`לנו היהודים השקפה אחרת`: חיי ביאליק בזמן המהפות ברוסיה - חמוטל בר
חיי ביאליק בזמן המהפיכות ברוסיה ויחסו לרעיון המהפיכה 'היהי קץ לח !#שך? אם-סוף למהפכה?' )ח"נ ביאליק' ,הרהורי לילה'.(1895 , כידוע ,יהודים רבים היו בין מנהיגי הפעילות שהובילה לנפילת השלטון הצארי ולמהפיכת אוקטובר ,שכן המהפכנות האנטי-צארית עוררה ביהודי רוסיה ,ובמיוחד ביהודים משכילים שהיו קרובים לחוגי הנארודניקים ,תקוות אוטופיות באשר לעתיד מצבו של האדם היהודי ברוסיה. 1 למהפיכה הרוסית ולתוצאותיה בחיים היהודיים היה הד ניכר בספרות העברית ,שגם הושפעה מתפיסת המהפיכה בספרות הרוסית 2 .חיים נחמן ביאליק חי ברוסיה בתקופת שלוש המהפיכות - אוקטובר ;1905פברואר ;1917אוקטובר - 1917רוב הזמן באודסה .הוא חווה מבשרו את ארועיה ומהלכה של המהפיכה הרוסית ,והיא השפיעה ישירות על חייו .ביצירתו אפשר למצוא ,בצד יצירות שנכתבו בתקופה זו ואינן קשורות כלל לארועי הזמן ,גם יצירות המשקפות את יחסו, השלילי בדרך כלל ,למהפיכה הרוסית ולמהפכנות כרעיון היסטורי ופוליטי. .1חיי ביאליק בתקופת שלוש המהפיכות 3 בחורף 1905שב ביאליק לאודסה משהייה בת כשנה וחצי בוורשה .כאן המשיך בכתיבת שירה )'הבריכה'' ,הכניסיני תחת כנפך'( ,וחזר לעבודתו כעורך בהוצאת 'מוריה' ,עליה היתה עיקר פרנסתו 4.אודסה ב -1905היתה נתונה למעשי טרור של חבורות מזוינות שביצעו 'אקספרופריאציות' )הפקעת רכוש( ,אם כהכנה למהפיכה ואם כשוד לשמו 5,וביוני 1905הועלו 1על פעילותם של יהודים בתקופה שקדמה למהפיכה הרוסית ועל הציפיות של יהודים מהמפיכה ,ראה יונתן פרנקל ,נבואה ופוליטיקה :סוציאליזם ,לאומיות ויהודי רוסיה ,1917-1862 ,תל-אביב ,עם עובד,1989 , עמ' ;187-161 Erich Haberer, Jews and Revolution in Nineteen Century .Russia, Cambridge University Press, 1995 2על השתקפות המהפיכה הרוסית והפואמה 'שנים-עשר' של אלכסנדר בלוק בסיפורים וברומנים עברים ,ראה: נורית גוברין' ,מהפיכת אוקטובר בראי הספרות העברית' ,מפתחות ,תל-אביב ,1978 ,עמ' * .ובנוסחו האנגלי ‘ The October Revolution in Hebrew Literature’, Jews in Eastern Europe .(Fall 1993), pp. 5-26 3הוא שהה בוורשה לצורך עריכת השילוח .לאודסה הגיע בסוף פברואר או ראשית מרץ .ראה יעקב פיכמן, סופרים בחייהם ,מסדה ומוסד ביאליק ,1942עמ' .55-54 4ביאליק יסד את הוצאת 'מוריה' ב ,-1902יחד עם ש' בן-ציון וח' רבניצקי ,במטרה להוציא ספרי לימוד בעברית .באותן שנים שקד במיוחד על ספר האגדה ) .י .ח .רבניצקי' ,ביאליק וספר האגדה' ,כנסת א תרצ"ו, עמ' (.512ועל פירוש למשנה. 5פיכמן ,שם ,עמ' 57 1 באש מחסני הנפט של נמל אודסה בארועי מרד ה'פוטיומקין' , .ולדבריו המראה נתן השראה לכתיבת הפתיחה של 'מגילת האש' 6.ב -17באוקטובר באותו יום ליוו רבניצקי וביאליק את ש' בן-ציון לנמל אודסה בדרכו לארץ-ישראל .על הספר שניתן לבן-ציון במתנה כתב ביאליק: אודיסא ב' מרחשוון שנת תרס"ו לבריאה בשמונה עשרה לאוקטובר ,יום ראשון לקונסטיטוציה בארץ הדמים רוסיה ,שנעשית חפשית, בשעה שתרועת 'הידד' בכל הרחובות הומיה. 7 מלות הקדשה אתה מתייחסות לכינון הקונסטיטוציה ,שעורר 1905תקוות רבות בלב יהודי אודסה ,בין השאר משום שדובר בה על ביטול הצנזורה על פרסומים באות עברית ,שהיתה נהוגה ברוסיה החל משנת . 1797ואולם למחרת היום התחולל באודסה פוגרום ,שאותו תיאר ביאליק במכתבו לבן-ציון שישב בארץ-ישראל כך: )](...אצלנו[ הרג ,חרבן ואבדון .בו ברגע שחזרנו מן האניה החל ההרס וההרג ,ויארך עד יום השבת .ה"סך הכל" של הפרעות הוא בקירוב כך :כארבע מאות הרוגים יהודים )יותר משלוש מאות ראיתי בעיני ומניתי בפי בשעת הקברות( ,אלפי פצועים וארבעים ]הדגשה במקור[ אלף מישראל מוטלים בחוצות בעירום ובחסר כל .זאת באודיסא, ובשאר הערים מה עשו! )(... 8 הפוגרום נערך ,אמנם ,בעיקר במולדאבנקה ,רובע של יהודים עניים ,שהיה רחוק ממגוריו של ביאליק ברח' מאלו-ארנאוטסקאיה ,9אך גם הוא ,כמו כל יהודי העיר ,הסתגר אז בביתו .ביום השלישי והקשה ביותר של הפוגרום ניסה לשכנע את רבניצקי ,שגר באותו בית ,להמשיך בעבודה על ספר האגדה ' ,אולם העבודה לא זזה ממקומה במצב רוח מדוכא כזה ,ועד מהרה נאלצנו להפסיקה' 9.בעקבות הפוגרום כתב ביאליק ב -26באוקטובר 1905לבן-עמי ,שישב בז'נבה' :ונצא כולנו שלמים בגופנו ובממוננו ,אבל לא בלבנו .החרב תלויה על ראש כולנו ובכל רגע היא מוכנה לשחיטה 10'.ביאליק היה בין עורכיה של 'מגילת תענית' שפורסמה לזכר הרוגי הפוגרום באודסה ,ואף כתב שיר זיכרון לנרצחים .ב -1906פרסם ביאליק שתי חוברות ,בעברית )משירי הזעם( וביידיש )פון צער און צארן( ובהן שירים המבטאים את זעמו על מצבם של יהודי רוסיה. 6מראה זה היה ,לדברי ביאליק ,מקור השראה לכתיבת הפתיחה של 'מגילת האש' .ראה ח"נ ביאליק' ,משהו על מגילת האש' ,הרצאה בסניף הסתדרות המורים בתל-אביב ,פברואר תרצ"ג ,דברים שבעל-פה ,דביר תרצ"ה, כרך ב עמ' כו. 7רבניצקי ,שם עמ' .512 8מכתב לא מתוארך מסוף אוקטובר או תחילת נובמבר ,1905אגרות ב עמ' ב. 9רבניצקי ,שם ,עמ' ;513שלמה שבא ,חוזה ברח :סיפור חייו של חיים נחמן ביאליק ,דביר ,1990עמ' .106 10שם ,עמ' א 2 בחודשים שלאחר הפרעות נמשכו באודסה מהומות ,שביתות וחילופי שלטון .ואולם כמו יהודים רבים ביאליק לא נטל שום חלק בפעילות הסוערת הזו ,מה שרק הגביר אצלו את הרגשת המועקה' :ומובן מאליו שמלאכה זו ]המהפיכה[ נעשית ע"י אחרים ואנו ,אברכי המשי וצפרין קדישין ,מבחוץ .כלואים אנו בחדר ודוחקים את עצמנו -ובטלים .שממון ,שממון'. 11 לתחושת השיממון הזו תרמה הגירה רבתי של יהודים מאודסה ,וביניהם רבים מידידיו הסופרים של ביאליק 12:בן-ציון עלה לארץ-ישראל; מנדלי נסע לז'נווה בעצת רופאיו; בן-עמי גם הוא התיישב בז'נווה; ודובנוב עבר לוילנא עוד ב .-1903ביאליק התלונן בפני בן-ציון' :אודיסה מתרוקנת. חמישים אלף איש עזבו את העיר ויצאו לחו"ל'. 13 באותה עת היה שרוי במצב-רוח של מועקה, יאוש ,כישלון ,וחוסר אונים לנוכח 'הנוראות הגדולות הבאות עלינו' והשפעתן על המפלגות השונות של תנועת התחיה הלאומית' :ומה יש עוד לספר לך? יש בונדיסטים ,ציוניסטים וצרופיהם וצרופי צרופיהם -ואולם תפול נא אש מן השמים ואכלתם ,את כולם ,ביום אחד .רקב וסחי ומאוס 14 ) (...אין תקוה לנו עוד ,בן עמי ,אין לנו לא מות ולא חיים ,אלא יסורי גיהינם עולמי. לדכדוך בגלל מצבה של תנועת התחיה הלאומית הוסיפו גם פחדים משינויי השלטון וגם כעסו על התחזקות היידישיסטים ושפע העתונים הרבים ביידיש שצצו לאחר מהפיכת ,1905בתקופה הקצרה של היתר לפרסם באות עברית 15.אמנם ב ,-1906כשנחגג יובל השבעים למנדלי מוכר ספרים באודסה נאם בנימה של אופטימיות לוחמת על מצב העם היהודי ועל יכולתו ליצור למרות "גרזן שהורם מעל לראשינו" 16,אך במכתבים פרטיים המשיך להתלונן על דיכאון ועל אי- יכולת לכתוב. 17 בתקופת מלחמת העולם הראשונה היו החיים היהודיים באודסה שלוים יחסית :בתי הקפה המו מאדם ,המסחר והספסרות פרחו ,ואף חיי התרבות והאמנות תססו ,כולל אמנים אורחים מהעולם כולו 18.באותה עת גויסו כל בני העיר ,ורק מי שעסק ב'עבודות הגנה' במוסד צבאי או בבית-חרושת היה פטור מגיוס .ביאליק לא היה כבר בגיל הגיוס ,אך הוא עבד כלבלר בבית 11שם ,ג } 12שם ,ג 13שם ,עמ' ה. 14מכתב לבן-עמי מי"א שבט תרס"ו ,שם ,עמ' יא. . 15ב -3בינואר 1906כתב למנדלי מוכר-ספרים היושב בז'נווה: 17 משהותרה הוצאת עתונים לכל מללי וגללי וכל מפים וחפים -התחילו העתונים הז'רגונים נוצצים כעשב השדה ) (...