(AMD). פורסם באוקטובר 2013 בכתב העת הישראלי

‫‪ - )AMD( Age-Related Macular Degeneration‬עדכון לרופא המשפחה‬
‫ד"ר אהוד רכטמן‬
‫מומחה רשתית‪ ,‬רופא בכיר‪ ,‬מכון העיניים‬
‫ע"ש גולדשלגר‪ ,‬בי"ח שיבא‪ ,‬תל השומר;‬
‫הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫תקציר‬
‫ניוון מקולרי תלוי גיל (‪ )AMD‬הוא הגורם העיקרי לעיוורון במדינות‬
‫המערב‪ .‬במחלה קיימת פגיעה במרכז הרשתית (מקולה)‪,‬‬
‫המובילה לירידה ניכרת בחדות הראייה תוך שימור יחסי של‬
‫הראייה ההיקפית‪ .‬גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל מתקדם‬
‫(רוב החולים מעל גיל ‪ ,)80‬גנטיקה (אוכלוסייה לבנה וקרבה‬
‫מדרגה ראשונה לחולה ‪ )AMD‬ועישון‪ .‬מרבית חולי ה‪AMD -‬‬
‫מצויים בשלב הנקרא "יבש"‪ ,‬המתבטא בניוון הדרגתי לאורך‬
‫שנים של המקולה‪ .‬ניוון זה מוביל במיעוט המקרים לנזק קשה‬
‫ובלתי הפיך לראייה‪ .‬בעשירית מחולי ה‪ AMD-‬מתפתחים כלי דם‬
‫חדשים מתחת למקולה (‪ AMD‬רטוב) העלולים להוביל לפגיעה‬
‫משמעותית בראייה תוך שבועות אחדים‪ .‬הפסקת עישון ונטילת‬
‫שילוב ויטמינים מתאים עשויות להאט את קצב התקדמות‬
‫ה‪ AMD-‬היבש ואת הסיכוי להפיכתו ל‪ AMD-‬רטוב‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬מאז ‪ 2006‬חלה פריצת דרך ביכולת הרפואה למנוע עיוורון‬
‫מ‪ AMD-‬רטוב‪ .‬הצלחת הטיפול תלויה באבחון ובטיפול מהירים‪,‬‬
‫במעקב הדוק וממושך ובטיפולים חוזרים‪ .‬שיתוף פעולה הדוק בין‬
‫רופאי המשפחה ורופאי העיניים עשוי לצמצם את ממדי העיוורון‬
‫ממחלה קשה זו‪.‬‬
‫אפידמיולוגיה וגורמי סיכון של ‪AMD‬‬
‫כ‪ 69%-‬מכלל העיוורים בארה"ב נמצאים בעשור התשיעי‬
‫לחייהם‪ 1.‬מחלת ה‪Age Related Macular Degeneration-‬‬
‫או בקיצור ‪( AMD‬ניוון מקולרי גילי‪ ,‬נמ"ג) פוגעת בעיקר‬
‫בקשישים‪ ,‬ובשנת ‪ 2004‬היא הייתה אחראית ל‪ 54%-‬מכלל‬
‫הסיבות לעיוורון בכל הגילים באוכלוסייה הלבנה בארה"ב‪1 .‬‬
‫ה‪ AMD-‬מופיעה החל מגיל ‪ ,50‬אולם שכיחותה עולה בצורה תלולה‬
‫עם הגיל‪ AMD .‬קיימת בפחות מ‪ 2%-‬מהאנשים מתחת לגיל ‪,65‬‬
‫ב‪ 15%-10%-‬מהאוכלוסייה בגיל ‪ 74-65‬וב‪ 30%-‬מהאוכלוסייה‬
‫מעל גיל ‪ .75‬בעשירית מבני ה‪ 80-‬ומעלה מופיעה צורת המחלה‬
‫הקשה (‪ AMD‬מאוחר)‪ .‬על פי נתוני רשות הבריאות האמריקאית‬
‫כ‪ 1.5%-‬מהאמריקאים מעל גיל ‪ 1.75( 40‬מיליון) סובלים מ‪AMD-‬‬
‫מאוחר‪ ,‬וכ‪ 6.1%-‬מעל גיל ‪( 40‬כ‪ 7.31-‬מיליון איש) סובלים מ‪AMD-‬‬
‫מוקדם‪ 2.‬על פי ההערכות‪ ,‬בישראל ישנם כ‪ 40,000-‬איש עם ‪AMD‬‬
‫מאוחר (רובם עקב ‪ AMD‬הנקרא "רטוב"‪Neovascular /Wet ,‬‬
‫‪ ,)AMD‬שפגע במידה משמעותית בראייתם‪ .‬עקב הקריטריונים‬
‫המחמירים של הגדרת עיוורון בישראל‪ ,‬רק לכ‪ 20%-‬מהם תעודת‬
‫עיוורון‪ .‬בשנת ‪ 2008‬היוו חולי ה‪ AMD -‬כ‪ 28.7%-‬מכלל מקבלי‬
‫תעודת העיוורון בישראל‪ 3 .‬כ‪ 200,000-150,000-‬איש נוספים‬
‫‪30‬‬
‫בישראל‪ ,‬רובם בגיל ‪ 80‬ומעלה‪ ,‬מצויים בשלבים מוקדמים של ‪.AMD‬‬
‫‪ AMD‬נגרם משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים‪ ,‬ונמצא בעולם‬
‫בעיקר באוכלוסייה הלבנה‪ .‬גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל‬
‫מתקדם (מרבית החולים הם בעשורים התשיעי והעשירי לחייהם)‪,‬‬
