיש במיוחד מכיוון שמדובר בתחום חדש יחסית‪ ,‬ובלתי ניתן לתחושה גופנית‪,‬‬ ‫מה שעשוי לגרום לתחושות קשות של בלבול וחוסר בהירות בקרב הציבור‪.‬‬ ‫איגוד ערים עוסק בתחום של בטיחות הקרינה‪ ,‬ופועל על מנת למזער ככל האפשר חשיפה של‬ ‫הציבור‪ ,‬ובעיקר אוכלוסיות רגישות לקרינה ממתקני חשמל וקרינת רדיו‪.‬‬ ‫האיגוד עוסק בבטיחות קרינה במסלולים דומים לתחום הרעש ‪ :‬פנייה ממועצות חברות האיגוד‬ ‫לביצוע מדידות‪ ,‬מתן חוות דעת וסיוע תכנוני‪ ,‬תוך מתן שירות לפניות מהמגזר הפרטי‪.‬‬ ‫עקרון הזהירות המונעת מנחה את האיגוד בבואו לבצע מדידות ולהנחות את הגורמים בשטח‪ ,‬כך‬ ‫שנשמרת בטיחות האוכלוסייה תוך שימוש באמצעים הפשוטים והישימים ביותר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬ממשיך האיגוד במגמה של בביצוע מדידות קרינה שיטתיות במוסדות החינוך‪ ,‬ובגני‬ ‫הילדים של המועצות המקומיות‪ ,‬על מנת להגן על האוכלוסיות הרגישות‪.‬‬ ‫המלצות המשרד להגנת הסביבה לזמני חשיפה לקרינת ‪: ELF‬‬ ‫שעות חשיפה‬ ‫מותרות ) ‪( T‬‬ ‫רמת חשיפה‬ ‫מותרת ) ‪( X‬‬ ‫‪mGaus‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪2.0 3.0 4.0 4.4 5.0 5.8 7.0 9.0 13.0 25.0‬‬ ‫זמני השהייה מחושבים עפ"י הנוסחא ‪:‬‬ ‫‪X=24/T + 1‬‬ ‫קרינת הרקע בבית מגורים טיפוסי אינה עולה בדרך כלל על ‪.1 miliGaus‬‬ ‫‪27‬‬ ‫המלצות המשרד להגנת הסביבה לזמני חשיפה לקרינת ‪: RF‬‬ ‫ארגון הבריאות העולמי )‪ (WHO‬קבע כי רמת החשיפה המרבית המותרת של בני‪-‬אדם לקרינה‬ ‫בתחום תדרי הרדיו‪ ,‬בתדר ‪ , 900 MHz‬היא ‪ 470‬מיקרו ואט לסמ"ר‪ ,‬סף זה אומץ ע"י המשרד‬ ‫להגנת הסביבה כ‪-‬סף בריאותי‪ .‬הסף הסביבתי שנקבע ע"י המשרד להגנת הסביבה הוא ‪ 47‬מיקרו‬ ‫ואט לסמ"ר‪.‬‬ ‫ובתחום הרדיו‪ ,‬בתדר ‪ , 1800 MHz‬הסף הוא ‪ 900‬מיקרו ואט לסמ"ר‪ ,‬סף זה אומץ ע"י המשרד‬ ‫להגנת הסביבה כ‪-‬סף בריאותי‪ .‬הסף הסביבתי שנקבע ע"י המשרד להגנת הסביבה הוא ‪ 90‬מיקרו‬ ‫ואט לסמ"ר‬ ‫קרינת הרקע בבית מגורים טיפוסי בסביבה עירונית אינה עולה על ‪ 5‬מיקרו ואט לסמ"ר‪.‬‬ ‫סיכום מדידות קרינה לשנת ‪2011‬‬ ‫רשות מקומית‬ ‫קרינה‬ ‫‪ELF‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קרינה‬ ‫‪RF‬‬ ‫אור עקיבא‬ ‫בנימינה גבעת עדה‬ ‫זיכרון יעקב‬ ‫חדרה‬ ‫חוף הכרמל‬ ‫אליכין‬ ‫מנשה‬ ‫פרדס חנה‬ ‫פרדסיה‬ ‫בדיקות פרטיות‬ ‫לתושבים‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪36‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חוות‬ ‫דעת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סה"כ‬ ‫חריגות‬ ‫‪1‬‬ ‫חריגות‬ ‫שטופלו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫טיפול בחריגות קרינה פשוט יותר מהטיפול בחריגות מפלסי רעש‪ .‬קרינת ‪ ELF‬נוטה לדעוך בצורה‬ ‫משמעותית עם התרחקות ממקור הקרינה‪ ,‬ולעיתים קרובות די בהסטת רהיט או בשינוי מיקום‪ ,‬על‬ ‫מנת שלא להימצא באזור ההשפעה‪ ,‬חריגות כתוצאה מקרינת רדיו הן נדירות ביותר‪ ,‬בעיקר עקב‬ ‫שלב התכנון הקפדני המלווה בהקמת אנטנות רדיו וסלולר‪ .‬בכל מקרה של חריגות קרינה האיגוד‬ ‫מלווה את הרשויות המקומיות עד למציאת פתרון‪ ,‬ולעמידה בהמלצות המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫דוגמא להפחתת החשיפה לקרינת ‪ ELF‬עקב שינוי של מיקום ריהוט מובאת בשרטוטים ‪ 1‬ו‪:2-‬‬ ‫שרטוט ‪ – 1‬חשיפה לקרינה במשרד לפני שינוי מיקום‪:‬‬ ‫במשרד זה‪ ,‬פינת הישיבה ממוקמת בסמוך למקור קרינה לא ממופה‪ .‬במקרה זה העובד נחשף‬ ‫לקרינה ברמה של ‪ 7miliGaus‬למשך שעות העבודה‪ ,‬כאשר בשינוי עמדת העבודה ) שרטוט ‪,( 2‬‬ ‫ניתן להפחית את רמות הקרינה ל ‪ , 1.5miliGaus‬ולהפחית משמעותית את החשיפה לקרינה‪.‬‬ ‫שרטוט ‪ – 2‬חשיפה לקרינה במשרד לאחר שינוי מיקום‪:‬‬ ‫‪29‬‬ ‫לעיתים קרינת ‪ ELF‬חריגה נוצרת עקב תכנון לקוי של מערכת החשמל בתוך המבנה או עקב תקלה‬ ‫במערכת החשמל‪ .‬במקרים אלו יש צורך לפנות לגורמים המוסמכים לטיפול ברשת החשמל‪.‬‬ ‫בשרטוטים הבאים ניתן לראות את השינוי ברמות הקרינה באחד ממוסדות החינוך בשטח האיגוד‪.‬‬ ‫בשרטוט ‪ 3‬ניתן לראות את המצב בכיתת הלימוד לאחר המדידה הראשונית של נציג האיגוד‪:‬‬ ‫שרטוט ‪ – 3‬המצב בכיתה לאחר המדידה הראשונית‪:‬‬ ‫‪0.7mG‬‬ ‫ניתן לראות כי קיימת חשיפה של כמעט מחצית משטח הכיתה לקרינה ברמות גבוהות מהמלצות‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪ .‬כתוצאה מהמדידות נסגרה הכיתה לתקופת שיפוצים ‪ ,‬והלימודים בה‬ ‫הופסקו‪.‬‬ ‫לאחר עבודה משותפת עם נציגי וחשמלאי המועצה‪ ,‬זוהה מקור הקרינה ככבל בקיר‪ ,‬והוא הועתק‬ ‫אל מעל לגג המבנה‪ .‬בשרטוט ‪ 4‬ניתן לראות את השינוי‪.‬‬ ‫שרטוט ‪ – 4‬המצב בכיתה לאחר השיפוצים‪:‬‬ ‫‪30‬‬ ‫פיקוח על שפכי תעשייה‬ ‫השפכים התעשייתיים מוגדרים כשפכים הנפלטים מתהליכי ייצור שונים‪ ,‬הרכבם וכמותם שונה מתעשייה‬ ‫לתעשייה‪.‬‬ ‫לשפכי התעשייה פוטנציאל הרס סביבתי גדול‪ ,‬הרבה יותר מחלקם היחסי בשפכים העירוניים‪.‬‬ ‫שפכי תעשייה עלולים להכיל מזהמים שונים שטווח השפעותיהם רחב ביותר‪ ,‬כמו פגיעה במערכות הולכה‬ ‫וטיפול של שפכים עירוניים ופגיעה באיכות הקולחים העירוניים‪ ,‬באופן שעלול לפסול אותם לשימוש להשקיה‬ ‫בשטחים חקלאיים או לאפשר הזרמתם לנחלים ולים‪ .‬כדי להתאימם לרמת שפכים סבירה )עפ"י חוק העזר(‬ ‫נדרש טיפול מוקדם לשפכים התעשייתיים במקור )במפעל(‪.‬‬ ‫מטרת הטיפול בשפכי תעשייה היא הסדרת הממשק בין הליך הייצור בתעשייה ‪,‬איכות השפכים בחיבור‬ ‫למערכת הביוב ‪,‬מניעת פגיעה בצנרת ההובלה ‪,‬מניעת פגיעה או שבוש התהליך הביולוגי מכון הטיהור ושימוש‬ ‫חוזר בהשבה חקלאית של הקולחים‪ .‬בנוסף מניעת מפגעים ומטרדים בסביבה ‪.‬‬ ‫מקורות זיהום ‪ -‬מפעלי תעשייה‬ ‫בתעשייה נעשה שימוש במגוון רחב של חומרי גלם וכימיקלים‪ ,‬פסולות ותשטיפים ‪ .‬מזהמים רבים כוללים‬ ‫תרכובות חומר אורגני ואנאורגני ‪,‬שומנים ושמנים מינראליים ‪,‬מתכות כבדות‪ ,‬חומצות ובסיסים‪ ,‬וחומרים‬ ‫אנטי בקטריאלים ‪ .‬וכן‪ ,‬ריאקציות בין מזהמים הנוצרת במפגש בין זרמי השפכים עלולה להוות מקור זיהום‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות לפוטנציאל הפגיעה בסביבה משפכי תעשייה ‪:‬‬ ‫‬ ‫מפעל מזון ‪ -‬השפכים עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה ‪100,000‬‬ ‫תושבים‪ ,‬וכן להביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים‪.‬‬ ‫‬ ‫מפעל לציפוי מתכות ‪ -‬שפכים לא מטופלים עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל זיהום מי‬ ‫שתייה ובנוסף לגרום לזיהום קרקע‪.‬‬ ‫‬ ‫מצבעת טקסטיל ‪ -‬השפכים עלולים להביא לעלייה בריכוז הכלורידים והנתרן ‪.‬‬ ‫בתחום האיגוד קיימים מספר רב של מפעלי תעשייה בענפים שונים ועם כמויות ואיכויות שפכים שונות‪.‬‬ ‫אחד התחומים העיקריים בהם מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכים‪.‬‬ ‫פעילות זו מתבצעת מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון ‪ -‬כרמל‪,‬‬ ‫והאצלת סמכות של נציב המים‪ ,‬עפ"י חוק המים‪.‬‬ ‫הנחת העבודה במסגרת הטיפול בשפכים התעשייתיים הינה כי השלב המקדים ואולי החשוב ביותר בטיפול‬ ‫הינו המניעה במקור‪ .‬מתוך הנחה זו הטיפול והפיקוח על התעשיות מתמקד הן בשלב התכנון והן במעקב רצוף‬ ‫אחר הפעילות השוטפת של התעשייה‪:‬‬ ‫‪31‬‬ ‫תיכנון ‪ -‬הטמעת נושא של הסדרת התשתית ומערך קדם טיפול בשלב התכנון הפורמלי ‪,‬בתכניות ובבקשות‬ ‫להיתרי בנייה‪ ,‬מתוך הנחה כי הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים של התכנון‪ ,‬אמורה למנוע או‬ ‫למזער חיכוכים סביבתיים עתידיים עם ביצוע והפעלת התעשייה ‪.‬‬ ‫סקר שפכי תעשיות ‪ -‬מטרת הסקר הינה הגדרת סוג התעשייה ומהות תהליך הייצור‪ ,‬מקורות השפכים‬ ‫ובדיקה מפורטת לאפיון מרכיבי המזהמים ‪ .‬הנחיות מקצועיות לביצוע הסקר שיביאו להתאמת מערך הקדם‬ ‫טיפול מבחינה טכנולוגית ‪,‬קיבולת ויעילות הטיפול‪.‬‬ ‫פעילות שוטפת‪ -‬מסלול הפיקוח על התעשיות‪ ,‬הוא מורכב ובעל היבטים רבים‪ ,‬וחייב להתאים לכל סוג של‬ ‫תעשיה ולכל סוג של מפעל‪ .‬ראשית הטיפול הינה בשלב לימוד תהליכי הייצור במפעל ‪,‬איסוף נתונים ובדיקת‬ ‫מערך טיפול הקדם הקיים במפעל )קיימת חשיבות רבה בהתאמת הטכנולוגיה לטיפול בבעיה הספציפית (‬ ‫ועריכת מיפוי של המוקדים הבעייתיים ‪.‬בשלב הבא‪ ,‬נעשית בדיקה לפעילות השוטפת של מערך קדם הטיפול‬ ‫ושל עבודת המפעל‪ ,‬וזאת באמצעות ביקורות שדה רבות במפעל וניהול תכתובת והבהרות עם מנהלי האחזקה‬ ‫והנהלת המפעל‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת הליכי הרישוי מוטמעות דרישות לשדרוג תשתיות‪ ,‬ביצוע בדיקות מעבדה ‪,‬‬ ‫נטור תקופתי ומעבר לשימוש בחומרים שאינם מזהמים‪.‬‬ ‫ניטור‪ -‬ניטור תקופתי המתבצע ע"י דיגום ובדיקות המעבדה כאמצעי לפיקוח על התחזוקה והשגת עמידה‬ ‫באיכויות‪.‬‬ ‫אכיפה ‪ -‬במידה והתעשייה לא עומדת בתנאים הנדרשים ממנה‪ ,‬על מערך הפיקוח להכין תיק משפטי המכיל‬ ‫תיעוד ומידע רלוונטי לאי העמידה בתנאים‪ ,‬הגדרת הבעיות ופתרונות מוצעים‪ .‬השלב הבא במסלול הפיקוח‬ ‫הוא הגשת תביעה כנגד המזהם‪.‬‬ ‫פעילות עיקרית בתחום שפכי התעשייה באיגוד‬ ‫פעילות האיגוד בתחום שפכי התעשייה מבוססת בעיקרה על ניטור ופיקוח של מפעלים אשר בתחום חוק‬ ‫העזר לשפכי תעשייה של האיגוד )משנת ‪ (1996‬ואשר מזרימים את שפכיהם למט"ש חדרה‪ ,‬דהיינו‪:‬‬ ‫חדרה‪ ,‬אור עקיבא‪ ,‬בנימינה‪ ,‬פרדס חנה וקיסריה‪.‬‬ ‫במסגרת חוק העזר‪ ,‬האיגוד דוגם בתוכנית שנתית את התעשיות המזרימות למט"ש במטרה להגן על‬ ‫קווי ההולכה ועל המט"ש )למעט מנהלת קיסריה המבצעת עצמאית את הפיקוח(‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מנגנון גביית אגרות הניטור של חוק העזר לא פעל במשך ‪ 15‬שנה ורק במרץ ‪ 2011‬נכנס לתוקפו‬ ‫ואפשר לאיגוד להרחיב את תוכנית הדיגום בשנת ‪ 2012‬ולכלול בתוכה גם מפעלים קטנים‪.‬‬ ‫יתר המפעלים אשר אינם בתחום חוק העזר של האיגוד מפוקחים בהתאם לדרישת הרשות‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬ ‫בחוף הכרמל ובזיכרון לאיגוד מעורבות יחסית גבוה שמטרתה הגנה על מכוני הטיהור של חוף כרמל‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬במ‪.‬א עמק חפר הניטור והאכיפה מבוצע ע"י החברה הכלכלית של עמק חפר במסגרת חוק‬ ‫העזר של המועצה והאיגוד מבצע את בדיקות המעבדה ומלווה ומייעץ למועצה‪.‬‬ ‫ריכוז כלל תוצאות דיגומי שפכים שבוצעו בשנת ‪ 2011‬עבור התעשיות שבתחום האיגוד מובאות בנספח‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מועצה אזורית חוף כרמל‬ ‫בתחום המועצה האזורית חוף כרמל ‪ 2‬מכוני טיהור ‪ :‬מכון צפוני )ניר עציון( הקולט את רב שפכי‬ ‫המועצה ומכון דרומי )מעין צבי( הקולט את קיבוץ מעין צבי‪ ,‬מעגן מיכאל‪ ,‬מושב דור ומאיר שפיה‪.‬‬ ‫בתחום המועצה האזורית חוף כרמל האיגוד טיפל בשנת ‪ 2011‬בתעשיות המהוות מפגע למט"ש ניר עציון‬ ‫בהיבט של שומנים ועומס אורגני‪:‬‬ ‫מפעל ארוחות ניר עציון – בעקבות דרישת האיגוד משנת ‪ 2010‬לבחינת יכולת מתקן ה‪ DAF-‬להתמודד‬ ‫עם העומסים הקיימים ‪,‬המפעל הגיש בפברואר ‪ 2011‬תוכנית להקטנת עומסים במקור ובמהלך שנת‬ ‫‪ , 2011‬האיגוד עקב אחר איכות השפכים במפעל וביצע ‪ 5‬דיגומים מורכבים על זרם השפכים‬ ‫התעשייתיים‪ .‬תוצאות הדיגומים מצביעים כי חלה ירידה דרסטית בריכוזי השומנים‪ ,‬עם זאת ריכוז‬ ‫החומר האורגני המומס עדין גבוה ‪ ,‬היות והוא לא בר טיפול במסגרת ה‪.DAF-‬‬ ‫בהמלצת האיגוד ניתן למפעל ע"י משרד הבריאות רישיון יצרן זמני וזאת ‪,‬על מנת שהאיגוד ימשיך‬ ‫במעקב ימליץ בפני המועצה על פתרון טיפול עומס אורגני של המפעל‪.‬‬ ‫רפתות‪ -‬במ‪.‬א חוף כרמל קיימות ‪ 3‬רפתות גדולות קיבוציות )‪ 500-600‬חולבות( ‪ :‬רפת ניר עציון‪ ,‬רפת‬ ‫שדות ים‪ ,‬רפת הבונים )אינה מחוברת למערכת הביוב( ו‪ 3-‬רפתות מושביות קטנות )כ‪ 100-‬חולבות( בעין‬ ‫איילה‪.‬‬ ‫במסגרת הטיפול בהיתרי בניה‪ ,‬האיגוד התמקד בשנת ‪ 2011‬בטיפול ברפת ניר עציון ורפת שדות ים‪:‬‬ ‫ברפת ניר עציון‪ ,‬האיגוד ביצע ‪ 2‬דיגומים מורכבים ‪ ,‬שתוצאותיהם הצביעו על חריגות גבוהות בחומר‬ ‫אורגני ובמוצקים מרחפים ‪ ,‬בהתאם לכך האיגוד דרש כתנאי להיתר בניה הרחבה של מערך קדם‬ ‫הטיפול‪.‬‬ ‫עבור רפת שדות ים ‪ ,‬הוגשה לאיגוד תוכנית להרחבת מערך קדם הטיפול ‪ ,‬המבוסס על טיפול פיזיקלי‬ ‫להרחת מוצקים וטיפול ביולוגי אנאירובי להקטנת חומר אורגני‪ .‬התוכנית אושרה ע"י האיגוד ועדין לא‬ ‫הוקמה‪.‬‬ ‫בשלושת הרפתות הקטנות בעין איילה‪ ,‬נעשתה אכיפה של משטרה ירוקה בעקבותיה הוגשה לאיגוד‬ ‫תוכנית לטיפול קדם ברפת פרל בלבד‪.‬‬ ‫מלון יערות הכרמל ‪ -‬למלון יערות הכרמל שני מקורות שפכים עיקריים‪ :‬שפכי המטבח ושפכי הספא‪.‬‬ ‫במוצא של שני זרמים אלו מותקנים מפרידי שומן‪ ,‬כאשר ספיקת השפכים היומית הכוללת משני‬ ‫מקורות אלו הינה כ‪ 60 -‬מק"י ‪ .‬בסדרת דיגומים ובדיקות שביצע האיגוד במוצא מפרידי השומן נמצאו‬ ‫חריגות גבוהות בריכוזי השומנים‪ ,‬החומר האורגני וחריגה בודדת בנתרן‪.‬‬ ‫המפעל נדרש ע"י האיגוד להגיש תוכנית להפחתת עומסים במקור ולבחינה הנדסית של גודלי מפרידי‬ ‫השומן הקיימים‪.‬‬ ‫לוויתן ‪ -‬המפעל עוסק בפירוק ועיבוד של בשר‪ ,‬ללא הכשרה‪ .‬בעקבות תלונות של חוף כרמל על הצטברות‬ ‫שומנים בתחנת השאיבה והיתר בניה שהוגש לאיגוד לצורך שינוי ייעוד‪ ,‬האיגוד ביצע סדרת דיגומים‬ ‫לאחר ניקוי מפריד השומן במטרה לעמוד על יעילות מתקן ההפרדה וקביעת תדירות הפינוי והניקוי של‬ ‫המפריד‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫סדרת הדיגומים החלה בספטמבר ‪ 2011‬ונמשכה עוד חודש נובמבר ‪ ) 2011‬סה"כ ‪ 6‬דיגומים(‪ .‬מממצאי‬ ‫בדיקות אלו עולה המסקנה כי מפריד השומן מתאים בקיבולתו ואיכות השפכים עומדת בתקנות‬ ‫בתקופה הנבדקת‪.‬‬ ‫במהלך תקופה זו לא נצפו אירועים מיוחדים של הצטברות שומנים בתחנת השאיבה של בית חנניה וזאת‬ ‫עפ"י דיווח האחראי על הפעלת התחנה בחוף כרמל ולפיכך אושר היתר הבניה‪.‬‬ ‫אבן קיסר – מפעל אבן קיסר עוסק ביצור לוחות שיש מלאכותיים‪ .‬ע"פ תנאים ברישיון העסק ‪,‬אין‬ ‫למפעל היתר להזרמת שפכים תהליכים למערכת הביוב האזורית וזאת בשל ריכוזים חורגים של‬ ‫מלחים בשפכים )כלוריד וסולפאט(‪ ,‬כאשר מקור המלחים הנו אבני הליטוש וכימיקלים לטיפול במים‪.‬‬ ‫במסגרת הרחבה ושיפור איכות המוצר ‪,‬נדרש רענון רציף של מערכת סחרור המים‪ .‬מתוך ‪ 900‬מ"ק‬ ‫מים המסוחררים במערכת ‪,‬נדרש רענון רציף של ‪ 30‬מ"ק‪/‬יום )בנוסף ל‪ 30-‬מ"ק המסולקים בבוצה(‪.‬‬ ‫עקב כך‪ ,‬הגיש המפעל בשנת ‪ 2011‬בקשה לאיגוד להזרמת השפכים למערכת הביוב הציבורית )למט"ש‬ ‫חדרה( וזאת עד לסיום בחינת חלופות לטיפול נוסף במי התהליך המטופלים וסיחרורם ‪,‬כגון מערכת‬ ‫אוסמוזה הפוכה‪.