ה"בונד" לבדו ,כמדומה ,מוציא עתה את ה"וועקער" ואת ה"לעקער" ואת ה"שמעקער" ועוד ועוד'. המכתב התפרסם במוסף הספרותי של עתון דבר ,27.7.51עמ' .3 16מ' אונגרפלד '50 ,שנה לפטירת ביאליק ' ,מאזנים כו חוברת ב )טבת תשכ"ח( ,עמ' .99 ראה מכתבו לבן-עמי מה -12במאי ,1907אגרות ב ,עמ' .47-46 18שמואל אוסישקין ,אמא אודסה ,ירושלים ,הספריה הציונית ,1984עמ' .75 3 חרושת ,יחד עם פיכמן ,שעות אחדות בכל יום 19.הדי המלחמה הגיעו לאודסה ,בכל זאת :מצעדים צבאיים בהשתתפות משפחת הצאר התנהלו בה כדי לחזק את נאמנות התושבים 20.השלטון הצבאי שהוכרז ב -5ביוני 1915אסר להדפיס ואף להתכתב באופן פרטי באות עברית בכל האזור הסמוך לחזית ,שכלל את כל תחום המושב היהודי ,ואודסה בתוכו .איסור זה איים לשתק את עבודת ההוצאה ובית הדפוס 'מוריה' ,וסיבך את ביאליק בקשיים כלכליים. מהפיכת פברואר 1917עברה על אודסה ללא כל מהומות .בעקבותיה השתררה אוירה של צהלה ,במיוחד לאור הצווים של קרנסקי )אז שר-המשפטים( לשחרר אסירים פוליטיים ,וביניהם ציונים רבים ,להעניק זכויות שוות ליהודים ולבטל את כל הגזירות נגדם 21.בוטל אז גם האיסור על הדפסת פרסומים יהודיים ,מה שאיפשר את הוצאת המאסף כנסת בעריכתו של ביאליק ,ובו כלולות מרבית יצירותיו מתקופת המלחמה :השירים 'יהי חלקי עמכם'' ,אחד אחד ובאין רואה', 'הציץ ומת' ו'למנצח על המחולות' ,הסיפור 'החצוצרה נתביישה' והמסות 'הלכה ואגדה' ו'גילוי וכיסוי בלשון' .כך התאפשרה גם הופעתו של הקובץ עולמנו )יולי (1917בעריכת מ' גליקסון, 22 בו התפרסמו שירו של ביאליק 'חלפה על פני' ושתי ה'רשימות' של ביאליק' ,לממשלת המארש' ו'מעוות לא יוכל לתקון'. לעומת השלווה היחסית באודסה לאחר מהפיכת פברואר ,עברו על תושבי העיר ,ובמיוחד על היהודים ,חודשים קשים מנשוא בעקבות מהפיכת אוקטובר ,שבה נתפס השלטון בפטרוגרד על-ידי הבולשביקים .העיר עברה פעמים רבות מיד ליד ,ובכל חילוף שלטונות התחוללו מהומות ושפיכות דמים .בעיר שלטו חליפות חיילי קרנסקי ,בולשביקים ,אוסטרים ,גרמנים ,הפלוגות של סקורופדסקי ,פלוגות פטליורה ,הצרפתים ,חיילי דניקין ,וכנופיות אחרות .בתקופות שלטון דניקין היו חייו של ביאליק נתונים בסכנה ,שכן גיסו ,יאן גאמארניק ,בעלה של בלומה ,אחות מניה ביאליק ,היה גנרל בצבא האדום .ביאליק נעצר על ידי קציני דניקין ,אך ניצל על ידי קצין של דניקין ,שביאליק סייע להסתירו בימי הבולשביקים. 23 זמן קצר לאחר כינון השלטון הבולשוויקי החלה באודסה רדיפת הפעילות התרבותית בשפה העברית ומאסרים של חשודים בפעילות ציונית .עד ראיה מספר ,שאת ספרי הוצאת הספרים 19מניה ביאליק ,פרקי זכרונות ,דביר ? ,עמ' .29 20אוסישקין ,שם ,עמ' 80-79 21שם.96 , 22ד"ר משה יוסף גליקסון היה גם עורך השבועון העם שהופיע במוסקבה ,והיה העתון העברי היומי היחיד בזמן המהפכה. 23שבא .167-169 ,גלבוע כותב שיאן גאמארניק היה חבר הוועד הפועל המחוזי הסובייטי .בהתערבותו בוטל גם מאסרם של חברי משלחת 'הסתדרות התלמידים הציונים' ,שביקשה למחות על איסור לימודים בעברית באביב .1920ראה :יהושע גלבוע ,לשון עומדת על נפשה:תרבות עברית בברית-המועצות ,ספריית פועלים ,1977עמ' .120 4 'מוריה' החרימו והפכו אותם לנייר אריזה .ביאליק היה עסוק בשתדלנות אצל השלטון ,שגבלה בחירוף נפש: והתחיל ביאליק מכתת רגליו בריצה מקומיסאר קומוניסטי למשנהו (...) ,כותב הטורים הללו שמע איך אמר ביאליק לקומיסאר לענייני הפיננסים באודסה של הימים ההם, דוחובני שמו- :באמצע העיר ערכתם את התופת שקראתם אותו בשם "צ'יקא" ,למעלה יושבים בני אדם בנחת ,זוללים וסובאים ,ומתחת עומדים השוחטים ושוחטים .בני אדם שהיו בימים ההם ברוסיה יודעים מה היה הדיבור עם קומיסאר ,ודיבור כזה על מעשי הצ'יקא ,לא כל שכן .בעד פסוק כזה היתה קומתו של אדם מתקצרת כדי שיעור הראש. אך ביאליק לא נרתע מפני שום דבר ,התרוצץ ימים שלמים כדי להציל חיי יהודים אסירים ,שנחבשו בצינוק הצ'יקא על לא עוול בכפם. 24 אוכלוסי העיר היו שטופים בבולמוס של התארגנות' :אחת מסיסמאות המהפיכה היתה להתארגן (…) .הכול התארגנו בארגונים פוליטיים ,מקצועיים ,לאומיים ,תרבותיים ועוד .די היה בהכרזת איש אחד או שניים על הקמת ארגון כדי להביא לזרם של אנשים שבאו להרשם ,לעתים קרובות גם בלי לדעת לשם מה הם נרשמים 25'.באוירה זו המשיך ביאליק בשלו :הוא עבד עם רבניצקי על כינוס שירי אבן גבירול ועל קבצי מקורות יהודיים אחרים 26,וכן בפעילות ציבורית לטיפוח החינוך העברי 27.את בעיית המצוקה הכלכלית פתר בעבודות תרגום עבור שטיבל )בעל 28 בית ההוצאה שנוסדה אז( ,ואף דאג לקבל ממנו עזרה לסופרים נזקקים באודסה. השמועה על הצהרת בלפור ,שהגיעה בתחילת נובמבר ,1917עוררה התלהבות עצומה בקרב יהודי אודסה ,והפיגה לזמן מה את הדאגות שעוררה המהפיכה הבולשביקית .המאורע נחוג במשך שבוע ימים 29.ב -16בנובמבר צעד ביאליק בתהלוכת ענק ברחובות העיר שבה השתתפו חמישים אלף איש .בראש החוגגים צעדה תזמורת ה'הגנה העצמית' והחוגגים שרו את 'התקווה' ואת 'המרסלייזה' .נישאו דגלים כחולים-לבנים ,דגלי בריטניה ודגלי המהפיכה .ב -20בנובמבר נאם ביאליק בנשף שנערך ב'תיאטרון הדרמטי' .דבריו היו חדורי תקווה ,אם כי גם לו היה ברור 24ז' רוזנטל' ,עם ביאליק' ,מאזנים ב )תרצ"ד( ,עמ' .449-448 25אוסישקין ,שם ,עמ' .98 26ב -1917יצא לאור באודסה הספר רשומות -מאסף לדברי זכרונות ,אתנוגרפיה ולפולקלור בישראל, שביאליק היה אחד מעורכיו )יחד עם רבניצקי ודרויאנוב(. 27ביולי 1917כונסה באודסה ועידת המורים העברים ,ה השתתפו 137צירים ,באי כוחם של קרוב ל -1500 מורים מרחבי רוסיה' ,ובה הציע ביאליק כללי יסוד )'תקנות'( לחנוך עברי ברוסיה .ראה' :על החינוך והלשון', דברים שבעל-פה א ,עמ' כד-כה; וראה גלבוע.33-32 , 28אגרות ב עמ' קפב ,קפו 29ראה' :לרגלי הדקלרציה האנגלית -מכתבים מאודסה' ,העם ב ) ,(1918גל' א-ב ,עמ' .29-27 5 מאליו שרוב היהודים יישארו בגולה' ,אבל א"י תשמש שיטת-עורקים לכל הגלות'. 30 עם זאת, 31 בנסיבות פרטיות התייחס ביאליק בספקנות להצהרת בלפור ולא נסחף בתקוות מוגזמות. באודסה נמשכו המהומות .בקיץ ,1918בתקופה שלטונה של ה'רפובליקה האוקראינית העצמאית', 32 כתב ביאליק לדוד פרישמן ,שחי אז במוסקבה' :עתה ,בעודני רושם את הטורים האלה" ,נוע תנוע הארץ כשיכור" ,כתלי הבתים ירעדו ,והחלונות יזועו ,והזכוכיות תתפוצצנה, והחרדה והזעקה הקיפו את כל העיר ,ואנשים ונשים וטף נסים מנוסת מוות ,ומירכתי העיר עולים קולות נפץ ותמרות עשן ועמודי אש עד לב השמים. 33 בתנאים אלה המשיך ביאליק בכתיבת שירים ,בעריכה ובעבודה ציבורית. בנובמבר 1918נבחר כציר ל'כנסיה היהודית הלאומית' במסגרת האוטונומיה למיעוטים שהוכרזה על ידי ממשלת אוקראינה העצמאית .הבחירות התנהלו בצילו של הריב בין הציונים ליידישיסטים ,שהגבירו את פעילותם בתקופה שבין פברואר לאוקטובר 34.1917מועמדותו כנשיא ה'כנסיה' נדחתה על-ידי הציונים עצמם מחשש שמא דבריו יעוררו שערוריה ,ואמנם ,דבריו על 35 תקוות ההתיישבות בארץ-ישראל עוררו התנגדות קולנית של אנשי הבונד. ב - 1919היה ביאליק מוכן לעלות לארץ-ישראל עם משפחתו באניה 'רוסלאן' ,שהפליגה לארץ ובה חבורה גדולה של נכבדים יהודים מאודסה וערי רוסיה אחרות ,אך בשל מחלת בת-אחיו נשאר באודסה. 36 לאחר התבססות השלטון הבושביקי באודסה הורע מצבם של הסופרים העברים בעקבות הפעילות הנמרצת של אנשי ה'יבסקציה' .