‫עישון וקרבה מדרגה ראשונה לחולה ‪ .AMD‬גורם הסיכון העיקרי‬
‫שאפשר לשנותו הוא הפסקת עישון‪ .‬יש לציין כי מרבית חולי‬
‫ה‪ AMD-‬וגם קרובי משפחתם כלל לא היו מודעים לקשר שבין עישון‬
‫לסכנת עיוורון לפני שאובחנו כחולים ב‪ .AMD-‬גורמי סיכון פחות‬
‫ברורים כוללים השמנה‪ ,‬חשיפה לשמש ומחלת לב‪ 4.‬ייתכן כי גם‬
‫נטילה ממושכת של אספירין (יותר מעשר שנים) מהווה גורם סיכון‪5.‬‬
‫פתופיזיולוגיה של ‪AMD‬‬
‫הרשתית החיצונית באזור המקולה כוללת את קולטני האור‬
‫(‪ )Cones & Rods‬ואת שכבת האפיתל הפיגמנטרי (‪Retinal‬‬
‫‪ .)Pigment Epithelium - RPE‬הרשתית החיצונית מקבלת‬
‫את אספקת החמצן שלה בדיפוזיה משכבת כלי דם הנקראת‬
‫‪ Choriocapillaris‬הנמצאת מאחוריה‪ .‬הממברנה ע"ש ‪Bruch’s‬‬
‫חוצצת בין ה‪ Choriocapillaris-‬ל‪ ,RPE-‬ומונעת מכלי הדם‬
‫של ה‪ Choriocapillaris-‬לחדור לרשתית החיצונית‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הממברנה ע"ש ‪ Bruch’s‬מאפשרת מעבר בדיפוזיה של חמצן‬
‫מה‪ Choriocapillaris-‬ל‪ RPE-‬ולקולטני האור‪ ,‬ומעבר של חומרי‬
‫פסולת מהרשתית החיצונית אל ה‪ .Choriocapillaris-‬ברשתית‬
‫תקינה קיימים קשרים סימביוטיים בין קולטני האור‪ ,‬ה‪,RPE-‬‬
‫ממברנת ‪ Bruch’s‬וה‪ ,Choriocapillaris-‬והם מתפקדים יחדיו‬
‫כקומפלקס‪ .‬עם הגיל חלה עלייה בעובי ממברנת ‪ Bruch’s‬וירידה‬
‫בזרימת הדם ב‪ ,Choriocapillaris -‬בעיקר באזור המקולה‪,‬‬
‫שבה חלה הפעילות המטבולית הגבוהה ביותר ברשתית‪ .‬מחלת‬
‫ה‪ AMD-‬הנגרמת מפגיעה משמעותית בקומפלקס זה מתבטאת‬
‫במותם של קולטני האור ושל ה‪6.RPE-‬‬
‫הביטוי הקליני של מחלת ה‪AMD-‬‬
‫מחלת ה‪ AMD -‬מתאפיינת בפגיעה מקולרית דו‪-‬עינית‬
‫אסימטרית‪ .‬פגיעה חמורה דו‪-‬עינית במקולות עלולה להוביל חולה‬
‫‪ AMD‬לאיבוד היכולת לראות באופן חד‪ ,‬ובכלל זה לחוסר היכולת‬
‫לזהות פנים‪ ,‬לקרוא ולנהוג‪ .‬הראייה ההיקפית‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נפגעת רק לעתים רחוקות ב‪ ,AMD-‬ולכן חולה ‪ AMD‬מאוחר‬
‫יכול בדרך כלל להתהלך במקום מוכר מבלי להיתקל בחפצים או‬
‫באנשים‪ .‬מחלת ה‪ AMD-‬אינה מלווה בכאב‪ ,‬באודם או בהפרשה‬
‫כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה | שים עין‪ :‬הגישה הקלינית למחלות עיניים | אוקטובר ‪www.medicalmedia.co.il | 2013‬‬
‫אפשר לראות בבירור את שכבת כלי הדם שמתחת‬
‫לרשתית (שכבת הדמית ‪ ,Choroid -‬תמונה ‪.)2‬‬
‫כאשר האטרופיה הגאוגרפית מערבת את מרכז‬
‫הרשתית‪ ,‬קיימת פגיעה קשה ובלתי הפיכה בראייה‬
‫באותה עין‪ .‬כשליש מחולי ה‪ AMD -‬בעלי תעודת‬
‫העיוורון‪/‬ליקוי ראייה קשה סובלים מצורת מחלה זו‪.‬‬
‫כיום ישנם מחקרים רבים המנסים למנוע או לעכב את‬
‫היווצרות ה‪ GA-‬באמצעות מנגנונים שונים‪ ,‬כגון שימוש‬
‫בתרופות נוגדות דלקת‪ ,‬במעכבי מערכת המשלים‪,‬‬
‫במעכבי תהליכים חמצוניים‪ ,‬בתרופות המפחיתות‬
‫רעלנים לרשתית‪ ,‬בתרופות המנסות להגביר את‬
‫הפרפוזיה בשכבת הכורואיד ועוד‪ 8,7.‬על אף המחקר‬
‫הרב בנושא כיום‪ ,‬הטיפול המוכח היחיד המצמצם מעט‬
‫את הפגיעה בראייה במצב זה הוא הרכב הויטמינים‬
‫שנמצא מועיל במחקר ה‪( AREDS -‬ראה בהמשך)‪.‬‬
‫מהעיניים‪ ,‬ומתגלה בדרך כלל רק בבדיקת קרקעית העין על ידי‬
‫רופא עיניים‪ .‬במקרים רבים יש לחולי ‪ AMD‬בעיות עיניות נוספות‬