‬‬ ‫האיגוד בחן את הבקשה ומצא כי ההזרמה למט"ש חדרה עלולה לפגוע בקו ההולכה עקב ריכוזי‬ ‫סולפאטים גבוהים מאוד העלולים להתחזר בתנאי זרימה אנאירובים לחומצה גופרתנית קורזיבית‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬בחן האיגוד אפשרות לפינוי השפכים במיכליות למט"ש מעין צבי הסמוך למפעל ונמצא כי‬ ‫לא יגרם נזק לתהליך או לעלייה בכלורידים בקולחים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוצא למפעל היתר זמני לכניסה למט"ש‬ ‫מעין צבי בספיקה שלא תעלה על ‪ 30‬מ"ק‪/‬יום לתקופה מוגבלת‪.‬‬ ‫מועצה מקומית זכרון יעקב‬ ‫יקב כרמל מזרחי‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הגיש היקב ‪ 2‬היתרי בניה ‪ :‬היתר לתוספת מיכל אופרטיבי לוויסות השפכים והיתר לבינוי‬ ‫בור קבלת ענבים חדש במקום הקיים‪ ,‬כאשר הבור הישן ישמש לשימור ללא שימוש‪.‬‬ ‫הקמת בור קבלת הענבים עם ‪ 3‬קווי ייצור במקביל יאפשר ליקב להגדיל משמעותית את תפוקת היקב‬ ‫כאשר‪ ,‬הגידול הצפוי בשנת ‪ 2011‬הינו ‪ 14,000‬טון במקום ‪ 9,000‬טון ‪ ,‬כלומר הגדלה של ‪. 55%‬‬ ‫האיגוד בחן את הבקשה בהיבט של קיבולת מתקן הטיפול האנאירובי היות והמתקן נבנה לקיבולת‬ ‫מקסימלית דאז כאשר הגיבוי התפעולי היה פינוי שפכים למתקן גת ‪.‬‬ ‫במסגרת בקשה זו‪ ,‬דרש האיגוד הגשת תוכנית מעודכנת לבחינת קיבולת מערך קדם הטיפול בשפכים‬ ‫‪,‬והגשת תוכנית הרחבה בהתאם לכך‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬ביצע האיגוד בשנת ‪ 4 ,2011‬דיגומים מורכבים על מוצא השפכים במתקן האנאירובי ומצא‬ ‫חריגות חמורות בריכוזי הסולפידים‪ ,‬המוצקים המרחפים והחומר האורגני‪.‬‬ ‫בעקבות ממצאים אלו‪ ,‬דרשנו קבלת התייחסות מפורטת לחריגות והאמצעים שינקטו על מנת למנוע‬ ‫הישנות החריגות עקב הפונציאל לפגיעה חמורה בקו ההולכה‪ .‬במקביל‪ ,‬עד מציאת פתרון נדרש היקב‬ ‫להפסיק לאלתר להזרים את השפכים לקו הציבורי ‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מועצה אזורית מנשה‬ ‫בנושא שפכים ‪,‬פעילות האיגוד במועצה האזורית מנשה באה לידי ביטוי במעקב אחר איכות השפכים‬ ‫המוזרמים ממפעל גלעם ומפעל גן שמואל למערכות הציבוריות‪.‬‬ ‫מפעל גלעם ‪ -‬במפעל "גלעם " מיוצרים סוכרים מסוג ‪ :‬גלוקוזה‪,‬פרוקטוזה‪,‬גלסט וגלקור בנוסף‬ ‫מיוצרים עמילן לצורכי שימוש שונים ‪,‬עמילן מעובד לדבקים‪,‬עמלנים נמסים ועמילן קטיוני ‪.‬‬ ‫המפעל מייצר כ‪ 680-‬מק"י שפכים תעשייתיים‪ .‬השפכים עוברים במפעל טיפול במספר שלבים‪ :‬סינון‬ ‫מוצקים )‪ 0.5‬מ"מ(‪ ,‬שיקוע )המשקעים עוברים סחיטה בצנטריפוגה ופינוי ברמסה( ולבסוף השפכים‬ ‫מוזרמים למערך טיפול ביולוגי אנארובי הפועל בשיטה המכונה ‪Upflow Anaerobic ) UASB‬‬ ‫‪.(Sludge Blanket‬‬ ‫הקולחים ממערך הטיפול הביולוגי מוזרמים למערכת הביוב המרכזית להמשך טיפול במכון הטיהור‬ ‫עירון )עין שמר(‪.‬‬ ‫בשנת ‪ , 2011‬במסגרת בקשה להיתר בניה לתוספת מבנה מייבש עמילן ומאייד השרייה‪ ,‬האיגוד בדק‬ ‫את השפעת התוספות הנ"ל על מערך הטיפול הקיים בשפכי המפעל‪ ,‬ובהשוואה לנתוני התכנון מצא כי‬ ‫הריאקטור האנאירובי פועל מתחת לעומס הממוצע המתוכנן ובממוצע מנצל כ‪ 64% -‬מיכולתו‬ ‫ההידראולית ו‪ 67% -‬מיכולת הקיבולת של העומס האורגני על בסיס צח"כ ‪ .‬כמו כן‪ ,‬יעילות הריאקטור‬ ‫האנאירובי עומדת על ‪ 80-85%‬הרחקת ‪ COD‬כנדרש בתכנון‪ ,‬וזאת עקב תפעול מבוקר עם נפחי וויסות‬ ‫מתאימים ומערך הפרדת מוצקים יעיל‪.‬‬ ‫מערך הטיפול האירובי בפועל מתפקד ביעילות טיפול של ‪ 30 -20%‬הרחקה צח"כ ‪,‬ומערך זה מהווה‬ ‫מתקן פוליש איגום וויסות נוסף לפני הזרמת השפכים לביוב האזורי‪.‬‬ ‫מעקב אחר הדיווח החודשי של שפכי המפעל מצביע כי איכות השפכים הממוצעת בשנת ‪) 2011‬ע"פ‬ ‫ממוצע של דוחות התפעול החודשיים( עומדת בדרישות החוק‪.‬‬ ‫גן שמואל מזון ‪ -‬שפכי מפעל גן שמואל מזון ) כ‪ 1500-‬מק"י ( מהווים את החלק הארי של השפכים‬ ‫המגיעים למט"ש גרנות‪ ,‬הן מבחינה הידרולית והן מבחינת העומס האורגני‪ .‬השפכים‪ ,‬שמקורם מתהליך‬ ‫ייצור המיצים במפעל‪ ,‬מאופיינים בעומסים אורגנים גבוהים מאוד )במיוחד בעונות ההדרים והעגבניות(‪,‬‬ ‫אשר אינם עומדים בדרישות רישיון העסק וזאת למרות טיפול אנאירובי מלא בשטח המפעל‪ .‬קיימות‬ ‫חריגות קבועות בריכוזי הסולפידים וה‪) TSS-‬ריכוז של ‪ 7.5‬מג"ל סולפידים במקום ‪ 1‬מג"ל וריכוז של‬ ‫‪ 1030‬מג"ל ‪ TSS‬במקום ‪ 600‬מג"ל נדרש( וחריגות לא קבועות בריכוז השמן האתרי וה‪) BOD-‬ראה‬ ‫תוצאות בנספח ‪(1‬‬ ‫למפעל ולמועצה הסכם מינואר ‪ 2012‬לפיו מט"ש גרנות יעבור שדרוג והרחבה במימון חלקי של המפעל‬ ‫במקום הרחבה ושדרוג של המתקן האנאירובי‪ .‬עם זאת‪ ,‬במהלך שימוע שנערך למפעל המשרד הסכים‬ ‫לעדכן את התנאים ברשיון עסק של המפעל רק לאחר קבלת הסכמה מפורשת של המועצה על אחריותה‬ ‫לתקינות הפעלת המט"ש והצהרה ממתכנן ההרחבה על יכולת המט"ש להתמודד עם עומסי המפעל‬ ‫בעונות השיא‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫רשויות בתחום חוק העזר של האיגוד‬ ‫מועצה מקומית בנימינה‬ ‫שפכי מועצה מקומית בנימינה מטופלים במט"ש חדרה‪ .‬במהלך שנת ‪ , 2011‬האיגוד ביצע את תוכנית‬ ‫הניטור לתעשיות בנימינה‪ ,‬כחלק מהוראות סעיף ‪ 10‬בתקנות בריאות העם )תקני איכות קולחין וכללים‬ ‫לטיהור שפכים( התש"ע ‪ 2010‬ובהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫בתוכנית הניטור‪ ,‬האיגוד סקר את רשימת העסקים טעוני הרישוי וניפה מתוכם ‪ 21‬עסקים‪/‬תעשיות‬ ‫בעלי שפכים תעשייתיים המחוברים לביוב )ראה טבלה מסכמת בנספח ‪.(2‬‬ ‫להלן פירוט סטאטוס טיפול בשלושת המפעלים הגדולים במ‪.‬מ‪ .‬בנימינה‪:‬‬ ‫מחלבת השומרון ‪ -‬בעקבות דיגומים ובדיקות שביצע האיגוד בשנת ‪ 2010‬אשר הצביעו כי המחלבה לא‬ ‫מבצעת הפרדת זרמים וכי שפכים תעשייתיים בעלי ריכוז חומר אורגני וכלורידים גבוהים מגיעים למכון‬ ‫הטיהור‪ ,‬האיגוד ביקש את התערבות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 2011‬החליט משרד הבריאות שלא לחדש את רישיון היצרן השנה עד להסדרת נושא השפכים‪.‬‬ ‫עקב כך‪ ,‬המפעל ביצע תוכנית להפרדת זרמים‪ ,‬איסוף ופינוי מכלול השפכים התעשייתיים לאתרים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫האיגוד ביצע במהלך שנת ‪ 4 , 2011‬דיגומים מורכבים בשוחה החיצונית למפעל על מנת לוודא כי המפעל‬ ‫לא מזרים שפכים למערכת הביוב‪ .‬תוצאות הדיגומים אכן מצביעים כי מתקיים פינוי מוחלט‪.‬‬ ‫יקב אליעז ‪ -‬מקור שפכי התעשייה ביקב אליעז הינו בשטיפת מכלי היין‪ ,‬כאשר כמות השפכים בתקופת‬ ‫הבציר נעה בין ‪ 25-30‬מ"ק‪/‬יום‪.‬‬ ‫בעקבות חריגות חמורות שהתגלו בשפכי היקב בהזרמתם למערכת הביוב גם לא בעונת הבציר )ראה‬ ‫תוצאות בנספח ‪ ,(1‬פנה האיגוד בינואר ‪ 2011‬למשרד הבריאות וביקש את התערבותו לאי חידוש רישיון‬ ‫יצרן ולמשרד להגנת הסביבה‪ .‬במקביל דרש האיגוד מהיקב להפסיק לאלתר כל הזרמת שפכים‬ ‫תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר ומאושר‪ ,‬וזאת עד מציאת פתרון אשר יביא‬ ‫את איכות השפכים לאיכות הנדרשת ע"פ חוק‪.‬‬ ‫בסיור שביצענו ביקב ביחד עם המשרד להגנת הסביבה בספטמבר ‪ 2011‬במטרה לוודא פינוי מלא של‬ ‫השפכים ולטפל בתלונת תושב על גלישות שפכים מחוץ לשטח היקב נצפתה תקלה במשאבת הפינוי‬ ‫ובמשאבת הגיבוי של השפכים מהבור האופרטיבי למיכל האגירה הסמוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נמצא החיבור בין‬ ‫בור השפכים האופרטיבי לשוחת הביוב הציבורית במטרה לוודא אי הזרמת שפכים תעשייתיים לקו ‪.‬‬ ‫עקב כך‪ ,‬נדרש היקב להגיש תוכנית סניטרית ‪ ,‬קבלות שוטפות על פינוי מלא של השפכים ומאזן מים‪.‬‬ ‫החל מיולי ‪ 2011‬היקב מפנה באופן מלא את שפכיו למתקן האנאירובי בגת ומעביר את קבלות הפינוי‬ ‫לאיגוד‪ .‬בדצמבר ‪ 2011‬האיגוד המליץ בפני משרד הבריאות על חידוש זמני לרישיון היצרן עד השלמת‬ ‫מלוא הדרישות )תוכנית סניטרית עוד לא הועברה(‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ויטאמד ‪ -‬המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬המוצרים העיקריים הם אנטיביוטיקה על בסיס‬ ‫פניצילין‪ ,‬אנטיביוטיקה שאינה פניצילין‪ ,‬חומרים לאינפוזיות‪ ,‬משחות‪ ,‬טבליות‪ ,‬סירופים וטיפות עיניים‪.‬‬ ‫מקור השפכים התעשייתיים במפעל הינו‪:‬‬ ‫‬ ‫מרככים ‪ 10-12% -‬מההזנה למרככים זורמים לשפכים – מפונה למפעל המלח בעתלית‬ ‫‬ ‫דוד קיטור ‪ 10-15% -‬ממי הקונדנס זורמים לשפכים‪.‬‬ ‫‬ ‫מגדלי קירור ‪ 10% -‬מהכמות המאוידת זורמת לשפכים‪.‬‬ ‫‬ ‫מי רכז אוסמוזה הפוכה ‪ 40% -‬מההזנה מוזרמים לשפכים‪.‬‬ ‫‬ ‫מזקקה טרמית ‪ 33% -‬מההזנה זורמים לשפכים‪.‬‬ ‫‬ ‫שטיפת כלים ורצפות‬ ‫השפכים התעשייתיים ) כ‪ 5,000 -‬מ"ק בשנה( זורמים בגרביטציה אל בריכת אופרטיבית בנפח ‪ 16‬מ"ק‪.‬‬ ‫הבריכה משמשת לויסות כל הזרמים התעשייתיים של המפעל‪ ,‬שני שליש מנפחה מהווה בריכת שיקוע‬ ‫מוצקים ושליש משמש כתא ניטרול ושאיבה‪ .‬כל חצי שנה מפנים את הנוזלים והמשקעים מתחתית‬ ‫הבריכה לרמת חובב‪ .‬מתא השאיבה השפכים מתחברים אל מערכת הביוב המקומית‪ ,‬דרך שוחה נפרדת‬ ‫מהשפכים הסניטריים‪ .‬השפכים ממחלקת משחות עוברים דרך מפריד שומן תת קרקעי לפני שמגיעים‬ ‫אל הבריכה האופרטיבית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬ביצע האיגוד ‪ 4‬דיגומים מורכבים על שפכי המפעל אשר עמדו בתקנות חוק העזר‪ ,‬מלבד‬ ‫הדיגום האחרון שבוצע בדצמבר ‪ , 2011‬בו נמצאו חריגות בריכוזי החומר האורגני‪ ,‬הכלורידים והשמן‬ ‫המינרלי‪ .‬נשלח למפעל מכתב המבקש את התייחסותם בנוגע לחריגות שנמצאו‪.‬‬ ‫עיריית אור עקיבא‬ ‫שפכי אזור התעשייה של אור עקיבא זורמים למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר התעשייה העיקרית באור עקיבא‬ ‫המייצרת שפכים תעשייתיים הינה פרמצטיקה וקוסמטיקה בעלת פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ‪.‬‬ ‫א‪.‬ג‪ .‬קוסמטיקה‪ -‬מפעל קוסמטיקה המייצר מוצרי קוסמטיקה טבעיים ומוצרי טואלטיקה‪ .‬כאשר‬ ‫הבסיס לייצור הינו ערבוב חומרי הגלם בריאקטורים ‪ ,‬מילוי ואריזה‪ .‬מקור השפכים התעשייתיים הינו‬ ‫בשטיפת ריאקטורים‪ ,‬מיכלים ורצפות‪ .‬המפעל מחובר למערכת הביוב המרכזית דרך מפריד שומנים‪.‬‬ ‫ממצאי בדיקות שפכי המפעל מצביעים כי הייתה קיימת חריגה בחומר האורגני והדטרגנטים בסוף‬ ‫‪ ,2010‬עם זאת בדיגום שבוצע בספטמבר ‪ 2011‬התוצאות היו תקינות‪.‬‬ ‫יש לציין כי ספיקת השפכים של המעל קטנה מאוד ועומדת על כ‪ 1-2-‬מ"ק‪/‬יום‪.‬‬ ‫אנה לוטן ‪ -‬מפעל קוסמטיקה שמקור השפכים התעשייתיים הינו בשטיפת ריאקטורים‪ ,‬מיכלים ורצפות‪.‬‬ ‫המפעל מחובר למערכת הביוב המרכזית דרך מפריד שומנים‪.‬‬ ‫בדיגום שביצע האיגוד בספטמבר ‪ 2011‬נמצאו חריגות בריכוזי הדטרגנטים והשומנים‪ ,‬אשר הובאו‬ ‫לידיעת המפעל‪ .‬יש לציין כי ספיקת השפכים של המעל קטנה מאוד ועומדת על כ‪ 1-2-‬מ"ק‪/‬יום‪.‬‬ ‫ברברה וולף‪ -‬פעילות הייצור במפעל נסגרה בשנת ‪.2011‬‬ ‫‪37‬‬ ‫גל פארמה ‪ -‬המפעל עוסק בייצור תכשירים אנטיביוטיים לשימושים וטרינרים )לא כולל פניצילין (‪.‬‬ ‫ספיקת השפכים התעשייתיים שמקורם בשטיפת הציוד היא פחות מ‪ 2 -‬מ"ק בחודש‪ .‬שפכים אלו‬ ‫זורמים אל מיכל איסוף שפכים חיצוני בנפח ‪ 2‬מ"ק‪ .‬לפני שהמיכל מלא‪ ,‬רמת ה‪ pH -‬נבדקת‪ ,‬מתקנים‬ ‫את החומציות במידת הצורך ומזרימים לביוב‪ .‬שפכי המעבדה )בעיקר ממכשיר ‪ (HPLC‬נאספים‬ ‫בחביות ומפונים לרמת חובב‪ .‬שפכים סניטאריים מופרדים מהתעשייתיים וזורמים ישירות למערכת‬ ‫הביוב‪ .‬ספיקת שפכי המפעל קטנה מאוד ועומדת על כ‪ 1-2-‬מ"ק‪/‬יום‪.‬‬ ‫בדיגומים שבוצעו בשנת ‪ 2011‬על שפכי המפעל התקבלו תוצאות תקינות העומדות בערכים הנדרשים‬ ‫בחוק העזר‪.‬‬ ‫וויראו ‪ -‬המפעל עוסק בייצור תרכיבי חיסון )מוחלשים ומומתים( וטרינריים‪ .‬השפכים התעשייתיים‬ ‫והסניטרים מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬מקור השפכים התעשייתיים הינו‪:‬‬ ‫‬ ‫נקיונות של חדרי ההדגרה והחום‪ .‬החדרים מנוקים ע"י מים והיפוכלוריט‪.‬‬ ‫‬ ‫שטיפה של כלים לאחר עיקור באוטוקלב לצורך קירור מהיר‪.‬‬ ‫‬ ‫ניקוז מי עיבוי מדוד קיטור‪.‬‬ ‫‬ ‫רכז מים מתהליך אוסמוזה הפוכה‪.‬‬ ‫‬ ‫שטיפת כלים במעבדה במדיח כלים‪.‬‬ ‫איכות שפכי המפעל עומדת בערכים הקבועים בחוק העזר‪.‬‬ ‫דקסון ‪ -‬המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ ,‬שעיקרן טבליות מסוגים שונים‪ ,‬משחות קוסמטיות‪,‬‬ ‫תרופות נוזליות )חוקן( וסירופים להורדת חום‪ .‬ישנה הפרדת זרמים בשפכי התעשייה של המפעל‪ ,‬כאשר‬ ‫השפכים מפונים בחלקם לרמת חובב‪ ,‬לאלקון ולמערכת הביוב‪.‬‬ ‫השפכים המפונים לאלקון כוללים‪ :‬שאריות צבע מתהליך הציפוי של הטבליות‪ ,‬נוזלי השטיפה הראשונה‬ ‫של מכונות הייצור ואדי סולבנטים המצטברים בתהליך ייבוש האבקות בשלב הגרנולציה הרטובה‪.‬‬ ‫שפכים המפונים לרמת חובב כוללים את פסולת המעבדה ופסולת סולבנטים מאמבטיות השטיפה‪.‬‬ ‫יתר השפכים במפעל מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית הכוללים את מי השטיפה השנייה של‬ ‫המכונות‪ ,‬מי שטיפת רצפה‪ ,‬שאריות צבע מתהליך הציפוי ושפכי המעבדה‪ .‬שפכים שמקורם במטבח חדר‬ ‫האוכל עוברים טיפול קדם במפריד שומנים‪ ,‬טרם חיבורם אל המערכת הראשית‪.‬‬ ‫תוצאות דיגומי האיגוד על המפעל בשנת ‪ 2011‬עומדות בתקנות חוק העזר‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫שפכי התעשייה של חדרה מרוכזים ברובם בשלושת אזורי התעשייה של חדרה )דרומי‪ ,‬מרכזי וצפוני(‬ ‫ומתנקזים לקו ההולכה הצפוני המגיע מכיוון ת"ש אור עקיבא‪.‬‬ ‫בשנת ‪ , 2011‬עוף טנא‪ ,‬מפעל המזון הגדול ביותר בחדרה ‪ ,‬נסגר ועבר לדרום‪ .‬המפעל בעל תרומה של כ‪-‬‬ ‫‪ 750‬מ"ק שפכים ליום עם חריגות רבות בכלורידים היווה גורם מרכזי לחריגות בריכוזי הכלורידים‬ ‫שנצפו בכניסה למט"ש ולעיתים פסלו את הקולחים להשקיה‪ .‬עם סגירתו‪ ,‬דיווח המט"ש על ירידה‬ ‫בריכוזי הכלורידים בשפכים‪.‬‬ ‫כיום פועלים בחדרה כ‪ 5-‬מפעלים גדולים ‪ :‬מנא"י‪ ,‬אליאנס ‪ ,‬הוד הנהדר‪ ,‬מכבסת של"ג ובית מטבחיים‬ ‫המזרימים את שפכיהם למערכת הביוב מלבד מפעלי נייר המטפל בשפכיו במט"ש עצמאי של המפעל‬ ‫ומזרים את קולחיו לנחל חדרה עקב ריכוזי בורון גבוהים הפוסלים את קולחיו להשבה חקלאית‪.‬‬ ‫אליאנס‪ -‬המפעל מייצר כמות ממוצעת של כ‪ 37,000 -‬טון צמיגים לשנה‪ .‬הצמיגים מיוצרים במפעל‪,‬‬ ‫מחומרי הגלם הבאים‪ :‬גומי טבעי‪ ,‬גומי סינתטי‪ ,‬פיח‪ ,‬כימיקלים‪ ,‬שמנים‪ ,‬טקסטיל טכני וחוטי פלדה‪.‬‬ ‫ייצור הצמיגים מתבצע בשני שלבים עיקריים‪-‬‬ ‫‪ .1‬עיבוד ראשוני של חומרי הגלם‪ ,‬לשכבות גומי וטקסטיל‪ ,‬בתהליך הכולל עירוב‪ ,‬גימום‪ ,‬והתזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרכבת צמיגים מהשכבות המעובדות‪ ,‬בתהליך הכולל בנייה‪ ,‬חירור‪ ,‬צביעה‪ ,‬גיפור‪ ,‬וגימור‪.