ביאליק ,שזכה לכבוד מצד נציגי השלטון 37 המקומי ,הירבה אז לעסוק בשתדלנות ,וחיכה להזדמנות לעלות לארץ. .2פרשת יציאתו של ביאליק מרוסיה ' 30נאום ביאליק' ,שם עמ' .30-29 31א' מייטוס ,במחיצתם של סופרים ,יבנה ,1977עמ' ;104 ,102שבא.169 , 32ביוני 1918הוקמה בקייב ,בתמיכת גרמניה ,ממשלה אוקראינית עצמאית בראשותו של סקורופדסקי, ושלטונה נמשך עד דצמבר של אותה שנה. 33אגרות ,שם ,עמ' קצד. 34גלבוע ,לשון עומדת על נפשה ,שם ,עמ' .31-26 35בן-ישי ,שם עמ' .172-173 36כך על-פי עדותה של יהודית קסטרל ,בתו של ישראל-בער אחיו של ביאליק ,ראה :שבא ,עמ' .179 37מניה ביאליק ,שם ,עמ' .33 6 יציאתו של ביאליק מרוסיה בקיץ 1921היתה פרשה ארוכה ומסובכת 38.היא התחילה באופן כמעט מקרי ,כאשר העתונאי אהרון ליטאי ) (1952-1878החליט לבקש היתר יציאה עבור קבוצת סופרים ,וכלל את ביאליק ,ללא ידיעתו ,ברשימה שחיבר .ביאליק הסכים לרעיון ,והציע לצרף גם מכתב לסופר מקסים גורקי ) ,(1936-1868שהכיר והעריך מאד את ביאליק ,והיה בעל השפעה על לנין .המכתב לגורקי נוסח בידי ביאליק יחד עם העורך והחוקר אלתר דרויאנוב ) ,(1938-1870 ונמסר לגורקי בידי עתונאי יהודי-רוסי בשם סוקולובסקי ,שכינויו היה סאדוי .גורקי פנה ללנין, שהבטיח לעזור לסופרים אם תוגש הבקשה המתאימה .על מכתבו של ביאליק לגורקי הוסיף לנין בכתב ידו את המלה 'לקאראחאן' )קאראחאן היה אז סגנו של צ'יצ'רין ,הקומיסאר לענייני חוץ, 39 והיה ממונה ,כנראה ,על אשרות היציאה(. בינואר ,1921לאחר שהושג רשיון לנסוע מאודסה למוסקבה, 40 יצא ביאליק במסע מפרך ברכבות מאודסה למוסקבה דרך קייב ,בחברתו של העתונאי והעורך משה קליינמן ) ,(1948-1870 41 כדי לקבל אישור יציאה רשמי בקומיסריון )המשרד הממשלתי( לענייני חוץ. למוסקבה בתחילת מרץ ,1921והתארחו בביתו של המהנדס אלכסנדר זאלקינד, כחודשיים עד שהושג רשיון היציאה. 43 הם הגיעו 42 אך עברו כשלושה שבועות עברו עד שהגיע מכתב מגורקי ,שישב אז בפטרבורג ,ובו הוא מסביר ,שניתנה הוראה של לנין למלא את בקשת היציאה ,ועתה נחוץ להגיש בקשה רשמית למשרד החוץ ,למחלקת הארצות הדוברות האנגלית ,שעליהן נמנתה גם 38הנסיעה מאודסה למוסקבה ופרשת קבלת הרשיון לצאת מרוסיה מתוארת בפירוט על ידי משה קליינמן בסדרת רשימותיו 'עם ביאליק למוסקוה' ,דבר ,25.9.36 ,עמ' 2.10.36 ;14עמ' 9.10.36 ;4עמ' 16.10.36 ;5 עמ' 23.10.36 ;3עמ' 30.10.36 ;4עמ' 6.11.36 ;3עמ' .4וראה גם :ביאליק ,אגרות ב )תל-אביב ,תרצ"ח ,עמ' קצח -ריא; אריה רפאלי )צנציפר( ,במאבק לגאולה :ספר הציונות הרוסית ממהפיכת 1917עד ימינו ,תל-אביב, תשט"ז )הערך 'ביאליק' באינדקס(; צפרירה שועלי ,נפתוליה של הוצאת ספרים עברית :נוצאת נספרים "דביר" , 1924-1921עבודת גמר ל ,.M. A-בהדרכת פרופ' נורית גוברין ,החוג לספרות עברית ,אוניברסיטת תל- אביב ,1990 ,עמ' .22-18 39א' ליטאי' ,יציאת רוסיה' ,הארץ ,15.8.1934עמ' .6-5 40הרשיון הושג בתיווכו של יעקב ואסרמן ,מנהל בית-ספר פרטי באודסה ,שבזמן שלטון דניקין החביא בביתו את אחד מראשי הבולשביקים .ראה ליטאי ,שם ,עמ' .5 41מן הראוי לציין שהסגן הראשי של משרד החוץ באותה עת היה באותה עת מקסים מקסימוביץ' ליטבינוב )ואלאך( ,שגיסו ,ד"ר אידר היה שליח 'ועד הצירים של ארץ-ישראל' ברוסיה .בינואר 1921הוגשה לליטבינוב שורה של דרישות בעניין פעולה למען ארץ-ישראל ברוסיה ועבודה למען הציונות .את הבקשה הזו הגיש ד"ר אידר ,שהיה גיסו של ליטבינוב .בתשובת הקומיסריון מה -10בפברואר נאמר ,בין השאר' :מעולם לא חלו הרדיפות על עצם עקרונות הציונות' .ראה :יצחק רבינוביץ' ,ממוסקבה עד ירושלים ,ירושלים ,ראובן מס ,1957 עמ' .43-44 42ראה מכתבו של ביאליק לאשתו מניה מה 8-במרץ ,1921אגרות ,שם ,עמ' ר-רא. 43שם ,עמ' רח. 7 ארץ-ישראל .הוא גם יעץ שלא להרחיב את רשימת היוצאים ,ולכלול בה אך ורק משפחות של סופרים שאין עליהן 'שום כתם של בורגנות וקונטר-רבולוציוניות' ,כלומר ,שלא עסקו בשום מסחר או העסיקו עובדים שכירים 44.בזהירות רבה ניסחו ביאליק וקליינמן ,בעזרת הרב מזא"ה, 45 רבה הראשי של מוסקבה דאז, את מכתב הבקשה הקולקטיבית ,שחיבורו ארך ימים רבים. 'בהסכם כולנו היה שאם אמנם חייבים אנו להיזהר הרבה בביסוס נימוקי בקשתנו ,אך עלינו להיות גלויי-לב ולא לכחד תחת לשוננו את ציונותנו ועבריותנו ואת זרותנו הנפשית לזה שמתרחש ברוסיה ,ולעומת זה את קשרינו הנפשיים עם ארץ-ישראל ועם הבנין הלאומי המתחיל בה' ,כותב משה קליינמן. 46 וזהו נוסח הבקשה: 47 אל :הקומיסריון העממי לענייני חוץ מאת :האזרחים ח .נ .ביאליק ומ.ב .קליינמן ,בעד עצמם וביפוי כוח מאת קבוצת סופרים באודסה. כתובת זמנית :מוסקבה צ'יסטופרודני בולבר ,סימטת מלניקוב ,9דירה .17 הודעה כהשלמה להודעות שהיגשנו בשם שתים-עשרה משפחות של סופרים עברים ,אנו מציעים בזה בקצרה את הנימוקים המעוררים אותנו לבקש שירשו לנו לצאת מרוסיה לארץ-ישראל. כולנו -עובדים במקצוע המדע והספרות אך ורק בלשון הנקראת "העברית העתיקה"" ,הביבלית" ,ובעבודה זו עברו עלינו כל ימי חיינו .להלן אנחנו נותנים איפיון ספרותי מפורט של כל אחד מאתנו .מבחינות רבות אנו מהווים סיעה מלוכדת ,ולעתים קרובות אנו מבצעים יחד עבודות משותפות במקצועות הלקסיקוגרפיה ,ההסטוריוגרפיה וכדומה ,ואנו שותפים בתכנית כללית של מפעלי ספרות. כבר מתחילת המלחמה נעשה מצבנו גרוע יותר ויותר .מחמת עצם מהלך הארועים נפגענו באופן אישי ונפגע גם המפעל התרבותי שלמענו אנו עובדים .האיסור שהוטל על המלה העברית ע"י ממשלת הצאר ,מלחמת האזרחים והזוועות שבעקבותיה, 44קליינמן23.10.36 , 45הרב יעקב מזא"ה ) (1924-1859רב ,עסקן ציוני ,נואם וספור עברי .ב -1893מונה ע"י השלטון כרב ראשי של מוסקבה .התפרסם בהצלחתו להזים את ההאשמות בעלילת דם במשפט בייליס .לאחר מהפיכת 1917היה ציר ‘הרשימה היהודית הלאומית' לאסיפה המכוננת הכל-רוסית .היה פעיל למען פעילות ציונית ולמען זכות הכתיבה בעברית. 46קליינמן ,שם 47 עותק מכונת כתיבה של המסמך המקורי ברוסית מצוי בעזבונו של משה קליינמן ,הארכיון הציוני )A115 תיק מס .(28תרגומו לעברית בידי קליינמן הופיע בהעולם ) ,(1940גליון מ"ה עמ' .705-704הנוסח שלעיל תורגם מחדש על ידי כותבת המאמר. 8 התמוטטות אמצעי התחבורה ,הניתוק בין חלקי הממלכה שבהם נמצאת רוב האוכלוסיה היהודית ,השתוללות של כנופיות אלימות למיניהן ,ולבסוף -הפוגרומים שהפכו הכול לעיי חורבות -כל זה חיסל בהדרגה את החיים היהודיים התרבותיים ,ושלל מאיתנו את המגע עם קהל הקוראים שלנו ברוסיה ובארצות אחרות. אולם גם כאשר שקטה הארץ ,סיכויינו לא השתפרו .בגלל שורה של תנאים אובייקטיביים נשללה מאתנו לזמן רב היכולת לממש את מרצנו ואת יכולתנו בתחום עבודתנו .אין לנו מוסדות להוצאת ספרים ,ולא האמצעים הטכניים להוצאתם ,גם לא מגע עם ציבור קוראינו; אנו נידונים לבטלה גמורה ולהתנוונות ,הפוגעת במידה שווה גם בנו עצמנו וגם בפעולתנו התרבותית .ללא חשש נוכל לומר ,כי נוצרים בקרבנו ערכים בעלי חשיבות תרבותית גבוהה ,לעתים אף בעלי ערך בינלאומי. ובאותה שעה בפלשתינה שפתנו חיה וקיימת ,ולעבודתנו המדעית והספרותית יש שם כר נרחב מאד .שם יש קהל שאנו זקוקים לו והוא זקוק לנו .שם ישנם גם התנאים האובייקטיביים המאפשרים להמשיך ולפתח את העבודה שאנו עוסקים בה. אין לנו ספק שהשלטון הסובייטי ,הרגיש לתביעותיה של התרבות האנושית בגילוייה הטהורים ביותר ,והמוקיר את ערכיה בכל מקום שהם נוצרים ,יאפשר לנו להקדיש את המשך חיינו למפעלי המדע והספרות האהובים עלינו ,בלשון שהיא בשבילנו לשון אומתנו ,ולהוציא לאור את היצירות שהצטברו אצלנו במשך שבע השנים האחרונות ,ואשר אם לא כן הן נידונות לכליה חסרת תקנה. אנו מבקשים: 1/להעניק לנו את הרשיונות המבוקשים ליציאה מרוסיה לפלשתינה ,יחד עם בני- משפחותינו התלויים בנו ואשר במקרים רבים גם עוזרים לנו בעבודתנו; 2/לאפשר לנו לבחור את הדרך הקצרה ביותר לנסיעתנו .