‫דוגמת קטרקט (ירוד‪ ,)Cataract ,‬ולכן נוכחות בעיות עיניים כאלו‬
‫אינן שוללות קיום ‪ .AMD‬בחולה ‪ AMD‬תוצאות חדות הראייה של‬
‫ניתוח ירוד מוצלח תלויות בעיקר בחומרת ה‪.AMD-‬‬
‫דרגות חומרת ה‪AMD-‬‬
‫‪ AMD‬נחלק לשתי קבוצות‪:‬‬
‫‪" AMD .1‬יבש" מוקדם (‪)Early Dry AMD‬‬
‫‪ AMD .2‬מאוחר‪/‬מתקדם ‪ -‬המתחלק אף הוא לשניים‪:‬‬
‫א‪" AMD .‬יבש" מאוחר (‪)Late Dry AMD‬‬
‫ב‪" AMD .‬רטוב" (‪.)nAMD ,Neovascular AMD ,Wet AMD‬‬
‫‬
‫‪ AMD .1‬יבש מוקדם‪:‬‬
‫כ‪ 85%-‬ממקרי ה‪ .AMD-‬מצב זה מאופיין בקיום משקעים‬
‫מתחת לרשתית באזור המקולה‪ ,‬הנקראים דרוזן (‪,Drusen‬‬
‫תמונה ‪ )1‬ומשינויים בכמות ובפיזור הפיגמנט ברשתית‬
‫החיצונית כתוצאה מתהליך ניווני בשכבת ה‪ .RPE -‬דרוזן‬
‫הם תוצאה של הצטברות ארוכת שנים של חומרי פסולת‬
‫הנוצרים ברשתית החיצונית ואינם מפונים כראוי אל‬
‫ה‪ .Choriocapillaris-‬ככל שגודלם וכמותם של הדרוזן רב‬
‫יותר‪ ,‬כך גובר הסיכון לפגיעה קשה בראייה‪ .‬חולה עם דרוזן‬
‫בלבד עשוי להיות אסימפטומטי‪ .‬לפעמים חולים אלו חשים כי‬
‫הם זקוקים לאור רב יותר‪ ,‬אולם רובם אינם מודעים כלל לכך‬
‫שהדבר נובע מ‪.AMD-‬‬
‫‬
‫תמונה ‪ AMD :2‬מאוחר יבש עם "אטרופיה גאוגרפית"‬
‫מרכזית במקולה וחדות ראייה ירודה‬
‫‪2‬ב‪.‬‬
‫‬
‫תמונה ‪ :1‬מקולה עם דרוזן רבים וגדולים בחולה‬
‫אסימפטומטי‬
‫‪ AMD .2‬מאוחר‪/‬מתקדם‬
‫ ‪2‬א‪ AMD .‬יבש מאוחר‪/‬מתקדם‪:‬‬
‫‬
‫מצב זה נוצר בתהליך ניווני הדרגתי הנמשך שנים‪ ,‬שבו‬
‫דרוזן רבים וגדולים ושינויים ניווניים ב‪ RPE-‬מובילים‬
‫להיווצרות אזור שלם ורציף שבו קולטני האור במקולה‬
‫מנוונים לחלוטין‪ .‬בעקבות תהליך זה הרשתית באותו‬
‫האזור דקה יותר וחסרה את הפיגמנט האופייני לה‪.‬‬
‫לאזור הניוון בעל הגבולות הברורים קוראים "אטרופיה‬
‫גאוגרפית" ( ‪ ,)Geographic Atrophy - GA‬ודרכו‬
‫‪ AMD‬רטוב (‪:)nAMD‬‬
‫מהווה כ‪ 10%-‬בלבד מכלל מקרי ה‪ ,AMD -‬אך אחראי‬
‫למרבית מקרי העיוורון ולליקוי הראייה הקשים הנגרמים‬
‫כתוצאה מ‪ AMD. AMD-‬יבש הוא השלב המקדים בכל‬
‫מקרי ה‪ AMD -‬הרטוב (ברובם דרוזן ושינויי פיגמנט‪,‬‬
‫ובמיעוטם גם אטרופיה גאוגרפית)‪ nAMD .‬מתאפיין‬
‫בצמיחת כלי דם חדשים מה‪Choriocapillaris -‬‬
‫דרך הממברנה ע"ש ‪ Bruch ’ s‬אל מתחת ל‪RPE -‬‬
‫ושכבת קולטני האור‪ ,‬מצב הקרוי ‪C h o r o i d a l‬‬
‫‪ Neovascularization‬או בקיצור ‪ .CNV‬במנגנון היווצרות‬
‫ה‪ CNV -‬מעורב כנראה מרכיב של היפוקסיה ברשתית‬
‫החיצונית‪ ,‬המוביל לפגיעה בשוויי המשקל בין פקטורים‬
‫מעכבי צמיחת כלי דם לאלו המעודדים אותו‪ ,‬וכתוצאה‬
‫מכך לייצור מוגבר של ‪Vascular Endothelial Growth‬‬
‫‪ )VEGF ( Factor‬בתאי הרשתית החיצונית‪ .‬כלי הדם‬
‫ב‪ CNV-‬מפרישים נוזלי פלזמה ודם הדוחקים ומעוותים‬
‫את הרשתית (תמונה ‪ CNV .)3‬מלווה בתהליך דלקתי‬
‫ובהיעדר טיפול‪ ,‬הדלקת מובילה להיווצרות צלקת מקולרית‬
‫(הנקראת ‪ .)Disciform Scar‬הצלקת במקולה‪,‬‬
‫המתפתחת בתוך חודשים ספורים‪ ,‬גורמת לפגיעה‬
‫‪Israeli Journal of Family Practice | Eye diseases: the clinical approach | October 2013 | www.medicalmedia.co.il‬‬
‫‪31‬‬
‫קשה ובלתי הפיכה בראייה (תמונה ‪ .)4‬אם מצב זה מאובחן‬
‫במועד (תוך שבועות בודדים מהופעת הסימפטומים)‬