‬‬ ‫כאשר‪ ,‬בנוסף למערך ייצור הצמיגים‪ ,‬פועלים במפעל מערך אנרגיה‪ ,‬ומכון דבקים‪.‬‬ ‫הקדם טיפול הקיים במפעל הוא מפריד שומנים לשפכי המטבח‪ ,‬ושני מפרידי דלקים אחד מהם מטפל‬ ‫במתחם של חוות מיכלי השמנים והשני מטפל במתחם הדלק והדוודים‪.‬‬ ‫עקב תקלות חוזרות ונשנות של מתחם הדלק ומתחם השמנים בהן הוזרם מזוט ושמנים למערכת הביוב‬ ‫או לנחל ‪ ,‬שני המתחמים נותקו ממערכת הביוב )מתחם הדלקים נותק בשנה שעברה(‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬למפעל שני מקורות שפכים עיקריים‪ :‬שפכי המטבח ומרכז האנרגיה הנמצאים במעקב השוטף‪.‬‬ ‫הוד הנהדר‪ -‬במהלך ‪ 2011‬המפעל שינה בעלות ‪ ,‬אך לא שינה את מהות הייצור‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬בוצעו ‪ 4‬דיגומים על שפכי המפעל אשר הצביעו על ערכים תקינים מלבד דיגום אקראי‬ ‫שבוצע בספטמבר ‪ 2011‬בו נמצאו חריגה חמורה בחומר האורגני והכלורידים ‪.‬‬ ‫האיגוד בתגובה דרש להקפיד על הפרדת תמלחות ועל תחזוקה תקינה של מערכת ה‪ DAF-‬ונמצא‬ ‫במעקב שוטף‪.‬‬ ‫מכבסת של"ג ‪ -‬המכבסה צורכת כ ‪ 200‬מ"ק מים ביום‪ .‬ריכוך המים מתבצע ע"י מחליף יונים באמצעות‬ ‫מלח ללא הפרדת זרמים ופינוי התמלחת למוצא ימי‪ .‬בנוסף‪ ,‬למפעל יש שימוש בסודה קאוסטית‬ ‫וכמויות גדולות של היפוכלוריד‪.‬‬ ‫כל השפכים של המכבסה מוזרמים למערכת הביוב ללא טיפול‪ ,‬בניהם‪ :‬תמלחות ‪ ,‬שפכי מכונות הכביסה‬ ‫ושפכים סניטאריים‪.‬‬ ‫בעקבות חריגות שנמצאו בדטרגנטים נוניונים וחומרים מחמצנים )כלור פעיל( במהלך שנת ‪ 2010‬ו ‪2009‬‬ ‫בשפכי המכבסה ‪ ,‬המפעל התחייב להפחית את החריגות במקור ע"י שינוי סוג הדיטרגנט וע"י איגום‬ ‫ופינוי התמלחת מהריכוך‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬בוצעו ‪ 4‬דיגומים מורכבים שתוצאותיהם היו תקינות למעט חריגה בודדת בערך‬ ‫ההגבה‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫בית מטבחיים ‪ -‬בית מטבחיים מבצע שחיטת בקר בהיקף של כ‪ 28-35-‬פרות בשבוע בממוצע ובשיא כ‪60-‬‬ ‫פרות בשבוע עבור שני ימי שחיטה‪ .‬הדם מתהליך השחיטה )כ‪ 1-‬מ"ק ליום שחיטה( נאסף במיכל ומפונה‬ ‫למט"ש חדרה‪ .‬השפכים מאזור שטיפת רכבים וניקיונות אולם השחיטה זורמים לביוב לאחר טיפול‬ ‫במפריד שומן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הגיש בית המטבחיים בקשה להיתר בניה עבור בניית חדר הכשרה חדש‪ ,‬אשר בו תבוצע‬ ‫המלחה של הבשר ע"פ דרישות הרבנות‪ .‬התמלחת נאספת במיכל ייעודי ומופנה לאתר מאושר‪ .‬הבקשה‬ ‫נבדקה ע"י אגף שפכים וניתנה חוות דעת להיתר בניה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬האיגוד ביצע ‪ 2‬דיגומים ביציאה ממפריד השומן של בית המטבחיים ומצא חריגות גבוהות‬ ‫בריכוזי החומר האורגני ‪.‬‬ ‫מועצה אזורית עמק חפר‬ ‫קיימת פעילות ענפה סביב הפיקוח על שפכי התעשייה על ידי מחלקת מים וביוב בחברה הכלכלית של‬ ‫עמק חפר ובליווי מקצועי צמוד של האיגוד‪ ,‬הכולל‪ :‬ייעוץ‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬ביקור שוטף במפעלים‪ ,‬דיגום‬ ‫שפכים‪ ,‬בדיקת תוכניות וישיבות עבודה‪.‬‬ ‫עיקר מעורבות האיגוד סביב שפכי התעשייה בשנת ‪ 2011‬הייתה במפעל גת והוד חפר בעלי ספיקה‬ ‫תעשייתית של ‪ 2500‬מ"ק‪/‬יום ו‪ 1,600-‬מ"ק‪/‬יום בהתאמה‪.‬‬ ‫מפעל "גת" ‪ -‬במהלך חודשים ינואר עד אפריל ‪ 2011‬התגלו בממצאי בדיקות שפכי מתקן "ביוטן"‬ ‫המוזרמים למערכת הביוב האזורי חריגות‪ ,‬כאשר הגורם העיקרי לחריגות זוהה כחומר אורגני מרחף‬ ‫הגורם לצח"ב כללי גבוה‪.‬‬ ‫הואיל וריכוז הצח"ב המומס נמוך יחסית‪ ,‬האיגוד העריך שהרחקת המוצקים מהשפכים הגולמיים‬ ‫תביא לאיכות השפכים הנדרשת‪ ,‬לכן נדרש להרחיב את מערך הסינון במפעל ולהוסיף סינון עדין‬ ‫המתאים לקיבולת מלאה‪ .‬בנוסף נדרש המפעל להמשיך לבצע פעולות מניעה במקור במערך הייצור על‬ ‫מנת למנוע הזרמת פולפה למתקן "ביוטן"‪.‬‬ ‫מפעל הוד חפר ‪ -‬במסגרת התנאים להתחברות שפכי מפעל הוד חפר למערכת הביוב‪ ,‬הגדיר האיגוד יחד‬ ‫עם הרשות המקומית את תנאי ההזרמה שעיקרם ‪:‬‬ ‫‬ ‫רמת כלורידים שלא תעלה על ‪ 100‬מג"ל מעל ריכוז הכלורידים במי הרשת ובכל מקרה לא יותר‬ ‫מ – ‪ 250‬מג"ל )כולל מי הרשת(‪ .‬כאשר‪ ,‬בכל מקרה שריכוז המליחות יעלה על ‪ 350‬מ"ג ‪ /‬ליטר ‪-‬‬ ‫תופסק העבודה במפעל בתום יום העבודה ועד להסדרת הנושא‪.‬‬ ‫‬ ‫רמת הצח"ב של שפכי המפעל לא תעלה על ‪ 350‬מג"ל כערך ממוצע ובכל מקרה לא תעלה על‬ ‫‪ 450‬מ"ג‪/‬ליטר כערך מירבי‪.‬‬ ‫‬ ‫רמת השומנים בשפכי המפעל שיצאו מהמפעל לא תעלה על ‪ 100‬מ"ג‪/‬ליטר‪.‬‬ ‫‬ ‫המפעל יערוך אחת לשבוע בדיקת מעבדה ע"י מעבדת איגוד הערים של המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫צח"ב‪ ,‬צח"כ‪ ,‬מליחות‪ ,‬מוצקים מרחפים ושומנים וזאת על חשבונו‪ .‬המפעל ימסור למועצה את‬ ‫תוצאות הבדיקות מיד לאחר קבלתן‪.‬‬ ‫במקביל לתקופת בדיקת המפעל לעמידה באיכות הנ"ל‪ ,‬המפעל נדרש לשפר את מערך בריכות החימצון‬ ‫ולפיכך האיגוד הוציא בחודש יולי ‪ 2011‬הנחיות לניקוי הבריכות ופינוי הבוצה‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מכוני טיהור‬ ‫בתחום האיגוד קיימים ‪ 13‬מכוני טיהור השייכים ל‪ 18-‬הרשויות החברות באיגוד‪ ,‬מתוכם ‪ 2‬מכוני‬ ‫טיהור אשר אינם מטפלים בשפכים עירוניים‪ :‬מנא"י המטפל בשפכי התעשייה של מפעלי נייר חדרה‬ ‫והמטב"ח אשר מטפל בבוצות החקלאיות מהרפתות של עמק חפר‪ ,‬כמפורט בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫שם המכון‬ ‫ספיקת שפכים מעורבות‬ ‫האיגוד‬ ‫יומית )מ"ק(‬ ‫בעלות המכון‬ ‫מ‪.‬א חוף כרמל‪ ,‬דלית אל‬ ‫ניר עציון‬ ‫כרמל ועוספייה*‬ ‫מ‪.‬מ זכרון יעקב‪,‬מ‪.‬מ פרדיס‬ ‫מעין צבי‬ ‫ומ‪.‬מ חוף כרמל‬ ‫עין שמר‪-‬מנשה ‪1‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‪ ,‬עיריית אום אל‬ ‫פאחם‪ ,‬מ‪.‬מ ערערה‪,‬מ‪.‬מ כפר‬ ‫קרע‪ ,‬מ‪.‬מ קציר חריש ומ‪.‬מ‬ ‫בסמ"ה‪.‬‬ ‫‪5,100‬‬ ‫‪4,900‬‬ ‫‪10,500‬‬ ‫ייעוץ וליווי‬ ‫ניהול ופיקוח‬ ‫אין מעורבות לפי בקשת‬ ‫הרשות‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪2,700-3,700‬‬ ‫אין מעורבות לפי בקשת‬ ‫הרשות‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪500‬‬ ‫אין מעורבות לפי בקשת‬ ‫הרשות‬ ‫גליקסון‪ -‬מנשה ‪4‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪400-900‬‬ ‫אין מעורבות לפי בקשת‬ ‫הרשות‬ ‫באקה ג'ת‬ ‫עיריית באקה‪ -‬ג'ת‬ ‫‪2,500‬‬ ‫ניטור ומעקב‬ ‫חדרה‬ ‫חדרה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬בנימינה‪-‬‬ ‫גבעת עדה‪ ,‬אור עקיבא‪,‬‬ ‫‪24,000‬‬ ‫קיסריה‪ ,‬ג'סר אל זרקא ושני‬ ‫ישובים בחוף כרמל‬ ‫גרנות‪ -‬מנשה ‪2‬‬ ‫להבות‬ ‫מנשה ‪3‬‬ ‫חביבה‪-‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫מנא"י‬ ‫מפעלי נייר חדרה‬ ‫בית חירות‪-‬נתניה‬ ‫עיריית נתניה ומ‪.‬א עמק חפר ‪38,000‬‬ ‫פיקוח על התעשיות מתוקף‬ ‫חוק העזר של האיגוד‬ ‫פיקוח מתוקף חוק העזר‬ ‫של האיגוד‬ ‫אין מעורבות‪ -‬מט"ש עבר‬ ‫לתאגיד‬ ‫מטב"ח‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪900‬‬ ‫פיקוח‬ ‫יד חנה‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪15,000‬‬ ‫ליווי תהליכי וייעוץ‬ ‫מרץ‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪7,000‬‬ ‫למועצה‬ ‫וייעוץ‬ ‫ליווי‬ ‫בפיקוח על התעשיות‬ ‫*דלית אל כרמל ועוספייא לא בתחום האיגוד‬ ‫‪41‬‬ ‫פעילות האיגוד בשנת ‪ 2011‬בתחום מכוני הטיהור‬ ‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתאם למערכת היחסים בין‬ ‫הרשויות לבין האיגוד ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש ) הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של‬ ‫הרשות עצמה(‪ .‬הפעילות בתחום מכוני הטיהור כוללת‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיקוח על עמידה באיכות הקולחים ואיכות הבוצה ומניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרת התפעול השוטף בהתבסס על דיגום ובדיקות שפכים וקולחים של הקבלן המפעיל ודיגומי‬ ‫בקרה באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה באמצעות ביקורים תקופתיים במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית בשיתוף‬ ‫עם מהנדסי התהליך של המט"ש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכונים ובירורים ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרה בזמן אמת של אירועים חריגים באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהליך ‪ ,‬איתור מקור‬ ‫שפכים חריגים ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עיבוד הנתונים וניתוחם וכתיבת דוחות מסכמים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מתן חוות דעת לרשויות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דיווח לרשויות הסטטוריות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישוי‪.‬‬ ‫בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬פעילות האיגוד הינה פונקציה של דרישת הרשות‪ ,‬כך לדוגמא מעורבותו הגדולה‬ ‫ביותר של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי‪ ,‬שם האיגוד משמש כגוף המנהל את המכון ומפקח על‬ ‫הקבלן המפעיל עבור שלושת הרשויות‪ :‬זכרון‪ ,‬פרדיס וחוף כרמל‪ .‬במכוני טיהור אחרים כדוגמת חדרה‬ ‫מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב פיקוח על התעשיות המזרימות שפכים למכון מתוקף חוק העזר של‬ ‫האיגוד‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד הייתה פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים הירוקים‬ ‫במט"ש יד חנה וכיום בליווי התוכניות לשדרוג המט"ש לעמידה בתקן ענבר לנחל‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד אין מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה‪.‬‬ ‫מכון טיהור מעין צבי ‪ -‬מכון טיהור מעין צבי שהחל לפעול בסוף שנת ‪ , 2007‬מטפל ומטהר שפכים‬ ‫ממועצה מקומית זכרון יעקב‪ ,‬מועצה מקומית פרדיס וחלק מישובי חוף כרמל‪ ,‬בניהם‪ :‬קיבוץ מעין צבי‪,‬‬ ‫מעגן מיכאל‪ ,‬מושב דור ומאיר שפיה‪ .‬ספיקת השפכים היומית הינה כ‪ 4,900-‬מק"י‪ ,‬המהווה כ‪55%-‬‬ ‫מספיקת התכנון לשלב א'‪ ,‬לאחר טיפול מוזרמים קולחי המט''ש אל מאגרי מעין צבי )א' וב'(‪ ,‬כל אחד‬ ‫בעל נפח של ‪ 1.8‬מלמ''ק‪ .‬הקולחים עוברים במאגר שיהוי של ‪ 60‬יום‪ ,‬סינון רשת וחיטוי ומשמשים‬ ‫להשקיה חקלאית בשטחים החקלאיים של חוף כרמל‪.‬‬ ‫תהליך הטיפול בשפכים המתבצע באתר הינו תהליך בוצה משופעלת בקונפיגורצית ‪ .A2/O‬המורכבת‬ ‫מאזור אנאירובי‪ ,‬אנוקסי ואירובי‪ .‬בתנאים אלו עוברות תרכובות החנקן שרשרת תהליכים הכוללת‬ ‫ניטריפיקציה ודה ניטריפיקציה‪ .‬בסופם של התהליכים הללו מורחק החנקן מן השפכים כחנקן גזי‬ ‫הנפלט לאטמוספירה‪ ,‬ואילו הזרחן מורחק בתהליך דו שלבי הכולל שחרור זרחן באזור האנאירובי‬ ‫והטמעתו בעודף באיזור האירובי‪ .‬לבסוף‪ ,‬הזרחן המוטמע בבוצה מורחק דרך זרם הבוצה העודפת‪.‬‬ ‫)ראה תרשים ‪.(1‬‬ ‫‪42‬‬ ‫איכות הקולחים שמפיק המט"ש מוצגת בטבלה מטה בהשוואה לתקן ענבר להשקיה בלתי מוגבלת‪.‬‬ ‫איכות זו טובה מאוד ובערכים ממוצעים עומדת בתקנות‪ ,‬עם זאת קיימות חריגות קלות ב‪ TSS-‬וב‪-‬‬ ‫‪ ,TP‬אשר יפתרו עם הקמת מתקן טיפול שלישוני‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬סכמת תהליך הטיפול במט"ש מעין צבי‬ ‫בריכה‬ ‫אופרטיבית‬ ‫מאגר‬ ‫קולחים‬ ‫מטופלים‬ ‫אגני‬ ‫אוורור‬ ‫שיקוע‬ ‫שניוני‬ ‫תא‬ ‫חלוקה‬ ‫קדם‬ ‫טיפול‬ ‫סחרור בוצה‬ ‫תחנת שאיבה‬ ‫לבוצה‬ ‫בוצה עודפת‬ ‫מיכל וויסות‬ ‫מי תסנין מההסמכה‬ ‫מסמיכי בוצה‬ ‫תוספת פולימר‬ ‫בוצה מוסמכת‬ ‫עיכול אירובי‬ ‫בוצה מיוצבת‬ ‫מי תסנין מצנטריפוגות‬ ‫צנטריפוגות‬ ‫תוספת פולימר‬ ‫בוצה יבשה לפינוי‬ ‫איכות הקולחים של המט"ש בשנת ‪2011‬‬ ‫פרמטר‬ ‫‪TSS‬‬ ‫מוליכות‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪BOD5‬‬ ‫‪NH4‬‬ ‫‪TN‬‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪10.4‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪0.31‬‬ ‫‪178‬‬ ‫תקן‬ ‫‪10‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪13‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪11‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1.18‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1.12‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪33‬‬ ‫נתרן‬ ‫בורון‬ ‫פלואריד‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪156‬‬ ‫מאי‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1.23‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫יוני‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1.08‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪0.27‬‬ ‫יולי‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1.22‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪0.26‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪41‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫‪14‬‬ ‫ספטמבר‬ ‫‪4‬‬ ‫אוקטובר‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1.20‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪224‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪42.4‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.29‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫המט"ש מופעל ע"י חברת א‪.‬ל‪.‬ד וחברת פלגי מים כקבלן משנה ומנוהל ומפוקח ע"י האיגוד‪ .‬שיטת‬ ‫ההפעלה שנבחרה במעין צבי ‪,‬בניגוד למכוני טיהור אחרים המופעלים בשיטה של מחיר למ"ק‪ ,‬הייתה‬ ‫הפרדה להוצאות קבועות והוצאות משתנות‪ .‬כאשר מרבית ההוצאות הקבועות משולמות ע"י הקבלן‪,‬‬ ‫תמורתן הוא מקבל תשלום חודשי קבוע‪ ,‬ואילו ההוצאות המשתנות‪ ,‬קרי‪ :‬חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬פולימרים‬ ‫ותחזוקת שבר ובלאי משולמות ע"י הרשויות‪ .‬היתרון הגדול בחוזה מסוג זה הינה הפרדת מרכיב‬ ‫ההוצאה העיקרית במט"ש )ההוצאות המשתנות( מהוצאות הקבלן ולפיכך נמנעים שיקולי חיסכון‬ ‫העלולים לפגוע בציוד לטווח ארוך‪.‬‬ ‫עבודת האיגוד בניהול ופיקוח על המכון כוללת עבודה שוטפת ועבודה תקופתית לפי הפירוט הבא‪:‬‬ ‫עבודה שוטפת קבועה‪ -‬מעקב אחר תהליך הטיפול‪ ,‬עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‪ ,‬טיפול בתקלות‬ ‫ציוד‪ ,‬ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‪ ,‬הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת החשבונות‬ ‫לרשויות ומעקב אחר התשלומים לקבלנים‪ ,‬פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות‪ ,‬פגישות עבודה‬ ‫תקופתיות מול קבלן התפעול‪ ,‬ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב זכרון ומתן שירותי מחשוב –‬ ‫אינטרנט ותמיכה טכנית למט"ש‪.