האמצעים שבידינו אינם מספיקים לנסיעה בדרך ארוכה .מבחינה זו חשובים לנו היעדים הבאים ,על-פי סדר החשיבות :נמל אודסה ,ממנו נוכל להפליג באחת האניות המגיעות לשם מדי פעם; אחד מגבולות היבשה עם רומניה או פולין; ולבסוף ,דרך לטביה או אסטוניה .אנו מבקשים להשאיר בידינו את הברירה ,בהתאם לאפשרויות. 3/להתיר לנו להוציא איתנו את כתבי-היד שהצטברו אצלנו ,וכן את האמהות של חיבורינו שעדין לא השתמשו בהן ,הכל בלשון העברית ,וכן את הספריות הנחוצות לנו לעבודתנו ,והמכילות ספרים בלשון העברית ,או -בתחומים מסוימים -גם בלשונות אחרות ,ובלעדיהם עבודתו של סופר בלתי-אפשרית. 48 2באפריל1920 , 48השנה המופיעה כאן ,1920 ,נרשמה בטעות ,והיה צריך להיות .1921בהמשך מופיעה רשימת הסופרים "השייכים לקבוצתנו וה"אפיונים הספרותיים" של כל אחד מהם .בראש הרשימה "ח.נ .ביאליק – משורר ,לקסיקוגרף ,חוקר ספרות" ,ובהמשכה מופיעים השמות מ.ב. 9 ימים אחדים לאחר הגשת הבקשה הוזמנו השנים אל מחלקת 'ארצות דוברות אנגלית' ,שם קיבל אותם מנהל המחלקה ,יהודי בשם גריגורי איסאקוביץ' ויינשטיין. 49 לאחר שיחה ארוכה עם האיש התבקשו ביאליק וקליינמן להבטיח שיחתמו על הצהרה האומרת שלא יעסקו בתעמולה אנטי-סובייטית לאחר צאתם מרוסיה .ואולם הבקשה עוכבה במשך שלושה שבועות נוספים בידיו של פקיד בשם מישה רומנובסקי ,וזאת בשל התנגדותה הנחרצת של אהובתו ,בת-רב וקומוניסטית אדוקה ,שהשתייכה ליבסקציה. 50 משעבר הזמן וגדלה החרדה ,פנו ביאליק וקליינמן לעזרתו של הרב מזא"ה ,והוא קישר אותם עם ד"ר אלכסנדר שפיגל ,רופא יהודי ,מומחה למחלות מין ,בעל עמדה בכירה בצמרת השלטון הסובייטי ,שטיפל אישית באחדים מראשי השלטון הסובייטי ,והיה מבאי ביתו של הרב מזא"ה .ד"ר שפיגל ערך ארוחת היכרות חגיגית בין ביאליק למישה רומנובסקי ,אך ללא הועיל :הוא לא ויתר .לאחר שבועיים של שתדלנות הצליח ד"ר שפיגל להשיג פגישה אישית בין ביאליק וקליינמן לבין שר החוץ בכבודו ובעצמו ,גאורגי וסיליביץ' צ'יצ'רין ,אחד מראשי השלטון הסובייטי שנזקקו לטיפול אצל ד"ר שפיגל. 51 בחצות לילה נכנסו במכונית השרד של ד"ר שפיגל ל'בית הסובייטים' ,שם חיכו עד שתיים לפנות בוקר ,ואז נפגשו ושוחחו ארוכות צ'יצ'רין .גם בהזדמנות זו לא היסס ביאליק להציג את נקודת מבטו כיהודי על קליינמן ,א.ג .דרויאנוב ,י.ח .רבניצקי ,ש' טשרניחובסקי ,א.מ .רבינוביץ' ]ליטאי[ ,מ.ג .סימיצקי ,א .יאושלימסקי ,ב.ז .דינבורג ]דינור[ ,א.מ. פיארשטיין ]אביגדרו המאירי[ ,ג.ל .ווסלבסקי ,ח .וילנסקי .טשרניחובסקי היה היחיד שלא יצא מרוסיה עם הקבוצה ,ונשאר ברוסיה עוד כשנה עד ליציאתו. 49קליינמאן אינו נוקב בשמו ,אך כותב שהיה בעל עמדה תקיפה בקומיסריון ,קרובה לעמדת סגן -הסגן הרשמי היה ליטבינוב -שלא שינה את שמו היהודי לשם רוסי או 'רבולוציוני' ,שהגיע לתפקיד לאחר שהיה מהגר פוליטי באמריקה ,ושלאחר צאתם מרוסיה היה שמו קשור עם איזו שערוריה פוליטית ביחסים עם אמריקה .האיש אמר להם שאינו נמנה על היבסקציה .על-פי ספר-העזר ) Vsia Rossia za 1923gהכל ברוסיה בשנת (1923היה גריגורי איסקוביץ' ויינשטיין מנהל המחלקה לארצות דוברות אנגלית בNKID- בשנת , 1923והפרטים הביוגרפיים הנמסרים שם מתאימים למה שמספר קליינמן ,שהאיש היה מהגר פוליטי לפני שקיבל את התפקיד. 50 ראה Alexander S. Spiegel, A Life in Storm, Jerusalem and Tel-Aviv 1963, p. 144 51קליינמאן מכנה אותו בשם 'אותו האיש' ,ומספר שהרופא הזריק לו תרופה נגד מחלת מין .ראה :קליינמן . 6.11.36ליטאי כותב' :את התזכיר הם היו צריכים להביא לפני צ'צ'רין ,הקומיסאר לענייני חוץ' .על מחלותיו האמיתיות והמדומות של צ'יצרין ,על עצבנותו ועל סדר יומו המוזר ,שהחל בשעות אחה"צ והסתיים לפנות בוקר ראהTeddy J. Uldricks, Diplomacy and Ideology: The : Origins of Soviet Foreign Relations 1917-1930, London and .Beverly Hills, 1971, pp. 30, 89 10 המהפיכה .לדברי קליינמן ,הראה צ'יצ'רין לבני-שיחו בתום צילומים זעירים בנגאטיב ,והסביר שבמהלך השיחה צילם אותם באמצעות מכשיר דמוי שעון-יד. הרשיון התקבל סוף-סוף ,ולפני צאתם ממוסקבה תוכננה מסיבת פרידה ליוצאים ,בהשתתפות הסופר ומבקר-הספרות אנטולי לונאצ'ארסקי ,שהיה אז שר ההשכלה והחינוך .ואולם אנשי היבסקציה פנו לשלטונות בבקשה לאסור על לונאצ'ארסקי להשתתף במסיבה למי שבורחים מברית-המועצות .ביאליק עזב את אודסה ב -20ביוני ,1921אך המהפיכה המשיכה ללוות אותו גם לאחר שעזב את ברית-המועצות .לפני ירידתו מהאניה 'אנאסטסיה' ,שהגיעה מאודסה לקושטא ,עלו על סיפון האניה שני קציני מודיעין רוסים 'לבנים' וערכו לנוסעים חקירה כדי לברר מהי "הסיבה האמיתית" שבגללה השלטון הסובייטי נתן להם רשות לצאת. 52 .3יחסו של ביאליק למהפיכות פברואר ואוקטובר .1917 ביאליק שפט את ארועי מהפיכות 1917מנקודת מבטו של יהודי וסופר עברי .סוציאליזם וקומוניזם לא היו מעולם חלק מהשקפת עולמו ,אך יתכן שיחסו היה פחות שלילי ,אילו השלטון הסובייטי היה מגלה יחס שונה ללשון ולתרבות ולתרבות העברית. 53 מה יהיו תוצאות המהפיכה על מצבם החברתי-פוליטי של היהודים? מה תהיה השפעתה על האנטישמיות ברוסיה? ומה יהיו סיכויי התחיה של תרבות יהודית עברית ברוסיה שלאחר המהפיכה? -אלו היו השאלות שעל פיהן שפט ביאליק את ארועי מהפיכות .1917 מכאן ההבדל המובן מאליו בין יחסיו לשתי המהפיכות שהתחוללו ב :-1917מהפיכת פברואר עוררה בו ,כמו בקרב כל יהודי רוסיה ,תקוות גדולות 54 .במשך זמן קצר קיווה שהמשטר החדש ישים קץ למצוקות היהודים ברוסיה או לפחות יקל עליהן ,אך כרבים אחרים התאכזב במהרה .תגובתו על מהפכת פברואר ,כפי שנוסחה בדבר העורך למאסף כנסת שהופיע באודסה 52ב' דינור' ,ארבעים ושלושה יום מאודסה לחיפה :זכרונות מסע' ,מולד ,(1961 ) 19עמ' .593-592 53ביאליק חתר ,כל עוד אפשר היה ,לבניית מרכז תרבות עברית ברוסיה .ב -1906נזף בי"ד ברקוביץ' על החלטו להגר לאמריקה ,וכתב לו' :יעבור הרעש ותחדל המהומה )…( ועבודת התחיה תשוב לכבודה ולמקומה ) (...סוף סוף ,פליטת נשמתנו הלאומית משתמרת בתוך כנסת ישראל שברוסיה ,ועוד שנים רבות תעבורנה עד שתגיע הכנסת האמריקנית להתחרות בענין זה עם הרוסית) '.מכתב מה -3בינואר , 1906אגרות, שם עמ' ו-ז(. 54 על התגובה הנלהבת של יהודי פטרבורג למהפיכת פברואר Mikhail Beizer, ‘The Obshchina (Kehilla) in 1917’, :, Petrograd Jewish Jews and Jewish Topics in the Soviet Union and Eastern .Europe (Winter 1989), pp. 14-15על המצב באודסה ,ראה :שמואל אוסישקין, אמא אודסה ,ירושלים תשמ"ד ,עמ' .119על התקוות שעוררה המהפיכה בציוני רוסיה ראה משה גליקסון, 'המהפיכה' ,העם תוספת לגליון ,(15) 8מוסקבה ;24.2.1917הנ"ל' ,חלוף משמרות' ,משואות ,אודסה תרע"ט, עמ' .7-10 11 בשנת , 1917מבטאת את התקווה שלאחר תקופה ארוכה של צנזורה צארית כנגד גילויי לאומיות יהודית ,יוכל עתה הקול היהודי הלאומי להישמע ברבים .ביאליק מסביר שם שרק בגלל 'התנאים המיוחדים' ששררו בתקופת עריכת הקובץ ,כלומר ,בגלל הצנזורה הצבאית שהיתה בתוקף בתקופת המלחמה ,לא נכללו בקובץ פרסומים הנוגעים לענייני השעה' :אמור אמרתי ,כי בענייני אותה )הדגשה במקור( השעה -שלא היתה כמוה לישראל מימי אדרינוס ,שחיק עצמות, ומסעי-הצלב -יפה השתיקה מן הגמגום'. כאמור ,האופטימיות חלפה עד מהרה .ב -20ביוני 1918כתב ביאליק לאברהם זונה-בן- יצחק ,ששהה אז בוינה' :שלומנו ושלום היהודים ברוסיה? -אין שלום! אבל גדול הפחד מפני הימים הנוראים העתידים לבוא -ובודאי יבואו. 