‫ומטופל במהרה באמצעות הזרקת תרופות ‪Anti VEGF‬‬
‫לחלל זגוגית העין‪ ,‬אפשר למנוע פגיעה קשה בראייה‬
‫במרבית החולים‪ .‬חולה ‪ nAMD‬עשוי להתלונן על ירידה‬
‫בחדות הראייה ועל עיוותי ראייה בעין הפגועה‪ .‬עיוות בראייה‬
‫המופיע בגיל מבוגר בעין אחת צריך להדליק נורה אדומה‪,‬‬
‫מכיוון שמצב זה אופייני ל‪ nAMD -‬ואינו קיים במצב של‬
‫‪ AMD‬יבש או קטרקט‪ .‬יש לציין כי מרבית החולים עם‬
‫‪ nAMD‬בעין הראשונה לא היו מודעים כלל להיותם חולי‬
‫‪ AMD‬לפני שאובחנו‪ .‬עקב כך גם האבחון של ‪nAMD‬‬
‫בעין הראשונה שנפגעת וגם הטיפול מתעכבים‪ ,‬ובינתיים‬
‫נגרמת למקולה פגיעה בלתי הפיכה‪ .‬מחלת ה‪AMD -‬‬
‫היא דו‪-‬עינית אסימטרית וברוב המקרים מופיעה תחילה‬
‫במצב הרטוב בעין אחת בלבד‪ .‬במחצית מחולי ה‪AMD-‬‬
‫הרטוב בעין אחת יופיע כעבור חמש שנים ‪ nAMD‬גם‬
‫בעין השנייה‪ .‬ישנם חולי ‪ AMD‬שבהם ה‪ nAMD-‬מופיע‬
‫בסמיכות של שבועות או חודשים בשתי העיניים‪ ,‬ואחרים‬
‫שיסבלו במהלך חייהם מ‪ nAMD-‬בעין אחת בלבד‪.‬‬
‫תמונה ‪AMD :3‬‬
‫ראייה ירודה ‪6/60‬‬
‫מאוחר רטוב עם‬
‫‪CNV‬‬
‫פעיל וחדות‬
‫תמונה ‪ AMD :4‬מאוחר רטוב עם צלקת מרכזית‬
‫במקולה וחדות ראייה ירודה‬
‫‪32‬‬
‫אבחון ‪AMD‬‬
‫אבחון ‪ AMD‬נעשה על ידי רופא העיניים בבדיקה הכוללת הרחבת‬
‫אישונים‪ .‬אם רופא העיניים חושד ב‪ ,nAMD -‬מומלץ לאמת‬
‫את האבחנה בעזרת בדיקות עזר‪ .‬בדיקת העזר העיקרית כיום‬
‫לאבחון ולמעקב אחר ‪ AMD‬נקראת ‪Optical Coherence‬‬
‫‪( Tomography‬ובקיצור ‪ ,(OCT‬ובעזרתה אפשר לבצע חתכי‬
‫עומק של שכבות הרשתית באזור המקולה (בדומה ל‪ CT -‬או‬
‫ל‪ )MRI -‬בבדיקה קלה ונטולת כל סיכון (תמונה ‪ .)5‬ה‪OCT -‬‬
‫מאפשר לאבחן קיום נוזלים מתחת לרשתית ובתוכה‪ ,‬והוא‬
‫רגיש יותר מהעין האנושית‪ .‬כאשר יש חשד ל‪ ,nAMD-‬מבוצעת‬
‫לרוב גם בדיקת ‪( Fluorescein Angiography‬אנגיוגרפיה‬
‫פלואורסנטית או בקיצור ‪ )FA‬שבה מוזרק צבע בשם פלואורסאין‬
‫אל הווריד הפריפרי ביד‪ .‬לאחר שהפלורסאין מגיע אל כלי הדם‬
‫בקרקעית העין‪ ,‬מתבצעת במשך כמה דקות סדרת צילומים‬
‫של קרקעית העין‪ ,‬המדגימה את מבנה כלי הדם ברשתית ואת‬
‫תקינותם‪ .‬במקרה של ‪ AMD‬רטוב אפשר לראות בעזרתו את כלי‬
‫הדם הפתולוגיים של ה‪.CNV-‬‬
‫מעקב וטיפול ב‪ AMD-‬יבש‬
‫כאשר רופא עיניים מגלה מצב כזה‪ ,‬הטיפול המומלץ ביותר‬
‫לאנשים מעשנים הוא הפסקת העישון‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נכון לתחילת‬
‫‪ ,2013‬רופאי העיניים ממליצים בדרך כלל על שימוש בויטמינים‪.‬‬
‫זהו הטיפול המוכח היחיד כיום ל‪ AMD-‬יבש (או רטוב בעין אחת‬
‫ויבש בשנייה)‪ .‬זאת על סמך מחקר ה‪Age -Related Eye -‬‬
‫‪ )AREDS( Disease Study‬שמימן איגוד הבריאות האמריקאי‪9.‬‬
‫מחקר זה מצא כי מתן יומי כרוני של שילוב ויטמינים ואבץ לחולי‬
‫‪ AMD‬יבש (ויטמין ‪ E‬במינון ‪ 400‬יח’ בינלאומיות‪ ,‬ויטמין ‪ C‬במינון‬
‫‪ 500‬מ"ג‪ ,‬בטא קרוטן במינון ‪ 15‬מ"ג‪ ,‬אבץ במינון ‪ 80‬מ"ג ונחושת‬
‫במינון ‪ 2‬מ"ג)‪ ,‬עשוי להקטין את התקדמות המחלה בחמש שנים‬
‫ב‪ ,25%-‬ועקב כך להקטין את הסיכוי לאיבוד ראייה משמעותי‬
‫בתקופה זו ב‪9.19%-‬‬
‫בבדיקת קרקעית העין ובבדיקת ‪ OCT‬אפשר לאמוד את דרגת‬
