‫הדייג ודג הזהב‬ ‫מדריך למורה‬ ‫שמות עצם‬ ‫שמות תואר‬ ‫דייג ז‪.‬‬ ‫אשת הדייג נ‪.‬‬ ‫דג זהב ז‪.‬‬ ‫תמנון ז‪.‬‬ ‫סוס‪-‬ים ז‪.‬‬ ‫מים ז‪ .‬רבים‬ ‫סוכה נ‪.‬‬ ‫ילד – ילדים ז‪.‬‬ ‫עיר נ‪.‬‬ ‫ים ז‪.‬‬ ‫בית ז‪.‬‬ ‫בקשה נ‪.‬‬ ‫חלון – חלונות ז‪.‬‬ ‫דלת נ‪.‬‬ ‫ארמון ז‪.‬‬ ‫גינה נ‪.‬‬ ‫מלכה ז‪.‬‬ ‫עולם ז‪.‬‬ ‫טוב – טובים‬ ‫קר – קרים‬ ‫גדול‪ -‬גדולים‬ ‫גדולה‬ ‫פעלים‬ ‫גר – גרים‬ ‫צריך‬ ‫אומר‬ ‫הולך‬ ‫קורא‬ ‫עומד‪ -‬עומדת‬ ‫מדבר‬ ‫קטן‬ ‫רוצה לגור‬ ‫רוצה להיות‬ ‫רוצה לשמוע‬ ‫רוצה לחזור‬ ‫יכול לחזור‬ ‫רוצה לראות‬ ‫יכול לבקש‬ ‫צריך ללכת‬ ‫זקן‬ ‫חופשי‬ ‫מיוחד‬ ‫טיפש‬ ‫נחמד‬ ‫שמעתי‬ ‫דגתי‬ ‫שמחה‬ ‫כועסת‬ ‫‪1‬‬ ‫שונות‬ ‫זה‬ ‫מי זה?‬ ‫איפה?‬ ‫רחוק‬ ‫בבקשה‬ ‫שלי‬ ‫יש‪/‬אין‬ ‫אבל‬ ‫בלי "אבל"‬ ‫תחזיר‬ ‫א‪ .‬הוראת אוצר המילים והתוכן של ההצגה‪.‬‬ ‫רוב התלמידים מכירים את הסיפור בשפת האם שלהם‪.‬לפני קריאת‬ ‫ההצגה‪ ,‬רצוי לספר להם את הסיפור בעברית פשוטה‪ ,‬בהתאם לרמת‬ ‫העברית של התלמידים‪ ,‬ובעזרת תמונות של דייג‪ ,‬דג זהב‪ ,‬סוכה ‪ ,‬בית‬ ‫וארמון‪ .‬אפשר לספר להם שבהצגה יש גם תמנון וסוס‪-‬ים ולהראות להם‬ ‫תמונות של בעלי החיים האלה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אחרי קריאת ההצגה כדאי לדבר על הדמויות השונות‪ .‬לשאול את‬ ‫התלמידים‪ :‬מה אנחנו יודעים על הדייג? איזה אדם הוא? מה אנחנו‬ ‫יודעים על האשה? האם היא שמחה? למה לא? מה אנחנו יודעים על‬ ‫התמנון? מה אנחנו יודעים על סוס‪-‬הים?‬ ‫ג‪ .‬כדי שהתלמידים ירכשו את העברית בהצגה‪ ,‬על המורה ללמד מספר‬ ‫שיעורים בלשון ודקדוק הכוללים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שמות עצם זכר ונקבה והתאמת שמות תואר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬בית קטן‪ -‬סוכה קטנה‬ ‫ארמון גדול‪-‬גינה גדולה‬ ‫מלך טוב‪ -‬מלכה טובה‬ ‫חלון מיוחד‪-‬דלת מיוחדת‬ ‫‪ .2‬שמות עצם זכר ונקבה ברבים והתאמת שמות תואר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬מים קרים‪ ,‬ילדים גדולים‪ ,‬בתים גדולים‬ ‫סוכות קטנות‪ ,‬דלתות מיוחדות‬ ‫‪ .3‬פעלים‪:‬‬ ‫בהצגה יש כמה קבוצות של פעלים‪:‬‬ ‫פעלים בזמן הווה‪ :‬הולך‪ ,‬גר‪ ,‬קורא‪ ,‬מדבר‪.‬‬ ‫פעלי עזר‪ :‬רוצה‪ ,‬צריך ‪ +‬שם עצם‬ ‫הדג רוצה חופש והאשה רוצה ארמון‬ ‫פעלי עזר ‪+‬שם הפועל‪ :‬רוצה לשמוע‪ ,‬רוצה לדבר‬ ‫פעלים בזמנים שונים ‪ :‬דג‪ ,‬דגתי‬ ‫ביקש‪ ,‬ביקשת‪ ,‬תבקש‬ ‫נותן‪ ,‬אתן‬ ‫מחזיר‪ ,‬לחזור‪ ,‬תחזיר‬ ‫שימו לב ששמות העצם בהצגה מעטים וחוזרים על עצמם אבל‬ ‫הפעלים מורכבים יותר‪ .‬חוץ מפעלים בזמן הווה‪ ,‬יש גם מעט פעלים‬ ‫בזמנים שונים ושימוש מוגבר בשם הפועל‪ .‬אני מציעה למורה‬ ‫להתמקד בהוראת שם הפועל‪ .‬לדוגמה‪ :‬המורה מחלקת את הכיתה‬ ‫לארבע קבוצות‪ .‬קבוצה אחת צריכה להסביר מה הדייג רוצה ‪.‬‬ ‫הקבוצה השניה צריכה להסביר מה הדג רוצה‪ .‬הקבוצה השלישית‬ ‫צריכה להסביר מה אשת הדייג רוצה‪ .