‬‬ ‫עבודות תקופתיות‪ -‬הכוללות חוות דעת המתבקשות בעת הצורך עבור הרשויות‪ ,‬טיפול בתקלות ציוד‬ ‫מתמשכות‪ ,‬טיפול בתביעות‪ ,‬הוצאת מכרזים‪ ,‬הכנת דוח"ות מסכמים ועוד‪ .‬להלן סיכום לעבודות‬ ‫שבוצעו ע"י האיגוד בשנת ‪ 2011‬הנכללות בקטגוריה זו‪:‬‬ ‫‬ ‫טיפול בתקלת ייצוב הבוצה‪ -‬חוו"ד של פרופ' וייץ בעניין תקלת מערך ייצוב הבוצה הוצגה בפני‬ ‫ראשי הרשויות והתקבלה החלטה בהמלצת היועץ המשפטי לתקן תחילה את האגנים טרם הגשת‬ ‫תביעה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ריכז האיגוד את הטיפול ב"חבילת הפתרונות" לשיקום אגני הייצוב‪ ,‬בניהם‪:‬‬ ‫הזמנת חוו"ד מיועץ אוורור ומכרז לתיקון‪ ,‬איסוף הצעות מחיר ליישום תוכנית יועץ האוורור‪ ,‬ריכוז‬ ‫הצעות המחיר מחברת ‪ E.D.I‬עבור הצנרת והדיפיוזרים וריכוז הצעות מחיר עבור התקנת הציוד‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לאור החלפת היועץ המשפטי והמלצתו החד משמעית שלא לתקן טרם הגשת תביעה‪,‬‬ ‫הוחלט להקפיא את הזמנות העבודה ולפעול במישור המשפטי לריכוז נתוני התביעה‪.‬‬ ‫‬ ‫הגשת בקשה ל"הקלה בערך" עבור הטיפול השלישוני‪ -‬הוגשה בקשה להקלה בערך לצורך דחית‬ ‫מועד ביצוע הטיפול השלישוני‪ .‬הבקשה הוכנה ע"י האיגוד וחברת אמפיביו והוגשה ביולי ‪2011‬‬ ‫ונדחתה באוגוסט ע"י ועדת חריגים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬האיגוד מלווה את הרשויות בקידום התוכנית‬ ‫לטיפול שלישוני‪ .‬כאשר‪ ,‬מתקן הטיפול השלישוני המוצע לתכנון מבוסס על סינון חול מסוג דינמי‬ ‫המוכר כמסנן ‪ DAYNASAND‬של חברת פארקסון וחיטוי באמצעות כלור‪ .‬טכנולוגיה זו אושרה‬ ‫ע"י מהנדס הבריאות הראשי וקיבלה אישור עקרוני ממשרד הבריאות‪.‬‬ ‫‬ ‫עדכון חוות הדעת להתחשבנות לפי ספיקה בהתאם לנתוני ‪ -2010‬היות ולא קיימת אפשרות להפרדת‬ ‫ספיקת השפכים של כל רשות ‪ ,‬עקב התמזגות קווי הולכה לפני כניסתם למט"ש‪ ,‬האיגוד מבצע מידי‬ ‫תקופה עדכון ליחסי תרומת השפכים במט"ש מכל רשות בהתבסס על סקר צריכות המים‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2011‬הוגשה חוו"ד האיגוד ליחסי חלוקה חדשים במט"ש וזאת לאור ירידה בצריכות‬ ‫המים מחד והתחברות יישובים של חוף כרמל בשנת ‪ 2010‬מאידך‪ .‬חוו"ד אומצה ע"י הרשויות ולפיה‬ ‫מתנהלת היום חלוקת החשבונות השוטפים במט"ש‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מט"ש חדרה ‪ -‬עם יציאת ניטרון מהמט"ש והעברת תפעול המכון לחברה לטיפול והשבת מי ביוב‬ ‫באזור נחל חדרה ‪ ,‬עיקר מעורבות האיגוד במט"ש הינו בתחום הפיקוח על התעשיות‪.‬‬ ‫הפיקוח על התעשיות מבוצע מתוקף חוק העזר לשפכי תעשייה של האיגוד והחל ממרץ ‪ 2011‬התקבל‬ ‫התיקון לחוק המאפשר גביית אגרות מהתעשיות עבור הפיקוח ‪ ,‬שבעקבותיו יוגבר בעתיד הפיקוח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬בוצעו ‪ 2‬עבודות ייחודיות בנושא שפכי המט"ש‪:‬‬ ‫‪ .1‬עריכת סקר שפכים ותמלחות על קווי הולכה מרכזיים למט"ש‪ -‬הסקר הוזמן ע"י המשרד לה‪.‬‬ ‫הסביבה ורשות המים ובוצע ע"י האיגוד‪ .‬מטרת הסקר העיקרית הייתה לאתר את תורמי‬ ‫התמלחות המרכזיים למט"ש המהווים פוטנציאל לפסילת הקולחים להשקייה חקלאית‪.‬‬ ‫במסגרת הסקר בוצעו סדרת דיגומים מורכבים על צמתיים מרכזיים בקווי ההולכה ואיכות‬ ‫השפכים נבדקה‪ .‬ממצאי הסקר הצביעו כי התורם המרכזי לתמלחות בשפכי המט"ש הינו‬ ‫משחטת עוף טנא‪ ,‬בעל ספיקה יומית של כ‪ 800-‬מק"י‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבדיקות שבוצעו על הצמתים‬ ‫המרכזיים נמצאו חריגות רבות בעומס האורגני באז"ת קיסריה ובנימינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ביצוע סקר תעשיות למ‪.‬מ בנימינה‪ -‬במהלך שנת ‪ , 2011‬האיגוד ביצע את תוכנית הניטור‬ ‫לתעשיות בנימינה‪ ,‬כחלק מדרישות המשרד להגנת הסביבה ‪ .‬התוכנית כללה סיור בעסקים‪,‬‬ ‫הוצאת כרטיסי עסק לכל מפעל ובניית תוכנית ניטור‪.‬‬ ‫מט"ש יד חנה ‪ -‬מכון טיהור יד חנה בקיבוץ יד חנה הוקם בשנת ‪ 2002‬ע"י החברה הכלכלית לפיתוח‬ ‫עמק חפר בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל‪ .‬מטרת המתקן לטפל טיפול ראשוני וביולוגי בשפכים‬ ‫"קשים" הזורמים בנחל שכם משטחי הרשות הפלשתינאית לפני הזרמתם לנחל אלכסנדר‪ .‬הקושי‬ ‫העיקרי בטיפול בשפכים אלו נובע בעיקר מעונת המסיק )אוקטובר‪ -‬נובמבר( ‪,‬שבה מנוקזים לנחל‬ ‫שפכים המכילים מזהמים שונים שהם תוצר של תעשיית שמן הזית העלולים לגרום לזיהום מקורות‬ ‫מים ומשבשים תהליכי טיפול בשפכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיום המתקן אינו מפיק איכויות קולחים העומדות‬ ‫ברמה הנדרשת להזרמה לנחל כפי שנקבעה בתקנות ועדת ענבר‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬בחרה המועצה לבחון פתרון‬ ‫לליטוש הקולחים בשיטת האגנים הירוקים אשר הסתיים ביולי ‪ 2009‬וממצאיו סוכמו בדו"ח השנתי‬ ‫לשנת ‪.2012‬‬ ‫עם סיום פרויקט שלב א' לאגנים הירוקים ביד חנה ‪ ,‬ליווה האיגוד את המועצה בקידום התוכנית‬ ‫המפורטת לשלב ב' בקנ"מ של ‪ 5‬דונם עם החברה הזוכה‪ ,‬טריפל טי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עקב עלויות תפעול גבוהות‪ ,‬בחרה המועצה בשלב זה להקפיא את התכנון של שלב ב' ולבחון‬ ‫אפשרות לשדרוג המט"ש בשיטת הטיפול הקונבנציונאלית‪ ,‬בוצה משופעלת‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬ליווה האיגוד את המועצה בהרצת פיילוט נסיוני על שפכי נחל שכם‪ ,‬הכין וערך את ההנחיות‬ ‫לאתחול התהליך בפיילוט‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מטב"ח ‪ -‬מתקן הטיפול בבוצות חקלאיות )מטב"ח( עמק חפר‪ ,‬ממוקם סמוך בסמוך למתקן לטיהור‬ ‫שפכים של המועצה האזורית עמק חפר ‪ -‬מרץ ומערבית למאגר הצפוני של עמק חפר ומטפל כיום‬ ‫בכמות של כ ‪ 600‬טון פרש פרות מיישובי עמק חפר והסביבה וכ‪ 30-‬טון בוצה תעשייתית‪ ,‬שעיקרה‬ ‫שומנים‪.‬‬ ‫מערך הטיפול בבוצות החקלאיות מבוסס על טכנולוגיית של תסיסה אנארובית ‪ -‬פירוק החומר האורגני‬ ‫באמצעות מיקרו אורגניזם במספר שלבים ‪ :‬שלב הידרוליזה ‪ ,‬שלב ההחמצה ‪ ,‬שלב מתאנוגני ‪ ,‬כאשר‬ ‫הביוגז הנוצר בתהליך משמש להפקת חשמל בתהליך קוגנרציה ובין היתר משמש להפקת חום הנדרש‬ ‫לפיסטור הבוצה טרם כניסה לאנאירובי‪.‬‬ ‫הבוצה המעוכלת עוברת למפרדה ומתקבלים שני תוצרים ‪ :‬מי נטל המפוזרים בשטח החקלאי ובוצה‬ ‫יבשה המפונה לפיזור‪ .‬יש לציין כי התכנון שאושר למתקן כלל מאייד לטיפול במי הנטל ‪ ,‬אולם בפועל‬ ‫הוא לא הוקם‪.‬‬ ‫בפועל ‪,‬מי התסנין בספיקה יומית של כ‪ 450 -‬מ"ק‪ ,‬מפוזרים מאז הפעלת המתקן‪ ,‬כפתרון זמני‪ ,‬בשטחי‬ ‫עמק חפר‪ .‬פיזור זה יוצר עומסי מזהמים גדולים בשטח מצומצם ורגיש הידרולוגית‪ ,‬כמו גם בעיות של‬ ‫פיזור שאינו אחיד וזיהום מעת לעת של אגן נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬עקב גידול בכמות הפרש הנכנסת ביום למטב"ח‪ ,‬מעבר לתכנון‪ ,‬ביקש המשרד לה‪ .‬הסביבה‬ ‫מהאיגוד לבחון את קיבולת המתקן ויכולתו לקלוט את הכמות הקיימת בהשוואה לנתוני התכנון‪.‬‬ ‫האיגוד ביצע סדרת בדיקות במשך ‪ 10‬ימים רצופים על זרם הכניסה והיציאה מהמטב"ח על מנת לאמת‬ ‫את הנתונים המדווחים ע"י מפעילי המתקן‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ , 2011‬האיגוד הציג את מסמך בחינת קיבולת המתקן והתייחסות למי הנטל בפני המועצה‬ ‫והמשרד וכלל את הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬השוואת נתוני התכנון לעומת הנתונים בפועל‬ ‫‪ .2‬בחינת אפשרות לבקשת המטב"ח לקליטת זבל לולים‬ ‫‪ .3‬התייחסות לסוגיית מי הנטל‬ ‫ממצאי הבדיקה העלו כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬קיימת רזרבה של ‪ 13.5‬טון נדיפים ליום המאפשרת למטב"ח להגדיל את העומס בכניסה בכפוף‬ ‫לספיקה שלא תעלה על ‪ 830‬מ"ק‪/‬יום עקב מגבלות הידרוליות )זמן שהייה אנאירובי(‪.‬‬ ‫‪ .2‬יעילות פירוק הנדיפים אינה עומדת בדרישות רישיון העסק וזאת עקב הרכב כניסה השונה מהותית‬ ‫מהתכנון‪.‬‬ ‫‪ .3‬חושבה כמות יומית של זבל לולים )‪ 23‬טון‪/‬יום( שניתן לאפשר למטב"ח לקלוט במסגרת הרזרבה‬ ‫הקיימת‪.‬‬ ‫‪ .4‬הוצעו פתרונות להקטנת מי הנטל‪ ,‬בניהם שיפור מערך המפרדה או לחילופין תוספת מערך סינון‬ ‫ראשוני בשלב קבלת החומר והסבת אחד ממיכלי הקומבי לטיפול אנאירובי בנוזל המסונן שייעודו‬ ‫יהיה כדשן מסחרי בעל ערך כלכלי‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫מט"ש באקה‪-‬ג'ת ‪ -‬מט"ש באקה גת‪ ,‬המתופעל ע"י קל בנין טרמק‪ ,‬החל לקלוט שפכים באפריל ‪.2010‬‬ ‫המט"ש תוכנן ע"י חברת ח‪.‬ג‪.‬מ ויועד להתחיל לפעול ב‪ 2004-‬עבור ספיקת ביוב של ‪ 5,700‬מק"י‪ ,‬אולם בפועל‬ ‫המט"ש החל לפעול ב‪ 2010-‬וקולט ספיקת שפכים כ‪ 2,500-‬מק"י‪ ,‬עקב אוכלוסייה שאינה מרושתת במלואה‬ ‫למערכת הביוב‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 2010‬העביר הקבלן דו"ח דרישה לעירית באקה גת לתוספת תשלום בגין שפכים חריגים שהוזרמו‬ ‫למט"ש בין החודשים אפריל‪-‬אוקטובר ‪ .2010‬במסגרת זו‪ ,‬ביקשה הרשות מהאיגוד להכין חוות דעת‬ ‫המתייחסת לדרישת הקבלן‪ .‬האיגוד העביר בינואר ‪ 2011‬את חוות דעתו לעירייה אשר התייחסה לשלושה‬ ‫חלקים ‪:‬‬ ‫‪ .1‬התייחסות פרטנית לסעיפי החוזה על מנת לעמוד על לגיטימציית הדו"ח הדורש תוספת תשלום‪.‬‬ ‫‪ .2‬התייחסות מקצועית לתחשיבי הדו"ח‪.‬‬ ‫‪ .3‬התייחסות לסוגיית הבוצה‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬ביצע האיגוד ניטור ומעקב אחר איכות השפכים והקולחים במט"ש‪ ,‬כחלק מדרישת‬ ‫הרשות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בסוף שנת ‪ , 2011‬האיגוד סיים את מעורבותו במט"ש עקב מסירתו לתאגיד עירון‪.‬‬ ‫מנא"י ‪ -‬מפעלי נייר אמריקאים ישראלים בע"מ )מנא"י( ממוקמים באזור התעשייה חדרה ופועלים משנת‬ ‫‪ 1953‬בשטח של ‪ 200‬דונם בתחום השיפוט של עיריית חדרה‪ .‬צריכת המים הטריים במפעל הינה בסדר גודל‬ ‫של ‪ 10‬מ"ק‪/‬טון נייר‪ ,‬מתוכם כ‪ 80%-‬בממוצע הינם שפכים ‪.‬המפעל מייצר מדי יום כ‪ 7,500 -6,500-‬מ"ק‬ ‫שפכים תעשייתים‪ .‬שפכים אלו עשירים בחומר אורגני שמקורו בעמילנים ושאריות צבע ‪,‬במוצקים מרחפים‬ ‫שמקורם בשאריות תאית ופסולת נייר ובתכולה גבוהה של מינרלים מומסים )מלחים( ומינרלים מוצקים‬ ‫)קלציום(‪ .‬השפכים מטופלים במכון טיהור עצמאי במספר שלבים‪ :‬טיפול קדם להרחקת המוצקים ‪,‬נטרול‪,‬‬ ‫טיפול ביולוגי אנאירובי באמצעות חיידקים אצינוגנים ומתאנוגנים המפרקים כ‪ 75%-‬מה‪ COD-‬והופכים‬ ‫אותו לביוגז‪ ,‬שנישרף בלפיד‪ .‬השפכים מהמכון האנאירובי עוברים לטיפול ביולוגי אירובי במכון נפרד‬ ‫בשיטת הבוצה המשופעלת באיוור נמשך‪ ,‬שיקוע שניוני וטיפול שלישוני הכולל ריכוך בקריסטלטור‬ ‫)התגבשות מלחי סידן ומגנזיום על גבי גרגיר חול אינרטי( ‪ ,‬שיקוע מקדים לסינון‪ ,‬סינון חול וחיטוי ‪ .‬בסוף‬ ‫התהליך‪ ,‬הקולחים בחלקם )כ‪ (30%-‬מושבים לתהליך הייצור והיתר מרחקים לנחל חדרה )פסולים להשקיה‬ ‫עקב נוכחות גבוהה של בורון(‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬הגיש המפעל בקשה להיתר בניה לתוספת מכונה לייצור נייר חום )מכונה ‪ (8‬אשר הייתה צפויה‬ ‫להגדיל את העומס האורגני בשפכים‪ .‬הבקשה נבחנה לעומק בהיבט של שפכים וכללה תכתובת ארוכה עם‬ ‫המפעל בנוגע לספקות לגבי יכולתו של המתקן האנאירובי להתמודד עם תוספת העומסים הצפויה‬ ‫ובעקבותיה העמסת המתקן האירובי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בינואר ‪ 2010‬אישר האיגוד את היתר בניה למכונה‪ ,‬אולם‬ ‫התנה את האישור בבחינה מחודשת של המערך עם סיום הרצת מכונה ‪.8‬‬ ‫מכונה ‪ 8‬החלה לעבוד במרץ ‪ 2010‬ובספטמבר ‪ 2010‬לאחר ‪ 6‬חודשי עבודה קרס תהליך הטיפול במתקן‬ ‫האנאירובי ובעקבותיו גם המתקן האירובי ושפכים בעלי עומס אורגני גבוה הוזרמו לנחל‪.‬‬ ‫אירוע זה הוביל את המשרד להגנת הסביבה לפתיחת תיק חקירה כנגד המפעל בגין זיהום מקורות מים‬ ‫ובמקביל איגוד ערים נדרש ע"י המשרד להגיש חוות דעת על האירוע בהיבט של קריסת תהליך הטיפול‬ ‫במכון הטיהור של מנא"י‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 2011‬הגיש האיגוד חוו"ד למשרד בנוגע לקריסת התהליך‪ ,‬שכללה את ניתוח האירועים ואת בחינת‬ ‫תפקוד המתקן עם כניסת מכונה ‪ 8‬לעבודה ואת סיבת הקריסה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫פסולת‬ ‫בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה מוביל רפורמה רחבה בתחום הטיפול בפסולת‪ ,‬וכחלק‬ ‫מרפורמה זו מקדם מדיניות של הפרדת פסולת במקור לשני זרמים‪ .‬מדיניות זו מעוגנת בחקיקה‬ ‫מתקדמת‪ ,‬בין היתר באמצעות תיקון מס' ‪ 9‬לחוק שמירת הניקיון )יולי ‪ ,(2007‬חוק האריזות )ינואר‬ ‫‪ (2011‬ואיסור הטמנת פסולת אורגנית )עבר קריאה ראשונה(‪.‬‬ ‫מהניסיון המצטבר בעולם ידוע כי ככל שהפסולת מופרדת בשלב מוקדם יותר בתהליך )בבית‬ ‫התושב(‪ ,‬ניתן יהיה למחזר ולהפיק ממנה חומרים בעלי ערך בצורה יעילה יותר‪ .‬הפרדה במקור לשני‬ ‫זרמים יוצרת הבחנה ברורה בין שני זרמי פסולת ‪ -‬יבש ורטוב‪ .‬הזרם היבש כולל חומרים ברי‬ ‫מחזור‪ ,‬כגון‪ :‬נייר‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬מתכת וזכוכית‪ .‬הזרם הרטוב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כולל פסולת אורגנית‬ ‫רקבובית‪ ,‬המיוצרת בתחומי המטבח‪ .‬בזרם הפסולת הרטובה ניתן לטפל באמצעות שיטת‬ ‫הקומפוסטציה או באמצעות עיכול אנאירובי‪ .‬את הזרם היבש ניתן להפנות למיון שניוני לצורך‬ ‫הוצאת רכיבים סחירים ומחזורם כחומר גלם לאחר שימוש‪ .‬לבסוף רק הרכיבים שאינם ברי מחזור‬ ‫יועברו להטמנה‪.‬‬ ‫יישום מערך הפרדה לשני זרמים הינו פרויקט "חוצה" ארגון ומצריך ראייה רחבה וניהול שוטף‬ ‫המחייב שינוי תפיסתי והתנהגותי ודורש מעורבות של מחלקות רבות ברשות‪ ,‬הן בהתאמות‬ ‫לוגיסטיות המתייחסות למערך האצירה‪ ,‬והן בבינוי של תשתיות ההצבה והפינוי‪ .‬על מנת ליישם את‬ ‫כל אמות המידה של הפיתוח הלכה למעשה נקבעו לוחות הזמנים ואבני הדרך ליישום וקביעת הקצב‬ ‫בו יצטרפו שכונות לפרויקט‪.‬‬ ‫פעילות האיגוד בשנת ‪ 2011‬ביישום רפורמת הטיפול בפסולת ברשויות‬ ‫האיגוד כגוף מקצועי ומיומן תפקידו לייעץ ‪,‬ללוות ולסייע בידי הרשות המקומית בקביעה ויישום‬ ‫מדיניותה הסביבתית כל זאת ליצירת בסיס לפעילויות מחזור ברשות על מנת להביא לחסכון‬ ‫בעלויות שינוע והטמנת אשפה ‪.‬‬ ‫עיריית חדרה ‪ -‬נמנית על הרשויות החלוצות ליישום הפרדה במקור של פסולת‪.