‫ה‪ ,AMD-‬ולקבוע אם יש מקום למתן ויטמינים אלה‪ .‬תופעות הלוואי‬
‫השכיחות עקב נטילת שילוב ‪ AREDS‬קשורות בדרכי השתן‪,‬‬
‫ובמחקרים אחרים נמצא כי נטילת בטא קרוטן עלולה להגביר את‬
‫הסיכון לסרטן ריאות במעשנים‪ .‬לכן למעשנים או לכאלו שהפסיקו‬
‫לעשן בשנים האחרונות קיים שילוב ‪ AREDS‬נטול בטא קרוטן‪ .‬יש‬
‫לציין כי מחקר ה‪ AREDS-‬לא מצא יעילות בנטילת הוויטמינים לפני‬
‫שנמצאו ממצאים משמעותיים של דרוזן ושינויי פיגמנט במקולה‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬רבים נוטלים את שילוב ה‪ AREDS-‬ללא הצדקה רפואית‬
‫מוכחת‪ ,‬ואילו רוב אלו העומדים בקריטריונים (כ‪200,000-150,000-‬‬
‫איש בישראל) אינם מודעים לקיום ה‪ AMD-‬אצלם ואינם נוטלים את‬
‫שילוב ה‪ .AREDS-‬יש לציין כי במחקר ה‪ AREDS-‬רוב האנשים‬
‫נטלו גם מולטי‪-‬ויטמין (‪.)Centrum Silver‬‬
‫בשנים האחרונות נערך מחקר המשכי ל‪ AREDS -‬הנקרא‬
‫‪ ,AREDS2‬שבו נבדקה השפעת נוגדי החמצון ‪ 10( Lutein‬מ"ג)‬
‫ו‪ 2( Zeaxanthin -‬מ"ג)‪ ,‬וגם ‪ DHA 650( Omega 3‬מ"ג‬
‫ו‪ EPA 350-‬מ"ג)‪ ,‬כתוספת לשילוב ה‪ .AREDS-‬במאי ‪2013‬‬
‫פורסמו תוצאות מחקר זה‪ ,‬שמצאו כי הוספת אומגה ‪ 3‬ו‪/‬או‬
‫‪ Zeaxanthin/Lutein‬לוויטמינים של ה‪ AREDS-‬לא(!) הפחיתה‬
‫את הסיכון להתקדמות ה‪ 10.AMD-‬במחקר נמצא סיכון מוגבר קל‬
‫כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה | שים עין‪ :‬הגישה הקלינית למחלות עיניים | אוקטובר ‪www.medicalmedia.co.il | 2013‬‬
‫קליני (בהתוויה של סרטן מעי גס גרורתי)‪ .‬בניסויי חיה‬
‫מספר שנים קודם לכן מצאה חברת ‪Genentech‬‬
‫כי תרופה דומה לאבסטין אינה חודרת את הרשתית‬
‫בעקבות הזרקה לזגוגית העין‪ .‬עקב כך פיתחה‬
‫‪ Genentech‬את תרופת הלוסנטיס (שהיא נגזרת‬
‫של הנוגדן השלם של האבסטין ‪ ,Fab,‬וחסרה את אזור‬
‫ה‪ .)Fc -‬מחקרי ‪ Phase 3‬של לוסנטיס ל‪nAMD -‬‬
‫מצאו כי הזרקות חודשיות שלו לחלל זגוגית העין‪,‬‬
‫במשך שנתיים‪ ,‬מנעו הידרדרות משמעותית בראייה‬
‫ב‪ 95%-‬מהמטופלים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שליש מהמטופלים‬
‫אף שיפרו באופן משמעותי את ראייתם בעקבות‬
‫הטיפול‪ .‬בעקבות תוצאות מצוינות אלו‪ ,‬אישר ה‪FDA-‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬את הלוסנטיס ל‪.nAMD-‬‬
‫ב‪ ,2005-‬עוד לפני האישור של לוסנטיס‪ ,‬בוצעו כמה‬
‫מחקרי עיניים קטנים שבדקו את יעילותן של הזרקות‬
‫אבסטין (בשימוש ‪ Off Label‬במינון ‪)1.25mg/0.05cc‬‬
‫לחלל זגוגית העין בחולי ‪ .nAMD‬מחקרים אלו‬
‫מצאו את האבסטין יעיל מאוד ועם פרופיל בטיחותי‬
‫מספק‪ 13,12.‬פרסום מחקרים אלו ומחקרים רבים שבאו‬
‫בעקבותיהם‪ ,‬ובעיקר העלות הנמוכה של אבסטין‬
‫לשימוש עיני (‪ $42‬לעומת ‪ $1950‬ללוסנטיס לכל‬
‫תמונה ‪ :5‬צילומי ‪ OCT‬המראים מקולה תקינה‪ AMD ,1‬מאוחר יבש‪ 2‬ו‪ AMD-‬הזרקה)‪ ,‬הביאו לכך שבכל מדינה שמותר בה שימוש‬
‫רטוב מצולק‪3‬‬
‫‪( Off Label‬דוגמת ארה"ב וישראל) מרבית חולי‬
‫ה‪ nAMD -‬טופלו באבסטין‪ ,‬למרות היעדר מחקרים‬
‫לסרטן ריאה בקרב מעשנים לשעבר שנטלו את שילוב ‪AREDS‬‬
‫גדולים ומבוקרים (‪)Level 1 Evidence‬‬
‫עם בטא קרוטן‪ ,‬לעומת אלה שנטלו שילוב ‪ AREDS‬ללא בטא‬
‫כדי לענות על השאלה אם אבסטין יעיל ובטוח ב‪ nAMD-‬כמו‬
