‫מלכה‪2013 ,‬‬ ‫עמרם יעקבי‬ ‫מלכה‪2013 ,‬‬ ‫האישה של אלף הקולות‪2008 ,‬‬ ‫סבא‪2005 ,‬‬ ‫עמרם יעקבי‬ ‫‪167‬‬ ‫מראות ארכיון המלכה‬ ‫על סרטו של עמרם יעקובי מלכה‬ ‫‬ ‫ז'וזף דדון‬ ‫שתיקה חודרת את סרטי הסופר ‪ .8‬השקט פוגע בחומר המכתים את האין סוף‪ ,‬שנע‬ ‫ללא הפסקה בין עולם שחור‪ ,‬אפור ולבן‪ .‬הבחירה בשחור ולבן כהחלטה אסתטית‪,‬‬ ‫שמתערבת בשיבושים הטכניים של כתמי הלכלוך המרצדים כבתוך מיקרוסקופ‪ ,‬כמו‬ ‫מקרבת את גוף האדם שנע בהווייתו בין קדושה לחולין‪ ,‬ובין לכלוך לניקיון‪.‬‬ ‫האור חוצה את עולמו האישי והאינטימי של הבמאי ושל דמויותיו בסרט‪ :‬האחות‬ ‫והבובה‪ .‬הזמן שחולף בסרט מאזכר את רגעיו של אדם הנמצא לבדו‪ ,‬מול הטבע או‬ ‫בתוך החדר‪ ,‬ומוצא את עצמו בדיאלוג פנימי‪ .‬הסובייקטיבי והנצחי נכרכים עם זמן‬ ‫רחוק‪ ,‬הרחק מרעשי התודעה שלנו ביום–יום‪ .‬הבמאי‪ ,‬אחותו‪ ,‬וסיפורו של רבי נחמן‬ ‫מוצאים עצמם קרובים בדרך לא דרך‪ .‬קירבת גוף ונשמה לעולמה של הצלמת המנוחה‬ ‫פרנצ'סקה וודמן‪.‬‬ ‫השעמום נפרם עם פעולת ההסרטה‪ .‬עמרם יעקובי עובד ללא עוזר במאי וללא‬ ‫צוות הפקה‪ .‬מה שאומר שהוא מוצא עצמו במצבי טעינה ופריקה תמידיים בנבכי‬ ‫סמטאותיו האישיים‪ .‬הוא טוען‪ ,‬צורב באופן מקסימלי את ה"אמת" שהוא מאמין בה‬ ‫‪168‬‬ ‫מראות ארכיון המלכה‬ ‫אל תוככי הסופר ‪ .8‬המחיר יקר‪ ,‬הוא צריך לרכוש את הפילמים הנדירים לשלוח אותם‬ ‫לפיתוח‪ ,‬לסריקה ולהעברה למחשב‪.‬‬ ‫הפרטיטורה מלכה היא מארג של שקט ואגדה‪ .‬סיפור המעשה פותח מחדש את‬ ‫סוגיית הגלות הרוחנית‪ ,‬שיש לה מקום בעולמו הישראלי של הבמאי‪ ,‬והיא יכולה‬ ‫להצטרף לנצח ולאידיאל האהבה הנשגבת‪.‬‬ ‫בסרט ישנה השותפות המשפחתית‪ .‬האב–האל–המלך‪ ,‬שהוא מרכז הכול‪ ,‬ורגשותיו‬ ‫לבתו היחידה‪ .‬במשפחת יעקובי מתקיימת האחות הקדושה‪ ,‬אחותו של הבמאי שאותה‬ ‫בחר לצלם ולהשמיע את קולה בשירתה‪ .‬האחות היא ערך עליון ונשגב‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫שהיא בלתי ניתנת להשגה‪ ,‬ואין אפשרות להגיע לעולמה ולגופה — אלגוריה של דמות‬ ‫העם היהודי כאישה‪ .‬זה מזכיר לי את הציור הרנסנסי במאה השש עשרה שבו מרים‬ ‫"הקדושה" מאפשרת את הגישור בין העולם שלנו‪ ,‬החומרי‪ ,‬הייצרי‪ .‬לעולם השמימי‪,‬‬ ‫הרוחני‪ ,‬הנשגב‪ ,‬שלא ניתן לדעת עליו‪ ,‬אלא מתוך האמונה ששם‪ ,‬למעלה‪ ,‬יש סולם‬ ‫ערכים של אור‪ ,‬טוהר‪ ,‬ואין סופיות הזמן‪.