‬‬ ‫עיריית חדרה במסגרת קול קורא שהכין האיגוד נבחרה כאחת מ‪ 31-‬הרשויות החלוצות ליישם‬ ‫מערך של הפרדה במקור לשני זרמים‪ .‬במסגרת זו הקצה המשרד להגנת הסביבה סכום של ‪18‬‬ ‫מיליון ‪ ₪‬ליישום הפרויקט בעיר‪ ,‬יישום הפרדה במקור לשני זרמים יביא להפחתה משמעותית‬ ‫בכמויות הפסולת המועברות להטמנה ובכך לחסכון משמעותי בעלויות הטיפול בפסולת‪.‬‬ ‫ניהול והטמעה של מערך מורכב זה מחייבת ביצוע תכנון מפורט‪ ,‬עד רמת בית האב‪ .‬האיגוד ליווה‬ ‫את עיריית חדרה וריכז את הנתונים בהכנת תוכנית מפורטת אשר אושרה ע"י המשרד להגנת‬ ‫הסביבה ‪.‬‬ ‫התכנית משמשת כמעין "מדריך הפעלה"‪ ,‬הנותן כלים לאנשי המקצוע בעירייה ליישום יעיל של‬ ‫המערך‪ .‬יישום התכנית ייעשה בשלבים‪ ,‬עד להטמעה מוחלטת של מערך ההפרדה במקור לשני‬ ‫זרמים בכל העיר‪ ,‬בסוף שנת ‪.2014‬‬ ‫‪48‬‬ ‫במסגרת התוכנית נסקר שטח מקיף של מתקני אצירת הפסולת‪ ,‬לרבות מיפוי וצילום של כל כלי‬ ‫האצירה ומשטחי ההצבה‪ .‬תוצאות הסקר היוו מפתחות שעל פיהן נקבעו ההקצאה של כלי האצירה‬ ‫להפרדה במקור‪ .‬מפתחות אלה גובשו בהתאמה למדיניות העירייה השמה דגש על אחידות ונגישות‬ ‫ושימור רמת שירות גבוהה לתושב‪ .‬התוכנית כללה מספר שלבים‪:‬‬ ‫פרק א'‪ :‬סקירה עדכנית של מערך הטיפול בפסולת הקיים‪ .‬סקירה זו כוללת התייחסות למאפייני‬ ‫הפסולת וכמותה‪ ,‬ומסתכמת בקביעת קצב ייצור הפסולת של תושב העיר‪ ,‬העומד על כ – ‪1.1‬‬ ‫ק"ג‪/‬נפש‪/‬יום פסולת ביתית‪.‬‬ ‫פרק ב'‪ :‬הצגת אמות המידה לפיתוח המערך‪ ,‬כולל התייחסות למערך הארגוני‪ ,‬למערך האצירה‬ ‫והפינוי‬ ‫פרק ג'‪ :‬הצגת המצב המוצע בהתאם לאמות המידה שנקבעו ועל בסיס המצב הקיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬חלק‬ ‫מרכזי בפרק זה מתייחס למערך החינוך וההסברה מתוך הבנה כי הינם מהותיים להצלחת התהליך‪.‬‬ ‫השינוי המשמעותי ביותר איננו כרוך בלוגיסטיקה ובתשתית אלא בשינוי תפיסתי והתנהגותי בקרב‬ ‫תושבי העיר‪ ,‬משכבת הגיל הצעירה ביותר ועד לשכבת הגיל השלישי‪.‬‬ ‫פרק ד'‪ :‬תכנית עסקית מפורטת המתפרסת על פני ‪ 10‬שנים וכוללת את כלל העלויות הכרוכות‬ ‫בפיתוח המערך והצגת החיסכון מיישום מהלך‪.‬‬ ‫עם אישור התוכנית‪ ,‬החלה העירייה בהערכות לקראת יישום הפרויקט בשכונות הפיילוט שכונות‬ ‫ברנדייס ‪ +‬ניסן ‪,‬שכונות וייצמן ‪ +‬נווה חיים ושכונת האוצר‬ ‫באקה ג'ת ‪ -‬בשנת ‪ 2011‬הוכנה תוכנית אב לעיר המאוחדת באקה ג'ת ‪ ,‬בפועל האיגוד ליווה וריכז‬ ‫את הנתונים בהכנת תוכנית אב‪.‬‬ ‫תוכנית אב לפסולת מספקת תמונת מצב עדכנית של מערך הטיפול בפסולת על מרכיביו השונים הן‬ ‫במרחב הפנים והן במרחב חוץ העירוני‪ .‬החל ממערך האצירה ועד לפינוי וסילוק הפסולת בנוסף‪,‬‬ ‫מספקת תוכנית אב ניתוח עלויות הטיפול במצב הקיים ובמצב מוצע וזאת על מנת לאפשר למקבלי‬ ‫החלטות לבחור את החלופה המועדפת בטווח הזמן הקצר וכן לאופק תיכנון רחב‪.‬‬ ‫תוכנית אב לפסולת באקה ג'ת מצביעה כי הרשות מייצרת כ‪ 20,000-‬טון פסולת עירונית מעורבת‬ ‫כאשר כ‪ 91%-‬הינה פסולת ביתית וכ‪ 6% -‬פסולת גזם ו‪ 3%-‬פסולת בניין ‪.‬‬ ‫תושב באקה ג'ת מייצר בממוצע כ‪ 1.3-‬ק"ג פסולת ביתית לנפש ליום כלומר לעיר כ‪ 17,000 -‬טון‬ ‫פסולת ל‪ 35,000-‬נפש ובתחזית הגידול האוכלוסייה של ‪ 2%‬בשנה ‪ ,‬כמות הפסולת תהיה ‪ 20,000‬טון‬ ‫פסולת בשנה ‪ .‬כמו כן ממצאי נפח האצירה הזמין גבוה באופן משמעותי למשפחה‪.‬‬ ‫המלצות התוכנית הם ליצור "חלופה תיפעולית"‪ ,‬חלופה שמשמעותה יישום הפרדה של מרכיבי‬ ‫פסולת למיחזור מבתי המגורים ‪,‬אשר יאפשרו ליצור חסכון כספי משמעותי ביותר בעלויות פינוי‬ ‫הפסולת כך שבפועל מצטמצמת תדירות הפינוי והיטל הטמנה‪.‬‬ ‫עלות טיפול בטון פסולת ביתית עומד על ‪ ₪ 372‬וצפוי לעלות עם עלייה של היטל ההטמנה ל‪₪ 476-‬‬ ‫ועל כן באמצעות הקמת מרכזי הפרדה למחזור ניתן להפחית את כמות הפסולת המוטמנת ב‪1600-‬‬ ‫טון פסולת לשנה המהווה ‪ 9.5%‬מהפסולת ‪ .‬יישום זה יביא לחסכון לרשות המקומית ‪₪ 570,000‬‬ ‫לשנה בגין מניעת הטמנה‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫פעילות האיגוד בשנת ‪ 2011‬במסגרת מילוי קולות קוראים‬ ‫חלק מפעילות האיגוד בתחום פסולת התמקדה במילוי קולות קוראים וליווי הרשות ביישום תוכנית‬ ‫הבקשה בפועל‪ .‬וזאת בכדיי לשלב בין תמרצי המשרד להגנת הסביבה בהחזרת היטל ההטמנה‬ ‫לרשויות וליצור מתווה לפעילות ממוסדת ומתמשכת ברשויות המקומיות האיגוד מילא בקשות‬ ‫לתמיכה "קול קורא" בנושאי מחזור ‪.‬‬ ‫קול קורא זהו מסמך המגדיר את הפעילות המבוקשת לפרטי פרטים ומלווה בלוחות זמנים כך‬ ‫שהרשות תבצע עבודה מול תקציב מוגדר‪.‬‬ ‫האיגוד הכין והגיש עבור הרשות חדרה "קול קורא" בשני נושאים‪ :‬הקמת תחנת מיון לפסולת‬ ‫ומתקן קצה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬האיגוד הכין והוציא עבור ג'סר מכרז לפינוי ושיקום מפגעים בשטחים בהם‬ ‫הושלכה פסולת בניין ‪,‬ובכלל זה ניקוי גריסה ופינוי מהשטח מפגעי פסולת בניין ‪ ,‬האיגוד הכין‬ ‫והוציא בקשה להצעות מחיר עבור רשות המקומית ג'ת לרכישת מתקני אצירה וקבע את מיקום‬ ‫מוקדי המיחזור בשטח הרשות ‪.‬‬ ‫קול קורא לתחנת מיון בעיר חדרה ‪ -‬מטרת בקשה זו הינה למימוש פוטנציאל המחזור בחדרה‪,‬‬ ‫בהקמה של תחנת מעבר הכוללת מיון והפרדה במתחם תחנת המעבר הישנה‪ ,‬ובצמוד למתקן עיכול‬ ‫אנארובי שיטפל בזרם הפסולת האורגני המופרד במקור‪ .‬תחנת המעבר החדשה והמתחם כולו‬ ‫מיועדים לשמש פתרון מערכתי לחדרה עצמה וליישובי הסביבה ‪.‬‬ ‫מיקום הפרויקט‪ :‬תחנת המעבר תתפרש על פני שטח של ‪ 8‬דונם‪ ,‬בתחום גוש ‪ 10020‬חלקה ‪– 10‬‬ ‫תכנית חד‪ .1431/‬ייעוד הקרקע של התכנית השתנתה‪ ,‬על פי החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובנייה‪,‬‬ ‫מאזור למפעלי ביוב לאזור מתקנים הנדסיים‪ .‬התב"ע הקיימת מאפשרת את ביצוע הפרויקט‬ ‫והקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת‪ .‬האתר‪ ,‬הממוקם באזור התעשייה הצפוני של העיר חדרה‪,‬‬ ‫בצמוד למכון טיהור שפכים חדרה‪ ,‬עונה לייעוד הקרקע ומהווה מכלול של טיפול בפסולת ושפכים‪,‬‬ ‫המשלימים אחד את השני‪ ,‬בעיקר בתחום הטיפול בפסולת אורגנית ובוצת המט"ש והפחתה‬ ‫אופטימאלית של כמויות הפסולת להטמנה‪.‬‬ ‫תיאור המתקן‪ :‬תחנת המעבר שתוקם‪ ,‬הינה מתקן מיון שאריות )ממ"ש ‪ (MRF -‬מתקדם‪ ,‬שתעמוד‬ ‫בדרישות של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בכלל זה מבנה סגור וטיפול באוויר‪ ,‬בצורה שמונעת פליטת‬ ‫ריחות ו‪/‬או מרכיבי פסולת מחוץ למבנה‪.‬‬ ‫תחנת המעבר תקלוט שני זרמי פסולת – פסולת מעורבת בשיעור של ‪ 40%‬אשר תמוין בקו מס ‪1‬‬ ‫ופסולת יבשה מופרדת במקור בשיעור של ‪) 60%‬בתוך ‪ 5‬שנים מיום סיום הקמת המתקן(‪ ,‬תמוין‬ ‫בקו מס' ‪ .2‬שני הקווים יפעלו במקביל‪ ,‬כאשר הפסולת האורגנית שמקורה בקו מס' ‪ 1‬תאוחסן‬ ‫ותשונע למתקן העיכול האנאירובי שיוקם בסמוך לתחנת המעבר ומרכיבי הפסולת היבשה יועברו‬ ‫למיחזור כחומרי גלם כאשר אחוז קטן מאד יוטמן‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קול קורא למתקן קצה בעיר חדרה ‪ -‬מטרת הבקשה הינה בניית מתקן קצה חדש מסוג אנאירובי‪,‬‬ ‫לטיפול בפסולת עירונית אורגנית אשר יוקם במתחם מט"ש חדרה הקיים‪ .‬המתקן קצה הינו חלק‬ ‫ממערך כולל עבור עיריית חדרה למימוש פוטנציאל המחזור כמו כן טיפול אנאירובי בפסולת‬ ‫עירונית אורגאנית בעלת חשיבות כלכלית גדולה ‪,‬בנוסף להיבטים הסביבתיים‪.‬‬ ‫המתקן הקצה יכלול מערך קבלת פסולת עירונית אורגנית שהופרדה במקור‪ ,‬מערך של מיון והפרדה‬ ‫)בנוסף לנעשה במקור על מנת להבטיח תקינות הפעילות במתקן ואיכות תוצרי לוואי(‪ ,‬ראקטורים‬ ‫לעיכול אנאירובי תוך הפקת ביוגז והשמשת החומר המעוכל לדשן חקלאי‪.‬‬ ‫טיפול אנאירובי‪ ,‬הינו טיפול המעכל את החומר האורגני ע"י חיידקים בהעדר חמצן ‪ .‬עיכול החומר‬ ‫האורגני משמעו הורדת הכמות\נפח הכולל של החומר האורגני והפיכתו לביוגז‪ .‬הורדת הנפח הכולל‬ ‫מבוטא בחיסכון שינוע תוצר הלוואי של הטיפול וחוסך בשטח הטמנה כפי שנעשה כיום‪ .‬ע"י הפרדה‬ ‫בין פרקציה אורגנית ואנאורגאנית‪ ,‬יורד כמות הפסולת אשר דורש הטמנה\שריפה )‪ 30-40%‬משקלי (‬ ‫ובכך נוצר חיסכון בשטח הטמנה יקר או בעלות אנרגיה לשריפת הפרקציה האנאורגאנית‪ .‬יש‬ ‫להדגיש כי שינוע הפסולת האורגנית המעוכלת ) דשן חקלאי( נחסך אף הוא עקב ירידה בנפח הכולל‬ ‫של הפסולת האורגנית‪.‬‬ ‫בתהליך עיכול אנאירובי מופק ביוגז כחלק מפירוק החומר האורגני‪ .‬ביוגז אשר מתאפיין בכ‪60-70%‬‬ ‫מתאן מהווה מקור אנרגיה לשימוש רציף הן בהפקת חשמל‪ ,‬חימום או קיטור‪.‬‬ ‫הערך האנרגטי של ‪ 1‬מ"ק של מתאן הינו ‪ 10.501 -‬קילוואט שעה \ ‪ 860‬קילו קלוריות )נתון זה הינו‬ ‫חישוב כימי של ערכי מתאן והוא מאושר ע"י ‪United States Environmental Protection – EPA‬‬ ‫‪ .( Agency‬יצוין כי ערכי האנרגיה המופקים תלויים ביעילות המכאנית של הגנראטור\בוילר‪.‬‬ ‫בהפקת ביוגז‪ ,‬ניתן לחסוך בהוצאות התפעול השותפות של מתקן הטיפול ואף למכור אותן לרשת‬ ‫החשמל לפי התעריף הנקוב ע"י חברת החשמל‪.‬‬ ‫תוצר לוואי \ דשן חקלאי ‪ -‬הפסולת המעוכלת תשמש לדשן חקלאי אשר ניתן לפזר בשדה ללא‬ ‫טיפול נוסף‪ .‬משמעות הפיכת הפסולת לדשן הינה מחזור של הפסולת העירונית האורגנית לתוצר‬ ‫בעל שימוש וערך כלכלי‪ .‬ניתן ליראות ביצירת דשן חקלאי סיום תהליך מחזור יעיל אשר מתרגם‬ ‫משקל רב של פסולת אורגנית אשר אין בה שימוש )ודורשת נפח הטמנה( לחומר גלם שימושי אשר‬ ‫נמכר ונצרך באופן שוטף ע"י מגזר החקלאות בישראל‪.‬‬ ‫עיכול ועיקור החומר אורגאני מבטיח הורדת פטוגנים המסכנים את בריאות הציבור‪ ,‬שכן כל החומר‬ ‫האורגני ממחוזר‪ ,‬הן בהפקת ביוגז והן בדשן חקלאי‪.‬‬ ‫שתי הבקשות התקבלו והוקצו כ‪ 27 -‬מיליון ‪ ₪‬לעיריית חדרה ‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫מכרז לג'סר אל זרקא ‪ -‬האיגוד הכין וליווה את הוצאתו של מכרז פומבי מספר ‪ 07\2011‬לבחירת‬ ‫ספק עבור שירותי פינוי‪ ,‬טיפול ומחזור פסולת בנין במועצה ג'סר אל זרקא בתקציב של ‪₪1,208,555‬‬ ‫)כולל מע"מ(‪ ,‬שהוקצה מהמשרד לה‪ .‬הסביבה בקול קורא משנה קודמת‪.‬‬ ‫המכרז כלל עבודות לפינוי ועיבוד פסולת יבשה ופסולת מעורבת ואסבסט‪ .‬חפירה‪ ,‬מיון‪ ,‬ניפוי‪,‬‬ ‫גריסה‪ ,‬שקילה והעמסת פסולת‪ .‬פינוי והובלה מסודרת לאתר מאושר או לשימוש חוזר בשטח‪.‬‬ ‫חסימת הגישה לשטח באמצעות "בולדרים" למניעת השלכה פיראטית של פסולת ושילוט ‪.‬‬ ‫במסגרת הכנת המכרז האיגוד הגדיר את תנאי הסף המנהלתיים ואת תנאי הסף המקצועיים‪.‬‬ ‫כאשר‪ ,‬מהות המכרז הינה פינוי כל ריכוזי הפסולת שהוגדרו לפינוי ע"י המועצה וניקוי האתרי בתוך‬ ‫‪ 8‬חודשים ממועד תחילת תוקפו של ההסכם‪.‬‬ ‫הפסולת תמוחזר בתוך שטח המועצה‪ ,‬כאשר תוצרי המיחזור יועברו בחלקם לשימוש במועצה‬ ‫ובחלקם לרשות הקבלן‪.‬‬ ‫בנוסף האיגוד ליווה את כל תהליך סיור קבלנים ‪,‬מתן תשובות לשאלות ובירורים של המציעים‬ ‫‪,‬בחן את ההצעות שהוגשו ע"י המשתתפים והמליץ בפני ועדת המכרזים על קבלן זוכה‪.‬‬ ‫מועצה מקומית ג'ת ‪ -‬במענה להקצאת תקציב לרשות המקומית ע"י המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫האיגוד הכין והוציא בקשה להצעות מחיר )מען מכרז( עבור רשות המקומית ג'ת לרכישת מתקני‬ ‫אצירה לנייר וקרטון והגדיר את המפרט הטכני‪ ,‬האיגוד יחד עם רשות קבע את מיקום מוקדי‬ ‫המיחזור בשטח הרשות וליווה ההליך לבחירת הספק הזוכה‪.‬‬ ‫קביעת מיקום מוקדי מחזור התבססה על יצירת רשת של מוקדי שירות נוחים ונגישים לתושבים‪,‬‬ ‫אשר יאפשרו לכל תושב לבצע את מכלול הפעולות הנדרשות למחזור רכיבים שונים בנוחות מרבית‪,‬‬ ‫קירבה אופטימלית לאזורי השימוש‪ ,‬תוך פיתוח המודעות והסברת למשתמשים הפוטנציאלים ורגון‬ ‫נוח וידידותי למשתמש‪.‬‬ ‫בקשות להצעת מחיר הועברו למס' חברות המומחים בתחום לאספקה מתקן פח לאיסוף קרטון‬ ‫ומתקן לאיסוף נייר כולל מפרט הטכני של המתקן המבוקש‪ .‬כאשר הכמות המבקשת בהצעה הינו‬ ‫‪ 25‬יחידות מכל סוג מתקן‪ .‬במסגרת השיקולים לבחירת ההצעה הזוכה‪ ,‬נבחנו מכלול רחב של‬ ‫שיקולים וקריטריונים שהעיקריים שבהם‪ :‬הצעת מחיר‪ ,‬איכות המוצר‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫המעבדה לכימיה אנליטית‬ ‫יעוד המעבדה הוא לתת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ‪ ,‬לאכיפת חוק העזר‬ ‫לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל‪.‬‬ ‫מדיניות המעבדה הנה לספק למערך פיקוח התעשייה שירותי בדיקה העונים על דרישותיו תוך‬ ‫הקפדה על התאמה לנוהלי הבדיקות‪,‬תקנים ותקנות לאומיים ובינלאומיים מחייבים‪ .‬כאשר‪ ,‬חלק‬ ‫ניכר מפעילות המעבדה הינו ביצוע הדיגום באופן מקצועי על מנת להקטין ולצמצם את השפעת‬ ‫הדיגום בתוצאת האנליזה‪ .‬המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים‬ ‫לקביעת הרכבם ואיכותם ‪ .‬הבדיקות מבוצעות בשיטות סטנדרטיות בינ"ל המתבססות על ה‪-‬‬ ‫‪.Standard Methods for the examination of water and wastewater‬‬ ‫המעבדה משמשת תשתית לתפקודן של מחלקות רבות באיגוד‪ :‬רישוי עסקים‪ ,‬תכנון‪ ,‬פיקוח על‬ ‫תעשיות ומכוני טיהור‪ .‬זמינותה של המעבדה ויכולת האיגוד להפיק ממנה בדיקות אשר אינן‬ ‫בחבילת הבדיקות הקונבציונאלית של מעבדות מסחריות ‪ ,‬אפשרה לאיגוד במשך שנים רבות‬ ‫להיכנס לעומקן של בעיות ולבסס את האיגוד כגוף מקצועי ומוביל בתחום השפכים‬ ‫משנת ‪ 2003‬קיבלה המעבדה הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪ .‬המעבדה מצוידת‬ ‫במכשור חדשני ומשוכלל ברמה גבוהה לביצוע בדיקות כל סוגי הפרמטרים הנדרשים לאפיון הרכב‬ ‫השפכים והקולחים כמו כן מערכות לקביעת רעילות שפכים ע"פ עקומת צח"ב וקצב פירוק ביוכימי‬ ‫ועוד‪ .‬דיגום מעבדת האיגוד מצוידת במכשירי דיגום אוטומטיים‪.‬המשמשים לדיגום מורכב במוצא‬ ‫של קדם הטיפול בתעשייה או נקודת חיבור למערכת הביוב הציבורית ‪.‬הדיגום מבוצע ע"פ תוכנית‬ ‫ניטור שנתית או בהתאם לדרישות הפיקוח ואכיפה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬המעבדה עברה למבנה חדש המשתרעת על שטח של ‪ 600‬מ"ר מרווח המחולק לחדרי‬ ‫עבודה לפי תחום פעילות ‪ .‬ובעקבות זאת נאלצה לעבור תקופת תיקוף )תיקוף‪ -‬הוכחה באמצעות‬ ‫בדיקות כי הביצועים של המעבדה תואמים לדרישות המוגדרות במסמך הייחוס(‪ .‬בזמן התיקוף‬ ‫)חודשיים( לא התקבלו דוגמאות למעבדה‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫תכנון סביבתי‬ ‫ככל שהולכת וגוברת בעולם ההכרה‪ ,‬שקיימות היא חלק נכבד וחשוב מסדר היום הציבורי‪ ,‬כך‬ ‫גוברת ההבנה שבעזרת תכנון קשוב לסביבה‪ ,‬ופיתוח מתחשב בה‪ ,‬ניתן יהיה למנוע בעיות ולשפר‪,‬‬ ‫לאין ערוך‪ ,‬את איכות חיינו וחיי ילדנו‪ .‬חיי האדם המודרני כרוכים בביצוע שינויים בלתי פוסקים‬ ‫בסביבה בה הוא חי‪ .