‫קרוטן‪ .‬עקב כך‪ ,‬ממליצים החוקרים לשקול להחליף את הבטא‬
‫לוסנטיס‪ ,‬מימנה רשות הבריאות האמריקאית את מחקר‬
‫קרוטן ב‪ Lutein/Zeaxanthin-‬בתוך שילוב ה‪10.AREDS-‬‬
‫ה‪14,)CATT ( Comparison of AMD Treatments Trials -‬‬
‫נוסף על הטיפול בשילוב ה‪ ,AREDS-‬מומלץ כי חולי ה‪ AMD-‬היבש‬
‫שהשווה בין טיפול בלוסנטיס לטיפול באבסטין במחקר שנמשך‬
‫ייבדקו על ידי רופא עיניים בהרחבת אישונים כל מספר חודשים ויבצעו‬
‫שנתיים וכלל ‪ 1,185‬חולים‪ .‬המחקר השווה גם בין היעילות‬
‫בדיקות עצמיות שבהן יעצמו בכל פעם עין אחת ויסתכלו בעין השנייה‪.‬‬
‫והבטיחות העינית והסיסטמית של האבסטין לבין אלו של‬
‫אם הם חשים שחלה ירידה או עיוות בראייה בעין אחת‪ ,‬עליהם‬
‫הלוסנטיס וגם בין שני פרוטוקולים של טיפול‪ .‬בפרוטוקול הטיפול‬
‫להיבדק על ידי רופא עיניים תוך ימים ספורים‪ .‬אפשר גם להשתמש‬
‫הראשון שבוצעו בו מחקרי ‪ Phase 3‬של הלוסנטיס‪ ,‬ניתנו‬
‫לצורך בדיקה עצמית בלוח משבצות הנקרא ‪.Amsler Grid‬‬
‫ההזרקות מדי חודש בחודשו במשך שנתיים‪ ,‬בלי תלות בפעילות‬
‫ה‪ .CNV-‬בפרוטוקול הטיפול השני (הנקרא "‪ "As Needed‬או‬
‫הטיפול ב‪ AMD-‬רטוב‬
‫"‪ )"PRN‬ניתנו בהתחלה שלוש הזרקות חודשיות‪ ,‬ובעקבותיהן‬
‫בוצע מעקב חודשי ועל פיו נקבע הצורך בהזרקות נוספות‪,‬‬
‫עד לשנת ‪ 2006‬הטיפול הפוטודינמי (‪Photodynamic Therapy‬‬
‫שניתנו רק כשהייתה עדות לפעילות ב‪( CNV-‬בבדיקה קלינית או‬
‫‪ )- PDT‬היה הטיפול העיקרי ל‪ AMD-‬רטוב‪ .‬מאז ‪ 2006‬חלה‬
‫ב‪ OCT-‬או בצילום פלורסאין)‪.‬‬
‫מהפכה ביכולת רופאי העיניים למנוע עיוורון מ‪ nAMD-‬הודות‬
‫כעבור שנתיים לא נמצא הבדל משמעותי בשיפור בחדות הראייה‬
‫לפיתוח תרופות נוגדות ‪ )Anti VEGF( VEGF‬לשימוש עיני ייעודי‬
‫בין שתי התרופות בכל אחד מהפרוטוקולים‪ .‬נמצא רק יתרון קל‬
‫ובשימוש עיני חורג (‪ .)Off Label‬לתרופות אלו הניתנות בהזרקות‬
‫בחדות הראייה לפרוטוקול המתן החודשי הקבוע על פני פרוטוקול‬
‫חודשיות חוזרות לחלל זגוגית העין‪ ,‬יעילות גבוהה בהרבה מהטיפול‬
‫‪ .PRN‬אחוז העיניים ללא נוזל ב‪ CNV-‬כעבור שנתיים היה גבוה‬
‫הפוטודינמי‪ .‬כראיה לכך‪ ,‬במחקר עדכני מדנמרק‪ ,‬נמצא כי‬
‫יותר במתן חודשי (‪ 45.5%‬בלוסנטיס במתן חודשי קבוע לעומת‬
‫תרופות אלו הביאו לירידה של ‪ 50%‬בשכיחות העיוורון מ‪nAMD-‬‬
‫‪ 13.9%‬באבסטין במתן ‪ .)PRN‬לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי‬
‫בין השנים ‪( 2000‬עידן ה‪ )PDT-‬ל‪( 2010-‬עידן ה‪,)Anti VEGF-‬‬
‫התרופות בבטיחות העינית‪ ,‬בשכיחות מקרי המוות ובאירועים‬
‫והשינוי המשמעותי חל לאחר ‪ 11 .2006‬כיום נמצאות בעולם‬
‫הארטריו‪-‬טרומבוטיים‪ .‬בקבוצת האבסטין דווח על יותר אירועים‬
‫בשימוש שלוש תרופות ‪ Anti VEGF‬ל‪Bevacizumab :nAMD-‬‬
‫של תופעות לוואי סיסטמיות משמעותיות (‪ 39.9%‬לעומת ‪,31.7%‬‬
‫(®‪ ,Avastin‬אבסטין)‪ ,Lucentis®( Ranibizumab ,‬לוסנטיס)‬
‫‪ ) p=0.009‬במשך שנתיים‪ ,‬אולם לחוקרים לא היה הסבר ברור לכך‪,‬‬
‫ו‪ ,Eylea®( Aflibercept-‬אייליה)‪.‬‬
‫מכיוון שתופעות הלוואי לא היו קשורות כלל לפעילות ‪.Anti VEGF‬‬
‫האבסטין מיוצר על ידי חברת ‪ .Genentech‬הוא אושר בפברואר‬
‫מחקר בשם ‪ ,IVAN‬הדומה במבנהו ל‪ ,CATT-‬במימון רשות‬