55 ואמנם ,מעשי האכזריות שהתרחשו ברוסיה כלפי יהודים בתקופת המהפיכה ובעיקר בזמן מלחמת האזרחים ,ולא פחות מזה -ההגבלות הגדלות והולכות על פעילות ספרותית בעברית מצד היבסקציה הגבירו את יחסו הביקורתי של ביאליק כלפי השלטון הסובייטי. גם את מהפיכת אוקטובר שפט ביאליק בראש ובראשונה על פי השפעתה על מצב האנטישמיות ברוסיה .דוד ורדי ,אחד משחקני 'הבימה' במוסקבה ,מספר על תגובתו של ביאליק באביב , 1921כששמע כי יהודי אחד עבר בכיכר לוביאנקה ,וגוי צעק לעברו 'זי'ד' וברח .פניו של ביאליק נהרו ,והוא אמר: - אשרינו שזכינו לכך ,שלאחר תקופת הדיכוי של הצארים ושלטון המאה השחורה פוחד גוי פחד מוות במוסקבה ) (...לכנות יהודי בשם ז'יד! הרי ימות המשיח הגיעו לנו! עוד תצמח לנו ישועה מן הבולשביקים הללו .סוף סוף הרי הם מבצעים את שאיפת נביאינו .מי כנביאים שנאו את הגבירים והיו מתומכי דלים? מיום ליום גובר בי הרעיון כי עלינו להסכים איתם .רק דבר אחד מעכבני ,הדרך שבה הם מבצעים את חוקיהם לא לפי רוחנו היא .דרכיהם לא דרכינו .האכזריות שלהם! מידת הדין שלהם! ועל הכול הצ'יקא שלהם! 56 עובדות המציאות הוכיחו לביאליק שהמהפיכה לא שינתה את התנהגות הגויים הרוסים כפי שהכיר אותה מלפני המהפיכה .כל הסיסמאות של מהפיכה מוסרית שליוו את המהפיכה לא עוררו בו שום אשליות בנוגע למוסריות החדשה של השלטון הסובייטי .על סיפון האניה שהובילה אותו מאודסה לקושטא ,כששמע ביאליק על דיכוי הפרעות של הצבא האדום על ידי הבולשביקים ,לא התפעל במיוחד ,ואמר' :אם נראה יהיה להם ]לבולשביקים[ כי לשם "העניין" מן התועלת הוא לערוך פרעות ,לא יהיו אצלם מעצורים מוסריים'. 55 56 57 אגרות ,שם ,קפט-קצ. 'דוד ורדי ,ח .נ .ביאליק במוסקבה' ,מאזנים לב )תשי"ט( ,עמ' .134 דינור 1961 ,עמ' .598 12 57 ביאליק חשש גם מהיסחפות של יהודים משכילים בתנועות פוליטיות ותרבותיות רוסיות, שיובילו אותם להתבוללות .את החשש הזה הביע כבר בשירו 'אכן גם זה מוסר אלוהים' ),(1904 שבו ביקר בחריפות יהודים שהקדישו את יצירתם הרוחנית לתרבות הרוסית .ב ,-1917כשמסביבו הדהדו סיסמאות המהפיכה על גאולת כל העמים ,כתב שיר ערש לפעוטות ,המסתיים במלים: יאריך ימים /ויהי!ה יהודי כשר ותמים' 58.על יהודים צעירים 'י!חכם בני ויכת#ב ספרים /יגדל שמו ו I שנסחפו בהתלהבות לקומוניזם אמר ביאליק' :דייסא חדשה ) (...אך ממנה אפשר לקבל הרעלת קיבה ) (...זה יעבור לו במהרה ,בטוחני' 59.בהרצאתו 'אומה ולשון' ביטא את חששותיו שאשליית החופש תגרור יהודים נוספים להקדיש את כשרונם היצירתי לתרבות הרוסית' :עתה ,עם בוא החופש ) (...הלא כל התרבות שלנו נעשית לקנין כל האנושות ) (...ובמה נבוא לארצנו, 60 לעצמנו?' יחסו למהפיכת אוקטובר הלך והורע ככל שנגוזו התקוות לשיפור התנאים לפעילות ספרותית ,תרבותית וחינוכית עברית ברוסיה בלשון העברית .ביאליק גינה את התוצאות ההרסניות של המלחמה והמהפיכה על פרסומים בעברית ועל צביונה הלאומי של יהדות רוסיה. 'המלחמה והמהפיכה ברוסיה כמעט שהביאו כליה על כל העבודה של הוצאת-ספרים עבריים שם' ,אמר ב .-1924 61 וב -1926תיאר בנימה קודרת השפעת המהפיכה על החיים הרוחניים היהודים ברוסיה' :היה לנו ברוסיה קבוץ יהודי ענקי ,שבמשך עשרות השנים האחרונות היה לכוח עצום שאין דוגמתו בכל ארצות הגלות (...) .המלחמה והשחיטות הנוראות שבאו אחריה החריבו 62 את היהדות הרוסית ועכשיו היא מתגוללת באשפה ,בין עיי חורבנה. במהלך השיחה שנזכרה לעיל עם הממונה על ארצות דוברות אנגלית במשרד החוץ ,ביטא ביאליק ביטא ביקורת חריפה על הגבלת הפעילות התרבותית בלשון העברית ברוסיה על ידי השלטון הסובייטי החדש .האיש ניסה לשכנע את ביאליק ואת קליינמן שהציונות אינה אלא אוטופיה .לדברי קליינמן ,ביאליק ענה כך: אנו לא רכשנו לנו את האמונה בהצלחת הנסיון הנועז הנעשה ברוסיה ,ובשבילנו זוהי האוטופיה ,שאינה עשויה להתגשם .בינתים רב הסבל של העם ,וגם נעשים תכופות מעשי אכזריות ללא טעם ,שאין המצפון המוסרי שלנו יכול להשלים עמם )…( .ביחוד מר לבנו על העוול שנעשה ללשוננו ותרבותנו ,ולכל הדברים המקודשים בעמנו .אולם ביחד עם זה אנו מבינים שיש כאן אידיאל אנושי מרומם ונסיון נועז לכלות במחי-יד את כל הרעה השולטת באדם ובעמים ,ואלמלא ההתנקשות בקניינים הנצחיים של עמנו ' 58שיר ערש' ,הגינה דו-ירחון בעריכת י' אלתרמן )אביו של נתן אלתרמן( וי' הלפרין )אביו של יונתן רטוש( ובהשתתפות יעקב פיכמן ,אודסה ,חוברת ב )נוב-דצ ,(1917עמ' .24 59מייטוס ,שם ,עמ' .114 60דברים שבעל-פה א עמ' יז ,כ. ' 61על מצב היהדות והספרות בגולה' ,דברים שבעל-פה א ,עמ' מז. 62נאום בקבלת פנים שנערכה על ידי הפדרציה הציונית בלונדון ,שבט תרפו ,דברים שבעל-פה א ,עמ' נט. 13 יתכן שהיינו מביטים גם אנו בחרדת קודש ובציפיה של כלות הנפש לתוצאותיו של הנסון הזה. 63 בשיחה הלילית שהתקיימה בין ביאליק וקליינמן לצ'יצ'רין ,שאל אותם שר החוץ הסובייטי: מדוע אנשים משכילים ואידיאליסטים שכמותם אינם רוצים לסייע ל'בניין הנהדר לטובת האנושות ההולך ונבנה כאן? ) (...איך לא תבינו שכל אותן התופעות השליליות שאתם רואים אינן אלא חזיונות חולפים ,ומבעדן נשקפת תקוה גדולה לאדם ולכל העמים? למה אתם רוצים לברוח מכאן לאיזו פינה רחוקה באסיה ,שאפילו אם באמונתכם אתם יכולים לעבוד שם עבודה תרבותית ,במה נחשבת היא לעומת זו העבודה הענקית להתחדשות העולם ,הפתוחה לפניכם פה? על כך ענה ביאליק בהתרגשות ,תוך שהוא מציג את השקפת היהדות שלו על מהפיכה שאינה בוחלת בשום אמצעים להשגת מטרותיה -' :תסלח ,אדוני .אולם לנו היהודים השקפה אחרת .לפי אמונתנו לא יתכן שמן הרע יצמח הטוב .ואיך נוכל להאמין בתקוה לאדם ,כשאנו רואים יום יום שפיכת דמי נקיים ורמיסת כבוד האדם באכזריות נוראה . '- - -קליינמן נבהל מעזות לשונו של ביאליק וניסה להוסיף דברי ריכוך ,אך בהמשך השיחה חזר ביאליק והתלהט, כאשר דובר על הלשון העברית .ביאליק טען' :לכל עמי רוסיה אתם נותנים להתבצר ,על כל פנים ביצור לאומי-תרבותי ,ורק מסייעים אתם להם בזה ,ורק אנו בלבד משוללים אפילו את הזכות הפרימיטיבית ליצור דברי אמנות וספרות בלשוננו הלאומי .'...האיש טען לעומתו ,שהלשון העברית אינה נחשבת בעיניו כלשון הלאומית של היהודית ,וביאליק הרים את קולו וכמעט צעק: 'וכי מפיכם אנו צריכים לחיות? ) (...הרי דבר זה עצמו שאתם ולא אנו זכאים להגדיר את לאומיותנו ואיזוהי לשוננו הלאומית ,היא גלות ומועקה ,שלילת זכויות הלאום שלנו!'. 64 התבטאויותיו ותגובותיו הרגשיות של ביאליק בשיחתו הלילית עם צ'יצ'רין ,שר-החוץ הסובייטי, משקפות היטב את עומק עלבונו כיהודי ואת משקל נחישותו להגן על כבודו כיהודי ,שבהם מדד את תוצאות המהפיכה הרוסית. ביאליק יצא מרוסיה בשנת ,1921כשמאחוריו דברי השמצה של מבקרי ספרות יהודים מהיבסקציה" .ביאליק נעפך למספר מזוהם של רכילות נגד המשטר הסובייטי .ביאליק – קישוטם של הספסרים היהודים .ביאליק איבד בביצת הציונות כל תוכן של משורר" ,כתב ליטואקוב. 65 ביאליק הגיע לארץ-ישראל בשנת ,1924לאחר שהייה של שלוש שנים בברלין .בדרכו לשם השתתף בקונגרס הציוני ה -12בקארלסבאד )אוגוסט ,(1921ובנאומו שם תיאר את מצב היהודים 63 64 קליינמאן23.10.36 , שם 65צבי פרייגרזון ,הסיפור שלא נגמר ,הריבוץ הצאוחד ומכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת ת"א ,1991 ,עמ' .106 14 ברוסיה כ'גיהינום' ו'גיא צלמוות'. 66 ב -1926מתח ביקורת חריפה על ראובן בריינין ,על שתיאר באופן חיובי את ההתיישבות היהודית בברית-המועצות ,והפרשה הגיעה עד לבירור משפטי בבית הדין של הקונגרס הציוני. 