‬השינויים כוללים בין השאר‪ :‬עיבוד האדמה לצרכי חקלאות‪ ,‬בניה ליעודים‬ ‫שונים‪ -‬מגורים‪ ,‬תעשייה‪ ,‬מסחר‪ ,‬תיירות וכד'‪ ,‬חציבה וכרייה‪ ,‬סלילת דרכים‪ ,‬ניצול משאבים לצרכי‬ ‫אנרגיה‪ .‬מערכת התכנון היא המספקת את המסגרת החוקית לשינויים אלה בסביבה‪ .‬מערכת התכנון‬ ‫הרשמית במדינה פועלת מתוקף "חוק התכנון והבניה"‪ ,‬במסגרת זו כל בניה וכל שינוי בפני הקרקע‬ ‫חייבים לקבל היתר של מוסד תכנון‪ ,‬וקבלת היתר מותנית בהיותו תואם תכנית ברת תוקף‪.‬‬ ‫התכנון הסביבתי‪ ,‬שהוא בעל ראייה אינטגרטיבית ורב תחומית‪ ,‬שואף להטמיע את נושאי איכות‬ ‫הסביבה השונים כבר בשלבי התכנון הסטטוטורי השונים בתכניות ובבקשות להיתרים המוגשים על‬ ‫פיהן‪ ,‬ולהטמיע תפיסות סביבתיות במדיניות הממשלה וברשויות המקומיות‪.‬‬ ‫הראייה הסביבתית המתקדמת שואפת להטמיע בקרב הרשויות ומקבלי החלטות‪ ,‬תפיסות‬ ‫תכנוניות‪ ,‬של ראיה כוללת וארוכת טווח‪ .‬הנקראים בשפת התכנון שיקולים של פיתוח בר קיימא ‪.‬‬ ‫הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים של התכנון‪ ,‬אמורה להבטיח תכנון נכון מבחינה‬ ‫סביבתית ולמנוע או למזער חיכוכים סביבתיים עתידיים לעת ביצוע והפעלת הפרויקט‪.‬‬ ‫תכנון סביבתי מעודד תכנון מרחבים בטוחים‪ ,‬הפחתת המזהמים באוויר‪ ,‬במים ובקרקע‪ ,‬הפחתת‬ ‫עוצמות הרעש‪ ,‬שמירה על שטחים פתוחים וחסכון בקרקע‪.‬‬ ‫הכלים המקצועיים‪-‬סטטוטוריים לבחינת פרויקטים של בניה ופיתוח העומדים לרשות המתכננים‬ ‫הסביבתיים כוללים בין השאר חוות דעת סביבתיות ותסקירי השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫ועדות מקומיות לתכנון ובניה‬ ‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל מיצג את עצמו ב‪ 6 -‬ועדות מקומיות לתכנון‬ ‫ולבנייה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ועדה מקומית לתכנון ובניה השומרון‬ ‫‪ .2‬ועדה מקומית לתכנון ובניה חדרה‬ ‫‪ .3‬ועדה מקומית לתכנון ובניה מנשה אלונה‬ ‫‪ .4‬ועדה מקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל‬ ‫‪ .5‬ועדה מקומית לתכנון ובניה עמק חפר‬ ‫‪ .6‬ועדה מקומית לתכנון ובניה שרונים‬ ‫‪54‬‬ ‫במסגרת זו נוכח האיגוד בישיבות ועדות התכנון המקומיות‪ ,‬ומחווה דעתו בכל הבקשות להיתרי‬ ‫בנייה שלהן השלכות סביבתיות‪ ,‬וקובע את התנאים הסביבתיים להוצאת היתרי בנייה‪.‬‬ ‫האיגוד אף מלווה‪ ,‬במסגרת זו‪ ,‬הכנת תכניות מקומיות ומפורטות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מייעץ האיגוד באופן‬ ‫שוטף למהנדסי הועדות המקומיות בנושאים סביבתיים הרלוונטיים לתחום עיסוקם‪,‬ולעיתים אף‬ ‫מהווה "זוג עיניים נוסף" בשטח‪ ,‬בסיורי השטח שלו ובעדכוני הועדה במידה וישנה חריגה מהתרים‬ ‫ואישורים קודמים שניתנו למפעלים ובתי עסק‪.‬‬ ‫התנאים הסביבתיים הנקבעים ע"י האיגוד במתן היתרים‪ ,‬ובהמשך גם ברישיונות עסק‪ ,‬מבטיחים‬ ‫שהפעילות הכלכלית בסביבתם של תושבי האזור )תעשיה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬גני אירועים‪ ,‬רפתות‪,‬‬ ‫לולים וכד'( בטווח קרוב תפעל ללא )או במינימום( מטרדים לסביבתם‪ .‬השתתפות האיגוד בשלבים‬ ‫המוקדמים של גיבוש תוכניות מאפשרת הבטחת האינטרסים הסביבתיים לטווח הארוך‪.‬‬ ‫היתרי בניה‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬הועברו לטיפול ונמסרו התייחסויות של התכנון הסביבתי באיגוד ל‪:‬‬ ‫‪ 98‬תוכניות להיתרי בניה ו‪ 46-‬אישורים לטופסי ‪.4‬‬ ‫הפניות מגיעות מכל מרחב האיגוד‪ -‬מכל הועדות המקומיות שבהם חבר האיגוד‪ .‬אחד ממאפייניו‬ ‫הבולטים של האיגוד הוא היותו הטרוגני‪ -‬ישנה שונות רבה בצורת היישובים )עירוני‪-‬כפרי( ובאופי‬ ‫תושביהם )יהודים‪-‬ערבים(‪ ,‬ובצרכים המקומיים‪ ,‬הן הפיזיים והן החברתיים‪ .‬הטרוגניות זו משפיעה‬ ‫על מגוון הנושאים בהם מטפל התכנון הסביבתי באיגוד‪.‬‬ ‫בין שאר הנושאים שבחנו היו‪ :‬מבני תעשייה‪ ,‬מרכזים מסחריים‪ ,‬רפתות‪ ,‬לולים‪ ,‬חניונים תת‬ ‫קרקעיים‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬מסעדות ובתי קפה‪ ,‬מוסכים‪ ,‬תחנות דלק‪ ,‬גני אירועים‪.‬‬ ‫רפת במושב בארותיים )צילום‪ :‬טובי דנינו(‬ ‫‪55‬‬ ‫תהליך הטיפול בהיתר בנייה‪ ,‬החל מרגע הגיעה הבקשה אל שולחננו מתבצע כדלהלן‪:‬‬ ‫המתכננת הסביבתית עוברת על הבקשה ועל דרישות הועדה המקומית לת"וב ומאתרת את‬ ‫ההיבטים הסביבתיים הרלוונטיים לתוכנית הנדונה‪ .‬בהתאם למאפיינים אלו היא פונה לאיש‬ ‫המקצוע הרלוונטי באיגוד )טיפול באוויר‪ ,‬שפכים‪ ,‬קרקע‪ ,‬רעש וכד'( לקבלת התייחסותו בנושא‪.‬‬ ‫ברוב התוכניות אנו מגיעים לסיור במקום‪ ,‬על מנת שנוכל להתרשם באופן ישיר מהבקשה בפרט‬ ‫והסביבה בכלל‪.‬‬ ‫במידה ויש צורך בהשלמות נוספות‪ -‬כגון‪ ,‬דו"ח אקוסטי או נספח סניטרי‪ -‬הדבר נדרש מהמבקש‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬עם קבלת כל המידע ועם הבנת התוכנית על כל מכלולה יוצאת חוות דעתנו לועדה‬ ‫המקומית לת"וב הרלוונטית‪.‬‬ ‫תוכניות מפורטות ותוכניות מתאר‬ ‫האיגוד משתתף בבדיקת תכניות החל מהרמה המתארית‪ ,‬מטרופוליטנית‪ ,‬דרך תכניות מפורטות ועד‬ ‫תיקי בניה ופרוייקטים מיוחדים ‪.‬‬ ‫מדובר בתוכניות המפרטות בדרך גרפית )מפה( ובאמצעות מסמך עקרונות את שימושי הקרקע‬ ‫השונים‪ .‬תוכניות מתאר מוכנות במסגרת חוק התכנון והבניה‪ ,‬ואחראיות על הכנתו ועדות‬ ‫התכנון ברמות השונות ‪ :‬ארצית‪ ,‬מחוזיות ומקומיות‪ .‬תוכנית מתאר ארצית מיועדת‪ ,‬למשל‪ ,‬לתחנות‬ ‫כוח‪ ,‬מחצבות‪ ,‬אתרי סילוק פסולת‪ ,‬שמורות טבע וגנים לאומיים‪ .‬בתוכניות מתאר מחוזיות‬ ‫ומקומיות‪ ,‬ניתן למצוא את הפירוט הרב ביותר באשר לייעודו של שטח קרקע מסויים‪ .‬מטרות‬ ‫תוכנית מתאר מקומית )מתוך חוק התיכנון והבניה תשכ"ה ‪ :( 1965‬פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב‬ ‫התכנון המקומי‪ ,‬תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך; הבטחת תנאים נאותים‬ ‫מבחינת הבריאות‪ ,‬התברואה‪ ,‬הניקיון‪ ,‬הבטיחות‪ ,‬הביטחון‪ ,‬התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על‬ ‫ידי תכנון הקרקע ושימוש בה‪ ,‬ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים‪ ,‬לתעשייה ולמסחר ; שמירה על כל‬ ‫בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית‪ ,‬היסטורית‪ ,‬ארכיאולוגית וכיוצא באלה; שמירה ופיתוח על‬ ‫מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי ‪.‬‬ ‫ערימת התאית של מפעלי מנאי כחלק מפרויקט להקמת סוללה והסדרת קטע אפיק הנחל ובכלל זה שיקום נופי‬ ‫)צילום‪:‬טובי דנינו(‬ ‫‪56‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬טיפל האיגוד ב‪ 4-‬תוכניות בניין עיר‪:‬‬ ‫ועדה מקומית לת"וב עמק חפר‪:‬‬ ‫‪ .1‬אזור תעשיה בקיבוץ המעפיל‪ ,‬תוכנית מפורטת‪ .‬מפעל אמ‪ .‬סי‪ .‬פי בע"מ‪.‬‬ ‫‪ .2‬עח‪ 13/141/‬ביתן אהרון‪ ,‬חוות סוסים ניקו גבאי‪.‬‬ ‫ועדה מקומית לת"וב השומרון‪:‬‬ ‫‪ .3‬ש‪/‬מק‪ 1459/‬מתחם רפאל תעשיות מגופים בע"מ‪ -‬אור עקיבא‬ ‫ועדה מקומית לת"וב חדרה‪:‬‬ ‫‪ .4‬חד‪ – 1800/‬אזור תעשייה צפון חדרה‬ ‫תאים פוטו וולטאים‬ ‫תאים פוטו וולטאים מפיקים אנרגיה חשמלית על ידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית מן השמש‪.‬‬ ‫מתקן שכזה יודע להמיר זרם ישר לזרם חילופין המאפשר אספקת החשמל המופק ישירות לרשת‪.‬‬ ‫כיום יותר ויותר יזמים וגורמים פרטיים למדו את היתרונות שיש בהקמת מערכת סולרית מהסוג‬ ‫של מתקן פוטו וולטאים על גג מבנה אשר נמצא בתהליך רישוי‪ ,‬בתנאי השמש שיש בארץ‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה חל גידול במספר הפניות לקבל היתרים לעבודה מצומצמת להקמת מערכות אלו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬טיפלנו ב‪ 20-‬בקשות להקמת תאים פוטו וולטאים‪.‬‬ ‫על פי רוב‪ ,‬הבקשות נוגעות למבני תעשייה גדולים ולרפתות‪ .‬אם כי‪ ,‬חשוב לציין במיוחד את הועדה‬ ‫המקומית לת"וב בחדרה אשר במהלך שנת ‪ 2011‬העבירה לטיפולנו ‪ 15‬בקשות להתקנת מתקן פוטו‬ ‫וולטאי על גגות בתי ספר בעיר‪.‬‬ ‫תאים פוטו וולטאים על גג מבנה באזור התעשייה הדרומי בחדרה )צילום‪ :‬טובי דנינו(‬ ‫‪57‬‬ ‫דוחות הצללה‬ ‫בישראל אין כל תקן ו‪/‬או קריטריון מחייב לנושא הצללה או הסתרת אור שמש ישירה‪ .‬דו"ח הצללה‬ ‫מציג הערכה כמותית להשלכות ולמשמעויות העיקריות העלולות להיגרם עקב חשיפה להיטלי‬ ‫הצללה‪ .‬בשנים האחרונות ככל שהולכת וגדלה המודעות לחשיבות החיסכון באנרגיה בד בבד עם‬ ‫ההבנה כי הקרקע היא משאב במחסור ולכן ישנה חשיבות לבנייה רוויה )בניה לגובה(‪ ,‬אנו נתקלים‬ ‫בצורך לבחון את נושא היטלי ההצללה העלולים להיווצר בעקבות הגבהת המבנים‪ .‬ואכן‪ ,‬תוך‬ ‫התייעצות במומחים לנושא‪ ,‬מציג האיגוד את חוות דעתו לדוחות הצללה המועברים לבחינתו‪.‬‬ ‫אסבסט‬ ‫האיגוד מנחה את הועדות המקומיות לת"וב בדבר הכללת תנאים בנושא פירוק אסבסט בהיתרי‬ ‫בניה‪.‬‬ ‫מאחר ובתחומו של האיגוד נמצאים לא מעט יישובים כפריים‪ ,‬הנושא של מבני אסבסט הוא חיוני‪.‬‬ ‫ביישובים כפריים )ולא רק( נמצא כי לא מעט מבני משק נבנו ע"י אסבסט‪ ,‬ולכן ברוב המקרים‬ ‫שבהם נדרש אישור להריסת מבנים‪ ,‬או שיפוץ של מבנים קיימים ועל מנת למנוע מפגעי אסבסט‬ ‫אשר עלולים לגרום לסיכון לסביבה ולאוכלוסיה‪ ,‬יש לוודא כי אחד התנאים למתן ההיתר הוא כי‬ ‫עבודות להסרת אסבסט יתבצעו בהתאם לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק התשע"א‪,2011-‬‬ ‫ולאחר קבלת היתר לביצוע עבודת אסבסט מאת הממונה‪.‬‬ ‫הטיפול בבקשות מסוג זה מתבצע תחת הנחייתה של רכזת איכות אוויר מתעשייה וחו"מס באיגוד‪.‬‬ ‫דוחות אקוסטיים‬ ‫עפ"י החוק למניעת רעש ישנן רמות רעש אסורות במהלך היממה ובמיוחד בשעות הלילה‪ .‬רעש יכול‬ ‫להוות מטרד חמור ביותר‪ ,‬ומקורותיו הם שונים‪ .‬מיקום בתי מגורים בסמוך למקור רעש תדיר )פסי‬ ‫רכבת‪ ,‬כבישים ראשיים‪,‬אזורי תעשייה וכד'( יכול אף להביא לירידת ערך של דירה‪ ,‬מעבר המטרד‬ ‫הקשה עצמו‪ .‬לעיתים הועדות המקומיות לת"וב דורשות מהיזמים במסגרת תנאי ההיתר להזמין‬ ‫מדידות רעש ע"י מהנדסי אקוסטיקה‪ ,‬ולקבל על כך דוח הנדסי‪ .‬מדידות אלו יכולות להצביע הן על‬ ‫מטרדים אפשריים ביחס לפרויקט המדור או לחילופין‪ -‬השפעת הפרויקט עצמו על שכניו בסביבה‪.‬‬ ‫בין שאר הנושאים הנבחנים‪ :‬רעש ממזגנים‪ ,‬הצעות לאמצעים למיגון ולהפחתת הרעש‪ ,‬רעש מקרבה‬ ‫לכלי תחבורה שונים‪ ,‬רעש מהפעלת צהרון באזור מגורים וכו'‪.‬‬ ‫הטיפול בבקשות מסוג זה מתבצע תחת הנחייתו של רכז קרינה ורעש באיגוד‪.‬‬ ‫אזור התעשייה הדרומי בחדרה )צילום‪:‬טובי דנינו(‬ ‫‪58‬‬ ‫רישוי עסקים‬ ‫האיגוד פועל מכוח חוק רישוי עסקים‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬ומטפל בבקשות לרישוי עסקים של כ‪10 -‬‬ ‫רשויות‪ ,‬מועצות מקומיות ומועצות אזוריות במרחב שיפוטו‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬התקבלו באיגוד ‪ 113‬פניות לבקשת רישיון עסק‪ ,‬מתוכן ‪ 19‬פניות הועברו למחוז‬ ‫חיפה ו – ‪ 5‬מהן הועברו למחוז מרכז‪.‬‬ ‫‪ 98‬מתוך ‪ 113‬הפניות קיבלו אישור‪.‬‬ ‫התפלגות העסקים לפי רשויות‪:‬‬ ‫שם הרשות‬ ‫מספר‬ ‫הבקשות‬ ‫שטופלו‬ ‫מספר‬ ‫הבקשות‬ ‫שאושרו‬ ‫‪15‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מס'‬ ‫הבקשות‬ ‫שהוצאו‬ ‫תנאים‬ ‫מוקדמים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמק חפר‬ ‫סה"כ מחוז מרכז‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סה"כ בכל האיגוד‬ ‫‪113‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אור עקיבא‬ ‫אלונה‬ ‫בנימינה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫זיכרון יעקב‬ ‫פרדיס‬ ‫חדרה‬ ‫חוף כרמל‬ ‫מנשה‬ ‫באקה ג'ת‬ ‫פרדס חנה ‪ -‬כרכור‬ ‫סה"כ מחוז חיפה‬ ‫‪59‬‬ ‫מס'‬ ‫הבקשות‬ ‫שקיבלו‬ ‫היתר זמני‬ ‫מספר‬ ‫הבקשות‬ ‫שסורבו‬ ‫מספר‬ ‫הבקשות‬ ‫שהוחזרו‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫התפלגות העסקים לפי פריטים‪:‬‬ ‫סעיף‬ ‫‪ 1.3‬א'‬ ‫‪ 1.3‬ג'‬ ‫‪ 2.1‬ב'‬ ‫‪ 3.3‬א'‬ ‫‪ 3.4‬ב'‬ ‫‪ 3.4‬ג'‬ ‫‪ 4.2‬א'‬ ‫‪ 4.2‬ב'‬ ‫‪ 4.2‬ג'‬ ‫‪ 4.3‬א'‬ ‫‪ 4.3‬ב'‬ ‫‪ 4.6‬א'‬ ‫‪ 4.7‬ב'‬ ‫‪ 5.1‬ג'‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪ 6.1‬א'‬ ‫‪(1) 6.4‬‬ ‫‪(2) 6.4‬‬ ‫‪ 6.8‬א'‬ ‫‪ 7.1‬א'‬ ‫‪ 7.1‬ג'‬ ‫‪ 7.1‬ה'‬ ‫‪ 7.7‬א'‬ ‫‪ 7.9‬א'‬ ‫‪ 7.9‬ב'‬ ‫‪ 8.4‬א'‬ ‫‪ 8.6‬ב'‬ ‫‪ 8.6‬ג'‬ ‫‪ 8.6‬ה'‬ ‫‪ 8.9‬א'‬ ‫‪ 8.9‬ד'‬ ‫‪ 8.10‬ב'‬ ‫‪ 9.1‬ב'‬ ‫‪ 10.7‬ב'‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪ 10.10‬ב'‬ ‫‪ 10.14‬א'‬ ‫‪ 10.14‬ג'‬ ‫‪ 10.14‬ה'‬ ‫‪ 10.16‬ב'‬ ‫‪ 10.16‬ד'‬ ‫סה"כ בקשות‬ ‫מהות‬ ‫ייצור חומרים ותכשירים רפואיים לרבות חומרי גלם‬ ‫חומרים ותכשירים רפואיים מכירתם‬ ‫גז אחסונו‪ ,‬כמות גפ"מ המאוחסן בעסק קטנה מ ‪ 500‬טון‬ ‫הדברה תברואית‬ ‫חומרי הדברה אריזתם‪,‬אחסנתם‬ ‫חומרי הדברה מכירתם‬ ‫בית אוכל – מסעדה‪ ,‬בית קפה‬ ‫בית אוכל – אחר‬ ‫בית אוכל – הכנת מזון למכירתו‬ ‫בית קירור לבשר‪,‬דגים‪,‬עופות ‪,‬ביצים‬ ‫בית קירור למזון אחר ומרכיביו‬ ‫מזון ומרכיביו – ייצורו ועבודו‬ ‫מזון מכירתו ‪ -‬סופרמרקט‬ ‫אשפה ופסולת ‪ -‬מיחזורה‬ ‫מי שתייה‪ -‬מתקן להפקתם וטיפול בהם‬ ‫מקום המיועד לאחסנה‬ ‫מכבסה רגילה‬ ‫מכבסה לניקוי יבש‬ ‫קניון ניהולו‬ ‫בית מלון‪ ,‬פנסיון‪ ,‬אכסניה וכיו"ב‬ ‫בית אבות‬ ‫שטח המשמש לחניית טיילים ‪ -‬קמפינג‬ ‫מקום לעריכת מופעים וירידים‬ ‫אולם שמחות‬ ‫גן אירועים‬ ‫הסעת נוסעים‬ ‫חניון ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬ ‫כלי רכב ‪ -‬רחיצתו‬ ‫חניון ששטחו קטן מ‪ 500 -‬מ"ר‪ ,‬אם הכניסה אליו מותנית‬ ‫בתשלום‬ ‫מוסך ‪ -‬מכונאות כללית‬ ‫תיקון תקרים‬ ‫ציוד מכני הנדסי כבד ‪ -‬מתן שרות באמצעותו‬ ‫מטווח ירי‬ ‫חמרי גלם לבנייה ‪ -‬אחסונם‪ ,‬מכירתם‬ ‫"פריט סל"‬ ‫חומרים מסוכנים ‪ -‬איחסונם‬ ‫מתכת מוצריה ‪ -‬ייצורם‪ ,‬יציקתם‪ ,‬ניקויים וציפויים‬ ‫מסגריה‬ ‫אחסנת מתכת‬ ‫עץ‪ -‬ייצור מוצריו‪ ,‬צביעתם‪ ,‬ציפויים‬ ‫נגרייה ‪-‬מכירת רהיטים‬ ‫‪60‬‬ ‫מספר בקשות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪113‬‬ ‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫‪ 19‬בקשות שאינן בסמכות האיגוד התקבלו והועברו לטיפול מחוז חיפה‪ 9 ,‬מהבקשות טופלו בשיתוף‬ ‫האיגוד כמפורט להלן‪:‬‬ ‫שם‬ ‫מקום‬ ‫‪.1‬‬ ‫מדיקל קומפרישין‬ ‫סיסטמס ‪DBN‬‬ ‫אדיר ייצור ושיווק‬ ‫פארק תעשיה‬ ‫צפון אור עקיבא‬ ‫‪.3‬‬ ‫דן מור – חומרי‬ ‫‪.2‬‬ ‫טבע וכימיקלים‬ ‫אור עקיבא‬ ‫פארק תעשייה‬ ‫צפון‬ ‫אור עקיבא‬ ‫קומבה‪ ,‬חדרה‬ ‫מספר‬ ‫פריט‬ ‫‪ 1.3‬א'‬ ‫מהות‬ ‫מס' בקשה‬ ‫ציוד רפואי ‪ -‬יצור‬ ‫‪1347000‬‬ ‫‪1547000‬‬ ‫סבון וחמרי ניקוי‪-‬‬ ‫‪ 10.8‬א'‬ ‫ייצור‬ ‫‪ 1.2‬א' ‪ 1.3 ,‬ייצור חומרים‬ ‫ותכשירים‬ ‫א'‬ ‫קוסמטיים‬ ‫בית שחיטה‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1309000‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫‪100820011‬‬ ‫שפכים ‪ -‬הובלתם‬ ‫‪102600000‬‬ ‫שפכים ‪ -‬הובלתם‬ ‫‪101822000‬‬ ‫עיבוד מזון‬ ‫‪103282000‬‬ ‫עיבוד מזון‬ ‫‪04/159‬‬ ‫‪ 5.1‬א'‬ ‫תחנת מעבר‬ ‫לאיסוף אשפה‬ ‫ופסולת‪ ,‬יצירת‬ ‫קומפוסט‬ ‫כלי שיט ‪ -‬מעגן‬ ‫‪05/013‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫‪08/025‬‬ ‫‪10/019‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הוד הנהדר בע"מ‬ ‫‪.5‬‬ ‫מי און איכות‬ ‫הסביבה‬ ‫קלו גיל מרדכי‬ ‫‪.7‬‬ ‫י‪.