‫‪ 2004‬על ידי ה‪ ,FDA-‬והיה ל‪ Anti VEGF-‬הראשון בשימוש‬
‫‪Israeli Journal of Family Practice | Eye diseases: the clinical approach | October 2013 | www.medicalmedia.co.il‬‬
‫‪33‬‬
‫ וחודש‬1‫ לפני הזרקת אבסטין‬OCT ‫ רטוב בבדיקת‬AMD :6 ‫תמונה‬
2‫אחרי הזרקת אבסטין‬
‫סיכום‬
‫ היא הגורם המוביל לעיוורון בעולם המערבי‬AMD -‫מחלת ה‬
‫ כיום אפשר לצמצם משמעותית את הפגיעה בראייה‬.‫ובישראל‬
2006 ‫ למרות שמאז‬.‫ הן מהסוג היבש והן מהסוג הרטוב‬,‫מהמחלה‬
nAMD-‫יש טיפול יעיל המאפשר למנוע את הידרדרות הראייה מ‬
,‫ ובשליש מהם אף לשפר את הראייה שנפגעה‬,‫ברוב החולים‬
‫ רופא המשפחה עשוי לסייע‬.‫ממשיכים חולים רבים להתעוור ממנה‬
‫ הפניית אוכלוסיית‬.AMD -‫רבות במניעת עיוורון וליקוי ראייה מ‬
‫ מעקב אחר‬,‫ סיוע בגמילה מעישון‬,‫הקשישים לבדיקת רופא עיניים‬
‫ והפניה דחופה לרופא עיניים בעת הופעת‬AREDS ‫הנוטלים שילוב‬
‫ כל אלו‬,‫תסמינים של ירידה חדה בראייה או עיוות בראייה בעין אחת‬
.‫עשויים להיות קריטיים לאבחון וטיפול במועד ולמניעת עיוורון‬
‫ חולי‬610-‫ השווה בין אבסטין ללוסנטיס ב‬,‫הבריאות הבריטית‬
‫ ולא‬,‫ עד כה פורסמו תוצאות הביניים לאחר שנה של מחקר‬.AMD
‫נמצא הבדל משמעותי בין אבסטין ללוסנטיס הן מבחינת היעילות‬
15.‫והן מבחינת הבטיחות העינית והסיסטמית‬
‫ היא‬nAMD-‫ ל‬FDA-‫תרופה נוספת שאושרה לאחרונה על ידי ה‬
‫ שכללו‬Phase 3 ‫ בשני מחקר‬.)‫ אייליה‬,Eylea®( Aflibercept-‫ה‬
‫ לא נמצא הבדל משמעותי ביעילות‬,nAMD ‫ חולי‬2,419 ‫יחדיו‬
16.‫ובבטיחות העינית והסיסטמית של האייליה בהשוואה ללוסנטיס‬
‫העלות הגבוהה של הלוסנטיס והאייליה והיעילות והבטיחות‬
‫ הביאה לכך שיותר‬Off Label ‫המוכחת של אבסטין במתן‬
‫ בישראל כיום‬Anti VEGF ‫ מההזרקות התוך עיניות של‬95%-‫מ‬
.)6 ‫הן של אבסטין (תמונה‬
Anti VEGF-‫ רטוב בכל שלוש תרופות ה‬AMD-‫הצלחת הטיפול ב‬
‫ ובטיפול ובמעקב‬nAMD ‫ תלויה באבחון מהיר של‬,‫הנ"ל‬
‫ טיפול זה מקשה ומעמיס הן על החולים‬.‫הדוקים לאורך שנים‬
‫ אולם עדיף בהרבה על‬,‫ובני משפחתם והן על מערכת הבריאות‬
‫ הזדקנות האוכלוסייה בעשורים הקרובים צפויה להביא‬.‫עיוורון‬
‫ ומחייבת מציאת‬,AMD -‫לעלייה משמעותית במספר חולי ה‬
17.‫תרופות וטיפולים חדשים למחלה זו‬
AMD ‫שיקום ראייה לחולי‬
‫) דוגמת‬Low Vision Aid - LVA( ‫אביזרים אופטיים מגדילים שונים‬
,‫ טלסקופים עיניים‬,‫טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס) ניידת או נייחת‬
,‫) עם תכנות הגדלה ומגדלות שונות‬iPad ‫ (דוגמת‬Tablet ‫מכשירי‬
‫ עיקר‬.AMD ‫עשויים לסייע בשיקום התפקוד הראייתי של חולה‬
‫ היא בעלת ליקוי ראייה שאינו‬LVA-‫האוכלוסייה העשויה להסתייע ב‬
.‫ ולכן אינה מקבלת כיום כיסוי בסל הבריאות‬,‫מוגדר כעיוורון חוקי‬
References
1. Rosenberg EA, Sperazza LC. The visually impaired patient. Am Fam
Physician. 2008;77:1431-6.
2. Klein R, Chou CF, Klein BE, et al. Prevalence of age-related macular
degeneration in the US population. Arch Ophthalmol. 2011;129:75-80
3. Skaat A, Chetrit A, Belkin M et al. Time trends in the incidence and causes
of blindness in Israel. Am J Ophthalmol. 2012;153:214-221