67 כך אפשר להבין את הכתוב בערך 'ביאליק' במהדורת 1927של ה'אנציקלופדיה הרוסית הגדולה'' :חי הוא ]ביאליק[ בפלשתינה ,עוסק בפעילות ציונית ,מנהל תעמולה נגד ברית-המועצות ,חלקה גם נגד עזרה להמון העם היהודי העובר לעבודה חקלאית בברית-המועצות'. 68 ביאליק לא נטר טינה לסופרים עברים שנשארו בברית המועצות מתוך אמונה בקומוניזם .בשנות חייו האחרונות עשה ככל יכולתו כדי לסייע לחיים לנסקי בפרסום יצירתו בארץ ובהשגת רשיון עליה' .אוי ,אוי ,מתי יושם קץ לעינוייכם? איכה תעצרו כוח לשאת כל אלה?' ,כתב ללנסקי. 69 .4יחסו של ביאליק למהפכנות כרעיון הסטורי ופוליטי מהפכנות היתה זרה לביאליק מצד מזגו האישי ומצד התדמית העצמית שלו .לדברי פיכמן 'הוא ירא תמיד את יצר ההרס ,הטבוע בכל מהפכה ,ושנאת מוות שנא כל אנרכיה .החוק הפגום היה נוח לו מחופש פרוע' 70.הכאוס )'תוהו ובוהו' ,בלשונו( היה בעיניו אויבה של החירות ,במובן 71 החיצוני והפנימי כאחד. מכל העדויות על אורח חייו ועל דרכי תגובתו מצטייר אדם תוסס ויצרי ,אך נזהר מאד מפריצת מסגרות משפחתיות וחברתיות ,אם היא עלולה להכאיב לחפים מפשע ,מעניק בנדיבות כבוד והכרת תודה לדמויות בעלות סמכות רוחנית )אחד-העם ,מנדלי מו"ס ואחרים( וחרד ממהומות חיצוניות ופנימיות. 72 ביאליק היה ילד שובב ואדם בעל חשיבה נונקונפורמיסטית ,אבל כאדם מבוגר ניהל אורח חיים שמרני ,שמר על חזות ציבורית מכובדת ,וגם השקפותיו היו בעלות אופי שמרני ומתון בעיקרן .את חייו האישיים ואת פעילותו הציבורית ניהל בנועם ,בצניעות ובחוש הומור ,והתייחס בביקורת לדיבור צעקני ולהיסחפות רגשית .וכך העיד על עצמו בשירו 'בת ישראל'' :לי היתה אם -וזכרונה מגן לי /,היא הורתני לכבוש לבי /,ואוצרות חמדה ומרגליות /לשאת דומם במעמקיו'. 66דברים שבעל-פה א עמ' ל. 67מ' אונגרפלד ,ביאליק וסופרי דורו ,צל-אביב ,1974עמ' .62 Nusinov, ‘Bialik, H. N.’, in: Bol’shaia 68 Issak .Sovetskaia Etsiklopedia’, vol 8 (1927), 499-500 69אגרות ה עמ' קצב 70פיכמן ,שם ,עמ' .72 71ראה מכתבו לבן-עמי מסוף שנת ,1906אגרות ב ,עמ' כא. 72י"ח רבניצקי' ,רשימות פנקס על ביאליק' ,רשמות:מאסף לדברי זכרונות לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל, דביר ,תל-אביב תש"ו ,עמ' .182-183 15 ביאליק לא היה שותף לאוירת הגינוי של מעמד הסוחרים הבורגני ושל בעלי הרכוש, שהיתה אופיינית לשיח הבולשביקי ברוסיה ולגרורתיו בארץ-ישראל .הוא העריך אנשים בעלי גישה מעשית ומסחרית ,ובעצמו שאף ואף הצליח להוכיח כשרונות מעשיים ומסחריים .מ' בן-עמי כתב עליו ' :מכל דעותיו ושפיטותיו היה נודף ריח של פרוזה ושל מעשיות יתרה .נדמה שהוא מתאמץ לסגל לו מידות של סוחר'' 73.לא היה עלבון גדול בשבילו ,מאשר אם בא אדם והטיל ספק בכושר שכלו ותבונתו בעניינים של פרקמטיה ובישובו של עולם' ,העיד שלמה צמח 74 .במסה לא- גמורה בשם 'האדם וקניינו' שכתב בשנת חייו האחרונה ביאליק מנתח את התופעה של 'קנאת האדם לרכושו' ,ורואה בה אינסטינקט אנושי ראשוני עמוק :הקשר בין האדם הקדמון לרכושו היה מעין 'ברית קודש' ,בדומה לקשר שבין בעל לאשתו ,ומשהו מעוצמתו של הקשר הזה ממשיך להתקיים עד היום בכל אדם 75.מניתוח זה של טבע האדם משתמעת כפירה באפשרות לכונן חברה על עקרונות של רכוש משותף בלי לפגוע בצרכי היסוד של האדם. ביאליק ביטא אמנם בשיריו חרדה מפני מצבים של חוסר-תנועה ,חוסר-שינוי ,קיפאון ורקב )'בתשובתי'' ,כוכבים מציצים וכבים' ועוד( .ואולם ב'מתי מדבר' ) (1902מובעת הערצתו לעוצמה המכובדת שבחוסר התנועה ,יחד עם חוסר-אמון בפעולות הנובעות מדחפי מרד ,שינוי ערכין ומהפיכה .בשירים המבטאים אמונה אופטימית בשינוי ,הגאולה אינה מצטיירת כמהפכנות אלימה אלא כתהליך טבעי )'פעמי אביב'( ,או כתוצאה של עבודה משותפת למען חשיפת העבר התרבותי )'למתנדבים בעם'( .שיריו מעידים שדחפי הרס ואובדן לא היו זרים לנפשו ,אך הללו מתוארים כהתפרצויות אובדניות ,דמוניות ,מסוכנות ,הנובעות מאכזבה עמוקה ויאוש )'דבר'' ,על השחיטה' ,הפתיחה של 'מגילת האש'( .ב'מגילת האש' ) (1905מתואר אלוהי ישראל כמחולל התפרצויות של זעם ,הרס וחורבן קוסמי הנובעים מיאוש ודיכאון ,ולעומתן ניצבות פעולות ההצלה והשימור של שרידי הקדושה בידי המלאך טהור העיניים .לעומת נבואת המשטמה וההרס של העלם זעום-העפעפיים -מאמציו הבלתי-נלאים של העלם בהיר העיניים ,בן-דמותו של ביאליק עצמו ,להצלה ושימור של אש הקודש .עיסוקו של ביאליק בפעולות שימור סבלניות של מורשת התרבות היהודית בתקופת המהפיכות ביטא את התנגדותו לתיקון העולם בדרכי הרס והפיכת הקיים .אפילו ב'גבעולי אשתקד' ,בו הדובר מצדיק את הצורך בגיזום ושריפה של ענפים 76 יבשים כדי לאפשר צמיחה חדשה ,מתואר הגיזום כפעולה שיש בה משהו מהדמוני. אכזריות -ואפילו אנוכיות 'אובייקטיבית' בנוסח 'על שתי הסעיפים' של אחד -העם )(1910 היו זרות למזגו ולדעותיו של ביאליק .לאליעזר שטיינמן הצעיר ,אחד מ הסופרים הבודדים 73מ'בן-עמי ,אישי דורנו ,שטיבל תרצ"ג ,עמ' .128 74ש' צמח' ,האדם עם אחרים' ,כנסת ד )תרצ"ט( ,עמ' .61 75דברי ספרות ,דביר ,1965עמ' רא-רג. 76עדי צמח ,הלביא המסתתר ,קרית ספר ,1976עמ' ;20מנחם פרי ,המבנה הסמאנטי של שירי ביאליק ,סימן קריאה והספרות ,1976עמ' .165-164זיוה שמיר ,השירה מאין תימצא" :ארס פואטיקה ביצירת ביאליק, פפירוס ,1987עמ' .199-180 16 שתמכו בהתלהבות במהפיכה הרוסית )הוא אף ניסה להקים תנועה של קומוניסטים עברים( אמר ביאליק ' :המלה רחמים לעצמה ,בצלילי אותיותיה ,בכל אות ואות שבה ובצירוף כולן חד, פורטת על הנימים הרכים שבלבנו ומשוועת רחמים ) (...ובלחישה אגיד לך -וביאליק לחש לי 'ש ה' ומיד נכמרים רחמי בקרבי'. באמת לתוך האוזן -די לי לבטא את המלה ! 77 גם מהעמדה הנפשית-רעיונית הזאת נבעה התנגדותו לאכזריות הכרוכה במהפיכה .התפרצות של אכזריות יהודית מוצגת בשיר 'אין זאת כי רבת צררתונו' ) (1903כתגובה שלאחר יאוש על אכזריות מתמשכת של הגויים. שנה אחת לפני מהפיכת אוקטובר ,במסה 'הלכה ואגדה' ) ,(1916התרפק באהבה על חוקי ההלכה היהודית ומצא דווקא בה 'רחמי אב ' )הדגשה במקור( ,ולא את החומרה והזעף שנהוג היה לייחס לה .בסיום המסה הוא מבטא כיסופים לספרות ולחיים שיש בהם פחות 'חיבה אוירית' ויותר חובות ומצוות .במשפט הסיום' :אנו כופפים את צוארנו :איה עול הברזל? מדוע לא תבוא היד החזקה והזרוע הנטויה?' 78 אפשר לשמוע רמז גם לאנרכיה שששררה ברוסיה בזמן כתיבת המסה ,ולגעגועים של ביאליק לעולם ילדותו ,שבו התקיימו סמכויות ללא עוררין. הפרספקטיבה ההסטוריוסופית ,הפילוסופית והחזונית שממנה נשקפת המהפיכה הרוסית בשירת ביאליק מבטאת גם את תגובתו לתפיסות הסטוריות ופילוסופיות שרווחו בספרות ובמחשבה הרוסית בת-הזמן .לעומת ההשקפה של הנארודניקים המתונים )מסוגו של מיכאילובסקי( ,שצידדה בשינויים הדרגתיים ובחינוך סבלני של העם על-ידי האינטליגנציה, ניזונו הלכי הרוח ברוסיה בעשור הראשון של המאה ממשנתו הפילוסופית של ניטשה ומהחזונות האפוקליפטיים של סופרי הסימבוליזם. 79 בעקבות המסורת האפוקליפטית החזקה בנצרות הפרבוסלבית ובספרות הרוסית )גוגול ,דוסטויבסקי ועוד( תיארו סופרי 'תור הכסף' הרוסי את רוסיה את המהפיכה כגאולה אפוקליפטית ,ואת האכזריות ושפיכות הדמים ברוסיה -ככשלב הכרחי של תוהו-ובוהו אפוקליפטי ,שבו נחשפים היצרים האנושיים הראשוניים ,יצרי הרס ואובדן .רעיונות אלה נקלטו גם בקרב הסופרים העברים הצעירים אוהדי המהפיכה הבולשביקית. 