‬הקבוצה הרביעית צריכה‬ ‫להסביר מה התמנון וסוס הים רוצים‪.‬‬ ‫הדייג רוצה לדוג דג ‪ /‬הדג רוצה לחזור לים‪ /‬אשת הדייג רוצה להיות‬ ‫מלכה‪ /‬התמנון וסוס הים רוצים לדעת מה קורה‪....‬‬ ‫ד‪ .‬חלוקת התפקידים‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בהצגה יש חמש דמויות‪ :‬הדייג‪ ,‬האשה ‪ ,‬הדג‪ ,‬התמנון וסוס‪-‬הים‪.‬‬ ‫בהצגה יש חמש תמונות (מערכות) במקרה של כתה קטנה‪ ,‬או חוג‪,‬‬ ‫חמישה תלמידים ישתתפו בהצגה‪ .‬אם הכיתה גדולה יותר‪ ,‬השחקנים‬ ‫יתחלפו בכל תמונה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בנית בובות הצלליות‪ :‬בשלב הראשון המורה יכולה להביא לכיתה‬ ‫תמונות של דגים‪ ,‬תמנון‪ ,‬דייגים‪ ,‬סוסי ים והתלמידים יציירו סקיצות‪ .‬את‬ ‫הסקיצה הנבחרת יעביר התלמיד לנייר בריסטול שחור‪ .‬התלמיד יגזור‬ ‫מסביב לקו המתאר של הבובה ובעזרת המורה‪ ,‬בסכין חיתוך הוא יעבוד‬ ‫על הפרטים הפנימיים של הבובה‪ .‬אפשר להוסיף לבובה נייר צלופן‬ ‫צבעוני או להשאירה שחורה‪ .‬את הבובה מחברים למקל דק באורך של‬ ‫‪ 20‬אנצ'ים בערך‪.‬‬ ‫ו‪ .‬החזרות להצגה‪ :‬בשלב הראשון חשוב לקרוא את ההצגה בכיתה עד‬ ‫שהתלמידם יודעים את התוכן ואוצר המילים‪ ,‬ויכולים לקרא את‬ ‫תפקידיהם בקריאה רהוטה‪ .‬חשוב להרגיל את התלמידים לקריאה ברורה‬ ‫ואיטית ‪.‬‬ ‫בשלב השני מכניסים דרמה לקריאה‪ ,‬משחקים את הדמויות תוך כדי‬ ‫קריאה‪ ,‬ומדגישים את אופי הדמויות בעזרת טון הדיבור‪.‬‬ ‫בשלב השלישי על התלמיד ללמוד את תפקידו בעל פה והשינון צריך‬ ‫להעשות בבית‪ ,‬או בזמנו החופשי של התלמיד‪ .‬מנסיוני‪ ,‬שבוע של שינון‬ ‫בבית הוא זמן סביר ומתאים‪ .‬לאחר שבוע התלמידים מוכנים לחזרות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫זה הזמן להכין אביזרים כמו‪ :‬סוכה‪ ,‬בית‪ ,‬ארמון‪ ,‬חוף ים‪ .‬גם האביזרים‬ ‫עשויים מבריסטול שחור‪.‬‬ ‫החזרות מתקיימות בכיתה או בחלל שבו תוצג ההצגה‪ .‬צריך מסך צלליות‬ ‫שהוא מסגרת עץ העומדת בצורה עצמאית על הריצפה ועליה מתוח בד‬ ‫לבן‪ ,‬מקור אור שהוא מנורה פשוטה‪ ,‬ובובות צלליות‪ .‬התלמידים יושבים‬ ‫על הריצפה בין המסך ומקור האור ומחזיקים את הבובה במקביל למסך‪.‬‬ ‫כשיש כמה בובות על המסך‪ ,‬התלמיד מזיז את הבובה כשהוא מדבר‪ .‬כך‬ ‫יודעים הצופים מי מדבר‪.‬‬ ‫ז‪ .‬לקראת ההצגה‪:‬‬ ‫כדאי לידע באימייל את ההורים כשבועיים מראש לגבי תאריך ומקום‬ ‫ההצגה‪ .‬כשבוע לפני ההצגה אפשר לשלוח הזמנה להצגה‪ ,‬מעוצבת‬ ‫ומאויירת על ידי התלמידים‪ .‬גם כיתות אחרות בבית הספר המוזמנות‬ ‫להיות צופות בהצגה צריכות לקבל הזמנה להצגה ורצוי לתלות הזמנות‬ ‫ברחבי בית הספר‪ .‬בכיתות של התלמידים הצופים‪ ,‬המורות יכולות לספר‬ ‫לתלמידים את סיפור ההצגה בעברית פשוטה ולהכין אותם לקראת צפיה‬ ‫בהצגה בעברית‪ .‬חשוב להדגיש שלא חייבים להבין כל מילה‪ .‬מנסיוני‪,‬‬ ‫אפשר להציג את ההצגה פעמים באותו האירוע כתהליך לימודי של‬ ‫השפה‪.‬‬ ‫‪5‬‬