4. Lim LS, Mitchell P, Seddon JM, et al. Age-related macular degeneration.
Lancet. 2012;379:1728-1738
5. Klein BE, Howard KP, Gangnon RE, et al. Aspirin and Age-Related
Macular Degeneration. JAMA. 2012;308:2469-78
6. Bhutto I, Lutty G. Understanding age-related macular degeneration (AMD):
relationships between the photoreceptor/retinal pigment epithelium/Bruch's
membrane/choriocapillaris complex. Mol Aspects Med. 2012;33:295-317
7. Mata NL, Vogel R. Pharmacologic treatment of atrophic agerelated
macular degeneration. Curr Opin Ophthalmol. 2010;21:190-196
8. Velez-Montoya R, Oliver SC, Olson JL, Fine SL, Mandava N, Quiroz-Mercado
H. Current Knowledge and Trends in Age-Related Macular Degeneration:
Today's and Future Treatments. Retina. 2012 Dec 5. [Epub ahead of print]
9. Age-Related Eye Disease Study Research Group. A Randomized,
Placebo-Controlled, Clinical Trial of High-Dose Supplementation with
Vitamins C and E, Beta Carotene, and Zinc for Age-Related Macular
Degeneration and Vision Loss. AREDS Report No. 8. Arch Ophthalmol.
2001;119:1417-36.
10. Lutein + zeaxanthin and omega-3 fatty acids for age-related macular
degeneration: the Age-Related Eye Disease Study 2 (AREDS2)
randomized clinical trial. JAMA. 2013;309:2005-15
11. Bloch SB, Larsen M, Munch IC. Incidence of legal blindness from agerelated macular degeneration in denmark: year 2000 to 2010. Am J
Ophthalmol. 2012;153:209-213
12. Rosenfeld PJ, Moshfeghi AA, Puliafito CA. Optical coherence tomography
findings after an intravitreal injection of bevacizumab (avastin) for
neovascular age-related macular degeneration. Ophthalmic Surg Lasers
Imaging. 2005;36:331-5
13. Avery RL, Pieramici DJ, Rabena MD et al. Intravitreal bevacizumab
(Avastin) for neovascular age-related macular degeneration.
Ophthalmology. 2006;113:363-372
14. Comparison of Age-related Macular Degeneration Treatments Trials
(CATT) Research Group, Martin DF, Maguire MG, Fine SL, et al .
Ranibizumab and bevacizumab for treatment of neovascular age-related
macular degeneration: two-year results. Ophthalmology. 2012;119:1388-98
15. IVAN Study Investigators, Chakravarthy U, Harding SP, Rogers CA, et
al. Ranibizumab versus bevacizumab to treat neovascular age-related
macular degeneration: one-year findings from the IVAN randomized trial.
Ophthalmology. 2012;119:1399-411
16. Heier JS, Brown DM, Chong V et al. VIEW 1 and VIEW 2 Study Groups.
Intravitreal aflibercept (VEGF trap-eye) in wet age-related macular
degeneration. Ophthalmology. 2012;119:2537-48
17. Lindekleiv H, Erke MG. Projected prevalence of age-relatedmacular
degeneration in Scandinavia 2012-2040. Acta Ophthalmol. 2012 May 11.
[Epub ahead of print]
www.medicalmedia.co.il | 2013 ‫ הגישה הקלינית למחלות עיניים | אוקטובר‬:‫כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה | שים עין‬
34