80 ביאליק הצעיר היה חניך מובהק של השקפות הסטוריות נארודניקיות ברוח אחד-העם. בשיריו הלאומיים הראשונים )כגון 'ברכת עם'' ,מתי מדבר האחרונים' ו'למתנדבים בעם'( מפעמת 77 78 א' שטיינמן ,מדור אל דור ,ניומן תשי"א ,עמ' .42 ח"נ ביאליק סיפורים דברי ספרות ,דביר תשכ"ה ,עמ' סב. See: Avril Pyman, A History of Russian Symbolism, 79 Cambridge University Press 1994, p. 229-231; Л. Ф. Кацис, Апокалиптика «Серебрряного века»: Эсхатология в художественном сознании, ) .Человек 1995 Но. 2, 143-154האפוקליפטיקה של "תור הכסף" :אסכטולוגיה של התודעה האמנותית(. . 80ברוח זו כתב אליעזר שטיינמן ברשימתו 'המלחמה והרבולוציה': 17 אמונה בעבודה לאומית משותפת וסבלנית ,שאינה בזה ל'יום קטנות' ,אינה מצפה להישגים מהפכניים חד-פעמיים ואינה מזלזלת בעבר ,גם כאשר המבט מופנה אל עתיד חדש .בשירים אחרים מאותה תקופה )'בתשובתי'' ,אכן חציר העם'' ,על לבבכם ששמם'' ,דבר'( מצטייר העם היהודי כנתון בתהליכי כמישה ,גסיסה וריקבון ,והם מבטאם את חרדתו של המשורר ,שהמצב הנואש אינו ניתן לשינוי ,ולפיכך כל התגייסות למען שינוי המצב ההסטורי אינה אלא אשליה. ביאליק מביע גם ספק באפשרות לשנות את המציאות בכלל ,ובסיכויי מהפיכה חברתית או לאומית לשפר את מצבו של העם בפרט .ב'ערבית' )תרס"ז( שואל המשורר המתבונן בשמי הערב: !חרבים?' והוא עונה' :ל ֺא ,אין נבנ!ה שם דבר וכלום לֺא- 'הנבנים שם עתה עולמות /,ואם-עתה נ O I ת-אפרו /על !א !רץ ומלואה' .טורי שיר אלה יחרב /,ועיני הרואה /:ז!ה ה !ע !רב ה Sטמטום בא ומפזר !א ! מזכירים את הדברים האירוניים שכתב ביאליק לש' בן-ציון בתקופת מהפיכת ' :1905מיום צאתך מעמנו -אין לך יום שלא יחרב וייברא בו עולם אחר עולם .ערבוביא ואנדרלמוסיא ,חורבן ויצירה'. 81 אחדים משירי ביאליק מתארים תהליכים היסטוריים אפוקליפטיים :ב"על השחיטה" )תרס"ג( מתואר קץ העולם ,שיתפורר ויכלה כפרי רקוב כתוצאה מהריקבון שיחולל בו הדם היהודי השפוך .ב"גבעולי אשתקד" )אביב תרס"ד( המשך החיים מותנה במעשי התאכזרות והתעללות, ואף בשריפה רבתי של הענפים היבשים בידי בת-הגנן התמה והיפה" .דבר" )קיץ תרס"ד( מסתיים בתמונה אפוקליפטית מובהקת -מלאך המוות רוכב על כתפי העם היהודי -המזכירה את הפסוק "והנה סוס ירקרק והרוכב עליו שמו המוות" )חזון יוחנן ו 82.(8ואולם תמונות אפוקליפטיות אלה אינן מביעות הזדהות עם התפיסה של הסימבוליסטים הרוסים המחייבת את שפיכות הדמים כחלק ממהפיכה מטהרת וגואלת .להיפך ,ביאליק התנגד מכל וכול לתפיסה האפוקליפטית של ההסטוריה ,הגורסת שרוע ,אכזריות והרס הם שלב הכרחי בדרך לגאולה .למרות שהכיר בודאי את השורשים היהודיים של האפוקליפטיקה הנוצרית 83,הוא היה סבור שהשקפה כזאת מנוגדת אוהב האדם לפטם את גופו ולעדן את חושיו ,אולם משתוקק האדם גם אל המוות ושואף להתדבק בו כפרפר המתדבק באש .רואים אנו את האדם ,כשהוא טורח דורות הרבה ,עמל ובונה מגדלים גבוהים ובניינים המגיעים עד לשמים ,וביום אחד הוא קם והורס את הבניינים ,שותה את תשוקת ההריסה עד לשיכרון ורקק לתוך כוס תענוגיו .תענוג ההריסה הזאת הוא קורא בשם מלחמה או רבולוציה (...) .המלחמה והריבולוציה הן שתי תקופות בחיים ,שבהן כאילו נקרע אשנב לתוך נפשו האפלה של האדם' .אליעזר שטיינמן' ,המלחמה והרבולוציה' ,התקופה א ,מוסקבה ,1918עמ' .681 81אגרות ב עמ' ג 82 יתכן שהציטוט מושפע מהפואמה של ולרי בריוסוב "סוס ירקרק" ) ,(Конь блед , 1904המתארת את מציאות החיים בת-הזמן כחזון אפוקליפטי ובראשה מופיע הפסוק הנ"ל מחזון יוחנן. 83הערך "אפוקליפסיס" )כולל "ספרות אפוקליפטית יהודית קדומה"( באנציקלופדיה היהודית )ברוסית( בעריכתם של ברוקגאוס ועפרון ) ,1908כרך ב ,עמ' ,( 894-849נכתב על-ידי דוד גינצבורג ,והוא כולל מידע נרחב .הביבליוגרפיה כוללת מחקרים של גרץ ,ילינק, שטיינשניידר ,הולצמן ובוטנו?ייזר )האחרון כתב את הערך ב -Jewish Encyclopedia 18 לרוח היהדות ,כפי שאמר לצ'יצ'רין' :לפי אמונתנו לא יתכן שמן הרע יצמח הטוב' .התנגדות זו בולטת במיוחד בפואמה 'מגילת האש' ,שם מוצבים זה כנגד זה שני מנהיגים ,שהאחד מבקש להוביל את הציבור בדרך השנאה ,ההרס והאבדון ,והשני -בדרך הרחמים והנחמה .ציבור הנערים נמשך אחרי 'זעום העפעפיים' והולך בעקבותיו אל אובדנו ,אך הזעם והחורבן אינם מביאים גאולה לאיש .ביאליק שלל בעקביות את התפיסה האפוקליפטית ,היינו ,תפיסה המאמינה בתהליכים הסטוריים של גאולה מיסטית בעקבות התפרצות הכרחית של כוחות רוע ,ובזה הוא נבדל ממשוררים מרכזיים שבמובנים אחרים המשיכו את דרכו ,במיוחד אורי צבי גרינברג ונתן אלתרמן. .5פוליטיקה ואסתטיקה יחסו המסויג של ביאליק למהפיכה ולמהפכנות היה קשור גם לתפיסתו את דרכו האמנותית. שירתו המוקדמת ניזונה ממסורות שונות בספרות הרוסית של המאה התשע-עשרה .ניכרת בה, למשל ,הנטייה להתייחס ביראת כבוד 'קלאסיציסטית' למסורת העבר ולאישים בעלי סמכות רוחנית )משה ,אחד-העם ,י"ל גורדון( .ביאליק הצעיר התרפק על ערכי העבר הלאומי והתייחס אל הפריצה אל מחוץ למסגרות המסורת כאל היסחפות קבוצתית שטחית )'לבדי'( ,או אף כאל הלולת שדים )'על לבבכם ששמם'( .נטיותיו ה'קלסיציסטיות' של ביאליק הצעיר מתבטאות גם בשירים רבים הכתובים בצורה 'אודה' ,כלומר ,שיר שבו המשורר מהלל דמות או מהות נערצה. 84 הוא קיבל הרבה גם מהרומנטיקה הרוסית והגרמנית ,ואולם זיקתו לרומנטיקה הובילה אותו בעיקר להדגשת חשיבותה של היצירה הרוחנית והלשונית בתהליכי תחיה לאומית ,ולא לאמונה במעשי מרד והתקוממות או במלחמת מעמדות .כרומנטיקן -וביאליק היה רומנטיקן באופן חלקי - האמין באופי ה'אורגאני' וה'צודק' של תהליכים הסטוריים ,ולא בתהליכים דטרמיניסטיים על- מוסריים ובמהפכנות אפוקפליפטית. ביאליק היה מודע מראשית דרכו למתח שבין עולם הדמיון האישי של המשורר לבין חובתו למעורבות במציאות )'בערוב היום' ,(1895 ,ואולם עד 1905התייחס לעולם הדמיון כאל עולם של חלומות ילדות ,שלאדם הבוגר אין בו מקום )'גמדי לילה'' ;1895 ,זוהר' ,(1901 ,ואילו החל מאמצע העשור הראשון של המאה העשרים מביעה יצירתו את רצונו ואת זכותו של האמן להסתגר בעולמו היפה ולאטום את עצמו לארועי הזמן ולבעיות דורו ,כולל ארועי המהפיכה. ביאליק הגיע לתפיסת היצירה האמנותית כמנותקת ממעורבות חברתית ולאומית יחד עם התקרבותו אל האסתטיקה של הסימבוליזם .לסימבוליסטים הרוסים בני 'הדור הראשון' - דימיטרי מרז'קובסקי ) ,(1941-1865זינאידה היפיוס ) ,(1945-1869פיודור סולוגוב ),(1927-1863 קונסטנטין באלמונט ),(1942-1867 אינוקנטי אניינסקי )(1909-1856 -היתה עמדה פוליטית 84על קלאסיציזם בשירת ביאליק ראה דן מירון ,בואה לילה :עיונים ביצירות ח"נ ביאליק ומ"י ברדיצ'בסקי, דביר ,1987עמ' ;42-40זיוה שמיר ,השירה מאין תימצא" :ארס פואטיקה" ביצירת ביאליק ,פפירוס ,1987עמ' .44-7 19 ליברלית אנטי-מהפכנית ,ובשירתם ה'דקאדנטית' נטו להתרכז בעולמו הסובייקטיבי של המשורר, זאת לעומת העמדה הציבורית-נבואית של בני 'הדור השני' )בעיקר בלוק וביילי( ,שראו במהפיכה שלב אפוקליפטי נחוץ בדרך לגאולת האנושות .בספרות הרוסית של 'תור הכסף' שלטו קריטריוני הערכה חדשים ,שהדגישו את ההישגים האסתטיים ואת יכולת ההבעה של חוויות אישיות ברוח הדקאדנס והסימבוליזם ,ולא את תרומתו החיובית של המשורר לעם ולחברה .רוב סופרי 'תור הכסף' התייחסו למהפיכה בהסתייגות או בפסימיות ,ולכל היותר ראו בה שלב מחריד בתהליך אפוקליפטי .