‬ש‪.‬ר‪.‬א פוד‬ ‫‪.8‬‬ ‫יקב אמפורה‬ ‫‪.9‬‬ ‫ארץ כרמל‬ ‫כפר גלים‬ ‫‪.10‬‬ ‫מעגן מזח "אדם"‬ ‫שדות ים‬ ‫‪.08.08‬ג'‬ ‫‪.11‬‬ ‫תעשיית אבן וסיד‬ ‫שפיה‬ ‫‪.10.02‬א'‬ ‫מחצבה‬ ‫‪.12‬‬ ‫רפת הבונים‬ ‫מושב הבונים‬ ‫‪.03.02‬א'‬ ‫רפת בקר‬ ‫‪03/001‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫מבוא עתלית‬ ‫עתלית‬ ‫‪.02.02‬א'‬ ‫תחנת דלק‬ ‫‪02/026‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫ניר בכרמל‬ ‫ניר עציון‬ ‫‪.03.02‬א'‬ ‫רפת בקר‬ ‫‪03/017‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫מרכז תלמים‬ ‫קיבוץ מגל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫גידול בע"ח‬ ‫‪03/238‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫מפעל אספלט‬ ‫מחצבת ורד‬ ‫עדי של אורית‬ ‫כביש ‪65‬‬ ‫‪ 10.07‬א'‬ ‫גן שומרון‬ ‫‪ 10.19‬ב'‬ ‫‪.18‬‬ ‫רפת קיבוץ ברקאי‬ ‫קיבוץ ברקאי‬ ‫‪.03.02‬א'‬ ‫חומרי גלם לבניה –‬ ‫הכנתם ייצורם‬ ‫תכשיטים ייצורם‬ ‫עיבודם‬ ‫רפת בקר‬ ‫‪10/207‬‬ ‫‪03/159‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫רפת קיבוץ מצר‬ ‫קיבוץ מצר‬ ‫‪.03.02‬א'‬ ‫רפת בקר‬ ‫‪03/098‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫בריכות דגים‬ ‫דמיירה‬ ‫בריכות דגים‬ ‫נפוליון‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫בריכת דגים‬ ‫‪03/236‬‬ ‫גן שמואל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫בריכת דגים‬ ‫‪03/235‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫הערות‬ ‫שד' החרות ‪ 5.3 17/1‬ג'‬ ‫חדרה‬ ‫שד' החרות ‪ 5.3 17/1‬ג'‬ ‫חדרה‬ ‫‪ 4.6‬א'‬ ‫קומבה ‪,20‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪ 4.6‬א'‬ ‫כרם מהר"ל‬ ‫‪61‬‬ ‫‪10/220‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫‪ 5‬בקשות שאינן בסמכות האיגוד התקבלו והועברו לטיפול מחוז מרכז‪ 3 ,‬מהבקשות טופלו בשיתוף‬ ‫האיגוד כמפורט להלן‪:‬‬ ‫שם‬ ‫מקום‬ ‫‪.1‬‬ ‫גבינות‬ ‫משק‬ ‫יעקובס‬ ‫בע"מ‬ ‫ביופט‬ ‫בע"מ ‪-‬‬ ‫מעברות‬ ‫יקבי‬ ‫רקאנטי‬ ‫בע"מ‬ ‫צבעי השיש‬ ‫כפר הרוא"ה‬ ‫מספר‬ ‫פריט‬ ‫‪ 4.6‬א'‬ ‫מעברות‬ ‫‪ 3.5‬א'‬ ‫ייצור מזון ‪03/011‬‬ ‫לבע"ח‬ ‫א‪.‬ת עמק חפר‬ ‫‪ 4.6‬א'‬ ‫ייצור‬ ‫ועיבוד יין‬ ‫‪04/080‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫א‪.‬ת עמק חפר‬ ‫‪ 10.7‬א‬ ‫מפעל שיש ‪10/003‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫יוניק‬ ‫דיזינייס‬ ‫בע''מ‬ ‫א‪.‬ת עמק חפר‬ ‫‪10.16‬ב‬ ‫‪10/005‬‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתוף‬ ‫האיגוד‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מהות‬ ‫מס' בקשה‬ ‫ייצור‬ ‫גבינות‬ ‫‪04/032‬‬ ‫עץ יצור‬ ‫מוצריו‬ ‫הערות‬ ‫מלבד הפעילות השוטפת הענפה שהייתה בשנת ‪ ,2011‬נעשו עוד פעולות יזומות ע"י האגף‪:‬‬ ‫‪ .1‬פעולה יזומה להחלת תנאים ברישיון עסק במועצת באקה ג'ת )לשעבר( במיוחד במוסכים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ביקורת לעמידה בתנאי רישיון למוסכים בפרדס חנה נעשתה בסוף שנת ‪.2011‬‬ ‫‪62‬‬ ‫חינוך והסברה‬ ‫‪.‬‬ ‫אנו עובדים‪ ,‬לומדים וחיים בעולם המתפתח ללא הפסק‪ .‬החיים המודרניים גובים את מחירם לא‬ ‫מעט על חשבון הסביבה‪ .‬אנחנו חייבים ללמוד לקיים יחסי גומלין עם הסביבה כדי שלדורות הבאים‬ ‫יוותר משהו‪ .‬באיגוד ערים אנו פועלים רבות על מנת לקדם את המטרה שהיא הגברת המודעות‬ ‫לנושאים הסביבתיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬עבר איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון ‪ -‬כרמל למבנה חדיש ומקיים‪ .‬במסגרת‬ ‫מעבר זה הוחלט לתת דגש רב יותר לפעילות חינוכית סביבתית‪ ,‬וכן הוקצה אולם גדול אשר מכיל כ‬ ‫– ‪ 100‬אנשים ומשמש כחדר הדרכה‪ .‬לטובת מטרה זו‪ ,‬גייס האיגוד בשנת ‪ 2011‬בת שירות לאומי‪,‬‬ ‫המתנדבת על תקן הדרכתי במבנה האיגוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬המתנדבת עובדת בשיתוף פעולה עם הרשויות‬ ‫המקומיות הנמצאות בשטח האיגוד‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬מרכזים קהילתיים‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬מרכזי‬ ‫יום לקשיש ועוד‪...‬‬ ‫במרחב האיגוד נמצאות ‪ 18‬רשויות‪ ,‬ובמסגרתן פועלים כ – ‪ 120‬בתי ספר וכ – ‪ 200‬גני ילדים‪ .‬האיגוד‬ ‫נותן מענה לכל מוסד חינוכי הפונה אליו‪ ,‬ואף יוזם פרויקטים בכדי לקדם את אותן מסגרות‬ ‫חינוכיות‪.‬‬ ‫פרויקטים חינוכיים שקודמו בשנת ‪2011‬‬ ‫‬ ‫הגשת חמישה קולות קוראים למשרד להגנת הסביבה – הסמכת שני בתי ספר ירוקים‬ ‫בעיר חדרה‪ ,‬הסמכת שני גנים ירוקים בחדרה ובחוף הכרמל‪ ,‬פרויקט יוזמות לפיתוח בר‬ ‫קיימא במתנ"ס בית אליעזר בחדרה ופרויקט פורום אזורי לפיתוח תחבורה בת קיימא‪.‬‬ ‫קולות קוראים אלו הינם בהיקף כולל של ‪ 140‬אלף ‪.₪‬‬ ‫‬ ‫מחנכים בסימן איכות הסביבה ‪ -‬בשנת הפעילות תשע"ב התקבלה החלטה בעיריית חדרה‪,‬‬ ‫כי כל תלמידי שכבות ה' בעיר יגיעו לסיור במרכז המבקרים של נייר חדרה‪ .‬היות ושנה זו‬ ‫מוגדרת כשנת איכות הסביבה בעיר חדרה‪ ,‬נולד שיתוף הפעולה בין האיגוד למרכז‬ ‫המבקרים של נייר חדרה‪ ,‬וכל קבוצה שהתארחה במרכז הגיעה באותו יום למפגש השלמה‬ ‫במבנה האיגוד‪ .‬במפגש זה עברו התלמידים פעילות חוויתית‪ ,‬שיעור אינטראקטיבי באחד‬ ‫מנושאי איכות הסביבה וסיור במבנה הכולל הסבר על בנייתו הירוקה של המבנה בבחינת‬ ‫נאה דורש נאה מקיים!‬ ‫סה"כ עד לסוף שנת תשע"ב‪ ,‬יבקרו במסגרת זו כ ‪ 1100 -‬אורחים ממערכת החינוך בעיר‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‬ ‫מחנכים לקיימות בגני הילדים – פעילות בגני הילדים מדגימה את הרציונאל מאחורי חינוך‬ ‫הדורות הבאים לשמירה על הסביבה‪ .‬לשם כך העביר צוות החינוך באיגוד סדרה של פעילות‬ ‫חינוכית בנושא סוללות בגני הילדים בקיבוץ מגל שבמועצה אזורית מנשה‪ .‬מדובר בגנים‬ ‫הפועלים על פי עקרונות החינוך הקיבוצי ובהתאם לעקרונות המועצה האזורית מנשה‬ ‫להקניית ערכים של שמירה על הסביבה הכוללת מחזור נרחב וסיורים בטבע‪ .‬הילדים הבינו‬ ‫בפעילות זו מדוע יש להפריד את הסוללות מהאשפה ואת ההשפעה של הטמנת סוללות ללא‬ ‫ביקורת באדמה הגורמת לנזקים סביבתיים‪.‬‬ ‫‬ ‫מנהיגים צעירים מחוללים שינוי – כמאה חברי המנהיגות הצעירה בחדרה‪ ,‬קבוצה של‬ ‫תלמידי כיתות ה' ו – ו' מכל בתי הספר בעיר הפועלים להוביל שינוי בבתי הספר‪ ,‬התארחו‬ ‫באיגוד ערים שרון – כרמל‪ .‬המפגשים של חברי המנהיגות הצעירה התקיימו במוסדות בעלי‬ ‫משמעות לעיר‪ ,‬וכיוון שהשנה הנוכחית הוגדרה כשנת איכות הסביבה בחדרה‪ ,‬אך טבעי היה‬ ‫שהמפגש הראשון התקיים במבנה האיגוד‪ .‬במהלך היום למדו התלמידים על הפעילויות‬ ‫השונות שנעשות באיגוד הכוללות פיקוח על זיהום אוויר‪ ,‬תוכניות פסולת‪ ,‬רעש‪ ,‬קרינה‪,‬‬ ‫ייעוץ וליווי מכוני טיפול בשפכים‪ ,‬חינוך סביבתי ועוד‪ ...‬בהמשך התקיימה סדנא בנושא‬ ‫טביעת רגל אקולוגית‪ ,‬בה חישבו התלמידים את גודל השטח אותו הם צורכים בכדי לחיות‬ ‫ברמת החיים לה הם רגילים ובדקו כיצד ניתן לצמצם שטח זה בעזרת שינוי אורחות חיים ‪.‬‬ ‫לסיום ערכו התלמידים סיור במבנה‪ .‬בתום הסיור נערך משוב שתוצאותיו העידו כי‬ ‫התלמידים למדו רבות‪" ,‬הם הבינו את תפקידם כמובילי שינוי סביבתי‪ ,‬את המשמעות של‬ ‫מחזור ושמירה על הסביבה ואת האופן בו ניתן לבצע זאת"‪.‬‬ ‫‬ ‫בהצדעה לוותיקי העיר ‪ -‬במסגרת חודש ההצדעה לאוכלוסיה המבוגרת בחדרה‪ ,‬יצאה‬ ‫קבוצה של עשרות גמלאים לסיור ברחבי העיר בכדי להתרשם מהפיתוח המואץ של העיר‪.‬‬ ‫במסגרת סיור זה‪ ,‬ביקרה הקבוצה במבנה האיגוד ושמעה הרצאה בנושא אנרגיה ומשאבים‪,‬‬ ‫ועמדה מקרוב על חשיבות הנושא של שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‬ ‫כנס תחבורה בת קיימא – עמותת "תחבורה היום ומחר" בשיתוף עם איגוד ערים לאיכות‬ ‫הסביבה שרון ‪ -‬כרמל קיימו כנס לפעילי תחבורה‪ ,‬תחת הפרויקט 'הקמת פורום לתחבורה‬ ‫בת קיימא' אשר מתוקצב ע"י המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בכנס השתתפו ראשי מועצות מכל‬ ‫האזור‪ ,‬מומחים מקצועיים ופעילים מקומיים המקדמים פרויקטים שונים של תחבורה בת‬ ‫קיימא באזורנו‪ .‬פורום תחבורה וקהילה זה כולל קבוצה של צוותי פעילים מכל האזור‬ ‫המתכנס אחת לשבועיים ב"הסוכה" בבנימינה‪ .‬תחבורה היום ומחר יזמה הקמת קבוצה זו‬ ‫מתוך איתור חסר בפעילות של יוזמות מקומיות בנושא תחבורה ציבורית‪ ,‬הליכה ברגל‬ ‫ואופניים‪ .‬פורום זה מלכד סוכני שינוי מקומיים מרחבי הארץ‪ ,‬יוצר ומוביל עמם פורום‬ ‫פעילים‪ ,‬שמהווה תשתית לפעילות אזרחית כלל ארצית ‪ -‬ראשונה מסוגה בנושא התחבורה‪.‬‬ ‫‬ ‫חגי ישראל בסימן ירוק – לקראת חג הסוכות נפתח שוק ארבעת המינים המסורתי בחדרה‪,‬‬ ‫הפועל כל שנה לקראת החג במטרה לאפשר לציבור התושבים לרכוש את אביזרי החג‬ ‫במקום מרוכז‪ .‬השנה העמידו בנות השרות הלאומי של איגוד ערים דוכן בו יכלו התושבים‬ ‫ליהנות מסדנא קצרה היוצרת קישוטי סוכה מחומרים ממוחזרים‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫אגף משמר הסביבה באיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון‪-‬כרמל אחראי על אכיפה סביבתית‪ ,‬בניהולו‬ ‫של מנכ"ל האיגוד ובפיקוחו של רכז משמר הסביבה עמי חתוכה‪.‬‬ ‫פעילות אגף משמר הסביבה הינה בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיורים יזומים בתחומי הרשויות החברות באיגוד לגילוי מפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬איתור מבצעי העברות הסביבתיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הטלת קנסות והתראות על מפגעים וסילוק מפגעים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מענה לתלונות ציבור על מטרדים סביבתיים המתקבלים דרך הרשות וביניהם מטרדי ריח‪,‬‬ ‫שריפות גזם‪ ,‬מפגעי אסבסט וכדו'‪.‬‬ ‫‪ .5‬איתור מפגעי ריח חמור שמקורו ממפחמות‪.‬‬ ‫‪ .6‬קבלת תלונות ישירות מאזרחים‪.‬‬ ‫סיכום פעילות משמר הסביבה לשנת ‪:2011‬‬ ‫בשנת ‪ ,2011‬טופלו במסגרת משמר הסביבה ‪ 144‬תלונות ציבור‪ 90% .‬הגיעו מעיריית חדרה‬ ‫באמצעות מוקד העיריה‪ .‬האיגוד דוגל בשיתוף פעולה ומעורבות הרשויות ועל כן‪ ,‬תלונות תושבים‬ ‫מועברים דרך המוקד העירוני אל רכז משמר הסביבה‪ .‬כל תלונה מקבלת מענה באמצעות טופס‬ ‫תלונה הכולל את פרטי התלונה ואופן טיפולה‪ .‬הטופס נשלח אל שולח התלונה )באם השאיר פרטי‬ ‫התקשרות( ואל הרשות המקומית‪ 88% .‬מהתלונות היו עקב מטרדי ריח כאשר ‪ 47%‬מהן הן עקב‬ ‫מפחמות )אשר מתקבלות בשעות הלילה ומקבלות מענה מיידי( בעוד ‪ 9%‬מהתלונות בנושאי פסולת ו‬ ‫– ‪ 3%‬נותרים לתלונות הנוגעות בנושאי רעש‪ ,‬חומרים מסוכנים ותלונות המגיעות לא בזמן אמת ועל‬ ‫כן לא ניתן לאתר את מקור המטרד‪.‬‬ ‫צוות מריחים‬ ‫מטרדי ריח נגרמים לדוגמא מפעילות תעשייתית‪ ,‬מפעילות חקלאית כגון זיבול שדות או שריפות‬ ‫גזם‪ ,‬ובתהליכי טיפול בזבל ושפכים‪.‬‬ ‫באיגוד קיים צוות אשר עבר מבחני ריח והכשרה לביצוע בדיקות ריח ע"פ המתודולוגיה של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בשנת ‪ 2011‬בוצעו ניטור ריח בשיתוף המשרד להגנת הסביבה לפי‬ ‫הפרוט הבא‪:‬‬ ‫ריחות עשן מפעילות המפחמות – בוצעו שני ניטורי ריחות בשני לילות שונים‪ .‬בבדיקה הראשונה‬ ‫הניטורים בוצעו במצפה אילן‪ ,‬בקיבוץ מצר ובחדרה‪ .‬בבדיקה השנייה הניטורים בוצעו בצומת‬ ‫מבוא דותן‪ ,‬מצפה אילן וקיבוץ מצר‪ .‬ממצאי הניטורים הצביעו על מטרדי ריחות חזקים‬ ‫הנגרמים מפעילות המפחמות אשר בתנאים מטאורולוגים מתאימים מורגשים במרחק של‬ ‫עשרות קילומטרים עד לחדרה ופרדס חנה‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫ריחות זבל בעלי חיים בגבעת עדה – בוצעו שני ניטורי ריחות בשני לילות שונים בגבעת עדה‬ ‫ומסביב למפעל שחם‪ .‬הניטורים הצביעו שבגבעת עדה קיימים מטרדי ריחות חזקים של זבלי‬ ‫בעלי חיים‪.‬‬ ‫ריחות זבל בעלי חיים בעמיקם – בוצע ניטור אחד בעמיקם בעקבות תלונות על מטרדי ריח‬ ‫מרפת הקרובה מאוד למגורי התושבים‪.‬‬ ‫כמו כן אנו ממשיכים לעקוב אחר תלונות על מטרדי הריח ממפעל קרגל‪ ,‬כרמל כימיקלים‪,‬‬ ‫העוגנפלסט‪ ,‬טיב טעם והוד חפר‪ .‬כל המפעלים נמצאים בהליכים שונים של טיפול במפגע מול‬ ‫האיגוד והמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫מנשה‬ ‫חדרה‬ ‫בנימינה‬ ‫אור עקיבא‬ ‫זכרון יעקב‬ ‫חוף הכרמל‬ ‫מועצה‬ ‫ערכי חוק העזר‬ ‫‪27/12/2010‬‬ ‫‪16/02/2011‬‬ ‫מפעל מזון‬ ‫‪19/09/2011‬‬ ‫‪02/11/2011‬‬ ‫‪20/12/2011‬‬ ‫‪19/09/2011‬‬ ‫‪26/09/2011‬‬ ‫מטבח‪+‬ספא‬ ‫‪26/09/2011‬‬ ‫‪07/12/2011‬‬ ‫‪14/09/2011‬‬ ‫‪20/09/2011‬‬ ‫מפעל בשר‪ -‬פירוק‪,‬‬ ‫‪05/10/2011‬‬ ‫עיבוד ומכירה )ללא‬ ‫‪26/10/2011‬‬ ‫הכשרה(‬ ‫‪02/11/2011‬‬ ‫‪23/11/2011‬‬ ‫‪20/09/2011‬‬ ‫‪ 620‬נחלבות‬ ‫‪30/01/2012‬‬ ‫לא נדגמה‬ ‫‪ 330‬נחלבות‬ ‫‪18/01/2011‬‬ ‫ייצור אבן שיש‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫מורכב‬ ‫‪30/03/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪14/09/2011‬‬ ‫ייצור יין‬ ‫יקב זכרון‬ ‫מורכב‬ ‫‪19/09/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪05/12/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪28/12/2010‬‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫א‪.‬ג‪ .