‬‬ ‫סיפורי המעשיות של רבי נחמן‪ ,‬מאפשרים לעמרם יעקובי לעשות את הדרך שבה‬ ‫הוא בחר‪ ,‬לחשוף מפה רוחנית שהעין אינה יכולה לראות‪ ,‬וללכת על פיה בעזרת‬ ‫מצפן ההרגשה הפנימית‪ .‬מלכה‪ ,‬הוא סרט שבו המלכה יוצאת החוצה מהפריים‬ ‫המוקרן‪ ,‬מושיטה את ידה לצופה ומזמינה אותו ללוות אותה אל מחוץ לגבולות העולם‬ ‫הפרגמטי לארץ הלבנה‪.‬‬ ‫הבובה‪ ,‬גולם בגרסת אישה‪ ,‬מאפשרת את המעבר בין העולם האילם לעולם‬ ‫השתיקה‪ ,‬ואת אפשרות צמצומה של דמות האדם עד לכדי כליאתה בתוך כלוב‬ ‫‪1‬‬ ‫אקס ווטו — פירושו "מן הנדר‬ ‫שלי" הכוונה לפסלי נדר‪.‬‬ ‫בתקופות קדומות וגם היום‬ ‫בתרבויות שונות‪ ,‬נוהגים‬ ‫המאמינים‪ ,‬להביא בפני הישות‬ ‫האלוהית‪ ,‬שהם מאמינים‬ ‫בכוחה‪ ,‬מנחות בדמות בובות‬ ‫או אברי הגוף הדואבים‪ ,‬תוך‬ ‫תקווה לרפואה ונחמה‪.‬‬ ‫הטריטוריה של ה"אקס ווטו"‪ ,1‬הלוא הם פסלוני הנדר בסרט של האחים קיי‪,‬‬ ‫)‪.The Piano Tuner of Earthquakes (2005‬‬ ‫שם בשונה מכאן הכלה‪ ,‬עם ליבה הטהור‪ ,‬כלואה בין עולם המוות והחיים של‬ ‫הנוירולוג המאוהב בה לעומת "מלכה" הכלואה בין הנשגב לנשגב‪ ,‬בין סיפור אהבתה‬ ‫לאל‪ ,‬לבין העולם הזה‪.‬‬ ‫הפעם הראשונה שפגשתי את עמרם הייתה בערך לפני שנתיים‪ ,‬במסגרת פסטיבל‬ ‫קולנוע דרום‪ .‬מסרו לי את מספר הטלפון שלו‪ ,‬התקשרתי‪ .‬מעבר לקו שמעתי את קולו‪,‬‬ ‫קול נמוך‪ ,‬נמוך מאוד‪ ,‬וקצב דיבור די אטי‪ .‬בשניות הראשונות של השיחה חשתי אי‬ ‫נוחות‪ ,‬עברו עוד כמה שניות והבנתי‪ .‬ניסיתי לתאם במעט את קצב הדיבור שלי ואת‬ ‫קולי לקצבו‪ .‬בדיעבד‪ ,‬היום נראה לי שקולו משמיע את השקפת עולמו בנוגע ליחסו‬ ‫ז'וזף דדון‬ ‫לזמן ולשקט‪ ,‬אך גם את קולו של הדרום הישראלי‪ ,‬היכן שאימו של הבמאי‪ ,‬האמנית‬ ‫דורית יעקובי מתגוררת‪ ,‬בערד‪ .‬וגם היא מקוננת על הנשמות האבודות בקול נמוך‪,‬‬ ‫נמוך אך חזק‪ ,‬חזק מאוד‪ .‬שניהם משדרים את המסר נגד עולם הרייטינג הטלוויזיוני‬ ‫או הקולנועי מסחרי‪.‬‬ ‫עמרם יעקובי מעלה מחדש את עניין ה"כוח" המטפיסי הדתי‪ ,‬שלא הובן מספיק‪,‬‬ ‫ואף העלה פחד בחברה החילונית במערב ואף בישראל של המאה שעברה‪ .‬הוא מפתח‬ ‫ומתפתח מתוך משימה כנה להשתמש בסולם הערכים של העולם הרוחני הרב–דתי‪ .‬כל‬ ‫זה כאמור כל כך רחוק מהבובה‪ ,‬חפץ אינרטי‪ ,‬שבמהלך בלתי צפוי יכולה לבוא לעזרתו‬ ‫של הבמאי והצופה ולקרב אותם לפרגוד המפריד בן הממדים‪.‬‬ ‫יוסף ז'וזף דדון צלם‪ ,‬אמן וידיאו‪ ,‬וקולנוע‪ .‬הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות חשובות בישראל‬ ‫ובעולם‪ ,‬בן השאר במוזיאון הלובר‪ ,‬פריז‪.‬‬ ‫‪169‬‬