כתיבה 'פוזיטיביסטית' על נושאים חברתיים ולאומיים נחשבה בעיניהם למוגבלת ומיושנת. מתי נחשף ביאליק לסימבוליזם? פיכמן כותב ,שישיבתו של ביאליק בוורשה בין סתיו 1903 לחורף 1905עשתה אותו מודרני יותר ,וקרבה אותו אל הסימבוליזם ,בהשפעת י"ל פרץ. 85 בעיצומן של מהומות 1905באודסה ניהלו פיכמן וביאליק ויכוחים על הסימבוליזם כשהם מטיילים על שפת הים. 86 זיקתו של ביאליק לסימבוליזם הליברלי'-דקאדנטי' של 'תור הכסף' מתחילה להסתמן בשירתו כבר בשנים ,1897-1896והיא מתחזקת והולכת בעשור הראשון של 87 המאה העשרים. ההתקרבות אל המודרנה הולידה משבר בתדמית של 'המשורר הלאומי', ומשכה את ביאליק לכתיבת שירה ופרוזה ,העוסקות בנושאים אישיים אינטימיים ומתרחקות במופגן מענייני ציבור ומהשאלה היהודית .קטע גנוז משיר שנכתב באותה תקופה מיטיב לשקף את הנסיון להתכנס בעולמו האישי של המשורר: ארץ ,מע !בר לתחומם גברו Iעלילות ב ! !אשכב לי דומם מתוק האור כתמול שלשֺם ומתוקה וברוכה. 88 תאריך החיבור של קטע זה אינו ברור ,אך מירון כותב בצדק ,שמלות הפתיחה מלמדות שהדברים נכתבו בעת מהפכה או מלחמה 89.הדמיון בין קטע זה לתיאור התבדלותו של שמוליק ב'ספיח' פרק י"ד ,שנכתב בשנות מלחמת העולם ופורסם בתרע"ט ,גם הוא מגביר את הסבירות שהקטע נכתב בתקופת המהפיכה .צירוף נסיבות זה יכול להסביר גם את השתקעותו של ביאליק ' 85אודסה גרסה לכל היותר אלגוריה -צורת ההשכלה; פרץ תבע סמל ) (...ומי יודע אם היתה נכתבת 'מגילת האש' ללא ורשה' .י' פיכמן ,סופרים בחייהם ,רימון ומוסד ביאליק ,1942עמ' .55 ' 86היינו מתרחצים בים ומטיילים ארוכות ומתווכחים על הסימבוליזם הרוסי ,שמשורריו קנו אז פרסום רב'. פיכמן ,שם ,עמ' .58 87על סימני דקאדנס בשירת ביאליק ראה בספרי מגעים של דקאדנס :ביאליק ,ברדיצ'בסקי ,ברנר אוניברסיטת בן-גוריון .1997 ,על הזיקה של הפואמה 'מתי מדבר' לסימבוליזם הרוסי ראה :אסתר נתן ,הדרך למתי מדבר, הקיבוץ המאוחד .1993 88ביאליק שירים תרנ"ט -תרצ"ד ,שם עמ' .234 89שם 20 בתקופה של ארועים פוליטיים כה סוערים בסיפורים המשחזרים את תקופת ילדותו )'החצוצרה נתביישה' ,הפרקים האחרונים של 'ספיח'( ובכתיבת שירי עם. ואולם המשיכה להסתגר בעולמו הפנימי האישי יצרה בו קונפליקט מוסרי ,שכן ההתנתקות מהיעוד החברתי-לאומי נראתה לו כבגידה ,והוא לא היה בטוח שהוא מסוגל לעשות אותה. הפואמה 'הבריכה' ,שכתיבתה הושלמה ב ,-1905עוסקת בשאלת היכולת של האמן להתנתק לגמרי ממהומת הזמן ,להתעלם מהעולם החיצוני הממשי ,לחיות במגדל השן של האמנות ,ולשקף רק את מעמקי עולם הדמיון האישי שלו )את האפשרות הזו הירבתה לתאר הספרות הסימבוליסטית( .הבריכה ,המייצגת את העולם הפנימי הפיוטי המנותק ,מתוארת בין השאר 'ביום הסערה' ,תיאור שאפשר להבין אותו כמייצג את מצבו של המשורר בתקופת מלחמות ומהפיכות .תגובתה של הבריכה בשעה כזו היא התכנסות אל תוכה ,כתינוק בחיק אמו ,כולה רועדת ,והמשורר המתבונן בה תוהה למה היא חוששת יותר ,לגורלו של היער או לשלום עולמה הפרטי. עדות מעניינת נוספת לקשר בין עמדתו הפואטית והפוליטית של ביאליק היא היצירה 'לממשלת המארש' ,קטע פרוזה שפורסם לראשונה מיד לאחר מהפיכת אוקטובר, 90 ונכלל במהדורת תרפ"ג במדור ה'רשימות כלאחר יד' 91.הרשימה ,שסגנונה ממזג את מסורת ה"רשימה" עם המסורת של ה"פואמה קטנה בפרוזה", 92 מתארת את נסיונו של המשורר היושב בחדרו לכתוב שיר ,תוך שהוא מתלבט באיזה משקל לכתוב אותו ,באמפיברך או בדקטיל ,ותך כדי כך הוא שומע רעשים שונים העולם מן הרחוב ,כל אחד והמוסיקה המיוחדת שלו .והנה נכנסת לרחוב תזמורת צבאית המנגנת מארשים ,וכל הקולות של הרחוב נשמעים עתה באזני המשורר כאילו ויתרו על ייחודם והצטרפו לצעידה בסך בקצב נגינת המארש .לתדהמתו הוא מגלה שגם הוא עצמו ,תוך כדי כתיבת השיר ,אימץ בלי משים את קצב המארש ,וכתב את השיר בטרוכי .כמקובל ביצירות סימבוליסטיות ,ליצירה יש תמאטיקה כפולה :במישור הנושא הארס-פואטי ביאליק מתאר כאן את ספקותיו באשר ליכולתו הנפשית של האמן להסתגר בכתיבתו מפני רוח הזמן, להתמסר לאמנות צרופה ולהיות נאמן למוסיקה הפנימית של עצמו .הוא מצביע על אי-היכולת 91 90לממשלת המארש' ,עולמנו בעריכת מ' גליקסון ,מוסקבה 1917עמ' 215-209 על 'לממשלת המארש' ראה גם זיוה שמיר ,באין עלילה ,תל-אביב ,1998עמ' .287-288 92 Ann Caws and Hermine Riffaterre, The Prose Poem in France: Theory and Practice, Columbia University Press, .New York 1983וראה ספרי ,הרשימה בז'אנר של מעבר מריאליזם לסימבוליזם בספרות העברית ,מכון כ"ץ באוניברסיטת תל-אביב .1989 ,היצירה תורגמה לרוסית מיד לאחר הופעתה ,פעם על ידי דוד איסקוביץ' ויגודסקי ,בקובץ תרגומי סיפורים של ביאליק שיצא במוסקבה ב ,-1918ופעם נוספת על ידי התיאולוג הרוסי אלכסנדר קונסטנטינוביץ' גורנוסטאייב ,במסגרת נסיונו להוציא קובץ תרגומי שירים של ביאליק ,מתוכם עשרה מפרי עטו .גורנוסטאייב בתרגומו לרשימה 'לממשלת המארש' הפך את הרשימה לפואמה ,כנראה משום שחש באופיה השירי .כתב-היד המודפס במכונת כתיבה מצוי בארכיון בית-ביאליק. 21 שלו להתנתק מספיגת המוסיקה של 'שאון הזמן' ,בלשונו של מנדלשטאם .ואולם הוא מבדיל בין המוסיקה הטבעית ,האינדיבידואלית והאנושית של קולות הרחוב היומיומיים ,שספיגתם אינה מזיקה למשורר ,לבין המוסיקה האלימה והמלאכותית של התזמורת הצבאית ,שכופה את נגינתה האלימה והמכאניסטית גם על המשורר וגם על כל דרי הרחוב ,משתלטת עליהם ומכחידה את ייחודם האנושי .במישור הפוליטי יש כאן ביקורת על תרבות המחשבה ,הדיבור והמעשה, המשליטה על החיים אחידות מכונתית נוקשה וגסה .כך נראתה בעיניו התרבות של רוסיה בזמן המהפיכה. למרות התנגדותו המוצהרת של ביאליק לשירה הסימבוליסטית ,מגלה שירתו של ביאליק בשני העשורים הראשונים של המאה את ההשפעה הבלתי-נמנעת של הסימבוליזם הרוסי, ובמיוחד את ההתנגדות הגוברת שלו למלא את תפקיד המשורר הלאומי ,את ההסתגרות בעולמות של קדושה פרטית ואת יחס הסלידה כלפי הממשות היומיומית הגסה וכלפי עצמו .השירים הראשונים שנכתבו לאחר שנות השתיקה' ,יהי חלקי עמכם'' ,למנצח על המחולות' ו'אחד אחד ובאין רואה' ,מתארים חוויות של טומאה ורצון לשוב ולהיטהר ממנה ,ומעידים אולי על הקושי הגובר של ביאליק ליישב את הסכסוך בין תפיסתו את האמנות כפעולה טהורה ומוסרית לבין היסחפותו ה'מזהמת' בעסקנות ציונית מזה ובקידום מעמדו כאמן מזה .היצירות הלא רבות שכתב לאחר 1916מעידות על רצון להתנתק ככל האפשר ממעורבות ב'זוהמת' החיים הציבוריים ולהתכנס בעולמו הפרטי .כיוון זה ,שטופח על ידי אותם משוררים סימבוליסטים חשובים שתירגמו את ביאליק לרוסית הלך יד ביד עם עמדה פוליטית אנטי-מהפכנית. לסיכום ,יחסו של ביאליק למהפכנות בכלל ולשלוש המהפיכות שהתחוללו ברוסיה היה שלילי בדרך כלל ,להוציא תקופה קצרה של ציפיות חיוביות ממהפיכת פברואר .1917התנגדותו הפוליטית למהפיכות היתה בעיקרה תוצאה מהיחס המאכזב שגילה השלטון והעם הרוסי ברובו כלפי המצוקה של יהודי רוסיה וכלפי מפעל התחיה של הלשון ,התרבות והספרות העברית ברוסיה .ביאליק היה מזועזע מגילויי האלימות שליוו את המהפיכות ,והתקשה לקבל את התפיסה הניטשיאנית-אפוקליפטית שהצדיקה חורבן והרס כשלב הכרחי בדרך לגאולה ,שרווחה בקרב סופרים והוגי דעות סימבוליסטים ,וראה אותה כמנוגדת לרוח היהדות. מעבר לכך ,ביאליק מעולם לא היה שותף להתלהבות ממהפכנות בכלל .בהשקפותיו ובסגנון-חייו נטה למתינות ,למעשיות ואף לשמרנות מסוימת ,גילה יחס עמוק של כבוד לאישים דגולים והתמסר להצלה ושימור של תרבות העבר היהודית .בתפיסתו את טבע האדם הדגיש את הערך הכמעט ארוטי שהאדם מייחס לרכוש ,ובזה הביע חוסר אמונה בקולקטיביות .ביאליק האמין שהסופר מזין את רוח האומה ומחייה אותה ,אבל חשש מאקלים תרבותי שבו ארועי הזמן משתלטים על חיי הנפש של היוצר .נטיותיו לכיוון הסימבוליסטי העמיקו את שאיפתו להסתגר בעולמו הפנימי האישי ולהתעלם לגמרי מ'שאון הזמן'. 22
© Copyright 2024