‬מעבדות קוסמטיקה‬ ‫מורכב‬ ‫‪20/09/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪20/09/2011‬‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫אנה לוטן‬ ‫מורכב‬ ‫‪06/12/2010‬‬ ‫גל פארמה )ביוואק(‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫מורכב‬ ‫‪21/09/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪27/12/2010‬‬ ‫דקסון‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫מורכב‬ ‫‪30/03/2011‬‬ ‫‪06/12/2010‬‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫ויראו‬ ‫מורכב‬ ‫אקראי‬ ‫חומרי סיקה לבניה ‪22/12/2011‬‬ ‫גלאור‬ ‫אקראי‬ ‫‪22/12/2011‬‬ ‫מפעל סלטים‬ ‫סלטי הגן הירוק‬ ‫מורכב‬ ‫‪27/12/2010‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪30/03/2011‬‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫ויטאמד‬ ‫מורכב‬ ‫‪20/09/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪05/12/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪27/12/2010‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪16/02/2011‬‬ ‫יקב‬ ‫יקב אליעז‬ ‫מורכב‬ ‫‪23/02/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪30/03/2011‬‬ ‫אקראי‬ ‫מאפייה ובית קפה ‪22/12/2011‬‬ ‫לחם בורקין‬ ‫אקראי‬ ‫‪22/12/2011‬‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפית פיתות גילי‬ ‫מורכב‬ ‫‪16/02/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪30/03/2011‬‬ ‫ייצור גבינות‬ ‫מחלבת השומרון‬ ‫מורכב‬ ‫‪05/12/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪06/12/2011‬‬ ‫אקראי‬ ‫‪22/12/2011‬‬ ‫מסעדה‬ ‫גאיה‬ ‫מורכב‬ ‫‪26/09/2011‬‬ ‫ייצור צמיגים‬ ‫אליאנס‬ ‫מורכב‬ ‫‪26/09/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪25/10/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪21/09/2011‬‬ ‫בית חולים‬ ‫הלל יפה‬ ‫אקראי‬ ‫‪26/10/2011‬‬ ‫משחטת בקר‬ ‫בית מטבחיים‬ ‫מורכב‬ ‫‪14/12/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪13/09/2011‬‬ ‫אקראי‬ ‫‪27/09/2011‬‬ ‫משחטת עופות‬ ‫הוד הנהדר‬ ‫מורכב‬ ‫‪05/12/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪20/12/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪15/03/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪16/03/2011‬‬ ‫מכבסה תעשייתית‬ ‫מכבסת שלג‬ ‫מורכב‬ ‫‪13/09/2011‬‬ ‫מורכב‬ ‫‪26/09/2011‬‬ ‫ממוצע לשנת ‪2011‬‬ ‫ייצור עמילן‬ ‫גלעם‬ ‫ממוצע לשנת ‪2011‬‬ ‫ייצור מיצים‬ ‫גן שמואל‬ ‫רפת שדות ים‬ ‫אבן קיסר‪ -‬שדות ים‬ ‫רפת ניר עציון‬ ‫לוויתן‬ ‫מלון יערות הכרמל‬ ‫ארוחות ניר עציון‬ ‫שם המפעל‬ ‫תחום פעילות‬ ‫תאריך דיגום סוג הדיגום‬ ‫נספח ‪ - 1‬תוצאות דיגומי שפכי תעשייה לשנת ‪2011‬‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם כללי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫יציאה כללית‬ ‫יציאה ממטבח‬ ‫יציאה ממטבח‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם כללי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫זרם תעשייתי‬ ‫נקודת דיגום‬ ‫‪675‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪1.0-2.0‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1.0-2.2‬‬ ‫‪1.0-2.0‬‬ ‫‪1.0-2.0‬‬ ‫‪30-200‬‬ ‫‪20-50‬‬ ‫‪7.0-15.0‬‬ ‫‪30-60‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪160‬‬ ‫ספיקת‬ ‫שפכים‬ ‫)מ"ק‪/‬יום(‬ ‫‪8.25‬‬ ‫‪7.82‬‬ ‫‪8.30‬‬ ‫‪8.09‬‬ ‫‪7.17‬‬ ‫‪7.33‬‬ ‫‪7.68‬‬ ‫‪8.10‬‬ ‫‪7.95‬‬ ‫‪8.53‬‬ ‫‪7.76‬‬ ‫‪8.25‬‬ ‫‪7.91‬‬ ‫‪8.23‬‬ ‫‪7.57‬‬ ‫‪7.11‬‬ ‫‪7.47‬‬ ‫‪6.46‬‬ ‫‪6.74‬‬ ‫‪6.92‬‬ ‫‪4.18‬‬ ‫‪6.74‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪7.46‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪7.61‬‬ ‫‪7.75‬‬ ‫‪7.91‬‬ ‫‪7.25‬‬ ‫‪7.63‬‬ ‫‪7.15‬‬ ‫‪7.40‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪7.18‬‬ ‫‪7.56‬‬ ‫‪7.51‬‬ ‫‪6.88‬‬ ‫‪7.34‬‬ ‫‪7.59‬‬ ‫‪9.59‬‬ ‫‪9.80‬‬ ‫‪10.4‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪8.36‬‬ ‫‪655‬‬ ‫‪1757‬‬ ‫‪1421‬‬ ‫‪2518‬‬ ‫‪2474‬‬ ‫‪737‬‬ ‫‪1473‬‬ ‫‪373‬‬ ‫‪430‬‬ ‫‪720‬‬ ‫‪1032‬‬ ‫‪316‬‬ ‫‪6977‬‬ ‫‪566‬‬ ‫‪615‬‬ ‫‪742‬‬ ‫‪431‬‬ ‫‪2507‬‬ ‫‪7090‬‬ ‫‪3126‬‬ ‫‪83743‬‬ ‫‪10136‬‬ ‫‪1409‬‬ ‫‪908‬‬ ‫‪736‬‬ ‫‪785‬‬ ‫‪456‬‬ ‫‪743‬‬ ‫‪5323‬‬ ‫‪894‬‬ ‫‪1093‬‬ ‫‪348‬‬ ‫‪631‬‬ ‫‪7219‬‬ ‫‪3488‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪2434‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪448‬‬ ‫‪572‬‬ ‫‪561‬‬ ‫‪541‬‬ ‫‪976‬‬ ‫‪712‬‬ ‫‪1301‬‬ ‫‪935‬‬ ‫‪261‬‬ ‫‪441‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪335‬‬ ‫‪439‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪1346‬‬ ‫‪4356‬‬ ‫‪2096‬‬ ‫‪48140‬‬ ‫‪6402‬‬ ‫‪893‬‬ ‫‪503‬‬ ‫‪364‬‬ ‫‪588‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪286‬‬ ‫‪2901‬‬ ‫‪294‬‬ ‫‪561‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪3504‬‬ ‫‪1923‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪1333‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪339‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪452‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪1072‬‬ ‫‪376‬‬ ‫‪736‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪600 1800 6.0-10.0‬‬ ‫‪1453 2297‬‬ ‫‪5.93‬‬ ‫‪1907 2914‬‬ ‫‪5.40‬‬ ‫‪1879 2517‬‬ ‫‪5.31‬‬ ‫‪1506 2373‬‬ ‫‪5.33‬‬ ‫‪1661 2584‬‬ ‫‪5.37‬‬ ‫‪576 1291‬‬ ‫‪7.65‬‬ ‫‪803 1400‬‬ ‫‪7.54‬‬ ‫‪791 1546‬‬ ‫‪7.14‬‬ ‫‪8230 14667‬‬ ‫‪9.46‬‬ ‫‪708 1484‬‬ ‫‪7.58‬‬ ‫‪510 1203‬‬ ‫‪7.56‬‬ ‫‪774 1574‬‬ ‫‪7.71‬‬ ‫‪535 1184‬‬ ‫‪7.40‬‬ ‫‪733 1806‬‬ ‫‪7.34‬‬ ‫‪835 1979‬‬ ‫‪7.22‬‬ ‫‪6.62‬‬ ‫‪7040 11760‬‬ ‫‪3571 8049‬‬ ‫‪6.97‬‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪COD‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪509‬‬ ‫‪1288‬‬ ‫‪2236‬‬ ‫‪1134‬‬ ‫‪2522‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪269‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪975‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪460‬‬ ‫‪334‬‬ ‫‪594‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪271‬‬ ‫‪515‬‬ ‫‪272‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪356‬‬ ‫‪3080‬‬ ‫‪387‬‬ ‫‪273‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪1908‬‬ ‫‪619‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪362‬‬ ‫‪1032‬‬ ‫‪<5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪323‬‬ ‫‪313‬‬ ‫‪435‬‬ ‫‪435‬‬ ‫‪617‬‬ ‫‪637‬‬ ‫‪502‬‬ ‫‪3646‬‬ ‫‪247‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪257‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪3154‬‬ ‫‪2678‬‬ ‫‪TSS COD/BOD BOD‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪258‬‬ ‫‪299‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪337‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪347‬‬ ‫‪356‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪641‬‬ ‫‪499‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪294‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪244‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪2606‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪337‬‬ ‫‪464‬‬ ‫‪335‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪298‬‬ ‫‪296‬‬ ‫‪199‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪769‬‬ ‫‪1201‬‬ ‫‪347‬‬ ‫‪239‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪833‬‬ ‫‪579‬‬ ‫‪Cl -‬‬ ‫‪0.513‬‬ ‫‪2.12‬‬ ‫‪1.23‬‬ ‫‪0.99‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪2.70‬‬ ‫‪49.2‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪89.2‬‬ ‫‪2.47‬‬ ‫‪2.17‬‬ ‫‪5.17‬‬ ‫‪9.79‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪3794‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪474‬‬ ‫‪163‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‪121‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪249‬‬ ‫‪50‬‬ ‫**‪<20‬‬‫‪21‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪100‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‪51‬‬ ‫**‪<25‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪244‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪2626‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪Oil and Grease Detergent‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪868‬‬ ‫‬‫‪441‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪475‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪Na‬‬ ‫**)‪5(<20‬‬ ‫**‪<20‬‬ ‫**‪<20‬‬ ‫‪138‬‬ ‫**‪<20‬‬ ‫**‪<20‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪39.4‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪Mineral oil‬‬ ‫‪Sulfide‬‬ ‫עקב חריגות ‪ -‬לא זורם למערכת הביוב‪.‬‬ ‫פינוי מלא לשפכים‬ ‫בעקבות החריגות נותק ממערכת הביוב‪.‬‬ ‫מבצע פינוי מלא‬ ‫יש לציין כי יחס ‪ COD/BOD‬אינו חורג‬ ‫היות ומדובר בשפכים אחרי טיפול‬ ‫אנאירובי‬ ‫האיגוד אישר היתר להרחבת הקדם טיפול‬ ‫לצורך עמידה בתקנות‬ ‫נדגם ב‪ 2012-‬בטיפול‬ ‫לא מחובר למערכת הביוב‬ ‫ערכים תקינים מלבד נתרן‪ ,‬אשר טופלו‬ ‫ע"י הפסקת שימוש במלח למניעת החלקה‬ ‫בשלבי טיפול אחרונים למציאת פתרון‬ ‫לבעיה השומנים‬ ‫הטיפול במפעל במסגרת הטכנולוגיה‬ ‫הטובה ביותר הסתיים וכעת הומלץ על‬ ‫התחשבנות מול המועצה על חריגות‬ ‫בעומס אורגני מומס‬ ‫סטטוס טיפול‬ 11-‫ינואר‬ 11-‫פברואר‬ 11-‫מרץ‬ 11-‫אפריל‬ 11-‫מאי‬ 11-‫יוני‬ 11-‫יולי‬ 11-‫אוגוסט‬ 11-‫ספטמבר‬ 11-‫אוקטובר‬ 11-‫נובמבר‬ 11-‫דצמבר‬ 2011 ‫ממוצע‬ 6.4 6.5 28.2 29.0 26.0 6.5 6.4 6.6 6.6 6.5 6.5 6.9 6.7 6.6 Temperature reactor deg.C. 25.7 25.5 25.8 26.7 27.0 30.8 31.9 33.3 pH out 7.5 218.7 230.0 201.0 285.0 267.0 9.0 12.5 5.5 4.4 Chloride out mg/l 186.0 266.0 183.0 131.0 219.5 Sulfide out mg/l 10.4 7.0 7.3 5.5 6.1 1032.4 1399.7 766.9 TSS out mg/l 607.2 703.5 730.8 782.9 663.4 730.1 844.5 3095.2 1439.2 813.0 566.8 TSS in mg/l 659.9 713.2 910.5 1055.8 985.2 1132.8 3745.6 3809.5 452.1 428.0 216.0 171.0 BOD out mg/l 537.0 869.9 513.0 494.0 388.0 1301.1 1771.6 1488.8 COD out mg/l 1407.1 1570.3 1426.0 1512.6 992.6 937.8 785.7 1118.6 5165.4 7565.6 6192.2 COD in mg/l 5440.0 5809.4 5452.9 5663.9 4644.5 4057.0 3513.8 3314.3 1498.5 973.0 1293.7 m3/day 1582.7 1541.3 1697.4 1409.7 1363.6 1436.3 1991.8 1696.1 Flow 4.9 2.8 4.3 Oil out ppm 7.9 3.9 4.6 5.9 5.0 37.7 59.6 53.0 Oil in ppm 38.2 26.9 24.7 35.0 26.7 0.3 0.1 0.1 VFA reactor meq/l 0.2 0.1 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 ‫ מפעל גן שמואל‬- ‫שפכי תעשייה‬ ‫‪4366‬‬ ‫‪4990‬‬ ‫‪5560‬‬ ‫‪4337‬‬ ‫‪4495‬‬ ‫‪5613‬‬ ‫‪5002‬‬ ‫‪483‬‬ ‫‪507‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪489‬‬ ‫‪549‬‬ ‫‪444‬‬ ‫‪483‬‬ ‫כניסה למתקן אנאירובי‬ ‫‪) COD‬ק"ג( שפכים )מ"ק(‬ ‫‪407‬‬ ‫‪3645‬‬ ‫‪509‬‬ ‫‪5667‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪5686‬‬ ‫‪485‬‬ ‫‪5137‬‬ ‫‪495‬‬ ‫‪5525‬‬ ‫‪650‬‬ ‫‪707‬‬ ‫‪597‬‬ ‫‪673‬‬ ‫‪761‬‬ ‫‪651‬‬ ‫‪675‬‬ ‫יציאה למט"ש אזורי‬ ‫שפכים )מ"ק(‬ ‫‪664‬‬ ‫‪682‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪655‬‬ ‫‪681‬‬ ‫שפכי תעשייה ‪ -‬מפעל גלעם‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪VFA‬‬ ‫‪sp4‬‬ ‫)‪TCOD (mg/l‬‬ ‫)‪TSS (mg/l‬‬ ‫‪PH‬‬ ‫‪ sp1‬תאריך‬ ‫‪sp4‬‬ ‫‪sp7‬‬ ‫‪sp1‬‬ ‫‪sp4‬‬ ‫‪sp7‬‬ ‫‪sp7‬‬ ‫ינואר‪11-‬‬ ‫‪9035‬‬ ‫‪715‬‬ ‫‪778‬‬ ‫‪629‬‬ ‫‪433‬‬ ‫‪427‬‬ ‫פברואר‪11-‬‬ ‫‪11189‬‬ ‫‪804‬‬ ‫‪638‬‬ ‫‪1202‬‬ ‫‪376‬‬ ‫‪381‬‬ ‫מרץ‪11-‬‬ ‫‪10692‬‬ ‫‪881‬‬ ‫‪741‬‬ ‫‪936‬‬ ‫‪571‬‬ ‫‪465‬‬ ‫אפריל‪11-‬‬ ‫‪10571‬‬ ‫‪888‬‬ ‫‪893‬‬ ‫‪696‬‬ ‫‪522‬‬ ‫‪499‬‬ ‫מאי‪11-‬‬ ‫‪10356‬‬ ‫‪925‬‬ ‫‪887‬‬ ‫‪497‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪468‬‬ ‫יוני‪11-‬‬ ‫יולי‪11-‬‬ ‫‪9012‬‬ ‫‪735‬‬ ‫‪509‬‬ ‫‪379‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪259‬‬ ‫אוגוסט‪11-‬‬ ‫‪9886‬‬ ‫‪879‬‬ ‫‪499‬‬ ‫‪491‬‬ ‫‪369‬‬ ‫‪212‬‬ ‫ספטמבר‪11-‬‬ ‫‪14510‬‬ ‫‪1109‬‬ ‫‪1143‬‬ ‫‪1330‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪341‬‬ ‫אוקטובר‪11-‬‬ ‫‪9280‬‬ ‫‪686‬‬ ‫‪507‬‬ ‫‪476‬‬ ‫‪273‬‬ ‫‪232‬‬ ‫נובמבר‪11-‬‬ ‫‪8320‬‬ ‫‪742‬‬ ‫‪425‬‬ ‫‪401‬‬ ‫‪340‬‬ ‫‪251‬‬ ‫דצמבר‪11-‬‬ ‫‪12648‬‬ ‫‪1143‬‬ ‫‪813‬‬ ‫‪660‬‬ ‫‪585‬‬ ‫‪449‬‬ ‫‪ 10500‬ממוצע ‪2011‬‬ ‫‪864‬‬ ‫‪712‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪433‬‬ ‫‪362‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מ"ס‬ ‫מוסך מיראז‬ ‫מוסך אליקו‬ ‫סעדה יוסי‬ ‫מוסך מיכאלי‬ ‫הטבון של נעמי‬ ‫פלוגי‬ ‫מסעדת גאיה‬ ‫אינדיקה בר‬ ‫אינדיקה ארועים‬ ‫מאפיית פיתות גילי‬ ‫לחם בורקין‬ ‫מחלבת השומרון‬ ‫סלטי הגן הירוק‬ ‫יקב אליעז בנימינה‬ ‫שטיפת מכוניות פז‬ ‫תחנת דלק פז‬ ‫סונול גבעת עדה‬ ‫דור אלון‬ ‫רפת בית אל‬ ‫גילאור )שווצריה(‬ ‫ויטאמד‬ ‫שם המפעל‬ ‫מוסך‬ ‫מוסך‬ ‫מוסך‬ ‫מוסך‬ ‫מסעדה‬ ‫מסעדה‬ ‫מסעדה‬ ‫פאב‬ ‫אולם אירועים‬ ‫מאפייה‬ ‫מאפייה‬ ‫ייצור גבינות‬ ‫ייצור סלטים‬ ‫יקב‬ ‫שטיפת מכוניות‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק‬ ‫רפת עגלים‬ ‫חומרי טיוב לבנייה‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫סיווג‬ ‫צריכת‬ ‫מים‬ ‫שנתית‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫‪139‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪1,124‬‬ ‫‪1,017‬‬ ‫‪512‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪481‬‬ ‫‪462‬‬ ‫‪13,033‬‬ ‫‪457‬‬ ‫‪23,508‬‬ ‫‪1,836‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪319‬‬ ‫‪1,336‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪10,394‬‬ ‫מ"ק‪/‬יום‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.34‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪43.4‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫צריכת מים‬ ‫יומית‬ ‫מ"ק‪/‬יום‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מ"ק‪/‬יום‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫צריכה ספיקת שפכים‬ ‫יומית‬ ‫סניטרית‬ ‫נספח ‪ -2‬נתוני ספיקת שפכים וצריכת מים תעשיות בנימינה‬ ‫מ"ק‪/‬חודש‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪38.8‬‬ ‫‪36.0‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪30.1‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪625.0‬‬ ‫‪39.5‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪125.5‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪94.1‬‬ ‫‪330‬‬ ‫ספיקת שפכים‬ ‫חודשית‬